‫קזז לי ואקזז לך‬
‫מאת‬
‫הילה‬
‫ראובן*‬
‫חיבור זה בוחן אם חל שינוי במעמדו של הבנק דרך פגיעה בחוסנה של זכות‬
‫הקיזוז‪ .‬לכאורה‪ ,‬נראה כי מעמדו של הבנק הולך ומתחזק בפסק דין אחד‬
‫הרודף את משנהו‪ ,‬וזאת לאורך שנים רבות‪ .‬אולם‪ ,‬במבט מעמיק נראה כי‬
‫יתכנו אי אילו השגות לכך‪ .‬הייתכן כי שומר הסף של התאגיד הבנקאי‪ ,‬בית‪-‬‬
‫המשפט‪ ,‬אשר העלה על נס את זכותו הייחודית של הראשון לקיזוז ולא בלב‬
‫שלם‪ ,‬הופך כעת את הקערה על פיה?‬
‫היה זה בשנות ה‪ 09-‬בהלכת הסתדרות הרבנים דאמריקה‪ 1,‬כאשר הבנק קיבל בכורה על‬
‫פני נושה חיצוני בשל קיומה של זכות חוזית – זכות הקיזוז‪ .‬זכות הקיזוז מבוססת על‬
‫עקרון ההדדיות כאשר הצדדים חבים זה לזה ונחשבת תרופה פרטית לסילוק חיובים‪2.‬‬
‫הלכת הסתדרות הרבנים‪ 3,‬היוותה את נקודת השיא בחיזוק מעמדה של זכות הקיזוז‬
‫הבנקאית‪ ,‬כאשר פסיקה וספרות אשר קדמו לה סללו את דרכה לכך‪ .‬כך למשל‪ ,‬נקבע כי‬
‫לבנק יש אפשרות לבצע קיזוז מחשבונות אותו הלקוח המצויים בסניפי בנק שונים‪ 4‬וכי‬
‫הודעה על כוונה לקיזוז מתאפשרת אף באמצעות הליך משפטי (כתבי טענות)‪5.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬קיומן של שתי גישות סותרות בנוגע לזכות הקיזוז הרוחבית של הבנק‬
‫זרעו תעתוע בהיקפה של זכות זו ויתכן כי‪ ,‬בעת ההיא‪ ,‬אף תרמו לחוסנה‪ .‬הגישה‬
‫המצמצמת באה לידי ביטוי בהלכת אלתית‪ 6‬אשר קבעה כי אין להפריד בין רכיבי‬
‫החשבון (דוגמת פיקדונות והלוואות)‪ .‬קרי‪ ,‬נושה מנוע מלדרוש רק את רכיב הפיקדונות‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫סטודנטית שנה ד' לתואר ראשון במשפטים‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬מאמר זה‬
‫נכתב בהנחייתו של עו"ד ארי סירקין‪ ,‬גלוזמן ושות' – משרד עו"ד‪.‬‬
‫ע"א ‪ 0//6209‬בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה‪ ,‬פ"ד מט(‪)0001( 011 )0‬‬
‫(להלן‪ :‬פרשת הסתדרות הרבנים)‪.‬‬
‫ריקרדו בן אוליאל "חשבון משותף וזכות הקיזוז של הבנק" הפרקליט מז(א) ‪( /39 ,//2‬התשס"ד)‪.‬‬
‫פרשת הסתדרות הרבנים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.0‬‬
‫שלום לרנר קיזוז חיובים ‪.)/990( 012‬‬
‫שם‪ ,‬בעמ' ‪ ,62‬הערות ‪ 09-90‬ובהן‪ :‬ע"א ‪ 609290‬שילה נ' בארי‪ ,‬פ"ד מז(‪90/-903 ,)0003( 106 )2‬‬
‫(‪ ,)0003‬וגם ע"א ‪ 630206‬כחולי נ' ברקליס דיסקונט בע"מ‪ ,‬פ"ד מה(‪.)0000( /90 ,/61 )3‬‬
