‫שיעור ‪ :8‬שוק מטבע חוץ‬ ‫‪1‬‬ ‫במהלך השיעור נלמד לבצע ניתוח של משק קטן פתוח‪.‬‬ ‫פתוח על שום מה? כי לשיווי המשקל בשוק המוצרים ובשוק הכסף נוסיף ש‪.‬מ בשוק המט"ח‪.‬‬ ‫קטן על שום מה? על כך שהמשק הישראלי קטן ביחס ליתר מדינות העולם וכמעט ואינו משפיע על‬ ‫הפעילות הכלכלית העולמית‪ .‬בשל כך‪ ,‬נניח שהמשק מקבל כנתונים את המחירים הבינלאומיים (שערי‬ ‫ריבית ורמת המחירים של המוצרים בחו"ל)‪ .‬קרי‪ ,‬עבור ישראל משתנים אלה הם אקסוגנים‪.‬‬ ‫נגדיר‪:‬‬ ‫פיחות‪ :‬עלייה בשער הדולר (מקור השם‪ :‬ערך המטבע המקומי – השקל – פוחת)‪.‬‬ ‫ייסוף‪ :‬ירידה בשער הדולר (מקור השם‪ :‬ערך המטבע המקומי – השקל – עולה)‪.‬‬ ‫שער חליפין ריאלי‪:‬‬ ‫סימנו את שער החליפין באות ‪ .e‬כדי לייצג את שער החליפין הריאלי יש לחלק את השער‬ ‫ברמת המחירים בארץ‪ – e/p :‬ערך זה זהה לשער החליפין הריאלי‪.‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫‪ .1‬צרכן ישראלי מעוניין ברכישת מחשב מתוצרת זרה‪ .‬מחיר המחשב ‪ $1000‬ושער‬ ‫החליפין הנומינלי הוא ‪ 5‬שקלים לדולר‪ .‬לכן‪ ,‬מחיר המחשב בארץ בערכים‬ ‫נומינליים הוא ‪ 5000‬שקל‪.‬‬ ‫‪ .2‬אם רמת המחירים בארץ עלתה ב‪ 10%-‬אך לא חל שינוי במחיר המחשב בחו"ל או‬ ‫בשער החליפין של הדולר נקבל כי מחירו הנומינלי של המחשב עומד עדיין על‬ ‫‪ 5000‬שקל‪ ,‬אולם מחירו הריאלי הוזל ב‪( .10%-‬האינטואיציה‪ :‬לפני ההתייקרות‬ ‫ניתן היה לרכוש תמורת ‪ 5000‬שקל‪ ,‬סל מוצרים מקומיים מסוים‪ .‬לאחר‬ ‫ההתייקרות מחירו של אותו סל מוצרים עומד על ‪ 5,500‬שקל)‪.‬‬ ‫‪ .3‬לפיכך‪ ,‬למרות ששער החליפין הנומינלי נותר ללא שינוי‪ ,‬נגיד ששער החליפין‬ ‫הריאלי ירד ב‪ 10%-‬מ‪ 5-‬שקלים ל‪ 4.5-‬שקלים‪( .‬מעבר מ‪ p=1 -‬ל‪.)p=1.1 -‬‬ ‫‪ .4‬שימו לב! במקרה כזה‪ ,‬צפוי שהביקוש לרכישת מחשבים יעלה (בגלל ירידה‬ ‫במחירים מנקודת מבטו של הצרכן הישראלי)‪ .‬הביקוש צפוי לגרום ללחץ לעליית‬ ‫שער החליפין הנומינלי (בגלל עליית הביקוש למטבע חוץ)‬ ‫‪ © 1 1‬מיועד לתלמידי הקבוצה בלבד‪ .‬נא לא להפיץ ללא אישור המרצה‪ ,‬ד"ר מושיק לביא‪ ,‬מראש‪.‬‬ ‫‪ .5‬לעומת זאת‪ ,‬אם שער החליפין הנומינלי יעלה ל‪ 5.5-‬שקל לדולר‪ ,‬נגיד כי שער‬ ‫החליפין הריאלי נותר ללא שינוי‪ .‬ואז‪ ,‬הביקוש למחשבים יישאר ללא שינוי‪.‬‬ ‫הביקוש למוצרי יבוא‪:‬‬ ‫מקור מרכזי המשפיע על הביקוש למטבע חוץ הוא היבוא‪ .‬גודל היבוא (במונחי מטבע חוץ‬ ‫– קרי‪ ,‬בכמה דולרים אנחנו רוצים לקנות מוצרים מחו"ל)‬ ‫תלוי ב‪ 3-‬משתנים עיקריים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שער החליפין הריאלי (קשר שלילי – ככל שהשער גבוה יותר‪ ,‬הביקוש נמוך)‬ ‫ב‪ .