קזז לי ואקזז לך
קזז לי ואקזז לך מאת הילה ראובן* חיבור זה בוחן אם חל שינוי במעמדו של הבנק דרך פגיעה בחוסנה של זכות הקיזוז .לכאורה ,נראה כי מעמדו של הבנק הולך ומתחזק בפסק דין אחד הרודף את משנהו ,וזאת לאורך שנים רבות .אולם ,במבט מעמיק נראה כי יתכנו אי אילו השגות לכך .הייתכן כי שומר הסף של התאגיד הבנקאי ,בית- המשפט ,אשר העלה על נס את זכותו הייחודית של הראשון לקיזוז ולא בלב שלם ,הופך כעת את הקערה על פיה? היה זה בשנות ה 09-בהלכת הסתדרות הרבנים דאמריקה 1,כאשר הבנק קיבל בכורה על פני נושה חיצוני בשל קיומה של זכות חוזית – זכות הקיזוז .זכות הקיזוז מבוססת על עקרון ההדדיות כאשר הצדדים חבים זה לזה ונחשבת תרופה פרטית לסילוק חיובים2. הלכת הסתדרות הרבנים 3,היוותה את נקודת השיא בחיזוק מעמדה של זכות הקיזוז הבנקאית ,כאשר פסיקה וספרות אשר קדמו לה סללו את דרכה לכך .כך למשל ,נקבע כי לבנק יש אפשרות לבצע קיזוז מחשבונות אותו הלקוח המצויים בסניפי בנק שונים 4וכי הודעה על כוונה לקיזוז מתאפשרת אף באמצעות הליך משפטי (כתבי טענות)5. זאת ועוד ,קיומן של שתי גישות סותרות בנוגע לזכות הקיזוז הרוחבית של הבנק זרעו תעתוע בהיקפה של זכות זו ויתכן כי ,בעת ההיא ,אף תרמו לחוסנה .הגישה המצמצמת באה לידי ביטוי בהלכת אלתית 6אשר קבעה כי אין להפריד בין רכיבי החשבון (דוגמת פיקדונות והלוואות) .קרי ,נושה מנוע מלדרוש רק את רכיב הפיקדונות * 1 2 3 4 5 6 סטודנטית שנה ד' לתואר ראשון במשפטים ,הפקולטה למשפטים ,אוניברסיטת בר-אילן .מאמר זה נכתב בהנחייתו של עו"ד ארי סירקין ,גלוזמן ושות' – משרד עו"ד. ע"א 0//6209בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה ,פ"ד מט()0001( 011 )0 (להלן :פרשת הסתדרות הרבנים). ריקרדו בן אוליאל "חשבון משותף וזכות הקיזוז של הבנק" הפרקליט מז(א) ( /39 ,//2התשס"ד). פרשת הסתדרות הרבנים ,לעיל ה"ש .0 שלום לרנר קיזוז חיובים .)/990( 012 שם ,בעמ' ,62הערות 09-90ובהן :ע"א 609290שילה נ' בארי ,פ"ד מז(90/-903 ,)0003( 106 )2 ( ,)0003וגם ע"א 630206כחולי נ' ברקליס דיסקונט בע"מ ,פ"ד מה(.)0000( /90 ,/61 )3 ע"א 3/3299אלתית בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ ,פ"ד לז(.)0093( 613 )/ 17 הילה ראובן מסחרי ,גיליון ,7טבת התשע"ה המגלם בתוכו את יתרות הזכות ,והוא כפוף לזכותו של הבנק לבצע "קיזוז פנימי" בין הרכיבים כולם .ככל שתוצאת "הקיזוז הפנימי" תדגים יתרת חובה לא יתאפשר לנושה לפרוע את חובו ,וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסק הדין: כשמתנהל חשבון עובר ושב ,הרי כל סכום המוכנס לחשבון מאבד את "ישותו המיוחדת" ומתמזג עם הסכום שבחשבון ,ולבעל החוב מגיעה היתרה ,הנוצרת מזקיפת כל פריטי החשבון -לזכות ולחובה -זה מול זה .מכאן ,שאין לבעל החשבון זכות לתבוע פריט כלשהו מהחשבון, אלא את יתרת החשבון ,אם היתרה היא לזכותו7. הח לת גישה זו על זכות הקיזוז הרוחבית הקיימת לבנק עת קיימים מס' חשבונות לאותו לקוח ,מקדמת את המסקנה כי לכל חשבון יש מעין אישיות משפטית נפרדת ,והבנק אחראי קודם לכל חשבון בנפרד .