בס"ד הופעת בת קול עזריה פיגו כולנו מכירים את הפסוק "לא בשמים היא" 1ואת הפשט שכל המורים ידעו לומר לנו ,שגם אנחנו יכולים ללמוד תורה וזה לא קשה וצריך קצת להתאמץ ומשיגים .אבל מה קורה כאשר תנא אומר לא בשמים היא? למה הוא מתכוון? האם גם אצלו המשמעות היא שצריך עוד קצת להתאמץ ומשיגים את התורה ,או שזה משמעות אחרת? סיפורי התנ"ך תמיד היו מעניינים ,הנה ה' מתגלה למשה בסנה ,ופה מגיע מלאך ליהושע ,לשלמה מתגלה ה' בחלום ושואל מה הוא רוצה ,אליהו זוכה לראות את השכינה ויחזקאל רואה את המרכבה .כל זה טוב ויפה, כל ההתגלויות הללו נחמדות ,הזוהר 2אומר שמשה רבינו היה פוסק על פי רוח הקודש ,האם כל אחד יכול לעשות את זה או כמו שהגמרא בראש השנה 3אמרה ששלמה רצה לדון על פי החוכמה שלו ויצאה בת קול ואמרה לשלמה שאסור? כאשר מתווכחים ופתאום באה בת קול ואומרת מה לעשות אז מה עושים ,מקשיבים לה או לא? בשאלות אלו ועוד נדון במהלך מאמר זה. א. ב. מבוא הגדרת משמעות המושג בת קול. מה הסיבה שבגללה יש מחלוקת האם פוסקים כבת קול או לא? 1דברים פרק ל' פסוק י"ב 2יתרו דף ע"ח עמוד א' 3דף כ"א עמוד ב' 261 ג. ד. ה. ו. ז. ח. ט. לפי מה אני קובע לאיזו בת קול להקשיב ולאיזו לא? האם פוסקים שהלכה כבית הלל בזכות הבת קול או לא? מה משמעות השם בת קול? ישנן מספר דרגות שאפשר להשיג ונשאלת השאלה מה דרגת הבת קול ביחס לרמות אלו? מהן מטרות הבת קול? מה עושים כאשר באה בת קול ופוסקת שכך ההלכה? מה דין שו"ת מן השמים בהלכה ,האם פוסקים לפיו או לא? א .הגדרת המושג 'בת קול' בהתחלה ננסה להגדיר את משמעות המושג "בת קול" – מה זה ואיך אני יודע שזה בת קול. במסכת מגילה 4נאמר" :ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן מנין שמשתמשין בבת קול שנאמר" :5ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר" והני מילי דשמע קל גברא במתא וקל איתתא בדברא". רש"י שם מסביר שמשתמשין בבת קול הכוונה שאם בלבו להתחיל דבר ושמע קול או הין או לאו הולך אחריו ואין כאן משום ניחוש קל גברא במתא -קול שאינו מצוי הוא ,ובת קול באה אליו. יוצא לנו מדברי רש"י שכדי להגיד שזה בת קול שבאה אליו עליו לשמוע קול שבדרך כלל לא שומעים באותו אזור כמו אישה בשדה 6או איש בעיר. 4דף ל"ב עמוד א' 5ישעיה פרק ל' פסוק כ"א 6כמו בברכות דף ג' עמוד ב' 261 התוספות במסכת סנהדרין 7אומר שיש אומרים שלא היו שומעין קול היוצא מן השמים אלא מתוך אותו קול יוצא קול אחר כמו פעמים שאדם מכה בכח ושומע קול אחר היוצא ממנו למרחוק ואותו קול היו שומעין לכך קורין אותו בת קול: בספר איוב 8נאמרַ " :י ֲעמֹד וְ ֹלא אַ כִּ יר מַ ְראֵ הּוְ ,תמּונָה לְ ֶנגֶד עֵ ינָיְ ,דמָ מָ ה וָ קוֹל אֶ ְשמָ ע". רש"י 9שם מסביר ...ויש אומרים דממה וקול אשמע קול שמעתי מדממה אבל דממה לא שמעתי, דממה אלו המלאכים שאומרים שירה כדמתרגם "ואחר הרעש ...קול דממה דקה"" 10קל דמשבחין בחשאי", משה דממה שמע מכאן ,שהראשונים נשתמשו בקול והאחרונים בבת קול כאדם המכה בפטיש וקול ההברה נשמע למרחוק. בעל ההון עשיר כתב במסכת סוטה 11על המשנה "מי שקינא לאשתו ונסתרה אפילו שמע מעוף הפורח יוציא ויתן כתובה" מסביר שאפילו יש לו ראיה מבת קול ,הנשמעת מחמת עוף הפורח שחותך האוויר ,או מנענוע כנפיו ,ממש כמו שהיו מבינים בימי התנאים.12 13 הסבר נוסף מסביר בעל ההון עשיר במסכת יבמות על המשנה "מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על פי בת קול מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש 7דף י"א עמוד א' בדיבור המתחיל "בת קול" 8פרק ד' פסוק ט"ז 9דיבור המתחיל "דממה וקול" 10מלכים א' פרק י"ט פסוק י"ב 11פרק ו' משנה א' ובגמרא דף ל"א עמוד א' 12ועיין גיטין דף מ"ה עמוד א' לגבי הסיפור עם רב עיליש שהיו מבינים לשון הציפורים 13פרק ט"ז משנה ו' 261 פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני נשכני נחש והרי אני מת והלכו ולא הכירוהו והלכו והשיאו את אשתו". ומסביר שכאן הכוונה שהקול בא ממקום רחוק כל כך עד שאינו נשמע בבירור כל כך אלא הברה ממנו, וההברה היא בת לקול ומשמיעה לנו המשנה שאפילו ככה משיאים על פי ההברה למרות שלא מצאו שם אדם. אנו רואים שבת קול המשמעות היא כנראה תהודה/ קול היוצא מקול אחר. ועל פי רש"י זה קול לא מצוי. לאחר שהגדרנו את המושג בת קול נמשיך ונבאר נקודות מתוך המבוא. ב – ג .הסיבה למחלוקת האם לפסוק כבת קול או לא ולפי איזו בת קול פוסקים במהלך השנה למדנו את מסכת פסחים והגענו לסוגיית סדר קדימות בברכת היום למול ברכת היין. בשמעתין במסכת פסחים 14נאמר :מתניתין -מזגו לו כוס ראשון ,בית שמאי אומרים :מברך על היום ואחר כך מברך על היין ,ובית הלל אומרים :מברך על היין ואחר כך מברך על היום .גמרא :תנו רבנן :דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה ,בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין)1 ,מפני שהיום גורם ליין שיבא )2וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא. ובית הלל אומרים :מברך על היין ואחר כך מברך על היום ,מפני שהיין גורם לקידוש שתאמר .דבר אחר, ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה ,תדיר ושאינו תדיר -תדיר קודם והילכתא כדברי בית הלל. 14דף קי"ד עמוד א' 261 מאי דבר אחר? וכי תימא התם תרתי והכא חדא הכא נמי תרתי נינהו )1תדיר ושאינו תדיר -תדיר קודם )2והלכה כדברי בית הלל .פשיטא ,דהא נפיק בת קול. איבעית אימא קודם בת קול ,ואי בעית אימא לאחר בת קול ,ורבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול.15 אחד התירוצים לדברי בית הלל היה ,ש"הלכה כדברי בית הלל" .נשאלת בגמרא שאלה סמויה ,למה? ועונה הגמרא שפשוט ,כי יצאה בת קול ,ולכן צריכים לתת שני תירוצים ,לגבי מתי התקיימה המחלוקת, התירוץ הראשון לאחר שיצאה הבת קול ,והשני לאחר שיצאה בת קול ,אבל זה רבי יהושע שאמר שאין משגיחין בבת קול. על מנת להבין את דברי רבי יהושע בצורה טובה יותר צריך להבין איזה בת קול יצאה ובאיזו מציאות אמר רבי יהושע שאין משגיחין בבת קול? כמו כן ננסה להבין האם פוסקים הלכה כמו בת קול? האם ומתי כן משתמשים בבת קול? והאם כולם מסכימים עם המימרא של רבי יהושע או שרק רבי יהושע פסק כך? שהרי לפי האיבעית אימא השנייה דווקא רבי יהושע הוא זה שלא משגיח בבת קול אבל השאר מקשיבים. ישנם שני סיפורים האחד על הבת קול שיצאה ואמרה שהלכה כבית הלל ,והשנייה שעליו רבי יהושע אומר שאין משגיחין בבת קול. הגמרא במסכת עירובין 16אומרת - :אמר רבי אבא אמר שמואל :שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה 15סוגייה מקורית במסכת ברכות דף נ"ב עמוד א' ועיין שם קצת בשינוי לשון 16דף י"ג עמוד ב' 266 כמותנו .יצאה בת קול ואמרה" :אלו ואלו דברי אלוקים חיים הן ,והלכה כבית הלל" .וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים ,מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו ,ושונין דבריהן ודברי בית שמאי ,ולא עוד ,אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן. וכן יש את הגמרא במסכת בבא מציעא 17שאומרת: תנן התם :18חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר – מטהר ,וחכמים – מטמאין ,וזה הוא תנור של עכנאי .