‫ע"א ‪ 3/3299‬אלתית בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ‪ ,‬פ"ד לז(‪.)0093( 613 )/‬‬
‫‪17‬‬
‫הילה ראובן‬
‫מסחרי‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬טבת התשע"ה‬
‫המגלם בתוכו את יתרות הזכות‪ ,‬והוא כפוף לזכותו של הבנק לבצע "קיזוז פנימי" בין‬
‫הרכיבים כולם‪ .‬ככל שתוצאת "הקיזוז הפנימי" תדגים יתרת חובה לא יתאפשר לנושה‬
‫לפרוע את חובו‪ ,‬וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסק הדין‪:‬‬
‫כשמתנהל חשבון עובר ושב‪ ,‬הרי כל סכום המוכנס לחשבון מאבד את‬
‫"ישותו המיוחדת" ומתמזג עם הסכום שבחשבון‪ ,‬ולבעל החוב מגיעה‬
‫היתרה‪ ,‬הנוצרת מזקיפת כל פריטי החשבון ‪ -‬לזכות ולחובה ‪ -‬זה מול‬
‫זה‪ .‬מכאן‪ ,‬שאין לבעל החשבון זכות לתבוע פריט כלשהו מהחשבון‪,‬‬
‫אלא את יתרת החשבון‪ ,‬אם היתרה היא לזכותו‪7.‬‬
‫הח לת גישה זו על זכות הקיזוז הרוחבית הקיימת לבנק עת קיימים מס' חשבונות לאותו‬
‫לקוח‪ ,‬מקדמת את המסקנה כי לכל חשבון יש מעין אישיות משפטית נפרדת‪ ,‬והבנק‬
‫אחראי קודם לכל חשבון בנפרד‪ .‬ראוי להדגיש כי דברים אלה לא נאמרו מפורשות‬
‫במסגרת פסק הדין‪ ,‬עובדה אשר יתכן ותרמה קמעה לטשטוש השוני בין שתי הגישות‬
‫נוסף על הבלטת הגישה המרחיבה דווקא‪ ,‬עליה נפרט להלן‪.‬‬
‫הגישה המרחיבה גורסת כי הבנק יכול לבצע קיזוז על בסיס ראיה רוחבית הן לצורך‬
‫קבלת החלטות עתידיות לגבי מתן אשראים נוספים והן לצורך קבלת תמונה מדויקת על‬
‫היקף חובותיו של הלקוח לבנק‪ ,‬היות וכלל חשבונות הלקוח חד הם‪ .‬גישה זו באה לידי‬
‫ביטוי במילותיו של הנשיא שמגר בפרשת בנק הפועלים‪:‬‬
‫מן ההיבט העיוני‪ ,‬זכות זו מושתתת על התפיסה‪ ,‬לפיה יחסי בנק לקוח‬
‫הם יחסי לווה מלווה ‪ ...‬כאשר יש ללקוח יותר מחשבון אחד‪ ,‬וכאשר‬
‫קיימות בחשבונותיו הן יתרות זכות והן יתרות חובה‪ ,‬נוצר אפוא מצב‬
‫שבו קיימים חיובים הדדיים בין הבנק ללקוחו‪ ,‬והבנק רשאי‪ ,‬באופן‬
‫עקרוני‪ ,‬לקזז את החיובים אלה מאלה ולקבל תמונה מדויקת בדבר‬
‫היקף חובות הלקוח כלפיו (או של הבנק כלפי הלקוח)‪ .‬הדבר עשוי‬
‫לאפשר קבלת החלטות (למשל‪ ,‬לעניין מתן אשראי נוסף)‪ ,‬המבוססות‬
‫על המצב האמיתי של חשבונות הלקוח‪ ,‬ולמנוע עיוות אפשרי העלול‬
‫להיגרם על‪-‬ידי התבוננות מבודדת על אחד החשבונות‪ ,‬אשר מצב‬
‫היתרות בו עלול שלא לשקף את מכלול היחסים בין הצדדים‪8.‬‬
