‫הביטאון‬ ‫ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‬ ‫גיליון ‪48‬‬ ‫ניסן תש"ע‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫”פתאום חרב‬ ‫עולמם‪ ,‬ואין מי‬ ‫שיעזור“‬ ‫ז‘ק להב‪ ,‬כואב על חבריו שנהרגו במלחמות‬ ‫ונרתם לתמוך בנשותיהם ובילדיהם‬ ‫עמ' ‪16‬‬ ‫‪08‬‬ ‫<< "ותודה על‬ ‫המתנה"‬ ‫על טקס חלוקת המלגות‬ ‫ושי הנישואין ליתומי צה"ל‬ ‫‪11‬‬ ‫‪26‬‬ ‫<< אלמנות למען‬ ‫אלמנות‬ ‫<<"שברנו‬ ‫סטריאוטיפים"‬ ‫מתנדבות‪ ,‬תומכות ומתחזקות‬ ‫פרויקט "ברית חיים"‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫גיליון מס' ‪48‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪06‬‬ ‫יד ביד ‪ /‬נאוה שוהם‪-‬סולן‬ ‫חדש בארגון ‪ /‬גיל סימנהויז‬ ‫קבלת פנים לחוזרות לזכויות ‪ /‬גילה אמית רזין‬ ‫כתבות‬ ‫‪11‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪26‬‬ ‫אלמנות למען אלמנות ‪ /‬ירון שילדקרוט‬ ‫ראיון‪ :‬פתאום חרב עולמם ‪ /‬ירדן בן‪-‬צור‬ ‫שברנו פה סטריאוטיפים ‪ /‬אורי טל‬ ‫דו“ח מהשטח‬ ‫‪8‬‬ ‫‪31‬‬ ‫מלגות ושי‪ :‬תודה על המתנה ‪ /‬מאיה קרני‬ ‫פרידה מפרידה ישראלי ‪ /‬סיהאם זגייר‪-‬חזנה‬ ‫מדורים‬ ‫‪20‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫עוברת באדום ‪ /‬פלה תכלת טרבס‬ ‫ביקורת ספר‪ :‬כלה ונחרצה ‪ /‬מאיה קרני‬ ‫אושר ושפע בהישג יד ‪ /‬בעז חן‪-‬ציון‬ ‫כתבו עלינו ‪ /‬ועדת חוץ וביטחון‬ ‫נפרדו מאיתנו‬ ‫טיולים יומיים ‪ /‬ועדת תרבות‬ ‫יו"ר הארגון‪ :‬נאוה שוהם‪-‬סולן‬ ‫מנכ"ל הארגון‪ :‬גיל סימנהויז‪ ,‬עו"ד‬ ‫עורכת‪ :‬גילה אמית רזין‬ ‫מערכת‪ :‬נאוה שוהם‪-‬סולן‪ ,‬גיל סימנהויז‪,‬‬ ‫גילה אמית רזין‪ ,‬איתי בן חורין‪ ,‬רחלי ציפר‪,‬‬ ‫ירדן בן‪-‬צור‪ ,‬מאיה קרני‪ ,‬ירון שילדקרוט‪ ,‬אורי טל‬ ‫כתובת הארגון‬ ‫אורנים ‪) 1‬מ‪ .‬מסחרי רמת אילן(‬ ‫גבעת שמואל ‪54052‬‬ ‫עריכה לשונית ‪ :‬ארגונית‬ ‫צילומים‪ :‬עינב רימון‬ ‫הפקה‪ :‬אלה רוזנברג‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו סמדר מחט‬ ‫דפוס‪ :‬דפוס שטרן‬ ‫‪02‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫טלפון‪ ,03-6918403 :‬פקס‪03-6916483 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫אתר הארגון‪www.idfwo.org :‬‬ ‫יד ביד‬ ‫חברות וחברים יקרים‪,‬‬ ‫שנת ‪ 2010‬רק נפתחה‪ ,‬וכבר אנו ניצבות לפני חג הפסח ויום הזיכרון‪,‬‬ ‫שני אירועים אשר תמיד מעלים אצלנו זיכרונות של החסר‪ ,‬של מה‬ ‫שהיה יכול להיות אילו‪.‬‬ ‫ביום הזיכרון השנה‪ ,‬ארגוננו גדל במאות אלמנות אשר הצטרפו אליו‬ ‫כתוצאה משינוי החוק המאפשר לאלמנות צה"ל להתחתן בשנית מבלי‬ ‫לאבד את זכויותיהן‪ .‬תמיד אמרתי שאנחנו הארגון היחידי שלא רוצה‬ ‫לגדול ולקלוט חברות חדשות ‪ -‬אך במקרה זה‪ ,‬קבלת החברות היא‬ ‫נכונה‪ ,‬מרגשת וממלאת‪.‬‬ ‫כחלק מהתהליך ערך משרד הביטחון כנס משותף בנושא‪ ,‬עם הארגון‪,‬‬ ‫ואנו פועלות ברצף לקליטה מהירה ומלאה של חברותינו החדשות‪.‬‬ ‫גם לקראת יום הזיכרון הזה אנחנו יוצרים יחדיו את חוברת הגעגועים‪,‬‬ ‫שבה ילדינו ואנו כותבים מתוך כאב האבדן הגיגים ושירים המביעים‬ ‫געגוע ליקירנו‪ ,‬וחולקים זאת עם כלל הציבור בישראל‪.‬‬ ‫החלטנו שהנושא המרכזי אשר יעמוד השנה במסרינו לאמצעי‬ ‫התקשורת ביום הזיכרון הוא האבדן השלם שחווינו‪.‬‬ ‫לצערי הרב‪ ,‬לעתים הציבור רואה בבעל שנפל רק את החוסר של האב‬ ‫לילדים או העדר המפרנס‪ ,‬ואנו רוצות להעביר את התמונה הכוללת‪:‬‬ ‫העדרו של בעל‪ ,‬חבר‪ ,‬מאהב‪ ,‬אב ושותף לדרך‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נדגיש כי אלמנות רבות נאלצו לשנות לגמרי את חייהן ‪-‬‬ ‫ובתוך כך חלומות נעצרו‪ ,‬תכניות התעכבו‪ ,‬פעולות נגדעו‪.‬‬ ‫נעביר לחברה הישראלית את החוויה הקשה שעברנו‪ ,‬על כל גווניה‪,‬‬ ‫כדי שאנשיה יכירו אותנו טוב יותר ויוכלו להזדהות אתנו ‪ -‬לא רק‬ ‫ביום הזיכרון‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬אני רוצה לברך את נציגותינו באזורים חיפה‪ ,‬ירכא‪ ,‬טבעון‪,‬‬ ‫קריית אתא‪ ,‬טבריה‪ ,‬עמק חפר‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חולון וראשון‬ ‫לציון‪ ,‬אשר הגבירו את פעילותם באופן ניכר‪.‬‬ ‫אלמנות אשר תיזומנה פעילויות נוספות תזכינה לשיתוף פעולה מלא‬ ‫מצד מנהלי הארגון ועובדיו‪.‬‬ ‫נאחל לכם ולכל בית ישראל חג חירות שמח‪,‬‬ ‫נאוה שוהם‪-‬סולן‬ ‫יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪03‬‬ ‫חדש בארגון <<<<‬ ‫שאלון עדכון פרטים אישיים‬ ‫מתוך כוונה להשלים את מאגר הנתונים שבידנו‬ ‫ומתוך רצון לחדש את הקשר של היתומים הבוגרים‬ ‫עם הארגון‪ ,‬ולשמרו‪ ,‬שלחנו אליכם בינואר ‪2010‬‬ ‫שאלונים לעדכון פרטים אישיים שלכם ושל‬ ‫היתומים הבוגרים‪.‬‬ ‫רבים מכם טרחו ומילאו את השאלונים‪ ,‬אך לצערי‬ ‫חברים רבים טרם שלחו את הפרטים‪ ,‬ואני מבקש‬ ‫לנצל הזדמנות זו ולבקש מאלה שטרם עשו זאת‪,‬‬ ‫לשלוח אלינו את הטפסים כדי לסייע בידנו‬ ‫להשלים את הנתונים‪.‬‬ ‫עיגון ההטבות בחקיקה‬ ‫גיל סימנהויז‪ ,‬עו"ד‬ ‫מנכ"ל הארגון‬ ‫נוכח הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫מ‪ 2005-‬להקפיא את עדכון ההטבות השונות‬ ‫הניתנות לזכאים מטעם משרד הביטחון )כגון‪:‬‬ ‫מענק לרכישת רכב‪ ,‬מענקי דיור ועוד( ‪ -‬עד‬ ‫לעיגונן בחקיקה ‪ -‬פעלנו ללא לאות מול משרד‬ ‫הביטחון לקידום תהליך החקיקה‪ ,‬שלא טופל מאז‬ ‫‪ 2005‬וכן לעדכון ההטבות הניתנות לאלמנות‬ ‫ויתומי צה"ל ‪ -‬הן מבחינת סכום ההטבות והן‬ ‫מבחינת הרכבן והתאמתן לצרכים המשתנים של‬ ‫האוכלוסייה‪.‬‬ ‫מאמצינו לקדם את תהליך החקיקה נשאו פרי‪,‬‬ ‫ובינואר ‪ 2010‬קיבלנו ממשרד הביטחון את תזכיר‬ ‫הצעתו לתיקון החוק‪ ,‬לצורך התייחסותנו‪ ,‬והעברנו‬ ‫את הערותינו לידי היועץ המשפטי של מערכת‬ ‫הביטחון‪.‬‬ ‫תהליך החקיקה עשוי להימשך עוד זמן‪ ,‬אך‬ ‫בטוחני כי בסיומו יובטח עיגון ההטבות השונות‬ ‫וביסוס מנגנון העדכון‪.‬‬ ‫צירוף יתומים בוגרים )מעל גיל ‪ (30‬כחברים בארגון‬ ‫בישיבת הנציגות הנבחרת אשר התקיימה בספטמבר ‪ 2009‬אושר שינוי התקנון שיזם הוועד המנהל של‬ ‫הארגון‪ ,‬ביחס לצירוף יתומים בוגרים )מעל גיל ‪ 30‬ועד גיל ‪ (40‬כחברים בארגון‪ ,‬בכפוף לתשלום דמי‬ ‫חבר‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬רשם העמותות אישר לאחרונה את התיקון בתקנון הארגון‪ ,‬ובימים אלה אנו יוזמים‬ ‫פנייה אל אותם יתומים בוגרים כדי להציע להם להצטרף לארגון ולהיות חברים בו‪.‬‬ ‫יום כיף שנתי‬ ‫גם השנה נקיים יום כיף לחברי הארגון‪ .‬יום הכיף ייערך ב‪ 27-‬באפריל ‪ 2010‬ב"טירה" בקיבוץ געש‪.‬‬ ‫המשתתפים ייהנו מארוחת בוקר קלה‪ ,‬הרצאה של העיתונאי מיקי רוזנטל‪ ,‬ארוחת צהריים והופעה של‬ ‫"החברים של בני"‪ .‬ההזמנה ליום הכיף וטופס ההרשמה נשלחו אליכם במהלך פברואר ‪.2010‬‬ ‫ההשתתפות ביום הכיף מותנית ברישום מראש‪ ,‬אז מהרו והרשמו‪.‬‬ ‫מועדון פעילות בירושלים‬ ‫בינואר ‪ 2010‬פתחנו מועדון פעילות לאלמנות המתגוררות בירושלים והסביבה‪ .‬המועדון פועל בשעות‬ ‫הבוקר ואחר הצהריים‪ ,‬ומתקיימים בו חוגי אנגלית‪ ,‬פלדנקרייז‪ ,‬התעמלות‪ ,‬מחשבים ויצירה‪.‬‬ ‫הפעילות במועדון בירושלים ממומנת במלואה על ידי הארגון‪ ,‬והוא מצטרף למועדון הפעילות בטבריה‬ ‫שפתח הארגון לפני חודשים אחדים בשיתוף עם משרד הביטחון‪.‬‬ ‫בימים אלה אנו עמלים על הקמת מועדון פעילות במתכונת דומה גם באזור המרכז‪.‬‬ ‫מפגשים קבוצתיים לקראת יום הזיכרון‬ ‫זה שנים אחדות‪ ,‬לקראת יום הזיכרון מקיים‬ ‫אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מפגשים‬ ‫קבוצתיים לבני המשפחות השכולות‪.‬‬ ‫מטרת המפגשים לתת לבני המשפחות הזדמנות‬ ‫לביטוי אישי בנושאים הקשורים להכרה בתהליך‬ ‫האבל אשר ילווה אותם למשך כל חייהם ולחשוף‬ ‫בפניהם מגוון דרכים להתמודדות עם השכול‬ ‫והזיכרון‪.‬‬ ‫במפגשים עולים לא פעם צורכי המשפחות‬ ‫‪04‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫ורעיונות למענה מתאים‪ ,‬המשמשים בסיס לפיתוח‬ ‫יוזמות חדשות‪.‬‬ ‫היוזמה שהחלה לפני כשמונה שנים במחוז‬ ‫ירושלים התרחבה ומתקיימת כיום בכל מחוזות‬ ‫האגף המציעים מפגשים בקבוצות נפרדות‬ ‫לאלמנות‪ ,‬יתומים והורים‪.‬‬ ‫המעוניינים להשתתף במפגשים הקבוצתיים‬ ‫מוזמנים לפנות אל העובד‪/‬ת הסוציאלי‪/‬ת במחוז‬ ‫המטפל בהם‪.‬‬ ‫אירוע חלוקת מלגות ושי נישואין‬ ‫חבורת זמר‬ ‫בתחילת פברואר ‪ 2010‬קיימנו את האירוע השנתי לחלוקת מלגות‬ ‫סטודנטים ושי נישואין ליתומי צה"ל‪ .‬באירוע השתתפו כ‪150-‬‬ ‫יתומים‪ ,‬מלַווים ובני משפחה אשר נהנו מהופעתם המשותפת של‬ ‫אריאל הורביץ וג'קי לוי‪.‬‬ ‫באירוע חולקו מלגות לסטודנטים ושי נישואין לזוגות צעירים‬ ‫בסכום כולל של כ‪.₪400,000-‬‬ ‫לאחר סיום שלב האודישנים‪ ,‬התחילה חבורת הזמר של הארגון‬ ‫להתאמן באופן סדיר‪ ,‬תחת ניהולו של יתום צה"ל‪ ,‬איתי לב‪ ,‬שהִנו‬ ‫מפיק ומנהל מוזיקלי של כמה וכמה חבורות זמר ייצוגיות‪.‬‬ ‫אנו מקווים שכבר באירועים הקרובים של הארגון תוכל חבורת‬ ‫הזמר להופיע ולייצג את הארגון‪.‬‬ ‫מחנה קיץ ליתומים‬ ‫חידוש אישור לקבלת תרומות‬ ‫בפברואר ‪ 2010‬התחלנו בהליכי רישום למחנה הקיץ לבני ובנות‬ ‫המצווה שייערך בקיץ ‪ .2010‬השנה יתקיים המחנה במשך שבועיים‬ ‫בוויסקונסין שבארצות הברית‪ ,‬ובו ייהנו הילדים מפעילויות קיץ‬ ‫רבות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יתארחו הילדים אצל משפחות יהודיות בשיקגו ויטיילו‬ ‫במשך שבוע נוסף במקומות שונים בארצות הברית‪.‬‬ ‫במהלך חופשת הפסח ומיד עם תחילת החופש הגדול ישתתפו‬ ‫הילדים שהוזמנו למחנה במפגשי היכרות וגיבוש בארץ‪.‬‬ ‫בתחילת ‪ ,2010‬לאחר שנבדקו הדוחות הכספיים של הארגון ונמצאו‬ ‫תקינים‪ ,‬חידשה רשות המסים הממשלתית את האישור של הארגון‬ ‫לקבל תרומות‪ ,‬וזאת בהתאם לסעיף ‪ 46‬לפקודת מס הכנסה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫רשם העמותות חידש את אישור ניהול תקין לאירגון‪.‬‬ ‫שיפור השירות ‪ -‬החזר עבור רכישת תרופות‬ ‫כחלק מהמאמץ לשיפור השירות באגף משפחות והנצחה ובמטרה‬ ‫להקל על תהליך אישור ההחזר עבור תשלום לתרופות‪ ,‬הוחלט להציע‬ ‫לכם להמיר את תהליך איסוף והגשת החשבוניות בהמצאת דו"ח‬ ‫ניפוקי תרופות מקופות החולים‪.‬‬ ‫הגשת דו"ח שמנפקות קופות החולים‪ ,‬הינו שינוי מהותי אשר יאפשר‬ ‫לקצר את התהליך ויצמצם את הניירת שנדרשה בנושא עד כה‪ .‬מי‬ ‫שיבחר להמשיך להגיש חשבוניות‪ ,‬יוכל להמשיך לעשות כן‪.‬‬ ‫טקסי ערב יום הזיכרון‬ ‫עדכון הטבות ממשרד הביטחון‬ ‫בסמוך לערב יום הזיכרון ‪ 2009‬ומיד אחריו פנינו אל ראשי רשויות‬ ‫שונות שבעירם לא ניתן עד כה ייצוג הולם לאלמנות וליתומים‬ ‫בטקס ערב יום הזיכרון העירוני‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬כחלק מפעילותנו בנושא‪ ,‬פנינו אל מרכז השלטון המקומי‪,‬‬ ‫שהנחה את ראשי הרשויות המקומיות בעניין טקסים אלה‪ ,‬על מנת‬ ‫שידאגו לייצוג הולם לכל הנמנים עם משפחת השכול‪ ,‬באמצעות‬ ‫הדלקת נר זיכרון‪ ,‬אמירת קדיש או הנחת זר‪.‬‬ ‫על מנת שנוכל לעקוב אחר יישום בקשותינו‪ ,‬אנא עדכנו אותנו‬ ‫לאחר יום הזיכרון לגבי טקסים עירוניים שהשתתפתם בהם בערב‬ ‫יום הזיכרון ולא היה בהם ייצוג לאלמנה או יתום‪.‬‬ ‫בסוף הביטאון תמצאו את רשימת הזכויות וההטבות שמשרד‬ ‫הביטחון מעניק לזכאים‪ .‬מעת לעת חלים שינויים ברשימה‪ ,‬הן‬ ‫בסכומים והן בתהליך מימוש ההטבות‪.‬‬ ‫אני ממליץ לכולכם לעיין ברשימה המתעדכנת בכל גיליון ולשמור‬ ‫אותה לשימושכם‪ .‬לצורך מימוש ההטבות השונות ולבדיקת‬ ‫הקריטריונים המלאים והתאמתם למצב האישי של כל זכאי ברגע‬ ‫נתון‪ ,‬יש לפנות אל עובדות הרווחה במחוזות משרד הביטחון‪.‬‬ ‫ועדה לבחינת צורכי אלמנות מבוגרת‬ ‫סדנא לאלמנות צה"ל מהמגזר הדרוזי‬ ‫ציבור חברי הארגון הִנו ברובו אוכלוסייה מבוגרת )יותר ממחצית‬ ‫אלמנות צה"ל הן מעל גיל ‪ (62‬ולכן הקמנו יחד עם משרד הביטחון‬ ‫ועדה לבחינת צרכיה של אוכלוסייה זו‪ ,‬מתוך כוונה לשפר את סל‬ ‫הזכויות והשירותים הניתנים בגיל המתקדם‪.‬‬ ‫לאחר שהוועדה תגיש את המלצותיה‪ ,‬אפשר יהיה לבחון שינויים‬ ‫בהטבות הקיימות בהתאם לצרכים המשתנים של האוכלוסייה‬ ‫המבוגרת‪.