1. No category

‫א‪ .‬מונחים ומושגים ב"שיטות מחקר"‬
‫‪ .1‬מושגים מתחום המדע‬
‫מחקר‬
‫עיון וחקירה מדעית בנושא מסוים‪ ,‬שתוצאותיו נכתבות ומוסברות במאמר או בספר‪.‬‬
‫מדע‬
‫מחקר שיטתי במקצוע מסוים מאורגן ומבוסס על עובדות תצפיות או ניסויים שסוכמו‬
‫לחוקים כללים ואמיתות (תיאוריות)‪.‬‬
‫חקירה‬
‫עיון מדעי שיטתי בבירור נושאים לא ברורים‪.‬‬
‫חקירה מדעית‬
‫עיון וחקר שיטתי של נושאים המבוססת בעיקר על אובייקטיביות ואמפיריות‪.‬‬
‫חשיבה מדעית‬
‫כוללת‪ :‬שאלה‪ ,‬השערה‪ ,‬היסק‪ ,‬בדיקה‬
‫אובייקטיביות‬
‫העדר העדפות סובייקטיביות מצד החוקר בביצוע המחקר‬
‫אמפיריות‬
‫הסתמכות על עובדות ניסיוניות בביצוע מחקר‬
‫שיטתיות‬
‫העבודה המדעית מאורגנת לפי תכנון ובשלבים‪.‬‬
‫דיוק‬
‫העבודה המדעית דורשת דיוק מרבי‪.‬‬
‫פומביות‬
‫העבודה המדעית היא פומבית ופתוחה לכל‪.‬‬
‫רפליקציה (שיחזור)‬
‫יכולת לשחזר את המחקר על ידי חוקר אחר‪.‬‬
‫שליטה ובקרה‬
‫יכולתו של החוקר לשנות ולבקר את תהליך הניסוי‪.‬‬
‫סיבתיות (שרשרת סיבתיות)‬
‫כאשר משתנה ראשון גורם לשני והשני לשלישי וכן הלאה‪.‬‬
‫הסבר מדעי‬
‫הינו הסבר רלוונטי וניתן לבחינה ולבדיקה במציאות‪.‬‬
‫הסבר מטפיזי‬
‫הסבר שאינו רלוונטי בהכרח ולא ניתן לאימות אמפירית‪.‬‬
‫מושג‬
‫שם כללי לאוסף פרטים בעלי תכונות משותפות שהתגובה כלפיהן זהה‪.‬‬
‫מושג מדעי‬
‫הוא מושג שיש לו הגדרה מדעית הכוללת‪ :‬מיצוי רלוונטיות וזרות‪.‬‬
‫מיצוי‬
‫פירושו שכל המאפיינים של המושג כלולים בהגדרה‪ ,‬ואין דבר חסר‪.‬‬
‫רלוונטיות‬
‫פירושה שכל הנאמר בהגדרה שייך למושג וחלק ממנו‪.‬‬
‫זרות‬
‫כל אחד מחלקי ההגדרה שונים ואין חפיפות ביניהם‪.‬‬
‫מושג תיאורטי ("מבנה תיאורטי" (‪)Construct‬‬
‫מושג מדעי שקיבל "מבנה" תיאורטי מוצק מוכר ומקובל בספרות המדעית‪ ,‬והפך לחלק ממסגרת תיאורטית‪ .‬זאת על‬
‫סמך מחקרים אמפיריים רבים שצפו במושג ומדדו אותו‪.‬‬
‫הגדרה מילונאית‬
‫משתמשים במונחים אחרים כדי להגדיר מושג מסוים‪ ,‬בדומה להגדרה במילון‪.‬‬
‫הגדרה תיאורטית‪ -‬נומינלית‬
‫הגדרה מדעית קיים דיוק רב בהגדרה‪ ,‬באופן שהיא עונה על קריטריון של‬
‫מיצוי‪ ,‬רלוונטיות וזרות‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‬
