‫ע"ש אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד‬
‫העלון לכל המשפחה‬
‫בס"ד | שבת פרשת דברים ח' אב תשע"ה | גליון ‪1028‬‬
‫חורבן גוש קטיף ‪-‬‬
‫היבטים חינוכיים‬
‫איכה‬
‫נכון לעכשיו‬
‫הרב אלישע אבינר | עמוד ‪2‬‬
‫נוהגים בשבת חזון לקרוא את הפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם‬
‫ומשאכם וריבכם" (דברים א יב) בניגון של מגילת איכה‪ ,‬בעצבות‪.‬‬
‫ואכן גם מגילת איכה פותחת ב"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם‬
‫היתה כאלמנה" (איכה א א)‪ .‬המקור ל"איכה" של משה רבינו‬
‫ול"איכה" של ירמיהו הנביא‪ ,‬הוא בקריאה של הקב"ה אל אדם‬
‫"איֶ ָּכה" כאשר הוא מסתתר כביכול‬
‫הראשון הנחבא בתוך עץ הגן ַ‬
‫מהקב"ה כיוון שאכל מעץ הדעת טוב ורע – אחרי שהידרדר והלך‬
‫אחר תאוותו ולא אחרי הצו האלוקי‪.‬‬
‫"איֶ ָּכה" – איפה האדם‬
‫נכון לעכשיו‪ ,‬הקריאה אל האדם ַ‬
‫שבך ‪ -‬נמשכת לאורך כל הדורות‪ .‬כדברי הרב קוק זצ"ל‪:‬‬
‫"כששוכחים את מהות הנשמה העצמית… הכל נעשה מעורבב‬
‫ומסופק‪ ,‬לא רק באיש היחידי אלא גם באומה כולה ובאנושות‬
‫כולה שקלקולם בא תמיד ממה שהיא שוכחת את עצמה"‬
‫(אורות התשובה טו י)‪" ,‬והתשובה הראשית שישוב האדם אל‬
‫עצמו‪ ,‬אל שורש נשמתו‪ ,‬ומיד ישוב אל האלקים" (שם)‬
‫גם בימים הללו‪ ,‬ימי בין המצרים – על מנת שיהפכו לימים‬
‫של ששון ושמחה – אנו צריכים לשוב אל עצמנו‪ ,‬אל האדם‬
‫מי אשם בחורבן?‬
‫נתן קוטלר| עמוד ‪3‬‬
‫מהו 'מזווג זיווגים'?‬
‫הרב ראובן פיירמן | עמוד ‪4‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הרב זיו רוה | עמוד ‪5‬‬
‫זוגיות‬
‫על אלה אני‬
‫בוכיה‬
‫אסתר אברהמי‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫שבנו‪ .‬לשוב אל עצמנו כאומה – לדעת להכיר ולהאמין שהקב"ה בחר‬
‫בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתנו – כי אנו עם סגולה וממלכת‬
‫כהנים וייעודנו ההיסטורי להאיר לעולם ולהיטיב לאנושות – "אם‬
‫נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו‪ ,‬אם נשכח את גדלנו‬
‫אנו שוכחים את עצמנו‪ ...‬רק בשכחת עצמנו הננו נשארים קטנים‬
‫ושפלים‪ ,‬ושכחת עצמנו היא שכחת גדולתנו" (הרב קוק זצ"ל אורות‬
‫נה)‪ .‬נשוב אל עצמנו‪ ,‬נשוב אל ארצנו‪ ,‬נשוב אל תורתנו‪ ,‬ומתוך כך‬
‫נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן‪.‬‬
‫מהמצפה לישועה שלמה‪.‬‬
‫נפתחה ההרשמה‬
‫לדוכני מכירה וחסויות‬
‫לכנס‬
‫מספר המציגים מוגבל‬
‫לפרטים‪:‬‬
‫הקדמה כוללת‬
‫לספר דברים‬
‫מכון מ‡יר‬
‫הכינוס הארצי השישה‪-‬עשר של מכון מאיר‬
‫י‪„‰‬ו˙ ב‡‪‰‬ב‪‰‬‬
‫שריינו לעצמכם את התאריך ‪ -‬יום ראשון‪ ,‬ז' תשרי התשע"ו‬
‫נר באישון לילה‬
‫אמונות תפלות‬
‫לאור התורה והמדע‪.‬‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫כניסת השבת מוצאי שבת‬
‫י‪-‬ם‬
‫‪20:23‬‬
‫‪ 19:05‬י‪-‬ם‬
‫ת”א‬
‫‪ 19:23‬ת”א ‪20:25‬‬
‫חיפה ‪ 19:17‬חיפה ‪20:26‬‬
‫כל‬
‫הדפסה חדשה של‬
‫הספר נר באישון לילה‬
‫מהדורה תשע"ה –‬
‫הספר מנסה להילחם נגד‬
‫החשכת המחשבה‬
‫האנושית נגד אמונות‬
‫תפילות‪ ,‬רוחניות זולה‪,‬‬
‫וגירוש החושך בעזרת אור‬
‫השכל ואור התורה‪.‬‬
‫הספר בן ‪ 470‬עמודים‬
‫בכריכה קשה במבצע‬
‫במחיר של ‪ 30‬ש“ח ליחידה‬
‫להזמנות ספריית חוה‬
‫‪02-9973168‬‬
‫או רכישה באתר‬
‫‪www.beitel.co.il‬‬
‫לתרומות בטל' ‪ 02-6461320‬בבנק הדואר ח‪-‬ן ‪ 4-16179-3‬באתר ‪ MEIRTV.CO.IL‬מאובטח‬
‫לפרסום בעלון ובאתר‪ :‬שי ‪- [email protected] 050-6457442‬ההכנסות קודש למכון מאיר המו''ל‪ :‬מכון מאיר טל' ‪ 02-6511906‬פקס ‪02-6514820‬‬
‫ב‪ 50,000-‬עותקים‬
‫אתר הבית ‪ MeirTV.co.il‬דוא"ל ‪ [email protected]‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 0528908518‬עיצוב גרפי‪:‬‬
‫מודפסים‪1‬‬
‫ובאמונה‬
‫‪02-6461313‬תהילה ברנשטיין | העלון מופץבאהבה‬
‫התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה‬
‫חינוך‬
‫הרב אלישע אבינר‬
‫ש קטיף ‪ -‬היבטים חינוכיים‬
‫חורבן גו‬
‫בתאריך זה לפני עשר שנים‪ ,‬הייתי בנוה‪-‬דקלים יחד עם האלפים‬
‫שבאו לעצור את חורבן גוש קטיף‪ .‬אולי בשעות אלו ממש‪ ,‬הייתי‬
‫עסוק בכתיבת המאמר למדור הזה ובמשלוח המאמר לעורכת העלון‪.‬‬
‫המאמר הנוכחי מוקדש להרהורים חינוכיים הקשורים לימים‬
‫הקשים ההם‪.‬‬
‫לפני עשור‪ ,‬אלפי בני נוער שבאו מכל קצות הארץ גדשו את נוה‪-‬דקלים‪.‬‬
‫בנים ובנות‪ ,‬צעירים וצעירות‪ .‬אחרי חודשים של הפגנות ומחאות‪ ,‬הם נענו‬
‫לקריאה לעצור את הנסיגה על ידי נוכחות פיזית במרחבי הגוש‪ .‬חלקם הגיעו‬
‫בצורה מאורגנת בליווי מחנכיהם וחלקם לבדם עם תיק ושק שינה‪ .‬למרות‬
‫שכינוס של אלפי בני נוער‪ ,‬בנים ובנות‪ ,‬מזמין בדרך כלל השתוללות והוללות‪,‬‬
‫לא נרשמו תופעות חריגות במהלך השבועות שבהם שהו בני הנוער בנוה‬
‫דקלים‪ .‬אלפי בני הנוער לא באו ליהנות ו"לחגוג" אלא היו ממוקדי מטרה‪:‬‬
‫לעצור בגופם את הנסיגה ולקרוע את השמים בתפילותיהם‪ .‬תנאי המחיה‬
‫שלהם היו קשים‪ .‬לא תנאי בית מלון או אכסניה‪ ,‬אפילו לא תנאי מחנה של‬
‫תנועת נוער‪ .‬היו שם אלפי אידיאליסטים שלא התעניינו בפינוקים ובבילויים‪.‬‬
‫נוער חדור אהבת עמו וארצו‪.‬‬
‫רואי השחורות ניבאו שיתרחש שבר נורא בבני הנוער כתוצאה מחורבן‬
‫גוש קטיף‪ .‬הם טענו שבני הנוער יקרסו בעקבות הכישלון בעצירת הגירוש‪.‬‬
‫חלפו עשר שנים‪ ,‬וזה לא קרה‪ .‬לא היה שבר‪ .‬אמנם‪ ,‬סמוך לחורבן‪ ,‬נשבה‬
‫רוח אנטי‪-‬ממלכתית בקרב חלק מבני הנוער‪ ,‬בגלל תחושתם שהנסיגה‬
‫נעשתה בניגוד לרצון העם‪ ,‬ושלא טובת העם עמדה מול עיני המנהיגים אלא‬
‫שיקולים זרים ופסולים‪ ,‬וכן בגלל בגידת ההנהגה המדינית בערכים הציוניים‪.‬‬
‫גם המחזה של שורות‪-‬שורות חיילים במדים שחורים הצועדים ברחובות נוה‬
‫דקלים‪ ,‬ומחזה פינוי המשפחות‪ ,‬לא יכלו להשאיר את הצעירות ואת הצעירים‬
‫אדישים‪ .‬טבעי הדבר שהם התמלאו כעס‪ .‬וטוב שכעסו‪ .‬מותר לכעוס‪ ,‬מותר‬
‫להביע כאב וזעם‪ .‬זו אפילו חובה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אדישות היא מחלה‪.‬‬
‫שנים רבות לפני כן‪ ,‬רואי שחורות גם כן ניבאו ששבר צפוי להתרחש‬
‫בציונות הדתית‪ ,‬שיוביל אפילו להמרת דת‪ ,‬כמו בתקופת משיח השקר‬