‬מדד מחירי המוצרים המיובאים (קשר שלילי‪ ,‬בהנחת ביקוש גמיש‪ :‬ירידה במחיר‬ ‫המוצר בחו"ל גורמת לעלייה בכמות המבוקשת כך שסך הפדיון גדל)‬ ‫ג‪ .‬רמת התוצר במשק (קשר חיובי‪ ,‬הביקוש עולה עם עליית התוצר)‬ ‫הסבר לסעיף ג'‪ :‬בכל הביקושים המקומיים (צריכה פרטית‪ ,‬השקעה‪ ,‬צריכה ציבורית)‬ ‫יש מרכיבי יבוא‪ .‬לדוגמא‪ ,‬חלק מהצריכה הפרטית מורכב ממכוניות ומכשירי חשמל‬ ‫המיוצרים בחו"ל‪ ,‬חלק מהצריכה הציבורית מורכב מכלי נשק וציוד רפואי הנקנה‬ ‫בחו"ל‪ ,‬וחלק מחומרי הגלם להקמת מפעלים להשקעה מגיע מחו"ל ומיובא לארץ‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫בגלל הקשר החיובי בין התוצר לביקושים לצריכה פרטית ולהשקעה‪ ,‬נקבל גם קשר‬ ‫בין התוצר לביקוש ליבוא‪.‬‬ ‫ניתן להציג קשר זה במשוואה מעין זו‪:‬‬ ‫‪IM = IM0 + f*Y‬‬ ‫המקדם ‪ f‬הוא הנטייה השולית לייבא (‪ .)MPM‬שימו לב שאירועים מסוימים יכולים‬ ‫להגדיל את יבוא הבסיס (‪ )IM0‬עצמו‪ .‬לדוגמא‪ :‬הממשלה מחליטה להגדיל את ההוצאה‬ ‫הציבורית על‪-‬ידי רכישת מטוסים בשווי של ‪ 100‬מיליון דולר – המשמעות‪ :‬רכיב‬ ‫הבסיס של היבוא גדל ב‪ 100-‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬נוכל להציג את משוואת הביקוש ליבוא כך‪:‬‬ ‫)▲ ‪IM = IM ( e/p▼, P*im ▼ , Y‬‬ ‫כאשר‪ P*im:‬מייצג את רמת המחירים של המיוצרים המיובאים (רמת המחירים בחו"ל)‪.‬‬ ‫הביקוש למטבע חוץ כתוצאה מהביקוש ליבוא שווה לסך הביקוש (במונחי מט"ח)‬ ‫‪2‬‬ ‫היצוא המתוכנן‪:‬‬ ‫היצוא המתוכנן תלוי בשני גורמים עיקריים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שער החליפין הריאלי – קשר חיובי (שער גבוה גורם להגברת כדאיות היצוא –‬ ‫היצרן הישראלי מקבל מחיר גבוה יותר בשקלים תמורת המוצר שהוא מוכר בחו"ל‬ ‫באותו מחיר דולרי)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדד מחירי מוצרי היצוא (המחיר בחו"ל של המוצרים שהמדינה מייצאת) – קשר‬ ‫חיובי (ככל שהמחיר בחו"ל עולה‪ ,‬היצואן הישראלי יתכנן לייצא יותר מוצרים)‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬נוכל להציג את משוואת היצוא המתוכנן כך‪:‬‬ ‫)▲ ‪X = X ( e/p▲, P*x‬‬ ‫כאשר‪ P*x:‬מייצג את רמת המחירים של מוצרי היצוא (רמת המחירים בחו"ל)‪.‬‬ ‫היצע המט"ח הנובע מיצוא שווה לערך במטבע חוץ של סך היצוא המתוכנן‪.‬‬ ‫שיווי משקל בשוק המט"ח (בלי תנועות הון)‪:‬‬ ‫אם נביט בביקוש למוצרי יבוא (היוצר ביקוש למט"ח) וביצוא המתוכנן (היוצר היצע‬ ‫של מט"ח) נוכל למצוא את שיווי משקל בשוק המט"ח (שימו לב! – עדיין ניתוח חלקי‬ ‫כי לא כוללים תנועות הון שיופיעו בהמשך)‪.