הגדרות נומינליות (תיאורטיות) ואופרציונליות של מושגים

‫שיעור ‪ :4‬משתנים הגדרה תיאורטית ואופרציונאלית‬
‫‪ .1‬מושג (=מונח) מדעי (‪)construct‬‬
‫(מה זה מושג‪ ,‬הגדרה‪ ,‬הסבר‪ ,‬דוגמא)‬
‫מושג הוא שם כללי לפרטים הכלולים בו והם בעלי תכונות דומות‪.‬‬
‫ניתן למשל‪ ,‬לסווג מושגים למוחשיים מול מופשטים או לטבעיים מול מלאכותיים‪:‬‬
‫מוחשי‬
‫טבעי‬
‫מלאכותי‬
‫סוגי צמחיה‬
‫גרעין של תא‬
‫סוגי מכוניות‬
‫כלי עבודה‬
‫סוגי מחלות‬
‫מופשט‬
‫רגשות‬
‫תכונות‬
‫כיבוד הורים‬
‫מודל האטום‬
‫משקל סגולי‬
‫ערך פאי במתימטיקה‬
‫לפי קגן (‪ )Kagan‬קיימים סוגי המושגים הבולטים הבאים‪:‬‬
‫מושגים על עצמים‪ :‬א‪ .‬מוחשי ‪ -‬מכוניות‪ ,‬בעלי חיים‪ .‬ב‪ .‬מופשט ‪ -‬רגשות‪ ,‬חופש‪ ,‬דמוקרטיה‪.‬‬
‫מושגים על תכונות עצמים‪ :‬מבנה (רחב צר)‪,‬נפח (שמן רזה)‪ ,‬גודל‪ ,‬כמות‪ ,‬מספר‪ ,‬אורך‪ ,‬משקל‪ ,‬צורה‪ ,‬צבע‪.‬‬
‫מושגים על יחסי האובייקט בשטח‪ :‬מיקום יחסי (קרוב רחוק)‪ ,‬כיוון (למעלה למטה)‪ ,‬סדר (ראשון שני)‬
‫מושגים על מאורעות בזמן ובמרחב‪ :‬תנועה (מהר לאט)‪ ,‬שינוי במבנה (טרנספורמציה) הצטמקות‪ ,‬שימור החומר‬
‫(התאיידות)‪.‬‬
‫(מורה שמלמד מושגים חדשים יכול לעשות זאת בדרך של אינדוקציה ‪ -‬מן הפרט אל הכלל‪ :‬כאשר מלמדים‬
‫קודם דוגמאות ונותנים הסברים ואח"כ מגדירים את המושג עצמו‪ .‬או ללמד בדרך של דדוקציה‪ -‬מן הכלל אל‬
‫הפרט‪ :‬הוראת המושג תחילה ואח"כ הבאת דוגמאות‪ ,‬כלומר‪ :‬המורה יגדיר את המושג‪ ,‬המורה יסביר את‬
‫המושג‪ ,‬המורה ייתן דוגמאות למושג (ובאינדוקציה להפך)‪.‬‬
‫משתנים (‪)variables‬‬
‫משתנים הם מושגים מדעיים שמדענים יוצרים אותם‪.‬‬
‫בשלב ראשון המושג היומיומי הופך למושג תיאורטי על ידי שהוא מוגדר היטב על ידי המדענים ונקרא מושג או‬
‫משתנה שמי (נומינלי)‪-‬תיאורטי‪.‬‬
‫בשלב שני המושגים הנומינליים‪-‬תיאורטיים הללו עוברים תהליך של מדידה‪ .‬ברגע שניתן למדוד אותם הופכים‬
‫המושגים המדעיים הללו למשתנים (‪.)variables‬‬
‫‪ .2‬סוגי ההגדרות למושגים ולמשתנים‪:‬‬
‫לכל משתנה יש שני סוגי הגדרות‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדרה תאורטית‪-‬נומינלית מדעית‪:‬‬
‫הגדרה תיאורטית‪-‬נומינלית (שמית) הינה הגדרה מופשטת‪ ,‬בה המושג מקבל פירוש והסבר תיאורטיים‪ .‬למשתנה‬
