גיליון מס` 4

‫קהילתון‬
‫ברור חיל‬
‫גיליון מס' ‪4‬‬
‫כ"ו בטבת תשע"א‪ ,‬ינואר ‪2011‬‬
‫שיר לט"ו בשבט‬
‫מילים‪ :‬לאה גולדברג‬
‫אור הבוקר על כותל חדרנו רוקד‬
‫מספר כי הנץ ופרח השקד‪.‬‬
‫מתדפק על חלון הענף הלבן‪:‬‬
‫אל תישן‪ ,‬אל תישן‬
‫צא לחורש וראה‪ :‬האילן מקושט‬
‫כילדה שלבשה את שמלת השבת‪,‬‬
‫וכל פרח פרח‪ ,‬וכל נבט נבט ‪-‬‬
‫ט"ו בשבט‪ ,‬ט"ו בשבט‪ ,‬ט"ו בשבט!‬
‫אדמה ירוקה‪ ,‬ריחנית ודשנה‪,‬‬
‫מברכת אותנו ברכת השנה ‪-‬‬
‫לא לריק העמל וישמח השותל‪:‬‬
‫אילנות מזדקרים על כל תל‪.‬‬
‫והשמש צוחקת בירק הפארות‪,‬‬
‫מבטיחה לשממה‪ :‬פה יהיו יערות‬
‫עוד יגיל כל לבב‪ ,‬עוד תצמיח כל יד‬
‫ט"ו בשבט‪ ,‬ט"ו בשבט‪ ,‬ט"ו בשבט!‬
‫דבר העורכת‬
‫והנה אתם אוחזים כבר את הגיליון‬
‫הרביעי של הקהילתון‪ ,‬שהוא‬
‫גם הראשון לשנת ‪ 2011‬הבאה‬
‫עלינו לטובה‪ .‬רבות התלבטנו‬
‫לגבי השער‪ .‬רצינו שער חורפי עם‬
‫ילדים במגפיים רצים מאושרים‬
‫בין שלוליות ומתכסים במטריות‬
‫צבעוניות‪ .‬אלא שהמציאות‪ ,‬כתמיד‪,‬‬
‫מכתיבה תנאים מבלי להתחשב‬
‫בלוח השנה‪ .‬באירופה רועדים‬
‫עכשיו מקור של מעלות מתחת‬
‫לאפס‪ ,‬ואילו כאן עונת החורף היא‬
‫אופציונלית בלבד‪ .‬השמש זורחת‬
‫לה בנחת‪ ,‬הימים בהירים וחמימים‬
‫ואף לא טיפה אחת באופק‪ .‬ואז‬
‫נפלה ההחלטה על ט”ו בשבט‪,‬‬
‫חג של צמיחה והתחדשות‪ ,‬שחל‬
‫במחצית השנייה של החודש‪.‬‬
‫בכתבת האמצע תוכלו לקרוא‬
‫אודות נתן גלקוביץ’‪ ,‬שפועל בזירה‬
‫הבין‪-‬לאומית לאיחוד לבבות‪.‬‬
‫הכתבה על משחקי כדורגל‬
‫ישראלי‪-‬פלסטיני בברור חיל‬
‫עוסקת באותה סוגייה בדיוק‪ .‬קלפי‬
‫טארוט בסימן התחלה‪ ,‬בצד תמונת‬
‫ט”ו בשבט מן הארכיון‪ ,‬עדכון מכפר‬
‫היוצרים וכמובן תמונה מספרת‬
‫ושאר הפינות הקבועות‪.‬‬
‫אגודת מתיישבי‬
‫קהילתון ‪ -‬עלון קיבוץ ברור חיל‬
‫עורכת ומפיקה‪ :‬איילה שניר‬
‫חברי מערכת‪ :‬משה בנדקובסקי‪,‬‬
‫דמיאן סינגר וגליה קריב‪.‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬מיכל לויט ‪ -‬ניר יצחק‬
‫הדפסה‪ :‬דפוס סתיו‬
‫כתובתנו במייל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫העלון מופיע בצבע גם באתר‬
‫האינטרנט של ברור חיל בכתובת‪:‬‬
‫‪www.brorhail.org.il‬‬
‫‪2‬‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫כל אלו יוצרים תמהיל של נוסטלגיה‬
‫עם נגיעות עכשוויות‪ .‬מעניין מה‬
‫יהיה אופי הקיבוץ בעוד ‪ 20‬שנה‪.‬‬
‫הבה נקווה‪ ,‬שממש כמו במתכון‬
‫הנפלא לחמין (בכל זאת חורף) כל‬
‫המרכיבים יתערבבו ביניהם‪ ,‬ישמרו‬
‫כל אחד על זיקתו הייחודית אך גם‬
‫במקביל ייצרו תבשיל ניחוחי וערב‪.‬‬
‫כתמיד אני מודה לכל העוסקים‬
‫במלאכה‪ :‬לחברי המערכת‪ ,‬לעודד‬
‫פלוט על התמיכה‪ ,‬העזרה הרבה‬
‫וההתגייסות‪ .‬לעליזה בנדקובסקי‬
‫הנפלאה והיעילה ולכל מי שיודע‬
‫להעריך‪ ,‬לתת מילה טובה‬
‫ולשמחתי יש רבים כאלה‪ .‬אני שוב‬
‫קוראת לכם לפנות אליי ולכתוב‬
‫לעיתון‪ .‬חשוב לי מאוד לשתף כמה‬
‫שיותר אנשים מהקהילה – חברי‬
‫קיבוץ‪ ,‬חברי ההרחבה‪ ,‬תושבים‪.‬‬
‫מתוך שעות רבות של עיון ופשפוש‬
‫בארכיון אני למדה כי העיתונים‬
‫הללו‪ ,‬מלמדים ומעידים רבות על‬
‫מרקם הקהילה באותם זמנים‪.‬‬
‫היום אתם קוראים וכותבים‪ .‬בעוד‬
‫‪ 30‬שנה‪ ,‬ילדיכם ונכדיכם ילמדו‬
‫רבות עליכם ועל המקום‪ .‬תשאלו‬
‫את ילדי הנעורון שערכו ביקור‬
‫שורשים בארכיון והתרגשו עד אין‬
‫קץ מפיסות עבר שמצאו בו‪.‬‬
‫איילה שניר‬
‫טל‪050-3130593 .‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מדברי מנהל האגודה הקהילתית‬
‫מהר חלפה לה השנה הראשונה‬
‫בתפקידי כמנהל האגודה‬
‫הקהילתית‪ .‬כמו שאומר הפתגם‬
‫“איך הזמן עובר מהר כשנהנים”‪...‬‬
‫אז לא‪ ,‬זה לא תמיד הנאה‪ ,‬אבל‬
‫תמיד עם תקווה ואופטימיות‬
‫שהמהלך לבניית חברה קהילתית‬
‫משותפת ומערכת שירותים‬
‫מוניציפאליים מתפקדים כהלכה‬
‫תרקום עור וגידים בשנים הקרובות‪.‬‬
‫אנו מסיימים את השנה הראשונה‬
‫בהשלמת בניית המערכת הארגונית‬
‫והמנהלית ובאיזון תקציבי (פרט‬
‫למערכת החינוך שעדין אין נתונים‬
‫לרבעון האחרון שבאחריותינו)‪.‬‬
‫בשנה הקרובה‪ ,2011 ,‬אנו חייבים‬
‫להעביר את “מרכז הכובד” לבניית‬
‫המערכת הקהילתית‪-‬חברתית‬
‫תוך תהליך מובנה של פגישות‬
‫ושיחות‪ ,‬בעזרת אנשי מקצוע‬
‫מהמועצה‪ ,‬על מנת לחשוב ולמצוא‬
‫ביחד את הדרך הנכונה לחיי‬
‫קהילה עם מוסכמות מקובלות על‬
‫האוכלוסיה כולה‪.‬‬
‫זו התמודדות לא פשוטה‪ ,‬של כולנו‪,‬‬
‫בעיקר על רקע “חריקות צורמות”‬
‫וחוסר הבנה ותקשורת שצצים‬
‫בתדירות מדאיגה‪.‬‬
‫אני יוצא מתוך הנחה שהמטרה‬
‫של כולנו משותפת וההשגות הן על‬
‫הדרך למטרה‪ ,‬אם הנחתי נכונה‪,‬‬
‫נמצא את הדרך‪ ,‬גם אם היא ארוכה‬
‫ומפותלת‪...‬‬
‫בימים אלו עוסק‬
‫ועד האגודה בבניית‬
‫תקציב ‪2011‬‬
‫בתקווה להביאו‬
‫לאישור האסיפה‬
‫עד סוף ינואר‪ .‬אנו‬
‫נפגשים עם רכזי‬
‫הפעילויות השונות‪,‬‬
‫ערים לרצונות‬
‫ומתמרנים את‬
‫“השמיכה הקצרה”‬
‫שתוכל “לכסות”‬
‫אותנו בצורה סבירה‬
‫ומושכלת‪.‬‬
‫בסיס הנתונים‬
‫לתקציב השנה‬
‫הקרובה‪ ,‬הרבה‬
‫יותר יציב וריאלי‪ ,‬על‬
‫רקע נתוני הביצוע‬
‫של תשעה חודשים‬
‫מ‪ ,2010-‬מהם‬
‫ניתן למנוע טעויות‬
‫בהערכה התקציבית‬
‫שהיתה מנת חלקנו‪,‬‬
‫על רקע אי הוודאות לקראת שנת‬
‫הפעילות הראשונה‪.‬‬
‫כבר בחודשים הראשונים של‬
‫‪ 2011‬נזכה לראות בהקמת מגרשי‬
‫ספורט חדשים ובעיקר את שידרוג‬
‫התשתיות והנוי בשכונה הקהילתית‪.‬‬
‫על זה נאמר “יגעת ומצאת ‪-‬‬
‫תאמין”‪ ...‬הרבה עבודה וסבלנות‬
‫מביאים בסופו של דבר לתוצאה‬
‫המיוחלת‪.‬‬
‫גם שדרוג בריכת השחייה שנדחה‬
‫מ‪ ,2010-‬בדרך והביצוע יחל כך‬
‫שהבריכה תהיה מוכנה לעונת‬
‫הרחצה‪ .‬השנה שמסתיימת הייתה‬
‫לכולנו‪ ,‬לוועד האגודה ולתושבי‬
‫הישוב‪ ,‬שנת “פיילוט” ואין כל סיבה‬
‫“להביט אחורה בזעם”‪ ...‬זכרו‪ ,‬אנחנו‬
‫בראשית הדרך ולהרגשתי בכיוון‬
‫הנכון‪.‬‬
‫גיורא שמי (שמיל)‬
