‫שמן קוקוס – דברים שכדאי לדעת עליו ‪ -‬טיוטה מספר ‪2‬‬
‫שמן קוקוס הוא אחד ממוצרי המזון שניתן לומר עליהם שלכל אדם‪ ,‬מתינוק בר יומו‪ ,‬דרך נשים מיניקות ועד זקן‬
‫בא בימים‪ ,‬כדאי לצרוך אותו על בסיס יומיומי‪.‬‬
‫בשנים האחרונות אתרי האינטרנט מלאים בכתבות המהללות ומשבחות את תכונותיו של השמן שזכה לכינוי‬
‫"הוקוס קוקוס" בעיברית‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫ובאנגלית תוכלו למצוא ספר בשם‪:‬‬
‫‪The coconut oil miracle‬‬
‫קרא עוד‬
‫כשתקלידו "שמן קוקוס" בגוגל‪ ,‬תוכלו לקבל רשימה עצומה של תועלות בריאותיות הקשורות בצריכתו‪ ,‬ובראשן‬
‫היותו‪:‬‬
‫ תומך באופן ישיר בחיזוק ובנית המערכת החיסונית‪ ,‬ובעצמו אנטי פטרייתי‪ ,‬ויראלי וחיידקי‪ ,‬ועשיר מאד באנטי‬‫ אוקסידנטים‬‫ספק אנרגיה חלופי לגלוקוז‪ ,‬אינו זקוק לאינסולין‪ ,‬מגביר את קצב חילוף החומרים בגוף‪ ,‬ומסיע בהורדה‬‫במשקל‬
‫בטוח לטיגון בטמפרטורות גבוהות‪ ,‬אינו מתחמצן ואינו נשרף‪ ,‬ואינו משחרר ראדיקלים חופשיים שלא כמו רוב‬‫שמני הירקות והזרעים‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫שמן הקוקוס מהווה רכיב חשוב‪ ,‬ולעיתים אף עיקרי בתזונה וברפואה המסורתית של חברות ילידיות בריאות‬
‫ברצועת האקלים הטרופי מזה מאות ואלפי שנים‪ ,‬ועץ הקוקוס מכונה גם "עץ החיים‪".‬‬
‫קרא עוד‬
‫אך אף על פי כן‪ ,‬תוכלו להיתקל בהסתייגויות מצריכתו‪ ,‬הקשורות בצריכת שומנים‪ ,‬ועליה בכולסטרול‪.‬‬
‫כדי להבין מה מקור התועלות העצומות של שמן הקוקוס וכן מה בבסיס ההסתייגויות ממנו‪ ,‬מוגש לכם המאמר‬
‫הבא‪.‬‬
‫שמן הקוקוס מורכב ברובו (‪ )92%‬מחומצות שומן בינוניות רוויות‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫חומצות שומן בינוניות רוויות הן מבנה מולקולרי נדיר יחסית בטבע – ניתן למצוא אותו גם בשמן דקלים וגם –‬
‫בחלב אם (‪.(6-8%‬‬
‫כיוון שבמשך שנים אנחנו מוזהרים מפני צריכת שומנים בכלל‪ ,‬ושומנים רוויים בפרט ‪ -‬בראשם שומן טראנס‪,‬‬
‫כדאי שנעשה קצת סדר בבלאגן‪:‬‬
‫מולקולות שומן עשויות משרשרת אטומים של פחמן שאליהן מחוברים אטומי מימן‪.‬‬
‫הסיווג הראשון הוא על פי אורך שרשרת הפחמנים‪:‬‬
‫מולקולות שומן קצרות (קיימות בחמאה) ובינוניות (עד ‪ 12‬פחמנים) מתפרקות בכבד ליחידות אנרגיה זמינות‬
‫ויש להן היכולת לחדור את מעטפות התאים ולהגיע ישירות אל המיטוכונדריה של התא – שם הן משמשות‬
‫כמקור אנרגיה‪.‬‬
‫מולקולות שומן ארוכות שרשרת מתפרקות במעי באמצעות מלחי מרה ואנזימי לבלב ונזקקות לעזרת אינסולין‬
‫כדי ל הכנס אל התאים‪ ,‬שם חלקן נאגרות כרקמת שומן וחלקן משמשות כמקור אנרגיה‪.‬‬
‫הסיווג השני הוא מידת הרוויה של החומצה – מונח שמתייחס לכמות אטומי המימן המחוברים לשרשרת‬
‫הפחמנית‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫חומצה רוויה היא כזו שבה כמות אטומי המימן היא המקסימלית האפשרית והיא יציבה יותר כימית מחומצה לא‬
‫רוויה והמולקולה שלה נוטה להיות מוצקה יותר‪.‬‬
‫חמאה ושומנים אחרים שמקורם בבעלי חיים‪ ,‬שמן קוקוס וחמאת קקאו‪ ,‬הם דוגמאות לחומצות שומן רוויות‪.‬‬
‫הם מתאפיינים בכך שנקודת ההיתוך שלהם גבוהה יותר‪ ,‬כלומר הם מוצקים בטמפרטורות גבוהות יותר וגם‬
‫נקודת השריפה שלהם גבוהה יותר‪.‬‬
‫נקודת השריפה של שמן היא הטמפרטורה בה הוא מתחיל להישרף‪ ,‬כלומר להתחמצן‪ ,‬לשחרר רדיקלים‬
‫חופשיים ובעצם להפוך לרעיל ‪ -‬ככל שהשומן רווי יותר כך נקודת השריפה שלו גבוהה יותר והוא בטוח יותר‬
‫לטיגון‪.‬‬