‫שבתאי צבי!! נבואה זו הושמעה לפני הנסיגה מסיני‪ .‬בסופו של דבר‬
‫מי שהתגלו כנביאי שקר הם רואי השחורות‪ .‬אף אחד לא המיר את דתו‪.‬‬
‫הציונות הדתית לא קרסה אלא התמידה בפעילותה הברוכה בכל תחומי‬
‫החיים במדינת ישראל‪.‬‬
‫העמידה היציבה של בני הציונות הדתית בשני אירועים קשים ‪ -‬הנסיגה‬
‫מסיני וחורבן ימית‪ ,‬וחורבן גוש קטיף ‪ -‬מעידה על חוסנה הפנימי של הציונות‬
‫הדתית‪ .‬לא תמיד אנחנו יודעים להעריך את עוצמתו של החינוך ‪ -‬הממסדי‬
‫(הממ"ד) והמשפחתי ‪ -‬שאנחנו מעניקים לבנינו ולבנותינו‪ .‬מתוך שאיפה‬
‫לשלמות אנחנו נוטים להיות מאוד ביקורתיים כלפי עצמנו‪ ,‬ולא מעריכים‬
‫מספיק את מפעלנו החינוכי‪ .‬כידוע‪ ,‬המבחן האמיתי של משנה חינוכית הוא‬
‫בעת משבר‪ .‬חורבן גוש קטיף היה‪ ,‬לפי כל הפרמטרים‪ ,‬משבר קשה‪ .‬משבר‬
‫היה‪ ,‬אבל לא שבר‪.‬‬
‫כל אידיאליסט חווה משברים‪ ,‬מפני שלעולם קיים פער בין האידיאל‬
‫לבין המציאות‪ .‬הפער הזה יוצר משבר‪ .‬מבחנו של האידיאליסט הוא האם‬
‫יהיה מסוגל לשאת את הפער הזה‪ .‬מה מוגדר כהצלחה במבחן ומה מוגדר‬
‫ככישלון? ההצלחה במבחן היא היכולת לעמול כל החיים ולנסות לחבר בין‬
‫האידיאל למציאות‪ .‬הכישלון הוא כאשר המשבר הופך לשבר ‪ -‬שבר שמנתק‬
‫בין האידיאל לבין המציאות‪.‬‬
‫יש הסבורים שזה תלוי בעומק הפער בין האידיאל למציאות‪ :‬אם הפער‬
‫גדול מדי‪ ,‬זה יוביל לשבר‪ .‬אבל‪ ,‬אין זה נכון‪ .‬יעיד על כך עם ישראל שחי‬
‫אלפיים שנה בגלות עם אידיאל של שיבת ציון שהיה רחוק מהמציאות מרחק‬
‫אלפי שנות אור‪ ,‬ולמרות זאת הצליח להיאחז במציאות ויחד עם זה לדבוק‬
‫באידיאל‪ .‬משבר הופך לשבר רק כאשר דוחקים את השעה וטועים לחשוב‬
‫שכבר הגיע הזמן לאיחוי מלא בין המציאות לאידיאל‪ ,‬כאשר מזהים את‬
‫המציאות עם האידיאל‪ .‬שבר נוצר כאשר לא מכירים בפער הקיים‪ ,‬כאשר‬
‫מתעלמים מהקצב של ההיסטוריה‪ ,‬כפי שכותב מרן הרב קוק ש"המציאות‬
‫אין לה כנפיים כאלה אשר לחיזיון"‪.‬‬
‫לתגובות‪ . [email protected] :‬לב אבות ‪ -‬קו חם (חינם להורים של מתבגרים‪.‬‬
‫המשיבים בקו‪ :‬רבנים‪ ,‬פסיכולוגים ויועצים‪ .‬טל'‪ .02-9973232 :‬אתר "לב אבות" – ‪levavot.‬‬
‫‪ org.il‬באתר ‪ -‬מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך‪ ,‬רבנים ופסיכולוגים‪.‬‬
‫הרב דוד לנדאו | ממשנת הרצי"ה‬
‫בדברי קודש של איש אלוהים הגאון מוילנא זכרונו‬
‫לברכה‪ ,‬יש דברים ברורים‪ ,‬דברים חריפים באופן מיוחד‪,‬‬
‫דברים נוראים בקודש על פי חזון יחזקאל‪ :‬בגלות אין‬
‫לנו מצב של חיים אלא מצב של מתים‪ ,‬כמו חללים‬
‫שוכני קבר‪ .‬הגאון מבאר שכל הגלות היא בית קברות‪.‬‬
‫בגלות אנו נמצאים בבית קברות במובן של הגוף‬
‫הלאומי הציבורי הכללי‪ .‬הרימה והתולעה אוכלות‬
‫אותנו‪ ,‬אלה הגויים שסובבים אותנו ומכלים אותנו‪ ,‬הן‬
‫פיסית והן תרבותית רוחנית‪ .‬כמובן‪ ,‬קל יותר לאכול‬
‫את הבשר מאשר את העצמות הקשות‪ ,‬שהם תלמידי‬
‫החכמים‪ .‬אך כשהגלות נמשכת הרבה זמן‪ ,‬יש פגיעה‬
‫גם בעצמות‪ .‬סכנת קיום מרחפת‪ ,‬אך יש גבול עד כמה‬
‫יאכלו בנו‪" .‬הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל"‪ ,‬עד‬
‫אשר ד' יערה רוחו ממרום‪" .‬ונתתי בכם רוח וחייתם"‪.1‬‬
‫כל זה אמור לגבי כלל ישראל‪.‬‬
‫עכשיו אנו קמים לתחיה‪ ,‬בקיבוץ גלויות ובבנין הארץ‪.‬‬
‫הציונות היא התחיה‪ .‬עכשיו אנו יוצאים מן הגלות‪.‬‬
‫במשך מאות ואלפי שנים היינו כמו בבית קברות‪ .‬לאור‬
‫זריקות הבריאות של תורה בהיותנו בבית הקברות‪,‬‬
‫אנו קמים לתחיה‪ .‬הגיע זמן התחיה‪ ,‬חזון יחזקאל‬
‫‪ 2‬באהבה ובאמונה‬
‫גלות וגאולה‬
‫של תחיית העצמות היבשות‪ .‬חוזרים החיים לכל בית‬
‫ישראל‪ .‬מופיע ענין אלוהי רוחני פנימי חיוני‪ ,‬מופיע‬
‫תהליך של חזרת נשמתיּות‪ .‬בתהליך זה יש קשיים‪ .‬יש‬
‫מצב של התרגלות לטומאת ארץ העמים‪ ,‬של התערבות‬
‫בכבלי הברזל של הגלותיות‪ ,‬של תסבוכת ההתבוללות‬
‫וההשתקעות בטּומאת הגלות‪ .‬איך משתחררים מכל‬
‫זה? זה לגמרי לא פשוט! רק "ביד חזקה ובזרוע נטויה‬
‫ובחמה שפוכה אמלוך עליכם"‪ .2‬כביכול‪ ,‬רבונו של עולם‬
‫ֵ‬
‫מוכרח לבוא ולקחת אותנו בציצית ראשינו‪ ,‬לחתוך‬
‫ולנתח את הגוף הלאומי של "כל עמך בית ישראל"‪.‬‬
‫מתוך הניתוח האכזרי הזה מתבררים הדברים‪" ,‬ובא‬
‫לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאום ד'"‪ .‬הסיבוך הנורא‬
‫הזה של דבקות בטומאת הגלות היה קיים בדורות‬
‫הקודמים‪ ,‬וגם בדורותינו‪ ,‬כידוע‪ .‬דבקות זו היא סכנה‬
‫רבה כפי שנמצא בקללות בסוף ספר ויקרא‪" :‬ואכלה‬
‫אתכם ארץ אויביכם"‪ .3‬הגלות אוכלת אותנו ממש‪ .‬לכן‬
‫כשמגיעה עת קץ‪ ,‬ויש הכרח וגזירה אלוהית להתנחם‬
‫ולהתעורר — "התנערי מעפר קומי"‪ — 4‬זה לגמרי לא‬
‫פשוט‪ .‬אחרי תקופה ארוכה של גלות‪ ,‬הגענו למצב‬
‫שיוצאים ומתנערים‪ ,‬מקבלים דחיפה אלוהית להינתח‬
‫ולהנתק מן הגלות‪ ,‬וכמובן יש קשיים נוראים ואיומים‪.‬‬
‫ועם כל הסיבוכים האלה "בשוב ד' את שיבת ציון —‬
‫היינו כחולמים"‪.5‬‬
‫‪ .2‬יחזקאל כ' ל"ג‪.‬‬
‫‪ .1‬יחזקאל ל"ז ו'‪.‬‬
‫‪ .4‬ישעיהו נ"ב ב'‪.‬‬
‫‪ .3‬ויקרא כ"ו ל"ח‪.‬‬
‫‪ .5‬ע"פ שיחות הרצ"י ויקרא עמ' ‪ ,55‬דברים עמ' ‪.150 ,138-9‬‬
‫ה‬
‫פצת עלוני‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ל‬
‫הארץ‬
‫ש‬
‫של‬
‫לייח‬
‫חיי ה‬
‫הצ‬
‫צייב‬
‫בוור‬
‫רש‬
‫של‬
‫לכ‬
‫ם‬
‫מבית‬
‫כם‬
‫הדבקת‬
‫מודעות‬
‫בבת‬
‫וברי י הכנסת‬
‫כוזי‬
‫לפרטים‪ :‬ם דתיים‬
‫יו‬
‫סי בן הדור‬
‫‪8518‬‬
‫‪052-890 ishon.co.il‬‬
‫‪r‬‬
‫‪mako r‬‬
‫@‪yossib‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫מי אשם בחורבן?‬
‫‪ //‬נתן קוטלר‬
‫חז"ל פותחים את אגדות החורבן (גיטין נו‪ ,‬א) רבי זכריה סירב "יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג?!"‬
‫בסיפור קמצא ובר קמצא‪ .‬אך מדוע חז"ל בחרו הגמרא מספרת‪" :‬אמר רבי יוחנן‪ :‬ענוותנותו של רבי‬
‫להפגיש אותנו עם החורבן דווקא מסיפור זה? זכריה בן אבקולס‪ ,‬החריבה את ביתנו‪ ,‬ושרפה את‬
‫איזה מסר עולה מסיפור קמצא ובר קמצא היכלנו‪ ,‬והגליתנו מארצנו"‪.‬‬
‫אך מדוע רבי יוחנן מתייחס לגישתו של רבי‬
‫לימינו?‬
‫כדי להשיב על שאלות אלו‪ ,‬נברר מי אשם כאן זכריה בן אבקולס כענווה?‬
‫הסברתי במאמרי 'ענווה והכרת הערך העצמי'‬
