HalfLife.doc מאת : משה גלבמן

‫"שולמן" ציוד לימודי רח' מקווה‪-‬ישראל ‪ 10‬ת"ד ‪ 1039‬ת"א ‪61009‬‬
‫טל'‪ 03-5605536 :‬פקס‪www.shulman-sci.co.il 03-5660340 :‬‬
‫____________________________________‬
‫מדידת זמן חצי‪-‬החים של‬
‫האיזוטופ ‪Ba‬‬
‫‪137 m‬‬
‫‪56‬‬
‫‪Data Studio‬‬
‫שם קובץ פעילות‪:‬‬
‫‪Half_Life‬‬
‫חוברת מס' ‪15‬‬
‫כרך ‪ :‬אופטיקה פיזיקלית ופיזיקה מודרנית‬
‫מאת‪ :‬משה גלבמן‬
‫"שולמן" ציוד לימודי רח' מקווה‪-‬ישראל ‪ 10‬ת"ד ‪ 1039‬ת"א ‪61009‬‬
‫טל'‪ 03-5605536 :‬פקס‪www.shulman-sci.co.il 03-5660340 :‬‬
‫____________________________________‬
‫מדידת זמן מחצית‪ -‬חיים של‬
‫האיזוטופ‬
‫‪Ba‬‬
‫‪137m‬‬
‫‪56‬‬
‫‪Data Studio‬‬
‫מטרה‬
‫בתרגיל הנוכחי נמדוד את זמן מחצית‪-‬חיים של התפרקות גרעין האב ‪Cs‬‬
‫‪137‬‬
‫‪55‬‬
‫לגרעין הבת ‪Ba‬‬
‫‪137‬‬
‫‪56‬‬
‫‪.‬‬
‫שטיפת האיזוטופ ‪ Cs - 137‬בתמיסה מיוחדת נותנת תחליב של האיזוטופ ‪ Ba - 137m‬במצב‬
‫יציב למחצה )‪ ( metastable state‬שעובר למצב יציב תוך פליטת ‪ γ‬פוטונים באנרגיה של‬
‫‪662‬‬
‫‪.KeV‬‬
‫זמן מחצית‪-‬חיים של ‪ Ba - 137m‬הוא קצר ונוח לכן למדוד אותו‪.‬‬
‫הערה‪ :‬חלק א' של הרקע התיאורטי הינו משותף לתרגילים המתוארים בקבצים‪, Histog.ds :‬‬
‫‪ , InvSqu.ds‬ו – ‪ Absorb_a.ds‬ו – ‪ .Absorb_b.ds‬חלק ב' של הרקע התיאורטי דן בנושאים‬
‫ספציפיים לכל תרגיל‪.‬‬
‫תיאור יותר מפורט תמצא בנספח תיאוריה " גרעין האטום וקרינה רדיואקטיבית "‪.‬‬
‫רקע תאורטי – חלק א‪,‬‬
‫גרעין האטום מורכב מנוקלאונים‪ :‬פרוטונים ונויטרונים‪.‬‬
‫הפרוטון הוא נוקלאון עם מטען חשמלי חיובי‪ ,‬הניוטרון חסר מטען חשמלי ‪ -‬נויטרלי )מכאן שמו(‪.‬‬
‫מספר הפרוטונים בגרעין קובע את התכונות הכימיות של היסוד‪ .‬הנויטרונים מייצבים את הגרעין‪.‬‬
‫בין הנוקלאונים פועלים כוחות משיכה גרעיניים חזקים מאוד‪ .‬כוחות אלה‪ ,‬הפועלים לטווח קצר‬
‫מאוד‪ ,‬מאזנים את כוחות הדחייה החשמליים שבין הפרוטונים וכך קושרים את הגרעין‪.‬‬
‫התיאוריה הנוכחית גורסת שהכוחות הגרעיניים שפועלים בין הנוקלאונים מועברים בדרך של‬
‫שיחלוף )החלפת( חלקיקים אלמנטריים המכונים " ‪ π‬מזונים"‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בחקירה בסיסית המתוארת בתרגילים הנ"ל‪ ,‬לא נתייחס לחלקיקים האלמנטריים‬