מאי עכנאי? אמר רב יהודה אמר שמואל: "שהקיפו דברים כעכנא 19זו ,וטמאוהו" .תנא ,באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו .אמר להם" :אם הלכה כמותי ,חרוב זה יוכיח". נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ,ואמרי לה ארבע מאות אמה .אמרו לו" :אין מביאין ראיה מן החרוב" .חזר ואמר להם" :אם הלכה כמותי ,אמת המים יוכיחו". חזרו אמת המים לאחוריהם ,אמרו לו" :אין מביאין ראיה מאמת המים" .חזר ואמר להם" :אם הלכה כמותי ,כותלי בית המדרש יוכיחו" .הטו כותלי בית המדרש ליפול .גער בהם רבי יהושע ,אמר להם" :אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה ,אתם מה טיבכם"?! לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ,ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר ,ועדיין מטין ועומדין .חזר ואמר להם" :אם הלכה כמותי ,מן השמים יוכיחו". יצאתה בת קול ואמרה" :מה לכם אצל רבי אליעזר, שהלכה כמותו בכל מקום" .עמד רבי יהושע על רגליו ואמר" :20לא בשמים היא" .מאי לא בשמים היא? אמר רבי ירמיה" :שכבר נתנה תורה מהר סיני ,אין אנו 17דף נ"ט עמודים א' וב' 18משניות כלים פרק ה' משנה י' 19נחש 20דברים פרק ל' פסוק י"ב 261 משגיחין בבת קול ,שכבר כתבת בהר סיני בתורה:21 "אחרי רבים להטות" .אשכחיה רבי נתן לאליהו ,אמר ליה" :מאי עביד קודשא בריך הוא ,בההיא שעתא"? אמר ליה" :קא חייך ואמר" :נצחוני בני ,נצחוני בני".22 בבא מציעא תוספות דיבור המתחיל "לא בשמים היא" - 23והא דאמר בפרק קמא דיבמות ,24דהלכה כבית הלל ,משום דיצאה בת קול( ,בגמרא בבבא מציעא אנחנו רואים שלא פוסקים לפי בת קול וביבמות במחלוקת בין בית הלל לבין בית שמאי כן פוסקים לפי הבת קול) שאני הכא ,שבא לחלוק על דברי תורה ,דכתיב" :25אחרי רבים להטות" ,אבל התם ,אדרבה בית הלל רובא( .ומתרץ התוספות שיש הבדל כי בגמרא שלנו רבי אליעזר יחיד, ואז הבת קול חולקת על ההלכה של אחרי רבים להטות, אבל ביבמות בית הלל היו הרוב ולכן הלכה כמותם) ... ועוד דכאן לא יצאה בת קול ,אלא משום כבודו דרבי אליעזר ,שאמר" :מן השמים יוכיחו"( ,תירוץ נוסף שמתרץ התוספות ,שהבת קול יצאה כי רבי אליעזר אמר "מן השמים יוכיחו" ואילו לבית הלל הבת קול יצאה גם בלי שהם יבקשו) .והא דאמר התם ,רבי יהושע היא דאמר" :אין משגיחין בבת קול" ,ולא שמעינן ליה לרבי יהושע ,אלא על בת קול דהאי מעשה דרבי אליעזר דהכא ,התם דייק ,מדקאמר "לא בשמים היא" 26כבר ניתנה לנו תורה מסיני ,משמע דבשום מקום אין משגיחין( .וזה שהבאנו ביבמות שרבי יהושע אמר אין משגיחין בבת קול ,אבל לא מתייחסים אליו אלא לגבי 21שמות פרק כ"ג פסוק ב' 22סיפור זה מופיע בירושלמי בגרסה שונה במסכת מועד קטן פרק ג' הלכה א' 23דף נ"ט עמוד ב' 24 דף י"ד עמוד א' 25שמות פרק כ"ג פסוק ב' 26דברים פרק ל' פסוק י"ב 261 רבי אליעזר ,אפשר לתרץ שמאחר ורבי יהושע נתן ירוץ של "לא בשמים היא" לא אמורים להתייחס לבת קול בשום מצב) על פי דיוק התוספות בדברי רבי יהושע יוצא שרבי יהושע לא נתן תירוץ חד פעמי רק למקרה בתנורו של עכנאי אלא לכל מציאות של בת קול שבאה לפסוק הלכה .יוצא שאם התירוץ של רבי יהושע היה אחרי רבים להטות אזי אין קושייה למה פסקו כהבת קול של בית הלל א) כי הם רבים מול מעטים ב) הם לא בקשו את הבת קול. רבינו חננאל על גמרא זו בבבא מציעא 27אומר שיש אומרים שחכם מחכמי בית המדרש נתנמנם וראה בחלום שחכמים חולקים על רבי אליעזר ואמר להם רבי אליעזר למה אתם חולקים עלי ,אמת המים תוכיח וכל העניין וכי רבי יהושע מתריס כנגדו וכי נתנה בת קול מן השמים ואמר רבי יהושע "לא בשמים היא" .ומפני מה לא פירש כי דברי חלומות הם מפני שהיו בידם החלומות קרובים לנבואה ,אבל יסמכו בזה העניין "והחלומות שווא ידברו "28וקיימו והחלומות שווא ידברו. זאת אומרת לפי רבינו חננאל יתכן לומר שאם זה היה אמתי אז כן היו הולכים לפי הבת קול! אבל בגלל שזה חלום אז מחזיקים את זה בחזקת "והחלומות שווא ידברו". 27דף נ"ט עמוד ב' 28על משקל הפסוק בזכריה פרק י' פסוק ב' – "וחלמות השוא ידברו" 261 גם השיטה מקובצת על בבא מציעא 29מביא פירוש בשם רב ניסים גאון 30ש"אירע שנעזר רבי אליעזר מניסים ומופתים ולא נתאמתו אצל חכמים שכבר קרה בדומה לזה ועל זה אמרו אין מביאין ראיה מן החרוב וכו' רצו לומר ,שאין בזה דבר יוצא ממנהג הטבע .ואמנם מה שאמרו יצתה בת קול וכו' ,ראית בו שתי תשובות. האחת שבת קול לא אמרה הלכה כמותו בדבר זה אמנם בא הקול סתום ואפשר שכיוון בכל מקום זולת זה וכדומה לו שאין הלכה כמותו ויהיו דברי בת קול אמתיים בזה והשנית שהכוונה בזה לנסות את החכמים אם זה הקול יעתיקם ממה שמקובל בידם או לא ,וכמו שאמר" 31כי מנסה ה' אלהיכם אתכם וכו'" והורה בזה אמיתות קבלתם .ואמר רבי יהושע לא בשמים היא לפי שתורת השם תמימה וכבר נתנה לנו בסיני והודיענו שלא ישונה ממנה דבר ,ולא נשאר בתורתנו לא דבר סותר זה את זה ולא שום ספק ,כדי שנצטרך בו למופת מן השמיים .וכל מקום שתמצא בתלמוד ורבי יהושע הוא דאמר אין משגיחין בבת קול". לפי התשובה הראשונה יוצא שאם הבת קול היתה אומרת הלכה כרבי אליעזר ,היה הלכה כמותו ובגלל שהיא אמרה בצורה עקיפה הלכה כמותו בכל מקום אולי משמעות הדבר בכל מקום חוץ מפה. על פי התשובה השנייה משתמע שבאמת שלא משגיחים בבת קול כי זה לא משמעותי מאחר ויש כללים. גם מרן הבן איש חי בספרו 'בן יהוידע' 32התייחס לסוגיה זו ונתן מספר תירוצים על הגמרא" :חזר ואמר 29דף נט עמוד ב' 30הובא במסכת ברכות דף י"ט עמוד א' בפסקת "חתכו חוליות" 31דברים פרק י"ג פסוק ד' 32על בבא מציעא דף נ"ט עמוד ב' 211 מן השמים יוכיחו ויצתה בת קול ואמרה – "...אז עמד רבי יהושע על רגליו לכבוד בת קול ,כי דבריו אלו שאומר עתה הם כלפי דברים שאמרה בת קול( .רבי יהושע עמד על רגליו לכבוד הבת קול) וטען טענה ניצחת (שאין לה תשובה) שזה הוא כבודו יתברך שאין אנחנו משגיחין עתה בבת קול לסתור ההלכה המפורשת בתורה שאמרה "אחרי רבים להטות" ,שאם נשגיח בבת קול לבטל דבר אחד מדברי תורה ,אם כן יהיו כל דברי תורה בטלים חס ושלום מכאן ולהבא( .שכבוד השם שלא מקשיבים לבת קול שנגד ההלכה כי אם נקשיב לה עכשיו אז נבטל הלכות נוספות בגלל בת קול) אי נמי אומרם עמד רבי יהושע על רגליו כלומר טען טענה ניצחת שיש בה עמידה על רגליו ,כי ידוע כל חכם אשר יאמר דבר בבית המדרש וישיבו החכמים על דבריו ,ויסתרו אותם, אומרים עליו לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש ,וכאן בא לתת שבח ויקר לדברי רבי יהושע בטענה זו שהשיב טענה ניצחת ,ועמד על רגליו קרינן עליה בטענה זו. (תירוץ נוסף זה שרבי יהושע נתן תירוץ חזק מאד ולכן זה נקרא 'עמד על רגליו' כי הביטוי ההפוך זה לא מצא ידיו ורגליו למי שהתבלבל ולכן באו להדגיש את עוצמת התשובה) ...