‫(ההדגשות אינן במקור – ה‪.‬ר‪).‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪18‬‬
‫שם‪ ,‬פס' ‪ 2‬לפסק הדין‪.‬‬
‫ע"א ‪ 5293/90‬בנק הפועלים בע"מ נגד שאול רחמים בע"מ‪ ,‬מז(‪( )0003( /10-/19 ,/29 )3‬להלן‪:‬‬
‫פרשת בנק הפועלים )‪ .‬השוו לדוגמה למשפט האנגלי בו הקיזוז הבנקאי מתאפשר עקב זכותו של‬
‫הבנק לאחד את כלל החשבונות על‪-‬שם אותו הלקוח‪ ,‬וזאת בדומה לגישה המרחיבה אשר באה לידי‬
‫ביטוי בפרשת בנק הפועלים‪ .‬עם זאת‪ ,‬להבדיל מהמשפט הישראלי‪ ,‬הקיזוז הבנקאי האנגלי מוגבל‬
‫על‪-‬ידי הדרישה כי אופי החשבונות ביניהם נערך הקיזוז יהיו זהים (חשבון להתנהלות שוטפת‪,‬‬
‫מסחרי‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬טבת התשע"ה‬
‫קזז לי ואקזז לך‬
‫כאמור‪ ,‬נראה כי העדר היריבות‪ ,‬גם אם רק על פני השטח‪ ,‬בין שתי הגישות‪ ,‬האחת בעד‬
‫אישיות משפטית נפרדת לכל חשבון והאחרת‪ ,‬הרואה בכלל החשבונות ישות אחת‪ ,‬תרם‬
‫לחוסנה של הזכות ששיאה – הלכת הסתדרות הרבנים‪ 9.‬הלכה זו‪ ,‬נסבה על טענת‬
‫ההסתדרות כי זכותה לעיקול חשבונות הבנק של חברה פלונית‪ ,‬בשל חוב שזו חבה לה‪,‬‬
‫גוברת על זכותו של הבנק לקיזוז (לאחר הדרישה לעיקול) בין שני חשבונות החברה‬
‫לצורך כיסוי חובותיה כלפיו‪ .‬טענה זו כאמור נדחתה‪.‬‬
‫ראוי לציין‪ ,‬חיזוק מעמדו של הבנק בעקבות זכות הקיזוז לא היה חף מביקורת‪.‬‬
‫בהלכת הסתדרות הרבנים עצמה נאמר כי אין זו מדיניות ראויה שזכות הקיזוז תאפשר‬
‫את עדיפות הבנק על פני נושים אחרים‪ ,‬ולו בשל חוסר יכולתם של האחרונים לדעת מהו‬
‫היקף חובו של החייב לבנק‪ ,‬שכן זה משתנה מעת לעת‪ 10.‬למרות זאת‪ ,‬הוחלט כי יש‬
‫לבכר את הבנק על פני נושים אחרים בהיותו המקור המרכזי לקבלת אשראי ובשל‬
‫קיומה של ידיעה מכללא לסעיף הקיזוז עליו מוחתם הלקוח מראש בעת פתיחת החשבון‬
‫בבנק‪11.‬‬
‫זכות הקיזוז‪ ,‬חרף היותה מזוהה עימו‪ ,‬אינה שמורה רק לתאגיד הבנקאי דבר הבא‬
‫לידי ביטוי בפקודת פשיטת הרגל‪ 12.‬פקודה זו מעגנת את עדיפותה של זכות הקיזוז‬
‫הקיימת לכלל הנושים במצב בו החייב מוכרז כפושט רגל‪ .‬כך‪ ,‬בהתאם לפסק‪-‬הדין‬
‫בעניין אמדאוס‪ 13,‬כל אימת שנושה מצוי גם במעמד חייב (לאותו אדם) הוא יתועדף‪,‬‬
‫באמצעות קיזוז חובו‪ ,‬אף על פני הנושים המובטחים‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬אין מעמדו של הבנק שווה ערך למעמדו של נושה פרטי‪ .‬בהתאם להלכה‬