‬‬ ‫אלמנות צה"ל מאזור הגליל הוזמנו להשתתף בסדנא שתפתח‬ ‫ב‪ 13-‬לאפריל ‪ ,2010‬בסניף הארגון בירכא‪ .‬את הסדנא שתמשך‬ ‫‪ 12‬שבועות תנחה הגב' חולוד תאבת סגייר‪ ,‬פסיכולוגית קלינית‬ ‫וחינוכית‪ .‬מטרת המפגשים לתת לאלמנות כלים להתמודד עם‬ ‫האבדן‪ ,‬עם גידול הילדים ללא אבא ועם מצבים יום‪-‬יומיים‬ ‫בחברה הערבית‪ .‬טקס פתיחת הסדנא ייערך במעמד מר אריה‬ ‫מועלם‪ ,‬סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף משפחות והנצחה‪.‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪05‬‬ ‫חוזרות‬ ‫לזכויות‬ ‫בנות‬ ‫המשפחה‬ ‫שר הביטחון אהוד ברק‪" :‬אתן האלמנות הן המשלמות את המחיר"‪.‬‬ ‫‪06‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫<< גילה אמית רזין‬ ‫בעקבות יישום התיקון בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה‪,‬‬ ‫קיים משרד הביטחון טקס קבלת פנים לאלמנות ואלמני צה"ל‬ ‫נשואים החוזרים לקבל את זכויותיהם‪ .‬לכנס הוזמנו כ‪750-‬‬ ‫מהזכאים‪ ,‬ובמהלכו הובא לידיעת המשתתפים מידע רלוונטי‬ ‫הנוגע לזכויותיהם ולאופן מימושן‪.‬‬ ‫הכנס התקיים ב‪ 20-‬בינואר ‪ ,2010‬באולם "וואהל סנטר"‬ ‫ליד אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬במעמד שר הביטחון אהוד ברק‪,‬‬ ‫מנכ"ל משרד הביטחון אהוד שני‪ ,‬סמנכ"ל וראש אגף משפחות‬ ‫והנצחה אריה מועלם‪ ,‬יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל נאוה‬ ‫שוהם‪-‬סולן‪ ,‬וראש ענף נפגעים בצה"ל אל"מ יאיר בן שלום‪.‬‬ ‫"ברצוני להודות על ההזדמנות להיות כאן אתכם במפגש הזה‪,‬‬ ‫מפגש חשוב‪ ,‬מרגש‪ ,‬מסכם עבודה ומאמץ ארוך מאוד שאני שמח‬ ‫שיש לו תוצאות"‪ ,‬אמר שר הביטחון ברק לקהל הנרגש‪.‬‬ ‫השר ברק התייחס בדבריו גם לשליח המיוחד ג'ורג' מיטשל‬ ‫אשר הגיע באותו היום לישראל‪ ,‬מטעם הממשל האמריקני‪,‬‬ ‫בניסיון נוסף לקדם את המשא ומתן בתהליך המדיני בינינו לבין‬ ‫הפלסטינים‪ .‬ברק הדגיש‪" :‬אנחנו נמשיך בכל מחיר ובכל מצב‬ ‫להגן על עצמנו‪ ,‬ואתן האלמנות הן המשלמות את המחיר"‪.‬‬ ‫נאוה שוהם‪-‬סולן‪ ,‬יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‪ ,‬פתחה‬ ‫באמירה אישית‪" :‬ביום הזה‪ ,‬אני מודה‪ :‬אני נרגשת‪ .‬אנחנו‬ ‫מקבלות היום לַמשפחה שלנו את בְּנות המשפחה שנאלצו לעזוב‬ ‫אותנו משום שנישאו כדת וכדין והופסקו להן הזכויות‪.‬‬ ‫"אני יודעת‪ :‬כולנו היינו מוכנות לוותר על הזכויות‪ ,‬בעבור מי‬ ‫שהיה לנו אהוב‪ ,‬שותף לחיים ואבא יקר לילדינו‪ .‬אבל הזכויות‬ ‫ניתנו לנו כדי שנוכל לקיים לא רק את עצמנו‪ ,‬אלא את המשפחה‬ ‫ש'נקרע' ממנה מי שקיווינו שיהיה אתנו לתמיד‪.‬‬ ‫"היום אני יודעת שהצלחנו לא רק בנושא הזכויות‪ ,‬אלא קודם‬ ‫כול הצלחנו לכבד את יקירינו שאינם אתנו עוד וגם את יקירינו‬ ‫שבחרו להצטרף לחיינו ולשאת לא רק אותנו אלא את דמותו של‬ ‫הבעל שאיננו ‪ -‬ועדיין‪ ,‬וּלעולם‪ ,‬יישאר אתנו"‪.‬‬ ‫שוהם‪-‬סולן הדגישה כי המאבק לתיקון החוק לא היה קל וכי‬ ‫המלחמה הייתה לא רק למען זכויות או תרגומן למילה שלא‬ ‫תמיד נעים לומר בקול‪ :‬כסף‪.‬‬ ‫"הפיצוי שמדינת ישראל מעניקה לנו ‪ -‬ואני קוראת מתוך החזון‬ ‫של אגף משפחות והנצחה ‪ -‬הנו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוקרת המדינה למי‬ ‫שהקריב את היקר מכול‪ .‬אנחנו הקרבנו‪ ,‬והתגמול הוא חלק‬ ‫מההערכה של המדינה למשפחתו של מי שיצא לשירות ‪ -‬ולא‬ ‫חזר"‪.‬‬ ‫בסיום דבריה הודתה שוהם‪-‬סולן לרבים שתמכו בחקיקה למען‬ ‫מאות האלמנות שנישאו בשנית ומשום כך כבר נשתכחו‪" .‬תודה‬ ‫לכם שפתחתם לנו דלת אל העתיד"‪.‬‬ ‫אריה מועלם‪,‬‬ ‫סמנכ"ל משרד הביטחון‬ ‫וראש אגף משפחות והנצחה‬ ‫לאלוף )במיל'( אהוד שני‬ ‫ברכות לבביות ואיחולי הצלחה‬ ‫לרגל כניסתך לתפקיד‬ ‫מנכ"ל משרד הביטחון‬ ‫נאוה שוהם‪-‬סולן‪ ,‬יו"ר הארגון‬ ‫וחברי ההנהלה‬ ‫אל"מ יאיר בן שלום‬ ‫ראש ענף נפגעים‬ ‫וקציני ערים בצה"ל‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪07‬‬ ‫”ותודה‬ ‫על המתנה“‬ ‫מתן וילנאי‬ ‫סגן שר הביטחון‬ ‫טקס חלוקת מלגות לסטודנטים ושי נישואין ליתומי צה“ל וכוחות הביטחון‪,‬‬ ‫ציינו עוד נקודת סימון במסלול הארוך שעוברים אלה שאביהם נעדר מטקס‬ ‫סיום הטירונות‪ ,‬ממעמד סיום התואר או מטקס החופה‪ .‬הן מערכת הביטחון‬ ‫והן התורמים הבטיחו לזכור‪ ,‬ולהמשיך לחבק‪.‬‬ ‫ה‬ ‫מאיה קרני‬ ‫ערב‪ ,‬כשאתם יוצאים החוצה‬ ‫ אמרו תודה“‪ ,‬פונה שרה‬‫פיליפ בחיוך לקהל של ‪300‬‬ ‫עיניים המביטות בה בהכרה‪.‬‬ ‫”תודה על כך שאתם מרגישים‪,‬‬ ‫שבאתם יחד ולא לחוד‪ ,‬על כך שיש משהו‬ ‫שמעניין אתכם ושאתם באמת יכולים ללמוד‬ ‫אותו‪ .‬אמרו תודה על כך שהשמש זורחת‪ ,‬ואמרו‬ ‫תודה על המתנה“‪.‬‬ ‫‪08‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫פיליפ‪ ,‬המוכרת לקהל כמעצבת פנים מצליחה‬ ‫ומלאת מוטיבציה מהתקופה שבה התחרתה‬ ‫בתכנית הטלוויזיה‪” ,‬הבלוק“‪ ,‬איבדה את אביה‬ ‫דן פיליפ במלחמת שלום הגליל‪ .‬מאז‪ ,‬היא‬ ‫מעידה‪ ,‬מלווה את חייה ”חור שחור בצוַּרת“‪.‬‬ ‫הצורה אמנם משתנה‪ ,‬הזיכרון אפלולי‪ ,‬אך‬ ‫בעודה מטפסת בצעדי ענק לקראת גיל ‪,30‬‬ ‫שעה שאביה עודנו בן ‪ ,26‬נדמה שיש לה גם‬ ‫סיבה להיות מאושרת‪.‬‬ ‫”כשאת מוצאת את עצמך עם אבא חדש‪ ,‬שלושה‬ ‫אחים ושני כלבים‪ ,‬אי אפשר שלא לראות את‬ ‫הצד החיובי“‪ ,‬היא מסבירה לקהל בסבר פנים‬ ‫אופטימי‪ ,‬וזה מחפש בעיניה הזדהות‪ .‬פיליפ לא‬ ‫שוכחת להודות לבני משפחתה‪ ,‬שספגו יחד אִתה‬ ‫את מכת האבדן‪ ,‬על כך שהם יודעים להתמודד‬ ‫ולהצליח‪.‬‬ ‫”תודה על המשפחה החדשה שנוצרה לי ועל‬ ‫מסלול שנפתח לפניי‪ ,‬שהוא כולו תרומה‬ ‫רוב תודות מכל הלב‬ ‫לתורמים ולמסייעים‬ ‫במלגות לימודים ושי נישואין ליתומים‬ ‫קרן ”הישג“‬ ‫בראשות הגב‘ התר רייזמן ומר ג‘רי שוורץ‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫הקרן ע“ש אטלה ומשה מרגלית ז“ל‬ ‫ארגון ידידי צה"ל בארה"ב ‪FIDF‬‬ ‫הקרן לידידות ‪IFCJ‬‬ ‫בראשות הרב יחיאל אקשטיין‬ ‫השגרירות הנוצרית הבין‪-‬לאומית בירושלים ‪ICEJ‬‬ ‫הגב‘ דליה יאירי‬ ‫משרד הביטחון‬ ‫אגף משפחות והנצחה‬ ‫*‬ ‫אגף נפגעים וחיל חינוך בצה“ל‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪13‬‬ ‫<< "ותודה‬ ‫על המתנה"‬ ‫של אנשים שבחרו לומר לי ’את לא לבד‘‪.‬‬ ‫עם יתומי צה“ל חגגתי בת מצווה“‪ ,‬משחזרת‬ ‫פיליפ‪” ,‬ומלגת הלימודים היא מתנה המאפשרת‬ ‫ללמוד בלי דאגות וחרדות‪ ,‬בעיקר בתקופה של‬ ‫משבר כלכלי“‪.‬‬ ‫”חור שחור בצ ּור ַת“‬ ‫המפגש שבו חברו יחד נערים ונערות‪ ,‬גברים‬ ‫ונשים ‪ -‬שלכולם מכנה משותף של ”חור שחור‬ ‫בצורת“ ‪ -‬שימש שלב נוסף בהתבגרות של‬ ‫היתומים האלה‪ ,‬תוך כדי ליטוף דואג של גוף‬ ‫משגיח‪ ,‬גם בחלוף השנים‪.‬‬ ‫”אתם שכבר לא ילדים‪ ,‬עומדים על דלתכם‬ ‫ובונים את חייכם“‪ ,‬פנתה לקהל יו“ר הארגון‬ ‫אלמנות ויתומי צה“ל‪ ,‬נאוה שוהם‪-‬סולן‪” ,‬יחד‬ ‫עם בני זוגנו האהובים ביקשנו וקיווינו לגדל‬ ‫אתכם בשמחה‪ ,‬דרך התיכון‪ ,‬לשכת הגיוס‪,‬‬ ‫בצה“ל‪ ,‬בטקס סיום התואר באוניברסיטה ובדרך‬ ‫לחופש‪ .‬יש מי שאבא נותר בשבילו בדיוק בגיל‬ ‫שבו כתוב על המצבה‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬הגוזלים שלנו‬ ‫גדלו‪ ,‬וזו נחת לראות אתכם פורחים“‪.‬‬ ‫עוד מציינת שוהם‪-‬סולן חזית נוספת שבה פועל‬ ‫הארגון למען יתומי צה“ל‪” .‬יתום מאב עודנו‬ ‫יתום גם כשהוא עצמו בעל או אב לילדים‪.‬‬ ‫לכן פתחנו במבצע קירוב מחדש של יתומים‪,‬‬ ‫שיתמותם הרשמית תמה כשהגיעו לגיל ‪ .30‬ברור‬ ‫לכולנו שזה לא הגיוני‪ ,‬נכון או הוגן‪ :‬יתום הוא‬ ‫יתום לכל חייו‪ .‬אני מאמינה ובטוחה שלוּ יכלו‬ ‫האבות החסרים להשתתף עם היתומים הבוגרים‬ ‫בתחושות ובהרהורים שלנו‪ ,‬בוודאי היו אומרים‬ ‫לילדינו שיתקדמו‪ ,‬שידאגו למשפחתם שנותרה‪,‬‬ ‫אך בעיקר שידאגו לעצמם“‪ ,‬הדגישה יו“ר‬ ‫הארגון את תקוותה והודתה לכלל התורמים‪.‬‬ ‫”האלמנות שנשארות לאחר הבעל‪ ,‬אשר נפל‬ ‫על ביטחון ישראל ושלמותה‪ ,‬נשארות עם‬ ‫ילדים הגדלים בצל החסר“‪ ,‬הוסיף ואמר סגן‬ ‫שר הביטחון‪ ,‬מתן וילנאי‪” .‬לכן‪ ,‬יש להצדיע‬ ‫לאנשים התורמים על מנת לסייע בלימודי‬ ‫הילדים ובמטרות אחרות‪ ,‬ולכבדם‪ .‬מה שפעם‬ ‫היה מובן מאליו בחברה הישראלית‪ ,‬כבר אינו‬ ‫כזה“‪.‬‬ ‫”יש משהו מורכב ודו‪-‬ערכי באירוע‪ .‬ברקע‬ ‫מהדהד געגוע אל מי שלא זכה להיות עמכם‪,‬‬ ‫שנוכחותו נפקדת‪ .‬המפגש שלי עם משפחות‬ ‫שכולות הוא מקור לכוח“‪ ,‬אמר ראש אכ“א‪,‬‬ ‫האלוף אבי זמיר‪” .‬אנו נמשיך לחבק את יתומי‬ ‫‪10‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫אביב בושינסקי‪,‬‬ ‫מנכ"ל קרן הישג‬ ‫ניקול יודר‪ ,‬מנכ"ל השגרירות‬ ‫הנוצרית הבינ"ל בירושלים‬ ‫ושרה פיליפ‪ ,‬נציגת היתומים‬ ‫צה“ל‪ ,‬יהיה גורלם אשר יהיה‪ ,‬ומורשתם של‬ ‫האבות תמשיך לשמש מצפן ערכי“‪.‬‬ ‫ג‘קי לוי ואריאל הורוביץ‪ ,‬שהנעימו את המשך‬ ‫הערב ברסיסי סיפורים ובנגינות‪ ,‬לא פסחו‬ ‫אף הם על זיכרונות השכול הפרטיים שלהם‪.‬‬ ‫רוני‪ ,‬הספורטאי המצטיין שלמד יחד עם לוי‬ ‫בישיבה ‪ -‬אשר תקיעתו בשופר בוטלה כי לא‬ ‫היה מספיק ”בן תורה“‪ ,‬והוא נפל בעת מילוי‬ ‫תפקידו בלבנון ‪ -‬אפשר לנוכחים להזדהות עם‬ ‫בני המשפחה המורחבת שישבו בקהל‪” .‬קול‬ ‫השופר נדם“‪ ,‬קראו לספר הזיכרון שנכתב‬ ‫לזכרו‪ ,‬אך באוזני הקהל ‪ -‬אמהות‪ ,‬בנים ובנות‬ ‫העומדים בראשית קו זינוק חדש בחייהם ‪-‬‬ ‫נשמעה שריקת הפתיחה מלווה בקולות העידוד‬ ‫המשמחים מקרב ארגון אלמנות ויתומי צה“ל‬ ‫והגופים התורמים‪.‬‬ ‫אלמנות‬ ‫למען‬ ‫אלמנות‬ ‫הן מוצאות פנאי להתנדב ולתמוך בחברותיהן האלמנות ושואבות‬ ‫מכך כוח לעזור לעצמן‪ .‬שיחת נפש עם ארבע מבין עשרות‬ ‫מתנדבות הפועלות בארגון‬ ‫ירון שילדקרוט‬ ‫א‬ ‫טלפונים‬ ‫כמה‬ ‫חרי‬ ‫ובירורים החליטה תמי‬ ‫פדות שהגיע הזמן למפגש‪.‬‬ ‫בשיחת טלפון שקיימה‬ ‫זה לא מכבר עם מזכירה‬ ‫בארגון אלמנות ויתומי‬ ‫צה“ל שמעה פדות‪ ,‬אחות במקצועה‪ ,‬על אלמנה‬ ‫שעברה בלילה ניתוח בבית החולים רמב“ם‪,‬‬ ‫ומחכה ל“מיטה פנויה“ בשיקום‪ .‬כשפרטים‬ ‫כלליים בלבד בידיה‪ ,‬החלה פדות לבדוק כיצד‬ ‫היא יכולה לעזור לה‪ ,‬ולשפר את מצב רוחה‪.‬‬ ‫”קצת אחרי שהתחלתי לטפל בעניין החלטתי‬ ‫לבוא ולבקר אותה בבית החולים“‪ ,‬מספרת‬ ‫פדות‪ ,‬בעצמה אלמנה וחברה המתנדבת בארגון‬ ‫אלמנות ויתומי צה“ל‪” .‬כשהגעתי‪ ,‬ישבו לצדה‬ ‫שתי חברות שהחזיקו את ידי חזק והסתכלו עליי‬ ‫כאילו נפל אלוהים מהשמים‪ ,‬אפילו שעוד לא‬ ‫הבטחתי דבר‪ .‬האלמנה הייתה מאושרת ונרגשת‬ ‫מעצם הגעתי כנציגת הארגון לדרוש בשלומה‪.‬‬ ‫על אף השינוי הגדול בארגון ולמרות תדמיתו‬ ‫החדשה בשלוש השנים האחרונות‪ ,‬אלמנות‬ ‫רבות אינן רגילות לכך שהארגון מורכב מחברות‬ ‫כמותן שהחליטו להתנדב לעזור זו לזו‪ ,‬ולהניע‬ ‫את הארגון קדימה‪” .‬מה שאני עושה“‪ ,‬ממשיכה‬ ‫פדות‪” ,‬לא צריך להיות דבר ענק‪ ,‬ובכל זאת זה‬ ‫נותן המון סיפוק“‪.‬‬ ‫אֵבל לא עובר אחרי השבעה‬ ‫מאז נכנסה נאוה שוהם‪ ,‬יו“ר הארגון החדשה‬ ‫לתפקידה ביוני ‪ ,2007‬אלמנות רבות הרגישו‬ ‫שהרוח החדשה הנושבת בארגון נותנת מקום‬ ‫לכל אחת ואחת‪ ,‬וכי הן יכולות לשוב ולהתקבץ‬ ‫בזרועותיו המחבקות של הארגון‪.‬‬ ‫”עד שהגיעה נאוה לא היה לי קשר עם הארגון“‪,‬‬ ‫מציינת רבקה בנדק‪-‬פיקסלר‪ ,‬יו“ר ועדת התרבות‬ ‫בארגון‪” .‬התאלמנתי בשנת ‪ ,‘82‬במלחמת לבנון‬ ‫הראשונה‪ .‬בעלי‪ ,‬בֶּני‪ ,‬היה מפקד סיור בשריון‬ ‫שנהרג כשמטוס של חיל האוויר ירה בטעות על‬ ‫שיירת האספקה שהוביל‪ .‬יכול להיות שזה גם‬ ‫עניין של בשלות כי אֵבל לא עובר אחרי שבעה‪,‬‬ ‫<<‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪11‬‬ ‫רבקה בנדק‪-‬פיקסלר‬ ‫רבקה בנדק‪-‬פיקסלר‪:‬‬ ‫כשהתאלמנתי‬ ‫והתחלתי לעבור את‬ ‫התהליך שלי‪ ,‬חשבתי‬ ‫שרק אני מרגישה‬ ‫ככה‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשאנחנו‬ ‫מדברות‪ ,‬מתברר שכולן‬ ‫חוות תחושות דומות‪,‬‬ ‫ולכן יש יתרון בידיעה‬ ‫הרגשית הזו ובהבנת‬ ‫זו העומדת מולנו‬ ‫"‬ ‫לתעודת הזהות מאז שתוקן החוק“(‪ .‬כנציגת‬ ‫הארגון בחיפה ובקריית חיים‪ ,‬תמי מסייעת‬ ‫לאלמנות גם בהיבט הרפואי ‪ -‬לרבות התמודדות‬ ‫עם הביורוקרטיה בשירותי מערכת הבריאות‪.