‫שמיטה ומשמעותה ‪ -‬להנחייה‬ ‫מבוא‬ ‫אחת לשבע שנים התורה מצווה על בני ישראל החיים בארץ ישראל לשמוט את האחיזה ברכוש חומרי‪ .‬הדבר‬ ‫מתבטא בשמיטת קרקעות – איסור לעבוד את האדמה וליהנות מיבולה – ובשמיטת כספים – מחיקת חובות‪.‬‬ ‫שני ציוויים אלה הם בעלי משמעות כלכלית וחברתית עמוקה‪ ,‬ובשל הקשיים במילויים והכישלונות החוזרים‬ ‫ונשנים לקיימם‪ ,‬הם לבשו צורות שונות במהלך השנים‪.‬‬ ‫דף לימוד זה נועד לאפשר חשיבה ושיחה על הנושא‪ ,‬שיעלו דרכים שונות ליישום שמיטה משמעותית כאן‬ ‫ועכשיו‪ .‬הוא אינו עוסק בפתרונות הלכתיים שונים שנמצאו למצוות הקשורות בשמיטה‪.‬‬ ‫דף הלימוד מתאים ללימוד אישי ולעבודה עם קבוצות של מבוגרים ובני נוער‪ .‬ניתן לבחור חלק מן המקורות‬ ‫ולהתייחס אליהם‪ .‬לצד הטקסט יש שאלות‪ ,‬שאפשר להתייחס אליהן או להתעלם מהן‪ ,‬כרצונכם‪.‬‬ ‫בנוסף לרעיונות הקשורים לשמיטה שמובאים בטקסטים השונים‪ ,‬מעניין לבדוק באמצעות הטקסטים את היחס‬ ‫שלנו לרכוש‪ ,‬לאדמה‪ ,‬לנכסים‪ ,‬ואת היכולת לשמוט‪ ,‬לשחרר אותם‪ ,‬דווקא בעידן קפיטליסטי שבו יש מקומות‬ ‫שבהם אדם מוגדר ע"י רכושו‪ ,‬וקניין הוא סמל סטטוס‪ .‬החזקת רכוש עונה על צורך אנושי עמוק‪ .‬מהו צורך‬ ‫זה? מדוע יש לנו צורך ברכוש? באילו מובנים הרכוש מגן עלינו ומגדיר אותנו‪ ,‬ובאילו אופנים הוא חוסם אותנו‬ ‫ומפריע לנו להתפתח? מתי הוא משרת אותנו‪ ,‬באילו נסיבות אנו הופכים עבדים לו‪ ,‬וכיצד שחרורו יאפשר לנו‬ ‫כחברה?‬ ‫לצמוח‪ ,‬הן כפרטים והן ֶ‬ ‫שנת תשע"ה היא שנת שמיטה‪ .‬כארגון שחורת על דגלו את ההתייחסות לזכויות האדם דרך משקפי המסורת‬ ‫והתרבות היהודית‪ ,‬יש בפנינו הזדמנות ללמוד על משמעויות רעיון השמיטה ועל ביטויים אפשריים לו בימינו‪.‬‬ ‫במדינת ישראל יש היום ‪ 1,755,000‬אנשים שחיים בעוני‪ .‬חלקם שקועים בחובות שלעולם לא יוכלו לפרוע‪ .‬במרכז‬ ‫הזכויות של "רבנים למען זכויות האדם" אנחנו פוגשים אנשים רבים שמתמודדים באופן יומיומי עם מצוקות‬ ‫כלכליות קשות ועם חובות כספיים כה עמוקים‪ ,‬שבמקרים רבים גוזרים גורלן של משפחות רבות לחיות בעוני‬ ‫במשך כל חייהן ולגדל ילדים שחיים בעוני‪ ,‬אשר יגדלו להיות מבוגרים שחיים בעוני‪ .