עמית ימין, פרופ` דיוויד רועה וד"ר אורית קרניאלי מילר

‫עמית ימין‪ ,‬דיויד רועה ואורית קרניאלי‪-‬מילר‬
‫החוג לבריאות נפש קהילתית‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫‪2014‬‬
‫מטרת המחקר‬
‫‪‬‬
‫‪‬הבנת תהליכים מרכזיים אותם עברו הורים‬
‫לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש‪ ,‬שהשתתפו‬
‫בהתערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית‬
‫(‪)Family-NECT‬‬
‫‪‬מיקוד תשומת לב מחקרית בהתערבויות שמטרתן‬
‫לסייע להורים בהתמודדות עם אספקטים שונים‬
‫של מחלת הנפש במשפחה‬
‫סטיגמה עצמית בקרב בני משפחה‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬בני משפחה עוברים גם הם תהליך של הגדרה מחדש של זהותם‬
‫בעקבות פרוץ מחלת נפש במשפחה‬
‫‪ ‬בשנים האחרונות מצטבר ידע המעיד על הפנמת עמדות סטיגמטיות‬
‫לא רק בקרב מתמודדים‪ ,‬אלא אף בקרב בני משפחות ובייחוד הורים‬
‫‪ ‬בני משפחה מהווים גם הם מושא ל'סטיגמה מקושרת' ( ‪courtesy‬‬
‫‪ ,)stigma‬הכוללת האשמה‪ ,‬דחייה ואפליה בשל קרבתם לאדם‬
‫המתמודד עם מחלת נפש‬
‫‪ ‬השפעותיה השליליות של הפנמת עמדות סטיגמטיות על ידי הורים‪,‬‬
‫קשות לעיתים לא פחות מהשלכות המחלה עצמה‬
‫‪Family-NECT‬‬
‫התאמת ההתערבות להפחתת סטיגמה עצמית‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬התערבות ה ‪ Family-NECT -‬מבוססת על התערבות ה ‪NECT‬‬
‫(‪ )Yanos, Roe & Lysaker, 2011‬שפותחה במטרה להפחית את‬
‫הסטיגמה העצמית בקרב אנשים שמתמודדים עם מחלת נפש‬
‫‪ ‬התאמת ההתערבות המקורית נעשתה מתוך הבנת הצורך בפיתוח‬
‫התערבות שמיועדת לבני משפחה ובייחוד להורים‬
‫‪ ‬ההתערבות מבוססת על הגישה הפסיכוחינוכית‪ ,‬הקוגניטיבית‬
‫והנרטיבית‪ ,‬שהשילוב ביניהן מאפשר לבן המשפחה לבחון את‬
‫תפיסתו העצמית‪ ,‬לרכוש כלים קוגניטיביים לאיתגור הסטיגמה‬
‫העצמית וכן להרחיב נרטיב שלעתים 'נצבע' בצבעי הסטיגמה‬
‫העצמית‬
‫מבנה התערבות ה ‪Family-NECT‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬חמישה עשר מפגשים בני שעה וחצי שמתקיימים במערך קבוצתי‬
‫לאורך כחצי שנה‪ ,‬בהנחיית איש מקצוע שעבר הכשרה מתאימה‬
‫‪ ‬המפגשים כוללים למידה משותפת‪ ,‬קריאה וכתיבה‪ ,‬תרגול‬
‫ומשימות בית‪ ,‬לצד דיון פתוח בנושאים השונים המובאים לדיון‬
‫‪ ‬ההתערבות מלווה בחוברת עבודה (‪ )manual‬שניתנת למשתתפים‬
‫במפגש הראשון‬
‫המחקר ‪ -‬מתודולוגיה‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬המחקר בחן תהליכים מרכזיים שעברו הורים שהשתתפו בקבוצות‬
‫‪ F-NECT‬שהתקיימו במרכזי ייעוץ למשפחות של עמותת "אנוש"‬
‫(מיל"ם)‪ ,‬במהלך השנים ‪( 2010-2011‬ימין‪)2012 ,‬‬
‫‪ ‬תשע קבוצות התקיימו בשמונה ערים מרכזיות בארץ והונחו על ידי‬
‫עובדות משפחות של אנוש שעברו הכשרה מוקדמת‬
