עניין שכונתי גיליון 10 - אתר מתנ"ס הגבעה הצרפתית

‫מאחורי החיוך‬
‫עניין שכונתי‬
‫אליעזר (גזר) פפרברג –‬
‫ממייסדי השכונה‬
‫מי רוצה‪ ,‬רוצה לשמוע‬
‫מעשה בגזר? אבל הפעם‬
‫גזר מסוג אחר‪“ .‬הכינוי דבק‬
‫בי מיום לידתי‪ ,‬אני מאוד‬
‫מרוצה ממנו וכך אני מוכר‬
‫בכל מקום‪ .‬לשם אליעזר אני‬
‫לא עונה ואינני אוהב אותו‪,‬‬
‫כי הוא נפוץ מדי‪ .‬בירושלים‬
‫אני מכיר רק שלושה גזרים‬
‫כמוני“‪ ,‬מספר פפרברג‪.‬‬
‫גזר‪ ,‬ב ן ‪ ,65‬עורך דין במ�ק‬
‫צועו‪ ,‬הוא מוותיקי השכונה‬
‫וממייסדיה‪ .‬לצמרת הבירה‬
‫הגיע ממש עם הקמתה ומאמין שכבר לא יעזוב אותה לעולם‪“ .‬כשרק‬
‫בנו את השכונה“‪ ,‬הוא אומר‪“ ,‬אנשים פחדו לעבור לגור כאן גם בגלל‬
‫הבעיות הביטחוניות והקירבה לכפר‪ ,‬וגם משום שלא היה פה שום‬
‫דבר‪ .‬ממש כלום‪ .‬אדם אחד ניהל את הכל — אורי מיכאלי‪ .‬הוא גייס את‬
‫כולם‪ ,‬וכולם התגייסו כדי לבנות שכונה וליצור קהילה“‪ .‬כשגזר מדבר‬
‫על מיכאלי‪ ,‬שומעים בקולו את האהבה הגדולה ואת הגעגוע‪ .‬הוא עבד‬
‫בצמוד לאורי‪ ,‬וייעץ לו בעניינים משפטיים שונים הקשורים לניהול‬
‫השכונה‪“ .‬אנחנו‪ ,‬התושבים‪ ,‬עשינו הכל בעצמנו‪ .‬ייצגנו את עצמנו מול‬
‫העירייה‪ ,‬נאבקנו על תשתיות ועל שיפור פני השכונה‪ .‬ידענו שאם אנחנו‬
‫לא נעשה את זה‪ ,‬אף אחד אחר לא יעשה“‪.‬‬
‫גזר המשיך להיות מעורב בפעילות המינהל הקהילתי לאורך כל השנים‪.‬‬
‫“הוא מעולם לא אמר ‘לא‘ ותמיד תמיד נכון להושיט עזרה ולתרום‪.‬‬
‫גזר אף היה אחד התושבים הראשונים שהתגייסו למשמר האזרחי‪ ,‬כדי‬
‫לסייע בשמירה על ביטחון השכונה“‪ ,‬מספרת רבקה‪ ,‬רעייתו‪.‬‬
‫כששומעים על כל הפעילות הענפה שבה הוא לוקח חלק‪ ,‬קשה להאמין‬
‫שלמעשה גזר מתמודד כבר ארבעים שנה עם טרשת נפוצה‪ .‬הוא‬
‫מתקשה בהליכה ומתנייד בכיסא גלגלים‪ .‬על אף הקשיים‪ ,‬הוא ממשיך‬
‫לעבוד ואף מופיע בבתי משפט‪ ,‬הוא חובב תיאטרון מושבע ואוהד‬
‫כדורגל (“בית“ר‪ ,‬כמובן‪ ,‬איזה עוד קבוצות יש?“)‪“ .‬הכל בזכות רבקה‪,‬‬
‫אשתי‪ .‬היא הכוח שמושך אותי ואני חייב לה הרבה“‪.‬‬
‫גזר ורבקה מתרפקים שניהם בנוסטלגיה על המעורבות הקהילתית‬
‫ששררה בשכונה כשהיו צעירים יותר‪ .‬הם יודעים שגם היום‪ ,‬ובמיוחד‬
‫לאחר הבחירות האחרונות למנהל הקהילתי‪ ,‬המעורבות הקהילתית‬
‫גוברת והולכת‪ ,‬אולם גזר היה שמח לראות את כלל התושבים מכל‬
‫המגזרים לוקחים חלק בפעילויות השכונה‪“ .‬אני מקווה שתוכל להיות‬
‫כאן קהילה הטרוגנית‪ ,‬שיש בה יותר פתיחות וסובלנות בין התושבים‬
‫השונים‪ .‬אולי כדאי לקיים מפגשים לקירוב לבבות כדי שזה יתאפשר“‪.‬‬
‫ומה הדבר היחיד שמרגיז אותו בשכונה שלנו? לא קשה לנחש‪ .‬שבילי‬
‫‪ ‬נעמה אשל‬
‫האופניים‪ ,‬כמובן‪...‬‬
‫חוצות היוצר | אומנות מקומית‬
‫וחונקת‪ ,‬גם הלשון שלה כבולה‪ .‬כך תמיד הרגישה בשמלות חגיגיות‪,‬‬
‫למרות שפה גדול מדי ‪ -‬לא היה לה אף פעם‪ .‬גם בשיחה הזאת אודיל‬
‫בעיקר שותקת‪.‬‬
‫“אז התקבלת כבר?“ אודיל מנידה ראש‪“ :‬זה בית ספר לקולנוע‪ ,‬לא‬
‫לצילום‪ .‬ועדיין לא היו המיונים המתקדמים‪“.‬‬
‫היא מעקמת את אפה בעדינות‪“ :‬לא נורא‪ ,‬לא משנה‪ .‬יהיה בסדר‪ .‬אבל‬
‫את יודעת‪ ,‬צילום זה לא מקצוע‪ ,‬זה יופי של תחביב‪ ,‬באמת שזה יופי‪ ,‬אבל‬
‫נכון שזה לא מקצוע?“ הוא מהנהן “זה לא מקצוע‪ .‬אין בזה פרנסה‪“.‬‬
‫“היא יודעת שזה לא פרנסה‪ ,‬אתה לא צריך להגיד לה‪ ,‬היא מבינה את זה‬
‫לבד!“ היא מסיימת עם הסכו“ם והקיפול של המפיות וחוזרת למטבח‬
‫בשביל כוסות‪ .‬אודיל מגניבה בעדינות מבטים לדלת‪ .‬מייחלת‪ .‬נושמת‬
‫אוויר עם כמה שניות של שקט‪.‬‬
