‫המגזין‬ ‫יום שלישי‪ ,‬ו' בתשרי תשע"ד‪ 10 ,‬בספטמבר ‪2013‬‬ ‫‪ 40‬שנה‬ ‫ל‬ ‫יום המלחמת‬ ‫כי‬ ‫פורים‬ ‫המילים‬ ‫שנשארו‬ ‫פרויקט מיוחד של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מספר את‬ ‫סיפורה של מלחמת יום הכיפורים דרך המכתבים האחרונים‬ ‫ששלחו לוחמים למשפחותיהם לפני שנהרגו בקרב‬ ‫אחיקם משה דוד‪ ,‬עמ' ‪0502‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪10.09.13‬‬ ‫המכתבים‬ ‫האחרונים‬ ‫‪10.09.13‬‬ ‫אלי דהן‬ ‫קצין חימוש‪ ,‬שירת בחטיבת גולני ונהרג ברמת הגו‬ ‫לן ב‪ 15‬באוקטובר‪ ,‬בגיל ‪ ,26‬בהתקפה סורית‪ .‬כתב‬ ‫לאשתו ציונה ולבנו אופיר‪" :‬לא חסר מאומה ויש‬ ‫מי שדואג לכל"‪ .‬בהמשך המכתב ציין‪" :‬לא חושבים‬ ‫על שום דבר‪ ,‬רק להחזיר להם מכה כזאת שלא ינסו‬ ‫להעז לנסות את אחת ההרפתקאות שלהם"‪.‬‬ ‫‪ 40‬שנה‬ ‫למלחמת‬ ‫כיפורים‬ ‫יום ה‬ ‫הסמל דודו אברהמי‬ ‫בישר למשפחתו‬ ‫בשמחה על הפסקת‬ ‫האש ונהרג יום אחרי‪,‬‬ ‫המג"ד יואב וספי כתב‬ ‫לילדיו שהחל להאמין‬ ‫שיש אלוהים‪ ,‬והסמל‬ ‫עמיחי שבדרון סיפר‬ ‫לאשתו שהוא "מחזיק‬ ‫מעמד למרות שזה‬ ‫קשה" ד פרויקט מיוחד‬ ‫של ארגון אלמנות‬ ‫ויתומי צה"ל אוסף‬ ‫את המילים האחרונות‬ ‫מהחזית שכתבו ‪12‬‬ ‫חללי מלחמת יום‬ ‫הכיפורים ליקיריהם‬ ‫עמיחי שבדרון‬ ‫סמל במילואים‪ ,‬נהרג בסיני ב‪ 15‬באוקטובר‪ ,‬בגיל‬ ‫‪ ,25‬לאחר שהכוח שבו נלחם נתקל במארב מצרי‪ .‬כתב‬ ‫לאשתו רונית ולבנו שחר בגלויות האחרונות‪" :‬אני‬ ‫מחזיק מעמד למרות שזה קשה‪ ,‬אני לא מצליח להת‬ ‫קשר בדרך אחרת‪ .‬שמרי על עצמך ועל מושמוש‪ .‬אני‬ ‫נורא מתגעגע"‪.‬‬ ‫אחיקם משה דוד‬ ‫קשיי המלחמה‪ ,‬הגעגועים והתק‬ ‫ווה לחזור הביתה בשלום‪ :‬פרו‬ ‫יקט מיוחד של ארגון אלמנות וי‬ ‫תומי צה"ל מספר את סיפורה של מלחמת‬ ‫יום הכיפורים דרך מכתביהם של ‪ 12‬לוחמים‬ ‫שלחמו בחזיתות השונות ולא שבו‪.‬‬ ‫הפרויקט‪ ,‬שראה אור בגיליון האחרון‬ ‫של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל‪ ,‬מקבץ‬ ‫את כתבי היד של הלוחמים בימי המלחמה‪,‬‬ ‫טרם עידן הטלפונים הסלולריים‪ ,‬כאשר הח‬ ‫יילים הרבו לכתוב הביתה וגם לקבל מכת‬ ‫בים‪ .‬בין קרב לקרב הם הספיקו למלא בשו‬ ‫רות צפופות את הגלויות והניירות שנמסרו‬ ‫להם ושלחו למשפחותיהם‪ .‬חלק מהמכתבים‬ ‫הגיע ליקיריהם רק לאחר שנודע דבר מותם‬ ‫בקרבות‪ .‬ב‬ ‫אריה שבתאי‬ ‫יואב וספי‬ ‫איש חימוש‪ ,‬סמל במילואים‪ ,‬נהרג ב‪ 16‬באוקטו‬ ‫בר‪ ,‬בגיל ‪ ,28‬מאש מצרית על גדות תעלת סואץ‪.‬‬ ‫במכתבים ששלח לפני מותו למשפחתו ולאביו כתב‪:‬‬ ‫"עדיין לא התגלחתי‪ ,‬התרחצתי או חלצתי נעליים"‪,‬‬ ‫והוסיף‪" :‬עדיין לא רואים את הסוף‪ ,‬כנראה שזה יהיה‬ ‫ארוך קצת"‪ .