‫בעניין אלבס‪ 14,‬הבנק אינו נדרש להפעיל את זכות הקיזוז (לקזז בפועל) בטרם הוצא צו‬
‫חשבון הלוואה‪ ,‬חשבון נאמנות וכו') (ראו למשל‪BERNARD DAVID, CASH MANAGEMENT :‬‬
‫‪FOR BANKS AND SET-OFF: A COMPARISON OF SOUTH AFRICAN AND ENGLISH LAW 34‬‬‫)‪.38 (2013‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫לעיל ה"ש ‪.1‬‬
‫שם‪ ,‬פס' ‪ 00‬לפסק הדין‪.‬‬
‫שם‪ ,‬פס' ‪ 01‬לפסק הדין‪.‬‬
‫ס' ‪ 12‬לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש]‪ ,‬התש"ם‪.0099-‬‬
‫ע"א ‪ 1012293‬אמדאוס דוולופמנט אינק נ' הבנק למסחר בע"מ בפירוק (פורסם בנבו‪.)//.0./991 ,‬‬
‫לצורך תעדוף הנושה על פני שאר הנושים המובטחים ובכלל‪ ,‬נדרשים מס' תנאים‪ )0( :‬קיומו של‬
‫"אשראי הדדי" או "חוב הדדי" או "עסקים הדדיים אחרים"; (‪ )/‬החוב המקוזז בר תביעה; (‪)3‬‬
‫"העסקים" בהם מדובר יצרו חיובים כספיים‪ ,‬או עשויים להסתיים לגבי כל אחד מהצדדים בחיובים‬
‫כספיים; (‪ )2‬המועד הקובע לקיום ה"עסקים ההדדיים" הוא מועד צו הכינוס או מועד מינוי המפרק‬
‫הזמני (רק כאשר ברור שפני המפרק לפירוק ולא לשיקום)‪ .‬יש לציין‪ ,‬מועד בקשת צו הקפאת‬
‫הליכים לא ייח שב לנושה כמועד הקובע את ידיעתו כי החברה אינה סולבנטית! הערה‪ :‬הבנק לא‬
‫יתועדף על פני שאר הנושים במידה ונתן אשראי לחברה לאחר המועד הקובע‪.‬‬
‫ע"א ‪ 0191200‬בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אלבס (פורסם בנבו‪.)06.0./902 ,‬‬
‫‪19‬‬
‫הילה ראובן‬
‫מסחרי‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬טבת התשע"ה‬
‫עיקול כדי שתינתן לו קדימות לגביית חובו‪ 15.‬לעומת זאת‪ ,‬בסיטואציה בה המקזז הינו‬
‫נושה פרטי אין הדבר כך‪ .‬טלו לדוגמה את סיפור המקרה בעניין עותמאן‪ 16,‬שם המועצה‬
‫קיזזה את חובה ללא כל הודעה מראש ומבלי שנתנה דעתה לעיקול קודם אשר הוטל על‬
‫כספים אלה‪ .‬בית‪-‬המשפט קבע כי ככל שהיה עיקול קודם בתוקף‪ ,‬אין למועצה (כנושה‬
‫פרטי) כל זכות לקזז כספים אלו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בסיטואציה בה המקזז הינו נושה‬
‫פרטי‪ ,‬קיימת חשיבות לזכות ראשונים (המעקל או המקזז) וזכות הקיזוז אינה גוברת‬
‫אוטומטית על הזכות לעיקול‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬זכות הקיזוז הבנקאית שומרת על מעמדה בפסק דין אחד הרודף את‬
‫משנהו‪ ,‬וזאת במשך כשני עשורים לאחר הלכת הסתדרות הרבנים‪ .‬יפים לענייננו דבריה‬