‫המלווים את התהליכים הגרעיניים‪.‬‬
‫יסודות עם מספר שווה של פרוטונים ומספר שונה של נויטרונים הם "איזוטופים" של אותו יסוד‬
‫כימי‪.‬‬
‫‪ – Half_Life‬חוברת מס' ‪ / 15‬פ‪ .‬מודרנית‬
‫‪295‬‬
‫"שולמן" ציוד לימודי רח' מקווה‪-‬ישראל ‪ 10‬ת"ד ‪ 1039‬ת"א ‪61009‬‬
‫טל'‪ 03-5605536 :‬פקס‪www.shulman-sci.co.il 03-5660340 :‬‬
‫____________________________________‬
‫איזוטופים שאינם יציבים פולטים קרינה רדיואקטיבית‪ .‬לא כל האיזוטופים הם רדיואקטיביים‪.‬‬
‫גרעין יציב מתקיים במשך זמן ארוך )באופן פרקטי – אינסופי(‪ .‬לעומתם‪ ,‬גרעין לא יציב יעבור‬
‫שורה של תהליכי פירוק‪ ,‬עד שיווצר איזוטופ יציב‪.‬‬
‫תהליכים אלה המתרחשים בגרעין מלווים קרינות רדיואקטיביות‪.‬‬
‫נבחן אחדים מסוגי הקרינה הרדיואקטיבית‪:‬‬
‫‪ .1‬קרינת ‪β −‬‬
‫כאשר אי היציבות של הגרעין נובעת ממספר נויטרונים גדול מדי תתרחש התפרקות של נויטרון‪:‬‬
‫‪n0 ⇒ p+ + e−‬‬
‫מסיבות היסטוריות האלקטרון שנפלט מהגרעין מכונה חלקיק ‪) β −‬קרא‪ :‬ביטא מינוס(‪.‬‬
‫הקרינה הרדיואקטיבית‪ ,‬המלווה התפרקות כזאת מכונה קרינת ‪ . β −‬בתהליך זה מספר‬
‫הנוקלאונים אינו משתנה‪ :‬מספר הפרוטונים גדל ביחידה על חשבון מספר הנויטרונים‪.‬‬
‫היסוד הכימי משתנה )עובר למקום גבוה יותר(‪.‬‬
‫פליטת ‪ β −‬משאירה את הגרעין במצב בלתי יציב בגין עודף אנרגיה‪ .‬הגרעין משתחרר מעודף‬
‫האנרגיה ע"י פליטת ‪) γ‬קרינת ‪ γ‬היא קרינה אלקטרומגנטית – פוטונים וכזכור לפוטונים קיים‬
‫קשר בין האנרגיה ‪ E‬והתדר ‪.( E = h ⋅ ν :ν‬‬
‫‪.2‬קרינת ‪β +‬‬
‫כאשר אי היציבות נובעת ממספר נויטרונים קטן מדי תתרחש התפרקות של פרוטון‪:‬‬
‫‪p+ ⇒ n0 + e+‬‬
‫האלקטרון החיובי( שנפלט מהגרעין נקרא חלקיק ‪ β +‬או פוזיטרון‪ .‬הקרינה הרדיואקטיבית‬
‫מסוג זה היא קרינת ‪ . β +‬גם בתהליך זה מספר הנוקלאונים לא משתנה‪ .‬מספר הפרוטונים קטן‬
‫ביחידה ואילו מספר הנויטרונים גדל ביחידה‪ .‬היסוד הכימי משתנה‪) .‬עובר למקום נמוך יותר(‪ .‬גם‬
‫קרינת ‪ β +‬מלווה בשחרור עודף אנרגיה ע"י פליטת ‪ γ‬עם אנרגיה מתאימה‪.‬‬
‫‪ .3‬פליטת חלקיקי ‪. α‬‬
‫חלקיק ‪ α‬הוא גרעין של יסוד ההליום ‪. 42 He‬‬
‫בקרינת ‪ α‬מספר הנוקלאונים קטן ב – ‪ 4‬ומספר הפרוטונים קטן ב ‪.2 -‬‬
‫היסוד הכימי משתנה )עובר שני מקומות נמוך יותר(‬
‫‪ .4‬פליטת נויטרונים ‪ 10 n‬וביקוע גרעיני‪.‬‬