‫יש הגדרה תיאורטית לפי הסברים קונקרטיים שונים‪ .‬למשל‪ :‬למושג "אלימות" – ההגדרה התיאורטית תתייחס‬
‫להגדרה המילונית ו‪/‬או להגדרות תיאורטיות שונות הלקוחות מהספרות המחקרית‪.‬‬
‫ההגדרה התיאורטית‪-‬נומינלית המדעית של המשתנה כוללת‪:‬‬
‫מיצוי= התייחסות לכל הפריטים המתאימים השייכים למשתנה או למושג‪.‬‬
‫רלוונטיות= לא להכניס להגדרה פריט שלא שייך למשתנה או למושג‪.‬‬
‫זרות= הפריטים במושג או במשתנה שונים זה מזה‪ ,‬ואינם חופפים‪ .‬למשל‪ :‬צמח הוא דבר שגדל על מצע מתאים‬
‫(קרקע וכו') והוא נטוע במקומו‪( .‬כל הצמחים כלולים בהגדרה (מיצוי)‪ ,‬דבר שיכול לזוז ממקומו איננו צמח‬
‫(רלוונטיות)‪ ,‬כל סוג צמח לעצמו (זרות)‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬המושג‪" :‬חרדה"‬
‫הגדרה תיאורטית‪-‬נומינלית מדעית‪ :‬מצב פסיכולוגי שלילי בו האורגניזם נמצא בעוררות ברמה מסוימת‬
‫כתוצאה מפחד מגורם בלתי מוגדר‪.‬‬
‫כל מה שכלול בהגדרה נמצא בהגדרה אין חרדה אחרת ‪ -‬זה המיצוי‪.‬‬
‫רלוונטיות פירושה שאין משהו זר בהגדרה‪ ,‬שאינו ממין העניין‪ .‬למשל‪ :‬פחד מדבר מוגדר הוא פוביה ואינו כלול‬
‫במושג חרדה‪.‬‬
‫זרות פירושה‪ :‬שההגדרה לא תחזור על עצמה (חזרתיות על מונחים ומושגים בהגדרה)‪.‬‬
‫‪ .2‬הגדרה אופרציונלית (דרך המדידה)‪:‬‬
‫הגדרה אופרציונלית הינה קונקרטית וחד משמעית ומאפשרת החלטה אם הפריטים או הנתונים השונים שייכים‬
‫או לא שייכים למושג הנומינלי ‪ -‬תיאורטי‪ .‬למשל‪" :‬אלימות" ‪ -‬מושג זה יכול לקבל פירושים קונקרטיים שונים‬
‫כמו‪ ,‬שימוש במילים מסוימות ו‪/‬או שימוש באמצעים פיזיים וכו'‪ .‬המושג "אישיות" יכול לקבל פירוש קונקרטי‬
‫של גמישות‪ ,‬אינטליגנציה‪ ,‬פתיחות וכו'‪ .‬חרדה הנה מושג תיאורטי שההגדרה האופרציונלית שלו יכולה להיות‬
‫– דופק מהיר‪ ,‬הזעה או ציון שנבדק מקבל בשאלון חרדה‪.‬‬
‫שימו לב שלאותו מושג נומינלי ‪ -‬תיאורטי יכולות להיות מספר הגדרות אופרציונליות שעל החוקר לבחור אחת‬
‫או יותר מהן‪ ,‬ולהגדיר אותן במחקרו‪ .‬ההגדרה האופרציונלית הנה דרישה של המחקר הכמותי‪ ,‬על מנת שאפשר‬
‫יהיה לבדוק מבחינה אמפירית את שאלת המחקר‪.‬‬
‫ההגדרה האופרציונלית אינה ממצה את ההגדרה הנומינלית‪-‬תיאורטית אלא מהוה חלק מהמושג שהחוקר‬
‫מחליט עליו‪ .‬ניתן לתאר זאת בדרך הבאה‪:‬‬
‫הגדרה נומינלית‬
