האקסיסטנציאליזם הוא השוואה בין ?: הומניזם גישתו של סארטר לגישתו אק בנו
האקסיסטנציאליזם הוא הומניזם? :השוואה בין גישתו של סארטר לגישתו של קורצ'אק בנושא הפילוסופיה האקסיסטנציאליסטית. 1 הומניזם: ההומניזם הוא זרם חברתי תרבותי שהתפשט באירופה החל מתקופת הרנסנס .הוא מוגדר כדרך חיים שמרכזה הוא תכונותיו של האדם והערכים שמנחים את פעולותיו ומחשבתו( .מקור אינטרנטי). הטקסטים בהם אעסוק בבסיס העבודה הזו נכתבו אומנם בתקופות שונות אך המשותף להן הוא זילות בחיי האדם .במילים אחרות ההומניזם בתקופות אלו כמעט ולא היה קיים .ז'אן פול סארטר כתב את החיבור שלו "האקסיסטנציאליזם הוא הומניזם" (סארטר )5491:לאחר מלחמת העולם השנייה שטבעה מיליוני הרוגים בכל רחבי אירופה ועוררה דרישה מחודשת לבחון את ערכי ההומניזם בחברה המודרנית.הוא שירת במלחמה ואף ישב תשעה חודשים בשבי הנאצים .יאנוש קורצ'אק כתב את חיבורו "זכות הילד לכבוד" (קורצ'אק )5491:בהתבססו על הרצאות שנתן בשנים .5491-5491אלה היו השנים בהן פולין הייתה בין שתי מלחמות עולם שנות שיא ביצירתו ופעלו של קורצ'אק( ,פרליס )37 :שבכולן באות לידי ביטוי המראות שראה והזוועות שחווה בזמן שירותו כרופא במלחמת העולם הראשונה שגם בה להומניזם לא היה מקום והזילות הנוראה בחיי אדם הייתה בכל מקום. לשני האישים ישנה גישה קצת אחרת בכל הנוגע לתורת ההומניזם בגלל אותן חוויות נוראות שכל אחד מהם עבר במהלך חייו .אך למרות הזוועות שראו ועברו גישתם להומניזם שונה. כדי להבין את מושג ההומניזם לפי סארטר עלינו להבחין בין מושג אחר שלו – השלך .סארטר טוען לפי גישתו האקסיסטנציאליסטית כי האדם הוא השלך של עצמו כלומר בכל בחירה שהאדם עושה מובנות החלטות קדומות שהאדם מעצם היותו מי שהוא – סובייקט ,החי ביקום אנושי שהוא מעצם טבעו סובייקטיבי ,מחליט או בוחר להחליט( .סארטר .)59 :הומאניות לפי סארטר הוא כאשר האדם מודע לעולם בו הוא חי .הוא מתעלה מעבר לעצמו ומכיר בקיומו של היקום האנושי-סובייקטיבי .ועם ההכרה הזו הוא גם מכוון את פעולותיו ושואף להגשים את מטרותיו או אז הוא מממש את מה שסארטר מכנה ההומניזם האקס'( .סארטר.)93: ההומניזם לפי משנתו של קורצ'אק הוא הרצון הבלתי נגמר שלו לנסות ולתקן את האנושות ,ליצור חברה טובה יותר .הרצון הזה גם גרם לו להפוך מרופא למחנך "אי אפשר לרשום פניצילין לעוני" . את ההומניזם שלו ללא גבולות קיבל קורצ'אק דווקא מהחברה הפולנית בה גדל .לא היה זה בגלל יהדותו אלא החברה האינטלקטואלית אליה היה שייך האמינה מאוד בערכי ההומניזם ושמירה על ייחודו של האדם תוך שימת לב מרבית לתכונותיו ודרך מחשבתו .את העקרונות הללו ניסה ליישם קורצ'אק כמחנך וכאדם .מטרת העל של החינוך היא לדעתו חינוך לצדק והוגנות מעין הומניזציה של העולם. למרות שהומניזם זו פילוסופיה ידועה שמקורה עוד בכתבי אפלטון ואריסטו הפרשנות שהעניקו למושג הזה שני האישים שונה מעט זו מזו .