‬‬ ‫זאת כמובן לצד ארגון אירועים חברתיים והטיית‬ ‫אוזן קשבת לאלה הזקוקות לה‪.‬‬ ‫במקרה אחר‪ ,‬אלמנות חללי צה“ל הדרוזים‬ ‫נאלצות להתמודד גם עם שפה זרה‪ ,‬עם חברה‬ ‫שמרנית יותר‪ ,‬וזקוקות להתייחסות שונה‪ .‬לכך‬ ‫מכוונת פעילותה של סיהאם חזנה זגייר‪ ,‬אישה‬ ‫ממוצא דרוזי המנהלת את הסניף בכפר ירכא‪.‬‬ ‫”עד שנאוה הגיעה לא היה לי קשר עם הארגון‪,‬‬ ‫וכאלמנה זה חסר לי מאוד“‪ ,‬מעידה סיהאם‪” .‬לא‬ ‫היה מי שישמע או יעזור; במיוחד במגזר שלנו‬ ‫האנשים מאוד שמרנים‪ ,‬וכמעט שלא נותנים לך‬ ‫לצאת מהבית‪ .‬במסגרת התנדבותי‪ ,‬אני מיידעת‬ ‫את האלמנות על זכויותיהן מהמדינה ועל‬ ‫האופן שבו הן יכולות להשתמש בהטבות להן‬ ‫ולילדיהן‪ .‬נשים אלה מתקשות לתקשר בשפה‬ ‫העברית‪ ,‬לכן אם הן צריכות הלוואה‪ ,‬טיפול‬ ‫שיניים או פסיכולוג לַבן ‪ -‬אני עוזרת להן לכתוב‬ ‫מכתב ולהגיש בקשה‪ .‬במשרד הביטחון כולם‬ ‫כבר מכירים אותי“‪ ,‬היא מוסיפה בחיוך‪.‬‬ ‫"‬ ‫שלושים יום או שנה‪ ,‬אלא יש מעין תהליך“‪.‬‬ ‫”נאוה ואני הכרנו זמן קצר לפני שהיא נבחרה‬ ‫לראשות הארגון“‪ ,‬מוסיפה רבקה‪ .‬התאלמנו‬ ‫באותה שנה‪ ,‬והבעלים של שתינו מונצחים‬ ‫בראשון לציון‪ .‬מאז שנאוה בתפקיד היו“ר‬ ‫הרגשתי שלמישהו אכפת‪ ,‬ושיש לי מה לתת‪.‬‬ ‫אז החלטתי שהארגון הוא המקום שאני רוצה‬ ‫להתנדב בו“‪.‬‬ ‫נוסף לתפקידה בוועדת התרבות של הארגון‪,‬‬ ‫לקחה על עצמה רבקה את ניהול סניף הארגון‬ ‫בראשון לציון‪ ,‬אזור שמתגוררות בו כ‪200-‬‬ ‫אלמנות‪” .‬למפגש חברתי מביאים סרט או‬ ‫מרקיד“‪ ,‬היא מספרת‪” .‬אני מרגישה שהבנות‬ ‫שמחות להיפגש‪ ,‬וזה לא היה כך בשנים קודמות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אחד הדברים שחשבתי עליהם היה לארגן‬ ‫קבוצת העצמה‪ ,‬שזה גם המקצוע שלי‪ .‬הקבוצה‬ ‫כוללת נשים מכל הגילים והעדות‪ .‬למפגש‬ ‫הראשון הגיעו ‪ 12‬נשים‪ ,‬והיום אנחנו כבר ‪.“20‬‬ ‫פעילות המתנדבות היא דינמית ומגוונת‪ ,‬ומשתנה‬ ‫בהתאם לצורכי האלמנות‪ .‬למשל‪ ,‬הניסיון‬ ‫המקצועי של תמי פדות‪-‬שמעוני )”שמעוני זה‬ ‫חדש“‪ ,‬תמי מתגאה‪” ,‬השם של בן זוגי שהוספתי‬ ‫‪12‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫סיהאם זגייר חזנה‬ ‫סיהאם זגייר חזנה‪:‬‬ ‫כשאני עוזרת והאישה‬ ‫שמולי מחבקת אותי‬ ‫ואומרת תודה‪ ,‬אני‬ ‫עושה מצווה‪ .‬אצלנו‬ ‫בדת לעזור ליתום‬ ‫ולאלמנה זו שליחות‪.‬‬ ‫אני מאמינה שכשאת‬ ‫מושיטה יד‪ ,‬אלוהים נותן‬ ‫לך כוח מלמעלה‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫לאחרונה‪ ,‬ארגנה סיהאם קורס אמנות ויצירה‬ ‫במטרה לעצב ולחדש כלים עתיקים‪ ,‬ולרכוש‬ ‫מקצוע‪ .‬במקביל‪ ,‬סיהאם ממתינה לאישור‬ ‫מהארגון על מנת לפתוח הדרכה לקבוצת‬ ‫בנושאי העצמה אישית‪” .‬אנחנו נפגשות גם‬ ‫לפני החגים; כל אחת מביאה אוכל מהבית‪,‬‬ ‫ובמפגש אנחנו יוזמות שיחות עם הילדים‪ ,‬וכולם‬ ‫משחקים יחד‪ .‬אפילו הפלגנו לרודוס ולקפריסין‪,‬‬ ‫‪ 69‬אלמנות ויתומים‪ ,‬לחמישה ימים“‪.‬‬ ‫וכמובן יש מי שדואג גם למתנדבות עצמן‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬נפתחה בתל אביב קבוצת פיילוט‬ ‫שמטרתה לתמוך במתנדבות הארגון ולהעצימן‪.‬‬ ‫מרים הרשקוביץ‪-‬ברעם‪ ,‬יו“ר ועדת קשר ותמיכה‬ ‫בארגון‪ ,‬היא אחת ממקימות הקבוצה ומהחברות‬ ‫בה; לצדה עוד כחמש‪-‬עשרה מתנדבות שנפגשות‬ ‫וזוכות להדרכה ולמענה‪” .‬יצרנו קשר עם אנשי‬ ‫משרד הביטחון‪ ,‬שהם בעלי ניסיון בארגון קבוצת‬ ‫מתנדבים‪ ,‬ובעקבות ההצלחה במרכז החלטנו‬ ‫לפתוח קבוצה נוספת בצפון הארץ“‪.‬‬ ‫לפעול בחלקת האלוהים שלי‬ ‫אל הפעילות וההתנדבות בארגון הגיעו רוב‬ ‫המרואיינות במקרה‪” .‬צביקה פדות היה טייס‬ ‫בחיל האוויר ונפל בתאונה מבצעית בשנת ‪,“‘78‬‬ ‫משחזרת תמי‪ ,‬המרכזת את פעילות הארגון‬ ‫בסניף חיפה‪” .‬זוג מטוסי פנטום הוזנקו לכיוון‬ ‫ים המלח‪ ,‬ועד היום לא ברור אם הייתה תקלה‬ ‫או טעות אנוש‪ .‬נשארתי לבדי עם שני ילדים‪,‬‬ ‫בני חמש ושנתיים‪ ,‬ומהארגון של אז יש לי מעט‬ ‫זיכרונות‪ .‬אני זוכרת בעיקר את ההתארגנות של‬ ‫האלמנות להקים ארגון נפרד מארגון יד לבנים‬ ‫של ההורים‪ .‬חשבתי שזה צעד נכון‪ ,‬אבל הייתי‬ ‫פסיבית‪ .‬לקראת הבחירות האחרונות אצלנו‪,‬‬ ‫ב‪ ,2007-‬היה לי ברור שאני רוצה לקחת חלק‬ ‫בעשייה בארגון“‪.‬‬ ‫”מכיוון שאני גרה בחיפה ועובדת בבית חולים‬ ‫היה לי ברור שהפעילות שלי תוכל להיות רק‬ ‫באזור הצפון“‪ ,‬היא מציינת‪” .‬אמרתי לנאוה‪ ,‬תני‬ ‫לי לפעול בחלקת האלוהים שלי‪ ,‬ואני מבטיחה‬ ‫לעשות כמיטב יכולתי‪ .‬שותפתי לפעילות רעיה‬ ‫מנור ואני ארגנו בהתחלה שעות לקבלת קהל‬ ‫בבית יד לבנים בחיפה‪ ,‬במטרה להיפגש עם‬ ‫אלמנות שאינן יכולות להגיע למשרדי הארגון‬ ‫אך רוצות לשטוח את בעיותיהן בפני מישהו‪.‬‬ ‫בהמשך לקחתי על עצמי את ארגון המפגשים‬ ‫החברתיים“‪.‬‬ ‫גם סיהאם החלה לפעול כמתנדבת בארגון רק‬ ‫בתקופת הבחירות האחרונות‪ ,‬שנים רבות אחרי‬ ‫שהתאלמנה‪” .‬במקור אני מירכא‪ ,‬וכשהתאלמנתי‬ ‫בשנת ‪ ,‘83‬גרנו בבאר שבע‪ .‬בעלי נקרא‬ ‫לשירות מילואים‪ ,‬ובדרך הביתה נהרג בתאונת‬ ‫דרכים‪ .‬חזרתי לגור בירכא‪ ,‬וזה היה נורא‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬באותה תקופה הייתי האישה היחידה עם‬ ‫רישיון נהיגה‪ ,‬ואנשים בכפר לא קיבלו אותי‪.‬‬ ‫הרגשתי חריגה‪ .‬בנוסף לכך החלטתי להתחתן‬ ‫שוב‪ ,‬דבר שיצר מהומה גדולה‪ ,‬ואנשים בכפר‬ ‫לא רצו לאפשר לי לגדל את שלושת הילדים‬ ‫שלי‪ .‬בכל זאת התחתנתי‪ ,‬וחייתי עם בעלי‬ ‫ארבע‪-‬עשרה שנים‪ ,‬עד שבגיל ‪ 43‬הוא חטף‬ ‫התקף לב פתאומי והלך לעולמו‪ .‬בתוך כל‬ ‫תמי פדות‪-‬שמעוני‪:‬‬ ‫גיליתי שחסרה לי‬ ‫מאוד היכרות עם אלמנות‬ ‫אחרות‪ ,‬שאף פעם לא‬ ‫נחשפתי לכך‪ .‬אני זוכרת‬ ‫שישבתי עם בנות ודיברנו‬ ‫כל הלילה‪ .‬זה היה סוג של‬ ‫תרפיה‪ ,‬ובהמשך היה יותר‬ ‫מטבעי בשבילי להמשיך‬ ‫ולפעול בארגון‬ ‫"‬ ‫תמי פדות‪-‬שמעוני‬ ‫זה‪ ,‬בכלל לא חשבתי על ארגון אלמנות ויתומי‬ ‫צה“ל‪ ,‬אבל בתהליך הבחירות הגיעה נאוה לירכא‬ ‫וחיפשה אלמנה חזקה שתוכל לעמוד לצדה‪ .‬כולם‬ ‫הצביעו עליי“‪.‬‬ ‫”התאלמנתי בשנת ‪ ,“‘73‬משתפת מרים‬ ‫הרשקוביץ‪-‬ברעם‪” ,‬נשארתי עם ילדה בת‬ ‫שנתיים‪ ,‬בהריון‪ ,‬ועם חמות שבעלי הוא בנה היחיד‬ ‫ועד היום אני מטפלת בה‪ .‬כשבעלי נהרג‪ ,‬לא היה‬ ‫לי זמן להתפנות לאבל של עצמי‪ .‬המפגש הראשון‬ ‫שלי עם הארגון היה טראומתי‪ :‬זה היה כמה שנים‬ ‫אחרי שהתאלמנתי‪ ,‬כשהייתי נשואה בשנית‪.‬‬ ‫"‬ ‫שמעתי שמחלקים מלגות ליתומים סטודנטים‬ ‫ולא הבנתי למה לא הציעו לבתי‪ .‬כשהתקשרתי‬ ‫לברר‪ ,‬צעקו עליי שאם אני רוצה מלגה‪,‬‬ ‫עליי להתעניין‪ .‬אמרתי תודה רבה וסגרתי‬ ‫את הטלפון ואת הקשר עם הארגון‪ .‬התביישתי‬ ‫בצורת ההתנהלות שם‪ .‬אחרי כמה שנים‬ ‫שמעתי על ההתארגנות עם נאוה לבחירות‬ ‫בארגון והחלטתי לא לשבת בצד עוד‪ ,‬ולעזור‪.‬‬ ‫ככה נשאבתי לפעילות“‪.‬‬ ‫‪£¦§ª¥¢«§ª¢®¬¢‬‬ ‫‪|¸£²§´¶¸§·§¬¥¢«°²‬‬ ‫‪¸£°µ·¢¢¸§£¢¯®ª¯µ‬‬ ‫‪pª¬ ¸£²£µª£¢§®ª¶¸£§£¦¢‬‬ ‫כמתנדבת התחלתי לטפל גם בעצמי‬ ‫לאורך כל השיחה‪ ,‬כיאה לדיון העוסק‬ ‫בהתנדבות ונתינה‪ ,‬חוזרות ונשנות מילים כמו‬ ‫”סיפוק“ או ”הרגשה טובה“‪ ,‬אלא שבמקרה של‬ ‫ארבע הנשים האלה‪ ,‬החוויה האישית שעברו‬ ‫מאירה את פעילותן באור נוסף‪.‬‬ ‫”אני מרגישה שתוך כדי הפעילות בארגון‬ ‫התחלתי לטפל בעצמי“‪ ,‬טוענת מרים‪.‬‬ ‫”במקצועי אני מורה לחינוך מיוחד‪ ,‬ובמשך כל‬ ‫השנים התנדבתי לסייע לילדים בעלי ליקויי‬ ‫למידה‪ ,‬כי הרגשתי שזה תחום שאוכל לתרום‬ ‫בו‪ .‬אבל אחרי שנשאבתי לארגון אני חושבת שזה‬ ‫נותן לי יותר משמעות“‪.‬‬ ‫נוסף לתחושה הטובה‪ ,‬זכו המתנדבות ללא‬ ‫מעט חברות חדשות‪ .‬תמי מספרת שכשהחליטה‬ ‫לפעול בארגון‪ ,‬קודם כול יצאה לנופש שנתי‬ ‫שהצבא מארגן‪” .‬פתאום נפתח בפניי עולם‬ ‫חדש“‪ ,‬היא מגלה‪” ,‬למרות שיש לי משפחה‪,‬‬ ‫ילדים ועבודה גיליתי שחסרה לי מאוד היכרות‬ ‫עם אלמנות אחרות‪ ,‬שאף פעם לא נחשפתי לכך‪.‬‬ ‫<<‬ ‫‪uzpug‬‬ ‫§¸‬ ‫‪i¸£°µ·¢‬‬ ‫‪tspsg‬‬ ‫§¸‬ ‫‪i ¸£°µ·¢‬‬ ‫‪sxpxg‬‬ ‫§¸‬ ‫‪i¡¸£°µ·¢‬‬ ‫‪swpwg‬‬ ‫§¸‬ ‫‪i¢¸£°µ·¢‬‬ ‫‪zpwg‬‬ ‫‪¢®§¡¬¢ª·¥¬¢¶£°¢§²¶ £¦¶µ£§ ¶µ¯§d²°‬‬ ‫¯‪¸ª·¢®§¡¬¢ª·¥¬¢¶£°¢§²¶ £¦¶µ£§ ¶µ‬‬ ‫‪¸£°µ·¢¢¸§£¢§¬nª¶·§¸£¦ª¥¢¢§ªµ¬£«§ª¢®¬¢‬‬ ‫‪pª¬ ¸£²£µª£¢§®ª¶¸£§§°£´µ¬¢££¦¢‬‬ ‫‪¸£°µ·¢¢¸§©¢£·®¯®ª¯µ¶¥®n¶©§®¶°²‬‬ ‫‪p¸£²§´¶¸§·§¬¥¢«°²¶¸£§£¦¢‬‬ ‫‪¸§¡£¥§§¢¦¢‬‬ ‫¬‪p«©ª¢©¥‬‬ ‫‪|£ §§¥‬‬ ‫‪www.xnes.co.il‬‬ ‫‪¢´ª¬¢£q£³£°§§¢££¢¬£®§ª§°ª¶£¬¢p¢¡§ª°«§ª¢£®¬¢«§§®£§¯®²«§¶´£¬ª¢µ§¤¢ª£j§®£§¯®²³£°§§ª£k§®£§¯®²µ££§·n¶¸§¢§n¸µ¯£°n¬d°¢§¯®²£ª¬ ¢£·®¯®ª¯µp¢®§¡¬¢ª·¥¬¢¶£°¢§²¶ £¦¶µ£§ §d°trr{¦¯£ £¨¶°®¶µ¯¢‬‬ ‫‪p«¡ª©ª·«§§®¦¶²¢«§©¶´£«§®£¸®·¥¸¬¢n§¡¢§d²°£§·¶ª°§¡§§®£§¯®²µ££§·q³£°§§ª±§ª¥¸¸££¢ª§¡©£§£§®£§¯®²¶´£¬¸·§©¶ª‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪13‬‬ ‫זו העומדת מולנו“‪.‬‬ ‫”ההתנדבות נפלה עליי משמים“‪ ,‬מודה סיהאם‪,‬‬ ‫”אני אוהבת לתת‪ ,‬ומבחינתי כשאני עוזרת‬ ‫והאישה שמולי מחבקת אותי ואומרת תודה‪,‬‬ ‫אני עושה מצווה‪ .‬אצלנו בדת לעזור ליתום‬ ‫ולאלמנה זו שליחות“‪.‬‬ ‫”את מרגישה שזה נותן לך כוח רב יותר? לוקח‬ ‫אותך למקום טוב יותר?“ שואלת אותה רבקה‪.‬‬ ‫”אני מאמינה שכשאת מושיטה יד“‪ ,‬משיבה‬ ‫סיהאם‪” ,‬אלוהים נותן לך כוח מלמעלה“‪.‬‬ ‫<< אלמנות‬ ‫למען‬ ‫אלמנות‬ ‫מרים הרשקוביץ‪-‬ברעם‪:‬‬ ‫כשבעלי נהרג‪ ,‬לא‬ ‫היה לי זמן להתפנות‬ ‫לאבל של עצמי‪ .‬המפגש‬ ‫הראשון שלי עם הארגון‬ ‫היה טראומתי‪ .‬אחרי‬ ‫כמה שנים שמעתי על‬ ‫ההתארגנות עם נאוה‬ ‫והחלטתי לא לשבת‬ ‫בצד עוד‪ ,‬ולעזור‪ .‬ככה‬ ‫נשאבתי לפעילות‬ ‫"‬ ‫מרים הרשוקביץ‪-‬ברעם‬ ‫אני זוכרת שישבתי עם בנות ודיברנו כל הלילה‪.‬‬ ‫זה היה סוג של תרפיה‪ ,‬ובהמשך היה יותר‬ ‫מטבעי בשבילי להמשיך ולפעול בארגון“‪.‬‬ ‫אתן מרגישות שבעקבות הסיפור האישי‬ ‫יש לכן יתרון על פני מתנדבים אחרים בכל‬ ‫הקשור לעשייה למען אלמנות?‬ ‫”האמת שכן“‪ ,‬אומרת רבקה‪” ,‬אני חושבת שאני‬ ‫מבינה בדיוק מה הן מרגישות‪ .‬כשהתאלמנתי‬ ‫והתחלתי לעבור את התהליך שלי‪ ,‬חשבתי‬ ‫שרק אני מרגישה ככה‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשאנחנו‬ ‫מדברות‪ ,‬מתברר שכולן חוות תחושות דומות‪,‬‬ ‫ולכן יש יתרון בידיעה הרגשית הזו ובהבנת‬ ‫מזל טוב‬ ‫ברכות לבביות‬ ‫לעובדת הארגון‬ ‫ורד עובדיה‬ ‫ובני משפחתה‬ ‫להולדת השלישייה‬ ‫"‬ ‫קייטנת "בני ַחיִל" לאלמנות וליתומי צה"ל‬ ‫בגבעת אולגה‬ ‫מחלקת נפגעים בצה“ל מקיימת מדי שנה את קייטנת 'בני ַחיִל'‬ ‫לאלמנות וליתומי צה“ל‬ ‫הקייטנה נערכת בכפר הנופש בגבעת אולגה‪ ,‬בשלושה מחזורים‪:‬‬ ‫מחזור ראשון‪:‬‬ ‫‪ 25-29‬ביולי ‪2010‬‬ ‫מחזור שני‪:‬‬ ‫‪ 1-5‬באוגוסט ‪2010‬‬ ‫)מיועד לאלמנות עם ילדים בלבד(‬ ‫מחזור שלישי‪:‬‬ ‫‪ 8-12‬באוגוסט ‪2010‬‬ ‫בכל מחזור מתקיימות פעילויות מגוונות‪ ,‬הכוללות הופעות של אמנים מהמובילים בארץ‪ ,‬טיולים וסדנאות למיניהן‪.‬‬ ‫כבכל שנה‪ ,‬קיבל ארגון אלמנות ויתומי צה“ל‪ ,‬מקומות עבור אלמנות הנכים שנפטרו‪.‬‬ ‫מספר המקומות לאלמנות הנכים מוגבל‪ .‬הקדימו להירשם‪ 03-6918403 :‬שלוחה ‪3‬‬ ‫ההזמנות תישלחנה לבתים בחודשים הקרובים‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫”פתאום חרב‬ ‫עולמם‪,‬‬ ‫ואין מי שיעזור“‬ ‫ז‘ק להב נולד בירושלים‪ ,‬גדל בקיבוץ עין חרוד‪ ,‬שירת בשייטת‪,‬‬ ‫חי בארצות הברית‪ ,‬כואב על חבריו שנהרגו במלחמות ונרתם‬ ‫לתמוך בנשותיהם ובילדיהם‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫ע‬ ‫ירדן בן‪-‬צור‬ ‫וד כשהיה ז‘ק להב יעקב להב‪ ,‬נער‬ ‫בן חמש‪-‬עשרה מקיבוץ עין חרוד‪,‬‬ ‫שָׁבה המורה לאנגלית מהשתלמות‬ ‫בממלכה המאוחדת‪.‬‬ ‫”היום כל ילד יכתוב את שמו כאילו הוא גר‬ ‫באנגליה“‪ ,‬הכריזה כשחזרה אל עמק חרוד‬ ‫שבעמק יזרעאל‪” .‬שי כתב שי‪ ,‬אלון כתב‬ ‫אלון‪ ,‬רות כתבה רות‘ ודורית כתבה דורית‪ .‬כי‬ ‫לקיבוצניקים יש שמות עבריים“‪ ,‬מספר להב‪,‬‬ ‫שבגיל שלוש‪-‬עשרה הגיע לַקיבוץ מירושלים‪,‬‬ ‫בעקבות גירושי הוריו‪” .‬אני אייתתי ג ֵ‘י ‪ -‬אִי ‪-‬‬ ‫סִי ‪ -‬איי‪ :‬גקי“‪.‬‬ ‫כשהגיע תורו של ג‘קי לקרוא מילא צחוק את‬ ‫חדר הכיתה‪” .