‫הגדרה אופרציונלית‪1‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪2‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬המשתנה "עניין בספרות"‪ .‬ההגדרה הנומינלית תהיה‪" -‬מוטיבציה חזקה לקריאת ספרים"‪,‬‬
‫וההגדרה האופרצינלית "האם הנבדק רשום בספרייה כן ‪ /‬לא"‪ .‬ברור שהגדרה אופרציונלית זו מהווה חלק‬
‫מהאפשרויות והיא תצטרך לעמוד במבחן התאמתה להגדרה הנומינלית‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬רוח‪" :‬תנועת אויר עקב‬
‫שינויים בלחץ באטמוספירה" (הגדרה תיאורטית)‪ .‬מהירות הרוח‪ :‬המהירות שבה האוויר נע באטמוספירה‬
‫בקמ"ש (הגדרה אופרציונלית)‪ .‬מהירות הרוח היא פן אחד של מושג ה"רוח"‪.‬‬
‫דוגמאות למושגים מדעיים‪:‬‬
‫חרדה‪ ,‬אינטליגנציה‪ ,‬אקלים מדעי‪ ,‬שיטת הוראה‪ ,‬קבוצה‪ ,‬רגשות יש להם הגדרה מדעית‪ .‬בעוד למושגים‬
‫הנומינליים יש הגדרה מילונאית שהם יותר הסבר מהגדרה‪.‬‬
‫ההבדל בין הסבר להגדרה‪:‬‬
‫להגדרה מדעית יש ‪ 3‬תכונות‪ :‬מיצוי‪ ,‬רלוונטיות וזרות‪.‬‬
‫בעוד שהגדרות נומינליות‪ -‬מילונאיות הולכות בכיוון של הסבר מורחב עם דוגמאות במטרה שהזולת יבין ויוכל‬
‫לעשות שימוש במושג‪.‬‬
‫המושגים המדעיים הפיזיקליים מרוחקים מחיי היום יום שלנו‪ ,‬לעומת מדעי החברה המשתמשים בשפה היום‪-‬‬
‫יומית במושגים שלהם דבר הגורם לבלבול‪.‬‬
‫למשל‪ :‬מושג האינטליגנציה (התחיל אצל דרוין)‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‪-‬מילונאית במילון‪ :‬הבנת דבר מתוך דבר‪ ,‬הסקת מסקנות‪.‬‬
‫הגדרה התיאורטית‪-‬נומינלית‪-‬מדעית שנתנו לפני כ‪ 051 -‬שנה למושג אינטליגנציה הייתה‪:‬‬
‫"היכולת להסתגל לסביבה"‬
‫איך מודדים אינטליגנציה ? היו התלבטויות קשות עד שבא בינה (‪ )0015‬שבנה את מבחן האינטליגנציה הראשון‬
‫שכלל תחום לשוני‪ ,‬לוגי‪-‬כמותי ועוד תחומים שנלמדים בביה"ס‪.‬‬
‫בגלל הקשים שהתגלעו הגיעו מאוחר יותר להגדרה אופרציונלית הקובעת‪:‬‬
‫אינטליגנציה היא מה שמבחני האינטליגנציה מודדים – זוהי הגדרה טאוטולוגית‪-‬בעייתית והיא הייתה מקובלת‬
‫עד שנות ה‪ 01 -‬למרות הבעייתיות שבה‪ .‬עד היום קיימת בעיה של מדידת האינטליגנציה‪.‬‬
‫אפשר לסכם זאת כך‪:‬‬
‫מושג תיאורטי‪-‬מדעי‬
‫הגדרה תיאורטית (נומינלית)‬
‫הגדרה אופרציונלית‬
‫לצורכי מדידה‬
‫תרגיל‬
‫להלן מספר מושגים‪ .‬נסו לתת לכל אחד מהם הגדרה תיאורטית והגדרה אופרציונלית‪.‬‬