‬במכתביו ביקש מבני משפחתו שיכ‬ ‫תבו לו הרבה‪ .‬הותיר אחריו את אשתו חווה וילדיו‬ ‫עמרי ועדי‪.‬‬ ‫מפקד גדוד בשריון‪ ,‬נהרג ברמת הגולן ב‪ 16‬באוקטו‬ ‫בר‪ ,‬בגיל ‪ ,33‬מאש סורית‪ .‬כתב לאשתו שרה ולשלו‬ ‫שת ילדיו ארנון‪ ,‬ורד ועינב‪" :‬אני אוהב אתכם הרבה‪.‬‬ ‫נשיקות‪ .‬התחלתי להאמין שיש אלוהים בשמים‪ .‬אבא‬ ‫שלכם‪ ,‬יואב"‪ .‬על תפקודו במלחמה הוענק לו "עיטור‬ ‫העוז"‪ .‬בנו ארנון‪ ,‬שהתגייס לאחר כמה שנים לצנח‬ ‫נים‪ ,‬נהרג במלחמת לבנון הראשונה‪.‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪10.09.13‬‬ ‫‪ 40‬שנה‬ ‫למלחמת‬ ‫כיפורים‬ ‫יום ה‬ ‫‪10.09.13‬‬ ‫ישעיהו כהן‬ ‫עמרם אלקיים‬ ‫לוחם בשריון‪ ,‬נהרג ברמת הגולן ב‪ 10‬באוקטובר‪,‬‬ ‫בגיל ‪ ,36‬בהפגזה כבדה‪ .‬התעקש להתגייס למלחמה‬ ‫אף שפרצה במהלך השבעה על אחיו הבכור‪" .‬אצלי‬ ‫הכל בסדר‪ ,‬מרגיש טוב ולא חסר לי שום דבר"‪ ,‬עדכן‬ ‫את אשתו ציפורה ושלוש בנותיו שרית‪ ,‬טלי ואיילת‬ ‫במכתבו‪.‬‬ ‫סייר בשריון‪ ,‬רב"ט במילואים‪ ,‬נהרג ב‪ 14‬באוקטובר‬ ‫בסיני‪ ,‬בגיל ‪ ,27‬בקרב בציר "עכביש"‪ .‬לפני מותו הס‬ ‫פיק להעביר לאשתו שרה ולבנותיו יונית וסלעית את‬ ‫רשמיו מהחזית‪" :‬זו גאווה להיות עם כל הכוח של עם‬ ‫ישראל ובמיוחד לבטוח בד' המנחיל לו ניצחונות"‪.‬‬ ‫שמואל פליישר‬ ‫קצין חימוש‪ ,‬סגן במילואים‪ ,‬נהרג ב‪ 19‬באוקטובר‬ ‫בסיני‪ ,‬בגיל ‪ ,24‬בהפגזה מצרית בסמוך לציר "עכ‬ ‫ביש"‪" .‬אהובתי עלי האדמות"‪ ,‬כך פתח את מכתבו‬ ‫לאשתו שרה‪" .‬מכניסים להם ז‪ ...‬רציני ביותר"‪ ,‬דיווח‬ ‫מהחזית‪" ,‬אל תדאגי‪ ,‬אשמור על עצמי‪ .‬אוהבך בצורה‬ ‫פנטסטית‪ ,‬מתגעגע מאוד ונקווה שאהיה בבית בק‬ ‫רוב‪ .‬תעודדי את כולם שיהיה בסדר ולא לדאוג לי"‪.‬‬ ‫מאיר אלפרט‬ ‫דודו אברהמי‬ ‫קצין שריון‪ ,‬נהרג ב‪ 21‬באוקטובר בקרב האחרון בח‬ ‫ווה הסינית‪ ,‬בגיל ‪ .25‬לאשתו צפרירה הספיק לכתוב‬ ‫בתום היום ה‪ 14‬לשהותו במלחמה‪" :‬עדיין לא החל‬ ‫טתי אם הזמן עובר מהר או שהוא כמו חלום בלהות‬ ‫מתמשך‪ ...‬המוראל גבוה גם מכיוון שרואים נעליים‬ ‫עזובות וגם מפני שמזנבים בישמעאלים"‪.‬‬ ‫סמל במילואים‪ ,‬נהרג ליד העיר המצרית איסמעיליה‬ ‫ב‪ 25‬באוקטובר‪ ,‬יממה לאחר הפסקת האש‪ ,‬בגיל ‪.30‬‬ ‫לפני מותו הספיק לכתוב על שמחתו בעקבות הפסקת‬ ‫האש לאשתו דליה ולבנותיו שמרית והילה‪" :‬הללו‬ ‫יה! הפסקת אש! עוד יסופר רבות על השעה האחרונה‬ ‫שלפני הפסקת האש‪ .‬זה היה משהו שלא מן העולם‬ ‫הזה"‪ .‬בסוף המכתב סיכם‪" :‬סוף טוב הכל טוב‪ .‬נתראה‬ ‫בשמחות"‪.‬‬ ‫‪05‬‬