‫‪052-3964273‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫עניין חינוכי‬
‫משולחנה של מנהלת החינוך‬
‫חג החנוכה מאחורינו‪ ,‬וזה הזמן‬
‫לעשות סיכום קצר מהנעשה‬
‫במערכת החינוך‪:‬‬
‫בגיל הרך‬
‫נערכו מסיבות חנוכה בכל בתי‬
‫הילדים‪ ,‬עם הרבה צבע‪ ,‬שמחה‬
‫ואור‪ ,‬וכמובן עם הרבה סופגניות‬
‫ולביבות‪ .‬זו ההזדמנות להודות‬
‫להורים אשר הביאו ממיטב‬
‫המטעמים שלהם ולצוותים אשר‬
‫עמלו וטרחו והכינו מסיבות‬
‫מושקעות‪.‬‬
‫בארזים ובטללים‬
‫התקיימו פעילויות רבות ומגוונות‬
‫במהלך חופשת החנוכה‪ :‬הילדים‬
‫הכינו סופגניות ולביבות‪ ,‬הזמינו‬
‫וארחו את הסבים והסבתות‬
‫להדלקת נרות משותפת‪ ,‬בה הסבים‬
‫סיפרו על חג החנוכה שלהם‪ ,‬איך‬
‫היה נהוג לחגוג ומה עשו אז‪ ...‬הילדים‬
‫היו מרותקים! כמו כן נערכה פעילות‬
‫בהדרכת המרכז ללימודי שדה‪,‬‬
‫התקיים טיול בשטח‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫בזח”ט‬
‫נערך טיול בדיונות של אשדוד‪,‬‬
‫הנערים נהנו מאד ‪ -‬חבל שפחות‬
‫ממחצית מהקבוצה הגיעה לפעילות‪.‬‬
‫ביתר ימי החופש נערכו פעילויות‬
‫מגוונות הקשורות לחג‪ ,‬נערי כיתה‬
‫ט' יצאו לכנס של הנוע”ל וביתר‬
‫הימים עסקו במרץ בהכנות לחג‬
‫המעלות שהתקיים בסוף חג חנוכה‬
‫במתנ”ס‪.‬‬
‫במהלך החודש הקרוב‪ ,‬יעברו נערי‬
‫זח”ט בשעה טובה למבנה של‬
‫נעל”ה אשר שופץ והותאם עבורם‪,‬‬
‫אנו תקווה שהנערים יידעו לשמור‬
‫על הבית שהושקעו בו לא מעט‬
‫מחשבה מאמץ וכמובן כסף‪.‬‬
‫בנעורון‬
‫יצאו חמישה נערים מי”ב לכנס‬
‫ניצנה‪ ,‬שהיה מאד מוצלח ומעניין‬
‫וכמיטב המסורת‪ ,‬אירגנו נערי זח”ט‬
‫והנעורון ‪ -‬בניצוחם של המדריכים‪,‬‬
‫מסיבת חנוכה כולל הדלקת נרות‪,‬‬
‫הופעות של ילדי גן יורה וטללים‬
‫ארזים והרבה משחקים‪ ,‬פרסים‬
‫וסופגניות כמובן!‬
‫במנהלת החינוך סיימנו בימים אלו‬
‫את תכנון תקציב ‪ ,2011‬והתחלנו‬
‫לטפל בנושא הרכב הגנים ומספר‬
‫הילדים בהם לשנים הקרובות‪ .‬אין‬
‫ספק שנושא הרכב הגנים הוא כרגע‬
‫בראש מעינינו ואנו נותנים לו את‬
‫מלוא תשומת הלב‪ .‬בשבוע הבא‬
‫נשב עם הגננות ולאחר מכן‪ ,‬לקראת‬
‫אמצע ינואר‪ ,‬נקיים דיון עם כל הורי‬
‫הגיל הרך לגבי הנושאים הנ”ל ועוד‪.‬‬
‫יצרנו קשר עם כל המשפחות‬
‫החדשות שידוע שאמורות להצטרף‬
‫לקהילה לקראת שנת הלימודים‬
‫הבאה (הן להרחבה והן לקיבוץ)‬
‫ואף נערוך עמן פגישות בסוף ינואר‬
‫כדי לעשות איתן תאום ציפיות‬
‫והסבר על מערכת החינוך שלנו‪.‬‬
‫אין לנו ספק שנושא ההידברות‬
‫בקהילה בכלל ובין ההורים בפרט‬
‫הינו חשוב ובעל משמעות גדולה‬
‫להמשך קיום קהילה משותפת עם‬
‫מערכת חינוך הנותנת מענה הולם‬
‫לכלל השותפים בה‪.‬‬
‫הדס פלג ‪ -‬רכזת החינוך‬
‫וחברי מינהלת החינוך‬
‫חדשות ואקטואליה‬
‫חוג כדורגל ישראלי פלסטיני בברור חיל‬
‫זה כשנה מתקיים בברור חיל חוג‬
‫כדורגל ביוזמת מרכז פרס לשלום‪,‬‬
‫שפועל לקידום ההבנה והסובלנות‬
‫בין העמים והדתות‪ ,‬לחינוך לשלום‬
‫ושכנות טובה בין ישראלים‬
‫ופלסטינים באמצעות ספורט‪.‬‬
‫בחוג משתתפים ילדי הקיבוץ מגיל‬
‫הגן עד כיתה ה’‪.‬‬
‫שושי קורינלדי‪ ,‬אשת הקשר בין‬
‫ילדי הקיבוץ למרכז פרס מספרת‪:‬‬
‫“הפרויקט נקרא ‘בתי ספר תאומים‬
‫לכדורגל ושלום’‪ .‬לכל קבוצה‬
‫ישראלית יש קבוצה תאומה‬
‫פלסטינית‪ .‬התאומה שלנו היא יריחו‬
‫ואחת לחודש מתקיים מפגש אצלנו‪.‬‬
‫בד”כ מתקיים משחק כדורגל ולפניו‬
‫משחקי שפה בערבית ובעברית‬
‫לשבירת הקרח ולקירוב לבבות”‪.‬‬
‫לפני כשנה הועלתה כאן הצגה‬
‫בעברית וערבית שנכתבה והופקה‬
‫דרך מחלקת התרבות של מרכז‬
‫פרס ברוח ספר הילדים “אוזו ומוזו‬
‫מכפר קקרוזו”‪ ,‬המבקשת להעביר‬
‫לקהל הצעיר בצורה פשוטה‬
‫ומזמינה מסרי שלום‪ ,‬דו קיום והבנה‬
‫הדדית‪ .‬סיפור המחזה‪ :‬שני שכנים‬
‫חיים אחד בצד השנייה וביניהם‬
‫חומה‪ .‬היא פלסטינית והוא יהודי‪,‬‬
‫לאט לאט נשברת החומה‪.‬‬
‫איך מגיבים ההורים מהצד‬
‫הפלסטיני לפעילות?‬
‫שושי‪“ :‬יש שיתוף פעולה מצד‬
‫ההורים הפלסטינים אך הבעיה‬
‫היא שלפעמים לא נותנים להם‬
‫לצאת‪ .‬היה מפגש‬
‫שההורים לא‬
‫הגיעו‪ .‬התקיים גם‬
‫משחק אבות‪-‬‬
‫בנים‪ .‬קבוצת‬
‫ילדים מברור חיל‪,‬‬
‫קבוצה מיריחו‬
‫וקבוצה משדרות‬
‫עורבבו וכך נוצרו‬
‫שלוש קבוצות‬
‫מעורבות”‪ .‬בסוף‬
‫נובמבר‪ ,‬הגיע‬
‫לקבוצות ושיחקו יחד‪ .‬חלק אף זכו‬
‫לבעוט פנדל‪.‬‬
‫אלו עוד פעילוית מתקיימות?‬
‫שוער העבר האיטלקי‪ ,‬פרנצ’סקו‬
‫טולדו‪ ,‬למגרש העירוני בשדרות‬
‫כדי להשתתף בפרויקט משותף‬
‫למרכז פרס לשלום ואינטר קמפוס‪.‬‬
‫הוא שיחק עם הילדים וחתם על‬
‫גלויות‪ .‬כ‪ 150-‬ילדים הגיעו למגרש‬
‫בשדרות כדי להשתתף בפעילות‬
‫עם השוער האיטלקי‪ .‬למקומיים‬
‫הצטרפו ילדי קרית גת וילדי‬
‫הישוב הפלסטיני‪ ,‬עין רפא‪ ,‬שחולקו‬
‫שושי‪“ :‬בשנה שעברה התקיים‬
‫ביפו מיני מונדיאל‪ .‬הקבוצה שלנו‬
‫שיחקה בתפקיד נבחרת נורבגיה‬
‫עם חולצות ומגינים‪ .‬בסיום התקיים‬
‫טקס במרכז פרס עם קבלת‬
‫גביעים ובהשתתפות ראפר ערבי‪.‬‬
‫כשהתאחדות הכדורגל מזמינה‪ ,‬אנו‬
‫מקבלים הודעה משדרות ונוסעים‬
‫לראות משחקים ‪ -‬נסענו למשל‬
‫לאחרונה למשחק ידידות של‬
‫נבחרת ישראל מול איסלנד”‪.‬‬
‫איילה שניר‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫חדשות ואקטואליה‬
‫הקמת יחידת ג’יפים‬
‫בשל המציאות הביטחונית ביישובי עוטף עזה‪ ,‬עולה‬
‫הצורך להקמת יחידת ג’יפים אשר תיתן מענה לאירוע‬
‫חדירה מתחומי רצועת עזה ותטפל באירועי איתור‬
‫נעדרים ולחימה בפשיעה‪ .‬בעלי רכב ‪ 4X4‬המעוניינים‬
‫לתרום לביטחון האזור מוזמנים לפנות למרכז שיטור‬
‫קהילתי שער הנגב‪.‬‬
‫בטלפונים‪:‬‬
‫מפקד בסיס המתנדבים‪:‬‬
‫חי מייזלס ‪050-6276225‬‬
‫מש”ק שער הנגב‪:‬‬
‫בשארי יהודה ‪050-7643117‬‬
‫משרד‪08-6898245 :‬‬
‫מגרשי ספורט‬
‫חדשים בברור חיל‬
‫אושרה בניית שני מגרשי‬
‫ספורט בקיבוץ‪ .‬המגרשים‬
‫(טניס וכדורסל) ימוקמו באזור‬
‫שבין הגדר לבריכת השחייה‪.‬‬
‫העבודה צפויה להתחיל‬
‫בתחילת ‪.2011‬‬
‫קרן גרשוני‬
