‫מיסים א' אור לוי‬ ‫קיזוז הפסדים‬ ‫סדר עבודה‪:‬‬ ‫‪.1‬בניית טבלה‪ -‬הטבלה נדרשת להכיל את הנתונים המופיעים בשאלה לכל שנה בנפרד‪ .‬מומלץ לסדר‬ ‫את הנתונים בצורה ממוינת כלומר לפי קטגוריות‪ :‬הפסדים מועברים‪ ,‬הפסדים שוטפים‪,‬‬ ‫והכנסות)מומלץ לעשות הפרדה בסדר בין ישראל לבין חו"ל‪.‬‬ ‫‪ .2‬קביעת סדר קיזוז ההפסדים בהתאם לסדר כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬הפסדים מועברים בהתאם לסדר של הפסדים רגילים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הפסד הון מניירות ערך‪)92-‬א'()‪.(4‬‬ ‫ג‪ .‬הפסד הון חו"ל‪-‬סעיף ‪)92‬א'()‪.(3‬‬ ‫ד‪ .‬הפסד הון ישראל‪-‬סעיף ‪)92‬א'()‪.(1‬‬ ‫ה‪ .‬הפסדים פאסיביים חו"ל‪-‬סעיף ‪.(1) 29‬‬ ‫ו‪ .‬הפסדים מעסק חו"ל‪-‬סעיף ‪:(2)29‬‬ ‫‪ .1‬עסק שאינו נשלט‪(1-‬הפסד שוטף‪ :‬סעיף ‪)(2)29‬א'‪-‬ג'(‬ ‫‪(2‬הפסד מועבר‪ :‬סעיף‪)(2)29‬ד'(‪.‬‬ ‫‪ .2‬עסק נשלט‪)(2)29-‬א'‪-‬ג'‪,‬ה'(כאשר נגיע לשלב שמעבירים הפסידם מעסק נשלט לישראל‬ ‫יש לעצור ולהמשיך הלאה ע"פ הסדר ולחזור אליו בסוף‪.‬‬ ‫ז‪ .‬הפסדים ספציפיים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הכנסות מראש‪-‬סעיף ‪)8‬ב'(‪.‬‬ ‫הפסד משכירות‪ -‬סעיף ‪)28‬ח'(‪.‬‬ ‫פחת בישראל‪-‬סעיף ‪.22‬‬ ‫ח‪ .‬הפסד שוטף מעסק בישראל‪-‬סעיף ‪)28‬א'(‪.‬‬ ‫ט‪ .‬המשך קיזוז הפסד מעסק נשלט לאחר קיזוזו בחו"ל‪.‬‬ ‫מס' הסעיף‬ ‫מקור ההפסד‬ ‫מקום יצירת ההפסד שוטף\מועבר‬ ‫לוי‬ ‫הפסדאור‬ ‫מיסים א'‬ ‫בישראל‬ ‫סעיף ‪28‬‬ ‫‪)28‬א(‬ ‫‪)28‬ב'(‬ ‫עסק\משלח יד‬ ‫עסק\משלח יד‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫שוטף‬ ‫מועבר‬ ‫‪)28‬ג'(‬ ‫עסק\משלח יד‬ ‫ישראל‬ ‫שוטף‪/‬מועבר‬ ‫‪)28‬ח'(‬ ‫השכרת בניין‬ ‫ישראל‬ ‫שוטף\מועבר‬ ‫‪22‬‬ ‫הפסד פחת‬ ‫ישראל‬ ‫‪)(1)29‬א'(‬ ‫הפסד פאסיבי‬ ‫חו"ל‬ ‫שוטף‬ ‫‪)(1)29‬ב'(‬ ‫הפסד פאסיבי‬ ‫חו"ל‬ ‫מועבר‬ ‫‪)(2)29‬א'(‬ ‫עסק\משלח יד‬ ‫חו"ל‬ ‫שוטף‬ ‫‪)(2)29‬ב'(‬ ‫‪)(2)29‬ג'(‬ ‫עסק\משלח יד‬ ‫עסק\משלח יד‪-‬‬ ‫נשלט‬ ‫עסק\משלח יד‬ ‫חו"ל‬ ‫חו"ל‬ ‫שוטף‬ ‫שוטף‬ ‫חו"ל‬ ‫מועבר‬ ‫‪)(2)29‬ה'(‬ ‫עסק‪/‬משלח יד‪-‬‬ ‫נשלט‬ ‫חו"ל‬ ‫שוטף‬ ‫‪)92‬א'()‪(1‬‬ ‫הפסד הון‬ ‫ישראל‪/‬חו"ל‬ ‫שוטף‬ ‫‪)92‬א'()‪(3‬‬ ‫הפסד הון‬ ‫חו"ל‬ ‫שוטף‬ ‫‪)92‬א'()‪(4‬‬ ‫הפסד הון מנייר‬ ‫ערך‬ ‫ישראל‪/‬חו"ל‬ ‫שוטף‬ ‫‪)92‬ב'(‬ ‫הפסד הון מועבר‬ ‫ישראל‪/‬חו"ל‬ ‫מועבר‬ ‫מקורות הכנסה לקיזוז ההפסד‬ ‫כנגד כל מקור הכנסה הן בישראל והן בחו"ל‬ ‫א‪ .