‬זהו מצב של חוסר תקווה‪,‬‬ ‫כחברה והן בכלכלה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מצב שאיננו מאפשר צמיחה ופוגע הן באנשים השרויים בעוני‪ ,‬הן בכולנו ֶ‬ ‫בימים אלה מקדם משרד המשפטים תיקון לחוק‪ ,‬שיאפשר לתת פטור מחובות לאנשים מוגבלים באמצעים‪,‬‬ ‫שלמרות שהם עומדים בתשלום חובותיהם‪ ,‬אין באפשרותם לפרוע את מלוא החובות‪ .‬מטרת תיקון זה לסייע‬ ‫לעשרות אלפי אנשים החיים בעוני‪ ,‬ולאפשר להם תקווה להתחלה חדשה עבורם ועבור ילדיהם‪ .‬זוהי אחת‬ ‫הדרכים שבהן ביכולתנו ליישם שמיטת חובות ולתת תקווה לאלו הזקוקים לה מכל‪ .‬אנו מברכים על הרעיון‪,‬‬ ‫ומקווים שבמהלך השנה יעלו הצעות נוספות שיקדמו את החברה שלנו‪.‬‬ ‫מי יתן ותהיה שנת שמיטה משמעותית‪ ,‬שבה נשכיל לפעול למען כינון חברה צודקת ובריאה יותר למעננו‪ ,‬למען‬ ‫כל עם ישראל והעמים האחרים ולמען כל יושבי תבל‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫‪http://rhr.org.il‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪02-6482757‬‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫"משרד המשפטים‪ :‬פטור מחובות לחייבים מוגבלים באמצעים"‪ ,‬חן מענית‪ ,‬גלובס ‪.26.10.14‬‬ ‫"מאות אלפי בעלי חוב בישראל חושפים בעיה לאומית"‪ ,‬אור קשתי‪ ,‬הארץ ‪.31.10.14‬‬ ‫"יוזמה‪ :‬חברות ובנקים ישמטו חובות למשפחות שיעמדו בקריטריונים"‪ ,‬צבי זרחיה‪ ,‬דה מארקר‪.2.6.14 ,‬‬ ‫מקורות‪ ,‬דפי לימוד‪ ,‬מערכי שיעור‪ ,‬מאמרים ופעילויות בנושא שמיטה‪ ,‬אתר "טבע עברי"‪.‬‬ ‫הנחיות לדף הלימוד‬ ‫שמיטת הקרקע נזכרת בתורה בספר שמות ובספר ויקרא‪ .‬כאן מתואר מאילו עבודות יש להימנע‪ .‬מעניין לשים‬ ‫לב למספר האזכורים של הפועל ש‪.‬ב‪.‬ת בכמה פסוקים אלה‪ .‬אפשר לשאול‪ :‬מתי אנחנו חוזרים על דברים כמה‬ ‫פעמים? מדוע יש צורך לחזור על הדברים שוב ושוב? אולי אפשר ללמוד מכך על הקושי המובנה בציווי זה‪ ,‬על‬ ‫כך שהוא איננו מובן מאליו‪.‬‬ ‫הטקסט עושה הקבלה ברורה בין בריאת העולם לשנת השמיטה‪ :‬כשם שה' ברא את העולם במשך שישה ימים‬ ‫ונח ביום השביעי‪ ,‬כך האדם עובד את האדמה שש שנים‪ ,‬והשנה השביעית היא שנת מנוחה‪.‬‬ ‫מעניין לקרוא את רשימת הנהנים מתבואת הארץ‪ .‬מדוע יש צורך בפירוט כה רב?‬ ‫ל‪-‬ה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ֲאנִ י נ ֵֹתן‬ ‫ל‪ּ-‬בנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל וְ ָא ַמ ְר ָּת ֲאלֵ ֶהם‪ּ :‬כִ י ָתבֹאּו ֶא ָ‬ ‫וַ יְ ַד ֵּבר ה' ֶאל‪-‬מ ֶֹׁשה ְּב ַהר ִסינַ י לֵ אמֹר‪ַּ :‬ד ֵּבר ֶא ְ‬ ‫ּה‪ּ .