מבוא לסוציולוגיה
מבוא לסוציולוגיה
החברתיים ובהסברת כללי הארגון ,הסדר
,
מדע העוסק בחקר התופעות השונות של החיים
וההתנהגות החברתית של בני אדם.
ברגר -ראיית ההיבט הכללי במקרה הפרטי.
בני האדם כפרטים מורכבים מקטגוריות כלליות (שייכות אתנית ,מצב כלכלי ,סטאטוס
משפחתי וכו').
מטרת הסוציולוג היא להבין כיצד הקטגוריות באות לידי ביטוי בהתנהגות האדם ,מעצבות
ומשפיעות על האופי וההתנהגות ,תוך שאיפה לאובייקטיביות ומבלי רצון לשנות.
מרקס -הבנה לשם שינוי.
ניטרליות לא באמת קיימת -הידע תמיד משרת מישהו -השאלה היחידה היא את מי.
המציאות היא מציאות של כוח -והשאלה היא לא האם לתפוס צד או לא -אלא ,איזה צד
לתפוס.
אלו הטוענים שהם נייטרלים משרתים את בעלי הכוח ,גם אם הם בוחרים להתעלם מכך.
וובר -המטרה האמיתית של הסוציולוג היא להבין את המציאות החברתית כפי שהנחקרים
מבינים אותה -מדע פרשני.
באומן -הסוציולוגיה היא מה שהסוציולוגים עושים.
הכוונה היא שאין הגדרה אחידה ומדויקת ,אלא שתחום ההתעסקות והמחקר של הסוציולוג
הם אלו שמגדירים את הסוציולוגיה.
הסוציולוגיה היא חקר התנהגותו של האדם בקבוצות ,או חקר פעולות הגומלין בין בני אדם.
היא חותרת להבין את מהותה ותכליתה של ההתחברות האנושית.
היא חותרת להבין את הדרכים בהן מתהוות ,מתפתחות ומשתנות החברות השונות ,ואת האמונות
ודרכי המעשה המאפיינים את אותם שינויים.
המשימה העיקרית של הסוציולוג היא לאסוף ולפרש את העובדות הנוגעות להתחברותם של בני
האדם לחברות.
החברתיים
.
תפקידו של הסוציולוג הוא לשפר את כושר הסתגלותו והתאמתו של הפרט לחיים
גישות בסוציולוגיה
הגישה הפונקציונליסטית -מתעסקת ב 4-סוגים של אינטראקציה :שת"פ ,חליפין ,תחרות
וקונפליקט.
המושג המרכזי בגישה הוא "פונקציה" (תפקיד) -השלכותיו של דפוס חברתי כלשהו על
פעולותיה של החברה.
המשמעות היא שלכל תופעה בחברה יש תפקיד -כי אם לא היה לה תפקיד התופעה הייתה
נעלמת.
3רבדים למושג פונקציה-
oפונקציה גלויה -תוצאותיו המזוהות והמכוונות של דפוס מסוים.
oפונקציה סמויה -תוצאותיו הבלתי מזוהות והבלתי מכוונות של דפוס מסוים ,אך
לפעמים זוהי ההצהרה בפועל.
oדיספונקציה -תוצר לוואי שלילי של פונקציה מסוימת.
דיספונקציה
פונק' סמויה
פונק' גלויה
תופעה
זיהום אוויר,
מעמד חברתי
הגעה ממקום
רכב
תאונות
למקום
oשינוי פונקציונאלי -כאשר פונקציה מאבדת מהתפקיד שלה היא מתחלפת בתופעה
אחרת פונקציונאלית לחברה (קיבוץ).
oאלטרנטיבה פונקציונאלית -לאותה תופעה קיים יותר מגוף אחד שנותן מענה לאותו
צורך (רפואה אלטרנטיבית).
o
הומיאוסטאזיס -על מנת שחברה תוכל לשרוד היא צריכה להיות בשיווי משקל של
מערכות חברתיות.
את שיווי המשקל הזה יוצרים ע"י תלות הדדית בין המערכות וע"י תודעה
קולקטיבית.
תודעה קולקטיבית היא הסכמה של ממוצע הפרטים בחברה(מתוך נקודת מוצא
שלעולם לא תהיה הסכמה כללית) לגבי דעות ,אמונות ,רגשות וכו'.
כשפונקציונליסט מסתכל על החברה הוא רואה אורגניזם -גוף חי.
בדומה לאורגניזם גם החברה רוצה לחיות ולהתקיים ,וגם בה קיימות תתי מערכות
הקשורות זו לזו ,כשלכל אחת מהן תפקיד משלה בשמירה על הקיום ,ואין שום דבר
שקיים סתם.
הפונקציונליזם התפתח בתקופת המהפכה התעשייתית-
מורחב והייתה
,
בתקופה שלפני המהפכה חיו האנשים בקהילות של תא משפחתי
היכרות קרובה בין אנשי הקהילה.
הקהילות היו הומוגניות ,בעלות מאפיינים אתניים דומים ,ופעמים רבות הן היו המשפחה
המורחבת ,והן היו בעלות מערכת ערכים משותפת ,שאיפות דומות ושפה משותפת.
אחרי המהפכה החברה הפכה להיות המונית ואנונימית-אין היכרות אישית מעמיקה,
קיימות קבוצות אתניות רבות -הטרוגניות תרבותית ומערכות ערכים שונות.
דורקהיים תהה כיצד מערכת חברתית כזו יכולה לשרוד ,אם יוצאים מתוך נקודת הנחה
שהמערכות החברתיות נשענות זו על זו ,ועל יכולת לתקשר באופן שותף בתוך החברה.
מתוך העיסוק בהישרדות החברה שנוצרה ,הוא רצה לדעת מהם הכוחות המאחדים
חברה ומהם הכוחות המפרקים חברה.
הוא מצא שיש 3כוחות המאחדים חברה ,ו 2-כוחות המפרידים חברה:
o
כוחות מאחדים
o
o
כוחות מפרקים
o
o
התקשרות -כל דבר שגורם לפרט להרגיש חלק מהקולקטיב.
החברה
.
הכוח הזה גורם לפרט להתנהג לפי ציפיות
משמעת -צירוף של שני היבטים -איך מצופה מהפרט להתנהג ואיך הפרט מקבל על
עצמו את ההתנהגות הזאת?
אוטונומיה -בני אדם יפעלו טוב יותר ,כשהם ירגישו שפעולתם מבוצעת מתוך בחירה
ורצון אישי.
חי
ניכור -מצב בו אדם לא מרגיש חלק מהחברה בה הוא .
החברה
.
הקיום של הפרט אינו משמעותי והוא מטיל ספק בחוקי
אנומיה -מצב של היעדר נורמות.
המסקנה של דורקהיים היא שבחברה החדשה הכוחותהמפרידים חזקים יותר מהכוחות
המאחדים.
החברה המודרנית משתמשת בטקסים של הענשת הפושע על מנת ליצור לכידות
חברתית.
גישה אחרת מזו של דורקהיים היא גישתו של פארסונס ,שטוען שחברה צריכה לקיים 4
תנאים בשביל לשרוד:
, Adaptation -Aהסתגלות -היכולת של האדם להתאים את עצמו לסביבה.
, Goal -Gהשגת מטרות -הצבת מטרות ופעולה למען הגשמתן.
, Integration -Iשילוב ואיזון של כל החוקים המרכיבים את המערכת.
הישרדותה
.
איכות היחסים המרכיבים את המערכת קובעת במידה רבה את יכולת
היחסים בין תתי המערכת מבוססים על התאמה ופיצוי:
התאמה= מה שפרט רוצה לקבל ופרט אחר רוצה לתת ולהיפך(סחר חליפין).
פיצוי= במקום בו יש מישהו חלש יבוא מישהו חזק.
החברתית
.
, Latency-Lשימור ערכים -הערכים הם הבסיס האמיתי של המערכת
בכוחם
.
גישת הקונפליקט -החברה היא זירה של מאבקים לא שווים
המאבקים מתנהלים תוך כדי ניצול ודיכוי של הצד החלש.
המטרה היא להבין את הדינאמיקות של הדיכוי והניצול על מנת להוביל לשינוי ולפרק אותן.
דיכוי= חסימת כוח החיים באמצעות מניעת אמצעים חיוניים ,והגבלת הביטוי של
כוח החיים.
ניצול= שימוש בכוח החיים של האחר לתועלת אישית.
גישת הקונפליקט טוענת שהקונפליקט הזה הוא חיוני לחברה ,בלתי פתור ובלתי נמנע.
הוא בלתי נמנע מפני שתמיד יהיה פער בין 2קבוצות -מלחמה על מעמדות.
הקונפליקט חיוני לחברה מפני שהוא גורם לה להתגבר ,להסתגל ולהתבגר לשרוד.