‬הכנסה מעסק‪/‬משלח יד)עסק=עסק‬ ‫אקראי אך לא עסקת אקראי(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רווח הון שבעסק‪/‬במשלח יד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ההכנסה ממשכורת בהתאם לסעיף‬ ‫‪ (2)2‬בהינתן שלושה תנאים‬ ‫מצטברים‪:‬‬ ‫‪ .1‬לנישום אין הכנסה מעסק או‬ ‫משלח יד בשנת הקיזוז‬ ‫‪ .2‬הנישום חדל לעסוק בעסק או‬ ‫במשלח היד שאת ההפסד ממנו‬ ‫הוא מבקש לקזז‬ ‫‪ .3‬מקורו של ההפסד אינו מחברת‬ ‫בת‪ ,‬חברה משפחתית או חברה‬ ‫שקופה‪.‬‬ ‫הנישום יכול להחליט שלא לקזז הפסדים‬ ‫אלו כנגד‪:‬‬ ‫יחיד‪ -‬רווח הון אינפלציוני ריבית או דיבידנד‬ ‫ששיעור המס עליהם אינו עולה על ‪.25%‬‬ ‫נישום אחר‪ -‬כנגד רווח הון אינפלציוני‬ ‫ששיעור המס עליו הינו ‪10%‬‬ ‫כנגד הכנסות מאותו בניין בהתאם ל‪)28‬י'(‬ ‫ניתן לקיזוז גם כנגד רווח הון או שבח‬ ‫מאותו בניין‬ ‫סעיף ‪ 22‬הפסד מפחת‬ ‫שוטף\מועבר‬ ‫כנגד הכנסתו מאותו מקור פיזי)מקור פיזי‬ ‫פס"ד אמינוף(‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 29‬הפסד חו"ל‬ ‫‪)(2)29‬ד'(‬ ‫כנגד הכנסה פאסיבית מחו"ל‪.‬‬ ‫הפסד שמקורו בפחת יותר בקיזוז גם כנגד‬ ‫רווח הון במכירת אותו בניין‪.‬‬ ‫כנגד הכנסה פאסיבית מחו"ל‪.‬‬ ‫הפסד מדמי שכירות שמקורו בפחת יותר‬ ‫בקיזוז גם כנגד רווח הון במכירת אותו‬ ‫בניין‪.‬‬ ‫כנגד הכנסתו החייבת מעסק‪/‬משלח יד‬ ‫בחו"ל לרבות רווח הון בעסק‪/‬משלח יד‪.‬‬ ‫כנגד הכנסה פאסיבית מחוץ לישראל‪.‬‬ ‫עסק נשלט‪ -‬יקוזז כנגד כל הכנסה בישראל‪.‬‬ ‫כנגד הכנסתו מעסק‪/‬משלח יד מחוץ‬ ‫לישראל‪ ,‬לרבות רווח הון מעסק‪/‬משלח יד‬ ‫מחוץ לישראל‪.‬‬ ‫כנגד רווח הוא מעסק או משלח יד בישראל‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 92‬הפסד הון‬ ‫תחילה כנגד רווח הון ריאלי ולאחר מכן‬ ‫כנגד רווח הון אינפלציוני חייב ביחס של‬ ‫‪1:3.5‬‬ ‫תחילה כנגד רווח הון מחו"ל ורק לאח"כ‬ ‫כנגד רווח הון בישראל לפי ‪)92‬א'()‪-(1‬כנגד‬ ‫רווח הון ריאלי ולאחר מכן כנגד רווח הון‬ ‫אינפלציוני חייב ביחס של ‪1:3.5‬‬ ‫חריג‪ -‬כנגד סעיפים ‪1‬או ‪ 3‬ובנוסף ישנה‬ ‫אפשרות גם קיזוז כנגד‪(1 :‬הכנסה מריבית‬ ‫או דיבי' ששולמו בשל אותו ניי"ע‪ (2.‬כנגד‬ ‫הכנסה מריבית או דיבי' בשל ניי"ע אחר אך‬ ‫ששיעור המס החל עליהם לא יעלה על‬ ‫‪.25%‬‬ ‫כנגד רווח הון ע"פ ‪)92‬א'(‪.‬‬ ‫סעיף ‪)8‬ב'( סעיף שמקורו בהכנסות מראש מקוזז כנגד כל סוג של הכנסה‪.