קהילתון מס 45
גיליון מס' 45 ברור חיל יוני 2015תשע"ה שבועות תשע"ה -בברור חיל התוצרת הכי טובה של השנה.. רוני אלבז 7.10.2014 בת לסיון ויוני אלבז ,אחות ללאל איל אבני 21.10.2014 בן שלישי לאוראל ועמיאל אבני. אח לאיתי ונדב. אברך 15.8.2014 עופר רוזנפלד -בי רוזנפלד-אברך, שלישי לרותם וא בן אח לבן ושחף דילן קפלן 7.3.2015 בת בכורה לאופיר (רפפורט) ודביר קפלן ניבה וולך 10.5.2015 בת שניה לדגנית ונדב וולך ,אחות לניצן מעיין קורן 11.11.2014 בן שלישי לאיילת ואסף קורן, אח לשירה ואמיתי עברי בר-עם 11.5.2015 בן בכור לרוני וערן בר-עם מכפר היוצרים לביא כהן 10.1.2015 גיא ניסן 4.6.2015 בן לשרון וגור ניסן ,אח לגילי בן שלישי לרותם וטוני כהן, אח למיתר ואביב יונתן שומונוב 9.6.2015 בן בכור לאירה ורומן מכפר היוצרים דבר העורכת שנה עברה. שוב קיץ .הילדים יוצאים לחופש ,ברכות לכולכם ,במיוחד לבוגרים י"ב שסיימו את לימודיהם ,ומנגד -לבוגרי הגן הנרגשים שיתחילו את לימודיהם בקרוב .את כולכם נכיר בגיליונות הקרובים .את חופשת הקיץ האחרון קטעו קולות המלחמה, תותחים וצבע-אדום לצד פיצוצי כיפת הברזל .נאחל לכולנו שהקיץ הזה יהיה סתם רגיל וחם ,דיינו. אגודת מתיישבי קהילתון -עלון קיבוץ ברור חיל עורכת ומפיקה :אוגניה שקולניק חברי מערכת :אבי דבוש ,גליה פרידלר ,רותם אברך-רוזנפלד, מאיר פרידמן ואודי אורטל. עיצוב גרפי :מיכל לויט -ניר יצחק הדפסה :דפוס סתיו -שדרות כתובתנו במייל: [email protected] העלון מופיע בצבע גם באתר האינטרנט של ברור חיל בכתובת: www.brorhail.org.il © אין להעתיק מה'קהילתון' ללא קבלת רשות מהעורכת שוב נפרדים. פעם העירו לי על המקום שאני מקדישה בקהילתון לאנשים שהלכו מאתנו. אני תמיד מייחלת שזה לא יהיה אחד הנושאים בליין-אפ ,אך המוות הוא חלק מהחיים כמו שלמדנו מהסופרת הצעירה ליזה פחימה( .עמוד .)12 והפעם ,דברי פרידה משני חברים ,כל אחד עולם ומלואו .חיים מיסוק וראובן שנער הגיעו לקיבוץ כנערים צעירים. שניהם צמחו בנוף המקומי ,וכאן חיו מרבית חייהם הבוגרים .כאן בנו את ביתם ומשפחתם .נפרדים מהם בצער גדול ובגעגועים רבים. מרווה מייזלס ז"ל. יותר מדי לוויות בשנים האחרונות - אמרה לי סיגל פיינגלרנט. מרווה ,מנהלת הרווחה המיתולוגית הייתה דמות אהובה ומוכרת באזור. אישה יפה בכל המובנים .יוזמת ומובילה, שיחד עם הצוות המעולה של מחלקת הרווחה ,קידמה לצד העבודה הרגילה גם פרויקטים שונים :מרכז החוסן ,מיל"ה ועוד .זכתה לפרסים ותשבחות ובצדק. זכיתי גם אני להכירה .מרווה נלחמה בגבורה ובאופטימיות במחלת הסרטן וניסתה באמת הכל .ליבנו עם שותפותיה לעבודה ,עם קהילת כפר-עזה ובמיוחד עם משפחתה הקרובה. נזכור אותך תמיד. כרגיל בגיליון תערובת מקומית: תמונות מחג השבועות שחגגנו בשמחה. רכזת החינוך החדשה ,סיון רוט ,כותבת לנו לראשונה. על שמות השכונות בקיבוץ ,ותמונות מהלול הישן האחרון ,שפינה מקומו לטובת תנופת הבניה בקיבוץ. כתמיד ,מודה לכל מי שעזר ועוזר, ומזמינה אתכם להשתתף ,לשתף ולכתוב... קריאה נעימה. אוגניה שקולניק 050-3130600 צוות החינוך מאחל חופש נעים לכולם! קהילתון 45 3 משולחנה של רכזת החינוך החדשה הכל ...הכל אני יכול בחופש הגדול מאת :סיון רוט השבוע ייצאו ילדי בית הספר היסודי לחופשת הקיץ ויצטרפו לתלמידי התיכון שכבר בחופש. במערכת החינוך החברתי אנו ערוכים ומוכנים לקראת פעילויות הקיץ והן מגוונות ועשירות,מותאמות גיל וצורכי הילדים. כ 120-ילדים ונערים פועלים בארבעה קבוצות גיל כשלכל קבוצה בית,מדריכים ותוכנית חינוכית משלה. הפעילויות מתקיימות בבתי הילדים ,ברחבי הקיבוץ וגם בנסיעות לבילויים ואטרקציות ברחבי הארץ. בשלל התוכניות :פעילויות יצירה ,גיבוש חברתי ,משימות ברחבי הקיבוץ ,ימי בישול ואפייה ,רחצה בבריכת השחייה ,שעות קריאה בספריה" ,לילה הפוך" ,מאהל לילה. נסיעה לאטקציות כגון :סופרלנד ,נחשונית ,מוזיאון הילדים, מרכז מהותי ,פעילות משימות בת"א (לנעורון) וזה רק "על קצה המזלג".. נציין את "פיצה זח"ט" שמתקיים בכל יום שלישי בה חניכי הזח"ט מכינים ומוכרים פיצה טעימה מעשה ידיהם. אתם מוזמנים להזמין וליהנות ,ולסייע לנערים במימון הפעילות. אני רוצה לאחל לילדים ולנערים חופשה נעימה,שמחה ומעשירה. קחו אוויר ונצלו את החופש לבילויים ,משפחה ,חברים וגם למנוחה .