סוציולוגיים המאמינים בגישת הקונפליקט מתעניינים בנתונים על אי שוויון ,מנגנונים
שמשמרים אי שוויון ,פעולות בעבר או בהווה להתמודדות עם אי שוויון ,חוויות של אנשים
במצבי דיכוי וניצול.
אנשי הקונפליקט שואלים למשל כיצד היכולת להגדיר סטייה עוזרת לבעלי הכוח לשמר את
כוחם-
כאשר האדם הפשוט חושב על "פשע" הוא חושב על פשעי רחוב.
בצורה כזו יכולים בעלי הכוח להמשיך ולבצע פשעים (פשעי צווארון לבן ועבירות תאגיד) ,כי
הם כלל לא נתפסים כפשעים ע"י החברה.
תיאוריית החליפין (גישת מיקרו)-
שלהם
.
oעיקרון הכדאיות -כל פרט או קבוצה שואפים למקסם את הרווח
האדם נתפס כייצור רציונאלי ולכן יחסי החליפין יתקיימו רק כאשר שני הצדדים
יחושו שהחליפין כדאי עבורם.
החליפין כולל משאבים חומריים ולא חומריים.
הבסיס לקיומם של יחסים חברתיים הוא הרצון של יחיד או קבוצה למסור חלק מהמשאבים
אחרים
.
העומדים לרשותם ולקבל בתמורה חלק מהמשאבים שעומדים לרשות
החליפין לעולם לא יהיה בו זמנית ,ולעולם לא יהיה מאוזן -תמיד יהיה צד שייתן יותר ממה
שהוא מקבל.
oמשיכה חברתית -חייבת להתקיים בין 2הקבוצות.
בהקצאות
.
oצדק הקצאתי -בסוף התהליך חייבת להישאר תחושה של הוגנות
3הנחות מרכזיות בגישה:
oבני האדם הם רציונאליים מטבעם ויש להם אינטרסים מגוונים.
oבני האדם חותרים להשיג את מטרתם בדרך הכרוכה במירב ההנעה ובמינימום
הסבל.
oבני האדם מנסים להגדיל ככל האפשר את רווחיהם ,אך הואיל והם חיים בחברה,
אחרים
.
מרבית הדברים שהם רוצים מצויים אצל
כך נפתח הפתח לעסקאות הדדיות ,להחלפת טובין ושירותים ,ואף להיווצרות
דפוסים ממוסדים של חליפין.
אינטראקציה סימבולית -גישת מיקרו ,שבוחנת קודם את הפרט וממנו מסיקה מסקנות לגבי
החברה.
האינטראקציה היא היחידה הקטנה ביותר בסוציולוגיה ,והיא מוחשית וברת מדידה.
את כל התהליכים הגדולים והמורכבים ניתן לפרק לרשת של אינטראקציות.
הנחת המוצא של הגישה שבשביל להבין תהליכים חברתיים ברמת המקרו-יש להבין
יחידים.
משותפת כלומר בהסכמת
,
כדי שיתקיימו יחסי גומלין תקינים יש צורך בהגדרת מצב
החברתית
.
החברים למשמעותה של הפעולה
oהגדרת מצב= הפעולה שמקנה לעצמה את המשמעות שהיחיד מייחס לה ,והיא
מובנת ל 2-הצדדים.
oמשותפת= לא בהכרח חייבים להסכים למצב ,אך יש הבנה בקשר לחיוניות שלו.
גישה זו היא גישה פרשנית.
בדומה ובהמשך לוובר ,חוקרי הסוציולוגיה ע"פ גישה זו בודקים את ההבנה של
הפרט בתוך החברה ואת עצמו ,וכיצד החברה מפרשת את האינטראקציות של
הפרט.
קיים מתח בין המילה אינטראקציה לבין המילה סימבוליות.
המילה אינטראקציה מלמדת אותנו על מגבלות החופש ,בעוד שהסימבוליות מאפיינת את
חופש האדם.
התנהגות האדם שאיתו מתקיימת האינטראקציה משפיעה ומגבילה את התנהגותו של
הכרחית
.
הפרט ,אך אין משתמע מכך שנוכחותו של האחר היא אינה
החופש בסימבוליות מתבטא ביכולת של הפרט לתת אינסוף פרשנויות לאינטראקציה.
אך החופש הפרשני יהיה תלוי באינטראקציות הממשיות הקיימות בחיי הפרט ושאת
פרשנויותיהן הוא מכיר.
גופמן התמקד במושג ה"עצמי" . Self
ה"עצמי" של גופמן מתנהג באינסוף דרכים עדינות ,והאדם תלוי בסביבה בשביל להמשיך
באותו "עצמו".
ה"עצמי" של האדם -המחשבות הכמוסות והאינטימיות ביותר של האדם-ניתנות לו בהשאלה
ע"י החברה.
ברגע שחברה תתנהג בצורה שסותרת את ה"עצמי" ואת התפיס ה של הפרט את עצמו הוא
יהיה חייב לשנות את התנהגותו ,ולא יוכל עוד להמשיך לחשוב על עצמו כפי שחשב עד עתה
(המתקפה על ה"עצמי").
תגובות אפשריות למתקפה על ה"עצמי":
oהתרסה -התמרדות .הפרט זוכה ליחס שלא מתאים לתפיסה שלו את עצמו והוא
מתמרד כנגד היחס הזה.
למתריס אין עתיד -או שישברו אותו או שינדו אותו.
החברה לא סובלת את המתריס ,והתרסה היא תכונה מידבקת.
כל ניסיון להתרסה מושך תגובה של המסגרת (.)looping
oקונברסיה -המרת העצמי.
הבנה שהחברה היא זו שיודעת מי אני ,ולכן על הפרט לשנות את עצמו.
האדם מפתח תלות בחברה ,זקוק לה על מנת להבין מי הוא.
oנסיגה -הסתגרות של האדם פנימה.
החברה
,
האדם חי עם הזיכרונות והדמיונות שלו כי הוא עייף מההתמודדות עם
עצמו
.
שחושבת ומגדירה אותו באופן שונה ומנוגד מהדרך בה האדם מגדיר את
oקולוניאליזם-
זהו הפתרון השכיח ביותר.
המשמעות היא לעשות הפרדה בין שני מצבי חיים-מתי שהפרט נראה ומתי שהוא
אינו נראה ,ולהתאים דפוסי התנהגות שונים לכל אחד ממצבי החיים.
בצורה הזאת משחקים משחק כפול ,המאפשר לאדם לשמר חלק מה"עצמי" שלו.
תרבות
הבריות
"
"מכלול הערכים ,האמונות ,תפיסות העולם המופשטות המשתקפות בהתנהגותן של
(דורקהיים).
(א.ב .טיילור מוסיף) "אותה שלמות מורכבת הכוללת את הדעת ,האמונות ,יצירות האומנות ,החוק,
המוסר ,המנהגים ושאר הסגולות וההרגלים הנרכשים ע"י האדם השייך לחברה".
.1כדי להבין חברה צריך להבין את כל מכלול התרבות -אי אפשר להבין רק פן אחד.
.2התרבות היא נרכשת -האדם נולד עם 3יצרים :לאכול ,לישון ולהתרבות.
כל מה שהחברה יודעת על "לאכול יפה"" ,לשבת יפה" ,מה מותר ומה אסור -הם דברים
נרכשים נלמדים.
.3שייכות לחברה -התרבות אינה מתקיימת מעצמה ,היא נחלתה של חברה מסוימת ,ומי
שרוצה להיות חלק מהחברה צריך לנהוג ע"פ התרבות.
חברה לא יכולה להתקיים לאורך זמן ללא תרבות.
התרבות מורכבת בגדול מנורמות וערכים.
כלשהו
.
נורמות= סטנדרט התנהגות /כללי התנהגות בסיטואציה מסוימת בהתייחס לערך חברתי
מסוימת זוהי אמונה או הרגשה המשותפת
.
ערך= קנה מידה ביחס להבחנה בין טוב לרע בחברה
החברה
.
לרבים ,כי פעילות מסוימת ,זיקה או רגש חשובים לזהותה של
אפשר לסווג את הנורמות ל 3-סוגים:
.1כלליות ספציפיות -על מנת לקבוע האם נורמה היא כללית או ספציפית ,יש לשאול את
השאלה "למי נוגעת הנורמה?"
נורמה ספציפית מתייחסת לקבוצה מסוימת באוכלוסיה ונורמה כללית מתייחסת לכל
האנשים.
.2פורמאליותא-פורמאליות -נורמה פורמאלית= נורמה שעברה תהליך של מיסוד והיא
בגדר חוק.
.3אמות מידה מנהגי עם ( -)FolkwaysMoresפגיעה ב -Mores-פגיעה באמות המידה
הבסיסיות ביותר של החברה.
אותן
.
החברה תעשה הכל על מנת להילחם במי שיפר
ניתן למקם את הנורמות ברצף הנע בין אמות מידה למנהגי עם.
