‫בס"ד‬
‫הופעת בת קול‬
‫עזריה פיגו‬
‫כולנו מכירים את הפסוק "לא בשמים היא"‪ 1‬ואת‬
‫הפשט שכל המורים ידעו לומר לנו‪ ,‬שגם אנחנו יכולים‬
‫ללמוד תורה וזה לא קשה וצריך קצת להתאמץ‬
‫ומשיגים‪ .‬אבל מה קורה כאשר תנא אומר לא בשמים‬
‫היא? למה הוא מתכוון? האם גם אצלו המשמעות היא‬
‫שצריך עוד קצת להתאמץ ומשיגים את התורה‪ ,‬או שזה‬
‫משמעות אחרת?‬
‫סיפורי התנ"ך תמיד היו מעניינים‪ ,‬הנה ה' מתגלה‬
‫למשה בסנה‪ ,‬ופה מגיע מלאך ליהושע‪ ,‬לשלמה מתגלה ה'‬
‫בחלום ושואל מה הוא רוצה‪ ,‬אליהו זוכה לראות את‬
‫השכינה ויחזקאל רואה את המרכבה‪ .‬כל זה טוב ויפה‪,‬‬
‫כל ההתגלויות הללו נחמדות‪ ,‬הזוהר‪ 2‬אומר שמשה רבינו‬
‫היה פוסק על פי רוח הקודש‪ ,‬האם כל אחד יכול לעשות‬
‫את זה או כמו שהגמרא בראש השנה‪ 3‬אמרה ששלמה‬
‫רצה לדון על פי החוכמה שלו ויצאה בת קול ואמרה‬
‫לשלמה שאסור? כאשר מתווכחים ופתאום באה בת קול‬
‫ואומרת מה לעשות אז מה עושים‪ ,‬מקשיבים לה או לא?‬
‫בשאלות אלו ועוד נדון במהלך מאמר זה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מבוא‬
‫הגדרת משמעות המושג בת קול‪.‬‬
‫מה הסיבה שבגללה יש מחלוקת האם פוסקים כבת‬
‫קול או לא?‬
‫‪ 1‬דברים פרק ל' פסוק י"ב‬
‫‪ 2‬יתרו דף ע"ח עמוד א'‬
‫‪ 3‬דף כ"א עמוד ב'‬
‫‪261‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫לפי מה אני קובע לאיזו בת קול להקשיב ולאיזו לא?‬
‫האם פוסקים שהלכה כבית הלל בזכות הבת קול או‬
‫לא?‬
‫מה משמעות השם בת קול?‬
‫ישנן מספר דרגות שאפשר להשיג ונשאלת השאלה‬
‫מה דרגת הבת קול ביחס לרמות אלו?‬
‫מהן מטרות הבת קול?‬
‫מה עושים כאשר באה בת קול ופוסקת שכך‬
‫ההלכה?‬
‫מה דין שו"ת מן השמים בהלכה‪ ,‬האם פוסקים לפיו‬
‫או לא?‬
‫א ‪ .‬הגדרת המושג 'בת קול'‬
‫בהתחלה ננסה להגדיר את משמעות המושג "בת‬
‫קול" – מה זה ואיך אני יודע שזה בת קול‪.‬‬
‫במסכת מגילה‪ 4‬נאמר‪" :‬ואמר רבי שפטיה אמר רבי‬
‫יוחנן מנין שמשתמשין בבת קול שנאמר‪" :5‬ואזניך‬
‫תשמענה דבר מאחריך לאמר" והני מילי דשמע קל גברא‬
‫במתא וקל איתתא בדברא"‪.‬‬
‫רש"י שם מסביר שמשתמשין בבת קול הכוונה‬
‫שאם בלבו להתחיל דבר ושמע קול או הין או לאו הולך‬
‫אחריו ואין כאן משום ניחוש קל גברא במתא ‪ -‬קול‬
‫שאינו מצוי הוא‪ ,‬ובת קול באה אליו‪.‬‬
‫יוצא לנו מדברי רש"י שכדי להגיד שזה בת קול‬
‫שבאה אליו עליו לשמוע קול שבדרך כלל לא שומעים‬
‫באותו אזור כמו אישה בשדה‪ 6‬או איש בעיר‪.‬‬
‫‪ 4‬דף ל"ב עמוד א'‬
‫‪ 5‬ישעיה פרק ל' פסוק כ"א‬
‫‪ 6‬כמו בברכות דף ג' עמוד ב'‬
‫‪261‬‬
‫התוספות במסכת סנהדרין‪ 7‬אומר שיש אומרים‬
‫שלא היו שומעין קול היוצא מן השמים אלא מתוך אותו‬
‫קול יוצא קול אחר כמו פעמים שאדם מכה בכח ושומע‬
‫קול אחר היוצא ממנו למרחוק ואותו קול היו שומעין‬
‫לכך קורין אותו בת קול‪:‬‬
‫בספר איוב‪ 8‬נאמר‪ַ " :‬י ֲעמֹד וְ ֹלא אַ כִּ יר מַ ְראֵ הּו‪ְ ,‬תמּונָה‬
‫לְ ֶנגֶד עֵ ינָי‪ְ ,‬דמָ מָ ה וָ קוֹל אֶ ְשמָ ע‪".‬‬
‫רש"י‪ 9‬שם מסביר ‪ ...‬ויש אומרים דממה וקול‬
‫אשמע קול שמעתי מדממה אבל דממה לא שמעתי‪,‬‬
‫דממה אלו המלאכים שאומרים שירה כדמתרגם "ואחר‬
‫הרעש ‪ ...‬קול דממה דקה"‪" 10‬קל דמשבחין בחשאי"‪,‬‬
‫משה דממה שמע מכאן‪ ,‬שהראשונים נשתמשו בקול‬
‫והאחרונים בבת קול כאדם המכה בפטיש וקול ההברה‬
‫נשמע למרחוק‪.‬‬
‫בעל ההון עשיר כתב במסכת סוטה‪ 11‬על המשנה‬
‫"מי שקינא לאשתו ונסתרה אפילו שמע מעוף הפורח‬
‫יוציא ויתן כתובה" מסביר שאפילו יש לו ראיה מבת‬
‫קול‪ ,‬הנשמעת מחמת עוף הפורח שחותך האוויר‪ ,‬או‬
‫מנענוע כנפיו‪ ,‬ממש כמו שהיו מבינים בימי התנאים‪.12‬‬
‫‪13‬‬
‫הסבר נוסף מסביר בעל ההון עשיר במסכת יבמות‬
‫על המשנה "מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על‬
‫פי בת קול מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש‬
‫‪ 7‬דף י"א עמוד א' בדיבור המתחיל "בת קול"‬
‫‪ 8‬פרק ד' פסוק ט"ז‬
‫‪ 9‬דיבור המתחיל "דממה וקול"‬
‫‪ 10‬מלכים א' פרק י"ט פסוק י"ב‬
‫‪ 11‬פרק ו' משנה א' ובגמרא דף ל"א עמוד א'‬
‫‪ 12‬ועיין גיטין דף מ"ה עמוד א' לגבי הסיפור עם רב עיליש שהיו‬
‫מבינים לשון הציפורים‬
‫‪ 13‬פרק ט"ז משנה ו'‬
‫‪261‬‬
‫פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת הלכו ולא מצאו שם‬
‫אדם והשיאו את אשתו ושוב מעשה בצלמון באחד‬
‫שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני נשכני נחש והרי אני‬
‫מת והלכו ולא הכירוהו והלכו והשיאו את אשתו"‪.‬‬
‫ומסביר שכאן הכוונה שהקול בא ממקום רחוק כל כך‬
‫עד שאינו נשמע בבירור כל כך אלא הברה ממנו‪,‬‬
‫וההברה היא בת לקול ומשמיעה לנו המשנה שאפילו‬
‫ככה משיאים על פי ההברה למרות שלא מצאו שם אדם‪.‬‬
‫אנו רואים שבת קול המשמעות היא כנראה תהודה‪/‬‬
‫קול היוצא מקול אחר‪.‬‬
‫ועל פי רש"י זה קול לא מצוי‪.‬‬
‫לאחר שהגדרנו את המושג בת קול נמשיך ונבאר‬
‫נקודות מתוך המבוא‪.‬‬
‫ב – ג‪ .‬הסיבה למחלוקת האם לפסוק כבת קול‬
‫או לא ולפי איזו בת קול פוסקים‬
‫במהלך השנה למדנו את מסכת פסחים והגענו‬
‫לסוגיית סדר קדימות בברכת היום למול ברכת היין‪.‬‬
‫בשמעתין במסכת פסחים‪ 14‬נאמר‪ :‬מתניתין ‪ -‬מזגו לו‬
‫כוס ראשון‪ ,‬בית שמאי אומרים‪ :‬מברך על היום ואחר‬
‫כך מברך על היין‪ ,‬ובית הלל אומרים‪ :‬מברך על היין‬
‫ואחר כך מברך על היום‪ .‬גמרא‪ :‬תנו רבנן‪ :‬דברים שבין‬
‫בית שמאי ובית הלל בסעודה‪ ,‬בית שמאי אומרים‪:‬‬
‫מברך על היום ואחר כך מברך על היין‪)1 ,‬מפני שהיום‬
‫גורם ליין שיבא ‪)2‬וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא‪.‬‬
‫ובית הלל אומרים‪ :‬מברך על היין ואחר כך מברך על‬
‫היום‪ ,‬מפני שהיין גורם לקידוש שתאמר‪ .‬דבר אחר‪,‬‬
‫ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה‪ ,‬תדיר‬
‫ושאינו תדיר ‪ -‬תדיר קודם והילכתא כדברי בית הלל‪.‬‬
‫‪14‬דף קי"ד עמוד א'‬
‫‪261‬‬
‫מאי דבר אחר? וכי תימא התם תרתי והכא חדא הכא‬
‫נמי תרתי נינהו ‪)1‬תדיר ושאינו תדיר ‪ -‬תדיר קודם‬
‫‪)2‬והלכה כדברי בית הלל‪ .‬פשיטא‪ ,‬דהא נפיק בת קול‪.‬‬
‫איבעית אימא קודם בת קול‪ ,‬ואי בעית אימא לאחר בת‬
‫קול‪ ,‬ורבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול‪.15‬‬
‫אחד התירוצים לדברי בית הלל היה‪ ,‬ש"הלכה‬
‫כדברי בית הלל"‪ .‬נשאלת בגמרא שאלה סמויה‪ ,‬למה?‬
‫ועונה הגמרא שפשוט‪ ,‬כי יצאה בת קול‪ ,‬ולכן צריכים‬
‫לתת שני תירוצים‪ ,‬לגבי מתי התקיימה המחלוקת‪,‬‬
‫התירוץ הראשון לאחר שיצאה הבת קול‪ ,‬והשני לאחר‬
‫שיצאה בת קול‪ ,‬אבל זה רבי יהושע שאמר שאין‬
‫משגיחין בבת קול‪.‬‬
‫על מנת להבין את דברי רבי יהושע בצורה טובה‬
‫יותר צריך להבין איזה בת קול יצאה ובאיזו מציאות‬
‫אמר רבי יהושע שאין משגיחין בבת קול? כמו כן ננסה‬
‫להבין האם פוסקים הלכה כמו בת קול? האם ומתי כן‬
‫משתמשים בבת קול? והאם כולם מסכימים עם‬
‫המימרא של רבי יהושע או שרק רבי יהושע פסק כך?‬
‫שהרי לפי האיבעית אימא השנייה דווקא רבי יהושע הוא‬
‫זה שלא משגיח בבת קול אבל השאר מקשיבים‪.‬‬
‫ישנם שני סיפורים האחד על הבת קול שיצאה‬
‫ואמרה שהלכה כבית הלל‪ ,‬והשנייה שעליו רבי יהושע‬
‫אומר שאין משגיחין בבת קול‪.‬‬
‫הגמרא במסכת עירובין‪ 16‬אומרת‪ - :‬אמר רבי אבא‬
‫אמר שמואל‪ :‬שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל‪,‬‬
‫הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה‬
‫‪ 15‬סוגייה מקורית במסכת ברכות דף נ"ב עמוד א' ועיין שם קצת‬
‫בשינוי לשון‬
‫‪ 16‬דף י"ג עמוד ב'‬
‫‪266‬‬
‫כמותנו‪ .‬יצאה בת קול ואמרה‪" :‬אלו ואלו דברי אלוקים‬
‫חיים הן‪ ,‬והלכה כבית הלל"‪ .‬וכי מאחר שאלו ואלו דברי‬
‫אלוקים חיים‪ ,‬מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה‬
‫כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו‪ ,‬ושונין דבריהן ודברי‬
‫בית שמאי‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא שמקדימין דברי בית שמאי‬
‫לדבריהן‪.‬‬