‫בכל הסיפור?‬
‫השליח טעה בכתובת ‪ -‬בעל הסעודה ביקש (ראה‪ :‬באהבה ובאמונה בהעלותך תשע"ה גליון‬
‫מהשליח להזמין את קמצא‪ ,‬אך הוא טעה בכתובת ‪ )1021‬לפי המהר"ץ חיות שרבי זכריה בן אבקולס‬
‫והזמין את בר קמצא‪ .‬אילו השליח היה שם לב היה היחיד שהיה יכול להציל את המצב ולקחת‬
‫יותר‪ ,‬הוא היה מזמין את האדם הנכון וכל הסיפור מנהיגות‪ ,‬אך הוא לא הכיר בערך העצמי שלו‬
‫הזה מעולם לא היה קורה‪ .‬לפעמים טעויות קטנות וחשב שהוא לא ראוי לעשות הוראת שעה‪ .‬ולכן‪ ,‬מי אשם בסופו של דבר?‬
‫יכולות להוביל לחורבן "בנפול‬
‫הענווה מסוג זה היא ענווה אם נשאל את עצמנו מי אשם במאורע?‬
‫המסמר‪...‬נפלה הממלכה"‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬מי אשם? כולם פסולה שמצמצמת את כוחות התשובה היא שכולם אשמים‪ .‬לא מוזכר שמו‬
‫העקשנות של בעל הסעודה – אשמים‪ .‬לא מוזכר שמו הנפש במקום להגבירם (ראה‪ :‬של בעל הסעודה‪ ,‬כי הוא היה יכול להיות כל‬
‫מידות הראי"ה ערך 'ענווה' ז')‪ .‬אחד מאנשי ירושלים באותה תקופה‪ .‬סיפור‬
‫בעל הסעודה התעקש יותר מדי‪ ,‬של בעל הסעודה‪ ,‬כי‬
‫הצדיקות של הקיסר ‪ -‬באופן קמצא ובר קמצא שיקף את האווירה החברתית‬
‫נכון שזה לא נעים שבסעודה‬
‫יושב אדם שלא בדיוק הוא היה יכול להיות כל מפתיע‪ ,‬היחיד שיוצא די טוב מכל בירושלים בסוף ימי בית שני‪ .‬הייתה כאן אווירה‬
‫אוהבים‪ ,‬אך אין זה מצדיק אחד מאנשי ירושלים הסיפור הזה הוא הקיסר‪ .‬לא זו קלוקלת שהתחילה מקמצא שגילה חוסר‬
‫בלבד שהוא לא ממהר לתקוף את נאמנות ביחסיו עם בנו‪ ,‬המשיכה כל הדרך‬
‫לפגוע ברגשותיו של האורח באותה תקופה‪.‬‬
‫עם ישראל‪ ,‬אלא הוא מנסה לבדוק לעקשנותו של בעל הסעודה והידרדרה לנקמתו‬
‫הלא קרוא‪ .‬אילו רק היה בעל‬
‫האם יש כאן מהלך אלוקי‪ .‬כאשר של בר קמצא והבגידה בעמו‪ .‬האווירה הקשה‬
‫הסעודה פתוח וסובלני קצת‬
‫יותר ולא היה מתעקש שבר קמצא יעזוב‪ .‬אבל בגלל הוא מגלה שאכן כך הדבר‪ ,‬הוא מחליט להוציא את הזאת קיבלה רוח גבית מהצמרת בשתיקת‬
‫עצמו מכל התמונה והוא מבצע‬
‫החכמים שתפקידם היה‬
‫עקשנותו‪ ,‬הדברים הלכו והתדרדרו‪.‬‬
‫שתיקת החכמים – החכמים שישבו באותה סעודה מהלך מאוד תמוה ‪ -‬ובורח‬
‫חורבן הבית (מקדש) לרומם ולהוביל את העם‪,‬‬
‫שתקו ולא מיחו בבעל הסעודה‪ .‬תופעה זו מזכירה ומתגייר‪ .‬הגמרא מציינת‬
‫ומהענווה היתרה של רבי‬
‫שבסוף מתחיל מחורבן הבית‬
‫מאוד את המדרש לגבי פלגש בגבעה‪" .‬ושמא תאמר יצא ממנו רבי מאיר שהיה ידוע‬
‫זכריה בן אבקולס שמנעה‬
‫(משפחה)‪.‬‬
‫אותן שבעים אלף שנהרגו בגבעת בני בנימין מפני מה בראיית הפנימיות שבכל דבר‪.‬‬
‫ממנו להציל את המצב‪.‬‬
‫וכדברי הרב קוק "ואם נחרבנו‬
‫נהרגו‪ ,‬היה להן לסנהדרין גדולה שהניח משה ויהושע מי באמת היה קמצא? ‪ -‬הגמרא‬
‫ופינחס בן אלעזר עימהם‪ ,‬שיקשרו חבלים של ברזל פותחת את סיפור המאורעות במילים "אקמצא ובר ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם‪ ,‬נשוב‬
‫במתניהם‪ ,‬ויגביהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם‪ ,‬קמצא חרוב ירושלים"? [=על קמצא ובר קמצא להיבנות והעולם עמנו ייבנה על ידי אהבת‬
‫ויחזרו בכל עיירות ישראל‪ ,‬יום אחד בבית אל‪ ,‬יום נחרבה ירושלים]‪ .‬אך מדוע חז"ל מאשימים את חינם" (אורות הקודש ח"ג עמ' שכג)‪ .‬אהבת‬
‫אחד לחברון‪ ,‬יום אחד לירושלים‪ ,‬וילמדו את ישראל קמצא? למה הוא אשם? הוא בכלל לא היה קשור חינם מתחילה מהמעגלים המשפחתיים‬
‫דרך ארץ‪ ,‬בשנה בשתים בשלש‪ ,‬עד שיתישבו ישראל לכל הסיפור! למה הוא צריך לשאת בתוצאות של ומתוך כך היא הולכת ומתפשטת לשאר‬
‫בארצם‪ ,‬יתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה בעולם מעשי אחרים ולהיזכר בהיסטוריה כאדם שהיה מעגלי האומה‪.‬‬
‫כולו שברא מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬הן לא עשו כן‪ ,‬קשור לחורבן הבית השני?‬
‫התשובה היא שקמצא היה אביו של בר קמצא לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫אלא כשנכנסו לארצם כל אחד ואחד נכנס לכרמו‬
‫*) הציבור מוזמן לשיעור אמונה מידי שבוע בנושאים‬
‫וליינם‪ ,‬אמר‪ ,‬שלום עליך נפשי‪ ,‬כדי שלא להרבות את (ראה‪ :‬מהרש"א שם ד"ה דאזל)‪ ,‬ובדיוק בנקודה אקטואליים שמתקיים אי"ה בבית הכנסת המרכזי בית הכרם‬
‫הזאת טמון העוקץ בכל הסיפור‪ .‬איזה אב היה (רח' בית הכרם ‪ )17‬בימי ג' בשעה ‪.20:30‬‬
‫הטורח" (אליהו רבה פרשה יב)‪.‬‬
‫כאשר המנהיגים הרוחניים של הדור שותקים‬
‫ואדישים כאשר מתרחש עוול ואומרים לעצמם‬
‫"שלום עליך נפשי‪ ,‬כדי שלא להרבות את‬
‫הטורח"‪ ,‬זה עלול להוביל לחורבן‪.‬‬
‫הנקמה של בר קמצא ‪ -‬בר קמצא לא נוקם רק‬
‫בבעל הסעודה ובחכמים‪ ,‬אלא הוא בוגד בכל עם‬
‫ישראל והוא מחליט להביא לחורבן האומה‪ .‬השנאה‬
‫והכעס כנראה העבירו אותו על דעתו והוא הכין‬
‫בערמומיות תכנית שטנית לפגוע בתדמית היהודים‬
‫בעיני הקיסר הרומאי‪.‬‬
‫הענווה של רבי זכריה בן אבקולס – בר קמצא‬
‫הגיע לבית המקדש עם הקרבן של הקיסר לאחר‬
‫שפסל את הקרבן בדרך‪ .‬החכמים נטו להקריב את‬
‫הקרבן בגלל שלום מלכות‪ ,‬אך רבי זכריה בן אבקולס‬
‫שהיה גדול הדור באותה תקופה‪ ,‬סירב "יאמרו בעלי‬
‫מומין קריבין לגבי מזבח?!"‪ .‬החכמים רצו להרוג‬
‫את בר קמצא כדי שלא ימיט על כולם חורבן‪ ,‬אך‬
‫מוכן להיות האוהב של השונא הגדול ביותר של‬
‫הבן שלו?‬
‫ייתכן שחז"ל מנסים לרמוז לנו שאם אנחנו‬
‫באמת רוצים להבין מהיכן התחיל החורבן‪,‬‬
‫נתבונן פנימה ביחסים של קמצא כלפי הבן‬
‫שלו בר קמצא‪ .‬חורבן הבית (מקדש) מתחיל‬
‫מחורבן הבית (משפחה)‪ .‬החורבן התחיל‬
‫מהמעגל המשפחתי הקטן‪ ,‬ששם התחילו‬
‫ניצנים של פירוד וחוסר נאמנות‪ .‬ואם כך היה‬
‫המצב‪ ,‬אין פלא שבמעגלים האחרים השנאה‬
‫והבוגדנות התלקחו עוד יותר‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪3‬‬
‫הרב ראובן פיירמן‬
‫מהו‬
‫'מזווג זיווגים'?‬
‫(בר"ר סח ד) מטרונה אחת שאלה את‬
‫ר' יוסי בר חלפתא‪ :‬מה עושה הקב"ה‬
‫מאותה שעה שברא את העולם ועד‬
‫עכשיו? אמר לה שהוא יושב ומזווג זיווגים‪.‬‬
‫התפלאה‪ ,‬והשיבה שאף היא יכולה‬
‫לעשות כן ולזווג את העבדים והשפחות‬
‫שלה‪" .‬אמר לה אם קלה היא בעיניך קשה‬
‫היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים‬