‬וב ָּשׁנָ ה‬ ‫בּוא ָת ַ‬ ‫ת‪ּ-‬ת ָ‬ ‫לָ כֶ ם‪--‬וְ ָׁש ְב ָתה ָה ָא ֶרץ ַׁש ָּבת לַ ה'‪ֵׁ .‬שׁש ָׁשנִ ים ִּתזְ ַרע ָׂש ֶדָך‪ ,‬וְ ֵׁשׁש ָׁשנִ ים ִּתזְ מֹר ּכַ ְר ֶמך; וְ ָא ַס ְפ ָּת ֶא ְ‬ ‫ה'‪ׂ :‬ש ְדָך ֹלא ִתזְ ָרע‪ ,‬וְ כַ ְר ְמָך ֹלא‬ ‫ָ‬ ‫ץ‪ׁ--‬ש ָּבת לַ‬ ‫ַה ְּשׁ ִב ִיעת‪ַׁ ,‬ש ַּבת ַׁש ָּבתֹון יִ ְהיֶ ה לָ ָא ֶר ַ‬ ‫הציווי על שמיטת‬ ‫ֹר‪ׁ :‬שנַ ת ַׁש ָּבתֹון‬ ‫ֹר‪ .‬את ְס ִפ ַיח ְק ִצ ְירָך ֹלא ִת ְקצֹור‪ ,‬וְ ֶא ִ‬ ‫ִתזְ מ ֵ‬ ‫ת‪-‬עּנְ ֵבי נְ זִ ֶירָך ֹלא ִת ְבצ ְ‬ ‫קרקעות‪ .‬ממה עלינו‬ ‫יִ ְהיֶ ה לָ ָא ֶרץ‪ .‬וְ ָהיְ ָתה ַׁש ַּבת ָה ָא ֶרץ לָ כֶ ם‪ ,‬לְ ָאכְ לָ ה‪--‬לְ ָך ּולְ ַע ְב ְּדָך וְ לַ ֲא ָמ ֶתָך‪ ,‬וְ לִ ְׂשכִ ְירָך‬ ‫להיפרד? מי נהנה‬ ‫בּוא ָתּה לֶ ֱאכֹל‪.‬‬ ‫ל‪ּ-‬ת ָ‬ ‫ּולְ ָ‬ ‫תֹוׁשבְ ָך ַהּגָ ִרים ִע ָּמְך‪ .‬וְ לִ בְ ֶה ְמ ְּתָך‪--‬וְ לַ ַחּיָ ה ֲא ֶׁשר ּבְ ַא ְר ֶצָך ִּת ְהיֶ ה כָ ְ‬ ‫מכך?‬ ‫(ויקרא כ"ה א‪-‬ז)‬ ‫הנימוק שנותן התלמוד לשמיטה הוא כדי שיידעו שהארץ שייכת לה' ולא לבני האדם‪ .‬כאן מתחזק הקשר בין‬ ‫בריאת העולם בשישה ימים ומנוחה ביום השביעי לבין רעיון השמיטה בשנה השביעית‪ .‬כיצד מתכתב נימוק זה‬ ‫עם הנטייה האנושית לצבור רכוש‪ ,‬להיות בעלי נכסים?‬ ‫"מאי טעמא דשביעתא… אמר הקדוש ברוך הוא לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ‬ ‫שלי היא"‪.‬‬ ‫מה תכלית השמיטה‬ ‫(בבלי‪ ,‬סנהדרין לט ע"א)‬ ‫לפי התלמוד?‬ ‫הרמב"ם נותן טעמים נוספים לשמיטה‪ :‬חיזוק תפיסת החמלה כלפי כל בני האדם ומתן מנוחה לאדמה לצורך‬ ‫טיוב הקרקע ושיפור איכותה‪ .‬בשנת השמיטה יש איסור על ביצוע מלאכות שמטרתן להשביח גידולים‪ ,‬אך מותר‬ ‫לבצע מלאכות שמטרתן למנוע מהצמחים למות (מותר‪ ,‬למשל‪ ,‬להשקות את האדמה) או למנוע נזק עתידי‪.‬‬ ‫לתפיסת הרמב"ם דווקא ההרפייה היא שמחזקת‪ :‬עלינו להרפות מהאחיזה בקרקע כדי לאפשר לה להתחזק‬ ‫בעומדה שמוטה‪.‬‬ ‫ואמנם כל המצוות אשר ספרנום בהלכות שמיטה ויובל מהם לחמלה על בני אדם והרחבה לבני אדם כולם‪,‬‬ ‫כמו שאמר‪" :‬ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל" (שמות כג‪ ,‬יא) ושתוסיף הארץ‬ ‫איזו משמעות מוסיף‬ ‫תבואתה ותתחזק בעומדה שמוטה‪.‬‬ ‫הרמב"ם לשמיטה?