‫תהליכים גרעיניים מסוימים מלווים בפליטת נויטרונים‪.‬‬
‫נויטרון שפוגע בגרעין כבד‪ ,‬למשל ‪U‬‬
‫‪235‬‬
‫‪92‬‬
‫עשוי לגרום לביקוע גרעין של אורניום‪ .‬הבקעים שהם‬
‫יסודות יותר קלים יפלטו אף הם נויטרונים‪ .‬כך עשויה להיווצר תגובת שרשרת‪:‬‬
‫‪236‬‬
‫‪94‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪+ 10 n → 92‬‬
‫‪U →140‬‬
‫‪54 Xe + 38 Sr + 0 n + 0 n + γ + 200Mev‬‬
‫‪ – Half_Life‬חוברת מס' ‪ / 15‬פ‪ .‬מודרנית‬
‫‪235‬‬
‫‪92 U‬‬
‫‪296‬‬
‫"שולמן" ציוד לימודי רח' מקווה‪-‬ישראל ‪ 10‬ת"ד ‪ 1039‬ת"א ‪61009‬‬
‫טל'‪ 03-5605536 :‬פקס‪www.shulman-sci.co.il 03-5660340 :‬‬
‫____________________________________‬
‫בתהליך הביקוע‪ ,‬בנוסף לקרינה‪ ,‬משתחררת כמות גדולה של אנרגייה )בסופו של דבר אנרגיה‬
‫תרמית(‪ .‬הנויטרונים שנפלטים בתהליך יכולים להמשיך אותו עוד ועוד )תגובת שרשרת(‪ .‬ניתן‬
‫לשלוט בתהליך ולנצל את אנרגיית החום המשתחררת ליצור חשמל )כורים גרעיניים ליצור‬
‫חשמל(‪ .‬אובדן שליטה עשוי לגרום לאסון כבד )התאונה בכורים גרעיניים(‪.‬‬
‫הדילמה התמידית של אנשי המדע היא‪ ,‬מה יעשו בני האדם בעוצמה כל כך אדירה?! זאת‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫שאלה פילוסופית‪ ,‬שאי אפשר להתעלם ממנה‪ ,‬אך אין זה המקום לדון בה‪.‬‬
‫בחקר הקרינה הרדיואקטיבית אנו מעונינים לבחון‪:‬‬
‫‪ .1‬את סוג הקרינה ) ‪.( α, β − , β + , γ,10 n‬‬
‫‪ .2‬באיזה אנרגיה נפלטים החלקיקים )קיימות שיטות מדידה שונות בהתאם לסוג הקרינה(‪.‬‬
‫‪ .3‬עוצמת הקרינה ‪ -‬מספר החלקיקים הנפלטים בשנייה‪ .‬היחידה שמשתמשים בה עבור עוצמת‬
‫הקרינה היא ‪ 1‬קירי ) ‪ ( 1C‬שהם ‪ 3.7 ⋅ 1010‬התפרקויות לשנייה )הקרינה שמשתחררת מגרם אחד‬
‫‪226‬‬
‫‪ .( 88‬יחידה נוספת למדידת האקטיביות של איזוטופים רדיואקטיביים היא בקרל‬
‫של רדיום ‪Ra‬‬
‫)‪.(Βq‬‬
‫‪ = 1 Bq‬התפרקות אחת לשנייה‪.‬‬
‫לפיכך ‪. 1C = 3.7 ⋅ 1010 Bq‬‬
‫אלפית של קירי היא ‪ 1mC‬והחלק המיליון של קירי ‪. 1μC -‬‬
‫ספירת החלקיקים הרדיואקטיביים מתבצעת בעזרת גלאי קרינה בשם מונה גייגר‪.‬‬
‫תיאור סכמתי של גלאי הקרינה‬
‫מונה גייגר עשוי צינור מתכת שבמרכזו חוט מוליך‪ .‬מצדה הקדמי של השפופרת נמצא חלון חדיר‬
‫קרינה רדיואקטיבית )תמונה ‪ .(1‬השפופרת ממולאת גז בלחץ נמוך‪ .‬יוצרים מתח חשמלי קרוב‬