‫סוף" מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף‬
‫שפחות וזיווגה אותם בלילה אחד‪ .‬למחרת‬
‫באו אליה חבולים ופצועים‪ ,‬כי לא רצו זה‬
‫את זה‪ .‬אמרה לר' יוסי בר חלפתא "לית‬
‫אלוה כאלהכון אמת היא תורתכון נאה‬
‫ומשובחת יפה"‪ .‬עוד אמר לה שהקב"ה‬
‫מזווגם בעל כרחם שלא בטובתם‬
‫ככתוב‪" :‬אלהים מושיב יחידים ביתה‬
‫ּכֹושרֹות"‬
‫מוציא אסירים ַּב ָ ׁ‬
‫מטרונה סבורה שזיווג בין בעל לאישה הוא‬
‫דבר טבעי‪ ,‬אוהבים ומתחתנים‪ ...‬ומדוע צריך‬
‫לשם כך את מלך מלכי המלכים? משיב לה ר'‬
‫יוסי‪ :‬דעי שהזיווג בין איש לאישה הוא נס גמור‪,‬‬
‫כי באופן טבעי לא מסתדרים‪ ,‬שהרי למה יתחתן‬
‫אדם אם צריך פתאום להגביל עצמו‪ ,‬לוותר‪,‬‬
‫להתחייב‪ ...‬וכמו שאומר מהר"ל "אין זיווג האדם‬
‫טבעי‪ ,‬רק הוא מן ה' יתברך החיבור והזיווג‪ ,‬לכן‬
‫יש באיש ואשה י‪-‬ה‪ ,‬לפי שהוא ית' מחבר אותם‪,‬‬
‫ולכך אין זה נכנס בהנהגת הטבע"‪.‬‬
‫לפי אותו עיקרון לא רק זיווג בין שניים אינו‬
‫טבעי אלא כל סדר שיש בעולם איננו טבעי‪.‬‬
‫השאיפה בעולם היא לכאוס‪ .‬קל להרוס מאשר‬
‫ִלבנות‪ .‬העולם בנוי על יסוד האנתרופיה‪ ,‬כיוון‬
‫שהוא בא מתוהו‪ .‬לכן כל סדר שיש בעולם‬
‫מכוון‪ ,‬בעל כוונה רצון ויכולת‪ .‬סדר‬
‫מעיד שיש ַ‬
‫המציאות מתבטא בכל ההוויה כולה‪ .‬ה' מזווג‬
‫זיווגים‪ ,‬עושה סדר בעולם‪ .‬מתאים בין ‪ -‬שמים‬
‫וארץ‪ ,‬טוב ורע‪ ,‬קודש וחול‪ ,‬עליונים ותחתונים‬
‫‪ 4‬באהבה ובאמונה‬
‫ועוד‪ .‬ההרמוניה שבעולם היא 'מזווג זיווגים'‪ .‬מכאן‬
‫ברור שמה שעושה ה' בעולם הוא לזווג זיווגים בכל‬
‫הרבדים שבמציאות‪ ,‬כשהשיא של תהליך ההרמוניה‬
‫העולמית הוא בין איש לאשתו‪ .‬ובאמת כל התאמה‪,‬‬
‫כל תפקוד הרמוני‪ ,‬מעוררים אצלנו הנאה – כמו‬
‫תמונה יפה‪ ,‬תובנה כלשהי‪ ,‬זוגיות מוצלחת וכו'‪.‬‬
‫מה כוונתו של רבי יוסי שאמר‪" :‬אם קלה היא‬
‫בעיניך קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא"? וכי יש‬
‫דבר שהוא יתברך מתקשה? קשה‪ ,‬פירושו חשוב‪ .‬זהו‬
‫הדבר חשוב בעיני ה'‪ .‬ה' ברא בעשרה מאמרות את‬
‫העולם ולא באחד ‪ ,‬כדי להורות שזה חשוב בעיניו‬
‫ולכן עשה אותו בכמה שלבים‪ .‬קריעת ים סוף היא‬
‫נס חשוב‪ ,‬ולכן כביכול קשה‪ .‬כשם שהכי לא טבעי‬
‫שהמים יתחלקו‪ ,‬כך לא טבעי ששניים יתאחדו‪.‬‬
‫בקיעת הים היא תופעה נסית הכי גדולה בעולם‪ ,‬כי‬
‫הים הוא אחדותי בטבעו‪ ,‬הוא נפתח ונסגר שוב‪ .‬כך‬
‫האדם‪ .‬אדם היה מחובר תחילה לחוה‪ ,‬וה' ברצונו‬
‫הפרידם לשניים‪ ,‬זה סוד הנסירה‪ .‬עתה תפקידם‬
‫להתאחד שוב‪ ,‬כשהתאחדות זו היא ברמה הרבה‬
‫יותר גבוהה‪ ,‬כיוון שהם עושים זאת בבחירה‪ .‬כמו‬
‫בזיווג‪ ,‬כך בים‪ .‬אחרי שטבע נשבר‪ֶ ,‬שיָם נבקע‪ ,‬זה כבר‬
‫ים אחר ‪ -‬שמתאים את עצמו לרצון האלקי‪ .‬הטבע‬
‫נקרע מפני המגמה הישראלית‪ .‬יש פה דבר נסי‪ .‬כך‬
‫גם בני זוג בהתאחדם מגלים משהו הרבה יותר עליון‪.‬‬
‫קריעת הים היא גודל הנס‪ ,‬ובאותה עוצמה נס הזיווג‬
‫ שתי ישויות היודעות להסתדר זו עם זו‪.‬‬‫הטעות של מטרונא היתה שזיווגה אותם בעל‬
‫כורחם‪ ,‬והנה לכאורה זה מה שעושה גם הקב"ה‪,‬‬
‫שלוקח ומזווג אנשים שלא בטובתם‪ ,‬בעל כורחם!‬
‫אלא ההבדל הוא‪ ,‬שה' עושה את הזיווג לא כדי‬
‫שיהיה טוב ונעים‪ ,‬כמו שחולם כל זוג בעולם‪ .‬זו‬
‫אינה תכלית העולם‪ .‬ובאמת תמיד יש משהו מטריד‪,‬‬
‫אנשים חיים בדאגות‪ ,‬בין לעצמם בין לעם ישראל‪.‬‬
‫אם זו היתה המטרה אז זה פספוס‪ ....‬אם כן מה‬
‫המטרה של הקב"ה? ‪ -‬תיקון‪ ,‬עבודה‪ .‬כדי להתעלות‪,‬‬
‫לתקן ולהשתנות‪ ,‬האדם צריך צרות‪ ,‬בלעדיהן לא‬
‫יתקן את עצמו אלא יישאר סטטי! תיקון האדם הוא‬
‫דווקא במסגרת הזוגית והמשפחתית אשר משייפת‬
‫ומייצבת את האדם‪ ,‬ובונה אותו ‪ -‬זה לא בטובתם‬
‫לקראת ט"ו באב‬
‫אלא לטובתם! ה' מפגיש שני אנשים‪ ,‬לא מרוצים‬
‫תחילה זה מזה‪ ,‬עד שמתחיל תהליך התאחדות‬
‫שמצריך אותך להשפיל את עצמך‪ ,‬או שדווקא‬
‫לרומם עצמך שתהיה ראוי לאשתך‪ ...‬כלומר‪ ,‬יש‬
‫דינמיקה‪.‬‬
‫הקב"ה עושה סולמות‪ ,‬משפיל ומרים מוריד‬
‫ומעלה‪ ,‬עד שאדם הולך ומזדכך‪ .‬זה האידיאל‬
‫שצריך לשאוף אליו‪ .‬באופן טבעי חושבים שאנשים‬
‫מתחתנים כי אוהבים‪ ,‬ומתחתנים כדי ליהנות‪,‬‬
‫אבל רבים שהתחתנו מאהבה גדולה מגיעים לכך‬
‫שהאהבה נשברת ורבים מתגרשים או שחיים‬
‫בתסכול‪ .‬איפה כל הרומנטיקה? כל האהבה?‬
‫יוצא שהמודל הזה קרס‪ .‬לכן כשמטרונה תפסה‬
‫את העיקרון הזה היא התלהבה מאפשרות הגילוי‬
‫ששניים בחרו והצליחו לחיות ביחד‪.‬‬
‫כך הקב"ה עם כנסת ישראל‪ .‬כך ה' מגלה את‬
‫שמו בעולם ויודע איפה לתת בחירה לכנסת‬
‫ישראל‪ ,‬והיא יודעת איך לחיות לפי תורת ה'‪ .‬זו‬
‫המטרה – לגלות את האידיאל הזה‪ ,‬שהרי אם‬
‫זכו ‪ -‬שכינה ביניהם‪ .‬אנו רוצים לבנות כאן דגם‬
‫של מערכת יחסים אידיאלית בין הקב"ה לכנסת‬
‫ישראל‪ .‬לומדים לצאת מפרטיותנו‪ .‬ים סוף הוא‬
‫ים עם סֹוף‪ ,‬וקריעתו ‪ -‬ובמקרה שלנו זיווגו של‬
‫אדם‪ ,‬מאפשר‪ ,‬על ידי חיי משפחה ‪ -‬להגיע לממד‬
‫של אינסוף! מהו "מוציא ממצרים"? זה שאומר‬
‫הבן אדם‪ :‬כך אני וזהו‪ ,‬לא רוצה להשתנות ‪ -‬אלו‬
‫המצרים שלו‪ ,‬המוגבלות שלו והוא צריך לצאת‬
‫ְ‬
‫לאינסופיות שלו‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬מי שמבין את המגמה הזאת‪ ,‬מבין שכל‬
‫המשברים שעוברים עליו באים לבנות אצלו‬
‫משהו‪ .‬ובעצם בכל מה שקורה הבחירה שלנו היא‬
‫או להתנגד ולהתמרמר או ללמוד לקח ולהיבנות‪.‬‬
‫"בכושרות" – יש מי שאומר שירה‪ ,‬מי שמבין את‬
‫העיקרון הזה מתעלה ואומר שירה‪ ,‬ויש מי שלא‬
‫רוצה להבין – ובוכה‪ .‬על כן ט"ו באב הוא אחד‬
‫הימים הטובים לישראל כי ביום הזה למדנו כיצד‬
‫לסלוח איש לרעהו‪ ,‬ולאהוב בלי תנאים‪.‬‬
‫קבוצה של תלמידים מעוניינת להוציא ספר חדש של הרב פיירמן‬
‫על תפילה ומבקשת תרומה להוצאה‪ 0546-305402 .‬יוסף‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫לפרשה‬
‫הרב זיו רוה‬
‫הקדמה כוללת לספר דברים‬
‫קושיות כבדות עולות מיד בבואנו לנסות‬
‫להבין מעט את עניינו של ספר משנה תורה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬הספר כתוב בסגנון שונה מכל שאר‬
‫חומשי התורה‪ ,‬שבכולם נאמר תמיד בגוף‬