‫ח”כ צבי גרשוני ז”ל‪ ,‬הוא ממייסדי קיבוץ ניר‪-‬עם‪.‬‬
‫הודות לתרומת כספי הפנסיה שלו הוקמה הקרן על‬
‫ידי אלמנתו‪ ,‬חנה גרשוני‪ ,‬שעד השנה שעברה גם עמדה‬
‫בראשה‪ .‬מטרות הקרן הן עידוד ותמיכה בסטודנטים‬
‫עם תואר שני ודוקטורנטים‪ ,‬ובמוסדות ציבוריים‬
‫בתחום האמנות‪ ,‬היצירה‪ ,‬הכתיבה‪ ,‬המחקר וההעשרה‬
‫התרבותית והחברתית של הקהילה באזור שער הנגב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬חילקה הקרן שבע מלגות בסכום כולל‬
‫של כ‪ 80,000-‬ש”ח‪.‬‬
‫כדי לקבל פרטים שוחחנו עם אריה קוטלר‪ ,‬חבר ועד‬
‫הקרן מטעם קיבוץ ברור חיל‪.‬‬
‫“יש להציג בפני הקרן מטרה ברורה וחדה”‪ ,‬אומר‬
‫אריה‪“ .‬למשל‪ ,‬אמן שצריך עזרה להפקת תערוכה‪,‬‬
‫הפקת ספר זכרונות‪ ,‬שירה‪ ,‬או ספר פרוזה‪ .‬לגבי קולנוע‪,‬‬
‫ניתן להגיש בקשה עבור הפקת סרטים קצרים בלבד‬
‫ולא עבור פרויקטים מתמשכים‪ .‬הפונה חייב להגיש‬
‫המלצה של בעל מקצוע‪ :‬פרופסור‪,‬מורה או מנחה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫לאחר העברת החומר לקרן היא שולחת מטעמה‬
‫בודק שאמור לתת סיכום מהתרשמותו‪ .‬חשוב להדגיש‬
‫שמדובר בסכומים קטנים שמהווים עזרה מסוימת‪.‬‬
‫מדובר בפרויקט לטובת הקהילה ולא בסיוע ליזמים‪.‬‬
‫לטובת צרכים קהילתיים כמו מקום להתכנסות‬
‫למטרה מסוימת‪,‬למשל‪ :‬הגן הארכיאולוגי בקיבוץ‬
‫שהקרן תרמה לו‪ .‬צריך לציין בבקשה מהי המטרה‪ ,‬מה‬
‫רוצים‪ ,‬ולקבל המלצה של מזכיר הקהילה אליה יצורף‬
‫רעיון הפרויקט‪ ,‬עלויות ומקורות גיוס כספים נוספים‪.‬‬
‫הקרן מעניקה מדי שנה את התמיכה בדרך כלל‬
‫בחנוכה או בסוף שנה‪ .‬בתוך שנה חייב מקבל המלגה‬
‫להציג את היצירה עבורה קיבל סיוע‪ .‬על הזוכים שלא‬
‫יעמדו בהבטחה למימוש הפרוייקט יהיה להחזיר את‬
‫הכסף לקרן”‪.‬‬
‫איך פונים? הפנייה מתבצעת אל‪ :‬חזי עינת מקרן גרשוני‪,‬‬
‫במועצה האיזורית שער הנגב‪ .‬אפשר גם לתת את‬
‫טפסי הבקשה לאריה קוטלר‪ .‬בקשות לשנה הנוכחית‬
‫ניתן להגיש החל מספטמבר ‪.2011‬‬
‫ספרים חדשים במכלול‬
‫אחדים מהספרים החדשים שהגיעו בחודש האחרון לספרייה‬
‫ספרי ילדים ונוער‪:‬‬
‫סיפורת‪:‬‬
‫ביקור אחרון במוסקבה ‪ /‬מישקה בן‪-‬דוד‬
‫(מומלץ)‬
‫המאהב היפני ‪ /‬ראני מניקה‬
‫מכתב לנכד מאת סבא ‪ /‬נדב לויתן (מרגש מאד)‬
‫בית הפגישות ‪ /‬מרטין איימיס‬
‫תמרה ‪ /‬יוסף בר‪-‬יוסף‬
‫ספרי עיון‪:‬‬
‫למה כדאי לנו‪:‬‬
‫* לסגור את הברז? מ”ג’ נייט‬
‫* לכבות את האור? מ”ג’ נייט‬
‫* למחזר פסולת? מ”ג’ נייט‬
‫הקיבוץ על דרכים מתפצלות ‪ /‬אליעזר בן רפאל‬
‫אל”ף בי”ת של בית הספר ‪ /‬סמדר שיר‬
‫הצמיד האבוד של בת הים ‪ /‬בת’ הארווד‬
‫עולם האגדות‪:‬‬
‫ג’ק ושעועית הפלא (כריכה קשה)‬
‫זהבה ושלושת הדובים (כריכה קשה)‬
‫היה היה פעם ‪ /‬א‪.‬א‪ .‬מילן‬
‫מומלץ‬
‫ "ביקור אחרון במוסקבה"‬‫מאת מישקה בן‪-‬דוד (הוצאת כתר)‬
‫"ביקור אחרון במוסקבה" הוא שילוב יוצא דופן בין רומן‬
‫משפחתי‪-‬פסיכולוגי מעמיק ומורכב‪ ,‬לספר ריגול מרתק‪.‬‬
‫צוות הספריה‪ :‬ויקי שטינבאום‪ ,‬רחל שניידר ודב שנער‬
‫פינת המתכונים‬
‫חמין לשבת ‪ -‬קל הכנה וטעים במיוחד ‪/‬‬
‫מירב שוסטרמן‬
‫ל‪ 4-‬סועדים‪.‬‬
‫מצרכים‪:‬‬
‫קילו בשר לחמין (מומלץ טרי)‬
‫(שפונדרה או צלעות)‬
‫‪ 1‬מעיים (קישקע)‬
‫תפוחי אדמה קטנים (כמה שנכנס‬
‫בסיר)‬
‫בערך כוס שעועית לבנה‬
‫בערך כוס גריסי פנינה‬
‫‪ 1‬בצל מקולף‬
‫ביצים מבושלות עם קליפות בצל‬
‫אדום כמספר הסועדים (על מנת‬
‫שייקבלו צבע חום)‬
‫‪ 2‬כפות דבש‬
‫‪ 1‬תיונים של תה רגיל‬
‫‪ 5‬שיני שום כתושות‬
‫תבלון (לפי הטעם)‪ :‬פלפל שחור‪,‬‬
‫פפריקה‪ ,‬מלח‪ ,‬גריל עוף‪.‬‬
‫‪ 1‬עצם בקר‬
‫מים לכיסוי הסיר‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫משרים את השעועית לילה שלם‬
‫במים‪.‬‬
‫בסיר שבו מבשלים את החמין‬
‫שמים את השעועית ללא המים‪,‬‬
‫את הגריסים‪ ,‬את הבצל ואת השום‬
‫הכתוש‪ ,‬התבלינים‪ ,‬הבשר‪ ,‬תפוחי‬
‫האדמה ואת הביצים הקשות ללא‬
‫קליפות הבצל‪ .‬מערבבים מעט‪.‬‬
‫מתחילים לבשל על אש גדולה עד‬
‫הרתיחה‪.‬‬
‫ממשיכים לבשל על אש קטנה‬
‫לילה שלם (או בגז‪ ,‬או בתנור‪ ,‬או‬
‫בפלטה)‪ .‬רצוי לכסות במגבת‪.‬‬
‫בודקים לפחות פעם אחת בלילה‬
‫איך הכל נראה‪.‬‬
‫בבוקר מגישים‪.‬‬
‫לאחר הרתיחה מקטינים את‬
‫האש ומוסיפים את הקישקע (אם‬
‫זה קישקע קנוי‪ ,‬רצוי לדקור אותו‬
‫במזלג לפני‪ ,‬על מנת שלא יתפרק)‪.‬‬
‫רוצים לספר לנו על פינת החמד שלכם או לשתף אותנו במתכון מנצח?‬
‫אנא כתבו ושלחו לנו למייל המערכת‪[email protected] :‬‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫“עם טיפה בים אתה יכול להזיז את היקום”‬
‫נתן גלקוביץ מאמין ופועל בזירה הבין לאומית ‪ /‬מאת‪ :‬עודד פלוט‬
‫כבר תקופה די ארוכה אני מקבל‬
‫מיילים מנתן‪ .‬בהתחלה‪ ,‬היה‬
‫קשה לחבר אותם לנתן שאנחנו‬
‫מכירים‪ ,‬חבר הקיבוץ השקט‬
‫והצנוע‪ .‬המיילים‪ ,‬הכתובים אנגלית‬
‫שוטפת‪ ,‬מתארים עולם מרתק של‬
‫הרצאות ומפגשים ברחבי היבשת‬
‫האמריקאית‪ .‬מסתבר שנתן שלנו‬
‫הפך למסביר לאומי מבוקש‪.‬‬
‫את הריאיון הזה החלטתי לעשות‬
‫אחרי מייל בו נתן סיפר על מפגש‬
‫אישי עם לולה‪ ,‬נשיא ברזיל‪ ,‬ואף‬
‫צירף תמונה שמראה איך הם‬
‫מתחבקים כמו שני חברים מבית‬
‫ספר (ראה מסגרת)‪.‬‬
‫ריאיון עם נתן יכול להתקיים רק‬
‫ב’מידס’‪ ,‬אותה הוא מכנה “הבית‬
‫השני שלי”‪ .‬זה הבייבי שלו ושל‬
‫פרלה‪ ,‬התשובה שהם נתנו לעצמם‬
‫בעקבות האובדן של דנה שלהם‪.‬‬
‫דנה נהרגה ביולי ‪ 2005‬מפצצת‬
‫מרגמה שנחתה בנתיב העשרה‪.‬‬
‫נתן‪ :‬פעם שאלתי את דנה אם היא‬
‫רוצה ללמוד לבשל‪ .‬היא אמרה‪ :‬לא‪,‬‬
‫בשביל מה? אתה תמיד תהיה לידי‬
‫ותבשל בשבילי‪ .‬שנה אחרי שהיא‬
‫נהרגה‪ ,‬נפל לי האסימון‪ ,‬שזה מה‬
‫שאני צריך לעשות‪ .‬אחרי שהקמנו‬
‫את המסעדה‪ ,‬התחילו גם הנסיעות‪.‬‬
‫מה בעצם אתה עושה?‬
‫נתן‪ :‬אני מדבר‪ ,‬על מה שאני מרגיש‪,‬‬
‫על מה שאני מאמין‪ ,‬וזה כנראה‬
‫מסייע לקהילות היהודיות בארצות‬