‫היא חוזרת עם כוסות ומושיטה לה‪“ .‬רגע ותגידי‪ ...‬חבר כבר יש לך?“‬
‫אודיל מנידה ראש‪“ .‬לא יכול להיות שאין שום דבר‪ “,‬היא מצחקקת‪,‬‬
‫“אולי את לא רוצה לספר לדודים ולכולם‪ ,‬אבל בטח יש משהו?“ הוא‬
‫לוטש מבט מבקר אל אשתו‪ .‬אבל לא אומר בקול רם “תפסיקי את‬
‫מביכה אותה‪“.‬‬
‫אודיל משתדלת לא להיראות מדי נלהבת כשהפעמון מצלצל “זאת בטח‬
‫סאלי‪ ,‬והיא בטח צריכה עזרה עם הילדה‪ “.‬נפטרת מהכוסות בזריזות‬
‫‪ ‬הילית ישראל‬
‫וממהרת לדלת‪.‬‬
‫מי שיעיין בערך “הגבעה הצרפתית“ בוויקיפק‬
‫דיה‪ ,‬ימצא שם את התיאור הבא‪“ :‬עקב היותה‬
‫שכונת קצה‪ ,‬הגבעה הצרפתית היא שכונה‬
‫שלווה ושקטה“‪ .‬רובנו היינו שמחים לחתום על‬
‫תיאור זה‪ ,‬אולם בשבועות האחרונים התרחשו‬
‫מספר אירועים אשר פגמו בתחושת הביטחון‪.‬‬
‫“כשכונת קצה“ הממוקמת על קו התפר וסמוכה‬
‫לכפר עיסאוויה‪ ,‬חווה הגבעה הצרפתית מציאות‬
‫יומיומית מורכבת‪ .‬על מנת להתמודד עם מורק‬
‫כבות זו‪ ,‬החליטה משטרת מחוז ירושלים על‬
‫הקמת “קדם“‪ ,‬מרחב חדש במטרה לתת מענה‬
‫לצדה המזרחי של העיר‪ .‬בתוך המרחב החדש‬
‫הוצבו ארבע נקודות משטרה‪ :‬בארמון הנציב‪,‬‬
‫ברחוב סולטן סולימאן‪ ,‬על הר הזיתים ובמעוק‬
‫נות אידלסון בגבעה הצרפתית‪ .‬נפגשנו עם רפ“ק‬
‫עופר דרור‪ ,‬מפקד נקודת המשטרה בשכונה‪ ,‬כדי‬
‫לשמוע ממנו כיצד מתכוונת המשטרה להחזיר‬
‫את השקט לרחובות‪“ .‬במסגרת עבודת מטה‬
‫שארכה למעלה משנה‪ ,‬הוחלט על הקמת מרחב‬
‫חדש‪ ,‬שיש לו שלוש מטרות עיקריות‪ :‬ריבונות‪,‬‬
‫אכיפה והנגשת השירות“‪ ,‬מסביר רפ“ק עופר‬
‫דרור‪“ ,‬הרעיון הוא לתת יותר שירותי משטרה‬
‫ויותר נוכחות משטרתית בכפרים הערביים‬
‫ובשכונות היהודיות‪ .‬הנקודה שאני מפקד עליה‬
‫חולשת על הגבעה הצרפתית ועיסאוויה‪ .‬חשוב‬
‫להבין כי מבחינה טריטוריאלית‪ ,‬ריכוז כוחות‬
‫כה רבים על שטח כל כך מצומצם‪ ,‬נחשב לחסר‬
‫תקדים“‪.‬‬
‫“צריך להבין שבעיסאוויה שורר כבר שנים חוסר‬
‫אמון בין התושבים לבין העירייה“‪ ,‬מבקש דרור‬
‫להדגיש‪“ ,‬הם חשים מקופחים כיוון שלטענתם‬
‫העירייה לא משקיעה שם בתשתיות‪ .‬האווירה‬
‫הזאת מייצרת אלימות‪ ,‬כמו יידויי אבנים‬
‫והשלכת בקבוקי תבערה לעבר מספר צירים‬
‫הסמוכים לכפר‪ ,‬בין השאר גם לעבר הגבעה‬
‫הצרפתית“‪.‬‬
‫“מקצועני השכונה“ עכשיו גם באינטרנט‪ :‬משתתפי פרויקט “עסק‬
‫שכונתי“ לעסקים הקטנים של תושבי השכונה מופיעים כעת גם‬
‫באתר המינהל ובקבוצת הפייסבוק השכונתית “הגבעה הצרפתית‬
‫והסביבה“‪ .‬בפעם הבאה שתרצו שירות מקצועי וחם‪ ,‬היכנסו לרשימה‬
‫וחפשו אותנו‪ ,‬כי “טוב שכן קרוב“‪.‬‬
‫מה אתה עושה כדי לטפל במקרים כאלה?‬
‫“נקודת המשטרה בשכונה הוקמה בתחילת חודש‬
‫מרץ ומאז שהגעתי לתפקיד אני פועל במספר‬
‫מישורים‪ .‬ראשית — גיוס כוח אדם והפעלת‬
‫מתנדבים‪ .‬חשוב לומר שבגבעה הצרפתית קיים‬
‫בסיס מתנדבים גדול‪ .‬זה המקום לתת קרדיט‬
‫למירב מזרחי‪ ,‬השוטרת הקהילתית‪ ,‬שהרימה‬
‫שמלה בלי כיסים‬
‫“את מצלמת מאוד יפה‪ ,‬נכון שהיא מצלמת מאוד יפה?“ היא מורידה‬
‫ערימת צלחות ממדף גבוה ותוך כדי כך מסתובבת אליו‪ .‬הוא יושב ליד‬
‫שולחן המטבח עם מגבת‪ ,‬מייבש את הסיר ומהנהן “מאוד יפה‪ “.‬ערמת‬
‫הצלחות מועברת לאודיל שמניחה אותן על השולחן‪.‬‬
‫“לא כאן‪ ,‬שם בפינת אוכל‪ .‬נורא יפה‪ ,‬את יודעת‪ ,‬סדרת הצילומים‬
‫שעשית בשנה שעברה לדודה רולי‪ .‬זה היה מאוד יפה‪ .‬מאוד מרגש‪ .‬אחר‬
‫כך כשהסתכלנו על זה שוב בבית‪ ,‬ממש בכינו‪ .‬נכון שבכינו?“ הוא משיב‬
‫בפנים מבטלות‪“ :‬בכינו? לא צריך להגזים‪ .‬התרגשנו‪ .‬זה היה מרגש‪“.‬‬
