מבוא לסוציולוגיה

‫מבוא לסוציולוגיה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫החברתיים ובהסברת כללי הארגון‪ ,‬הסדר‬
‫‪,‬‬
‫מדע העוסק בחקר התופעות השונות של החיים‬
‫וההתנהגות החברתית של בני אדם‪.‬‬
‫ברגר‪ -‬ראיית ההיבט הכללי במקרה הפרטי‪.‬‬
‫בני האדם כפרטים מורכבים מקטגוריות כלליות (שייכות אתנית ‪ ,‬מצב כלכלי‪ ,‬סטאטוס‬
‫משפחתי וכו')‪.‬‬
‫מטרת הסוציולוג היא להבין כיצד הקטגוריות באות לידי ביטוי בהתנהגות האדם‪ ,‬מעצבות‬
‫ומשפיעות על האופי וההתנהגות‪ ,‬תוך שאיפה לאובייקטיביות ומבלי רצון לשנות‪.‬‬
‫מרקס‪ -‬הבנה לשם שינוי‪.‬‬
‫ניטרליות לא באמת קיימת‪ -‬הידע תמיד משרת מישהו‪ -‬השאלה היחידה היא את מי‪.‬‬
‫המציאות היא מציאות של כוח‪ -‬והשאלה היא לא האם לתפוס צד או לא‪ -‬אלא‪ ,‬איזה צד‬
‫לתפוס‪.‬‬
‫אלו הטוענים שהם נייטרלים משרתים את בעלי הכוח‪ ,‬גם אם הם בוחרים להתעלם מכך‪.‬‬
‫וובר‪ -‬המטרה האמיתית של הסוציולוג היא להבין את המציאות החברתית כפי שהנחקרים‬
‫מבינים אותה‪ -‬מדע פרשני‪.‬‬
‫באומן‪ -‬הסוציולוגיה היא מה שהסוציולוגים עושים‪.‬‬
‫הכוונה היא שאין הגדרה אחידה ומדויקת‪ ,‬אלא שתחום ההתעסקות והמחקר של הסוציולוג‬
‫הם אלו שמגדירים את הסוציולוגיה‪.‬‬
‫הסוציולוגיה היא חקר התנהגותו של האדם בקבוצות‪ ,‬או חקר פעולות הגומלין בין בני אדם‪.‬‬
‫היא חותרת להבין את מהותה ותכליתה של ההתחברות האנושית‪.‬‬
‫היא חותרת להבין את הדרכים בהן מתהוות‪ ,‬מתפתחות ומשתנות החברות השונות‪ ,‬ואת האמונות‬
‫ודרכי המעשה המאפיינים את אותם שינויים‪.‬‬
‫המשימה העיקרית של הסוציולוג היא לאסוף ולפרש את העובדות הנוגעות להתחברותם של בני‬
‫האדם לחברות‪.‬‬
‫החברתיים‬
‫‪.‬‬
‫תפקידו של הסוציולוג הוא לשפר את כושר הסתגלותו והתאמתו של הפרט לחיים‬
‫גישות בסוציולוגיה‬
‫‪‬‬
‫הגישה הפונקציונליסטית‪ -‬מתעסקת ב‪ 4-‬סוגים של אינטראקציה‪ :‬שת"פ‪ ,‬חליפין‪ ,‬תחרות‬
‫וקונפליקט‪.‬‬
‫המושג המרכזי בגישה הוא "פונקציה" (תפקיד)‪ -‬השלכותיו של דפוס חברתי כלשהו על‬
‫פעולותיה של החברה‪.‬‬
‫המשמעות היא שלכל תופעה בחברה יש תפקיד‪ -‬כי אם לא היה לה תפקיד התופעה הייתה‬
‫נעלמת‪.‬‬
‫‪ 3‬רבדים למושג פונקציה‪-‬‬
‫‪ o‬פונקציה גלויה‪ -‬תוצאותיו המזוהות והמכוונות של דפוס מסוים‪.‬‬
‫‪ o‬פונקציה סמויה‪ -‬תוצאותיו הבלתי מזוהות והבלתי מכוונות של דפוס מסוים‪ ,‬אך‬
‫לפעמים זוהי ההצהרה בפועל‪.‬‬
‫‪ o‬דיספונקציה‪ -‬תוצר לוואי שלילי של פונקציה מסוימת‪.‬‬
‫דיספונקציה‬
‫פונק' סמויה‬
‫פונק' גלויה‬
‫תופעה‬
‫זיהום אוויר‪,‬‬
‫מעמד חברתי‬
‫הגעה ממקום‬
‫רכב‬
‫תאונות‬
‫למקום‬
‫‪ o‬שינוי פונקציונאלי‪ -‬כאשר פונקציה מאבדת מהתפקיד שלה היא מתחלפת בתופעה‬
‫אחרת פונקציונאלית לחברה (קיבוץ)‪.‬‬
‫‪ o‬אלטרנטיבה פונקציונאלית‪ -‬לאותה תופעה קיים יותר מגוף אחד שנותן מענה לאותו‬
‫צורך (רפואה אלטרנטיבית)‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫הומיאוסטאזיס‪ -‬על מנת שחברה תוכל לשרוד היא צריכה להיות בשיווי משקל של‬
‫מערכות חברתיות‪.‬‬
‫את שיווי המשקל הזה יוצרים ע"י תלות הדדית בין המערכות וע"י תודעה‬
‫קולקטיבית‪.‬‬
‫תודעה קולקטיבית היא הסכמה של ממוצע הפרטים בחברה(מתוך נקודת מוצא‬
‫שלעולם לא תהיה הסכמה כללית) לגבי דעות‪ ,‬אמונות‪ ,‬רגשות וכו'‪.‬‬
‫כשפונקציונליסט מסתכל על החברה הוא רואה אורגניזם‪ -‬גוף חי‪.‬‬
‫בדומה לאורגניזם גם החברה רוצה לחיות ולהתקיים‪ ,‬וגם בה קיימות תתי מערכות‬
‫הקשורות זו לזו‪ ,‬כשלכל אחת מהן תפקיד משלה בשמירה על הקיום‪ ,‬ואין שום דבר‬
‫שקיים סתם‪.‬‬
‫הפונקציונליזם התפתח בתקופת המהפכה התעשייתית‪-‬‬
‫מורחב והייתה‬
‫‪,‬‬
‫בתקופה שלפני המהפכה חיו האנשים בקהילות של תא משפחתי‬
‫היכרות קרובה בין אנשי הקהילה‪.‬‬
‫הקהילות היו הומוגניות‪ ,‬בעלות מאפיינים אתניים דומים‪ ,‬ופעמים רבות הן היו המשפחה‬
‫המורחבת‪ ,‬והן היו בעלות מערכת ערכים משותפת‪ ,‬שאיפות דומות ושפה משותפת‪.‬‬
‫אחרי המהפכה החברה הפכה להיות המונית ואנונימית‪-‬אין היכרות אישית מעמיקה‪,‬‬
‫קיימות קבוצות אתניות רבות‪ -‬הטרוגניות תרבותית ומערכות ערכים שונות‪.‬‬
‫דורקהיים תהה כיצד מערכת חברתית כזו יכולה לשרוד‪ ,‬אם יוצאים מתוך נקודת הנחה‬
‫שהמערכות החברתיות נשענות זו על זו‪ ,‬ועל יכולת לתקשר באופן שותף בתוך החברה‪.‬‬
‫מתוך העיסוק בהישרדות החברה שנוצרה‪ ,‬הוא רצה לדעת מהם הכוחות המאחדים‬
‫חברה ומהם הכוחות המפרקים חברה‪.‬‬
‫הוא מצא שיש ‪ 3‬כוחות המאחדים חברה‪ ,‬ו‪ 2-‬כוחות המפרידים חברה‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫כוחות מאחדים‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫כוחות מפרקים‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫התקשרות‪ -‬כל דבר שגורם לפרט להרגיש חלק מהקולקטיב‪.‬‬
‫החברה‬
‫‪.‬‬
‫הכוח הזה גורם לפרט להתנהג לפי ציפיות‬
‫משמעת‪ -‬צירוף של שני היבטים‪ -‬איך מצופה מהפרט להתנהג ואיך הפרט מקבל על‬
‫עצמו את ההתנהגות הזאת?‬
‫אוטונומיה‪ -‬בני אדם יפעלו טוב יותר‪ ,‬כשהם ירגישו שפעולתם מבוצעת מתוך בחירה‬
‫ורצון אישי‪.‬‬
‫חי‬
‫ניכור‪ -‬מצב בו אדם לא מרגיש חלק מהחברה בה הוא ‪.‬‬
‫החברה‬
‫‪.‬‬
‫הקיום של הפרט אינו משמעותי והוא מטיל ספק בחוקי‬
‫אנומיה‪ -‬מצב של היעדר נורמות‪.‬‬
‫המסקנה של דורקהיים היא שבחברה החדשה הכוחותהמפרידים חזקים יותר מהכוחות‬
‫המאחדים‪.‬‬
‫החברה המודרנית משתמשת בטקסים של הענשת הפושע על מנת ליצור לכידות‬
‫חברתית‪.‬‬
‫גישה אחרת מזו של דורקהיים היא גישתו של פארסונס‪ ,‬שטוען שחברה צריכה לקיים ‪4‬‬
‫תנאים בשביל לשרוד‪:‬‬
‫‪ , Adaptation -A‬הסתגלות‪ -‬היכולת של האדם להתאים את עצמו לסביבה‪.‬‬
‫‪ , Goal -G‬השגת מטרות‪ -‬הצבת מטרות ופעולה למען הגשמתן‪.‬‬
‫‪ , Integration -I‬שילוב ואיזון של כל החוקים המרכיבים את המערכת‪.‬‬
‫הישרדותה‬
‫‪.‬‬
‫איכות היחסים המרכיבים את המערכת קובעת במידה רבה את יכולת‬
‫היחסים בין תתי המערכת מבוססים על התאמה ופיצוי‪:‬‬
‫התאמה= מה שפרט רוצה לקבל ופרט אחר רוצה לתת ולהיפך(סחר חליפין)‪.‬‬
‫פיצוי= במקום בו יש מישהו חלש יבוא מישהו חזק‪.‬‬
‫החברתית‬
‫‪.‬‬
‫‪ , Latency-L‬שימור ערכים‪ -‬הערכים הם הבסיס האמיתי של המערכת‬
‫‪‬‬
‫בכוחם‬
‫‪.‬‬
‫גישת הקונפליקט‪ -‬החברה היא זירה של מאבקים לא שווים‬
‫המאבקים מתנהלים תוך כדי ניצול ודיכוי של הצד החלש‪.‬‬
‫המטרה היא להבין את הדינאמיקות של הדיכוי והניצול על מנת להוביל לשינוי ולפרק אותן‪.‬‬
‫דיכוי= חסימת כוח החיים באמצעות מניעת אמצעים חיוניים‪ ,‬והגבלת הביטוי של‬
‫כוח החיים‪.‬‬
‫ניצול= שימוש בכוח החיים של האחר לתועלת אישית‪.‬‬
‫גישת הקונפליקט טוענת שהקונפליקט הזה הוא חיוני לחברה‪ ,‬בלתי פתור ובלתי נמנע‪.‬‬
‫הוא בלתי נמנע מפני שתמיד יהיה פער בין‪ 2‬קבוצות‪ -‬מלחמה על מעמדות‪.‬‬
‫הקונפליקט חיוני לחברה מפני שהוא גורם לה להתגבר‪ ,‬להסתגל ולהתבגר‪ ‬לשרוד‪.‬‬