ראוי להדגיש כי דברים אלה לא נאמרו מפורשות במסגרת פסק הדין ,עובדה אשר יתכן ותרמה קמעה לטשטוש השוני בין שתי הגישות נוסף על הבלטת הגישה המרחיבה דווקא ,עליה נפרט להלן. הגישה המרחיבה גורסת כי הבנק יכול לבצע קיזוז על בסיס ראיה רוחבית הן לצורך קבלת החלטות עתידיות לגבי מתן אשראים נוספים והן לצורך קבלת תמונה מדויקת על היקף חובותיו של הלקוח לבנק ,היות וכלל חשבונות הלקוח חד הם .גישה זו באה לידי ביטוי במילותיו של הנשיא שמגר בפרשת בנק הפועלים: מן ההיבט העיוני ,זכות זו מושתתת על התפיסה ,לפיה יחסי בנק לקוח הם יחסי לווה מלווה ...כאשר יש ללקוח יותר מחשבון אחד ,וכאשר קיימות בחשבונותיו הן יתרות זכות והן יתרות חובה ,נוצר אפוא מצב שבו קיימים חיובים הדדיים בין הבנק ללקוחו ,והבנק רשאי ,באופן עקרוני ,לקזז את החיובים אלה מאלה ולקבל תמונה מדויקת בדבר היקף חובות הלקוח כלפיו (או של הבנק כלפי הלקוח) .הדבר עשוי לאפשר קבלת החלטות (למשל ,לעניין מתן אשראי נוסף) ,המבוססות על המצב האמיתי של חשבונות הלקוח ,ולמנוע עיוות אפשרי העלול להיגרם על-ידי התבוננות מבודדת על אחד החשבונות ,אשר מצב היתרות בו עלול שלא לשקף את מכלול היחסים בין הצדדים8. (ההדגשות אינן במקור – ה.ר). 7 8 18 שם ,פס' 2לפסק הדין. ע"א 5293/90בנק הפועלים בע"מ נגד שאול רחמים בע"מ ,מז(( )0003( /10-/19 ,/29 )3להלן: פרשת בנק הפועלים ) .השוו לדוגמה למשפט האנגלי בו הקיזוז הבנקאי מתאפשר עקב זכותו של הבנק לאחד את כלל החשבונות על-שם אותו הלקוח ,וזאת בדומה לגישה המרחיבה אשר באה לידי ביטוי בפרשת בנק הפועלים .עם זאת ,להבדיל מהמשפט הישראלי ,הקיזוז הבנקאי האנגלי מוגבל על-ידי הדרישה כי אופי החשבונות ביניהם נערך הקיזוז יהיו זהים (חשבון להתנהלות שוטפת, מסחרי ,גיליון ,7טבת התשע"ה קזז לי ואקזז לך כאמור ,נראה כי העדר היריבות ,גם אם רק על פני השטח ,בין שתי הגישות ,האחת בעד אישיות משפטית נפרדת לכל חשבון והאחרת ,הרואה בכלל החשבונות ישות אחת ,תרם לחוסנה של הזכות ששיאה – הלכת הסתדרות הרבנים 9.הלכה זו ,נסבה על טענת ההסתדרות כי זכותה לעיקול חשבונות הבנק של חברה פלונית ,בשל חוב שזו חבה לה, גוברת על זכותו של הבנק לקיזוז (לאחר הדרישה לעיקול) בין שני חשבונות החברה לצורך כיסוי חובותיה כלפיו .טענה זו כאמור נדחתה. ראוי לציין ,חיזוק מעמדו של הבנק בעקבות זכות הקיזוז לא היה חף מביקורת. בהלכת הסתדרות הרבנים עצמה נאמר כי אין זו מדיניות ראויה שזכות הקיזוז תאפשר את עדיפות הבנק על פני נושים אחרים ,ולו בשל חוסר יכולתם של האחרונים לדעת מהו היקף חובו של החייב לבנק ,שכן זה משתנה מעת לעת 10.