‫מאוד למתח היינון של הגז בשפופרת‪ ,‬בין גוף השפופרת לבין החוט המוליך‪.‬‬
‫תמונה ‪ :1‬גלאי קרינה‬
‫‪ – Half_Life‬חוברת מס' ‪ / 15‬פ‪ .‬מודרנית‬
‫‪297‬‬
‫"שולמן" ציוד לימודי רח' מקווה‪-‬ישראל ‪ 10‬ת"ד ‪ 1039‬ת"א ‪61009‬‬
‫טל'‪ 03-5605536 :‬פקס‪www.shulman-sci.co.il 03-5660340 :‬‬
‫____________________________________‬
‫חלקיק רדיואקטיבי שחודר לתוך השפופרת גורם ליינון הגז ולפריצת זרם‪ .‬זרמים קצרים אלה‬
‫גורמים למפלי מתח קצרי זמן על הנגד ‪ .R‬מספר פעימות המתח על הנגד‪ ,‬פרופורציונאלי למספר‬
‫החלקיקים שחדרו דרך חלון השפופרת‪ .‬פעימות המתח על הנגד נספרות ע"י מערכת ספירה‬
‫דיגיטלית‪ .‬הספירה מופעלת לפרקי זמן שנקבעים מראש‪.‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫– חלק ב'‬
‫ההתפרקות הרדיואקטיבית של גרעין אב לגרעין בת היא אקראית‪ .‬לא ניתן לצפות מראש מתי‬
‫גרעין מסוים מתפרק‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בדגם שמכיל מספר עצום של גרעינים‪ ,‬ניתן לדעת כמה‬
‫גרעינים יתפרקו בזמן נתון‪ .‬התפרקות רדיואקטיבית הינה תופעה סטטיסטית שהחוקיות בה‬
‫ברורה‪ :‬מספר הגרעינים המתפרקים‪ ,‬תוך פרק זמן קצר ‪ ,Δt‬פרופורציוני ל ‪ Δt -‬ולמספר הגרעינים‬
‫שעדיין לא התפרקו‪ .‬אם נסמן את גורם הפרופורציה ב‪ ,λ -‬נוכל לרשום את הקשר הבא‪:‬‬
‫‪ΔN = −λ ⋅ N ⋅ Δt‬‬
‫אם נציב ‪ Δt = 1‬נקבל‬
‫‪ΔN = - λ ⋅ N‬‬
‫‪(1)................‬‬
‫ופרוש הדבר ש ‪ λ -‬מודד איזה חלק מן הגרעינים‬
‫המקוריים יתפרקו במהלך השניה הבאה‪ .‬למעשה‪ λ ,‬מתאר את ההסתברות כי גרעין מסויים‬
‫יתפרק תוך פרק זמן של שניה אחת‪ λ .‬נקרא קבוע ההתפרקות ‪.‬‬
‫‪ ΔN‬שלילי כי מספר הגרעינים שעדיין לא התפרקו ‪ N‬קטן עם הזמן‪ .‬את המשוואה )‪ (1‬ניתן‬
‫להציג בצורה דיפרנציאלית‪:‬‬
‫‪dN‬‬
‫‪= − λ ⋅ dt‬‬
‫‪N‬‬
‫נחשב את האינטגרל של שני האגפים ונקבל את חוק הדעיכה‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪dN‬‬
‫‪= − ∫ λ ⋅ dt‬‬
‫‪N‬‬
‫‪0‬‬
‫‪N‬‬
‫‪= −λ ⋅ t‬‬
‫‪N0‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N0‬‬
‫‪N‬‬
‫∫‬
‫‪N0‬‬
‫‪Ln‬‬
‫= ‪e −λ ⋅t‬‬
‫‪N = N 0 ⋅ e −λ ⋅t‬‬
‫‪ - N 0‬מספר הגרעינים שלא התפרקו בתחילת הזמן‪ ,‬ב‪. t =0 :‬‬
‫חוק מעריכי דומה קיבלנו כשחקרנו את הבליעה של קרינה רדיואקטיבית בחומרים מוצקים‪.‬‬