‫סוציולוגיים המאמינים בגישת הקונפליקט מתעניינים בנתונים על אי שוויון ‪ ,‬מנגנונים‬
‫שמשמרים אי שוויון‪ ,‬פעולות בעבר או בהווה להתמודדות עם אי שוויון‪ ,‬חוויות של אנשים‬
‫במצבי דיכוי וניצול‪.‬‬
‫אנשי הקונפליקט שואלים למשל כיצד היכולת להגדיר סטייה עוזרת לבעלי הכוח לשמר את‬
‫כוחם‪-‬‬
‫כאשר האדם הפשוט חושב על "פשע" הוא חושב על פשעי רחוב‪.‬‬
‫בצורה כזו יכולים בעלי הכוח להמשיך ולבצע פשעים (פשעי צווארון לבן ועבירות תאגיד)‪ ,‬כי‬
‫הם כלל לא נתפסים כפשעים ע"י החברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיאוריית החליפין (גישת מיקרו)‪-‬‬
‫שלהם‬
‫‪.‬‬
‫‪ o‬עיקרון הכדאיות‪ -‬כל פרט או קבוצה שואפים למקסם את הרווח‬
‫האדם נתפס כייצור רציונאלי ולכן יחסי החליפין יתקיימו רק כאשר שני הצדדים‬
‫יחושו שהחליפין כדאי עבורם‪.‬‬
‫החליפין כולל משאבים חומריים ולא חומריים‪.‬‬
‫הבסיס לקיומם של יחסים חברתיים הוא הרצון של יחיד או קבוצה למסור חלק מהמשאבים‬
‫אחרים‬
‫‪.‬‬
‫העומדים לרשותם ולקבל בתמורה חלק מהמשאבים שעומדים לרשות‬
‫החליפין לעולם לא יהיה בו זמנית‪ ,‬ולעולם לא יהיה מאוזן‪ -‬תמיד יהיה צד שייתן יותר ממה‬
‫שהוא מקבל‪.‬‬
‫‪ o‬משיכה חברתית‪ -‬חייבת להתקיים בין ‪ 2‬הקבוצות‪.‬‬
‫בהקצאות‬
‫‪.‬‬
‫‪ o‬צדק הקצאתי‪ -‬בסוף התהליך חייבת להישאר תחושה של הוגנות‬
‫‪ 3‬הנחות מרכזיות בגישה‪:‬‬
‫‪ o‬בני האדם הם רציונאליים מטבעם ויש להם אינטרסים מגוונים‪.‬‬
‫‪ o‬בני האדם חותרים להשיג את מטרתם בדרך הכרוכה במירב ההנעה ובמינימום‬
‫הסבל‪.‬‬
‫‪ o‬בני האדם מנסים להגדיל ככל האפשר את רווחיהם‪ ,‬אך הואיל והם חיים בחברה‪,‬‬
‫אחרים‬
‫‪.‬‬
‫מרבית הדברים שהם רוצים מצויים אצל‬
‫כך נפתח הפתח לעסקאות הדדיות‪ ,‬להחלפת טובין ושירותים‪ ,‬ואף להיווצרות‬
‫דפוסים ממוסדים של חליפין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אינטראקציה סימבולית‪ -‬גישת מיקרו‪ ,‬שבוחנת קודם את הפרט וממנו מסיקה מסקנות לגבי‬
‫החברה‪.‬‬
‫האינטראקציה היא היחידה הקטנה ביותר בסוציולוגיה‪ ,‬והיא מוחשית וברת מדידה‪.‬‬
‫את כל התהליכים הגדולים והמורכבים ניתן לפרק לרשת של אינטראקציות‪.‬‬
‫הנחת המוצא של הגישה שבשביל להבין תהליכים חברתיים ברמת המקרו‪-‬יש להבין‬
‫יחידים‪.‬‬
‫משותפת כלומר בהסכמת‬
‫‪,‬‬
‫כדי שיתקיימו יחסי גומלין תקינים יש צורך בהגדרת מצב‬
‫החברתית‬
‫‪.‬‬
‫החברים למשמעותה של הפעולה‬
‫‪ o‬הגדרת מצב= הפעולה שמקנה לעצמה את המשמעות שהיחיד מייחס לה‪ ,‬והיא‬
‫מובנת ל‪ 2-‬הצדדים‪.‬‬
‫‪ o‬משותפת= לא בהכרח חייבים להסכים למצב‪ ,‬אך יש הבנה בקשר לחיוניות שלו‪.‬‬
‫גישה זו היא גישה פרשנית‪.‬‬
‫בדומה ובהמשך לוובר‪ ,‬חוקרי הסוציולוגיה ע"פ גישה זו בודקים את ההבנה של‬
‫הפרט בתוך החברה ואת עצמו‪ ,‬וכיצד החברה מפרשת את האינטראקציות של‬
‫הפרט‪.‬‬
‫קיים מתח בין המילה אינטראקציה לבין המילה סימבוליות‪.‬‬
‫המילה אינטראקציה מלמדת אותנו על מגבלות החופש‪ ,‬בעוד שהסימבוליות מאפיינת את‬
‫חופש האדם‪.‬‬
‫התנהגות האדם שאיתו מתקיימת האינטראקציה משפיעה ומגבילה את התנהגותו של‬
‫הכרחית‬
‫‪.‬‬
‫הפרט‪ ,‬אך אין משתמע מכך שנוכחותו של האחר היא אינה‬
‫החופש בסימבוליות מתבטא ביכולת של הפרט לתת אינסוף פרשנויות לאינטראקציה‪.‬‬
‫אך החופש הפרשני יהיה תלוי באינטראקציות הממשיות הקיימות בחיי הפרט ושאת‬
‫פרשנויותיהן הוא מכיר‪.‬‬
‫גופמן התמקד במושג ה"עצמי" ‪. Self‬‬
‫ה"עצמי" של גופמן מתנהג באינסוף דרכים עדינות‪ ,‬והאדם תלוי בסביבה בשביל להמשיך‬
‫באותו "עצמו"‪.‬‬
‫ה"עצמי" של האדם‪ -‬המחשבות הכמוסות והאינטימיות ביותר של האדם‪-‬ניתנות לו בהשאלה‬
‫ע"י החברה‪.‬‬
‫ברגע שחברה תתנהג בצורה שסותרת את ה"עצמי" ואת התפיס ה של הפרט את עצמו הוא‬
‫יהיה חייב לשנות את התנהגותו‪ ,‬ולא יוכל עוד להמשיך לחשוב על עצמו כפי שחשב עד עתה‬
‫(המתקפה על ה"עצמי")‪.‬‬
‫תגובות אפשריות למתקפה על ה"עצמי"‪:‬‬
‫‪ o‬התרסה‪ -‬התמרדות‪ .‬הפרט זוכה ליחס שלא מתאים לתפיסה שלו את עצמו והוא‬
‫מתמרד כנגד היחס הזה‪.‬‬
‫למתריס אין עתיד‪ -‬או שישברו אותו או שינדו אותו‪.‬‬
‫החברה לא סובלת את המתריס‪ ,‬והתרסה היא תכונה מידבקת‪.‬‬
‫כל ניסיון להתרסה מושך תגובה של המסגרת (‪.)looping‬‬
‫‪ o‬קונברסיה‪ -‬המרת העצמי‪.‬‬
‫הבנה שהחברה היא זו שיודעת מי אני‪ ,‬ולכן על הפרט לשנות את עצמו‪.‬‬
‫האדם מפתח תלות בחברה‪ ,‬זקוק לה על מנת להבין מי הוא‪.‬‬
‫‪ o‬נסיגה‪ -‬הסתגרות של האדם פנימה‪.‬‬
‫החברה‬
‫‪,‬‬
‫האדם חי עם הזיכרונות והדמיונות שלו כי הוא עייף מההתמודדות עם‬
‫עצמו‬
‫‪.‬‬
‫שחושבת ומגדירה אותו באופן שונה ומנוגד מהדרך בה האדם מגדיר את‬
‫‪ o‬קולוניאליזם‪-‬‬
‫זהו הפתרון השכיח ביותר‪.‬‬
‫המשמעות היא לעשות הפרדה בין שני מצבי חיים‪-‬מתי שהפרט נראה ומתי שהוא‬
‫אינו נראה‪ ,‬ולהתאים דפוסי התנהגות שונים לכל אחד ממצבי החיים‪.‬‬
‫בצורה הזאת משחקים משחק כפול‪ ,‬המאפשר לאדם לשמר חלק מה"עצמי" שלו‪.‬‬
‫תרבות‬
‫הבריות‬
‫"‬
‫"מכלול הערכים‪ ,‬האמונות‪ ,‬תפיסות העולם המופשטות המשתקפות בהתנהגותן של‬
‫(דורקהיים)‪.‬‬
‫(א‪.‬ב‪ .‬טיילור מוסיף) "אותה שלמות מורכבת הכוללת את הדעת‪ ,‬האמונות‪ ,‬יצירות האומנות‪ ,‬החוק‪,‬‬
‫המוסר‪ ,‬המנהגים ושאר הסגולות וההרגלים הנרכשים ע"י האדם השייך לחברה"‪.‬‬
‫‪ .1‬כדי להבין חברה צריך להבין את כל מכלול התרבות‪ -‬אי אפשר להבין רק פן אחד‪.‬‬
‫‪ .2‬התרבות היא נרכשת‪ -‬האדם נולד עם ‪ 3‬יצרים‪ :‬לאכול‪ ,‬לישון ולהתרבות‪.‬‬
‫כל מה שהחברה יודעת על "לאכול יפה"‪" ,‬לשבת יפה"‪ ,‬מה מותר ומה אסור‪ -‬הם דברים‬
‫נרכשים‪ ‬נלמדים‪.‬‬
‫‪ .3‬שייכות לחברה‪ -‬התרבות אינה מתקיימת מעצמה‪ ,‬היא נחלתה של חברה מסוימת‪ ,‬ומי‬
‫שרוצה להיות חלק מהחברה צריך לנהוג ע"פ התרבות‪.‬‬
‫חברה לא יכולה להתקיים לאורך זמן ללא תרבות‪.‬‬
‫התרבות מורכבת בגדול מנורמות וערכים‪.‬‬
‫כלשהו‬
‫‪.‬‬
‫נורמות= סטנדרט התנהגות ‪ /‬כללי התנהגות בסיטואציה מסוימת בהתייחס לערך חברתי‬
‫מסוימת זוהי אמונה או הרגשה המשותפת‬
‫‪.‬‬
‫ערך= קנה מידה ביחס להבחנה בין טוב לרע בחברה‬
‫החברה‬
‫‪.‬‬
‫לרבים‪ ,‬כי פעילות מסוימת‪ ,‬זיקה או רגש חשובים לזהותה של‬
‫אפשר לסווג את הנורמות ל‪ 3-‬סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬כלליות‪ ‬ספציפיות‪ -‬על מנת לקבוע האם נורמה היא כללית או ספציפית‪ ,‬יש לשאול את‬
‫השאלה "למי נוגעת הנורמה?"‬
‫נורמה ספציפית מתייחסת לקבוצה מסוימת באוכלוסיה ונורמה כללית מתייחסת לכל‬
‫האנשים‪.‬‬
‫‪ .2‬פורמאליות‪‬א‪-‬פורמאליות‪ -‬נורמה פורמאלית= נורמה שעברה תהליך של מיסוד והיא‬
‫בגדר חוק‪.‬‬
‫‪ .3‬אמות מידה‪ ‬מנהגי עם (‪ -)FolkwaysMores‬פגיעה ב‪ -Mores-‬פגיעה באמות המידה‬
‫הבסיסיות ביותר של החברה‪.‬‬
‫אותן‬
‫‪.‬‬
‫החברה תעשה הכל על מנת להילחם במי שיפר‬
‫ניתן למקם את הנורמות ברצף הנע בין אמות מידה למנהגי עם‪.‬‬
‫נורמה שהיא קשורה יותר לאמות המידה תהיה בד"כ נורמה כללית ופורמאלית‪ ,‬ואילו נורמה‬