‬‬ ‫‪e/p‬‬ ‫היצע – )‪S (P*X0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ביקוש – )‪D (Y0, P*IM0‬‬ ‫כמות מט"ח ריאלית‬ ‫(במיליוני ש' ריאלי)‬ ‫‪150‬‬ ‫שע"ח‬ ‫ריאלי‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫בשיווי‪-‬משקל נקבעים מחיר (שער‪-‬החליפין הריאלי) וכמות (סך הכמות של מט"ח‬ ‫שהחליפה ידיים בשוק)‪ .‬הכמות משקפת את הגודל (בערכים של מטבע מקומי ריאלי)‬ ‫של היבוא והיצוא בשיווי‪-‬משקל‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שימו לב! בשל העדר תנועות הון – אין גרעון במאזן השוטף ולכן קיבלנו כי סה"כ‬ ‫היצוא שווה לסה"כ היבוא‪ .‬מצב זה ישתנה בהמשך‪.‬‬ ‫דוגמאות לשינויים במיקום העקומות וברמת שיווי משקל‪:‬‬ ‫א‪ .‬גידול בתוצר >> עלייה בביקוש למוצרי יבוא >> עקומת ביקוש למט"ח זזה כלפי‬ ‫מעלה >> נוצר שיווי משקל חדש‪ :‬שער חליפין ריאלי גבוה יותר (עליית שער‬ ‫הדולר)‪ ,‬רמת יבוא גדולה יותר ורמת יצוא גדולה יותר (העלייה בשע"ח ריאלי‬ ‫שיפרה כדאיות היצוא)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ירידה במחירי המוצרים במיוצאים >> ירידה ביצוא המתוכנן >> עקומת היצע‬ ‫מט"ח זזה למעלה ושמאלה >> נוצר שיווי משקל חדש‪ :‬שער חליפין ריאלי גבוה‬ ‫יותר ורמת יבוא ויצוא קטנות יותר (העלייה בשער חליפין ריאלי גורמת להפחתת‬ ‫הביקוש ליבוא ולכן להקטנתו)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עלייה במחירי מוצרים מקומיים (‪ P‬עולה) >> אין השפעה על יצוא או יבוא >>‬ ‫ש‪.‬מ‪ .‬לא ישתנה ולכן שע"ח נומינלי (‪ )e‬יעלה בדיוק בשיעור עליית המחירים‪.‬‬ ‫משטרי מטבע של הבנק המרכזי‪:‬‬ ‫בשוק המט"ח המתואר לעיל לא צרפנו את הבנק המרכזי‪ .‬לבנק יש יתרות מט"ח וכמות‬ ‫בלתי מוגבלת של כסף מקומי (באמצעות הדפסה) ולכן הוא יכול להוות שחקן מרכזי‬ ‫בשוק המט"ח‪ .‬מקובל להבחין בין שני משטרים קיצוניים של הבנק המרכזי‪:‬‬ ‫א‪ .‬שער חליפין נייד – הבנק אינו מתערב כלל במסחר במט"ח ושער החליפין נקבע‬ ‫אך ורק על‪-‬ידי כוחות השוק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שער חליפין קבוע – הבנק מתחייב לשמור על שער חליפין קבוע‪ .‬הבנק מתחייב‬ ‫מראש לספק עודפי ביקוש למט"ח (על‪-‬ידי מכירת מתוך רזרבות המט"ח) או‬ ‫לקלוט עודפי היצע (על‪-‬ידי הדפסת כסף) על‪-‬מנת להבטיח לבנקים המקומיים את‬ ‫האפשרות למכור או לרכוש מט"ח ללא מגבלה בשער החליפין הרשמי‪ .‬כמובן‪,‬‬ ‫שהבנק יכול להחליט על שינוי שער החליפין הרשמי מזמן לזמן‪ ,‬אולם הרעיון הוא‬ ‫שהבנק קובע את השער ולא כוחות השוק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בין שני המשטרים הטהורים לעיל‪ ,‬קיימים כמה משטרי ביניים בהם הבנק נוקט‬ ‫מדיניות מעורבת‪ .