‫עכשיו היא מוציאה סכו“ם‪“ .‬מאוד מאוד מרגש‪ .‬זה יופי שאת ככה‬
‫מצליחה להתבטא‪“.‬‬
‫אודיל לוקחת את הסכו“ם ומתחילה לסדר על השולחן‪.‬‬
‫“לא ככה‪ ,‬אנחנו שמים את המזלג ליד הסכין ככה בתוך המפית‪ ,‬לא‬
‫חשוב‪ ,‬לא חשוב‪ ,‬תשאירי לי‪ .‬ותגידי‪ ,‬נונה אומרת שנרשמת למין בית‬
‫ספר כזה של צילום?“ אודיל מהנהנת ומקללת את השמלה שלבשה‪.‬‬
‫חגיגית מדי ובלי כיסים‪ .‬הידיים שלה פנויות מדי‪ .‬היא נזכרת בהסבר‬
‫של ג‘וליה רוברטס ב‘אשה יפה‘ על כך שכשהיא לובשת שמלה מהודרת‬
‫גזור ושמור‪ :‬מבחר אירועים עתידיים בשכונה‬
‫טקס יום הזיכרון יתקיים ביום ראשון‪ 4.5 ,‬בשעה ‪ 20:00‬ברחבת בית‬
‫ספר קורצ‘אק‪.‬‬
‫ישראל במצרים‪ ,‬על “מצרים ‪ -‬שלוש שנים לאחר נפילת מובראכ“‪.‬‬
‫עלות‪ 10 :‬שקלים להרצאה‪.‬‬
‫למשתתפי “עסק שכונתי“‪ :‬סדנא בנושא שיווק‪ ,‬מכירות ורישות‬
‫עסקי‪ .‬פתיחה‪13.5.14 :‬‬
‫הרישום לפעוטוני המינהל הקהילתי לשנת תשע“ה נמשך‪ .‬ניתן‬
‫להירשם במזכירות המינהל בטלפון שמספרו ‪.02-5416000‬‬
‫הספרייה הקהילתית בבית הספר קורצ‘אק פותחת את שעריה!‬
‫הספריה פועלת בימי חמישי בשעות ‪ ,18:30-16:30‬ואחת לחודש‬
‫תתקיים בה שעת סיפור‪.‬‬
‫תורמים‪ ,‬מצמצמים את טביעת הרגל האקולוגית ונהנים‪ :‬ניתן לרכוש‬
‫במחיר סמלי ספרי יד שנייה במינהל הקהילתי‪ .‬ההכנסות יהיו כחלק‬
‫ממימון העתון שבידכם‪ .‬נשמח כמובן גם לתרומות ספרים! כמו כן‪,‬‬
‫על מנת לסייע בהפקת העתון ניתן להביא למינהל בקבוקי פיקדון‬
‫שייאספו על ידי עמותת מל“י‪.‬‬
‫הצגות הילדים הקרובות במסגרת מנוי הצגות ילדים הבא עלינו‬
‫לטובה‪ :‬תיאטרון אורנה פורת יתארח בשעה ‪ 17:00‬בהצגות המיועדות‬
‫לבני ‪ ,8 - 4‬עם “תל אביב שלי“ ב‪ 19.05-‬ו“מרק כפתורים“ ב‪.16.06-‬‬
‫מחיר מנוי‪ 51 :‬שקלים; מחיר כרטיס יחיד‪ 25 :‬שקלים; מחיר ביום‬
‫המופע‪ 30 :‬שקלים‪.‬‬
‫סדרת הרצאתות תיערך פעם בחודש‪ ,‬בימי חמישי‪ ,‬בשעה ‪ 20:00‬במ�י‬
‫נהל בנושאים מרתקים ומגוונים‪ :‬ב‪ — 22.05-‬דוד סולטן‪ ,‬לשעבר שגריר‬
‫להרשמה לעדכון שבועי באינטרנט ולפרטים‪[email protected] :‬‬
‫אתם‬
‫מוזמנים‬
‫לחגיגת‬
‫אוחגת‬
‫ם העצמ‬
‫יושתיערך בערב ה‬
‫‪ .05‬בשעה ‪20:30‬‬
‫‪05‬המרכז המסחרי‬
‫ברחבת‬
‫בגבעה הצרפתית‪.‬‬
‫בתוכנית‪ :‬זיקוקים‪,‬‬
‫הפנינג ודוכנים‪,‬‬
‫להקה ודי ג'יי‪.‬‬
‫מינהל קהילתי של השכונות‬
‫ג‪ .‬צרפתית‪ ,‬ג‪ .‬המבתר‪ ,‬צמרת הבירה‬
‫ורמות אשכול‬
‫גיליון‬
‫יל של רמת אשכול‪ ,‬הגבעה הצרפתית‪,‬‬
‫הפשקוו‬
‫עת המבתר ומעונות הסטודנטים‬
‫גב‬
‫‪10‬‬
‫מאי ‪2014‬‬
‫עורכת ראשית עדנה לוי | עיצוב גרפי אלי רטנר | רכזת מערכת ענבל זידר | מערכת‪ :‬רונית גלוזברג כהן‪,‬‬
‫איתי ליטמן‪ ,‬שרון טוקר‪ ,‬נעמה אשל לוי וסיגל מור בר‪-‬כוכבא | טל‪ | 02-5416000 .‬מייל ‪[email protected]‬‬
‫חג שמח!‬
‫שכונה על קו התפר‬
‫שיחה עם רפ"ק עופר דרור‪ ,‬מפקד נקודת המשטרה החדשה‬
‫בגבעה הצרפתית‬
‫את בסיס המתנדבים והשיטור הקהילתי‪ .‬כיום‬
‫ישנם למעלה מתשעים מתנדבי המשמר האזק‬
‫רחי שפועלים בשכונה תחת מפקד המתנדבים‪,‬‬
‫סאלח‪ .‬בתוכם אפשר למצוא גם את יחידת‬
‫‘אופק‘ הייחודית לגבעה הצרפתית ומורכבת‬
‫ממתנדבים תושבי השכונה‪ ,‬המוסמכים לעבוד‬
‫על מדים אזרחיים‪ ,‬כמו כל בלש במשטרה ועובק‬
‫דים עם רכבים סמויים‪ .‬זאת יחידה מאוד מאתק‬
‫גרת‪ ,‬וככל שתגדל כך ייטב‪.‬‬
‫אחד האתגרים הוא למצוא את הדרך לגייס‬
‫סטודנטים למשמר האזרחי‪ .‬אנו חושבים על‬
‫דרכים יצירתיות לעשות זאת‪ ,‬כמו לתת מלגה‬
‫או פטור מתשלומים מסוימים במעונות‪ .‬היוזמה‬
‫עדיין נמצאת בחיתוליה‪.‬‬
‫בתוך נקודת המשטרה נמצא גם מש“ק האחראי‬