למרות זאת ,הוחלט כי יש לבכר את הבנק על פני נושים אחרים בהיותו המקור המרכזי לקבלת אשראי ובשל קיומה של ידיעה מכללא לסעיף הקיזוז עליו מוחתם הלקוח מראש בעת פתיחת החשבון בבנק11. זכות הקיזוז ,חרף היותה מזוהה עימו ,אינה שמורה רק לתאגיד הבנקאי דבר הבא לידי ביטוי בפקודת פשיטת הרגל 12.פקודה זו מעגנת את עדיפותה של זכות הקיזוז הקיימת לכלל הנושים במצב בו החייב מוכרז כפושט רגל .כך ,בהתאם לפסק-הדין בעניין אמדאוס 13,כל אימת שנושה מצוי גם במעמד חייב (לאותו אדם) הוא יתועדף, באמצעות קיזוז חובו ,אף על פני הנושים המובטחים. ובכל זאת ,אין מעמדו של הבנק שווה ערך למעמדו של נושה פרטי .בהתאם להלכה בעניין אלבס 14,הבנק אינו נדרש להפעיל את זכות הקיזוז (לקזז בפועל) בטרם הוצא צו חשבון הלוואה ,חשבון נאמנות וכו') (ראו למשלBERNARD DAVID, CASH MANAGEMENT : FOR BANKS AND SET-OFF: A COMPARISON OF SOUTH AFRICAN AND ENGLISH LAW 34).38 (2013 9 10 11 12 13 14 לעיל ה"ש .1 שם ,פס' 00לפסק הדין. שם ,פס' 01לפסק הדין. ס' 12לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] ,התש"ם.0099- ע"א 1012293אמדאוס דוולופמנט אינק נ' הבנק למסחר בע"מ בפירוק (פורסם בנבו.)//.0./991 , לצורך תעדוף הנושה על פני שאר הנושים המובטחים ובכלל ,נדרשים מס' תנאים )0( :קיומו של "אשראי הדדי" או "חוב הדדי" או "עסקים הדדיים אחרים"; ( )/החוב המקוזז בר תביעה; ()3 "העסקים" בהם מדובר יצרו חיובים כספיים ,או עשויים להסתיים לגבי כל אחד מהצדדים בחיובים כספיים; ( )2המועד הקובע לקיום ה"עסקים ההדדיים" הוא מועד צו הכינוס או מועד מינוי המפרק הזמני (רק כאשר ברור שפני המפרק לפירוק ולא לשיקום) .יש לציין ,מועד בקשת צו הקפאת הליכים לא ייח שב לנושה כמועד הקובע את ידיעתו כי החברה אינה סולבנטית! הערה :הבנק לא יתועדף על פני שאר הנושים במידה ונתן אשראי לחברה לאחר המועד הקובע. ע"א 0191200בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אלבס (פורסם בנבו.)06.0./902 , 19 הילה ראובן מסחרי ,גיליון ,7טבת התשע"ה עיקול כדי שתינתן לו קדימות לגביית חובו 15.לעומת זאת ,בסיטואציה בה המקזז הינו נושה פרטי אין הדבר כך .טלו לדוגמה את סיפור המקרה בעניין עותמאן 16,שם המועצה קיזזה את חובה ללא כל הודעה מראש ומבלי שנתנה דעתה לעיקול קודם אשר הוטל על כספים אלה .בית-המשפט קבע כי ככל שהיה עיקול קודם בתוקף ,אין למועצה (כנושה פרטי) כל זכות לקזז כספים אלו .במילים אחרות ,בסיטואציה בה המקזז הינו נושה פרטי ,קיימת חשיבות לזכות ראשונים (המעקל או המקזז) וזכות הקיזוז אינה גוברת אוטומטית על הזכות לעיקול. לכאורה ,זכות הקיזוז הבנקאית שומרת על מעמדה בפסק דין אחד הרודף את משנהו ,וזאת במשך כשני עשורים לאחר הלכת הסתדרות הרבנים .יפים לענייננו דבריה של השופטת אניספלד בבית-משפט השלום בחדרה17: ודוק :חזקת הידיעה באה לתרץ את ההכרה בעדיפותה של זכות הקיזוז הבנקאית על-פני זכויותיהם של נושים אחרים ,חרף הקשיים הכרוכים בכך; כדי לזכות באותה עדיפות בנסיבותיו של מקרה קונקרטי נדרש בנק להראות שזכות קיזוז כזו אכן נתונה לו ,להצביע על תנאיה ולשכנע שבעיקול זכויות החייב אצלו לא היה כדי לאיינה וכי זכות הקיזוז נותרה בת-פועל גם לאחר שהוטל העיקול( .