‬‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫הערות לגבי הפסדי הון‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫כאשר מדובר בהפסד שוטף עדיף להתחיל מהפסדים ממכירת ניי"ע‪)92-‬א'()‪ (4‬ורק‬ ‫לאחר מכן נעבור להפסדי הון רגילים‪ ,‬וזאת מכיוון שכאשר הפסד הון ממכירת נייר ערך‬ ‫הינו הפסד שוטף קיימים יותר מקורות שניתן לקזז כנגדם‪.‬‬ ‫הפסד ממכירת נייר ערך מועבר מאבד את תנאיו והופך להפסד הון רגיל‪.‬‬ ‫עיקרון העל בפתרון שאלת הפסדים‬ ‫השאלה המנחה בבואנו לבחון כיצד לבצע את הקיזוז היא באיזה הפסד מדובר? נחלץ את‬ ‫הנתונים המילוליים מהשאלה ו"נלביש" אותך על הסעיף הנכון בפקודה‪ .‬רק לאחר שעשינו זאת‬ ‫ויש לנו תשובה לשאלה "באיזה הפסד מדובר")מקום ההפסד סוג ההפסד ומה הסעיף המתיר‬ ‫את קיזוזו(‪-‬נדע מול איזה הכנסה ניתן לבצע את הקיזוז בהתאם להוראות הפקודה‪.‬‬ ‫סדר הפעולות בזמן הבחינה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫כפי שלמדנו ותרגלנו‪ ,‬קודם כל נבנה שלוש טבלאות)חו"ל‪ ,‬ישראל‪ ,‬מועבר‪-‬במידה ויש(‪.‬ונכניס‬ ‫אליהם את כל הנתונים)מזכיר לכם כי הפסדים עדיף להדגיש במרקר על מנת שלא תשכחו‬ ‫לטפל בהם(‪.‬‬ ‫לאחר שסדרנו את כל הנתונים בטבלה אנו עוצרים ונזכרים בסדר הקיזוז כפי שלמדנו)מצ"ב‬ ‫מערך השיעור וסדר הקיזוז למי שאין(‪.‬‬ ‫לאחר שבחרנו בסוג ההפסד הנכון‪ ,‬נחפש אותו באבלה שבנינו)לצורך העניין‪ -‬הפסד מועבר‪,‬‬ ‫במידה ואין הפסד הון חו"ל(‪.‬‬ ‫כעת נשאל את השאלה החשובה ביותר "מול איזה הכנסות מותר לקזז הפסד זה?"‬ ‫התשובה נמצאת אצלכם בפקודה‪ .‬ומבצעים את הקיזוז‪.‬‬ ‫כעת אם נותר הפסד‪ ,‬נחפש הכנסות נוספות שהן ברות קיזוז מול אותו הפסד)שוב נחפש‬ ‫רווח הון מחו"ל‪ ,‬במידה ואין רווח הון מישראל( על מנת ל"חסל" את ההפסד‪ .‬רק כאשר הבנו‬ ‫שאין עוד הכנסות ברות קיזוז מול אותו סוג הפסד נכתוב עליו בטבלה בגדול "הפסד מועבר"‬ ‫ורז אז נעבור להפסד הבא‪.‬‬ ‫זהו זה ככה עושים מהפסד להפסד עד שכל עד שכל ההפסדים התאפסו והועברו לשנים‬ ‫הבאות או שאינם ברי קיזוז כלל‪.‬‬ ‫נקודות נוספות‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫דגש חשוב‪ :‬לא עוברים לסעיף הבא עד שבודקים שכל ההפסדים במסגרת הסעיף עליו‬ ‫אנחנו עובדים קוזזו או שאין מול מה לקזזם עוד‪.‬‬ ‫אם בשאלה יש יותר משנה אחת לקיזוז)וסביר להניח שכך יהיה( לא לשכוח כי ההפסדים‬ ‫המועברים שיש לנו בתום השנה הראשונה יהיו ההפסדים הראשונים שמהם נתחיל את‬ ‫הקיזוז בשנה החדשה‪.‬‬ ‫ההכנסות שיוותרו הן ההכנסה החייבת של הנישום‪ .