‫וכן יש את הגמרא במסכת בבא מציעא‪ 17‬שאומרת‪:‬‬
‫תנן התם‪ :18‬חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא‪,‬‬
‫רבי אליעזר – מטהר‪ ,‬וחכמים – מטמאין‪ ,‬וזה הוא תנור‬
‫של עכנאי‪ .‬מאי עכנאי? אמר רב יהודה אמר שמואל‪:‬‬
‫"שהקיפו דברים כעכנא‪ 19‬זו‪ ,‬וטמאוהו"‪ .‬תנא‪ ,‬באותו‬
‫היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו‬
‫הימנו‪ .‬אמר להם‪" :‬אם הלכה כמותי‪ ,‬חרוב זה יוכיח"‪.‬‬
‫נעקר חרוב ממקומו מאה אמה‪ ,‬ואמרי לה ארבע מאות‬
‫אמה‪ .‬אמרו לו‪" :‬אין מביאין ראיה מן החרוב"‪ .‬חזר‬
‫ואמר להם‪" :‬אם הלכה כמותי‪ ,‬אמת המים יוכיחו"‪.‬‬
‫חזרו אמת המים לאחוריהם‪ ,‬אמרו לו‪" :‬אין מביאין‬
‫ראיה מאמת המים"‪ .‬חזר ואמר להם‪" :‬אם הלכה‬
‫כמותי‪ ,‬כותלי בית המדרש יוכיחו"‪ .‬הטו כותלי בית‬
‫המדרש ליפול‪ .‬גער בהם רבי יהושע‪ ,‬אמר להם‪" :‬אם‬
‫תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה‪ ,‬אתם מה‬
‫טיבכם"?! לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע‪ ,‬ולא זקפו‬
‫מפני כבודו של רבי אליעזר‪ ,‬ועדיין מטין ועומדין‪ .‬חזר‬
‫ואמר להם‪" :‬אם הלכה כמותי‪ ,‬מן השמים יוכיחו"‪.‬‬
‫יצאתה בת קול ואמרה‪" :‬מה לכם אצל רבי אליעזר‪,‬‬
‫שהלכה כמותו בכל מקום"‪ .‬עמד רבי יהושע על רגליו‬
‫ואמר‪" :20‬לא בשמים היא"‪ .‬מאי לא בשמים היא? אמר‬
‫רבי ירמיה‪" :‬שכבר נתנה תורה מהר סיני‪ ,‬אין אנו‬
‫‪ 17‬דף נ"ט עמודים א' וב'‬
‫‪ 18‬משניות כלים פרק ה' משנה י'‬
‫‪ 19‬נחש‬
‫‪ 20‬דברים פרק ל' פסוק י"ב‬
‫‪261‬‬
‫משגיחין בבת קול‪ ,‬שכבר כתבת בהר סיני בתורה‪:21‬‬
‫"אחרי רבים להטות"‪ .‬אשכחיה רבי נתן לאליהו‪ ,‬אמר‬
‫ליה‪" :‬מאי עביד קודשא בריך הוא‪ ,‬בההיא שעתא"?‬
‫אמר ליה‪" :‬קא חייך ואמר‪" :‬נצחוני בני‪ ,‬נצחוני בני"‪.22‬‬
‫בבא מציעא תוספות דיבור המתחיל "לא בשמים‬
‫היא"‪ - 23‬והא דאמר בפרק קמא דיבמות‪ ,24‬דהלכה כבית‬
‫הלל‪ ,‬משום דיצאה בת קול‪( ,‬בגמרא בבבא מציעא אנחנו‬
‫רואים שלא פוסקים לפי בת קול וביבמות במחלוקת בין‬
‫בית הלל לבין בית שמאי כן פוסקים לפי הבת קול) שאני‬
‫הכא‪ ,‬שבא לחלוק על דברי תורה‪ ,‬דכתיב‪" :25‬אחרי רבים‬
‫להטות"‪ ,‬אבל התם‪ ,‬אדרבה בית הלל רובא‪( .‬ומתרץ‬
‫התוספות שיש הבדל כי בגמרא שלנו רבי אליעזר יחיד‪,‬‬
‫ואז הבת קול חולקת על ההלכה של אחרי רבים להטות‪,‬‬
‫אבל ביבמות בית הלל היו הרוב ולכן הלכה כמותם) ‪...‬‬
‫ועוד דכאן לא יצאה בת קול‪ ,‬אלא משום כבודו דרבי‬
‫אליעזר‪ ,‬שאמר‪" :‬מן השמים יוכיחו"‪( ,‬תירוץ נוסף‬
‫שמתרץ התוספות‪ ,‬שהבת קול יצאה כי רבי אליעזר אמר‬
‫"מן השמים יוכיחו" ואילו לבית הלל הבת קול יצאה גם‬
‫בלי שהם יבקשו)‪ .‬והא דאמר התם‪ ,‬רבי יהושע היא‬
‫דאמר‪" :‬אין משגיחין בבת קול"‪ ,‬ולא שמעינן ליה לרבי‬
‫יהושע‪ ,‬אלא על בת קול דהאי מעשה דרבי אליעזר‬
‫דהכא‪ ,‬התם דייק‪ ,‬מדקאמר "לא בשמים היא"‪ 26‬כבר‬
‫ניתנה לנו תורה מסיני‪ ,‬משמע דבשום מקום אין‬
‫משגיחין‪( .‬וזה שהבאנו ביבמות שרבי יהושע אמר אין‬
‫משגיחין בבת קול‪ ,‬אבל לא מתייחסים אליו אלא לגבי‬
‫‪ 21‬שמות פרק כ"ג פסוק ב'‬
‫‪ 22‬סיפור זה מופיע בירושלמי בגרסה שונה במסכת מועד קטן פרק ג'‬
‫הלכה א'‬
‫‪ 23‬דף נ"ט עמוד ב'‬
‫‪24‬‬
‫דף י"ד עמוד א'‬
‫‪ 25‬שמות פרק כ"ג פסוק ב'‬
‫‪ 26‬דברים פרק ל' פסוק י"ב‬
‫‪261‬‬
‫רבי אליעזר‪ ,‬אפשר לתרץ שמאחר ורבי יהושע נתן ירוץ‬
‫של "לא בשמים היא" לא אמורים להתייחס לבת קול‬
‫בשום מצב)‬
‫על פי דיוק התוספות בדברי רבי יהושע יוצא שרבי‬
‫יהושע לא נתן תירוץ חד פעמי רק למקרה בתנורו של‬
‫עכנאי אלא לכל מציאות של בת קול שבאה לפסוק‬
‫הלכה‪ .‬יוצא שאם התירוץ של רבי יהושע היה אחרי‬
‫רבים להטות אזי אין קושייה למה פסקו כהבת קול של‬
‫בית הלל א) כי הם רבים מול מעטים ב) הם לא בקשו את‬
‫הבת קול‪.‬‬
‫רבינו חננאל על גמרא זו בבבא מציעא‪ 27‬אומר שיש‬
‫אומרים שחכם מחכמי בית המדרש נתנמנם וראה‬
‫בחלום שחכמים חולקים על רבי אליעזר ואמר להם רבי‬
‫אליעזר למה אתם חולקים עלי‪ ,‬אמת המים תוכיח וכל‬
‫העניין וכי רבי יהושע מתריס כנגדו וכי נתנה בת קול מן‬
‫השמים ואמר רבי יהושע "לא בשמים היא"‪ .‬ומפני מה‬
‫לא פירש כי דברי חלומות הם מפני שהיו בידם‬
‫החלומות קרובים לנבואה‪ ,‬אבל יסמכו בזה העניין‬
‫"והחלומות שווא ידברו‪ "28‬וקיימו והחלומות שווא‬
‫ידברו‪.‬‬
‫זאת אומרת לפי רבינו חננאל יתכן לומר שאם זה‬
‫היה אמתי אז כן היו הולכים לפי הבת קול! אבל בגלל‬
‫שזה חלום אז מחזיקים את זה בחזקת "והחלומות שווא‬
‫ידברו"‪.‬‬
‫‪ 27‬דף נ"ט עמוד ב'‬
‫‪ 28‬על משקל הפסוק בזכריה פרק י' פסוק ב' – "וחלמות השוא‬
‫ידברו"‬
‫‪261‬‬
‫גם השיטה מקובצת על בבא מציעא‪ 29‬מביא פירוש‬
‫בשם רב ניסים גאון‪ 30‬ש"אירע שנעזר רבי אליעזר‬
‫מניסים ומופתים ולא נתאמתו אצל חכמים שכבר קרה‬
‫בדומה לזה ועל זה אמרו אין מביאין ראיה מן החרוב‬
‫וכו' רצו לומר‪ ,‬שאין בזה דבר יוצא ממנהג הטבע‪ .‬ואמנם‬
‫מה שאמרו יצתה בת קול וכו'‪ ,‬ראית בו שתי תשובות‪.‬‬
‫האחת שבת קול לא אמרה הלכה כמותו בדבר זה אמנם‬
‫בא הקול סתום ואפשר שכיוון בכל מקום זולת זה‬
‫וכדומה לו שאין הלכה כמותו ויהיו דברי בת קול‬
‫אמתיים בזה והשנית שהכוונה בזה לנסות את החכמים‬
‫אם זה הקול יעתיקם ממה שמקובל בידם או לא‪ ,‬וכמו‬
‫שאמר‪" 31‬כי מנסה ה' אלהיכם אתכם וכו'" והורה בזה‬
‫אמיתות קבלתם‪ .‬ואמר רבי יהושע לא בשמים היא לפי‬
‫שתורת השם תמימה וכבר נתנה לנו בסיני והודיענו שלא‬
‫ישונה ממנה דבר‪ ,‬ולא נשאר בתורתנו לא דבר סותר זה‬
‫את זה ולא שום ספק‪ ,‬כדי שנצטרך בו למופת מן‬
‫השמיים‪ .‬וכל מקום שתמצא בתלמוד ורבי יהושע הוא‬
‫דאמר אין משגיחין בבת קול"‪.‬‬
‫לפי התשובה הראשונה יוצא שאם הבת קול היתה‬
‫אומרת הלכה כרבי אליעזר‪ ,‬היה הלכה כמותו ובגלל‬
‫שהיא אמרה בצורה עקיפה הלכה כמותו בכל מקום‬
‫אולי משמעות הדבר בכל מקום חוץ מפה‪.‬‬
‫על פי התשובה השנייה משתמע שבאמת שלא‬
‫משגיחים בבת קול כי זה לא משמעותי מאחר ויש‬
‫כללים‪.‬‬
‫גם מרן הבן איש חי בספרו 'בן יהוידע'‪ 32‬התייחס‬
‫לסוגיה זו ונתן מספר תירוצים על הגמרא‪" :‬חזר ואמר‬
‫‪ 29‬דף נט עמוד ב'‬
‫‪ 30‬הובא במסכת ברכות דף י"ט עמוד א' בפסקת "חתכו חוליות"‬
‫‪ 31‬דברים פרק י"ג פסוק ד'‬
‫‪ 32‬על בבא מציעא דף נ"ט עמוד ב'‬
‫‪211‬‬
‫מן השמים יוכיחו ויצתה בת קול ואמרה‪ – "...‬אז עמד‬
‫רבי יהושע על רגליו לכבוד בת קול‪ ,‬כי דבריו אלו שאומר‬
‫עתה הם כלפי דברים שאמרה בת קול‪( .‬רבי יהושע עמד‬
‫על רגליו לכבוד הבת קול) וטען טענה ניצחת (שאין לה‬
‫תשובה) שזה הוא כבודו יתברך שאין אנחנו משגיחין‬
‫עתה בבת קול לסתור ההלכה המפורשת בתורה‬
‫שאמרה "אחרי רבים להטות"‪ ,‬שאם נשגיח בבת קול‬
‫לבטל דבר אחד מדברי תורה‪ ,‬אם כן יהיו כל דברי תורה‬
‫בטלים חס ושלום מכאן ולהבא‪( .‬שכבוד השם שלא‬
‫מקשיבים לבת קול שנגד ההלכה כי אם נקשיב לה עכשיו‬
‫אז נבטל הלכות נוספות בגלל בת קול) אי נמי אומרם‬
‫עמד רבי יהושע על רגליו כלומר טען טענה ניצחת שיש‬
‫בה עמידה על רגליו‪ ,‬כי ידוע כל חכם אשר יאמר דבר‬
‫בבית המדרש וישיבו החכמים על דבריו‪ ,‬ויסתרו אותם‪,‬‬
‫אומרים עליו לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש‪ ,‬וכאן בא‬
‫לתת שבח ויקר לדברי רבי יהושע בטענה זו שהשיב‬
‫טענה ניצחת‪ ,‬ועמד על רגליו קרינן עליה בטענה זו‪.‬‬
‫(תירוץ נוסף זה שרבי יהושע נתן תירוץ חזק מאד ולכן‬
‫זה נקרא 'עמד על רגליו' כי הביטוי ההפוך זה לא מצא‬
‫ידיו ורגליו למי שהתבלבל ולכן באו להדגיש את עוצמת‬
‫התשובה) ‪ ...‬והנה אם תדקדק היטב בדברי הבת קול‪,‬‬
‫תמצה כי דקדקה שלא אמרה דברים חלוטים בלשון‬
‫גזירה‪ ,‬אלא דבריה היו בלשון שאלה‪ ,‬מה לכם אצל רבי‬
‫אליעזר‪ ,‬ואם היה רצונו יתברך שיהיו מודים לדברי רבי‬
‫אליעזר‪ ,‬לפסוק הלכה כמותו בדין זה‪ ,‬היתה בת קול‬
‫אומרת הלכה כרבי אליעזר‪ ,‬וכאשר גזרה אומר‬
‫במחלוקת בית שמאי ובית הלל‪ ,‬שיצאה בת קול ואמרה‬