‫הגדרה הכוללת את הפעולות (אופרציות) שיש לבצע כדי למדוד את המושג המוגדר‪.‬‬
‫שאלת מחקר‬
‫כוללת‪ :‬יחס בין שני משתנים או יותר‪ ,‬ניסוח בהיר של השאלה‪ ,‬אפשרות לבחינה אמפירית‪.‬‬
‫השערת מחקר‬
‫תשובה אפשרית כיוונית‪ ,‬לשאלה המחקרית‪ .‬היא ניתנת לאישור או להפרכה חד משמעיים‪.‬‬
‫חוק מדעי‬
‫קביעה בדבר קשר בין שני מושגים מדעיים‪ ,‬הכולל‪ :‬הבנה והסבר העבר‪ ,‬ניבוי ושליטה לעתיד‪.‬‬
‫תיאוריה‬
‫מערכת של טענות היגדים היוצרים קשר בין מושגים מדעיים (חוקים)‪ .‬התיאוריה‬
‫יוצרת השקפה על תופעה‪ .‬השקפה זו משמשת להסבר וניבוי‪.‬‬
‫מודל‬
‫דגם‪ .‬הצגת תיאוריה כלשהי באמצעות שרטוט גרפי‪.‬‬
‫מחקר תיאורטי‪-‬בסיסי‬
‫מחקר שעיקר מטרתו לבסס תיאוריה מסוימת ולאמת אותה‪.‬‬
‫מחקר יישומי‬
‫מחקר שעיקר מטרתו הוא שימוש מעשי בפועל בתוצאות‪.‬‬
‫מחקר עיוני‬
‫מחקר המבוסס על עיון במקורות‪ ,‬מתן נימוקים לוגיים והסקת מסקנות מהם‪.‬‬
‫מחקר אמפירי‬
‫מחקר המתבסס על נתונים עובדתיים שנאספו בצורה שיטתית‪.‬‬
‫מחקר אמפירי איכותי (אתנוגרפי)‬
‫מחקר המתבסס על נתונים עובדתיים שנאספו בצורה על ידי תצפית שיטתית‬
‫מתמשכת בסביבה טבעית‪ ,‬ותאור מילולי של התופעה‪.‬‬
‫אתנוגרפיה (אתנו=עם‪ ,‬שבט ; גרפי=תיאור‪ ,‬כתיבה)‬
‫תיאור מפורט של התופעה (התרבות) בחברה (בעם)‪.‬‬
‫מחקר אמפירי כמותי‬
‫מחקר המתבסס על נתונים עובדתיים שנאספו על ידי כלי מדידה כמותיים כמו‪:‬‬
‫שאלונים ומבחנים שחושבו להם תוצאות באמצעות עיבודים סטטיסטיים‪.‬‬
‫מחקר תיאורי ‪ -‬מתאמי‬
‫מחקר המתאר באופן מהימן תופעות תוך הצגת קשר בין משתנים או תיאור שכיחות‬
‫תופעה‪.‬‬
‫מחקר ניסויי‬
‫מחקר המתבצע באמצעות ניסוי בו מפעיל החוקר משתנה בלתי תלוי באמצעותו‬
‫הוא מפקח ושולט במשתנים ומסיק מסקנות סיבתיות‪.‬‬
‫מחקר מתאמי‬
‫מחקר הבוחן קשר בין שני משתנים ייחוסיים ומסיק על קיומם של קשרים בלבד‪.‬‬
‫מחקר סיבתי‬
‫יצירת מערך מחקר כדי לבחון השפעה וסיבתיות של משתנה אחד על משנהו‪.‬‬
‫מחקר שדה‬
‫מחקר הנערך בשדה בתנאים הטבעיים של התרחשות התופעות‪.‬‬
‫מחקר מעבדה‬
‫מחקר הנערך במעבדה בתנאים מלאכותיים המאפשרים שליטה ובקרה של החוקר‪.‬‬
‫מחקר הערכה (מחקר שדה סיבתי או ניסוי למחצה)‬
