‫‪1‬‬ ‫תקציר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‬ ‫שיטות מחקר‬ ‫‪ .1‬הגדרה תיאורטית‪ -‬נומינלית הגדרה מדעית קיים דיוק רב בהגדרה‪ ,‬באופן שהיא ממצה‬ ‫את המושג‬ ‫‪ .2‬הגדרה אופרציונלית הגדרה הכוללת את הפעולות (אופרציות) שיש לבצע כדי למדוד את‬ ‫המושג המוגדר‪.‬‬ ‫‪ .3‬שאלת מחקר כוללת‪ :‬יחס בין שני משתנים או יותר‪ ,‬ניסוח בהיר של השאלה‪ ,‬אפשרות‬ ‫לבחינה אמפירית‪.‬‬ ‫‪ .4‬השערת מחקר תשובה אפשרית כיוונית‪ ,‬לשאלה המחקרית‪ .‬היא ניתנת לאישור או‬ ‫להפרכה חד משמעיים‪.‬‬ ‫‪ .5‬תיאוריה מערכת של טענות היגדים היוצרים קשר בין מושגים מדעיים (חוקים)‪.‬‬ ‫התיאוריה יוצרת השקפה על תופעה‪ .‬השקפה זו משמשת להסבר וניבוי‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫מודל דגם‪ .‬הצגת תיאוריה כלשהי באמצעות שרטוט גרפי‪.‬‬ ‫‪ .7‬מחקר עיוני מחקר המבוסס על עיון במקורות‪ ,‬מתן נימוקים לוגיים והסקת מסקנות‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫מחקר אמפירי מחקר המתבסס על נתונים עובדתיים שנאספו בצורה שיטתית‪.‬‬ ‫‪ .9‬מחקר אמפירי איכותי (אתנוגרפי) מחקר המתבסס על נתונים עובדתיים שנאספו בצורה‬ ‫על ידי תצפית שיטתית מתמשכת בסביבה טבעית‪ ,‬ותאור מילולי של התופעה‪.‬‬ ‫‪ .11‬אתנוגרפיה (אתנו=עם‪ ,‬שבט ; גרפי=תיאור‪ ,‬כתיבה ) תיאור מפורט של התופעה‬ ‫(התרבות) בחברה (בעם)‪.‬‬ ‫‪ .11‬מחקר אמפירי כמותי מחקר המתבסס על נתונים עובדתיים שנאספו על ידי כלי מדידה‬ ‫כמותיים כמו‪ :‬שאלונים ומבחנים שחושבו להם תוצאות באמצעות עיבודים סטטיסטיים‪.‬‬ ‫‪ .12‬מחקר ניסויי מחקר המתבצע באמצעות ניסוי בו מפעיל החוקר משתנה בלתי תלוי‬ ‫באמצעותו הוא מפקח ושולט במשתנים ומסיק מסקנות סיבתיות‪.‬‬ ‫‪ .13‬מחקר מתאמי מחקר הבוחן קשר בין שני משתנים ייחוסיים ומסיק על קיומם של‬ ‫קשרים בלבד‪.‬‬ ‫‪ .14‬מחקר סיבתי יצירת מערך מחקר כדי לבחון השפעה וסיבתיות של משתנה אחד על‬ ‫משנהו‪.‬‬ ‫‪ .15‬מחקר שדה מחקר הנערך בשדה בתנאים הטבעיים של התרחשות התופעות‪.‬‬ ‫‪ .16‬מחקר מעבדה מחקר הנערך במעבדה בתנאים מלאכותיים המאפשרים שליטה ובקרה‬ ‫של החוקר‪.‬‬ ‫‪ .17‬מחקר הערכה (מחקר שדה סיבתי או ניסוי למחצה) מחקר שבא להעריך תוכנית‬ ‫התערבות כלשהי‪ ,‬למשל‪ :‬הפעלה של שיטת הוראה חדשה‪ ,‬והוא מתבצע בסביבה טבעית‬ ‫ בשדה (כתת תלמידים למשל)‪.