‬לשים לב כי במידה ושאלו בנדרש‬ ‫"מה חבות המס‪ "...‬את תצטרכו להכפיל את ההכנסה החייבת הזו בשיעור מס רלוונטי‪.‬‬ ‫לא לשכוח שגם בשנה הזו)השנייה( צריך לציין הפסדים מועברים לשנים הבאות‪.‬‬ ‫נקודת המוצא בקיזוז הפסדים היא שהפסד פלוני לא ניתן לקיזוז אלא אם נאמר אחרת‬ ‫בפקודה‪.‬‬ ‫ניתן לקזז רק הפסד בר קיזוז המוזכר בפקודה‪ .‬כל הפסד שאינו מוזכר בפקודה‪ ,‬אינו‬ ‫ניתן לקיזוז‪.‬‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫דבר נוסף‪ -‬בהפסדים עובדים מאוד מסודר ולכן חשוב שנקודת המבט שלכם תהיה צרה‬ ‫וממוקדת‪ .‬ישנו סיכוי גדול שבשלב כלשהוא במהלך השאלה )בעיקר בהתחלה ובאמצע( תמצאו‬ ‫את עצמכם מבולבלים ואפילו ב"בלק אאוט" ופתאום כל הנתונים יראו מבולבלים והסדר הנכון‬ ‫יברח‪.‬‬ ‫מה עושים?‬ ‫עוצרים ושואלים את עצמנו "באיזה הפסד מדובר?" הולכים לסעיף בפקודה שמטפל‬ ‫בסוג ההפסד הזה ואז בודקים איזה הכנסות ניתן לקזז ממנו‪.‬‬ ‫הכלל המנחה הוא "לחשוב בקטן"‪ ,‬הכוונה היא להיכנס לראש של ההפסד שעליו אתם עובדים‬ ‫ולחשוב רק עליו‪ ,‬ועל ההכנסות שמותר לקזז ממנו‪ .‬ולהתקדם הלאה עד שמטפלים בכל‬ ‫ההפסדים‪.‬‬ ‫•‬ ‫פתרון שאלה ממבחן‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫•‬ ‫ניתן לקזז רק הפסד בר קיזוז המוזכר בפקודה‪ .‬כל הפסד שאינו מוזכר בפקודה‪ ,‬אינו‬ ‫ניתן לקיזוז‪.‬‬ ‫סעיף ‪)28‬א'(‪-‬קיזוז הפסד שוטף‬ ‫הסעיף מאפשר לקזז הפסד שוטף הנוצר בשנת המס מעסק או ממשלח יד כנגד הכנסה מכל‬ ‫מקור‪ .‬לנישום קיימת אפשרות לקזז את ההפסד ממקור ההכנסה בעל שיעור המס הגבוה ביותר‬ ‫ובכך לרדת בסולם החבות במס‪ .‬סעיף ‪)28‬א'( מאפשר לקזז את ההפסדים כנגד כל מקור‪ ,‬לכן‬ ‫הקיזוז המומלץ ביותר הוא כנגד ההכנסה החייבת בעלת שיעור המס הגבוה ביותר‪.‬‬ ‫סעיף ‪)28‬ב'(‪ -‬קיזוז הפסד מועבר כנגד הכנסה‪/‬רווח הון‪ /‬שבח מעסק‪/‬משלח יד או הכנסת‬ ‫משכורת‬ ‫הסעיף קובע כי במצב בו לא ניתן לקזז את ההפסד הקבוע בסעיף ‪)28‬א'(‪ -‬הפסד שוטף‪ ,‬ניתן להעביר‬ ‫את ההפסד לשנים הבאות‪ ,‬ללא הגבלת זמן לקיזוז כנגד מקורות ההכנסה הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכנסה מעסק או ממשלח יד‪ -‬ניתן לקזז הפסד מעסק‪/‬משלח יד כנגד כל מקור‪ .‬כלומר אין הגבלה‬ ‫לקיזוז מאותו העסק‪/‬משלח יד‪.‬‬ ‫‪ .2‬רווח הון או שבח בעסק או בשלח יד‪ -‬שבח הינו רווח הנוצר ממכירת מקרקעין בישראל‪.‬‬ ‫‪ .3‬הכנסה ממשכורת מכוח סעיף ‪ -(2)2‬בהתקיים שלושה תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫א‪ .