‫גיליון מס' ‪44‬‬
‫ברור חיל‬
‫אפריל ‪ -‬מאי ‪ 2015‬תשע"ה‬
‫מפסח ועד ל"ג בעומר‬
‫עומר בברור‪-‬חיל‬
‫ל"ג ב‬
‫משואה לתקומה ‪-‬‬
‫יום העצמאות בברור‪-‬חיל‬
‫(תמונות נוספות‬
‫בכריכה האחורית)‪.‬‬
‫תערוכת "אני לרגעים" (פיסול בחימר)‬
‫מאת‪ :‬מלי מלון (כתבה בעמוד ‪)6‬‬
‫צילום‪ :‬עדי לבנון‬
‫יציאת‬
‫מצרים‬
‫בגנים‬
‫דבר העורכת‬
‫אגודת מתיישבי‬
‫קהילתון ‪ -‬עלון קיבוץ ברור חיל‬
‫עורכת ומפיקה‪ :‬אוגניה שקולניק‬
‫חברי מערכת‪ :‬אבי דבוש‪ ,‬גליה‬
‫פרידלר‪ ,‬רותם אברך‪-‬רוזנפלד‪,‬‬
‫מאיר פרידמן ואודי אורטל‪.‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬מיכל לויט ‪ -‬ניר יצחק‬
‫הדפסה‪ :‬דפוס סתיו ‪ -‬שדרות‬
‫כתובתנו במייל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫העלון מופיע בצבע גם באתר‬
‫האינטרנט של ברור חיל בכתובת‪:‬‬
‫‪www.brorhail.org.il‬‬
‫© אין להעתיק מה'קהילתון'‬
‫ללא קבלת רשות מהעורכת‬
‫הקהילתון האחרון יצא לאחר פורים‪ .‬מאז‬
‫עברנו שבועות של מהפכים ‪ -‬מפסח‪ ,‬דרך‬
‫יום השואה ויום הזיכרון ועד עצמאות ול"ג‬
‫בעומר‪ .‬מעברים חדים מעצב לשמחה‪,‬‬
‫שהתבטאו גם במזג האוויר ההפכפך‬
‫שמאפיין תקופה זו‪.‬‬
‫לא מזמן שמחנו עם קבלת החברים‬
‫החדשים לקיבוץ‪ .‬התהליך נמשך‪ ,‬וקבוצה‬
‫נוספת תגיע לקלפי בקרוב‪ ,‬לאחר תהליך‬
‫ארוך ולא פשוט‪ .‬יחד עם השמחה על‬
‫צמיחת הקהילה‪ ,‬השינוי יוצר מצוקה קשה‬
‫מאד בתחום הדיור‪ .‬המשפחות החדשות‬
‫עתידות לבנות בתים‪ ,‬אך התהליך ייקח זמן‬
‫רב‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬אנו נאלצים להיפרד ממשפחות‬
‫של שוכרי דירות‪ ,‬כיוון שנקלענו למצב‬
‫שלא ניתן לחדש את ההרשאה להשתמש‬
‫בבתים אלה‪ .‬אני בטוחה שרבים כמוני‬
‫חשים רגשות מעורבים‪ ,‬לגבי הצורך‬
‫להיפרד ממשפחות שחיות בקיבוץ‪.‬‬
‫הלוואי ויכולנו לחולל קסם שישאיר את‬
‫כולם‪.‬‬
‫בחול המועד יצא לי לטייל‬
‫באלבניה‪ ,‬מדינה שהייתה‬
‫סגורה במשך ‪ 50‬שנים‬
‫תחת משטר קומוניסטי ‪-‬‬
‫מסוף מלחמת העולם ה‪2-‬‬
‫ועד שנות ה‪ .90-‬אלבניה‬
‫מתפתחת במהירות וכך גם‬
‫התיירות בארץ היפה הזו‪.‬‬
‫יש לציין שבאלבניה‬
‫קוד מוסרי עתיק יומין‪,‬‬
‫לפיו אורח זכאי להגנה‬
‫מקסימלית‪ .‬זו אולי המדינה‬
‫היחידה שלא רק הצילה את‬
‫כל היהודים שחיו בה בזמן השואה‪ ,‬אלא‬
‫גם נתנה מקלט לפליטים שהגיעו מארצות‬
‫שכנות כמו מקדוניה‪ .‬משפחה שהסתירה‬
‫יהודים נעזרה בכל תושבי הכפר‪-‬שידעו‬
‫ועזרו‪ ,‬בניגוד גמור למה שקרה במדינות‬
‫אחרות ‪ -‬שם המושיעים הבודדים נאלצו‬
‫להיזהר גם ובעיקר משכניהם‪ .‬יש הרבה‬
‫מה ללמוד מהמדינה המיוחדת הזו‪ ,‬שבה‬
‫נולדה גם אימא תרזה המפורסמת‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬אני רוצה כתמיד להודות לכל מי‬
‫שסייע ולכל מי ששולח תמונות‪.‬‬
‫מיה ואני מנסות לרענן את המערכת‬
‫ונשמח לפניות‪.‬‬
‫תודה מיוחדת ללינה טפר שניסתה לעזור‬
‫לנו לשבור את הראש וללמדנו את סודות‬
‫תשבצי ההיגיון‪.‬‬
‫קריאה נעימה לכולכם‪.‬‬
‫אוגניה שקולניק‬
‫‪050-3130600‬‬
‫פרידה מיערה חזן שטסה עם‬
‫משפחתה לתקופה באירלנד‪.‬‬
‫קהילתון ‪44‬‬
‫‪3‬‬
‫משולחנו של הועד‬
‫מאת‪ :‬מיה זילברבוש‬
‫נשמח לשתף במקצת מהנושאים שעסקנו בהם בחודשיים‬
‫האחרונים‪:‬‬
‫אנו משתתפים באבלם הכבד של משפחות טבקוף והיוז על מותו‬
‫הפתאומי של דנילו ז"ל בטרם עת‪ .‬דנילו היווה במשך שנים רבות‬
‫דמות משמעותית בעשייה בברור חיל וייחסר גם לנו‪.‬‬
‫טובות השתיים‬
‫פיצול תפקיד רכזת החינוך לחינוך גיל רך וחינוך חברתי מבוצע‬
‫בימים אלה‪ .‬נפרדנו מאפרת קמחי‪ ,‬שהייתה חלק מאתנו במהלך‬
‫השנתיים האחרונות‪ ,‬ועזבה לטובת תפקיד מעט שונה‪ .‬את אפרת‬
‫מחליפות ניבה בן‪-‬שושן בגיל הרך וסיוון רוט‪ ,‬מקיבוץ נגבה‪ ,‬בחינוך‬
‫החברתי‪ .‬גם תקציב החינוך יפוצל בהתאם‪ .‬נאחל לשתיהן הצלחה‬
‫רבה !‬
‫תודה לוועדת המכרזים – עינת מדמון‪ ,‬מיכל גלבוע‪ ,‬אור דואק‪,‬‬
‫עירא בן אמו ואודי רובינשטיין‪ ,‬על שעות של ראיונות‪ ,‬עד מציאת‬
‫המועמדות המתאימות ביותר‪.‬‬
‫העולם שייך לצעירים‬
‫ועדת דור צעיר ביקשה לסיים את תפקידה‪ .‬תודה רבה לבתיה‬
‫עמרם‪ ,‬מלי מלון וניקול גודווין‪ ,‬ולעמירה רבינוביץ' שהצטרפה‬
‫לצוות בתקופה האחרונה ‪ -‬לכולכם תודה על עשייה יצירתית מכל‬
‫הלב לטובת אוכלוסיית הצעירים ביישוב‪.‬‬
‫כחלק מתפיסת עבודה רחבה של וועדת התרבות החדשה‪ ,‬ראינו‬
‫לנכון לשלב את אירועי התרבות לצעירים כחלק מהפעילות‬
‫הכוללת ביישוב‪ .‬אנו נמשיך להעניק התייחסות ייחודית‬
‫למתגייסים והמשתחררים מצה"ל‪.‬‬
‫זה היה ביתי‬
‫פרויקט שילוט מבנים מרכזיים בתולדות היישוב ברור חיל החל‬
‫בימים אלה‪ ,‬בהובלת אריה קוטלר‪ ,‬יעקב רדאי ועליזה בנדקובסקי‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט ישולטו מספר מבנים שמאחוריהם סיפור או‬
‫מידע חשוב מעברו של היישוב‪ ,‬למען שימור ההיסטוריה לדורות‬
‫הבאים‪.‬‬
‫בית דואר בלי חלון‬
‫בקרוב יחל ביצוע השיפוץ ברחבת תאי הדואר‪ ,‬שכולל החלפת‬
‫ריצוף‪ ,‬שיפור‬
‫התאורה‪ ,‬חידוש תאי‬
‫הדואר ועוד‪ .‬מרכז‬
‫היישוב ישנה פניו‪.‬‬
‫פרטים בקרוב‪.‬‬
‫ענייני שגרה‬
‫בחירום‬
‫גם בחודשים‬
‫האחרונים המשכנו‬
‫לעסוק בתכנון ניהול‬
‫הישוב בעתות חירום‬
‫מתמשך‪ .‬בזמן חירום‪,‬‬
‫צוות צח"י עוסק‬
‫בתחומים שונים ‪-‬‬
‫כמו חינוך‪ ,‬בריכה‬
‫וכדומה‪ .‬יחד עם‬
‫ישראל קדמון יו"ר‬
‫הצח"י‪ ,‬ביצענו חלוקת אחריות וסמכות מסודרת לכלל התחומים‬
‫בחיי הקהילה‪ .‬חלק מהתחומים עוברים לאחריות צוות צח"י‬
‫ואחרים נשארים בסמכות ההנהלה‪ .‬נוהל מפורט יופץ לעדכון כלל‬
‫החברים בקהילה בקרוב‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימנו ערב הוקרה חגיגי לחברי הצח"י וכיתת הכוננות‪,‬‬
‫במהלכו ניתנה סקירה של תהליכי הפקת הלקחים היישוביים‬
‫והאזוריים‪ .‬בערב השתתפו גם קציני הגמ"ר (הגנה מרחבית)‬
‫מאוגדת עזה ועדכנו על המצב בגזרה‪ .‬נישאר אופטימיים‪.‬‬
‫החלפת משמרות‬
‫אנו מברכים את אור דואק‪ ,‬שנכנס לוועד הנהלת האגודה במקום‬
‫ניבה (וזאת ע"פ הצבעת החברים לוועד האגודה המכהן)‪ .‬אור‬
‫ממשיך לעמוד בראש מנהלת החינוך‪ .‬כולנו מאחלים לאור המשך‬
‫עשייה פורה ביחד ובהצלחה!‬