‫הברית‪ ,‬שנמצאות במצב קשה‪ .‬אני‬
‫מוזמן ע”י גופים שונים‪ ,‬שמארגנים לי‬
‫כל מיני מפגשים והרצאות ברחבי‬
‫אמריקה‪ ,‬מחוג בית ועד הרצאה‬
‫בבית הכנסת בפני אלפיים אנשים‪.‬‬
‫עד עכשיו נסעתי תשע פעמים‪.‬‬
‫הנסיעות האלה הפכו לשיגרה‪ .‬אני‬
‫עושה את זה מתוך רצון פנימי שלי‪,‬‬
‫אף פעם לא לוקח כסף‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫למה אתה עושה את זה?‬
‫נתן‪ :‬אני רוצה שלא יקרו יותר‬
‫דברים כאלה‪ ,‬כמו מה שקרה עם‬
‫דנה‪ .‬אני רוצה שיהיה פחות סבל‬
‫באזור‪ ,‬שנגיע לשלום עם הערבים‬
‫ועם הפלסטינאים‪ .‬אני עושה משהו‬
‫מאד נאיבי‪ ,‬ואני מודע לזה‪ .‬אני‬
‫פשוט חייב לעשות את זה‪.‬‬
‫אתה מוכר אצלנו כאדם נחבא אל‬
‫הכלים‪ ,‬לא פוליטיקאי‪ ,‬לא איש של‬
‫נאומים‪.‬‬
‫נתן‪ 99% :‬מנפגעי הטרור לא‬
‫מסוגלים או לא רוצים לדבר על‬
‫מה שקרה להם‪ .‬לי קרה בדיוק‬
‫ההיפך‪ .‬היה לי צורך לדבר‪ .‬בפעם‬
‫הראשונה שהזמינו אותי לארה”ב‪,‬‬
‫לא ידעתי אם אני מסוגל לעשות את‬
‫זה‪ .‬קיבלתי עזרה‪ ,‬למדתי‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫גיליתי שיש לי יכולת ליצור קשר עם‬
‫קהל‪ ,‬גם אם הוא גדול‪ .‬הם מרגישים‬
‫טוב‪ ,‬וגם אני‪ .‬היום אני כבר לא‬
‫מתבסס על היותי אב שכול‪ .‬גם לא‬
‫מציגים אותי ככה‪ ,‬אני עומד בפני‬
‫עצמי‪ .‬כשאני מדבר‪ ,‬אני מזכיר‬
‫בשתי שורות את המקרה שקרה לי‪.‬‬
‫אין לך פחד קהל?‬
‫נתן‪ :‬היה לי בעבר‪ .‬אבל עם‬
‫המוטיבציה הגדולה שלי‪ ,‬זה נעלם‪.‬‬
‫המוות של הבת שלי עשה שינוי‬
‫מאד מהותי בחיים שלי‪ ,‬באיך שהם‬
‫מתנהלים ובתוכי‪.‬‬
‫למה אנשים מקשיבים לך?‬
‫נתן‪ :‬אני מדבר איתם בגובה‬
‫העיניים‪ .‬אני לא משוויץ וגם לא‬
‫מבטל את עצמי‪ ,‬גם לא כשאני‬
‫נפגש עם מיליונרים או פוליטיקאים‬
‫בכירים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כולם בני‬
‫אדם‪ .‬הכנות הזאת כנראה עוברת‬
‫ותופסת‪ .‬בסוף המפגשים יש כאלה‬
‫שבוכים‪ .‬אני ניגש אליהם ויושב עם‬
‫כל אחד מהם בנפרד‪.‬‬
‫הבנתי שכשמישהו בוכה‪ ,‬זה בגלל‬
‫הסיפור האישי שלו‪ .‬אני מקשיב‬
‫לו‪ ,‬משלב את הסיפור שלי‪ ,‬ויחד‬
‫אנחנו מנסים לחשוב על פתרונות‪.‬‬
‫אני מנסה לתת להם טיפים מהניסיון‬
‫שלי‪ .‬אני לא פסיכולוג או יועץ‪ ,‬אני‬
‫פשוט מנסה לעזור‪.‬‬
‫איך כל זה התחיל?‬
‫נתן‪ :‬כשדנה נהרגה‪ ,‬נציגי הארגון‬
‫האמריקאי ‪ One Family Fund‬באו‬
‫לבקר אותנו בקיבוץ מספר פעמים‪.‬‬
‫שנתיים אחר כך‪ ,‬הם פנו אלי לנסוע‬
‫לארה”ב‪ .‬אחר כך עוד ארגונים‬
‫שמעו עלי והזמינו אותי‪.‬‬
‫הגעתי גם לבתי ספר ולקולג’ים‪ .‬אני‬
‫היי עודד!‬
‫רואה חשיבות רבה להופיע בפני‬
‫בני נוער וצעירים‪.‬‬
‫למה בעצם הם מביאים אותך?‬
‫נתן‪ :‬לצורך חיזוק החיבור של‬
‫הקהילות היהודיות לישראל‪.‬‬
‫מתברר שההסברה של מדינת‬
‫ישראל בארה”ב מאד חלשה‪ .‬חשוב‬
‫להם לשמוע שיש אנשים בישראל‬
‫שמאמינים בשלום בינינו לבין‬
‫הפלסטינאים‪ .‬השתתפתי בתוכנית‬
‫ברשת האמריקאית ‪ .SKY1‬היינו שם‬
‫שני משתתפים‪ :‬נהג מונית מעזה‬
‫ואני‪ .‬התברר ששנינו חושבים אותו‬
‫דבר‪ ,‬ששני העמים צריכים לדבר‪,‬‬
‫‪14.12.2010‬‬
‫התמונה הזאת צולמה בשבוע שעבר בריו‪ ,‬בכנס נציגי יוצאי ברזיל ברחבי‬
‫העולם‪ .‬האישה היא נציגה פלסטינאית‪ .‬בצד השני‪ ,‬הנציג הישראלי (אני)‪.‬‬
‫באמצע‪ ,‬נשיא ברזיל‪ .‬לפני שצולמה התמונה‪ ,‬לשלושתנו היתה פגישה טובה‬
‫מאד‪.‬‬
‫עכשיו מתקדמים לפגישות בינינו בתל אביב‪ ,‬רמאללה‪ ,‬ולאחר מכן בלבנון‪,‬‬
‫הכל תחת חסותו של משרד החוץ הברזילאי‪ .‬כברזילאים‪ ,‬ננסה ביחד‬
‫לנצל את הקשרים הטובים שלנו על מנת לקדם את השלום‪ .‬זוהי עוד טיפה‬
‫באוקינוס העצום של הטרגדיות‪ ,‬ואני אמשיך בדרך זו‪.‬‬
‫נתן גלקוביץ‬
‫מעל לראשים של הפוליטיקאים‪.‬‬
‫הוזמנתי גם לקונגרס‪ ,‬שם דיברתי‬
‫בפני ועד בטחון הפנים האמריקאי‪.‬‬
‫הם רצו לדעת מה אני כאזרח‬
‫מרגיש שצריך לעשות כדי שאחוש‬
‫יותר בטוח‪.‬‬
‫לא מפריע לך שפה בארץ לא פונים‬
‫אליך?‬
‫נתן‪ :‬הייתה תקופה במלחמת‬
‫לבנון השנייה שהופעתי בערוצי‬
‫טלוויזיה שונים בארץ כאב שכול‪.‬‬
‫מאד התעניינו במסעדה כדרך‬
‫להנצחה של דנה‪ .‬אבל כללית‪ ,‬אני‬
‫מרגיש שפה אין מקום‪ ,‬לא באמת‬
‫רוצים לשמוע‪ .‬ימהרו לקטלג אותי‬
‫כשמאלני‪ ,‬ובזה יגמר העניין‪.‬‬
‫הפיצול הזה‪ ,‬בין נתן של ברור חיל‬
‫לנתן של ארה”ב לא קשה לך?‬
‫נתן‪ :‬זה לא פשוט‪ .‬אני כאילו שני‬
‫אנשים שונים‪ .‬כשאני בחו”ל‪ ,‬לפני‬
‫שאני נוחת בארץ‪ ,‬אני צריך יומיים‬
‫של שקט באיזה מקום‪ ,‬לא חשוב‬
‫איזה‪ ,‬כדי להכין את עצמי לחזרה‪.‬‬
‫אני עוד צריך לעבוד על נתן של‬
‫ישראל והקיבוץ‪.‬‬
‫יש תוצאות לעשייה שלך?‬
‫נתן ‪ :‬אני מרגיש שיש עוד ועוד‬
‫טיפות‪ .‬היום אני בקשר עם אנשים‬
‫מרמאללה‪ ,‬אנחנו מתכתבים‬
‫במיילים‪ .‬בשלב הבא אנחנו נפגש‪.‬‬
‫גם הפרטנרים החדשים שלי מהכנס‬
‫בברזיל מחזקים את התחושה‬
‫שהטיפות מצטברות‪.‬‬
‫מה דנה הייתה אומרת על מה‬
‫שאתה עושה?‬
‫נתן‪ :‬אני הרבה פעמים רואה אותה‬
‫בקהל‪ .‬היא צוחקת‪ ,‬נהנית‪ ,‬מאד‬
‫מרוצה‪ .‬היא בדיוק אותו הראש‬
‫שלי‪ .‬היא הייתה אומרת שאני צריך‬
‫לעשות את זה‪ ,‬אין לי שום ספק‪.‬‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫קלפי טארוט‬
‫לכבוד השנה החדשה‪ ,‬איריס וייץ פותחת לנו קלף מתוך ערכת "ואהבת" שלה‪.‬‬
‫קהילה יקרה שלי!‬
‫אחרי כ‪ 11-‬שנים שבהן הבשלתי‪,‬‬
‫גדלתי וצמחתי יחד עם בני ביתי‬
‫במחיצתכם‪ ,‬צפיתי ורוויתי שינויים‬
‫ברקמת השותפות של כולנו‪,‬‬
‫בגרתי לצדכם ואתכם‪ ,‬אני שמחה‬
‫לקראת ראשיתה של שנה לועזית‬
‫חדשה לשלוף בעבורכם מתוך‬
‫ערכת קלפי “ואהבת” – ערכת‬
‫קלפי טארוט‪ ,‬מודעות והעצמה‬
‫שנוצרה ונולדה על ידי לפני כשלוש‬
‫שנים את קלף הלידה‪.‬‬
‫מתוך החפיסה אני דולה למען‬
‫כולנו את קלף ההתחלה שמבשר‬
‫על לידה מחדש‪ ,‬סיומו של מחזור‬
‫חיים ותום זמנם של ימי חבלי לידה‬
‫ארוכים וכואבים‪.‬‬
‫פרשנותו של הקלף מצביעה על‬