‬לנישום אין הכנסה מעסק או ממשלח יד בשנת הקיזוז‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנישום חדל לעסוק בעסק או במשלח היד שאת ההפסד ממנו הוא מבקש לקזז‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מקורו של ההפסד אינו מחברת בית‪ ,‬חברה משפחתית או חברה שקופה‪.‬‬ ‫ניתן לראות כי סעיף זה בניגוד לסעיף ‪)28‬א'( מגביל את המקורות שמהן ניתן לקזז‪ .‬להלן ריכוז‬ ‫המקורות שמהן הסעיף מאפשר לקזז את ההפסדים‪:‬‬ ‫סעיף ‪)28‬ב'(‬ ‫הכנסה מעסק‪/‬משלח‬ ‫יד‬ ‫רווח הון‪/‬שבח‬ ‫בעסק‪/‬משלח יד‬ ‫הכנסת משכורת‪ -‬סעיף‬ ‫‪(2)2‬‬ ‫לנישום אין הכנסה‬ ‫מעסק או ממשלח יד‬ ‫בשנת הקיזוז‪.‬‬ ‫הנישום חדל לעסוק‬ ‫בעסק או במשלח היד‬ ‫שאת ההפסד ממנו‬ ‫הוא מבקש לקזז‪.‬‬ ‫מקורו של ההפסד אינו‬ ‫מחברת בית‪ ,‬חברה‬ ‫משפחתית או חברה‬ ‫שקופה‪.‬‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫סעיף ‪)28‬ג'(‪ -‬הכנסות שבגינם ניתן לא לקזז הפסדים‬ ‫הסעיף מאפשר לנישום למרות קיומם של סעיפים סעיף ‪)28‬א'( ו‪)28 -‬ב'( לבקש שלא לקזז את‬ ‫ההפסד כנגד רווח הון אינפלציוני )שיעור המס עליו הינו ‪ .(10%‬לגבי יחיד‪ ,‬קיימת אפשרות שלא לקזז‬ ‫כנגד רווח הון אינפלציוני‪,‬ריבית או דיבידנד ששיעור המס עליהם אינו עולה על ‪.25%‬‬ ‫סעיף ‪)28‬ח'(‪ -‬קיזוז הפסד בגין הכנסת שכירות בניין‬ ‫הסעיף קובע שהפסד שהיה לאדם מהשכרת בניין‪ ,‬ניתן לקזזו כנגד הכנסתו מאותו בניין בשנים‬ ‫הבאות‪.‬‬ ‫** יש לשים לב כי אילו השכרת הבניין מגיעה לכדי עסק‪ ,‬יש לפעול בהתאם לסעיפים ‪)28‬א'( ו‪-‬‬ ‫‪)28‬ב'( ולא בהתאם לסעיף זה‪.‬‬ ‫סעיף ‪)28‬י'(‪ -‬קיזוז הפסד מהשכרה‬ ‫הסעיף קובע כי ניתן לקזז הפסד מהשכרה כנגד רווח הון ושבח הנוצרים ממכירת אותו מבנה‪ .‬יש‬ ‫לשים לב כי הסעיף דן בהפסדים מהשכרה פאסיבית‪ ,‬שכן על הפסדים מהשכרה שמגיעים לכדי עסק‬ ‫חלים סעיפים ‪)28‬א'( ו‪)28 -‬ב'(‪.‬‬ ‫סעיף ‪)8‬ב'(‬ ‫סעיף ‪)8‬ב'( סיפא קובע כי גם נישום המדווח על בסיס מצטבר‪ ,‬ידווח לצרכי מס על הכנסות מראש‬ ‫מהשכרה מכוח סעיפים ‪ (6)2‬או ‪ (7)2‬על בסיס מזומן‪.‬‬ ‫הסעיף קובע כי לאור העובדה שההכנסות מדווחות לצרכי מס מראש‪ ,‬קיימות הוצאות שמוצאות‬ ‫בייצור אותה הכנסה בשנים מאוחרות יותר שאין מה לקזז כנגדם‪ ,‬שכן סעיף ‪)28‬ח'( מאפשר לקזז‬ ‫הפסד מהשכרה של בניין רק כנגד הכנסות מאותו בניין )ההכנסות דווח מראש(‪ .