‫שמן זית ושמנים צמחיים רבים אחרים כגון‪ :‬סויה‪ ,‬חמניות‪ ,‬קאנולה‪ ,‬הם דוגמאות לחומצות שומן בלתי רוויות‪.‬‬
‫הם מתאפיינים בכך שהם נוזליים בטמפרטורת החדר ואפילו במקרר‪ ,‬וכן בכך שהם נוטים להתחמצן ולהתעפש‬
‫מהר יחסית‪ ,‬שכן המולקולה שלהם יותר ראקטיבית כימית‪.‬‬
‫שומנים הינם מקור אנרגיה מצוין ומרוכז‪ ,‬ומכאן גם הקשר שלהם להשמנה ‪ -‬דרכו של הגוף לאגור אנרגיה היא‬
‫באמצעות הפיכת מולקלות פחמן לחומצות שומן ואגירתן בתאי שומן‪ ,‬וזו אחת הסיבות בגינן אחת ההמלצות‬
‫התזונאיות הנפוצות היא המעטה בצריכת שומנים‪.‬‬
‫סיבה נוספת היא מחקר שנקרא "מחקר שבע הארצות" שנערך בשנות החמישים והשישים‪ ,‬ואשר על מסקנותיו‬
‫חולקים רבים מאז‪ ,‬בו נקבע כי ישנו קשר סיבתי בין צריכת שומנים רווים לבין עליה בכולסטרול בדם לבין עליה‬
‫בסיכון למחלות לב – ומאז ועד היום שלושת המושגים הללו קשורים זה בזה בתודעתנו באופן ישיר כל כך‪ ,‬עד‬
‫שממש מפתיע לגלות שמסתבר שאותו מחקר לא גילה קשר סיבתי בינהם‪ ,‬וכי עד היום לא נמצא אחד כזה‪,‬‬
‫ובנוסף‪ ,‬בידי עורכי אותו מחקר היה מידע על אוכלוסיות מאריכות חיים רבות אשר תזונתם נשענת על שמנים‬
‫רווים‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫וכך‪ ,‬עשרות שנים מאוחר יותר‪ ,‬ולאחר שהמילים "דל שומן" מקושרות בתודעתנו ל"בריאות"‪ ,‬מסתבר בשנים‬
‫האחרונות שיש דווק א לדיאטה המודרנית דלת השומנים ומרובת הפחממות‪ ,‬הסוכרים והמלח (המפצים על‬
‫העדר הטעם בהעדר שומן) קשר לעליה במשקל‪ ,‬להווצרות סביבה חומצית ודלקתית בגוף‪ ,‬ולמחלות‬
‫אוטואימוניות רבות (לב‪ ,‬סרטן‪ ,‬סוכרת)‪ ,‬קשיי ריכוז ודיכאון‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫לחומצות השומן‪ ,‬מסתבר‪ ,‬תפקידים חיוניים ורבים מאד בגוף – הם אבן בנין מרכזית בדופן התא ומעטפות תאי‬
‫המוח‪ ,‬הן חלק חשוב במערכת החיסון‪ ,‬במערכת ההורמונאלית‪ ,‬ובספיגת ויטמינים ומינרלים בגוף‪.‬‬
‫הגוף משתמש בכל סוגי חומצות השומן‪ ,‬ואת רובן הוא אף מייצר בעצמו‪.‬‬
‫ישנן אף חומצות שומן הנקראות "חיוניות" שהגוף אינו יודע לבנות ושעלינו לספק לעצמנו דרך התזונה‪ ,‬כמו‬
‫החומצות המכונות אומגה ‪ 3‬ואומגה ‪.6‬‬
‫אך עד שנות השמונים כבר התקבעה והתרווחה בציבור הדעה כי שומנים רווים תורמים לעליה בכולסטרול‬
‫ולסיכון למחלות לב‪ ,‬ושלושת המושגים הללו הפכו בתודעתנו למילים כמעט נרדפות‪:‬‬
‫שומן רווי‬
‫כולסטרול‬
‫מחלות לב‬
‫מכאן‪ ,‬למרבה האירוניה‪ ,‬הנבואה החלה להגשים את עצמה‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫כדי להמנע משומן רווי‪ ,‬המליצו מערכות הבריאות במדינות המערב לציבור‪ ,‬להמנע משמנים רווים מהצומח‬
‫ומהחי‪ ,‬ולהמירם בתחליפים הלכאורה בריאים יותר ‪ -‬שמנים צמחיים לא רווים‪.‬‬
‫כאמור חומצות שומן לא רוויות כגון רוב שמני הירקות‪ ,‬הינן לא יציבות כימית ונוטות להתעפש מהר מאד‪,‬‬
‫ולהשרף בטמפרטורה נמוכה יחסית‪.‬‬
‫כדי להפוך אותם למסחריים פותחו תהליכים כימיים שמטרתם להאריך את חיי המדף שלהם‪.‬‬
‫התהליך הנפוץ ביותר הוא זיכוך‪ ,‬במהלכו השמן מחומם‪ ,‬מומס מולבן ומסונן‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫התוצר הסופי נקרא "שמן מזוכך" (ובאנגלית ‪(RBD - Refined, Bleached, Deodorized‬‬
‫הוא צהבהב שקוף‪ ,‬חסר ריח וכמעט חסר טעם‪ ,‬ונקי מהערכים התזונתיים והאנטי אוקסידנטים של צמח המקור‪,‬‬