‫הקשורה יותר למנהגי עם תהיה בד"כ ספציפית וא‪-‬פורמאלית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סנקציה= תגובה חיובית או שלילית‪ ,‬פורמאלית או בלתי פורמאלית הפועלת לצד הנורמות‪.‬‬
‫הסנקציות משמשות כאמצעי תגמול או ענישה לצד הנורמות‪.‬‬
‫תת תרבות ‪ /‬תרבות משנה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תת תרבות ערכית‪ -‬תרבות של קבוצה‪ ,‬שאינה מקבלת חלק מהערכים הבסיסיים של‬
‫החברה‪ ,‬או ליתר דיוק‪ ,‬את סדר העדיפויות של תרבות האם בתחום מסוים‪ ,‬ולכן מבקשת‬
‫לשנותם‪.‬‬
‫לחברי תת תרבות זו אין בולטות חברתית ניכרת לעין‪ ,‬והם אינם נבדלים מבני החברה‬
‫הכללית בהתנהגותם היומיומית או באורח חייהם‪.‬‬
‫החברה‬
‫‪.‬‬
‫תת תרבות זו אינה מהווה איום כל עוד היא לא מנסה לכפות את ערכיה על יתר‬
‫(קיבוץ‪ ,‬אנתרופוסופיה וכו')‪.‬‬
‫החברה‬
‫‪,‬‬
‫תת תרבות נורמטיבית‪ -‬תרבות של קבוצה המקבלת עליה את מרבית ערכיה של‬
‫אך מתנהגת בתחומי חיים מסוימים ע"פ מערכת של ערכים ונורמות שונה‪.‬‬
‫לתת תרבות זו בולטות חברתית ניכרת והיא מאופיינת בסגנון חיים ייחודי‪ ,‬ונוטה להעניק‬
‫זהות ניכרת לעין‪.‬‬
‫אלה שמחזיקים בתת תרבות נורמטיבית אלו אנשים שאין להם מחלוקת על התפיסה‬
‫נוספות שאינן סותרות את תרבות‬
‫‪,‬‬
‫הערכית הכללית‪ ,‬אך הם מבקשים להחזיק בעמדות‬
‫האם‪.‬‬
‫(קבוצות אתניות‪ ,‬חרדים וכו')‪.‬‬
‫תת תרבות נגד‪ -‬מסגרת שמהווה חלופה אלטרנטיבית לתרבות הלאומית‪.‬‬
‫זוהי תרבות השוללת שלילה מוחלטת את ערכי התרבות הדומיננטית ומציבה מערכת ערכים‬
‫האם‬
‫‪.‬‬
‫אלטרנטיבית המבטאת מחאה והתנגדות לערכים של תרבות‬
‫מעצמתה‬
‫‪,‬‬
‫היחס מצד תרבות האם לתרבות הנגד תהיה הסתייגות חריפה וניסיון להפחית‬
‫כיוון שזו מהווה איום ממשי על קיומה‪.‬‬
‫(נטורי כרתא‪ ,‬כתות וכו')‪.‬‬
‫‪ ‬אוניברסליזם תרבותי‪ -‬מרכיבי תרבות המשותפים לכלל החברות בעולם‪.‬‬
‫‪ . 1‬בני אדם בעלי בסיס פסיכולוגי דומה‪.‬‬
‫‪ . 2‬החיים בקבוצות‪ -‬האדם הוא בע"ח שחי בקבוצות‪ ,‬ולקבוצה יש מאפיינים משלה‪.‬‬
‫‪ . 3‬המשאבים בטבע מוגבלים‪ ,‬וכדי להיות חלק מהמשאבים המוגבלים על הפרט‬
‫להשתייך לקבוצה‪.‬‬
‫טוב‬
‫‪ ‬אתנוצנטריות‪ -‬עליונות תרבותית‪ .‬מה ששונה מהתרבות המקובלת של הפרט הוא לא ‪.‬‬
‫‪ ‬יחסיות תרבותית‪ -‬הבנה שיש תרבויות שונות‪ ,‬ואין תרבות טובה או עדיפה על אחרת‪.‬‬
‫על מנת לבחון ערכים‪/‬נורמות בתרבות מסוימת‪ ,‬יש לבחון אותם בעיני התרבות האחרת (ולא‬
‫בעיני התרבות שלך)‪.‬‬
‫‪ ‬הלם תרבות‪ -‬מצב בו יש פער בין התרבות ממנה אדם מגיע לתרבות אליה הוא נקלט‪.‬‬
‫הקולטת‬
‫‪.‬‬
‫הפער הזה יותר תחושות של תסכול וחוסר התמצאות בחברה‬
‫הלם תרבות זה עלול להתבטא באלימות ובעבריינות‪.‬‬
‫סוציאליזציה‪-‬חברות‬
‫תהליך של אינטראקציה חברתית שבאמצעותו רוכשים את מאפייני האישיות ולומדים איך להתנהג‬
‫ולתפקד בחברה‪.‬‬
‫הסוציאליזציה נמשכת כל החיים ומשפיעה על האדם ב‪ 3-‬תחומים‪:‬‬
‫‪ .1‬התנהגותי‪ -‬מלמדים איך להתנהג ("שב יפה"‪" ,‬תאכל כמו בן אדם" וכו')‪.‬‬
‫הרבה פעמים הלימוד נעשה באמצעות חיקוי‪.‬‬
‫‪ .2‬קוגניטיבי‪ -‬צורת המחשבה עוברת גם היא סוציאליזציה‪.‬‬
‫האדם אינו נולד עם התודעה‪ ,‬המוסר‪ ,‬מה נכון ומה לא‪.‬‬
‫‪ .3‬אמוציונאלי‪ -‬מה להרגיש ומתי?‬
‫קיימים ‪ 3‬סוגים של סוציאליזציה‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫הילדות‬
‫‪ .1‬סוציאליזציה ראשונית‪ -‬מתרחשת בשלבים הראשונים של‬
‫רוב הדברים הבסיסיים נלמדים בתקופה הזו ומהווים את הבסיס לכל הידע שייצבר מאוחר‬
‫יותר‪.‬‬
‫נלמדת ע"י קבוצת השארות (משפחה)‪ ,‬או ע"י הקבוצה הראשונית‪.‬‬
‫‪ .2‬סוציאליזציה משנית‪ -‬נמשכת לכל אורך החיים‪ ,‬והיא מתבססת על הסוציאליזציה הראשונית‬
‫(מורים‪ ,‬גננות‪ ,‬מדריכים‪ ,‬צבא‪ ,‬קבוצת השווים או כל סוכן חברות פורמאלי של החברה)‪.‬‬
‫‪ .3‬סוציאליזציה שלישונית‪ -‬כל מה שלא נכנס לקבוצה הראשונה והשנייה‪.‬‬
‫והמדיה "אנשים על הדרך"‬
‫‪,‬‬
‫מתחילה במקביל למשנית וכוללת את כל ערוצי התקשורת‬
‫ומערכת הערכים והנורמות הנהוגים בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬רה סוציאליזציה‪ -‬מתרחשת כשאדם עובר מחברה לחברה או מתת תרבות אחת לאחרת‬
‫החדשה‬
‫‪.‬‬
‫והוא צריך ללמוד את דרכי ההתנהגות החדשות בחברה‬
‫‪ ‬דה סוציאליזציה‪ -‬תהליך קודם לתהליך הרה‪-‬סוציאליזציה ובו אדם מתכחש לעברו כדי לרכוש‬
‫תרבות חדשה או מאפיינים תרבותיים חדשים‪.‬‬
‫‪ ‬רה סוציאליזציה ע"פ גופמן‪ -‬תהליך שנכפה על האדם באמצעות מוסדות כוללניים‪.‬‬
‫סוציאליזציה ע"פ גישות סוציולוגיות שונות‬
‫‪‬‬
‫פונקציונליזם (פארסונס)‪ -‬הכשרה לבצע תפקידים‪ .‬תפקוד של אדם בחברה‪.‬‬
‫בציפיות‬
‫‪.‬‬
‫בביצוע התפקידים אנו מחפשים מצב של התאמה‬
‫כשיש התאמה בציפיות‪ -‬האינטראקציה מתקיימת באופן שותף‪.‬‬
‫תהליך החברות הוא חיוני והכרחי להישרדות החברה‪.‬‬
‫תקינים‬
‫‪.‬‬
‫הן האדם היחיד והן החברה כולה ישלמו מחיר כבד כשתהליכי החברות אינם‬
‫כשמכשירים אדם לביצוע תפקיד‪ ,‬מלמדים אותו לעשות ‪ 4‬דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬ציפיות‪ -‬מה מותר לאחרים לצפות ממנו‪ ,‬ומה מותר לו לצפות מאחרים?‬
‫‪ .2‬מיומנויות‪ -‬כל תפקיד מצריך כישורים ותכונות מסוימות‪.‬‬
‫‪ .3‬ערכים‪ -‬על מנת שאדם יבצע תפקיד חברתי מסוים בצורה טובה‪ ,‬הוא צריך להחזיק‬
‫במערכת ערכים מסוימת‪.‬‬
‫מסוים‬
‫‪.‬‬
‫‪ .4‬מוטיבציות‪ -‬החברה מלמדת אותו מה לרצות כדי להצליח למלא תפקיד‬
‫תהליך חברות נכון יימדד בהצלחה של האדם‪ ,‬בתוך ביצוע התפקיד‪ ,‬לשמור על איזון נכון בין‬
‫טובת החברה ודרישות החברה לבין רווחתו האישית‪.‬‬
‫איזון זה מורכב מ‪ 4-‬דילמות אוניברסאליות‪-‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪‬‬
‫אפקטיביות‪ ‬ניטרליות‪ -‬כבני אדם יש לנו דחפים ויצרים‪.‬‬
‫הדילמה היא מתי ועד כמה לתת מקום לדחפים‪ ,‬ומתי ועד כמה לחסום אותם‪ ,‬זאת‬
‫בתוך ביצוע התפקיד‪.‬‬
‫פרטי‪ ‬קולקטיבי‪ -‬מתי להסתכל על האינטרס הפרטי‪ ,‬ומתי להסתכל על‬
‫האינטרסים של הגוף אותו אני מייצג?‬
‫יש לשמור על איזון בין השניים‪ 2 -‬מצבי הקיצון אינם טובים‪.‬‬
‫הישגיות‪ ‬שיוך‪ -‬איך הפרט תופס את זולתו?‬
‫אפשר להסתכל על הזולת ע"פ ההישגים או על פי השיוך‪.‬‬
‫הכוונה היא ליצור איזון בין אפליה לחוסר אפליה‪.‬‬
‫ספציפיות‪ ‬דיפוזיות‪ -‬מתייחס לתפיסת הפרט את התפקיד שהוא מבצע‪.‬‬
‫איזון בין שמירה על הגדרת התפקיד ובין התגמשות בתפקיד ויציאה ממסגרת‬
‫התפקיד‪.‬‬
‫קונפליקט‪ -‬בשביל הרבה אנשים בחברה(נשים‪ ,‬מיעוטים‪ ,‬עניים‪ ,‬הומוסקסואלים) תהליך‬
‫החברות הוא תהליך מדכא ומשעתק (שכפול המבנה החברתי לדור הבא‪ ,‬ההיפך‬
‫ממוביליות)‪.‬‬
‫זהו תהליך שעוזר לבעלי הכוח להישאר בעמדת כוח‪ ,‬ומכין את חסרי הכוח לחייהם כחסרי‬
‫כוח‪.‬‬
‫זה תהליך שיכול להיות הרסני בחברה‪.‬‬
‫שוויוני‬
‫‪.‬‬
‫תהליך החברות ע" פ הגישה הקונפליקטית מכין את האדם למבנה חברתי לא‬
‫תודעה‬
‫כפולה‬
‫סטריאוטיפ‬
‫יחס חברתי‬