‫על ספירת העומר ותיקון ליל שבועות‬
‫כתב‪ :‬אבי דבוש‬
‫הרבה אנשים שאני פוגש בחודש האחרון תוהים לגבי הזקן שצמח‬
‫לי‪ .‬לשמחתי‪ ,‬אני יכול לספר שלא מדובר באבל פרטי‪ ,‬אלא באבל‬
‫כללי‪.‬‬
‫אבל על מות תלמידי רבי עקיבא‪ .‬שלפי המסורת‪ 24,000 ,‬מהם מתו‬
‫בין פסח לל"ג בעומר ב"מגפה"‪ .‬מקורות אחרים אומרים את הדבר‬
‫הסביר יותר‪ :‬הם נהרגו במרד בר כוכבא‪ ,‬שכשל ונגמר בהרג חסר‬
‫תקדים וגלות של כמעט ‪ 2,000‬שנה‪.‬‬
‫בעיני‪ ,‬האבל הזה רלוונטי לחיינו ‪ -‬כמו בימים ההם‪ ,‬כך בזמן הזה‪.‬‬
‫עמוסי מלחמות‪ ,‬והלומים מעומס החגים הלאומיים וימי זיכרון‪,‬‬
‫מפסח ועד יום העצמאות‪ ,‬כדאי שניעזר בל"ג בעומר על מנת‬
‫לבנות איזה חוסן לאומי‪ .‬אפשרות להעמיד דברים בשאלה‪.‬‬
‫החיבור בין רבי עקיבא‪ ,‬הדמות הרבנית כריזמטית‪-‬משיחית‪ ,‬שנתן‬
‫את הלגיטימציה למרד‪ ,‬עם בר כוכבא‪ ,‬המנהיג הדתי‪-‬פוליטי‪,‬‬
‫התברר כהרה אסון‪ .‬כל אלו יושבים בספירת העומר‪ ,‬שהיא חיוב‬
‫מקראי‪ ,‬ומייצר חיבור בין פסח לשבועות‪ .‬הספירה היא ספירה‬
‫‪4‬‬
‫קהילתון ‪44‬‬
‫של הכנה‪ ,‬שמחברת בין יציאת מצריים למתן תורה‪ ,‬חמישים ימים‬
‫לאחר מכן‪ .‬בכל ערב‪ ,‬בתפילת ערבית‪ ,‬סופרים את היום‪ .‬כך עד‬
‫היום הארבעים ותשעה‪ ,‬ערב לפני ערב שבועות‪.‬‬
‫תיקון ליל שבועות בברור חיל‬
‫תיקון ליל שבועות הפך בשנים האחרונות לחגיגה ישראלית‪-‬‬
‫יהודית‪ .‬מאות אירועי תיקון מתרחשים ברחבי הארץ‪ -‬בהשתתפות‬
‫קהלים שונים‪ :‬מדתיים שמרנים ועד ישראלים חגיגיים ועמוסי‬
‫אומנות וראייה ביקורתית‪.‬‬
‫השנה יתקיים האירוע המרכזי של שער הנגב אצלנו בברור חיל‪.‬‬
‫משעה ‪ 18:00‬מתוכננות תחנות לימוד‪ -‬למשפחות‪ ,‬לילדים ובעיקר‬
‫למבוגרים שבינינו מ‪ 14-‬ועד בכלל‪ ...‬הלימוד יתקיים במגוון רחב‬
‫של שיטות‪ ,‬מלימוד טקסטים ועד כלים אמנותיים ודינמיים‪.‬‬
‫בשעה ‪ 21:00‬תתקיים הופעה של קואופרטיב "תרבוש"‪.‬‬
‫פרטים נוספים ימסרו בהמשך‪ .‬אשמח להתחברות‪ ,‬סיוע ושאלות‪.‬‬
‫משולחנה של רכזת החינוך‬
‫מילות פרידה‬
‫מאת‪ :‬אפרת‬
‫קהילת ברור חיל היקרה!‬
‫לא קל לסכם תקופת עבודה ולמעשה ‪ -‬כבר כמה זמן שאני‬
‫מנסה לחשוב מה להעלות על הכתב ואיך להיפרד מקהילה כל כך‬
‫דינאמית וצבעונית ומהצוותים החינוכיים שעימם עבדתי בשנתיים‬
‫וחצי שחלפו‪.‬‬
‫הגעתי לברור חיל בדצמבר ‪ ,2012‬בשלהי מבצע עמוד ענן‪ ,‬חדורת‬
‫מוטיבציה לקחת חלק בהמשך הבניית מערכת החינוך בישוב ותוך‬
‫רצון לשמר את שיש לשמר ולשפר את שהיה צריך לשפר‪.‬‬
‫קיבלתי לידי מערכת גדולה ‪ 220 -‬ילדים ונערים מגיל לידה ועד גיל‬
‫‪ ,18‬כ‪ 40-‬עובדי חינוך טובים ומוצלחים וכמובן גם אתכם ההורים ‪-‬‬
‫ובכולם התאהבתי!‬
‫בזמן שחלף פעלתי לשיקום ושיפוץ במבנים‪ ,‬הבניית התכניות‬
‫החינוכיות‪ ,‬התמקצעות העובדים והטמעת חשיבות מערכת‬
‫החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית בישוב‪.‬‬
‫חלק גדול מהבתים שופצו‪ ,‬קירות נצבעו‪ ,‬גגות אסבסט הוחלפו‪,‬‬
‫גדרות חדשות הותקנו‪ ,‬מכשירי חשמל חדישים נקנו לגנים‪ .‬נבנו‬
‫תכניות חינוכית‪ ,‬וצוותי החינוך השתנו בהתאם לצרכיי השטח‪.‬‬
‫עברתי ימים מלאי עשייה וקסם‪ ,‬ומנגד‪ -‬ימים בהם לא כל‬
‫שחלמתי הצליח לצאת כמתוכנן‪..‬‬
‫היה צחוק‪ ,‬היה גם בכי‪ ,‬היו רגעי שיא והיו רגעי משבר‪ .‬לא את כל‬
‫החלומות הצלחתי להגשים אבל לאורך כל הדרך טובת הילדים‬
‫והצוותים עמדה לנגד עיני וכל שעשיתי היה מתוך מחשבה‬
‫להיטיב‪ ,‬לשמור ולהגן על מערכת החינוך והקהילה‪.‬‬
‫מערכת חינוך הינה המצע הטוב ביותר לחלום ולהעז לחלום‪ .‬לגדל‬
‫חלומות חדשים כאשר החלום הקודם כבר פורח ומלבלב‪ .‬כל‬
‫זאת קרה בזכות האנשים הנפלאים שעודדו‪ ,‬תמכו וחיזקו ברגעים‬
‫הטובים והפחות טובים לאורך הדרך‪.‬‬
‫אני רוצה להודות ‪ -‬ראשית‪ ,‬לכלל הצוותים החינוכיים מבית‬
‫התינוקות ועד הנעורון!‬
‫זכיתי להכיר כל אחד ואחת לעומק ולרוחב ומכל עובד ללמוד‬
‫איך להיות מנהלת טובה יותר ואשת חינוך מסורה יותר‪ .‬תודה‬
‫על שבטחתם בי והלכתם איתי לאורך הדרך‪ .‬תודה על ההקשבה‪,‬‬
‫המסירות והאחריות הרבה שאתם לוקחים על עצמכם מידי יום‪.‬‬
‫זכיתי ובענק!‬
‫לאודי רובינשטיין ‪ -‬מנהל האגודה על הימים והלילות‪ ,‬אינספור‬
‫השעות שעברנו ביחד‪ ,‬על התמיכה‪ ,‬הליווי הצמוד ותשומת הלב‬
‫שהקדשת לי ולמערכת החינוך‪ -‬זכיתי לשיעורים רבים בחיים ואני‬
‫מלאת הערכה על ההזדמנות שניתנה לי‪.‬‬
‫ליוסי קרן ‪ -‬שכיהן כיו"ר הועד רוב הזמן וסייע בכל עניין ונושא‬
‫שפניתי אליו ‪ .‬נתת לי גב‪ ,‬משענת ואף ועדת ביקורת מחמירה‬
‫לאורך הדרך‪ .‬תודה!‬
‫ליהודית יערי דגן ‪ -‬מנהלנית החינוך ‪ -‬על העבודה הצמודה‬
‫מבוקר עד לילה‪ ,‬הסיוע הרב בהזמנות וברכש מול בתי הילדים‪,‬‬
‫על העזרה הגדולה בהפקות האירועים הקהילתיים‪ ,‬על התפקוד‬
‫היוצא מן הכלל ועל שתמיד היית שם לסייע בכל שאצטרך ‪ -‬אין‬
‫כמוך!‬
‫למנהלת החינוך היוצאת שליוותה אותי ובראשה אריאלה לוי‪.‬‬
‫לאיילת‪ ,‬לרותי‪ ,‬לקרן‪ ,‬למיטל‪ ,‬ליוסף ‪ ,‬לענת‪ ,‬לשרון ולמיכל ‪-‬‬
‫תודה על המנדט לפעולה‪,‬‬
‫הליווי‪ ,‬העשייה‪ ,‬הסיוע‪,‬‬
‫המילה הטובה‪ ,‬העצות לדרך‬
‫ועל ההכוונה ‪ -‬היה קל‬
‫והיה גם קשה אבל הצלחנו‬
‫לשנות ולהשתנות ובעיקר‬
‫לייצר מערכת חינוך טובה‬
‫ואיתנה להמשך הדרך! לא‬
‫הייתי צולחת את המסע הזה בלעדיכם‪ -‬תודה!‬
‫תודה מיוחדת לאריאלה לוי ומיכל גלבוע שליוו אותי מקצועית‬
‫ואישית בכל צעד ושעל ותמיד היו זמינות להתייעצות או שיתוף‪,‬‬
‫גיליתי נשים ענקיות מהחיים‪ ,‬בעלות לב עצום ועצות משנות‬
‫תודעה ‪ -‬תודה!‬
‫אני מאחלת הצלחה רבה למנהלת החינוך החדשה בראשות‬
‫אור דואק ומקווה כי תמשיכו למנף את המערכות ולייצר שפה‬
‫משותפת למערכת החינוך ולקהילה כולה‪.‬‬
‫לבעלי תפקידים בקיבוץ ‪ -‬שמעון פרוויין‪ ,‬יעיש‪ ,‬אודט‪ ,‬משה‬
‫שקולניק‪ ,‬גולי‪ ,‬אתי‪ ,‬אנריקה‪ ,‬חיה‪ ,‬שגיא‪ ,‬רחמים‪ ,‬גיא הראל‪,‬‬
‫ורדית‪ ,‬דבורה קורצווייל‪ ,‬ישראל קדמון‪ ,‬אוגניה‪ ,‬רפי בן אמו‬
‫וסיימון תודה על שיתוף הפעולה המוצלח‪ ,‬על הקשרים האישיים‬
‫שנוצרו ועל שתמיד התייצבתם ודאגתם לסייע בכל שצריך לטובת‬
‫מערכת החינוך!‬
‫אחרונים חביבים‪ ,‬לכם ההורים ‪ -‬חברי הקהילה ‪ -‬על אלפי‬