‫ויש הטוענים כי הוא מכיל מתכות ועמוס ברדיקלים חופשיים‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫זהו שמן הטיגון והאפיה הנפוץ ביותר והמצוי כיום כמעט בכל בית‪.‬‬
‫חשיפה שלו לאויר ולאור מחמצנת אותו‪.‬‬
‫בזמן טיגון בחום גבוה השמן משחרר רדיקלים חופשיים‪ ,‬הפוגעים בתאי הגוף‪ ,‬ובחומר הגנטי שלהם‪ ,‬והגורמים‬
‫להזדקנות מואצת‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫טיגון חוזר ונשנה באותו שמן הופך אותו למעשה למרבץ רעלים‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫קשר בין צריכת שמנים מזוככים לבין עליה בסיכון למחלות לב כבר נחקר וידוע כיום‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫תהליך כימי נפוץ נוסף נקרא הידרוגנציה‪ ,‬בו מוסיפים למולקולת השומן הצמחית הלא רוויה אטומי מימן והופכים‬
‫אותה למולקולת שומן רוויה או רוויה למחצה‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫מה שמתקבל הוא שומן צמחי מוקשה ‪ -‬המוצק בטמפרטורת החדר (מרגרינה למשל מופקת בתהליך כזה)‪,‬‬
‫ובעל חיי מדף ארוכים יותר שכן המולקולה הרוויה יותר יציבה יותר‪.‬‬
‫במהלך התהליך הכימי המולקולה משנה את צורתה ועוברת טראנספורמציה‪ ,‬ועל כן קיבל השומן את שמו‬
‫המפורסם ‪ -‬שומן טראנס‪.‬‬
‫שומן כזה נמצא במאפים ובצקים מתועשים ‪ -‬עוגות‪ ,‬בורקסים‪ ,‬מאפים קפואים‪ ,‬חטיפים ומזונות מטוגנים וכן‬
‫בגלידות וממתקים לא חלביים‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫מולקולות אלו מלאכותיות וזרות לגוף והוא אינו יודע איך לפרק אותן‪.‬‬
‫הן שוקעות בדפנות העורקים וכבר מוכח קשר ישיר בין צריכתן לבין עליה בסיכון למחלות לב ‪ -‬באוניברסיטת‬
‫הרווארד העריכו שכל תוספת של ארבעים קלוריות משומן טראנס לתזונה היומית מעלה את הסיכון לחלות‬
‫במחלת לב בשני אחוז ‪ -‬נתון מדהים שכן אין אף גורם מחלה בעלת השפעה כה דרמתית על סיכויי התכנותה‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫שני סוגי השמנים המתועשים הללו הם הסיבה העיקרית בגינה קיים כיום קשר הדוק בין צריכת שומנים‪ ,‬לבין‬
‫מחלות לב ועוד שורה ארוכה של מחלות‪.‬‬
‫מנפלאות השומן הרווי‪:‬‬
‫מסתבר שבטבע קיימות צורות רבות של שמנים רווים שהאדם ניזון מהם מקדמת דנא‪.‬‬
‫עובדת היותם רווים מקנה להן תכונות שהגוף מפיק מהן תועלת רבה‪:‬‬
‫הם מרכיבים יותר מ ‪ 50%‬מממברנות התאים‬‫מסייעים בספיגת סידן בעצמות‬‫מגנים על הכבד מאלכוהול ורעלים‬‫מחזקים את המערכת החיסונית ומהווים חלק ממנה‬‫משמשים כאנרגיה לשריר הלב‬‫הם אנטיאוקסידנטים‬‫מחקרים עדכניים מראים שאין קשר בין צריכת שומנים רווים לבין עליה בסיכון למחלות לב‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫וכך גם עולה מנתונים סטטיסטים‪:‬‬
‫תזונת האוכלוסיה המסורתית בפיליפינים מתבססת על שמן הקוקוס ויש בה שיעור נמוך ומוכח של מחלות לב‬
‫וכולסטרול‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫ומחקר בן ‪ 20‬שנה עקב אחר תושבי איים באוקיינוס השקט הניזונים בעיקר משומן רווי‪ ,‬מגלה שהתחלואות‬
‫המוכרות לנו החלו להופיע עם החשיפה לתזונה המערבית‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫ומה עם הכולסטרול?‬
‫כולסטרול היא מולקולה שגוף האדם‪ ,‬כמו גם של חיות אחרות‪ ,‬מייצר בכבד‪.‬‬
‫סטטיסטית‪ ,‬אדם שניזון גם ממוצרים מהחי‪ ,‬מייצר כ ‪ 70%‬מהכולסטרול שלו בעצמו‪ ,‬ואת היתר מקבל מהמזון‬
‫(חמאה‪ ,‬ביצים‪ ,‬בשר)‪.‬‬
‫כ יוון שזו מולקולה המיוצרת על ידי בעלי חיים‪ ,‬היא איננה מצויה בשמנים מהצומח‪ ,‬רווים או לא רווים‪.‬‬