‫תחילתה של דרך‪ ,‬הבשלה והשלה‬
‫של כל אשר אינו משרת אותנו‪.‬‬
‫ריאותיו של עובר ההוויה שלנו‬
‫מן הארכיון‬
‫בט”ו בשבט שנת ‪1974‬‬
‫הגיע יו”ר קק”ל דאז‪,‬‬
‫יעקב צור‪ ,‬לברור חיל‪.‬‬
‫כיאות לחג ולמעמד‬
‫המחייב הוא אף שתל‬
‫עץ‪ ,‬מכותר בילדים‬
‫נרגשים‪.‬‬
‫הילד בכובע טמבל‬
‫מימין‪ :‬גדעון קורינלדי‪.‬‬
‫עומד באמצע‪ :‬ויטוריו‬
‫קורינלדי‪ ,‬הנער‬
‫המחוייך בחולצת‬
‫משבצות מימין‪ :‬אבנר‬
‫פיינגלרנט‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫החדשות‪ .‬הוא מוכן להתנתק‬
‫ולהותיר מאחור את כל מה שלא‬
‫בריא או ראוי לו‪ ,‬הוא אינו חושש‬
‫להיפרד מן הישן ולהיחשף אל האור‬
‫המסנוור של החדש‪ ,‬הוא מתנתק‬
‫מכל אנרגיה עכורה מכל מה‬
‫שמעכב אותו מצמיחה‪.‬‬
‫עכשיו כששנת ‪ 2011‬בפתח אני‬
‫מזמינה את כולנו כיחידים וכשותפי‬
‫דרך להיות סוכנים קטנים של שינוי‬
‫שלא חוששים לפרק ולבנות‪,‬להנציח‬
‫ולזכור מאין באנו‪ ,‬לפתוח ולסגור‪,‬‬
‫להנביט‪ ,‬להצמיח‪ ,‬לטהר‪ ,‬לפרוץ‪,‬‬
‫לחבר‪ ,‬להאיר‪ ,‬להיוולד מחדש או‬
‫פשוט להוליד‪.‬‬
‫בברכת אור ואהבה!‬
‫איריס וייץ‬
‫בשלו והוא מוכן לצאת למציאות‬
‫עצמאית‪ ,‬תינוק התיקון שבנו בשל‬
‫לצאת ולעבור דרך תעלות השינויים‬
‫תושבת קיבוץ ברור‪ -‬חיל;‬
‫יוצרת ומנחת “ואהבת” – קלפי טארוט‬
‫וסדנאות מודעות‪ ,‬טיפול והעצמה‪.‬‬
‫תמונות מספרות‪...‬‬
‫קיץ‪1955 ,‬‬
‫והפעם‪ :‬משפחת קריב‬
‫בעלי שמואל ואני עלינו ארצה‬
‫בשנת ‪ 1952‬שאחר שהייה של שנה‬
‫בחוות הכשרה בברזיל‪.‬‬
‫הגענו ישירות לאולפן לעברית‬
‫בירושלים ואחר כך עברנו לברור‬
‫חיל‪.‬‬
‫בסוף יולי ‪ 1955‬נסעתי עם שמואל‬
‫ועם אורן‪ ,‬בננו שהיה אז בן שנתיים‬
‫לצלמניה ברחוב אלנבי בתל אביב‪.‬‬
‫זו היתה נסיעה מיוחדת וחגיגית לעיר‬
‫הגדולה במטרה להצטלם לתמונה‬
‫משפחתית‪ .‬אני לבשתי חולצה‬
‫תימנית עם רקמה והבן לבש חולצה‬
‫רוסית רקומה‪ .‬התמונה נועדה‬
‫להעביר מסר גאה מארץ ישראל‪:‬‬
‫אנחנו משפחת חלוצים שעלתה‬
‫מברזיל‪ ,‬הגשימה את הציונות ויש‬
‫לה בן צבר (‪.)made in Israel‬‬
‫את התמונות שלחנו לברזיל להורים‬
‫ולבני המשפחה‪ .‬כך הם יכלו‬
‫לראות את בני המשפחה שנמצאים‬
‫בישראל‪ ,‬מתמודדים עם חיים‬
‫חדשים בקיבוץ חדש ועם דרך חינוך‬
‫חדשה כי הילד שלנו גדל במסגרת‬
‫חינוך משותף‪.‬‬
‫גם לבגדים שלבשנו בתצלום‬
‫התלוותה אמירה‪ :‬קיבוצניקים‬
‫ותיקים מאיתנו נהגו ללבוש אותם‬
‫למסיבות ואנחנו הלכנו בדרכם‪,‬‬
‫אימצנו את מנהגי המקום‪.‬‬
‫גליה קריב‬
‫למארגני משימות בר ה‬
‫מ‬
‫צווה ולילדי בר‪-‬המצווה‪:‬‬
‫לילדים שיחגגו‬
‫את בר המצווה – עלי‬
‫הם‬
‫לב‬
‫צע‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ימ‬
‫ות‬
‫המועד‬
‫ל‬
‫קראת‬
‫החשוב בחיים‪ ,‬מעבר מי‬
‫לד‬
‫ות‬
‫ל‬
‫הת‬
‫בג‬
‫רו‬
‫ת‪.‬‬
‫א‬
‫שלקחו על‬
‫חת המשימות‬
‫עצמם היתה סידור כ‬
‫מה גינות של הותיקים‪.‬‬
‫חשבתי‬
‫על חשיבותה של המ‬
‫שימה בהיבט החינוכי‪:‬‬
‫תקשו‬
‫רת בין דורות ‪ -‬בין נכד‬
‫ים לבין סבים מאפיינות‬
‫ות‬
‫קהיל מפותחות ב‬
‫של התרומה ההדדית‪.‬‬
‫הילדים‬
‫בתמימותם‪ ,‬בסקרנות‬
‫ם‪,‬‬
‫המ‬
‫וס‬
‫יפ‬
‫ים‬
‫ב‬
‫חי‬
‫ים‬
‫חיוניות‬
‫ושמחה‪ .‬והסבים‬
‫תרומה בניסיון שלהם‪.‬‬
‫אין ספק‬
‫שתרומה זו מצד הילדים‬
‫ב‬
‫הת‬
‫בג‬
‫רו‬
‫תם‬
‫ח‬
‫ב‬
‫שו‬
‫בה‬
‫תקשורת הזו‪ .‬ולסבים‬
‫–‬
‫ת‬
‫רו‬
‫מה‬
‫המ‬
‫ש‬
‫תק‬
‫ה‬
‫פת במצב הרוח‬
‫מרומם‪ ,‬הגורמת חיוך ב‬
‫שפתיים ובשמחה בלב‪.‬‬
‫גרמתם לי הרבה אור‪,‬‬
‫שמחה ותודה מקרב לב‪.‬‬
‫שנה שטיינברג‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫זוהי כתבה ראשונה‬
‫שאני מקווה שיהיה‬
‫לה גם המשך ובה‬
‫אנסה לשתף אתכם‬
‫הקוראים בידע‬
‫שנצבר במשך שנים‬
‫רבות של עבודה‬
‫ולימוד‪ .‬החורף שלנו‬
‫קצר אך מסוכן‪ ,‬הרגלי‬
‫הנהיגה בארץ מאופיינים בנהיגת‬
‫קיץ‪ ,‬ולכן חשוב שנקפיד על בדיקת‬
‫הרכב לקראת החורף‪ .‬מה מומלץ‬
‫לבדוק?‬
‫הכן רכבך לחורף!‬
‫הצמיגים‬
‫צמיגים שחוקים וסדוקים ולחץ אויר‬
‫לא תקין מהווים סכנה אמיתית‬
‫בנסיעה בחורף‪ ,‬בכביש חלק זה‬
‫עלול להיגמרבאסון‪ .‬לחץ אוויר‬
‫ניתן לבדוק בכל תחנת דלק (ברוב‬
‫המכוניות יש תווית בדלת הנהג‬
‫לגבי לחץ האוויר המומלץ בהתאם‬
‫למשקל של הרכב)‪ .‬לחץ אויר נכון‬
‫מאריך את אורך חיי הצמיג חוסך‬
‫בדלק ומכאן שגם החיסכון בכסף‬
‫משמעותי‪ .‬בידקו שאין בצמיג סדקים‬
‫או חתכים‪ ,‬והחליפו צמיג פגום‬
‫בצמיג זהה‪.‬‬
‫כשהמנוע חם המים נמצאים בלחץ‬
‫ופתיחת המערכת עלולה להסתיים‬
‫בכווייה לא נעימה)‪ .‬על מיכל העיבוי‬
‫ישנו סימן לגובה נוזל הקירור‬
‫הרצוי‪ ,‬אין צורך למלא מעל הסימון‪.‬‬
‫העודפים ייצאו החוצה דרך שסתום‬
‫הפריקה המכסה את מיכל העיבוי‪.‬‬
‫ברכבים ישנים בדרך כלל יש סימני‬
‫חלודה במים‪ ,‬מומלץ לגשת למוסך‬
‫ולבצע החלפת נוזל קירור (לא מים‬
‫מהברז) במידת הצורך ובהמלצת‬
‫המוסך גם לבצע ניקוי רדיאטור‬
‫המחייב פרוק המצנן מהרכב וביצוע‬
‫ניקוי פנימי בבית מלאכה‪.‬‬
‫שמירה על חום מנוע תקין מאריכה‬
‫את אורך החיים של המנוע ומשפרת‬
‫את יעילות מערכת מיזוג האויר‪.‬‬
‫שמן המנוע‬
‫לב המנוע – גם בשמן יש איכויות‬
‫אורות‬
‫שונות ושמנים המותאמים לקיץ‬
‫מערכת התאורה חייבת להיות‬
‫ולחורף‪ ,‬במדינתנו הקטנה הקיץ‬
‫בחלק‬
‫תקינה במשך כל השנה‪.‬‬
‫חם מאוד והחורף לעיתים קר‪,‬‬
‫מדגמי הרכב החדשים חום השמש‬
‫ולכן השמן צריך לעמוד במפרטי‬
‫גורם לפנסים העשויים פלסטיק‬
‫היצרן המתאימים לדרישות המנוע‪.‬‬
‫לנזק חיצוני המשפיע על עוצמת‬
‫שמן דליל מדי לא ייתן את ההגנה‬
‫להתגבר‬
‫האור העוברת דרכם‪ .‬ניתן‬
‫הנדרשת למנוע בקיץ ולכן יש‬
‫על הבעיה בעזרת חומר פוליש‬
‫לבדוק מה המלצת יצרן הרכב‪ .‬את‬
‫הרכב‬
‫שניתן לרכוש בחנויות אביזרי‬
‫גובה השמן במנוע יש לבדוק בזמן‬
‫וסמרטוט כותנה‪ .‬שפשפו והבריקו‬
‫שהמנוע אינו פועל והרכב נמצא‬
‫את השכבה החיצונית של הפנס‪.‬‬
‫במקום ישר‪ .‬חשוב להוסיף שמן רק‬
‫בכמות הנדרשת‪ ,‬שמן מעל למידה‬