והנה אם תדקדק היטב בדברי הבת קול, תמצה כי דקדקה שלא אמרה דברים חלוטים בלשון גזירה ,אלא דבריה היו בלשון שאלה ,מה לכם אצל רבי אליעזר ,ואם היה רצונו יתברך שיהיו מודים לדברי רבי אליעזר ,לפסוק הלכה כמותו בדין זה ,היתה בת קול אומרת הלכה כרבי אליעזר ,וכאשר גזרה אומר במחלוקת בית שמאי ובית הלל ,שיצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלוקים חיים והלכה כדברי בית הלל, (מדקדק בדברי הבת קול שאמרה את הדברים בלשון שאלה ולא כקביעת עובדה כמו אצל בית הלל) אך כאן אמרה לשון שאלה מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום ,ולשון מה לכם נראה ומורה שיש להם טענה ניצחת כנגדו ,ושואלת מה היא ,ומה בפיכם לטעון בדבר זה ,הרי בדברים אלו מחוי במחוג (רמזה רמז) ,אם יש לכם לדבר תשיבו ותאמרו מה בפיכם ,ואז נתגבר רבי יהושע כארי ,ועמד על רגליו ודיבר דברו( .לכן מדברי 212 הבת קול אפשר להבין שהיא חיכתה לתשובה כי מדבריה נרמז שהיא רוצה תשובה ולכן רבי יהושע יכול היה לענות תשובה) יוצא מדברי הבן יהוידע שאם הבת קול היתה רוצה לפסוק שההלכה כרבי אליעזר הבת קול היתה אומרת הלכה כרבי אליעזר ולא אומרת מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום ,ואז זה הזמנה לוויכוח ולא קביעה חד משמעית .כמו כן משתמע מדברי הבן יהוידע שאם יש בת קול שפוסקת הלכה בצורה ישירה כמו בית הלל אז הלכה כמותה ורק אם היא נותנת פתח אז יש מקום לערער עליה. בספר החינוך 33במצוות שלא לסור מדבריהם כתב ועל דרך ענין זה שעוררתיך ,בני ,עליו אפרש לך אגדה אחת שהיא בבבא מציעא בסוף פרק הזהב 34גבי ההוא מעשה דרבי אליעזר הגדול בתנורו של עכנאי ,המתמהת כל שומעה .אמרו שם אשכחה רבי נתן לאליהו וכו' אמר לה מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? אמר לה חייך ואמר נצחוני בני ,כלומר שהיה הקדוש ברוך הוא שמח על שהיו בניו הולכים בדרך התורה ובמצוותה להטות אחרי רבים ,ומה שאמר נצחוני בני חלילה להיות ניצחון לפניו ברוך הוא ,אבל פרוש הדבר הוא על ענין זה, שבמחלקת הזה שהיתה לרבי אליעזר עם חבריו האמת היתה כרבי אליעזר וכדברי הבת קול שהכריעה כמותו, ואף על פי שהיה האמת אתו בזה ,ביתרון פלפולו על חבריו לא ירדו לסוף דעתו ,ולא רצו להודות לדבריו אפילו אחר בת קול ,והביאו ראיה מן הדין הקבוע בתורה שציותנו ללכת אחרי הרבים לעולם ,בין יאמרו אמת או אפילו טועים ,ועל זה השיב הבורא ברוך הוא נצחוני בני ,כלומר ,אחר שהם נוטים מדרך האמת ,שרבי 33מצווה תצ"ו 34דף נ"ט עמוד ב' 211 אליעזר הוא היה מכווין בזה את האמת ,והם באים עליו מכח מצוות התורה שצויתים לשמע אל הרב לעולם ,אם כן על כל פנים יש להודות להם בפעם הזאת כדבריהם שתהיה האמת נעדרת ,והרי זה כאלו בעל האמת ניצח. יוצא מדברי החינוך שההלכה באמת לפי רבי אליעזר אלא שחכמים לא ירדו לדעת רבי אליעזר ולכן התווכחו ,ובגלל שחכמים היו הרוב אז הלכה כמותם כי "אחרי רבים להטות" .למרות שההלכה צריכה להיות כרבי אליעזר אך אחרי רבים להטות יותר חזק. על בסיס גמרא זו ,אומר רבי יהושע בכל פעם שמופיעה מחלוקת הלכתית ,ובאה בת קול ש"לא בשמים היא". כמו כן יש את הגמרא במסכת מכות 35שאומרת:36 אמר רבי אלעזר בג' מקומות הופיע רוח הקודש ,בבית דינו של שם ובבית דינו של שמואל הרמתי ובבית דינו של שלמה .בבית דינו של שם ,דכתיב" 37:ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני" ,מנא ידע? דלמא כי היכי דאזל איהו לגבה ,אזל נמי אינש אחרינא [לגבה] .יצאת בת קול ואמרה" :ממני יצאו כבושים" :בבית דינו של שמואל, דכתיב" 38הנני ,ענו בי נגד ה' ונגד משיחו ,את שור מי לקחתי"? ויאמרו" :לא עשקתנו ולא רצותנו" .ויאמר: "עד ה' ועד משיחו כי לא מצאתם בידי מאומה" ויאמר: "עד" .ויאמר?! ויאמרו מיבעי ליה! יצאת בת קול ואמרה" :אני עד בדבר זה" .בבית דינו של שלמה 35דף כ"ג עמוד ב' 36ועיין גם מדרש רבה בראשית פרשה פ"ה אות י"ב קצת בשינוי ועיין גם מדרש רבה קהלת פרשה י' אות י"ז 37בראשית פרק ל"ח פסוק כ"ו 38שמואל א' פרק י"ב פסוקים ג' – ה' 211 דכתיב" 39ויען המלך ויאמר תנו לה את הילד החי והמת לא תמיתוהו ,היא אמו" מנא ידע?! דלמא איערומא מיערמא .יצאת בת קול ואמרה" :היא אמו" .אמר רבא ממאי ,דלמא יהודה ,כיון דחשיב ירחי ויומי ואיתרמי דחזינן מחזקינן ,דלא חזינן לא מחזקינן .שמואל נמי, כולהו ישראל קרי להו בלשון יחידי ,דכתיב "40ישראל נושע בה' ".שלמה נמי ,מדהא קא מרחמתא והא לא קא מרחמתא - .אלא גמרא. על פי מה שאנחנו רואים מגמרא זו יוצא שבת קול כן פסקה מה הדין וכן הקשיבו לבת קול.41 42 ישנם חמישה דיבורי המתחיל של תוספות המציגים את אותה השאלה לגבי הבת קול באותו סגנון: נשאלת השאלה למה יש חילוק בין המקרה במסכת בבא מציעא 43שאמרנו שאין הלכה כרבי אליעזר ,לבין המקרה במסכת עירובין 44שבת קול פסקה הלכה כבית הלל וכך נפסקה ההלכה. 39מלכים א' פרק ג' פסוק כ"ז 40ישעיה פרק מ"ה פסוק י"ז 41לא שרפו את תמר ,ואצל שלמה נתנו את הילד 42ברכות דף נ"א - :נ"ב .תוספות דיבור המתחיל "ורבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול" פסחים דף קי"ד .תוספות דיבור המתחיל " דאמר אין משגיחים בבת קול" יבמות דף י"ג - :י"ד .תוספות דיבור המתחיל "רבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול" בבא מציעא דף נ"ט :תוספות דיבור המתחיל "לא בשמים היא" חולין דף מ"ג - :מ"ד .תוספות דיבור המתחיל "ורבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול" 43דף נ"ט עמוד ב' 44דף י"ג עמוד ב' 211 ישנם שני תירוצים: יחיד מול רבים – ברכות ,פסחים ,יבמות ,בבא מציעא ,חולין לכבוד רבי אליעזר שביקש – יבמות ,בבא מציעא, חולין מקשים בתוספות ,45אבל גם אצל בית הלל רבי יהושע אומר שאין משגיחין בבת קול והרי הוא אמר את הדברים על המקרה עם רבי אליעזר? ומתרצים שבגלל הפסוק" 46לא בשמים היא" שהביא רבי יהושע לא מתייחסים רק למקרה של רבי אליעזר אלא לכל המציאויות בש"ס. התוספות בברכות מוסיף ואומר שהמציאות לא דומה כי התנא החמיר יותר מרבי יהושע ,כי רבי יהושע דיבר במציאות שהבת קול יצאה נגד הרוב ואילו התנא דיבר גם במציאות שבה הבת קול יוצאת לטובת רוב. (המציאות שרבי יהושע דיבר עליה היא כאשר הבת קול פוסקת לטובת המיעוט [כמו רבי אליעזר] ואילו התנא בברכות סובר שגם כאשר הבת קול פוסקת כדעת הרוב [כמו בית הלל] לא הולכים לפיה). בעל הפני יהושע 47בספרו מסביר את דברי התוספות ,שהדברים שנאמרו ביבמות ,זה מחלוקת האם בית שמאי עשו כדבריהם או כדברי בית הלל .הגמרא מגיעה לשתי מסקנות אחת לפני בת קול ואחת לאחר בת קול .לפי הדעה שלאחר בת קול ,הדעה שסוברת שלא עשו -כי יצאה בת קול ,והדעה שסוברת שעשו -דעת רבי יהושע ,שאמר שאין משגיחין בבת קול .ומקשה 45כל חמשת דיבור המתחיל 46דברים פרק ל' פסוק י"ב 47במסכת בבא מציעא דף נ"ט עמוד ב' בדיבור המתחיל "בתוספות דיבור המתחיל "לא בשמים היא" 211 התוספות על מי שאמר שלא עשו בית שמאי כדבריהם, כי הגמרא נתנה טעם שיצא בת קול ,וזה לא תירוץ ,כי רבי יהושע אומר במפורש ,שאין משגיחין בבת קול .ולפי זה ,מאיפה יודע אותו אמורא שבית שמאי לא עשו כדבריהם? והרי יכול להיות שהם סוברים כרבי יהושע, ולעולם עשו כדבריהם .על זה תרצו תוספות ,שלמאן דאמר שלא עשו בית שמאי כדבריהם ,זה משום שכל העולם מודים ,שבמקרה שבת קול מסיעת לרוב, הולכים לפיה .לכן מוכרחים לומר שבית שמאי לא עשו כדבריהם .ועכשיו מסבירים תוספות מה שמסיק הש"ס, שהסיבה של מי שאומר שעשו ,זה כי הוא סובר כרבי יהושע .ומקשים והרי תרצנו שרבי יהושע כבר לא שייך לעניין? ולכן דייקו התוספות מזה שרבי יהושע נתן טעם של "לא בשמים היא" משמע שבכל מקום לא הולכים אחר בת קול .