‬לכן סעיף ‪)8‬ב'(‬ ‫קובע הקלה לפיה יש לקזז את ההוצאות בשנים המאוחרות בהתאם לשלבים כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬קיזוז כנגד הכנסה מכל מקור באותה שנת מס שבה מוצאת ההוצאה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אילו נותר עודף מההפסד‪ ,‬יש לתקן לאחור ולקזז כנגד ההכנסות משכירות שדווחו מראש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אילו עדיין נותרת יתרת הפסד‪ ,‬יתרה זו מועברת לשנים הבאות ושומרת על אופייה כהפסד‬ ‫מהשכרה מכוח סעיף ‪ (6)2‬או ‪.(7)2‬‬ ‫סעיף ‪ -22‬זקיפת פחת משנה לשנה‬ ‫סעיף ‪ 22‬קובע כי ניתן לקזז הפסד מפחת שמקור הכנסתו אינו מעסק‪ ,‬כנגד הכנסות מאותו מקור‬ ‫בשנים הבאות‪.‬‬ ‫ללא סעיף ‪ 22‬לא ניתן לקזז את ההפסד מפחת‪ .‬סעיף ‪ 22‬מקל ומאפשר לקזז הפסד מפחת כנגד‬ ‫אותו מקור‪.‬‬ ‫פס"ד אמינוף דן בכוונה של "אותו מקור"‪ .‬בהתאם לפס"ד זה הכוונה היא לאותו מקור פיזי )אותה‬ ‫מכונה( ולא לאותו מקור משפטי )כל מקור ‪.((6)2‬‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫סעיף ‪ -29‬קיזוז הפסדים פירותיים שנוצרו בחו"ל‬ ‫סעיף ‪ -(1)29‬קיזוז הפסד שנוצר מהכנסה פאסיבית‬ ‫הכנסה פאסיבית‪ -‬מוגדרת בחוק כמקורות ההכנסה הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכנסה מריבית‬ ‫‪ .2‬הכנסה מהפרשי הצמדה כולל הפרשי שער‬ ‫‪ .3‬הכנסה מדיבידנד‬ ‫‪ .4‬הכנסה מדמי שכירות‬ ‫‪ .5‬הכנסה מתמלוגים‬ ‫יש לשים לב שלא מדובר בהכנסה מעסק או ממשלח יד‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן לקזז הפסד משכר דירה שנמצא‬ ‫בצרפת כנגד הכנסות ריבית שנוצרו מפיקדון בבנק בבלגיה‪.‬כללים אלה הם בניגוד לכללים שנקבעו‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫שלבים לקיזוז הפסד פאסיבי‬ ‫א‪.‬‬ ‫יקוזזו הפסדים שנובעים מ"הכנסה פאסיבית" בחו"ל‪ ,‬כנגד הכנסה פאסיבית שהופקה בחו"ל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יתרת ההפסדים שלא קוזזה תועבר לשנים הבאות ותקוזז רק כנגד ההכנסה הפאסיבית שנוצרה‬ ‫בחו"ל‪.‬‬ ‫הקלה ‪ -‬דמי שכירות מחו"ל‬ ‫ניתן לקזז הפסד מדמי שכירות של בניין בחו"ל שנובע מהוצאות פחת‪ ,‬גם כנגד רווח הון במכירת‬ ‫אותו בניין‪ .