סארטר וקורצ'אק טוענים שההומניזם תלוי קודם כל בהבנה של האדם את עצמו ביחס לעצמו וביחס לעולם אך מעבר לכך מוסיף קורצ'אק כי האדם צריך לפעול על מנת 2 לשנות ולהציב לעצמו כמטרה מוגדרת שינוי לא רק של עצמו אלא של החברה כולה רק אז הוא יכנס תחת ההגדרה של הומניזם. דת: בעוד שיחסו של סארטר לדת אינו משתמע לשתי פנים ,היחס של קורצ'אק לדת מעט יותר מורכב. סארטר בחיבורו מגדיר את עצמו כאקס' אתיאיסט .הוא טוען שקיומו של האדם קודם למהותו, (סארטר ,)57:כלומר האדם קודם כל נוצר ורק אחר כך מחפש מהות או משמעות לקיומו ,מנסה להגדיר את עצמו .האדם אינו אלא מה שהוא עושה מעצמו ואם כך הוא הדבר הרי שהאדם הוא האלוהים של עצמו .האדם הוא שיוצר את המהות ,אותה מהות שהיא בבסיס האמונה הדתית. קורצ'אק בוחר בגישה מעט אחרת כדי להגדיר את מערכת היחסים הלא ברורה הזו של האדם עם אלוהיו .מעל הכל ולפני הכל קורצ'אק טוען שיש אלוהים .יש בורא לעולם .ישנה התייחסות לאלוהים במספר חיבורים שכתב כמו :בובו ,סנאט המטורפים ואדם עם אלוהיו .בכולם ניתן להגיע לאותה מסקנה שאלוהים ישנו .ישנן מספר דרכים באשר לפרשנות של קורצ'אק על אלוהים .קורצ'אק היה יהודי אך ורק בהגדרה ,הוא לא האמין באלוהי היהודים .הוא יצא לא פעם נגד הדתות הממסדיות שמדכאות את האדם ואת יצריו .אלוהים לפי קורצ'אק היא דמות ידידותית לאדם ותמיד שם לעזור .הוא לא אהב את הסמל והמסומל של הדתות הממסדיות וטען שמה שחשוב בדת היא החוויה הדתית ולא הפחד מפני החטא והעונש .לא צריך היררכיות בדת אין צורך במתווך בין אדם לאלוהיו ,על כך יעידו שמונה עשרה התפילות לאלו שאינם מתפללים שכתב קורצ'אק בשנת .5499אלו 51תפילות כאנלוגיה לתפילת 51הנאמרת מידי יום אך הפעם התפילה באה מאנשים שזו להם אולי הפעם הראשונה בה הם מדברים עם אלוהים, עם ישות עליונה כלשהיא .הפנייה בחלק מהמקרים היא כל כך לא דתית אבל הרבה יותר משמעותית מהתפילה הרגילה הממסדית . בהתייחסו לילד טוען קורצ'אק כי אנו כמבוגרים מזלזלים בילד ו"ברגעי הקדושה שלו כאשר הוא משוחח עם עצמו ,עם העולם ,עם אלוהים"( .קורצ'אק .)733:הילד אינו יודע מה דתו ומיהו האלוהים שלה אך בכל זאת הוא פונה אליו בשיחה ערה .דווקא אנו המבוגרים לא יכולים להבין את זה בגלל אותם סמלים ואותו ממסד שהדת יצרה .תפילה לדעתם של המבוגרים צריכה להיעשות אך ורק אם אתה דתי לאלוהים מוגדר מבחינה דתית ובאורח טקסי לחלוטין .כל שיחה עם אלוהים שאינה כזו היא שטות של ילד קטן והיחס אליה יהיה בהתאם. אפשר לראות כאן את השוני הברור בין שתי הגישות .אם בנושא ההומניזם הגישות מעט סותרות אך באופן כללי חופפות אחת לשנייה כאן ישנו הבדל מהותי .בעוד סארטר שולל מכל וכל קיום של הוויה אלוהית וטוען כי האדם הוא אדון לעצמו וכל החלטה שהוא מחליט צריכה להיעשות תוך מחשבה על גורלה של החברה כולה ,מאמין קורצ'אק בקיום ההוויה האלוהית אך נמנע במכוון מלהגדיר אותה .דבר 3 אחד חשוב אומר קורצ'אק על אלוהים ,שהוא מוותר על שליטה מלאה בכך שהוא נותן לנו את החופש לבחור .כאן פותח קורצ'אק פתח לגישה האקס' בה יש לו ולסארטר הרבה מן המשותף. אקסיסטנציאליזם: ישנה בגישתו של קורצ'אק הרבה מן האקס' .