‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הריסת חלק מהמוח ובהערכת תפקוד בעל החיים לאחר‬ ‫מכן‬ ‫זוהי שיטת המחקר הוותיקה ביותר במדעי המוח‬ ‫לזיה (‪ )lesion‬הוא הרס של איזור מוחי שנגרם ע"י החוקר‬ ‫המטרה‪ :‬לבחון איזה איזור במוח מבצע איזה תפקוד‪ ,‬ולא‬ ‫איזו התנהגות‬ ‫לדוגמא‪ :‬מה הקשר בין מעורבותה של האונה הפריאטלית‬ ‫בתפיסה מרחבית‪ ,‬לבין דיסקלקוליה עקב פגיעה‬ ‫פריאטלית?‬ ‫‪ ‬הסקה על תפקידו של אזור מוח מסוים לפי הפגיעה‬ ‫בהתנהגות בעקבות הריסתו‪.‬‬ ‫ההסקה בעייתית מפני ש‪-‬‬ ‫א‪ .‬מבחן התנהגותי בודק בדר"כ כמה פונקציות משולבות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פגיעה בעקבות לזיה באזור מסוים לא אומרת בהכרח‬ ‫שהוא האחראי על ההתנהגות התקינה‪.‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪B A‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לבצע לזיה באזורים קורטיקליים על ידי קידוח עצם‬ ‫הגולגולת והסרת חלק בקרקפת על מנת לחשוף את‬ ‫הקורטקס‬ ‫‪‬‬ ‫מה נעשה על מנת לחשוף אזורים תת‪-‬קורטיקליים?‬ ‫• בעל החיים מקובע למכשיר סטראוטקסי‪ ,‬המאתר לפי ידע קיים‬ ‫את מיקום האיבר במוחו‬ ‫• לאחר מכן קודחים נקב בגולגולת‪ ,‬ומחדירים אלקטרודה דרכו‬ ‫לפי המיפוי עד לנקודת המטרה‬ ‫‪‬‬ ‫מאפשר החדרת‬ ‫כימיקלים שונים‬ ‫למוח‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫‪ ‬החדרת תרופות‪.‬‬ ‫‪ ‬גרימת לזיה כימית‬ ‫‪ ‬גרימת לזיה הפיכה‬ ‫בהרדמה‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר שנגרמה הלזיה‪ ,‬יש לצבוע את האזור במוח על מנת לבחון‬ ‫היכן חל הפגע המוחי‬ ‫‪‬‬ ‫האזור מוצא מן הגולגולת ומועבר לצנצנת ובה חומר קיבוע‬ ‫‪‬‬ ‫האזור נפרס לפרוסות ואותן‬ ‫צובעים על מנת להבחין בין‬ ‫מרכיבי המוח השונים‬ ‫‪‬‬ ‫לדוגמא הצבען כחול‪-‬מתילן‬ ‫צובע את גופי התא‬ ‫(נוירונים וגם תאי גלייה)‬ ‫‪‬‬ ‫שיטת סימון אנטרוגריידי מבוססת על חומרים החודרים‬ ‫לתא דרך הדנדריטים או גוף התא‪ ,‬ומועברים לאורך האקסון‬ ‫אל עבר הכפתורים הסופיים‬ ‫אקסונים מסומנים‬ ‫באזור המטרה‬ ‫אתר ההזרקה‬ ‫של ‪PHA-L‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדומה‪ ,‬שיטת סימון רטרוגריידי נעזרת בחומרים הנקלטים‬ ‫בכפתורים הסופיים ומועברים אחורה דרך האקסונים אל‬ ‫גופי התאים‬ ‫‪‬‬ ‫מה מאפשרים שני סוגי הסימון לגלות?‬ ‫‪‬‬ ‫לזיות אינן מבוצעות בבני אדם לצרכי מחקר‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫אך בני אדם שמוחותיהם נפגעו כתוצאה מתאונה או מחלה‬ ‫יכולים ללמד אותנו רבות על מבנה המוח‬ ‫‪‬‬ ‫כיום יש ברשותנו כלים יעילים לבחינת מוחות אלה כאשר‬ ‫המטופל חי ואפילו ער‬ ‫חקר מבנה המוח באדם החי ‪CT -‬‬ ‫‪ - Computerized Tomography ‬סריקת המבנה‬ ‫המוחי באמצעות רנטגן‪.‬‬ ‫‪ ‬חתכים הוריזונטליים בלבד‪.