נורמה שהיא קשורה יותר לאמות המידה תהיה בד"כ נורמה כללית ופורמאלית ,ואילו נורמה
הקשורה יותר למנהגי עם תהיה בד"כ ספציפית וא-פורמאלית.
סנקציה= תגובה חיובית או שלילית ,פורמאלית או בלתי פורמאלית הפועלת לצד הנורמות.
הסנקציות משמשות כאמצעי תגמול או ענישה לצד הנורמות.
תת תרבות /תרבות משנה
תת תרבות ערכית -תרבות של קבוצה ,שאינה מקבלת חלק מהערכים הבסיסיים של
החברה ,או ליתר דיוק ,את סדר העדיפויות של תרבות האם בתחום מסוים ,ולכן מבקשת
לשנותם.
לחברי תת תרבות זו אין בולטות חברתית ניכרת לעין ,והם אינם נבדלים מבני החברה
הכללית בהתנהגותם היומיומית או באורח חייהם.
החברה
.
תת תרבות זו אינה מהווה איום כל עוד היא לא מנסה לכפות את ערכיה על יתר
(קיבוץ ,אנתרופוסופיה וכו').
החברה
,
תת תרבות נורמטיבית -תרבות של קבוצה המקבלת עליה את מרבית ערכיה של
אך מתנהגת בתחומי חיים מסוימים ע"פ מערכת של ערכים ונורמות שונה.
לתת תרבות זו בולטות חברתית ניכרת והיא מאופיינת בסגנון חיים ייחודי ,ונוטה להעניק
זהות ניכרת לעין.
אלה שמחזיקים בתת תרבות נורמטיבית אלו אנשים שאין להם מחלוקת על התפיסה
נוספות שאינן סותרות את תרבות
,
הערכית הכללית ,אך הם מבקשים להחזיק בעמדות
האם.
(קבוצות אתניות ,חרדים וכו').
תת תרבות נגד -מסגרת שמהווה חלופה אלטרנטיבית לתרבות הלאומית.
זוהי תרבות השוללת שלילה מוחלטת את ערכי התרבות הדומיננטית ומציבה מערכת ערכים
האם
.
אלטרנטיבית המבטאת מחאה והתנגדות לערכים של תרבות
מעצמתה
,
היחס מצד תרבות האם לתרבות הנגד תהיה הסתייגות חריפה וניסיון להפחית
כיוון שזו מהווה איום ממשי על קיומה.
(נטורי כרתא ,כתות וכו').
אוניברסליזם תרבותי -מרכיבי תרבות המשותפים לכלל החברות בעולם.
. 1בני אדם בעלי בסיס פסיכולוגי דומה.
. 2החיים בקבוצות -האדם הוא בע"ח שחי בקבוצות ,ולקבוצה יש מאפיינים משלה.
. 3המשאבים בטבע מוגבלים ,וכדי להיות חלק מהמשאבים המוגבלים על הפרט
להשתייך לקבוצה.
טוב
אתנוצנטריות -עליונות תרבותית .מה ששונה מהתרבות המקובלת של הפרט הוא לא .
יחסיות תרבותית -הבנה שיש תרבויות שונות ,ואין תרבות טובה או עדיפה על אחרת.
על מנת לבחון ערכים/נורמות בתרבות מסוימת ,יש לבחון אותם בעיני התרבות האחרת (ולא
בעיני התרבות שלך).
הלם תרבות -מצב בו יש פער בין התרבות ממנה אדם מגיע לתרבות אליה הוא נקלט.
הקולטת
.
הפער הזה יותר תחושות של תסכול וחוסר התמצאות בחברה
הלם תרבות זה עלול להתבטא באלימות ובעבריינות.
סוציאליזציה-חברות
תהליך של אינטראקציה חברתית שבאמצעותו רוכשים את מאפייני האישיות ולומדים איך להתנהג
ולתפקד בחברה.
הסוציאליזציה נמשכת כל החיים ומשפיעה על האדם ב 3-תחומים:
.1התנהגותי -מלמדים איך להתנהג ("שב יפה"" ,תאכל כמו בן אדם" וכו').
הרבה פעמים הלימוד נעשה באמצעות חיקוי.
.2קוגניטיבי -צורת המחשבה עוברת גם היא סוציאליזציה.
האדם אינו נולד עם התודעה ,המוסר ,מה נכון ומה לא.
.3אמוציונאלי -מה להרגיש ומתי?
קיימים 3סוגים של סוציאליזציה:
.
הילדות
.1סוציאליזציה ראשונית -מתרחשת בשלבים הראשונים של
רוב הדברים הבסיסיים נלמדים בתקופה הזו ומהווים את הבסיס לכל הידע שייצבר מאוחר
יותר.
נלמדת ע"י קבוצת השארות (משפחה) ,או ע"י הקבוצה הראשונית.
.2סוציאליזציה משנית -נמשכת לכל אורך החיים ,והיא מתבססת על הסוציאליזציה הראשונית
(מורים ,גננות ,מדריכים ,צבא ,קבוצת השווים או כל סוכן חברות פורמאלי של החברה).
.3סוציאליזציה שלישונית -כל מה שלא נכנס לקבוצה הראשונה והשנייה.
והמדיה "אנשים על הדרך"
,
מתחילה במקביל למשנית וכוללת את כל ערוצי התקשורת
ומערכת הערכים והנורמות הנהוגים בחברה.
רה סוציאליזציה -מתרחשת כשאדם עובר מחברה לחברה או מתת תרבות אחת לאחרת
החדשה
.
והוא צריך ללמוד את דרכי ההתנהגות החדשות בחברה
דה סוציאליזציה -תהליך קודם לתהליך הרה-סוציאליזציה ובו אדם מתכחש לעברו כדי לרכוש
תרבות חדשה או מאפיינים תרבותיים חדשים.
רה סוציאליזציה ע"פ גופמן -תהליך שנכפה על האדם באמצעות מוסדות כוללניים.
סוציאליזציה ע"פ גישות סוציולוגיות שונות
פונקציונליזם (פארסונס) -הכשרה לבצע תפקידים .תפקוד של אדם בחברה.
בציפיות
.
בביצוע התפקידים אנו מחפשים מצב של התאמה
כשיש התאמה בציפיות -האינטראקציה מתקיימת באופן שותף.
תהליך החברות הוא חיוני והכרחי להישרדות החברה.
תקינים
.
הן האדם היחיד והן החברה כולה ישלמו מחיר כבד כשתהליכי החברות אינם
כשמכשירים אדם לביצוע תפקיד ,מלמדים אותו לעשות 4דברים:
.1ציפיות -מה מותר לאחרים לצפות ממנו ,ומה מותר לו לצפות מאחרים?
.2מיומנויות -כל תפקיד מצריך כישורים ותכונות מסוימות.
.3ערכים -על מנת שאדם יבצע תפקיד חברתי מסוים בצורה טובה ,הוא צריך להחזיק
במערכת ערכים מסוימת.
מסוים
.
.4מוטיבציות -החברה מלמדת אותו מה לרצות כדי להצליח למלא תפקיד
תהליך חברות נכון יימדד בהצלחה של האדם ,בתוך ביצוע התפקיד ,לשמור על איזון נכון בין
טובת החברה ודרישות החברה לבין רווחתו האישית.
איזון זה מורכב מ 4-דילמות אוניברסאליות-
.1
.2
.3
.4
אפקטיביות ניטרליות -כבני אדם יש לנו דחפים ויצרים.
הדילמה היא מתי ועד כמה לתת מקום לדחפים ,ומתי ועד כמה לחסום אותם ,זאת
בתוך ביצוע התפקיד.
פרטי קולקטיבי -מתי להסתכל על האינטרס הפרטי ,ומתי להסתכל על
האינטרסים של הגוף אותו אני מייצג?
יש לשמור על איזון בין השניים 2 -מצבי הקיצון אינם טובים.
הישגיות שיוך -איך הפרט תופס את זולתו?
אפשר להסתכל על הזולת ע"פ ההישגים או על פי השיוך.
הכוונה היא ליצור איזון בין אפליה לחוסר אפליה.
ספציפיות דיפוזיות -מתייחס לתפיסת הפרט את התפקיד שהוא מבצע.
איזון בין שמירה על הגדרת התפקיד ובין התגמשות בתפקיד ויציאה ממסגרת
התפקיד.
קונפליקט -בשביל הרבה אנשים בחברה(נשים ,מיעוטים ,עניים ,הומוסקסואלים) תהליך
החברות הוא תהליך מדכא ומשעתק (שכפול המבנה החברתי לדור הבא ,ההיפך
ממוביליות).
זהו תהליך שעוזר לבעלי הכוח להישאר בעמדת כוח ,ומכין את חסרי הכוח לחייהם כחסרי
כוח.
זה תהליך שיכול להיות הרסני בחברה.
