‫‪1‬‬ ‫מבזק מס‬ ‫‪ 31‬באוקטובר‪0241 ,‬‬ ‫מס' ‪141‬‬ ‫לקוחות וחברים יקרים‪:‬‬ ‫הרינו מתכבדים לשלוח אליכם חדשות‪ ,‬עדכונים ומאמרים על הנעשה בתחום המסים‪ .‬והפעם‬ ‫מבזקנו יעסוק בנושא‪" ,‬פסק דין חדש המשקיף חברת ארנק"‪ ,‬קריאה נעימה‪.‬‬ ‫בחודש אוקטובר ‪ 3112‬פורסמו בעקבות דו"ח ועדת‬ ‫בגין שירותיו כמנכ"ל ישולם כנגד חשבונית מס של‬ ‫פרופ' טרכטנברג המלצות של 'צוות חברות הארנק'‬ ‫חברת ניהול‪ .‬בדוחות הניכויים של הקרן לשנות המס‬ ‫להליך חקיקה בנוגע למיסוי חברות ארנק‪ .‬במסגרת‬ ‫‪ ,3112 – 3112‬דיווחה הקרן על התשלומים ששולמו‬ ‫ההמלצות‪ ,‬נערך מיפוי לסוגי חברות הארנק וחברות‬ ‫לחברת בן שושן כהוצאה שהוציאה בגין שירותי ניהול‪.‬‬ ‫האחזקה על פי סוג הפעילות ומבנה הבעלות‪ ,‬והוצע‬ ‫פקיד שומה ת"א ‪ 2‬מיאן לקבל את המוצהר בדוחות‬ ‫אופן הטיפול המיסויי בכל אחת מסוגי חברות‬ ‫הניכויים של הקרן וחלף זאת קבע כי ההכנסה ששולמה‬ ‫הארנק (לעניין זה‪ ,‬ראו מבזק מס ‪ 121‬של משרדינו)‪.‬‬ ‫לחברת בן שושן מהווה "הכנסת עבודה" בידי מר בן‬ ‫ההמלצות של צוות חברות הארנק לא התגבשו‬ ‫שושן‪ .‬הכנסת העבודה‪ ,‬ככזאת‪ ,‬חייבת במס בהתאם‬ ‫עדיין לכדי דבר חקיקה מחייב והן אף לא נכללות‬ ‫להוראות סעיף ‪ )3(3‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬ולפיכך היה על‬ ‫בפרק המיסוי של הצעת חוק ההסדרים החדש‬ ‫הקרן לנכות מס במקור משכרו של בן שושן בהתאם‬ ‫לשנת ‪.3112‬‬ ‫לסעיף ‪ 161‬לפקודה ובנוסף לשלם מס מעסיקים לפי חוק‬ ‫על אף היעדרה של חקיקה קונקרטית ומחייבת‬ ‫מס מעסיקים ומס שכר לפי חוק מס ערך מוסף‪ .‬הקרן‬ ‫בנושא חברות הארנק‪ ,‬פורסם לאחרונה פסק הדין‬ ‫טענה בבית המשפט כי‪ ,‬לא התקיימו יחסי עובד –‬ ‫של בית המשפט המחוזי בתל אביב‪ ,‬בעניין קרן תל‬ ‫מעביד בין בן שושן לבין הקרן ובנוסף כי‪ ,‬הסכם‬ ‫אביב לפיתוח‪ .‬במסגרת פסק הדין‪ ,‬נידונה שאלת‬ ‫העסקתו של בן שושן משקף את אומד דעתם של‬ ‫סיווג לצורכי מס של תשלום שרשמה קרן תל אביב‬ ‫הצדדים בשעת ההתקשרות ועל כן פקיד השומה אינו‬ ‫לפיתוח בדו"ח הניכויים שלה כדמי ניהול שניתנו‬ ‫רשאי להתעלם מהסכם זה ומעקרון האישיות‬ ‫לחברה בגין שירותי ניהול או כשכר עבודה המשולם‬ ‫המשפטית הנפרדת תוך פגיעה בזכות ההתאגדות של בן‬ ‫למנהלה שבגינו היה על הקרן לנכות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מס‬ ‫שושן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פקיד השומה ביסס את עמדתו‪ ,‬בין‬ ‫מעסיקים ומס שכר‪ .‬מעובדות פסק הדין אנו למדים‬ ‫היתר‪ ,‬על הטיעונים הבאים‪ :‬מבנה ההסכם‪ ,‬תוכנו ואופן‬ ‫כי‪ ,‬קרן תל אביב לפיתוח (להלן‪" :‬הקרן") הינה‬ ‫פנייתו כלפי הצד המועסק מבטאים התייחסות לאדם‬ ‫מוסד ציבורי שהוקם במטרה להביא לשינוי חברתי‬ ‫ספציפי ולא לחברה‪ ,‬ומאחר שההסכם נחתם עם מר בן‬ ‫בעיר תל אביב – יפו ולשפר את חייהם של תושבי‬ ‫שושן בעצמו ולא עם חברת בן שושן‪ .‬עוד נטען על ידי‬ ‫העיר ומבקריה‪ .‬בשנת ‪ ,3113‬נחתם הסכם בין הקרן‬ ‫פקיד השומה כי‪ ,‬חברת בן שושן הוקמה רק בסמוך‬ ‫לבין מר בן שושן‪ ,‬בו נקבע‪ ,‬כי בן שושן ישמש‬ ‫לאחר מועד החתימה על ההסכם; כי לא נמשכו כספים‬ ‫כמנכ"ל הקרן בשנים ‪ 3112 – 3113‬וכי התשלום‬ ‫מחברת בן שושן באמצעות משכורת או דיבידנד על ידי‬ ‫עמוד ‪0 0‬‬ ‫מבזק מס‬ ‫‪ 14‬באוקטובר‪0241 ,‬‬ ‫מס' ‪414‬‬ ‫מר בן שושן בשנות המס הרלוונטיות; וכי‪ ,‬מר בן‬ ‫הפעילות של הקרן‪ ,‬כאשר מנגד לא היה לו כל תפקיד של‬ ‫שושן מילא כרטיס עובד בקרן (טופס ‪ )111‬ורשם‬ ‫ממש בחברת בן שושן‪ ,‬שממנה כלל לא משך כספים‪.