האקס' לפי ההגדרה שטבע סארטר .סארטר הוא בהחלט לא ממציא האקס' הוא בכישרונו הרב ניסח את ההגדרה המדויקת אך הוא הושפע מפילוסופים שקדמו לו כמו קאנט ,קירקגור וכמובן יאנוש קורצ'אק שאני מסופק אם הכיר אך הדמיון הרב בין הגישות של השניים בהחלט מצביע על יסודות אקס' ברורים במשנתו של קורצ'אק. לפני שאתחיל בהשוואה לא ניתן לדבר על אקס' בלי לערב מושגים כמו הומניזם ומוסר .בתחילת העבודה נגעתי בפירוש ההומניזם אצל קורצ'אק וסארטר אך גם בהשוואה הזו לא יהיה מנוס מלנסות ולפרש דרך מושג ההומניזם את התורה האקס' של כל אחד. אם נחזור לתקופה בו נכתב כל אחד מהחיבורים ,סארטר כתב את חיבורו תחת ההשפעה הנוראית של היטלר על אירופה ,קורצ'אק על אף המרחק היחסי בו נכתב החיבור ממלחמת העולם הראשונה עדיין היה תחת השפעת הזוועות שראה שם ומקבלת ההחלטות הנוראה של הקיסר פרנץ יוזף .המאורעות הללו גרמו לכל אחד בנפרד ולשניהם יחד לנסות ולפרש או לנתח את מושג הבחירה הנמצא בבסיסו של המושג הרחב יותר האקסיסטנציאליזם. על מושג הבחירה כותב סארטר כי האדם הוא אדון לעצמו (סארטר .)59:זו לפי סארטר התוצאה הראשונה של האקס' .אבל סארטר ממשיך ומפרש כי אין זה אומר שהאדם אחראי לאישיותו שלו בלבד אלא לכל בני האדם .האדם בבחירתו בוחר לאנושות כולה .כאן ניתן לשלב מושג נוסף :מוסר .המוסר מעצם הגדרתו הוא :סוג של מודעות אנושית שמטרתו לתת כללים מנחים להתנהגות האדם בכל תחומי החיים החברתיים ,אשר לא בהכרח עולים עם רצונותיו האינסטינקטיביים( .מקור אינטרנטי) . אך מהם אותם כללים מנחים .האינסטינקט הטבעי של האדם הוא ללכת אחרי רצונו הכללים המנחים יכול בקלות להתפרש בצורות שונות על ידי אנשים שונים כדי להתאים אותם למטרות של כל אינדיבידואל .אם לפרש זאת על פי מונחים אקס' כיצד אני יכול לדעת שההחלטה או הבחירה בה בחרתי משרתת א .את טובתי האישית .ב .את טובת האנושות .ומה יקרה אם בבחירה מסוימת יכול להתקיים רק אחד מהשניים .על כך מוסיף ומקשה קורצ'אק "בעיה חמורה היא איך לחלק את השטחים שנכבשו, איזה תפקיד למי ומה השכר( "...קורצ'אק .)717:החברה הולכת ומתקדמת מיום ליום מדע ,טכנולוגיה, מי מחליט לאן הולך כל דבר מי בעצם מחליט את ההחלטות המעצבות את החברה של ימינו. בולטת הדוגמא של סארטר על הקונפליקט בבחירה .כאשר בא אליו אחד מתלמידיו עם דילמה מוסרית האם להצטרף לצבא ולהסתכן במוות ושבירת ליבה של אימו ששקלה את אביו ואחיו או להישאר בבית ולתמוך בה .גם אם נחליט להיות מוסריים אין אנחנו יכולים להגיע להחלטה אחת עליה נוכל לומר 4 בוודאות זו ההחלטה המוסרית יותר .הגישות הן רבות לכאן ולכאן .אם יצטרף לצבא ויילחם בנאצים גם יעזור למולדת וגם ינקום את מות אחיו אך אם ייהרג בצבא הוא ישאיר את אימו ערירית וחסרת אונים ובודאי בדרך אל סופה .המקרה אומנם אירע בצרפת אך מה היה קורה אם אותו המקרה היה קורה לאחד מתלמידיו של קורצ'אק בפולין והוא היה ניגש אליו בשאלה זו .מה היה קורצ'אק עונה לו .אם נשפוט לפי אמונתו של קורצ'אק הרי שמחנך ראוי הוא אקס' חינוכי .