שוויוני
.
תהליך החברות ע" פ הגישה הקונפליקטית מכין את האדם למבנה חברתי לא
תודעה
כפולה
סטריאוטיפ
יחס חברתי
בניית כוח
פנימי
הפנמת
הסטריאוטיפ
שנאה
עצמית
מחיקה
עצמית
זעם
פגיעה-
גופנית
רגשית
חברתית
אינטלקטואלית
בחברה גזענית לא רק קורבן הגזענות הוא מפוחד-אף אדם בחברה לא יכול לצאת כנגד הגזענות
מבלי לשלם מחיר.
הסטריאוטיפ עובר ומקבל ביטוי דרך יחס החברה כלפי אדם/קבוצה מסוימת.
עצמו הסטריאוטיפ ייספג אצלו.
,
כאשר החברה מקיפה את האדם בדימוי מאיים של
o
o
כשאדם מפנים את הסטריאוטיפ הוא מפתח שנאה עצמית ,שמקבלת ביטוי
בפעילות של הרס עצמי.
השלב הבא יהיה מחיקה עצמית -ניסיון להיראות כמה שיותר שונה מהסטריאוטיפ ודומה ככל
שאפשר לקבוצת הרוב.
המחיקה העצמית עוזרת ,על פניו ,לאדם להתמודד עם הקונפליקט ומעלה את הערך העצמי
בעיניו.
במקביל מתפתחת תחושה של זעם עצמי-על זניחת ה"אני" שאבד ועל כך שהאדם לא עשה
דבר כדי למנוע ולהתנגד לסטריאוטיפ -הדבר יכול ליצור פגיעה גופנית (פתולוגיה) ,רגשית
(לא פנוי מבחינה רגשית) ,פגיעה בתפקוד ההורי ,פגיעה חברתית ופגיעה אינטלקטואלית.
תודעה כפולה -הפנמת הסטריאוטיפ היא לא מוחלטת ,ונשאר בפרט חלק אוטונומי.
חלק באדם רואה ומגדיר את עצמו מבעד לעיניהם של קבוצת הרוב ,וחלק אחר מגדיר את
עצמו מנקודת מבטו.
התודעה הכפולה ממשיכה ללוות את האדם ,ול מעשה מעניקה לו יתרון על פני קבוצת הרוב-
כי האדם יודע מה הרוב חושב עליו והוא מסוגל להתאים את התנהגותו.
מתוך התודעה הכפולה נבנה באדם כוח פנימי.
שני התהליכים הללו מתרחשים באדם בו זמנית ,אך בעוצמות שונות.
חברות של נשים (תיאוריית הקונפליקט)
oשוביניזם -אמונה תרבותית ,לפיה הגבר נעלה באופן משמעותי על האישה.
oפטריארכאליות -מבנה חברתי בו הגבר הוא השולט.
הנקבה ואינה תלויה אך ורק בהבדלים
,
oמגדר -ההגדרה המלאכותית של מהו הזכר ומהי
הביולוגיים .
oסכמות מין -מבנים קוגניטיביים המגדירים מהו גבר ומהי אישה ,ונראות טבעיות.
oתפקידי מין -צומחים מתוך סכמות המין ומגדירים מה מותר ואסור לגבר ואישה.
הגדרות למושג הגזענות
o
o
o
o
o
o
קיימים גזעים שונים מעצבים תכונות שונות יש נעלה ויש נחות.
גזענות אינה תכונה של אדם אלא תכונה של חברה.
זהו מבנה חברתי שרוצה לשמור על מצב שבו יש זכויות יתר לקבוצה מסוימתע"י הנצחה
והעצמת הפערים הקיימים (על בסיס גזעי).
החברה
.
גזענות היא בראש ובראשונה מערכת מאורגנת של זכויות יתר הנוגעות לכל תחומי
על מנת להצדיק את המצב הזה פותחו האידיאולוגיות הגזעניות שקבעו את ההבדלים
כתלויים בגזע.
מערכת שפותחה במטרה להבחין בין שחורים(קבוצות גזעיות שונות) מהשתתפות בחיים
החברתיים ,הכלכליים והפוליטיים.
מערכת זו מגובה בדעות קדומות ודעות גזעניות.
הסוציולוג ממי מדבר על גישה אקטיבית יותר -צריך לתקוף את זכויות היתר של הגזען ,ולא
את האידיאולוגיות שלו ( מפני שאת האידיאולוגיות ניתן לסתור בקלות).
סארטר טען שהאדם הגזען הוא אדם הבוחר באורח חיים המבוסס על שנאה(השקפת עולם
כמעט אנטי-סוציולוגית).
החברתי
.
אינטראקציה סימבולית -החשיבות של השפה וראשיתו של הפיקוח
לשפה
.
בשביל שלמילים תהיה משמעות חייבות להיות חוויות מקדימות
ההתנסויות מהחוויות המקדימות חיוניות לקליטת מילים ורכישת השפה.
בשלב הראשון הילד לומד מילים שניתן להצביע עליהן (אמא ,בקבוק ,כדור וכו') -ומכאן נפתח לו
חלון לאינסוף.
הילד מנסה להבין באופן פעיל מושגים של זמן ,מקום ,מושגים מופשטים (מה היה קודם? לאן
אבא הלך? למה? וכו').
הילד הוא סקרן מטבעו והוא רוצה להבין את סביבתו.
הילד לומד שכל מילה אינה מייצגת רק את עצמה אלא מייצגת משמעות חברתית מסוימת והוא
מפענח את המשמעות החברתית הזו(למשל המילה "שוטר" בעיני ילד בן למעמד הבינוני ולילד
בן למעמד נמוך) -הבנה של סמלים.
הפעם הראשונה בה נפגש הילד עם עצמו הוא בדיבור של האחרים אליו ועליו ,וכך הילד נותן
פרשנות למי הוא עצמו ע"פ מה שהוא שומע שמדברים עליו.
זהו הבסיס של תחושת ה"עצמי" שתלווה את הילד במהלך חייו.
מכאן שראשיתו של המושג "עצמי" הוא כלל לא פרטי ,אלא מושפע ומוכתב ע" החברה.
אך ה"אני" השלם Selfמורכב משני חלקים-
-Me .1מה שאנשים חושבים עליי (האני במראה).
-I .2חלק ספונטני ויצירתי ,אשר יכול להסתכל ולבחון את ה , Me -ולעיתים אף לשנותו,
ובכל מקרה אינו יכול להתעלם ממנו.
ויותר
:
ה Self -צריך להתחיל להתגלגל בעולם חברתי שהולך ונהיה מורכב יותר
שלב Self -1אל מול אחר משמעותי (משפחה).
שלב Self -2אל מול אחר מוכלל (גננת ,חברים לגן).
שלב Self -3אל מול הקהילה ככוליות (בית ספר ,עיר).
כשאדם עומד מול מישהו הוא לא צריך להבין רק את ה Self-של עצמו ,הוא צריך שיהיה לו מושג
מי האדם שעומד מולו.
בשלב הראשון זה קל -כי ההיכרות של הפרט עם בני משפחתו היא קרובה ואינטימית.
התפקוד מול האחר המשמעותי הוא ברור ולעיתים אינסטינקטיבי.
השלב השני מורכב יותר -הילד לא מכיר את הילדים בגן ולא יודע איך להתנהג מולם.
לכן הילד מפתח מושג שנקרא "אחר מוכלל" -דגם קוגניטיבי שמפתח הילד לגבי צורת מחשבתם
של אחרים.
בשלב השלישי הילד מתמודד מול ומתנהל מול עולם חברתי מורכב מאוד.
זה
הילד מנסה לפענח את החוקים של העולם החברתי שהוא חי בו ומקבל איזשהו מושג לגבי ,
והוא מעמיד את זה אל מול ה Self-שלו.
סטייה ועבריינות
סטייה טבעית -מעשים שנוגדים את השכל הישר ואת ההגינות הבסיסית.
סטייה חוקית -מעשים המנוגדים לחוק.
החברה
.
סטייה נורמטיבית -מעשים החורגים מנורמות מקובלות באותה
סטייה סטטיסטית -מה שרחוק מהממוצע.
סטייה כוחנית -החברה מורכבת מהרבה קבוצות נורמטיביותמשתנות -הקבוצות החזקות
ברגע נתון -בכוחן להגדיר את הסטייה.
בחברה
.
הגדרת הסטייה מבטאת את יחסי הכוח
הפונקציונאליות של הסטייה
דורקהיים טוען שלסטייה יש 4פונקציות:
.1
.2
.3
.4
אישור נורמות וערכים חברתיים -כל פעם שהחברה דנה בסטייה ,או מפרסמת עונש ,היא
מאשררת ומזכירה מהן הנורמות המקובלות ,ההתנהגות המצופה וכיצד אסור להתנהג.
הבהרת גבולות.