ומעל הכל חופשה בטוחה ושימרו על עצמכם! ועוד בקשה קטנה לציבור הנהגים -אנא סעו בזהירות בכבישי הקיבוץ וגם בחוץ. שלכם -סיון. תמונות ממסיבת סיום השנה בגן יורה 4 קהילתון 45 חוויות מהטיול הגדול... סיפר :נריה ויזנברג את הכסף הרווחתי בשנת עבודה מועדפת במפעל "פלסאון" במעגן מיכאל .הכרתי חברים חדשים ומאד נהניתי. טסתי באוקטובר .2014תכננתי חצי שנה ,אך הארכתי בחודשיים וחזרתי רק ביוני .אפשר להגיד ש"חרשתי" את דרום אמריקה: ארגנטינה ,ברזיל ,בוליביה ,פרו ,אקוודור ,קולומביה ומקסיקו. לפעמים קיצרתי את הדרך בטיסות ,בכל זאת יבשת גדולה ,אך לרוב נסעתי באוטובוסים ולפעמים בטרמפים. יצאתי לדרך עם חבר שהכרתי במעגן מיכאל ,נפרדנו ונפגשנו לסירוגין ,ובחלק מהזמן חברתי לאנשים אחרים. בארגנטינה הגעתי לעיר הדרומית ביותר בעולם -אושואיה ( )Ushuaiaבארץ האש בפטגוניה אשר משמשת גם כנמל המוצא למפליגים לאנטארקטיקה. במשך שבועיים נסעתי בטרמפים בדרום צ'ילה עם 2חברים נוספים. לא תמיד היה קל ,ולפעמים לקח זמן עד שאנשים עצרו אך לרוב הסתדרנו ,ואם לא -תפסנו אוטובוס. האזור מאד יפה אך האנשים מסוגרים יחסית .בגלל הבידוד, הקהילות קטנות ודי חשדניות כלפי זרים .לא מבינים מה באים לעשות שם כל-כך הרבה ישראלים ,ולא יודעים הרבה על הארץ. כל יום הולכים קצת .השמש אמנם זורחת בשעה שש ,אך לפני תשע קר מדי וקשה לצאת .בשש בערב כבר מחשיך וקר ,וקצב ההליכה איטי בהתחשב בגבהים. המשכתי בקורס קצר בטיפוס על קרחון בגובה 4,500מטר ,כמובן עם כל הציוד הנדרש -גרזן ,נעלי טיפוס ועוד. לא פסחתי על "אתרי החובה" כמו "הסלאר" -מדבר המלח המפורסם .את "דרך המוות" עברתי ברכיבה .לדעתי היא מסוכנת רק ברכב ,באופניים הרגשנו מאד בטוחים. גם באקוודור טיילתי שבועיים .מדינה מיוחדת ביופייה .מרבית התושבים אינדיאנים ושומרים על תרבותם ,לבושם והמנהגים כפי שהיו .אקוודור נוחה מאד למטייל ,לא יקרה והמרחקים קצרים יחסית. בברזיל התמקדתי בעיקר בחופים היפים בצפון- מזרחRECIFE ,CANOA QUEBRADA ,OLINDA : ועוד .לקראת הקרנבל ירדתי לריו ,התארחתי אצל בני משפחה ,כך שהיה מאד נוח .האווירה בזמן הקרנבל מאד שמחה ומיוחדת. כיוון שהגעתי עם ידע בסיסי בשפה הפורטוגזית ,היה לי קל עם הספרדית .אורח החיים בדרום-אמריקה מאד שונה מהארץ. צעירים רבים נשארים קרוב למשפחה גם כשממשיכים ללמוד ולא רבים עוזבים את הבית לפני החתונה. האוכל טעים מאוד ,במיוחד בברזיל ובארגנטינה ,שם הבשר מצוי בשפע .ביתר המדינות האוכל יותר בסיסי ,אך תמיד מסתדרים. בסה"כ הייתה חוויה של פעם בחיים .הכרתי מדינות רבות, מקומות יפים ואנשים שונים .תחושת החופש המוחלט מאד חזקה ומוחשית .אפשר לעשות מה שרוצים מתי שרוצים .אפשר לתכנן ואפשר לשנות .לא בטוח שאזכה בקרוב לתחושה כזו.. ועכשיו? כבר התחלתי ללמוד לפסיכומטרי ,ומקווה ללמוד בשנה הבאה ,בתקווה שאדע מה.. בבוליביה עשיתי טרק מיוחד באזור של מערות קרח ,לא רחוק מהבירה לה-פז .האזור גבוה וקר ,וישנים בקתות כורים קטנות. קהילתון 45 5 נפרדים לזכרו של חיים מיסוק ז"ל כתב :אברהם שנפלד. חיים נולד בעיר פורטו אלגרה בדרום ברזיל ,בחודש פברואר בשנת ,1940בן חמישי מ-שישה ,להוריו דוד ורוזה מיסוק .אחיו הצעיר מיכאל נהרג בגיל 19בשרותו הצבאי ונקבר בקיבוץ. המשפחה עברה לגור בסאו-פאולו ,ובשנת 1955עלה לארץ במסגרת עליית הנוער .חיים הצטרף לקבוצת "הדרורים" שהייתה הקבוצה הראשונה שהתחנכה בקיבוצנו .חיים נקשר לקיבוץ והחליט שבו ימשיך את דרכו וחייו .כעבור שנה עלו גם נח והאם רוזה. כקבוצה למדו והתנסו בעבודה חקלאית .עם סיום הכשרתם, התגייס עם חבריו לגרעין נח"ל ,במסגרתו הגיעו גם להכשרה בקיבוץ כנרת. עם חזרתו לקיבוץ התחתן עם מריה ,אותה הכיר היטב ואהב כבר בקבוצת הנוער .יחד הקימו בית ומשפחה ,ונולדו להם שלושת הילדים -אורית ,יניב וינאי .מריה נפטרה בגיל צעיר יחסית, והשאירה אחריה חלל גדול וצער כבד. לאחר שנתיים הכיר חיים דרך מכר משותף ,את אביבה ,שעבדה במשרד החינוך בירושלים .השניים נישאו ,ואביבה באה לחיות אתו בקיבוץ .