‫מחקר שבא להעריך תוכנית התערבות כלשהי‪ ,‬למשל‪ :‬הפעלה של שיטת הוראה‬
‫חדשה‪ ,‬והוא מתבצע בסביבה טבעית ‪ -‬בשדה (כתת תלמידים למשל)‪.‬‬
‫מחקר מלווה‬
‫מחקר המלווה התערבות כלשהי ובוחן את תוצאות ההתערבות‪.‬‬
‫מחקר מעצב‬
‫בדומה למחקר מלווה‪ .‬המחקר עוקב כל רגע אחר הליך ההתערבות נותן משוב‬
‫ומעדכן את ההתערבות בהתאם לצורך‪.‬‬
‫מחקר גילוי‪ -‬גישוש‬
‫מחקר שמטרתו להכיר תופעה שעדיין לא נחקרה כדי לנסח שאלות והשערות מחקר‪.‬‬
‫מחקר אורך‬
‫מחקר המתבצע לאורך זמן לפי התפתחות התופעה באותה קבוצת נבדקים‪.‬‬
‫מחקר רוחב‬
‫מחקר המתבצע בנקודת זמן אחת בחתך רוחב בוחן תופעות שונות בו זמנית אצל‬
‫נבדקים שונים ומשווה ביניהם‪.‬‬
‫מחקר חלוץ‬
‫גרסה מוקדמת של המחקר‪ ,‬בה החוקר בוחן את ההליך ו‪/‬או הכלים האמורים לשמשו‬
‫במחקר המתוכנן‪.‬‬
‫סקר‬
‫מחקר יישומי המתבסס על שאלון כאמצעי עיקרי לאיסוף נתונים על תופעות בודדות‬
‫המתרחשות בסביבה הטבעית‪.‬‬
‫ניסוי‬
‫הפעלת משתנים בלתי תלויים תוך שליטה פיקוח ובקרה עליהם והסקת מסקנות‬
‫סיבתיות מהתוצאות‪.‬‬
‫‪ .2‬משתנים ומדידה‬
‫משתנה‬
‫הוא מושג תצפיתי ולו הגדרה אופרציונלית המפרטת את אופן המדידה של תופעות‬
‫אמפיריות במחקר‪.‬‬
‫ערך‬
‫ציון בודד המתקבל מתיאור או ממדידה של המשתנה‪.‬‬
‫קבוע‬
‫ערך מספרי קבוע שאינו משתנה בשום הקשר‪ .‬במדעי החברה יש קבועים "זמניים"‪,‬‬
‫כמו ממוצע למשל‪.‬‬
‫סולם שמי ‪ -‬נומינלי‪ -‬זיהוי‬
‫בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של שוויון או אי שוויון‪ .‬מספרים או שמות‬
‫או ערכים בסולם זה משמשים לזיהוי קטיגורי בלבד‪ .‬ערך משתנה אחד יכול להיות‬
‫שווה או לא שווה לערך משתנה אחר‪.‬‬
‫למשל‪ :‬שיטות הוראה‪ :‬פרונטלי‪ ,‬קבוצתי‪ ,‬יחידני‪.‬‬
‫סולם דירוגי ‪ ,‬סודר‪ -‬אורדינלי‬
‫בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של דרגה וגודל‪ .‬ערך משתנה אחד יכול‬
‫להיות גדול מ‪ -‬או קטן מ‪ -‬מערך משתנה אחר‪.‬‬
‫למשל‪ :‬דירוג ספורטאים‪ :‬מקום ‪ ,1‬מקום ‪ ,2‬מקום ‪.3‬‬
‫סולם רווחים ‪ -‬אינטרוולי‬
‫בסולם זה מוש ווים ערכי המשתנה במובן של פער והפרש‪ .‬ערך משתנה אחד יכול‬
‫להיות גדול ב‪ -‬או קטן ב‪ -‬מערך משתנה אחר‪.‬‬
