‫המכללה האקדמית נתניה ע"ר‬
‫)‪ACADEMIC COLLEGE (R” S‬‬
‫רח' האוניברסיטה ‪1‬‬
‫קרית יצחק רבין‬
‫‪NETANYA‬‬
‫‪1 University St.‬‬
‫המרכז ליישומי משפט עברי‬
‫נתניה ‪56324‬‬
‫(ישמ"ע)‬
‫‪Kiryat Yitzhak Rabin‬‬
‫‪NETANYA 42365, ISRAEL‬‬
‫בס"ד‪ ,‬כ"ח תשרי תשע"ה (‪)1101.01.12‬‬
‫חיובו של האב בהוצאות הדיור של ילדיו המתגוררים בבית השייך לאמם‬
‫מאת‬
‫הרב עו"ד ירון אונגר ופרופ' יובל סיני‬
‫פלונית‪ ,‬גרושה‪ ,‬מתגוררת בבית השייך לה עם ילדיה הקטנים‪ 0‬האם האב נדרש לשאת בתשלום‬
‫עבור הוצאות הדיור (מדור) של ילדיו גם במקרה זה? או שמא‪ ,‬מאחר שלמעשה אין לילדים צורך‬
‫בדיור בשל היותם מתגוררים בבית אמם‪ ,‬האב פטור מתשלום זה?‬
‫א‪ .‬כללי‬
‫החיוב לשאת בתשלום הוצאות הדיור של הילדים נגזר מן החיוב לשאת בתשלום מזונותיהם‪,‬‬
‫הכוללים את כל הצרכים החיוניים להתפתחותם של הילדים‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬מזון‪ ,‬ביגוד‪ ,‬כלי בית‪,‬‬
‫דיור וכדומה‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫כידוע‪ ,‬הבסיס המשפטי של חיוב האב במזונות ילדיו משתנה בהתאם לגיל הילדים‪ 0‬להבנת הבסיס‬
‫המשפטי של החיוב‪ ,‬כפי שניווכח להלן‪ ,‬תהיה השלכה משמעותית לעניין היקפו של החיוב‪ ,‬כאשר‬
‫יש בכוחה של האם להשתתף בסיפוק צרכי הדיור של ילדיה‪0‬‬
‫אי לכך‪ ,‬נפתח בסקירה קצרה של הבסיס המשפטי לחיוב האב במדור לילדיו‪ 0‬לעניין זה יש להבחין‬
‫בין שלוש קבוצות גיל‪ ,‬כדלהלן‪ :‬קטינים שגילם אינו עולה על שש שנים ("קטני קטנים")‪ ,‬קטינים‬
‫שגילם עולה על שש שנים אך אינו עולה על חמש עשרה שנים ("קטנים") וקטינים שגילם עולה על‬
‫‪2‬‬
‫חמש עשרה שנים‪0‬‬
‫‪ .1‬חיוב המדור לקטינים שגילם אינו עולה על שש שנים ("קטני קטנים")‬
‫בתלמוד‪ 3‬מסופר שרבי עולא הגדול קבע‪ ,‬שגם לדעת הסוברים שאין אדם חייב לזון את ילדיו‬
‫‪4‬‬
‫הקטנים‪" ,‬זן קטני קטנים"‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫ראו משנה תורה אישות יג‪ ,‬ו; שולחן ערוך אבן העזר עג‪ ,‬ו‪0‬‬
‫לעניין זה ראו גם‪ :‬יובל סיני‪ ,‬יישום המשפט העברי בבתי המשפט בישראל ירושלים תשס"ט עמ' ‪( 412-41.‬להלן‪:‬‬
‫סיני‪ ,‬יישום המשפט העברי); הרב עו"ד ירון אונגר‪ ,‬ופרופ' יובל סיני "על התלות שבין חובת האב במזונות הילדים‬
‫לחלוקת הנכסים בין בני הזוג"‪ ,‬חוות דעת מטעם מרכז ישמ"ע (להלן‪ :‬אונגר וסיני‪ ,‬מזונות ילדים)‪ 0‬הדיון שלהלן‬
‫בכתובת‬
‫הזמינה‬
‫זו‪,‬‬
‫דעת‬
‫חוות‬
‫על‬