‬ ‫(רבי משה בן מימון‪ ,‬מורה נבוכים‪ ,‬חלק ג פרק לט)‬ ‫החלק השני של השמיטה הוא שמיטת כספים‪ :‬בסיום השנה השביעית יש לשמוט את כל החובות שמועד פרעונם‬ ‫הגיע‪ ,‬אך עדיין לא נפרעו‪ .‬ציווי זה מערער את הביטחון האנושי ברכוש‪ ,‬בקניי ובבעלות כדברים שיגנו עלינו‪.‬‬ ‫הפרוזבול‪ ,‬שהותקן ע"י הלל הזקן בתקופת בית שני‪ ,‬מאפשר לגבות את החובות למרות השמיטה באמצעות‬ ‫העברתם לגבייה ע"י בית הדין‪ .‬כיום שמיטת הכספים כמעט ואיננה מתקיימת בפועל‪.‬‬ ‫שׁה ְב ֵּר ֵעהּו ֹלא יִ גֹּׂש ֶאת‬ ‫שׁה יָ דֹו ֲא ֶשׁר יַ ֶ ּ‬ ‫ִמ ֵקּץ ֶש ַׁבע ָשׁנִ ים ַת ֲּע ֶשׂה ְש ִׁמ ָטּה‪ :‬וְ זֶ ה ְד ַּבר ַה ְשּ ִׁמ ָטּה ָשׁמֹוט כָ ּל ַב ַּעל ַמ ֵ ּ‬ ‫ֵר ֵעהּו וְ ֶאת ָא ִחיו כִ ּי ָק ָרא ְש ִׁמ ָטּה לַ יהֹוָ ה‬ ‫מהו הנימוק לשמיטת‬ ‫(דברים ט"ו‪ ,‬א‪-‬ב)‬ ‫החובות?‬ ‫באמצעות קשירת השמיטה לבריאת העולם מאיר הרב קוק את המימד הרוחני של השמיטה‪ .‬כשם שהשבת‬ ‫מאפשרת לאדם לעזוב את עיסוקי היומיום החומריים ולעסוק ברוח למשך יום אחד בשבוע‪ ,‬כך השמיטה‬ ‫מאפשרת לעם להניח באופן זמני את עיסוקי החולין לטובת צמיחה רוחנית בשנת השמיטה‪ .‬אפשר לקשור זאת‬ ‫לשנת השבתון שנהוגה במשרד החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬אשר מאפשרת אחת לשבע שנים התפנות‬ ‫ללמידה ולהתפתחות אישית אחרת‪.‬‬ ‫היחיד מתנער מחיי החול לפרקים קרובים‪ -‬בכל שבת‪ ]...[ .‬את אותה הפעולה‪ ,‬שהשבת פועלת על כל‬ ‫יחיד‪ ,‬פועלת היא השמיטה על האומה בכללה‪ .‬צורך מיוחד היא לאומה זו‪,‬‬ ‫לפי הרב קוק השמיטה‬ ‫שהיצירה האלקית נטועה בקרבה באופן בולט ונצחי‪ ,‬כי מזמן לזמן יתגלה‬ ‫מקבילה לשבת‪ .‬כיצד‬ ‫בתוכה המאור האלקי שלה בכל מלא זהרו‪ ,‬אשר לא ישביתוהו חיי החברה‪-‬‬ ‫ניתן להביא את רעיון‬ ‫של‪-‬חול עם העמל והדאגה‪ ,‬הזעף וההתחרות אשר להם‪ ,‬למען תוכל להתגלות‬ ‫השבת לידי ביטוי‬ ‫בקרבה פנימה טהרת נשמתה בכללותה כמו שהיא‪.‬‬ ‫בשנת השמיטה?‬ ‫(הראי"ה קוק‪ ,‬הקדמה לשבת הארץ)‬ ‫בנוסף לשמיטת קרקעות‪ ,‬שמבטיחה לאנשים שחיים בעוני שיהיה להם מזון‪ ,‬רעיון שמיטת הכספים שואף להגיע‬ ‫למצב שבו לא יהיו אנשים שחיים בעוני‪ ,‬מכיוון שאחת לשבע שנים הכל "יתאפס"‪ .‬בניגוד לשיטת הקאסטות‬ ‫הנהוגה בהודו‪ ,‬נפאל ובמדינות נוספות‪ ,‬שבה המעמד שלתוכו נולד האדם קובע את מהלך חייו ואת אפשרויות‬ ‫ההתפתחות שלו ושל ילדיו‪ ,‬השמיטה מבקשת להזכיר גם לעשיר וגם לעני כי מצבם איננו קבוע‪ ,‬וכי מי שקובע‬ ‫את מהלך הדברים הוא ה'‪.