מלכדת את החברה -התגובה לסטייה מלכדת את החברה.
מעודדת ומובילה לשינוי חברתי.
הסברים פונקציונליסטיים לסטייה ועבריינות
מתרחשת
.
דורקהיים -הסטייה היא פועל יוצא של החברה בה היא
חברתיים שנותנים
,
כדי להבין את הסטייה צריך לקחת בחשבון שיש גורמים נסיבתיים
דחיפה לסטייה.
במצבים מסוימים של חוסר בהירות ,הנוצרים בעקבות שינויים מהירים ,לא ברור עוד מהן
הנורמות המחייבות את החברים -מצב זה נקרא אנומיה.
מרטון (המתח המבני) -כל חברה מעמידה סט של ערכים.
הפרט עסוק בהשוואה -איפה הוא עומד ביחס לערכים ולשאיפות של החברה.
כשיש פער בין הפרט לשאיפות החברה נוצר מתח-הפרט צריך לצמצם את הפער.
לגיטימיות אך ישנן גם דרכים בלתי לגיטימיות:
,
רוב האנשים מצמצמים את הפער בדרכים
oחדשנות -מציאת דרכים לא לגיטימיות.
אנשים אלה מסכימים עם המטרות ,אך לא מסכימים עם האמצעים.
המטרה
.
הם ממציאים דרכים חדשות למימוש
oנסגנים -נפרדים מהחברה .לא מסכימים עם המטרות ולא עם האמצעים.
אנשים שמרימים ידיים ונכנעים לפער.
החברה מעמידה סטנדרטים גבוהים מדי ,ואנשים אלה פורשים מחיים אקטיביים
(פונים לסמים ,אלכוהול ,אובדנות).
החברה
.
oמרדנים -משתייכים לתת תרבות נגד והם מאיימים על
oריטואלי סטים -אנשים שכל מה שמעניין אותם זה "להיות בסדר" ,אנשים ששכחו
מהן המטרות.
oקונפורמיות יתר -אנשים שהולכים עם העדר.
לא עוצרים לחשוב האם המטרות מתאימות ונכונות.
סאת'רלנד (חברות לסטייה) -סטייה נלמדת מתוך אינטראקציה בקבוצות והיא תלויה בסוכני
החברות.
אם סוכני החברות יהיו קונפורמיים -האדם יגדל להיות קונפורמי ,ולהיפך.
בקר (תהליך תיוג) -סטייה איננה בהכרח תהליך למידה ,אלא סופו של תהליך חברתי
( החברה מציינת מי סוטה ומי לא -זו לא בחירה של הפרט).
האופציה לעבור את תהליך התיוג החברתי השלילי אינה שווה לכולם ,אלא תלויה במערכת
הקשרים שיש לאדם.
למרט (סטייה ראשונית ומשנית)-
כלשהן אבל
,
oסטייה ראשונית -עשיית מעשה שיש בו הפרת חוקים בנסיבות מקריות
באופן שאינו זוכה לתגובה עוינת מצד הציבור.
במרבית המקרים אם המעשה אינו זוכה לתשומת לב ציבורית הוא לא יחזור.
oסטייה משנית -במצב בו הפרת הנורמה מתגלה -אלה הנתפסים בעקבות סטייתם
הראשונית זוכים לעונשים ולפרסום.
חייהם
.
הם נכלאים למצב שבו עלול המעשה שעשו לשנות את כל
לעיתים סטייה זו גוררת אחריה אימוץ זהות של סוטה.
הירשי (פיקוח חברתי) -ככל שלאדם יהיו יותר מנגנונים חברתיים מפקחים הסיכוי להפוך
להיות סוטה יורד.
oקשר -ככל שלאדם יש יותר קשרים חברתיים לגיטימיים הסיכוי שיהיה סוטה יורד.
oמעורבות -מעורבות בפעילות לגיטימית.
ככל שהזמן של האדם מלא בפעילויות אלה ,הסיכוי לפנות להתנהגויות סוטות קטן.
oהזדמנויות -ככל שהאדם רואה לנגד עיניו הזדמנויות לגיטימיות רבות יותר -גוברים
יתרונותיה של הקונפורמיות.
oאמונה -כבוד ויחס כלפי הזולת.
ערכים כמו צדק ,כבוד הדדי וכו'.
אמונה בדמויות סמכותיות.
קלאווארד ואוהלין -מדברים על מבנה והזדמנויות.
מהם התנאים החברתיים שמזמיניםאת הסטייה?
מוסיפים על התיאוריה של מרטון -האמצעים המקובלים חסומים בפני החדשן ובנוסף
האמצעים האסורים זמינים לו מאוד.
במעלה
.
כהן -תרבות נגד -בית הספר הוא מסגרת חברות ראשונה
המסגרת הזו מדרגת את הילדים באופן שמשפיע על כל חייהם-מה המורים ,החברים,
עליהם
.
השכנים ,ההורים והמשפחה המורחבת חושבים
לא כולם מדורגים ע"י ביה"ס כהצלחה -חלקם מדורגים ומוגדרים ככישלון.
הילדים שמוגדרים ככישלונות מתאגדים יחד לקבוצה ,ומגדירים בקבוצה זו נורמות המנוגדות
לנורמות הקודמות.
מכאן השאלה של נשירה מביה"ס היא רק תלוית זמן.
קבוצת הנגד עוזבת את ביה"ס ,אך משמרת את הנורמות הייחודיות שלה ,ומכאן הדרך
לעבריינות היא קצרה.
ריבוד -חקר אי השוויון
כשהשונות הופכת לאי שוויון.
שיפוטיות
.
בני האדם שונים זה מזה ומעניקים לשונות זו הערכות
לריבוד 4מאפיינים:
.1
.2
.3
.4
יחידים אלא מאפיין של חברה.
,
הריבוד החברתי אינו השתקפות פשוטה של הבדלים בין
הריבוד החברתי נשמר לאורך דורות ,משעתק את עצמו.
הריבוד הוא אוניברסאלי -קיים בכל חברה וחברה ,אך משתנה בחברות שונות ובמקומות
שונים (ע"פ ממון ,סטאטוס ,וכו').
הריבוד בא לידי ביטוי בהשתקפות של אידיאולוגיות ואמונות.
ניתן להגדיר את אי השוויון ע"פ קריטריון העוני.
אובייקטיבי
סובייקטיבי
יחסי
אבסולוטי
מרחק מסטנדרט (50%
תנאי מחייה מינימאליים
מהשכר החציוני)
עוני כתחושת מחסור
רוב מדינות העולם מודדות עוני בצורה אובייקטיבית יחסית.
באנגליה של המאה ה 19-התחילו למדוד את העוני ע"פ מדד אובייקטיבי אבסולוטי.
עוני אינו מצב סטטי ,אך במקרים רבים משפחה ענייה נעשית עם הזמן ענייהיותר.
הסברים לאי שוויון
פונקציונליזם-
oדרוויניזם חברתי -מבוסס על משנתו של דרווין ,לפיה המתאים ביותר לשינויים
הסביבתיים שורד -אבולוציה.
המטרה של כל ייצור חי היא להמשיך ולחיות.
הדרך להשגת המטרה היא באמצעות הישרדות והתרבות-זוהי הברירה הטבעית
של הטבע.
ספנסר טוען שהחוקים החלים על בעלי החיים בטבע חלים גם על האדם-ומכאן
שניתן להשליך את תורתו של דרווין על אוכלוסייה אנושית.
קבוצת הכוח בחברה היא נתון של הטבע -הם מתאימים יותר לחברה ולכן הם גם
ישרדו.
ספנסר טוען שניסיון להתערב ולשנות את הצדק הטבעי עלול לערער את היציבות
החברתית.
תכונותיו הבסיסיות של האדם הן שאפתנות וחריצות.
החברתית
.
המדינה מתערבת בשאיפות אלה ולכן מערערת את היציבות
oהרנשטיין ומאריי -טוענים שישנה אינטליגנציה כללית (ממנה יוצאות שלוחות
נוספות -חברתית ,רגשית וכו').
אותה אינטליגנציה היא ברובה מולדת ,ולא נרכשת 70% -מולד.
יתר האחוזים הם תלויי הסביבה ,מזון ,תנאי גידול ,גירויים קוגניטיביים ,יחס רגשי.
ועולה
.
ככל שההיסטוריה האנושית מתקדמת תפקיד האינטליגנציה בהצלחה הולך
אנשים בד"כ מתחתנים עם אנשים מרקע דומה-ובכך מנציחים את אי השוויון
החברתי.
הם מחזקים את טענותיו של ספנסר -אי השוויון מקדם את ההישרדות של המין
האנושי ואי השוויון הוא צודק.
oמריטוקרטיה (דיוויס ומור) -בכל חברה קיים אי שוויון והוא נחוץ ליציבות החברתית.