‬נדגיש כי גם במקרה זה הנישום רשאי לקזז את ההפסדים כנגד הכנסות בשיעור מס‬ ‫הגובה ביותר וכך להמשיך הלאה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(2)29‬הפסד מעסק‪/‬משלח יד שנוצר בחו"ל )לא עסק נשלט(‬ ‫סדר הקיזוז‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הפסד מעסק‪ /‬משלח יד בחו"ל יקוזז תחילה כנגד הכנסה מעסק ‪ /‬ממשלח יד בחו"ל באותה שנה‪,‬‬ ‫לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫יתרת ההפסד שלא קוזזה בשלב הראשון תקוזז כנגד יתרת הכנסה פאסיבית בחו"ל באותה‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫יתרה ההפסד שלא קוזזה לאחר השלב שני‪ ,‬תקוזז כנגד הכנסה מעסק או ממשלח יד בחו"ל‬ ‫לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד בחו"ל בשנים הבאות‪.‬‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫עסק נשלט‬ ‫סעיפים ‪)(2)29‬ג'(‪)(2)29 -‬ה'( קובעים דין מיוחד להפסד שנוצר בעסק שהשליטה והניהול עליו‬ ‫מתבצעים מישראל‪.‬‬ ‫להלן שלבי הקיזוז‪:‬‬ ‫א‪ .‬קיזוז כנגד הכנסה מעסק ‪ /‬ממשלח יד בחו"ל באותה שנה‪ ,‬לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יתרת ההפסד שלא קוזזה בשלב הראשון תקוזז כנגד יתרת הכנסה פאסיבית בחו"ל באותה שנה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לנישום קיימת אופציה לקזז את יתרת ההפסד כנגד הכנסות חייבות שהופקה בישראל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נותרה יתרת הפסד‪ ,‬תקוזז יתרת ההפסד בשנים הבאות כנגד הכנסה חייבת מעסק או משלח יד‬ ‫בחו"ל לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬נותרה יתרת הפסד‪ ,‬תקוזז אם הנישום בוחר בכך כנגד הכנסה חייבת מעסק או ממשלח יד‬ ‫בישראל‪ ,‬לרבות רווח הון או שבח בעסק או במשלח היד בישראל‪.‬‬ ‫סעיף ‪-92‬הפסד הון‬ ‫הכלל המנחה‪ :‬הפסד הון ניתן לקיזוז רק כנגד ריווח הון!)למעט הפסד מניירות ערך אשר‬ ‫לגביו ישנה הוראה ספציפית אשר תפורט בהמשך(‪.‬‬ ‫בניגוד להפסדים פירותיים הפסדי הון הם הפסדים "בינלאומיים" כלומר הפסד הון מישראל‬ ‫ניתן לקיזוז גם כנגד רווח הון מחו"ל להיפך הפסד הון מחו"ל ניתן לקיזוז כנגד רווח הון‬ ‫מישראל‪ .‬השוני היחיד הוא קדימות הקיזוז ‪)92‬א'()‪-(3‬יפורט בהמשך‪.‬‬ ‫סעיף ‪)92‬א'()‪(1‬‬ ‫הפסד הון שוטף מקוזז כנגד רווח הון מכל סוג הן בחו"ל והן בישראל‪ ,‬הן עסקי והן רגיל‪ .‬נדגיש כי‬ ‫הפסד הון יותר בקיזוז במידה ואילו היה ריווח הוא היה חייב במס‪ .‬כך שלדוגמא אילו שיעור המס‬ ‫בחו"ל גבוה משיעור המס בישראל רווח ההון לא יהיה חייב במס ולכן הפסד ההון לא יותר בקיזוז‪.‬‬ ‫שלבי הקיזוז‪:‬‬ ‫•‬ ‫קיזוז כנגד ריווח הון ריאלי‪.‬‬ ‫•‬ ‫יתרת ההפסד תקוזז כנגד הסכום האינפלציוני החייב ביחס של ‪ 1:3.5‬של הסכום האינפלציוני‬ ‫החייב‪.