ועל סברה זו חולקים האמוראים.48 הריטב"א 49כתב ליישב" :ויש לומר דשאני התם שהתריס רבי אליעזר כנגד המרובין וקבלתם ,ולפיכך אין משגיחין בבת קול ,שכבר אמרה תורה "אחרי רבים להטות" ,מה שאין כן בזו דבית הלל נפישי אלא דבית שמאי מחדדי טפי". בהמשך פירושו ,50בדיבור המתחיל "אלו ואלו דברי אלהים חיים" .כותב ששאלו רבני צרפת ז"ל ,היאך אפשר שיהו שניהם דברי אלהים חיים וזה אוסר וזה מתיר ,ותירצו שכשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר ודבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר ,ושאל את הקב"ה על זה ,ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם. 48האם כאשר רבי יהושע אומר לא בשמים היא המשמעות היא חד פעמית או לכל הפעמים 49עירובין דף ז' עמוד א' 50עירובין דף י"ג עמוד ב' 216 גם השל"ה 51הקדוש כתב שיש לו לגלות סודות בעניין זה של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" והביא את דברי הריטב"א ובהמשך גם הביא 52את הגמרא בחגיגה 53שבעלי אסופות ,אלו תלמידי חכמים שיושבים אסופות אסופות ועוסקין בתורה ,הללו מטמאין והללו מטהרין ,הללו אוסרין והללו מתירין ,הללו פוסלין והללו מכשירין .שמא יאמר האדם הואיל הללו מטמאין והללו מטהרין ,הללו אוסרין והללו מתירין ,הללו פוסלין והללו מכשירין ,האיך אני למד תורה מעתה .תלמוד לומר ניתנו מרועה אחד ,כולן אל אחד נתנן ופרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא ,שנאמר" 54:וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" ואומר שחז"ל העידו שהכל ניתן מה' "ושזה הדבר רחוק מאד משכל האנושי, נמנע בחיקו להולמו אם לא ילוה אליו דרך ה' סלולה". הרב יעקב יעקב בספרו באר -יעקב 55הביא תירוץ נוסף" :וכן נראה להוכיח ממה שאמר ר' ירמיה שאין משגיחין בבת קול בגלל שהיא סותרת את ההלכה של אחרי רבים להטות .ואולי אפשר לומר שמכאן כן הולכים אחרי בת קול כאשר מדובר באחד על אחד ולא יחיד מול רבים" לפי התירוצים המובאים ,דווקא כאן אין משגיחין בבת קול ,אבל בעלמא אם הבת קול אינה סותרת את ההלכה (כגון בספק שקול) ,יש לפסוק כהבת קול. 51ספר תולדות אדם בית חכמה (תליתאה) אות ח' 52שם אות י' 53דף ג' עמוד ב' 54שמות פרק כ' פסוק א' 55עירובין דף י"ג עמוד ב' 211 רבינו חננאל מסביר שזה היה חלום לכן לא הולכים אחר הבת קול אבל אם זה היה אמתי כן היו פוסקים לפי הבת קול הגמרא בשבת שאומרת שרבי אליעזר מבית שמאי ובגלל שזה היה אחרי הבת קול של בית הלל לא הולכים לפיה מרן החיד"א בדברי הרמב"ן מסיק שבמציאות של רבים מול רבים ויש שם חכמים במיעוט עדיין הולכים אחר החכמים ובגלל שפוסקים כבית הלל משמע שהולכים לפי הבת קול בעל הבאר יעקב מביא בספרו שבתנורו של עכנאי לא פוסקים לפי בת קול בגלל סתירה עם "אחרי רבים להטות" ובכללי כן הולכים לפי בת קול ונראה שעל זה הסתמך רבי יעקב ממרוי"ש ,שכאשר היה מסופק באיזה דבר הלכה ,שהיה עושה שאלת חלום ומקבל תשובות מן השמים ,וכך כתב את ספרו שו"ת 'מן השמים'. ד .האם פוסקים שההלכה כבית הלל בגלל הבת קול או לא? לגבי מחלוקות בין בית הלל לבית שמאי ,ישנה גמרא במסכת עירובין 56שמדגישה את העניין. תנו רבנן :כיצד מערבין דרך רשות הרבים? עושה צורת הפתח מכאן ,ולחי וקורה מכאן .חנניה אומר בית 56דף ו' עמוד ב' 211 שמאי אומרים עושה דלת מכאן ודלת מכאן ,וכשהוא יוצא ונכנס נועל .בית הלל אומרים עושה דלת מכאן ולחי וקורה מכאן ...ומי עבדינן כתרי חומרי? והא תניא57 :לעולם הלכה כבית הלל ,והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה ,כדברי בית הלל עושה .מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל – רשע! מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל ,עליו הכתוב אומר" 58הכסיל ,בחשך הולך"! אלא אי כבית שמאי כקוליהון וכחומריהון ,אי כבית הלל כקוליהון וכחומריהון .הא גופא קשיא ,אמרת לעולם הלכה כבית הלל ,והדר אמרת הרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה .לא קשיא ,כאן קודם בת קול, כאן לאחר בת קול .ואיבעית אימא ,הא והא לאחר בת קול ,ורבי יהושע היא דלא משגח בבת קול. לפי גמרא זו אנו רואים עד כמה היתה מחלוקת לפני הופעת הבת קול ,ושהבת קול התקבלה לאחר מכן, למעט אצל רבי יהושע על פי המשנה במסכת ברכות 59רואים עד כמה חזק היא התקבלה :אמר רבי טרפון אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל. ומפרש רבי עובדיה מברטנורא" 60ראוי היית ליהרג ,ואם היית מת היית מתחייב בנפשך". הסיבה שבגללה לא הצליחו להכריע כמי ההלכה, מופיעה במסכת יבמות :61והא בית שמאי מתירין הצרות 57מקטע זה מופיע גם בחולין דף מ"ג עמוד ב' 58קהלת פרק ב' פסוק י"ד 59פרק א' משנה ג' ובגמרא דף י' עמוד ב' וכן בירושלמי פרק א' הלכה ד' 60בדיבור המתחיל "כדי היית" 61דף י"ג עמוד ב' ודף י"ד עמוד א' 211 לאחים ,ובית הלל אוסרים .מי סברת עשו בית שמאי כדבריהם? לא עשו בית שמאי כדבריהם .ור' יוחנן אמר: "עשו ועשו" .ובפלוגתא דרב ושמואל ,דרב אומר" :לא עשו בית שמאי כדבריהם" ,ושמואל אמר" :עשו ועשו". אימת? אילימא קודם בת קול ,מאי טעמא דמאן דאמר לא עשו? ואלא לאחר בת קול ,מאי טעמא דמאן דאמר עשו? אי בעית אימא ,קודם בת קול ,ואי בעית אימא, לאחר בת קול .אי בעית אימא קודם בת קול ,וכגון דבית הלל רובא ,למאן דאמר לא עשו ,דהא בית הלל רובא ומאן דאמר עשו כי אזלינן בתר רובא ,היכא דכי הדדי נינהו .הכא ,בית שמאי מחדדי טפי .ואי בעית אימא, לאחר בת קול ,מאן דאמר לא עשו ,דהא נפקא בת קול. ומאן דאמר עשו ,רבי יהושע היא דאמר" :אין משגיחין בבת קול". לפי גמרא זו ,אנו רואים כי הסיבה לפיה לא פסקו בצורה מפורשת לפי הבת קול "שהלכה כבית הלל" ,היא שבית שמאי היו יותר חכמים ,ולכן אם בית שמאי חכמים יותר ,אפשר לומר שכנראה הם הצודקים או מביאים סברות טובות יותר. במסכת שבת 62נאמר ש"נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל" ,המשנה טורחת לציין שבית שמאי רבו על בית הלל ,משמע שלרוב הם המיעוט ,וכאן הם היו הרוב ולכן נפסקה כאן הלכה כמותם. 63 ועוד אפשרות ליישב ,על פי הגמרא במסכת שבת שר' אליעזר התיר כל צרכי מילה בשבת וחכמים אוסרים" ,פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת ,והביאוהו בשבת ,והיה הדבר קשה לחכמים :היאך מניחין דברי חכמים ועושין כרבי אליעזר .חדא -דרבי 62פרק א' משנה ד' ובגמרא דף י"ג עמוד ב' 63דף ק"ל עמוד ב' 211 אליעזר שמותי הוא ,ועוד -יחיד ורבים הלכה כרבים". וכתב רש"י" :ובתלמוד ירושלמי מפרש :שמותי הוא - מתלמידי שמאי היה ."64ולפי זה באמת שומעים לבת קול ,אלא שלאחר שבת קול פסקה כבית הלל ,אין לשמוע לבת קול שפוסקת כבית שמאי.65 במסכת עדויות 66מופיעה מחלוקת בין בית הלל לבית בית שמאי ,על מה מציל כלי חרס מוקף צמיד פתיל ,האם על הכל או רק על אוכלים משקים וכלי חרס. בסוף המשנה בית הלל מודים לבית שמאי ,אבל בגמרא במסכת חגיגה 67לא נאמר שבית הלל הודו לדברי בית שמאי ,אלא מביאים תוספתא 68ש"אמר רבי יהושע: "בושני מדבריכם בית שמאי" ...נטפל לו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי ,אמר לו" :אומר לך טעמן של בית שמאי" .אמר לו" :אמור"! אמר לו ..." :וזהו טעמן של בית שמאי" .