על המחנך להיות מאבחן ,להתבונן ולפרש את תנועותיו והתנהגותו של החניך .לדעת מתי לסלוח ומתי להתערב כדי למנוע או כדי להמשיג את העניין המדובר כאן על "החמלה המשפרת" .סארטר כותב כי ענה לחניכו "אתה חופשי ושומה עליך לבחור"( .סארטר .)91:לדעתי גם קורצ'אק היה עונה לחניך את אותה התשובה ממש .אין כאן שאלה של טוב או רע ישנה כאן אבחנה בין איכויות של טוב ושל רע .כל בחירה הרי תהיה באחריתה טובה לאדם אחד אך רעה לשני ובזמן מלחמת העולם לדאבונה של האנושות כל החלטה כמעט הייתה ברמה הזו של עשיית טוב למישהו אחד ועשיית הרע לאחר. אך מה קורה לנו בזמן הילדות .כאשר ההחלטות אינן ברומו של עולם (לפחות לדעתם של המבוגרים) מה צריך לעשות מחנך או הורה כאשר מגיע אליו ילד עם קונפליקט בין שתי בחירות מוסריות שעימן הוא מתחבט .המבוגרים לפי קורצ'אק הם "האחראים מוסרית וחוקית ,היודעים והחוזים מראש....הכל לפי הרצון וההבנה .ילדים שלנו-אל געת"(.קורצ'אק .)719:הבחירה של הילד לא מעניינת אותנו אלא הבחירה שלנו .אנו (המבוגרים) טוען קורצ'אק כל כך מסונוורים מהעליונות שלנו ומנחיתותו של הילד עד שאנו כופים עליו את בחירתנו אנו במקום להקשיב לפרש ולייעץ .עד שנסיק כי הילד יכול לקחת אחריות למעשיו ולעתידו עליך לתת כבוד ליש ,לקיים ,להווה המתהווה .ואולי בגלל זה הנבואה של קורצ'אק אינה אופטימית ביחסים שבין הילדים למבוגרים" ,הגג התמוטט כי זלזלו ביסודות"( .קורצ'אק .)711:הגג לפי קורצ'אק זו החברה .וזו לדעתי מהות האקס' לדעתו של קורצ'אק ,עלינו בראש ובראשונה לבחור בלתת לילדים לבחור .להאמין ולהשקיע ביסודות .רק כך טוען קורצ'אק נוכל להיות בטוחים שהבחירה של הדור הצעיר בעתיד כאשר הם יובילו ויכוונו את החברה תהיה באמת לטובת הכלל ולא רק לטובתם האישית. נקודה אחרונה בהשוואת התורה האקס' בין סארטר לקורצ'אק היא הטבע האנושי .כאן ניתן להבחין בין שתי גישות שונות בין השניים .סארטר טוען כי אין טבע אנושי" -אני יודע שהאדם הוא חופשי ושאין לאדם טבע שישמש ערובה להנחותיי"( .סארטר .)91:האדם לפי סארטר הוא חופשי .הדבר היחיד המגביל את האדם הוא אותו השלך עליו דיברנו .בכך שהאדם רואה את עצמו כחי ביקום אנושי הוא הופך את היקום לסובייקט וזה הדבר היחיד המשפיע על החלטותיו .קורצ'אק לוקח את ההנחה הזו צעד קדימה וטוען כי לחברה יש כח עצום בעיצוב דמותו של הילד והאדם .קורצ'אק האמין בחינוך מתרבת ,פרטים של מפגשים ויחסים בין אישיים המחנכים לשיפור עצמי ולשיפור החברה .המחנך או ההורה אחראי לכך ועליו להיות מעין מהנדס-חברתי (סילברמן) .אך גם אם ההנדסה של הילד תהיה מושלמת עלינו לדעת קורצ'אק להתחשב גם במטען הגנטי של הילד ובאינטראקציות שלו עם הוריו .הילד לא עושה דברים 5 רעים לשם הרוע בלבד ,אך ישנם ילדים שהמטען הגנטי והאינטראקציות שלהם עם ההורים גורם להם לרצות לעשות דברים שהם על פי מוסכמות החברה הבוגרת רעים ומזיקים .על ידי הכוונה נכונה ,לא הטפה או ענישה אלא הכוונה של הילד לרצות ולשפר את עצמו ומציאת מרקמים בין-אישיים נכונים המחנכים לדברים חברתיים" .