‫רבה‬
‫במידה‬
‫מסתמך‬
‫זה‬
‫בפרק‬
‫‪http://www.netanya.ac.il/ResearchCen/JewishLaw/AcademicPub/FamilyLaw/Pages/Betweenspouse‬‬
‫‪( s.aspx‬כניסה אחרונה‪ 14 :‬באוקטובר ‪0)1.12‬‬
‫תלמוד בבלי כתובות סה‪,‬ב‪0‬‬
‫בדבר הבסיס המשפטי של חיוב זה חלוקות הדעות‪ 0‬יש הסוברים שחיוב זה נגרר אחר החיוב במזונות אישה‪ ,‬מתוך‬
‫ההנחה שהאישה בכל מקרה תפריש ממזונותיה עבור מזונותיהם של "קטני קטנים"‪ 0‬לשיטה זו‪ ,‬חיוב זה איננו‬
‫‪1‬‬
‫על פי המבואר בתלמוד‪" 5,‬קטני קטנים" הם ילדים שגילם אינו עולה על שש שנים‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫החיוב לזון "קטני קטנים" הוא חיוב משפטי עצמאי המוטל על האב בלבד‪ ,‬ואינו תלוי במצבו‬
‫הכלכלי של האב‪ 7‬או במצבם הכלכלי של הילדים‪ 8‬או של אמם‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .6‬חיוב המדור לקטינים שגילם בין שש שנים לחמש עשרה שנים ("קטנים")‬
‫חיובו של האב במזונות ילדים שגילם עולה על שש שנים מבוסס על "תקנת אושא"‪ 10,‬והוא שונה‬
‫באופיו מן החיוב במזונות "קטני קטנים"‪0‬‬
‫תקנת אושא חלה רק עד שיגיעו הילדים לגיל הבגרות (גיל ‪ 14‬בבנים וגיל ‪ 11‬בבנות)‪ ,‬משום‬
‫שההנחה הייתה‪ ,‬שבגיל זה "יש בכוחם של הילדים לפרנס את עצמם‪ ,‬ואין צורך לחייב את האב‬
‫לפרנסם"‪0‬‬
‫‪11‬‬
‫כפי שהערנו במקום אחר‪" ,‬אמנם‪ ,‬מלכתחילה‪ ,‬לא הייתה כוונה להפוך את חיוב ההזנה מכוחה של‬
‫התקנה לחיוב בר כפיה משפטית"‪ 12,‬אך "כאשר האב הוא אדם אמיד‪ ,‬שיש ביכולתו לזון את ילדיו‬
‫מבלי שיהא עליו ליטול על עצמו עבודות נוספות או ליטול הלוואות‪ ,‬הוסמכו בתי הדין לרדת‬
‫לנכסי האב לשם קיום חובת ההזנה שמכוח תקנת אושא"‪ 13,‬ו"הנחה המקובלת על רוב הפוסקים‬
‫‪14‬‬
‫היא‪ ,‬שכמעט כל אדם נחשב כ"אמיד" לעניין חובת ההזנה‪ ,‬למעט אם הוא עני ממש"‪0‬‬
‫הבסיס המשפטי של החיוב במזונות ילדים שגילם עולה על שש שנים הוא מצוות הצדקה‪ ,‬שהרי‬
‫‪15‬‬
‫חובתו של אדם לפרנס את עניי ביתו קודמת לחובתו לפרנס עניים אחרים‪0‬‬
‫בסיס משפטי זה מצמצם במידה ניכרת את היקפה של החובה‪ ,‬לעומת החובה לזון "קטני קטנים"‪,‬‬
‫משום שבהתאם לעקרונות דיני הצדקה‪ ,‬חובה זו תיקבע בהתאם ליכולתו הכלכלית של האב‬
‫ולצרכיהם הריאליים של הילדים‪ 0‬לכן‪ ,‬התקנה אינה חלה כאשר יש לילדים נכסים משלהם‪,‬‬
‫שמהם הם יכולים לפרנס את עצמם‪ 16,‬או "כאשר אין בכוחו של האב לפרנס את עצמו ואת ילדיו‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫קיים לאחר ניתוק קשר הנישואין שבין בני הזוג‪ 0‬אולם‪ ,‬רוב הפוסקים סברו שזהו חיוב עצמאי‪ ,‬שאיננו קשור לחיוב‬