מיד הלך ר' יהושע ונשתטח על קברי בית שמאי ,אמר נעניתי לכם עצמות בית שמאי ,ומה סתומות שלכם ,כך מפורשות על אחת כמה וכמה .אמרו ,כל ימיו הושחרו שיניו מפני תעניותיו" .ואולי אפשר לתרץ שרבי יהושע לא חשש לדברי בית שמאי ,בגלל הבת קול שיצאה לטובת בית הלל ,ומזה להוכיח שרבי יהושע כן פוסק לפי בת קול ,למעט במקרה של יחיד מול רבים. 64ירושלמי מסכת תרומות פרק ה' הלכה ב' ירושלמי מסכת סוכה פרק ב' הלכה ח' ירושלמי מסכת נזיר פרק ו' הלכה י"א 65במסכת אבות פרק ב' משנה ח' נאמר שרבן יוחנן בן זכאי היה תלמיד של הלל ובהמשך המשנה נאמר שרבי אליעזר תלמיד של רבן יוחנן בן זכאי. 66פרק א' משנה י"ד 67דף כ"ב עמוד א' ועמוד ב' 68אהלות פרק ה' 212 הרמב"ן 69מביא את דברי רב האי גאון ,שאם נחלקו בית דין שהם שלשה ,אחד אומר כך ושנים אומרים כך, אם שווין בחכמה מניחין דברי יחיד ועושין דברי שנים ואם האחד עדיף מן השנים הולכין אחר מי שנתן טעם לדבריו (עד כאן דברי רב האי גאון) .אומר הרמב"ן, שבגמרא ביבמות 70לגבי מחלוקת בית שמאי ובית הלל, אמרינן כגון דבית הלל רובא מאן דאמר לא עשו בית שמאי כדבריהם ,דהא בית הלל רובא ומאן דאמר עשו, כי אזלינן בתר רובא היכא דכי הדדי נינהו הכא בית שמאי מחדדי טפי ,ומעמידים את הסוגיה כמאן דאמר עשו .זאת אומרת שאם אחד מהם חכם גדול מכל חבריו אין דבריו בטלים ,וזה במצב שהם לא יושבים בדין אבל כשיושבים בדין הולכים אחר הרוב כי נאמר "אחרי רבים להטות" ,לכן בשלושה דיינים הולכים גם כן אחר הרוב .ואומר הרמב"ן שקשה לו על הגמרא ביבמות מרבי אליעזר בן הורקנוס 71שבטלו את דבריו והסיפור של רבי מאיר 72שידוע שאין בדורן כמותן ,ואם תאמר שרק הם עצמם רשאים לעשות כדבריהם ,שהם יודעים טוב את ההלכה אבל אחרים לא ,והרי שנינו 73הרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה כדברי בית הלל עושה ,זאת אומרת שכולם יכולים לעשות כדבריהם .ואפשר לתרץ שרבי אליעזר ורבי מאיר יחיד במקום רבים ואין דבריו של אחד במקום שנים ,אבל רבים ורבים אין הולכין אחר רוב מנין אלא אם רצו הולכין אחר רוב חכמה .מכל מקום זה סיוע קצת לדברי רב האי גאון ז"ל שאין דברי החכם בטילים מיד אלא שואלים עליהם בבית דין כי יכול להיות שהצדק עם החכם יותר ,אבל אם אי אפשר 69חידושי הרמב"ן מסכת סנהדרין דף ל"ב עמוד א' 70דף י"ד עמוד א' 71בבא מציעא דף נ"ט עמוד ב' 72עירובין דף י"ג עמוד ב' 73עירובין דף ו' עמוד ב' 211 לברר אז עושים כדברי המרובין כמו שעשו במחלוקתן של ר' אליעזר ור' מאיר. מרן החיד"א בספרו שם הגדולים 74מביא את דברי הרמב"ן ורב האי ולאחר מכן אומר שלמרות שהלכה כבית הלל בגלל הבת קול ושהם ענוותנים למרות זאת לא אומרים אחרי רבים אלא במציאות שהם שווים אבל אם אחד הצדדים חכם יותר הולכים אחר החכם .אבל נראה לחיד"א לחלק בדבריהם שרב האי סובר שאם זה חכם מול רבים אפילו אז דעתו קיימת ולדברי הרמב"ן דוקא כי הוו הצד אחר רבים דווקא אז הולכים אחר החוכמה ,ולפי זה יוצא שפוסקים כבית הלל בגלל הבת קול ולא בגלל הרוב. וכתב ה'פרי חדש '75לשיטת הרמב"ם" :הא דקיימא לן כבית הלל לאו משום בת קול הוא ,דהא לא משגיחין ביה ,אלא משום דמשמע לן כפשטיה דקרא דאחרי רבים להטות דאזלינן בתר רובא ממש ,ולא בתר החידוד טפי ,ובת קול דנפיק משום כבודן דבית הלל לאחשובינהו טפי. ה .משמעות השם בת קול בעל התפארת ישראל בפרושו יכין על מסכת אבות 76אומר "אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב" אמרו הטבעיים (חכמי הטבע) בספרי [יעאגראפיע] (כנראה גיאוגרפיה) שגם עכשיו סביב להר סיני נשמע באוויר שממעל להר תמיד קול הברה כעין קול רעם דברים ואין מבין .וזה דבר פלא. 74מערכת גדולים אות י [רכ"ד] רבינו יעקב החסיד 75מפרש על הרמב"ם 76פרק ו' משנה ב' אות ל"ה 211 ולפי עניות דעתי לאלה רמז רבי יהושע בן לוי ,שהקולות הנשמעים שם יתנו רמז לאדם להזכירו מתן תורה .וכי עכשיו ירעם על הדור שאינם מכבדים אותה כראוי לשמור מצוותיה כראוי .וזהו הקול הקטן החוזר מקול הגדול שנשמע אז ביום הקהל בעת מתן תורה .וזהו בת קול דקאמר הכא ,רוצה לומר קול שנולד מקול אחר. הנימוקי יוסף על מסכת סנהדרין 77אומר פעם אחת היו מסובין בעליה ביבנה ונתנה עליהם בת קול מן השמים יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו אלא שאין דורו ראוי לכך נתנו חכמים עיניהם בשמואל וכשמת אמרו עליו אי עניו אי חסיד תלמידו של הלל ואף על רבי יהודה בן בבא בקשו לומר כן אלא שנטרפה לו שעה שאין מספידין על הרוגי מלכות פירוש בת קול י"א שלא היו שומעין אותו קול היוצא מן השמים אלא מתוך אותו קול יוצא קול אחר כמו פעמים שאדם מכה בכח ונשמע קול היוצא ממנו למרחוק ואותו קול היו שומעין ולכך נקרא בת קול: התוספות יום טוב למסכת יבמות 78אומר שנראה לו שנקרא בת קול לפי שאינו קול ישיר ,קול אליו כמו שנאמר" 79וישמע את הקול מדבר אליו" שזהו נבואה ממש אבל קול זה שאנו מדברים בו הוא מעינו ודוגמתו במדרגה למטה ממנו ולכך קראוהו בת קול ,שהיא הבת לאביה .ולתשות כחה לא קראוהו בן קול אלא בת קול. 80 ובשיטה מקובצת מביא יש אומרים בשם הרא"ש 81 שבת קול לפי שהוא יוצא במידה (אלפים בת יכיל ) ואין כל שומעו אלא הראוי לשומעו 77דף ג' עמוד א' מדפי הרי"ף ודף י"א עמוד א' בגמרא 78פרק ט"ז משנה ו' 79במדבר פרק ז' פסוק פ"ט 80שבסוף הספר חמרא וחיי על מסכת סנהדרין 211 ו .מעמד הבת קול ביחס לדרגות הנבואה זוהר רל"ח עמוד א' -בְ זִּ ְמנָא ַק ְדמָ ָאה הֲ וַ ת נְבּוָאה נְדע ּומ ְס ַתכְ לֵי לְ ִּמ ַ שַ ְריָא ֲעלַיְ יהּו ִּד ְבנֵי נ ָָשא ,וְ הֲ וּו י ְָדעִּ ין ִּ יק ָרא עִּ לָָאה .כֵּיוָן ְּדפָ ְּס ָקא נְּ בּוָאה ִמנַּיְּ יהּו ,הֲ וּו ִמ ְּש ַּת ְּמ ֵּשי בִּ ָ בְּ בַּ ת קוֹל .הַּ ְּש ָתא פָ ְּס ָקא נְּ בּוָאה ּופָ ְּס ָקא בַּ ת קוֹל ,וְּ לָא ִמ ְּש ַּת ְּמ ֵּשי בְּ נֵּי נ ָָשא אֶ לָא בְּ חֶ לְּ מָ א. (תרגום :בהתחלה הנבואה הייתה שורה על בני אדם ,והיו יודעים ומתבוננים לדעת בכבוד העליון .בגלל שפסקה הנבואה מהם ,היו משתמשים בבת קול .עכשיו פסקה נבואה ופסקא הבת קול ,ולא משתמשים בני אדם אלא בחלום). יהי בַ ת קוֹל ובזהר חדש בתיקונים 82מביא" :וְ ִּא ִּ ְרבִּ יעָ ָאה לִּ ְתלָת ַד ְרגִּ ין ַדהֲ ו ֹו ִּמ ְש ַת ְמ ִּשים בְ הוֹן יִּ ְש ָר ֵאל ַארכְ הוֹן וְ ִּאּנּון תו ָֹרה .נְבּוָאה .רּוחַ הַ ק ֶֹדש .בַ ת קוֹל". בְ ְ (תרגום :וְ ִּהיא בַ ת קוֹל ,הָ ְרבִּ יעִּ ית לִּ ְשֹלש הַ ְד ָרגוֹת ַארצָ ם ,וְ הֵ ם :תו ָֹרה, שֶ הָ יּו ִּמ ְש ַת ְמ ִּשים בָ הֶ ם יִּ ְש ָראֵ ל בְ ְ נְבּוָאה ,רּוחַ הַ ק ֶֹדש ,בַ ת קוֹל). הרמב"ן 83אומר על הפסוק" :ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים" שואל הרמב"ן מה זה אורים ותומים ,כי זה דבר שלא נצטווו לעשותו עם שאר כלי המשכן ולמה יש להם ה' הידיעה לפני השם מה שאין בשאר הכלים .ומתרץ שזה שמות קודש ,אורים – שם שכשמכוונים בו גורם לאותיות להאיר ותומים – שם שגורם כהן לדעת איך 81מלכים א' פרק כ"ז פסוק כ"ו 82תיקונא קדמאה 83פרשת תצווה פרק כ"ח פסוק ל' 211 לסדר את האותיות .