‫מנהיגות ‪ .2‬אקלים בית הספר ‪ .3‬מוטיבציה ‪ .4‬הישגים לימודיים ‪ .5‬עבריינות‪.‬‬
‫ההגדרה התיאורטית‪-‬נומינלית תהיה דומה למרות גישות שונות לנושא כי באמצעותה נסביר את המושג על פי‬
‫ספרות ומחקרים קודמים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ההגדרה האופרציונלית יכולה להיות שונה והיא תהיה תלויה בנקודת‬
‫מבט של החוקר‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית והגדרה אופרציונלית של משתנים ומושגים‬
‫לפניכם דוגמאות להגדרות נומינליות והגדרות אופרציונליות של מספר משתנים‪ .‬עליכם לציין לגבי כל משתנה‬
‫מהי ההגדרה הנומינלית ומהי ההגדרה האופרציונלית של כל אחד מהם‪.‬‬
‫המשתנה‪ -‬הכנסה‬
‫סך כל התגמולים שיש לאדם ממקום עבודתו‬
‫תלוש המשכורת ממקום העבודה‬
‫המשתנה‪ -‬נטייה דתית של אדם‬
‫מספר המצוות אותן מקיים האדם על פי דיווח בשאלון‬
‫מידת האמונה באלוהים בתורה ובעקרונות היהדות‬
‫המשתנה‪ -‬עניין במוזיקה‬
‫מספר הביקורים בקונצרט‪ ,‬על פי דיווח בשאלון‬
‫מוטיבציה חזקה להאזין למוזיקה‬
‫המשתנה‪ -‬פטריוטיות‬
‫מידת הנאמנות של אדם למולדתו‬
‫דעתו של אדם כלפי ירידה מן הארץ על פי ראיון‪.‬‬
‫המשתנה‪ -‬מעורבות פוליטית‬
‫מידת המעורבות של האדם בחיים הפוליטיים‬
‫הצבעה בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות על פי רישום של משרד הפנים‪.‬‬
‫המשתנה‪ -‬אלימות‬
‫מספר תיקים שנפתחו נגד האדם במשטרת ישראל‬
‫התנהגות תוקפנית כלפי אנשים וכלפי רכוש בין אם היא מכוונת או לא‪.‬‬
‫המשתנה‪ -‬אישור חברתי‬
‫שאיפה לזכות באישורם של אנשים אחרים משמעותיים באשר להתנהגות הפרט‪.‬‬
‫תשובות הנבחן לשאלון מרלו וקראון‪ .‬שאלון זה מורכב מ ‪ 33‬פריטים עליהם מגיב הנבדק בנכון או לא נכון וסכום‬
‫הנקודות מבטא את עוצמת הצורך באישור חברתי‪.‬‬
‫המושגים שלמדנו לפי סדר הופעתם ב"רקע תיאורטי" של דו"ח מחקר או מאמר מדעי‪:‬‬
‫שאלה ומטרת המחקר‬
‫מפרטת ומנסחת את שאלת המחקר הכוללת‪ :‬יחס בין שני משתנים או יותר‪ ,‬בניסוח בהיר של השאלה‪,‬‬
‫ובאפשרות לבחינה אמפירית‪ .‬יש לפרט מה התועלת וחשיבות במתן תשובה לשאלה המחקרית‪.‬‬
‫סקירה תיאורטית‪:‬‬
‫מושג נומינלי‪-‬שמי‪-‬יומיומי‬
‫מתארים את התופעה הנחקרת ואת הרקע שלו במושגים יומיומיים שיש להם הגדרה נומינלית‪-‬מילונאית‪ ,‬כך‬
‫שהמושג נשאר מופשט למדי‪ ,‬אך הקורא מבין מה הולכים לחקור‪ .‬למשל‪ :‬אינטליגנציה‪ :‬היא חוכמה‪ ,‬יכולת‬