‫אלו ואלו דברי אלוקים חיים והלכה כדברי בית הלל‪,‬‬
‫(מדקדק בדברי הבת קול שאמרה את הדברים בלשון‬
‫שאלה ולא כקביעת עובדה כמו אצל בית הלל) אך כאן‬
‫אמרה לשון שאלה מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה‬
‫כמותו בכל מקום‪ ,‬ולשון מה לכם נראה ומורה שיש להם‬
‫טענה ניצחת כנגדו‪ ,‬ושואלת מה היא‪ ,‬ומה בפיכם לטעון‬
‫בדבר זה‪ ,‬הרי בדברים אלו מחוי במחוג (רמזה רמז)‪ ,‬אם‬
‫יש לכם לדבר תשיבו ותאמרו מה בפיכם‪ ,‬ואז נתגבר רבי‬
‫יהושע כארי‪ ,‬ועמד על רגליו ודיבר דברו‪( .‬לכן מדברי‬
‫‪212‬‬
‫הבת קול אפשר להבין שהיא חיכתה לתשובה כי‬
‫מדבריה נרמז שהיא רוצה תשובה ולכן רבי יהושע יכול‬
‫היה לענות תשובה)‬
‫יוצא מדברי הבן יהוידע שאם הבת קול היתה רוצה‬
‫לפסוק שההלכה כרבי אליעזר הבת קול היתה אומרת‬
‫הלכה כרבי אליעזר ולא אומרת מה לכם אצל רבי‬
‫אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום‪ ,‬ואז זה הזמנה‬
‫לוויכוח ולא קביעה חד משמעית‪ .‬כמו כן משתמע מדברי‬
‫הבן יהוידע שאם יש בת קול שפוסקת הלכה בצורה‬
‫ישירה כמו בית הלל אז הלכה כמותה ורק אם היא‬
‫נותנת פתח אז יש מקום לערער עליה‪.‬‬
‫בספר החינוך‪ 33‬במצוות שלא לסור מדבריהם כתב‬
‫ועל דרך ענין זה שעוררתיך‪ ,‬בני‪ ,‬עליו אפרש לך אגדה‬
‫אחת שהיא בבבא מציעא בסוף פרק הזהב‪ 34‬גבי ההוא‬
‫מעשה דרבי אליעזר הגדול בתנורו של עכנאי‪ ,‬המתמהת‬
‫כל שומעה‪ .‬אמרו שם אשכחה רבי נתן לאליהו וכו' אמר‬
‫לה מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? אמר לה‬
‫חייך ואמר נצחוני בני‪ ,‬כלומר שהיה הקדוש ברוך הוא‬
‫שמח על שהיו בניו הולכים בדרך התורה ובמצוותה‬
‫להטות אחרי רבים‪ ,‬ומה שאמר נצחוני בני חלילה להיות‬
‫ניצחון לפניו ברוך הוא‪ ,‬אבל פרוש הדבר הוא על ענין זה‪,‬‬
‫שבמחלקת הזה שהיתה לרבי אליעזר עם חבריו האמת‬
‫היתה כרבי אליעזר וכדברי הבת קול שהכריעה כמותו‪,‬‬
‫ואף על פי שהיה האמת אתו בזה‪ ,‬ביתרון פלפולו על‬
‫חבריו לא ירדו לסוף דעתו‪ ,‬ולא רצו להודות לדבריו‬
‫אפילו אחר בת קול‪ ,‬והביאו ראיה מן הדין הקבוע‬
‫בתורה שציותנו ללכת אחרי הרבים לעולם‪ ,‬בין יאמרו‬
‫אמת או אפילו טועים‪ ,‬ועל זה השיב הבורא ברוך הוא‬
‫נצחוני בני‪ ,‬כלומר‪ ,‬אחר שהם נוטים מדרך האמת‪ ,‬שרבי‬
‫‪ 33‬מצווה תצ"ו‬
‫‪ 34‬דף נ"ט עמוד ב'‬
‫‪211‬‬
‫אליעזר הוא היה מכווין בזה את האמת‪ ,‬והם באים עליו‬
‫מכח מצוות התורה שצויתים לשמע אל הרב לעולם‪ ,‬אם‬
‫כן על כל פנים יש להודות להם בפעם הזאת כדבריהם‬
‫שתהיה האמת נעדרת‪ ,‬והרי זה כאלו בעל האמת ניצח‪.‬‬
‫יוצא מדברי החינוך שההלכה באמת לפי רבי‬
‫אליעזר אלא שחכמים לא ירדו לדעת רבי אליעזר ולכן‬
‫התווכחו‪ ,‬ובגלל שחכמים היו הרוב אז הלכה כמותם כי‬
‫"אחרי רבים להטות"‪ .‬למרות שההלכה צריכה להיות‬
‫כרבי אליעזר אך אחרי רבים להטות יותר חזק‪.‬‬
‫על בסיס גמרא זו‪ ,‬אומר רבי יהושע בכל פעם‬
‫שמופיעה מחלוקת הלכתית‪ ,‬ובאה בת קול ש"לא בשמים‬
‫היא"‪.‬‬
‫כמו כן יש את הגמרא במסכת מכות‪ 35‬שאומרת‪:36‬‬
‫אמר רבי אלעזר בג' מקומות הופיע רוח הקודש‪ ,‬בבית‬
‫דינו של שם ובבית דינו של שמואל הרמתי ובבית דינו‬
‫של שלמה‪ .‬בבית דינו של שם‪ ,‬דכתיב‪" 37:‬ויכר יהודה‬
‫ויאמר צדקה ממני"‪ ,‬מנא ידע? דלמא כי היכי דאזל איהו‬
‫לגבה‪ ,‬אזל נמי אינש אחרינא [לגבה]‪ .‬יצאת בת קול‬
‫ואמרה‪" :‬ממני יצאו כבושים"‪ :‬בבית דינו של שמואל‪,‬‬
‫דכתיב‪" 38‬הנני‪ ,‬ענו בי נגד ה' ונגד משיחו‪ ,‬את שור מי‬
‫לקחתי"? ויאמרו‪" :‬לא עשקתנו ולא רצותנו"‪ .‬ויאמר‪:‬‬
‫"עד ה' ועד משיחו כי לא מצאתם בידי מאומה" ויאמר‪:‬‬
‫"עד"‪ .‬ויאמר?! ויאמרו מיבעי ליה! יצאת בת קול‬
‫ואמרה‪" :‬אני עד בדבר זה"‪ .‬בבית דינו של שלמה‬
‫‪ 35‬דף כ"ג עמוד ב'‬
‫‪ 36‬ועיין גם מדרש רבה בראשית פרשה פ"ה אות י"ב קצת בשינוי‬
‫ועיין גם מדרש רבה קהלת פרשה י' אות י"ז‬
‫‪ 37‬בראשית פרק ל"ח פסוק כ"ו‬
‫‪ 38‬שמואל א' פרק י"ב פסוקים ג' – ה'‬
‫‪211‬‬
‫דכתיב‪" 39‬ויען המלך ויאמר תנו לה את הילד החי והמת‬
‫לא תמיתוהו‪ ,‬היא אמו" מנא ידע?! דלמא איערומא‬
‫מיערמא‪ .‬יצאת בת קול ואמרה‪" :‬היא אמו"‪ .‬אמר רבא‬
‫ממאי‪ ,‬דלמא יהודה‪ ,‬כיון דחשיב ירחי ויומי ואיתרמי‬
‫דחזינן מחזקינן‪ ,‬דלא חזינן לא מחזקינן‪ .‬שמואל נמי‪,‬‬
‫כולהו ישראל קרי להו בלשון יחידי‪ ,‬דכתיב‪ "40‬ישראל‬
‫נושע בה'‪ ".‬שלמה נמי‪ ,‬מדהא קא מרחמתא והא לא קא‬
‫מרחמתא‪ - .‬אלא גמרא‪.‬‬
‫על פי מה שאנחנו רואים מגמרא זו יוצא שבת קול‬
‫כן פסקה מה הדין וכן הקשיבו לבת קול‪.41‬‬
‫‪42‬‬
‫ישנם חמישה דיבורי המתחיל של תוספות‬
‫המציגים את אותה השאלה לגבי הבת קול באותו סגנון‪:‬‬
‫נשאלת השאלה למה יש חילוק בין המקרה במסכת‬
‫בבא מציעא‪ 43‬שאמרנו שאין הלכה כרבי אליעזר‪ ,‬לבין‬
‫המקרה במסכת עירובין‪ 44‬שבת קול פסקה הלכה כבית‬
‫הלל וכך נפסקה ההלכה‪.‬‬
‫‪ 39‬מלכים א' פרק ג' פסוק כ"ז‬
‫‪ 40‬ישעיה פרק מ"ה פסוק י"ז‬
‫‪ 41‬לא שרפו את תמר‪ ,‬ואצל שלמה נתנו את הילד‬
‫‪ 42‬ברכות דף נ"א‪ - :‬נ"ב‪ .‬תוספות דיבור המתחיל "ורבי יהושע היא‬
‫דאמר אין משגיחין בבת קול"‬
‫פסחים דף קי"ד‪ .‬תוספות דיבור המתחיל " דאמר אין משגיחים‬
‫בבת קול"‬
‫יבמות דף י"ג‪ - :‬י"ד‪ .‬תוספות דיבור המתחיל "רבי יהושע היא‬
‫דאמר אין משגיחין בבת קול"‬
‫בבא מציעא דף נ"ט‪ :‬תוספות דיבור המתחיל "לא בשמים היא"‬
‫חולין דף מ"ג‪ - :‬מ"ד‪ .‬תוספות דיבור המתחיל "ורבי יהושע היא‬
‫דאמר אין משגיחין בבת קול"‬
‫‪ 43‬דף נ"ט עמוד ב'‬
‫‪ 44‬דף י"ג עמוד ב'‬
‫‪211‬‬
‫ישנם שני תירוצים‪:‬‬
‫יחיד מול רבים – ברכות‪ ,‬פסחים‪ ,‬יבמות‪ ,‬בבא‬
‫מציעא‪ ,‬חולין‬
‫לכבוד רבי אליעזר שביקש – יבמות‪ ,‬בבא מציעא‪,‬‬
‫חולין מקשים בתוספות‪ ,45‬אבל גם אצל בית הלל רבי‬
‫יהושע אומר שאין משגיחין בבת קול והרי הוא אמר את‬
‫הדברים על המקרה עם רבי אליעזר? ומתרצים שבגלל‬
‫הפסוק‪" 46‬לא בשמים היא" שהביא רבי יהושע לא‬
‫מתייחסים רק למקרה של רבי אליעזר אלא לכל‬
‫המציאויות בש"ס‪.‬‬
‫התוספות בברכות מוסיף ואומר שהמציאות לא‬
‫דומה כי התנא החמיר יותר מרבי יהושע‪ ,‬כי רבי יהושע‬
‫דיבר במציאות שהבת קול יצאה נגד הרוב ואילו התנא‬
‫דיבר גם במציאות שבה הבת קול יוצאת לטובת רוב‪.‬‬
‫(המציאות שרבי יהושע דיבר עליה היא כאשר הבת קול‬
‫פוסקת לטובת המיעוט [כמו רבי אליעזר] ואילו התנא‬
‫בברכות סובר שגם כאשר הבת קול פוסקת כדעת הרוב‬
‫[כמו בית הלל] לא הולכים לפיה)‪.‬‬
‫בעל הפני יהושע‪ 47‬בספרו מסביר את דברי‬
‫התוספות‪ ,‬שהדברים שנאמרו ביבמות‪ ,‬זה מחלוקת האם‬
‫בית שמאי עשו כדבריהם או כדברי בית הלל‪ .‬הגמרא‬
‫מגיעה לשתי מסקנות אחת לפני בת קול ואחת לאחר בת‬
‫קול‪ .‬לפי הדעה שלאחר בת קול‪ ,‬הדעה שסוברת שלא‬
‫עשו ‪ -‬כי יצאה בת קול‪ ,‬והדעה שסוברת שעשו ‪ -‬דעת רבי‬
‫יהושע‪ ,‬שאמר שאין משגיחין בבת קול‪ .‬ומקשה‬
‫‪ 45‬כל חמשת דיבור המתחיל‬
‫‪ 46‬דברים פרק ל' פסוק י"ב‬
‫‪ 47‬במסכת בבא מציעא דף נ"ט עמוד ב' בדיבור המתחיל "בתוספות‬
‫דיבור המתחיל "לא בשמים היא"‬
‫‪211‬‬
‫התוספות על מי שאמר שלא עשו בית שמאי כדבריהם‪,‬‬
‫כי הגמרא נתנה טעם שיצא בת קול‪ ,‬וזה לא תירוץ‪ ,‬כי‬
‫רבי יהושע אומר במפורש‪ ,‬שאין משגיחין בבת קול‪ .‬ולפי‬
‫זה‪ ,‬מאיפה יודע אותו אמורא שבית שמאי לא עשו‬
‫כדבריהם? והרי יכול להיות שהם סוברים כרבי יהושע‪,‬‬
‫ולעולם עשו כדבריהם‪ .‬על זה תרצו תוספות‪ ,‬שלמאן‬
‫דאמר שלא עשו בית שמאי כדבריהם‪ ,‬זה משום שכל‬
‫העולם מודים‪ ,‬שבמקרה שבת קול מסיעת לרוב‪,‬‬
‫הולכים לפיה‪ .‬לכן מוכרחים לומר שבית שמאי לא עשו‬
‫כדבריהם‪ .‬ועכשיו מסבירים תוספות מה שמסיק הש"ס‪,‬‬
‫שהסיבה של מי שאומר שעשו‪ ,‬זה כי הוא סובר כרבי‬
‫יהושע‪ .‬ומקשים והרי תרצנו שרבי יהושע כבר לא שייך‬
‫לעניין? ולכן דייקו התוספות מזה שרבי יהושע נתן טעם‬
‫של "לא בשמים היא" משמע שבכל מקום לא הולכים‬
‫אחר בת קול‪ .‬ועל סברה זו חולקים האמוראים‪.48‬‬
‫הריטב"א‪ 49‬כתב ליישב‪" :‬ויש לומר דשאני התם‬