‫ישירות על עיסאוויה וניידת משולבת של שוטר‬
‫יחד עם מאבטח שהקצתה העירייה‪ ,‬שהחלה‬
‫לעבוד בדצמבר ומסיירת ברחובות השכונה ונוק‬
‫תנת מענה משטרתי לכל עניין‪ .‬בהמשך נקבל‬
‫ניידת נוספת שתאויש על ידי שוטר ופקח עירוני‪,‬‬
‫ותיתן מענה עירוני ומענה משטרתי בו זמנית‪.‬‬
‫לאורך היממה נעשות פעילויות גלויות וסמויות‬
‫במיוחד לאור האירוע האחרון‪ ,‬שהוא חמור ואנק‬
‫חנו לא מקלים בו ראש“‪.‬‬
‫היו מספר אירועי השלכת בקבוקי תבערה לאח–‬
‫רונה ויידויי אבנים‪ .‬מצד אחד פעילות משטר–‬
‫תית ענפה ומאידך‪ ,‬בשכונה מתרחשות פעולות‬
‫טרור של ממש‪.‬‬
‫“בעיניי‪ ,‬תחושת ביטחון היא בסופו של דבר‬
‫הרגשה סובייקטיבית של האזרח ואי אפשר‬
‫להתווכח איתה‪ .‬בוודאי שהאירוע האחרון הוא‬
‫חמור‪ ,‬אבל הוא חריג‪ .‬צריך להבחין בין מקרי‬
‫השלכת בקבוקי תבערה‪ ,‬שאליהם אנחנו אכן‬
‫מתייחסים כאירועי טרור‪ ,‬לבין יידויי אבנים‪,‬‬
‫שאותם מבצעים בדרך כלל ילדים משועממים‪,‬‬
‫לפעמים אפילו מתחת לגיל עשר‪ ,‬שגם אם‬
‫נתפוס אותם אין לנו איך להעניש אותם“‪.‬‬
‫אז מה בכל זאת עושים?‬
‫“מישור אחד של פעולה הוא מעצרים‪ ,‬במיוחד‬
‫באירועים של השלכת הבקבוקים‪ .‬התפר בין‬
‫עיסאוויה לגבעה הצרפתית ולבית החולים‬
‫והאוניברסיטה מכוסה על ידי מצלמות‪ ,‬שנותק‬
‫נות מענה ראייתי טוב מאוד לצורך זיהוי ומעצר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬באחד האירועים האחרונים היה מעצר‬
‫‘על חם‘ של אחד ממיידי הבקבוקים על ידי כוח‬
‫סמוי‪ .‬חשוב לומר שגם השב“כ עושה עבודה‬
‫טובה בגזרה‪ ,‬והוא כל הזמן עם יד על הדופק‬
‫למיגור פעילות חבלנית‪ .‬בעניין יידויי האבנים‪,‬‬
‫אנחנו מכניסים ניידות לפאתי הכפר‪ ,‬כך שאם‬
‫יהיו אבנים‪ ,‬הכוחות יספגו אותן“‪.‬‬
‫יש טענה שהמשטרה לא נכנסת לעומק הכפר‪.‬‬
‫“זה היה אולי נכון בעבר‪ ,‬אבל עכשיו אנחנו נכנק‬
‫סים יותר אפילו רק כדי להפגין נוכחות‪ .‬הכניק‬
‫סות מלוות ביידויי אבנים ולא עוברות בשקט‪,‬‬
‫אך מבחינתי‪ ,‬כל עוד שהעימות מתרחש בתוך‬
‫הכפר ותושבי הגבעה הצרפתית לא מושפעים‬
‫ישירות‪ ,‬זה עדיף“‪.‬‬
‫האם המשטרה נוקטת בפעולות כדי לשנות את‬
‫היחס של תושבי הכפר כלפי המשטרה?‬
‫“בוודאי‪ .‬זהו מישור עיקרי נוסף שבו אנו עובק‬
‫דים — ניסיון לשקם את האמון של תושבי הכפר‬
‫ברשויות‪ ,‬כלומר גם בעירייה וגם במשטרה‪ .‬לצורך‬
‫כך הוקם ועד פעולה משותף של תושבי עיסאוויה‬
‫ותושבי הגבעה הצרפתית והוקצו משאבים‬
‫רבים לפרויקטים שונים שמטרתם שיפור איכות‬
‫החיים בכפר ושינוי הגישה של התושבים‪ .‬למשל‪,‬‬
‫פרויקט כישורי חיים של העירייה ומשרד החינוך‬
‫שמיועד לנשות הכפר או פעילויות ספורט משוק‬
‫תפות של ילדי הגבעה הצרפתית וילדי עיסאוויה‪.‬‬
‫בכפר יש קבוצת כדורגל‪ ,‬ואנחנו כמשטרה לקחנו‬
‫על עצמנו לתמוך בה כדי שתקבל יותר הכרה‪.‬‬
‫המשך הכתבה בעמוד הבא >>‬
‫<< תחילת הכתבה בעמוד הקודם‬
‫מתוכנן כנס תושבים גדול בשיתוף העירייה‪,‬‬
‫המשטרה והמינהל הקהילתי‪ ,‬שמיועד לתושבי‬
‫הכפר והשכונה‪ .‬כל הפעילויות נועדו כדי לנסות‬
‫ולהגביר את האמון של התושבים גם בעירייה וגם‬
‫במשטרה‪ .‬צריך להבין שרוב תושבי הכפר רוצים‬
‫שינוי‪ ,‬ורוצים להפוך את הכפר שלהם למקום‬
‫טוב יותר‪ .‬אני מאמין שהשנה הזאת תהיה שנת‬
‫תפנית‪ .‬התקווה שלי היא לראות את עיסאוויה‬
‫פורחת ומשגשגת‪ .‬זה יעשה טוב גם לתושבי‬
‫הכפר וגם לתושבי הגבעה הצרפתית‪ ,‬ואני מאמין‬
‫שעם עבודה קשה הדבר אפשרי“‪.‬‬
‫מה על הנהיגה הפרועה בצירי התנועה‪ .‬איזה‬
‫מענה המשטרה נותנת לתופעה הזאת?‬
‫“אני מסכים שהתופעה קיימת‪ ,‬בעיקר בקרב‬