‬אחת האפשרויות היא שער חליפין קבוע ומוצמד (לדוגמא‬ ‫‪4‬‬ ‫דולריזציה)‪ .‬אפשרות אחרת היא מדיניות של ניוד מנוהל – שער החליפין חופשי‬ ‫אך הבנק מקפיד על התערבות מסוימת בשוק (גלויה וחשאית) כדי לשמור על‬ ‫השער במסגרת רמות "סבירות"‪ .‬בעבר‪ ,‬בנק ישראל ניהל מדיניות ניוד מנוהל‬ ‫במסגרת מה שמכונה "מדיניות האלכסון"‪ .‬כיום (‪ )2009-2011‬בנק ישראל‬ ‫מתערב בצורה סמויה בשוק המט"ח באמצעות רכישה של מטבע חוץ בלי הודעה‬ ‫מוקדמת‪ .‬היקף הרכישה בשנתיים האחרונות נאמד בכ‪ 60-‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫שער חליפין נייד עם תנועות הון‬ ‫תנועות הון בינלאומיות הן חלק בלתי נפרד משווי ההון המודרניים‪ .‬מטעמי נוחות מקובל‬ ‫להביא בחשבון את תנועות ההון נטו כלומר תנועות ההון אל המשק פחות תנועות ההון מן‬ ‫המשק‪ .‬כאשר גודל זה חיובי מוסיפים אותו בצד ההיצע של המט"ח וכאשר הגודל שלילי‬ ‫בצד הביקוש‪ .‬היקף תנועות ההון נטו משפיע על קביעת שער החליפין במשק שבו‬ ‫מתקיימת מדיניות של שער חליפין נייד‪ .‬היקף חיובי גדול של תנועות הון נטו צפוי להגדיל‬ ‫את היצע המט"ח ולגרום לירידת שער החליפין‪ .‬בכיתה נראה את המשמעות מבחינה‬ ‫גראפית‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מאזן התשלומים‪:‬‬ ‫מאזן התשלומים של מדינה הוא דו"ח המסכם את כל העיסקות שנעשו בתקופה נתונה בין‬ ‫תושבי המדינה לבין תושבי שאר העולם‪.‬‬ ‫בדרך כלל הרישום מתייחס למקום המגורים של האזרח ולא בהכרח ללאומיות שלו‪ :‬כשעובד‬ ‫זר בישראל רוכש לחם במכולת זו אינה עיסקה בינלאומית‪ .‬לעומת זאת כשחברה ישראלית‬ ‫מפ"ת רוכשת סרטי קולנוע ממפיץ סרטים ישראלי שפועל בלוס‪-‬אנג'לס‪ ,‬זו כן עיסקה‬ ‫בינלאומית שתרשם במאזן התשלומים‪.‬‬ ‫מבנה מאזן התשלומים‬ ‫המאזן מורכב מכמה חשבונות נפרדים‪:‬‬ ‫א‪ .‬חשבון הסחורות והשירותים‪ :‬החשבון הכולל את כל העיסקאות במסחר ושירותים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשבון ההעברות החד‪-‬צדדיות‪ :‬כל פעולות העברת כספים ללא תמורה‬ ‫ג‪ .‬חשבון ההון‪ :‬החשבון הכולל את השקעות העולם במדינה והשקעות המדינה בשאר‬ ‫העולם ואת כל תנועות ההון (כולל פיקדונות במשקים אחרים)‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬סעיפים א' ‪ +‬ב' נקראים החשבון השוטף‪ .‬סעיף ג' נקרא חשבון ההון‪.‬‬ ‫גרף‪ :‬החשבון השוטף נטו של ישראל במיליוני דולרים ‪9111-0292‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‪http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/indic/heb_c09.htm ,‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪-2,000‬‬ ‫‪-4,000‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תיאור מפורט של רישום מאזן התשלומים‬ ‫‪ .9‬החשבון השוטף‪:‬‬ ‫א‪ .