‫שלישי‪" ,‬וידבר ה' אל משה"‪ ,‬ואילו כאן הרצאת‬
‫הדברים בגוף ראשון כאילו אמרם משה מפי‬
‫עצמו‪ .‬האם ספר זה נאמר מפי הגבורה‪ ,‬כמו ד'‬
‫חומשים הראשונים‪ ,‬או שמא משה מפי עצמו‬
‫אמרו‪ ,‬על מנת לבאר את המצוות הצריכות‬
‫ּתֹורה ַהּזֹאת"?‬
‫"הֹואיל מ ֶֹׁשה ֵּב ֵאר ֶאת ַה ָ‬
‫ִ‬
‫ביאור‪,‬‬
‫ועוד חז"ל מחריפים את הקושי (מגילה לא ב)‬
‫באומרם‪ ,‬שקללות שבתורת כהנים‪ ,‬אמר משה‬
‫מפי הגבורה‪ ,‬ואילו קללות שבמשנה תורה‪,‬‬
‫משה מפי עצמו אמרן! כיצד אפשר לומר זאת‪,‬‬
‫והרי אמרו חז"ל (סנהדרין צט א)‪ ,‬על הפסוק "כי‬
‫דבר ה' בזה" – "זה האומר אין תורה מן השמים‪.‬‬
‫ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים‪ ,‬חוץ‬
‫מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אלא‬
‫משה מפי עצמו זהו 'כי דבר ה' בזה'!" וכן‪ ,‬בספר‬
‫דברים מופיעות מצוות רבות‪ ,‬שלא נזכרו כלל‬
‫בספרים הקודמים‪ ,‬ואפילו ברמז‪ ,‬הייתכן הדבר‪,‬‬
‫שהוסיף משה מצוות מדעת עצמו‪ ,‬אשר לא צוה‬
‫אותם ה' ית'?‬
‫מבאר המלבי"ם כי כל הקושיות מתבארות‬
‫מיד בחמשת הפסוקים הפותחים את הספר‪.‬‬
‫תחילה הודיע ה' יתברך עניין הי"א פרקים‬
‫"א ֶּלה ַה ְּד ָב ִרים‬
‫הראשונים‪ ,‬שנקראו בשם 'דברים'‪ֵ ,‬‬
‫ֲא ֶׁשר ִּד ֶּבר מ ֶֹׁשה ֶאל ָּכל יִ ְׂש ָר ֵאל ְּב ֵע ֶבר ַהּיַ ְר ֵּדן‪ "...‬אין‬
‫אלו אלא דברי תוכחה ומוסר של משה‪ ,‬כדרך‬
‫"א ֶּלה ַה ְּד ָב ִרים ֲא ֶׁשר ִּד ֶּבר‬
‫המדּבר ודורש בארוכה‪ֵ ,‬‬
‫ְ‬
‫מ ֶֹׁשה"‪ .‬והנה בתחילה‪ ,‬במהלך השנים במדבר‪ ,‬דיבר‬
‫משה מעצמו‪ ,‬מבלי ציווי ה'‪ ,‬והוכיח את בני ישראל‬
‫על מעשיהם כפעם בפעם‪ ,‬בזמנים ובמקומות‬
‫שונים‪ .‬ומזכיר י"א מקומות שהוכיחם שם והם‪:‬‬
‫במדבר‪ ,‬בערבה‪ ,‬מול סוף‪ ,‬בין פארן‪ ,‬ובין תפל‪ ,‬לבן‪,‬‬
‫בחצרות‪ ,‬די זהב‪ ,‬וכמ"ש הראב"ע‪ .‬וכל תוכחה‬
‫היתה ביום מיוחד‪ ,‬סה"כ ביחד אחד עשר יום‪,‬‬
‫ובאשר חשב שמונה מקומות אומר שהג' מקומות‬
‫שהוכיחם עוד ג' ימים היו‪ :‬מחורב‪ ,‬דרך הר שעיר‪,‬‬
‫עד קדש ברנע‪.‬‬
‫והנה מחמת שהדברים הללו‪ ,‬דבר משה מדעת‬
‫עצמו‪ ,‬כדרך מנהיג הדורש ומוכיח‪ ,‬לא היה לו‬
‫רשות כלל‪ ,‬לכתבם בספר‪ .‬ואף אם היה כותבם‪ ,‬לא‬
‫היתה בהם קדושת ספר תורה‪ ,‬אלא היה עניינם‬
‫כדברי תוכחה שנאמרו עפ"י חכם‪ ,‬או כדברים‬
‫שדבר איש הרוח‪ ,‬ברוה"ק‪ .‬אולם‪ ,‬בשנת הארבעים‪,‬‬
‫באחד לחדש שבט‪ ,‬צוה הקדוש ברוך הוא למשה‪,‬‬
‫לאמרם שנית לישראל‪ ,‬אך הפעם‪ ,‬בצווי מפי הגבורה‪.‬‬
‫ועוד ציוה לו‪ ,‬שיכתבם בספר מפי ה'‪ ,‬לא כפי הסדר‬
‫שאמרם בי"א מקומות הנ"ל‪ ,‬רק בסדר אחר שסדר ה'‪.‬‬
‫וז"ש "וַ ִיְהי ְּב ַא ְר ָּב ִעים ָׁשנָ ה ְּב ַע ְׁש ֵּתי ָע ָׂשר ח ֶֹדׁש ְּב ֶא ָחד‬
‫ַלח ֶֹדׁש ִּד ֶּבר מ ֶֹׁשה ֶאל ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל ְּככֹל ֲא ֶׁשר ִצּוָ ה ה' אֹתֹו‬
‫ֲא ֵל ֶהם"‪ ,‬עד סוף ספר משנה תורה‪ ,‬הכל נכתב עפ"י‬
‫ה'‪ ,‬ולא כתב מדעתו אף קוצו של יו"ד‪ ,‬ולכן דינו‪,‬‬
‫ככל יתר הספרים‪ ,‬שנכתבו מפי ה'‪.‬‬
‫נמצאנו למדים שתחילת ספר דברים עניינה‬
‫תוכחות משה‪ ,‬שזה עתה נצטווה לכתבם‪ .‬אכן‪,‬‬
‫החלק השני של הספר‪ ,‬מפרק י"ב והלאה‪ ,‬נקרא‬
‫ּתֹורה‬
‫"הֹואיל מ ֶֹׁשה ֵּב ֵאר ֶאת ַה ָ‬
‫ִ‬
‫כאן בשם 'תורה'‪,‬‬
‫ַהּזֹאת"‪ .‬כוונת הפסוקים מתבהרת‪ ,‬ע"פ דעת‬
‫ר"ע בזבחים (דף קטו‪ ,):‬שכל המצות נאמרו‬
‫למשה בכלליהם ופרטיהם בסיני‪ ,‬אלא שמשה‬
‫ע"ה‪ ,‬לא אמרן תכף‪ ,‬אלא כל פרשה ופרשה‪,‬‬
‫נאמרה בשעתה‪ ,‬בעת שצוהו ה' לדבר אותה אל‬
‫בני ישראל‪ .‬כידוע‪ ,‬פרשיות רבות נאמרו בהר‬
‫סיני‪ ,‬ועוד שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם‬
‫המשכן‪ ,‬וחלקן נאמרו מעט מעט במהלך השנים‬
‫במדבר‪ ,‬כל אחת בשעתה‪ ,‬למעט הפרשיות‬
‫שנאמרו בערבות מואב ערב הכניסה לארץ‪ .‬כל‬
‫זמן שהיה משה חי‪ ,‬היו יתר המצוות שעדיין‬
‫לא נאמרו שמורות בלבו‪ .‬אולם משהגיע זמנו‬
‫להיפטר‪ ,‬שמאז אין נביא רשאי לחדש דבר‪ ,‬היה‬
‫מוכרח לחתום תורה בלמודה‪ .‬או אז צוהו ה'‬
‫לדבר אל בני ישראל‪ ,‬את כל המצות שמפרק‬
‫ּתֹורה‬
‫"הֹואיל מ ֶֹׁשה ֵּב ֵאר ֶאת ַה ָ‬
‫ִ‬
‫י"ב ואילך‪ ,‬ועז"א‬
‫ַהּזֹאת"‪ ,‬כתיבה מבוארת ומפורשת לכל קורא‪,‬‬
‫למען ירוץ הקורא בו‪ ,‬ולא תהיה עוד חתומה‬
‫בלב השליח‪ ,‬רק תהיה תורה שלמה‪.‬‬
‫ויקרא שמו‬
‫בעולם‪...‬‬
‫מגזין הנוער של עולםקטן‬
‫קיבל שם חדש‬
‫ואתם זכיתם‬
‫בפרסים שווים!‬
‫והזוכים הם‪:‬‬
‫מערכת קריוקי אדיר בוחניק‪ ,‬צפת תיק טיולים אודליה ניצן‪ ,‬יבנה‬
‫דיסקים‪ :‬הראל בוצחק‪ ,‬קרית שמואל‪ ,‬בעז אלימלך‪ ,‬דימונה‪ ,‬דביר ניאזוף‪ ,‬ירושלים‪ ,‬שירה ואחיה סקורי‪,‬‬
‫קדומים‪ ,‬איתן שטרן‪ ,‬יצהר‪ ,‬עטרת שטינברג‪ ,‬רעננה‪ ,‬יוכבד גרבי‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬דניאל סויסה‪ ,‬קרית אתא‪,‬‬
‫נהוראי אביאל‪ ,‬נתיבות‪ ,‬תהילה רבקה מנסהיים‪ ,‬יד בנימין‪ ,‬תמי הירשברג‪ ,‬חיפה כרטיס לאנדרדוס‪ :2‬רננה‬
‫שטרנברג‪ ,‬עמיחי כונן‪ ,‬עידית קאפח‪ ,‬דב עציון‪ ,‬יעקב תבל‪ ,‬חגית דמארי‪ ,‬לילך תנעמי‪ ,‬עוז פנטון‪ ,‬ידידיה‬
‫מרקוס‪ ,‬דוד אהרון שמרון חולצת עולם קטן‪ :‬ישראל ממן‪ ,‬גיא גוטדינר‪ ,‬נועה פרידמן‪ ,‬אחינעם בלאו‪,‬‬
‫סמדר סבן‪ ,‬יונת כהן‪ ,‬הראל מטלו‪ ,‬הדרי לרנר‪ ,‬דניאל קרל‪ ,‬ישי לרר‪ ,‬אייל פרץ‬
‫נכנסים ל‪-‬‬
‫‪www.okm.co.il‬‬
‫ועושים מנוי!‬
‫או ‪077-6621690‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪5‬‬
‫אסתר אברהמי‬
‫על אלה אני בוכיה‬
‫השבוע‪ ,‬עת החלו תשעת הימים‪ ,‬התנגן בתוכי‬
‫הפסוק‪" :‬על אלה אני בוכיה עיני יורדה מים‪ ,‬כי‬
‫רחק ממני מנחם משיב נפשי" (א טז)‪ .‬אני בוכיה‪,‬‬
‫על זוגות רבים‪ ,‬רבים מידי‪ ,‬שנאבקים ונלחמים‬
‫זה בזה‪ .‬זוגות שמשוועים לאהבה ואינם יודעים‬
‫לתת ולקבל‪ .‬אילו רק למדו כראוי לפני הנישואין‪,‬‬
‫היו יכולים לחיות חיי אושר‪ .‬אני בוכיה על הזוגות‬
‫שמתגרשים‪ ,‬לא מפני שאינם מתאימים‪ ,‬אלא מפני‬
‫שאינם עובדים על יצירת התאמה‪ .‬מתגרשים ‪ -‬כי‬
‫התחתנו במטרה לקבל ולא כדי לתת‪ .‬מתגרשים ‪-‬‬
‫כי האגו חשוב יותר‪.‬‬
‫אני בוכיה על ילדיהם הקרועים בין ההורים‪ .‬ילדים‬
‫רכים וגם בוגרים‪ ,‬שזקוקים להגנה‪ ,‬הדרכה וסמכות‬
‫הורית שאיננה ומרגישים תלושים‪ .‬אני בוכיה על‬