‬המורה אמרה שהילד היחיד‬ ‫שיכול היה לכתוב ג‘קי‪ ,‬ג‘ק‪ ,‬ג‘ייקוב ועוד‪ ,‬כי‬ ‫הרי זה שם כל כך בין‪-‬לאומי‪ ,‬כתב נוח בשבע‬ ‫שגיאות“‪ .‬בתחילה כינו אותו הילדים גקי;‬ ‫מאוחר יותר עבר שמו הסבה לג‘קי ‪ -‬והתגלגל‬ ‫לג‘ק‪ .‬כך הוא מוכר עד היום בארצות הברית‪.‬‬ ‫כששב מאמריקה לביקוריו התכופים בארץ עבר‬ ‫שמו טרנספורמציה משונה‪ ,‬עם ניחוח צרפתי‬ ‫משהו ‪ -‬ז‘ק‪” .‬אבל זה באמת לא משנה לי“‪ ,‬הוא‬ ‫מחייך‪.‬‬ ‫כשיש לך כישרון ובעיקר מזל‬ ‫ז‘ק להב‪ ,‬נשוי‪ ,‬אב לארבע בנות וסב לנכדה‪ ,‬היה‬ ‫”ילד חוץ“ בקיבוץ‪ .‬במקור דור שישי בירושלים‪.‬‬ ‫שם משפחתו המאמצת בעין חרוד הוא ציזלינג‪.‬‬ ‫אב המשפחה‪ ,‬אהרון ציזלינג‪ ,‬היה שר החקלאות‬ ‫הראשון של מדינת ישראל ונמנה עם החותמים‬ ‫על מגילת העצמאות‪ .‬רבים מחברי הקיבוץ היו‬ ‫חברי כנסת ואף שרים בממשלה‪ .‬להב‪ ,‬יליד‬ ‫תש“ח‪ ,‬גדל בין נפילים‪” .‬נולדתי עם מטר‬ ‫הפצצות על ירושלים“‪ ,‬הוא מספר‪” .‬פצצות‬ ‫שלא חדלו ליפול עלינו‪ .‬רק היום קוראים להן‬ ‫קסאמים“‪.‬‬ ‫את שנותיו בקיבוץ הוא מתאר כאלה שעיצבו‬ ‫את דמותו‪” .‬בין כ‪ 600-‬החברים בקיבוץ באותה‬ ‫תקופה‪ ,‬תשעים חברים שירתו כקצינים בצבא‪.‬‬ ‫אחד‪-‬עשר בנים נפלו במלחמת יום כיפור“‪ ,‬הוא‬ ‫מספר‪” .‬אנשים עם גדלות נפש‪ .‬אתה יודע שאת‬ ‫הספר שנחשב לתנ“ך של עולם הגרפולוגיה‬ ‫כתב חבר הקיבוץ‪ ,‬ישראל אודם‪ ,‬שהיה שומר‬ ‫הלילה של תנובה‪ .‬במשך ארבעים שנה כתב ‪-‬‬ ‫בין שמירה לשמירה ‪ -‬ספר שהגיע לפרסום כלל‬ ‫עולמי“‪.‬‬ ‫להב לא תכנן להצליח כל כך‪ .‬מבית הספר‬ ‫סולק בכיתה ט‘‪ .‬אותה מורה שהעניקה לו את‬ ‫כינויו אמרה לו אז‪” :‬אנגלית אף פעם לא תדע‪,‬‬ ‫למה שתסבול? לך תעבוד“‪” .‬אז הלכתי לעבוד‪,‬‬ ‫והמקצוע היחיד שאני יכול לומר שיש לי הוא‬ ‫מגדל דבורים‪ .‬היום המקצוע נקרא דבוראי‪.‬‬ ‫מהדבורים למדתי להיות מתוק כשצריך‪ ,‬עוקצני‬ ‫כשצריך‪ ,‬לעוף מהר כשצריך ולעבוד לאט‬ ‫כשצריך‪ .‬למדתי את החיים דרך מעשה“‪.‬‬ ‫את הקיבוץ עזב כשנה לאחר שירותו הצבאי‬ ‫בשייטת ובהמשך כמדריך וקצין בבה“ד ‪” .1‬היה‬ ‫בי את הדחף שצעירים גילו רק שנים רבות אחר‬ ‫כך‪ .‬לראות עולם‪ ,‬להסתובב בעולם‪ ,‬לבדוק איך‬ ‫זה לעבור את הגבול בין צרפת לבלגיה ‪ -‬ולנופף‬ ‫היי לשומר‪ .‬זה לא היה מקובל אז‪ .‬אני מדבר על‬ ‫שנות השבעים‪ .‬זה היה מעבר להרי החושך“‪.‬‬ ‫במשך שנתיים מילא תפקידים במשרד הביטחון‬ ‫בארצות הברית‪ .‬באמצע שהותו שם פרצה‬ ‫בארץ מלחמת יום הכיפורים‪” .‬כשיצאתי‬ ‫"‬ ‫כשיצאתי לדרכי‬ ‫אחרי העבודה במשרד‬ ‫הביטחון‪ ,‬הבנתי שהחיים‬ ‫הם התמודדות אחת‬ ‫גדולה ושכסף זה כוח‪.‬‬ ‫הסתכלתי סביבי‪ ,‬אמרתי‬ ‫לעצמי‪ ,‬אף אחד בארצות‬ ‫הברית לא נראה לי חכם‬ ‫יותר או מבריק ממני‪.‬‬ ‫אז גם אני יכול‬ ‫"‬ ‫לדרכי אחרי העבודה במשרד הביטחון‪ ,‬הבנתי‬ ‫שהחיים הם התמודדות אחת גדולה ושכסף‬ ‫זה כוח‪ .‬הסתכלתי סביבי‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ ,‬אף‬ ‫אחד בארצות הברית לא נראה לי חכם יותר או‬ ‫מבריק ממני‪ .‬אז גם אני יכול“‪.‬‬ ‫הכוונה המקורית של להב הייתה ללמוד‬ ‫עיתונאות‪ .‬כשהגיע לארצות הברית למד‬ ‫סמסטר אחד בקולג‘ מקומי‪ ,‬והפסיק‪” .‬אמרתי‬ ‫לעצמי שיום אחד אקנה עיתון אם אני רוצה‪ .‬אני‬ ‫לא הולך לבזבז חמש שנים בלימודי עיתונאות‬ ‫עם הילדים האלה‪ .‬הייתי קצין בצבא‪ ,‬עשיתי‬ ‫כמה דברים בחיי‪ .‬אתה מסתכל על החיים‬ ‫אחרת כשאתה בן ‪ ,25 ,24‬ורואה שהם ילדים‬ ‫בני שמונה‪-‬עשרה‪ .‬אז פניתי לעולם העסקים‬ ‫וגיליתי שיש לי כשרון בתחום‪ ,‬ובעיקר מזל“‪.‬‬ ‫יודע להגיע לאנשים הנכונים‬ ‫כשנכנס להב לעולם העסקים‪ ,‬בשנות השבעים‬ ‫של המאה העשרים‪ ,‬תחום ההיי טק עוד היה‬ ‫בחיתוליו‪ .‬המחשב האישי עדיין לא הומצא‪.‬‬ ‫להב החליט להשליך את יהבו על מוצר שפיתח‬ ‫בהיותו בצבא ושימש את בה“ד ‪ - 1‬לוחות‬ ‫תכנון מחיקים‪ .‬הוא הקים חברה בשם ”רימרקבל‬ ‫פרודקט“ ששיווקה את הלוחות‪” .‬הגדוּלה של‬ ‫המוצר הייתה שכל שנה היה צריך לוח נוסף‪ ,‬אז‬ ‫כל הזמן נוספו לי לקוחות‪ .‬בסופו של דבר הגענו‬ ‫למיליון לקוחות ולהפצה בכל רחבי העולם“‪.‬‬ ‫ב‪ 1993-‬מכר להב את החברה לרואי החשבון‬ ‫שלו‪ .‬זו הייתה קפיצה כלכלית משמעותית‪,‬‬ ‫ראשונה בחייו‪ .‬לאחר מכירת החברה פנה‬ ‫בעיקר להשקעה בחברות היי טק ישראליות‪.‬‬ ‫ההשקעה הראשונה שלו הייתה בחברת ”ווקל‬ ‫טק“ שהונפקה ב‪ 1996-‬ולהב היה בעל המניות‬ ‫הגדול בה‪ .‬זו כבר הייתה הקפיצה הכלכלית‬ ‫השנייה שלו‪ .‬ווקל טק אחראית לדבריו‬ ‫ל“מהפכה התקשורתית הגדולה בהיסטוריה‬ ‫האנושית ‪ -‬הוויס אובר איי‪.‬פי“‪.‬‬ ‫כיום להב משקיע כבר ביותר מ‪ 25-‬חברות‬ ‫בארץ‪” .‬אני נוהג להשקיע בין מאה אלף דולר‬ ‫למיליון דולר בחברה אחת‪ .‬אני קרן של בן‬ ‫אדם אחד‪ .‬אני מחליט לבד‪ .‬בקרן שלי יש חמש‬ ‫בעלות מניה‪ :‬ארבע בנותיי ואשתי‪ .‬עד עכשיו‬ ‫הן מאוד מרוצות מהתוצאות‪ ,‬ולי אין שום בעיה‬ ‫עם בעלי המניות“‪.‬‬ ‫מעבר לאמצעים החומריים שהוא מעמיד‬ ‫לרשותן‪ ,‬חברות ישראליות פונות ללהב גם‬ ‫כשהן מחפשות גשר אל לבם של בעלי ההשפעה‬ ‫בחברות אמריקאיות‪” .‬יש לי קשרים חזקים‪.‬‬ ‫חברה שרוצה להגיע לכל חברה בארצות הברית‬ ‫פונה אליי‪ ,‬כי אני יודע להגיע לאנשים הנכונים‪.‬‬ ‫למדתי איך עושים את זה‪ .‬אני באמריקה הרבה‬ ‫שנים‪ .‬אני יודע איך לעשות עסקים בארצות‬ ‫הברית ויש לי הבנה של המנטליות הישראלית‪,‬‬ ‫כי אני יליד הארץ הזו“‪.‬‬ ‫יש בארץ תדמית מסולפת‬ ‫לפני כעשרים שנה נכנס להב לתחום הנדבנות‬ ‫והעזרה לקהילה‪” .‬למדתי את זה מהסבא‬ ‫והסבתא היקרים שלי‪ ,‬שהיו בחייהם אנשים‬ ‫צנועים ומעוטי יכולת ‪ -‬ורק אחרי מותם התברר‬ ‫לנו במשפחה שהם דבקו במנהג מעשר‪ .‬מהמעט‬ ‫שהיה להם נתנו בסתר לבית יתומים בירושלים‬ ‫במשך עשרות שנים‪ .‬זה היה מעשה מרהיב“‪.‬‬ ‫בתחילה פנה דרך חברים למעורבות בארגון‬ ‫ידידי צה“ל בארצות הברית‪ .‬בתוך זמן קצר היה‬ ‫לנשיא הארגון‪ ,‬תפקיד שכיהן בו במשך שלוש‬ ‫שנים‪ .‬בתקופתו גדלו כספי הגיוס של הארגון‬ ‫משלושה מיליון דולר בשנה לעשרות מיליוני‬ ‫דולרים‪.‬‬ ‫<<‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪17‬‬ ‫<< ”פתאום חרב עולמם‪,‬‬ ‫ואין מי שיעזור“‬ ‫מר ז'ק להב עם הגב' נילי פריאל ברק‬ ‫החברה בחוג ידידי הארגון‬ ‫"‬ ‫אני חולק את חיי‬ ‫בין ישראל לאמריקה‪.‬‬ ‫שליש מהשנה אני‬ ‫חי בארץ‪ .‬מגיע לפה‬ ‫כל ארבעה או שישה‬ ‫שבועות‪ ,‬למשך שבועיים‪:‬‬ ‫שלושה חודשים בשנה‬ ‫לפחות; וזה הולך ונעשה‬ ‫אינטנסיבי יותר‪ ,‬כי‬ ‫אני מאוד מחובר‬ ‫"‬ ‫‪18‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫להב נכנס גם כשותף לקרן אימפקט‪ ,‬קרן‬ ‫מלגות לחיילים קרביים ממשפחות מצוקה‪ .‬על‬ ‫הצעת החוק בכנסת להעניק לכל חייל קרבי את‬ ‫האפשרות לקבל רבע דונם בנגב או בגליל‪ ,‬להב‬ ‫צוהל במבטא בריטי מעושה‪” ,‬איט‘ס בלודי‬ ‫טיים“‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬לבקשת הממשלה העיראקית‪ ,‬ארגן‬ ‫להב לפני כשנה משלחת ישראלית בנושאים‬ ‫חקלאיים‪ ,‬שנסעה לאזור כורדיסטן בעיראק‬ ‫למשך עשרה ימים‪” .‬עצרנו באיזה מקום לשתות‬ ‫מים‪ ,‬והמדריך המקומי הסביר שכל המים‬ ‫ששותים בצפון עיראק ובכורדיסטן מיועדים‬ ‫לאלמנות של כורדים שנפלו במלחמות‪ .‬הרווח‬ ‫מכל בקבוק מים שאתה קונה ניתן לאלמנות‬ ‫וליתומי מלחמה‪ ,‬הסביר‪ .‬אותי זה הדהים‪.‬‬ ‫בארץ יש תדמית מסולפת על הכורדים ושל‬ ‫כורדיסטן‪ .‬אבל עובדה‪ ,‬הם יודעים לכבד את‬ ‫הנופלים ולדאוג למשפחות“‪.‬‬ ‫”בעצמי נתקלתי בשכול מגיל צעיר מאוד‪.‬‬ ‫עין חרוד הוא קיבוץ ’ביטחוני‘ מאוד‪ .‬חברים‬ ‫קרובים אליי שילמו בחייהם על מעורבותם‬ ‫למען ביטחון מדינת ישראל‪ .‬כבר מכיתה יו“ד‬ ‫ידעתי שבצבא יראיינו אותי‪ ,‬לפני שיחליטו‬ ‫היכן אשרת‪ ,‬ותמיד אמרתי שאני רוצה לשרת‬ ‫בשייטת‪ ,‬ואם לא ‪ -‬אז להצטרף לקורס טייס‬ ‫בחיל האוויר או ליחידה קרבית כלשהי“‪.‬‬ ‫תחשוב לאיזו מציאות אתה קם‬ ‫”הייתי חייל בזמן מלחמת ההתשה‪ .‬אחר כך‬ ‫עבדתי במשרד הביטחון ולאחר מכן כמאבטח‬ ‫באל‪-‬על‪ .‬היינו ‪ 78‬מאבטחים‪ ,‬כולם קצינים‬ ‫בצבא‪ 33 ,‬מהם נהרגו במלחמה‪ .‬שליש מהחברים‬ ‫שלי נהרגו בקרבות בסיני וברמת הגולן‪ .‬ביקרתי‬ ‫בבתי אבלים והבעתי תנחומים‪ .‬פגשתי אמהות‬ ‫מבוגרות ורעיות צעירות שאיבדו את היקר‬ ‫מכול‪ ,‬ופתאום חרב עליהן עולמן‪ .‬אתה מסתכל‬ ‫עליהן ויוצא בן אדם אחר‪ ,‬מבין איזה עול מוטל‬ ‫על כתפיה של אישה צעירה‪ .‬חלום החיים שלה‬ ‫התנפץ פתאום‪ ,‬והיא רק בת ‪ ,25‬יש לה ילדים‬ ‫קטנים‪ ,‬ואין מי שיעזור לה“‪.‬‬ ‫”לאחר אבדן במלחמה ‪ -‬תחשוב לאיזו מציאות‬ ‫אתה קם? אני לא שוכח את זה‪ .‬ואני אומר‬ ‫שצריך להשיב הכרת תודה למי ששילם מחיר‬ ‫אישי למען קיומה של המדינה הזו‪ .‬בתי הקברות‬ ‫מלאים באנשים שבלעדיהם לא יכולנו לשבת‬ ‫בבתי קפה“‪.‬‬ ‫”כמו שצלחה דרכי למרות שלא הייתי‬ ‫דוקטורנט במכון ויצמן‪ ,‬ומתברר שאתה לא‬ ‫בהכרח חייב‪ ,‬אז תאר לך את אותן הנשים‬ ‫והילדים הרכים ששילמו ביקר להם מכול‬ ‫וההזדמנות הזו ליהנות נעלמה מחייהם‪ .‬אני‬ ‫מרגיש חובה‪ ,‬כמו שרבים אחרים צריכים להרגיש‬ ‫חובה‪ ,‬לעזור כמיטב יכולתי למי שאין מי שיהיה‬ ‫שם בשבילו“‪.‬‬ ‫”אתה פוגש את הנשים האלה‪ ,‬מסתכל עליהן‬ ‫ויודע שיש להן קטע כאוב וקשה‪ .‬לא כל אחת‬ ‫בנתה את חייה מחדש‪ .‬רובן לא‪ .‬לא לכל אחת‬ ‫הייתה הזדמנות לפגוש מישהו‪ .‬הנכונות לתת‬ ‫נובעת מהתחושה שיש מישהו ששילם את‬ ‫המחיר הנורא מכול‪ ,‬והמעט שאנחנו יכולים‬ ‫לעשות יהיה לומר‪ ,‬אנחנו מרכינים ראש בפניכם‪.‬‬ ‫מה אפשר לעשות בשבילכם?“‪.‬‬ ‫המשימה המרגשת בחיי‬ ‫”לפני כשנתיים בדיוק פגשתי את נאוה שוהם‪,‬‬ ‫דרך חבר משותף‪ .‬הכרתי את הארגון קודם לכן‪,‬‬ ‫אבל ברגע שראיתי את נאוה והבנתי שיש רוח‬ ‫חדשה ונכונות לעזור‪ ,‬אמרתי לה‪’ :‬אני איתך‘‪.‬‬ ‫ואכן הפכתי להיות מעין צ‘מפיון שלכם בארצות‬ ‫הברית“‪.‬‬ ‫”באותה תקופה בדיוק האלוף ג‘רי גרשון נכנס‬ ‫לראשות ארגון ידידי צה“ל בארצות הברית‪.‬‬ ‫אמרתי לו שזו תהיה המשימה הבאה שלי‪,‬‬ ‫וכך התחיל קשר מאוד חם והוגן בין הארגון‬ ‫האמריקאי ובין ארגון אלמנות ויתומי צה“ל‪.‬‬ ‫”בשלב ראשון הכפלנו את תקציב הארגון ‪-‬‬ ‫מה שאפשר לי לעזור להביא את ילדי הארגון‬ ‫למחנה קיץ בארצות הברית‪ ,‬ולהעניק להם‬ ‫חוויה של פעם בחיים‪ .‬התודה שקיבלתי אחר‬ ‫כך הייתה כשאחת האמהות ניגשה אליי בחגיגת‬ ‫בר המצווה של בנה בירושלים‪ ,‬ואמרה לי‪:‬‬ ‫’הילד שלי חזר מארצות הברית בן אדם אחר‬ ‫לגמרי‘‪ .‬זה היה אולי הדבר המרגש בחיי‪ .‬זו‬ ‫בדיוק הייתה הכוונה“‪.‬‬ ‫"‬ ‫המקצוע היחיד שאני‬ ‫יכול לומר שיש לי הוא‬ ‫מגדל דבורים‪.‬‬ ‫מהדבורים למדתי‬ ‫להיות מתוק כשצריך‪,‬‬ ‫עוקצני כשצריך‪ ,‬לעוף‬ ‫מהר כשצריך ולעבוד‬ ‫לאט כשצריך‪ .‬למדתי‬ ‫את החיים‬ ‫"‬ ‫לפני כשנה וחצי מיסד להב את פעילותו‬ ‫הקהילתית תחת ארגון ”מנחה למכורה“‪ .‬את‬ ‫פעילות הארגון מרכזת מיכל פרידמן‪ ,‬שעבדה‬ ‫עם להב בארגון ידידי צה“ל בארצות הברית‪.‬‬ ‫”אמרתי לה‪ ,‬בואי תעזרי לי לממש את אחד‬ ‫החלומות שלי‪ .‬הקציתי לטובת העניין כמה‬ ‫מיליוני שקלים וביקשתי ממיכל למצוא את אלה‬ ‫שהכי מגיע להם‪ ,‬את אלה שהכי פחות מצפים‬ ‫לתרומה‪ ,‬והיא הצליחה להדהים אותי“‪.‬‬ ‫מאז שותף הארגון במספר רב של פרויקטים‪,‬‬ ‫בעיקר בפריפריה‪ .‬בין היתר מחשוב בתי‬ ‫הספר בבית שאן‪ ,‬סיוע למעון לנערות שברחו‬ ‫מבתיהן‪ ,‬הקמת שביל הנצחה לנופלים‬ ‫במלחמת לבנון‪ ,‬תכנון תעלת מים מהכנרת‬ ‫לים התיכון‪ ,‬מלגות לסטודנטים יוצאי אתיופיה‬ ‫ וכמובן הסיוע ליתומי לצה“ל במסעם למחנה‬‫הקיץ בארצות הברית‪.‬‬ ‫אני מחובר לחברה הישראלית‬ ‫כמעט ארבעים שנה חי להב בארצות הברית‪,‬‬ ‫לאחר שנישא לאמריקאית‪” .‬אשתי מקנדה אבל‬ ‫זה לא כמו ההבדל בין עין חרוד איחוד )מפא“י(‬ ‫ומאוחד )מפ“ם(“‪ .‬הוא נשמע כמי שלא השלים‬ ‫עם הפילוג שאירע בקיבוצים בתחילת שנות‬ ‫החמישים‪.‬‬ ‫”כשאנשים היו שואלים אותי‪ :‬למה אתה חי‬ ‫באמריקה? אמרתי להם‪ ,‬מכורח הנסיבות‪ .‬עד‬ ‫שיום אחד אשתי שאלה אותי מה זה מכורח‬ ‫הנסיבות?“‪.‬‬ ‫דרך מעורבותו הכלכלית במשק הישראלי נשאר‬ ‫להב מעורה בחברה הישראלית‪” .‬זה מאפשר לי‬ ‫להיות רגל אחת פה ורגל אחת שם‪ .‬אני חולק‬ ‫את חיי בין ישראל לאמריקה‪ .