‫של השופטת אניספלד בבית‪-‬משפט השלום בחדרה‪17:‬‬
‫ודוק‪ :‬חזקת הידיעה באה לתרץ את ההכרה בעדיפותה של זכות הקיזוז‬
‫הבנקאית על‪-‬פני זכויותיהם של נושים אחרים‪ ,‬חרף הקשיים הכרוכים‬
‫בכך; כדי לזכות באותה עדיפות בנסיבותיו של מקרה קונקרטי נדרש‬
‫בנק להראות שזכות קיזוז כזו אכן נתונה לו‪ ,‬להצביע על תנאיה‬
‫ולשכנע שבעיקול זכויות החייב אצלו לא היה כדי לאיינה וכי זכות‬
‫הקיזוז נותרה בת‪-‬פועל גם לאחר שהוטל העיקול‪( .‬ההדגשות אינן‬
‫במקור – ה‪.‬ר‪).‬‬
‫חיזוק לכך בא לידי ביטוי אף מאוחר יותר בפרשת עאנק‪ 18.‬שם נקבע כי חרף התנהלותו‬
‫רצופת המחדלים של הבנק‪ ,‬זכותו לקיזוז גוברת על עיקול שהוטל על חשבון החייב‪.‬‬
‫האמנם זכות הקיזוז הבנקאית מתרחבת ומעמדו של הבנק מתחזק? לא בהכרח‪.‬‬
‫מגבלות על זכות הקיזוז הבנקאית החלו לצוף על פני השטח כבר בתחילת דרכה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬פרשת דורען‪ 19‬אשר קבעה כי ללא הודעה במפורש או מכללא על הכוונה‬
‫לביצוע הקיזוז‪ ,‬הוא משולל כל תוקף‪ .‬אמנם‪ ,‬הודעה מכללא יכולה כשלעצמה להתפרש‬
‫במגוון רחב של דרכים (החל מרמיזה בעל פה ועד להודעה בכתב)‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬לזכות‬
‫הקיזוז יש גבולות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫שם‪ ,‬פס' ‪ /9‬לפסק‪-‬דינה של השופטת חיות‪.‬‬
‫ע"א (מחוזי חי') ‪ /911290‬עותמאן נ' המועצה המקומית דיר אל אסד (פורסם בנבו‪ ;)3.0./99/ ,‬ראו‬
‫גם‪ :‬הוצל"פ (נת') ‪ 06-999/2-09-9‬חברת אימושיין אימון ופיתוח אישי בע"מ נ' חייב (פורסם‬
‫בפסקדין‪ ,) /9.3./903 ,‬שם לא אושר למעסיק לקזז ממשכורתו האחרונה של העובד‪ ,‬מפרעה‬
‫ששולמה לו מראש‪ ,‬וזאת בשל קיומו של צו עיקול המוטל על משכורתו‪.‬‬
‫ע"ר (שלום חד') ‪ 2990/-9/-00‬הזוכה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ‪ ,‬פס' ‪ 6‬לפסק הדין (פורסם‬
‫בפדאור‪.)2.0./900 ,‬‬
‫רע"ץ (שלום נצ') ‪ 02010-09-03‬עאנק נ' בנק לאומי בע"מ (פורסם בפדאור‪.)0.6./902 ,‬‬
‫ע"א ‪ 1101209‬סקלי נ' דורען בע"מ‪ ,‬פ"ד מו(‪ ,900 )1‬פס' ‪ 0‬לפסק דינו של השופט לוין (‪.)000/‬‬
‫מסחרי‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬טבת התשע"ה‬
‫קזז לי ואקזז לך‬
‫לדעתנו‪ ,‬צעד לקראת שינוי בגישתם של בתי המשפט כלפי היקפה של זכות הקיזוז‬
‫משתקף דווקא בפסיקה של בית‪-‬משפט השלום בפרשת בנק דיסקונט‪ 20,‬בעוד‬