‫נהגים צעירים‪ .‬אנחנו מציבים ניידת תנועה‬
‫ומקיימים מבצעי אכיפה‪ ,‬דוחות ומחסומים‪.‬‬
‫יחד עם זאת חשוב להבין שהמבצעים האלה‬
‫נועדו לכלל האוכלוסיה‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נהג מהגבעה‬
‫הצרפתית לא חגר חגורת בטיחות‪ ,‬אנחנו נתייחס‬
‫לזה‪ ,‬למרות שהכוונה היא להתמקד בעבירות‬
‫מסכנות חיים ובבריונות על הכביש“‪.‬‬
‫עניין נוסף הוא ההטרדות המיניות‪ ,‬שסובלות‬
‫מהן בעיקר הסטודנטיות שמתגוררות במעונות‪.‬‬
‫“אנחנו יודעים שלקראת הקיץ מתרבים מקרי‬
‫ההטרדות ולכן בתקופה זו מתגברים את הנוכק‬
‫חות המשטרתית‪ .‬כמו שאמרתי קודם‪ ,‬המצלמות‬
‫שממוקמות לאורך הצירים מספקות לנו מענה‬
‫ראייתי גם במקרים של הטרדות ומעשים מגונים‪,‬‬
‫וזה בהחלט עוזר לתפוס את המבצעים“‪.‬‬
‫רפ“ק דרור (‪ )45‬נשמע אופטימי וחדור אמונה‪.‬‬
‫דרור הוא שוטר מזן מיוחד‪ ,‬המעיד כי הוא רואה‬
‫בתפקידו החדש שליחות‪ .‬במחוז ירושלים הוא‬
‫משרת מזה ‪ 23‬שנה במגוון תפקידים‪ .‬על כך‬
‫שעצר מחבל חגור חגורת נפץ קיבל את עיטור‬
‫המופת‪ .‬עיטור נוסף ותעודת הוקרה מראש‬
‫הממשלה קיבל על מעצר מחבלים שרצחו נערה‬
‫בטיילת ארמון הנציב‪.‬‬
‫מעבר לניסיונו המבצעי והפיקודי‪ ,‬חשוב לו‬
‫להדגיש את התפיסה הקהילתית כמפקד נקודת‬
‫לילה לילה‬
‫בשכונה שלנו חיים אלפי סטודנטים‪ .‬לנו‪ ,‬הסטודנטים‪ ,‬לא חסרים מקוק‬
‫מות ללמוד בהם‪ ,‬לשתות בהם קפה או סתם להירגע‪ ,‬כמו בית הקפה‬
‫“ארומה“‪ ,‬בתי הקפה הפיצריות והמסעדות במרכז המסחרי בשכונה‪ ,‬או‬
‫באחד משני הפלאפלים‪ .‬ומה בלילה? סקירה קצרה‪:‬‬
‫המקום הראשון עליו אני חושבת כשאני רוצה לצאת לבילוי בשכונה‪,‬‬
‫הוא פאב “האיינשטיין“ בתוך מתחם מעונות הסטודנטים‪ ,‬בעיקר‬
‫מהסיבה שהוא קרוב אלי‪ .‬הרי ידוע שלסטודנטים אף פעם אין פנאי‪,‬‬
‫מלבד הזמן שמוקדש לשתיית בירה‪ .‬הפאב ממומן על ידי אגודת הסטוק‬
‫דנטים של האוניברסיטה העברית ומנוהל על ידי אסף שטרית‪ ,‬סטודנט‬
‫באוניברסיטה שגר בשכונה‪ .‬בפאב נפגשים סטודנטים תושבי המעונות‬
‫והשכונה וניתן למצוא בו שולחן ביליארד‪ ,‬הקרנות של משחקי כדורגל‬
‫והרבה אלכוהול‪.‬‬
‫מקום בילוי מרכזי נוסף בשכונה‬
‫הו א ה“צ‘ייסר בר“ במרכז המ�ס‬
‫חרי‪ .‬המקום הוקם לפני כחצי שנה‬
‫ומאז הפיק מספר אירועים‪ ,‬כגון‬
‫ערב ביטלס וטורניר טאקי‪ .‬פרופיל‬
‫הפייסבוק שלו חי ובועט ונראה‬
‫שהמקום יצר קהל קבוע ונאמן‬
‫סביבו‪ .‬המוזיקה במקום מותאמת‬
‫לכל קהל יעד והאווירה כיפית‬
‫וקלילה‪.‬‬
‫אפשרות נוספת היא מועדון‬
‫“הארטישוק“‪ .‬המקום הוקם בשנה‬
‫שעברה על ידי סטודנטים ובשביל‬
‫סטודנטים‪ ,‬וממשיך להיות מנוהל‬
‫על ידי המקימים שלו‪ ,‬חברי מלגת “עושים שכונה“ מטעם עמותת “רוח‬
‫חדשה“‪ .‬המועדון ממוקם מאחורי המרכז המסחרי ודואג להרים אירועים‬
‫בחגים ושאר שמחות‪ .‬המקום צובר לעצמו הכרה וסטודנטים רבים כבר‬
‫יודעים באיזה ארטישוק מדובר‪ .‬ירושלמי כמובן‪ ,‬שהמסיבות בו מקפיצות‬
‫ומזמינות ועומדות להימשך כל עוד זה תלוי בחברי המלגה המדוברים‪.‬‬
‫חוץ ממסיבות‪ ,‬החזון שתוכנן למקום כולל בין השאר גם ערבי סרטים‪,‬‬
‫ערבי מיקרופון פתוח‪ ,‬הרצאות שונות ושלל אירועים חברתיים‪.‬‬
‫פעילות מקורית שאפשר למצוא בשעות הערב בשכונה היא חוג‬
‫הסלסה “‪ “Media Noche‬הפתוח לכל דורש ואליו מגיעים סטודנטים‬
‫רבים‪ .‬החוג מתקיים בבית הספר “פרנקל“ ומודרך על ידי חבר‘ה צעיק‬
‫רים‪ ,‬רובם סטודנטים בירושלים כיום ובעבר‪ .‬מדובר בפרויקט שהתחיל‬
‫בשכונה שלנו‪ ,‬אותו יזמו סטודנטים שלמדו בירושלים לפני מספר שנים‪,‬‬