‬‬ ‫‪ ‬רזולוציה בינונית‪.‬‬ ‫חקר מבנה המוח באדם החי ‪MRI -‬‬ ‫‪)Magnetic Resonance imaging( MRI ‬‬ ‫הדמיית תהודה מגנטית‪.‬‬ ‫‪ ‬בכל אזור מוח כמות שונה‬ ‫של מולקולות מים‪ ,‬ועל בסיס‬ ‫זה מבחינים ביניהם‬ ‫בסריקת ‪.MRI‬‬ ‫‪ ‬יתרונות‪:‬‬ ‫חתכים בשלושת המישורים‪.‬‬ ‫רזולוציה מצוינת‪.‬‬ MRI- frontal sections ‫‪‬‬ ‫תפקודי המוח כרוכים בפעילות עצבית‪ :‬פוטנציאלי פעולה‬ ‫והעברתם דרך קשרים סינפטיים‬ ‫‪‬‬ ‫שינויים בפעילות החשמלית באזור מסוים יכולים להעיד על‬ ‫חלקו של האזור בתפקוד מסוים‬ ‫‪‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬רישום פעילות המוח בעת קריאה‪ ,‬בעת קבלת‬ ‫החלטות או בעת מדיטציה‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיקרו‪-‬אלקטרודות יכולות להיות מוחדרות למוח‬ ‫ומוצמדות לנוירון יחיד‬ ‫‪‬‬ ‫מקרו‪-‬אלקטרודות מפיקות רישום המייצג פוטנציאלי‬ ‫פעולה של אלפי תאים המצויים בקרבתן‪ ,‬ויכולות להיות‬ ‫מוחדרות למוח או מוצמדות לקרקפת בעזרת משחה‬ ‫מוליכת חשמל‬ ‫רישומים אלה נקראים ‪EEG: electroencephelogram‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר גוברת פעילות עצבית באזור מסוים במוח‪ ,‬גדל גם‬ ‫קצב חילוף החומרים באזור זה (מטבוליזם)‬ ‫‪‬‬ ‫זאת בעיקר בשל פעילות מוגברת של משאבות יונים בתאים‬ ‫באזור זה‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר מזריקים לדם חומר‬ ‫רדיואקטיבי הדומה במבנהו‬ ‫לגלוקוז‪ ,‬התאים הפעילים‬ ‫ביותר יקלטו אותו בשיעור‬ ‫הגבוה ביותר‬ ‫מדידת פעילות מוחית באדם ‪PET -‬‬ ‫‪:Positron Emission Tomography – PET ‬‬ ‫‪ ‬מזריקים לנבדק חומר‬ ‫רדיואקטיבי‪ ,‬שבמהלך‬ ‫פירוקו פולט פוזיטרונים‪,‬‬ ‫המובחנים ע"י הסורק‪.‬‬ ‫‪ ‬חסרונות‪:‬‬ ‫א‪ .‬רדיואקטיבי‬ ‫ב‪ .‬יקר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חתכים אופקיים בלבד‬ ‫ד‪ .‬רזולוציה בינונית בזמן ובמרחב‬ ‫‪PET‬‬ ‫‪ ‬ב‪ PET-‬ניתן לאתר כל חומר מסומן‬ ‫רדיואקטיבית‪ ,‬וכך לעקוב למשל אחרי למשל‬ ‫תרופות מסוימות‪.‬‬ ‫מדידת פעילות מוחית באדם ‪fMRI :‬‬ ‫‪ :functional MRI ‬העיקרון – אזור פעיל יותר צורך‬ ‫יותר חמצן‪.‬‬ ‫‪ ‬יתרונות‪:‬‬ ‫א‪ .‬רזולוציה מצוינת במרחב‬ ‫(סריקת מבנה במקביל)‬ ‫ובזמן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אין צורך בשימוש בחומרים‬ ‫רדיואקטיביים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סריקה בכל החתכים‪.