‬‬ ‫•‬ ‫ביאור לגבי היחס ‪ -1:3.5‬בעקבות שיעורי המס הנמוכים על ריווח הון אינפלציוני הפקודה‬ ‫מאפשרת איזון באמצעות יחס שווי של ‪ . 1:3.5‬כל ‪ ₪ 1‬של הפסד הוני שווה ערך ל‪ ₪ 3.5‬של‬ ‫ריווח הון אינפלציוני‪ .‬לדוגמא‪ :‬הפסד הון של )‪ ( ₪ 10,000‬ורווח הון אינפלציוני של ‪₪ 35,000‬‬ ‫נחלק ‪ ₪ 35,000‬ב ‪ ₪ 10,000 =3.5‬וזהו יהיה סכום ההפסד שנצטרך על מנת לקזז את כל‬ ‫‪ 35,000‬ש"ח האינפלציוני‪.‬‬ ‫סעיף ‪)92‬א'()‪ (3‬סדר קיזוז הפסד הון שוטף‪ +‬מועבר‬ ‫‪ .1‬הפסד הון שמקורו בחו"ל‪-‬מקוזז תחילה מרווח הון בחו"ל ראשית ריאלי ולאח"כ אינפלציוני ואת‬ ‫היתרה ניתן לקזז כנגד רווח הון בישראל‪.‬‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫‪ .2‬הפסד הון שמקורו בישראל‪ -‬מקוזז כנגד כל הון הן בישראל והן בחו"ל ללא חשיבות לסדר‪.‬את‬ ‫סדר הקיזוז נקבע בהתאם לשיעורי המס‪.‬‬ ‫סעיף ‪)92‬א'()‪ (4‬הפסד הון ממכירת ניירות ערך‬ ‫ראשית כל מדובר בהפסד הון לכל דבר כלומר הכללים שלעיל תופסים לגביו!!!‬ ‫בנוסף לכללים החלים על הפסדי הון רגילים על סעיף זה חל חריג אשר מיטיב עם הנישום‪ ,‬בתנאי‬ ‫שמדובר בהפסד הון שוטף ממכירת ניירות ערך ואלו הן שתי האופציות הנוספות שניתן לקזז כנגדם‪:‬‬ ‫א‪ .‬ריבית או דיבידנד ששולמו בגין אותו נייר ערך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ריבית או דיבידנד בגין ניירות ערך אחרים‪ ,‬ששיעור המס עליהם אינו עולה על ‪.25%‬‬ ‫•‬ ‫כאשר הפסד הון ממכירת נייר ערך הינו מועבר הוא מאבד את תנאיו והופך להפסד‬ ‫רגיל‪.‬‬ ‫•‬ ‫יש לשים לב כי שיעור המס צריך להיות נתון בשאלה במידה ואין נוכל "להניח" ולרוץ על‬ ‫אחוז שהנחנו‪.‬‬ ‫•‬ ‫לשים לב כי לאחר תיקון החקיקה המס על דיבידנד לבעל מניות מהותי הינו ‪-30%‬פינה‬ ‫פוטנציאלית לשאלה במבחן‪.‬‬ ‫סעיף ‪)92‬ב'( הפסד הון מועבר‬ ‫אותם הכללים בדיוק אין צמצום היקף בהיקף הקיזוז כמו שיש בפירותיים מעסק)נזכיר שוב גם‬ ‫בפירותי פאסיבי מחו"ל אין צמצום היקף קיזוז ראו ‪)(1)29‬ב'((‪ .‬אין רלוונטיות למקום יצירת ההפסד‬ ‫פרט לנושא קדימות הקיזוז‪.‬‬ ‫•‬ ‫הפסד הון מועבר ניירות ערך כבר לא מוגדר כהפסד מנייר ערך אלא כהפסד הון לכל‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫•‬ ‫הפסד הון שלא ניתן לקזזו בשנת מס מסוימת מועבר לשנים הבאות לקיזוז בהתאם‬ ‫לאותם התנאים ללא מגבלת זמן‬ ‫•‬ ‫הפסדים מועברים הינם לרוב מצומצמים יותר באפשרויות הקיזוז שלהם ביחס להפסדים‬ ‫השוטפים‪.‬‬ ‫מיסים א' אור לוי‬