‫ה"פנסים" שהדלקתם עבורי לאורך הדרך שעזרו לי למפות את‬
‫צרכיי הקהילה‪.‬‬
‫על המילה החמה שתמיד הייתה ברגעיי משבר‪ .‬על התמיכה‪,‬‬
‫ההתגייסות‪ ,‬ההתנדבות והרצון להמשיך ולשפר את מערכת‬
‫החינוך‪ .‬תודה!‬
‫"הפחד הגדול ביותר בעולם הוא הפחד מהדעות של‬
‫אחרים וברגע שאתה מפסיק לפחד מהעדר‪ ,‬אתה‬
‫כבר לא כבשה‪ ,‬אתה הופך להיות אריה‪ .‬שאגה אדירה‬
‫מתעוררת בלבך‪ ,‬שאגה של חופש‪".‬‬
‫אושו‬
‫למערכת החינוך נכנסו שתי רכזות חדשות ‪ -‬ניבה בן שושן בגיל‬
‫הרך וסיון רוט בגיל הבוגר‪ ,‬לפי ההיכרות שלי עמן‪ ,‬הן בהחלט‬
‫ימשיכו להצעיד את מערכת החינוך למחוזות טובים ומוצלחים‪.‬‬
‫לא נותר לי אלא לברך על פיצול התפקיד והשקעת המשאבים‬
‫בשתי המערכות המופרדות ולאחל להן בהצלחה רבה בתפקיד‬
‫ובעשייה החינוכית‪.‬‬
‫הגיע הזמן להיפרד‪ ..‬אני כבר בתפקיד חדש ובדרך החדשה בה‬
‫בחרתי ללכת‪ ,‬אך עדיין חיה במועצה ובטח נפגש גם בעתיד‪.‬‬
‫התאהבתי בקיבוץ הכי ברזילאי במדינה עם האופי הייחודי‪ ,‬השפה‬
‫והמסורות היפות‪ .‬זיכרונות רבים ילוו אותי תמיד‪.‬‬
‫קהילתון ‪44‬‬
‫‪5‬‬
‫"אני לרגעים"‬
‫מלי מלון ‪ -‬תערוכת פיסול בחימר ‪ /‬מאת‪ :‬אוגניה שקולניק‬
‫מלי יוצרת שנים ורובנו‬
‫מכירים את סדנת‬
‫הקרמיקה שלה‪ .‬בשנה‬
‫האחרונה‪ ,‬ובעזרת מלגה‬
‫מקרן גרשוני‪ ,‬יצרה‬
‫מלי תערוכה שלמה‬
‫ומורכבת שמבטאת את‬
‫עולמה הנשי‪ .‬העבודות‬
‫מרשימות בעושר של דמיון‬
‫ומקוריות‪ ,‬לצד ביצוע‬
‫מקצועי ומעורר השתאות‪.‬‬
‫מומלץ בחום!‬
‫מתוך ההזמנה לתערוכה‪:‬‬
‫בתערוכה מלי מציגה שלל דמויות נשיות‬
‫וצבעוניות מפוסלות ומעוצבות בקפידה‪,‬‬
‫כאשר הנרטיב הוא תחושת השלמה מול‬
‫תחושת החמצה‪.‬‬
‫על פניו‪ ,‬נראות דמויות החימר שלמות‬
‫ומשלימות עם מצבן‪ ,‬אך תחת הבעת‬
‫פניהן המפוייסת‪ ,‬עמוק בנפשן מבעבעות‬
‫רגשות של כיסופים‪ ,‬אהבה‪ ,‬ערגה‬
‫והחמצה שחשה כל אישה במהלך חייה‪.‬‬
‫הלב הנשי‪ ,‬הוא לב פועם‪ ,‬חי‪ ,‬מרגיש‪ ,‬בועט‬
‫ונושם‪ .‬זהו לב שממשיך לפעום ולהתקיים‬
‫גם כאשר תנאים של ריק וחוסר תוקפים‬
‫אותו בחייו‪.‬‬
‫ביצירותיה מלי מבקשת להזכיר לכל‬
‫הנשים באשר הן‪ ,‬למלא מחדש את‬
‫מעיינות הלב שלהן‪ ,‬ומביאה לידי ביטוי‬
‫מסרים של אומץ ואמונה‪.‬‬
‫כל אחת מהדמויות הנשיות המפוסלות‬
‫‪6‬‬
‫קהילתון ‪44‬‬
‫מעניקה למתבונן תחושת נחמה‪ ,‬ומציגה‬
‫נשיות‪ ,‬עדנה‪ ,‬יופי‪ ,‬כוח‪ ,‬חלומות ואהבה‪.‬‬
‫הן מעוררות זיכרונות‪ ,‬כמיהה וחווית‬
‫אהבה שלמה שמתפוגגת ונמסה מעצמה‪.‬‬
‫לצדן ‪ -‬מוצגים מוטיבים‪ ,‬סמלים וחפצים‬
‫שמשלימים ומעצימים את התמונה‪ ..‬כן‪,‬‬
‫גם סנדלי‪-‬האצבע הברזילאיות המוכרות‬
‫שכבשו את העולם‪ ,‬וגם כוסות התה‬
‫שנראות בדיוק כמו כוס חד‪-‬פעמית –‬
‫כולם עשויים מקרמיקה!‬
‫הסדר המופתי מכסה על ערבוביה‬
‫פנימית‪ ,‬סודות ורגעי אושר ואינטימיות‬
‫נדירים‪.‬‬
‫לפעמים אנשים מגיעים אליכם עם מסר‬
‫מסוים שברצונם להעביר‪ .‬אנשים אלה‬
‫אינם מגיעים במקרה‪.‬‬
‫מסר שתקבלו יכול להביא הארה‬
‫והבנה חדשה‪ .‬לעיתים אדם יופיע‬
‫לתקופה מוגדרת שבאה לשרת‬
‫עבורכם מטרה מסוימת‪ .‬יתכן‬
‫שלא תבינו אותו בזמן הגעתו‪,‬‬
‫אך המתנה שתתגלה לאחר מכן‬
‫תהיה ברוכה‪.‬‬
‫היו ערניים כשיגיעו ופתחו‬
‫בפניהם את דלתות הבית והלב‪.‬‬
‫התערוכה נפתחה בטקס מרגש‬
‫בנוכחות משפחה‪ ,‬חברים וצוות‬
‫מועדון יחדיו‪ ,‬ותוצג במשך‬
‫חודש‪ ,‬עד ה‪.5.6.2015-‬‬
‫ימים ב'‪-‬ה ‪16:00-19:30 :‬‬
‫ימי שישי‪10:00-13:00 :‬‬
‫שבת‪.11:00-14:00 :‬‬
‫בית האומנים‪ ,‬רחוב האבות ‪55‬‬
‫בעיר העתיקה בבאר שבע‪.‬‬
‫במקום עבודות נוספות של אומנים‬
‫נוספים‪ ,‬והכל למכירה‪.‬‬
‫צילום‪ :‬עדי לבנון‬
‫דנילו טבקוף ז"ל‬
‫מאת‪ :‬אברהם שנפלד‪.‬‬
‫הידיעה הפתאומית על מותך הפתיעה את כולנו‪.‬‬
‫דנילו נולד בסלבדור‪ ,‬ברזיל‪ ,‬בנובמבר ‪ ,1954‬והרבה מן הפולקלור‬
‫של העיר הזאת נשאר טבוע בו‪ .‬אהבת השלווה והמוסיקה‪.‬‬
‫בן יחיד להוריו‪ ,‬שלאחר שנת הכשרה בארץ חזר לברזיל לסיים‬
‫לימודי הנדסה כימית ובמקביל שימש מזכיר בתנועת דרור‪-‬הבונים‬
‫בסלבדור‪.‬‬
‫לברור חיל הגיע בסוף שנות ה‪ .70-‬כאן הכיר את בתיה‪ ,‬ויחד הקימו‬
‫בית אוהב ומשפחה‪.‬‬
‫שנים רבות עבד בדקו‪ ,‬קודם במעבדה ואחר כך בעמדות ניהול‪.‬‬
‫היה מנהל המכירות בארה"ב ושהה שם עם משפחתו כ‪ 5 -‬שנים‪.‬‬
‫עם העברת הבעלות במפעל מונה על ידי הבעלים החדשים לעמוד‬
‫בראשו‪ ,‬ובהמשך ניהל את סגירת המפעל ופירוקו‪ ,‬מכירת תוכנו‬
‫והסכמים עם העובדים‪.‬‬
‫דנילו התגלה כאדמיניסטרטור יעיל ואיש כספים מיומן‪.‬‬
‫מאז פרש לביתו‪ ,‬התמסר לגידול הבנים‪ ,‬למוסיקה שאהב מימי‬
‫נעוריו ושהיה ידען גדול בה‪.‬‬
‫אהב חידושים טכנולוגיים שאפשרו לו לנצל את הטלביזיה‪,‬‬
‫האינטרנט והניהול הפיננסי‪.‬‬
‫ההסתגרות לא ביטאה התנשאות‪ ,‬אלא אורח חיים שבו בחר‪.‬‬
‫פעם אמר לי שיותר מכל הוא אוהב לנסוע לברזיל‪ ,‬לשבת על חוף‬
‫הים ולאכול פירות ים‪.‬‬
‫הוא אהב את הקיבוץ‪ ,‬את הברזילאיות‪ ,‬הנובלות ואת הווי החיים‪.‬‬
‫אהב את המוסיקה וחי אותה באינטנסיביות‪ .‬אהב את בתיה ואת‬
‫ילדיו‪.‬‬
‫עבדנו יחד בסוף שנות ה‪ ,90-‬כאשר מונה למנהל כלכלי של הקיבוץ‬
‫ואני שימשתי כמזכיר חברתי‪.‬‬
‫מצבו של הקיבוץ באותם ימים היה קריטי מאוד והוחלט על השינוי‬
‫באורחות החיים‪.‬‬
‫ביצוע המשימה היה לא פשוט ואף נעזרנו בכוחות חיצוניים‪.‬‬
‫יכולותיו של דנילו היו מכריעות בהצלחת המהלך‪ :‬הראייה‬
‫הארגונית שלו וההתמצאות הפיננסית אפשרו לעבור בהצלחה את השתתפותנו בצערם הכבד של מלכה ודבורה‪ ,‬המשפחה והחברים‬
‫התקופה הקשה‪.‬‬
‫ שאיבדו תוך כמה שנים‪ ,‬בני משפחה קרובים ואהובים‪.‬‬‫בלט כושר המנהיגות שלו והאמונה בו מצד החברים ומצד‬
‫השתתפותנו בצערם של אדם ואשתו מריאנה ‪ ,‬איתמר ודנה ‪-‬‬
‫הספקים שהתדפקו יום יום על דלתנו‪.‬‬
‫שאיבדו דמות דומיננטית ואהובה ומאחלים להם שימצאו את‬
‫יצרנו שפה משותפת והבנה‪ ,‬וגם כאשר היינו חלוקים‪ ,‬דנילו היה‬
‫דרכם בחיים‪ ,‬בזכות מה שקיבלו מהוריהם‪.‬‬
‫ונשאר חבר‪.‬‬
‫אנו נפרדים ממך בשם כל החברים‪.‬‬
‫תמיד דאג לחברים ולכל חבר בנפרד‪ ,‬ועזר בפתרון בעיות כספיות‬
‫ובעצה טובה‪ .‬ההחלטה לצמצם ענפים ולפטר‬
‫חברים הייתה קשה לביצוע במובנים רבים‪.‬‬