‬‬ ‫אדם החי בעוני חווה באופן קבוע את חוסר הביטחון שבהיותו חסר רכוש‪ ,‬חסר ידיעה מה יאכל מחר‪ .‬אדם עשיר‬ ‫איננו סובל מחסור בדרך כלל‪ ,‬והרכוש נותן לו ביטחון‪ .‬אחת לשבע שנים הקרקע מזדעזעת תחת רגליו‪ ,‬והוא‬ ‫מאבד‪ ,‬ולּו באופן סמלי‪ ,‬את סמלי הסטטוס שלו‪ ,‬את בטחונו בקיומו וביכולת ההישרדות שלו‪ .‬כיצד משפיעה‬ ‫השמיטה על כל אחד מהם? כדאי להתייחס גם להצעה של משרד המשפטים בדבר שמיטת חובות לחייבים‪.‬‬ ‫באיזו מידה היא חותרת לשמירה על שוויון פסיכולוגי?‬ ‫כדי לשמור על השוויון הפסיכולוגי של העם העברי‪ -‬באה השמיטה‪ .‬בשנת השמיטה‪ ,‬פעם לשבע שנים‪,‬‬ ‫אין בעלות על האדמה‪ .‬האדמה שבה אל יוצרה ומחלקה‪" .‬ושבתה הארץ שבת‬ ‫כיצד יכול העני להרגיש‬ ‫לה'"‪ .‬בכל השנה הזאת – הפקר היא האדמה לכולם‪ ,‬וירגיש העשיר כי עשירותו‬ ‫כי עניותו אינה מתמדת?‬ ‫אינה בת‪-‬קיימא‪ ,‬וירגיש העני כי עניותו אינה מתמדת‪.‬‬ ‫באיזו מידה רעיון זה‬ ‫(הרב יצחק ניסנבוים‪ ,‬קנייני קדם)‬ ‫ריאלי בימינו?‬ ‫שנת השמיטה גורמת לביטול הקניין האישי והרכושנות הטבועה בנו כבני אדם‪ ,‬ומעודדת את האדם לנהוג‬ ‫בענווה‪ ,‬שכן השפע והמחסור גם יחד מגיעים ממקור אחד‪ .‬היבט זה מרחיב את ההקבלה בין יום השבת לשנת‬ ‫השמיטה‪ .‬ניטרול הבעלות על רכוש מאפשר צמיחה אישית ורוחנית‪.‬‬ ‫כי שנת השמטה גורם גם‪-‬כן ההקהל והשלום ע"י שלא יזרע ולא יצמיח בו ואכלו אביוני עמו‪ ,‬כי אינו רשאי‬ ‫להחזיק בתבואת שנת השבע כבעל הבית וזה בלי ספק סיבת השלום‪ ,‬כי כל דברי ריבות נמשכין ממידת‬ ‫"שלי שלי"‪ ,‬זה אומר כולה שלי וכל זה אינו כל כך בשנה השביעית‪ ,‬כי בקום‬ ‫מהי תרומתה של‬ ‫ועשה אין הכל שוים‪ ,‬אבל בשב ואל תעשה הכל שוין‪ ,‬וזה באמת ענין השלום‪.‬‬ ‫השמיטה לשלום?‬ ‫(כלי יקר‪ ,‬דברים לא יב)‬ ‫גם בעל ספר החינוך מקביל בין בריאת העולם ויום השבת לבין שנת השמיטה‪ ,‬אשר מלמדת את האדם ענווה‪,‬‬ ‫ותרנות וביטחון בה'‪.‬‬ ‫"שרשי המצוה‪ ,‬לקבוע בלבנו ולצייר ציור חזק במחשבתנו ענין חדוש העולם כי ששת ימים עשה ה' את‬ ‫השמים ואת הארץ (שמות כ‪ ,‬יא)‪ ,‬וביום השביעי שלא ברא דבר‪ ,‬הכתיב מנוחה על עצמו‪ ]...[ .