‬‬‫‪ .18‬מחקר מלווה מחקר המלווה התערבות כלשהי ובוחן את תוצאות ההתערבות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .19‬מחקר מעצב בדומה למחקר מלווה‪ .‬המחקר עוקב כל רגע אחר הליך ההתערבות נותן‬ ‫משוב‬ ‫‪ .21‬ומעדכן את ההתערבות בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫‪ .21‬מחקר גילוי‪ -‬גישוש מחקר שמטרתו להכיר תופעה שעדיין לא נחקרה כדי לנסח שאלות‬ ‫והשערות מחקר‪.‬‬ ‫‪ .22‬מחקר אורך מחקר המתבצע לאורך זמן לפי התפתחות התופעה באותה קבוצת נבדקים‪.‬‬ ‫‪ .23‬מחקר רוחב מחקר המתבצע בנקודת זמן אחת בחתך רוחב בוחן תופעות שונות בו זמנית‬ ‫אצל נבדקים שונים ומשווה ביניהם‪.‬‬ ‫‪ .24‬מחקר חלוץ גרסה מוקדמת של המחקר‪ ,‬בה החוקר בוחן את ההליך ו‪/‬או הכלים‬ ‫האמורים לשמשו במחקר המתוכנן‪.‬‬ ‫‪ .25‬סקר מחקר יישומי המתבסס על שאלון כאמצעי עיקרי לאיסוף נתונים על תופעות‬ ‫בודדות המתרחשות בסביבה הטבעית‪.‬‬ ‫‪ .26‬ניסוי הפעלת משתנים בלתי תלויים תוך שליטה פיקוח ובקרה עליהם והסקת מסקנות‬ ‫סיבתיות מהתוצאות‪.‬‬ ‫משתנים ומדידה‬ ‫‪ .27‬משתנה הוא מושג תצפיתי ולו הגדרה אופרציונלית המפרטת את אופן המדידה של‬ ‫תופעות אמפיריות במחקר‪.‬‬ ‫‪ .28‬ערך ציון בודד המתקבל מתיאור או ממדידה של המשתנה‪.‬‬ ‫‪ .29‬קבוע ערך מספרי קבוע שאינו משתנה בשום הקשר‪ .‬במדעי החברה יש קבועים‬ ‫"זמניים"‪ ,‬כמו ממוצע למשל‪.‬‬ ‫‪ .31‬סולם שמי ‪ -‬נומינלי‪ -‬זיהוי בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של שוויון או אי‬ ‫שוויון‪ .‬מספרים או שמות או ערכים בסולם זה משמשים לזיהוי קטיגורי בלבד‪ .‬ערך‬ ‫משתנה אחד יכול להיות שווה או לא שווה לערך משתנה אחר‪ .‬למשל‪ :‬שיטות הוראה‪:‬‬ ‫פרונטלי‪ ,‬קבוצתי‪ ,‬יחידני‪.‬‬ ‫‪ .31‬סולם דירוגי ‪ ,‬סודר‪ -‬אורדינלי בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של דרגה וגודל‪.‬‬ ‫ערך משתנה אחד יכול להיות גדול מ‪ -‬או קטן מ‪ -‬מערך משתנה אחר‪ .‬למשל‪ :‬דירוג‬ ‫ספורטאים‪ :‬מקום ‪ ,1‬מקום ‪ ,2‬מקום ‪.3‬‬ ‫‪ .32‬סולם רווחים – אינטרוולי בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של פער והפרש‪.‬‬ ‫ערך משתנה אחד יכול להיות גדול ב‪ -‬או קטן ב‪ -‬מערך משתנה אחר‪ .‬למשל‪ :‬ציוני‬ ‫הישגים‪ :‬ציון ‪ 75‬גדול ב‪ 4 -‬נקודות מציון ‪.71‬‬ ‫‪ .33‬סולם יחס‪ ,‬מנה בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של יחס ומנה‪ .‬ערך משתנה‬ ‫אחד יכול להיות גדול פי או קטן פי מערך משתנה אחר‪ .