‫טיפלנו גם בהבטחת פנסיה לוותיקים‪ ,‬ודנילו‬
‫לקהילת ברור חיל המופלאה‪,‬‬
‫ציין בגאווה שבמשך ‪ 6‬השנים שניהלנו את‬
‫אין‬
‫או‬
‫כספו‬
‫הקיבוץ לא קרה שחבר לא קיבל את‬
‫לנו‬
‫מס‬
‫פיק‬
‫מילים להו‬
‫דות על כל התמיכה‪ ,‬העזרה‪ ,‬ההתנדבות‪ ,‬העשייה‬
‫את הפנסיה שלו בזמן‪.‬‬
‫והנוכחות שהיו בעב‬
‫ורנו‬
‫זרי‬
‫קת‬
‫כוח‬
‫וחי‬
‫בוק‬
‫חם‬
‫וא‬
‫והב‬
‫טראומה‬
‫היה‬
‫בתיה‬
‫מותה המוקדם של‬
‫במ‬
‫הלך‬
‫ה‬
‫אבל וההתמודדות‬
‫עם‬
‫פ‬
‫ריד‬
‫תנו‬
‫הפ‬
‫תאו‬
‫מית‬
‫ו‬
‫הכו‬
‫קשה‪ .‬בתיה הייתה אהבת חייו‪ .‬הצד המואר‬
‫אבת מדנילו‪.‬‬
‫ר‬
‫צינו‬
‫להו‬
‫דות‬
‫והאקספרסיבי של חייו‪.‬‬
‫לכל‬
‫מי‬
‫ש‬
‫היה‬
‫איתנו‪ ,‬לכל אלו שטרחו וב‬
‫ישלו בעבורנו בנדיבות ואהבה‪,‬‬
‫שארגנו‪ ,‬בנו וסידרו‪,‬‬
‫שהגיעו וישבו איתנו ועטפו אותנו בלי ועם מילים‪.‬‬
‫עם כל הכאב הרגשנו גאווה שא‬
‫נחנו שייכים לקהילה מגובשת על כל גווניה‪ ,‬קהילה‬
‫אנושית מדהימה‪ ,‬חמה ומלאת נתינה‪.‬‬
‫תודה מקרב לב ‪ -‬משפחות טבקוף‪ ,‬היוז ונצר‪.‬‬
‫קהילתון ‪44‬‬
‫‪7‬‬
‫זכרונות‬
‫יום השואה ‪ -‬לזכור ולא לשכוח‪.‬‬
‫בשנה שעברה‪ ,‬ניתנה לנו הזדמנות נדירה לשמוע ממקור ראשון את סיפורה של לוצ'ה ‪ -‬שרה‬
‫בריקמן‪ ,‬חברת קיבוץ ותיקה וניצולת שואה‪ .‬והפעם ‪ -‬סיפורו של נתן גלקוביץ‪ ,‬בן להורים‬
‫ניצולי שואה ‪ -‬בן הדור השני ‪ /‬מאת‪ :‬אוגניה שקולניק‬
‫נתן ואחיו וולף גדלו בצל המצוקות הפיזיות והנפשיות של ההורים‪,‬‬
‫האם ‪ -‬פייגל והאב ‪ -‬חייסל‪.‬‬
‫נתן מספר‪" :‬על משפחתו של אבי אני בעצם לא יודע כלום‪.‬‬
‫אבא נפטר בגיל צעיר‪ ,‬בהיותו בן ‪ .56‬הייתי נער בן ‪ ,17‬עסוק בכדורגל‬
‫ובלימודים ולא חשבתי לשאול על תקופת המלחמה‪ ,‬גם הוא לא דיבר על‬
‫כך‪ .‬הוא עבר ‪ 3‬התקפי לב וכל הטיפול הרפואי שולם ע"י גרמניה בנוסף‬
‫לפיצויים שקיבלו‪.‬‬
‫בארץ פגשתי לראשונה את אחותו‪ .‬הייתי איש צעיר‪ ,‬בערך בגיל שאבי היה‬
‫כשהם נפרדו‪ .‬כשהיא הסתכלה עלי היא ראתה אותו‪ ...‬פעמיים ביקרתי‬
‫אותה‪ ,‬אך היא בכתה ולא יכלה לדבר‪ .‬בסופו של דבר נישאה‪ ,‬עזבה לברלין‪,‬‬
‫ושם גם נפטרה‪ .‬הקשר בינינו לא נשמר‪.‬‬
‫משפחתה של אימי חיה עד המלחמה באחת הערים באזור דומברובה‬
‫בפולין‪ .‬משפחה גדולה‪ ,‬ארבע אחיות וארבעה אחים‪ .‬לאחר כיבוש פולין‪,‬‬
‫ברחו האחים לרוסיה‪ .‬ארבעתם ניצלו ועלו לארץ‪ .‬מתוך ‪ 4‬האחיות‪,‬‬
‫אמי היא היחידה שניצלה‪ 2 .‬הצעירות וההורים נשלחו ישירות למחנות‬
‫ההשמדה‪ .‬היא הייתה אישה צעירה בת ‪ 21‬ולכן נשלחה למחנות עבודה‪.‬‬
‫כמוה גם אחותה‪.‬‬
‫במחנה עבדה במטבח‪ ,‬ובכל יום הבריחה דרך הגדר תפוח‪-‬אדמה לאיש‬
‫צעיר שהכירה‪ .‬כך נוצר הקשר עם האיש שיהיה בעתיד בעלה (אבא שלי)‪.‬‬
‫באחד הימים הועמסה עם נשים רבות לרכבת שנסעה לאושוויץ‪ .‬בתושייה‬
‫גדולה הצליחה להגיע לחלון הקטן‪ ,‬לטפס ולקפוץ מחוץ לרכבת הנוסעת‬
‫עם עוד חברה‪ .‬הנשים שקפצו אחריהן כבר נורו בידי השומרים הגרמנים‪.‬‬
‫שתיהן הצליחו להגיע לאוסטריה וכך נצלו‪.‬‬
‫אחד האחים מצא אותה לאחר המלחמה ויחד נסעו לגנואה שבאיטליה‪,‬‬
‫שבה עזרו ארגוני הג'וינט והסוכנות לאלפי הניצולים למצוא קרובי משפחה‬
‫ולהגר מאירופה‪ .‬בגנואה פגשה שוב את חייסל‪ ,‬הבחור מהמחנה‪ ,‬ויחד הגרו‬
‫לברזיל‪ .‬קפטן האוניה חיתן אותם עם זוגות רבים בטקס פשוט ומשותף‬
‫וכך הגיעו לברזיל כזוג נשוי‪ .‬שם שינו את שמותיהם הפרטיים לפאני‬
‫והנריקי וניסו לפתוח בחיים חדשים‪.‬‬
‫הסוכנות שילמה לממשלות ברזיל וארגנטינה ‪ 2000‬דולר לכל יהודי‬
‫שהסכימו לקלוט לאחר המלחמה‪ ,‬כך שלא מדובר רק בטוב לב‪.‬‬
‫במחנה לא ידעת על מי לסמוך ומי משתף פעולה‪ ,‬וכך איבדה אימי את‬
‫האמון בבני עמה‪ .‬בברזיל לא רצתה לגור בשכונה יהודית כמו מרבית‬
‫המשפחות אלא העדיפה להתרחק ולכן גרנו בשכונה איטלקית‪.‬‬
‫הגעתי לארץ כדי ללמוד תואר שני בטכניון‪ .‬תכננתי לחזור לברזיל מיד‬
‫לאחר מכן‪ .‬הכרתי את‬
‫פרלה שעלתה לארץ עם‬
‫כל משפחתה‪ ,‬ומיד לאחר‬
‫שהתחתנו‪ ,‬נאלצתי לטוס‬
‫חזרה לברזיל כיוון שאמי‬
‫אושפזה במצב קשה‪.‬היא‬
‫נפטרה לאחר שהגעתי‪,‬‬
‫והיא בת ‪ 65‬בלבד‪.‬‬
‫אחי התנתק מהמשפחה‬
‫ורק לאחרונה התחדש הקשר שלנו ששנים היה מרוחק בעקבות הילדות‬
‫הקשה שחווינו‪ .‬לצערי מעט ידוע לי על ההיסטוריה של הורי ומשפחתם‪,‬‬
‫צילמו‪ :‬חברי משלחת הנוער לפולין‬
‫הסיפורים והסודות נעלמו איתם‪"..‬‬
‫‪ 8‬קהילתון ‪44‬‬
‫נזכור‪...‬‬
‫רשמים ממסע לפולין‬
‫סיפרו‪ :‬יובל פלוט‪ ,‬נטלי מיטלמן ואלה גוטריי‪.‬‬
‫צילמו‪ :‬חברי משלחת הנוער לפולין‬
‫יובל‪ ,‬נטלי ואלה תלמידות י"א‪ ,‬אך נסעו לפולין במסגרת הנוער‬
‫העובד והלומד‪ .‬נפגשתי איתן בנעורון כדי לשמוע קצת על‬
‫המסע המיוחד הזה‪.‬‬
‫במשלחת השתתפו נערים ונערות מכל קצווי הארץ‪ ,‬כך שהייתה‬
‫גם הזדמנות להכיר חברים חדשים‪ .‬חוויה חזקה ו"מטורפת"‬
‫מבחינות רבות‪ .‬גם המראות החזותיים‪ ,‬גם ההתנסות עם‬
‫התכנים הקשים‪ .‬למדנו על העולם ועל עצמנו‪ .‬גילינו שאנחנו‬
‫מסוגלות להתמודד עם נושאים כבדים וטעונים ולהכיל מראות‬
‫וסיפורים קשים מאד‪.‬‬
‫ככל שלמדנו וראינו יותר‪ ,‬הרגשנו שאנחנו מבינות פחות‪.‬‬
‫בתמונות ובסרטים שראינו‪ ,‬הכול תמיד כל כך אפור וקודר‪.‬‬
‫הגענו לארץ ירוקה ויפה‪ ,‬וקשה להבין איך בנופים האלה ממש‪,‬‬
‫יפים ופסטורליים ‪-‬התרחשו כל כך הרבה מעשים מזוויעים של‬
‫רצח והתעללות‪ .‬כשנמצאים בפועל במקומות עצמם ההרגשה‬
‫שונה מאד והרבה יותר עוצמתית‪.‬‬
‫ביקרנו בשלושה מחנות ריכוז ידועים‪ -‬מיידנק‪ ,‬טרבלינקה‬
‫ואושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬נכנסו לאחד הצריפים באושוויץ‪ .‬הצריפים‬
‫והדרגשים – הכול נשאר כפי שהיה‪ .‬הרגשנו צפיפות‪ ,‬תחושות‬
‫מחנק וריח מוזר של מקום שבמשך שנים עדיין משמש כעדות‬
‫חיה לזוועות שחוו אלה שחיו ומתו בו‪.‬‬
‫היינו גם בעיירות חשובות שהיו בהן קהילות גדולות‪ ,‬כמו לובלין‬
‫שקרובה מאד למחנה מיידנק‪ .‬ביער לופוחובה ראינו קברי‪-‬‬
‫אחים רבים ‪ ,‬שבחלקם נקברו ילדים רבים‪.‬‬
‫שחזרנו את המסע הרגלי שעברו היהודים שחיו בעיירה טיקוצ'ין‬
‫והובלו מהכיכר המרכזית ליער הסמוך‪ ,‬שם נרצחו ביריות‬