‫והוא התרחב לשכונות נוספות בעיר‪.‬‬
‫שמועות אומרות שאם מקשיבים טוב‪-‬טוב‪ ,‬לפעמים בלילות אפשר‬
‫לשמוע מסיבות דירה‪ ,‬שמתרחשות בבניינים שונים ברחבי השכונה‬
‫ובמתחם המעונות‪ ,‬שזועקות בקול‪“ :‬מתי אני מסיימ‪/‬ת כבר את‬
‫‪ ‬חן גולדוייץ‬
‫התואר?!“‪.‬‬
‫המשטרה‪ ,‬והוא חותר לשיתוף פעולה נרחב הן‬
‫עם תושבי הכפר והן עם תושבי השכונה‪.‬‬
‫“אנחנו‪ ,‬כמשטרה‪ ,‬עושים כמיטב יכולתנו על מנת‬
‫להחזיר את תחושת הביטחון לכל אחד מהתוק‬
‫שבים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אני מצפה מהתושבים שיהיו‬
‫ערניים ומעורבים‪ .‬מוכרחים להבין שלא ניתן‬
‫להציב שוטר בכל פינ ה ‪ 24‬שעות ביממה‪ .‬המ�ש‬
‫טרה זקוקה לתושבים ומי שרוצה להתנדב ימצא‬
‫את המקום שמתאים לו‪ ,‬כי יש מספיק מסגרות‪,‬‬
‫בין אם בסיירת הורים ובין אם במשמר האזרחי‪.‬‬
‫אני שואף להקים יחידת מתנדבי אופניים‪ ,‬כדי‬
‫להגביר את הנוכחות והבולטות‪ ,‬וגם לשם כך אני‬
‫מחפש מתנדבים‪ .‬חשוב שתושבי הגבעה הצרק‬
‫פתית ידעו שנקודת המשטרה קיימת‪ ,‬ושהיא‬
‫מהווה כתובת‪ .‬אני קורא לתושבים — תשתמשו‬
‫בנו‪ .‬דווחו לנו‪ ,‬התריעו‪ ,‬שתפו אותנו‪.‬‬
‫החזון שלי? להקים סיור משמר אזרחי משותף‬
‫לאנשי עיסאוויה והגבעה הצרפתית‪ ,‬שייתן מענה‬
‫לתושבים היהודים והערבים גם יחד“‪.‬‬
‫‪ ‬נעמה אשל‬
‫במה חופשית‬
‫‪Partnership 2Gether‬‬
‫“נותנים יד לשכן והשכן חייב להחזיר לך“‬
‫כך אומר עומר עטיה‪ ,‬שכן מעיסאוויה‪ ,‬חבר בקבוצת פעילים משותפת של תושבי הגבעה הצרפתית והכפר‪ .‬שיחה גלויה בין שני אנשים‬
‫“אלוהים נתן לנו חיים כדי לעשות טוב ולחיות טוב‪ .‬תחשוב מה אתה‬
‫עושה בחייך‪ .‬יש לנו זכות בחירה‪ ,‬אסור לנו לריב על שטויות“‪ .‬במלים‬
‫האלו בחר עומר עטיה‪ ,‬השכן מעיסאוויה‪ ,‬לפתוח את השיחה כמוטו‬
‫מלווה‪ .‬קבוצת פעילים משותפת של תושבים מהגבעה הצרפתית עם‬
‫תושבים מעיסאוויה‪ ,‬הציבה נקודת הנחה לפיה אם תושבי הגבעה יגלו‬
‫שכנות טובה וינסו לעמוד לצד תושבי הכפר במגעים שלהם מול העיק‬
‫ריה‪ ,‬יעזור הדבר לסגירת פערים ולהעלאת מנהיגות רעננה שתעמוד‬
‫לצד המנהיגות הנוכחית‪.‬‬
‫יחד הגיעו להחלטות מעשיות‪ ,‬בניסיון אמיתי למציאת פתרונות‬
‫לבעיות אקוטיות התלויות ועומדות זה זמן רב‪ .‬מפגש ראשון הוליד‬
‫מכתב פנייה לראש העיר ניר ברקת‪ ,‬ובפגישה משותפת שנערכה לאחר‬
‫מכן‪ ,‬הודיע ברקת על עניין אמיתי בפעילות למען צמצום פערים בעיק‬
‫סאוויה בתחומי התשתיות‪ ,‬החינוך והכלכלה‪ ,‬והינחה את הסגל הבכיר‬
‫בעירייה לפעול מעשית וללא דחיות ברוח זו‪.‬‬
‫עטיה‪ ,‬בן ‪ ,48‬נשוי ואב לארבעה‪ ,‬עובד כשף ב“יד ושם“ ומהווה משתתף‬
‫דומיננטי בסבב השיחות והמפגשים‪ .‬הוא יליד הכפר כמו הוריו וסביו‪,‬‬
‫ובן לאב שעבד עשרות שנים ב“סולל בונה“‪.‬‬
‫“בגיל ‪ 14‬התחלתי לחלק עיתונים בגבעה הצרפתית ועם סיום החלוקה‬
‫הייתי חוזר הביתה‪ ,‬מתארגן ורץ לבית הספר‪ .‬את בית ספר התיכון‬
‫סיימתי בראשידייה במזרח ירושלים“‪ ,‬הוא מספר בשפה רהוטה‪“ .‬לאחר‬
‫מכן עבדתי במשלוחים בסופר בגבעה‪ .‬באותם ימים לא היתה אינתיק‬
‫פאדה‪ ,‬חיינו יחד בשלום‪.‬לא היה אז הקרע הגדול“‪.‬‬
‫איזו דרך עשית עד שהגעת ל“יד ושם“?‬
‫“חברים יהודים שעבדו איתי בסופר ושאיתם היו לי יחסי ידידות קרובים‪,‬‬
‫דרבנו אותי ללמוד בבית הספר למלונאות ‘תדמור‘ בהרצליה במגמת‬
‫בישול‪ .‬כשסיימתי את לימודי ואת הסטאז‘‪ ,‬עבדתי במלון ‘היאט‘ כ‪9-‬‬
‫שנים ולאחר מכן בבית החולים הדסה עין כרם‪ .‬לפני שמונה שנים‬
‫עברתי לעבוד כשף ב“יד ושם“‪.‬‬
‫מה הקשר בין מבנה המינהל שלנו והקהילה היהודית בלונג איילנד?‬