בימים אלה היו אמורים לחגוג 25שנים יחד. גם יתר האחים – נטליו ,משה והאחות קלרה הגיעו לקיבוץ, ויחד יצרו את אחת "החמולות" הגדולות של הקיבוץ בשנותיו הראשונות .ה"שבט" ממשיך לגדול ,בקיבוץ ומחוץ לו וגם בחו"ל. האח הבכור נטליו ,היגר לארה"ב ,שם חי ונפטר .גם האח משה נפטר לפני מספר שנים ,ונח וקלרה -יבדלו לחיים ארוכים, ממשיכים לחיות בקיבוץ לצד חלק מילדיהם ומשפחתם. חיים מילא תפקידים שונים בעיקר בתחום השירות לחבר .שנים רבות שימש כנהג בית ,אין ספור הסעות בסבלנות ונועם פנים. בהמשך היה מרכז הקניות ,בתחילה בקיבוץ ,ואח"כ במועצה. כולם אהבו את חיים, שהתאפיין במזג נוח, "סחבקיות" וחוש הומור. חיים היה דוגמה מצוינת למיזוג הישראלי-ברזילאי שמאפיין את ברור-חיל. כמו ברזילאים רבים ,אהב לשחק כדורגל ,ואף הצטיין במשחק והלהיב את הצופים בו בסגנון הברזילאי שמשלב וירטואוזיות עם אהבה לכדור ולמשחק .גם את המוזיקה הברזילאית לא זנח ,והיה חלק מלהקת "הבטוקדה" – להקת כלי ההקשה שניגנה באירועים שונים את קצב הסמבה.. בשנים האחרונות חלה הדרדרות במצבו הבריאותי ,נפטר לאחר אשפוז ארוך של חצי שנה. תנחומינו לאביבה ,לילדיו אורית ,ינאי ויניב ובני משפחותיהם, ולנכדים הרבים שזכה להכיר וששימחו אותו מאד והסבו לו נחת יהיה זכרך ברוך. וגאווה רבה. פרידה מאבא כתבה :אורית מיסוק היימן אבא יקר שלנו, איך אפשר לכתוב למישהו שכבר איננו ,במיוחד לך -אבא. כמעט חודש עבר ,ואתה אינך. בחצי השנה האחרונה ,מאז שנכנסת לבית החולים ואח"כ לשיקום, התקרבנו כולנו יותר מאי פעם .אולי רק בתקופה שלאחר פטירתה של אימא היינו כך בפעם האחרונה .אך הפעם זה היה שונה .כאבנו את כאבך ,סבלנו ביחד וקיווינו שתחזור הביתה .כואב לנו שלא הצלחנו במשימה .נפטרת בבית החולים קפלן רחוק מהבית אותו אהבת ובו גדלת מגיל .15רחוק מהשקט של הקיבוץ. מי יקרא לי עכשיו "אוריתי"? מי יגיד" :הו ,הנה רבי יניב" ..ולינאי: "הנה הבן שלי" ..מי ינגן לנו כל-כך טוב ב( PANDERO-תוף מרים) שלך? ולמי נקרא ?JAIME אפשר מעט להתנחם בכך שאתה כבר לא סובל ,לא כואב לך, והשתחררת מהתקופה הנוראה הזאת שכל כך הגבילה אותך ולא נתנה לך להיות חופשי. היינו לצדך ברגעייך האחרונים .היית עטוף באהבה ,מוקף באנשים הקרובים אליך ,שכל כך אוהבים אותך .היית איש טוב לב ,מיוחד וחייכן ,תמיד מוצא מילה טובה להגיד .לא עשית רע לאף אחד. אציל בנפשך ובנשמתך .אבא מקסים ומופלא. 6 קהילתון 45 איש צנוע שלא מבקש הרבה לעצמו ותמיד חי עם מה שיש. לכולנו יישארו המון זיכרונות מתוקים ממך ,ובכל אחד מאתנו נשאר משהו ממך ,וכול אחד מאתנו למד ממך משהו לחיים . אין נחמה ,ודבר לא יסגור את החור השחור שנפער בלב מאז שהלכת ,ואתה כל כך חסר. נכון הזמן יעשה את שלו ולאט חוזרים לשגרה כל אחד לענייניו ולך אבא תמיד תהיה פינה בליבנו מלאת אהבה וגעגועים אין סופיים. יהיה זכרך ברוך! ילדיך :אורית ,ינאי ויניב מיסוק. נפרדים פרידה מראובן שנער מאת :עודד פלוט ראובן יקירנו, אני נפרד ממך גם בשם קהילת ברור חיל ,וגם כחבר. החיים שלך היו שזורים בחיי הקיבוץ ,ואני זכיתי לפגוש אותך בנקודות חיבור רבות. נולדת בברזיל ושם גדלת עם הוריך ואחיך דב ,חיה ושרה .היית האח הקטן והשובב .היום בטוח היו מגדירים אותך כילד עם הפרעות קשב וריכוז... אחרי תחנה בדפנה הגעתם לברור חיל .אדלג על הילדות והנעורים -ישר לשירות הצבאי שלך .התקבלת ללהקת פיקוד צפון ,ויחד איתך כולנו נגענו בזוהר .במהרה הפכת למפקד הלהקה ולאחד מכוכביה הבולטים ,וכולנו ידענו למה מתרגש הדופק ,שהג"א זה טוב ,ואתה -הכי טוב מכולם. לאחר השחרור התחתנת עם חני ,ומיד פתחתם בפס היצור המפואר שיקרא להלן "ילדים" .זה התחיל עם בת ,אבל קיבל תפנית גברית חד משמעית .ניבה ,ארז ,סער ,צליל ותום -כולם יצאו יפים ומוכשרים כמוך וכמו חני ,ובזכותכם הייתה בקיבוץ אחלה צמיחה דמוגרפית. נקרעת בין שתי אהבות גדולות שלך .בצד האחד -הקיבוץ והשדה ,ובצד השני -הבמה .תמרנת ביניהם כמה שיכולת ,ובין הגזר לפנקס הקטן הנחית את כל הערבים בקיבוץ ,וכולנו המשכנו לתלות בך עיניים מלאות הערצה. בשנת 1978לקחת על עצמך את חג ה ,30-ועשית את זה כרגיל הכי גדול והכי מושלם .האירוע הזה נכנס למיתולוגיה ,ואיתו גם השיר שחיברת עם שמעון ישראלי ,והפך עם השנים לפס הקול של הישוב .