‫בניית כוח‬
‫פנימי‬
‫הפנמת‬
‫הסטריאוטיפ‬
‫שנאה‬
‫עצמית‬
‫מחיקה‬
‫עצמית‬
‫זעם‬
‫פגיעה‪-‬‬
‫גופנית‬
‫רגשית‬
‫חברתית‬
‫אינטלקטואלית‬
‫בחברה גזענית לא רק קורבן הגזענות הוא מפוחד‪-‬אף אדם בחברה לא יכול לצאת כנגד הגזענות‬
‫מבלי לשלם מחיר‪.‬‬
‫הסטריאוטיפ עובר ומקבל ביטוי דרך יחס החברה כלפי אדם‪/‬קבוצה מסוימת‪.‬‬
‫עצמו הסטריאוטיפ ייספג אצלו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כאשר החברה מקיפה את האדם בדימוי מאיים של‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫כשאדם מפנים את הסטריאוטיפ הוא מפתח שנאה עצמית‪ ,‬שמקבלת ביטוי‬
‫בפעילות של הרס עצמי‪.‬‬
‫השלב הבא יהיה מחיקה עצמית‪ -‬ניסיון להיראות כמה שיותר שונה מהסטריאוטיפ ודומה ככל‬
‫שאפשר לקבוצת הרוב‪.‬‬
‫המחיקה העצמית עוזרת‪ ,‬על פניו‪ ,‬לאדם להתמודד עם הקונפליקט ומעלה את הערך העצמי‬
‫בעיניו‪.‬‬
‫במקביל מתפתחת תחושה של זעם עצמי‪-‬על זניחת ה"אני" שאבד ועל כך שהאדם לא עשה‬
‫דבר כדי למנוע ולהתנגד לסטריאוטיפ‪ -‬הדבר יכול ליצור פגיעה גופנית (פתולוגיה)‪ ,‬רגשית‬
‫(לא פנוי מבחינה רגשית)‪ ,‬פגיעה בתפקוד ההורי‪ ,‬פגיעה חברתית ופגיעה אינטלקטואלית‪.‬‬
‫תודעה כפולה‪ -‬הפנמת הסטריאוטיפ היא לא מוחלטת‪ ,‬ונשאר בפרט חלק אוטונומי‪.‬‬
‫חלק באדם רואה ומגדיר את עצמו מבעד לעיניהם של קבוצת הרוב‪ ,‬וחלק אחר מגדיר את‬
‫עצמו מנקודת מבטו‪.‬‬
‫התודעה הכפולה ממשיכה ללוות את האדם‪ ,‬ול מעשה מעניקה לו יתרון על פני קבוצת הרוב‪-‬‬
‫כי האדם יודע מה הרוב חושב עליו והוא מסוגל להתאים את התנהגותו‪.‬‬
‫מתוך התודעה הכפולה נבנה באדם כוח פנימי‪.‬‬
‫שני התהליכים הללו מתרחשים באדם בו זמנית‪ ,‬אך בעוצמות שונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חברות של נשים (תיאוריית הקונפליקט)‬
‫‪ o‬שוביניזם‪ -‬אמונה תרבותית‪ ,‬לפיה הגבר נעלה באופן משמעותי על האישה‪.‬‬
‫‪ o‬פטריארכאליות‪ -‬מבנה חברתי בו הגבר הוא השולט‪.‬‬
‫הנקבה ואינה תלויה אך ורק בהבדלים‬
‫‪,‬‬
‫‪ o‬מגדר‪ -‬ההגדרה המלאכותית של מהו הזכר ומהי‬
‫הביולוגיים ‪.‬‬
‫‪ o‬סכמות מין‪ -‬מבנים קוגניטיביים המגדירים מהו גבר ומהי אישה‪ ,‬ונראות טבעיות‪.‬‬
‫‪ o‬תפקידי מין‪ -‬צומחים מתוך סכמות המין ומגדירים מה מותר ואסור לגבר ואישה‪.‬‬
‫הגדרות למושג הגזענות‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫קיימים גזעים שונים‪ ‬מעצבים תכונות שונות‪ ‬יש נעלה ויש נחות‪.‬‬
‫גזענות אינה תכונה של אדם אלא תכונה של חברה‪.‬‬
‫זהו מבנה חברתי שרוצה לשמור על מצב שבו יש זכויות יתר לקבוצה מסוימתע"י הנצחה‬
‫והעצמת הפערים הקיימים (על בסיס גזעי)‪.‬‬
‫החברה‬
‫‪.‬‬
‫גזענות היא בראש ובראשונה מערכת מאורגנת של זכויות יתר הנוגעות לכל תחומי‬
‫על מנת להצדיק את המצב הזה פותחו האידיאולוגיות הגזעניות שקבעו את ההבדלים‬
‫כתלויים בגזע‪.‬‬
‫מערכת שפותחה במטרה להבחין בין שחורים(קבוצות גזעיות שונות) מהשתתפות בחיים‬
‫החברתיים‪ ,‬הכלכליים והפוליטיים‪.‬‬
‫מערכת זו מגובה בדעות קדומות ודעות גזעניות‪.‬‬
‫הסוציולוג ממי מדבר על גישה אקטיבית יותר‪ -‬צריך לתקוף את זכויות היתר של הגזען‪ ,‬ולא‬
‫את האידיאולוגיות שלו ( מפני שאת האידיאולוגיות ניתן לסתור בקלות)‪.‬‬
‫סארטר טען שהאדם הגזען הוא אדם הבוחר באורח חיים המבוסס על שנאה(השקפת עולם‬
‫כמעט אנטי‪-‬סוציולוגית)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החברתי‬
‫‪.‬‬
‫אינטראקציה סימבולית‪ -‬החשיבות של השפה וראשיתו של הפיקוח‬
‫לשפה‬
‫‪.‬‬
‫בשביל שלמילים תהיה משמעות חייבות להיות חוויות מקדימות‬
‫ההתנסויות מהחוויות המקדימות חיוניות לקליטת מילים ורכישת השפה‪.‬‬
‫בשלב הראשון הילד לומד מילים שניתן להצביע עליהן (אמא‪ ,‬בקבוק‪ ,‬כדור וכו')‪ -‬ומכאן נפתח לו‬
‫חלון לאינסוף‪.‬‬
‫הילד מנסה להבין באופן פעיל מושגים של זמן‪ ,‬מקום‪ ,‬מושגים מופשטים (מה היה קודם? לאן‬
‫אבא הלך? למה? וכו')‪.‬‬
‫הילד הוא סקרן מטבעו והוא רוצה להבין את סביבתו‪.‬‬
‫הילד לומד שכל מילה אינה מייצגת רק את עצמה אלא מייצגת משמעות חברתית מסוימת והוא‬
‫מפענח את המשמעות החברתית הזו(למשל המילה "שוטר" בעיני ילד בן למעמד הבינוני ולילד‬
‫בן למעמד נמוך)‪ -‬הבנה של סמלים‪.‬‬
‫הפעם הראשונה בה נפגש הילד עם עצמו הוא בדיבור של האחרים אליו ועליו‪ ,‬וכך הילד נותן‬
‫פרשנות למי הוא עצמו ע"פ מה שהוא שומע שמדברים עליו‪.‬‬
‫זהו הבסיס של תחושת ה"עצמי" שתלווה את הילד במהלך חייו‪.‬‬
‫מכאן שראשיתו של המושג "עצמי" הוא כלל לא פרטי‪ ,‬אלא מושפע ומוכתב ע" החברה‪.‬‬
‫אך ה"אני" השלם ‪ Self‬מורכב משני חלקים‪-‬‬
‫‪ -Me .1‬מה שאנשים חושבים עליי (האני במראה)‪.‬‬
‫‪ -I .2‬חלק ספונטני ויצירתי‪ ,‬אשר יכול להסתכל ולבחון את ה‪ , Me -‬ולעיתים אף לשנותו‪,‬‬
‫ובכל מקרה אינו יכול להתעלם ממנו‪.‬‬
‫ויותר‬
‫‪:‬‬
‫ה‪ Self -‬צריך להתחיל להתגלגל בעולם חברתי שהולך ונהיה מורכב יותר‬
‫שלב ‪ Self -1‬אל מול אחר משמעותי (משפחה)‪.‬‬
‫שלב ‪ Self -2‬אל מול אחר מוכלל (גננת‪ ,‬חברים לגן)‪.‬‬
‫שלב ‪ Self -3‬אל מול הקהילה ככוליות (בית ספר‪ ,‬עיר)‪.‬‬
‫כשאדם עומד מול מישהו הוא לא צריך להבין רק את ה‪ Self-‬של עצמו‪ ,‬הוא צריך שיהיה לו מושג‬
‫מי האדם שעומד מולו‪.‬‬
‫בשלב הראשון זה קל‪ -‬כי ההיכרות של הפרט עם בני משפחתו היא קרובה ואינטימית‪.‬‬
‫התפקוד מול האחר המשמעותי הוא ברור ולעיתים אינסטינקטיבי‪.‬‬
‫השלב השני מורכב יותר‪ -‬הילד לא מכיר את הילדים בגן ולא יודע איך להתנהג מולם‪.‬‬
‫לכן הילד מפתח מושג שנקרא "אחר מוכלל"‪ -‬דגם קוגניטיבי שמפתח הילד לגבי צורת מחשבתם‬
‫של אחרים‪.‬‬
‫בשלב השלישי הילד מתמודד מול ומתנהל מול עולם חברתי מורכב מאוד‪.‬‬
‫זה‬
‫הילד מנסה לפענח את החוקים של העולם החברתי שהוא חי בו ומקבל איזשהו מושג לגבי ‪,‬‬
‫והוא מעמיד את זה אל מול ה‪ Self-‬שלו‪.‬‬
‫סטייה ועבריינות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סטייה טבעית‪ -‬מעשים שנוגדים את השכל הישר ואת ההגינות הבסיסית‪.‬‬
‫סטייה חוקית‪ -‬מעשים המנוגדים לחוק‪.‬‬
‫החברה‬
‫‪.‬‬
‫סטייה נורמטיבית‪ -‬מעשים החורגים מנורמות מקובלות באותה‬
‫סטייה סטטיסטית‪ -‬מה שרחוק מהממוצע‪.‬‬
‫סטייה כוחנית‪ -‬החברה מורכבת מהרבה קבוצות נורמטיביותמשתנות‪ -‬הקבוצות החזקות‬
‫ברגע נתון‪ -‬בכוחן להגדיר את הסטייה‪.‬‬
‫בחברה‬
‫‪.‬‬
‫הגדרת הסטייה מבטאת את יחסי הכוח‬
‫הפונקציונאליות של הסטייה‬
‫דורקהיים טוען שלסטייה יש ‪ 4‬פונקציות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫אישור נורמות וערכים חברתיים‪ -‬כל פעם שהחברה דנה בסטייה‪ ,‬או מפרסמת עונש‪ ,‬היא‬
‫מאשררת ומזכירה מהן הנורמות המקובלות‪ ,‬ההתנהגות המצופה וכיצד אסור להתנהג‪.‬‬
‫הבהרת גבולות‪.‬‬
‫מלכדת את החברה‪ -‬התגובה לסטייה מלכדת את החברה‪.‬‬
‫מעודדת ומובילה לשינוי חברתי‪.‬‬
‫הסברים פונקציונליסטיים לסטייה ועבריינות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מתרחשת‬