‫התשובה‪“ :‬שותפות אלפיים“‪“ .‬שותפות אלפיים“ פעילה החל מ‪1994-‬‬
‫במטרה לקשר בין למעלה מ‪ 500-‬קהילות יהודיות בארץ ובעולם‪.‬‬
‫לפרויקט שותפים הסוכנות היהודית‪ ,‬מגבית קרן היסוד והפדרציות‬
‫היהודיות של צפון אמריקה‪ .‬הרעיון ביסוד הפרויקט הוא שערבות‬
‫הדדית וקשר מתקיימים בין אנשים פרטיים המכירים זה את זה‪ .‬כך‬
‫התרומה מחו“ל לארץ נעשית למקום ספציפי‪ ,‬והתורמים מרגישים שיש‬
‫להם השפעה אמיתית וגלויה בנושאים מוגדרים‪ .‬לכל שותפות ועדת‬
‫היגוי עם נציגים מהארץ ומחו“ל הקובעים יחד את מטרות הפעילות‬
‫תוך שמירה על שני עקרונות‪ :‬פעילות גומלין ופיתוח קהילתי‪ .‬בי“ס “יד‬
‫המורה“ ופרנקל הפעילו תוכניות בשיתוף עם בתי ספר יהודיים בלונג‬
‫איילנד במשך מספר שנים‪ .‬השותפות תרמה לא רק להקמת המבנה‬
‫הגדול של המינהל הקהילתי‪ ,‬אלא גם לגדרות סביב מוסדות חינוך וגני‬
‫ילדים בשכונות שלנו‪ .‬במסגרת השותפות יוצאים “שינשינים“ (מתנק‬
‫דבי שנת שירות) לשנה של עבודה בבתי ספר‪ ,‬בבתי אבות ובמרכזים‬
‫קהילתיים יהודיים‪ ,‬שבמהלכה הם מעבירים תכנים ישראליים ויהודיים‪.‬‬
‫חלק מהשותפויות מקיימות כייפיאדה בקיץ בארץ באנגלית בעזרת‬
‫מדריכים שמגיעים מחו“ל‪ ,‬ושולחות מדריכים מהארץ להדריך במחנות‬
‫הקיץ בחו“ל‪.‬‬
‫כשילדיי למדו בפרנקל‪ ,‬התנדבתי לבצע עריכת לשון לקובץ שנכתב ע“י‬
‫תלמידים והוריהם בירושלים ובלונג איילנד במסגרת פעילות משותפת‪.‬‬
‫בסוף התהליך שארך שנה חולקה חוברת מהודרת שעסקה בחג הפסח‪.‬‬
‫התרגשתי עם כל דף‪ :‬נחשפתי למנהגיהן של משפחות שונות בליל‬
‫הסדר וסיפורי “יציאת מצרים“ היו מסמך אנושי יהודי נדיר באיכותו‪.‬‬
‫הסיפורים מעוררי ההשראה עסקו בין השאר במשפחה ששמחה לגלות‬
‫את בנה הנעדר בצילומי שבויים אחרי מלחמת יום הכיפורים וסיפור‬
‫על עלייה לארץ ברגל מאיראן‪ .‬במהלך העבודה הבנתי את מקומו של‬
‫הטקסט המקודש בחיינו העכשוויים‪ ,‬את המכנה התרבותי המשותף‬
‫לנו כיהודים‪ ,‬ואת היכולת שלי כאדם וכאם להשתייך באופן פעיל לציק‬
‫‪ ‬נטע אונטרמן‬
‫בור מופשט ששמו “עם ישראל“‪.‬‬
‫עץ ולאט לאט יש פרי‪ .‬מתחילים עם שיחה ודיבור‪ ,‬יוצרים מפגשים ולוק‬
‫מדים שגם השכן שלי רוצה להרגיש טוב‪ .‬נשב ביחד ונחשוב איך אפשר‬
‫לפתור את מה שקורה‪ .‬כל אנשי הכפר יודעים על הקבוצה שנפגשת‬
‫יחד‪ .‬אמרתי להם שהקמנו ועדה משותפת של אנשים מהגבעה ומהכפר‬
‫ושיחד הלכנו לעירייה ופרשנו את הבקשות המיידיות שלנו‪ .‬האמת? כל‬
‫מי שדיברתי איתו הביע תמיכה‪ .‬ברור לכולם שאנחנו מגיעים עם מסר‬
‫שונה שעיקרו מדבר על השכנים שלנו שעוזרים לנו“‪.‬‬
‫כולם?‬
‫“התגובה המיידית של כל מי שדיברנו איתו היתה‪ :‬למה אנחנו לא‬
‫בית‪-‬חנינא‪ ,‬או כמו אבו‪-‬גוש? אנחנו רוצים שגשוג וכלכלה חזקה ושגם‬
‫השכנים יוכלו להיכנס ולצאת‪ .‬יש מי שמדברים כבר עכשיו על בנייה‬
‫של מבנים כמו בית אבות‪ ,‬בריכת שחייה וקניון‪ .‬אני מקווה שזה באמת‬
‫יצא אל הפועל“‪.‬‬
‫עטיה מדגיש לכל אורך השיחה את עניין החינוך עליו יקום או ייפול‬
‫דבר‪“ .‬חינוך‪ ,‬חינוך ועוד פעם חינוך‪ .‬זה הדבר החשוב לנו ביותר‪ .‬העיק‬
‫רייה מממנת את החינוך אך את הספרים אנו מקבלים מהרשות מכיוון‬
‫שהעירייה מאחרת במתן הספרים לכפר‪ .‬חינוך ותרבות הם עולם‬
‫ומלואו‪ .‬יש חינוך‪ ,‬יש הכל‪ .‬העולם נפתח‪ ,‬אך כשרואים אלף דלתות בלי‬
‫חינוך ישנה רק מפולת‪ .‬חשוב שלא תהיה נשירה מבתי הספר‪ .‬הדור הזה‬
‫הוא דור שפתוח לעולם צריך לדעת לנצל את זה“‪.‬‬
‫מהו לדעתך הצעד הראשוני לשגשוג כלכלי?‬
‫“תעסוקת נשים‪ .‬הנשים בכפר פתוחות לכך‪ .‬הנשים הן הרי הכוח החזק‬