‫במזונות האישה‪ 0‬להרחבה בעניין זה ראו למשל אצל בן ציון שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה ראובן מס‪ ,‬ירושלים תשנ"ג‬
‫עמ' ‪( 473-477‬להלן‪ :‬שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה)‪0‬‬
‫כתובות שם‪0‬‬
‫אמנם‪ ,‬יש הסוברים שכאשר הילד הקטן "חריף ואינו צריך לאמו "‪ ,‬אין האב חייב במזונותיו גם אם הוא עדיין‬
‫אינו בן שש שנים‪ 0‬ראו אבני מילואים אבן העזר עא‪ ,‬ס"ק ב‪0‬‬
‫ראו למשל‪ :‬ט"ז אבן העזר עא‪ ,‬ס"ק א; בית שמואל אבן העזר עא‪ ,‬ס"ק א‪0‬‬
‫ראו שולחן ערוך אבן העזר עט‪ ,‬א וראו אבני מילואים שם‪ ,‬ס"ק ג בשם שו"ת מהר"ם לובלין עט‪ ,‬שלאחר מותו של‬
‫האב אין מטילים על עיזבונו את החיוב לזון קטני קטנים‪ ,‬אם יש להם די פרנסתם משלהם‪0‬‬
‫ראו באר היטב אבן העזר עא‪ ,‬ס"ק א‪0‬‬
‫ע"פ תלמוד בבלי כתובות מט‪,‬ב‪ ,‬אם כי‪ ,‬יש הסוברים שבאושא נקבעו שתי תקנות‪ :‬התקנה הראשונה עסקה‬
‫במזונות "קטני קטנים" והתקנה השנייה עסקה במזונות "קטנים" ראו לעניין זה אבני מילואים אבן העזר עא‪,‬‬
‫ס"ק ג‪0‬‬
‫אונגר וסיני‪ ,‬מזונות ילדים שם‪ ,‬אחר הציון להערה ‪01.‬‬
‫שם‪0‬‬
‫שם‪ ,‬ליד הציון להערה ‪011‬‬
‫שם‪ ,‬ליד הציון להערה ‪014‬‬
‫שם‪ ,‬ליד הציון להערה ‪012‬‬
‫שם‪ ,‬ליד הציון להערה ‪012‬‬
‫‪1‬‬
‫גם יחד"‪ 17,‬אולם חובת ההזנה לפי התקנה "מוטלת על האב‪ ,‬ובית הדין לא יטיל על האם לקיים‬
‫חובה זו‪ ,‬אף אם אין בכוחו של האב למלאה"‪0‬‬
‫‪18‬‬
‫בשנת תש"ד אימצה הרבנות הראשית לישראל תקנה מיוחדת‪ ,‬המחייבת את האב לזון את ילדיו‬
‫הקטנים מגיל שש שנים ועד גיל חמש עשרה שנים‪ ,‬בהתחשב בכך ש"סכנות גדולות צפויות להם‬
‫‪19‬‬
‫(לילדים) ‪ ,,,‬אם פרנסתם לא תהיה מובטחת"‪0‬‬
‫בדבר משמעותה המשפטית של התקנה האמורה חלוקות הדעות‪ 0‬יש הסוברים שתקנה זו אינה‬
‫משנה את הבסיס המשפטי של החיוב לספק את מזונותיהם של קטנים שגילם עולה על שש שנים‪,‬‬
‫וכל תכליתה היא‪ ,‬להעניק תוקף מחייב לחיוב המוסרי לפרנס ילדים שגילם עולה על גיל שש‬
‫‪20‬‬
‫שנים‪0‬‬
‫בהתאם לפרשנות זו‪ ,‬מאחר שחיוב זה מבוסס על מצוות הצדקה‪" ,‬יש לברר גם את אפשרויותיה‬
‫של האם‪ ,‬שכן גם האישה מחויבת מדין צדקה‪ 0‬ובמקרה שגם היא אמידה יש לדון על חלוקה‬
‫‪21‬‬
‫נאותה של חיוב זה שמדין צדקה שעל האב והאם כאחד"‪0‬‬