‫‪.‬‬
‫דורקהיים‪ -‬הסטייה היא פועל יוצא של החברה בה היא‬
‫חברתיים שנותנים‬
‫‪,‬‬
‫כדי להבין את הסטייה צריך לקחת בחשבון שיש גורמים נסיבתיים‬
‫דחיפה לסטייה‪.‬‬
‫במצבים מסוימים של חוסר בהירות‪ ,‬הנוצרים בעקבות שינויים מהירים‪ ,‬לא ברור עוד מהן‬
‫הנורמות המחייבות את החברים‪ -‬מצב זה נקרא אנומיה‪.‬‬
‫מרטון (המתח המבני)‪ -‬כל חברה מעמידה סט של ערכים‪.‬‬
‫הפרט עסוק בהשוואה‪ -‬איפה הוא עומד ביחס לערכים ולשאיפות של החברה‪.‬‬
‫כשיש פער בין הפרט לשאיפות החברה נוצר מתח‪-‬הפרט צריך לצמצם את הפער‪.‬‬
‫לגיטימיות אך ישנן גם דרכים בלתי לגיטימיות‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫רוב האנשים מצמצמים את הפער בדרכים‬
‫‪ o‬חדשנות‪ -‬מציאת דרכים לא לגיטימיות‪.‬‬
‫אנשים אלה מסכימים עם המטרות‪ ,‬אך לא מסכימים עם האמצעים‪.‬‬
‫המטרה‬
‫‪.‬‬
‫הם ממציאים דרכים חדשות למימוש‬
‫‪ o‬נסגנים‪ -‬נפרדים מהחברה‪ .‬לא מסכימים עם המטרות ולא עם האמצעים‪.‬‬
‫אנשים שמרימים ידיים ונכנעים לפער‪.‬‬
‫החברה מעמידה סטנדרטים גבוהים מדי‪ ,‬ואנשים אלה פורשים מחיים אקטיביים‬
‫(פונים לסמים‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬אובדנות)‪.‬‬
‫החברה‬
‫‪.‬‬
‫‪ o‬מרדנים‪ -‬משתייכים לתת תרבות נגד והם מאיימים על‬
‫‪ o‬ריטואלי סטים‪ -‬אנשים שכל מה שמעניין אותם זה "להיות בסדר"‪ ,‬אנשים ששכחו‬
‫מהן המטרות‪.‬‬
‫‪ o‬קונפורמיות יתר‪ -‬אנשים שהולכים עם העדר‪.‬‬
‫לא עוצרים לחשוב האם המטרות מתאימות ונכונות‪.‬‬
‫סאת'רלנד (חברות לסטייה)‪ -‬סטייה נלמדת מתוך אינטראקציה בקבוצות והיא תלויה בסוכני‬
‫החברות‪.‬‬
‫אם סוכני החברות יהיו קונפורמיים‪ -‬האדם יגדל להיות קונפורמי‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫בקר (תהליך תיוג)‪ -‬סטייה איננה בהכרח תהליך למידה‪ ,‬אלא סופו של תהליך חברתי‬
‫( החברה מציינת מי סוטה ומי לא‪ -‬זו לא בחירה של הפרט)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האופציה לעבור את תהליך התיוג החברתי השלילי אינה שווה לכולם‪ ,‬אלא תלויה במערכת‬
‫הקשרים שיש לאדם‪.‬‬
‫למרט (סטייה ראשונית ומשנית)‪-‬‬
‫כלשהן אבל‬
‫‪,‬‬
‫‪ o‬סטייה ראשונית‪ -‬עשיית מעשה שיש בו הפרת חוקים בנסיבות מקריות‬
‫באופן שאינו זוכה לתגובה עוינת מצד הציבור‪.‬‬
‫במרבית המקרים אם המעשה אינו זוכה לתשומת לב ציבורית הוא לא יחזור‪.‬‬
‫‪ o‬סטייה משנית‪ -‬במצב בו הפרת הנורמה מתגלה‪ -‬אלה הנתפסים בעקבות סטייתם‬
‫הראשונית זוכים לעונשים ולפרסום‪.‬‬
‫חייהם‬
‫‪.‬‬
‫הם נכלאים למצב שבו עלול המעשה שעשו לשנות את כל‬
‫לעיתים סטייה זו גוררת אחריה אימוץ זהות של סוטה‪.‬‬
‫הירשי (פיקוח חברתי)‪ -‬ככל שלאדם יהיו יותר מנגנונים חברתיים מפקחים הסיכוי להפוך‬
‫להיות סוטה יורד‪.‬‬
‫‪ o‬קשר‪ -‬ככל שלאדם יש יותר קשרים חברתיים לגיטימיים הסיכוי שיהיה סוטה יורד‪.‬‬
‫‪ o‬מעורבות‪ -‬מעורבות בפעילות לגיטימית‪.‬‬
‫ככל שהזמן של האדם מלא בפעילויות אלה‪ ,‬הסיכוי לפנות להתנהגויות סוטות קטן‪.‬‬
‫‪ o‬הזדמנויות‪ -‬ככל שהאדם רואה לנגד עיניו הזדמנויות לגיטימיות רבות יותר‪ -‬גוברים‬
‫יתרונותיה של הקונפורמיות‪.‬‬
‫‪ o‬אמונה‪ -‬כבוד ויחס כלפי הזולת‪.‬‬
‫ערכים כמו צדק‪ ,‬כבוד הדדי וכו'‪.‬‬
‫אמונה בדמויות סמכותיות‪.‬‬
‫קלאווארד ואוהלין‪ -‬מדברים על מבנה והזדמנויות‪.‬‬
‫מהם התנאים החברתיים שמזמיניםאת הסטייה?‬
‫מוסיפים על התיאוריה של מרטון‪ -‬האמצעים המקובלים חסומים בפני החדשן ובנוסף‬
‫האמצעים האסורים זמינים לו מאוד‪.‬‬
‫במעלה‬
‫‪.‬‬
‫כהן‪ -‬תרבות נגד‪ -‬בית הספר הוא מסגרת חברות ראשונה‬
‫המסגרת הזו מדרגת את הילדים באופן שמשפיע על כל חייהם‪-‬מה המורים‪ ,‬החברים‪,‬‬
‫עליהם‬
‫‪.‬‬
‫השכנים‪ ,‬ההורים והמשפחה המורחבת חושבים‬
‫לא כולם מדורגים ע"י ביה"ס כהצלחה‪ -‬חלקם מדורגים ומוגדרים ככישלון‪.‬‬
‫הילדים שמוגדרים ככישלונות מתאגדים יחד לקבוצה‪ ,‬ומגדירים בקבוצה זו נורמות המנוגדות‬
‫לנורמות הקודמות‪.‬‬
‫מכאן השאלה של נשירה מביה"ס היא רק תלוית זמן‪.‬‬
‫קבוצת הנגד עוזבת את ביה"ס‪ ,‬אך משמרת את הנורמות הייחודיות שלה‪ ,‬ומכאן הדרך‬
‫לעבריינות היא קצרה‪.‬‬
‫ריבוד‪ -‬חקר אי השוויון‬
‫כשהשונות הופכת לאי שוויון‪.‬‬
‫שיפוטיות‬
‫‪.‬‬
‫בני האדם שונים זה מזה ומעניקים לשונות זו הערכות‬
‫לריבוד ‪ 4‬מאפיינים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫יחידים אלא מאפיין של חברה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הריבוד החברתי אינו השתקפות פשוטה של הבדלים בין‬
‫הריבוד החברתי נשמר לאורך דורות‪ ,‬משעתק את עצמו‪.‬‬
‫הריבוד הוא אוניברסאלי‪ -‬קיים בכל חברה וחברה‪ ,‬אך משתנה בחברות שונות ובמקומות‬
‫שונים (ע"פ ממון‪ ,‬סטאטוס‪ ,‬וכו')‪.‬‬
‫הריבוד בא לידי ביטוי בהשתקפות של אידיאולוגיות ואמונות‪.‬‬
‫ניתן להגדיר את אי השוויון ע"פ קריטריון העוני‪.‬‬
‫אובייקטיבי‬
‫סובייקטיבי‬
‫יחסי‬
‫אבסולוטי‬
‫מרחק מסטנדרט (‪50%‬‬
‫תנאי מחייה מינימאליים‬
‫מהשכר החציוני)‬
‫עוני כתחושת מחסור‬
‫רוב מדינות העולם מודדות עוני בצורה אובייקטיבית יחסית‪.‬‬
‫באנגליה של המאה ה‪ 19-‬התחילו למדוד את העוני ע"פ מדד אובייקטיבי אבסולוטי‪.‬‬
‫עוני אינו מצב סטטי‪ ,‬אך במקרים רבים משפחה ענייה נעשית עם הזמן ענייהיותר‪.‬‬
‫הסברים לאי שוויון‬
‫‪‬‬
‫פונקציונליזם‪-‬‬
‫‪ o‬דרוויניזם חברתי‪ -‬מבוסס על משנתו של דרווין‪ ,‬לפיה המתאים ביותר לשינויים‬
‫הסביבתיים שורד‪ -‬אבולוציה‪.‬‬
‫המטרה של כל ייצור חי היא להמשיך ולחיות‪.‬‬
‫הדרך להשגת המטרה היא באמצעות הישרדות והתרבות‪-‬זוהי הברירה הטבעית‬
‫של הטבע‪.‬‬
‫ספנסר טוען שהחוקים החלים על בעלי החיים בטבע חלים גם על האדם‪-‬ומכאן‬
‫שניתן להשליך את תורתו של דרווין על אוכלוסייה אנושית‪.‬‬
‫קבוצת הכוח בחברה היא נתון של הטבע‪ -‬הם מתאימים יותר לחברה ולכן הם גם‬
‫ישרדו‪.‬‬
‫ספנסר טוען שניסיון להתערב ולשנות את הצדק הטבעי עלול לערער את היציבות‬
‫החברתית‪.‬‬
‫תכונותיו הבסיסיות של האדם הן שאפתנות וחריצות‪.‬‬
‫החברתית‬
‫‪.‬‬
‫המדינה מתערבת בשאיפות אלה ולכן מערערת את היציבות‬
‫‪ o‬הרנשטיין ומאריי‪ -‬טוענים שישנה אינטליגנציה כללית (ממנה יוצאות שלוחות‬
‫נוספות‪ -‬חברתית‪ ,‬רגשית וכו')‪.‬‬
‫אותה אינטליגנציה היא ברובה מולדת‪ ,‬ולא נרכשת‪ 70% -‬מולד‪.‬‬
‫יתר האחוזים הם תלויי הסביבה‪ ,‬מזון‪ ,‬תנאי גידול‪ ,‬גירויים קוגניטיביים ‪ ,‬יחס רגשי‪.‬‬
‫ועולה‬
‫‪.‬‬
‫ככל שההיסטוריה האנושית מתקדמת תפקיד האינטליגנציה בהצלחה הולך‬
‫אנשים בד"כ מתחתנים עם אנשים מרקע דומה‪-‬ובכך מנציחים את אי השוויון‬
‫החברתי‪.‬‬
‫הם מחזקים את טענותיו של ספנסר‪ -‬אי השוויון מקדם את ההישרדות של המין‬
‫האנושי ואי השוויון הוא צודק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ o‬מריטוקרטיה (דיוויס ומור)‪ -‬בכל חברה קיים אי שוויון והוא נחוץ ליציבות החברתית‪.‬‬
‫החברה האנושית היא חברה שמתאפיינת בחלוקת עבודה(אף אדם לא מייצר את‬