‫)במקום קבוע הבליע ‪ μ‬מופיע קבוע ההתפרקות ‪.( λ‬‬
‫‪ – Half_Life‬חוברת מס' ‪ / 15‬פ‪ .‬מודרנית‬
‫‪298‬‬
‫"שולמן" ציוד לימודי רח' מקווה‪-‬ישראל ‪ 10‬ת"ד ‪ 1039‬ת"א ‪61009‬‬
‫טל'‪ 03-5605536 :‬פקס‪www.shulman-sci.co.il 03-5660340 :‬‬
‫____________________________________‬
‫‪N0‬‬
‫מאפיין של איזוטופ רדיואקטיבי הוא פרק הזמן שבו מחצית הגרעינים מתפרק‬
‫‪2‬‬
‫= ‪ . N‬פרק‬
‫זמן זה‪ ,‬המאפיין את האיזוטופ נקרא זמן מחצית‪-‬חיים ומסומן‪. T1 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬
‫נציב ‪ N = 0‬בחוק הדעיכה ‪= −λt‬‬
‫‪2‬‬
‫‪N0‬‬
‫‪ Ln‬ונקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= − λT 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Ln‬‬
‫‪Ln 2 = λT 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Ln2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪λ‬‬
‫ישנם איזוטופים שזמן מחצית החיים שלהם אלפי שנים‪ ,‬וישנם גם כאלה שזמן מחצית החיים‬
‫שלהם הוא רק חלק קטן של שניה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בתרגיל שלפנינו נטפל בהתפרקות‪:‬‬
‫= ‪T1‬‬
‫‪Cs→ 13756m Ba + β −‬‬
‫‪Ba→ 137‬‬
‫‪56 Ba + γ‬‬
‫‪137‬‬
‫‪55‬‬
‫‪137 m‬‬
‫‪56‬‬
‫להלן תרשים מעברי האנרגיה המאפיינים את ההתפרקות הנ"ל )תמונה ‪:(2‬‬
‫תמונה ‪2‬‬
‫אזהרה!‬
‫הטיפול בחומר רדיואקטיבי נוזלי מחייב את המשתמש לציית להוראות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬אין להניח שום דברי מזון על שולחן העבודה ‪.‬‬
‫‪ .2‬במשך כל מהלך הניסוי אין לאכול או לשתות ליד השולחן‪.‬‬
‫‪ – Half_Life‬חוברת מס' ‪ / 15‬פ‪ .‬מודרנית‬
‫‪299‬‬
‫"שולמן" ציוד לימודי רח' מקווה‪-‬ישראל ‪ 10‬ת"ד ‪ 1039‬ת"א ‪61009‬‬
‫טל'‪ 03-5605536 :‬פקס‪www.shulman-sci.co.il 03-5660340 :‬‬
‫____________________________________‬
‫‪ .3‬תלמיד שמטפל בתמיסה רדיואקטיבית חייב ללבוש כפפות גומי ומשקפי מגן‪.‬‬
‫‪ .4‬הטיפול בתמיסה רדיואקטיבית מחייב נוכחות של מדריך‪.‬‬
‫‪ .5‬בגמר הטיפול בחומר הנוזלי‪ ,‬יש לרחוץ היטב את הידיים עם סבון‪.‬‬
‫תהליך המדידה‬
‫מכינים כ‪ 2 -‬סמ"ק של תחליב בריום‪.‬‬
‫את התמיסה מעבירים ללא שהות מתחת לגלאי הקרינה‪.‬‬
‫קובעים את פתח הגלאי קרוב לתמיסה‪.‬‬