כמה שהוא משקף אותך" :חלקת אלוהים שלי קטנה. ביתי שלי ,ברור חיל". באותה תקופה הקמת עם מרסיו בלבן ז"ל ואברהם גולדשטיין את "שלישיית ברור חיל" .יחד הפלאתם בביצוע של שירים מוכרים ושירים מקוריים .כולנו ,בני המשפחה וילדי הקיבוץ, שלחנו גלויות לרשת ב' על מנת לקדם את הלהיט "ניבה" במעלה מצעד הפזמונים. בשלהי שנות ה 70-יצאת עם המשפחה לשליחות בריו ,ושם הפעלת את הטורבו והקסם שלך על מנת לרתום צעירים אל תנועת "הבונים" ולהפוך אותם לציונים נלהבים .חלק מהאנשים האלה הם חברים היום בברור חיל. כשחזרת ,לקחת על עצמך את ריכוז התרבות .היינו חבורה מגובשת ומחויבת ,ואתה הובלת אותנו עם הסטנדרטים הגבוהים שלך :כל שבוע היה ערב שישי "קטן" במועדון ,וכל חודש -ערב "גדול" בחדר האוכל. עבדת בע.נ.ת ,חברת המחשבים של הקיבוץ .נעשית איש מכירות וניצלת את הקסם האישי שלך להרחבת החיבורים ,הקשרים ובעיקר ההכנסות של הקיבוץ .עם המיומנויות שרכשת עברת לבי.ג' .בונד .בתקופה הזאת היית המון בדרכים והעבדת את משטרת ישראל שעות נוספות .הם גמלו לך ברוחב לב בקנסות מרשימים. לכל אורך השנים ,היית שותף בהפקת חגים ואירועים אירועים בימתיים .ההלחנה לא באה לך בקלות -היה לוקח לך זמן עד שהיית מרוצה .אבל בסופו של דבר ,היית לוקח את הגיטרה ,פורט על המיתרים ,מתחיל לשיר ,והחדר היה מתמלא בהשראה וקסם. אחר כך באו הקולות ,והעיבודים ,שתמיד נתנו לאירועים נופך כל כך איכותי ומקצועי. החריצות והמסירות שלך למשפחה ולקיבוץ המשיכו ללוות אותך ואותנו .תמיד היה ברור שאיפה שצריך -אתה מתייצב ,אם לטובת המשפחה ,ואם לטובת הקיבוץ .בגיוסים ,בשיווקי העופות, בשיבוצי השבתות -תמיד הגעת מלא מרץ ואנרגיות ,עם בדיחות חדשות (או ישנות) ורוח שטות בלתי נלאית. בהמשך הגיעו שנים קשות יותר ,שהובילו אותך לאנגולה הרחוקה .חיכינו בציפייה לביקורים שלך על מנת לשמוע ולחלוק. ראינו איך בנחישות ועוצמה אתה מתמודד עם המציאות ,לא מוותר ולא מתייאש. אחרי כמה שנים חזרת ,והתחלת לסגור מעגלים :החתונות של הילדים ,הנכדים המקסימים שנולדו והיו לך מקור של אושר וגאווה. אז הגיעה המחלה ,שהלכה והחריפה .ההתמודדות שלך הייתה כרגיל לוחמנית ועיקשת ,תוך ראיה מתמדת של המציאות בצורה מפוכחת. ראובן שלנו ,קשה לנו לעכל שנפרדת מהחיים ומאתנו כל כך מוקדם .רצינו עוד להיות איתך ,ליהנות מכל מה שהיה לך עוד להציע ולתת. אתה משאיר אחריך משפחה גדולה ,נפלאה ואוהבת ,וקהילה שלמה ,מלאה בהוקרה והערכה לכל מה שעשית ויצרת ,כל מה שתרמת ,כל מה שאהבת ,כל מה שאתה .היה שלום ,חבר יקר ואהוב. תודה מכל הלב לכל מי שהגיע לנחם ולתמוך .דאג לאוכל, לכיבוד ,לעזרה ולחיבוק .בהחלט זכינו לקהילה מדהימה שהעניקה לנו המשפחה. מהלב בימים קשים אלו. קהילתון 45 7 שמות השכונות בקיבוץ כתבה וצילמה :אוגניה שקולניק בשיחה מקרית ,גיליתי שאנשים רבים לא יודעים שהקיבוץ נבנה בשלבים ,ושכונות שונות זכו לשמות שאינם מוכרים לציבור הרחב .יצאתי עם אריה קוטלר ,שהיה אחראי שנים רבות על תחום הבנייה לסיור נוסטלגי... סיור וסיפור עם אריה קוטלר מתחילים מול הבריכה ,שאגב נבנתה בתחילת שנות השישים, והיא לחלוטין לא תקנית 33 -מטר במקום 25כנהוג( .הגודל כן קובע?). מול הבריכה נבנו 5הבתים הראשונים בקיבוץ ,שעד אז היו בו רק צריפי עץ ,וזכו לשם "דחק" .מקור השם בתקופת הצנע והלחץ הכלכלי שאפיינו את שנות הקמת המדינה והקיבוץ ,וכמובן לא קשור למילת הסלנג "דחקה" שנולדה הרבה אחרי. מ 5-הבתים שרדו רק שניים .בקצה הצבוע בירוק יפה מתפקדת קליניקה טיפולית כבר כמה שנים ,והבית השני משמש לאכסון טרנספורמטור לרשת החשמל .יתר השלושה כבר נהרסו ואינם. פעם שכונת דחק ,וכיום קליניקה מטופחת שכונת לוד משתרעת בין כפר היוצרים לבתי הילדים .בראשית הקיבוץ לא היו מתקני שעשועים כמו היום ,ואנו ,ילדי הקיבוץ שיחקנו שעות בשלדים של משוריין ושל מטוס קרב שהוצבו קרוב לגן. המטוס הוגדר כמסוכן וסולק לאחר שנים ,אך בזכותו זכתה השכונה לשם שנשא גם נמל התעופה .כיום גרים בו בעיקר סטודנטים .שכונת לוד מסתיימת בחניה ,שנקראה "החנייה הקטנה" לעומת "החנייה הגדולה" – שבה עוצרים האוטובוסים קרוב לאלונית. אשקוביות נבנו ב 4-שלבים .