‬‬ ‫את הקרן כמעביד‪ .‬בית המשפט מפי השופטת ד"ר‬ ‫לאור הניתוח דלעיל‪ ,‬בית המשפט הגיע למסקנה כי‬ ‫מיכל אגמון – גונן בבואו להכריע בשאלה‬ ‫ההתקשרות של הקרן הייתה עם מר בן שושן בעצמו‬ ‫המשפטית‪ ,‬ציין ראשית את הכלל‪ ,‬לפיו‪ ,‬סיווג‬ ‫ולא עם חברת בן שושן‪ ,‬ועל כן‪ ,‬החליט לקבל את עמדת‬ ‫העסקה לצורך דיני המס נקבע לפי מהותה‬ ‫פקיד השומה ולדחות את ערעורה של הקרן‪.‬‬ ‫הכלכלית של העסקה ולא לפי שמה של העסקה או‬ ‫לעמדתנו‪ ,‬בפסק הדין הקרן לפיתוח תל אביב‪ ,‬לא‬ ‫הכינוי שניתן לה על ידי הצדדים‪ .‬בית המשפט קבע‬ ‫נקבעה הלכה גורפת וכוללת בדבר השקפה של חברות‬ ‫כי‪ ,‬לשון הסכם העסקתו של מר בן שושן מעלה כי‪,‬‬ ‫ניהול‪ ,‬אלא נבחנה מהותה הכלכלית של עסקה על רקע‬ ‫המדובר בהסכם להעסקתו של בן שושן כמנכ"ל‬ ‫נסיבות עובדתיות ייחודיות‪ ,‬שהובילו את בית המשפט‬ ‫הקרן ולא בהסכם לשכירת שירותי ניהול מחברת בן‬ ‫למסקנה כי יש להתעלם מהכינוי שניתן לעסקה על ידי‬ ‫שושן‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע כי‪ ,‬מאחר שחברת בן שושן הינה‬ ‫הצדדים ולבצע מעין השקפה של חברת הניהול‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫חברת מעטים בבעלותו הבלעדית של בן שושן אשר‬ ‫אנו סבורים כי‪ ,‬בהתקיימותן של נסיבות עובדתיות‬ ‫הוקמה רק בסמוך לאחר חתימת הסכם העסקה‪,‬‬ ‫אחרות מסקנת בית המשפט יכול ותהא שונה‪ .‬עוד נציין‬ ‫קיים קושי לקבל את הטענה שלפיה ההתקשרות‬ ‫כי‪ ,‬במסגרת פסק הדין נבחנה שאלת סיווג הניכוי‬ ‫מלכתחילה נעשתה עם חברת בן שושן ולא עם מר‬ ‫לצורכי מס כתשלום בגין שירותי ניהול או כתשלום שכר‬ ‫בן שושן באופן אישי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע כי‪ ,‬התנהגות‬ ‫עבודה‪ ,‬בעוד שהמציאות מלמדת על מתווים משולבים‬ ‫הצדדים הלכה למעשה מובילה גם היא למסקנה כי‬ ‫בהם מתקיימות שתי מערכות יחסים מקבילות‪ ,‬האחת‬ ‫עסקינן במערכת של יחסי עובד – מעביד‪ .‬כך‪,‬‬ ‫של שירותי ניהול ו‪/‬או ייעוץ באמצעות חברה והשנייה‬ ‫למשל‪ ,‬הקרן הנפיקה לבן שושן בכל חודש תלוש‬ ‫של יחסי עובד – מעביד‪ .‬מערכות יחסים אלו אינן‬ ‫שכר‪ ,‬בגין הרכב הצמוד והטלפון הנייד שהועמדו‬ ‫בהכרח סותרות האחת את השנייה‪.‬‬ ‫לרשותו וכן הונפק לו טופס ‪ 116‬ובמסגרת מסמכים‬ ‫אלו הוצג בן שושן כעובד הקרן‪ .‬בית המשפט התווה‬ ‫לבירורים‪ ,‬וייעוץ משפטי אנא פנו לד"ר עו"ד איל‬ ‫כי יש ליתן משנה תוקף למסמכים האמורים שכן‬ ‫שנהב‪ ,‬עו"ד אורן בירן‪ ,‬עו"ד יפעת וייס ועו"ד מוטי‬ ‫אלו משקפים את האופן שבו ראו הצדדים את‬ ‫בללתי ממחלקת המסים של המשרד‪ .‬אין באמור‬ ‫יחסיהם בזמן אמת‪ .‬בית המשפט קבע כי‪ ,‬גם יישום‬ ‫ברשימה זו כדי להוות חוות דעת ו‪/‬או ייעוץ משפטי‬ ‫מבחני עובד – מעביד העלה שהתשלומים הינן בגדר‬ ‫בסוגיות הנידונות ובכל אופן מומלץ להתייעץ עם‬ ‫שכר עבודה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאור כך שמטבע תפקידו‬ ‫מומחה מס לפני נקיטת צעדים משפטיים ו‪/‬או אחרים‬ ‫כמנכ"ל ‪ ,‬בן שושן היה חלק אינטגרלי וחיוני במנגנון‬ ‫המסתמכים על רשימה זו‪.‬‬