‬ולכן ציוה‬ ‫ברוך הוא להפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה זו מלבד השביתה בה‪ ,‬כדי שיזכור האדם כי הארץ שמוציאה‬ ‫אליו הפירות בכל שנה ושנה לא בכוחה וסגולתה תוציא אותם‪ ,‬כי יש אדון עליה ועל אדוניה‪ ,‬וכשהוא חפץ‬ ‫הוא מצווה אליו להפקירם"‪.‬‬ ‫אילו יתרונות מוצא‬ ‫ועוד יש תועלת נמצא בדבר‪ ,‬לקנות בזה מידת הוותרנות‪ ,‬כי אין נדיב כנותן‬ ‫בשמיטה מחבר ספר‬ ‫מבלי תקווה אל הגמול‪ .‬‬ ‫החינוך? העלו רעיונות‬ ‫ועוד יש תועלת אחר נמצא בזה‪ ,‬שיוסיף האדם בטחון בשם ברוך הוא‪ ,‬כי כל‬ ‫ליישום שלהם בכלכלה‬ ‫המוצא עם לבבו לתת ולהפקיר לעולם כל גדולי קרקעותיו ונחלת אבותיו‬ ‫של ימינו‪.‬‬ ‫הגדלים בכל שנה אחת‪ ,‬ומלומד בכך הוא וכל המשפחה כל ימיו‪ ,‬לא תחזק בו‬ ‫לעולם מדת הכילות הרבה‪ ,‬ולא מיעוט הביטחון‪ .‬‬ ‫(ספר החינוך‪ ,‬מצווה פד)‬ ‫ארכימדס‪ ,‬מתמטיקאי‪ ,‬פיזיקאי ומהנדס יווני שחי במאה השלישית לפנה"ס‪ ,‬צוטט באומרו‪" :‬תנו לי נקודת‬ ‫משען ואזיז את העולם ממקומו"‪ .‬ד"ר בנשטיין מציע לראות את השמיטה כהזדמנות לעצור‪ ,‬להתבונן ולמצוא‬ ‫רלוונטיות חדשה לרעיון השמיטה הקדום‪ ,‬אשר תתאים לזמן ולמקום שבהם אנחנו חיים‪ .‬פשיטת כסות הקניין‬ ‫והבעלות על רכוש מאפשרת לנו לפגוש את עצמנו ולהתבונן בעולם באופן שונה‪ ,‬שיש בו כדי להביא לידי שינוי‬ ‫משמעותי בחיינו ובחיי הסובבים אותנו‪.‬‬ ‫במדינת ישראל של היום קשה מאוד לטעון שדווקא רעיון כמו שנת שמיטה‪ ,‬על ערכיה המסורתיים‪ ,‬יכול‬ ‫להוות השראה לאנשי סביבה‪ ,‬חברה וכלכלה שמתמודדים עם בעיות מודרניות מאוד‪ ...‬אך אנו שקועים‬ ‫כל‪-‬כך בהקשר החברתי והפוליטי שלנו ובהשקפת עולמנו‪ ,‬שקשה לנו מאוד לבקר אותם מבפנים‪ .‬לפעמים‪,‬‬ ‫על‪-‬מנת לקבל פרספקטיבה על מצבנו ולדמיין שאפשר אחרת‪ ,‬יש לחפש "נקודת ארכימדס" מחוץ למערכת‬ ‫הנוכחית‪ ,‬שממנה ניתן להתחיל לנסח חזון אחר‪ ,‬חלופי‪ .‬ישנן כמה אפשריות‬ ‫כיצד ביכולתנו לעשות‬ ‫למלא תפקיד זה‪ ,‬אך מסורות דתיות ותרבותיות‪ ,‬שלנו ושל שכנינו‪ ,‬בהחלט‬ ‫את שנת השמיטה‬ ‫עשויות לשמש לנו מעוף למחשבה ומנוף לעשייה‪ .‬אין זה מדע בדיוני‪ .‬ממש‬ ‫לשנה משמעותית‪,‬‬ ‫כך חיו אבותינו כאן‪ ,‬בארץ הזאת‪ .‬הארץ הזאת ואנו בתוכה זקוקים לכל סיוע‬ ‫שתשפיע גם על שש‬ ‫אפשרי על‪-‬מנת להתמודד עם האתגרים‪ ,‬הסביבתיים והחברתיים כאחד‪,‬‬ ‫השנים שאחריה?‬ ‫הפוקדים אותנו כאן ועכשיו‪.‬‬ ‫(ד"ר ג'רמי בנשטיין‪ ,‬מה עניין שמיטה לצרכנות?‪ ,‬אתר טבע עברי)‬