‫למשל‪ :‬ציוני הישגים‪ :‬ציון ‪ 57‬גדול ב‪ 4 -‬נקודות מציון ‪.51‬‬
‫סולם יחס‪ ,‬מנה‬
‫בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של יחס ומנה‪ .‬ערך משתנה אחד יכול‬
‫להיות גדול פי או קטן פי מערך משתנה אחר‪ .‬למשל‪ :‬גיל‪ :‬בן ‪ 44‬גדול פי ‪ 2‬מבן ‪ 24‬שנה‪.‬‬
‫משתנה איכותי‬
‫משתנה שערכיו מתוארים לפי איכות תכונות המשתנה‪ ,‬למשל‪ :‬מוצא‪ ,‬ישוב וכד'‪.‬‬
‫משתנה כמותי‬
‫משתנה שערכיו נמדדים באמצעות סולמות מדידה ומובעים בערכים מספריים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫גובה משקל‪ ,‬חום‪ ,‬אינטליגנציה‪.‬‬
‫משתנה כמותי ‪-‬רציף‬
‫משתנה שערכיו הם רציפים ואינסופיים ומובעים בשבר‪ ,‬למשל‪ :‬גובה משקל‪.‬‬
‫משתנה כמותי ‪-‬בדיד (קטגוריאלי)‬
‫משתנה שערכיו הם מספרים שלמים‪ :‬מספר ילדים‪ ,‬מספר לידות‪ ,‬שיעור תאונות‪.‬‬
‫קטגוריזציה‬
‫הפיכת משתנה רציף לבדיד על ידי יצירת קטיגוריות‪ .‬למשל‪ :‬גיל ‪ :‬ילד ‪ -‬מ ‪ 14‬עד ‪14‬‬
‫נער ‪ -‬מ ‪ 17-11‬בוגר מ ‪ 11‬ומעלה‪.‬‬
‫מדידה‬
‫הליך מחקרי בו נותנים ערכים מספריים לתכונות איכותיות של תופעות אמפיריות במחקר‪.‬‬
‫תצפית‬
‫הליך מחקרי בו מתארים בדרך כלל במלים תופעות אמפיריות במחקר‪.‬‬
‫מדד‬
‫מספר בודד הנותן תמונה מסכמת של תופעה בנתונים‪.‬‬
‫ציון‬
‫ערך מספרי או תיאורי המתקבל מתצפית או ממדידה‪.‬‬
‫נתונים‬
‫ציונים שנאספו במהלך מדידה או תצפית על תופעה מסוימת‪.‬‬
‫משתנה דמי‬
‫זהו משתנה דיכוטומי המקבל קוד של שני ערכים‪1 4 :‬‬
‫משתנה תלוי‬
‫בדרך כלל‪ ,‬כמו במחשבים‪.‬‬
‫משתנה מוסבר‪ ,‬מנובא‪( ,‬במחקר סיבתי‪ :‬מושפע‪ ,‬נגרם‪ ,‬תוצאה)‪.‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‬
‫משתנה מסביר‪ ,‬מנבא (במחקר סיבתי‪ :‬משפיע‪ , ,‬גורם‪ ,‬סיבה)‪.‬‬
‫משתנה מתווך‬
‫משתנה שהוא גם משפיע‪ ,‬אך גם מושפע בו זמנית‬
‫משתנה מיוחס (משתנה רקע‪ ,‬דמוגרפי)‬
‫משתנה שערכיו נתונים בנבדקים מראש‪ .‬החוקר יכול רק למדוד אותם אך לא להפעילם בניסוי‪.‬‬
‫משתנה מתופעל (מניפולטיבי‪ ,‬ניסויי)‬
‫משתנה בלתי תלוי שהחוקר מתפעל אותו תוך שליטה ובקרה‪ ,‬ועורך מניפולציות‬
‫בערכי המשתנה בהתאם לתכנון המחקר‪.‬‬
‫‪ .3‬מערכי מחקר‬
‫מערך מחקר‬