‫שהתריס רבי אליעזר כנגד המרובין וקבלתם‪ ,‬ולפיכך אין‬
‫משגיחין בבת קול‪ ,‬שכבר אמרה תורה "אחרי רבים‬
‫להטות"‪ ,‬מה שאין כן בזו דבית הלל נפישי אלא דבית‬
‫שמאי מחדדי טפי"‪.‬‬
‫בהמשך פירושו‪ ,50‬בדיבור המתחיל "אלו ואלו דברי‬
‫אלהים חיים"‪ .‬כותב ששאלו רבני צרפת ז"ל‪ ,‬היאך‬
‫אפשר שיהו שניהם דברי אלהים חיים וזה אוסר וזה‬
‫מתיר‪ ,‬ותירצו שכשעלה משה למרום לקבל תורה הראו‬
‫לו על כל דבר ודבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים‬
‫להיתר‪ ,‬ושאל את הקב"ה על זה‪ ,‬ואמר שיהא זה מסור‬
‫לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם‪.‬‬
‫‪ 48‬האם כאשר רבי יהושע אומר לא בשמים היא המשמעות היא חד‬
‫פעמית או לכל הפעמים‬
‫‪ 49‬עירובין דף ז' עמוד א'‬
‫‪ 50‬עירובין דף י"ג עמוד ב'‬
‫‪216‬‬
‫גם השל"ה‪ 51‬הקדוש כתב שיש לו לגלות סודות‬
‫בעניין זה של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" והביא את‬
‫דברי הריטב"א ובהמשך גם הביא‪ 52‬את הגמרא‬
‫בחגיגה‪ 53‬שבעלי אסופות‪ ,‬אלו תלמידי חכמים שיושבים‬
‫אסופות אסופות ועוסקין בתורה‪ ,‬הללו מטמאין והללו‬
‫מטהרין‪ ,‬הללו אוסרין והללו מתירין‪ ,‬הללו פוסלין והללו‬
‫מכשירין‪ .‬שמא יאמר האדם הואיל הללו מטמאין והללו‬
‫מטהרין‪ ,‬הללו אוסרין והללו מתירין‪ ,‬הללו פוסלין והללו‬
‫מכשירין‪ ,‬האיך אני למד תורה מעתה‪ .‬תלמוד לומר ניתנו‬
‫מרועה אחד‪ ,‬כולן אל אחד נתנן ופרנס אחד אמרן מפי‬
‫אדון כל המעשים ברוך הוא‪ ,‬שנאמר‪" 54:‬וידבר אלקים‬
‫את כל הדברים האלה לאמר" ואומר שחז"ל העידו‬
‫שהכל ניתן מה' "ושזה הדבר רחוק מאד משכל האנושי‪,‬‬
‫נמנע בחיקו להולמו אם לא ילוה אליו דרך ה' סלולה"‪.‬‬
‫הרב יעקב יעקב בספרו באר ‪ -‬יעקב‪ 55‬הביא תירוץ‬
‫נוסף‪" :‬וכן נראה להוכיח ממה שאמר ר' ירמיה שאין‬
‫משגיחין בבת קול בגלל שהיא סותרת את ההלכה של‬
‫אחרי רבים להטות‪ .‬ואולי אפשר לומר שמכאן כן‬
‫הולכים אחרי בת קול כאשר מדובר באחד על אחד ולא‬
‫יחיד מול רבים"‬
‫לפי התירוצים המובאים‪ ,‬דווקא כאן אין משגיחין‬
‫בבת קול‪ ,‬אבל בעלמא אם הבת קול אינה סותרת את‬
‫ההלכה (כגון בספק שקול)‪ ,‬יש לפסוק כהבת קול‪.‬‬
‫‪ 51‬ספר תולדות אדם בית חכמה (תליתאה) אות ח'‬
‫‪ 52‬שם אות י'‬
‫‪ 53‬דף ג' עמוד ב'‬
‫‪ 54‬שמות פרק כ' פסוק א'‬
‫‪ 55‬עירובין דף י"ג עמוד ב'‬
‫‪211‬‬
‫רבינו חננאל מסביר שזה היה חלום לכן לא הולכים‬
‫אחר הבת קול אבל אם זה היה אמתי כן היו פוסקים‬
‫לפי הבת קול‬
‫הגמרא בשבת שאומרת שרבי אליעזר מבית שמאי‬
‫ובגלל שזה היה אחרי הבת קול של בית הלל לא הולכים‬
‫לפיה‬
‫מרן החיד"א בדברי הרמב"ן מסיק שבמציאות של‬
‫רבים מול רבים ויש שם חכמים במיעוט עדיין הולכים‬
‫אחר החכמים ובגלל שפוסקים כבית הלל משמע‬
‫שהולכים לפי הבת קול‬
‫בעל הבאר יעקב מביא בספרו שבתנורו של עכנאי‬
‫לא פוסקים לפי בת קול בגלל סתירה עם "אחרי רבים‬
‫להטות" ובכללי כן הולכים לפי בת קול‬
‫ונראה שעל זה הסתמך רבי יעקב ממרוי"ש‪ ,‬שכאשר‬
‫היה מסופק באיזה דבר הלכה‪ ,‬שהיה עושה שאלת חלום‬
‫ומקבל תשובות מן השמים‪ ,‬וכך כתב את ספרו שו"ת 'מן‬
‫השמים'‪.‬‬
‫ד‪ .‬האם פוסקים שההלכה כבית הלל בגלל הבת‬
‫קול או לא?‬
‫לגבי מחלוקות בין בית הלל לבית שמאי‪ ,‬ישנה‬
‫גמרא במסכת עירובין‪ 56‬שמדגישה את העניין‪.‬‬
‫תנו רבנן‪ :‬כיצד מערבין דרך רשות הרבים? עושה‬
‫צורת הפתח מכאן‪ ,‬ולחי וקורה מכאן‪ .‬חנניה אומר בית‬
‫‪ 56‬דף ו' עמוד ב'‬
‫‪211‬‬
‫שמאי אומרים עושה דלת מכאן ודלת מכאן‪ ,‬וכשהוא‬
‫יוצא ונכנס נועל‪ .‬בית הלל אומרים עושה דלת מכאן‬
‫ולחי וקורה מכאן ‪ ...‬ומי עבדינן כתרי חומרי? והא‬
‫תניא‪57 :‬לעולם הלכה כבית הלל‪ ,‬והרוצה לעשות כדברי‬
‫בית שמאי עושה‪ ,‬כדברי בית הלל עושה‪ .‬מקולי בית‬
‫שמאי ומקולי בית הלל – רשע! מחומרי בית שמאי‬
‫ומחומרי בית הלל‪ ,‬עליו הכתוב אומר‪" 58‬הכסיל‪ ,‬בחשך‬
‫הולך"! אלא אי כבית שמאי כקוליהון וכחומריהון‪ ,‬אי‬
‫כבית הלל כקוליהון וכחומריהון‪ .‬הא גופא קשיא‪ ,‬אמרת‬
‫לעולם הלכה כבית הלל‪ ,‬והדר אמרת הרוצה לעשות‬
‫כדברי בית שמאי עושה‪ .‬לא קשיא‪ ,‬כאן קודם בת קול‪,‬‬
‫כאן לאחר בת קול‪ .‬ואיבעית אימא‪ ,‬הא והא לאחר בת‬
‫קול‪ ,‬ורבי יהושע היא דלא משגח בבת קול‪.‬‬
‫לפי גמרא זו אנו רואים עד כמה היתה מחלוקת לפני‬
‫הופעת הבת קול‪ ,‬ושהבת קול התקבלה לאחר מכן‪,‬‬
‫למעט אצל רבי יהושע‬
‫על פי המשנה במסכת ברכות‪ 59‬רואים עד כמה חזק‬
‫היא התקבלה‪ :‬אמר רבי טרפון אני הייתי בא בדרך‬
‫והטתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני‬
‫הלסטים אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על‬
‫דברי בית הלל‪.‬‬
‫ומפרש רבי עובדיה מברטנורא‪" 60‬ראוי היית ליהרג‪ ,‬ואם‬
‫היית מת היית מתחייב בנפשך‪".‬‬
‫הסיבה שבגללה לא הצליחו להכריע כמי ההלכה‪,‬‬
‫מופיעה במסכת יבמות‪ :61‬והא בית שמאי מתירין הצרות‬
‫‪ 57‬מקטע זה מופיע גם בחולין דף מ"ג עמוד ב'‬
‫‪ 58‬קהלת פרק ב' פסוק י"ד‬
‫‪ 59‬פרק א' משנה ג' ובגמרא דף י' עמוד ב' וכן בירושלמי פרק א'‬
‫הלכה ד'‬
‫‪ 60‬בדיבור המתחיל "כדי היית"‬
‫‪ 61‬דף י"ג עמוד ב' ודף י"ד עמוד א'‬
‫‪211‬‬
‫לאחים‪ ,‬ובית הלל אוסרים‪ .‬מי סברת עשו בית שמאי‬
‫כדבריהם? לא עשו בית שמאי כדבריהם‪ .‬ור' יוחנן אמר‪:‬‬
‫"עשו ועשו"‪ .‬ובפלוגתא דרב ושמואל‪ ,‬דרב אומר‪" :‬לא‬
‫עשו בית שמאי כדבריהם"‪ ,‬ושמואל אמר‪" :‬עשו ועשו"‪.‬‬
‫אימת? אילימא קודם בת קול‪ ,‬מאי טעמא דמאן דאמר‬
‫לא עשו? ואלא לאחר בת קול‪ ,‬מאי טעמא דמאן דאמר‬
‫עשו? אי בעית אימא‪ ,‬קודם בת קול‪ ,‬ואי בעית אימא‪,‬‬
‫לאחר בת קול‪ .‬אי בעית אימא קודם בת קול‪ ,‬וכגון דבית‬
‫הלל רובא‪ ,‬למאן דאמר לא עשו‪ ,‬דהא בית הלל רובא‬
‫ומאן דאמר עשו כי אזלינן בתר רובא‪ ,‬היכא דכי הדדי‬
‫נינהו‪ .‬הכא‪ ,‬בית שמאי מחדדי טפי‪ .‬ואי בעית אימא‪,‬‬
‫לאחר בת קול‪ ,‬מאן דאמר לא עשו‪ ,‬דהא נפקא בת קול‪.‬‬
‫ומאן דאמר עשו‪ ,‬רבי יהושע היא דאמר‪" :‬אין משגיחין‬
‫בבת קול"‪.‬‬
‫לפי גמרא זו‪ ,‬אנו רואים כי הסיבה לפיה לא פסקו‬
‫בצורה מפורשת לפי הבת קול "שהלכה כבית הלל"‪ ,‬היא‬
‫שבית שמאי היו יותר חכמים‪ ,‬ולכן אם בית שמאי‬
‫חכמים יותר‪ ,‬אפשר לומר שכנראה הם הצודקים או‬
‫מביאים סברות טובות יותר‪.‬‬
‫במסכת שבת‪ 62‬נאמר ש"נמנו ורבו בית שמאי על‬
‫בית הלל"‪ ,‬המשנה טורחת לציין שבית שמאי רבו על בית‬
‫הלל‪ ,‬משמע שלרוב הם המיעוט‪ ,‬וכאן הם היו הרוב ולכן‬
‫נפסקה כאן הלכה כמותם‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫ועוד אפשרות ליישב‪ ,‬על פי הגמרא במסכת שבת‬
‫שר' אליעזר התיר כל צרכי מילה בשבת וחכמים‬
‫אוסרים‪" ,‬פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב‬
‫שבת‪ ,‬והביאוהו בשבת‪ ,‬והיה הדבר קשה לחכמים‪ :‬היאך‬
‫מניחין דברי חכמים ועושין כרבי אליעזר‪ .‬חדא ‪ -‬דרבי‬
‫‪ 62‬פרק א' משנה ד' ובגמרא דף י"ג עמוד ב'‬
‫‪ 63‬דף ק"ל עמוד ב'‬
‫‪211‬‬
‫אליעזר שמותי הוא‪ ,‬ועוד ‪ -‬יחיד ורבים הלכה כרבים"‪.‬‬
‫וכתב רש"י‪" :‬ובתלמוד ירושלמי מפרש‪ :‬שמותי הוא ‪-‬‬
‫מתלמידי שמאי היה‪ ."64‬ולפי זה באמת שומעים לבת‬
‫קול‪ ,‬אלא שלאחר שבת קול פסקה כבית הלל‪ ,‬אין‬
‫לשמוע לבת קול שפוסקת כבית שמאי‪.65‬‬
‫במסכת עדויות‪ 66‬מופיעה מחלוקת בין בית הלל‬
‫לבית בית שמאי‪ ,‬על מה מציל כלי חרס מוקף צמיד‬
‫פתיל‪ ,‬האם על הכל או רק על אוכלים משקים וכלי חרס‪.‬‬
‫בסוף המשנה בית הלל מודים לבית שמאי‪ ,‬אבל בגמרא‬
‫במסכת חגיגה‪ 67‬לא נאמר שבית הלל הודו לדברי בית‬
‫שמאי‪ ,‬אלא מביאים תוספתא‪ 68‬ש"אמר רבי יהושע‪:‬‬
‫"בושני מדבריכם בית שמאי" ‪ ...‬נטפל לו תלמיד אחד‬
‫מתלמידי בית שמאי‪ ,‬אמר לו‪" :‬אומר לך טעמן של בית‬
‫שמאי"‪ .‬אמר לו‪" :‬אמור"! אמר לו‪ ..." :‬וזהו טעמן של‬
‫בית שמאי"‪ .‬מיד הלך ר' יהושע ונשתטח על קברי בית‬
‫שמאי‪ ,‬אמר נעניתי לכם עצמות בית שמאי‪ ,‬ומה סתומות‬
‫שלכם‪ ,‬כך מפורשות על אחת כמה וכמה‪ .‬אמרו‪ ,‬כל ימיו‬