‬שליש מהשנה‬ ‫אני חי בארץ‪ .‬מגיע לפה כל ארבעה או שישה‬ ‫שבועות‪ ,‬למשך שבועיים‪ :‬שלושה חודשים‬ ‫בשנה לפחות; וזה הולך ונעשה אינטנסיבי‬ ‫יותר‪ ,‬כי אני מאוד מחובר“‪.‬‬ ‫ אז למה אתה לא עובר לכאן?‬‫”נגעת בנקודה הכאובה בחיי‪ .‬הניסיון לעבור‬ ‫לישראל לא צלח‪ .‬אשתי והבנות נעמדו עם‬ ‫רגליהן האחוריות ואמרו ’אנחנו מרגישות כלפי‬ ‫ארצות הברית מה שאתה מרגיש כלפי ישראל‘‪.‬‬ ‫אני באמת חולק את חיי בין ארצות הברית‬ ‫לישראל מכורח הנסיבות‪ .‬לפעמים אני חולם‬ ‫על הרגע שבו אני מתעורר והכול חלום ומייחל‬ ‫לכך שאנחנו חיים בארצי“‪.‬‬ ‫להב אינו חש נחיתות לצד חבריו הוותיקים‬ ‫בישראל‪” .‬אני מגלה שאני מעורה בחברה‬ ‫הישראלית יותר ממרבית חבריי שגרים פה‬ ‫ועסוקים בקיום היום‪-‬יומי‪ .‬לי יש יותר זמן‪ .‬אני‬ ‫מאמין שמצאתי את הדרך להיות מעורב בשינוי‬ ‫פני החברה הישראלית“‪.‬‬ ‫לחברי הארגון‬ ‫ולכל בית ישראל שלוחה ברכת‬ ‫חג אביב שמח‬ ‫מאחלים‪:‬‬ ‫יו"ר הארגון נאוה שוהם‪-‬סולן‪,‬‬ ‫ההנהלה והצוות‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪19‬‬ ‫עוברת‬ ‫באדום‬ ‫ש‬ ‫פלה תכלת טרבס‬ ‫הגלוקוביצ'ים‬ ‫לא גרים כאן עוד‬ ‫מתם לב לערימת סטנדאפיסטים ההולכת ונערמת‬ ‫בארצנו? מה הפלא‪ ,‬זה מפני שמדינתנו הירוקה‬ ‫מדושנת בזבל אורגני )קומפוסט תוצרת בית(‪.‬‬ ‫הוא מסריח וצבעו אינו מדהים אך התוצרים נורא‬ ‫מצחיקים‪ ,‬נורא‪ .‬בהתחלה לא צחקתי‪.‬‬ ‫בהארה פתאומית הבנתי‪.‬‬ ‫”יש בקהל מישהו מבת ים?!“ מישהו בקהל הצביע‪ ,‬וכולם צוחקים‪ .‬אני‬ ‫מסתכלת סביבי‪ ,‬דבר אינו מצחיק‪ ,‬אפילו לא מחייך‪ .‬הוריי עלו מפולניה‬ ‫אחרי השואה‪ ,‬והושיבו אותם בבת ים‪ .‬מאז הם גרים כאן‪ ,‬וגם אני‪ .‬זה‬ ‫מצחיק? כנראה פספסתי משהו בחיי‪.‬‬ ‫אחר כך המצחיק שעל הבמה שואל‪” :‬יש פה מישהו מפתח תקווה?“‬ ‫שוב כולם צוחקים‪ .‬דודתי ברחה עם ילדיה ממצרים‪ .‬היא עלתה על‬ ‫הרכבת האחרונה מקהיר לירושלים והושיבו אותם בפתח תקווה‪ .‬זה לא‬ ‫היה מצחיק אז‪ ,‬וגם היום לא‪” .‬יש פה מישהו מפרדס חנה?“ הכרתי פעם‬ ‫מישהי מפרדס חנה‪.‬‬ ‫רק אז נפל לי האסימון‪ :‬מי שגר איפשהו בישראל כולם צוחקים עליו‪ ,‬כי‬ ‫בעצם אנחנו צוחקים על עצמנו‪ .‬זה מה שמכונה‪ :‬הומור‪.‬‬ ‫נזכרתי בסיפור אישי שלא הצחיק אותי קודם לכן‪ ,‬ונורא צחקתי‪ :‬השעה‬ ‫הייתה שתיים בלילה‪ ,‬הייתי לבדי בבית‪ .‬בעלי במילואים‪ .‬אני שומעת‬ ‫נקישות על דלת‪ .‬בהתחלה חשבתי שאני חולמת‪ ,‬אבל כששמעתי שוב‬ ‫נקישות שמתי לב שעיניי פקוחות‪.‬‬ ‫ראיתי את חושך מצרים‬ ‫בבהלה קמתי מהמיטה וכיביתי את השעון המעורר‪ .‬הרגל‪ .‬האור בחדר‬ ‫לא נדלק‪ ,‬אז ירדתי למטה בחשיכה‪ .‬אחד הילדים השאיר על המדרגה‬ ‫נעל‪ .‬מעדתי מעליה וכמעט נפלתי‪ .‬בעטתי בנעל לצד השני והמשכתי‬ ‫בדרכי‪ .‬הגעתי לדלת והצמדתי עין אחת לעינית שבה‪ .‬ומה ראיתי? חושך‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫”מי זה?“ שאלתי‪.‬‬ ‫קול גברי ענה בשאלה‪” ,‬אתם משפחת ”זליקוביץ?“‬ ‫למען הדיוק‪ ,‬שם המשפחה שלנו הוא גליקוביץ‪ .‬מאחר שאנשים רבים‬ ‫מחליפים גימ“ל ב‪-‬ז‘י“ן‪ ,‬הנחתי שהוא התכוון אלינו‪.‬‬ ‫פתחתי את הדלת בבהלה וצרחתי‪” ,‬מה קרה לבעלי?“‬ ‫שני אנשים עמדו מולי‪ ,‬האחד במדי צה“ל מקצין העיר כנראה‪ ,‬והאחר‬ ‫אמר שהוא רופא‪ .‬אמרתי להם שאני אחות‪.‬‬ ‫הם הכניסו אותי הביתה‪ ,‬והתיישבנו בסלון‪.‬‬ ‫לאחר שתיקה מחניקה פתח הקצין ואמר בקול שקט‪” :‬גברת זליקוביץ‪,‬‬ ‫אנחנו מצטערים לבשר לך שבעלך עלה על מוקש עם רכב הסיור שלו‬ ‫ונהרג במקום“‪.‬‬ ‫”זה לא יכול להיות“‪ ,‬צרחתי‪” ,‬רק לפני רגע הוא אמר לי לילה טוב‪ .‬תראו‬ ‫לי את הניירות‪ ,‬איפה זה כתוב?“‬ ‫הקצין הושיט דף‪ ,‬וקראתי בו בעיון‪” :‬סמל אברהם זליקוביץ“‪.‬‬ ‫הוקל לי‪” .‬זו טעות“ בישרתי להם‪ :‬כאן ביתו של עמרם גליקוביץ‪ .‬אברם‬ ‫גר למעלה‪ ,‬שתי קומות מעליי‪ ,‬לילה טוב‪.‬‬ ‫הם קמו מיד והביעו צער על הטעות המביכה‪ .‬אמרתי להם שהרבה‬ ‫פעמים אנשים מתבלבלים בין גימ“ל לז‘י“ן‪ ,‬בין עי“ן לאל“ף‪ ,‬אפילו‬ ‫בין מ“ם לבי“ת‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫יזה צד בעטתי את הנעל‬ ‫לאיזה‬ ‫סגרתי את הדלת וכיביתי את האור‪ .‬עליתי חזרה לחדרי‪ ,‬ובדרך נזכרתי‬ ‫בנעל שמעדתי עליה קודם לכן‪ .‬עליתי בצד השני של המדרגה‪ ,‬ושוב‬ ‫מעדתי על נעל‪ .‬אותה נעל‪ .‬הרי בעטתי בה לצד השני‪.‬‬ ‫כשהגעתי למיטה חשבתי על גברת זליקוביץ המסכנה‪ ,‬אשתו של‬ ‫אברם‪.‬‬ ‫לפתע נזכרתי שבעצם זליקוביץ אינם גרים שתי קומות מעליי‪ ,‬אלא שני‬ ‫רחובות אחריי‪ .‬בטח התבלבלתי בין קו“ף לרי“ש‪ ,‬בין וי“ו לחי“ת‪ ,‬בין‬ ‫מ“ם לוי“ו‪ ,‬בין ת“ו לוי“ו‪ .‬נשארה לי ת“ו חופשית בראש‪ ,‬אבל היא לא‬ ‫הפריעה לי להירדם‪.‬‬ ‫שתי נקישות נוספות על הדלת נשמעו לי כמתוך חלום‪ .‬שוב נוכחתי‬ ‫שעיניי פקוחות‪.‬‬ ‫מיד חשבתי על קצין העיר והרופא המבולבלים המחפשים את אלמנת‬ ‫קצין הסיור האומללה‪.‬‬ ‫ירדתי למטה בחשיכה‪ ,‬נזכרת שוב בנעל שאחד הילדים השאיר על‬ ‫המדרגה‪ .‬לא זכרתי לאיזה צד בעטתי אותה‪ ,‬לכן שמרתי על האמצע‪.‬‬ ‫הסטנדאפיסט נקרע מצחוק‬ ‫הגעתי לדלת‪ ,‬ומישהו שאל‪” :‬כאן זה רחוב אלי כהן ‪ “?9‬אנחת רווחה‬ ‫נפלטה מפי‪ :‬לא‪ ,‬רחוב מקביל לכאן זה רחוב אלי קוגן ‪ .9‬בטח כ“ו‬ ‫התחלפה להם בקו“ף והה“א בגימ“ל‪.‬‬ ‫”סליחה“‪ ,‬אמר הקול מאחורי הדלת‪” .‬אני מצטער‪ ,‬התבלבלתי‪ .‬אנחנו‬ ‫מחפשים את משפחת ”גלוקוביץ“‪.‬‬ ‫”אה“‪ ,‬אני עונה‪” ,‬הגלוקוביצ‘ים לא גרים כאן עוד‪ .‬פה גרה משפחת‬ ‫גליקוביץ“‪.‬‬ ‫אני מביטה מבעד לעינית הדלת ורואה את שני הגברים בוהים לתוך דף‬ ‫נייר‪ .‬מתוך רחמים פתחתי את הדלת‪ ,‬לעזור להם‪.‬‬ ‫הם מושיטים לעברי את הנייר‪ ,‬ואני מנסה לפענח את הכתוב‪ ,‬ללא‬ ‫הצלחה‪ .‬המילים נראות כמו שרבוט אינדיאני‪ .‬אולי בכל זאת אני ישנה‪,‬‬ ‫ולא באמת התעוררתי?‬ ‫הסטנדאפיסט צוחק‪ ,‬וזה מצחיק‪ .‬מצחיק איך הוא נקרע מצחוק על‬ ‫חשבון אלה שקנו כרטיס זוגי כדי לשמוע אותו לועג להם על כך שבאו‬ ‫כל הדרך מפולניה לבת ים‪ ,‬רק כדי לשמוע אותו מקיא את מוחו על‬ ‫הבמה‪ .‬מצחיק אותו‪ ,‬חמוד!‬ ‫יום כיף לחברי הארגון‬ ‫הנ‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫שי‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫כיף לחברי הארגון‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‪27 ,‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,2‬‬ ‫ב‬ ‫"‬ ‫ט‬ ‫ירה" בקיבוץ געש‬ ‫בתכנית‪:‬‬ ‫‪09:30‬‬ ‫‪11:00‬‬ ‫‪11:15‬‬ ‫‪12:30‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪15:30‬‬ ‫התכנסות וכיבוד קל‬ ‫תערוכה ‪ -‬עבודות יד של חברי הארגון‪.‬‬ ‫)אלמנות ויתומים המעוניינים להציג מיצירותיהם‬ ‫מוזמנים לפנות למשרדי הארגון עד ליום ‪ 28‬במרס ‪.(2010‬‬ ‫ברכות‬ ‫"ונעבור לפרסומות" ‪ -‬הרצאתו של מיקי רוזנטל על המציאות הישראלית‬ ‫כפי שהיא משתקפת ממסך הטלוויזיה‪ ,‬על השינויים בהשתקפות הישראליות‬ ‫בטלוויזיה‪ ,‬וכן שאלות נוספות‪ ,‬כמו מי מופיע בתכניות? על מה מדברים‬ ‫ומה מראים? מה באמת קורה בתכניות הריאליטי וכיצד כבש מסך הטלוויזיה‬ ‫את התרבות והפוליטיקה?‬ ‫מיקי רוזנטל הוא סמנכ"ל התוכן בחברת החדשות של ערוץ ‪ ,2‬מגיש תכניות‬ ‫הטלוויזיה 'בולדוג' ו'בולדוזר'‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬יוצר‪ ,‬עורך ומפיק של תכניות טלוויזיה‬ ‫רבות בתחום האקטואלי והדוקומנטרי‪.‬‬ ‫ארוחת צהריים‬ ‫"החברים של בני" ‪ -‬הזמרים חנן יובל‪ ,‬ישראל גוריון וצמד הפרברים‪,‬‬ ‫יבצעו ממיטב השירים מהופעותיהם בהרכבים השונים‪" :‬הדודאים"‪,‬‬ ‫"שלישיית גשר הירקון" ו"השלושרים"‪ ,‬ושירים נוספים‪.‬‬ ‫סיום משוער של היום‬ ‫עלות השתתפות ביום הכיף היא ‪ ₪98‬מספר המקומות מוגבל‬ ‫מועד אחרון לרישום ותשלום הוא ‪ 21.04.2010‬ניתן להוריד טופס הרשמה באתר הארגון‬ ‫לא יתאפשרו הרשמה ותשלום בזמן האירוע למען הסר ספק‪ ,‬אין אפשרות להזמין מי שאיננו חבר ארגון‬ ‫מחכים לכם בחום ובאהבה‪,‬‬ ‫נאוה שוהם‪-‬סולן‪ ,‬יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ביקורת ספר‬ ‫על שכול‬ ‫וכישלון חברתי‬ ‫”כלה ונחרצה“‪ ,‬ספרה של טל רבינוביץ‘ ‪ -‬מרצה בנושאי אלימות‬ ‫במשפחה מחברת ספרי ילדים‪ ,‬אישה מוכה בעברה ויתומה מאב שנפל‬ ‫בשירות המילואים‪ ,‬משרטט קו דק בין אבדן אחד למשנהו‪ ,‬ומעביר‬ ‫ביקורת נוקבת על חברתנו האדישה‪ .‬מאיה קרני‬ ‫ב‬ ‫רה‬ ‫האפקט המלווה את הקריאה בספרה‬ ‫לשון‬ ‫של טל רבינוביץ‘ הוא צקצוק ון‬ ‫מהול בתוכחה‪ .‬קורא הניגש לספרהה‬ ‫על מנת להירגע מתלאות היוםם‬ ‫ת‬ ‫יזכה למנה הגונה של מציצנות‬ ‫לעבר הסיפור שמאחורי כותרות העיתונים‪ .‬זהה‬ ‫המגיע מצויד ברקע אקדמי מהפקולטות למדעיי‬ ‫ההתנהגות‪ ,‬או מהחיבוק הסוציאלי‪ ,‬ייאלץ‬ ‫להרפות את ידיו ולהנהן‪ ,‬מושפל מבט‪ ,‬נוכח רצף‬ ‫הכשלים הביורוקרטיים המעיבים על סיפורה של‬ ‫רבינוביץ‘‪.‬‬ ‫סיפורה של טל רבינוביץ‘ הוא סיפורם של עניי‬ ‫עירך‪ .‬לא אלה המתובלים ברקע סוציו‪-‬אקונומי שיצדיק‬ ‫יצדיק‬ ‫את ההתנשאות השתוקה שתלווה את המבט המהיר‪ ,‬המרפרף‪ ,‬שנפגין‬ ‫לעברם ברחוב; גם לא אלה שנקרא תחת כותרת עבת בשר שתצטרף‬ ‫לסטטיסטיקה של חברה אוכלת יושביה ‪ -‬חברה שבה נישואים הופכים‬ ‫לכלוב מסורג‪ ,‬קריירה היא עילה לבריחה מאויב‪ ,‬וילדים הם תחינה בשר‬ ‫ודם לאותו אויב מבית‪ ,‬לעתיד מהול בחמלה‪.‬‬ ‫אלא שהרובד שקוראות הביטאון יזהו במסעה של טל רבינוביץ‘‪ ,‬ובבת‬ ‫דמותה נורית‪ ,‬יוסיף נופך אחר לפאזל המטריד והשכיח עד אימה‬ ‫שבסיפורה של אישה צעירה בת ‪ ,29‬המוצאת את עצמה נעה על חורבות‬ ‫זוגיות; זוגיות שבה חוט טלפון מוסתר מתחת למזרן כתזכורת לגאולה‬ ‫הבלתי מושגת‪ ,‬ופרויקט הצלת שכונות‪ ,‬המוכר לכל סטודנטית לעבודה‬ ‫סוציאלית‪ ,‬הופך לטרגדיה שייקספירית‪ .‬בסיפור זה השכונה ויושביה‬ ‫שותקים כקהל מנומס באולם הופעות מהוגן‪ ,‬וכמוהם‪ ,‬שותקים בנימוס‬ ‫‪22‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫מהול בתוכחה גם מוסדות הרווחה שיקבלו את‬ ‫האנטי‪-‬גיבורה כדיירת אורח‪ ,‬כמספר סטטיסטי‪,‬‬ ‫ככשכר טרחה ‪ -‬או כשוכרת דירה פחות מועדפת‪.‬‬ ‫על בריחה והישרדות‬ ‫ע‬ ‫טל רבינוביץ‘ זכתה להגדרה הנאה פחות של אישה‬ ‫ט‬ ‫מוכה‪ ,‬אך קודם לכן זכתה להצטרף למשפחת השכול‪.‬‬ ‫מו‬ ‫כיאה למי שהתהדרה בהגדרות במשך ילדותה ונעוריה‪,‬‬ ‫כי‬ ‫עסקה רבינוביץ‘ בזהירות יתרה‪ ,‬כמעט ביראת קודש‪,‬‬ ‫עס‬ ‫בדמות שהחייתה את אותן הגדרות ‪ -‬היא עצמה‪.‬‬ ‫בד‬ ‫ההגדרה העיקרית המפעפעת כמו נחיל מים המתפרץ‬ ‫הה‬ ‫בין השורות היא ’הבת של‘‪.‬‬ ‫את התשובה לשאלה הנשאלת באמצעות מעשיה‬ ‫ובחירותיה של נערה המתבגרת לאישה צעירה‪ ,‬בת‪-‬של‪-‬מי‪ ,‬אפשר‬ ‫להבין רק בתום המסע‪ .‬בחבילה של ”אתרים ומקומות בישראל“ ממאנת‬ ‫בת התשע לשחק‪ ,‬בזמן השבעה‪ ,‬כי הקדוּשה מהולה באדמה שבה קבור‬ ‫אביה‪.‬‬ ‫במערכה המוקדמת של בחירת בובה ליום הולדתה נותרת הילדה פסיבית‪,‬‬ ‫מאפשרת לנסיבות לבחור בעבורה בובה צנועה‪ ,‬ממש כמוה‪ ,‬כזו שתייצג‬ ‫את הבובה הפסיבית שתמאן רבינוביץ‘ להיות לכל אורך סיפורה‪ ,‬סיפור‬ ‫הבריחה וההישרדות; ויותר מכך ‪ -‬סיפור תיקון תשתית ביורוקרטית של‬ ‫מערכת המשפט‪ ,‬מעונות לנשים מוכות‪ ,‬מערכת הרווחה‪ ,‬מעונות לשיקום‬ ‫נרקומנים אשר הפילו אתם בחבטה עדינה ומשורטטת היטב אישה‪ ,‬שני‬ ‫ילדים‪ ,‬וניסיון לצאת ממעגל שכול אחד למעגל הרס אחר ואף מערכת‬ ‫שיטור ‪ -‬דוגמטית‪ ,‬דרקונית‪ ,‬מעוררת זעם בלתי נלאה ‪ -‬סיפור המשרטט‬ ‫בקפידה מצב עגום‪.‬‬ ‫ספרה של רבינוביץ‘ מציג זווית נדירה של הקרבן‪ ,‬ומעלה סוגיה מטרידה‬ ‫שלפיה אישה‪-‬קרבן‪-‬להתעללות נדרשת לתת את הדין‪ ,‬לברוח‪ ,‬להתנצל‪,‬‬ ‫לחכות לחסדי מי שרק יסכים לעזור‪ ,‬כלכלית‪ ,‬תעסוקתית‪ ,‬ובכלל‪ ,‬להתחנן‬ ‫להגנה מפני אויב מבית; כל זאת אף שהיא זו שהייתה‪ ,‬ועדיין‪ ,‬קרבן‬ ‫להתעללות של בן זוג ושל ממסד אטום‪ ,‬בעוד שהמתעלל‪ ,‬בין אם נולד‬ ‫לסביבה שכמעט בלתי נמנע להפוך בה לכזה ובין שלא‪ ,‬זוכה לחיבוק‬ ‫מגונן של חברה המתיימרת להציל את הקרבנות והמבלבלת בין הקרבן‬ ‫ובין זה שפגע בו‪.‬‬ ‫משכול לאבדן‬ ‫לסיפור הזה יש סוף טוב‪ ,‬אך זוהי נקודת ההתחלה אשר מעוררת תהיות‪.