‫אסטרטגיה לפיה מאורגנים ומתוכננים להפעלה משתני המחקר בתהליך המחקר או‪/‬והניסוי‪ ,‬על מנת לקבל תשובות‬
‫על שאלות המחקר תוך פיקוח על המשתנים‪.‬‬
‫מערך מחקר מתאמי‬
‫מחקר המתוכנן לבחון קשר בין משתנים ייחוסיים‪ ,‬ומסיק על קיומם של קשרים בלבד‬
‫ביניהם שמאפשרים הסבר וניבוי‪.‬‬
‫מערך מחקר ניסויי‬
‫מחקר המתוכנן להתבצע באמצעות ניסוי‪ ,‬בו מפעיל החוקר משתנה בלתי תלוי‬
‫באמצעותו הוא מפקח ושולט במשתנים‪ ,‬ומסיק מסקנות סיבתיות‪.‬‬
‫הליך המחקר (למדידה)‬
‫הפעולות המעשיות שנדרשו על מנת לאסוף את הנתונים באמצעות כלי המחקר (העברת שאלונים‪ ,‬תצפיות וכד')‪.‬‬
‫הליך הניסוי (ההתערבות)‬
‫הפעולות המעשיות הנדרשות כדי להפעיל את הניסוי באמצעות המשתנה הבלתי תלוי‪.‬‬
‫אופרציונליזציה‬
‫הפיכת המשתנים התיאורטיים לאופרציונליים‪ ,‬כלומר‪ :‬לברי מדידה‪ ,‬כך שניתן יהיה‬
‫לתפעלם בניסוי או במחקר‪.‬‬
‫טיפול (התערבות)‬
‫הפעלת תוכנית התערבות או טיפול המהווה את המשתנה הבלתי תלוי במחקר‪.‬‬
‫קבוצת ניסוי‬
‫זוהי קבוצה או קבוצות שנבחרות מתוך המדגם ומקבלות טיפול ניסויי על ידי חשיפה לגירוי‬
‫הנחקר בתהליך תפעול המשתנה הבלתי תלוי ‪.‬‬
‫קבוצת בקורת‬
‫קבוצת נבדקים הדומה בכל לקבוצת הניסוי מלבד הטיפול הניסויי אותו היא לא מקבלת‪.‬‬
‫שליטה ובקרה במשתני המחקר נעשית באמצעות קבוצת בקורת‪.‬‬
‫ההשוואה ב ין קבוצת הניסוי לביקורת תגלה אם אפקט הטיפול (כלומר‪ :‬השפעת‬
‫המשתנה הבלתי תלוי) היה מובהק ומשמעותי‪.‬‬
‫מערך דמוי ניסוי (ניסוי למחצה)‬
‫מערכים שחסרים מאפיינים אחדים של מערך ניסויי אמיתי‪ ,‬בעיקר‪ ,‬השמה אקראית‪,‬‬
‫אך מאפשרים היסקים לגבי סיבתיות‪.‬‬
‫מערך "אחרי" (ניתוח מקרה)‬
‫מערך בו קבוצה מקבלת טיפול ונמדדת לאחר מכן לקביעת השפעות הטיפול‪.‬‬
‫הסברים אלטרנטיביים אפשריים‪ :‬נשירה‪ ,‬סלקציה‪ ,‬היסטוריה ובשלות‬
‫מערך "לפני‪-‬אחרי"‬
‫קבוצת נבדקים נבחנת לפני הטיפול ולאחריו‪.‬‬
‫הסברים אלטרנטיביים אפשריים‪ :‬בשלות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬חשיפה לכלי‪ ,‬בעיות מהימנות‪.‬‬
‫מערך "אחרי" עם קבוצת בקורת‬
‫מערך ניסוי למחצה בו יש קבוצת ניסוי וקבוצת בקורת‪ .‬המדידה‬
‫נעשית לאחר הטיפול בלבד בשתי הקבוצות‪ .‬הקבוצות לא נבחרו בצורה אקראית‪.‬‬