החברה האנושית היא חברה שמתאפיינת בחלוקת עבודה(אף אדם לא מייצר את
כל צרכיו בעצמו ,אלא ניזון גם מפרי עמלם של אחרים).
ההכשרה במאמץ
,
מכאן שכל התפקידים הם חשובים ,אך ישנם הבדלים בתקופת
ובאחריות.
על מנת למשוך את האנשים המוכשרים לאותם תפקידים הדורשים יותר מאמץ
ואחריות ,החברה נותנת להם תגמולים.
הצלחה=כישרון+מאמץ
אם אדם לא הצליח כנראה שהוא לא התאמץ מספיק ,או חסר כשרון ,או שניהם
יחד.
בעצמו
.
האחראי הבלעדי להצלחה או לכישלון של אדם הוא האדם
קונפליקט-
oקרל מרקס -מטריאליזם דיאלקטי.
החברה היא מבנה דמוי פירמידה ,כאשר בבסיסה עומדת התשתית הכלכלית-
הבסיס לחיים החברתיים הוא הבסיס הכלכלי (על מנת לשרוד ,על האדם לייצר את
מה שהוא זקוק בשביל לשרוד).
הבסיס הכלכלי מורכב מאמצעי הייצור (חומרי גלם ,טכנולוגיה ,ידע ועבודה) ומיחסי
הייצור ( היחסים הבין אישיים שמתפתחים סביב אמצעי הייצור).
אם אמצעי הייצור משתנים גם יחסי הייצור ,ומכאן שמשתנה כל החברה.
צורך מחשבה פעולה.
על מנת להוציא את הצורך והמחשבה אל הפועל דרושים בעלי תפקידים שונים
בחברה.
על הבסיס של המבנה הכלכלי נמצא מבנה העל(הכולל בתוכו מוסדות חברתיים,
תרבותיים ,משפחה ,דת ,חוק ומשפט ,אומנות ,ספורט וכו').
מרקס טוען שקיימת השפעה טוטאלית וחד כיוונית -אם משתנה התשתית (אמצעי
הייצור ויחסי הייצור) -משתנה בהכרח גם מבנה העל.
בעבר בני האדם חיו במשקים אוטארקים (סיפקו את צרכי האוכלוסייה) -החיים היו
במבנים שבטיים (חמולות).
החברה הזאת חיה ומתקיימת תקופה ארוכה ,עד התפתחות הטכנולוגיה -אנשים
עוברים לגור בערים ולעבוד כשכירים.
מתפרקים
.
מבנה המשפחה והשבט
התשתית הכלכלית השתנתה ,וכתוצאה מכך השתנה גם המבנה החברתי(מבנה
העל) -על מרכיביו (תכניות לימודים ,תכניות טלוויזיה וכו').
קיטוב מעמדי -קפיטליזם הוא תהליך של ריכוז השליטה באמצעי הייצור
בפחות ופחות אנשים.
מרקס טוען שקיימים 2מעמדות בלבד -קפיטליסטים/בורגנים (בעלות על
אמצעי הייצור) ופרולטריון (אין שליטה על אמצעי הייצור ,ולכן הם חייבים
למכור את כוח העבודה בשביל לשרוד).
הרווח של הקפיטליסט=ערכה של עבודת הפועל(-פחות)השכר בפועל.
תודעה מעמדית ותודעה כוזבת -אחד התפקידים של מבנה העל הוא
להסתיר את התשתית ,ואת העובדה שהמשותף לרוב האוכלוסייה הוא
שאין להם שליטה באמצעי הייצור ,ומתוך זה נובעות כל הבעיות בחיים.
רוב האנשים לא מגדירים עצמם כפרולטריון ,אלא קמות ומתעוררות
הגדרות שונות להגדרה עצמית (ישראלי ,ציוני ,שמאלני ,אוהד הפועל וכו').
זוהי תודעה כוזבת שמסתירה מהאדם את המצב האמיתי שלו-היעדר
שליטה באמצעי הייצור.
שלבים ביצירת תודעה מעמדית-
oהכרה בהיות האדם פרולטריון.
oהבנה שיש עוד מיליונים כמותו.
oשיתוף פעולה היא הדרך היחידה להביא לשינוי.
קפיטליזם ושינוי -הקפיטליזם דומה לשיטות משטר אחרות בכך שהוא בנוי
על ניצול ודיכוי .
השונה הוא שהניצול הקפיטליסטי הוא הרבה יותר ישיר וגלוי.
משתנה שונה נוסף -עד הקפיטליזם כל המשטרים הקודמים שאפו
ליציבות ,בעוד שהקפיטליזם חייב להשתנות כל הזמן.
השינוי בא לידי ביטוי בהתפתחות הטכנולוגיה ,שווקים נוספים שאפשר
לפרוץ אליהם והתפתחות הידע והמדע.
o
קפיטליזם וניכור -ניתוק האדם מיכולת העבודה שלו ,ששייכת לקפיטליסט.
oניכור מתהליך העבודה -תוך כדי עבודה הפרט נמצא במקום אחר-
אחר
.
גוף האדם רתום למכונה והראש נמצא במקום
oניכור מתוצר העבודה =Praxis -תחושת הגשמה -תחושה המלווה
את האדם כאשר הוא מגשים ויוצר.
כיום רוב האנשים לא חווים תחושה זו במקום עבודתם.
oניכור מהעובדים האחרים -תחרות בין האנשים על מנת לזכות
בחסדי הקפיטליסט (קביעות ,העלאה במשכורת וכו').
oניכור מהפוטנציאל האישי -האדם לומד להתייחס אל עצמו כאל
מוצר.
אדם עושה דברים שרחוקים מהפוטנציאל שבו ,דברים ש"ערך
השוק" שלהם גבוה יותר.
ביקורת על הגישה המרקסיסטית -וובר-
החברתיים אך היא לא
,
וובר טוען שלכלכלה יש תפקיד חשוב בהגדרת המעמדות
היחידה.
הבדלים מעמדיים באים לידי ביטוי גם בחינוך ,ערכים ,סגנון חיים וכו'.
המעמדות
.
להגדרה העצמית של האדם את מעמדו יש השפעה בעיצוב ובתפישת
הגדרת המעמד לא יכולה להיות שאלה אובייקטיבית בלבד.
וובר וסוציולוגים אחרים טוענים שהגישה של מרקס היא מוגזמת.
הוא טוען שיש השפעה הדדית בין הכלכלה והתרבות ,והוא מוכיח טענה זו על היווצרות
הקפיטליזם -ההון הפרטי שימש לפיתוח אמצעי הייצור.
חלוקות הכוח בחברה
סטאטוס
מעמד
כוח
מפלגה
כוח= ההסתברות שאדם יוכל להוציא לפועל את רצונו ,למרות התנגדותם של אחרים.
מעמד= קבוצה של אנשים בעלי סיכויי חיים במצב המשק.
כוח כלכלי -בעלות על אמצעי הייצור ו/או היחס מול אמצעי הייצור.
ככל שיש לאדם יותר כוח שנובע מאמצעי הייצור ,כך הוא יוכל להגשים את רצונו.
סטאטוס= סגנונות חיים הכוללים יוקרה ,דפוסי צריכה ,דפוסי בילוי ,מוצא ,דת וכו'.
כוח פוליטי/מפלגה= מושג באמצעות התאגדות של אנשים.
וובר טוען שכל כוח עומד/מסוגל לעמוד באופן עקרוני בפני עצמו.
עם זאת -כל סוג של כוח יכול להיות גם מטרה וגם אמצעי להשגת סוג אחר של כוח.
o
הדרה -לבני האדם יש נטייה טבעית לתפוס את העולם החברתי במונחים של"אנחנו"
ו"הם" ,כאשר בני אדם נוטים לחשוב ,להרגיש ולהתנהג אחרת לאנשים שהם"אנחנו"
ולאנשים שהם "הם" (לאנשים שהם "אנחנו" נתנהג יותר באמפתיות).
משמעות המילה "הדרה" היא לדחוק החוצה.
המודרים
.
המעמד והכוח של המדיר משמעותיים לקביעת יכולת ההשפעה על קבוצת
הדרה גיאוגרפית -אנשים מקבוצות אתניות שונות ,ואנשים בעלי מעמדות
כלכליים שונים -גרים במקומות נפרדים.
עצם המגורים בנפרד מהווה בית גידול לסטריאוטיפים ,מערכת שירותים נפרדת
ונזקים סביבתיים.
הדרה כלכלית -ישנן קבוצות חברתיות שמנותבות לתחתית שוק העבודה
ונשארות שם.
לא פורמאלית 75-85% -מהמשרות ,מגיעים אליהן באמצעות קשרים.
חצי פורמאלית -שיקול דעת גזעי/סקסיסטי של האנשים שממיינים
אנשים לעבודה :בני קבוצות מיעוט ,נשים ,אנשים מעל גיל , 40נשואות
טריות וכו'.