‫ונקברו בבורות גדולים‪ .‬בודדים בלבד ניצלו‪.‬‬
‫בערים הגדולות יותר‪ ,‬ורשה וקראקוב ביקרנו באזורים שבהם‬
‫שכן הגטו‪.‬‬
‫חשוב לציין שהמסע לא התמקד רק בזוועות השואה‪ ,‬אלא‬
‫גם בפעילותן של תנועות הנוער‪ -‬לפני‪ ,‬בזמן ואחרי המלחמה‪.‬‬
‫פעולות של גבורה והתנגדות‪ ,‬אומץ וגבורה‪.‬‬
‫ביקרנו בחוות הכשרה של תנועות הנוער הציוניות‪ ,‬בה הכשירו‬
‫עצמם צעירים אידיאליסטים לעלות לארץ‪ .‬בית החווה הגדול‬
‫עדיין עומד על תילו כפי שהיה לפני יותר מ‪ 70-‬שנים‪.‬‬
‫בהחלט היה מסע חזק ומשמעותי‪ ,‬ומומלץ לכל מי שיכול !‬
‫חזרנו מחוזקות בתחושתנו כיהודיות וישראליות‪...‬‬
‫מהנעשה במועדון הותיקים‬
‫מאת‪ :‬אברהם שנפלד‬
‫גם השנה חגגנו סדר שני של פסח במועדון הוותיקים‪ .‬התאספנו‬
‫בחול המועד סביב שולחנות ערוכים ובאווירה חגיגית‪.‬‬
‫קראנו קטעים נבחרים מההגדה‪ .‬ישראל בנדטי מרוחמה‪ ,‬בן‪-‬זוגה‬
‫של ציפורה פיינגלרנט‪ ,‬ריגש אותנו מאד כשסיפר זיכרונות מחגיגת‬
‫הפסח בימי נערותו באיטליה בזמן השלטון הפאשיסטי ששיתף‬
‫פעולה עם המשטר הנאצי בגרמניה‪.‬‬
‫ליליאן בנאי ורוזני הנעימו לנו בקטעים מוזיקליים‪ ,‬בנגינה ושירה‪.‬‬
‫תודה גם לצביה בר‪-‬נתן על הקישוט‪ .‬כרגיל היה נעים וטעים‪ ,‬עם‬
‫הגפילטע‪-‬פיש המסורתי שאי‪-‬אפשר בלעדיו‪ ,‬ומטעמים נוספים‬
‫מעשה ידי המשתתפים‪.‬‬
‫ביום חמישי האחרון ‪ ,7.5‬יצאנו לטיול ל"ג בעומר‪ ,‬באזור בית‪-‬‬
‫גוברין‪ .‬חברים רבים השתתפו והיה טיול מוצלח ביותר‪.‬‬
‫ומה בהמשך? שבועות בפתח‪...‬‬
‫קהילתון ‪44‬‬
‫‪9‬‬
‫נזכור‪...‬‬
‫כבר לא אלמוניים‬
‫סיפורם של שני חללים שקבורים אצלנו בברור חיל‪.‬‬
‫מאת‪ :‬אוגניה שקולניק‬
‫ביום הזיכרון האחרון פגשתי בטקס בבית הקברות ‪ 2‬משפחות‬
‫לא מוכרות‪ .‬מסתבר שבעקבות תחקיר מקיף של אמנון‬
‫קורצוויל‪ ,‬התגלה סיפורם של שני החללים וגם אותרו בני‬
‫משפחה שכיום עולים לקברם‪ ,‬לפחות פעם בשנה‪ .‬הסיפור הובא‬
‫ע"י אמנון בגיליון ‪ 18‬של הקהילתון בחודש ‪ . 5/2012‬בחרתי‬
‫להביא את סיפורם של השניים‪ ,‬שסופר לי מפי בני המשפחה‪.‬‬
‫על אברהם דנגור ז"ל‬
‫מספר שלומי קרדי ‪ -‬האחיין‪.‬‬
‫אברהם נולד במצריים ועלה ברגל דרך מדבר סיני עם כמה חברים‬
‫(ממש כמו משה רבנו‪ ,‬אך בזריזות רבה יותר)‪ .‬לברור חיל הגיעו‬
‫בעקבות מייסדי הקיבוץ שהיו גם הם עולים ממצריים‪ .‬כיוון‬
‫שעלה בצורה לא‪-‬לגאלית דרך הגבול המצרי‪ ,‬לא הספיק להירשם‬
‫במשרד הפנים ולקבל תעודת זהות ישראלית‪.‬‬
‫אברהם נשלח עם חבריו להכשרה צבאית במשמר הנגב‪ ,‬וכשיצא‬
‫מהמקלחת בערב חורפי וקר ומגבת עטופה לראשו‪ ,‬נראה חשוד‬
‫לחייל אחר שקרא לעברו‪" :‬עצור‪ ,‬סיסמה"‪ .‬אברהם לא הבין ואולי‬
‫אפילו לא שמע‪ -‬ובעודו ממשיך ללכת‪ ,‬החייל השני ירה בו והרגו‪.‬‬
‫אברהם נקבר בקיבוץ בשנת ‪( 1950‬תש"י) והוא בן ‪ 21‬בלבד‪ .‬היורה‬
‫נשפט ונקנס‪ ,‬אך זכה לחנינה מהנשיא‪.‬‬
‫שני אחיו של אברהם היגרו לצרפת ואוסטרליה‪ ,‬ואחיותיו ואמו‬
‫שהגיעו לארץ כעבור כמה שנים גילו רק אז את דבר האסון‪.‬‬
‫המשפחה התמקמה במרכז‪ .‬הסיפור עבר במשפחה‪ ,‬כל האחיינים‬
‫וגם השכנים ידעו במי מדובר‪.‬‬
‫לפני כשש שנים פרסם אמנון את הסיפור בתוכנית רדיו ואף פנה‬
‫למשפחות ששומעות שיצרו קשר‪ .‬שכנה ששמעה את התוכנית‬
‫מיהרה‬
‫לספר‬
‫לשלומי‬
‫וכך נוצר‬
‫הקשר‪.‬‬
‫בתחקיר‬
‫נוסף גילו‬
‫שהחייל‬
‫שירה בו‬
‫בשוגג‬
‫עדיין חי‬
‫והוא כיום‬
‫בן ‪.82‬‬
‫נוצר קשר‬
‫עם ילדיו‬
‫שנדהמו‬
‫לגלות את‬
‫הסיפור‪,‬‬
‫אך חששו לשלומו של אביהם ולא הסכימו לשתף פעולה‪.‬‬
‫שאיפת המשפחה הייתה ונותרה להעניק לו מעמד חוקי‪ ,‬רישום‬
‫במשרד הפנים והכרה כחלל צה"ל‪ .‬הביורוקרטיה טרם נפתרה‪,‬‬
‫אך מאז שנוצר הקשר עם אמנון הם מגיעים לפקוד את קברו‬
‫של אברהם ביום הזיכרון‪ .‬אמו ואחיותיו כבר אינן בחיים‪ ,‬אך‬
‫האחיינים‪ ,‬בני הדור השני‪ ,‬משמרים את זכרו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫קהילתון ‪44‬‬
‫על נתן עגיב ז"ל‬
‫מספרת יהודית ישראל ‪ -‬האחיינית‪.‬‬
‫נתן נולד ב‪ 1939 -‬לוב‪ ,‬למשפחה גדולה וחמה‪ ,‬אחד מתוך ‪ 6‬ילדים‪.‬‬
‫בזמן מלחמת העולם השנייה הגיעו הגרמנים גם לצפון אפריקה‪,‬‬
‫וגם בלוב הוקם מחנה ריכוז‪ .‬לא מספיק דובר על שואת יהודי לוב‪,‬‬
‫וכיום קיים מידע ביד ושם ובאינטרנט‪.‬‬
‫משפחתו של נתן – שנקרא רנאטו במקור‪ ,‬נשלחה יחד עם‬
‫משפחות רבות למחנה בג'אדו‪ .‬הרעב והסבל היו קשים ביותר‪.‬‬
‫התינוק הצעיר ביותר נפטר במחנה‪ .‬האמא אידה נפטרה מטיפוס‬
‫והיא בת ‪ 30‬בלבד‪ .‬בעלה רפאל מת משברון לב חודש אחריה‪.‬‬
‫שליחי בית‪-‬הכנסת שפעל במחנה‪ ,‬באו לחפש אותו ומצאו את‬
‫חמשת היתומים‪ :‬הבכורה אירמה‪ ,‬והבנים ויטו‪-‬חיים‪ ,‬ויליאם‪-‬‬
‫ניסים‪ ,‬רנאטו ‪ -‬נתן ואליהו ‪ -‬יבדל לחיים ארוכים‪.‬‬
‫אירמה‪ ,‬שהייתה רק בת ‪ 7‬לקחה חסות על אחיה בעזרת דודה‬
‫מנטינה‪ ,‬אחותה של האם‪ .‬חלק מהדודים הספיקו לעלות לארץ‬
‫לפני המלחמה‪.‬‬
‫בסיוע האנגלים ועם הרבה מזל הצליחו לברוח‪ ,‬ועלו לארץ בשנת‬
‫‪ .1944‬כל האנשים בספינה ידעו על חמשת היתומים‪ .‬כאן פוזרו‬
‫בכמה מוסדות‪-‬חינוך ולמעשה איבדו קשר‪ .‬רק לאחר נישואיה של‬
‫אירמה בגיל ‪ ,19‬הצליחה בעזרת בעלה ישראל סלומון לאתר את‬
‫אחיה והקשרים חודשו‪.‬‬
‫נתן‪ ,‬שאהב חקלאות וחלם להיות אגרונום הגיע להכשרה בחוות‬
‫איבים‪ .‬עץ ששתל בבית הוריו של בן‪-‬הדוד אביגדור חביב צומח עד‬
‫היום‪.‬‬
‫בזמן מלחמת קדש‪ ,‬בשנת ‪ ,1956‬המצב באזור היה מתוח ביותר‪.‬‬
‫נתן עם ‪ 4‬מחבריו יצאו לפטרול רכובים על עגלה‪ ,‬עלו על מוקש‬
‫ונהרגו כולם‪ .‬רק הסוסה חזרה לבדה‪ ,‬וכך התברר דבר האסון‪.‬‬
‫בן ‪ 17‬היה במותו‪.‬‬
‫יהודית‪ ,‬ביתה של‬
‫אירמה‪ ,‬שנקראת‬
‫ע"ש סבתה‬
‫שנספתה במחנה‬
‫הריכוז בלוב‪ ,‬זוכרת‬
‫שאימה תמיד רצתה‬
‫לעלות לקבר‪ .‬האח‬
‫ויליאם נפטר צעיר‪,‬‬
‫והוא בן ‪ 30‬בלבד‪.‬‬
‫האח חיים‪-‬ויטו נהג‬
‫לפקוד את קבר‬
‫אחיו בכל הזדמנות‪.‬‬
‫גם אליהו‪ ,‬שעבד‬
‫בדרום הגיע לעיתים‬
‫קרובות וכן בן‪-‬הדוד אביגדור שגר בב"ש ופקד את הקבר באופן‬
‫סדיר‪ .‬רק האחות הבכורה אירמה שהייתה תלויה באחרים לא‬
‫הצליחה להגיע‪.‬‬
‫אירמה כבר נפטרה‪ ,‬אך שאיפתה נשמרה היטב בזיכרונה של הבת‬