כי לא מרשמים הוא חסר ,אלא כוח מוסרי שנכבש בעמל מפרך". (קורצ'אק:תיאוריה ופרקסיס). כאשר יתממש החינוך האתי המלווה במעשה והכוונה נכונה ,ניתן יהיה להגדיר את החינוך כהצלחה ,לא רק בהווה אלא גם בעתיד .הכוונה נכונה של הילד בצעירותו תוביל אותו להשתלבות בחברה כאדם הומאני ומוסרי הרבה יותר וכפועל יוצא מכך קבלת ההחלטות שלו במישור האקס' תהיה מוסרית יותר ותשרת לא רק את טובתו אלא את טובת החברה כולה . דוגמא לכך ניתן להביא מהסיפור על סטאשק .הילד שהיה מאחר תמיד לבית היתומים עד שגילה בעזרת שניים מחבריו כי הוא יכול לקפוץ על החשמלית בעודה נוסעת וכך לחסוך זמן וכסף .הוא נתפס מספר פעמים ואף מונה לו אפוטרופוס שזה שלב אחד לפני סילוק מבית היתומים .אך הוא המשיך לקפוץ על החשמלית עד שיום אחד במקרה הוא וחבריו נתפסו על ידי קורצ'אק .הוא לא כעס אלא הזמין אותם לתה ועוגה למרות שידע כי יאחרו לבית הספר ,והסביר להם בצורה עדינה ומכוונת כי ישנן סכנות רבות פיזיות וחינוכיות היכולות להיגרם כתוצאה מהתנהגותם הפזיזה .בסיום דבריו של קורצ'אק דמעות זלגו מעיניו של סטאשק הוא לחץ את ידו והבטיח שלא יקפוץ יותר על החשמלית .הוא מסיים ומעיד על עצמו: "גם בהיותי כבר מבוגר ,אירע שאיחרתי פעם לפגישה חשובה מאוד ,אך קיימתי שבועתי לדוקטור ולא קפצתי אל החשמלית הנוסעת"( .זינגמן :יאנוש קורצ'אק בין היתומים). ציונות וארץ ישראל: ההשוואה האחרונה אותה אערוך בין סארטר לקורצ'אק היא על יחסם לארץ ישראל ולמושג הציונות. בגיליון המיוחד של "זמנים מודרניים" שהוצא לאור על ידי סארטר בשנת 5413והוקדש ליחסים בין ערבים ליהודים במדינת ישראל כותב סארטר " :אני שומר לעצמי את הזכות להיות ניטראלי במאבק הזה...אבל לא אעמוד מן הצד בעת התקפה מזוינת מאיזה צד שהוא" ( זמנים מודרניים בתוך אילתי .)5445:סארטר בהחלט יישם את גישתו האקס' בהוותו היומיומית .הוא מציין את החולי והמוות במחנות הפליטים בעזה ואת הבריאות אך הפחד בעיניהם של ילדי הקיבוצים .הוא מוסיף ואומר כי הוא אינו יכול לשאת את המחשבה של השמדת מדינת ישראל על ידי הערבים וטוען כי מי שחושב כך הוא גזען .בהחלט ניסוח דיפלומטי ומאוד אקס' המתאר נכוחה את המצב בארץ בימים שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים. 6 קורצ'אק לעומתו היה חסיד גדול של ארץ ישראל ואף שאף לבנייתה והכרזתה של מדינת ישראל. ההשוואה כאן היא מעט לא הוגנת מאחר וקורצ'אק אומנם התכחש ליהדותו בצעירותו אך כאשר ביקר בארץ הייתה התעוררות ניכרת בזיקתו לציונות וליהודים .סארטר לעומתו לא היה יהודי אך ניתן להעריך את גישתו האובייקטיבית למצב בארץ .גם בגלל העובדה הזו אבל לא רק יחסו של קורצ'אק לציונות היה חיובי מאוד .קורצ'אק סבר כי על יהודי אירופה לעלות בהמוניהם לישראל הוא אף היה פעיל בתנועה החלוצית בווארשה .הוא רצה מאוד לעלות לארץ בערוב ימיו אך תוכניתו סוכלה בגלל פרוץ המלחמה והוא העדיף להישאר עם ילדיו בבית היתומים( .