‫אחרים סברו‪ ,‬שלתקנת המזונות של הרבנות הראשית לישראל יש משמעות רחבה בהרבה‪0‬‬
‫לשיטתם‪ ,‬התקנה יצרה חיוב עצמאי של מזונות הדומה במהותו לחיוב המזונות של "קטני‬
‫קטנים"‪ ,‬שאינו קשור למצוות הצדקה‪ 220‬לשיטה זו‪ ,‬אין מקום להתחשב בהיקף נכסיה של האם‬
‫לשם קביעת גובה התשלום שיידרש האב לשלם עבור מדור ילדיו‪0‬‬
‫פרופ' שאוה הציע פרשנות המגשרת בין שתי הגישות האמורות‪ ,‬ולפיה‪ ,‬יש להבחין "בין מהות‬
‫החיוב להיקף תחולתו"‪ 230‬לשיטתו‪ ,‬מבחינת מהות החיוב‪ ,‬חיוב ההזנה על פי תקנת הרבנות‬
‫הראשית הוא חיוב עצמאי‪ ,‬בעוד שמבחינת היקף החיוב‪ ,‬החיוב דומה דווקא לחיוב ההזנה של‬
‫קטנים‪ ,‬על פי תקנת אושא‪ 0‬לפי הסבר זה‪ ,‬במידה ואין בכוחו של האב לפרנס את ילדיו‪ ,‬לא מוטלת‬
‫עליו חובה לפרנסם‪ ,‬גם לפי תקנת הרבנות הראשית‪ ,‬ואם יש לילדים מקור פרנסה זולת האב‪ ,‬כגון‬
‫שאמם התחייבה לפרנסם‪ ,‬הרי שניתן לפטור את האב מחובת ההזנה‪ ,‬או למצער‪ ,‬להפחית את‬
‫היקף חובתו‪0‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫שם‪ ,‬ליד הציון להערה ‪016‬‬
‫שם‪ ,‬ליד הציון להערה ‪017‬‬
‫מתוך ההקדמה לתקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד‪ 0‬וראו אונגר וסיני‪ ,‬מזונות ילדים ליד הציון להערה ‪;41‬‬
‫סיני‪ ,‬יישום המשפט העברי עמ' ‪0417-416‬‬
‫ראו למשל‪ ,‬תיק ‪/1.4‬תשי"ז פד"ר ב ‪ ,62‬בעמ' ‪ ;34‬תיק ‪/1112‬תשכ"ד פד"ר ה ‪ ,444‬בעמ' ‪ 0442‬לפסיקה של בתי‬
‫המשפט ברוח זו ראו למשל‪ ,‬ע"א ‪ 436/73‬רבני נ' רבני פ"ד לג(‪ ,231 )4‬בעמ' ‪"( 232‬גם חיובו של אב טבעי למזונות‬
‫ילדו מעל גיל י"ג נובע מדיני צדקה ולא מן הדין")‪ ,‬לפסקי דין נוספים ברוח זו ראו מנשה שאוה הדין האישי‬
‫בישראל מהדורה רביעית‪ ,‬מודן תשס"א‪ ,‬עמ' ‪ ,13.‬הערה ‪( 134‬להלן‪ :‬שאוה‪ ,‬הדין האישי בישראל)‪0‬‬
‫דברי הרב שאול ישראלי בערעור תשל"ג‪ , 43/‬פד"ר ט‪0164 ,‬‬
‫ראו למשל‪ ,‬תיק ‪ 1/12/7.7‬אוסף פסקי הדין של הרבנות הראשית לישראל עמ' קמ"ח‪ ,‬בעמ' ק"נ‪ 0‬וראו גם ורהפטיג‪,‬‬
‫למקורות החובה‪ ,‬עמ' ‪ 0163‬לא למותר לציין‪ ,‬שכך משתמע גם מדבריהם של מנסחי התקנה שהדגישו ש"מוטעית‬
‫ההנחה כאילו תקנת הרבנות הנ"ל מבוססת על החיוב המוסרי של צדקה גרידא‪ 0‬לפי האמת אין הדבר כן‪ ,‬אלא‬
‫התקנה בעצמה יוצרת חובה משפטית עצמאית גמורה‪ ,‬שהיא איננה נובעת מדיני הצדקה‪ ,‬ואינה מוגבלת‪ ,‬אפוא‪ ,‬על‬
‫ידי ההיקף המצומצם של דיני הצדקה" (שם)‪0‬‬
‫שאוה‪ ,‬הדין האישי בישראל‪ ,‬עמ' ‪ 0134‬וראו גם דברי הרב מנחם חשאי בתיק ‪( 2222-11-1‬פורסם בכתובת‬