‫כל ספירה נמשכת ‪ 30‬שניות‪ .‬מודדים ‪ 14‬מדידות בזמן של ‪ 420‬שניות ‪.‬‬
‫בכל ‪ 30‬שניות נרשמת אוטומטית קריאת הגלאי בחלון טבלת התוצאות )תמונה ‪.(3‬‬
‫תמונה ‪ :3‬חלון טבלת התוצאות‬
‫הצבת מערכת המדידה‬
‫מערכת המדידה )תמונה ‪ (5‬מורכבת משני חלקים‪ :‬גלאי הקרינה‪ ,‬והמערכת להפקת תחליב‬
‫הבריום )איזוטופ‪-‬גנרטור ‪.(Isotope Generator -‬‬
‫תמונה ‪ :5‬מערכת הניסוי‬
‫‪ – Half_Life‬חוברת מס' ‪ / 15‬פ‪ .‬מודרנית‬
‫‪300‬‬
‫"שולמן" ציוד לימודי רח' מקווה‪-‬ישראל ‪ 10‬ת"ד ‪ 1039‬ת"א ‪61009‬‬
‫טל'‪ 03-5605536 :‬פקס‪www.shulman-sci.co.il 03-5660340 :‬‬
‫____________________________________‬
‫לאיזוטופ‪-‬גנרטור שני חלקים עיקריים‪ :‬החלק התחתון מכיל עמוד של האיזוטופ ‪Cs - 137‬‬
‫ובחלק העליון ממלאים תמיסה של ‪ . ( 0.04N HCl and 0.9% NaCl) Edta‬המיתקן סגור ע"י‬
‫ברז‪ .‬כאשר פותחים את הברז‪ ,‬הנוזל מתחיל לחלחל דרך הצזיום‪ ,‬ובדרך של החלפת יונים מעודד‬
‫ראקציה גרעינית של הפיכת הצזיום לבריום‪ .‬התמיסה שמטפטפת מהברז עשירה באטומים של‬
‫‪) Ba - 137m‬האות ‪ m‬מסמן מצב מטא‪-‬סטבילי ‪ -‬לא יציב ( אך מכילה גם מספר )קטן יחסית( של‬
‫אטומי צזיום‪ .‬התמיסה מטפטפת למיכל קטן‪ .‬יש להמתין עד להצטברות של ‪ 1.5‬עד ‪ 2‬סמ"ק של‬
‫התמיסה בתוך המיכל‪ .‬ניתן לזרז את הטפטוף על‪-‬ידי הפעלת לחץ אויר בעזרת מתקן מיוחד‪ .‬אין‬
‫להגזים בהפעלת לחץ אויר‪ .‬הטפטוף חייב להיות בקצב כזה שמאפשר לספור את מספר הטיפות‬
‫בקלות‪.‬‬
‫גלאי הקרינה מחובר לכניסה דיגיטלית מס' ‪) 1‬תמונה ‪ (6‬של הממשק‪.‬‬
‫תמונה ‪ :6‬חיבור גלאי הקרינה לממשק‬
‫הכנות לקליטת הנתונים‬
‫פתח את הברז של האיזוטופ‪-‬גנרטור להפקת ‪ 1.5‬עד ‪ 2‬סמ"ק תמיסה של ‪ . Ba - 137m‬הצב את‬
‫התמיסה מתחת לגלאי הקרינה ללא שהות‪ .‬כאשר לוקחים את התמיסה מהאיזוטופ גנרטור‪ ,‬יש‬
‫להניח כלי ריק מתחתיו כדי למנוע טפטוף על השולחן‪ .‬מגביהים את המכל עם התמיסה עד קרוב‬
‫לפתח הגלאי‪ .‬כדי למנוע ספירה )חדירה( של חלקיקי ‪ β‬למונה הגיגר‪ ,‬עוטפים את פתח המונה‬
‫בנייר אלומיניום‪.‬‬
‫ביצוע קלט נתונים‬
‫המדידה מתחילה לאחר הקשה על ‪) Start‬תמונה ‪ .(7‬עקוב בסבלנות אחר תצוגת התוצאות בכל ‪30‬‬
‫שניות‪ .‬חלון תצוגת הזמן מראה את הספירה לאחור )תמונה ‪.(7‬‬
‫‪ – Half_Life‬חוברת מס' ‪ / 15‬פ‪ .‬מודרנית‬
‫‪301‬‬