‫מערכת הקירור‬
‫יצור לחץ פנימי במנוע ועלול לגרום‬
‫מערכת קירור המנוע היא הדם של‬
‫לנזק‪.‬‬
‫המכונית‪ ,‬בלעדיה לא נוכל להמשיך‬
‫לנוע‪ .‬הקפידו לבדוק את מערכת‬
‫מערכת מיזוג האוויר (מזגן)‬
‫‬‫(זהירות‬
‫הקירור רק כשהמנוע קר‬
‫נהיגה ברכב לא ממוזג היא‬
‫‪12‬‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫קשה ולכן למרות‬
‫שהמערכת קצת‬
‫מורכבת מבחינה‬
‫טכנית חשוב להקפיד‬
‫על תקינותה‪ .‬בדקו‬
‫האם המזגן מקרר‬
‫מספיק? ייתכן שיש‬
‫צורך להוסיף גז‬
‫למערכת‪ .‬בזמן‬
‫הפעלת המזגן ניתן לשמוע האם‬
‫הרצועה שמפעילה את המדחס‬
‫שורקת או מרעישה‪ ,‬במידה שכן‬
‫יש לבדוק האם זרימת האוויר‬
‫בתוך הרכב מספיק חזקה ‪ -‬ייתכן‬
‫שהמסנן הפנימי סתום (בדגמים‬
‫שיש מסנן) ואז יש צורך להחליפו‪.‬‬
‫מערכות הבטיחות בתוך הרכב‬
‫חגורות הבטיחות‪ ,‬מערכת ה‪ABS-‬‬
‫וכריות האויר מצילות חיים במקרה‬
‫של תאונה‪ .‬אסור לזלזל בהן‪ .‬יש‬
‫לבדוק האם חגורות הבטיחות‬
‫ננעלות וגם נפתחות בקלות בכל‬
‫המושבים‪ ,‬להסתכל האם אין סימני‬
‫שחיקה או קרע בחגורה ובמידה‬
‫ויש נזק מומלץ להחליפן‪ .‬מערכת‬
‫כריות האוויר מפוקדות מחשב ‪-‬‬
‫אם נדלקת מנורת התראה כריות‬
‫האוויר לא יופעלו בזמן תאונה‪.‬‬
‫יש לגשת למוסך ולתקן את הדרוש‬
‫תיקון‪.‬‬
‫מערכת ‪ ABS‬היא מערכת למניעת‬
‫נעילת גלגלים בזמן בלימה היוצרת‬
‫רעד בדוושת הבלם בבלימת‬
‫חרום‪ .‬ניתן לבדוק תקינות תוך כדי‬
‫בלימת חרום בכביש פתוח בלבד‬
‫ובזהירות‪.‬‬
‫והכי חשוב סעו בזהירות ושמרו על‬
‫חייכם‪.‬‬
‫אמנון קורצויל‬
‫המוסך של אמנון‬
‫קיבוץ ברור חיל‬
‫הנדסאי מכונות ורכב‬
‫קצין בטיחות בתעבורה‬
‫הסמכה לניהול מוסך‬
‫"חזרה לשורשים ‪ -‬בני הנעורון בארכיון"‬
‫בחודש אפריל ‪ 2010‬החל תהליך‬
‫חידוש ארכיון ברור‪-‬חיל‪ .‬לאחר‬
‫איסוף החומר וארגון התשתית‪,‬‬
‫עליזה בנדקובסקי‪ ,‬האחראית עליו‪,‬‬
‫החלה בקיטלוג ובהכנסת חומר‬
‫למחשב‪ .‬בחודש שעבר הגיעו לשם‬
‫ילדי הנעורון לביקור שורשים מרגש‬
‫עליזה מספרת‪“ :‬מאפריל עד‬
‫ספטמבר ‪ 2010‬עסקתי בהקמת‬
‫המקום פיזית‪ .‬ומספטמבר –‬
‫בקיטלוג ובהכנסה למחשב‪.‬‬
‫יניב מלון‪ ,‬מדריך הנערים בנעורון‬
‫רצה להכין פעילות על ארבע‬
‫דמויות מהקיבוץ מתקופות שונות‬
‫שבמהלכה הילדים יחפשו חומר‬
‫בארכיון‪ .‬הוא ביקש ממני לעזור‬
‫באיתור חומרים ולכן דיברתי עם‬
‫מרים קורצוייל‪ ,‬שהיתה אחראית‬
‫בעבר על הארכיון‪ .‬הצעתי לו‬
‫להיעזר בספרים של שניים מחברי‬
‫הקיבוץ‪ :‬למשל‪ ,‬ספריהם של דוב‬
‫רוזנהק שמכיל נתונים על המשק‬
‫ושל צבי חזן “נתיבים וגעגועים’‪.‬‬
‫חיפשתי בהם פרטים מעניינים ויניב‬
‫חיבר שתי שאלות‪ .‬האחת נוגעת‬
‫בנושא עזיבת הלימודים והתמסרות‬
‫לעלייה לארץ או ללימוד דברים‬
‫שנחוצים לקיבוץ‪ .‬השנייה נגעה‬
‫לנתונים חקלאיים לגבי התקופה‬
‫הזו”‪.‬‬
‫לפעילות שהתקיימה משעה ‪20:00‬‬
‫עד ‪ 23:00‬הגיעו ‪ 11‬נערים ונערות‪.‬‬
‫הערב התחיל עם מרק טעים שעירא‬
‫בן אמו הכינה והילדים אכלו בחוץ‬
‫על המדרכה‪ .‬אחר כך התחלקו‬
‫לקבוצות ולפי הספרים סיכמו את‬
‫הדברים‪ .‬לכל קבוצה היה ראש‬
‫צוות‪.‬‬
‫“יצא ויכוח רעיוני” אומרת עליזה‪,‬‬
‫“על עליה‪ ,‬על לימודים‪ ,‬מה נכון ומה‬
‫לא נכון‪ .‬את הנתונים הכספיים‬
‫הם ניסו לעבד למונחים של היום‪.‬‬
‫הכנתי לכל אחד מהם את התמונות‬
‫הרלבנטיות של משפחתו מתוך‬
‫התיקיות הגדולות‪ .‬לפי‬
‫הרשימות היו לי שמות‬
‫הסבתות‪ .‬זיוה שיינפלד‬
‫ואני חיפשנו את התמונות‬
‫שאותן חילקתי לשני‬
‫ארגזים‪ .‬פיזרתי מסביב‬
‫על השולחן את תמונות‬
‫הרלבנטיות לכל ילד‬
‫וילד‪ .‬אחר כך לקחנו את‬
‫כל האלבומים וחיפשנו‪.‬‬
‫הילדים גילו תמונות של‬
‫ההורים כשהיו צעירים‬
‫והתרגשו מאוד‪ .‬זו הייתה‬
‫חוויה‪ .‬וגם אני הרווחתי–‬
‫הילדים סיפרו שבחדר‬
‫האוכל נמצאת תמונת‬
‫קולאג’ גדולה של ילדים‬
‫מחגיגות החמישים של‬
‫ברור חיל‪ .‬הודות להם‬
‫הבאתי אותה לארכיון‪...‬‬
‫הדברים החזותיים‬
‫הם החשובים בדרך‬
‫כלל‪ .‬הוצאתי גם את‬
‫השטיחונים שהכינו נשות ברור‬
‫חיל לחגיגות שנות ה‪ 40-‬לקיבוץ‬
‫עם שמות המשפחות‪ .‬היתה כאן‬
‫הרגשה של ארכיון חי‪ ,‬הרגשה‬
‫נהדרת‪ .‬הילדים התעניינו וחיפשו את‬
‫ההורים שלהם‪ .‬לא היתה לנו למשל‬
‫תמונה של פיל היוז‪ ,‬שהגיע לכאן‬
‫בזמנו כמתנדב ובתו רצתה לראות‬
‫תמונות שלו מאז‪ .‬אז חיפשנו ומצאנו‬
‫חלק ממשפחת נצר – דבורה נצר‬
‫היתה מטפלת ומדריכה פעילה‪.‬‬
‫לצערי‪ ,‬אין לי אפשרות לדעת מה‬
‫נמצא בכל מקום”‪.‬‬
‫“הפרויקט נקרא ‘חזרה לשורשים’‪,‬‬
‫מוסיף יניב מלון את הגרסה שלו‬
‫לערב המרגש‪” .‬המטרות היו‬
‫נוסטלגיה– הסתכלות על תמונות‬
‫וארוחת ערב חמה‪ .‬המטרה השנייה‬
‫שראיתי לפניי היתה הכוונת הילדים‬
‫לדיון על נושאים שמצאתי בספרים‬
‫של חזן ורוזנהק‪.‬‬
‫הילדים מאוד מאוד התרגשו‪ .‬זה‬
‫החזיר אותם אחורה‪ ,‬לראות את‬
‫הוריהם ואת האחים לפני הרבה‬
‫שנים‪ .‬הם שאלו הרבה שאלות‪.‬‬
‫השלב האחרון היה סיפורים‬
‫מתקופות של נעורים של פעם‪.‬‬
‫אסף קורן סיפר על הנעורים בגילו‬
‫ומה שחווה כאן כנער‪ .‬עירא בן‬
‫אמו סיפרה על הקיבוץ של פעם‪,‬‬
‫איך התנהלו הדברים‪ ,‬ודיברה על‬
‫דילמות מוסריות וערכיות שהיו פעם‪.‬‬
‫אני רוצה לשבח מאוד את עליזה‬
‫ולהעניק לה ממש ציון לשבח‪ .‬החלק‬
‫הכי חשוב לדעתי בפעילות היה‬
‫הרצון להתנדבות בארכיון‪ .‬עליזה‬
‫אמרה שבחופש היא רוצה להתחיל‬
‫לסרוק תמונות ולהעביר למחשב‬
‫ושאלה מי מתנדב לעזור‪.‬‬
‫הילדים התחילו לריב ביניהם מי‬
‫יעזור‪ .‬אחד הילדים הלך לדבר אתה‪,‬‬
‫הסביר לה על המחשב והבטיח‬
‫שיבוא לעזור בדברים טכניים”‪.‬‬
‫איילה שניר‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫חלום הוליוודי‬
‫עדכון מגרעין כפר היוצרים‬
‫“בופור“‪" ,‬ואלס עם באשיר”‪“ ,‬עג’מי“‪:‬‬
‫שלושה סרטים ישראלים מועמדים‬
‫לאוסקר שנה אחר שנה ברציפות‪.‬‬
‫“פעם הייתי”‪“ ,‬זוהי סדום”‪ :‬מעל‬
‫ארבע מאות אלף צופים קוני‬