‫‪ )http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=288‬שכותב‪" :‬היות שקיים ספק בהבנת התקנה האם יצרה חיוב‬
‫חדש או שהתקנה נועדה לכפות על החיוב בלמעלה מגיל שש‪ ,‬לא ניתן לחייב האב כשאיו לו‪ 0‬כמו כן יש לומר שאפילו‬
‫לצד שנאמר שתקנת הרה"ר יצרה חיוב עצמאי‪ ,‬מכל מקום לא הרחיקה לכת שגם כשאין לו יישאר החיוב לזון את‬
‫ילדיו"‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫הסבר זה מאפשר גם להטיל חלק מהוצאות הדיור על האם‪ ,‬כאשר יש בכוחה להשתתף בהוצאות‬
‫אלה‪ ,‬ואין בכוחו של האב לשאת בהוצאות אלה לבדו‪0‬‬
‫‪ .3‬חיוב המדור לקטינים שגילם עולה על חמש עשרה שנים‬
‫בדור האחרון נעשו אמנם ניסיונות אחדים להרחיב את גדרה של תקנת אושא ולהחילה גם על‬
‫‪24‬‬
‫קטנים שגילם עולה על גיל חמש עשרה שנים‪ 0‬אולם‪ ,‬ניסיונות אלו כשלו‪0‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ברור שהבסיס המשפטי היחיד שמכוחו ניתן לחייב את האב לספק מדור לילדיו הוא מצוות‬
‫הצדקה‪ ,‬ובהתאם לכך ייקבע גם היקפה של החובה‪0‬‬
‫ב‪ .‬חיוב האב לספק מדור לילדיו המתגוררים בבית אמם‬
‫לעניין חובתו של האב לספק מדור לילדיו המתגוררים עם אמם‪ ,‬יש להבחין בין הוצאות הדיוק‬
‫עבור קטינים שגילם אינו עולה על שש שנים‪ ,‬להוצאות הדיור עבור קטינים שגילם עולה על שש‬
‫שנים‪0‬‬
‫‪" .1‬קטני קטנים"‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬הוצאות הדיור של קטינים שגילם אינו עולה על שש שנים מוטלות באופן בלעדי על‬
‫האב‪ ,‬ללא כל קשר למצבם הכלכלי של הילדים או של האם‪ 0‬בהתאם לכך פסקו בתי הדין‪ ,‬שגם‬
‫‪25‬‬
‫כאשר הילדים מתגוררים בבית השייך לאמם‪ ,‬על האב לשאת בהוצאות הדיור עבורם‪0‬‬
‫למסקנה זו ניתן להגיע גם מכוחה של המשנה בעניינו של אדם שהתחייב לפרנס את בת אשתו‬
‫מנישואין קודמים‪ 0‬על פי דין המשנה‪ ,‬שנפסק להלכה‪ ,‬גם אם בני הזוג התגרשו‪ ,‬והאישה נישאה לגבר‬
‫אחר שאף הוא התחייב לפרנס את הבת‪ ,‬אין הדבר פוטר את הבעל הראשון מחובתו לפרנס את הבת‪0‬‬
‫אמנם‪ ,‬הבסיס המשפטי של חובת המזונות בסוגיה זו הוא חוזי‪ ,‬בניגוד לחובת המזונות לקטני‬
‫קטנים‪ ,‬שאינה מבוססת על התחייבותו החוזית של האב כלפי ילדיו‪ 0‬אולם‪ ,‬נראה שמכוחה של‬
‫סוגיה זו ניתן ללמוד עיקרון כללי שלפיו‪ ,‬העובדה שהילדים מקבלים את מזונותיהם ממקורות‬
‫אחרים‪ ,‬אין בה כדי לפטור את האב מחובתו לפרנסם‪0‬‬
‫‪ .6‬הוצאות המדור לילדים שגילם עולה על שש שנים‬