‫הרווקים והרווקות שלא מצאו מנוח לנפשם‪ ,‬כי‬
‫חלקם מחפשים חיי נוחות ללא מאמץ ומחויבות‪.‬‬
‫אני בוכיה על זוגיות כואבת ו‪/‬או אויבת ועל זוגיות‬
‫שאיננה‪ .‬אני בוכיה‪ ,‬כי זה נראה כמגפה וכמחלה‪,‬‬
‫שגם כאשר יודעים מה התרופה‪ ,‬אין מוטיבציה‬
‫וכוחות נפש‪ ,‬לשינוי ולטיפול שורש‪.‬‬
‫כי זוגיות ‪ -‬היא בניין עם ישראל וחוסנו הלאומי‪ .‬כי‬
‫זוגיות היא יצירה של חיים חדשים‪ ,‬גם של בני הזוג‬
‫וגם של הצאצאים‪.‬‬
‫< המשך המאמר של הרב אבינר מעמוד ‪8‬‬
‫דברים‪ ,‬זה היה שייך רק בימים מקדם אבל עכשיו‬
‫איך נשלה את עצמנו כשאנו יודעים ברוב המקרים‬
‫באומדנא דמוכח שלא יקיימו אח"כ את המצוות ואין‬
‫לבם כלל לזה ובדאיכא אומדנא דמוכח אף דברים‬
‫שבלב הווי דברים" (ג כח)‪.‬‬
‫וכן כתב הגריא"ה הרצוג‪" :‬ודע שאעפ"י שהדין כבר‬
‫מימי התנאים ז"ל הוא שבדיעבד כולם גרים הם‪ ,‬יש לי‬
‫חשש רציני בזה"ז‪ ,‬לפי שלפנים בישראל‪ ,‬היה העבריין‬
‫נבזה ונרדף בעמו‪ ,‬וע"כ כשקיבל עליו גוי יהדות‪ ,‬אעפ"י‬
‫שהסיבה הראשונה שהניעתו לכך היתה אישות‪ ,‬הרי‬
‫ידע שיהא מצבו רע מאד בחברה היהודית‪( ,‬ומהחברה‬
‫במגילת איכה‪ ,‬יש תיאורים רבים של ירושלים‪,‬‬
‫המייצגת את עם ישראל‪ ,‬כבת זוג של ה' ולא בכדי‪ .‬יש‬
‫בכנסת ישראל בגידה‪ ,‬טומאה‪ ,‬כאב‪ ,‬צער‪ ,‬בכי וכד'‪.‬‬
‫על מה הייתה שואה כזו המתוארת במגילה‪ ,‬לעם‬
‫ישראל ולירושלים??‬
‫על עוזבם את ה'‪ .‬כי ה' הוא בן הזוג של ישראל‪ .‬זו‬
‫ברית עולם‪ ,‬שאין בה יכולת לגירושין‪ .‬אך בגלל‬
‫מערכת יחסים של בגידה בה'‪ ,‬רצון לקבל מבלי לתת‬
‫ונהירה אחר חיי נוחות ללא מחויבות‪ ,‬יש ריחוק זמני‬
‫וכואב‪ .‬כבר פעמיים זה קרה לעם ישראל‪ ,‬שלא עמדו‬
‫בברית וה' הרחיקם ממנו‪ .‬עם זאת‪ ,‬מרוב אהבתו‬
‫הגדולה שאינה תלויה בדבר‪ ,‬ה' נמצא בקרבת כנסת‬
‫ישראל בהסתרה ושומר עליה מקרוב‪ .‬למרות ידיעה‬
‫זו‪ ,‬כאב הריחוק וההסתרה‪ ,‬עוצמתי מאד‪ .‬כנסת‬
‫ישראל‪ ,‬עסוקה בניסיונות לשרוד בחיים‪ ,‬עד כי‬
‫שכחה‪ ,‬שחיים ללא זוגיות אינם חיים‪ .‬כבר התרגלה‬
‫למצב של בדיעבד והפכה אותו ללכתחילה ואולי‬
‫אפילו לאידיאל‪.‬‬
‫במצב כזה‪ ,‬אין ציפיה וכמיהה לזוגיות מחודשת‪ ,‬כך‬
‫שאין סיכוי לשינוי‪.‬‬
‫ריבונו של עולם אינו רוצה להשלים עם המצב‪ ,‬כי‬
‫הוא מתגעגע‪ ,‬כמתואר בשיר השירים ולא מוותר על‬
‫כנסת ישראל‪.‬‬
‫הגויית יהא תלוש ונעקר)‪ ,‬אם לא יתנהג כתורה‪,‬‬
‫משא"כ בימינו שכ"כ הרבה יש חפשים‪ ,‬ולא רק שאינם‬
‫מתקשים בגלל זה‪ ,‬אלא שעומדים עוד בראש האומה‬
‫והקהלות‪ ,‬וע"כ יש לחוש שאיננו באמת מקבל עליו‬
‫לשמור את המצוות‪ ,‬אלא שמשום הסיבה‪ ,‬הוא אומר‬
‫בפיו‪ ,‬אבל לבו בל עמו‪ ,‬והריטב"א אומר שאגב אונסו‬
‫גמר וקיבל‪ ,‬ובימינו י"ל שאגב אונסו הוא אומר מה‬
‫שאומר אבל למה לו לגמור בדעתו לשמור באמת וד"ל‪,‬‬
‫וע"כ היום האחריות מוטלת ביותר על הרב להתבונן‬
‫בכל מקרה עד שתתישב דעתו עליו שבני אדם הללו‬
‫מסתבר שבאמת ישמרו את דת קדשנו" (שו"ת היכל‬
‫יצחק אה"ע א כא)‪.‬‬
‫תֹוכם"‬
‫"וְ ָעׂשּו ִלי ִמ ְק ָּדׁש וְ ָׁש ַכנְ ִּתי ְּב ָ‬
‫ְׁש ִכינָ ה ִמ ְת ַּד ֶּפ ֶקת‬
‫ְמ ַב ֶּק ֶׁשת ְּפ ָת ִחים‬
‫עּולים‬
‫וְ ֵהם נְ ִ‬
‫צּומה‬
‫ַעיִ ן ֲע ָ‬
‫ייתכן‪ ,‬שאולי משום כך‪ ,‬הוא שולח לנו רמזים ברורים‬
‫יותר‪ ,‬בצורה של סבל וצער בזוגיות שישנה ושאיננה‪.‬‬
‫אולי נבדוק ונלמד איך חיים בהנאה בזוגיות ולא רק‬
‫איך לשרוד‪ .‬אולי מתוך כך‪ ,‬ניזכר בצורך הקיומי‪,‬‬
‫של חיבור זוגי עם הקב"ה‪ .‬אולי אם נעבוד על‬
‫המידות ונלמד לתת ולהקשיב‪ ,‬להבין ולקבל את בן‬
‫הזוג‪ ,‬בענווה ובהכרת הערך העצמי‪ ,‬נכיר בבוראנו‬
‫בבחינת‪ :‬צמאה נפשי לאל חי‪.‬‬
‫הנשמה האלוקית שבתוכנו‪ ,‬שואפת להתחבר אל‬
‫מקורה‪ .‬שאיפה זו תתבטא במציאות החיים‪ ,‬אם‬
‫נבטא אותה כלפי בן הזוג‪ ,‬כעין סטאז'‪ .‬אז יהיה לה‬
‫תוקף ממשי‪.‬‬
‫ניתן יהיה להשליך את התממשות הערגה והכמיהה‬
‫בזוגיות‪ ,‬כלפי זוגיות רוחנית‪ ,‬שהיא ממשית‪ ,‬מעצם‬
‫היותנו חלק אלוה ממעל‪.‬‬
‫בעיני‪ ,‬זוהי משימת הדור לקראת גאולה שלמה‪.‬‬
‫הלוואי שנזכה‪ ,‬להיות מן העוזרים להוריד שכינה‬
‫בבית הפרטי והלאומי‪.‬‬
‫לא לחינם עם ישראל מבקש בסיום המגילה‪:‬‬
‫ׁשּובה)‪ַ ,‬ח ֵּדׁש‬
‫יבנּו ה' ֵא ֶליָך ונשוב (וְ נָ ָ‬
‫"ה ִׁש ֵ‬
‫ֲ‬
‫יָ ֵמינּו ְּכ ֶק ֶדם" (ה' כ"א)‪ .‬אמן‪.‬‬
‫*יועצת אישית זוגית ומדריכת כלות‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ⴀ ‪ 픅񃠀픅 񃠀퀅񃠀 ㄀㠀‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪픅 턅‬‬
‫‪ Ⰰ񃠀󃠀 퐅턅 ‬‬
‫‪ ⸀퀅  픅 񃠀턅‬‬
‫󃠀‬
‫‪픅툅 휅 Ⰰ퐅‬‬
‫‪ 퐅휅픅㠀턅픅 퐅‬‬
‫ ‪ 㔀㐀ⴀ㘀㄀㐀　㜀㤀㠀 픅퀅 Ⰰ　㔀　ⴀ㜀㠀㈀㠀㘀㌀㤀‬‬
‫עֹוט ִפים ַהּיָ ִמים‬
‫ְ‬
‫ֶׁש ֵהם זֵ ֶכר ַל ֻח ְר ָּבן‬
‫חֹוד ִרים‪ ,‬וְ נֹוגְ ִעים‪...‬‬
‫וְ ְ‬
‫פתוחים גם‬
‫במוצ"ש‬
‫ּדֹופק‬
‫ּדֹודי ֵ‬
‫קֹול ִ‬
‫ּומ ַב ֵּקׁש‪ִּ :‬פ ְת ִחי ִלי ַר ְעיָ ִתי‬
‫ְ‬
‫וְ ִהיא ֶׁש ָּת ִמיד ְמ ַב ֶּק ֶׁשת‬
‫ֵאינָ ּה ַמ ֲאזִ ינָ ה‬
‫ּבֹוכּיָ ה נִ ְפ ַק ַחת‬
‫ַעיִ ן ִ‬
‫טֹובה‬
‫וְ ָהיְ ָתה ְל ַעיִ ן ָ‬
‫ּמֹולה‬
‫אֹזֶ ן ֲע ֵר ָלה נִ ָ‬
‫יבה‬
‫ַקּשׁ ָּובה ַלּקֹולֹות ִמ ְּס ִב ָ‬
‫אֹוהב‬
‫ִמ ְת ַר ֵּכְך ַה ֵּלב‪ ,‬וְ ֵ‬
‫ּומ ִכיל ָּכל ְּכ ֵאב‬
‫ֵמ ִבין ֵ‬
‫ּומ ְתּגַ ְעּגֵ ַע‪...‬‬
‫ִ‬
‫זֹועק ַא ָּבא‬
‫קֹורא ֵ‬
‫וְ ֵ‬
‫ֲעׂשּו ִלי ִמ ְק ָּדׁש וְ ֶא ְׁשּכֹנָ ה‬
‫רּודים ָּב ֲע ָס ִקים‬
‫ָּובנָ יו ְט ִ‬
‫נִ ְת ַק ָּשׁ ה ִל ָּבם‪.‬‬
‫ְׁש ָע ִרים נִ ְפ ָּת ִחים‬
‫יֹור ֶדת ְׁש ִכינָ ה‬
‫וְ ֶ‬
‫וְ דֹוד ִמ ְת ַּד ֵּפק נַ ֲענָ ה‬
‫חצי שעה אחרי‬
‫צאת השבת‬
‫וופל משפחתי‬
‫יפה‬
‫‪ 6‬באהבה ובאמונה‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫לשולחן השבת‬
‫האביר במסכה השחורה‬
‫הגיע הזמן לזוז!‬
‫ָׁשלֹום יְ ָל ִדים!‬
‫בספר דברים שהשבת אנחנו מתחילים‪,‬‬
‫משה רבנו חוזר ומזכיר לעם ישראל כל מיני אירועים‪.‬‬
‫הוא פותח באמירה שאמר ה' לישראל בהר חורב‪,‬‬
‫לאחר שקיבלו ממנו את התורה ממש מכל הלב‪.‬‬
‫ה' ביקש מהם להפסיק כבר לשבת סביב ההר‪,‬‬
‫ולהמשיך במסע שלהם דרך המדבר‪.‬‬
‫בהר סיני הגיע העם למדרגות רוחניות מאד גבוהות‪,‬‬
‫הם היו עסוקים כל היום בתורה ובקיום מצוות‪.‬‬
‫אך למרות שהכי קל ונוח ופשוט להישאר שם‪,‬‬