ואומר הרמב"ן שזאת מדרגה ממדרגת רוח הקדש ,שהיא למטה מן הנבואה ,ולמעלה מבת קול שמשתמשים בה בבית שני ,לאחר שפסקה הנבואה ופסקו אורים ותומים. רבינו בחיי 84כתב ודע כי ארבע מדרגות הן בנבואה(:ד) בת קול(,ג) אורים ותומים(,ב) רוח הקדש, (א)נבואה ,וכלן מדרגות חלוקות זו למעלה מזו וכלן נמשכות מן המדה הנקראת "צדק" ... 85והנני מבאר לך בכאן ארבע מדרגות הללו :הראשונה בת קול ,ויש סוד במה שאמרו "בת קול" ולא אמרו "בן קול" ...בכאן בבת קול שהזכירו "בת" ולא "בן" מוכרח היה ,לפי שהקול הזה המגיע לאזני השומע הוא נמשך מאותו הקול שכתוב בו" :86והיה אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך" ,וכן עוד( :87במדבר ז ,פט) "וישמע את הקול מדבר אליו" ,והקול הזה הנשמע יקרא "בת" לפי שהוא נמשך מאותו קול ,וזהו לשון "בת קול" ... .ובת קול זה היה נשמע תמיד לחכמי התלמוד ולחסידי הדורות בזמן בית שני שהיו משתמשין בבת קול אחר שפסקה הנבואה ופסקו אורים ותומים אמנם דעת הרמב"ן 88ז"ל באמרו כי היא מדרגה ממדרגות רוח הקדש ,כי רוח הקדש גדולה מכלן וסדר המעלות לדעתו מלמעלה למטה כך הם( :א) רוח הקדש, (ב) נבואה( ,ג) אורים ותומים( ,ד) בת קול ,רוח הקדש היא החכמה שהיא רוח נמשך מן הקדש שהוא המקור 84ספר דברים פרשת וזאת הברכה פרק ל"ג פסוק ח' בפסקת "תריבהו על מי מריבה" 85ראה מה שלמדנו מהגמרא בסוטה 86דברים פרק כ"ח פסוק א' 87במדבר פרק ז' פסוק פ"ט 88עיין לעייל ברמב"ן בשמות פרקה כ"ח פסוק ל' 216 העליון ,וכן כתיב( :שמות לה ,לא) "וימלא אותו רוח אלהים בחכמה". וכן תמצא בספר יצירה" 89:אחרת 90רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודבור וזהו רוח הקדש"( .עד פה דברי ספר היצירה) קרא החכמה "רוח אלהים חיים" ומנאה ראשונה לענין ההשגה ,ואמר שהיא רוח הקדש ,נבואה יסודה מן השם המיוחד ,אורים ותומים בלמודי ה' למטה מן הנבואה, ולמעלה מבת קול ,בת קול בשכינה ,וכל המעלות כלן נמשכות הן מן השכינה .נמצאת אומר רוח הקדש שהיא החכמה למעלה מן הנבואה שיסודה בשם המיוחד, והנבואה למעלה מאורים ותומים שהם למודי ה', ואורים ותומים למעלה מבת קול ,בת קול האחרונה ולמטה מכלן ,ולכך אין משגיחין בבת קול לסתור דברי הנבואה. דברי הגאון ארצות החיים 91שדחה דברי מהר"י ממרויש מההלכה .משום דבת קול עדיפא משאלות חלום ,וקיימא לן דאין משגיחין בבת קול יאים בשיר השירים רבה 92נאמרָ :תנָא ִּמ ֶשמֵ תּו נְבִּ ִּ ּומלְ ָאכִּ י ,פָ ְס ָקה רּוחַ הַ ק ֶֹדש ַאחֲ רוֹנִּ ים ,חַ גַי ,זְ כ ְַריָה ַ ִּמיִּ ְש ָראֵ לַ ,אף עַ ל פִּ י כֵן הָ יּו ְמ ַש ְמ ִּשין בְ בַ ת קוֹל הגמרא ביומא 93אומרת :אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז אם עשיתם 89פרק א' אות ט' (יש גרסאות אות ח') 90רוב הגרסאות 'אחת' 91סימן ט' סעיף קטן כ"א 92פרשה ח' אות ג' 93דף ט' עמוד ב' 211 עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז .שהרקב שולט בו מאי ארז אמר עולא ססמגור מאי ססמגור אמר רבי אבא בת קול כדתניא משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקדש מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול רש"י שם מסביר :מאי ססמגור .כלומר למה נמשלו בבית שני לססמגור לענין שריית שכינה .א''ר אבא בת קול .נשתייר להו כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט. רבינו חננאל אמר שאם עלו כולם ,היו כחומה ולא היו נמאסים ,כדכתיב "הן אל כביר ולא ימאס" 94והיו נבנים בטירת כסף ,והיה רוח הקודש בהם .וכיוון שעלו כדלתות ,נסתלקה מהן רוח הקודש ,ודברי הנבואה באין להם כמלוח ארז שהן בֶ ָרז גם הגמרא במסכת סוטה 95אומרת :דתנו רבנן משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ואף על פי כן היו משתמשים בבת קול רבי יהודה הלוי בכוזרי 96מסביר על ההגעה לדרגות: " ּוכְ שֶ יִּ ְהיֶה הֶ חָ ִּסיד חו ֵֹשב זֶ ה בְ כָל ְתנּועוֹתָ יו ,אֵ יְך ֹלא ִּת ְהיֶינָה ְתנּועוֹתָ יו ֻּכלָם כְ בָ ר נָתַ ן בָ הֶ ם חֵ לֶק הַ בו ֵֹרא אֲ ֶשר בְ ָרָאם ְת ִּחלָה ּומַ ְמ ִּשיְך לָהֶ ם בְ עֵ זֶ ר ָת ִּמיד בְ הַ ְשלָמָ תָ ם ,וְ הּוא לְ ע ֹולָם כְ ִּאלּו הַ ְשכִּ ינָה עִּ מ ֹו וְ הַ מַ לְ ָאכִּ ים ִּמ ְתחַ בְ ִּרים עִּ מ ֹו בְ כֹחַ ,וְּ ִאם יֶחֱ זַּק בַּ חֲ ִסידּות וְּ יִ ְּהיֶה בַּ ְּמקוֹמוֹת הָ ְּראּויִ ים ל ְַּּשכִ ינָה יְּ חַּ בְּ רּוהּו בְּ פֹעַּ ל ,וְּ יִ ְּראֶ ה אוֹתָ ם עַּ יִ ן בְּ עַּ יִ ן לְּ מַּ ָטה 94איוב פרק ל"ו פסוק ה' 95דף מ"ח עמוד ב' וכן איתא בסנהדרין דף י"א עמוד א' וכן איתא בירושלמי מסכת סוטה פרק ט' הלכה י"ג וכן בתוספתא ירושלמי פרק י"ג סעיף ד' 96מאמר שלישי אות י"א 211 ִממַּ ְּד ֵּרגַּת הַּ נְּ בּוָאה ,כַּאֲ ֶשר ָהיּו טוֹבֵּ י הַּ חֲ כ ִָמים בְּ בַּ יִ ת ֵּשנִ י רו ִֹאים הַּ ּצּורוֹת וְּ שו ְֹּמעִ ים בַּ ת קוֹל וְּ ִהיא מַּ ְּד ֵּרגַּת יאים". ידיםּ ,ולְּ מַּ עְּ לָה ִמ ֶמנָה ַּמ ְּד ֵּרגַּת הַּ נְּ בִ ִ הַּ חֲ ִס ִ 98 כוזריּ - 97ומַ ה ֶשּנ ְִּקבְ צּו עָ לָיו הַ כֹהֲ נִּים וְ הַ שוֹפְ ִּטים ִּמן 'הַ מָ קוֹם אֲ שֶ ר יִּ בְ חַ ר ה'ִּ ,מפְ נֵי ֶשהֵ ם ֶנעֱזָ ִּרים בַ ְשכִּ ינָה ,וְ ֹלא יִּ ָתכֵן ַל ֲעבֹר ֲעלֵיהֶ ם ֶשי ְַסכִּ ימּו בְ ָדבָ ר ֶשח ֹולֵק עַ ל הַ תו ָֹרה, בַ עֲבּור רֻּ בָ ם .וְ ֹלא תַ ֲעבֹר ֲעלֵיהֶ ם הַ טָ עּות לְ חָ כְ מָ תָ ם הָ ְרחָ בָ ה הַ יְ רּושָ ה וְ הַ ִּטבְ עִּ ית הַ ְקנּויָה ,כַאֲ ֶשר ִּקבְ לּו ,כִ י הַּ ַּסנְּ הֶ ְּד ִרין הָ יּו מצווים ל ַָּדעַּ ת כָל הַּ חָ כְּ מוֹת ,כָל ֶש ֵּכן ֶש ְּמעַּ ט ֶשנִ ְּס ַּתלְּ ָקה מֵּ הֶ ם הַּ נְּ בּוָאה אוֹ מַּ ה ֶשעוֹמֵּ ד בִ ְּמקוֹמָ ּה ִמבַּ ת ־ קוֹל וְּ זּולַּת זֶה. כוזרי - 99וְ אֵ ין זֹאת פְ לִּ יָאה עַ ל הַ חֲ ִּס ִּידים הָ הֵ ם ֶשיִּ ְראּו צּורוֹת ,מֵ הֶ ם ִּד ְמיוֹנוֹת בַ עֲבּור ג ֶֹדל מַ ְח ְשבוֹתָ ם וְ זַ כּות ֵדעוֹתָ םּ ,ומֵ הֶ ם צּורוֹת ֶשיֵש לָהֶ ם מֶ מֶ ש אֲ ִּמ ִּתי ִּמחּוץ כַאֲ ֶשר יאים ,וְּ ֵּכן בַּ ת קוֹל ֶשֹּלא פָ ְּס ָקה מֵּ הֶ ם בְּ בַּ יִ ת ָראּו אוֹתָ ם הַ ּנְבִּ ִּ ֵּשנִ י ,וְּ ִהיא מַּ ְּד ֵּרגָה לְּ מַּ ָטה ִמ ַּמ ְּד ֵּרגַּת הֶ חָ זוֹן וְּ הַּ ִדבּור. הרב חרל"פ 100מסביר שהצורה בה מקבלים נבואה היא כך :הנביא שומע קול ה' מדבר אליו .והנה שמיעת קול הוא על ידי דחיקת האויר ,אולם יסוד הנבואה הוא שהקול שהנביא שומע אינו מדחיקת האויר ,אלא שאז נשאב כל האויר מסביב הנביא ,ועל כן הוא נופל וחושיו מתבטלים כי בלא האויר אי אפשר לחיות .ואז הנביא שומע קול אלוקים מדבר אליו לא בסיוע האויר ,כי אם כולו קול אלקים ,כמו בעת מתן תורה שהקולות שנשמעו לא מחמת דחיקת האויר היו ,כי האויר לא פעל אז 97מאמר שלישי אות מ"א 98דברים פרק י"ב פסוק ה' 99מאמר שלישי אות ע"ג 100מי מרום -לשמונה פרקים לרמב"ם פתיחה ג' 211 "101עוף לא פרח 102ופרה לא געתה"( .וזהו "קול גדול ולא יסף" 103היינו שהקול לא היה על פי שום סיוע של תוספת האויר ,והוא אומר ולא יסף ששום דבר לא הוסיף לו – שמעתי – ).וכמו כן הנבואה היא באה בהישאבות האויר ובלא אויר החושים מתבטלים ובזה שונה נבואה מרוח הקודש כי הקול הנשמע מרוח הקודש הוא על ידי דחיקת האויר. התוספות יום טוב למסכת יבמות 104אומר שנראה לו שנקרא בת קול לפי שאינו קול ישיר ,קול אליו כמו שנאמר" 105וישמע את הקול מדבר אליו" שזהו נבואה ממש אבל קול זה שאנו מדברים בו הוא מעינו ודוגמתו במדרגה למטה ממנו ולכך קראוהו בת קול ,שהיא הבת לאביה .