‬חשבון הסחורות והשירותים‬ ‫בצד החובה נרשמות עסקאות יבוא של סחורות (מוצרים) ושירותים (שירותי תיירות –‬ ‫רכישות של תיירים ישראלים בחו"ל‪ ,‬שירותי ביטוח‪ ,‬שירותי עבודה – תשלום לעובדים‬ ‫זרים המועסקים זמנית במשק‪ ,‬שירותי הון – ריבית שהמשק משלם למשקיעים זרים‬ ‫הפועלים במשק)‪.‬‬ ‫בצד הזכות נרשמות עסקאות יצוא של סחורות ושירותים באופן דומה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העברות חד‪-‬צדדיות‬ ‫בסעיף זה רושמים את כל הסכומים שהועברו מהמשק (צד חובה) או אליו (צד זכות) על‪-‬‬ ‫ידי המגזר הפרטי ‪ /‬הציבורי ללא תמורה‪.‬‬ ‫המשק הישראלי זוכה להעברות חד צדדיות ממקורות שונים (נרשמות בצד הזכות)‪:‬‬ ‫‪ ‬העברות ממשלתיות למגזר הציבורי‪ :‬מענקים מגרמניה (בעבר) וארה"ב (כיום)‬ ‫‪ ‬העברות ממשלתיות למגזר הפרטי (הסכמי שילומים אישיים מגרמניה)‬ ‫‪ ‬העברות שניתנו על‪-‬ידי פרטים למגזר הציבורי (תרומות למגבית היהודית‪ ,‬הדסה‪,‬‬ ‫מוסדות חינוך ומחקר שנתרמו על‪-‬ידי יהודי התפוצות)‬ ‫‪ ‬העברות שניתנו על‪-‬ידי פרטים למגזר הפרטי (מתנות שאנשים פרטיים קיבלו‬ ‫ממכרים ומשפחה מעבר לים והעברות כספיות שביצעו עולים חדשים שהביאו איתם‬ ‫רכוש או כספים מארצות מוצאם)‪.‬‬ ‫‪ .0‬חשבון ההון‪:‬‬ ‫בחשבון זה נרשמות כל תנועות ההון אל המשק (זכות) וממנו (חובה)‪ .‬הפעולות המרכזיות‬ ‫הנרשמות בחשבון זה‪:‬‬ ‫השקעות של תושבי חול בארץ (צד זכות)‬ ‫השקעות של ישראלים בחו"ל (צד חובה)‬ ‫מלוות שקיבל המשק מחו"ל (צד זכות) – כאשר אדם פרטי‪ ,‬פירמה או הממשלה נוטלים‬ ‫הלוואה בחו"ל הדבר גורם לכניסת מט"ח למשק ולכן תירשם קבלת ההלוואה בצד הזכות‪.‬‬ ‫פירעון הלוואה יירשם בצד החובה‪.‬‬ ‫הלוואת שנתן המשק לחו"ל (צד חובה)‬ ‫‪7‬‬ ‫עלייה ביתרות מטבע החוץ של המשק (פיקדונות של המשק בחו"ל) – אם מתרחש גידול‬ ‫בפיקדונות של המשק בחו"ל הדבר כרוך ביציאה של מטח מהמשק ולכן יסומן בצד החובה‪.‬‬ ‫ירידה של הפיקדונות תסומן בצד הזכות‪.‬‬ ‫עלייה ביתרות של תושבי חו"ל במשק – גידול יירשם בצד הזכות (כניסה של מטח למשק)‬ ‫וירידה תירשם בצד החובה‪.‬‬ ‫רישום פעולות במאזן התשלומים‪:‬‬ ‫‪ .1‬כל עסקה בינלאומית נרשמת באופן כפול כך שבסופו של דבר המאזן נישאר מאוזן‪.‬‬ ‫‪ .2‬מאזן התשלומים מסוכם לפי חלקיו‪.