‫ללמוד וכדומה‪.‬‬
‫מושג תיאורטי‪-‬נומינלי ("מבנה תיאורטי" (‪( ))Construct‬התיאוריה)‬
‫מתארים את המושג התיאורטי‪-‬מדעי שהתפתח מהמושג היומיומי‪ .‬המושג המדעי אינו ניתן לתצפית ישירה‪,‬‬
‫ומקבל "מבנה" תיאורטי מוצק מוכר ומקובל בספרות המדעית והופך לחלק ממסגרת תיאורטית‪ ,‬יחד הגדרה‬
‫תיאורטית‪ -‬מדעית פורמלית הכוללת‪ :‬מיצוי רלוונטיות וזרות‪ .‬זה מה שמייחד אותו ממושג יום יומי‪ .‬זאת על‬
‫סמך מחקרים אמפיריים רבים שצפו במושג ומדדו אותו‪.‬‬
‫הסבר מדעי‬
‫נותנים הסבר רלוונטי וניתן לבחינה ולבדיקה במציאות לקשרים בין המושגים המדעיים‪ .‬ההסבר מנומק ומבוסס‬
‫על מחקרים עם דוגמאות שניתנו למושג המדעי בצורה נרחבת‪.‬‬
‫המושגים שלמדנו לפי סדר הופעתם בפרק "שיטת המחקר" של דו"ח מחקר או מאמר מדעי‪:‬‬
‫משתנה (מושג תצפיתי)‬
‫הוא תכונה איכותית שניתן למדוד אותה ולקבל ערכים שונים (משתנה הוא מונח תצפיתי)‪.‬‬
‫הוא מתקבל על ידי מתן הגדרה אופרציונלית למושג תיאורטי (כיצד הוא נמדד)‬
‫הגדרה אופרציונלית‬
‫היא הגדרה הכוללת את הפעולות (האופרציות) שיש לבצע כדי למדוד את המושג המדעי‪ ,‬בדרך נמדדת‬
‫(מבחנים) או בדרך של ניסוי‪.‬‬
‫סכום‬
‫יוצא ששני מושגים תיאורטיים‪-‬מדעיים שמקשרים ביניהם יוצרים‪:‬‬
‫שאלה מחקרית‬
‫השערה (על סמך תיאוריה)‬
‫חוק מדעי‬
‫מדידה בין שני משתנים‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫ניקח את המושגים‪ :‬חרדה ואינטליגנציה‬
‫שאלה מחקרית ‪ :‬האם יש קשר בין אינטליגנציה לבית רמת חרדה?‬
‫כדי לתת תשובה לשאלה יש למדוד כל מושג בפני עצמו ולבדוק קשר ביניהם (מידגם טוב הוא של ‪ 31‬איש לפחות)‪.‬‬
‫השערת המחקר הופכת מהשערת מחקר תיאורטית להשערת מחקר אופרציונלית‪.‬‬
‫אם נמצא מתאם גבוה נוכל לומר כי ההערה הוכחה ואכן יש קשר בין אינטליגנציה לבין חרדה‪.‬‬
‫מקורות למושגים מדעיים בתחום החינוך והפסיכולוגיה‬
‫היכן ניתן למצוא מושגים מדעיים? בכל הספרים המדעיים בתחום החינוך והפסיכולוגיה או בלקסיקונים‬
‫מקצועיים אך לא במילונים שלהם הגדרות נומינליות‪-‬שמיות‪-‬מילונאיות בלבד‪( .‬לקסיקון למונחי חינוך‪ ,‬כלכלה‬
‫ועוד ‪ -‬מיועד לאנשים המתמחים בנושא)‬
‫יש מושגים רחבים ויש מושגים מצומצמים יותר – במושגי מדעי החברה עובדים עם מושגים מצומצמים יותר‪,‬‬
‫כך שקל יותר לחקור אותם‪.‬‬