‫שמשמעותה של פסיקה זו כמעט ונעלמה מן העין‪ .‬אם עד כה הלכו שתי הגישות‪,‬‬
‫המצמצמת והמרחיבה‪ ,‬זו לצד זו‪ ,‬כעת ניווכח כי הסתירה ביניהן שרירה וקיימת‪ ,‬ואולי‬
‫אף מהווה‪ ,‬במידת מה‪ ,‬איום על זכות הקיזוז‪.‬‬
‫בפרשת בנק דיסקונט‪ 21,‬דובר על מקרה בו ללקוח הבנק היו שני חשבונות באותו‬
‫הסניף‪ .‬האחד‪ ,‬משותף לו ולזוגתו והאחר‪ ,‬חשבון חברה לה הוא ערב‪ .‬לצורך כיסוי יתרת‬
‫חובה בחשבון החברה‪ ,‬העביר הבנק את כספי הפיקדון וניירות הערך הקיימים בחשבון‬
‫המשותף לחשבון החברה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הבנק ביצע קיזוז בין שני החשבונות‪ .‬בסיום‬
‫הפעולה‪ ,‬נותרה יתרת החובה בחשבון המשותף על כנה‪ .‬השופטת פלד קבעה כי אין‬
‫להתייחס בנפרד לכל רכיב בחשבון (פיקדונות‪ ,‬תיק ניירות ערך‪ ,‬מסגרת אשראי וכיוצא‬
‫באלה)‪ 22,‬אלא ליתרת הזכות הסופית המשוקללת של כלל הרכיבים יחדיו‪ .‬על הבנק‬
‫מוטלת חובה לבצע מעין "קיזוז פנימי" בין כלל רכיבי החשבון קודם להעברת יתרת‬
‫הזכות‪ ,‬ככל שקיימת‪ ,‬לחשבון אחר של הלקוח המצוי אותה עת ביתרת חובה‪ 23.‬קרי‪,‬‬
‫זכותו של הבנק לראיה רוחבית בכלל חשבונות הלקוח וקיזוז החוב כלפיו כפופה‬
‫לאחריותו לכל חשבון בנפרד‪ .‬ללמדך‪ ,‬כל חשבון הוא מעין אישיות נפרדת‪ .‬נראה‬
‫בעינינו כי דווקא צידודה של השופטת פלד בגישה המצמצמת בהיקפה של זכות הקיזוז‪,‬‬
‫נתפס כצעד לקראת שינוי בגישת הפסיקה כלפי זכות זו‪ ,‬ובהתאמה לפגיעה במעמדו של‬
‫הבנק‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬פסיקתה של השופטת פלד‪ ,‬המתבטאת בהצרת היקפה של זכות‬
‫הקיזוז הבנקאית‪ ,‬משליכה באופן עקיף על מעמדו של הבנק‪ ,‬וזאת על ידי צמצום הפער‬
‫הקיים בין מעמדו של התאגיד הבנקאי כנושה כל יכול לבין מעמדם של נושים מן‬
‫השורה‪ .‬כך‪ ,‬ככל שהפער ביניהם קטן יותר‪ ,‬כך הפגיעה במעמדו של הבנק מתבטאת‬
‫בעוצמה גדולה יותר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לא נעלם מעינינו כי פסיקתה של השופטת פלד הותירה את דרך חישובה‬
‫של יתרת הזכות הסופית המשוקללת בחשבון הלקוח‪ ,‬בטרם ביצוע קיזוז רוחבי‪ ,‬לשיקול‬
‫דעתו של הבנק‪ .‬כך למשל‪ ,‬לצורך שקלול היתרה המשוקללת בחשבון‪ ,‬באפשרותו של‬
‫הבנק להתחשב בכספים עתידיים (שיקים מעותדים ותגמולי סליקה מחברות האשראי)‬
‫או ערבויות לטובת החשבון אשר יגדילו את יתרת הזכות המשוקללת או לחילופין‬