‫כל צרכיו בעצמו‪ ,‬אלא ניזון גם מפרי עמלם של אחרים)‪.‬‬
‫ההכשרה במאמץ‬
‫‪,‬‬
‫מכאן שכל התפקידים הם חשובים‪ ,‬אך ישנם הבדלים בתקופת‬
‫ובאחריות‪.‬‬
‫על מנת למשוך את האנשים המוכשרים לאותם תפקידים הדורשים יותר מאמץ‬
‫ואחריות‪ ,‬החברה נותנת להם תגמולים‪.‬‬
‫הצלחה=כישרון‪+‬מאמץ‬
‫אם אדם לא הצליח כנראה שהוא לא התאמץ מספיק‪ ,‬או חסר כשרון‪ ,‬או שניהם‬
‫יחד‪.‬‬
‫בעצמו‬
‫‪.‬‬
‫האחראי הבלעדי להצלחה או לכישלון של אדם הוא האדם‬
‫קונפליקט‪-‬‬
‫‪ o‬קרל מרקס‪ -‬מטריאליזם דיאלקטי‪.‬‬
‫החברה היא מבנה דמוי פירמידה‪ ,‬כאשר בבסיסה עומדת התשתית הכלכלית‪-‬‬
‫הבסיס לחיים החברתיים הוא הבסיס הכלכלי (על מנת לשרוד‪ ,‬על האדם לייצר את‬
‫מה שהוא זקוק בשביל לשרוד)‪.‬‬
‫הבסיס הכלכלי מורכב מאמצעי הייצור (חומרי גלם‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬ידע ועבודה) ומיחסי‬
‫הייצור ( היחסים הבין אישיים שמתפתחים סביב אמצעי הייצור)‪.‬‬
‫אם אמצעי הייצור משתנים גם יחסי הייצור‪ ,‬ומכאן שמשתנה כל החברה‪.‬‬
‫צורך‪ ‬מחשבה‪ ‬פעולה‪.‬‬
‫על מנת להוציא את הצורך והמחשבה אל הפועל דרושים בעלי תפקידים שונים‬
‫בחברה‪.‬‬
‫על הבסיס של המבנה הכלכלי נמצא מבנה העל(הכולל בתוכו מוסדות חברתיים‪,‬‬
‫תרבותיים‪ ,‬משפחה‪ ,‬דת‪ ,‬חוק ומשפט‪ ,‬אומנות‪ ,‬ספורט וכו')‪.‬‬
‫מרקס טוען שקיימת השפעה טוטאלית וחד כיוונית‪ -‬אם משתנה התשתית (אמצעי‬
‫הייצור ויחסי הייצור)‪ -‬משתנה בהכרח גם מבנה העל‪.‬‬
‫בעבר בני האדם חיו במשקים אוטארקים (סיפקו את צרכי האוכלוסייה)‪ -‬החיים היו‬
‫במבנים שבטיים (חמולות)‪.‬‬
‫החברה הזאת חיה ומתקיימת תקופה ארוכה‪ ,‬עד התפתחות הטכנולוגיה‪ -‬אנשים‬
‫עוברים לגור בערים ולעבוד כשכירים‪.‬‬
‫מתפרקים‬
‫‪.‬‬
‫מבנה המשפחה והשבט‬
‫התשתית הכלכלית השתנתה‪ ,‬וכתוצאה מכך השתנה גם המבנה החברתי(מבנה‬
‫העל)‪ -‬על מרכיביו (תכניות לימודים‪ ,‬תכניות טלוויזיה וכו')‪.‬‬
‫‪ ‬קיטוב מעמדי‪ -‬קפיטליזם הוא תהליך של ריכוז השליטה באמצעי הייצור‬
‫בפחות ופחות אנשים‪.‬‬
‫מרקס טוען שקיימים ‪ 2‬מעמדות בלבד‪ -‬קפיטליסטים‪/‬בורגנים (בעלות על‬
‫אמצעי הייצור) ופרולטריון (אין שליטה על אמצעי הייצור‪ ,‬ולכן הם חייבים‬
‫למכור את כוח העבודה בשביל לשרוד)‪.‬‬
‫הרווח של הקפיטליסט=ערכה של עבודת הפועל‪(-‬פחות)השכר בפועל‪.‬‬
‫‪ ‬תודעה מעמדית ותודעה כוזבת‪ -‬אחד התפקידים של מבנה העל הוא‬
‫להסתיר את התשתית‪ ,‬ואת העובדה שהמשותף לרוב האוכלוסייה הוא‬
‫שאין להם שליטה באמצעי הייצור‪ ,‬ומתוך זה נובעות כל הבעיות בחיים‪.‬‬
‫רוב האנשים לא מגדירים עצמם כפרולטריון‪ ,‬אלא קמות ומתעוררות‬
‫הגדרות שונות להגדרה עצמית (ישראלי‪ ,‬ציוני‪ ,‬שמאלני‪ ,‬אוהד הפועל וכו')‪.‬‬
‫זוהי תודעה כוזבת שמסתירה מהאדם את המצב האמיתי שלו‪-‬היעדר‬
‫שליטה באמצעי הייצור‪.‬‬
‫שלבים ביצירת תודעה מעמדית‪-‬‬
‫‪ o‬הכרה בהיות האדם פרולטריון‪.‬‬
‫‪ o‬הבנה שיש עוד מיליונים כמותו‪.‬‬
‫‪ o‬שיתוף פעולה היא הדרך היחידה להביא לשינוי‪.‬‬
‫‪ ‬קפיטליזם ושינוי‪ -‬הקפיטליזם דומה לשיטות משטר אחרות בכך שהוא בנוי‬
‫על ניצול ודיכוי ‪.‬‬
‫השונה הוא שהניצול הקפיטליסטי הוא הרבה יותר ישיר וגלוי‪.‬‬
‫משתנה שונה נוסף‪ -‬עד הקפיטליזם כל המשטרים הקודמים שאפו‬
‫ליציבות‪ ,‬בעוד שהקפיטליזם חייב להשתנות כל הזמן‪.‬‬
‫השינוי בא לידי ביטוי בהתפתחות הטכנולוגיה‪ ,‬שווקים נוספים שאפשר‬
‫לפרוץ אליהם והתפתחות הידע והמדע‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ ‬קפיטליזם וניכור‪ -‬ניתוק האדם מיכולת העבודה שלו‪ ,‬ששייכת לקפיטליסט‪.‬‬
‫‪ o‬ניכור מתהליך העבודה‪ -‬תוך כדי עבודה הפרט נמצא במקום אחר‪-‬‬
‫אחר‬
‫‪.‬‬
‫גוף האדם רתום למכונה והראש נמצא במקום‬
‫‪ o‬ניכור מתוצר העבודה‪ =Praxis -‬תחושת הגשמה‪ -‬תחושה המלווה‬
‫את האדם כאשר הוא מגשים ויוצר‪.‬‬
‫כיום רוב האנשים לא חווים תחושה זו במקום עבודתם‪.‬‬
‫‪ o‬ניכור מהעובדים האחרים‪ -‬תחרות בין האנשים על מנת לזכות‬
‫בחסדי הקפיטליסט (קביעות‪ ,‬העלאה במשכורת וכו')‪.‬‬
‫‪ o‬ניכור מהפוטנציאל האישי‪ -‬האדם לומד להתייחס אל עצמו כאל‬
‫מוצר‪.‬‬
‫אדם עושה דברים שרחוקים מהפוטנציאל שבו‪ ,‬דברים ש"ערך‬
‫השוק" שלהם גבוה יותר‪.‬‬
‫ביקורת על הגישה המרקסיסטית‪ -‬וובר‪-‬‬
‫החברתיים אך היא לא‬
‫‪,‬‬
‫וובר טוען שלכלכלה יש תפקיד חשוב בהגדרת המעמדות‬
‫היחידה‪.‬‬
‫הבדלים מעמדיים באים לידי ביטוי גם בחינוך‪ ,‬ערכים‪ ,‬סגנון חיים וכו'‪.‬‬
‫המעמדות‬
‫‪.‬‬
‫להגדרה העצמית של האדם את מעמדו יש השפעה בעיצוב ובתפישת‬
‫הגדרת המעמד לא יכולה להיות שאלה אובייקטיבית בלבד‪.‬‬
‫וובר וסוציולוגים אחרים טוענים שהגישה של מרקס היא מוגזמת‪.‬‬
‫הוא טוען שיש השפעה הדדית בין הכלכלה והתרבות‪ ,‬והוא מוכיח טענה זו על היווצרות‬
‫הקפיטליזם‪ -‬ההון הפרטי שימש לפיתוח אמצעי הייצור‪.‬‬
‫חלוקות הכוח בחברה‬
‫סטאטוס‬
‫מעמד‬
‫כוח‬
‫מפלגה‬
‫כוח= ההסתברות שאדם יוכל להוציא לפועל את רצונו‪ ,‬למרות התנגדותם של אחרים‪.‬‬
‫מעמד= קבוצה של אנשים בעלי סיכויי חיים במצב המשק‪.‬‬
‫כוח כלכלי‪ -‬בעלות על אמצעי הייצור ו‪/‬או היחס מול אמצעי הייצור‪.‬‬
‫ככל שיש לאדם יותר כוח שנובע מאמצעי הייצור‪ ,‬כך הוא יוכל להגשים את רצונו‪.‬‬
‫סטאטוס= סגנונות חיים הכוללים יוקרה‪ ,‬דפוסי צריכה‪ ,‬דפוסי בילוי‪ ,‬מוצא‪ ,‬דת וכו'‪.‬‬
‫כוח פוליטי‪/‬מפלגה= מושג באמצעות התאגדות של אנשים‪.‬‬
‫וובר טוען שכל כוח עומד‪/‬מסוגל לעמוד באופן עקרוני בפני עצמו‪.‬‬
‫עם זאת‪ -‬כל סוג של כוח יכול להיות גם מטרה וגם אמצעי להשגת סוג אחר של כוח‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫הדרה‪ -‬לבני האדם יש נטייה טבעית לתפוס את העולם החברתי במונחים של"אנחנו"‬
‫ו"הם"‪ ,‬כאשר בני אדם נוטים לחשוב‪ ,‬להרגיש ולהתנהג אחרת לאנשים שהם"אנחנו"‬
‫ולאנשים שהם "הם" (לאנשים שהם "אנחנו" נתנהג יותר באמפתיות)‪.‬‬
‫משמעות המילה "הדרה" היא לדחוק החוצה‪.‬‬
‫המודרים‬
‫‪.‬‬
‫המעמד והכוח של המדיר משמעותיים לקביעת יכולת ההשפעה על קבוצת‬
‫‪ ‬הדרה גיאוגרפית‪ -‬אנשים מקבוצות אתניות שונות‪ ,‬ואנשים בעלי מעמדות‬
‫כלכליים שונים‪ -‬גרים במקומות נפרדים‪.‬‬
‫עצם המגורים בנפרד מהווה בית גידול לסטריאוטיפים‪ ,‬מערכת שירותים נפרדת‬
‫ונזקים סביבתיים‪.‬‬
‫‪ ‬הדרה כלכלית‪ -‬ישנן קבוצות חברתיות שמנותבות לתחתית שוק העבודה‬
‫ונשארות שם‪.‬‬
‫‪ ‬לא פורמאלית‪ 75-85% -‬מהמשרות‪ ,‬מגיעים אליהן באמצעות קשרים‪.‬‬
‫‪ ‬חצי פורמאלית‪ -‬שיקול דעת גזעי‪/‬סקסיסטי של האנשים שממיינים‬
‫אנשים לעבודה‪ :‬בני קבוצות מיעוט‪ ,‬נשים‪ ,‬אנשים מעל גיל ‪ , 40‬נשואות‬
‫טריות וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬פורמאלית‪ -‬תפקידים אליהם יכולים להגיע רק אנשים מסוימים (סיווג‬
‫בטחוני וכו')‪.‬‬
‫ההדרה הכלכלית גורמת לכך שאנשים לא יוכלו למצות את עצמם בשוק‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪ ‬הדרה פוליטית‪ -‬פעולתם של אותם גופים נציגי השלטון‪ ,‬מערכת הצדק‬