‫הושחרו שיניו מפני תעניותיו"‪ .‬ואולי אפשר לתרץ שרבי‬
‫יהושע לא חשש לדברי בית שמאי‪ ,‬בגלל הבת קול‬
‫שיצאה לטובת בית הלל‪ ,‬ומזה להוכיח שרבי יהושע כן‬
‫פוסק לפי בת קול‪ ,‬למעט במקרה של יחיד מול רבים‪.‬‬
‫‪ 64‬ירושלמי מסכת תרומות פרק ה' הלכה ב'‬
‫ירושלמי מסכת סוכה פרק ב' הלכה ח'‬
‫ירושלמי מסכת נזיר פרק ו' הלכה י"א‬
‫‪ 65‬במסכת אבות פרק ב' משנה ח' נאמר שרבן יוחנן בן זכאי היה‬
‫תלמיד של הלל ובהמשך המשנה נאמר שרבי אליעזר תלמיד של רבן‬
‫יוחנן בן זכאי‪.‬‬
‫‪ 66‬פרק א' משנה י"ד‬
‫‪ 67‬דף כ"ב עמוד א' ועמוד ב'‬
‫‪ 68‬אהלות פרק ה'‬
‫‪212‬‬
‫הרמב"ן‪ 69‬מביא את דברי רב האי גאון‪ ,‬שאם נחלקו‬
‫בית דין שהם שלשה‪ ,‬אחד אומר כך ושנים אומרים כך‪,‬‬
‫אם שווין בחכמה מניחין דברי יחיד ועושין דברי שנים‬
‫ואם האחד עדיף מן השנים הולכין אחר מי שנתן טעם‬
‫לדבריו (עד כאן דברי רב האי גאון)‪ .‬אומר הרמב"ן‪,‬‬
‫שבגמרא ביבמות‪ 70‬לגבי מחלוקת בית שמאי ובית הלל‪,‬‬
‫אמרינן כגון דבית הלל רובא מאן דאמר לא עשו בית‬
‫שמאי כדבריהם‪ ,‬דהא בית הלל רובא ומאן דאמר עשו‪,‬‬
‫כי אזלינן בתר רובא היכא דכי הדדי נינהו הכא בית‬
‫שמאי מחדדי טפי‪ ,‬ומעמידים את הסוגיה כמאן דאמר‬
‫עשו‪ .‬זאת אומרת שאם אחד מהם חכם גדול מכל חבריו‬
‫אין דבריו בטלים‪ ,‬וזה במצב שהם לא יושבים בדין אבל‬
‫כשיושבים בדין הולכים אחר הרוב כי נאמר "אחרי‬
‫רבים להטות"‪ ,‬לכן בשלושה דיינים הולכים גם כן אחר‬
‫הרוב‪ .‬ואומר הרמב"ן שקשה לו על הגמרא ביבמות מרבי‬
‫אליעזר בן הורקנוס‪ 71‬שבטלו את דבריו והסיפור של רבי‬
‫מאיר‪ 72‬שידוע שאין בדורן כמותן‪ ,‬ואם תאמר שרק הם‬
‫עצמם רשאים לעשות כדבריהם‪ ,‬שהם יודעים טוב את‬
‫ההלכה אבל אחרים לא‪ ,‬והרי שנינו‪ 73‬הרוצה לעשות‬
‫כדברי בית שמאי עושה כדברי בית הלל עושה‪ ,‬זאת‬
‫אומרת שכולם יכולים לעשות כדבריהם‪ .‬ואפשר לתרץ‬
‫שרבי אליעזר ורבי מאיר יחיד במקום רבים ואין דבריו‬
‫של אחד במקום שנים‪ ,‬אבל רבים ורבים אין הולכין אחר‬
‫רוב מנין אלא אם רצו הולכין אחר רוב חכמה‪ .‬מכל‬
‫מקום זה סיוע קצת לדברי רב האי גאון ז"ל שאין דברי‬
‫החכם בטילים מיד אלא שואלים עליהם בבית דין כי‬
‫יכול להיות שהצדק עם החכם יותר‪ ,‬אבל אם אי אפשר‬
‫‪ 69‬חידושי הרמב"ן מסכת סנהדרין דף ל"ב עמוד א'‬
‫‪ 70‬דף י"ד עמוד א'‬
‫‪ 71‬בבא מציעא דף נ"ט עמוד ב'‬
‫‪ 72‬עירובין דף י"ג עמוד ב'‬
‫‪ 73‬עירובין דף ו' עמוד ב'‬
‫‪211‬‬
‫לברר אז עושים כדברי המרובין כמו שעשו במחלוקתן‬
‫של ר' אליעזר ור' מאיר‪.‬‬
‫מרן החיד"א בספרו שם הגדולים‪ 74‬מביא את דברי‬
‫הרמב"ן ורב האי ולאחר מכן אומר שלמרות שהלכה‬
‫כבית הלל בגלל הבת קול ושהם ענוותנים למרות זאת‬
‫לא אומרים אחרי רבים אלא במציאות שהם שווים אבל‬
‫אם אחד הצדדים חכם יותר הולכים אחר החכם‪ .‬אבל‬
‫נראה לחיד"א לחלק בדבריהם שרב האי סובר שאם זה‬
‫חכם מול רבים אפילו אז דעתו קיימת ולדברי הרמב"ן‬
‫דוקא כי הוו הצד אחר רבים דווקא אז הולכים אחר‬
‫החוכמה‪ ,‬ולפי זה יוצא שפוסקים כבית הלל בגלל הבת‬
‫קול ולא בגלל הרוב‪.‬‬
‫וכתב ה'פרי חדש‪ '75‬לשיטת הרמב"ם‪" :‬הא‬
‫דקיימא לן כבית הלל לאו משום בת קול הוא‪ ,‬דהא לא‬
‫משגיחין ביה‪ ,‬אלא משום דמשמע לן כפשטיה דקרא‬
‫דאחרי רבים להטות דאזלינן בתר רובא ממש‪ ,‬ולא בתר‬
‫החידוד טפי‪ ,‬ובת קול דנפיק משום כבודן דבית הלל‬
‫לאחשובינהו טפי‪.‬‬
‫ה‪ .‬משמעות השם בת קול‬
‫בעל התפארת ישראל בפרושו יכין על מסכת‬
‫אבות‪ 76‬אומר "אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת‬
‫קול יוצאת מהר חורב" אמרו הטבעיים (חכמי הטבע)‬
‫בספרי [יעאגראפיע] (כנראה גיאוגרפיה) שגם עכשיו‬
‫סביב להר סיני נשמע באוויר שממעל להר תמיד קול‬
‫הברה כעין קול רעם דברים ואין מבין‪ .‬וזה דבר פלא‪.‬‬
‫‪ 74‬מערכת גדולים אות י [רכ"ד] רבינו יעקב החסיד‬
‫‪ 75‬מפרש על הרמב"ם‬
‫‪ 76‬פרק ו' משנה ב' אות ל"ה‬
‫‪211‬‬
‫ולפי עניות דעתי לאלה רמז רבי יהושע בן לוי‪ ,‬שהקולות‬
‫הנשמעים שם יתנו רמז לאדם להזכירו מתן תורה‪ .‬וכי‬
‫עכשיו ירעם על הדור שאינם מכבדים אותה כראוי‬
‫לשמור מצוותיה כראוי‪ .‬וזהו הקול הקטן החוזר מקול‬
‫הגדול שנשמע אז ביום הקהל בעת מתן תורה‪ .‬וזהו בת‬
‫קול דקאמר הכא‪ ,‬רוצה לומר קול שנולד מקול אחר‪.‬‬
‫הנימוקי יוסף על מסכת סנהדרין‪ 77‬אומר פעם אחת‬
‫היו מסובין בעליה ביבנה ונתנה עליהם בת קול מן‬
‫השמים יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו‬
‫אלא שאין דורו ראוי לכך נתנו חכמים עיניהם בשמואל‬
‫וכשמת אמרו עליו אי עניו אי חסיד תלמידו של הלל ואף‬
‫על רבי יהודה בן בבא בקשו לומר כן אלא שנטרפה לו‬
‫שעה שאין מספידין על הרוגי מלכות פירוש בת קול י"א‬
‫שלא היו שומעין אותו קול היוצא מן השמים אלא מתוך‬
‫אותו קול יוצא קול אחר כמו פעמים שאדם מכה בכח‬
‫ונשמע קול היוצא ממנו למרחוק ואותו קול היו שומעין‬
‫ולכך נקרא בת קול‪:‬‬
‫התוספות יום טוב למסכת יבמות‪ 78‬אומר שנראה‬
‫לו שנקרא בת קול לפי שאינו קול ישיר‪ ,‬קול אליו כמו‬
‫שנאמר‪" 79‬וישמע את הקול מדבר אליו" שזהו נבואה‬
‫ממש אבל קול זה שאנו מדברים בו הוא מעינו ודוגמתו‬
‫במדרגה למטה ממנו ולכך קראוהו בת קול‪ ,‬שהיא הבת‬
‫לאביה‪ .‬ולתשות כחה לא קראוהו בן קול אלא בת קול‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫ובשיטה מקובצת מביא יש אומרים בשם הרא"ש‬
‫‪81‬‬
‫שבת קול לפי שהוא יוצא במידה (אלפים בת יכיל ) ואין‬
‫כל שומעו אלא הראוי לשומעו‬
‫‪ 77‬דף ג' עמוד א' מדפי הרי"ף ודף י"א עמוד א' בגמרא‬
‫‪ 78‬פרק ט"ז משנה ו'‬
‫‪ 79‬במדבר פרק ז' פסוק פ"ט‬
‫‪ 80‬שבסוף הספר חמרא וחיי על מסכת סנהדרין‬
‫‪211‬‬
‫ו‪ .‬מעמד הבת קול ביחס לדרגות הנבואה‬
‫זוהר רל"ח עמוד א' ‪ -‬בְ זִּ ְמנָא ַק ְדמָ ָאה הֲ וַ ת נְבּוָאה‬
‫נְדע‬
‫ּומ ְס ַתכְ לֵי לְ ִּמ ַ‬
‫שַ ְריָא ֲעלַיְ יהּו ִּד ְבנֵי נ ָָשא‪ ,‬וְ הֲ וּו י ְָדעִּ ין ִּ‬
‫יק ָרא עִּ לָָאה‪ .‬כֵּיוָן ְּדפָ ְּס ָקא נְּ בּוָאה ִמנַּיְּ יהּו‪ ,‬הֲ וּו ִמ ְּש ַּת ְּמ ֵּשי‬
‫בִּ ָ‬
‫בְּ בַּ ת קוֹל‪ .‬הַּ ְּש ָתא פָ ְּס ָקא נְּ בּוָאה ּופָ ְּס ָקא בַּ ת קוֹל‪ ,‬וְּ לָא‬
‫ִמ ְּש ַּת ְּמ ֵּשי בְּ נֵּי נ ָָשא אֶ לָא בְּ חֶ לְּ מָ א‪.‬‬
‫(תרגום‪ :‬בהתחלה הנבואה הייתה שורה על בני‬
‫אדם‪ ,‬והיו יודעים ומתבוננים לדעת בכבוד העליון‪ .‬בגלל‬
‫שפסקה הנבואה מהם‪ ,‬היו משתמשים בבת קול‪ .‬עכשיו‬
‫פסקה נבואה ופסקא הבת קול‪ ,‬ולא משתמשים בני אדם‬
‫אלא בחלום‪).‬‬
‫יהי בַ ת קוֹל‬
‫ובזהר חדש בתיקונים‪ 82‬מביא‪" :‬וְ ִּא ִּ‬
‫ְרבִּ יעָ ָאה לִּ ְתלָת ַד ְרגִּ ין ַדהֲ ו ֹו ִּמ ְש ַת ְמ ִּשים בְ הוֹן יִּ ְש ָר ֵאל‬
‫ַארכְ הוֹן וְ ִּאּנּון תו ָֹרה‪ .‬נְבּוָאה‪ .‬רּוחַ הַ ק ֶֹדש‪ .‬בַ ת קוֹל‪".‬‬
‫בְ ְ‬
‫(תרגום‪ :‬וְ ִּהיא בַ ת קוֹל‪ ,‬הָ ְרבִּ יעִּ ית לִּ ְשֹלש הַ ְד ָרגוֹת‬
‫ַארצָ ם‪ ,‬וְ הֵ ם‪ :‬תו ָֹרה‪,‬‬
‫שֶ הָ יּו ִּמ ְש ַת ְמ ִּשים בָ הֶ ם יִּ ְש ָראֵ ל בְ ְ‬
‫נְבּוָאה‪ ,‬רּוחַ הַ ק ֶֹדש‪ ,‬בַ ת קוֹל‪).‬‬
‫הרמב"ן‪ 83‬אומר על הפסוק‪" :‬ונתת אל חושן‬
‫המשפט את האורים ואת התומים"‬
‫שואל הרמב"ן מה זה אורים ותומים‪ ,‬כי זה דבר‬
‫שלא נצטווו לעשותו עם שאר כלי המשכן ולמה יש להם‬
‫ה' הידיעה לפני השם מה שאין בשאר הכלים‪ .‬ומתרץ‬
‫שזה שמות קודש‪ ,‬אורים – שם שכשמכוונים בו גורם‬
‫לאותיות להאיר ותומים – שם שגורם כהן לדעת איך‬
‫‪ 81‬מלכים א' פרק כ"ז פסוק כ"ו‬
‫‪ 82‬תיקונא קדמאה‬
‫‪ 83‬פרשת תצווה פרק כ"ח פסוק ל'‬
‫‪211‬‬
‫לסדר את האותיות‪ .‬ואומר הרמב"ן שזאת מדרגה‬
‫ממדרגת רוח הקדש‪ ,‬שהיא למטה מן הנבואה‪ ,‬ולמעלה‬
‫מבת קול שמשתמשים בה בבית שני‪ ,‬לאחר שפסקה‬
‫הנבואה ופסקו אורים ותומים‪.‬‬
‫רבינו בחיי‪ 84‬כתב ודע כי ארבע מדרגות הן‬
‫בנבואה‪(:‬ד) בת קול‪(,‬ג) אורים ותומים‪(,‬ב) רוח הקדש‪,‬‬
‫(א)נבואה‪ ,‬וכלן מדרגות חלוקות זו למעלה מזו וכלן‬
‫נמשכות מן המדה הנקראת "צדק"‪ ... 85‬והנני מבאר לך‬