ולתשות כחה לא קראוהו בן קול אלא בת קול. ז .מטרת הבת קול הגמרא במסכת סוטה 106אומרת" :ואין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי? והתניא יוחנן כהן גדול שמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכיא (נצחו הילדים שהלכו להילחם נגד אנטיוכיה) ושוב מעשה בשמעון הצדיק ששמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר בטילת עבידתא דאמר שנאה לאייתאה על היכלא (בטלה הגזרה שאמר השונא להביא על ההיכל) ונהרג גסקלגס (המלך הרומי – כך שמו [רש"י]) ובטלו גזירותיו וכתבו אותה שעה וכיוונו ובלשון ארמי היה אומר אי בעית אימא בת 101בשמות רבה פרשת יתרו פרשה כ"ט אות ט' נאמר "עוֹף ֹלא פָ ַרח, שוֹר ֹלא גָעָ ה" 102עיין לעייל בבעל ההון עשיר 103דברים פרק ה' פסוק כ"ב 104פרק ט"ז משנה ו' 105במדבר פרק ז' פסוק פ"ט 106דף ל"ג עמוד א' 211 קול שאני דלאשמועי עבידא (בת קול זה שונה כי היא עשויה להשמיע [הודעות])". רש"י 107מסביר שבת קול זה -אותה מידה הממונה על כך (העברת הודעות) יודעת בשבעים לשונות מפני שעשויה להשמיע והיא משתלחת לכל הלשונות פעמים לזה ופעמים לזה. כשם שיש י"ג מידות של רחמים כך ישנן מידות נוספות .108אחת המידות ממונה על העברת ההודעות ומידה זאת באופן מיוחד יודעת את כל שבעים השפות כי זה המטרה שלה. עד עכשיו התעסקנו במצב שבו הבת קול יוצאת ופוסקת הלכה אבל בת קול היתה יוצאת גם על עניינים 109 כלליים ועל עניינים פרטיים ,לטוב ולמוטב – בסוטה נאמר שאמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית 110 פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני. בתענית 111נאמר אמר רב יהודה אמר רב בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת. 107דף ל"ג עמוד א' בדיבור המתחיל "שאני בת קול" 108עיין רבינו בחיי לעייל 109דף ב' עמוד א' 110בדומה לזה יש במועד קטן דף י"ח עמוד ב' וסנהדרין דף כ"ב עמוד א' 111דף כ"ד עמוד ב' ויש גם בחולין דף פ"ו עמוד א' וברכות דף י"ז עמוד ב' 212 ובשמות רבה 112נאמר אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. לפי מה שאנו רואים במקורות אלו ישנה בת קול שיוצאת לעניינים כלליים באופן תמידי. במסכת שבת 113נאמר "אמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר דוד למפיבשת אתה וציבא תחלקו את השדה יצתה בת קול ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה". במסכת גיטין 114נאמר על טיטוס :עמד עליו נחשול שבים לטובעו אמר כמדומה אני שאלהיהם של אלו אין גבורתו אלא במים ...אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה יצתה בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה. ובמסכת חגיגה 115נאמר :יצתה בת קול ואמרה "116שובו בנים שובבים" חוץ מאחר אמר הואיל ואיטריד ההוא גברא מההוא עלמא ליפוק ליתהני בהאי עלמא נפק אחר לתרבות רעה. ובבבא בתרא 117אנו רואים שהורדוס עבדא דבית חשמונאי הוה נתן עיניו באותה תינוקת יומא חד שמע ההוא גברא בת קלא דאמר כל עבדא דמריד השתא 112פרשה מ"א אות ז' ויש גם באיכה רבה פתיחתא דחכימי אות ב' 113דף נ"ו עמוד ב' 114דף נ"ו עמוד ב' 115דף ט"ו עמוד א' 116ירמיה פרק ג' פסוק י"ד /כ"ב 117דף ג' עמוד ב' ודף ד' עמוד א' 211 מצלח קם קטלינהו לכולהו מרותיה ושיירה לההיא ינוקתא אנו רואים שבת קול יוצאת גם לדברים לא טובים. ואפילו אלישע בן אבויה (אחר) שנכנס לפרדס ששמע את הבת קול לקח אותה ברצינות ועבר וקלקל. ישנם גם פעמים שהבת קול יוצאת להרגיע /לבשר בשורות טובות כמו אצל רבי אליעזר בן הכובס שהיה מגיע לרבי כל יום 119מרים בת נחתום ושבעת בניה וכאשר בתענית 121רבי אליעזר ירד ולא נענה ורבי עקיבה ירד ונענה יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה וזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו. 118 דורדיא 120 וישנן גם יציאות על ענייני דעלמא כמו הסיפור בבראשית רבא 122על רשב"י שראה חַ ד צַ יָד ָקאֵ ים וְ צָ יֵד ָאמ ָרה ִּמן ִּציפ ֳִּּרין ,וְ כַד הֲ וָ ה ָשמַ ע ַר ִּבי ִּש ְמעוֹן בְ ַרת ָקלָא ְ ְשמַ יָא ִּדימוֹס ִּדימוֹס ,פַ ְסגָא .וְ כַד הֲ וָ ה ָשמַ ע בְ ַרת ָקלָא אֲ מָ ַרת ְספֶ קּולָא ,הֲ וַ ת ִּמ ָת ְצ ָדה וְ נִּלְ כ ָָדהָ .אמַ רִּ ,צפוֹר ִּמבַ לְ ע ֲֵדי ְשמַ יָא לָא ִּמ ָת ְצ ָדא עַ ל ַאחַ ת כַמָ ה וְ ַכ ָמה נֶפֶ ש ְדבַ ר נָש. 118עבודה זרה דף י"א עמוד א' 119כתובות דף ק"ג עמוד ב' -ההוא יומא דאשכבתיה דרבי נפקא בת קלא ואמרה כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העוה''ב ההוא כובס כל יומא הוה אתי קמיה ההוא יומא לא אתא כיון דשמע הכי סליק לאיגרא ונפל לארעא ומית יצתה בת קול ואמרה אף ההוא כובס מזומן הוא לחיי העולם הבא 120גיטין דף נ"ז עמוד ב' ואיכה רבתי פרשה א' אות נ' 121דף כ"ה עמוד ב' 122פרשה ע"ט אות ו' 211 והבת קול שיצאה ליונתן בן עוזיאל הוא זה שגילה סתריי לבני אדם. 123 ואמרה מי ובמסכת תענית 124הבת קול נתנה שלום לאבא אומנא כל יום ולאביי כל ערב שבת ולרבא כל ערב יום כיפור ח .הלכה למעשה הרמב"ם כתב בהלכות יסודי תורה 125לגבי נביא ש"אם עקר דבר ,מדברים שלמדנו מפי השמועה או שאמר בדין מדיני תורה ,שה' צוה לו שהדין כך הוא והלכה כדברי פלוני ,הרי זה נביא השקר ויחנק .אף על פי שעשה אות .שהרי בא להכחיש התורה שאמרה לא בשמים היא .אבל לפי שעה שומעין לו בכל". מסביר הכסף משנה 126שאפילו אם כיוון הנביא לאמיתות ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור – יחנק ,כי זה נביא שקר ומדברי הרמב"ם בראש הפרק,127 נראה שדווקא כשבא להוסיף או לגרוע או לשנות ,הרי זה נביא שקר ויחנק ,אבל כשבא לומר הלכה כדברי פלוני ,כיון שאינו מוסיף ולא גורע ולא משנה ,אינו נביא שקר .ונראה לי ,דבראש הפרק לא נתכוין ,אלא להוציא מלבן של בעלי הכתות ,אשר קצתם אומרים שבא להוסיף וקצתם אומרים שבא לגרוע ולשנות ,לפי שאין התורה נצחית ,ובסוף הפרק ,אמר הדין הנופל במתנבא שהלכה כדברי פלוני. 123מגילה דף ג' עמוד א' 124דף כ"א עמוד ב' ודף כ"ב עמוד א' 125פרק ט' הלכה ד' 126בדיבור המתחיל או שאמר בדין מדיני התורה שה' צוה לו שהדין כך וכו' 127פרק ט' הלכה א' 211 בעל האור שמח על הרמב"ם כתב לחלק לדברי הרמב"ם ,בין כשאומר הנביא הלכה כדברי פלוני ,שהיא הדגשה על גוף הלכה פרטית ,וכתנורו של עכנאי, שבמצב כזה אומרים "לא בשמים היא" ,לבין כשהבת קול אומרת הלכה כבית הלל ,שהוא על בני אדם המכוונים לאמת ,כמו בית הלל שהיו נוחין ועלובין ומקדימין דברי בית שמאי לדבריהם. וכתב ה'פרי חדש '128לשיטת הרמב"ם" :הא דקיימא לן כבית הלל לאו משום בת קול הוא ,דהא לא משגיחין ביה ,אלא משום דמשמע לן כפשטיה דקרא דאחרי רבים להטות דאזלינן בתר רובא ממש ,ולא בתר החידוד טפי ,ובת קול דנפיק משום כבודן דבית הלל לאחשובינהו טפי. הר"ן בדרשותיו 129אומר כי גם אם אנחנו יודעים שחכמים הסכימו ההפך מההלכה ,כי נודע לנו על ידי בת קול או נביא ,עדיין צריך ללכת לפי חכמים .