‫והמשטרה‪.‬‬
‫מערכת הצדק אינה מופעלת באופן שווה כנגד כל האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ ‬הדרה תרבותית‪ -‬בנויה מסטריאוטיפים וצידוקים (תקשורת‪ ,‬מערכת חינוך‪,‬‬
‫אקדמיה וכו')‪.‬‬
‫מתן צידוקים לאי השוויון‪.‬‬
‫גלובליזציה‬
‫העולם הוא מערכת כלכלית אחת‪ -‬תהליך תכנון מוצר מתרחש ביבשת אחת‪ ,‬חומרי הגלם לייצורו‬
‫אחרת‬
‫‪.‬‬
‫מקורם ביבשת אחרת‪ ,‬ייצור המוצר בפועל נעשה ביבשת אחרת והשיווק שלו נעשה ביבשת‬
‫לאנשים אין יותר זהות אחת קבועה‪ ,‬אלא זהות שמורכבת מסימפוניה של זהויות שמקורןבמקומות‬
‫שונים בעולם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פונקציונליזם‪ -‬תיאוריית המודרניזציה‪-‬‬
‫המשתנה הבסיסי ביותר הוא תרבות‪ ,‬כשמצד אחד ניצבות תרבויות אינדיבידואליסטיות ומצד‬
‫שני נמצאות תרבויות קולקטיביות‪.‬‬
‫‪ .1‬תרבות קולקטיבית נותנת עדיפות למכלול על פני הפרט‪.‬‬
‫היא חונקת את הפרט כדי לשמור על המסורת שבזכותה היא קולקטיבית‪.‬‬
‫זוהי חברה עם מעט מאוד שינויים‪ -‬ישנם דפוסים תרבותיים אשר מכתיבים את‬
‫החיים‪.‬‬
‫שימור המסורת הוא בבחינת ערך עליון‪ ,‬והדמיון והיצירתיות של האדם מושתקים‪.‬‬
‫בחברה כזו יש יציבות של אמצעי הייצור‪ ,‬המערכת הכלכלית נשארת יציבה והיא‬
‫מציאות של עוני‪.‬‬
‫‪ .2‬תרבות אינדיבידואלית‪ -‬מקדשת את היצירתיות והדמיון של הפרט‪.‬‬
‫הם למעשה אלה שמניעים את הכלכלה קדימה‪.‬‬
‫שערי השפע פתוחים בפני כולם‪.‬‬
‫תהליך המודרניזציה של רוסטוב‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .1‬השלב המסורתי‪ -‬כל חברה מתנגדת לחידושים‪ ,‬והפרטים בחברה לא מסוגלים‬
‫לדמיין את עצמם חיים אחרת‪.‬‬
‫החיים הרוחניים בחברות האלה הם מאוד עשירים‪ ,‬אך עניים מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫‪ .2‬שלב ההמראה‪ -‬התעוררות של יוזמות ורעיונות חדשניים אשר מביאים להצלחה‬
‫בחברה‬
‫‪.‬‬
‫כלכלית שמשנה את דפוסי החשיבה‬
‫תוך התחזקות האינדיבידואליות הקולקטיביות מתחילה להיקרע‪.‬‬
‫‪ .3‬החתירה לבגרות טכנולוגית‪ -‬רעיון שמכה שורש בראש של אנשים‪.‬‬
‫בן אדם מתחיל לצפות ליותר ממה שיש לו היום‪ ,‬שכמות ה"יש" והחומר שלו תגדל‪.‬‬
‫צומח רעיון של אינדיבידואל‪ .‬חשיבה של "אני"‪.‬‬
‫מתחיל להיווצר אי שוויון בחברה שהייתה רגילה להיות שוויונית‪.‬‬
‫מתחילה בדידות ומתפתח ניכור ונוצרות בעיות חברתיות חדשות‪ ,‬כמו בעיה של‬
‫קשישים‪.‬‬
‫יש ירידה דרסטית בעוני האבסולוטי‪ ,‬יש הרבה זכויות לנשים והן פורצות קדימה‪.‬‬
‫‪ .4‬שלב הצריכה והייצור ההמוני‪ -‬בני אדם משוכנעים שעליהם להוציא יותר ויותר כסף‬
‫על יותר ויותר מוצרים‪.‬‬
‫צריכה‬
‫‪.‬‬
‫הכסף מאפשר פיתוח טכנולוגי שמאפשר תרבות של‬
‫החסרונות הנובעים ממצב זה הם שהרוחניות נפגעת‪ ,‬הסולידריות נפגעת‪ ,‬הניכור‬
‫והבידוד גוברים‪ -‬זהו מצב בלתי נמנע‪.‬‬
‫ביקורת על הגישה‪ -‬מה שהביא את הפריחה הכלכלית לאירופה הוא הקולוניאליזם‪ ,‬ולא‬
‫יצירתיות של אנשים‪ ,‬אירופה עשירה בגלל שהיא הצליחה לדכא‪ ,‬לנצל‪ ,‬לגנוב ולרצוח אזורים‬
‫מסוימים‪.‬‬
‫שערי השפע לא פתוחים בפני כולם‪.‬‬
‫מבחינה אמפירית‪ -‬אם החברה מתנהגת ע"פ שלבי המודרניזציה רמת החיים אמורה לעלות‪,‬‬
‫אך בפועל המציאות שונה‪ -‬העוני האבסולוטי רק מחריף ורמת החיים יורדת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קונפליקט‪ -‬תיאוריית התלות (וולרשטיין)‪-‬‬
‫השלישי‬
‫‪.‬‬
‫העושר של העולם הראשון נצבר וממשיך להיצבר על חשבון מדינות העולם‬
‫‪ .1‬השלב הראשון של הניצול הוא השלב הקולוניאליסטי‪ -‬ניצול בוטה‪ ,‬ישיר וחצוף‪.‬‬
‫מישהו מגדיר תפקידים לפי הצרכים שלו‪ ,‬משנה את הכלכלה של חברה מסוימת‬
‫לפי צרכיו‪.‬‬
‫הקולוניאליזם הוא נחלת העבר‪ ,‬אך וולרשטיין טוען שזה רק למראית עין‪-‬‬
‫ושהקולוניאליזם של ימינו מתרחש כאילו בשלט רחוק‪.‬‬
‫‪ .2‬ניאו קולוניאליזם‪ -‬מערכת יחסים של ניצול ותלות בין מדינות העולם הראשון‬
‫למדינות העולם השלישי‪.‬‬
‫בה כדי‬
‫מדינת עולם ראשון שומרת על תלות כלכלית של מדינת עולם שלישית ‪,‬‬
‫שהיא תוכל לנצל אותה‪.‬‬
‫העולם הראשון רוצה לנצל את המשאבים הטבעיים‪ ,‬את כוח העבודה וכוח הקנייה‬
‫של העולם השלישי‪.‬‬
‫השמירה על התלות נעשית באמצעות‪ 3‬מנגנונים‪:‬‬
‫‪ ‬כלכלה צרה המושתתת על יבוא‪ :‬העולם השלישי תלוי בייבוא מהעולם‬
‫הראשון‪.‬‬
‫הכלכלה מאוד צרה‪ -‬מייצרים רק מוצר אחד‪ ,‬וכדי לייצר את שאר המוצרים‬
‫הם תלויים בייבוא ממעצמות המערב‪.‬‬
‫‪ ‬היעדר יכולת תעשייתית‪ -‬קושי בפיתוח של תעשייה אוטונומית במדינות‬
‫העולם השלישי‪.‬‬
‫‪ ‬חובות חיצוניים‪ -‬בגלל דפוסי השכר הבלתי שוויוניים שיש בין מדינות עולם‬
‫ראשון למדינות עולם שלישי‪ ,‬מדינות העולם השלישי לא מצליחות לצאת מן‬
‫החובות שיש להם למדינות העולם הראשון‪.‬‬
‫אנטי גלובליזציה‪-‬‬
‫בעלי הכוח החדשים‪-‬‬
‫תאגיד הוא ישו ת כלכלית הצומחת דרך תהליכים של מיזוג ורכישה‪.‬‬
‫הכוח של התאגידים הוא בראש ובראשונה כוח של הון‪-‬כוח כלכלי ויכולת השקעה‪.‬‬
‫השקעת כסף במטרה להרוויח עוד כסף‪.‬‬
‫ההשקעה הזאת יוצרת חיים כלכליים‪.‬‬
‫ככל שהתהליך מתקדם‪ ,‬הולך וגובר כוחו של התאגיד‪.‬‬
‫"האדונים הנעדרים" (באומן)‪ -‬התאגידים התגברו על בעיית המקום‪ -‬הם נמצאים בכל מקום ובשום‬
‫מקום‪.‬‬
‫ההון קיים כמידע בלבד‪ ,‬ומידע עובר בכדור הארץ במהירות האור‪.‬‬
‫המשמעות המעשית היא שאין גבול לרמת הניצול של תאגיד(בניגוד לתקופה הפיאודלית באירופה‪,‬‬
‫בה הפיאודל היה צריך לשמור על איזון בין רמת הניצול שהוא מנצל את האריסים‪ ,‬לבין היכולת שלהם‬
‫"לעמוד על הרגליים")‪.‬‬
‫ההון‬
‫‪.‬‬
‫הממשלות מוצאות את עצמן תלויות יותר ויותר ומתחרות ביניהן על השקעה של בעלי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"כוח עבודה גמיש"‪ -‬מילת קוד של "כוח עבודה שניתן לשחק איתו"‪.‬‬
‫כוח עבודה זול‪.‬‬
‫סקטור ציבורי מצומצם‪ -‬בתפיסה של המשקיעים‪" -‬יותר הפרטה זה יותר טוב ויותר ציבורי זה‬
‫יותר רע"‪.‬‬
‫ההפרטה יעילה יותר (אידיאולוגיה)‪ ‬יותר הפרטה=יותר כסף‪.‬‬
‫האוכלוסייה זמינה יותר לניצול‪.‬‬
‫הטבות‪ -‬הטבות ומענקים שתפקידם למשוך משקיעים‪.‬‬
‫יציבות‪ -‬הבטחה שהתאגיד יפעל ללא הפרעות שונות‬
‫מהשורש‬
‫‪.‬‬
‫התפקיד של הממשלה משתנה‬
‫בריאות חינוך ורווחה יורדות‪ ,‬בעוד שההשקעות בתחום‬
‫‪,‬‬
‫ההשקעות של הממשלה בתחומים כמו‬
‫הביטחון וביטחון הפנים עולה‪ -‬הנדנדה של באומן‪.‬‬
‫למשקיעים‬
‫‪.‬‬
‫תפקידה של הממשלה הוא לספק תנאים נוחים‬
‫במציאות של גלובליזציה‪ ,‬שיש כוח עבודה גמיש ושוק צריכה‪ ,‬הביטחון התעסוקתי יורד‪.‬‬
‫ביטחון תעסוקתי‪ -‬האדם מרוויח מספיק כסף כדי לכלכל את עצמו‪.‬‬
‫המרכיב השני‪ -‬ההכנסה היא יציבה לעתיד הנראה לעין‪.‬‬
‫תרבות צריכה‪-‬‬
‫רוב הכסף שהתאגיד משקיע בפרסום של מוצר הוא כדי לפתח את התדמית של המוצר‪-‬מוצר‬
‫המשדר סגנון חיים נחשק שגורם לצרכן לקנות אותו‪.‬‬
‫פרסומות‪‬ערכים סמויים‪.‬‬