‫יהודית‪ .‬בשנים האחרונות הצטברו כמה אירועים שחיברו אותם‬
‫שוב לסיפורו של נתן‪.‬‬
‫לפני כמה שנים התכנסו בהרכב משפחתי גדול ושחזרו את מסעו‬
‫של נתן ‪ -‬בחוות איבים‪ ,‬בבית הקברות שלנו‪ ,‬ובשדרות ‪ -‬שם‬
‫מונצחים הוא וחבריו ב"גן החמישה"‪ ,‬ומאז הם מקפידים להגיע‬
‫בכל יום זיכרון‪ .‬האח אליהו‪ ,‬שאף נתן עדות ביד ושם וכיום הוא‬
‫"זקן השבט" התרגש עד דמעות כשדיברנו‪.‬‬
‫שני אחיינים נקראים על שמו של נתן ‪ -‬אחיה של יהודית ובתו של‬
‫אליהו שנקראת ענת‪.‬‬
‫נתן אגיב ז"ל הוכר כחלל פעולות איבה ושמו מופיע באתר הנצחה‬
‫של הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫קונצרט ללא גבולות‬
‫מאת‪ :‬ד"ר אסנת ברתור ותמר מייזר‬
‫במלאת שנה למלחמה בעזה‪ ,‬ביום חמישי‬
‫ה‪ 4.6.15-‬בשעה ‪ ,20:00‬יתקיים בקיבוץ‬
‫כפר עזה‪ ,‬קונצרט תחת כיפת השמיים‬
‫שכותרתו‪" :‬מאבל לתקווה"‪.‬‬
‫בחלק הראשון יבוצע לראשונה‬
‫הרקוויאם של מוצרט בשילוב קינה‬
‫יהודית ומוסלמית‪ .‬בחלק השני‪ ,‬בניהולו‬
‫המוסיקאלי של יאיר דלאל יופיעו‬
‫מוסיקאים יהודים וערבים‪ ,‬שישירו ביחד‬
‫בשתי השפות‪ .‬מוסיקאי אורח מארה"ב‪:‬‬
‫פרד ג'ונסון‪.‬‬
‫קיץ ‪ 2014‬עמד בסימן המלחמה בין ישראל‬
‫ועזה‪ ,‬שגבתה קורבנות רבים בגוף ובנפש‪.‬‬
‫במהלכה נבט הרעיון לערוך קונצרט‬
‫שיעביר מסר של חמלה‬
‫והכרה באבל ובכאב של שני‬
‫הצדדים ויביע תקווה להפסקת‬
‫האלימות‪ ,‬להידברות ולפיוס‪.‬‬
‫המקום שנבחר הוא מדשאת‬
‫מגרש הכדורגל של קיבוץ כפר עזה‪ ,‬מול‬
‫גדר הגבול ומול העיר עזה‪ ,‬מתוך תקווה‬
‫שהצלילים שיהדהדו יפיגו מחסומים‬
‫ויקרבו לבבות‪.‬‬
‫האירוע הינו הפגנת סולידריות עם האנשים‬
‫משני צדי הגבול שסובלים משפיכות‬
‫הדמים‪ ,‬והבעת תקווה לחיים משותפים‪.‬‬
‫אהבת אדם ודבקות בחיים – אלו המסרים‬
‫האנושיים והאוניברסאליים של הקונצרט‪.‬‬
‫מוזמנים כל תושבי האזור‪ ,‬ונבחרי ציבור‪,‬‬
‫ובראשם נשיא המדינה מר רובי ריבלין‪,‬‬
‫שמביע מסרים של חמלה הדדית ואהבת‬
‫אדם באשר הוא אדם‪.‬‬
‫את הרעיון הגתה ד"ר אסנת ברתור‪,‬‬
‫מרצה למקרא‬
‫באוניברסיטת‬
‫תל אביב‬
‫ועו"ד מתמחה‬
‫בזכויות‬
‫אזרח‪ .‬כמי‬
‫שהמוסיקה‬
‫והשירה הן‬
‫חלק בלתי‬
‫נפרד מחייה‪ ,‬אסנת מאמינה שניתן ליצור‬
‫שינוי באמצעות האמנות‪ .‬עם הרעיון‬
‫פנתה למנצח אבנר איתי‪ ,‬מאבות שירת‬
‫המקהלה בארץ‪ ,‬וליאיר דלאל‪ ,‬מוסיקאי‬
‫בולט בתחום המוסיקה האתנית שמרבה‬
‫לשתף פעולה עם מוסיקאים ערבים‪ .‬יחד‬
‫הפכו חלום למציאות‪.‬‬
‫"אני לא אישה של אקטים סימבוליים"‪,‬‬
‫אומרת אסנת‪" ,‬אני לא נאיבית ואפילו‬
‫לא אופטימית מטבעי‪ ,‬ובכל זאת אני‬
‫משוכנעת בכוחו של הקונצרט הזה‪,‬‬
‫שמחבר את המוסיקה והשירה עם‬
‫האמונה שצריך לעשות הכול‪ ,‬כולל הכול‪,‬‬
‫כדי למנוע את המלחמות הבאות ולפתור‬
‫את הסכסוך‪ .‬לכן הקדשתי את רוב זמני‬
‫במשך ‪ 9‬חודשים להפקתו‪.‬‬
‫אסנת מקיימת קשרים עם אנשים בעזה‪,‬‬
‫שמברכים על היוזמה‪ .‬אחד מהם הציע‬
‫לקיים קונצרט נוער במקביל לקונצרט‬
‫שלנו‪ ,‬דבר שלצערנו לא צלח‪ .‬נקווה שיוכל‬
‫להגיע‪ ,‬ואם לא הפעם – אולי בקונצרט‬
‫הבא‪ .‬למה שלא נייסד בכפר עזה מסורת‬
‫של מפגשים מוסיקאליים בין שני‬
‫העמים?"‬
‫לרכישת כרטיסים היכנסו דרך גוגל או‬
‫פייסבוק ל‪"-‬קונצרט ללא גבולות"‪.‬‬
‫טלפון לברורים בלבד‪.052-2543125 :‬‬
‫כולכם מוזמנים‪ ...‬קווה קווה‪...‬‬
‫לעוד הצגה נפלאה בספריה‬
‫תיאטרון אגדה מציגים‪:‬‬
‫נסיך צפרדע‬
‫חדש על המדף בספרייה‪:‬‬
‫ההצגה תתקיים ביום א' ‪ 17.5.15‬בשעה ‪17:30‬‬
‫בספרייה שלנו בברור חיל‬
‫סיפורת‪:‬‬
‫הנעלמים ‪ /‬הרלן קובן‬
‫הרומן המצרי ‪ /‬אורלי קסטל בלום (מומלץ)‬
‫מרותקת ‪ /‬יעל נאמן‬
‫כאב ‪ /‬צרויה שלו (מומלץ)‬
‫אתנה ‪ /‬אורלי קראוס וינר‬
‫מלכת השלג ‪ /‬מייקל קנינגהם‬
‫ספרים לגיל הרך‪ ,‬לילדים ולנוער‪:‬‬
‫ציפי וצוף ‪ /‬רינת הופר‬
‫הרפתקאות הדוד אריה ‪ -‬בקוטב המערבי ‪ /‬ינץ לוי‬
‫הרפתקאות הדוד אריה – ביערות הסהרה ‪ /‬ינץ לוי‬
‫ג'ינג'י ‪ -‬הסבר פניך לתייר ‪ /‬גלילה רון פדר‬
‫ספרי עיון‪:‬‬
‫רוחות מלחמה גרעינית ‪ /‬אורי שטנדל‬
‫ההצגה לגילאי ‪3-9‬‬
‫מחכה לראותכם‪ ,‬ויקי‬
‫מומלץ‪:‬‬
‫כאב ‪ /‬צרויה שלו‪:‬‬
‫רומן רב עוצמה על שתי אהבות גדולות המתנגשות‬
‫זו בזו‪ ,‬על מאבק שאי אפשר שלא להזדהות אתו‪ ,‬בין‬
‫התשוקה לשוב להיות מי שהיינו פעם לבין המחויבות‬
‫להווה ולחי‪.‬‬
‫קהילתון ‪44‬‬
‫‪11‬‬
‫נעים להכיר‬
‫חברים בקהילה‬
‫סיון וגיא כהן‪-‬בלנק‬
‫גיא‪ :‬ירושלמי שגדל במבשרת ציון‪ ,‬הצעיר ב‪ 3-‬אחים‪ .‬לאחר שרות‬
‫צבאי בנח"ל וטיול של שנה במזרח ובניו‪-‬זילנד התחיל לימודי‬
‫ניהול משאבי אנוש במכללת ספיר‪ .‬כבר כסטודנט גר אצלנו‪ .‬שנה‬
‫בקומפלקס בכניסה לקיבוץ ושנה בחדר נעל"ה‪.‬‬
‫סיון‪ :‬נולדה בבת‪-‬ים ושם סיימה לימודי תיכון‪ ,‬למרות שבהיותה‬
‫בת ‪ 16‬המשפחה עברה לראשל"צ‪ .‬את שירותה הצבאי עשתה‬
‫כמטאורולוגית לאחר קורס של ‪ 3‬חודשים‪ .‬לאחר טיול של חצי‬
‫שנה במזרח וכמה שנות עבודה‪ ,‬הגיעה גם היא לספיר‪ -‬ללימודי‬
‫קולנוע וטלוויזיה‪ .‬סיון גרה בניר‪-‬עם ובכל הזדמנות הגיעה‬
‫לתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫העיר האהובה‬
‫עליה‪ .‬תקופת‬
‫לימודיה‪-‬‬
‫‪2007-2010‬‬
‫הייתה קשה‬
‫מאד מבחינה‬
‫ביטחונית‪ ,‬עם‬
‫ימים של עשרות‬
‫קסאמים וללא‬
‫מיגון‪ ,‬שהגיע‬
‫רק לקראת סוף‬
‫לימודיה‪.‬‬
‫הכירו‪ :‬בשנת הלימודים האחרונה סיון נפרדה מהחבר‬
‫הקודם‪ ,‬ובילתה לא פעם ב"גרין‪-‬פאב"‪ .‬גיא הגיע עם חבריו שנהגו‬
‫להתלונן על "חוסר ההיצע"‪ ,‬הבחין ב"פרח" שלפניו‪ ,‬הזמין אותה‬
‫לבירה‪ ,‬ומשם כבר הכול זרם‪..‬‬
‫איך הגיעו לברור חיל‪ :‬סיון חלמה כל הזמן לחזור למרכז‪ ,‬אך‬
‫נשבתה בקסמו של גיא‪ .‬כשסיימה את לימודיה‪ ,‬לגיא נותרה עוד‬
‫שנה וכך חיפשו מקום לגור יחד‪ .‬כבוגרת מגמת הקולנוע הוזמנה‬
‫לפרויקט כפר היוצרים שהיה אז בהקמה‪ .‬הם הזוג היחיד שנותר‬
‫מהגרעין הראשון של הכפר‪.‬‬
‫אירוסין וחתונה‪ :‬לאחר שנתיים יחד‪ ,‬נסעו לכמה ימים בפראג‪.‬‬
‫כולם חשבו שזה מקום נפלא להציע‪ ,‬במיוחד סיון ‪ -‬שלא חדלה‬
‫לפזר רמזים‪ ,‬לעצור ליד חנויות תכשיטים ולהסתכל על טבעות‪,‬‬
‫ולא הבינה למה זה לא קורה‪..‬‬