‫בהתאם למבואר לעיל‪ ,‬לגישת הסוברים שתקנת הרבנות הראשית בעניין מזונותיהם של קטינים‬
‫יצרה חיוב עצמאי של מזונות ילדים‪ ,‬שאינו נגזר ממצוות הצדקה‪ ,‬דין חיובו של האב במדור ילדים‬
‫המתגוררים בבית אמם שגילם אינו עולה על חמש עשרה שנים יהיה כדין חיובו במדור ילדים‬
‫שגילם אינו עולה על שש שנים‪0‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬לגישה הגורסת שהתקנה האמורה לא שינתה את הבסיס המשפטי של חיובו של האב‬
‫לפרנס את ילדיו הקטנים שגילם עולה על שש שנים‪ ,‬יש מקום להתחשב גם במצבה הכלכלי של‬
‫האם ולחייבה להשתתף בהוצאות המדור של ילדיה‪0‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫לעניין זה ראו בהרחבה‪ ,‬זרח ורהפטיג "למקורות החובה למזונות ילדים"‪ ,‬תחומין א (תש"ם) ‪0171-171 ,122‬‬
‫ראו למשל‪ ,‬תיק ‪ 371217-1‬בבית הדין הגדול‪ ,‬פסקה ב' של פסק הדין של הר"י מצגר ("לעִ תים האשה גרה בדירה‬
‫שלה עם הילדים‪ ,‬והמערער משלם לאשה את הוצאות המדור היחסיים של הילדים")‪ 0‬פסק הדין זמין בכתובת‬
‫‪( http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=790‬כניסה אחרונה‪ 12 :‬באוקטובר ‪0)1.12‬‬
‫‪2‬‬
‫בהתאם למבואר לעיל‪ ,‬כך הדין‪ ,‬לכל הדעות‪ ,‬בנוגע להוצאות הדיור של ילדים שגילם עולה על‬
‫חמש עשרה שנים‪0‬‬
‫ג‪ .‬חיוב במדור "לשעבר"‬
‫לשם השלמת התמונה‪ ,‬יש להבהיר האם אמם של הילדים זכאית לדרוש מן האב לכסות גם את‬
‫הוצאות הדיור עבור הילדים‪ ,‬עבור התקופה שבה התגוררו בביתה עד למועד הגשת התביעה‬
‫(להלן‪' :‬מדור לשעבר')‪0‬‬
‫גם לעניין זה‪ ,‬יש משמעות רבה לבסיס המשפטי של החיוב‪ 0‬אולם‪ ,‬כפי שניווכח להלן‪ ,‬ישנם‬
‫גורמים נוספים שעשויים להשפיע על שאלת חיובו של האב במדור לשעבר‪0‬‬
‫‪ .1‬מדור לשעבר ל"קטני קטנים"‬
‫מאחר שמזונותיהם של "קטני קטנים" הם‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬חיוב עצמאי שאינו קשור בצרכים‬
‫הריאליים של הילדים‪ ,‬הרי שהעובדה שהילדים קיבלו את פרנסתם בעבר ממקור אחר‪ ,‬אינה‬
‫‪26‬‬
‫מעלה ואינה מורידה מחיובו כלפיהם‪0‬‬
‫אולם‪ ,‬ההלכה קובעת שכאשר אדם פרע את חובו של חברו הוא "הניח מעותיו על קרן הצבי"‪,‬‬
‫‪27‬‬
‫ואינו זכאי להחזר עבור החוב שפרע‪0‬‬
‫בהתאם לכך פסקו בתי הדין בישראל‪ ,‬שאם אמם של הילדים הניחה לילדים להתגורר בביתה על‬
‫דעת עצמה‪ ,‬ולא תבעה מהאב לשאת בהוצאות הדיור‪ ,‬יראו אותו כמי שפרעה את חובו של האב על‬