‬למשל‪ :‬גיל‪ :‬בן ‪ 41‬גדול פי ‪ 2‬מבן‬ ‫‪ 21‬שנה‪.‬‬ ‫‪ .34‬משתנה איכותי משתנה שערכיו מתוארים לפי איכות תכונות המשתנה‪ ,‬למשל‪ :‬מוצא‪,‬‬ ‫ישוב וכד'‪.‬‬ ‫‪ .35‬משתנה כמותי משתנה שערכיו נמדדים באמצעות סולמות מדידה ומובעים בערכים‬ ‫מספריים‪ ,‬למשל‪ :‬גובה משקל‪ ,‬חום‪ ,‬אינטליגנציה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .36‬משתנה כמותי –רציף משתנה שערכיו הם רציפים ואינסופיים ומובעים בשבר‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫גובה משקל‪.‬‬ ‫‪ .37‬משתנה כמותי ‪-‬בדיד (קטגוריאלי) משתנה שערכיו הם מספרים שלמים‪ :‬מספר ילדים‪,‬‬ ‫מספר לידות‪ ,‬שיעור תאונות‪.‬‬ ‫‪ .38‬קטגוריזציה הפיכת משתנה רציף לבדיד על ידי יצירת קטיגוריות‪ .‬למשל‪ :‬גיל ‪ :‬ילד ‪ -‬מ‬ ‫‪ 11‬עד ‪ 14‬נער ‪ -‬מ ‪ 15-18‬בוגר מ ‪ 19‬ומעלה‪.‬‬ ‫‪ .39‬מדידה הליך מחקרי בו נותנים ערכים מספריים לתכונות איכותיות של תופעות‬ ‫אמפיריות במחקר‪.‬‬ ‫‪ .41‬תצפית הליך מחקרי בו מתארים בדרך כלל במלים תופעות אמפיריות במחקר‪.‬‬ ‫‪ .41‬מדד מספר בודד הנותן תמונה מסכמת של תופעה בנתונים‪.‬‬ ‫‪ .42‬ציון ערך מספרי או תיאורי המתקבל מתצפית או ממדידה‪.‬‬ ‫‪ .43‬נתונים ציונים שנאספו במהלך מדידה או תצפית על תופעה מסוימת‪.‬‬ ‫‪ .44‬משתנה דמי זהו משתנה דיכוטומי המקבל קוד של שני ערכים‪1 1 :‬‬ ‫במחשבים‪.‬‬ ‫משתנה תלוי משתנה מוסבר‪ ,‬מנובא‪( ,‬במחקר סיבתי‪ :‬מושפע‪ ,‬נגרם‪ ,‬תוצאה)‪.‬‬ ‫משתנה בלתי תלוי משתנה מסביר‪ ,‬מנבא (במחקר סיבתי‪ :‬משפיע‪ , ,‬גורם‪ ,‬סיבה)‪.‬‬ ‫משתנה מתווך משתנה שהוא גם משפיע‪ ,‬אך גם מושפע בו זמנית‬ ‫משתנה מיוחס (משתנה רקע‪ ,‬דמוגרפי) משתנה שערכיו נתונים בנבדקים מראש‪ .‬החוקר יכול רק‬ ‫למדוד אותם אך לא להפעילם בניסוי‪.‬‬ ‫משתנה מתופעל (מניפולטיבי‪ ,‬ניסויי) משתנה בלתי תלוי שהחוקר מתפעל אותו תוך שליטה‬ ‫ובקרה‪ ,‬ועורך מניפולציות בערכי המשתנה בהתאם לתכנון המחקר‪.‬‬ ‫סטטיסטיקה‬ ‫מדדי מרכז‪:‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬כמו‬ ‫‪.1‬‬ ‫מדד הוא מספר המייצג תופעה שלימה‬ ‫‪.2‬‬ ‫מדד מרכז מייצג את הנטייה המרכזית של ההתפלגות‬ ‫‪.3‬‬ ‫שכיח הוא ציון בעל השכיחות הגבוהה ביותר בהתפלגות‬ ‫‪.4‬‬ ‫שכיחות מציינת את מספר הפעמים שכל ערך של משתנה מופיע‬ ‫יש הבדל בין שכיח לשכיחות‬ ‫‪.5‬‬ ‫מדדי פיזור‪:‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫מדד פיזור משקף מרחקים על