חלקם שימשו כחדרי מגורים למרכז הקהילתי ללימודי חקלאות שנמצא בכניסה לקיבוץ ,אליו הגיעו קבוצות מחו"ל (בעיקר מאפריקה) שבאו להשתלם בחקלאות בארץ. גם המרכז ,שקרוב למסעדת מידס ,וגם רוב החדרים משמשים כיום למגורי סטודנטים .חלקם שימשו בית ל 3-קבוצות של פרוייקט נעל"ה שהתחנכו בקיבוץ. עליית הנוער מבנה הארכיון ושני מבנים סמוכים לו ,שימשו את חברות הנוער: "דרורים"" ,מענית" ו"שלהבת" שקלט הקיבוץ בשנים הראשונות. בהמשך גרו בו המתנדבים שהגיעו בשנות ה 60-וה ,70-וגם הם משמשים כיום כחדרים לסטודנטים. שכונת בסין נקראת על שם פקיד בכיר בהסתדרות .כוללת את הבתים מול גן תות והלאה לכיוון בית הכנסת .זהו המודל הקלאסי של הבית הקיבוצי של פעם שהכיל 2חדרים ושירותים (חדר שינה ,מטבחון וסלון) שהיה הדגם הנפוץ ביותר והמשיך גם הלאה עם שינויים קטנים ,בגודל של 35-40מ"ר. מן העיר אל הכפר נבנו באותו סגנון .כיום מצויה בה סדנת הקרמיקה של מלי וחדרים רבים משמשים חיילים וצעירים .קרובה לבית הכנסת. 8 קהילתון 45 פנורמה הבתים שקרובים לכביש ומשקיפים על נוף השדות היפה ,ומכאן שם השכונה. מרכז הבתים שקרובים לחדר האוכל ומה שהיה פעם "הדשא המרכזי" וכיום עומדים עליו בתים חדשים .בזמן השיפוץ ,עם המעבר ללינה המשפחתית -הבתים "צמחו" לצדדים ונשארו בעלי קומה אחת בלבד. הטרומים קרובה לבריכה .השם נובע משיטת הבנייה ,שהובאה לארץ משבדיה .באזה"ת בשדרות פעל מפעל "מבט" לבנייה טרומית, שיצר קירות מוכנים מבטון שמובלים לאתר ומורכבים לבית, במקום בניה עם בלוקים כמקובל .גם בתים אלה "גדלו לרוחב", ומספקים מאגר נוסף של בתים חד-קומתים שחסרים בקיבוץ. חלץ אחת השכונות הגדולות בקיבוץ .מתחילה מכיכר האלונית, בבתים שכיום הם דו-קומתיים ,ומגיעה עד לקצה הישוב מול השדות .כמובן ששמה בא לה מהמושב הסמוך ,בדומה לשכונת ניר-עם בשדרות. נבנתה לזוגות צעירים עם ילדים ,ובה התחיל השיפוץ עם המעבר ללינה המשפחתית בשנות ה .80-עקב צפיפות הבתים וחוסר משאבים נאלץ הקיבוץ לבנות לגובה... כפר היוצרים שכונת קרוואנים שמתפקדת כבית זמני ליוצרים ולמשפחותיהם, בעיקר בוגרי ספיר שרוצים להשתקע באזור .בהחלט פרויקט ייחודי. המדורגים סמוכה לשכונת חלץ ומעברה השני שכונת ההרחבה .שכונה זו היא השכונה הראשונים שנבנתה לאחר המעבר ללינה משפחתית. בתוך כל בית 2גרמי מדרגות ו 3-מפלסים ,ומכאן השם -מדורג. חלק מהדיירים הגדילו בעצמם את החלק התחתון וכך גדל שטח ביתם. ההרחבה השכונה החדשה ביותר ,שצמחה בקיבוצים רבים וכך גם אצלנו. נבנתה מתוך הצורך לגדול ,להתרחב ,ולאפשר גם לאנשים שאינם רוצים להיות חברי קיבוץ לחיות במקום .ללא ספק השכונה הכי יפה ,גם אודות לכך שנקבע בה קו עיצובי מוביל ,ויש בה מרחב סביר בין הבתים. הבתים הראשונים בשכונת ההרחבה שממשיכה לצמוח.. קהילתון 45 9 ותיקים ונהנים כתב :אברהם שנפלד ב 7.5.2015-יצאנו במסגרת מועדון הוותיקים לטיול באזור בית שפעילותו הביאה גוברין .התרכזנו באזור הגבוה ,פסחנו על המערות ,והתמקדנו להתמוטטות הישוב היהודי במבצר והכנסייה .מהמדריכה הילה גלילי זכינו להסבר מקיף בארץ ישראל לאחר המרד ומעניין. ברומאים וחורבן בית ביקרנו במבשלת בירה ובמפעל "קקאדו" שמייצר פריטי אומנות המקדש. בעץ ,יפים וייחודיים .סיימנו בתצפית מפסגת הר משואות ,ממנו בתאריך 30.6אירחנו השקפנו על השפלה בואכה העיר אשדוד. את ד"ר גילי זיוון מקיבוץ שמעון בן-וייס צייד אותנו במנות פלאפל ארוזות היטב לצהריים. סעד .ד"ר זיוון מומחית אכלנו סביב השולחנות במבשלת הבירה ,ובחברה נעימה -מי צריך במחשבת ישראל ומנהיגה ליברלית שנאבקת על שוויון לנשים יותר? 44חברים טיילו ונהנו. במגזר הדתי .ממנה שמענו על יוחנן בן-זכאי ,מחשובי חז"ל שתרם רבות להתחדשות הישוב במאה הראשונה .בן-זכאי עמד בתאריך 4.6קיימנו מפגש בבית הכנסת .אודי רובינשטיין, בראש הסנהדרין שפעל בעיר יבנה .לפי המקורות בסוף ימיו עבר מעביר לנו סדרה הרצאות בנושא "מחלוקות ודילמות מוסריות להתגורר ממש כאן ,ואף נפטר ונקבר כאן .