‫הסברים אלטרנטיביים אפשריים‪ :‬סלקציה‪ ,‬נשירה‪ ,‬בשלות‪ ,‬חשיפה לכלי‪.‬‬
‫מערכי ניסוי אמיתיים‬
‫מערכים בהם לא קיים איום של הסבר אלטרנטיבי‪.‬‬
‫מערך "אחרי" עם קבוצת בקורת רנדומלית‬
‫מערך אמיתי בו נעשית השמה אקראית של נבדקים לקבוצת ניסוי ובקורת‪ .‬המדידה נעשית לאחר הטיפול בלבד ולא‬
‫לפני הטיפול‪ ,‬ובשתי הקבוצות‪.‬‬
‫מערך "לפני‪ -‬אחרי" עם קבוצת בקורת רנדומלית‬
‫מערך אמיתי בו ישנה השמה אקראית של נבדקים לקבוצות ניסוי ובקורת‪ ,‬וכל קבוצה‬
‫נבחנת לפני ואחרי הטיפול‪.‬‬
‫תוקף ממצאי הניסוי ו‪/‬או המחקר‬
‫באיזה מידה הניסוי או המחקר אכן הם בודקים נכון את שאלת המחקר‪.‬‬
‫תוקף פנימי‬
‫באיזה מידה אין לתוצאות הניסוי הסברים אלטרנטיביים שהשפיעו בזמן הניסוי‪ ,‬כך‬
‫שא ת התוצאות ניתן לייחס להשפעתם של המשתנים הבלתי תלויים בלבד‪.‬‬
‫תוקף חיצוני‬
‫המידה בה ממצאי מחקר ניתנים להכללה לאוכלוסייה כולה או על תקופות זמן אחרות‪.‬‬
‫השמה אקראית (רנדומיזציה)‬
‫פיזור הנבדקים לקבוצות ניסוי ובקורת על ידי שימוש באמצעי המאפשר אקראיות‪ ,‬כגון‪ :‬הטלת מטבע‪ .‬בדרך זו‬
‫נותנים לכל נבדק סיכוי שווה להיות באחת מקבוצות הניסוי או הביקורת‪.‬‬
‫הסברים אלטרנטיביים‬
‫אילו הסברים המאיימים על התוקף הפנימי של הניסוי כי הם יכולים תחליף להשפעת‬
‫המשתנה הבלתי תלוי אותו מתפעל החוקר ורוצה שהוא ישפיע בלעדית על תוצאות הניסוי‪.‬‬
‫בשלות‬
‫עצם הצמיחה והבשלות של הנבדקים עלולה לשמש הסבר אלטרנטיבי לתוצאות המחקר‪.‬‬
‫היסטוריה‬
‫המאורעות בסביבת הנבדק שאינם קשורים למניפולציה‪ ,‬ואשר אירעו במהלך הניסוי עלולים להשפיע על תוצאות‬
‫הניסוי‪.‬‬
‫סלקציה (ברירה)‬
‫ברירת נבדקים לא אקראית ובעלי רמה מסוימת מראש עלולים להסביר את תוצאות הניסוי‪ ,‬ולא המניפולציה‬
‫שתוכננה‪.‬‬
‫נשירה‬
‫נשירת נבדקים (במיוחד חלשים) במהלך הניסוי עלולים להסביר את התוצאות‪ ,‬ולא‬
‫המניפולציה שתוכננה‪.‬‬
‫מכשור (בעיית מהימנות)‬
‫שינויים לא רצויים במאפיינים של מכשיר המדידה או בהליך המדידה המאיימים‬
‫על התוקף הפנימי של מערך המחקר הניסויי‪.‬‬
‫השפעת מדידה (חשיפה לכלי))‪(testing‬‬
‫שינויים בתכונה הנמדדת מעצם המדידה‪ .‬המדידה עצמה משפיעה ולא ההתערבות‪.‬‬