‫אם הגוף טורח לייצר אותה‪ ,‬ניתן להבין שזו מולקולה חיונית מאד‪ ,‬ואכן לכולסטרול מגוון תפקידים בגוף‪:‬‬
‫ הוא משמש בבנית ממברנות התא ונותן להן את חוזקן‬‫ מסייע בפעולתם של הורמוני אנטי סטרס והורמוני המין (אנדרוגן‪ ,‬טסטוסטרון‪ ,‬אסטרוגן‪ ,‬פרוגסטרון(‬‫ מסייע בפעילותו של ויטמין ‪ D‬החיוני לבריאות העצמות‪ ,‬מערכת העצבים‪ ,‬מערכת החיסון‪ ,‬ויצור אינסולין‬‫ מהווה מרכיב במלחי המרה המפרקים שומנים במעי‬‫ מסייע בתפקוד ההורמון סרטונין "הורמון מצב הרוח הטוב"‬‫ חלב אם עשיר בכולסטרול שהינו חיוני להתפתחות תקינה של ילדים ותינוקות‬‫ מהווה אנטיאוקסידנט ומגן מפני רדיקלים חופשיים‬‫כולסטרול אינו גורם למחלות לב‪ ,‬אלא מהווה רכיב חשוב בחיזוק ותיקון הנזקים הנגרמים לעורקים‪.‬‬
‫את המוניטין הרע שלו הוא קיבל כ יוון שניתן למצוא אותו במשקע השומני (פלאק) הגורם להיצרות העורקים‪.‬‬
‫משקע זה מורכב מסוגים שונים של שומנים וחלבונים ‪ -‬שליחים של המערכת החיסונית‪ ,‬היוצרים תגובה‬
‫דלקתית במטרה לתקן את דפנות העורקים שנפגעו מרדיקלים חופשיים או לנטרל וירוסים וחיידקים‪.‬‬
‫אולם כאשר מולקולת הכולסטרול מתחמצנת‪ ,‬מערכת החיסון מזהה אותה בטעות כחיידק ויוצרת סביבה דלקת‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫מסתבר שנוכחות של כולסטרול מחומצן בתזונה גורמת ישירות לפגיעה בדפנות העורקים‪:‬‬
‫‪http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16270280‬‬
‫מולקולת הכולסטרול מתחמצנת כאשר היא נחשפת לחום‪ ,‬חמצן‪ ,‬אור ורדיקלים חופשיים ‪ -‬כל הנוכחים בטיגון‬
‫בשמן צמחי מזוכך‪ ,‬ועשויה להתחמצן גם בתוך הגוף עצמו בבואה במגע עם רדיקלים חופשיים ‪ -‬הנוכחים בגוף‬
‫עקב זיהום אויר‪ ,‬עישון ותזונה עשירה בשמנים מחומצנים‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫ומה זה כולסטרול "טוב" וכולסטרול "רע"?‬
‫מדובר בנשאים המניידים את הכולסטרול במערכת הדם‪:‬‬
‫‪ LDL‬היא המולקולה המוציאה את הכולסטרול מהכבד אל הדם ("הרע")‬
‫‪ HDL‬היא המולקולה המחזירה כולסטרול אל הכבד ("הטוב")‬
‫כפי שניתן להבין עד כה‪ ,‬אף אחד מהם לא טוב או רע‪ ,‬אלא הם מבצעים את המוטל עליהם בהתאם לצרכי‬
‫הגוף‪.‬‬
‫ברפואה המודרנית נעשה ניסיון להפחית את ריכוז הנשא המוציא את הכולסטרול מהכבד לדם (״הרע״)‪,‬‬
‫בהתבסס על הסברה שכולסטרול מרובה בדם שוקע על דפנות העורקים ומצר אותם‪.‬‬
‫עקב כך‪ ,‬כיום‪ ,‬כרבע מהאמריקאים מעל גיל ‪ 40‬נוטלים תרופות מסוג סטטין שמטרתן להקטין את היצור והריכוז‬
‫בדם של נשא זה‪ ,‬תרופות שמסתבר שיש להן תופעות לוואי רבות‪ ,‬ושבסופו של יום לא הצליחו להקטין את‬
‫הסיכון למחלות לב‪.‬‬
‫כיום מבינים שריבוי כ ולסטרול בדם מהווה אינדיקציה לפעילות דלקתית בגוף‪ ,‬או לחוסרים אחרים שהכולסטרול‬
‫מסייע לתקן‪ ,‬ושהוא אינו הגורם אלא המתריע על סיכון למחלות לב‪ ,‬כמו גם על תת פעילות של בלוטת התריס‪.‬‬
‫כיום יש ממצאים המצביעים על האפשרות שכולסטרול גבוה עשוי אפילו להאריך חיים בנסיבות מסויימות‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫אז מה הקשר בין צריכת שומנים לבין עליה בכולסטרול?‬
‫על אף שכולסטרול אינו קיים כלל בשמנים צמחיים‪ ,‬ואילו שמנים מהחי כן מכילים אותו‪ ,‬ישנם נתונים‬
‫סטטיסטיים המצביעים על השפעות לכאן ולכאן גם בצריכת שמנים מהחי וגם בצריכת שמנים מהצומח‪ ,‬ומסתבר‬
‫שאין קשר סיבתי ישיר בין אכילת כולסטרול לבין ריכוזו בדם‪.‬‬