פני ציר ה‪X-‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫מדד מרכז משקף נקודה (אפשרי של נבדק) על פני ציר ה‪X-‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫ציון אמצע הטווח ומחצית הטווח אינם אותו דבר‬ ‫‪.9‬‬ ‫ציון אמצע הטווח הוא מדד מרכז ומחצית הטווח הוא מדד פיזור‬ ‫‪.11‬‬ ‫נקודת אמצע הטווח שווה למחצית הטווח כאשר המדידה מתחילה מ‪1-‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫סכום הפערים מן הממוצע הוא תמיד ‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫בריבוע)‪.‬‬ ‫סטיית תקן מציינת את מדת הפיזור של הנתונים מסביב לממוצע (אחרי העלאה‬ ‫‪.13‬‬ ‫סטיית תקן סבירה היא בין שליש לששית מטווח הציונים‬ ‫סטיית תקן מקסימלית היא מחצית מטווח הציונים (זה קורה רק במצב של שני ציונים‬ ‫‪.14‬‬ ‫קיצוניים)‬ ‫‪.15‬‬ ‫סטיית תקן סטנדרטית (של ציוני תקן) תמיד שווה ‪1‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫ממוצע ציוני תקן הוא תמיד ‪1‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫תלמיד קבל ציון מתחת לממוצע‪ .‬ציון התקן שלו יהיה ‪ / 1‬שלילי ‪ /‬חיובי‬ ‫‪.18‬‬ ‫תלמיד קיבל את ציון הממוצע‪ .‬ציון התקן שלו‬ ‫‪ / 1‬חיובי ‪ /‬שלילי‬ ‫‪.19‬‬ ‫ציוני פסיכומטרי מבוססים על ציוני תקן שהממוצע ‪ 511‬וסטיית תקן של ‪111‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫ציוני ‪ I.Q.‬מבוססים על ציוני תקן עם ממוצע ‪ 111‬וסטיית תקן ‪15‬‬ ‫טווח ציוני תקן בהתפלגות נורמלית הוא שש סטיות תקן תקניות‬ ‫‪.21‬‬ ‫מחקר משתנים ומדידה‬ ‫‪.22‬‬ ‫יש הבדל בין מחקר איכותי למחקר עיוני‬ ‫‪.23‬‬ ‫במחקר עיוני לא אוספים נתונים אמפיריים‬ ‫מחקר מתאמי בודק קשר וניבוי‪ .‬מחקר סיבתי בודק את הגורם על ידי בדיקת הבדל בין‬ ‫‪.24‬‬ ‫קבוצת ניסוי לביקורת‬ ‫‪.25‬‬ ‫משתנה‪ :‬הוא כל דבר היכול לקבל שני ערכים או יותר‬ ‫ערכים‪ :‬תוצאות מדידת משתנה‪ :‬למשל ערכי המשתנה ‪" -‬גובה תלמידים"‪, 1.85 ,1.64 :‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪ 1.72‬מטר‬ ‫‪.27‬‬ ‫מדידה‪ :‬מתן ערכים כמותיים‪-‬מספריים לתכונות איכותיות‬ ‫‪.28‬‬ ‫משתנה בדיד הוא משתנה שערכיו מספרים שלמים בלבד‪ ,‬למשל‪ :‬מספר תלמידים בכתה‪.‬‬ ‫משתנה רציף הוא משתנה שערכיו הם גם מובעים בשברים עשרוניים‪ ,‬למשל‪ :‬גובה‬ ‫‪.29‬‬ ‫תלמידים בכתה‪.‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫לא ניתן להפוך משתנה בדיד לרציף אך להיפך ניתן בקלות‬ ‫‪.31‬‬ ‫משתנה בלתי תלוי הוא משתנה מסביר‪ ,‬מנבא‪ ,‬משפיע‪ ,‬גורם‪.‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫משתנה תלוי הוא משתנה מוסבר‪ ,‬מנובא‪ ,‬מושפע‪ ,‬תוצאה‪.‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫משתנה בלתי תלוי יכול להיות גם משתנה בדיד למשל מגדר וגם משתנה רציף למשל‪ :‬גיל‪.‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫משתנה תלוי הוא בדרך כלל רק משתנה רציף ‪ ,‬למשל‪ :‬הישגים‪ ,‬שאלונים ‪.‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫בשאלות קשר וניבוי (‪ )effect‬המשתנה הבלתי תלוי והתלוי שניהם רציפים‪.‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫שאלות קשר וניבוי נבדקות באמצעות חישוב מיתאם (קורלציה) ‪.‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫בשאלות הבדל המשתנה התלוי הוא רציף‬ ‫‪.38‬‬ ‫בשאלות הבדל המשתנה הבלתי תלוי הוא בדיד‬ ‫‪.39‬‬ ‫שאלות הבדל נבדקות באמצעות מבחן ‪ T‬וניתוחי שונות‬ ‫‪.41‬‬ ‫מערך המחקר מיועד לבדיקת סידור המשתנים במחקר‪ :‬מי מסביר ומי מוסבר‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫הממוצע (‪ )mean‬מבטא את הנטייה המרכזית של ההתפלגות‬ ‫‪.42‬‬ ‫סטיית תקן (‪ )std‬מבטאת את מדת ההומוגניות וההטרוגניות בהתפלגות‬ ‫מבחני קשר מתאם (קורלציה) וניבוי‬ ‫‪.43‬‬ ‫מתאם פירסון בא לענות על שאלת קשר בין שני משתנים‬ ‫‪.44‬‬ ‫עוצמת הקשר תלויה בזוית הקו הישר לצירים ובקרבת הנקודות לקו‬ ‫‪.45‬‬ ‫בענן נקודות שיוצר מעגל המתאם הוא ‪1‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫מקדם המתאם מבוסס על ציוני תקן‬ ‫‪.47‬‬ ‫דיאגרמת פיזור מייצגת פיזור של נקודות משותפות של שני משתנים‬ ‫‪.48‬‬ ‫מטריצת מתאמים (‪ )Corr‬כוללת את כל המתאמים הקיימים בין כל שתי זוגות של‬ ‫משתנים‪.‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫מתאם פירסון מבצעים רק כאשר שני המשתנים‪ :‬התלוי והבלתי תלוי הם רציפים‪.‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫מתאם מעל ‪ .41‬נחשב מתאם חיובי בינוני‬ ‫אם למתאם מוצמדת כוכבית אחת פירוש הדבר שיש סיכוי של ‪ 95%‬שגם באוכלוסיה‬ ‫‪.51‬‬ ‫קיים מתאם כזה‬ ‫‪.52‬‬ ‫מבחני הבדל‬ ‫‪.53‬‬ ‫מבחן ‪ T‬בלתי תלוי מבצעים כשרוצים לדעת אם יש הבדל בין שתי קבוצות בלבד של ערכי‬ ‫המשתנה הבלתי תלוי (בנים‪ ,‬בנות) ביחס לערכי המשתנה התלוי (הישגים)‬ ‫‪.54‬‬ ‫מבחן ‪ T‬בלתי תלוי מבצעים כאשר המשתנה הבלתי תלוי הוא בדיד (למשל‪ :‬מגדר)‬ ‫והמשתנה התלוי הוא רציף (למשל‪ :‬הישגים)‪.‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫מבחן ‪ T‬תלוי מבצעים כאשר רוצים לדעת הבדלים בין שתי מדידות (משתנים) שהתקבלו‬ ‫מאותם אנשים (למשל‪ :‬לדעת הבדל בין ציוני מתימטיקה ואנגלית בקרב אותם תלמידים)‪.‬‬ ‫הסקה סטטיסטית‪:‬‬ ‫האם מה שמצאנו במדגם נכון ומייצג גם את האוכלוסייה‪.‬‬ ‫בבדיקת השערות מגדירים שתי אפשרויות בלבד‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫השערת אפס ‪ H0‬פירושה המדגם לא נבדל מהאוכלוסייה המקורית הרגילה ואיננו‬ ‫יוצא דופן‪ .‬השערה זו נמצאת באזור קבלת השערת ה‪.1-‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫השערת המחקר ‪ H1‬פירושה המדגם שלפנינו (שעבר טיפול כלשהו) יוצא דופן ביחס‬ ‫לאוכלוסייה המקורית הרגילה שממנה נלקח‪ ,‬והוא בעצם מייצג אוכלוסייה אחרת טובה יותר או‬ ‫פחות (כי הוא עבר טיפול)‪ .‬השערה זו נמצאת באזור הדחייה ‪.H1‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫רמת מובהקות (‪ = )sig‬מגדירים ערך של שטח קריטי בקצה ההתפלגות שמוגדר כאלפא‬ ‫של ‪ 0.05‬או אלפא של ‪0.0.0‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫מחשבים ערך של שטח ‪ P‬על פי הנתונים של המדגם בקצה ההתפלגות ובודקים היכן הוא‬ ‫נופל‪ :‬אם השטח המחושב על פי המדגם ‪ p -‬קטן משטח מובהקות אלפא הקריטי כלומר‪p<.05 :‬‬ ‫‪6‬‬ ‫או ‪ p<.01‬אז דוחים את השערת ה‪ 1-‬ומקבלים השערת ‪( . H1‬ככל שערך (שטח) ‪ P‬קטן יותר‪,‬‬ ‫קטן הסיכוי לייצג את אוכלוסיית השערת ה‪ )H0( .-‬ומקבלים ‪.H1‬‬ ‫‪05‬‬ ‫המחשב קובע לנו אם הממצאים מובהקים או לא ‪:‬‬ ‫אם *‪ P<.05‬או **‪ P<.01‬או ***‪ P<.001‬פירושו של דבר כי קיימת הסתברות נמוכה (פחות מ‪-‬‬ ‫‪ )5%‬שממוצע המדגם שייך לאוכלוסיית ‪( H0‬והסתברות גבוהה שהוא שייך לאוכלוסיית המחקר‬ ‫(‪ .)H1‬ועל כן קובעים כי מה שנמצא במדגם נכון גם בהסתברות גבוהה גם באוכלוסיית המחקר‬ ‫ולא באוכלוסיה המקורית‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫במבחני ‪ T‬ובניתוחי שונות‪ :‬אם קיימים הבדלים בין ממוצעים במדגם הרי הבדלים אלו‬ ‫הם מובהקים וקיימים גם באוכלוסייה החדשה ‪ .H1‬כלומר‪ :‬המדגמים מייצגים אוכלוסיות שונות‬ ‫מהמקוריות של ‪.H0‬‬ ‫(הסיכוי שביצענו טעות (אלפא) בדחיית ‪ H0‬קטן מ‪ . 