אולי אפשר להחשיב בהיסטוריה היהודית". אותו כחבר הראשון ולבטח הכי מפורסם בברור-חיל... הפעם התמקד בדמותו המסקרנת של בר-כוכבא שיש הרואים המועדון נפגש אחת לשבועיים ,לפעילות ענפה ומעניינת. בו גיבור ,ויש הסבורים שהיה משיח שקר כוזב (בר-כוזיבא), מוזמנים להצטרף... המלצה מקומית העוגות של אוראל מאת :אוגניה שקולניק אוראל מספרת :את הזילוף גיליתי לפני כשנה .החלטתי לעבור סדנה אישית ובה למדתי את הטכניקה ורכשתי את הידע. מאז אני מוצאת את עצמי מכינה לפחות עוגה אחת בשבוע אם לא יותר. גיליתי שזילוף עוגות זאת התמכרות ואחת האהבות הגדולות שלי .אני נהנית, מתמלאת סיפוק רב ויוצרת בכל פעם משהו חדש .אין עוגה אחת שדומה לקודמתה .צריך ראש יצירתי ולהתחדש כל פעם מחדש.. ליצירת קשר :אוראל אבני 054-9326862 נשמח להמליץ על חברים בקהילה שיש להם תחביב או עיסוק שיכול לעניין אנשים אחרים.. פנו אלי ואשמח לפרסם גם אתכם! אוגניה 10 קהילתון 45 הפעילות: שעות א' ו-ג' 8:30 בוקר :ימי ו-ג' 20:50 רב :ימי א' ע לץ ונפלא! כדאי מומ פירוק הלול הישן מאת :משה שקולניק הלולים היוו ענף מרכזי במשק במשך שנים רבות. הלולים החדשים נבנו באופן הגיוני באזור החקלאי ,בהמשך לרפת ,משנת 1970ועד שנות השמונים -סה"כ 6לולים. לעומתם ,הלולים הישנים ,שסומנו באותיות -א' עד ה' -נבנו בשנות ה 50-בתוך שטח הקיבוץ ,ועם גדילתו של הקיבוץ נוצר מצב שהם היו קרובים לבתים. כמובן שהקרבה הניבה "ריחות" אופייניים שהתערבבו עם ניחוח הרפת ..במיוחד התחזק הריח כשלהקת התרנגולות בגרה ועמדה בפני המשלוח לעוף-קור. המומחים ידעו לזהות לפי הריח באוויר שזמן "השיווק" מתקרב... בלולים הישנים הותקנו סוללות ,ורק בהמשך הן פורקו והתרנגולות יכלו להסתובב בחופשיות בכל שטח הלול. לולים אלה נהרסו מזמן ,ורק לול ה' שרד עד ימינו אלו .לול זה שימש כבית אימון מחומם לאפרוחים ,ולאחר גדילתם הועברו ללולים האחרים. לפני שנים רבות הוסב הלול למחסנים ,וכלל גם משרד פינתי ששימש את מרכז הקניות ואח"כ את שמעון וצוות הבניין והתחזוקה. הריסתו באה כדי לפנות מקום לבתים חדשים ולחניית רכבים. התמונות משמשות לתיעוד ומשמרות את זכרונו של עוד מבנה ישן שחלף מהקיבוץ ואיננו עוד. תמונה אחרונה למזכרת לפני... הטרקטור הורס במרץ מתחילים בפרוק הגג .זהירות -אסבסבט! מן הארכיון :שתילת עצים בט"ו בשבט 1974-75מאחורי הלול קהילתון 45 11 מהנעשה בספריה הספרייה -מקום נעים שמציע פעילות מעשירה לילדים כמעט מדי חודש "מעבר לים" צפינו בהצגת היחיד – "מעבר לים" של השחקן והיוצר שחר מרום מתיאטרון הקרון ,שמבוססת על שירי הילדים שכתב המשורר חיים נחמן ביאליק .ההצגה מצטיינת בעושר לשוני. התפאורה יצירתית ומיוחדת .שחר עושה שימוש חוזר בחפצים שונים ומשתמש בהם בצורה מקורית ויפה. בסיום ,גם ערך חידון חפצים -האם הילדים של היום יזהו פטיפון ,טלפון חוגה ועוד.. ההצגה זכתה בפרס העיצוב בפסטיבל חיפה להצגות ילדים בשנת .2008 מפגש עם סופרת בשבת בבוקר ,נפגשנו עם הסופרת הצעירה ליזה פחימה ,גיסתה של רותם כהן ,שכתבה ספר שמתמודד עם נושא המוות ואובדנו של אדם קרוב" .סבתא ,איפה סבא?" ,שואלת הילדה .האם הוא בין הכוכבים? למה סבתא עצובה ואמא לפעמים דומעת? ואיך יודעים שסבא עדיין מלווה אותנו? ליזה עוסקת ברגישות בנושא טעון שרבים מתקשים להתמודד אתו ,באמצעות הסיפור שכתבה והאיורים של נעמי פוקס שמתאימים גם לילדים צעירים. ליזה הסבירה על הדרך הארוכה שעובר הספר -החל ברעיון שמתבשל בראשו של הסופר ,דרך הכתיבה והאיור ,ועד הצדדים הטכניים של הדפוס והפקתו של הספר המוגמר. חדש על המדף בספרייה: סיפורת: האש שרצה לדעת הכל /דרור משעני הלא בלתי אפשרי /קרן שפי בסתיו אשוב הביתה /אירית קופר אהבה כואבת / 2רם אורן לא זמן טוב לאהבה /יוסי יונה לתרגם את חנה /רולנדו ורובל ספרים לגיל הרך ,לילדים ולנוער: אלה קרי הילדה מלפלנד /אלי ינס נוריקו סן הילדה מיפן /אסטריד לינדגרן אסי חוזרת הביתה /אריק נייט 12 קהילתון 45 ספרי עיון: ההיסטוריה של המחר /יובל הררי (מומלץ) מומלץ: ההיסטוריה של המחר מאת יובל נח הררי ספר מרתק שבוחן את זהותה של האנושות ומציע מבט מרענן על העולם של המאה ה.21- ויקי וצוות הספרנים מחכים לכם בספרייה לוח ברכות והודעות... אומרים שאחרי מלחמה גדל יבול התינוקות .אז גם אצלנו זה עבד! באיחור קל( ,כי לא שיתפתם )...