‫לגיא‪ ,‬שבחר את הטבעת יחד עם אביה של סיון‪ ,‬שהוא צורף‬
‫במקצועו‪ ,‬היה חשוב לעשות זאת דווקא כאן‪ ,‬באזור שבו נפגשו‪.‬‬
‫ההצעה המיוחלת הגיעה זמן קצר לאחר שובם מפראג‪ ,‬בטיול‬
‫לבתרונות רוחמה‪ .‬בשנת ‪ 2012‬נישאו‪.‬‬
‫עבודה‪ :‬סיון עובדת כבר ‪ 4‬שנים ב"מעברים" בתחום יזמות‬
‫ועסקים קטנים‪ .‬גיא עוסק במשאבי אנוש בקבוצת "כימוביל"‬
‫שממוקמת בבאר‪-‬טוביה‪.‬‬
‫אוהבים‪ :‬בעלי חיים ולטייל בארץ ובחו"ל‪ .‬בירח הדבש טיילו‬
‫חודשיים בסין ובפיליפינים‪ ,‬ומאז הגיעו גם להודו‪ .‬הכלב "ברטון"‬
‫שאימצו בצער בעלי‪-‬חיים‪ ,‬נקרא ע"ש אי בפיליפינים שאהבו‬
‫מאד‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬סיון מזמן ויתרה על הרצון לחזור למרכז‪ .‬לאחרונה‬
‫התקבלו לחברות וכבר מתכננים את הבית שיבנו בקיבוץ שבו הם‬
‫חיים יחדיו כבר ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫קהילתון ‪44‬‬
‫משפחת פורת‬
‫טלי‪ :‬נולדה בירושלים למשפחה ארגנטינאית‪ .‬בהיותה בת ‪3‬‬
‫המשפחה חזרה לארגנטינה‪ .‬בגיל ‪ 19‬עלתה לבדה לארץ‪ .‬אחותה‪,‬‬
‫שבכורה ממנה בהרבה‪ ,‬כבר גרה כאן‪ ,‬ושימשה לה בית ומשפחה‪.‬‬
‫טלי למדה בירושלים‪ ,‬סיימה תואר ראשון בכלכלה וחינוך‪ ,‬ותואר‬
‫שני במנהל עסקים‪.‬‬
‫אורי‪ :‬נולד וגדל בקיבוץ סעד השכן‪ .‬לאחר שרות ביחידה‬
‫מובחרת טייל ועבד לסירוגין כשנה וחצי בארה"ב‪ ,‬ממנה הגיעה‬
‫אמו ‪ -‬איילה‪ .‬אורי חזר לביקור‪ ,‬אך לא היה בטוח בהמשך דרכו‪.‬‬
‫בעקבות הפגישה עם טלי החליט להישאר בארץ‪ ,‬לשמחתם הרבה‬
‫של הוריו‪.‬‬
‫הכירו‪ :‬בשנת ‪ 2003‬נפגשו במסיבה בב"ש והחליפו מספרי‬
‫טלפונים‪ .‬לאחר זמן מה היה פיגוע בירושלים‪ ,‬ואורי המודאג‬
‫התקשר לשאול לשלומה‪ .‬טלי מאד התרגשה מהמחווה ומאז הם‬
‫ביחד‪ .‬בשנת ‪ 2006‬נישאו‪.‬‬
‫עבודה‪ :‬אורי‬
‫פראמדיק‬
‫לשעבר‪ ,‬בוגר‬
‫אוניברסיטת ב"ש‪.‬‬
‫בהמשך עשה‬
‫הסבה להנדסה‬
‫(מהנדס מכונות)‪,‬‬
‫ועובד בירושלים‬
‫כמהנדס בחברת‬
‫מדטרוניק‬
‫שמפתחת מכשור‬
‫וציוד רפואי בכל העולם‪.‬‬
‫טלי עובדת כיועצת השקעות בסניף בנק הפועלים בנתיבות‪.‬‬
‫הילדים‪ :‬נדב‪ ,‬כמעט בן ‪ ,7‬בטללים ולומד בכיתה א' בשער הנגב‪.‬‬
‫נועם בן ‪ 4.5‬בגן תות‪ ,‬ונטע שתהיה בת שנתיים בקיץ ‪ ,‬מבלה את‬
‫ימיה ב"פעוטף"‪.‬‬
‫איך הגיעו לברור חיל‪ :‬כזוג נדדו הרבה בדרום הארץ‪ 6 .‬שנים גרו‬
‫בחולון‪ ,‬ושם נולדו הילדים‪ .‬היה להם חשוב לחזור לאזור לפחות‬
‫שנה לפני שנדב נכנס לב"ס‪ .‬הרבה טלפונים עשו למריו במשך‬
‫שנתיים‪ ,‬גם אז הייתה מצוקת דיור בקיבוץ ובכל אזור המועצה‪.‬‬
‫(היה סבב טלפונים שבועי בין רכזי השכרת הדירות בשער הנגב‬
‫במשך תקופה ארוכה מאוד)‪ .‬לבסוף נמצא הבית המחובר‪ ,‬שבו‬
‫גרה משפחתה של יונית שנסעה לארה"ב‪ .‬למרות שמריו טען‬
‫שהבית קטן ולא מתאים‪" ,‬קפצו על המציאה" והגיעו שבועיים‬
‫לאחר לידתה של נטע‪ .‬הבנים נקלטו מיד בגן שקד ויורה‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬מאד מרוצים מהקהילה‪ ,‬התרבות‪ ,‬האנשים והחינוך‪.‬‬
‫ברגע שנפתח תהליך קליטה לחברות ניצלו את ההזדמנות‬
‫והתקבלו בקבוצה הראשונה‪ .‬כמעט סיימו את התכנית לבית‬
‫הקבוע שעתיד להיבנות לא רחוק מהסדנה של מלי‪.‬‬
‫לאחר הבנייה ‪ -‬שתי המשפחות האלה תהיינה שכנות‪...‬‬
‫פורום נשים‪:‬‬
‫מאת‪ :‬מיטל אוחיון‪.‬‬
‫סדנת איפור‬
‫בהמשך לפעילות קבוצת הבנות שלנו‪ ,‬שמתגבשת בקיבוץ‪,‬‬
‫נפגשנו בערב חמישי של סוף חודש אפריל לסדנת איפור‪ .‬סיון‬
‫אלבז הנהדרת‪ ,‬קיבלה אותנו בביתה הנעים‪ ,‬עם ניחוחות של‬
‫אוכל מעולה‪.‬‬
‫קבוצת נשים‪ ,‬מגילאים שונים‪ ,‬מרקע שונה‪ ,‬בסלון חמים אחד‪.‬‬
‫שמנו לרגע בצד את השגרה ואת המטלות שיש לכל אחת מאתנו‬
‫ועשינו יחד משהו שהוא רק בשביל עצמנו‪.‬‬
‫פועה המקסימה נבחרה להיות הדוגמנית שלנו‪ ,‬וכך סיון ושמחה‪,‬‬
‫טיפחו‪ ,‬פינקו‪ ,‬הסבירו והדגימו כיצד יש להתאפר ומה מתאים‬
‫למה‪.‬‬
‫אביגיל הנהדרת הייתה הדוגמנית הנוספת וכך זכינו ללמוד עוד‬
‫כמה טיפים‪.‬‬
‫בין לבין נהנינו ממשקה לימון‪-‬נענע טרי ומפנק שהכינה יערה‬
‫במו ידיה‪ ,‬ומשיחות באווירה‬
‫קלילה ואינטימית עם‬
‫חברות וגם עם שכנות שלא‬
‫הכרתי לפני‪ ,‬כולנו שמחנו על‬
‫ההזדמנות הזו‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬היה ערב צבעוני‪,‬‬
‫אינטימי ומהנה‪.‬‬
‫תודה ענקית לסיון שקיבלה‬
‫אותה בביתה ולימדה אותנו‬
‫ולפני‬
‫אחרי‬
‫דברים חדשים‪ .‬ולכל הבנות‬
‫הנפלאות שיש לנו בקהילה‬
‫פועה שימשה כדוגמנית הערב‪..‬‬
‫המדהימה הזו‪.‬‬
‫והמפגש הבא‪:‬‬
‫ערב נשים וקלפי טארוט‬
‫ניפגש כמיטב המסורת ביום חמישי האחרון של החודש‪,‬‬
‫ה‪ 28.5.2015-‬בשעה ‪ 21:00‬כרגיל‪.‬‬
‫על מקום המפגש תבוא הודעה בהמשך‪.‬‬
‫סדנת יצירה בעיסת נייר עם נורית בלקין נדחתה מסיבות‬
‫בריאות‪ .‬מאחלות לנורית החלמה מהירה!‬
‫במפגש נשמע על קלפים בכלל וקלפי הטארוט בפרט‪ ,‬על סמלים‬
‫ופרשנות בליווי סיפורים ודוגמאות‪ ,‬וכרגיל גם נתנסה ונחווה‬
‫בעצמנו‪.‬‬
‫חשוב לנו להדגיש שהקבוצה קמה במטרה‬
‫לקרב וליצור הזדמנות להכרות בין נשות‬
‫הקהילה‪ ,‬ולכן מיועדת רק לנשים שגרות‬
‫בישוב‪.‬‬
‫מי שיכולה ורוצה ‪ -‬מוזמנת להביא כיבוד קל‪.‬‬
‫(גם בירה ויין הולכים‪.) ...‬‬
‫מצפות לכן‪ ,‬אוגניה (‪)050-3130600‬‬
‫ומיטל אוחיון (‪.)054-7943362‬‬
‫שבת ספורטיבית‬
‫באמצע השבוע‪ ,‬תוך כדי שאני "מעוכה" על הכורסא בסלון מול‬
‫משחקי הכס שהקלטתי עם הגלקסי על "קנדי קראש" ביד‪ ,‬בעלי‬
‫צופה בכדורגל בחדר השני‪ ,‬הבן שלי עסוק בפלייסטיישן כרגיל‬
‫והילדה שלי שקועה במחשב‪ ,‬עלו בי מחשבות כפירה במסכים‪...‬‬
‫נזכרתי בגעגועים בימי הילדות ‪ -‬נפגשים במגרש במושב‪ ,‬צופים‬
‫בקנאה בגדולים שמשחקים "משחקי שכונה"‪ ,‬ורק מחכים שנגיע‬
‫לגיל המתאים שבו סופסוף נוכל להצטרף אליהם‪ ,‬כי הרי הכי כיף‬
‫לשחק עם הגדולים‪ .‬ארבע תחנות‪ ,‬מחניים‪ ,‬דגל‪ ,‬כדורסל ‪ -‬הכול‬
‫הולך!‬
‫איך פעם היינו פשוט רצים ונהנים מזה‪ ,‬נופלים על הדשא‪ ,‬לא‬
‫שחקנים מקצועיים‪ ,‬רק חבורה של ילדים שפשוט נהנים ממשחק‬
‫בחוץ‪..‬‬
‫אזרתי אומץ והרמתי טלפון‪ ,‬ולהפתעתי ושמחתי עוד ועוד בנות‬
‫התלהבו מהרעיון וששו להצטרף‪.‬‬
‫קבענו בשבת בצהריים במגרש הכדורגל‪ .‬הגיעה קבוצה קלילה‬