ההדגשות אינן במקור – ה.ר). חיזוק לכך בא לידי ביטוי אף מאוחר יותר בפרשת עאנק 18.שם נקבע כי חרף התנהלותו רצופת המחדלים של הבנק ,זכותו לקיזוז גוברת על עיקול שהוטל על חשבון החייב. האמנם זכות הקיזוז הבנקאית מתרחבת ומעמדו של הבנק מתחזק? לא בהכרח. מגבלות על זכות הקיזוז הבנקאית החלו לצוף על פני השטח כבר בתחילת דרכה. לדוגמה ,פרשת דורען 19אשר קבעה כי ללא הודעה במפורש או מכללא על הכוונה לביצוע הקיזוז ,הוא משולל כל תוקף .אמנם ,הודעה מכללא יכולה כשלעצמה להתפרש במגוון רחב של דרכים (החל מרמיזה בעל פה ועד להודעה בכתב) ,ובכל זאת ,לזכות הקיזוז יש גבולות. 15 16 17 18 19 20 שם ,פס' /9לפסק-דינה של השופטת חיות. ע"א (מחוזי חי') /911290עותמאן נ' המועצה המקומית דיר אל אסד (פורסם בנבו ;)3.0./99/ ,ראו גם :הוצל"פ (נת') 06-999/2-09-9חברת אימושיין אימון ופיתוח אישי בע"מ נ' חייב (פורסם בפסקדין ,) /9.3./903 ,שם לא אושר למעסיק לקזז ממשכורתו האחרונה של העובד ,מפרעה ששולמה לו מראש ,וזאת בשל קיומו של צו עיקול המוטל על משכורתו. ע"ר (שלום חד') 2990/-9/-00הזוכה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ,פס' 6לפסק הדין (פורסם בפדאור.)2.0./900 , רע"ץ (שלום נצ') 02010-09-03עאנק נ' בנק לאומי בע"מ (פורסם בפדאור.)0.6./902 , ע"א 1101209סקלי נ' דורען בע"מ ,פ"ד מו( ,900 )1פס' 0לפסק דינו של השופט לוין (.)000/ מסחרי ,גיליון ,7טבת התשע"ה קזז לי ואקזז לך לדעתנו ,צעד לקראת שינוי בגישתם של בתי המשפט כלפי היקפה של זכות הקיזוז משתקף דווקא בפסיקה של בית-משפט השלום בפרשת בנק דיסקונט 20,בעוד שמשמעותה של פסיקה זו כמעט ונעלמה מן העין .אם עד כה הלכו שתי הגישות, המצמצמת והמרחיבה ,זו לצד זו ,כעת ניווכח כי הסתירה ביניהן שרירה וקיימת ,ואולי אף מהווה ,במידת מה ,איום על זכות הקיזוז. בפרשת בנק דיסקונט 21,דובר על מקרה בו ללקוח הבנק היו שני חשבונות באותו הסניף .האחד ,משותף לו ולזוגתו והאחר ,חשבון חברה לה הוא ערב .לצורך כיסוי יתרת חובה בחשבון החברה ,העביר הבנק את כספי הפיקדון וניירות הערך הקיימים בחשבון המשותף לחשבון החברה .במילים אחרות ,הבנק ביצע קיזוז בין שני החשבונות .בסיום הפעולה ,נותרה יתרת החובה בחשבון המשותף על כנה .השופטת פלד קבעה כי אין להתייחס בנפרד לכל רכיב בחשבון (פיקדונות ,תיק ניירות ערך ,מסגרת אשראי וכיוצא באלה) 22,אלא ליתרת הזכות הסופית המשוקללת של כלל הרכיבים יחדיו .על הבנק מוטלת חובה לבצע מעין "קיזוז פנימי" בין כלל רכיבי החשבון קודם להעברת יתרת הזכות ,ככל שקיימת ,לחשבון אחר של הלקוח המצוי אותה עת ביתרת חובה 23.קרי, זכותו של הבנק לראיה רוחבית בכלל חשבונות הלקוח וקיזוז החוב כלפיו כפופה לאחריותו לכל חשבון בנפרד .ללמדך ,כל חשבון הוא מעין אישיות נפרדת .