‬‬ ‫טל רבינוביץ‘ איבדה את אביה ביום האחרון לשירות המילואים שלו‪,‬‬ ‫והיא בת תשע‪ .‬מאז ערקה אמה לארצות הברית‪ ,‬יחד עם אחיה‪ .‬כשחזרה‬ ‫כנערה ארצה‪ ,‬החלה רבינוביץ‘ הצעירה לחפש את הקישור הארצישראלי‪:‬‬ ‫אותו קישור שיחבר ‪ -‬אולי יבהיר מעט ‪ -‬את הערפל הנוגע לאביה‪.‬‬ ‫את בעלה פגשה בפרויקט שיקום שכונות‪ .‬הוא היה פעיל בוועד של אותו‬ ‫פרויקט‪ ,‬ושמח לעסוק בכל שיתוף פעולה מגופי הרווחה אשר יסייעו‬ ‫לנערי השכונה לצאת ממעגלים של רע למעגלים של טוב‪ ,‬וכן יעניקו‬ ‫סיוע בשיעורי בית‪ ,‬או יקצו לנערים אלה חונכוֹת עתירות מוטיבציה‬ ‫שתשמחנה ”לאמצם“ למען תחושה של ציונות‪ ,‬או למען תחושת הבית‬ ‫של פעם ‪ -‬בית עם אימא‪ ,‬ועם אבא שכבר לא‪ .‬כתפיו השזופות של האיש‬ ‫הזכירו לה את הבית הזה‪ .‬השכונה הזכירה לה את כל מה שלא מנוכר‪.‬‬ ‫מכאן הדרך הייתה ברורה‪ ,‬ומפותלת‪ .‬רבינוביץ‘ שימשה מורה לילדים‬ ‫בעלי צרכים מיוחדים‪ :‬חירשים; קשה שלא להבחין בדוק האירוני הקל‬ ‫שחברה שבה הלקות היא ההקשבה מייצגת מקרה פרטי שבו החברה‬ ‫מעדיפה לא להקשיב לצווחות שמעבר לקיר ולא לסייע‪ .‬כשברחה למעון‬ ‫לנשים מוכות הצטרפה רבינוביץ‘ לסטטיסטיקה מהצד האחר‪ .‬כשנתנה‬ ‫אמון בעובדים סוציאליים‪ ,‬בעודה מנסה לפרנס את ילדיה‪ ,‬חוותה עגמת‬ ‫נפש ממוסד שניסה לסייע לבעלה להשתקם ולצאת ממעגל הסמים‪ ,‬אך‬ ‫אפשר לו לפרק מעגלים אחרים‪.‬‬ ‫הסטיגמה שנוח להדביק‬ ‫רבינוביץ‘ משרטטת חברה שבה האישה המוכה נמצאת בין הפטיש לסדן‪.‬‬ ‫מחד גיסא‪ ,‬כל עוד היא נמצאת עם בעלה המכה‪ ,‬היא נתונה לפחדים‪,‬‬ ‫ללחצים‪ ,‬לחוסר ודאות‪ ,‬לחוסר ביטחון ולדימוי עצמי נמוך; ומאידך‬ ‫גיסא‪ ,‬הסטיגמה שנוח כל כך להדביק לאישה מוכה המבקשת לפרק את‬ ‫התא המשפחתי‪ ,‬רובצת לפתחה‪ .‬אישה כזו מואשמת בפגיעה בשלמות‬ ‫המשפחה ובפגיעה בילדים הזקוקים לדמות אב‪.‬‬ ‫זהו סיפורה של אישה שמיאנה לשמש נוכחת‪-‬נפקדת‪ .‬בעודה חווה את‬ ‫חבלי הלידה ממעגל האבדנים הפרטיים שלה‪ ,‬של אביה‪ ,‬של עצמה‪ ,‬של‬ ‫החופש ‪ -‬המשיכה רבינוביץ‘ לפתח תכניות הדרכה לנשים שעברו תקיפה‬ ‫מינית ולהרצות לשוטרים על אלימות במשפחה ‪ -‬זאת כדי לנפץ את‬ ‫סטיגמת הפרנויה הנשית‪ ,‬שלפיה האישה כנראה מביאה ”זאת“ על עצמה‪.‬‬ ‫יותר מכול‪ ,‬סיפורה מעורר תחושה של הזדהות‪.‬‬ ‫זהו סיפור החושף את מאחורי הקלעים של ההשפעות האפלות הטמונות‬ ‫באבדן‪ ,‬כאלה שעין בלתי‪-‬מיומנת‪-‬בשכול לא בהכרח תצליח לקשר‬ ‫ביניהן‪ .‬היכולת להכיל ולסבול כדי לזכות בתחושה רגעית של מעגל‬ ‫שנסגר‪ ,‬של גיבור שזוף כתפיים‪ ,‬אב לילדים שיגדלו לא כיתומים‪ ,‬של‬ ‫חיים אחרים‪ :‬אותה יכולת היא טריגר שכל ילדי מעגל השכול חווים‬ ‫בדרך זו או אחרת‪.‬‬ ‫יש מי שמשתמשים בטריגר לספרי הנצחה ולחינוך ילדיהם‪ ,‬ויש מי‬ ‫שחווים את הצורך הזה‪ ,‬על ידי כך שהם הופכים לקרבן בחייהם‪ .‬חברה‬ ‫למודת מלחמות ‪ -‬של הפרט ושל הפרטים המרכיבים את צבאה ‪ -‬צריכה‬ ‫לדעת לקשר בין הנקודות ולזהות את הקו המטריד הזה‪ ,‬כדי לסייע‬ ‫לבניית משפחות אחרות ‪ -‬משפחות שבהן התמודדות עם אבדן תסתכם‬ ‫באבדן שיני חלב‪ ,‬ולא באבדן אב‪ .‬לפחות עד כמה שאפשר‪.‬‬ ‫חגיגות ‪ 62‬שנה‬ ‫לעצמאות ישראל‬ ‫לקבל הזמנות‬ ‫חברי ארגון המעוניינים ל ל‬ ‫לטקס הדלקת המשואות‬ ‫בערב יום העצמאות ה‪ 62-‬למדינת ישראל‪ ,‬מתבקשים לפנות אל משרדי הארגון‪:‬‬ ‫טל'‪ 03-6918403 :‬שלוחה ‪.3‬‬ ‫הטקס ייערך בהר הרצל בירושלים‬ ‫כל חבר ארגון זכאי לכרטיס זוגי אחד‬ ‫מספר המקומות מוגבל ‪ -‬אנא הקדימו להירשם‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪23‬‬ ‫כלכלת בית‬ ‫אושר ושפע‬ ‫בהישג יד‬ ‫נ‬ ‫<< בעז חן‪-‬ציון‬ ‫יהול משפחה כמוהו כניהול עסק‪ .‬המשפחה היא ”יחידת רווח“‬ ‫עצמאית המנהלת הוצאות והכנסות‪ ,‬רווח והפסד לכל דבר‬ ‫ועניין‪ .‬משפחה אינה יכולה לצבור גירעון לאורך זמן‪ ,‬שכן‬ ‫גירעון מצטבר עלול להביא ל“פשיטת רגל“‪ ,‬פשוטה כמשמעה‪:‬‬ ‫אם ”אוכלים“ את החסכונות‪ ,‬אחר כך את הרכוש‪ ,‬וצוברים‬ ‫חובות שאי אפשר להחזיר‪ ,‬אפילו לא במחיר של עבדות לכל החיים‪ ,‬הרי‬ ‫מכריזים לבסוף על ”פשיטת רגל“‪.‬‬ ‫במאמר זה אתמקד בניהול כלכלי היוצר שפע ויציבות לאורך זמן‪ ,‬בשילוב‬ ‫עם התבוננות חיובית על ”חצי הכוס המלאה“ היוצרת אושר ‪ -‬אלה‬ ‫יוצרים יחד חיי אושר ושפע‪ .‬אמנם מצב כלכלי איתן והתבוננות חיובית‬ ‫אינם מרפאים את כאב השכול‪ ,‬אך הם מאפשרים תנאים להתמודדות עם‬ ‫האבדן ובתוך כך יוצרים חיים טובים יותר‪.‬‬ ‫משפחות שחוות אבדן לעתים רואות בהתנהלות הכלכלית דבר שולי‬ ‫המתגמד נוכח אבדן חיים‪ .‬אכן כולנו תמימי דעים כי חיים חשובים‬ ‫מכסף‪ .‬מתבקש להבהיר שאין הדברים עומדים זה מול זה‪ ,‬שכן אי אפשר‬ ‫להחזיר את הגלגל לאחור‪.‬‬ ‫לעתים האבדן כרוך בפגיעה ביכולת הניהול‪ .‬ייתכן מצב שבו האדם‬ ‫שנלקח מאתנו ניהל לבדו את כלכלת המשפחה ועקב כך נוצרה בעיה‬ ‫מעשית בניהול‪ .‬גם במצב זה אין מנוס‪ :‬צריך לקחת אחריות ולהתארגן‬ ‫למצב החדש‪ ,‬לרבות לימוד הנושא‪ ,‬הסתייעות ביועץ או בכל דרך אחרת‬ ‫אשר תבטיח את המשך השליטה בכלכלת המשפחה‪ .‬בשום מקרה אין‬ ‫לאפשר למכונית הזאת להמשיך לנסוע בלי נהג ולהידרדר לתהום‪.‬‬ ‫ניסיונות לפצות את עצמנו‪ ,‬למשל ברכישת מתנות יקרות‪ ,‬עלולים‬ ‫להסתיים במפח נפש גדול שבעתיים‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מה עושים?‬ ‫שלב א‘‬ ‫מחליטים‪ .‬בוחרים באסטרטגיה של נטילת אחריות על המצב הכלכלי‪.‬‬ ‫מבטלים מחשבות כמו‪” :‬לא יתנו לי ליפול“ או ”יעזרו לי“‪ .‬אולי זה נכון‪,‬‬ ‫אך איני מכיר איש המעוניין להיות מסכן ונזקק‪.‬‬ ‫שלב ב‘‬ ‫מיפוי המצב הכלכלי ולימודו‪ ,‬כולל נכסים וחסכונות וכן הכנסות קבועות‪.‬‬ ‫בתוך כך יש לשמר התבוננות על ”הכוס המלאה“ והתמקדות בבעיות‬ ‫שאפשר למצוא להן פתרון‪.‬‬ ‫שלב ג‘‬ ‫שיתוף כל בני הבית בהתאם לגילם‪ ,‬וגיוסם לשיתוף פעולה ולנטילת‬ ‫אחריות ‪ -‬כל אחד בתחומו ‪ -‬מתוך הבנה‪ .‬השיתוף חשוב בכל ההיבטים‪,‬‬ ‫שכן הבחירה ”בחיים“ היא בחירה משפחתית‪.‬‬ ‫חשוב לרתום ילדים בגיל העשרה וילדים בוגרים‪ .‬אם כל אחד ייקח‬ ‫אחריות‪ ,‬למשל בשיחות הטלפון ולבזבוזים הקטנים אשר יחד הם גדולים‪,‬‬ ‫יקטנו משמעותית ההוצאות השוטפות‪.‬‬ ‫שלב ד‘‬ ‫הגדרת שיטת ניהול המבטיחה יציבות לאורך זמן‪ .‬קביעת אחריות ומטלות‪,‬‬ ‫מעקב אחר חשבון הבנק בתדירות גבוהה )אין זה תפקידו של פקיד הבנק‪,‬‬ ‫העלול להתריע מאוחר מדי(‪ .‬שיטת הניהול צריכה לכלול רמת הוצאות‬ ‫מכסימלית לכל תחום‪ ,‬ורמת הוצאות כוללת הפחותה מההכנסות‪ .‬כך‬ ‫אפשר להקצות חיסכון לצרכים עתידיים צפויים‪ ,‬כגון‪ :‬החלפת כלי רכב‪,‬‬ ‫מכשירי חשמל‪ ,‬שיפוץ הבית‪ ,‬בר מצווה‪/‬בת מצווה‪ ,‬יציאה לחופשה‪ ,‬וכל‬ ‫דבר אחר שאפשר לצפות מראש‪ ,‬גם אם איננו יודעים מתי בדיוק‪.‬‬ ‫שלב ה‘‬ ‫מעקב שוטף‪ ,‬שבועי ‪ /‬חודשי ‪ /‬רבעוני‪ ,‬ושנתי‪ .‬חשוב להגדיר מעקב קבוע‬ ‫ולבצעו כדבר שבשגרה‪ ,‬שכן טיפול חד‪-‬פעמי בלבד ידעך במשך הזמן‬ ‫ולא ישיג את מטרתו ארוכת הטווח‪.‬‬ ‫החלפת המשקפיים‬ ‫דניאל כהנמן‪ ,‬פרופסור לפסיכולוגיה ומומחה לכלכלה התנהגותית‪ ,‬זוכה‬ ‫פרס נובל לכלכלה לשנת ‪ ,2002‬טען בהרצאתו על חקר מושג האושר ‪-‬‬ ‫כי לא נמצא קשר בין האושר הנתפס ובין האושר במציאות‪ .‬כהנמן הדגים‬ ‫זאת באמצעות נתונים על שביעות הרצון בקרב הצרפתים‪ ,‬שהִנה נמוכה‬ ‫)‪ 11%‬מאוד שבעי רצון(‪ ,‬מול שביעות הרצון בקרב הדנים‪ ,‬שהִנה גבוהה‬ ‫)‪ 60%‬מאוד שבעי רצון(; ואולם במציאות‪ ,‬הצרפתים חיים שלוש שנים‬ ‫יותר מאשר הדנים‪.‬‬ ‫עוד הראה כהנמן כי במחקרי מוח התגלה כי פעילות רגשית חיובית‬ ‫מביאה לפעילות חיובית מבחינה פיזית‪ ,‬כולל התמודדות טובה יותר עם‬ ‫מחלות‪.‬‬ ‫מדבריו אפשר להבין כי תחושת האושר היא חלק חשוב ביצירת האושר‬ ‫בפועל‪ .‬אם נתנהג כאנשים מאושרים ואופטימיים‪ ,‬יש סיכוי גדול שנחווה‬ ‫חיי אושר‪.‬‬ ‫”באנרגיות חיוביות“‬ ‫את דבריו הבנתי ביתר שאת לפני כשבוע בשיחה עם אבי בן השמונים‪-‬‬ ‫וחמש‪ .‬שאלתי אותו מה שלומו‪ ,‬ותשובתו הייתה‪” :‬אני חי בגן עדן“‪.‬‬ ‫הוא אף הוסיף‪” :‬אתה רואה‪ ,‬איבדתי אח במלחמת השחרור‪ ,‬איבדתי בן‬ ‫במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬אשתי חולה ‪ -‬אבל אני בוחר להסתכל סביב‬ ‫ולראות את כל הדברים הטובים שיש לי‪ .‬אני מאמין כי התבוננות חיובית‬ ‫על חיינו הופכת את החיים לטובים ומאושרים יותר“‪.‬‬ ‫דברים אלה ממחישים היטב את חשיבות ”החלפת המשקפיים“‬ ‫לאופטימיים; ומומלץ להמחיש תפיסה זו גם לילדים‪ ,‬למשל באמצעות‬ ‫ספרה של שולה מודן‪” ,‬משקפי הקסם של ליאור“‪.‬‬ ‫ניהול כלכלת המשפחה חשוב ואף הכרחי בכל משפחה‪ ,‬וחשוב שבעתיים‬ ‫במשפחה שכולה המתמודדת עם האבדן בכל המובנים‪ .‬בכל משפחה‪,‬‬ ‫ואולי דווקא במשפחות השכולות‪ ,‬יש חשיבות גבוהה מאוד להתנהלות‬ ‫איכותית שתשמור על המשפחה מפני התמודדות נוספת ‪ -‬משבר כלכלי‬ ‫ מעבר להתמודדות ההכרחית ממילא‪.‬‬‫התבוננות חיובית על החיים לצד עשייה שקולה ואחראית תשפר‬ ‫את חיינו ותקדם אותנו לחיים טובים ומאושרים ‪ -‬ואף מעושרים‪.‬‬ ‫יוצאים לדרך‪.‬‬ ‫הכותב הוא מאמן לתקשורת ומנהיגות בחברת תות תקשורת ותוצאות ‪ -‬בהנהלת אלון גל‪ ,‬מנכ“ל ‪www.tut-coach.co.il‬‬ ‫מלגות ליתומי צה"ל תושבי ירושלים‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬מנהל תלמידים ‪ -‬מדור הסיוע‪,‬‬ ‫מעניקה מלגות מהקרן על שם דניאל ואליהו אוסטר ז"ל‬ ‫)תרומת הגב' יוליה אוסטר ז"ל(‬ ‫לשנת הלימודים תשע"א ‪2011 -‬‬ ‫הקרן מיועדת לתלמידי האוניברסיטה העברית‪ ,‬תושבי ירושלים בלבד‪ ,‬שהם נכי צה"ל או‬ ‫בנים למשפחות שכולות ממלחמות ישראל‪.‬‬ ‫מוזמנים לפנות‪ :‬סטודנטים הלומדים לתואר בוגר או מוסמך אוניברסיטה בהיקף לימודים של ‪ 50%‬לפחות‪.‬‬ ‫סטודנטים העונים לדרישות הקרן‪ ,‬יפנו למדור הסיוע בצירוף אישורים מתאימים עד‬ ‫ליום ה‪ 31-‬באוגוסט ‪2010‬‬ ‫לפרטים נוספים אנא פנו למדור הסיוע‪ ,‬האגף למנהל תלמידים‬ ‫בניין גולדשמידט – קומת הכניסה הר הצופים ירושלים ‪91905‬‬ ‫קבלת קהל‪ :‬ימים א–ה בין השעות ‪13:00–11:00‬‬ ‫מענה טלפוני‪ :‬ימים א–ה‪ ,‬בין השעות ‪ 15:00–13:00‬בטלפון‪02-5882881 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ילדי השכול‪:‬‬ ‫"שברנו פה‬ ‫סטריאוטיפים"‬ ‫‪26‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫פרויקט "ברית חיים" מפגיש יתומים ואחים שכולים בני ‪13-18‬‬ ‫מכל העדות בישראל ובכך נותן להם הזדמנות להכיר זה את זה‬ ‫ולהתחבר‪ .‬עדי מינץ‪ ,‬אלמנת חלל צה"ל‪ ,‬מובילה את הפרויקט‪,‬‬ ‫ואת החסות נותנים צה"ל ומשרד הביטחון‪.‬‬ ‫<< אורי טל‬ ‫<<‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪27‬‬ ‫<< ילדי השכול‪:‬‬ ‫"שברנו פה‬ ‫סטריאוטיפים"‬ ‫א‬ ‫י אפשר לתאר מה עובר ילד‬ ‫אשר מאבד את אחיו או את‬ ‫אביו‪ :‬חייו לעולם לא יהיו‬ ‫כתמול שלשום‪ .‬ועם זאת‪,‬‬ ‫השכול אינו בהכרח אפילוג‪,‬‬ ‫אומרת עדי מינץ‪ ,‬אלמנת חלל צה"ל ומנהלת‬ ‫פרויקט "ברית חיים"‪ .‬לעתים הוא גם פרולוג‪.‬‬ ‫"מתוך השכול אפשר להוציא משהו חדש"‪,‬‬ ‫היא מסבירה‪" .‬השכול הוא עובדה קיימת‪ ,‬והוא‬ ‫כואב‪ ,‬אין שום ויכוח על כך ‪ -‬אבל אפשר‬ ‫לצמוח ממנו‪ .‬השכול הוא לא רק סוף"‪.‬‬ ‫בעבור למעלה ממאתיים בני הנוער שהשתתפו‬ ‫בפרויקט והנושאים עמם את השכול והאבדן‬ ‫של הורה או של אח ‪ -‬פרויקט כזה יכול אולי‬ ‫להיות התחלה חדשה‪" .‬למדתי השבוע הרבה‬ ‫על קבלת השונה"‪ ,‬סיפר יהונתן גלר בן החמש‪-‬‬ ‫עשרה מהיישוב הקהילתי רעות‪" .‬הכרתי עדות‬ ‫חדשות ומגזרים שמעולם לא פגשתי‪ .‬זה היה‬ ‫המפגש הראשון בעבורי עם בני העדה הדרוזית‬ ‫ מי יודע מתי זה היה קורה אם לא הייתי לוקח‬‫חלק בפרויקט הזה"‪.‬‬ ‫הפרויקט הרשמי אמנם מסתיים לאחר ארבעת‬ ‫הימים שחווים הנערים והנערות באווירה‬ ‫הפסטורלית בשפיים‪ ,‬אך ההיכרות עם‬ ‫המשתתפים האחרים היא רק ההתחלה‪" .‬לאחר‬ ‫ארבעה ימים עמוסים עשינו שיחת סיכום‬ ‫והצבנו מטרות לעתיד"‪ ,‬ממשיך גלר‪" .