וזה מה 130 שהיה אצל רבי אליעזר וחכמים בבבא מציעא שלמרות כל האותות והבת קול ,שיצאה ואמרה שהלכה כמותו בכל מקום ,ולמרות זאת ,כשלא רצה להסכים לדברי חכמים ,נמנו עליו ו'ברכוהו ,'131כי ה' לא מסר את הכרעת הספקות לנביא ,ולא לבת קול ,אלא לחכמי הדור ,ולכן עמד רבי יהושע על רגליו ואמר "לא בשמים היא" .יוצא לנו מדברי הר"ן שדברי רבי יהושע לא נאמרו רק לגבי סיפור זה של הגמרא אלא אנחנו הולכים כרבי יהושע בכל מקרה של בת קול. 128מפרש על הרמב"ם 129דרוש י"א 130דף נ"ט עמוד ב' 131סגי נהור (קללוהו) 211 המנחת חינוך 132מסביר במצוות אחרי רבים להטות שכאשר הולכים אחר הרוב זה רק במצב שהם שווים בחוכמה או קרוב לזה ,אבל כת של בורים מול כת של חכמים ואפילו הרבה בורים ,הולכים אחר החכמים. וכאשר החוכמה שווה או קרובה זה לזה ,התורה אמרה 133 שהולכים אחר הרוב כי הוא הצודק .הגמרא ביבמות אומרת שבית שמאי עשו כדבריהם אף שבית הלל הרוב כי הדין שהולכים אחר הרוב זה דווקא כשהם שווים אבל כאן בית שמאי מחודדים 134יותר .וגם לאחר בת קול היינו שהבת קול היה מכריע דרוב שלהם מכריע חידוד של בית שמאי .וברור שלאחר הפסיקה מי שהפסיד צריך ללכת לפי דעת הרוב וזה לגבי מי שהולך אחר החכמים ,אבל החכמים עצמם צריכים ללכת לפי דעתם כמו שבית שמאי הלכו לפי דעתם גם לאחר הבת קול. ט .האם פוסקים הלכה לפי שו"ת מן השמים בין ספרות השו"ת שלנו מופיע הספר 'שו"ת מן השמים' אשר כשמו כן הוא ,כל שאלה שהיתה למחבר – הרב יעקב ממוריש עשה שאלת חלום ואת התשובות הוא קיבץ לספרו. נשאלה שאלה בין הפוסקים האם פוסקים /נעזרים בשו"ת מן השמים לפסוק הלכה או לא ,מאחר ולא בשמים היא .נביא דוגמא לשאלה ולהתייחסות הפוסקים כלפיה. 132מצווה ע"ח 133דף י"ד עמוד א' 134חריפים /חכמים 216 בספר שו"ת מן השמים 135נאמר :שאלתי על הנשים שמברכות על הלולב ועל מי שמברך להן על תקיעת שופר אם יש עבירה בדבר ואם הוי ברכה לבטלה אחרי שאינן מצוות ואם לאו. והשיבו ,וכי אכשיר דרי (דורות)' ,כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה' ,136ו'לך אמור להם שובו לכם לאהליכם' 137ו'ברכו את ה' אלהיכם' ,138והעד מגילה וחנוכה ,ופירשו לי מה מצינו במגילה וחנוכה מאחר שהיו באותו הנס חייבות בהם ומברכות עליהם ,ובלולב נמי מצינו סמך לדבר שאין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים, ובשופר נמי אמרינן שאמר הקדוש ברוך הוא 139אמרו לפני מלכויות שתמליכוני עליכם ,זיכרונות שיבא זיכרון אבותיכם לפני לטובה ,ובמה ,בשופר ,והנשים נמי צריכות שיבא זיכרונן לפניו לטובה ,לפיכך אם באו לברך בלולב ושופר הרשות בידן. הרב עובדיה יוסף בספרו שו"ת יביע אומר 140 התייחס לעניין והביא דעות בעד ואולם הן בטלות ברוב מול סוללת הפוסקים 141הסוברת שאין לפסוק הלכה על 135סימן א' 136בראשית פרק כ"א פסוק י"ב 137דברים פרק ה' פסוק ל' 138נחמיה פרק ט' פסוק ה' 139ראש השנה דף ט"ז עמוד א' 140חלק א' סימנים מ"א ומ"ב 141שו"ת תורת יקותיאל חלק אורח חיים סימן ל' ל"א הרה"ג מהר"י פלאג'י בספר יפה ללב חלק ב' בקונטרס אחרון סימן רס"ט הגאון מהר"י טאייב בספרו ערך השולחן יורה דעה סימן קכ"ב סעיף קטן ט"ו שו"ת מהרש"ג חלק ב' סימן מ' התוספות יום טוב פרק ט"ז דיבמות משנה ו' ערוך לנר סוכה כ"ז ,דיבור המתחיל "אי בעי לא אכיל" 211 פי שו"ת מן השמים ,142כי "לא בשמים היא" .והביא ראיה ,מזה שלא פוסקים כשיטת הראב"ד בדין הדס הקטום 143שפסק על פי רוח הקודש ,ולכן גם לדעות שסוברות שאם הבית יוסף היה רואה את פסקי רבי יעקב ממרויש היה פוסק לפיו אז לא נחשוב כך כמו שלא חשש לדברי הראב"ד. הרב עובדיה 144דיבר במיוחד על מצוות העשה והביא מספר פוסקים בעניין כגון: מהר"א עזריאל ז"ל בשו"ת כפי אהרן ,145ואומר שאין דעתו נוחה ממנהג זה שנהגו לברך על הלולב, היפך דעת מרן שקבלנו הוראותיו ,והביא דברי החיד"א ביוסף אומץ שכתב להם סמך משו"ת מן השמים ,וכתב על זה ,שבאמת אין זה מספיק ,כי לא בשמים היא ,אך מה נעשה וקשה לבטל מנהגם. ומכל מקום כתב שאין להוסיף לברכות אחרות בעל הארצות החיים 146שדחה את דברי מהר"י ממרויש מההלכה .משום שבת קול עדיפה משאלות חלום ,וקיימא לן דאין משגיחין בבת קול 147 כתב גם הרה"ג מהר"י ידיד בספרו ברכת יוסף שאין להורות לנשים שיברכו ,דשב ואל תעשה עדיף, ומכל מקום כתב דהיכא שנהגו אין למחות בידם. הגאון משאוול בקונטרס תהלוכות האגדות שבסוף ספר זכר יהוסף (דף י"ב ע"ג) 142ולא הבאתי רובם מרוב הכמות 143רמב"ם ספר זמנים הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ח' הלכה ה' 144שו"ת יביע אומר סימן מ"ב סעיף ט' 145חלק ב' סימן ח' 146סימן ט' סעיף קטן כ"א 147עמוד ד' 211 הרי"ד בספר המכריע 148מביא דסבירא ליה שאם מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא עוברות על בל תוסיף. סיכום ראינו שהסיבה שבגללה ישנה מחלוקת האם פוסקים לפי בת קול היא שישנן שתי גמרות שלכאורה סותרות זו את זו ,אחת בבבא מציעא 149שרואים שלא פוסקים לפי בת קול ,ואחת בעירובין 150שכן פוסקים כבת קול. ישנה מחלוקת בין המפרשים איך להבין את הסתירה בין שתי הגמרות ,האם יש לומר בכל מציאות לא בשמים היא ,151או שאנו אומרים שרק במחלוקת יחיד מול רבים לא מקשיבים לבת קול ובמצב של רבים מול רבים כן מקשיבים לבת קול ,152וישנה דעה שמקשיבים לכל בת קול ,153וכן יש את פירוש הבן יהוידע שזה תלוי בסגנון האמירה של הבת קול – קביעת עובדה או שאלה. 148סימן ע"ח 149דף נ"ט עמוד ב' 150דף י"ג עמוד ב' 151תוספות בבא מציעא רבינו ניסים בשיטה המקובצת 152מרן החיד"א בדברי הרמב"ן בעל הבאר יעקב 153רבינו חננאל 211 כמו כן ישנה מחלוקת למה פסקו כבית הלל האם הסיבה היא בגלל הבת קול 154או שבגלל הענווה שלהם או שבאמת הולכים אחרי רבים גם במציאות שבה המיעוט חכמים.156 155 ראינו שמשמעות השם בת קול זה כעין הד ולכן זה נקרא 'בת' קול והתוספות יום טוב הסביר שזה נקרא בת ולא בן לציין את עניין החולשה ,ולפי הסבר בשם הראש "בת" כי זה מגיע בכמות מסוימת ולא כולם זכאים לשמוע. ישנה מחלוקת במפרשים לגבי סדר הרמות הנבואה/ רוח הקודש: דעת ספר היצירה ודעת הרמב"ן :א .רוח הקדש ב. נבואה ג .אורים ותומים ד .בת קול דעת רבינו בחיי ודעת הזהר חדש :א .נבואה ב .רוח הקודש ג .אורים ותומים ד .בת קול לפי שתי השיטות אנו רואים שהנבואה היא בדרגה הכי נמוכה .אמנם לפי הזוהר אנו רואים שישנה מדרגה של חלום ורוב המפרשים אפילו לא התייחסו לזה בדרגות הנבואה. ראינו כי לבת קול ישנן מטרות רבות ומגוונות אבל שלא כל אדם זוכה לשמוע אותה 154מרן החיד"א בשם הגדולים על דברי הרמב"ן 155כך יוצא מפשט הגמרא בעירובין 156כך משמע מהדיוק ממסכת שבת כן כתב הפרי חדש 111 מבחינה הלכתית רוב הפוסקים סוברים שאין לפסוק הלכה על פי בת קול ,אליהו הנביא ,רוח הקודש או חלום ורואים שרובם לא רואים ב'שו"ת מן השמים' 157 אסמכתא מובהקת דייה .אומנם ישנן מספר דעות שאפשר לסמוך על השו"ת או לעשות שאלת חלום במקרה שאין התייחסות הלכתית לנושא וזה ספק שקול אבל הן בטלות ברוב. לסיום ברצוני להודות למורינו ורבינו הרב יהושע מרדכי שמידט שליט"א על עזרתו הרבה בכוונון התלמידים במהלך השנה בכלל ובכתיבת המאמרים בפרט וכן לרב עקיבה שליט"א על הדרכותיו במהלך השנה ובכתיבת המאמרים. 157מרן החיד"א בשם הגדולים 112
© Copyright 2024