‫כרטיסים בקופות הקולנוע‪.‬‬
‫שנת ‪ ,2010‬ברור חיל‪“ ,‬גרעין‬
‫יוצרי קולנוע” – שמונה יוצרים‪,‬‬
‫המתגוררים בקראוונים‪ ,‬חולמים‬
‫להפוך יום אחד את הדרום להוליווד‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫נשמע חלום? ייתכן‪ ,‬אבל כבר נאמר‬
‫שיש כאלה שבשבילם החלום הוא‬
‫תוכנית חיים‪.‬‬
‫בכדי להגשים תוכנית חיים זו‬
‫תנועת “אור”‪ ,‬התנועה להתיישבות‬
‫בנגב ובגליל‪,‬‬
‫בשיתוף החטיבה‬
‫להתיישבות ומועצה‬
‫אזורית “שער הנגב”‪,‬‬
‫הקימו מתחם‬
‫קרוואנים בקיבוץ‬
‫ברור חיל‪.‬‬
‫זהו “כפר אמנים”‬
‫ליוצרי קולנוע בוגרי‬
‫מכללת “ספיר”‪,‬‬
‫אשר יצור סינתזה‬
‫מפרה בין הפריפריה‬
‫למרכז‪ .‬בין היוצרים‬
‫המתגוררים בכפר ניתן לזהות‬
‫זוג נשוי עם ילדה‪ ,‬שני זוגות בלי‬
‫ישוב היעד‪ :‬קיבוץ ברור חיל‬
‫קיבוץ ברור חיל זוהה על ידי‬
‫השותפים וחברי הקבוצה‬
‫כיעד מועדף‪ .‬זאת כיוון שהוא‬
‫מציג מכלול של תנאים‬
‫אטרקטיביים‪ :‬מיגוון ערוצי‬
‫קליטת קבע מגובשים; טיפול‬
‫סטאטוטורי ותכנוני מתקדם‪,‬‬
‫היוצר פרספקטיבה לשיוך בתים;‬
‫חברה ליבראלית פתוחה; בקיבוץ‬
‫יש מגוון של חברים‪ ,‬תושבים‬
‫וסטודנטים מתחום הקולנוע‬
‫והטלוויזיה ואחרון ומשמעותי ‪-‬‬
‫האיום הביטחוני קטן יחסית לרוב‬
‫ישובי האזור‪.‬‬
‫סה”כ יחיו בכפר בשלב א’ כ‪17-‬‬
‫יוצרים ובני זוגם‪ .‬המטרה‪ :‬לגור‪,‬‬
‫לחיות ולהתפרנס מתחום היצירה‬
‫באזור‪ ,‬תוך הירתמות ליצירת‬
‫קהילה‪ ,‬מקומות תעסוקה וחיי‬
‫חברה‪.‬‬
‫הכוונה היא שחברי הקבוצה‬
‫יהפכו לחלק אינטגראלי מקהילת‬
‫ברור חיל‪ ,‬בדרך לסטאטוס של‬
‫‪14‬‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫מגורי קבע בישוב‪ .‬הם מיועדים‬
‫להשתלב בפעילות החברתית‪,‬‬
‫התרבותית והחינוכית בקיבוץ‪,‬‬
‫תוך שהם מעניקים לפעילות‬
‫ולדימוי הקיבוץ את הערך המוסף‬
‫של העיסוק הקולנועי‪-‬טלוויזיוני‪.‬‬
‫בכוונת הגופים השותפים לפעול‬
‫יחד עם קבוצת היוצרים לרתימת‬
‫משרדי ממשלה וגופים נוספים‪,‬‬
‫על מנת ליצור את התשתית‬
‫התעסוקתית‪ ,‬שתאפשר עם‬
‫הזמן את התבססות הפרויקט‬
‫והצלחתו‪ .‬הועלו רעיונות שונים‬
‫בתחום זה‪ ,‬ביניהם‪ :‬הקמת חברת‬
‫הפקה מרכזית; הבאת חדרי‬
‫עריכה מחו”ל; הרחבת מסלולי‬
‫הוראת הקולנוע בבתי הספר‬
‫במרחב; פתיחת סניפים של‬
‫חברות הפקה וחברות השכרת‬
‫ציוד ועוד‪.‬‬
‫הקריטריונים להצטרפות‪ :‬רצון‬
‫לחיות באזור‪ ,‬התאמה לקבוצה‬
‫ומחויבות לעבודה בקהילה‪.‬‬
‫ילדים‪ ,‬ושני רווקים – כולם מאמינים‬
‫שניתן ליצור ולפתח את הקולנוע‬
‫בדרום‪ .‬חודש לאחר ההגעה לקיבוץ‪,‬‬
‫הקבוצה כבר יצרה סרט תדמית‬
‫עבור תנועת אור בנוגע לנושא‬
‫ההתיישבות בדרום‪ .‬הסרט הוקרן‬
‫במושב הפתיחה של “כנס שדרות‬
‫ישראל לחברה” בפני קהל של‬
‫כ‪ 200-‬איש‪ .‬בין הנוכחים היו השר‬
‫לפיתוח הנגב והגליל השר סילבן‬
‫שלום‪ ,‬שר הבינוי והשיכון אריאל‬
‫אטיאס‪ ,‬ראש המועצה אלון שוסטר‪,‬‬
‫ועוד מכובדים רבים‪.‬‬
‫הפרויקט המתוכנן הבא של‬
‫הקבוצה הינו שיתוף פעולה עם‬
‫בית הספר האזורי בשער הנגב‪.‬‬
‫המשימה‪ :‬ליצור סרט שייכתב‪ ,‬יופק‪,‬‬
‫יצולם‪ ,‬יבוים וייערך על ידי תלמידי‬
‫שכבה ט’ של חטיבת הביניים‪,‬‬
‫כאשר הכוונה היא להפיץ אותו‬
‫בסינמטקים ברחבי הארץ‪ ,‬ומי יודע‪-‬‬
‫אולי הוא גם ישתתף בפסטיבלים‪.‬‬
‫אהה‪ ...‬כמעט שכחנו‪ .‬אתם מוזמנים‬
‫לקפוץ לקפה (זה כבר כלול במס‬
‫המוניציפאלי)‪.‬‬
‫אנו מאחלים שנה פורייה ומהנה‪,‬‬
‫סיון בלנק‬
‫גרעין כפר היוצרים‬
‫ברכות‪ ,‬תודות והודעות‪...‬‬
‫תודה‬
‫לילדי זח”ט והנעורון על ארגון‬
‫מסיבת החנוכה בחדר האוכל‪:‬‬
‫על הניקיון‪ ,‬על ההפקה‬
‫ועל הפירוק!‬
‫לו‬
‫ר‬
‫ד‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ד‬
‫מזל‬
‫ני רדאי‬
‫טוב לני‬
‫תומ‬
‫שו‬
‫אי בנכם‬
‫רע‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ת‬
‫חן‬
‫חוג פלדנקרייז‬
‫בימים הקרובים תערך התרמה של ילדי‬
‫הקיבוץ עבור חיילים בודדים‪,‬‬
‫רבים מהם לוחמים ותומכי לחימה‪,‬‬
‫בעקבות פניית עמותת “בית חם לכל‬
‫חייל”‪ .‬העמותה מסייעת בדיור לחיילים‪,‬‬
‫ריהוט וציוד‪ ,‬ארוחות חמות‪ ,‬סיוע‪,‬‬
‫תמיכה וליווי נפשי‪ ,‬ליווי של משפחה‬
‫תומכת‪ ,‬כביסה וגיהוץ מדים‪ .‬תרומתכם‬
‫תסייע לחיילים הבודדים ותעניק להם‬
‫פינה חמה ואוהבת מהציבור בעורף‪.‬‬
‫אודט גלבוצקי ‪ -‬מרכזת ההתרמה‬
‫הודעה לכלל האוכלוסיה‪,‬‬
‫החל מיום ‪ 1/1/11‬ניתן לשלם את‬
‫המיסים ותשלומי החינוך באמצעות‬
‫כרטיסי אשראי‪ .‬יש לפנות לגולי בהנה"ח‬
‫עם כרטיס האשראי לחתימה על הרשאה‬
‫לחיוב החשבון‪.‬‬
‫ועד האגודה הקהילתית‬
‫מתקיים בימי שני ורביעי במועדון‬
‫משעה ‪ 20:30‬עד ‪ .21:30‬מתאים‬
‫לכל הגילאים‪ ,‬טוב לגוף ולנשמה‪.‬‬
‫לפרטים‪ :‬המדריכה‪:‬‬
‫ירדנה הניג ‪054-7995145‬‬
‫דרושות ממלאות מקום‬
‫(מכל גיל) למערכת החינוך‪:‬‬
‫במיוחד לגנים‬
‫ובחופשים ‪-‬‬
‫לחינוך הבלתי פורמלי‪.‬‬
‫נא ליצור קשר עם‪:‬‬
‫הדס פלג‪,‬‬
‫טל‪052-7711995 .‬‬
‫לאוסנת‪,‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫אלה‪,‬‬
‫גיא וה‬
‫דס גוטר יי‬
‫ברכות ח‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ר‬
‫גל‬
‫הול‬
‫דת הבת‪:‬‬
‫ימית‬
‫לחברת עיצוב דרושים‪:‬‬
‫מעצב‪/‬ת מוצר ותכשיטים‬
‫עם גמישות לנסיעות לחו”ל מפעם לפעם‪.‬דרושה‬
‫שליטה מלאה בתוכנות מחשב גראפיות‪.‬‬
‫רצוי ניסיון קודם‪ .‬חובה לימודי עיצוב ברמה‬
‫אקדמית‪.‬‬
‫עובד‪/‬ת לחצי משרה לאדמיניסטרציה‬
‫כללית‪ :‬קידום ותחזוקת אתרים ותקשורת‬
‫מדיה‪ ,‬פייסבוק‪ ,‬תמיכה ליחסי ציבור‬
‫ושליטה מלאה בתוכנות מחשב גראפיות‪.‬‬
‫העבודה במושב ליד גדרה‪ ,‬עם צוות חם‬
‫ונעים‪ .‬קורות חיים יש לשלוח לצפרא‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קהילתון ‪4‬‬
‫‪15‬‬
‫לונדון‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬ברור חיל‬
‫אחרי הדו קרב הלוהט בין חנוכה וכריסמס בגיליון הקודם מתפנה נועם להשוואה מרתקת‬