‫ומקסימה של בנות‪ ,‬נזכרנו יחד בחוקים של משחק "ארבע תחנות"‬
‫‪ -‬רצנו‪ ,‬נפלנו‪ ,‬צחקנו ובעיקר נהנינו מכל רגע!‬
‫בשבת שלאחר‬
‫מכן הקבוצה‬
‫גדלה ונפגשנו שוב‬
‫למחניים גדולים‪.‬‬
‫הבאנו את הילדים‬
‫שצפו באימהות‬
‫משחקות וציפו להזדמנות להצטרף‪..‬‬
‫לאחר כמה משחקים באווירה ספורטיבית‪ ,‬צירפנו את הילדים‬
‫למשחק האחרון‪.‬‬
‫המחזה היה נפלא וההרגשה בעננים‪ :‬ילדים לצד מבוגרים‪,‬‬
‫משחקים יחד‪.‬‬
‫מחמם את הלב לראות את הילדים הנפלאים שלנו מוסרים‬
‫באדיבות כדור לילדים צעירים מהם על מנת שגם להם תהיה‬
‫הזדמנות להשתתף במשחק‪.‬‬
‫נראה שצומחת לה פה לאיטה מסורת נפלאה של "משחקי שכונה"‬
‫בשבת אחר הצהריים‪.‬‬
‫מי שמעוניינת להצטרף‪ ,‬מוזמנת בשמחה אלינו‪ .‬תבואו עם‬
‫הילדים‪ ,‬כדי שעל הדרך נכניס אותם גם לעניינים‪.‬‬
‫קהילתון ‪44‬‬
‫‪13‬‬
‫לוח ברכות והודעות‪...‬‬
‫מזל טוב לנדב ודגנית וולך ולאחות‬
‫ניצן עם הולדת התינוקת החדשה‬
‫ ניבה‪ .‬אושר רב לכם ולכל בני‬‫המשפחה‪.‬‬
‫לניבה בן‪-‬שושן עם בחירתך לרכזת חינוך בגיל הרך –‬
‫מאחלים הצלחה בתפקיד החדש‪ .‬ולאפרת שעוזבת אותנו‬
‫לאחר כמה שנים בהם ניצחה על כל מערכת החינוך‪,‬‬
‫מהתינוקייה ועד הנעורון – תודה על הכול והצלחה בהמשך‬
‫דרכך האישית והמקצועית‪.‬‬
‫ברכות לוועדת התרבות החדשה בראשותה של רותם כהן‬
‫שחזרה מחופשת לידה‪ ,‬ולמחליפה רוזני שעשתה יופי של‬
‫עבודה! בהצלחה לכולכם‪.‬‬
‫ברכות למרסלו מיטלמן‪ ,‬שלאחר ‪ 17‬שנות עבודה בעיריית‬
‫תל‪-‬אביב קודם לתפקיד מנהל אבטחת המידע של‬
‫העירייה‪ ,‬שהיא מערכת גדולה וחשובה‪ .‬בטוחים שתצליח‬
‫)‬
‫בתפקיד החדש!! (נתקשר כשיהיו לנו קנסות‪...‬‬
‫משפחת חזן טסה לאירלנד במסגרת עבודתו של איציק‬
‫באינטל‪ .‬מאחלים לאיציק ויערה‪ ,‬ולילדים תומר‪ ,‬נויה‬
‫ואבישג ‪ -‬קליטה מהירה בסביבה ובשפה החדשה‪ ,‬ומקווים‬
‫שתחזרו אלינו בהמשך‪ .‬שימרו על קשר!‬
‫ברכות למאיר חזן‪ ,‬בן המשק ובנם של צבי‬
‫ואדית‪ ,‬שהפך מד"ר לפרופ' בהיסטוריה של‬
‫ארץ ישראל באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫מזל טוב לשושי וגיורא בן‪-‬‬
‫ציון ולסבתא קרן שניר לנשואי‬
‫עמית עם בח"ל שירה‪ .‬מזל טוב‬
‫גם לאחים אייל ויאיר ונועם (שהגיע‬
‫מאנגליה)‪ ,‬וכמובן לכל בני המשפחה!‬
‫מזל טוב לדורית אורן‬
‫לנישואי הבת לירון‬
‫עם בח"ל אביחי אוחיון‪.‬‬
‫ברכות לסבתא המאושרת‬
‫מרים שחר‪ ,‬לאחיות שירן וסיגל‪ ,‬לאח‬
‫מאור ולכל בני המשפחה‪.‬‬
‫קהילת ברור‪-‬חיל משתתפת באבלם הכבד‬
‫של אדם‪ ,‬איתמר ודנה טבקוף‬
‫עם פטירתו הפתאומית ובטרם עת של האב‬
‫דנילו טבקוף‬
‫ז"ל‬
‫תנחומים למלכה נצר‪ ,‬לדבורה היוז ומשפחתה‪,‬‬
‫ולכל בני המשפחה בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫בית ברור חיל אבל על פטירתה של‬
‫ג'יזלה באומפלד‬
‫ז"ל‪,‬‬
‫אמו של יוסי אוריין‬
‫ומשתתף בצער המשפחה‪.‬‬
‫קהילת ברור חיל משתתפת בצערה‬
‫של ברכה ארגמן עם פטירת אחותה‬
‫זילדה המר‬
‫למרי אליזבט וייסמנקוט ‪ -‬שגרה בהרחבה עם בתה‬
‫שרה בן‪-‬חיון‪ ,‬ובשכנות לנכדה דורית שואף ומשפחתה‪,‬‬
‫כולל הנינים ים ותות ‪ -‬מזל טוב ענק ליום הולדתך ה‪!100-‬‬
‫מאחלים לך אושר ובריאות‪ ,‬והנאה רבה מהחיים וממשפחתך‬
‫הגדולה!‬
‫ברכות לניצן רוזנבלט שסיימה קורס קצינות‬
‫כמצטיינת פלוגתית! גאים בך‪..‬‬
‫‪14‬‬
‫קהילתון ‪44‬‬
‫ז"ל‬
‫בברזיל‪ .‬תנחומינו לכל בני המשפחה‪.‬‬
‫קהילת ברור חיל משתתפת בצערו של‬
‫ד"ר שימי פהמי עם פטירת אחותו‬
‫נגא'ת‬
‫ז"ל‬
‫בכפר מכר‪ .‬תנחומינו לכל בני המשפחה‪.‬‬
‫שלום נעורים ‪...‬‬
‫קבוצת "גחלת" – נפגשת אחרי כמעט ‪ 30‬שנה‬
‫כתבה‪ :‬דליה ביידר‪-‬פרץ‪.‬‬
‫כידוע לרוב חברי המשק הותיקים‪,‬כיתת גחלת היתה ה"כיתה" המדוברת ביותר‬
‫בשולחן מערכת החינוך בקיבוץ‪ .‬מקבץ של ילדים מתוקים‪ ,‬שובבים מופרעים‬
‫ושקטים כאחד‪.‬‬
‫לפני כשנה הקמנו קבוצת ‪ WhatsApp‬שבעקבותיה יזם יוני ביידר את רעיון‬
‫המפגש‪.‬‬
‫נוצר קשר עם כל החבורה‪ ,‬שרובם בארץ וחלקם ברחבי עולם‪ .‬בשיא ההתרגשות‬
‫והציפייה נקבע מועד למפגש המרגש‪ .‬אספנו תמונות מן העבר‪ ,‬חלקן בעזרתה‬
‫האדיבה של עליזה בנדקובסקי מארכיון הקיבוץ‪ ,‬קטעי עיתונות מעלון הקיבוץ‬
‫ופרוטוקולים מישיבות חינוך‪ .‬בשבת ה‪ .2.5.2015-‬התאספנו בדשא של כיתת גחלת‬
‫לשעבר (כיום טללים) בחברת בני הזוג וילדינו וכמובן עם יהודית שנער המטפלת‬
‫האגדית‪ ,‬אשר ניצחה על כולנו במסירות רבה‪ ,‬ברגישות ובאהבה‪.‬‬
‫המפגש לווה במצגת תמונות מן העבר‪ ,‬כמובן ‪ -‬בשר על האש‬
‫בניצוחו של "סוסה" (ראובן בוגוכבלד)‪ ,‬שתייה וקינוחים כיד‬
‫המלך‪.‬‬
‫התרגשנו לפגוש את אורי מוסינזון שהגיע מברלין‪ ,‬ואת גיא‬
‫שטיין שטס כל הדרך מאוסטרליה‪ .‬העלינו זיכרונות מן העבר‪,‬‬
‫נזכרנו במעשיי הקונדס הרבים ובחוויות הבלתי נשכחות‪.‬‬
‫רובנו התבגרנו‪ ,‬שיערנו החל מאפיר אך הרגשות‪ ,‬החוויות‪,‬‬
‫הסיפורים והצחוקים לעולם יישארו חקוקים בזיכרוננו‪.‬‬
‫תודה לכל אלו שהובילו אותנו‪ ,‬חינכו וניתבו את דרכנו‬
‫למקום בו הננו נמצאים כיום‪.‬‬
‫איתמר גלבוצקי‪ ,‬גיל פלוס‪ ,‬ליאור רדאי‪,‬‬
‫שרה מרגלית‪ ,‬ענבל הוסטר‪ ,‬הילה קרמר‪,‬‬
‫גיא שטיין‪ ,‬אהוד קפלן‪ ,‬יונית הס‪ ,‬רחלי‬
‫קניגסוולד‪ ,‬ראובן בוגוכבלד‪ ,‬עודד‬
‫אלבלינק‪ ,‬אורי מוסינזון‪ ,‬יאיר‬
‫בירן‪ ,‬אורי קוטלר‪ ,‬ניבה שנער‪,‬‬
‫נמרוד אלמשלי‪ ,‬אביגיל‬
‫צימרמן‪ ,‬דורי רימון‪ ,‬דליה‬
‫ויוני בידר‪.‬‬
‫צחי רימון ודורית בירנבאום‬
‫המתגוררים בחו"ל לא‬
‫הצליחו להגיע‪.‬‬
‫קהילתון ‪44‬‬
‫‪15‬‬
‫לכל הצוות המדהים והיצירתי של ערב יום העצמאות‪ :‬רקפת אבני‪ ,‬רותם סעדון‪,‬‬
‫גלית ביטון ובראש החבורה ‪ -‬רותם ‪ -‬רכזת התרבות המדהימה והמיוחדת במינה!! היה מקסים אתמול‪,‬‬
‫מלא במצב רוח טוב ואהבה לקהילה! ימים לא פשוטים עוברים על כולנו ואתן הצלחתן במקצועיות רבה למצוא את‬
‫הפתרון הנכון למרות הקושי‪ .‬הייתה מאחוריכם חבורה נהדרת שכללה גם את צוות וילדי גן יורה‪ ,‬עודד פלוט‪ ,‬אלי‬
‫אבוטבול‪ ,‬התושב החיוור‪ ,‬אשר ואורי ביטון‪ ,‬רפי בייפוס‪ ,‬איתן רוזנבלט וכל מי שעזר וסייע ‪ -‬כבוד גדול!!‬
‫(נכתב ע"י מיכל גלבוע בדף הפייסבוק של קיבוץ ברור חיל)‪.‬‬