‫האמיתי‪ .‬יש להן רצון ויכולות וזהו השוויון האמיתי“‪.‬‬
‫‪ ‬עדנה לוי‬
‫הלוואי‪ .‬אינשאללה‪.‬‬
‫מה באמת מניע אותך לנסות ולהביא שינוי ביחסים בין תושבי הגבעה‬
‫לעיסאוויה?‬
‫“אני מרגיש בתפקיד של יצירת דו קיום‪ ,‬ולא רק אני‪ .‬רבים מצטרפים‬
‫אלינו‪ .‬חבורה של אנשים טובים ומשכילים שמשתדלים לעזור לסיים‬
‫את הסכסוך בדרך הוגנת‪ .‬אנחנו בכפר מפסידים מהבלגאן‪ .‬אנשים‬
‫במצוקה אמיתית וכדאי לעצור ולחשוב על מה שקורה‪ .‬יש כיום בכפר‬
‫בין אחד עשר אלף לשנים עשר אלף תושבים ובנוסף כחמשת אלפים‬
‫שהצטרפו לאחר הקמת הגדר‪ ,‬והתחושה היא שהכפר הוא מחנה‬
‫פליטים‪ .‬אם תבקרו אותנו‪ ,‬תראו שאנחנו צודקים“‪.‬‬
‫לבקר? אנחנו מדברים באותה שפה?‬
‫“כן“‪ ,‬עונה עטיה בפנים רציניות ודרוכות‪“ .‬את יודעת מה?אני אומר‬
‫לך שכן‪ .‬עניין הכבוד הוא חשוב‪ .‬ויכוח יכול להיות גם בלי לפגוע‬
‫בכבוד האישי‪ .‬אני רוצה שתבינו שגם אנחנו בני אדם שלא דאגו להם‬
‫עשרות שנים כדי שתוכל להיווצר חברה נורמטיבית‪ .‬אנחנו חלק‬
‫מכם‪ .‬נתניהו הוא גם ראש הממשלה שלי“‪.‬‬
‫אתה מאמין שאפשר?‬
‫“אני לא שייך לשום ארגון‪ ,‬אך דרכי היא כשל פלשתינאי בעל זכויות‬
‫במדינה‪ .‬אני מאמין באמונה שלמה שיש חוק במדינה‪ .‬אסור לשכוח‬
‫שיש לנו חוק אחד‪ ,‬אבל יש אפליה וכאן הכישלון“‪.‬‬
‫בביתנו‪ ,‬כל אורח הוא אורח של כבוד ובוודאי שכן שמושיט את ידו‬
‫לשלום‪ ,‬אך באופן טבעי עלה נושא יידוי האבנים‪ ,‬בקבוקי התבק‬
‫ערה ותחושת הכעס של תושבים רבים בשכונה‪ .‬יהיו רבים שיאמרו‪:‬‬
‫“אתם מסתובבים בשכונות שלנו בביטחון מוחלט‪ .‬השירותים שניק‬
‫תנים כמו הדואר‪ ,‬הסופרים‪ ,‬בית החולים וכו‘ משמשים אף אתכם‬
‫ואנחנו סופגים שלא באשמתנו את כל הריקושטים“‪.‬‬
‫על כך אומר עטיה בגלוי‪“ :‬כן‪ .‬אנחנו מודעים לכל מה שקורה‪ ,‬אך‬
‫תדעו שספוג יכול להירטב מאוד‪ ,‬אבל כשהוא נופל הוא משמיע‬
‫הרבה רעש‪ .‬נראה לי שאנחנו בנקודת מפנה‪ .‬אם יש גוף תומך של‬
‫שכנים שעוזרים לנו‪ ,‬הרי שהאכזבות יכולות להפוך למסר אחר‬
‫לגמרי‪ .‬זה טבעי וברור שזה מה שיקרה“‪.‬‬
‫אנחנו לא פוליטיקאים ולא קובעי מדיניות‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬איך משנים‬
‫את המצב הזה?‬
‫“אל תסתכלו על הכפר בצורה שלילית“‪ ,‬מבקש עטיה‪“ .‬אתה שותל‬
‫כל הפנים והשמות‬
‫הסיפורים שמאחורי הרחובות והגנים שבשכונותינו‬
‫גן אלי‬
‫הורים לפעוטות ואנשים המחק‬
‫פשים פינה קטנה ונעימה במרכז‬
‫הגבעה הצרפתית מכירים היטב‬
‫את גן אלי הממוקם ממש מול‬
‫המרכז המסחרי‪ ,‬בפאתי בתי‬
‫הכנסת‪ .‬בשכונה מתגוררים‬
‫מי שהכירו את אלי ומתגעגק‬
‫עים אליה‪ ,‬אולם מי שלא הכיר‬
‫אותה‪ ,‬יוכל ללמוד עליה דבר או‬
‫שניים מהכתובת החקוקה באבן‬
‫במרכז הגן‪.‬‬
‫במרץ ‪ 1992‬פיצוץ אדיר הרעיד‬
‫את שגרירות ישראל בבואנוס‬
‫איירס‪ .‬הבניין ההיסטורי בן‬
‫ארבע הקומות קרס‪ 29 ,‬אנשים‬
‫נהרגו ו‪ 200-‬נפצעו‪ .‬בפיגוע‬
‫נהרגה אליאורה כרמון‪ ,‬שבן‬
‫זוגה דני‪ ,‬שימש כקונסול בשגריק‬
‫רות‪ .‬אליאורה היתה בת ‪ ,39‬אם‬
‫ל‪ 5-‬ילדים קטנים‪ ,‬ונקראה ע“ש‬
‫סבה‪ ,‬אליעזר קפלן‪ ,‬שר האוצר‬
‫הראשון של מדינת ישראל‪ .‬היא‬
‫למדה ב“בצלאל“‪ ,‬עסקה בעיצוב‬
‫פנים והתמחתה בעיצוב גנים‪,‬‬
‫ואף ערכה במשך כמה שנים את‬
‫עלון בית ספר “פרנקל“ שבו למדו‬
‫ילדיה‪ .‬כיום‪ ,‬הגן שנבנה להנצק‬
‫חתה‪ ,‬משמש כפינת חמד נעימה‬
‫ומרגיעה בשכונה‪ ,‬ומשמח ילדים‪,‬‬
‫זקנים וטף‪.‬‬
‫אנו מבקשים להודות לדמיאן‬
‫פילוט‪ ,‬שהציע לכתוב על גן אלי‪,‬‬
‫ולספר את הסיפור הטמון בגן‪.‬‬
‫‪ ‬ענבל זידר‬