‬אחת‬ ‫‪28‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫עדי מינץ‪:‬‬ ‫הילדים לומדים שלמרות ההפרדה בין 'שלנו'‬ ‫ל'לא שלנו' בחברה האנושית‪ ,‬אם פעם זה היה‬ ‫'אנחנו היהודים' אל מול כל השאר ‪ -‬הרי היום זה‬ ‫'אנחנו‪ ,‬הישראלים'‪ ,‬עם מגוון של אנשים ודעות‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫הבנות אמרה שהיא תיקח את הידע הזה ותנסה‬ ‫להעביר אותו הלאה‪ .‬אנחנו צריכים להדביק‬ ‫בצורת החשיבה הזאת אנשים נוספים‪ .‬שברנו‬ ‫פה סטריאוטיפים על החברה‪ .‬אם אשמע אחד‬ ‫מהחברים שלי אומר משהו רע על בדואים‪ ,‬רק‬ ‫כי הם בדואים‪ ,‬אעצור אותו ואומר שהם אחלה‬ ‫אנשים‪ .‬אספר על הבדואים שהכרתי‪ ,‬ואשבור‬ ‫את הסטיגמה‪ .‬אני מקווה שלאט‪-‬לאט מהקבוצה‬ ‫הקטנה שלנו זה יתפשט‪ .‬זאת בסופו של דבר‬ ‫המטרה של הפרויקט ‪ -‬לקחת קבוצה עם עבר‬ ‫משותף מכל העדות‪ ,‬כדי שיהיה חיבור כלשהו‪,‬‬ ‫ראשוני‪ ,‬שממנו נוכל להמשיך הלאה"‪.‬‬ ‫לא המסכנים‪ ,‬אלא בעלי הכוח‬ ‫פרויקט ברית חיים‪ ,‬שהושק ב‪ ,2004-‬נועד‬ ‫לקרב לבבות ולעודד את קבלת השונה‪ .‬באותה‬ ‫שנה נכנס הפרויקט לתודעה הישראלית‪ ,‬כאשר‬ ‫הנושא המרכזי של טקס הדלקת המשואות ביום‬ ‫העצמאות היה "ברית לחיים"‪ ,‬ובוגריו ליוו את‬ ‫מדליקי המשואות‪.‬‬ ‫לשם קיום הפרויקט נאספו בני המשפחות‬ ‫השכולות‪ ,‬יתומי צה"ל ואחים שכולים בני ‪13‬‬ ‫עד ‪ ,18‬ממגוון העדות והמגזרים המרכיבים‬ ‫את החברה הישראלית‪ .‬הנערים עברו סדנאות‬ ‫להעצמה אישית‪ ,‬וכן פעילויות רבות שעזרו‬ ‫להם להכיר את השונה‪ ,‬לקבלו ולקרבו‪ ,‬לקראת‬ ‫תפקידם החדש כשגרירים‪.‬‬ ‫"אומרים שזאת לא חוכמה לקרב לבבות‬ ‫במשפחת השכול"‪ ,‬אומרת מינץ‪" ,‬שהחיבור‬ ‫הוא אוטומטי‪ .‬אבל זאת טעות‪ .‬זה לא מובן‬ ‫מאליו‪ .‬יש ילדים שאינם מדברים עברית‪,‬‬ ‫או כאלה שבאים מעולמות אחרים מבחינה‬ ‫תרבותית וחברתית‪ ,‬ולמעט העובדה שהם יתומי‬ ‫צה"ל אין ביניהם‪ ,‬לכאורה‪ ,‬דבר משותף‪ .‬פה הם‬ ‫למדו מה באמת מקשר ביניהם‪ .‬כאן‪ ,‬בפרויקט‪,‬‬ ‫שילוב של דתות ועדות‬ ‫בתום ארבעת ימי פרויקט "ברית חיים"‬ ‫התכנסו משתתפיו יחד עם משפחותיהם‬ ‫לטקס הסיום‪ ,‬אשר נערך באוניברסיטת תל‬ ‫אביב‪ .‬באירוע נכחו שר הביטחון אהוד ברק‪,‬‬ ‫הרמטכ"ל רא"ל גבי אשכנזי‪ ,‬המפכ"ל רנ"צ‬ ‫דודי כהן‪ ,‬ראש אגף משפחות והנצחה אריה‬ ‫מועלם ויו"ר ארגון האלמנות ויתומי צה"ל‪,‬‬ ‫נאוה שוהם‪-‬סולן‪.‬‬ ‫באֵי הטקס צפו בהופעה מרגשת של דוד ד'אור‪,‬‬ ‫אשר הופיע עם שיר שחיבר במיוחד בעבור‬ ‫הפרויקט‪ ,‬ולפיכך נושא את שמו‪" :‬ברית חיים"‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬שולבו בטקס הופעות של להקות‬ ‫אתניות‪ ,‬שנטעו מעט קצב בקהל‪ ,‬ובסיכום‬ ‫הערב נרשמה הופעה מסעירה של הזמר‬ ‫הילדים לומדים שלמרות ההפרדה בין 'שלנו'‬ ‫ל'לא שלנו' בחברה האנושית‪ ,‬אם פעם זה היה‬ ‫'אנחנו היהודים' אל מול כל השאר ‪ -‬הרי היום‬ ‫זה 'אנחנו‪ ,‬הישראלים'‪ ,‬עם מגוון של אנשים‬ ‫ודעות"‪.‬‬ ‫סביבת הפרויקט מאפשרת למשתתפים‬ ‫התמודדות שונה‪ :‬לראשונה הם נמצאים עם‬ ‫בני גילם שמצבם דומה‪" .‬כאן הם לא המסכנים‪,‬‬ ‫אלא בעלי הכוח"‪ ,‬הגדירה זאת מינץ‪" .‬אחת‬ ‫הילדות סיפרה כי בצפירה ביום הזיכרון כל‬ ‫הכיתה מסתכלת עליה; כשמדברים על צבא‬ ‫כולם מסתכלים עליה‪ .‬פה היא לא צריכה להיות‬ ‫נציגת השכול‪ ,‬ולא צריכה להסבירו ולדבר עליו‪.‬‬ ‫פה זה מובן מאליו‪ .‬היא יכולה להתפנות ולדבר‬ ‫על דברים אחרים"‪.‬‬ ‫כשמדובר במשפחת השכול‪ ,‬החברה הישראלית‬ ‫מאבדת את הציניות האופיינית לה‪" .‬הילדים‬ ‫האלה משלמים את המשכנתה על המדינה‬ ‫הזאת בכל חודש"‪ ,‬ממשיכה מינץ‪" .‬הם‬ ‫יכולים לדרוש שהחברה תהיה טובה יותר‪,‬‬ ‫שהמחיר שהם משלמים לא יתבזבז‪ ,‬אלא יתועל‬ ‫יהונתן גלר )‪:(15‬‬ ‫אם אשמע אחד‬ ‫מהחברים שלי אומר‬ ‫משהו רע על בדואים‪,‬‬ ‫רק כי הם בדואים‪,‬‬ ‫אעצור אותו ואומר שהם‬ ‫אחלה אנשים‪ .‬אספר‬ ‫על הבדואים שהכרתי‪,‬‬ ‫ואשבור את הסטיגמה‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫למקומות הנכונים‪ .‬מגיע להם לצאת מפה‬ ‫למקום טוב יותר‪ ,‬ואנחנו מלמדים אותם שלשם‬ ‫כך עליהם לפעול‪ ,‬ולא לשבת ולומר 'מגיע לי'‪.‬‬ ‫אנו מנצלים את המעמד שלנו כמשפחת השכול‪,‬‬ ‫כי מהאמירה שלנו לא יכולים להתעלם בחברה‪.‬‬ ‫אנחנו לא מבקשים שיעשו עבורנו‪ ,‬אלא שיעשו‬ ‫אתנו‪ .‬אם לנו יש את הכוחות‪ ,‬אז גם לאחרים‬ ‫צריכים להיות כוחות"‪.‬‬ ‫<<‬ ‫חובב הביטלס‪ ,‬דני רובס‪.‬‬ ‫"בפרויקט 'ברית חיים' התוודעתם מקרוב‬ ‫לרבדיה השונים של החברה הישראלית‪ :‬בני כל‬ ‫העדות באשר הם‪ ,‬על שלל המחלוקות והנופים‬ ‫האנושיים שלהם ‪ -‬ושילוב זה של דתות ועדות‬ ‫הוא בעיניי קסם הארץ‪ .‬אמנם אורח החיים של‬ ‫כל אחד ואחד מהמשתתפים שונה ואולם ישנו‬ ‫מכנה משותף עז המלווה את בני הנוער‪ ,‬מפורר‬ ‫חומות‪ ,‬חוצה מחלוקות ומגשר על פערים"‪,‬‬ ‫קרא הרמטכ"ל‪ ,‬רא"ל גבי אשכנזי‪.‬‬ ‫"כולכם מכירים היטב את הכאב שבאבדן בן‬ ‫משפחה‪ ,‬שרק יצא מהבית ולא חזר עוד‪ .‬בני‬ ‫משפחותיכם נפלו בעודם מג ִנים על מדינת‬ ‫ישראל"‪ ,‬הוסיף הרמטכ"ל‪" .‬אתם יוצאים‬ ‫מכאן עם מטען ערכי‪ ,‬עם חוויות מיוחדות‪,‬‬ ‫עם קשרים שנרקמו‪ ,‬ועם זווית חדשה המביאה‬ ‫עמה הזדמנות לתקן דעות קדומות שלצערנו‬ ‫הפכו לנחלת הכלל"‪.‬‬ ‫גם שר הביטחון אהוד ברק הרעיף מגאוותו‬ ‫כלפי הפרויקט המתעצם‪" :‬הפעילות בפרויקט‬ ‫זה מסמלת עבורי רעות‪ ,‬אחווה והכרות‬ ‫עמוקה וישירה של כל החלקים של החברה‬ ‫הישראלית"‪ ,‬החווה השר ברק‪" .‬עברתם‬ ‫פעילות רב‪-‬תרבותית ללא מחיצות‪ .‬כשם שבני‬ ‫משפחותיכם נתנו את נפשם ונלחמו יחד‪ ,‬כך‬ ‫אתם מתלכדים יחדיו מכל קצוות הארץ‪ ,‬כי‬ ‫כידוע השכול הוא עיוור צבעים‪ ,‬אין לו גבולות‬ ‫והוא אינו מבחין בין משפחה למשפחה"‪.‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪29‬‬ ‫<< ילדי השכול‪:‬‬ ‫"שברנו פה‬ ‫סטריאוטיפים"‬ ‫הנצחה לדורי דורות‬ ‫ראש אגף הנצחה ומשפחות וסמנכ"ל משרד‬ ‫הביטחון‪ ,‬אריה מועלם‪ ,‬מאמין שמתוך הקבוצה‬ ‫הראשונית יכול לצמוח שינוי של ממש‪,‬‬ ‫בעבורם ובעבור סביבתם‪" .‬הפרויקט הזה יחזק‬ ‫אותם חברתית‪ ,‬וכך‪ ,‬דווקא מתוך השבר הגדול‬ ‫של אבדן אב או אח‪ ,‬נשנה את היום שאחרי‪.‬‬ ‫כשהם יחזרו אל בתי הספר‪ ,‬אל היישובים ואל‬ ‫תנועות הנוער‪ ,‬מצוידים בערכים ובהתנסויות‬ ‫מהפרויקט‪ ,‬הם יצאו למשימה להנחיל את‬ ‫הפרויקט לכלל תלמידי ישראל"‪.‬‬ ‫"השנה קבענו כיעד את היום שאחרי"‪ ,‬אומר‬ ‫מועלם‪" .‬וזאת באמצעות האוכלוסייה המגוונת‬ ‫המשתתפת בפרויקט ‪ -‬בדואים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬יהודים‬ ‫וצ'רקסים ‪ -‬אשר נטלו חלק בעיסוק בערכים‬ ‫חשובים של קבלת השונה‪ .‬הפידבק שקיבלנו‬ ‫מהמשתתפים רק חיזק אותנו והבהיר עד כמה‬ ‫צריך להשקיע בפרויקט ולדבוק בו; עד כמה‬ ‫צריך להשריש את הערכים האלה לחזק את‬ ‫האוכלוסייה הזאת ולהעצימהּ"‪.‬‬ ‫את פרויקט "ברית חיים"‪ ,‬נוסף למשרד‬ ‫הביטחון ולארגון אלמנות ויתומי צה"ל‪ ,‬מלווים‬ ‫גם צה"ל ‪ -‬חניכי קורס מד"נים )מדריכי נוער(‬ ‫בסיס מעבירים את התכנים‪ ,‬ומנכ"ל משרד‬ ‫החינוך ‪ -‬שאישר את היעדרות התלמידים מבתי‬ ‫הספר ופיקח על הערכים הנלמדים בפרויקט‪.‬‬ ‫"לילדי השכול צרכים אחרים ושונים‪ ,‬וצריך‬ ‫‪30‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫אריה מועלם‪:‬‬ ‫לילדי השכול צרכים אחרים ושונים‪ ,‬וצריך‬ ‫להפוך אותם לילדים שמחים רגילים כמו כל‬ ‫היתר‪ .‬כל עתידם עוד נמצא לפניהם‪ ,‬ואנחנו‪,‬‬ ‫במובן מסוים‪ ,‬מנסים להיכנס לנעלי האב שנפל‬ ‫ומשתדלים לתת להם את כל התמיכה‬ ‫"‬ ‫להפוך אותם לילדים שמחים רגילים כמו כל‬ ‫היתר"‪ ,‬ממשיך מועלם‪" .‬כל עתידם עוד נמצא‬ ‫לפניהם‪ ,‬ואנחנו‪ ,‬במובן מסוים‪ ,‬מנסים להיכנס‬ ‫לנעלי האב שנפל ומשתדלים לתת להם את כל‬ ‫התמיכה הדרושה כדי שההתמודדות היומיומית‬ ‫שלהם תהיה קלה יותר‪ .‬כל יתום במערכת‬ ‫הביטחון מקבל תמיכה‪ ,‬מימון שכר לימוד ודמי‬ ‫קיום חודשיים‪ ,‬שיאפשרו לו לרכוש השכלה‬ ‫ומקצוע להתמודדות טובה יותר בעתיד"‪.‬‬ ‫העיסוק בקידום החברה הישראלית במשרד‬ ‫הביטחון בכלל ובאגף ההנצחה והמשפחות‬ ‫בפרט ‪ -‬אינו מובן מאליו‪" .‬לכאורה תפקידו‬ ‫של משרד הביטחון הוא תמיכה בצה"ל והגנה‬ ‫על מדינת ישראל‪ .‬אבל זו הגדוּלה של המשרד‬ ‫ומוביליו‪ ,‬העוסקים גם בנושאים אחרים‪ ,‬כמו‬ ‫"‬ ‫התמיכה במשפחות השכולות ובנכי צה"ל‬ ‫ובפרויקטים חברתיים כמו ברית חיים"‪ ,‬מסביר‬ ‫מועלם‪" .‬בעניין זה‪ ,‬הפעילות שלנו חשובה‬ ‫בעיניי אף יותר‪ .‬הטיפול ביתומים הוא מהדברים‬ ‫שאין להם שיעור"‪.‬‬ ‫"אגף משפחות והנצחה הוא הזרוע הממלכתית‬ ‫האמורה לטפל במשפחות חללי מערכות‬ ‫ישראל ובהנצחתם‪ .‬להנצחה בעינינו פנים‬ ‫רבות מאוד‪ ,‬כיוונים אין‪-‬ספור‪ ,‬ולכן אנו‬ ‫משתדלים להיות אגף יוזם‪ .‬הפרויקט המרכזי‬ ‫שלנו הוא הקמת היכל זיכרון לאומי בהר הרצל‪,‬‬ ‫שעל קירותיו יונצחו שמותיהם של כל חללי‬ ‫מערכות ישראל‪ .‬מאחר שלשיטתנו הנצחה‬ ‫היא לדורי דורות ‪ -‬ביום השנה יודלק נר ליד‬ ‫השם‪ ,‬גם אחרי שבני המשפחה ילכו לעולמם‪,‬‬ ‫ולא יהיה עוד קרוב משפחה שידליק נר לזכר‬ ‫הנופל‪ .‬גם בתחום הטיפול במשפחות נעשה‬ ‫מגוון פעולות מלבד התגמולים‪ ,‬ובהן הבנת‬ ‫הצרכים המשתנים ממשפחה למשפחה ותמיכה‬ ‫פסיכולוגית וסוציאלית"‪.‬‬ ‫חברים חדשים‪ ,‬לא רק יהודים‬ ‫בימים אלה‪ ,‬שבהם שירות קרבי אינו דבר מובן‬ ‫מאליו‪ ,‬ותופעת ההשתמטות מצה"ל מתחזקת‬ ‫באוכלוסייה‪ ,‬מתברר אף יותר מעמדה של‬ ‫משפחת השכול‪ .‬בתקופה האחרונה‪ ,‬העיתונות‬ ‫עסקה רבות בשאלת גיוס בני משפחות השכול‬ ‫ליחידות קרביות‪" .‬הייתי שותף לוועדה שהקים‬ ‫ראש אכ"א‪ ,‬ואני סבור כי כל החלטה שתתקבל‬ ‫היא החלטה לא פשוטה"‪ ,‬אומר מועלם‪,‬‬ ‫"אבל כשישבתי בכנסת‪ ,‬שמעתי את אחד‬ ‫מחברי הכנסת אומר‪' :‬תראו במה אנו‬ ‫עוסקים ‪ -‬באנשים שכל רצונם הוא לתרום‬ ‫ולהתנדב ביחידות קרביות על אף המחיר‬ ‫ומנגד‬ ‫משפחותיהם‪,‬‬ ‫ששילמו‬ ‫הכבד‬ ‫קיימים צעירים בחברה הישראלית שמולם‬ ‫אנחנו צריכים להיאבק בהשתמטות'‪.‬‬ ‫באותו רגע התמלאתי גאווה במשפחות שאני‬ ‫מטפל בהן"‪.‬‬ ‫לאחר דברים אלה‪ ,‬קל להבין את ציפייתם של‬ ‫כלל מובילי הפרויקט ושל אלה הנוטלים בו‬ ‫חלק להמשכיות ולהשפעה על החברה שבה אנו‬ ‫חיים‪" .‬מטרת הפרויקט לפתוח שיח בין מגזרים‪,‬‬ ‫וכאן אתה באמת רואה איך זה קורה"‪ ,‬סיפר‬ ‫טוראי גל קופשטיין‪ ,‬אחד ממדריכי הפרויקט‬ ‫ומבוגרי המחזור הקודם‪" .‬אני רואה אותם‬ ‫עוברים את אותם התהליכים שאני עברתי‪.‬‬ ‫רואים את החיבורים שנוצרים‪ ,‬בייחוד כאלה‬ ‫שלא היו נוצרים במסגרת אחרת‪ .‬בהתחלה זה‬ ‫ממש קשה‪ ,‬החבר'ה מתביישים ומתמודדים‬ ‫עם כל הדעות הקדומות המלוות אותם‪ .‬אבל‬ ‫בימים הבאים כבר רואים איך כל המגזרים‬ ‫מתחברים‪ .‬אנחנו רק פותחים את התלם‪,‬‬ ‫ומהבחינה הזאת אני חושב שההדרכה הייתה‬ ‫מוצלחת מאוד"‪.‬‬ ‫החיילים‪ ,‬בוגרי הפרויקט בעצמם‪ ,‬עוברים‬ ‫סדנאות להתמודדות עם מטען השכול המלווה‬ ‫את הנערים והנערות במסגרת הכשרתם‬ ‫כמדריכים‪ ,‬וספציפית כמדריכי "ברית חיים"‪.‬‬ ‫בסדנאות אלה רוכשים החיילים גם כלים‬ ‫להתמודדות עם הקושי שילווה את היתומים‬ ‫והאחים כל חייהם‪" .‬לאחר שהשתתפתי‬ ‫בעצמי בפרויקט בפעם הקודמת‪ ,‬התכנים ליוו‬ ‫אותי הלאה‪ .‬לאו דווקא מבחינת פעילות כלשהי‪,‬‬ ‫אלא הם השפיעו על דרך החשיבה שלי‪ .‬הכרתי‬ ‫מגזרים שמעולם לא היה לי קשר אליהם‪ .‬זה‬ ‫פותח לנו את העיניים"‪.‬‬ ‫בניגוד לקופשטיין‪ ,‬שיכול להסתכל על‬ ‫הפרויקט במרוצת הזמן‪ ,‬בוגרי הברית החדשים‬ ‫מסתכלים קדימה ומתחילים לחוות בעצמם את‬ ‫השינוי‪" ,‬נתנו לנו את התחושה שכולנו שווים‪,‬‬ ‫ושכל אדם פה חווה את אותו הכאב‪ ,‬גם אם‬ ‫הרקע שלו הוא אחר‪ .‬אנחנו רוצים להודות למי‬ ‫שלקח חלק בפרויקט ומקווים שהוא יימשך"‪,‬‬ ‫סיכמו גיא ותמיר‪ ,‬ממשתתפי הפרויקט‪" .‬פגשנו‬ ‫אנשים אחרים‪ ,‬שונים‪ ,‬ואנחנו עוד לא יודעים‬ ‫מה נעשה עם זה הלאה‪ .‬צברנו חוויות וחברים‬ ‫חדשים‪ ,‬לא רק יהודים‪ ,‬ונשמור אתם על קשר";‬ ‫"אם אשמע דברים שיסתרו את מה שלמדנו פה‪,‬‬ ‫על המגזרים האחרים‪ ,‬אדע שזאת לא האמת‪,‬‬ ‫ואוכל לתקן"‪ ,‬מוסיף גיא‪" .‬זה שינה בי את‬ ‫התחושה כלפיהם‪ .‬עכשיו כשאפגוש דרוזי או‬ ‫בדואי או צ'רקסי‪ ,‬אדע שהוא בצד שלנו‪ ,‬שהוא‬ ‫חלק מהחברה הישראלית"‪.