‫בכאן ארבע מדרגות הללו‪ :‬הראשונה בת קול‪ ,‬ויש סוד‬
‫במה שאמרו "בת קול" ולא אמרו "בן קול" ‪ ...‬בכאן‬
‫בבת קול שהזכירו "בת" ולא "בן" מוכרח היה‪ ,‬לפי‬
‫שהקול הזה המגיע לאזני השומע הוא נמשך מאותו‬
‫הקול שכתוב בו‪" :86‬והיה אם שמוע תשמע לקול ה'‬
‫אלהיך"‪ ,‬וכן עוד‪( :87‬במדבר ז‪ ,‬פט) "וישמע את הקול‬
‫מדבר אליו"‪ ,‬והקול הזה הנשמע יקרא "בת" לפי שהוא‬
‫נמשך מאותו קול‪ ,‬וזהו לשון "בת קול"‪ ... .‬ובת קול זה‬
‫היה נשמע תמיד לחכמי התלמוד ולחסידי הדורות בזמן‬
‫בית שני שהיו משתמשין בבת קול אחר שפסקה‬
‫הנבואה ופסקו אורים ותומים‬
‫אמנם דעת הרמב"ן‪ 88‬ז"ל באמרו כי היא מדרגה‬
‫ממדרגות רוח הקדש‪ ,‬כי רוח הקדש גדולה מכלן וסדר‬
‫המעלות לדעתו מלמעלה למטה כך הם‪( :‬א) רוח הקדש‪,‬‬
‫(ב) נבואה‪( ,‬ג) אורים ותומים‪( ,‬ד) בת קול‪ ,‬רוח הקדש‬
‫היא החכמה שהיא רוח נמשך מן הקדש שהוא המקור‬
‫‪ 84‬ספר דברים פרשת וזאת הברכה פרק ל"ג פסוק ח' בפסקת‬
‫"תריבהו על מי מריבה"‬
‫‪ 85‬ראה מה שלמדנו מהגמרא בסוטה‬
‫‪ 86‬דברים פרק כ"ח פסוק א'‬
‫‪ 87‬במדבר פרק ז' פסוק פ"ט‬
‫‪ 88‬עיין לעייל ברמב"ן בשמות פרקה כ"ח פסוק ל'‬
‫‪216‬‬
‫העליון‪ ,‬וכן כתיב‪( :‬שמות לה‪ ,‬לא) "וימלא אותו רוח‬
‫אלהים בחכמה"‪.‬‬
‫וכן תמצא בספר יצירה‪" 89:‬אחרת‪ 90‬רוח אלהים‬
‫חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודבור‬
‫וזהו רוח הקדש"‪( .‬עד פה דברי ספר היצירה) קרא‬
‫החכמה "רוח אלהים חיים" ומנאה ראשונה לענין‬
‫ההשגה‪ ,‬ואמר שהיא רוח הקדש‪ ,‬נבואה יסודה מן השם‬
‫המיוחד‪ ,‬אורים ותומים בלמודי ה' למטה מן הנבואה‪,‬‬
‫ולמעלה מבת קול‪ ,‬בת קול בשכינה‪ ,‬וכל המעלות כלן‬
‫נמשכות הן מן השכינה‪ .‬נמצאת אומר רוח הקדש שהיא‬
‫החכמה למעלה מן הנבואה שיסודה בשם המיוחד‪,‬‬
‫והנבואה למעלה מאורים ותומים שהם למודי ה'‪,‬‬
‫ואורים ותומים למעלה מבת קול‪ ,‬בת קול האחרונה‬
‫ולמטה מכלן‪ ,‬ולכך אין משגיחין בבת קול לסתור דברי‬
‫הנבואה‪.‬‬
‫דברי הגאון ארצות החיים‪ 91‬שדחה דברי מהר"י‬
‫ממרויש מההלכה‪ .‬משום דבת קול עדיפא משאלות‬
‫חלום‪ ,‬וקיימא לן דאין משגיחין בבת קול‬
‫יאים‬
‫בשיר השירים רבה‪ 92‬נאמר‪ָ :‬תנָא ִּמ ֶשמֵ תּו נְבִּ ִּ‬
‫ּומלְ ָאכִּ י‪ ,‬פָ ְס ָקה רּוחַ הַ ק ֶֹדש‬
‫ַאחֲ רוֹנִּ ים‪ ,‬חַ גַי‪ ,‬זְ כ ְַריָה ַ‬
‫ִּמיִּ ְש ָראֵ ל‪ַ ,‬אף עַ ל פִּ י כֵן הָ יּו ְמ ַש ְמ ִּשין בְ בַ ת קוֹל‬
‫הגמרא ביומא‪ 93‬אומרת‪ :‬אם חומה היא נבנה עליה‬
‫טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז אם עשיתם‬
‫‪ 89‬פרק א' אות ט' (יש גרסאות אות ח')‬
‫‪ 90‬רוב הגרסאות 'אחת'‬
‫‪ 91‬סימן ט' סעיף קטן כ"א‬
‫‪ 92‬פרשה ח' אות ג'‬
‫‪ 93‬דף ט' עמוד ב'‬
‫‪211‬‬
‫עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם‬
‫ככסף שאין רקב שולט בו עכשיו שעליתם כדלתות‬
‫נמשלתם כארז‪ .‬שהרקב שולט בו מאי ארז אמר עולא‬
‫ססמגור מאי ססמגור אמר רבי אבא בת קול כדתניא‬
‫משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה‬
‫רוח הקדש מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול‬
‫רש"י שם מסביר‪ :‬מאי ססמגור‪ .‬כלומר למה נמשלו‬
‫בבית שני לססמגור לענין שריית שכינה‪ .‬א''ר אבא בת‬
‫קול‪ .‬נשתייר להו כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט‪.‬‬
‫רבינו חננאל אמר שאם עלו כולם‪ ,‬היו כחומה ולא‬
‫היו נמאסים‪ ,‬כדכתיב "הן אל כביר ולא ימאס"‪ 94‬והיו‬
‫נבנים בטירת כסף‪ ,‬והיה רוח הקודש בהם‪ .‬וכיוון שעלו‬
‫כדלתות‪ ,‬נסתלקה מהן רוח הקודש‪ ,‬ודברי הנבואה באין‬
‫להם כמלוח ארז שהן בֶ ָרז‬
‫גם הגמרא במסכת סוטה‪ 95‬אומרת‪ :‬דתנו רבנן‬
‫משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש‬
‫מישראל ואף על פי כן היו משתמשים בבת קול‬
‫רבי יהודה הלוי בכוזרי‪ 96‬מסביר על ההגעה לדרגות‪:‬‬
‫" ּוכְ שֶ יִּ ְהיֶה הֶ חָ ִּסיד חו ֵֹשב זֶ ה בְ כָל ְתנּועוֹתָ יו‪ ,‬אֵ יְך ֹלא‬
‫ִּת ְהיֶינָה ְתנּועוֹתָ יו ֻּכלָם כְ בָ ר נָתַ ן בָ הֶ ם חֵ לֶק הַ בו ֵֹרא אֲ ֶשר‬
‫בְ ָרָאם ְת ִּחלָה ּומַ ְמ ִּשיְך לָהֶ ם בְ עֵ זֶ ר ָת ִּמיד בְ הַ ְשלָמָ תָ ם‪ ,‬וְ הּוא‬
‫לְ ע ֹולָם כְ ִּאלּו הַ ְשכִּ ינָה עִּ מ ֹו וְ הַ מַ לְ ָאכִּ ים ִּמ ְתחַ בְ ִּרים עִּ מ ֹו‬
‫בְ כֹחַ ‪ ,‬וְּ ִאם יֶחֱ זַּק בַּ חֲ ִסידּות וְּ יִ ְּהיֶה בַּ ְּמקוֹמוֹת הָ ְּראּויִ ים‬
‫ל ְַּּשכִ ינָה יְּ חַּ בְּ רּוהּו בְּ פֹעַּ ל‪ ,‬וְּ יִ ְּראֶ ה אוֹתָ ם עַּ יִ ן בְּ עַּ יִ ן לְּ מַּ ָטה‬
‫‪ 94‬איוב פרק ל"ו פסוק ה'‬
‫‪ 95‬דף מ"ח עמוד ב' וכן איתא בסנהדרין דף י"א עמוד א' וכן איתא‬
‫בירושלמי מסכת סוטה פרק ט' הלכה י"ג וכן בתוספתא ירושלמי‬
‫פרק י"ג סעיף ד'‬
‫‪ 96‬מאמר שלישי אות י"א‬
‫‪211‬‬
‫ִממַּ ְּד ֵּרגַּת הַּ נְּ בּוָאה‪ ,‬כַּאֲ ֶשר ָהיּו טוֹבֵּ י הַּ חֲ כ ִָמים בְּ בַּ יִ ת ֵּשנִ י‬
‫רו ִֹאים הַּ ּצּורוֹת וְּ שו ְֹּמעִ ים בַּ ת קוֹל וְּ ִהיא מַּ ְּד ֵּרגַּת‬
‫יאים"‪.‬‬
‫ידים‪ּ ,‬ולְּ מַּ עְּ לָה ִמ ֶמנָה ַּמ ְּד ֵּרגַּת הַּ נְּ בִ ִ‬
‫הַּ חֲ ִס ִ‬
‫‪98‬‬
‫כוזרי‪ּ - 97‬ומַ ה ֶשּנ ְִּקבְ צּו עָ לָיו הַ כֹהֲ נִּים וְ הַ שוֹפְ ִּטים ִּמן‬
‫'הַ מָ קוֹם אֲ שֶ ר יִּ בְ חַ ר ה'‪ִּ ,‬מפְ נֵי ֶשהֵ ם ֶנעֱזָ ִּרים בַ ְשכִּ ינָה‪ ,‬וְ ֹלא‬
‫יִּ ָתכֵן ַל ֲעבֹר ֲעלֵיהֶ ם ֶשי ְַסכִּ ימּו בְ ָדבָ ר ֶשח ֹולֵק עַ ל הַ תו ָֹרה‪,‬‬
‫בַ עֲבּור רֻּ בָ ם‪ .‬וְ ֹלא תַ ֲעבֹר ֲעלֵיהֶ ם הַ טָ עּות לְ חָ כְ מָ תָ ם הָ ְרחָ בָ ה‬
‫הַ יְ רּושָ ה וְ הַ ִּטבְ עִּ ית הַ ְקנּויָה‪ ,‬כַאֲ ֶשר ִּקבְ לּו‪ ,‬כִ י הַּ ַּסנְּ הֶ ְּד ִרין‬
‫הָ יּו מצווים ל ַָּדעַּ ת כָל הַּ חָ כְּ מוֹת‪ ,‬כָל ֶש ֵּכן ֶש ְּמעַּ ט‬
‫ֶשנִ ְּס ַּתלְּ ָקה מֵּ הֶ ם הַּ נְּ בּוָאה אוֹ מַּ ה ֶשעוֹמֵּ ד בִ ְּמקוֹמָ ּה ִמבַּ ת ־‬
‫קוֹל וְּ זּולַּת זֶה‪.‬‬
‫כוזרי‪ - 99‬וְ אֵ ין זֹאת פְ לִּ יָאה עַ ל הַ חֲ ִּס ִּידים הָ הֵ ם ֶשיִּ ְראּו‬
‫צּורוֹת‪ ,‬מֵ הֶ ם ִּד ְמיוֹנוֹת בַ עֲבּור ג ֶֹדל מַ ְח ְשבוֹתָ ם וְ זַ כּות‬
‫ֵדעוֹתָ ם‪ּ ,‬ומֵ הֶ ם צּורוֹת ֶשיֵש לָהֶ ם מֶ מֶ ש אֲ ִּמ ִּתי ִּמחּוץ כַאֲ ֶשר‬
‫יאים‪ ,‬וְּ ֵּכן בַּ ת קוֹל ֶשֹּלא פָ ְּס ָקה מֵּ הֶ ם בְּ בַּ יִ ת‬
‫ָראּו אוֹתָ ם הַ ּנְבִּ ִּ‬
‫ֵּשנִ י‪ ,‬וְּ ִהיא מַּ ְּד ֵּרגָה לְּ מַּ ָטה ִמ ַּמ ְּד ֵּרגַּת הֶ חָ זוֹן וְּ הַּ ִדבּור‪.‬‬
‫הרב חרל"פ‪ 100‬מסביר שהצורה בה מקבלים נבואה‬
‫היא כך‪ :‬הנביא שומע קול ה' מדבר אליו‪ .‬והנה שמיעת‬
‫קול הוא על ידי דחיקת האויר‪ ,‬אולם יסוד הנבואה הוא‬
‫שהקול שהנביא שומע אינו מדחיקת האויר‪ ,‬אלא שאז‬
‫נשאב כל האויר מסביב הנביא‪ ,‬ועל כן הוא נופל וחושיו‬
‫מתבטלים כי בלא האויר אי אפשר לחיות‪ .‬ואז הנביא‬
‫שומע קול אלוקים מדבר אליו לא בסיוע האויר‪ ,‬כי אם‬
‫כולו קול אלקים‪ ,‬כמו בעת מתן תורה שהקולות שנשמעו‬
‫לא מחמת דחיקת האויר היו‪ ,‬כי האויר לא פעל אז‬
‫‪97‬מאמר שלישי אות מ"א‬
‫‪ 98‬דברים פרק י"ב פסוק ה'‬
‫‪ 99‬מאמר שלישי אות ע"ג‬
‫‪ 100‬מי מרום ‪ -‬לשמונה פרקים לרמב"ם פתיחה ג'‬
‫‪211‬‬
‫‪"101‬עוף לא פרח‪ 102‬ופרה לא געתה"‪( .‬וזהו "קול גדול ולא‬
‫יסף"‪ 103‬היינו שהקול לא היה על פי שום סיוע של תוספת‬
‫האויר‪ ,‬והוא אומר ולא יסף ששום דבר לא הוסיף לו –‬
‫שמעתי‪ – ).‬וכמו כן הנבואה היא באה בהישאבות האויר‬
‫ובלא אויר החושים מתבטלים ובזה שונה נבואה מרוח‬
‫הקודש כי הקול הנשמע מרוח הקודש הוא על ידי‬
‫דחיקת האויר‪.‬‬
‫התוספות יום טוב למסכת יבמות‪ 104‬אומר שנראה‬
‫לו שנקרא בת קול לפי שאינו קול ישיר‪ ,‬קול אליו כמו‬
‫שנאמר‪" 105‬וישמע את הקול מדבר אליו" שזהו נבואה‬
‫ממש אבל קול זה שאנו מדברים בו הוא מעינו ודוגמתו‬
‫במדרגה למטה ממנו ולכך קראוהו בת קול‪ ,‬שהיא הבת‬
‫לאביה‪ .‬ולתשות כחה לא קראוהו בן קול אלא בת קול‪.‬‬
‫ז‪ .‬מטרת הבת קול‬
‫הגמרא במסכת סוטה‪ 106‬אומרת‪" :‬ואין מלאכי‬
‫השרת מכירין בלשון ארמי? והתניא יוחנן כהן גדול שמע‬