‬‬ ‫דוגמא להצגת מאזן התשלומים‪:‬‬ ‫מאזן התשלומים לשנה שמתחילה ב‪ 1.1.2011-‬באלפי דולרים (דוגמא)‬ ‫החשבון‬ ‫השוטף‬ ‫חשבון ההון‬ ‫חשבון הסחורות‬ ‫והשירותים‬ ‫חשבון ההעברות‬ ‫החד‪-‬צדדיות‬ ‫חשבון ההון‬ ‫לטווח ארוך‬ ‫ובינוני‬ ‫חשבון ההון‬ ‫לטווח קצר‬ ‫סה"כ‬ ‫חובה (~ יציאת מט"ח)‬ ‫זכות (~ כניסת מט"ח)‬ ‫‪ )1‬יבוא סחורות‬ ‫‪ )2‬יבוא שירותים‬ ‫‪ )1‬מתנות ומענקים שניתנו על‪-‬ידי‬ ‫המשק למשקים אחרים‬ ‫‪ )1‬השקעות של תושבי משק בחו"ל‬ ‫‪ )2‬מלוות שניתנו ע"י המשק‬ ‫לתושבי משקים אחרים לטווח ארוך‬ ‫ובינוני‬ ‫‪ )1‬מלוות שניתנו על‪-‬ידי המשק‬ ‫לתושבי משקים אחרים לטווח קצר‬ ‫‪ )2‬גידול בפיקדונות המשק בחו"ל‬ ‫=‬ ‫‪ )1‬יצוא סחורות‬ ‫‪ )2‬יצוא שירותים‬ ‫‪ )1‬מתנות ומענקים שנתקבלו על‪-‬ידי‬ ‫המשק ממשקים אחרים‬ ‫‪ )1‬השקעות של תושבי חוץ במשק‬ ‫‪ )2‬מלוות שנתקבלו ע"י המשק‬ ‫מתושבי משקים אחרים לטווח ארוך‬ ‫ובינוני‬ ‫‪ )1‬מלוות שנתקבלו ע"י המשק‬ ‫מתושבי משקים אחרים לטווח קצר‬ ‫‪ )2‬גידול בפיקדונות של חו"ל במשק‬ ‫=‬ ‫הערה ‪ :1‬מטעמי קיצור ופשטות מקובל לעיתים לאחד סעיפים משני צדי המאזן לסעיף אחד‬ ‫המציג תנועות הון נטו‪ .‬לדוגמא‪ :‬השקעות נטו בישראל (ירשמו בצד הזכות כסה"כ‬ ‫השקעות שנעשו בישראל פחות השקעות של ישראלים בחו"ל)‪.‬‬ ‫הערה ‪ :2‬נוהגים שלא לרשום פעולות בסימן מינוס במאזן (אלא פשוט מעבירים אגף)‪.‬‬ ‫למעט במקרה של יתרות מטבע חוץ (פיקדונות המשק בחו"ל) – עלייה ביתרות המטח‬ ‫תופיע בצד החובה בסימן חיובי‪ ,‬ואילו ירידה ביתרות המט"ח תופיע בסימן מינוס‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫דוגמאות לרישום פעולות ספציפי (מתון אורון‪ ,‬מארק ועופר ‪ ,‬פרק ‪:)91‬‬ ‫‪ .1‬חברה ישראלית מייצאת תוכנה לארה"ב בשווי ‪ .$92,222‬התמורה מתקבלת במזומן‬ ‫ומופקדת בחשבונו של היצואן בבנק המקומי בדולרים‪.‬‬ ‫הרישום‪ :‬בחשבון השוטף בצד הזכות נרשום יצוא – ‪ 10,000‬ואילו בחשבון ההון‬ ‫בפיקדונות מט"ח בצד החובה נרשום ‪.10,000‬‬ ‫‪ .2‬יבואן ישראלי ייבא מוצרים ב‪ .$92222-‬מחצית הסכום שולם במזומן מייד ומחצית‬ ‫מומנה באשראי ספקים לטווח קצר‪.‬‬ ‫הרישום‪ :‬בחשבון השוטף בצד החובה נרשום יבוא – ‪ 10000‬ואילו בחשבון ההון נרשום‬ ‫בצד הזכות הלוואת שנתקבלו ‪ ,5000‬ובצד החובה נרשום מינוס ‪ 5000‬בפיקדונות בחו"ל‪.‬‬ ‫‪ .3‬המשק מקבל מענק מארה"ב של ‪ 3‬מיליארד דולר‪ :‬מיליארד אחד הופקד בחשבון‬ ‫המט"ח של הממשלה ואילו היתר התקבל כמטוסים בשווי של ‪ 2‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫הרישום‪ :‬בצד הזכות בחשבון השוטף נרשום העברה חד צדדית של ‪ 3‬מיליארד דולר ואילו‬ ‫בצד החובה של החשבון השוטף נרשום יבוא מטוסים של ‪ 2‬מיליארד דולר‪ .‬בחשבון ההון‬ ‫נרשום בצד החובה עלייה של ‪ 1‬מיליארד דולר בפיקדונות המשק בחו"ל‪.