‬‬ fMRI ‫‪‬‬ ‫לעתים אנו מתעניינים בהפרשה של נוירוטרנסמיטר‬ ‫ספציפי‪ ,‬ולאו דווקא בפעילות העצבית כולה‬ ‫‪‬‬ ‫בניתוח סטראוטקסי ניתן להשתיל מבחן מיקרודיאליזה‬ ‫אליו מוזרמת תמיסה הדומה ל‪.CSF-‬‬ ‫כאשר הנוזל חוזר דרך הצינורית הוא אוסף אליו מולקולות‬ ‫מהנוזל החוץ‪-‬תאי שחדרו אליו מכוח הדיפוזיה‬ ‫‪‬‬ ‫תוצרים אלה ניתן כעת לנתח ולבודד נוירוטרנסמיטרים‬ ‫‪‬‬ ‫מאפשרת‬ ‫מדידת‬ ‫הפרשת‬ ‫חומרים שונים‬ ‫במוח בתגובה‬ ‫לגירוי‬ ‫פסיכולוגי או‬ ‫כימי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במצבים מסוימים נהיה‬ ‫מעוניינים לגרות באופן‬ ‫מלאכותי פעילות עצבית באזור‬ ‫מסוים במוח‬ ‫‪‬‬ ‫גרייה חשמלית ניתן לייצר דרך‬ ‫העברת זרם חשמלי‬ ‫באלקטרודה שהוחדרה למוח‬ ‫‪‬‬ ‫גרייה כימית ניתן לייצר דרך‬ ‫הזרקת כמות קטנה של חומצה‬ ‫אמינית מעוררת לתוך המוח‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעילות עצבית משרה שדות מגנטיים‬ ‫שאפשר לאתרם חיצונית‬ ‫גרייה מגנטית חוצה גולגולת (‪:)TMS‬‬ ‫סליל תילים משמש על מנת לגרות‬ ‫נוירונים בקורטקס של בני אדם‬ ‫השפעות אלה דומות ביותר להשפעת‬ ‫גרייה חשמלית תוך מוחית‬ ‫בשימוש אינטנסיבי לטיפול בדיכאון‬ ‫‪‬‬ ‫שיטה מקובלת להערכת השפעת התורשה על קיומה של‬ ‫תכונה מסוימת היא השוואת שיעור קיומה של התכונה‬ ‫בקרב תאומים זהים ולא זהים‬ ‫‪‬‬ ‫שיטה נוספת היא השוואת שיעור קיומה של התכונה בקרב‬ ‫אחים מאומצים‬ ‫‪‬‬ ‫מדוע?‬ ‫הורים‬ ‫ביולוגיים‬ ‫הורים מאמצים‬ ‫סביבת‬ ‫גידול‬ ‫גנטיקה‬ ‫פנוטיפ של‬ ‫הצאצא‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫באיזו מידה השונות של תכונה מסוימת בתוך האוכלוסייה מיוחסת‬ ‫להשפעה גנטית‬ ‫במחקרי תאומים‪ ,‬משווים את מידת ההתאמה בין תאום אחד לבן‬ ‫זוגו על פני קיומה של תכונה רציפה (לדוגמא ‪)IQ‬‬ ‫אם הקורלציה בקרב התאומים המונוזיגוטיים גבוהה מהקורלציה‬ ‫בקרב התאומים הדיזיגוטיים‪ ,‬נניח השפעה גנטית על השונות בתכונה‬ ‫או‪ :‬התאומים נמדדים לגבי קיומה או היעדרה של תכונה או הפרעה‬ ‫מסוימת‪ .‬אם קיימת אצל שניהם‪ ,‬אזי הם בהתאמה‬ ‫אם שיעור ההתאמה בקרב מונוזיגוטיים גדול מאשר בקרב‬ ‫דיזיגוטיים‪ ,‬נניח קיומה של השפעה גנטית‬ ‫לדוגמא‪ :‬אחוז ההתאמה בין תאומים מונוזיגוטיים לגבי קיומו של‬ ‫אוטיזם הוא ‪.72%‬‬ ‫בין תאומים דיזיגוטיים‪3% :‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר השונות המוסברת ע"י גנטיקה היא פחות מ‪ ,1.0-‬נניח כי‬ ‫שאר ההשפעה מגיעה מהסביבה‪ :‬משותפת ולא‪-‬משותפת‬ ‫נניח השפעה של סביבה משותפת אם תאומים מונוזיגוטיים‬ ‫ודיזיגוטיים יראו סיכויים זהים ללקות למידה‬ ‫נניח השפעה של סביבה לא משותפת אם לתאומים של לקויי‬ ‫למידה אין סיכוי גבוה יותר להיות לקויי למידה בעצמם מאשר‬ ‫לאנשים שאינם קשורים אליהם‬ ‫לדוגמא‪ :‬בהפרעה ביפולרית‪ ,‬השונות המוסברת ע"י גנטיקה הינה‬ ‫‪ ,0.86‬ע"י סביבה משותפת ‪ 0.7‬וע"י סביבה לא משותפת ‪0.7‬‬ ‫בדיכאון‪ ,‬הגנטיקה אחראית ל‪ ,0.45-‬הסביבה הלא משותפת ל‪-‬‬ ‫‪ ,0.55‬והסביבה המשותפת כלל לא‬ ‫באינטליגנציה‪ ,‬הגנטיקה אחראית ל‪ ,0.52-‬הסביבה המשותפת ל‪-‬‬ ‫‪ 0.34‬והסביבה הלא משותפת ל‪0.14-‬‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‪ -‬מרכז אקדמי פרס‬