5%-‬טוב שדחינו)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם המחשב מראה לנו ‪ P=.02‬נדחה השערת ‪ 1‬ברמה של *‪ P<.05‬אך לא נדחה השערת ‪1‬‬ ‫ברמה של **‪ P<.01‬ובוודאי שלא נדחה ברמה של ‪. P<.001‬‬ ‫‪‬‬ ‫השערות המחקר במחשב הן דו‪-‬צדדיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השערת מחקר דו‪-‬צדדית מחמירה יותר‪ -‬הסיכוי לדחות השערת ‪ 1‬נמוכה יותר מהשערה חד‪-‬צדדית‪ ,‬ולכן‬ ‫אם השערתנו היא כיוונית מותר לחלק את ערך ‪ )sig( P‬ב‪ ,2-‬כדי להגדיל סיכוי לדחות השערת ‪. 1‬‬ ‫השערה דו‪-‬צדדית דומה יותר לשאלת מחקר‪ :‬האם המדגם יוצא דופן ביחס לאוכלוסייה המקורית הרגילה‬ ‫‪‬‬ ‫ממנה נלקח‪ ,‬והוא בעצם מייצג אוכלוסייה אחרת‪ .‬בעקבות הטיפול הניסויי)‪.‬‬ ‫השערה חד‪-‬צדדית דומה יותר להשערת מחקר כיוונית‪ :‬האם המדגם יוצא דופן ביחס לאוכלוסייה‬ ‫‪‬‬ ‫המקורית הרגילה ממנה נלקח ‪ ,‬והוא בעצם מייצג אוכלוסייה טובה יותר או פחות‪ ,‬בעקבות הטיפול הניסויי)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דרגת חופש = מספר הנבדקים שעליו מבוסס ניתוח סטטיסטי (כמו‪ :‬חישוב ממוצע‪ ,‬שונות מבחן ‪ T‬וכד')‬ ‫פחות מספר ההגבלות המוטלות עליהן לפי מספר המדדים (המשתנים או קבוצות במשתנה) המחושבים‪.‬‬ ‫טבלה מסכמת לשאלות מחקר‬ ‫המערך‬ ‫מב"ת‬ ‫מ"ת‬ ‫סוג הניתוח‬ ‫שאלת המחקר‬ ‫א‪ 0‬מערך‬ ‫מתאמי‬ ‫לא ניסויי‬ ‫רציף‬ ‫רציף‬ ‫מתאם‬ ‫שאלת קשר‪ :‬באיזו מידה קיים קשר‬ ‫קורלציה ‪r‬‬ ‫‪ X‬ל‪? Y -‬‬ ‫א‪ 2‬מערך‬ ‫השפעה‬ ‫לא ניסויי‬ ‫רציף‬ ‫רציף‬ ‫רגרסיה‬ ‫ליניארית‬ ‫רציף‬ ‫מבחן ‪ t‬בלתי שאלת הבדל‪ :‬באיזו מידה קיים הבדל בין‬ ‫תלוי לקבוצות בנים לבנות בהישגים במתימטיקה?‬ ‫נפרדות‬ ‫ב‪ 0‬מערך בדיד‬ ‫השוואתי‪( -‬שני‬ ‫ערכים‬ ‫סיבתי‬ ‫בלבד)‬ ‫(לא‬ ‫ניסויי)‬ ‫בין‬ ‫שאלת השפעה‪ :‬באיזו מידה ‪ X‬משפיע על ‪? Y‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ב‪ 2‬מערך‬ ‫השוואתי‪-‬‬ ‫סיבתי‬ ‫(אפשר)‬ ‫ניסויי‬ ‫בדיד‬ ‫ב‪ 3‬מערך בדיד יותר‬ ‫השוואתי‪ -‬מ‪2-‬‬ ‫סיבתי לא ערכים‬ ‫ניסויי‬ ‫רציף‬ ‫מבחן ‪ t‬תלוי‬ ‫שאלת הבדל‪ :‬באיזו מידה קיים הבדל בין‬ ‫לימוד גמרא בהעמקה לפני התערבות‬ ‫ולאחריו ?‬ ‫מבחן ‪F‬‬ ‫שאלת הבדל‪ :‬באיזו מידה קיים הבדל בין‬ ‫שיטות הוראה פרונטלית‪ ,‬יחידנית‬ ‫וקבוצתית ביחס להישגים במתימטיקה?‬ ‫מזווג‬ ‫רציף‬ ‫ניתוח שונות‬ ‫חד‪-‬כיווני‬ ‫‪ANOVA‬‬