פורמאלית -תפקידים אליהם יכולים להגיע רק אנשים מסוימים (סיווג
בטחוני וכו').
ההדרה הכלכלית גורמת לכך שאנשים לא יוכלו למצות את עצמם בשוק
העבודה.
הדרה פוליטית -פעולתם של אותם גופים נציגי השלטון ,מערכת הצדק
והמשטרה.
מערכת הצדק אינה מופעלת באופן שווה כנגד כל האוכלוסייה.
הדרה תרבותית -בנויה מסטריאוטיפים וצידוקים (תקשורת ,מערכת חינוך,
אקדמיה וכו').
מתן צידוקים לאי השוויון.
גלובליזציה
העולם הוא מערכת כלכלית אחת -תהליך תכנון מוצר מתרחש ביבשת אחת ,חומרי הגלם לייצורו
אחרת
.
מקורם ביבשת אחרת ,ייצור המוצר בפועל נעשה ביבשת אחרת והשיווק שלו נעשה ביבשת
לאנשים אין יותר זהות אחת קבועה ,אלא זהות שמורכבת מסימפוניה של זהויות שמקורןבמקומות
שונים בעולם.
פונקציונליזם -תיאוריית המודרניזציה-
המשתנה הבסיסי ביותר הוא תרבות ,כשמצד אחד ניצבות תרבויות אינדיבידואליסטיות ומצד
שני נמצאות תרבויות קולקטיביות.
.1תרבות קולקטיבית נותנת עדיפות למכלול על פני הפרט.
היא חונקת את הפרט כדי לשמור על המסורת שבזכותה היא קולקטיבית.
זוהי חברה עם מעט מאוד שינויים -ישנם דפוסים תרבותיים אשר מכתיבים את
החיים.
שימור המסורת הוא בבחינת ערך עליון ,והדמיון והיצירתיות של האדם מושתקים.
בחברה כזו יש יציבות של אמצעי הייצור ,המערכת הכלכלית נשארת יציבה והיא
מציאות של עוני.
.2תרבות אינדיבידואלית -מקדשת את היצירתיות והדמיון של הפרט.
הם למעשה אלה שמניעים את הכלכלה קדימה.
שערי השפע פתוחים בפני כולם.
תהליך המודרניזציה של רוסטוב:
.1השלב המסורתי -כל חברה מתנגדת לחידושים ,והפרטים בחברה לא מסוגלים
לדמיין את עצמם חיים אחרת.
החיים הרוחניים בחברות האלה הם מאוד עשירים ,אך עניים מבחינה כלכלית.
.2שלב ההמראה -התעוררות של יוזמות ורעיונות חדשניים אשר מביאים להצלחה
בחברה
.
כלכלית שמשנה את דפוסי החשיבה
תוך התחזקות האינדיבידואליות הקולקטיביות מתחילה להיקרע.
.3החתירה לבגרות טכנולוגית -רעיון שמכה שורש בראש של אנשים.
בן אדם מתחיל לצפות ליותר ממה שיש לו היום ,שכמות ה"יש" והחומר שלו תגדל.
צומח רעיון של אינדיבידואל .חשיבה של "אני".
מתחיל להיווצר אי שוויון בחברה שהייתה רגילה להיות שוויונית.
מתחילה בדידות ומתפתח ניכור ונוצרות בעיות חברתיות חדשות ,כמו בעיה של
קשישים.
יש ירידה דרסטית בעוני האבסולוטי ,יש הרבה זכויות לנשים והן פורצות קדימה.
.4שלב הצריכה והייצור ההמוני -בני אדם משוכנעים שעליהם להוציא יותר ויותר כסף
על יותר ויותר מוצרים.
צריכה
.
הכסף מאפשר פיתוח טכנולוגי שמאפשר תרבות של
החסרונות הנובעים ממצב זה הם שהרוחניות נפגעת ,הסולידריות נפגעת ,הניכור
והבידוד גוברים -זהו מצב בלתי נמנע.
ביקורת על הגישה -מה שהביא את הפריחה הכלכלית לאירופה הוא הקולוניאליזם ,ולא
יצירתיות של אנשים ,אירופה עשירה בגלל שהיא הצליחה לדכא ,לנצל ,לגנוב ולרצוח אזורים
מסוימים.
שערי השפע לא פתוחים בפני כולם.
מבחינה אמפירית -אם החברה מתנהגת ע"פ שלבי המודרניזציה רמת החיים אמורה לעלות,
אך בפועל המציאות שונה -העוני האבסולוטי רק מחריף ורמת החיים יורדת.
קונפליקט -תיאוריית התלות (וולרשטיין)-
השלישי
.
העושר של העולם הראשון נצבר וממשיך להיצבר על חשבון מדינות העולם
.1השלב הראשון של הניצול הוא השלב הקולוניאליסטי -ניצול בוטה ,ישיר וחצוף.
מישהו מגדיר תפקידים לפי הצרכים שלו ,משנה את הכלכלה של חברה מסוימת
לפי צרכיו.
הקולוניאליזם הוא נחלת העבר ,אך וולרשטיין טוען שזה רק למראית עין-
ושהקולוניאליזם של ימינו מתרחש כאילו בשלט רחוק.
.2ניאו קולוניאליזם -מערכת יחסים של ניצול ותלות בין מדינות העולם הראשון
למדינות העולם השלישי.
בה כדי
מדינת עולם ראשון שומרת על תלות כלכלית של מדינת עולם שלישית ,
שהיא תוכל לנצל אותה.
העולם הראשון רוצה לנצל את המשאבים הטבעיים ,את כוח העבודה וכוח הקנייה
של העולם השלישי.
השמירה על התלות נעשית באמצעות 3מנגנונים:
כלכלה צרה המושתתת על יבוא :העולם השלישי תלוי בייבוא מהעולם
הראשון.
הכלכלה מאוד צרה -מייצרים רק מוצר אחד ,וכדי לייצר את שאר המוצרים
הם תלויים בייבוא ממעצמות המערב.
היעדר יכולת תעשייתית -קושי בפיתוח של תעשייה אוטונומית במדינות
העולם השלישי.
חובות חיצוניים -בגלל דפוסי השכר הבלתי שוויוניים שיש בין מדינות עולם
ראשון למדינות עולם שלישי ,מדינות העולם השלישי לא מצליחות לצאת מן
החובות שיש להם למדינות העולם הראשון.
אנטי גלובליזציה-
בעלי הכוח החדשים-
תאגיד הוא ישו ת כלכלית הצומחת דרך תהליכים של מיזוג ורכישה.
הכוח של התאגידים הוא בראש ובראשונה כוח של הון-כוח כלכלי ויכולת השקעה.
השקעת כסף במטרה להרוויח עוד כסף.
ההשקעה הזאת יוצרת חיים כלכליים.
ככל שהתהליך מתקדם ,הולך וגובר כוחו של התאגיד.
"האדונים הנעדרים" (באומן) -התאגידים התגברו על בעיית המקום -הם נמצאים בכל מקום ובשום
מקום.
ההון קיים כמידע בלבד ,ומידע עובר בכדור הארץ במהירות האור.
המשמעות המעשית היא שאין גבול לרמת הניצול של תאגיד(בניגוד לתקופה הפיאודלית באירופה,
בה הפיאודל היה צריך לשמור על איזון בין רמת הניצול שהוא מנצל את האריסים ,לבין היכולת שלהם
"לעמוד על הרגליים").
ההון
.
הממשלות מוצאות את עצמן תלויות יותר ויותר ומתחרות ביניהן על השקעה של בעלי
"כוח עבודה גמיש" -מילת קוד של "כוח עבודה שניתן לשחק איתו".
כוח עבודה זול.
סקטור ציבורי מצומצם -בתפיסה של המשקיעים" -יותר הפרטה זה יותר טוב ויותר ציבורי זה
יותר רע".
ההפרטה יעילה יותר (אידיאולוגיה) יותר הפרטה=יותר כסף.
האוכלוסייה זמינה יותר לניצול.
הטבות -הטבות ומענקים שתפקידם למשוך משקיעים.
יציבות -הבטחה שהתאגיד יפעל ללא הפרעות שונות
מהשורש
.
התפקיד של הממשלה משתנה
בריאות חינוך ורווחה יורדות ,בעוד שההשקעות בתחום
,
ההשקעות של הממשלה בתחומים כמו
הביטחון וביטחון הפנים עולה -הנדנדה של באומן.
למשקיעים
.
תפקידה של הממשלה הוא לספק תנאים נוחים
במציאות של גלובליזציה ,שיש כוח עבודה גמיש ושוק צריכה ,הביטחון התעסוקתי יורד.
ביטחון תעסוקתי -האדם מרוויח מספיק כסף כדי לכלכל את עצמו.
המרכיב השני -ההכנסה היא יציבה לעתיד הנראה לעין.