‫לא זו המטרה שלשמה ברא ה' את העולם‪.‬‬
‫אין לה' צורך בעוד מלאכים שנמצאים בעולמות‬
‫עליונים‪ ,‬הוא רוצה שנגלה שהוא יכול להופיע גם‬
‫במקומות הכי נמוכים‪.‬‬
‫לכן הוא דורש מאיתנו להפסיק לשבת בנחת‬
‫וליהנות מזיו השכינה‪ ,‬אלא לקום וללכת לארץ‬
‫ישראל ולהתחיל לעבוד את האדמה‪ ,‬לבנות חיים‬
‫מלאים של אומה עם צבא וכלכלה‪ ,‬ודווקא בתוך‬
‫עולם החומר להצליח לחיות בקדושה‪.‬‬
‫אנחנו זכינו לחיות בתקופה מאד מיוחדת וגדולה‪,‬‬
‫בה מתחילה ממש להתגשם מטרתה של הבריאה‪.‬‬
‫חזרנו לארץ ישראל והקמנו מדינה לתפארת‪,‬‬
‫בנינו ערים‪ ,‬סללנו כבישים‪ ,‬עשינו עבודה נהדרת!‬
‫אך בואו לא נשכח שהלב של הכול עדיין חרב‪,‬‬
‫אסור לשבת בשלווה ‪ -‬חייבים להתערב!‬
‫אז בואו נעשה הכל כדי להרבות באהבת חינם‪,‬‬
‫וכך נהיה שותפים בבניין בית המקדש שיאיר את‬
‫העולם‪.‬‬
‫שלכם באהבה‪ ,‬יאיר‪.‬‬
‫לילדים‬
‫באהבה‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫פרק כ"ז‬
‫בפרק הקודם‪ :‬טל נשארת לבד ביער‬
‫ועוקבת אחרי האביר‪ .‬היא עוצרת‬
‫מול חבורת צלבנים שיושבת בקרחת‬
‫היער ומתחבאת מאחורי אחד‬
‫העצים‪.‬‬
‫הצלבנים ישבו מסביב למדורה‪,‬‬
‫דיברו ביניהם בקולי קולות וצחקו‬
‫צחוק גס ומגעיל‪ .‬לא הבנתי מילה‬
‫ממה שהם אמרו‪ ,‬כמובן‪ ,‬כי הם‬
‫דברו משהו שנשמע כמו גרמנית‪.‬‬
‫מישהו הביא חתיכת בשר גדולה‬
‫ובעזרת מין מבנה ממקלות תלה‬
‫אותה מעל המדורה‪ .‬ריח של מנגל‬
‫עלה באוויר ותוך זמן קצר כל אחד‬
‫חטף חתיכה והתחיל לאכול‪ .‬מה‬
‫אני אגיד לכם? אם אמא שלי‬
‫היתה רואה את נימוסי השולחן‬
‫שלפני אלף שנה‪ ,‬היא היתה די‬
‫מזדעזעת‪ ...‬פתאום שמתי לב‬
‫שאחד הצלבנים לא אוכל‪ ,‬רק‬
‫יושב בשקט‪ .‬הסתכלתי טוב טוב‬
‫ בטח! זה היה האביר! הוא סימן‬‫בראש 'לא' כשמישהו הציע לו‬
‫בשר‪ ,‬וישר הבנתי‪ :‬בטח האוכל‬
‫שלהם לא כשר‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬אחד הצלבנים קם‬
‫מהמעגל‪ ,‬והסתובב בשטח כאילו‬
‫הוא מחפש משהו‪ .‬ראיתי שהוא‬
‫מסתכל על האביר‪ ,‬מחפש משהו‬
‫ְּכ ִפיר ֲא ָריֹות‬
‫ָאנוּ יו ְֹר ִדים יַ ַחד‪ֲ ,‬אנִ י וְ הו ַֹרי ְל ִכוּ וּ ן ִּת ְמנָ ה‪,‬‬
‫יעים ַל ְּכ ָר ִמים ׁ ֶש ּסו ְֹב ִבים ֶאת ָה ִעיר‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר ַה ֶּד ֶר ְך עו ֶֹב ֶרת ַּד ְר ָּכם‪.‬‬
‫וּ ַמ ִּג ִ‬
‫ ַא ָּבא‪ִ ,‬א ָּמא‪ַ ,‬ה ְמ ׁ ִשיכוּ יָ ׁ ָשר‪ֲ ,‬אנִ י הו ֵֹל ְך ִמ ָּס ִביב‪.‬‬‫ ָל ָּמה?‬‫ ֲאנִ י נָ ִזיר‪.‬‬‫ ֲא ָבל‪ִ ׁ ,‬ש ְמ ׁשוֹן‪ ,‬נָ ִזיר ַרק ָאסוּ ר ִל ׁ ְש ּתוֹת יַ יִ ן אוֹ ֲענָ ִבים וְ ֵאינוֹ ָאסוּ ר‬‫ַל ֲעבֹר ֶּד ֶר ְך ֶּכ ֶרם‬
‫"סחוֹר ְסחוֹר‪ ,‬או ְֹמ ִרים ַל ָּנ ִזיר‪ ,‬וְ ַאל‬
‫ יָ דוּ ַע ִלי‪ֲ .‬א ָבל ֲאנִ י ַמ ְח ִמיר‪ְ .‬‬‫ִּת ְק ַרב ַל ֶּכ ֶרם"(‪.)1‬‬
‫אוּ ַלי ֶזה נִ ְר ֶאה ָל ֶהם מוּ ָזר‪ַ ,‬א ְך ָּכ ְך ֲאנִ י נו ֵֹהג‪ֲ .‬אנִ י ּבו ֵֹר ַח ִמ ִּנ ְסיוֹנוֹת‬
‫ידי נִ ָּסיוֹן‪ָ .‬א ְמנָ ם זוֹ ִט ְר ָחה ְּגדו ָֹלה‬
‫יאנִ י ִל ֵ‬
‫וּ ִמ ְת ַּפ ֵּלל ָּכל ּב ֶֹקר‪ַ :‬אל ְּת ִב ֵ‬
‫ָל ֶל ֶכת ִמ ָּס ִביב‪ֲ ,‬א ָבל ֲאנִ י לֹא רו ֶֹצה ְל ִה ָּכנֵ ס ְל ַמ ָּצב ּבוֹ יִ ְהיֶ ה ִּפ ּתוּ י ֶל ֱאכֹל‬
‫ֲענָ ִבים‪ַּ .‬גם ְּב ִענְ יָ נִ ים ּדו ִֹמים ֲאנִ י נו ֵֹהג ָּכ ְך(‪.)2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫ִה ֵּנה ֲאנִ י צו ֵֹעד ְל ַב ִּדי‪ ,‬וּ ִפ ְתאוֹם ֵמגִ ַ‬
‫יח ְּכ ִפיר ֲא ָריוֹת‪ַ ,‬א ְריֵ ה ָצ ִעיר ‪.‬‬
‫שוֹת נֶ גֶ ד‬
‫ִל ְכאו ָֹרה ַמ ְפ ִחיד ְמאוֹד‪ָ ,‬מה יָ כֹל ָא ָדם ּבו ֵֹדד ְּב ִלי נֶ ׁ ֶשק ַל ֲע ׂ‬
‫ַא ְריֵ ה‪ֲ .‬א ָבל ְּבאוֹתוֹ ֶרגַ ע ָצ ְל ָחה ָע ַלי רוּ ַח ד'‪ .‬נִ ַּג ׁ ְש ִּתי ָל ַא ְריֵ ה ְּב ִלי ַחת‬
‫אסתר רמתי‬
‫ושוב מסתכל עליו‪ ...‬האמת? הוא‬
‫לא מצא חן בעיני‪ .‬לא ששאר‬
‫הצלבנים נראו כאלה נחמדים‪,‬‬
‫אבל המבטים שהטיפוס הזה‬
‫שלח לעבר האביר נראו ממש לא‬
‫נעימים‪ .‬והאביר היה עסוק בלדבר‬
‫עם הצלבנים שלידו‪ ,‬ולא שם לב‬
‫לכלום‪.‬‬
‫פתאום ראיתי את הצלבן‬
‫מתכופף‪ ,‬ומתעסק במשהו שהיה‬
‫על הרצפה‪ .‬מה הוא עושה שם?‬
‫על קצות האצבעות עברתי לעץ‬
‫קצת יותר קרוב‪ ,‬ואז ראיתי בדיוק‬
‫מה הוא עושה‪ :‬הוא חפר בתוך‬
‫התיק של האביר! איזה חצוף!‬
‫מה‪ ,‬הוא לא שמע על צנעת‬
‫הפרט?‬
‫אבל אז נבהלתי באמת‪ .‬כי מתוך‬
‫התיק הוא שלף נרתיק בד‬
‫קטן עם מגן דוד עליו‪ ...‬אוי לא‪...‬‬
‫התפילין של האביר! הצלבן הביט‬
‫בזה רגע‪ ,‬חייך חיוך גדול ומרושע‪,‬‬
‫וצעק בתרועת ניצחון משהו‬
‫בגרמנית‪ .‬הפעם דווקא זיהיתי‬
‫מילה אחת‪ :‬זאת היתה המילה‬
‫'יודן'‪ .‬אפילו אני ידעתי שיודן זה‬
‫יהודי בגרמנית‪ ,‬מיום השואה‪.‬‬
‫היתה שתיקה המומה‪ ,‬ואז כולם‬
‫הביטו לעבר האביר‪ ,‬שנהיה חיוור‬
‫כמו הירח שהציץ בין העצים‪.‬‬
‫(שמשון חלק ‪)23‬‬
‫וּ ְב ִלי מו ָֹרא‪ ,‬וְ ָק ַר ְע ִּתי אוֹתוֹ ְּב ַק ּלוּ ת ׁ ֶש ּלֹא ֵּת ַא ֵּמן ‪ִ .‬ה ְר ַּג ׁ ְש ִּתי ּכו ַֹח ָעצוּ ם‬
‫ְּבתו ִֹכי‪ְּ .‬כ ָבר ָא ַמ ְר ִּתי ָל ֶכם ׁ ֶשרוּ ַח ד' ׁ ֶש ֵה ֵח ָּלה ְל ַפ ֵעם ִּבי ֵּבין ָצ ְר ָעה ְל ֵבין‬
‫ל‪-‬אנו ׁ ִֹשית ֻמ ְפ ָל ָאה‪.‬‬
‫ֶא ׁ ְש ָּתאוֹל‪ִ ,‬היא ְּגבוּ ָרה(‪ַ .)5‬ע ָּתה ִק ַּב ְל ִּתי ְּגבוּ ָרה ַע ֱ‬
‫ִמ ָּיד ַא ַחר ָּכ ְך נֶ ֶע ְל ָמה ִמ ֶּמ ִּני או ָֹת ּה ְּגבוּ ָרה‪ ,‬וְ ָח ַז ְר ִּתי ִל ְהיוֹת ָא ָדם ָרגִ יל‪.‬‬
‫לֹא ָּכל ֶרגַ ע יֵ ׁש ִלי אוֹתוֹ ּכו ַֹח‪ֶ ,‬א ָּלא ַרק ַּכ ֲא ׁ ֶשר ׁשו ָֹרה ָע ַלי ַה ׁ ְּש ִכינָ ה‪ַּ .‬גם‬
‫ָאז ֵה ֵח ָּלה רוּ ַח ד' ְל ַפ ֵעם ִּבי‪ְּ ,‬כמוֹ ַּפ ֲעמוֹן‪ִ ,‬ל ְפ ָע ִמים ֵּכן‪ִ ,‬ל ְפ ָע ִמים לֹא‪.‬‬
‫נְ בוּ ַאת ַה ְּנ ִב ִ‬
‫יאים ֵאינָ ּה ָּכל ַה ְּז ַמן‪ֶ ,‬א ָּלא ַרק ַּכ ֲא ׁ ֶשר ד' ְמנַ ֵּבא או ָֹתם(‪.)6‬‬
‫ַעל ָּכל ָּפנִ ים ַע ְכ ׁ ָשו ִק ַּב ְל ִּתי ִא ׁ ּשוּ ר ֱאלו ִֹהי ׁ ֶש ֲאנִ י הו ֵֹל ְך ַּב ֶּד ֶר ְך ַה ְּנכוֹנָ ה‬
‫ָל ַק ַחת ִא ׁ ָּשה ִמ ִּת ְמנָ ה‪ֲ .‬אנִ י ֵמ ִבין ׁ ֶש ּכו ַֹח ֻמ ְפ ָלא ֶזה‪ֶ ׁ ,‬ש ָּבא ֵמ ֵאת ד'‪,‬‬
‫יִ ְהיֶ ה ְּב ֶע ְז ִרי ְּכ ֵדי ְל ַה ִּצ ֶ‬
‫ילאת ֻא ָּמ ִתי(‪ַ .)7‬על ָּכל ָּפנִ ים לֹא ִס ַּפ ְר ִּתי ְלהו ַֹרי‬
‫ַעל ַמ ֲע ֵ ׂ‬