‬‬ ‫גירעון (או‪ :‬עודף) במאזן התשלומים‪:‬‬ ‫לפי ההגדרה לעיל‪ ,‬מאזן התשלומים מאוזן תמיד (בגלל ההשפעה של יתרות מטבע‬ ‫חוץ)‪ .‬אבל לפער באחד מחלקי המאזן יש משמעות כלכלית‪.‬‬ ‫נגדיר‪:‬‬ ‫גרעון במאזן המסחרי (חשבון הסחורות והשירותים)‪ :‬ערך היבוא של סחורות‬ ‫ושירותים גבוה מערך היצוא של סחורות ושירותים‪.‬‬ ‫גרעון במאזן התשלומים‪ :‬כאשר הגרעון בחשבון השוטף גדול מהפער החיובי (עודף)‬ ‫בחשבון ההון לטווח ארוך – מדובר בגרעון במאזן התשלומים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫עודף היבוא אינו דבר שלילי כשלעצמו‪ .‬להיפך‪ ,‬הוא מהווה תוספת מקורות למשק‪.‬‬ ‫השאלה היא מה יעשה המשק במקורות הנוספים שעומדים לרשותו (ינצל אותם‬ ‫למטרות צריכה או השקעה?) ובעיקר‪ ,‬כיצד ממומן עודף היבוא‪ .‬אילו ניתן היה‬ ‫להבטיח שהמקורות להעברות חד צדדיות (מענקים‪ ,‬שילומים‪ ,‬עלייה לארץ) יהיו‬ ‫יציבים לאורך זמן אין בכלל בעיה‪ .‬אולם‪ ,‬אם קיים חשש להמשך קבלת סכומים אלה‬ ‫עלול המשק להתרגל לרמת חיים וצריכה גבוהה ממה שהוא יכול לאפשר לעצמו ללא‬ ‫סיוע מבחוץ‪ .‬עם הפסקת קבלת הסיוע עלול המשק לסבול ממשבר חמור שיבוא לידי‬ ‫ביטוי בירידה חמורה ברמת החיים‪.‬‬ ‫עודף יבוא שממומן באשראי והלוואות לטווח קצר או על‪-‬ידי ירידה ביתרות מטבע חוץ‬ ‫מצביע על חוסר יציבות במאזן התשלומים‪ .‬שכן‪ ,‬היתרות המידלדלות עד שהן אוזלות‬ ‫והלוואות לטווח קצר עלולות להוביל את המשק לבעיות של נזילות והזדקקות‬ ‫להלוואות נוספות כדי לפרוע את הקודמות‪.‬‬ ‫הצגה אלגברית‪:‬‬ ‫ירידה ביתרות‬ ‫המט"ח‬ ‫העברות חד‬ ‫‪+‬‬ ‫צדדיות שנתקבלו נטו‬ ‫‪ +‬הלוואות‬ ‫שנתקבלו נטו‬ ‫השקעות‬ ‫‪+‬‬ ‫בארץ נטו‬ ‫= ‪IM – X‬‬ ‫כאשר‪ = X :‬יצוא‪ = IM ,‬יבוא‪.‬‬ ‫החוב החיצוני‪:‬‬ ‫מימון הגירעון בחשבון השוטף על‪-‬ידי נטילת אשראי והלוואות מחו"ל יוצר חוב של‬ ‫המשק לחו"ל‪ .‬חוב זה נקרא החוב החיצוני‪ .‬ככל שהחוב גדול יותר כן גדלים יותר‬ ‫תשלומי הריבית ושער הריבית שדורשים המלווים – גבוה יותר‪ .‬שכן‪ ,‬ככל שהחוב‬ ‫החיצוני גדול יותר נתפס המשק כלווה מסוכן יותר‪.‬‬ ‫נכון לסוף שנת ‪ ,2010‬עמד החוב החיצוני נטו של מדינת ישראל על יתרת זכות של‬ ‫‪ 54‬מיליארד דולר‪ .‬סך החוב החיצוני ברוטו הוא כ‪ 106-‬מיליארד דולר ומולו יש‬ ‫לישראל (מגזר ציבורי‪ ,‬פרטי ובנקים) נכסים בחוץ לארץ בהיקף של ‪ 160‬מיליארד‬ ‫דולר (מתוך זה יתרות מט"ח בנק ישראל בהיקף של כ‪ 73-‬מיליארד דולר)‪.‬‬ ‫לנתונים מלאים ראו‪http://www.bankisrael.gov.il/data/c61.htm :‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הגדרות‪:‬‬ ‫החוב החיצוני ברוטו בסוף השנה = חוב חיצוני ברוטו בתחילת השנה ‪ +‬הלוואות שנתקבלו‬ ‫במשך השנה – הלוואות שנפרעו במשך השנה‪.