‫"שולמן" ציוד לימודי רח' מקווה‪-‬ישראל ‪ 10‬ת"ד ‪ 1039‬ת"א ‪61009‬‬
‫טל'‪ 03-5605536 :‬פקס‪www.shulman-sci.co.il 03-5660340 :‬‬
‫____________________________________‬
‫תמונה ‪ : 7‬תצוגת הספירה לאחור‬
‫בסיום מוצלח של המדידות )לאחר ‪ 7‬דקות(‪ ,‬יש לשפוך את התמיסה לכיור )התמיסה לאחר ‪10‬‬
‫דקות כמעט איננה רדיואקטיבית(‪ .‬אין לרחוץ את המכל של התמיסה!‬
‫החזר את המכל אל מתחת לאיזוטופ‪-‬גנרטור ‪ .‬הסר את כפפות הגומי ורחץ היטב את הידיים‪ ,‬עם‬
‫סבון‪.‬‬
‫עיבוד הנתונים‬
‫‪.1‬‬
‫ערוך את הגרף המתאר את הספירה ל – ‪ 30‬שניות כפונקציה של הזמן )גרף ‪ .(1‬הדפס את הגרף‬
‫)גרף ‪.(1‬‬
‫גרף ‪ :1‬מדידה ישירה של זמן מחצית החיים‬
‫‪ . 2‬העזר במכשיר למדידת שיעורי נקודות למדידה ישירה של זמן חצי החיים של האיזוטופ ‪– Ba‬‬
‫‪ . m137‬הסבר שיקוליך‪.‬‬
‫תשובה‪ 150 :‬שניות בערך‪.‬‬
‫‪ – Half_Life‬חוברת מס' ‪ / 15‬פ‪ .‬מודרנית‬
‫‪302‬‬
‫"שולמן" ציוד לימודי רח' מקווה‪-‬ישראל ‪ 10‬ת"ד ‪ 1039‬ת"א ‪61009‬‬
‫טל'‪ 03-5605536 :‬פקס‪www.shulman-sci.co.il 03-5660340 :‬‬
‫____________________________________‬
‫‪ .3‬הצג את חלון הגרף ‪ Graph 2‬המתאר את הלוגריטמוס של קצב הספירה כנגד הזמן‪.‬‬
‫בשורת הבקרה של הגרף הקש ‪ Fit‬ובחר‪. Linear Fit :‬‬
‫ערוך את הגרף והדפס אותו )גרף ‪.(2‬‬
‫‪ . 4‬שאלה‪ :‬הסבר מדוע הגרף הלוגריתמי מתואר על ידי פונקציה ליניארית?‬
‫תשובה‪ :‬קח לוגריתמוס של שני אגפי משוות ההתפרקות‪ .‬תקבל‪. Ln( N ) = Ln( N 0 ) − λ ⋅ t :‬‬
‫‪ . 5‬מטלה‪ :‬מצא באמצעות הפרמטרים של הגרף הלוגריתמי את קבוע ההתפרקות של האיזוטופ‬
‫‪- Ba – 137m‬הסבר‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬שיפוע הגרף מציג את קבוע ההתפרקות ‪. λ‬‬
‫‪− λ = −0.00416‬‬
‫‪ . 6‬מטלה‪ :‬חשב באמצעות הפרמטרים של הגרף הלוגריתמי את זמן מחצית חיים של האיזוטופ‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪Ln 2‬‬
‫‪= 166 sec .‬‬
‫‪0.00416‬‬
‫=‬
‫‪Ln 2‬‬
‫‪λ‬‬
‫= ‪T1‬‬
‫‪2‬‬
‫גרף ‪ :2‬גרף לוגריתמי של קצב ההתפרקות‬
‫‪ – Half_Life‬חוברת מס' ‪ / 15‬פ‪ .‬מודרנית‬
‫‪303‬‬
‫"שולמן" ציוד לימודי רח' מקווה‪-‬ישראל ‪ 10‬ת"ד ‪ 1039‬ת"א ‪61009‬‬
‫טל'‪ 03-5605536 :‬פקס‪www.shulman-sci.co.il 03-5660340 :‬‬
‫____________________________________‬