תרבות צריכה-
רוב הכסף שהתאגיד משקיע בפרסום של מוצר הוא כדי לפתח את התדמית של המוצר-מוצר
המשדר סגנון חיים נחשק שגורם לצרכן לקנות אותו.
פרסומותערכים סמויים.
הערך המרכזי העובר בפרסומות הוא עדכון מוחצן -על האדם להיות מעודכן כל הזמן במס' הולך וגדל
של דפוסי חיים (בילוי ,לבוש ,רכב וכו') ,ועל האדם להראות כלפי חוץ שהוא מעודכן.
חיים
.
הדרך להראות שהאדם מעודכן היא לקנות יותר ויותר מוצרים ביותר ויותר תחומי
צריכה כהתמכרות-
. 1המעגל הוא אין סופי -הכל פרוש בפניו והוא יכול
לבחור מה שמתאים לו.
לאחר הרכישה ישנה ירידה בתחושה(הצורך לא סופק).
. 2האדם רוצה עוד מוצרים ,וכדי לממן זאת הוא
צריך למצוא דרך להשיג את הכסף -הוא מעמיס על
עצמו עוד ועוד עבודה.
הזמן מושקע בניסיון להשיג עוד כסף.
בעקבות כך נוצר ניכור -האדם חוזר מהעבודה
לריקנות ,הוא עייף ופגיע יותר לפרסומות.
את הריק החברתי האדם מנסה למלא ברכישת
מוצרים חדשים -קניית תדמית חדשה.
ברגע שרוכשים עוד ,רוצים עוד ומנסים להשיג
עוד כסף וחוזר חלילה.
טריגר
מחשבה על
רכישה
ירידה
1
בדרך
החיפוש אחר הכסף
(פער בינינו ובין
המשפחה והקהילה)
רכישה
קניית מוצרים
(דורש עוד כסף)
.2
העמקת הניכור
פגיעות
לפרסומות
מיתוג הלמידה
המניעים של כניסת התאגידים לבתי הספר:
.1התחלת העיצוב של הילד.
.2קהל יעד שמשפיע אחד על השני. Cool -
.3כוח קנייה משמעותי דרך להגיע לכיס של ההורים.
כניסת התאגיד לתוך מוסדות הלימוד נעשית בצורה איטית ,זחילה -עד מצב שבו מוסד הלימודים אינו
יכול להתקיים ללא התאגיד.
הלימוד ההורים ,הסביבה
,
ההתקדמות האיטית נעשית במטרה שלא לעורר התנגדות מצד מוסדות
וכו'.
מצב של השתלטות בא לידי ביטוי בכניסה והשפעה של התאגיד על תכנית הלימודים-למשל הרכבת
נעלי נייק בשיעור מלאכה ,תחרות פרסומות לקוקה קולה ,מבחן טעימת דגני בוקר וכו'.
סביבה
.
כשתאגיד נכנס לתוך הסביבה האקדמית הוא מגביל את חופש הביטוי והמחקר באותה
הוא גם מקטין את המרחבים הציבוריים הקיימים באקדמיה ,ובמקומם יקומו "סניפים" של התאגיד
וינצלו את השטח הפנוי כמקום לעשות ממנו כסף.
משפחה
מוסד חברתי המאגד יחידים לקבוצות לשם הולדת ילדים וגידולם.
ההשתייכות ליחידות חברתיות כאלה מושתתת על עיקרון השארות.
דם נישואים או אימוץ ,המאגד אנשים למשפחות.
שארות= קשר חברתי המבוסס על קרבת ,
נישואין= קשר בעל תוקף משפטי ,שאנשים מצפים שיחזיק מעמד ,הכולל שיתוף פעולה
כלכלי ומסגרת נורמטיבית לפעילות ולהולדת ילדים.
משפחה מורחבת= יחידה משפחתית הכוללת הורים וילדים ,אך גם שארים אחרים.
וילדיהם
.
משפחה גרעינית -יחידה משפחתית המורכבת מהורה אחד או שניים
דפוסי נישואין
אנדוגמיה -נישואים של אנשים הנמנים עם אותה קטגוריה חברתית(דת ,גזע ,גיל ,מעמד
חברתי וכו').
אקסוגמיה -דפוס נישואין הנותן היתר לנישואים בין אנשים הנמנים עם קטגוריות חברתיות
שונות.
מונוגמיה -נישואים בין 2בני זוג בלבד.
פוליגמיה -נישואים המאחדים 3אנשים או יותר.
2נשים עם גבר אחד= פוליגמיה 2 ,גברים עם אישה אחת= פוליגניה.
פוליאנדריה -נישואין בין אישה אחת לשני גברים.
דפוסי מגורים
פטרילוקאליים -בחברות בהן יש שלטון אב ,בני הזוג עוברים לגור עם משפחת האב.
מטרילוקאליים -בחברות בהן יש שלטון אם ,בני הזוג עוברים לגור עם משפחת האם.
ניאולוקאליים -מקום מגורים חדש של בני הזוג ,שאינו תלוי במגורי משפחת האב/האם.
בחינת מושג ה"משפחה" דרך 4הגישות הסוציולוגיות
פונקציונליזם -איך המשפחה עוזרת לשמור על הומיאוסטאזיס חברתי?
oהמשפחה היא סוכן החברות המרכזי.
oהסדרת הפעילות המינית:
מפחית את התחרות הגברית/נשית.
גיבוש בריתות רחבות יותר.
מונע כאוס חברתי.
oמעמד חברתי -הקנייה/שמירה על מצב חברתי.
oהקניית רשת ביטחון חומרית ורגשית.
קונפליקט -מהן קבוצות הכוח בתוך מוסד המשפחה?
המשפחה היא מוסד אשר משעתק אי שוויון.
oהורשה.
oמאפשרת פטריארכאליות -השליטה של הגבר במסגרת מוסד הנישואים היא הכי
גבוהה (בחברות מסורתיות).
oגזע ואתניות -נישואים אנדוגמיים (כשרוצים לשמר גזע/דת שלטת יהיו הרבה
נישואים אנדוגמיים).
אינטראקציה סימבולית -הגדרת מצב משותפת.
בפרט
:
oיש הרבה סמלים הקשורים במשפחה בכלל ובטקס הנישואין
טבעת -מסמלת מי מותר ומי אסור.
הנישואין
.
כתובה -מה כל אחד נותן ומה כל אחד מקבלת במסגרת חיי
עצם המילים "בעל" ו"אישה" מגדירים את מערכת היחסים והתפקידים
במשפחה.
טקס הנישואין עצמו הוא הגדרת מצב מסוימת" -קבל עם ועדה".
חליפין-
oחליפין חומרי -מעמד כלכלי.
oחליפין רגשי -תמיכה רגשית.
oחליפין מיני.
סופו של תהליך חליפין הוגן בין בני זוג הוא חתונה.
שלבים בחיי המשפחה
.1חיזור -אנשים נוטים להתחתן נישואים אנדוגמיים.
המסוימת
.
גם דרך החיזור דומה ומתאימה לתרבות
.2הסתגלות למציאות -שגרה.
רוב הנישואים מאופיינים בשגרה וניהול ותחזוקת משק בית.
.3שלב גידול הילדים -בחברות המתועשות ההתחייבות לילדים היא לא לכל החיים.
הילדים הופכים עצמאיים מהר מאוד.
יותר
.
בחברות טרום תעשייתיות הילדים נשארים בבית תקופה ממושכת
שלב זה מלא בקונפליקטים וויכוחים שמלווים את חיי הנישואים (כמה ילדים? ערכים וכו').
.4שנות החיים המאוחרות -השלב בו הילדים עוזבים את הקן וההורים חוזרים לזוגיות ולתא
המצומצם.
מערכת היחסים פורחת -המחויבות כלפי הילדים פוחתת וההורים משקיעים את
זמנם בטיפוח מערכת היחסים.
שלב הפנסיה -זמן פנוי ,גילויים חדשים (ולעיתים מפתיעים) על בן הזוג.
תמורות ושינויים בחיי המשפחה (גירושין)
.1
.2
.3
.4
.5
.6
אינדיבידואליזם בקו עלייה.
האהבה הרומנטית דועכת עם השנים.
הנשים יותר עצמאיות.
חיי הנישואים כיום יותר מתוחים.
גירושים הם מקובלים יותר.
מבחינה משפטית -תהליך הגירושין הוא פשוט.
גירושין כתהליך
.1
.2
.3
.4
.5
.6
ניתוק רגשי -האהבה נגמרת/נחלשת.
ניתוק משפטי -חלוקת רכוש ,משמורת על הילדים וכו'.
היערכות נפשית -דיכאון ותחושת בדידות .התמודדות עם המצב החדש.
צד
היערכות קהילתית -התנהלות מול החברים המשותפים והחברים של כל .
היערכות כלכלית.
שינוי דפוס הורות.
© Copyright 2024