‫בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר נצחו טליא‬
‫דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכיא (נצחו הילדים שהלכו‬
‫להילחם נגד אנטיוכיה) ושוב מעשה בשמעון הצדיק‬
‫ששמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר בטילת‬
‫עבידתא דאמר שנאה לאייתאה על היכלא (בטלה הגזרה‬
‫שאמר השונא להביא על ההיכל) ונהרג גסקלגס (המלך‬
‫הרומי – כך שמו [רש"י]) ובטלו גזירותיו וכתבו אותה‬
‫שעה וכיוונו ובלשון ארמי היה אומר אי בעית אימא בת‬
‫‪ 101‬בשמות רבה פרשת יתרו פרשה כ"ט אות ט' נאמר "עוֹף ֹלא פָ ַרח‪,‬‬
‫שוֹר ֹלא גָעָ ה"‬
‫‪ 102‬עיין לעייל בבעל ההון עשיר‬
‫‪ 103‬דברים פרק ה' פסוק כ"ב‬
‫‪ 104‬פרק ט"ז משנה ו'‬
‫‪ 105‬במדבר פרק ז' פסוק פ"ט‬
‫‪ 106‬דף ל"ג עמוד א'‬
‫‪211‬‬
‫קול שאני דלאשמועי עבידא (בת קול זה שונה כי היא‬
‫עשויה להשמיע [הודעות])"‪.‬‬
‫רש"י‪ 107‬מסביר שבת קול זה ‪ -‬אותה מידה הממונה‬
‫על כך (העברת הודעות) יודעת בשבעים לשונות מפני‬
‫שעשויה להשמיע והיא משתלחת לכל הלשונות פעמים‬
‫לזה ופעמים לזה‪.‬‬
‫כשם שיש י"ג מידות של רחמים כך ישנן מידות‬
‫נוספות‪ .108‬אחת המידות ממונה על העברת ההודעות‬
‫ומידה זאת באופן מיוחד יודעת את כל שבעים השפות כי‬
‫זה המטרה שלה‪.‬‬
‫עד עכשיו התעסקנו במצב שבו הבת קול יוצאת‬
‫ופוסקת הלכה אבל בת קול היתה יוצאת גם על עניינים‬
‫‪109‬‬
‫כלליים ועל עניינים פרטיים‪ ,‬לטוב ולמוטב – בסוטה‬
‫נאמר שאמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם‬
‫יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית‬
‫‪110‬‬
‫פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני‪.‬‬
‫בתענית‪ 111‬נאמר אמר רב יהודה אמר רב בכל יום‬
‫ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל‬
‫חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב‬
‫שבת‪.‬‬
‫‪ 107‬דף ל"ג עמוד א' בדיבור המתחיל "שאני בת קול"‬
‫‪ 108‬עיין רבינו בחיי לעייל‬
‫‪ 109‬דף ב' עמוד א'‬
‫‪ 110‬בדומה לזה יש במועד קטן דף י"ח עמוד ב' וסנהדרין דף כ"ב‬
‫עמוד א'‬
‫‪ 111‬דף כ"ד עמוד ב' ויש גם בחולין דף פ"ו עמוד א' וברכות דף י"ז‬
‫עמוד ב'‬
‫‪212‬‬
‫ובשמות רבה‪ 112‬נאמר אמר רבי יהושע בן לוי בכל‬
‫יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם‬
‫לבריות מעלבונה של תורה‪.‬‬
‫לפי מה שאנו רואים במקורות אלו ישנה בת קול‬
‫שיוצאת לעניינים כלליים באופן תמידי‪.‬‬
‫במסכת שבת‪ 113‬נאמר "אמר רב יהודה אמר רב‬
‫בשעה שאמר דוד למפיבשת אתה וציבא תחלקו את‬
‫השדה יצתה בת קול ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו‬
‫את המלוכה"‪.‬‬
‫במסכת גיטין‪ 114‬נאמר על טיטוס‪ :‬עמד עליו נחשול‬
‫שבים לטובעו אמר כמדומה אני שאלהיהם של אלו אין‬
‫גבורתו אלא במים ‪ ...‬אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה‬
‫עמי מלחמה יצתה בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו‬
‫של עשו הרשע בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה‪.‬‬
‫ובמסכת חגיגה‪ 115‬נאמר‪ :‬יצתה בת קול‬
‫ואמרה ‪"116‬שובו בנים שובבים" חוץ מאחר אמר הואיל‬
‫ואיטריד ההוא גברא מההוא עלמא ליפוק ליתהני בהאי‬
‫עלמא נפק אחר לתרבות רעה‪.‬‬
‫ובבבא בתרא‪ 117‬אנו רואים שהורדוס עבדא דבית‬
‫חשמונאי הוה נתן עיניו באותה תינוקת יומא חד שמע‬
‫ההוא גברא בת קלא דאמר כל עבדא דמריד השתא‬
‫‪ 112‬פרשה מ"א אות ז' ויש גם באיכה רבה פתיחתא דחכימי אות ב'‬
‫‪ 113‬דף נ"ו עמוד ב'‬
‫‪ 114‬דף נ"ו עמוד ב'‬
‫‪ 115‬דף ט"ו עמוד א'‬
‫‪ 116‬ירמיה פרק ג' פסוק י"ד ‪ /‬כ"ב‬
‫‪ 117‬דף ג' עמוד ב' ודף ד' עמוד א'‬
‫‪211‬‬
‫מצלח קם קטלינהו לכולהו מרותיה ושיירה לההיא‬
‫ינוקתא‬
‫אנו רואים שבת קול יוצאת גם לדברים לא טובים‪.‬‬
‫ואפילו אלישע בן אבויה (אחר) שנכנס לפרדס ששמע את‬
‫הבת קול לקח אותה ברצינות ועבר וקלקל‪.‬‬
‫ישנם גם פעמים שהבת קול יוצאת להרגיע ‪ /‬לבשר‬
‫בשורות טובות כמו אצל רבי אליעזר בן‬
‫הכובס שהיה מגיע לרבי כל יום‪ 119‬מרים בת נחתום‬
‫ושבעת בניה וכאשר בתענית‪ 121‬רבי אליעזר ירד ולא נענה‬
‫ורבי עקיבה ירד ונענה יצאה בת קול ואמרה לא שזה‬
‫גדול מזה וזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה‬
‫אינו מעביר על מדותיו‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫דורדיא‬
‫‪120‬‬
‫וישנן גם יציאות על ענייני דעלמא כמו הסיפור‬
‫בבראשית רבא‪ 122‬על רשב"י שראה חַ ד צַ יָד ָקאֵ ים וְ צָ יֵד‬
‫ָאמ ָרה ִּמן‬
‫ִּציפ ֳִּּרין‪ ,‬וְ כַד הֲ וָ ה ָשמַ ע ַר ִּבי ִּש ְמעוֹן בְ ַרת ָקלָא ְ‬
‫ְשמַ יָא ִּדימוֹס ִּדימוֹס‪ ,‬פַ ְסגָא‪ .‬וְ כַד הֲ וָ ה ָשמַ ע בְ ַרת ָקלָא‬
‫אֲ מָ ַרת ְספֶ קּולָא‪ ,‬הֲ וַ ת ִּמ ָת ְצ ָדה וְ נִּלְ כ ָָדה‪ָ .‬אמַ ר‪ִּ ,‬צפוֹר‬
‫ִּמבַ לְ ע ֲֵדי ְשמַ יָא לָא ִּמ ָת ְצ ָדא עַ ל ַאחַ ת כַמָ ה וְ ַכ ָמה נֶפֶ ש ְדבַ ר‬
‫נָש‪.‬‬
‫‪ 118‬עבודה זרה דף י"א עמוד א'‬
‫‪ 119‬כתובות דף ק"ג עמוד ב' ‪ -‬ההוא יומא דאשכבתיה דרבי נפקא‬
‫בת קלא ואמרה כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העוה''ב‬
‫ההוא כובס כל יומא הוה אתי קמיה ההוא יומא לא אתא כיון‬
‫דשמע הכי סליק לאיגרא ונפל לארעא ומית יצתה בת קול ואמרה‬
‫אף ההוא כובס מזומן הוא לחיי העולם הבא‬
‫‪ 120‬גיטין דף נ"ז עמוד ב' ואיכה רבתי פרשה א' אות נ'‬
‫‪ 121‬דף כ"ה עמוד ב'‬
‫‪ 122‬פרשה ע"ט אות ו'‬
‫‪211‬‬
‫והבת קול שיצאה ליונתן בן עוזיאל‬
‫הוא זה שגילה סתריי לבני אדם‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫ואמרה מי‬
‫ובמסכת תענית‪ 124‬הבת קול נתנה שלום לאבא‬
‫אומנא כל יום ולאביי כל ערב שבת ולרבא כל ערב יום‬
‫כיפור‬
‫ח‪ .‬הלכה למעשה‬
‫הרמב"ם כתב בהלכות יסודי תורה‪ 125‬לגבי נביא‬
‫ש"אם עקר דבר‪ ,‬מדברים שלמדנו מפי השמועה או‬
‫שאמר בדין מדיני תורה‪ ,‬שה' צוה לו שהדין כך הוא‬
‫והלכה כדברי פלוני‪ ,‬הרי זה נביא השקר ויחנק‪ .‬אף על פי‬
‫שעשה אות‪ .‬שהרי בא להכחיש התורה שאמרה לא‬
‫בשמים היא‪ .‬אבל לפי שעה שומעין לו בכל"‪.‬‬
‫מסביר הכסף משנה‪ 126‬שאפילו אם כיוון הנביא‬
‫לאמיתות ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור –‬
‫יחנק‪ ,‬כי זה נביא שקר ומדברי הרמב"ם בראש הפרק‪,127‬‬
‫נראה שדווקא כשבא להוסיף או לגרוע או לשנות‪ ,‬הרי‬
‫זה נביא שקר ויחנק‪ ,‬אבל כשבא לומר הלכה כדברי‬
‫פלוני‪ ,‬כיון שאינו מוסיף ולא גורע ולא משנה‪ ,‬אינו נביא‬
‫שקר‪ .‬ונראה לי‪ ,‬דבראש הפרק לא נתכוין‪ ,‬אלא להוציא‬
‫מלבן של בעלי הכתות‪ ,‬אשר קצתם אומרים שבא‬
‫להוסיף וקצתם אומרים שבא לגרוע ולשנות‪ ,‬לפי שאין‬
‫התורה נצחית‪ ,‬ובסוף הפרק‪ ,‬אמר הדין הנופל במתנבא‬
‫שהלכה כדברי פלוני‪.‬‬
‫‪ 123‬מגילה דף ג' עמוד א'‬
‫‪ 124‬דף כ"א עמוד ב' ודף כ"ב עמוד א'‬
‫‪ 125‬פרק ט' הלכה ד'‬
‫‪ 126‬בדיבור המתחיל או שאמר בדין מדיני התורה שה' צוה לו שהדין‬
‫כך וכו'‬
‫‪ 127‬פרק ט' הלכה א'‬
‫‪211‬‬
‫בעל האור שמח על הרמב"ם כתב לחלק לדברי‬
‫הרמב"ם‪ ,‬בין כשאומר הנביא הלכה כדברי פלוני‪ ,‬שהיא‬
‫הדגשה על גוף הלכה פרטית‪ ,‬וכתנורו של עכנאי‪,‬‬
‫שבמצב כזה אומרים "לא בשמים היא"‪ ,‬לבין כשהבת‬
‫קול אומרת הלכה כבית הלל‪ ,‬שהוא על בני אדם‬
‫המכוונים לאמת‪ ,‬כמו בית הלל שהיו נוחין ועלובין‬
‫ומקדימין דברי בית שמאי לדבריהם‪.‬‬
‫וכתב ה'פרי חדש‪ '128‬לשיטת הרמב"ם‪" :‬הא‬
‫דקיימא לן כבית הלל לאו משום בת קול הוא‪ ,‬דהא לא‬
‫משגיחין ביה‪ ,‬אלא משום דמשמע לן כפשטיה דקרא‬
‫דאחרי רבים להטות דאזלינן בתר רובא ממש‪ ,‬ולא בתר‬
‫החידוד טפי‪ ,‬ובת קול דנפיק משום כבודן דבית הלל‬
‫לאחשובינהו טפי‪.‬‬
‫הר"ן בדרשותיו‪ 129‬אומר כי גם אם אנחנו יודעים‬
‫שחכמים הסכימו ההפך מההלכה‪ ,‬כי נודע לנו על ידי בת‬
‫קול או נביא‪ ,‬עדיין צריך ללכת לפי חכמים‪ .‬וזה מה‬
‫‪130‬‬
‫שהיה אצל רבי אליעזר וחכמים בבבא מציעא‬
‫שלמרות כל האותות והבת קול‪ ,‬שיצאה ואמרה שהלכה‬