פרליס.)595: ייתכן כי ההבדל בגישות בין קורצ'אק לסארטר נובע לאו דווקא מחשיבתם הפילוסופית השונה אלא דווקא בגלל מוצאם ודתם השונה .המחשבה של קורצ'אק באופן טבעי נוטה להיות יהודית יותר בעוד סארטר בוחן ומסתכל על מצבה של הארץ מנקודת מבט אובייקטיבית לחלוטין. לסיכום ,ההבדל המהותי היחיד בין גישותיהם הפילוסופיות של קורצ'אק וסארטר הוא שאלת היות האדם לוח חלק או כפי שמכנה זאת סארטר ללא טבע אנושי או שאולי לילד ולאדם המתהווה יש מטען גנטי ואינטראקציות שונות עם ההורים המשפיעות בצורה ישירה על טבעו .קורצ'אק מאמין כי דרך הכוונה ואינטראקציות חברתיות נכונות גם האדם המתהווה בעל המטען הגנטי הגרוע ביותר יכול להיות אזרח מועיל כלומר מוסרי והומאני בחברה המערבית המודרנית .סארטר אינו מזכיר את החינוך בחיבורו אך נוצר רושם חזק כי גם הוא נותן חשיבות עליונה למגע של האדם עם החברה או עם היקום האנושי ככאלה המשפיעים ומעצבים את קבלת ההחלטות של האדם .דע את עצמך דורש קורצ'אק לפני שתנסה לדעת אחרים ועל כך מגיב סארטר "האדם המגלה את עצמו מגלה יחד עם זאת את הזולת". (סארטר .)79:אפשר לראות כי הגישות במובן האקסיסטנציאליסטי ממש משלימות אחת את השנייה כאשר האנשים האלו לא הכירו ואפילו לא שמעו האחד על השני למרות שישנה תקופת חפיפה בחייהם. השניים עם זאת מעט נחלקים בעניין הדת .כאשר סארטר הוא אתיאיסט טהור ואינו מאמין בקיומה של שום הוויה אלוהית אלא היותו של האדם בלבד ,מאמין קורצ'אק בקיומו של בורא לעולם .הוא אינו מוגדר או ממסדי אך הוא קיים .ישנה ישות אלוהית המקשיבה לנו ומאמצת אותה אל ליבנו .היא אינה מכתיבה לנו מי להיות או מה לעשות היא נותנת לנו את חופש הבחירה המלא לעשות מה שאנו רוצים עם חיינו אך היא שם על כל צרה שלא תבוא ,והיא תקשיב לתפילותינו גם אם אנו לא בדיוק יודעים למי או למה אנחנו מתפללים. 7 ביבליוגרפיה: מקור אינטרנטי: #.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.94.D7.הומניזםhttp://he.wikipedia.org/wiki/ הומניזם - מוסר - 95.D7.9E.D7.A0.D7.99.D7.96.D7.9D http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8 http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/eylati2-2.htm אילתי ,נ" .סארטר ,על אנטישמיות יהדות ,ציונות וישראל" - זינגמן ,י" .סיפורו של סטאשק" .בתוך :יאנוש קורצ'אק בין היתומים .ספרית פועלים :ת"א.9191 , סארטר ,ז' .פ' .האקסיסטנציאליזם הוא הומניזם עורך :גולומב ,י .כרמל :ירושלים.5411 , סילברמן ,מ .הסיסטמה החינוכית של קורצ'אק:הפרקטיקות החינוכיות העיקריות של קורצ'אק( .עדיין לא ראה אור) פרליס ,י .איש יהודי מפולין .בית לוחמי הגטאות :ת"א.5443 , קורצ'אק ,י" .הלכה למעשה תיאוריה ופרקסיס" בתוך :כתבים פדגוגיים .מפולנית :מלצר ,ש .סדן ,ד. הקיבוץ המאוחד :ת"א .5411 קורצ'אק ,י" .זכות הילד לכבוד" בתוך :יאנוש קורצ'אק כתבים .עורך :אדן ,ש .אגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק בישראל :ת"א .5441 ,עמודים .719-731 8
© Copyright 2024