‫‪ . 7‬מטלה‪ :‬חשב באמצעות הפרמטרים של הגרף הלוגריתמי את הספרה בזמן אפס ‪. N 0‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪LnN o = 8.409‬‬
‫‪N 0 = 4487‬‬
‫‪ .8‬מהי ההסתברות כי גרעין מסוים של האיזוטופ ‪ Ba - 137m‬יתפרק תוך שניה? הסבר שיקוליך‬
‫ואת משמעות התוצאה‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬בהתאם לאופי הסטטיסטי של ההתפרקות הרדיואקטיבית‪:‬‬
‫‪ΔN = −λNΔt‬‬
‫‪ΔN = − λ N‬‬
‫כאשר ‪ Δt = 1sec‬נקבל‪:‬‬
‫פרוש הדבר ש ‪ λ -‬מודד איזה חלק מן הגרעינים המקוריים יתפרקו תוך שניה אחת‪ ,‬ולכן הוא‬
‫שווה להסתברות שגרעין מסויים יתפרק תוך שניה‪ λ .‬נקרא קבוע ההתפרקות‪.‬‬
‫לפי תוצאות המדידה ההיסתברות כי גרעין מסויים יתפרק תוך שניה ‪. 0.00411 :‬‬
‫‪ .9‬חשב את ההסתברות כי גרעין מסוים לא יתפרק בפרק זמן של ‪ 60‬שניות‪.‬‬
‫הסבר שיקוליך ואת משמעות התוצאה‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫הנוסחה שמתארת את ההתפרקות הרדיואקטיבית‪:‬‬
‫‪N = N 0 e − λt‬‬
‫‪N‬‬
‫‪= e −λt‬‬
‫‪N0‬‬
‫ופרושו כי ההסתברות כי גרעין לא יתפרק במשך פרק זמן ‪ t‬היא‪:‬‬
‫‪e − λt‬‬
‫עבור פרק זמן של ‪ 60‬שניות ההסתברות שגרעין מסויים לא יתפרק‪:‬‬
‫‪e −0.00411⋅60 = 0.78‬‬
‫‪ .10‬חשב את ההסתברות כי גרעין מסוים לא יתפרק בפרק זמן השווה לזמן מחצית החים של‬
‫האיזוטופ? הסבר את המשמעות הפיזיקלית של תוצאת החישוב‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בפרק זמן השווה לזמן מחצית החים‪ ,‬מחצית אטומי האיזוטופ מתפרקים‪ .‬לפי כך‪ ,‬ההסתברות כי‬
‫גרעין מסויים יתפרק שווה להסתברות כי אתו הגרעין לא יתפרק‪ .‬הסתברות זו הוא ‪. 0.5‬‬
‫בדיקה‪:‬‬
‫במהלך התרגיל קיבלנו שזמן מחצית החים של האיזוטופ ‪ 166‬שניות וקבוע ההתפרקות ‪.0.00411‬‬
‫החישוב‪:‬‬
‫‪e −0.00411⋅166 = 0.50‬‬
‫‪ – Half_Life‬חוברת מס' ‪ / 15‬פ‪ .‬מודרנית‬
‫‪304‬‬
61009 ‫ ת"א‬1039 ‫ ת"ד‬10 ‫ישראל‬-‫"שולמן" ציוד לימודי רח' מקווה‬
www.shulman-sci.co.il 03-5660340 :‫ פקס‬03-5605536 :'‫טל‬
____________________________________
‫רשימת הציוד הדרוש לביצוע התרגיל‬
1. Science Workshop 750 Interface
CI-7565A (Pasco)
2. Nuclear Sensor
SE - 7997 (Pasco)
3. Isotope Generator Kit
SN - 7995 (Pasco)
305
‫ מודרנית‬.‫ פ‬/ 15 '‫ – חוברת מס‬Half_Life