‫מא ידך‪ ,‬נצברות הוכחות לקשר בין צריכת סוכרים לבין עליה בכולסטרול‪ ,‬ובין צריכת סוכרים‪ ,‬עמידות אינסולין‪,‬‬
‫וסיכון למחלות לב‪.‬‬
‫לסיכום ביניים – אם יש שני דברים שכנראה רוב הרופאים‪ ,‬התזונאים‪ ,‬שוחרי וחוקרי הבריאות מסכימים עליהם‬
‫כיום‪ ,‬הרי הם ש‪:‬‬
‫‪ -‬שומנים הם חלק חיוני מתזונה בריאה‪ ,‬והם אמורים להוות כ ‪ 30%‬ממנה‪ ,‬ולפחות ‪ 10%‬בדיאטה דלת שומן‪.‬‬
‫ איכות השמן היא כנראה בעלת ההשפעה המכרעת על ספיגתו בגוף – שמנים שעברו תהליכים כימיים‬‫עשויים להיות מזיקים‪ ,‬לעומת שמנים ששומרים על צורת המקור‪ ,‬טבעיים‪.‬‬
‫כנראה שישנו מתאם בין צריכת שומנים לבין עליה בכולסטרול במידה בה השמן בריא לנו או מזיק לנו‪ ,‬שכן‬
‫הכולסטרול עולה בהתאם לתפקודים שעליו לעזור לתקן‪.‬‬
‫אם נחזור לשמן הקוקוס‪ ,‬נגלה שלמעט מחקר ישן בו השתמשו החוקרים בשמן קוקוס מזוכך‪ ,‬המחקרים מראים‬
‫כי לשמן הקוקוס השפעה שולית או מיטיבה על ערכי הכולסטרול בדם‪ ,‬ויש המוסיפים אותו לסל המזונות‬
‫המיטיבים עם תפקוד הלב ( ‪: (heart healthy foods‬‬
‫קרא עוד‬
‫כל ההמלצות והמחקרים העדכניים מתייחסים לשמן קוקוס כתית מכבישה קרה )‪: (Virgin Coconut Oil‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫ההיגיון הפשוט הוא להעדיף שמן מכבישה קרה ‪ -‬ערכיו התזונתיים נשמרו וכך גם טעמו המצוין‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫סגולותיו של שמן הקוקוס‪:‬‬
‫לאחר שהבנו עד כמה חומצות שומן הן חיוניות ובריאות‪ ,‬כולל חומצות שומן רוויות‪ ,‬אנחנו פנויים להתעמק‬
‫בתכונותיו הספציפיות של שמן הקוקוס‪.‬‬
‫כמחצית משמן הקוקוס מהווה החומצה הלאורית‪.‬‬
‫החומצה הלאורית מהווה בממוצע ‪ 4-6%‬מהרכב חלב אם במדינות המערב‪ ,‬ועשויה להגיע עד ‪ 16%‬במקומות‬
‫בהן התזונה עשירה בשמן קוקוס‪.‬‬
‫את החומצה הלאורית הגוף מפרק למונולאורין – חומצות קטנות יותר המסוגלות לנטרל מגוון רחב של וירוסים‬
‫מחצבת והרפס ועד ‪: HIV‬‬
‫קרא עוד‬
‫חומצה זו אחראית על חיזוק המערכת החיסונית של עוברים ושל תינוקות הניזונים החלב אם‪ ,‬והיא בעלת‬
‫תרומה כה גדולה למערכת החי סונית שלנו‪ ,‬עד כי יש הטוענים שמדובר בחומצת שומן חיונית וממליצים לכל‬
‫אדם להוסיף לתזונה שלו עד ‪ 3‬כפות שמן קוקוס ביום‪.‬‬
‫קרא עוד‬
‫שמן הקוקוס הינו בעל איכויות אנטי דלקתיות מוכחות‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫הוא בעל איכויות אנטי פיטרייתיות מוכחות ‪ -‬שמן הקוקוס הראה השפעה אפקטיבית על ‪ 52‬סוגים של פטריות‬
‫קנדידה‪ ,‬והחוקרים ממליצים על הטיפול בו נוכח העובדה שפטריות אלו מפתחות התנגדות לתרופות הקיימות‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫סכרת ואלצהיימר‪:‬‬
‫כפי שהבנו קודם‪ ,‬לחומצות שומן בינוניות יתרון גדול כספקי אנרגיה‪ ,‬ולכן לשמן הקוקוס תועלת רבה עבור חולי‬
‫סכרת למיניה‪ ,‬ומחלות הקשורות בניוון תאי המוח‪.‬‬
‫כאשר אנחנו אוכלים‪ ,‬מערכת העיכול מפרקת את רוב המזון לגלוקוז – מולקולה ממנה התאים מפיקים אנרגיה‪.‬‬
‫כאשר הגלוקוז מופרש אל מחזור הדם‪ ,‬הלבלב מפריש אינסולין – הורמון הנקשר אל מעטפת התא ומאפשר‬
‫לגלוקוז להכנס אליו‪.‬‬
‫סוכרת היא מצב בו הלבלב אינו מפריש אינסולין או שהאינסולין אינו מצליח להקשר אל התא (סימפטום המכונה‬
‫תנגודת אינסולין או עמידות לאינסולין)‪.‬‬
‫חומצות שמן הקוקוס אינן זקוקות לאינסולין כדי לחדור את מעטפת התא‪ ,‬לכן צריכתו מקלה את העומס על‬