נראה בעינינו כי דווקא צידודה של השופטת פלד בגישה המצמצמת בהיקפה של זכות הקיזוז, נתפס כצעד לקראת שינוי בגישת הפסיקה כלפי זכות זו ,ובהתאמה לפגיעה במעמדו של הבנק .במילים אחרות ,פסיקתה של השופטת פלד ,המתבטאת בהצרת היקפה של זכות הקיזוז הבנקאית ,משליכה באופן עקיף על מעמדו של הבנק ,וזאת על ידי צמצום הפער הקיים בין מעמדו של התאגיד הבנקאי כנושה כל יכול לבין מעמדם של נושים מן השורה .כך ,ככל שהפער ביניהם קטן יותר ,כך הפגיעה במעמדו של הבנק מתבטאת בעוצמה גדולה יותר. עם זאת ,לא נעלם מעינינו כי פסיקתה של השופטת פלד הותירה את דרך חישובה של יתרת הזכות הסופית המשוקללת בחשבון הלקוח ,בטרם ביצוע קיזוז רוחבי ,לשיקול דעתו של הבנק .כך למשל ,לצורך שקלול היתרה המשוקללת בחשבון ,באפשרותו של הבנק להתחשב בכספים עתידיים (שיקים מעותדים ותגמולי סליקה מחברות האשראי) או ערבויות לטובת החשבון אשר יגדילו את יתרת הזכות המשוקללת או לחילופין להימנע מחיסור הערבויות שניתנו על-ידי הלקוח לטובת אחר .בנסיבות אלה ,ייתכן כי 20 21 22 23 תא"ק (שלום ת"א-יפו) 12/99-99בנק דיסקונט סניף שדרות עמנואל נ' אדיר (פורסם בנבו, ( )1././903להלן :פרשת בנק דיסקונט). שם. שם ,פס' 29לפסק הדין .השופטת פלד מסתמכת גם על ע"א 3/3299אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ,פ"ד לז( ,)0093( 610 ,613 )/בהקשר של זכויות עיקול בחשבון עו"ש; וכן על רע"א 013206ביטון נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו.)01.0/.0001 , פרשת בנק דיסקונט ,לעיל ה"ש ,/0פס' 21לפסק הדין. 21 הילה ראובן מסחרי ,גיליון ,7טבת התשע"ה שיקול הדעת הניתן לבנק בסוגיה זו מהווה הגנה מספקת על היקפה של זכות הקיזוז הבנקאית. ייתכן וניתן יהיה לראות ביטוי נוסף לתזה המוצגת בחיבור זה גם בהליך הפלילי. במסגרת החלטת ביניים בפרשת כעכוש 24אשר ניתנה אך לאחרונה ,התבקש חילוט (נטילת הבעלות על ידי המדינה ברכוש של אדם אשר ביצע עבירה) 25נכסיהם של חשודים בעבירות בהיקף כספי של מיליוני שקלים .בית-המשפט קבע כי זכותה של המדינה לחילוט גוברת על זכות הבנק לקיזוז החוב האמור .החלטה זו ראתה בתכלית הקיזוז להקטנת נזקי הבנק כמטרה נחותה מתכליותיו של המשפט הפלילי וביניהן מיגור הפשיעה הכלכלית .בנקודה זו נציין כי היות והליך זה מצוי בראשיתו ,טרם נסתם הגולל על הפרשה ותתכן תפנית אשר תחזיר "עטרה ליושנה". לסיכום ,ניתן לזהות אי אילו סדקים בגישתו הדפנסיבית של בית-המשפט כלפי זכות הקיזוז הבנקאית ,גם אם מדובר בקולות בודדים בלבד אשר אין להם אלא השפעה מועטה על מקרה פרטני .נראה כי מקרים אלה מהווים סמן לבאות. 24ה"ת (שלום עכו) 23999-92-02בנק מזרחי טפחות נ' כעכוש (פורסם בנבו.)/.6./902 , 25ב"ש (מחוזי י-ם) 0206291מדינת ישראל נ' סיטבון ,פס' ( 36פורסם בנבו .)0.9./991 ,ראו גם: בש"פ 6901291מדינת ישראל נ' סיטבון ,פס' 0לפסק הדין (פורסם בנבו.)30.09./991 , 22
© Copyright 2024