מזל טוב ענקי לאוהד ואבישג ישראל להולדת הבן יונתן ,אח לנועם. נכד רביעי לאיציק וריבה ,ונין לפינדוקה (צבי) ותרזה .ברכות לכם ולכל בני המשפחה! בטעות לא ברכנו כמו שצריך את דילן קפלן שעכשיו היא כבר בת 3חודשים! אז נברך שוב במזל טוב את ההורים המאושרים: אופיר ודביר ,את הסבים :מיכל ודני רפפורט ודיאנה ושמואל קפלן ,וכמובן את כל המשפחה המורחבת משני הצדדים .דילן היא דור רביעי בקיבוץ! מזל טוב לשרון וגור ניסן להולדת גיא, אח לגילי בת השלוש .לסבתא שרה-בן וייס ולסבא דורון אוליאל ,וברכה מיוחדת לסבתא-רבא קלרה קסוב שזהו הנין ה 19-שלה! לדודות גפן ובר אוליאל ,ולכל בני המשפחות המאושרים והחברים .תתחדשו! בית ברור חיל אבל על פטירתו של חברנו ראובן שנער ז"ל. תנחומינו לחני ,לילדים ולנכדים ולכל בני המשפחה המורחבת והחברים. בית ברור חיל משתתף באבלו של דורון ממן עם פטירת בת-הזוג דגנית אייל ז"ל ממחלה .תנחומינו לך ולמשפחתה. קהילת ברור-חיל משתתפת בצערו של מאיר זאבי עם פטירתה של אמו קלודין זאבי מזל טוב לנירית ורון בוקאי להולדת הבן יובל ,נכד ראשון לסבתא ציפי פייג .מזל טוב לדודים דקלה ורון ולכל המשפחה! ז"ל בערד .תנחומינו ליפעת ,לנכדים אסף, אלון ושקד ,ולכל המשפחה. מזל טוב לאירה צ'רנר ורומן שומונוב מכפר היוצרים עם לידתו של יונתן בנם הבכור ב .9.6.15-ברכות לכם ,למשפחות ולכל הכפר! ברכות לעליזה ומשה בנדקובסקי שנכדם הבכור :עמרי יונתן ,בנה של יערה ,סיים טירונות כחניך מצטיין. לשושנה וחיים אברבוך עם המעבר לבית החדש -בשעה טובה! מאחלים בריאות טובה ושתזכו ליהנות ממנו שנים רבות. למשפחת ברור חיל היקרה, לאחר כ 14-שנים שאנחנו חלק מכם, שמחנו והתרגשנו להפוך באופן רשמי להיות חברים. תודה על הקבלה לחברות וברכות כנות לכל המצטרפים החדשים. שנדע ימים של שגשוג וטוב. משפחת וייץ גיא ואיריס-זוהר ,יובל אורי ואלונה. קהילתון 45 13 מדורת השבר או.. מסעודה לא גרה פה יותר כתבו :אילנית סוויסה וימית הוסטר את ההפקה החדשה של תיאטרון הנשים של מתנ"ס שדרות לא קל לעכל .בניגוד לעבודות קודמות של הקבוצה שהיה בהן נרטיב ברור וסיפור מסגרת מאוד נהיר ,הפעם בחרו הבנות יחד עם במאית הקבוצה ,אילנית סוויסה ,לבדוק שפה חדשה ודרך אחרת לייצר מופע .כבר ממבט על הבמה ניתן להבין שהכול יהיה אחרת. למעשה אין במה אחת -אלא שתי במות ,שלושה מסכים ואין "מאחורי הקלעים" .הבנות נשארות על הבמה לאורך כל המופע, צופות ופעילות בו זמנית. הקבוצה עובדת בעיר זו השנה החמישית .בקבוצה נשים חילוניות ודתיות ,מזרחיות ואשכנזיות ,צעירות ומבוגרות ,משדרות ומקיבוצי הסביבה – ביניהן שתיים משלנו :מיטל אסרף-שמעון וימית הוסטר. הרכב הקבוצה והייחודיות שלה טמון בגוונים הרבים שהיא מכילה. הופעת הבכורה באה בעקבות הזמנה מפסטיבל 'קולנוע דרום' שמתקיים בעיר .הפסטיבל ביקש לשתף פעולה עם הקבוצה הוותיקה ,והבמאית שמחה להזדמנות לבדוק את הדברים החדשים שלמדה עם הבנות. המופע החדש עוסק בטלוויזיה והשפעתה על חיינו. על השברים שהיא מציגה ,השברים שנשקפים דרכה ,על הטוב והפחות טוב שבה. אי אפשר לדבר על טלוויזיה בשדרות בלי להזכיר את המיתוס שהומצא ע"י אלכס גלעדי עם פרוץ הטלוויזיה המסחרית לחיינו: "מסעודה משדרות". חג השבועות תשע"ה כתב :עמי גל און חג השבועות בשדות ברור חיל זהו מנהג ומסורת . כאן בשדה ,לעיני משפחות ואורחים ובנוכחות משפחת אלקרנאווי המארחת כמיטב המסורת הבדווית ,מציגים לראווה את הביכורים. הקליטה של חברים חדשים לקהילה בעיצומה ,ומשפחות נוספות עתידות להגיע .זהו תוצר של תהליך ממושך ומורכב שהקהילה עברה ועוברת וטרם הסתיים .אני בטוח שהקהילה תדע לגלות סבלנות ותדע לספק יד תומכת עד שהמשפחות החדשות תתמזגנה בחצר. אנו הנקלטים ,כמו שתילים רכים ,הזקוקים לחום והגנה בכדי שנצמח להיות עצים זקופים. כולנו הגענו לחיות את חיי הכפר ,ולהזרים כוח חדש. אם נבין שבאנו לכאן לא רק לחיות בדלת אמותינו אלא בכדי לתת לחברה כוח ,מרץ וחשיבה צעירה ורעננה ,נדע להכיר וללמוד איש את רעהו ,את הדעות והרצונות ,ונייצר הזדמנות לקיים קהילה בריאה וצומחת חברתית וכלכלית. הצגת ביכורי השדה הן דרכו ההיסטורית של העם להראות את תודתו לבורא על השפע שהשגנו בשנה שחלפה. אנו תקווה שגם בשנה הבאה תתמלא הבמה בצחוק ושמחה של תינוקות ומשפחות חדשות. חג שמח ברור חיל ! 