‫‪ ‬אוכלוסיית המחקר‪:‬‬
‫‪ 25 ‬הורים לאנשים שמתמודדים עם מחלת נפש‬
‫‪ ‬מתוכם ‪ 15‬אימהות ו ‪ 10‬אבות‬
‫‪ ‬מתוכם ארבעה זוגות הורים שהגיעו יחד‬
‫ניתוח נתונים איכותני‬
‫‪‬‬
‫המחקר נערך בשיטה איכותנית וכלל ניתוח משני מקורות‪:‬‬
‫‪ .1‬ראיונות‪ :‬בסיום ההתערבות נערכו ‪ 18‬ראיונות עומק חצי‬
‫מובנים עם הורים שהשתתפו בשמונה קבוצות‬
‫‪ .2‬ניתוח סיכומים מתועדים‪ :‬מתוך חמישה עשר סיכומי‬
‫מפגש שתיעדו את מהלך קבוצה נוספת‬
‫באמצעות הנתונים נבנה מודל תיאורטי המעוגן בנתוני‬
‫המחקר (‪Strauss & Corbin, ( )grounded theoretical model‬‬
‫‪)1990‬‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫המודל התיאורטי‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬הורים יכולים לנוע מעמדה פסיבית והפנמה של עמדות‬
‫סטיגמטיות שמופנות כלפיהם אל עמדה של התבוננות‬
‫מחודשת על עמדות אלו (סטיגמה) ועל עצמם (סטיגמה‬
‫עצמית)‬
‫‪ ‬מודל זה כולל תהליכים אוניברסליים ותהליכים‬
‫ייחודיים שעברו הורים שהשתתפו בקבוצות‬
‫המודל‬
‫תהליכים אוניברסליים וייחודיים ‪-‬‬
‫הורים שהשתתפו ב ‪F-NECT‬‬
‫‪‬‬
‫שיתוף במשא‬
‫הרגשי הכבד‬
‫(בושה‪ ,‬אשמה)‬
‫בחינה‬
‫משותפת של‬
‫עמדות‬
‫סטיגמטיות‬
‫עיסוק‬
‫בסוגיית‬
‫החשיפה‬
‫התבוננות מחודשת‬
‫כבסיס להתמקמות שונה‬
‫"אני לא לבד"‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬שיתוף במשא הרגשי הכבד (אוניברסלי)‬
‫"העניין הוא שכל אחד חשב שהוא הכי בעולם‪ ,‬הכי סובל שבעולם ורק לו יש את הצרה‬
‫על הראש ורק הוא לא חי חיים כמו שצריך‪ ...‬ואז מסתבר שיש עוד הרבה הורים שיש‬
‫להם בעיות דומות‪ ...‬ופתאום את רואה שאת לא לבד וכל אחד מספר על החבילה שלו"‬
‫(מתוך ראיון)‬
‫‪ ‬בושה ואשמה ‪ -‬רגשות מרכזיים‬
‫"אחד החברים שאל "במה את מתביישת?" ואביבה ענתה‪" :‬מהבושה‪ .‬אני יושבת עם‬
‫אנשים לאכול בעבודה‪ ,‬יש לי קשר טוב אתם‪ ,‬אנחנו חברים‪ .‬ואז הם שואלים על‬
‫הילדים‪ ...‬מה אני אגיד להם?! הם מתעניינים ושואלים מה הבן שלי עושה ואיך הוא‬
‫מסתדר בחיים‪ .‬אני לא יודעת מה להגיד להם‪ ,‬אני נהיית אדומה כולי‪ ,‬מתביישת בעצמי"‬
‫(מתוך סיכום מפגש)‬
‫סוגיית החשיפה ‪ -‬הפער בין בפנים ובחוץ‪:‬‬
‫השיתוף בקבוצה מעורר כמיהה לצד חשש לשתף במעגלים‬
‫חברתיים נוספים‬
‫‪‬‬
‫‪" ‬אהה‪ ...‬לדבר בקול רם‪ ...‬אבל כרגע זה רק בקבוצה משותפת‪ ...‬ביום שנוכל‬
‫לדבר חופשי על זה והעולם יקבל את זה בתור משהו לא כזה מפחיד ולא‬
‫כזה‪ ,‬אז יהיה יותר קל‪ ,‬גם להם וגם לנו‪ ,‬להתמודד עם הדברים האלו"‬
‫‪" ‬יש לי פה קבוצת תמיכה‪ .‬אני שומעת מקרים של הורים אחרים‪ ...‬וכמעט‪...‬‬
‫במפגש אחרון עם חברים אמרתי לעצמי שאולי אפתח ואוריד מעליי את‬
‫העול‪"...‬‬
‫חשיפה ‪ -‬זיהוי מחסומים‬