‫בין החיים באנגליה ובין החיים בארץ ועומד על הקשר האמיץ בין גיאוגרפיה ודמוגרפיה‪.‬‬
‫אוכל‪:‬‬
‫הסנדוויץ’ יבש?‬
‫בישראל‪ :‬מה הבעיה? נתבל אותו‬
‫בקצת חומוס טרי‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬מה הבעיה? נשרה אותו‬
‫יומיים במיונז שייספג היטב ברוטב‬
‫הביצים השומני והלבן הזה‪ ,‬נוסיף‬
‫מלפפון שהיה טרי כשהמורה שלי‬
‫למתמטיקה למדה לספור‪ ,‬וכמובן כדי‬
‫שיחליק טוב בגרון לא נשכח להטביע‬
‫אותו בשלוש כפות חרדל ובממרח‬
‫חמוצים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫וכשבאמת רעבים‪...‬‬
‫בישראל‪ :‬דוחפים הכול ללאפה‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬דוחפים הכול לפשטידה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בישראל‪ :‬אתה שותה לאגר כי אתה‬
‫מגניב‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬אתה שותה לאגר כי אתה‬
‫בחורה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בישראל‪ :‬אתה יושב שעה על כוס‬
‫קפה ומחסל לאפה בשלוש דקות‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬אתה שותה את הקפה‬
‫תוך כדי ריצה ויושב שעה על‬
‫סנדוויץ’ רוסטביף וטוגנים‪.‬‬
‫אתה שותה קוקה קולה?‬
‫בישראל‪ :‬כמה שאתה מגניב‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬דפוק‪ ,‬יש פאב מעבר‬
‫לפינה!‬
‫‪ ‬‬
‫בישראל‪ :‬המלצר הוא תמיד סטודנט‬
‫אומלל שנראה מוכר מאיפשהו‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬המלצר הוא תמיד פקיסטני‬
‫זקן ומכוער שלא היית רוצה בשום אופן‬
‫להכיר מאיפשהו‪.‬‬
‫במשרד‪:‬‬
‫נשארת לעבוד עד מאוחר‬
‫בישראל‪ :‬כי אתה רוצה להראות כמה‬
‫שאתה משקיע‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬כי כנראה שאתה דפוק מדי‬
‫מכדי לא לסיים את כל המטלות בזמן‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הדפסת חוברת שירים במדפסת‬
‫המשרדית?‬
‫בישראל‪ :‬כי אתה מניאק שדופק את‬
‫המערכת‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬כי אתה מניאק שדופק את‬
‫יערות הגשם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫באנגליה‪ :‬אתה מתלבש מגונדר יותר‬
‫ככל שאתה בכיר יותר‪.‬‬
‫בישראל‪ :‬ככל שאתה בכיר יותר אתה‬
‫פחות טורח להתלבש‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בישראל‪ :‬אתה אומר מה שאתה חושב‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬אתה חושב על מה שאתה‬
‫אומר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בישראל‪ :‬איחרת למשרד בשעה כי‬
‫אתה בטלן‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬איחרת למשרד בשעה כי‬
‫בטח היית עסוק מאוד‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ברחוב‪:‬‬
‫אתה קורא עיתון בדרך הביתה‬
‫בישראל‪ :‬כי אתה רוצה להתעדכן במה‬
‫שקורה מסביבך‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬כי אתה רוצה להתנתק ממה‬
‫שקורה מסביבך‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בישראל‪ :‬אם אתה תייר אז אתה מזיע‬
‫כל הזמן‪ ,‬כנראה ידפקו אותך‪ ,‬יעשקו‬
‫אותך‪ ,‬יצחקו עליך ובסוף ישאלו אותך‬
‫עד כמה ישראל ארץ יפה והאנשים בה‬
‫נחמדים‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬אם אתה תייר אז אתה‬
‫מסתובב בפארקים ומוזיאונים וכנראה‬
‫כולם ישמחו לעזור לך‪ ,‬להדריך אותך‬
‫ולהראות לך את הדרך ובסוף יקטרו‬
‫על כמה שהאנגלים קרים‪ ,‬לא מסבירי‬
‫פנים ומזג האוויר מחורבן‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בישראל‪ :‬כולם צוחקים על הצרפתים‬
‫כי הם חארות‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬הצרפתים חארות אז כולם‬
‫צוחקים עליהם‪.‬‬
‫בישראל‪ :‬זאת שמבקשת כרטיס‬
‫מועדון בסופר היא רוסיה זקנה‬
‫ומקומטת‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬זאת שמבקשת כרטיס‬
‫מועדון בסופר היא הודית צעירה עם‬
‫שפם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בישראל‪ :‬איך שלא תסתכל על זה אם‬
‫יש מסביבך המון בלגן ורעש‪ ,‬הרבה‬
‫אנשים מסביבך ועוד כמה מאחוריך –‬
‫אתה כנראה עומד בתור‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬אם יש מסביבך המון בלגן‬
‫ורעש‪ ,‬הרבה אנשים מסביבך ועוד‬
‫כמה מאחוריך – אתה כנראה במשחק‬
‫כדורגל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫באנגליה‪ :‬בסופ”ש האחרון ביקרת‬
‫בגלריה הממלכתית לאומנויות כי אתה‬
‫צעיר מדי מכדי לשחק ברידג’‪.‬‬
‫בישראל‪ :‬ב ‪ 1986‬ביקרת במוזיאון‬
‫ישראל כי אתה זקן מדי מכדי לשחק‬
‫מטקות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הקבוצה שלך הפסידה?‬
‫בישראל‪ :‬טוב נו‪ ,‬זה ברור‬
‫שהשופט אנטישמי‪ ,‬המאמן דפוק‬
‫והמשחק היה מכור מראש‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬טוב‪ ,‬נשתדל יותר בפעם‬
‫הבאה‪ .‬בינתיים‪ ,‬בואו נשתה‬
‫לשוכרה ונצא להרביץ לכמה‬
‫שוטרים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫באנגליה‪ :‬פנית אל מישהו‬
‫בהתנשאות ובזלזול אבל הוספת‬
‫סליחה ובבקשה? אז זהו‪ ,‬זה כי‬
‫אתה מנומס‪.‬‬
‫בישראל‪ :‬צרחת על מישהו תמים‪,‬‬
‫הורדת לו כאפה לראש וקיללת את‬
‫האמ‪-‬אמא שלו? אז מה‪ ,‬כולם אחים‬
‫אחד של השני‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בישראל‪ :‬אתה נוסע עם רכב לעבודה‬
‫כי אתה ממהר ואין לך כוח לכאב ראש‬
‫של תחבורה הציבורית‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬אתה נוסע בתחבורה‬
‫הציבורית לעבודה כי אין לך זמן‬
‫להתעסק עם שטויות שכרוכות בלהזיז‬
‫את ההגה‪ ,‬לחכות ברמזור‪ ,‬להעביר‬
‫הילוך‪ ,‬לבקר במוסך ושאר מטלות‬
‫מאוסות שרק אנשים מסכנים עם המון‬
‫זמן פנוי עושים כל בוקר‪.‬‬
‫הקללה הטיפוסית‪ :‬‬
‫בישראל‪ :‬איבר המין של האישה שילדה‬
‫אותך‪.‬‬
‫באנגליה‪ :‬גיהינום מדמם‪.‬‬
‫נועם בן ציון‪ ‬‬