14 קהילתון 45 בנות הקבוצה יצאו לבדוק למה התכוון ומי היא באמת מסעודה משדרות. הבנות נברו בחומרים, בטקסטים ובקליפים. מתדיינות על כל תמונה ותמונה ,שואלות, מעלות רעיון נוסף, משנות ומשתנות. אולם צהלולים היה מלא מפה לפה בקהל נשי .שתי נשים ששמן מסעודה הגיעו לערב הבכורה וזכו לכבוד רב. הבנות הציגו את עולם הטלוויזיה בקליפים משעשעים ומרגשים, את הסטריאוטיפים השונים כפי שהם באים לידי ביטוי בתוכניות הריאליטי ,את סיפורי העלייה של משפחותיהן ,את מסעודה שבאה לטיפול אצל ראובן מהתוכנית "בטיפול" ועוד הברקות שקשורות לעולם הטלוויזיה והמסכים. סיפורים נחשפו והתגלו והקשר הבלתי אמצעי עם הקהל היה הדובדבן שעל הקצפת. תקצר היריעה מלסכם ערב של שעה וחצי אבל בקרוב מאוד תעלה ההפקה שוב ,בפני קהל מעורב ומופע נוסף לנשים בלבד. בר מצווה מיוחדת -לילד מיוחד מאד! סיפר :רום לבבי שמעה וכתבה :אוגניה שקולניק אדם לבבי-כהן כבר בן 14והחודש הגשים את חלומם של הוריו כשעלה לתורה עם חבריו בבי"ס "אורים" בב"ש. כל האורחים ,ובתוכם גם המשפחה שהגיעה במיוחד מספרד ,התרגשו מאד! אדם הרגיש שכולם הגיעו לכבודו והיה פשוט בעננים! מרוב התרגשות לא נרדם עד מאוחר מאד בלילה... התחלת הסיפור בשנת ,1996בטיסה ממדריד לת"א בה נפגשו לראשונה צ'לי כהן ורום לבבי. כעבור שנה נישאו ,ולאחר כמה חודשים טסו יחד לספרד במטרה להשתלב בעסק המשפחתי . אדם ,הבכור ,נולד בישראל ,אך את מרכז חייהם קבעו לצד משפחתה בספרד. כשאדם היה בן 10חודשים הרגישה צ'לי שמשהו לא תקין בתקשורת ובתגובה לדיבור וקשר עין .למרות היותה אם חדשה -חשה באינסטינקט אימהי שיש בעיה .בגיל שנה ו 3-חודשים קיבלו חיזוק ראשון ,כאשר גם הגננת הציעה ללכת לבדיקות .מיד ניגשו לרופאים ,אך המצב לפני 12שנים היה שונה ,והידע והניסיון היו פחותים .למרות שהיו אצל נוירולוג, פסיכיאטר ובבית חולים מיוחד לילדים בספרד -מכל האבחונים יצאו רק עם קביעה של איחור התפתחותי ואף רופא לא רצה לתת אבחון חד-משמעי לפני גיל שלוש. בעזרתה של דוריס הגיעו במיוחד לארץ, למכון להתפתחות הילד בב"ש ,לבדיקה אצל ד"ר אסתר גולדשטיין ,שהייתה הראשונה שאמרה שמדובר בPDD- ושאדם נמצא על הספקטרום האוטיסטי. עם האבחנה שלה חזרו לספרד, להתייעצות נוספת עם המומחה הכי ידוע בספרד ,שהקשר איתו נמשך עד היום. לאחר מחשבה רבה בקשר לחינוך ולעתיד החליטו לחזור לארץ ,כיוון שמסגרות החינוך בארץ טובות יותר .אדם השתלב בגן מיוחד באשקלון ,וממנו עבר לבי"ס רעים בב"ש ,בו למד עד השנה שעברה. (ישראל מדורגת יחד עם אוסטרליה וארה"ב -במקום ראשון בעולם מבחינת איכות החינוך המיוחד). השנה עבר אדם לחטיבת הביניים בבי"ס אורים -שבו חוגגים כל שנה בר-מצווה משותפת לכל הילדים .בפרויקט ייחודי שנמשך כל השנה, מכינים את הילדים - כל אחד על פי יכולתו. בקבוצה של אדם יש 7ילדים ,וחלק קראו קטעים מהפרשה .אדם הקדיש 8חודשים ותוך ניצול הזיכרון המעולה שלו למד להפעיל את האייפוד על פי התמונות המתאימות ובזמן הנכון .מכיוון שאדם לא מדבר ,נעזרנו בטכנולוגיה שאפשרה גם לו לעלות לתורה. מתחילת הדרך מתנדב רום בעמותת אלו"ט ואדם הוא חבר בה ומשתתף בפעילויות העמותה .גם בשער הנגב יש כיום פעילות מותאמת .נציין את פרוייקט "שמיים במים" שבמסגרתו נפגשים ילדים מהאזור ובשילוב מתנדבים בניהולה של אורלי דורון נהנים מפעילות שבועית במים. בנוסף מאורגנות קייטנות בפסח ובחופש הגדול ,בשיתוף פעולה של המרכז ההידרותרפי ועמותת אלו"ט. לפני שנה נפתחה המועדונית ע"ש דרור מיוחס ז"ל ,שהיה עו"ס ברווחה של שער הנגב, וגם המסגרת הזו מאפשרת מפגשים פעמיים בשבוע אחה"צ ,שמאד עוזרים ותורמים לילדים ולהורים. לאדם אחות צעירה ,אמנדה ,שמאד אוהבת אותו ומפרגנת לו .כשהיא מגיעה הביתה ,הדבר הראשון שהיא עושה זה לחפש את אדם ,לתת לו חיבוק ונשיקה .נזכיר גם את סבתא גילה שעוזרת ושומרת עליו בערבי שישי ובהזדמנויות שונות. כיום התסמונת יותר מוכרת והאבחון נעשה מוקדם יותר. כך מתאפשרת התערבות טיפולית ומקדמת שיכולה לעשות הבדל ענק! קהילתון 45 15 ועוד משבועות תשע"ה...
© Copyright 2024