‫למשל‪ :‬מדידה "לפני" תחשוף את המבחן המשמש למדידה "אחרי" והנבדקים‬
‫שנחשפו אליו ילמדו אותו‪ ,‬ויצליחו ולא בגלל ההתערבות שתוכננה‪.‬‬
‫פיקוח על משתנה (המשתנה מפוקח סטטיסטית או מתודולוגית)‬
‫הפיקוח על השפעה לא רצויה של משתנה מסוים על ידי החזקתו בקבוע‪.‬‬
‫למשל‪ :‬לבדוק בנים בלבד כאשר חוששים שלמשתנה המין קיימת‬
‫השפעה לא רצויה על תוצאות המחקר‪.‬‬
‫צימוד )‪(matching‬‬
‫בחירת נבדקים בצורה מזווגת בקבוצת הניסוי והביקורת ‪ ,‬כך ששתי הקבוצות‬
‫תהיינה דומות יותר‪ .‬זוהי תוספת להשמה אקראית‪.‬‬
‫שאלות על מחקרים‪ ,‬משתנים ומדידה‬
‫‪.1‬‬
‫יש הבדל בין מחקר איכותי = אמפירי‪ ,‬למחקר עיוני= לא אמפירי‬
‫‪.2‬‬
‫אמפירי = ניסיוני‬
‫‪.3‬‬
‫מחקר מתאמי בודק קשר והשפעה מחקר סיבתי בודק הבדלים ומוצא את הגורם‬
‫‪.4‬‬
‫משתנה‪ :‬הוא כל דבר היכול לקבל שני ערכים או יותר‬
‫‪.7‬‬
‫לקבוע ערך אחד למשל‪ :‬מהירות האור‬
‫‪.6‬‬
‫ערכים (רמות של משתנה)‪ :‬תוצאות מדידת משתנה‬
‫‪.5‬‬
‫מדידה‪ :‬מתן ערכים כמותיים‪-‬מספריים לתכונות איכותיות‬
‫‪.1‬‬
‫משתנה בדיד הוא משתנה שערכיו מספרים שלמים בלבד‪ :‬מספר התלמידים‪ ,‬איזור‬
‫מגורים‬
‫‪.1‬‬
‫משתנה רציף הוא משתנה שערכיו הם גם מובעים בשברים עשרוניים‬
‫‪.14‬‬
‫לא ניתן להפוך משתנה בדיד לרציף אך להיפך ניתן בקלות‬
‫‪.11‬‬
‫משתנה בלתי תלוי הוא משתנה משפיע‪ ,‬מסביר‪ ,‬מנבא‪ ,‬גורם‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫משתנה תלוי הוא משתנה מושפע‪ ,‬מוסבר‪ ,‬מנובא‪ ,‬תוצאה‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫משתנה בלתי תלוי יכול להיות גם משתנה בדיד למשל מגדר וגם משתנה רציף למשל‪ :‬גיל‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫משתנה תלוי הוא בדרך כלל משתנה רציף ‪.‬למשל‪ :‬הישגים‪ ,‬שאלונים ‪.‬‬
‫בשאלות קשר המשתנה הבלתי תלוי והתלוי שניהם רציפים‬
‫‪.17‬‬
‫האם יש קשר בין חרדת מבחן להישגים‬
‫‪.16‬‬
‫בשאלות הבדל המשתנה התלוי הוא רציף‬
‫בשאלות הבדל המשתנה הבלתי תלוי הוא בדיד‬
‫‪.15‬‬
‫האם יש הבדל בין בנים לבנות בהישגים במתימטיקה‬
‫‪.11‬‬
‫מערך המחקר מיועד לבדיקת סידור המשתנים במחקר‪ :‬מי מסביר ומי מוסבר‬