‫כמותו בכל מקום‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬כשלא רצה להסכים‬
‫לדברי חכמים‪ ,‬נמנו עליו ו'ברכוהו‪ ,'131‬כי ה' לא מסר את‬
‫הכרעת הספקות לנביא‪ ,‬ולא לבת קול‪ ,‬אלא לחכמי‬
‫הדור‪ ,‬ולכן עמד רבי יהושע על רגליו ואמר "לא בשמים‬
‫היא"‪ .‬יוצא לנו מדברי הר"ן שדברי רבי יהושע לא‬
‫נאמרו רק לגבי סיפור זה של הגמרא אלא אנחנו הולכים‬
‫כרבי יהושע בכל מקרה של בת קול‪.‬‬
‫‪ 128‬מפרש על הרמב"ם‬
‫‪ 129‬דרוש י"א‬
‫‪ 130‬דף נ"ט עמוד ב'‬
‫‪ 131‬סגי נהור (קללוהו)‬
‫‪211‬‬
‫המנחת חינוך‪ 132‬מסביר במצוות אחרי רבים להטות‬
‫שכאשר הולכים אחר הרוב זה רק במצב שהם שווים‬
‫בחוכמה או קרוב לזה‪ ,‬אבל כת של בורים מול כת של‬
‫חכמים ואפילו הרבה בורים‪ ,‬הולכים אחר החכמים‪.‬‬
‫וכאשר החוכמה שווה או קרובה זה לזה‪ ,‬התורה אמרה‬
‫‪133‬‬
‫שהולכים אחר הרוב כי הוא הצודק‪ .‬הגמרא ביבמות‬
‫אומרת שבית שמאי עשו כדבריהם אף שבית הלל הרוב‬
‫כי הדין שהולכים אחר הרוב זה דווקא כשהם שווים‬
‫אבל כאן בית שמאי מחודדים‪ 134‬יותר‪ .‬וגם לאחר בת‬
‫קול היינו שהבת קול היה מכריע דרוב שלהם מכריע‬
‫חידוד של בית שמאי‪ .‬וברור שלאחר הפסיקה מי‬
‫שהפסיד צריך ללכת לפי דעת הרוב וזה לגבי מי שהולך‬
‫אחר החכמים‪ ,‬אבל החכמים עצמם צריכים ללכת לפי‬
‫דעתם כמו שבית שמאי הלכו לפי דעתם גם לאחר הבת‬
‫קול‪.‬‬
‫ט‪ .‬האם פוסקים הלכה לפי שו"ת מן השמים‬
‫בין ספרות השו"ת שלנו מופיע הספר 'שו"ת מן‬
‫השמים' אשר כשמו כן הוא‪ ,‬כל שאלה שהיתה למחבר –‬
‫הרב יעקב ממוריש עשה שאלת חלום ואת התשובות‬
‫הוא קיבץ לספרו‪.‬‬
‫נשאלה שאלה בין הפוסקים האם פוסקים ‪ /‬נעזרים‬
‫בשו"ת מן השמים לפסוק הלכה או לא‪ ,‬מאחר ולא‬
‫בשמים היא‪ .‬נביא דוגמא לשאלה ולהתייחסות‬
‫הפוסקים כלפיה‪.‬‬
‫‪ 132‬מצווה ע"ח‬
‫‪ 133‬דף י"ד עמוד א'‬
‫‪ 134‬חריפים ‪ /‬חכמים‬
‫‪216‬‬
‫בספר שו"ת מן השמים‪ 135‬נאמר‪ :‬שאלתי על הנשים‬
‫שמברכות על הלולב ועל מי שמברך להן על תקיעת שופר‬
‫אם יש עבירה בדבר ואם הוי ברכה לבטלה אחרי שאינן‬
‫מצוות ואם לאו‪.‬‬
‫והשיבו‪ ,‬וכי אכשיר דרי (דורות)‪' ,‬כל אשר תאמר‬
‫אליך שרה שמע בקולה'‪ ,136‬ו'לך אמור להם שובו לכם‬
‫לאהליכם'‪ 137‬ו'ברכו את ה' אלהיכם'‪ ,138‬והעד מגילה‬
‫וחנוכה‪ ,‬ופירשו לי מה מצינו במגילה וחנוכה מאחר שהיו‬
‫באותו הנס חייבות בהם ומברכות עליהם‪ ,‬ובלולב נמי‬
‫מצינו סמך לדבר שאין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים‪,‬‬
‫ובשופר נמי אמרינן שאמר הקדוש ברוך הוא ‪139‬אמרו‬
‫לפני מלכויות שתמליכוני עליכם‪ ,‬זיכרונות שיבא זיכרון‬
‫אבותיכם לפני לטובה‪ ,‬ובמה‪ ,‬בשופר‪ ,‬והנשים נמי‬
‫צריכות שיבא זיכרונן לפניו לטובה‪ ,‬לפיכך אם באו לברך‬
‫בלולב ושופר הרשות בידן‪.‬‬
‫הרב עובדיה יוסף בספרו שו"ת יביע אומר‬
‫‪140‬‬
‫התייחס לעניין והביא דעות בעד ואולם הן בטלות ברוב‬
‫מול סוללת הפוסקים‪ 141‬הסוברת שאין לפסוק הלכה על‬
‫‪ 135‬סימן א'‬
‫‪ 136‬בראשית פרק כ"א פסוק י"ב‬
‫‪ 137‬דברים פרק ה' פסוק ל'‬
‫‪ 138‬נחמיה פרק ט' פסוק ה'‬
‫‪ 139‬ראש השנה דף ט"ז עמוד א'‬
‫‪ 140‬חלק א' סימנים מ"א ומ"ב‬
‫‪ 141‬שו"ת תורת יקותיאל חלק אורח חיים סימן ל' ל"א‬
‫הרה"ג מהר"י פלאג'י בספר יפה ללב חלק ב' בקונטרס אחרון סימן‬
‫רס"ט‬
‫הגאון מהר"י טאייב בספרו ערך השולחן יורה דעה סימן קכ"ב סעיף‬
‫קטן ט"ו‬
‫שו"ת מהרש"ג חלק ב' סימן מ'‬
‫התוספות יום טוב פרק ט"ז דיבמות משנה ו'‬
‫ערוך לנר סוכה כ"ז‪ ,‬דיבור המתחיל "אי בעי לא אכיל"‬
‫‪211‬‬
‫פי שו"ת מן השמים‪ ,142‬כי "לא בשמים היא"‪ .‬והביא‬
‫ראיה‪ ,‬מזה שלא פוסקים כשיטת הראב"ד בדין הדס‬
‫הקטום‪ 143‬שפסק על פי רוח הקודש‪ ,‬ולכן גם לדעות‬
‫שסוברות שאם הבית יוסף היה רואה את פסקי רבי‬
‫יעקב ממרויש היה פוסק לפיו אז לא נחשוב כך כמו שלא‬
‫חשש לדברי הראב"ד‪.‬‬
‫הרב עובדיה‪ 144‬דיבר במיוחד על מצוות העשה‬
‫והביא מספר פוסקים בעניין כגון‪:‬‬
‫‪ ‬מהר"א עזריאל ז"ל בשו"ת כפי אהרן‪ ,145‬ואומר‬
‫שאין דעתו נוחה ממנהג זה שנהגו לברך על הלולב‪,‬‬
‫היפך דעת מרן שקבלנו הוראותיו‪ ,‬והביא דברי‬
‫החיד"א ביוסף אומץ שכתב להם סמך משו"ת מן‬
‫השמים‪ ,‬וכתב על זה‪ ,‬שבאמת אין זה מספיק‪ ,‬כי לא‬
‫בשמים היא‪ ,‬אך מה נעשה וקשה לבטל מנהגם‪.‬‬
‫ומכל מקום כתב שאין להוסיף לברכות אחרות‬
‫‪ ‬בעל הארצות החיים‪ 146‬שדחה את דברי מהר"י‬
‫ממרויש מההלכה‪ .‬משום שבת קול עדיפה משאלות‬
‫חלום‪ ,‬וקיימא לן דאין משגיחין בבת קול‬
‫‪147‬‬
‫כתב‬
‫‪ ‬גם הרה"ג מהר"י ידיד בספרו ברכת יוסף‬
‫שאין להורות לנשים שיברכו‪ ,‬דשב ואל תעשה עדיף‪,‬‬
‫ומכל מקום כתב דהיכא שנהגו אין למחות בידם‪.‬‬
‫הגאון משאוול בקונטרס תהלוכות האגדות שבסוף ספר זכר יהוסף‬
‫(דף י"ב ע"ג)‬
‫‪ 142‬ולא הבאתי רובם מרוב הכמות‬
‫‪ 143‬רמב"ם ספר זמנים הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ח' הלכה ה'‬
‫‪ 144‬שו"ת יביע אומר סימן מ"ב סעיף ט'‬
‫‪ 145‬חלק ב' סימן ח'‬
‫‪ 146‬סימן ט' סעיף קטן כ"א‬
‫‪ 147‬עמוד ד'‬
‫‪211‬‬
‫‪ ‬הרי"ד בספר המכריע‪ 148‬מביא דסבירא ליה שאם‬
‫מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא עוברות על בל‬
‫תוסיף‪.‬‬
‫סיכום‬
‫ראינו שהסיבה שבגללה ישנה מחלוקת האם‬
‫פוסקים לפי בת קול היא שישנן שתי גמרות שלכאורה‬
‫סותרות זו את זו‪ ,‬אחת בבבא מציעא‪ 149‬שרואים שלא‬
‫פוסקים לפי בת קול‪ ,‬ואחת בעירובין‪ 150‬שכן פוסקים‬
‫כבת קול‪.‬‬
‫ישנה מחלוקת בין המפרשים איך להבין את‬
‫הסתירה בין שתי הגמרות‪ ,‬האם יש לומר בכל מציאות‬
‫לא בשמים היא‪ ,151‬או שאנו אומרים שרק במחלוקת‬
‫יחיד מול רבים לא מקשיבים לבת קול ובמצב של רבים‬
‫מול רבים כן מקשיבים לבת קול‪ ,152‬וישנה דעה‬
‫שמקשיבים לכל בת קול‪ ,153‬וכן יש את פירוש הבן יהוידע‬
‫שזה תלוי בסגנון האמירה של הבת קול – קביעת עובדה‬
‫או שאלה‪.‬‬
‫‪ 148‬סימן ע"ח‬
‫‪ 149‬דף נ"ט עמוד ב'‬
‫‪ 150‬דף י"ג עמוד ב'‬
‫‪ 151‬תוספות בבא מציעא‬
‫רבינו ניסים בשיטה המקובצת‬
‫‪ 152‬מרן החיד"א בדברי הרמב"ן‬
‫בעל הבאר יעקב‬
‫‪ 153‬רבינו חננאל‬
‫‪211‬‬
‫כמו כן ישנה מחלוקת למה פסקו כבית הלל האם‬
‫הסיבה היא בגלל הבת קול‪ 154‬או שבגלל הענווה שלהם‬
‫או שבאמת הולכים אחרי רבים גם במציאות שבה‬
‫המיעוט חכמים‪.156‬‬
‫‪155‬‬
‫ראינו שמשמעות השם בת קול זה כעין הד ולכן זה‬
‫נקרא 'בת' קול והתוספות יום טוב הסביר שזה נקרא בת‬
‫ולא בן לציין את עניין החולשה‪ ,‬ולפי הסבר בשם הראש‬
‫"בת" כי זה מגיע בכמות מסוימת ולא כולם זכאים‬
‫לשמוע‪.‬‬
‫ישנה מחלוקת במפרשים לגבי סדר הרמות הנבואה‪/‬‬
‫רוח הקודש‪:‬‬
‫דעת ספר היצירה ודעת הרמב"ן‪ :‬א‪ .‬רוח הקדש ב‪.‬‬
‫נבואה ג‪ .‬אורים ותומים ד‪ .‬בת קול‬
‫דעת רבינו בחיי ודעת הזהר חדש‪ :‬א‪ .‬נבואה ב‪ .‬רוח‬
‫הקודש ג‪ .‬אורים ותומים ד‪ .‬בת קול‬
‫לפי שתי השיטות אנו רואים שהנבואה היא בדרגה‬
‫הכי נמוכה‪ .‬אמנם לפי הזוהר אנו רואים שישנה מדרגה‬
‫של חלום ורוב המפרשים אפילו לא התייחסו לזה‬
‫בדרגות הנבואה‪.‬‬
‫ראינו כי לבת קול ישנן מטרות רבות ומגוונות אבל‬
‫שלא כל אדם זוכה לשמוע אותה‬
‫‪ 154‬מרן החיד"א בשם הגדולים על דברי הרמב"ן‬
‫‪ 155‬כך יוצא מפשט הגמרא בעירובין‬
‫‪ 156‬כך משמע מהדיוק ממסכת שבת‬
‫כן כתב הפרי חדש‬
‫‪111‬‬
‫מבחינה הלכתית רוב הפוסקים סוברים שאין‬
‫לפסוק הלכה על פי בת קול ‪ ,‬אליהו הנביא ‪ ,‬רוח הקודש‬
‫או חלום ורואים שרובם לא רואים ב'שו"ת מן השמים'‬
‫‪157‬‬
‫אסמכתא מובהקת דייה‪ .‬אומנם ישנן מספר דעות‬
‫שאפשר לסמוך על השו"ת או לעשות שאלת חלום‬
‫במקרה שאין התייחסות הלכתית לנושא וזה ספק שקול‬
‫אבל הן בטלות ברוב‪.‬‬
‫לסיום ברצוני להודות למורינו ורבינו הרב יהושע‬
‫מרדכי שמידט שליט"א על עזרתו הרבה בכוונון‬
‫התלמידים במהלך השנה בכלל ובכתיבת המאמרים‬
‫בפרט וכן לרב עקיבה שליט"א על הדרכותיו במהלך‬
‫השנה ובכתיבת המאמרים‪.‬‬
‫‪ 157‬מרן החיד"א בשם הגדולים‬
‫‪112‬‬