‫הערך המרכזי העובר בפרסומות הוא עדכון מוחצן‪ -‬על האדם להיות מעודכן כל הזמן במס' הולך וגדל‬
‫של דפוסי חיים (בילוי‪ ,‬לבוש‪ ,‬רכב וכו')‪ ,‬ועל האדם להראות כלפי חוץ שהוא מעודכן‪.‬‬
‫חיים‬
‫‪.‬‬
‫הדרך להראות שהאדם מעודכן היא לקנות יותר ויותר מוצרים ביותר ויותר תחומי‬
‫צריכה כהתמכרות‪-‬‬
‫‪ . 1‬המעגל הוא אין סופי‪ -‬הכל פרוש בפניו והוא יכול‬
‫לבחור מה שמתאים לו‪.‬‬
‫לאחר הרכישה ישנה ירידה בתחושה(הצורך לא סופק)‪.‬‬
‫‪ . 2‬האדם רוצה עוד מוצרים‪ ,‬וכדי לממן זאת הוא‬
‫צריך למצוא דרך להשיג את הכסף‪ -‬הוא מעמיס על‬
‫עצמו עוד ועוד עבודה‪.‬‬
‫הזמן מושקע בניסיון להשיג עוד כסף‪.‬‬
‫בעקבות כך נוצר ניכור‪ -‬האדם חוזר מהעבודה‬
‫לריקנות‪ ,‬הוא עייף ופגיע יותר לפרסומות‪.‬‬
‫את הריק החברתי האדם מנסה למלא ברכישת‬
‫מוצרים חדשים‪ -‬קניית תדמית חדשה‪.‬‬
‫ברגע שרוכשים עוד‪ ,‬רוצים עוד ומנסים להשיג‬
‫עוד כסף וחוזר חלילה‪.‬‬
‫טריגר‬
‫מחשבה על‬
‫רכישה‬
‫ירידה‬
‫‪1‬‬
‫בדרך‬
‫החיפוש אחר הכסף‬
‫(פער בינינו ובין‬
‫המשפחה והקהילה)‬
‫רכישה‬
‫קניית מוצרים‬
‫(דורש עוד כסף)‬
‫‪.2‬‬
‫העמקת הניכור‬
‫פגיעות‬
‫לפרסומות‬
‫מיתוג הלמידה‬
‫המניעים של כניסת התאגידים לבתי הספר‪:‬‬
‫‪ .1‬התחלת העיצוב של הילד‪.‬‬
‫‪ .2‬קהל יעד שמשפיע אחד על השני‪. Cool -‬‬
‫‪ .3‬כוח קנייה משמעותי‪ ‬דרך להגיע לכיס של ההורים‪.‬‬
‫כניסת התאגיד לתוך מוסדות הלימוד נעשית בצורה איטית‪ ,‬זחילה‪ -‬עד מצב שבו מוסד הלימודים אינו‬
‫יכול להתקיים ללא התאגיד‪.‬‬
‫הלימוד ההורים‪ ,‬הסביבה‬
‫‪,‬‬
‫ההתקדמות האיטית נעשית במטרה שלא לעורר התנגדות מצד מוסדות‬
‫וכו'‪.‬‬
‫מצב של השתלטות בא לידי ביטוי בכניסה והשפעה של התאגיד על תכנית הלימודים‪-‬למשל הרכבת‬
‫נעלי נייק בשיעור מלאכה‪ ,‬תחרות פרסומות לקוקה קולה‪ ,‬מבחן טעימת דגני בוקר וכו'‪.‬‬
‫סביבה‬
‫‪.‬‬
‫כשתאגיד נכנס לתוך הסביבה האקדמית הוא מגביל את חופש הביטוי והמחקר באותה‬
‫הוא גם מקטין את המרחבים הציבוריים הקיימים באקדמיה‪ ,‬ובמקומם יקומו "סניפים" של התאגיד‬
‫וינצלו את השטח הפנוי כמקום לעשות ממנו כסף‪.‬‬
‫משפחה‬
‫מוסד חברתי המאגד יחידים לקבוצות לשם הולדת ילדים וגידולם‪.‬‬
‫ההשתייכות ליחידות חברתיות כאלה מושתתת על עיקרון השארות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דם נישואים או אימוץ‪ ,‬המאגד אנשים למשפחות‪.‬‬
‫שארות= קשר חברתי המבוסס על קרבת ‪,‬‬
‫נישואין= קשר בעל תוקף משפטי‪ ,‬שאנשים מצפים שיחזיק מעמד‪ ,‬הכולל שיתוף פעולה‬
‫כלכלי ומסגרת נורמטיבית לפעילות ולהולדת ילדים‪.‬‬
‫משפחה מורחבת= יחידה משפחתית הכוללת הורים וילדים‪ ,‬אך גם שארים אחרים‪.‬‬
‫וילדיהם‬
‫‪.‬‬
‫משפחה גרעינית‪ -‬יחידה משפחתית המורכבת מהורה אחד או שניים‬
‫דפוסי נישואין‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אנדוגמיה‪ -‬נישואים של אנשים הנמנים עם אותה קטגוריה חברתית(דת‪ ,‬גזע‪ ,‬גיל‪ ,‬מעמד‬
‫חברתי וכו')‪.‬‬
‫אקסוגמיה‪ -‬דפוס נישואין הנותן היתר לנישואים בין אנשים הנמנים עם קטגוריות חברתיות‬
‫שונות‪.‬‬
‫מונוגמיה‪ -‬נישואים בין ‪ 2‬בני זוג בלבד‪.‬‬
‫פוליגמיה‪ -‬נישואים המאחדים ‪ 3‬אנשים או יותר‪.‬‬
‫‪ 2‬נשים עם גבר אחד= פוליגמיה‪ 2 ,‬גברים עם אישה אחת= פוליגניה‪.‬‬
‫פוליאנדריה‪ -‬נישואין בין אישה אחת לשני גברים‪.‬‬
‫דפוסי מגורים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פטרילוקאליים‪ -‬בחברות בהן יש שלטון אב‪ ,‬בני הזוג עוברים לגור עם משפחת האב‪.‬‬
‫מטרילוקאליים‪ -‬בחברות בהן יש שלטון אם‪ ,‬בני הזוג עוברים לגור עם משפחת האם‪.‬‬
‫ניאולוקאליים‪ -‬מקום מגורים חדש של בני הזוג‪ ,‬שאינו תלוי במגורי משפחת האב‪/‬האם‪.‬‬
‫בחינת מושג ה"משפחה" דרך ‪ 4‬הגישות הסוציולוגיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פונקציונליזם‪ -‬איך המשפחה עוזרת לשמור על הומיאוסטאזיס חברתי?‬
‫‪ o‬המשפחה היא סוכן החברות המרכזי‪.‬‬
‫‪ o‬הסדרת הפעילות המינית‪:‬‬
‫‪ ‬מפחית את התחרות הגברית‪/‬נשית‪.‬‬
‫‪ ‬גיבוש בריתות רחבות יותר‪.‬‬
‫‪ ‬מונע כאוס חברתי‪.‬‬
‫‪ o‬מעמד חברתי‪ -‬הקנייה‪/‬שמירה על מצב חברתי‪.‬‬
‫‪ o‬הקניית רשת ביטחון חומרית ורגשית‪.‬‬
‫קונפליקט‪ -‬מהן קבוצות הכוח בתוך מוסד המשפחה?‬
‫המשפחה היא מוסד אשר משעתק אי שוויון‪.‬‬
‫‪ o‬הורשה‪.‬‬
‫‪ o‬מאפשרת פטריארכאליות‪ -‬השליטה של הגבר במסגרת מוסד הנישואים היא הכי‬
‫גבוהה (בחברות מסורתיות)‪.‬‬
‫‪ o‬גזע ואתניות‪ -‬נישואים אנדוגמיים (כשרוצים לשמר גזע‪/‬דת שלטת יהיו הרבה‬
‫נישואים אנדוגמיים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אינטראקציה סימבולית‪ -‬הגדרת מצב משותפת‪.‬‬
‫בפרט‬
‫‪:‬‬
‫‪ o‬יש הרבה סמלים הקשורים במשפחה בכלל ובטקס הנישואין‬
‫‪ ‬טבעת‪ -‬מסמלת מי מותר ומי אסור‪.‬‬
‫הנישואין‬
‫‪.‬‬
‫‪ ‬כתובה‪ -‬מה כל אחד נותן ומה כל אחד מקבלת במסגרת חיי‬
‫‪ ‬עצם המילים "בעל" ו"אישה" מגדירים את מערכת היחסים והתפקידים‬
‫במשפחה‪.‬‬
‫‪ ‬טקס הנישואין עצמו הוא הגדרת מצב מסוימת‪" -‬קבל עם ועדה"‪.‬‬
‫חליפין‪-‬‬
‫‪ o‬חליפין חומרי‪ -‬מעמד כלכלי‪.‬‬
‫‪ o‬חליפין רגשי‪ -‬תמיכה רגשית‪.‬‬
‫‪ o‬חליפין מיני‪.‬‬
‫סופו של תהליך חליפין הוגן בין בני זוג הוא חתונה‪.‬‬
‫שלבים בחיי המשפחה‬
‫‪ .1‬חיזור‪ -‬אנשים נוטים להתחתן נישואים אנדוגמיים‪.‬‬
‫המסוימת‬
‫‪.‬‬
‫גם דרך החיזור דומה ומתאימה לתרבות‬
‫‪ .2‬הסתגלות למציאות‪ -‬שגרה‪.‬‬
‫רוב הנישואים מאופיינים בשגרה וניהול ותחזוקת משק בית‪.‬‬
‫‪ .3‬שלב גידול הילדים‪ -‬בחברות המתועשות ההתחייבות לילדים היא לא לכל החיים‪.‬‬
‫הילדים הופכים עצמאיים מהר מאוד‪.‬‬
‫יותר‬
‫‪.‬‬
‫בחברות טרום תעשייתיות הילדים נשארים בבית תקופה ממושכת‬
‫שלב זה מלא בקונפליקטים וויכוחים שמלווים את חיי הנישואים (כמה ילדים? ערכים וכו')‪.‬‬
‫‪ .4‬שנות החיים המאוחרות‪ -‬השלב בו הילדים עוזבים את הקן וההורים חוזרים לזוגיות ולתא‬
‫המצומצם‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת היחסים פורחת‪ -‬המחויבות כלפי הילדים פוחתת וההורים משקיעים את‬
‫זמנם בטיפוח מערכת היחסים‪.‬‬
‫‪ ‬שלב הפנסיה‪ -‬זמן פנוי‪ ,‬גילויים חדשים (ולעיתים מפתיעים) על בן הזוג‪.‬‬
‫תמורות ושינויים בחיי המשפחה (גירושין)‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫אינדיבידואליזם בקו עלייה‪.‬‬
‫האהבה הרומנטית דועכת עם השנים‪.‬‬
‫הנשים יותר עצמאיות‪.‬‬
‫חיי הנישואים כיום יותר מתוחים‪.‬‬
‫גירושים הם מקובלים יותר‪.‬‬
‫מבחינה משפטית‪ -‬תהליך הגירושין הוא פשוט‪.‬‬
‫גירושין כתהליך‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫ניתוק רגשי‪ -‬האהבה נגמרת‪/‬נחלשת‪.‬‬
‫ניתוק משפטי‪ -‬חלוקת רכוש‪ ,‬משמורת על הילדים וכו'‪.‬‬
‫היערכות נפשית‪ -‬דיכאון ותחושת בדידות‪ .‬התמודדות עם המצב החדש‪.‬‬
‫צד‬
‫היערכות קהילתית‪ -‬התנהלות מול החברים המשותפים והחברים של כל ‪.‬‬
‫היערכות כלכלית‪.‬‬
‫שינוי דפוס הורות‪.‬‬