‫הלבלב‪ ,‬ולעיתים אף עוזרת לו להשתקם‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫צריכת שמן קוקוס שומרת על רמת אנרגיה גבוהה‪ ,‬ומצטברות עדויות לפיהן הוא אף עוזר לשמור על רמת סוכר‬
‫יציבה בדם‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫במחקר שנעשה בעכברים נמצא שהוא עשוי להגן מפני עמידות אינסולין ומפני הצטברות שומן ברקמות – שני‬
‫גורמים העשויים להוביל להתפתחות סכרת‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫בשנים האחרונות מתרבים הממצאים לגבי הקשר בין מחלת האלצהיימר ומחלות ניווניות אחרות של המוח‪ ,‬לבין‬
‫תנגודת אינסולין – עד כדי כך שיש כבר המכנים את מחלת האלצהיימר "סכרת מסוג ‪:"3‬‬
‫קרא עוד‬
‫ההנחה היא שתאי המוח שפיתחו תנגודת אינסולין לא מצליחים לקבל אספקת אנרגיה תקינה ולכן תפקודם יורד‬
‫עד כדי ניוון‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫הסטטיסטיקה מראה שלחולי סכרת סיכוי של פי שתיים לפתח אלצהיימר‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫קשר זה מסביר את הראיות המצטברות לפיהן שמן קוקוס מיטיב עם חולי אלצהיימר‪ ,‬עוצר את ההידרדרות‬
‫התפקודית ולעיתים אף משפר אותה – שכן המולקולות שלו אינן תלויות בעזרת האינסולין לספיגתן‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫דיאטת קטונים ‪ -‬תוצרי הפירוק של שמן הקוקוס ‪ -‬משמשת בהצלחה רבה כבר משנות העשרים לטיפול בחולי‬
‫אפילפסיה ‪ -‬בשל יכולתם לספק לתאי המוח אנרגיה חלופית לגלוקוז‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫אחד המקרים המפורסמים שהעלו את שמן הקוקוס בהקשר למחלת אלצהיימר לתודעת הציבור‪ ,‬הוא סיפורה‬
‫של דוקטור ניופורט‪ ,‬רופאה אמריקאית שטיפלה בבעלה חולה האלצהיימר באמצעות שמן קוקוס‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫ולצפיה בכתבה בחדשות ‪ - NBC‬שמן קוקוס מסייע לחולי אלצהיימר ודימנציה‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫המחקר בנושא בחיתוליו‪ ,‬אך כבר יש הוכחות לכך שמנה של חומצות שומן בינוניות מעלה את ריכוז הקיטונים‬
‫בדם‪ ,‬ומשפרת את היכולת הקוגניטיבית בתוך ‪ 90‬דקות‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫מחקרים נוספים‪:‬‬
‫ישנם מעט מחקרים עדכניים הבוחנים את סגולותיו של שמן הקוקוס ‪ -‬מחד זהו מזון מסורתי שאינו זקוק‬
‫להצדקה מדעית‪ ,‬ואף מוגדר על ידי ארגון המזון והתרופות האמריקאי )‪ (FDA‬כ"מוכר כבטוח" ‪:‬‬
‫‪GRAS - Generally Recognized As Safe‬‬
‫קרא עוד‬
‫מאידך לחברות התרופות אין תמריץ לחקור אותו‪ ,‬ולכן המחקרים הקיימים הם פרי יוזמות אקדמיות והניסויים‬
‫כוללים מספר משתתפים קטן יחסית‪.‬‬
‫להלן כמה מהם‪:‬‬
‫עשוי לסייע בריפוי אולקוס‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫טיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫אוסטאופורוזיס ‪ -‬נמצא ששמן קוקוס מפחית את תהליכי חימצון העצמות ועשוי למנוע דה פורמציות כתוצאה‬
‫מירידה בצפיפות העצם‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫תוספת שמן קוקוס לתזונה תורמת לעליה באיכות החיים אצל חולות סרטן השד ומקלה על תופעות הלואי של‬
‫הכימותרפיה‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫שמן קוקוס וירידה במשקל‪:‬‬
‫הנוסחא המפורסמת של ירידה במשקל היא לאכול פחות קלוריות ממה שהגוף שורף‪.‬‬
‫שמן הקוקוס ככל שמן‪ ,‬הוא בעל ערך קלורי גבוה‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שכיוון שכדי לפרק אותו הגוף נדרש להשקיע פחות מאמץ‪ ,‬צריכתו מעלה את קצב חילוף החומרים‪,‬‬