‫קיימים מול הרצון לשתף‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬הכמיהה להיחשף ‪ Vs.‬החשש מפגיעה בהורה או בבן המתמודד‬
‫‪ ‬פגיעה אפשרית בבן ‪ -‬שיקול מרכזי‬
‫"נהייתי קצת פתוח‪ .‬עד אז חשבתי שצריך להסתיר כמה שיותר מהר‬
‫וכמה שיותר דברים‪ ...‬להגיד שב ‪ 100%‬השתמשתי בזה? זה לא‪ ,‬כי פה‬
‫נכנס העניין של המתמודד עצמו‪ ...‬אם החשיפה תעזור לו‪ ,‬להחלמה שלו‪,‬‬
‫אז אני מוכן‪ .‬אבל אם זה יכול אפילו להזיק לו‪ ...‬שידעו ולא יבינו שזה‬
‫לא כזה מסוכן וזה‪ ,‬אז לא" (מתוך ראיון)‬
‫"במבט שני"‬
‫התבוננות מחדש בקבוצה על עמדות חברתיות מאשימות‬
‫ומפלות כבסיס להתמקמות שונה ביחס אליהן‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬המפגש הכואב של הורים עם עמדות חברתיות שליליות של‬
‫האשמה‪ ,‬דחייה והטלת דופי גורפת‪ ,‬הובא להתבוננות ובחינה‬
‫מחודשת בקבוצה באמצעות חוויות מהעבר וההווה‬
‫‪ ‬רגשות הכאב והפגיעה העזים תורגמו בחלקם ל'קול קבוצתי' של‬
‫כעס לגיטימי (’‪ ,)’righteous anger‬שאפשר הדיפת עמדות‬
‫סטיגמטיות והתמקמות אקטיבית כלפי הגורם המתייג‬
‫(’‪)'rebound effect‬‬
‫‪ ‬הכעס היווה "מגן אנושי" ושלב חשוב בהדיפת הסטיגמה ובפיתוח‬
‫זהות חיובית‬
‫‪ ‬החלה חשיבה על דרכי פעולה אלטרנטיביות (שיתוף פעולה‪ ,‬הדיפת‬
‫הסטיגמה‪ ,‬מחאה) מעמדה יותר מחוזקת‪ ,‬מול הגורמים המתייגים‬
‫"גם אנחנו ראויים ליחס מכבד"‬
‫‪‬‬
‫‪" ‬משכתם פעם תיק רפואי מלא?! באשפוז הקודם של הבן שלי נעלבתי‬
‫עד עמקי נשמתי מהדברים שהפסיכולוג כתב עליי במכתב השחרור‪ .‬זה‬
‫היה נורא‪ .‬באשפוז הזה דברתי עם המטפלת ואמרתי לה‪' :‬באשפוז‬
‫הקודם טיפלתם טוב בבן שלי‪ ,‬אבל מה שעשיתם לנו‪ ...‬גם אנחנו‬
‫ראויים ליחס מכבד'‪ .‬ולא תאמינו‪ ,‬היא הודתה לי על דבריי‪ .‬זה בזכות‬
‫הקבוצה"‬
‫‪" ‬הקבוצה נתנה לי המון‪ ,‬אין לי מילים לתאר כמה‪ .‬שיתפתי כמה חברות‬
‫ואפילו הבאתי להן את החוברת לראות‪ .‬יש עליות ומורדות והדרך קשה‬
‫וארוכה‪ ,‬עם זאת אני יודעת שהיום יש לי יותר כלים להתמודד‪ .‬ובנוסף‪,‬‬
‫היום אני מרגישה הרבה פחות לבד"‬
‫"כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן‪...‬‬
‫בסיטואציה עם אופי מחשכי"‬
‫‪‬‬
‫‪" ‬אני מרגיש שעשינו דרך פה‪ ,‬כיחידים‪ ,‬כזוג וכקבוצה‪ ...‬בקבוצה‬
‫קיבלתי כלים‪ ,‬זו אבן דרך משמעותית‪ .‬הרבה דברים התחדדו‪...‬‬
‫אני מרגיש שיש פה מסה של בני משפחה‪ .‬קורית העצמה שלי‬
‫אישית ושל קבוצת המשפחות‪ .‬כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור‬
‫איתן‪ ...‬בסיטואציה עם אופי מחשכי"‬
‫‪ ‬חשוב להמשיך ולפתח התערבויות לבני משפחה‬
‫‪ ‬חשוב להמשיך לחקור את יעילותן והשפעתן של התערבויות‬
‫אלו‬
‫אפילוג‪ ...‬סוף או התחלה?‬
‫‪‬‬
!‫תודה על ההקשבה‬

‫עמית‬
[email protected]