‬‬ ‫פרידה מסא"ל פרידה ישראלי‬ ‫במסעדה המשקיפה אל חוף הים בעכו העתיקה‪,‬‬ ‫ערכו אלמנות צה"ל מסיבת פרידה מסא"ל‬ ‫פרידה ישראלי‪ ,‬קצינת נפגעים ארצית‪ ,‬שפרשה‬ ‫לאחר יותר מעשרים שנות שירות למשפחות‬ ‫החללים מהמגזר הדרוזי‪ ,‬הצ'רקסי והבדואי‪.‬‬ ‫למסיבת ההפתעה שיזמה סיהאם זגייר‪-‬חזנה‪,‬‬ ‫המרכזת את סניף ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‬ ‫בכפר ירכא‪ ,‬הגיעו עשרות אלמנות מהגליל‪.‬‬ ‫סיהאם העניקה לסא"ל ישראלי מגן הוקרה‪,‬‬ ‫וברכה‪" :‬אלוהים ייתן לך ולמשפחתך מכל‬ ‫הטוב‪ .‬אנחנו אוהבים אותך‪ ,‬בלבנו תישארי‬ ‫לתמיד"‪.‬‬ ‫"הפרידה מפרידה קשה לנו"‪ ,‬אומרת סיהאם‪.‬‬ ‫"התחבקנו ובכינו‪ .‬כולנו רואים בה אם ואחות‪.‬‬ ‫היא המשענת למשפחות השכולות; היא‬ ‫מכירה אישית כל יתום וכל אלמנה‪ ,‬וליוותה‬ ‫כל אחת ואחד מאתנו באהבה ובחום‪ ,‬במסירות‬ ‫עד בלי די"‪.‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪31‬‬ ‫כתבו עלינו <<‬ ‫‪12.2.2010‬‬ ‫צה"ל‪ :‬משפחות שכולות לא יצטרכו לחתום לבניהם‬ ‫נציג הצבא הציג את מדיניות הגיוס החדשה לפיה בנים‬ ‫למשפחות שכולות לא יצטרכו אישור להתגייס לקרבי‪,‬‬ ‫אך להורים תישמר זכות הווטו‬ ‫מאת אריק בנדר | ‪25.1.2010‬‬ ‫כארבעה חודשים לאחר מותו הטראגי של סרן‬ ‫שלו לנושא וסיפר‪" :‬אמי גאולה‪ ,‬כאם לבן‬ ‫אסף רמון בהתרסקות מטוסו דנה הבוקר )ב'( ועדת‬ ‫יחיד שנותר לה‪ ,‬עמדה בפני הצורך לחתום‬ ‫חוץ וביטחון של הכנסת בנושא גיוס בני משפחות‬ ‫שאתגייס לצנחנים‪ .‬אני זוכר את נפשה‬ ‫שכולות לשירות קרבי בצה"ל‪ .‬במהלך הדיון הציג‬ ‫המיוסרת שנקרעה לגזרים כתוצאה מהעניין‬ ‫ראש מחלקת נפגעים באכ"א‪ ,‬אלוף משנה יאיר בן‪-‬‬ ‫הזה‪ ,‬למרות השקפת עולמה הפטריוטית‬ ‫שלום‪ ,‬את התכנית המתגבשת בצה"ל‪ ,‬לפיה תוצא‬ ‫שמבינה שהקרב על עתידה של המדינה לא‬ ‫ההחלטה מידי ההורים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬תישאר להורים‬ ‫הסתיים והסכנה שהשכול יכה פעמיים"‪.‬‬ ‫הזכות להתנגד למהלך בכל נקודת זמן בשירות‬ ‫ח"כ דני דנון )הליכוד( דיבר על הנטל הכבד‬ ‫"הילד והילדה לא חותמים‪ .‬הם מקבלים צו‪ ,‬בתוך‬ ‫שמוטל על ההורים אשר נדרשים לאשר לבניהם‬ ‫הצו שלהם הם מקבלים רשימת מקצועות שהיחידות לשרת ביחידות קרביות‪" .‬אני מאד שמח שהצבא קיים‬ ‫הקרביות ומקצועות הלחימה לא כלולים בהם‪ ,‬בשל‬ ‫תהליך של מחשבה"‪ ,‬אמר‪" .‬הורדנו את החתימה של‬ ‫היותם בנים למשפחות שכולות" הסביר בן‪-‬שלום‪.‬‬ ‫ההורים אבל זה אותה גברת בשינוי אדרת כי בסופו‬ ‫"כדי לקבל צו לשירות קרבי הם צריכים להכריז‬ ‫של דבר הנטל נשאר על ההורים"‪.‬‬ ‫על התנדבות‪ ,‬הם צריכים לרצות ללכת ליחידות‬ ‫דנון הוסיף כי "משיחות עם אלמנות והורים שכולים‬ ‫האלה ואז הם מקבלים צו נוסף"‪ .‬בן‪-‬שלום הוסיף כי‬ ‫נשמעת הטענה שהילד יכול להחליט‪ .‬הנטל הכבד‬ ‫התהליך ייעשה בליווי של קצינת נפגעים בכירה‪.‬‬ ‫נותר על ההורים‪ .‬צריך לחשוב על מנגנון שדן‬ ‫יו"ר הוועדה‪ ,‬ח"כ צחי הנגבי )קדימה( אמר כי "מדובר במשמעויות לעתיד ואולי להגיע למצב שבו הנטל לא‬ ‫בסוגיה קשה‪ ,‬טעונה ורגישה‪ .‬הנושא הקשה הזה קיבל נשאר עליהם"‪.‬‬ ‫עוצמה מיוחדת לאחר הטרגדיה הקשה שפקדה את יו"ר ארגון אלמנות צה"ל‪ :‬פתרון סביר‬ ‫משפחת רמון"‪.‬‬ ‫ח"כ אריה אלדד )האיחוד הלאומי( אמר במהלך הדיון‬ ‫ח"כ דנון‪ :‬הנטל על ההורים כבד מדי‬ ‫כי "זאת דילמת איוב כמו המשפט עוד זה מדבר וזה‬ ‫הנגבי הציג למשתתפי הדיון את הקשר האישי‬ ‫בא"‪ .‬לדבריו‪" ,‬אנו חיים את הדילמה הזאת ממלחמת‬ ‫‪32‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫השחרור‪ .‬אז עמדנו עם הגב אל הקיר וגורל העם היה‬ ‫תלוי בכל חייל‪ .‬היום‪ ,‬קיומה של המדינה לא תלוי בכל‬ ‫חייל וחייל‪ .‬יש לנו מספיק חיילים שיכולים להגן עלינו"‪.‬‬ ‫נאווה שוהם המשמשת יו"ר ארגון יתומי ואלמנות‬ ‫צה"ל הציגה בדיון את עמדתם של ההורים השכולים‬ ‫ואמרה‪" :‬שום פתרון לא טוב ולא יניח את דעתו‬ ‫של הורה כזה או אחר"‪ .‬לדברי שוהם‪" ,‬למנוע מהבן‬ ‫התגייסות ליחידה קרבית זה ממש למנוע ממנו‬ ‫לממש חלום"‪.‬‬ ‫שוהם הציגה במהלך הישיבה סקר שהכין הארגון‬ ‫ממנו עולה כי ‪ 94‬אחוזים מכלל אלמנות צה"ל‬ ‫סבורות שהילדים צריכים להחליט בעצמם‪" .‬הפתרון‬ ‫של צה"ל לאפשר לילדים לקיים את כל התהליך של‬ ‫התגייסות ליחידה קרבית במידה והם רוצים ולהשאיר‬ ‫להורה בסוף התהליך את היכולת להתנגד הוא‬ ‫הפתרון הסביר ביותר"‪ ,‬אמרה שוהם‪.‬‬ ‫נפרדו מאיתנו‬ ‫בייליס עירין ז"ל‬ ‫גור אביבה ז"ל‬ ‫גרינשטיין צרנה ז"ל‬ ‫דהן אסתר ז"ל‬ ‫זלצר אסתר ז"ל‬ ‫סולומון חוה ז"ל‬ ‫סעיד תמימי ז"ל‬ ‫עינב יעל ז"ל‬ ‫פוגל שרה ז"ל‬ ‫קנריק רחל ז"ל‬ ‫להרצל לוי‪ ,‬מנהל מחוז טבריה‪,‬‬ ‫אגף משפחות במשרד הביטחון‬ ‫משתתפים באבלך הכבד על מות‬ ‫אמך ז"ל‬ ‫שלא תדע עוד צער‬ ‫נאוה שוהם‪-‬סולן‪ ,‬יו"ר הארגון וההנהלה‬ ‫תנחומים למשפחות‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪33‬‬ ‫טיולים יומיים‬ ‫אפריל‪-‬אוגוסט ‪2010‬‬ ‫"אמונות ומסורות בצפון הכנרת"‬ ‫עכו ‪ -‬זו שמעל וזו שמתחת לפני האדמה‬ ‫שבת‪10.4.2010 ,‬‬ ‫שבת‪5.6.2010 ,‬‬ ‫לאחר ארוחת בוקר )עצמית( באחד האורחנים נצפה על הכנרת מכנסיית‬ ‫"הר האושר" המרשימה‪ .‬משם ניסע אל אתר היישוב היהודי כורזין‬ ‫ונסייר בשרידי בית הכנסת העתיק שנחשף במקום‪ .‬לקראת הצהריים‬ ‫נבקר במוזיאון "בית‪-‬אלון"‪ ,‬שנמצאים בו שרידי סירה מהתקופה‬ ‫הרומית שנחשפה בכנרת‪ .‬לאחר ארוחת צהריים באחד הקיבוצים נקנח‬ ‫בביקור בשער העיר התלמודית ב"פארק ברקו" בטבריה‪.‬‬ ‫נקודות איסוף )אין המתנה למאחרים!(‬ ‫‪06:45‬‬ ‫‪07:30‬‬ ‫‪07:45‬‬ ‫‪07:55‬‬ ‫‪08:05‬‬ ‫‪08:00‬‬ ‫‪08:45‬‬ ‫‪09:30‬‬ ‫‪09:50‬‬ ‫ירושלים ‪ -‬בתחנות האוטובוס מול בנייני האומה‪.‬‬ ‫תל אביב ‪ -‬בתחנת רכבת ארלוזורוב ליד מגרש השכרת רכב‬ ‫)בעבר "מסוף אל על"(‪.‬‬ ‫מחלף כפר שמריהו ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫צומת נתניה ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫צומת אולגה ‪ -‬כביש החוף‪ ,‬מול תחנת הדלק‪ ,‬לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫חיפה ‪ -‬היכל הספורט רוממה‪.‬‬ ‫צומת אלונים ‪ -‬ברחבת החנייה של מתחם הקניות‪.‬‬ ‫צומת גולני ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון צפון‪.‬‬ ‫טבריה ‪ -‬בית החייל‪ .‬הפניה משדרות רגר דרומה‪.‬‬ ‫"הלכה ספינתי ‪ -‬בעקבות שירי ההעפלה"‬ ‫רביעי‪5.5.2010 ,‬‬ ‫נצא לסיור מקיף באתרי העיר עכו‪ ,‬ובהם‪ :‬אולמות הצלבנים‪ ,‬המעברים‬ ‫התת‪-‬קרקעיים‪ ,‬ה"חמאם התורכי" )כיום מיצג ייחודי(‪ ,‬השוק‪ ,‬הנמל‬ ‫והמנהרה הטמפלרית‪ .‬לאחר ארוחת צהריים באחד הקיבוצים בסביבה‬ ‫נסיים בתצפית מרהיבה על הגליל מפארק אדמית‪.‬‬ ‫נקודות איסוף )אין המתנה למאחרים!(‬ ‫‪07:30‬‬ ‫‪07:45‬‬ ‫‪07:55‬‬ ‫‪08:05‬‬ ‫‪08:30‬‬ ‫‪08:45‬‬ ‫תל אביב ‪ -‬בתחנת רכבת ארלוזורוב ליד מגרש השכרת רכב‬ ‫)בעבר "מסוף אל על"(‪.‬‬ ‫מחלף כפר שמריהו ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫צומת נתניה ‪ -‬בתחנת האוטובוס )לפני הגשר( לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫צומת אולגה ‪ -‬כביש החוף‪ ,‬מול תחנת הדלק )ליד הגשר(‬ ‫בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫חיפה ‪ -‬היכל הספורט רוממה‪.‬‬ ‫צומת עין‪-‬אפק )קריון( ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון צפון‪.‬‬ ‫בעקבות אנשים ואירועים בעמק יזרעאל‬ ‫שבת‪6.7.2010 ,‬‬ ‫לאחר ארוחת בוקר )עצמית( באחד האורחנים נצא בעקבות השירים‬ ‫אל אתרים ומראות הקשורים לסיפורי ההעפלה הימית לארץ ישראל‪.‬‬ ‫נתחיל בשמורת חוף כפר ויתקין‪ ,‬נבקר ב"מחנה המעפילים" בעתלית‪,‬‬ ‫נעלה לכרמל בעקבות הבורחים ממחנה עתלית‪ ,‬ונספר מסיפורי פיצוץ‬ ‫הרדארים על הכרמל‪ .‬לאחר ארוחת צהריים באחד מקיבוצי הגליל‬ ‫המערבי נסיים במנוחה מול השקיעה בחוף שבי ציון‪-‬נהריה‪.‬‬ ‫לאחר ארוחת בוקר )עצמית( באחד האורחנים בדרך המרהיבה לעמק‬ ‫יזרעאל‪ ,‬נצפה מגבעות זייד ‪ -‬על העמק ונמשיך בנסיעה לאורכה‬ ‫של המסילה עד ל"מרכז המבקרים של רכבת העמק" בכפר יהושע‪.‬‬ ‫משם ניסע לביקור בפסיפס שעוצב לציון פועלו של האדריכל ריכרד‬ ‫קאופמן‪ ,‬ונבקר במוזיאון ראשית ההתיישבות בקיבוץ יפעת‪ .‬לאחר‬ ‫ארוחת צהרים באחד הקיבוצים נסייר במושבות הטמפלרים ‪ -‬אלוני‬ ‫אבא )"ולדהיים"( ובית לחם הגלילית‪.‬‬ ‫נקודות איסוף )אין המתנה למאחרים!(‬ ‫נקודות איסוף )אין המתנה למאחרים!(‬ ‫‪06:30‬‬ ‫‪07:30‬‬ ‫‪07:30‬‬ ‫‪07:45‬‬ ‫‪07:55‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ירושלים ‪ -‬בתחנת האוטובוס מול בנייני האומה‪.‬‬ ‫תל אביב ‪ -‬בתחנת רכבת ארלוזורוב ליד מגרש השכרת רכב‬ ‫)בעבר "מסוף אל על"(‪.‬‬ ‫חיפה ‪ -‬היכל הספורט רוממה‪.‬‬ ‫מחלף כפר שמריהו ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫צומת נתניה ‪ -‬בתחנת האוטובוס )לפני הגשר( לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪ 06:30‬ירושלים ‪ -‬בתחנת האוטובוס מול בנייני האומה‪.‬‬ ‫‪ 07:30‬תל אביב ‪ -‬בתחנת רכבת ארלוזורוב ליד מגרש השכרת רכב‬ ‫)בעבר "מסוף אל על"(‪.‬‬ ‫‪ 08:10‬חיפה ‪ -‬היכל הספורט רוממה‪.‬‬ ‫‪ 07:50‬מחלף כפר שמריהו ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫‪ 08:10‬צומת נתניה ‪ -‬בתחנת האוטובוס )לפני הגשר( לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫טיולים יומיים‬ ‫אפריל‪-‬אוגוסט ‪2010‬‬ ‫מראות ונופים בגליל העליון‬ ‫שבת‪3.8.2010 ,‬‬ ‫לאחר ארוחת בוקר )עצמית( באחד האורחנים‪ ,‬נעלה לתצפית מהר‬ ‫מירון ‪ -‬הגבוה בהרי הגליל‪ .‬בהמשך נציץ אל "מערת פער" ליד‬ ‫קיבוץ סאסא ונבקר בשרידיו המרהיבים של בית הכנסת ברעם‪ ,‬כפר‬ ‫קדום ליד קיבוץ ברעם‪ .‬לאחר ארוחת צהרים באחד מהקיבוצים‬ ‫בסביבה נקיים תצפית על חוף אכזיב ומראהו הייחודי‪.‬‬ ‫נקודות איסוף )אין המתנה למאחרים!(‬ ‫‪06:45‬‬ ‫‪07:30‬‬ ‫‪07:45‬‬ ‫‪07:55‬‬ ‫‪08:05‬‬ ‫‪08:00‬‬ ‫‪08:45‬‬ ‫‪09:30‬‬ ‫‪09:50‬‬ ‫ירושלים ‪ -‬בתחנות האוטובוס מול בנייני האומה‪.‬‬ ‫תל אביב ‪ -‬בתחנת רכבת ארלוזורוב ליד מגרש השכרת רכב‬ ‫)בעבר "מסוף אל על"(‪.‬‬ ‫מחלף כפר שמריהו ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫צומת נתניה ‪ -‬בתחנת האוטובוס )לפני הגשר( לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫צומת אולגה ‪ -‬כביש החוף‪ ,‬מול תחנת הדלק )ליד הגשר(‪,‬‬ ‫בתחנת האוטובוס לכיוון חיפה‪.‬‬ ‫חיפה ‪ -‬היכל הספורט רוממה‬ ‫צומת אלונים ‪ -‬ברחבת החנייה של מתחם הקניות‪.‬‬ ‫צומת גולני ‪ -‬בתחנת האוטובוס לכיוון צפון‪.‬‬ ‫טבריה ‪ -‬בית החייל‪ .‬הפניה משדרות רגר דרומה‪.‬‬ ‫מחירים לכל אחד מהטיולים‪:‬‬ ‫מחיר לחבר ארגון ‪.₪100 -‬‬ ‫מחיר למלווה שאינו חבר ארגון ‪.₪150 -‬‬ ‫המחיר כולל‪:‬‬ ‫אוטובוס צמוד‪ ,‬ארוחת צהריים בשרית‪,‬‬ ‫מדריך צמוד וכניסה לאתרים‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫יש להצטייד בנעלי הליכה נוחות‪ ,‬שתייה‪ ,‬ולבוש צנוע‬ ‫לביקור במקומות קדושים‪.‬‬ ‫נקודות האיסוף יקבעו סופית לפני מועד הטיול‪,‬‬ ‫בהתאם למספר הנרשמים לכל טיול‪.‬‬ ‫לפרטים יש לפנות לארגון בטלפון שמספרו‬ ‫‪ ,03-6918403‬שלוחה ‪.5‬‬ ‫אמצעי תשלום‪:‬‬ ‫כרטיס אשראי או בהמחאות לפקודת ארגון אלמנות‬ ‫ויתומי צה“ל‪.‬‬ ‫מועד אחרון להרשמה עד ‪ 10‬ימים לפני מועד הטיול‪.‬‬ ‫יציאת הטיולים וההסעות מהמקומות השונים מותנית‬ ‫במספר הנרשמים‪.‬‬ ‫טיול מהנה לכולם‬ ‫חברות ועדת תרבות‬ ‫הביטאון‬ ‫מרס ‪2010‬‬ ‫‪35‬‬ ‫שרית ואביה גומז‪,‬‬ ‫אלמנתו ובנו של רב‪-‬סרן דניאל גומז ז"ל‪,‬‬ ‫שנהרג בהתרסקות מסוק יסעור במלחמת לבנון השנייה‪.‬‬ ‫בן ‪ 25‬היה במותו‪.‬‬ ‫זכרו את אלה‬ ‫שנותרו מאחור‪...‬‬ ‫ארגון אלמנות ויתומי צה“ל תומך באלמנות וביתומי חללי צה“ל‬ ‫תרומות לארגוננו ניתן לבצע באמצעות‬ ‫אתר האינטרנט שלנו‪www.idfwo.org :‬‬ ‫המעוניינים יפנו אלינו באמצעות דוא“ל‪[email protected] :‬‬ ‫ארגון אלמנות ויתומי צה“ל‪ ,‬רח‘ אורנים ‪ 1‬מרכז מסחרי רמת אילן‬ ‫גבעת שמואל ‪ 54052‬טלפון‪ ,03-6918403 :‬פקס‪03-6916483 :‬‬