‫ועוזרת בירידה במשקל‪.‬‬
‫המחקרים הקיימים בנושא מצביעים על כך שהוספת שמן קוקוס לתזונה אכן מגבירה את חילוף החומרים‪,‬‬
‫מקדמת תחושת שובע לאורך זמן‪ ,‬גורמת להפחתה טבעית בכמויות האוכל הנצרכות‪ ,‬ותורמת להורדה במשקל‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫תוספת שמן הקוקוס לתפריט תורמת להפחתת שומן בטני (היקף מותניים)‪ ,‬וגדילה בריכוז ‪ HDL‬נשא כולסטרול‬
‫מהדם אל הכבד (המכונה ״הכולסטרול הטוב״)‪ ,‬גדילה ביחס של ‪ HDL‬לעומת ‪ LDL‬נשא כולסטרול מהכבד לדם‬
‫(המכונה ״הכולסטרול הרע״)‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫מצטברות אף ראיות לכך שצריכת שמן קוקוס מאזנת את פעילות בלוטת התריס‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫שמן קוקוס הוא המומלץ ביותר לטיגון‪ ,‬בישול ואפיה‪:‬‬
‫מכיוון שחומצות השומן של שמן הקוקוס הן רוויות‪ ,‬נקודת השריפה שלו גבוהה מאד והוא נחשב לבטוח ביותר‬
‫לטיגון‪ ,‬אפיה ובישול מכל שאר השמנים המוכרים לנו‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫כיום תזונאים ורופאים רבים ברחבי הרשת ממליצים להתרחק משמני ירקות וזרעים שהינם שמנים לא רווים‬
‫ולחזור לתזונה מסורתית המבוססת על שמנים רווים ובראשם שמן הקוקוס והחמאה‪.‬‬
‫המחמירים בינהם טוענים‪ ,‬שהשמנים הלא רווים‪ ,‬גם האיכותיים‪ ,‬הטריים ומכבישה קרה‪ ,‬מתחמצנים בין רגע‬
‫וממשיכים להתחמצן בתוך הגוף‪ ,‬ולגרום לנזקים עצומים‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫הראיה האולטימטיבית‪ ,‬מציינת אחת הרופאות‪ ,‬היא המתרחש בארצות הברית‪:‬‬
‫התזונה של רוב האוכלוסיה בארבעים השנים האחרונות מבוססת על שמני ירקות וזרעים לא רווים ‪ -‬כל‬
‫החטיפים‪ ,‬הגלידות‪ ,‬המאפים‪ ,‬המטוגנים‪ ,‬הממתקים‪ ,‬העוגיות ‪ -‬כל מה שאמריקאי ממוצע ניזון ממנו על בסיס‬
‫יומי‪ ,‬מכיל שמנים לא רווים‪.‬‬
‫התוצאה היא התפרצות של מחלות לב‪ ,‬סרטן‪ ,‬סוכרת והשמנת יתר‪.‬‬
‫כמעט בכל מתכון ניתן להחליף חמאה בשמן קוקוס‪.‬‬
‫מסריקה ברשת עולה שרוב האופים מחליפים שמן קוקוס בחמאה ביחס של ‪.1:1‬‬
‫ישנם הממליצים להחליף ביחס של ‪ 3/4:1‬כיוון ששמן הקוקוס הוא ‪ 100%‬שומן ואילו בחמאה יש גם מים‪ ,‬ואת‬
‫הרבע הנותר להוסיף בנוזלים‪ ,‬וכן לפצות על המלח שנמצא בחמאה על ידי הוספתו למתכון‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫מתכוני היכרות עם שמן הקוקוס‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫בריאות והגיינת הפה‪:‬‬
‫ברפואה האיורוודית מומלץ לשכשך שתי כפיות שמן קוקוס או שומשום בין השיניים‪ ,‬בדומה לשטיפת פה‪,‬‬
‫כאמצעי לשמירת על היגיינת הפה‪.‬‬
‫במחקרים נמצא כי האפקטיביות של השמנים אינה נופלת מזו של שטיפות הפה המודרניות והטענה היא‬
‫שלשמנים הללו יש את היכולת להמיס את שכבת הפלאק השומנית ולחלץ משם רעלים‪.‬‬
‫באנגלית מכונה לכן הטכניקה ‪.oil pulling‬‬
‫הטכניקה‪:‬‬
‫יש לשטוף את הפה עם שתי כפיות שמן קוקוס או שומשום במשך ‪ 20‬דקות מדי בוקר‬
‫יש לירוק את השמן לפח או לאדמה ‪ -‬לא לצנרת אותה השמן עשוי לסתום‪ ,‬ולא לבלוע (!!) ‪ -‬השמן מלא כעת‬
‫רעלים‬
‫לשטוף את הפה במים פושרים ולצחצח שיניים‬
‫מדיווחים ברשת ניתן ללמוד כי השטיפה בשמן מסייעת להלבנת השיניים‪ ,‬וכן כי עשויה להיות לה השפעה‬
‫מיטיבה על מערכות נוספות בגוף‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫ניתן להכין משמן הקוקוס גם משחת שיניים ביתית‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫הריון והנקה‪:‬‬