‬‬ ‫החוב החיצוני נטו = החוב החיצוני ברוטו – יתרות המט"ח של המשק‬ ‫וכן מתקיים‪ :‬הגידול (צמצום) בחוב החיצוני נטו = הגידול (צמצום) בחוב החיצוני ברוטו‬ ‫פחות הגידול ביתרות מט"ח‪.‬‬ ‫משק פתוח המקיים תנועות הון חופשיות‬ ‫בהדרגה מרבית משקי העולם עברו למדיניות של שער חליפין נייד וליברליזציה של שוק‬ ‫מטבע החוץ – קרי‪ ,‬תנועות הון חופשיות מתוך ואל המדינה‪.‬‬ ‫כיצד תשפיע מדיניות זו על התוצאות של פעולות שונות וקביעת נקודת ש‪.‬מ?‬ ‫כאשר ש‪.‬ח הוא נייד וקיימות תנועות הון חופשי‪ .‬קיים זרם של תנועות הון לטווח קצר‬ ‫המבוססת על פער הריבית בין המשק למשקים זרים בעולם‪.‬‬ ‫ככל שהריבית במשק שלנו גדולה מהריבית בעולם ואין חשש לפיחות‪ ,‬משקיעים לטווח‬ ‫קצר יעדיפו להעביר כספים מחו"ל למשק שלנו כדי ליהנות מהריבית הגבוהה‪ .‬כניסת הון‬ ‫זר למשק גורמת להגדלת היצע המט"ח ולכן לירידת שע"ח‪ .‬המשמעות‪ :‬עלייה בעודף‬ ‫היבוא‪ :‬היבוא גדל‪ ,‬היצוא קטן‪.‬‬ ‫לחילופין‪ ,‬כאשר הריבית יורדת‪ ,‬יש בריחת הון מהארץ והיצע המט"ח קטן ולכן נקבל‬ ‫עלייה בשער‪-‬החליפין‪ .‬המשמעות‪ :‬ירידה בעודף היבוא‪ :‬היבוא קטן‪ ,‬היצוא גדל‪.‬‬ ‫ניתן לראות שבמשק פתוח עם שע"ח נייד ותנועות הון חופשיות נקבל קשר שלילי נוסף‬ ‫בין שער הריבית לבין רכיב בביקוש המצרפי (בנוסף לצריכה הפרטית ולהשקעה) – רכיב‬ ‫זה הוא עודף היבוא‪.‬‬ ‫]‪(IM – X) [(r – r*)‬‬ ‫כאשר *‪ r‬מייצג את רמת הריבית בעולם‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫נספח א‪:‬‬ ‫שקילות כוח הקנייה‪.)PPP( :‬‬ ‫באופן עקרוני נצפה כי מחירי מוצרים (בפרט כאלה הנוחים להעברה ממקום למקום) יהיה‬ ‫זהה במשקים שונים תוך התחשבנות בשער החליפין‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם מחיר טלוויזיה בארה"ב‬ ‫הוא ‪ $1000‬ושער החליפין הוא ‪ 4‬שקלים לדולר‪ ,‬נצפה שמחיר הטלויזיה בישראל יהיה‬ ‫‪ 4,000‬שקלים (בהנחה שאין עלויות הובלה משמעותיות ואין מכסים ומסים מיוחדים)‪.‬‬ ‫וניתן לרשום משוואה‪( .ep*=p :‬כאשר ‪ *p‬מייצג את המחירים בחו"ל ו‪ p-‬מייצג מחירים‬ ‫בארץ ו‪ e-‬מייצג את שער החליפין הנומינלי)‪.‬‬ ‫למשוואה זו קוראים בשם חוק המחיר האחיד‪.‬‬ ‫להנחה שחוק המחיר האחיד מתקיים גם עבור המוצר המצרפי (כלל המחירים במשק)‬ ‫קורים עקרון השקילות המוחלטת של כוח הקנייה ( ‪absolute purchasing power‬‬ ‫‪.)parity‬‬ ‫משמעות עקרון זה היא ששער החליפין ו‪/‬או רמת המחירים המקומית יתאימו את עצמם כך‬ ‫שכוח הקנייה של סכום כסף נתון יהיה זהה בכל המדינות‪.‬‬ ‫בכיתה‪ :‬מדד הביג‪-‬מאק‪.‬‬ ‫‪12‬‬