‫להימנע מחיסור הערבויות שניתנו על‪-‬ידי הלקוח לטובת אחר‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬ייתכן כי‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫תא"ק (שלום ת"א‪-‬יפו) ‪ 12/99-99‬בנק דיסקונט סניף שדרות עמנואל נ' אדיר (פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪( )1././903‬להלן‪ :‬פרשת בנק דיסקונט)‪.‬‬
‫שם‪.‬‬
‫שם‪ ,‬פס' ‪ 29‬לפסק הדין‪ .‬השופטת פלד מסתמכת גם על ע"א ‪ 3/3299‬אלתית בע"מ נ' בנק לאומי‬
‫לישראל בע"מ‪ ,‬פ"ד לז(‪ ,)0093( 610 ,613 )/‬בהקשר של זכויות עיקול בחשבון עו"ש; וכן על רע"א‬
‫‪ 013206‬ביטון נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו‪.)01.0/.0001 ,‬‬
‫פרשת בנק דיסקונט‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,/0‬פס' ‪ 21‬לפסק הדין‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הילה ראובן‬
‫מסחרי‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬טבת התשע"ה‬
‫שיקול הדעת הניתן לבנק בסוגיה זו מהווה הגנה מספקת על היקפה של זכות הקיזוז‬
‫הבנקאית‪.‬‬
‫ייתכן וניתן יהיה לראות ביטוי נוסף לתזה המוצגת בחיבור זה גם בהליך הפלילי‪.‬‬
‫במסגרת החלטת ביניים בפרשת כעכוש‪ 24‬אשר ניתנה אך לאחרונה‪ ,‬התבקש חילוט‬
‫(נטילת הבעלות על ידי המדינה ברכוש של אדם אשר ביצע עבירה)‪ 25‬נכסיהם של‬
‫חשודים בעבירות בהיקף כספי של מיליוני שקלים‪ .‬בית‪-‬המשפט קבע כי זכותה של‬
‫המדינה לחילוט גוברת על זכות הבנק לקיזוז החוב האמור‪ .‬החלטה זו ראתה בתכלית‬
‫הקיזוז להקטנת נזקי הבנק כמטרה נחותה מתכליותיו של המשפט הפלילי וביניהן מיגור‬
‫הפשיעה הכלכלית‪ .‬בנקודה זו נציין כי היות והליך זה מצוי בראשיתו‪ ,‬טרם נסתם הגולל‬
‫על הפרשה ותתכן תפנית אשר תחזיר "עטרה ליושנה"‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לזהות אי אילו סדקים בגישתו הדפנסיבית של בית‪-‬המשפט כלפי זכות‬
‫הקיזוז הבנקאית‪ ,‬גם אם מדובר בקולות בודדים בלבד אשר אין להם אלא השפעה‬
‫מועטה על מקרה פרטני‪ .‬נראה כי מקרים אלה מהווים סמן לבאות‪.‬‬
‫‪ 24‬ה"ת (שלום עכו) ‪ 23999-92-02‬בנק מזרחי טפחות נ' כעכוש (פורסם בנבו‪.)/.6./902 ,‬‬
‫‪ 25‬ב"ש (מחוזי י‪-‬ם) ‪ 0206291‬מדינת ישראל נ' סיטבון‪ ,‬פס' ‪( 36‬פורסם בנבו‪ .)0.9./991 ,‬ראו גם‪:‬‬
‫בש"פ ‪ 6901291‬מדינת ישראל נ' סיטבון‪ ,‬פס' ‪ 0‬לפסק הדין (פורסם בנבו‪.)30.09./991 ,‬‬
‫‪22‬‬