‫להרכב השומן בתזונה השפעה מיידית על הרכב השומן בחלב האם‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫לפיכך‪ ,‬יש באפשרותן של מיניקות להעלות דרמטית את שיעור החומצה הלאורית ‪ -‬הכוכבת של שמן הקוקוס ‪-‬‬
‫בחלב שלהן באמצעות צריכת שמן קוקוס‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫תזונה עשירה בחומצות השומן הלאורית והקפרית מומלצת גם לנשים בהריון‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫עיסוי בשמן קוקוס מקדם עליה במשקל אצל תינוקות ופגים‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫ניתן להיעזר בשמן קוקוס להפחתת והעלמת סימני מתיחה‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫וכקרם החתלה לתינוק והעלמת קשקשת בקרקפת‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫ויש המ מליצות להוסיפו ל״שייק פוריות״‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫טיפוח העור והשיער‪:‬‬
‫בבתים רבים ניתן כיום למצוא צנצנת שמן קוקוס איכותי מכבישה קרה על המדף במקלחת – הוא נספג בקלות‪,‬‬
‫מזין מאד‪ ,‬טבעי לחלוטין ועונה על הקריטריון של הזנת העור רק במה שניתן לאכול ‪‬‬
‫קרא עוד‬
‫מומלץ להשתמש בו לריפוי פצעים וכוויות ‪ -‬בשני מחקרים נמצא כי שימוש בשמן הקוקוס מאיץ משמעותית את‬
‫התחדשות רקמות העור‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫שמן הקוקוס מסנן את קרינת השמש ברמת ‪:SPF 8‬‬
‫קרא עוד‬
‫וניתן להכין ממנו קרם הגנה ביתי‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫טיפול באטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור) ‪ -‬מחקר באוכלוסיה מבוגרת מגלה עדיפות לטיפול באמצעות‬
‫שמן קוקוס‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫שמן הקוקוס יעיל בטיפול בשיער יבש ופגום ומונע בריחת חלבון מהשיער‪ ,‬בשל יכולתו לחדור את מעטפת תאי‬
‫השיער‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫כינים ‪ -‬מחקר מראה יעילות רבה יותר של שמן קוקוס ושמן אניס על פני תכשירים המכילים פרמטרין (כימיכל‬
‫סינטטי)‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫השימוש מומלץ באופן הבא‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫בשל תכונותיו האנטי בקטריאליות הוא יעיל בטיפול באקנה‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬
‫קרם הזנה ולחות לפנים ולגוף ‪ -‬בשל יכולתו לחדור את מעטפת התא הוא נספג בעור בקלות‪ ,‬הוא מכיל ויטמין‬
‫‪ E‬ושיעור גבוה של אנטי אוקיסדנטים‪ ,‬וכן מעודד יצור קולוגן ‪ -‬עקב כל אלו הוא נחשב לאלטרנטיבה הטיבעית‪,‬‬
‫ואולי העדיפה‪ ,‬לקרם אנטיאייג׳‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫מסיר איפור טבעי‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫שמן הקוקוס הוא אנטי פיטרייתי‪ ,‬אנטי חיידקי ואנטי ויראלי‪ ,‬הוא יעיל בטיפול בכל סוגי הנגעים בעור ובטוח‬
‫לשימוש‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫טיפול בפטריות בכפות הרגליים והבהונות‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫לובריקנט טבעי עם בונוס אנטי פטרייתי ואנטי ויראלי ‪)-:‬‬
‫קרא עוד‬
‫שימושים נוספים‪:‬‬
‫לשמן הקוקוס שימושים כה רבים במסורות העממיות עד כי קצרה היריעה מלמנות את כולם‪ ,‬אתם מוזמנים‬
‫להתנסות ולכתוב לנו‪:‬‬
‫קרא עוד‬
‫קרא עוד‬