‫שה ְּגבוּ ָר ִתי ִעם ָה ָא ִרי(‪ִּ .)8‬ב ׁ ְש ִביל ָמה ְל ִה ְת ָּגאוֹת? ֲה ֵרי ֶזה לֹא‬
‫ִמ ּכו ִֹחי ֶא ָּלא ִמ ּכו ַֹח ד' (‪ַ .)9‬על ָּכל ָּפנִ ים ִה ַּג ְע ִּתי ָל ִא ׁ ָּשה ִמ ִּת ְמנָ ה‪ִּ .‬ד ַּב ְר ִּתי‬
‫יה‪ ,‬וְ ִס ַּכ ְמנוּ סו ִֹפית ֶאת מו ֵֹעד ַה ֲח ֻת ָּנה‪.‬‬
‫ִא ָּת ּה וְ ִעם ְקרו ֶֹב ָ‬
‫__________________________‬
‫(‪)4‬‬
‫‪ .1‬שבת יג ב‪ .2 .‬עיין מסורת הש"ס שבת שם‪ .3 .‬שופטים יד ה‪ .4 .‬שם שם ו‪.‬‬
‫‪ 5‬תרגום יונתן שם‪ .‬מורה נבוכים ב מה‪ .6 .‬רמב"ם‪ ,‬הלכות יסודי התורה פרק ז‪.‬‬
‫‪ .7‬תועליות הרלב"ג טז‪ .8 .‬שופטים יד ו‪ .9 .‬עיין מצודות דוד‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪7‬‬
‫נשמתי צועקת בקרבי‪ ,‬רוחי נוהם כארי – "אוי לבנים השוכחים את אביהם"‪.‬‬
‫וקול קורא ממרומים – "אוי לו לאב שבניו שכחוהו"‪ .‬ממעמקי סתר חביון‬
‫רוח צח נושב‪ ,‬וקול דממה דקה נשמע‪" :‬הבן יקיר לי אפרים אם ילד‬
‫שעשועים‪ ,‬כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד‪ ,‬על כן המו מעי לו‪ ,‬רחם‬
‫ארחמנו נאום ד'‪( ".‬הראי"ה‪ ,‬חדריו קפ)‬
‫אדם אם הוא ממאן אפילו במצוה אחת‪ ,‬אפילו מדברי‬
‫סופרים (בכורות ל ב)‪ .‬ומה זה שייך לימינו שאותו גר‬
‫יודע שיש הרבה מצוות ובכלל אינו מעוניין בהן?‬
‫ש‪ :‬אולי הוא מעונין בחלק?‬
‫ת‪ :‬יתכן‪ .‬זה גיור רפורמי או קונסרבטיבי‪ .‬אבל התורה‬
‫היא כל התורה כולה‪ .‬כאשר כולנו התגיירנו‪ ,‬אמרנו‪:‬‬
‫כל אשר צוה אלהים נעשה ונשמע‪ .‬כל! וכן ד' אמר‪:‬‬
‫אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי‬
‫סגולה מכל העמים (שמות יט ה)‪ .‬נחזור לדברי הרמב"ם‬
‫שכתב‪" :‬גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו‬
‫המצוות ועונשן וכו'" (הלכות איסורי ביאה יג יז)‪ ,‬הוא‬
‫בכל זאת גר כיון שטבל לשם גרות (כך מסביר הלבוש)‬
‫עם כל ההשלכות‪.‬‬
‫ש‪ :‬יש גם אומרים שדי בכך שהגר יכריז שהוא מקבל‬
‫צבא‬
‫בוגרי‬
‫תכנית‬
‫בישיבת עטרת ירושלים‬
‫אם אתה מעוניין בלימוד תורה בעמקות‬
‫אם אתה מעוניין לבנות את אישיותך‬
‫ולעצב את המשך דרכך מתוך תורה‬
‫מקומך אתנו!‬
‫ות הרב שלמה אבינר שליט"א‬
‫בראש‬
‫"‬
‫ירושלים ת את‬
‫י‬
‫שיב‬
‫המחלקה הכלכלית‬
‫‪ 8‬באהבה ובאמונה‬
‫ותח‬
‫שעריה לבוגרי צבא‬
‫רת‬
‫עט‬
‫לימוד בלב ליבה של העיר העתיקה‬
‫בחבורה איכותית באווירה שמחה ונעימה‬
‫ •גמרא בעיון‬
‫ •לימודי אמונה‬
‫ •הלכה‬
‫ •תנ"ך‬
‫פ‬
‫שיוביץ ושות'‬
‫להסברים ופרטים נוספים ניתן לפנות‪:‬‬
‫‪WWW.SHAYOVITZ.CO.IL 058-6800000‬‬
‫אישור מס' ‪2061‬‬
‫לקיים את המצוות אף על פי שאנו יודעים שהוא אומר‬
‫זאת מן השפה ולחוץ‪ ,‬ובאמת אין זו כוונתו‪ ,‬שהרי "דברים‬
‫שבלב אינם דברים"‪ ,‬ומה שקובע הוא מה שאומר‪.‬‬
‫ת‪ :‬זה לא שייך לענייננו‪ .‬כך כתב האחיעזר (ג כו)‪ .‬הדבר‬
‫אברהם מסביר שזה יהיה נכון אם אנחנו יודעים שאמנם‬
‫חסרה לו כוונה אבל ברור שבעתיד הוא יקיים‪ ,‬ואין זו‬
‫המציאות בימינו‪ .‬זה לשונו‪" :‬וזה היה שייך רק בזמניהם‬
‫בימים מקדם דאכשורי דרי‪ ,‬משא"כ עכשיו שגם אשה‬
‫זו וגם חלק גדול מהסביבה אינם נוהגים ביהדות‪ ,‬וגם‬
‫אחר הגירות לא יהא אנוס כלל משום צד לקיים מצות‬
‫התורה‪ ,‬לא שייך לומר אגב אונסיה גמר ומקבל כיון‬
‫דבלאו הכי ישיג מאויו‪ ...‬וע"ד מה שיש שכתבו דאין לנו‬
‫ענין עם מה שחושב בלבו דדברים שבלב לא הוי‬
‫המשך המאמר בעמוד ‪> 6‬‬
‫ת"‬
‫ש‪ :‬יש בעם ישראל השקפות שונות ביחס לגיור‪ .‬אז למה‬
‫לא לתת לכל אחד להתגייר כפי השקפתו‪ .‬שבעים פנים‬
‫לתורה!‬
‫ת‪ :‬אכן יש שבעים פנים לתורה‪ ,‬אך יש גם פן שבעים‬
‫ואחד שהוא מחוץ לתורה‪ .‬למשל גיור לאומי‪ ,‬גיור לעם‬
‫ישראל‪ ,‬גיור בלי מצוות מתוך הזדהות עם העם והארץ‪.‬‬
‫ש‪ :‬אבל רות היא שאמרה‪ :‬עמך עמי?‬
‫ת‪ :‬אכן זה תנאי הכרחי‪ .‬אך לא תנאי מספיק‪ .‬וכאשר‬
‫נעמי אמרה לרות‪" :‬מפקדינן תרי"ג מצוות" (אנו מצווים‬
‫בתרי"ג מצוות)‪ ,‬ענתה אז רות‪ :‬עמך עמי (יבמות מז‬
‫ב)‪ .‬הרי ששייכות לעם ישראל כוללת את המצוות‪.‬‬
‫ומפורסמים הם דברי רבי סעדיה גאון‪" :‬אומתנו אינה‬
‫אומה אלא בתורותיה" (אמונות ודעות מאמר ג)‪.‬‬
‫ש‪ :‬ומה יהיה להפך – אדם שרוצה להתגייר לתורה אבל‬
‫בלי להיות שייך לעם ישראל?‬
‫ת‪ :‬אלו הנוצרים‪ ,‬או ליתר דיוק הנוצרים הראשונים‬
‫שהתפארו שמקיימים מצוות אבל התמוטטו באמונתם‬
‫בעם ישראל‪ .‬מאוחר יותר הם גם עזבו את המצוות‪ .‬אי‬
‫אפשר להתגייר לתורה בלי העם ואי אפשר להתגייר‬
‫לעם בלי התורה‪.‬‬
‫ש‪ :‬אבל יש אומרים שאין קבלת המצוות מעכבת (מ"מ‬
‫רמב"ם הלכות איסורי ביאה יג יז‪ .‬אנציקלופדיה תלמודית‬
‫ערך גרות חלק ו טור תמ וכן שם הערה ‪ 233‬ב"ח לדעת‬
‫הרמב"ם)?‬
‫ת‪ :‬קודם כל התוס' והרא"ש אומרים בפירוש שקבלת‬
‫מצוות מעכבת‪ ,‬וכן פסק הב"ח עצמו‪ .‬שנית‪ ,‬שו"ע יו"ד‬
‫רסח ג ו‪-‬יב פסק כמו התוס' והרא"ש‪ .‬שלישית‪ ,‬השו"ע‬
‫עצמו מביא את הרמב"ם בסעי' יב‪ ,‬סימן שסובר שכן‬
‫דעת הרמב"ם‪ ,‬כך כתבו הש"ך והט"ז ודגמ"ר והגר"א‬
‫ופ"ת ‪.‬ולא נעסוק עתה בניתוח דברי הרמב"ם‪ ,‬אנו‬
‫פוסקים כפי האחרונים‪.‬‬
‫ש‪ :‬סליחה‪ ,‬בכל זאת מותר לשאול על פירוש דברי‬
‫הרמב"ם?‬
‫ת‪ :‬טוב‪ .‬קודם כל הרמב"ם מזכיר פעמים רבות קבלת‬
‫מצוות‪ .‬למשל בה"ד ובהי"ד הוא מגדיר גר‪" :‬בא להכנס‬
‫לדת"‪ .‬וכן בהי"ד‪" :‬כל הגויים כולם כשיתגיירו ויקבלו‬
‫עליהן כל המצוות שבתורה"‪ .‬וכן בהלכות מלכים‪..." :‬‬
‫יהיה גר צדק ויקבל עליו כל המצוות" (י ט)‪ .‬שנית‪,‬‬
‫הראשונים והאחרונים ביארו את דברי הרמב"ם שאמנם‬
‫לא הודיעו לו וגם לא קיבל עתה מצוות‪ ,‬אבל זהו מצב‬
‫שכאשר אחר כך יעמוד מול המצוות‪ ,‬בודאי יקיים אותן‪,‬‬
‫שהרי הוא רוצה להיות חלק מעם ישראל במלוא מובן‬
‫המילה‪ .‬הרי כתוב בפירוש בגמרא שאי אפשר לגייר‬
‫חילוץ מכונסי נכסים‬
‫שולם ‪P.P‬‬
‫סוגי גיור‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫גיוס אשראים בנקאיים לעסקים וחברות‬
‫ירושלים‬
‫‪JERUSALEM‬‬
‫לפרטים‪:‬‬
‫הרב שמואל קאופמן‬
‫‪052-6767623‬‬
‫עטרת ירושלים ת‪.‬ד ‪1076‬‬
‫ירושלים ‪91009‬‬
‫‪02-6284101‬‬
‫פקס ‪02-6261528‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.ateret.org.il‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