‫דעת עצמה‪ ,‬ובהתאם לכלל האמור‪ ,‬היא לא תהיה זכאית להחזר עבור הוצאות הדיור של‬
‫‪28‬‬
‫הילדים‪0‬‬
‫אמנם‪ ,‬במידה והאם מפרנסת את ילדיה בהתאם לפסק דין בעניין זה‪ ,‬היא עצמה הופכת לבעלת‬
‫החוב בכל הנוגע להוצאות הדרושות לפרנסת הילדים‪ ,‬או למצער‪ ,‬לשותף של האב בהוצאות אלה‪0‬‬
‫בשל כך‪ ,‬בנסיבות אלה לא יראו באישה פורעת חוב של האב שלא מדעתו‪ ,‬אלא נושה ישירה של‬
‫‪29‬‬
‫האב‪ ,‬והיא תוכל לתבוע ממנו לשאת בהוצאות מדור לשעבר‪0‬‬
‫‪ .6‬מדור לשעבר לקטנים‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬לדעת רבים‪ ,‬חיובו של האב במזונותיהם של ילדיו הקטנים שגילם עולה על שש שנים‬
‫מבוסס על מצוות הצדקה‪ 0‬מצווה זו דורשת מאדם לתת לנזקק 'די מחסורו'‪ ,‬ובשל כך‪ ,‬מובן מאליו‬
‫שלאחר שמחסורם של הילדים סופק כבר‪ ,‬לא ניתן לחייב את האב לתת להם צדקה לשם כיסוי‬
‫הוצאות הדיור שסופק בעבר על ידי האם‪0‬‬
‫אמנם‪ ,‬בהתאם למבואר לעיל‪ ,‬אם החזקת הילדים בבית האם היא מכוח פסיקה של בית משפט או‬
‫בית דין רבני‪ ,‬הרי שרואים את חיוב ו של האב לספק את הוצאות הדיור לילדיו כחיוב ישיר כלפי‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫וראו שרשבסקי‪ ,‬דיני משפחה עמ' ‪0477‬‬
‫ראו‪ :‬תלמוד בבלי כתובות קח‪ ,‬א; שולחן ערוך חושן משפט קכח‪ ,‬א‪ ,‬אבן העזר ע‪ ,‬ח‪0‬‬
‫ראו תיק ‪ 371217-1‬בבית הדין הגדול (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,) 12‬סעיף ב לפסק הדין של הר"י מצגר‪ ,‬ובאסמכתאות שהובאו‬
‫שם‪0‬‬
‫ראו שם‪ ,‬ע"פ חלקת מחוקק פ ס"ק כא; הפלאה קונטרס אחרון פ‪ ,‬אות יא; שו"ת מהרש"ם ב‪ ,‬רלו; פד"ר ב‪;161 ,‬‬
‫פד"ר ה‪ ;444 ,‬פד"ר ו‪0112 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫האם‪ 0‬בשל כך‪ ,‬בנסיבות אלו‪ ,‬האם תהיה רשאית לתבוע מהאב שיפוי על הוצאות הדיור לשעבר של‬
‫הילדים‪ ,‬גם אם גיל הילדים עולה על שש שנים‪0‬‬
‫אמנם‪ ,‬בהתאם למסקנה הנזכרת לעיל‪ ,‬בחיוב המדור של ילדים שגילם עולה על שש שנים‪ ,‬לדעת‬
‫רבים בית הדין רשאי לקחת בחשבון הן את יכולתו הכלכלית של האב ואת את יכולתה הכלכלית‬
‫של האם‪ 0‬לפיכך‪ ,‬גם בנוגע לחישוב גובה החיוב במדור לשעבר של קטנים המוחזקים אצל האם‬
‫בהתאם לפסק דין‪ ,‬ניתן להתחשב גם במצבה הכלכלי של האם בקביעת גובה חיובו של האב‬
‫בהוצאות מדור לשעבר‪0‬‬
‫ד‪ .‬מסקנות‬
‫‪‬‬
‫האב חייב לשאת בהוצאות הדיור של ילדים שגילם אינו עולה על שש שנים‪ ,‬גם אם‬
‫הילדים מתגוררים בפועל בדירה השייכת לאמם‪0‬‬
‫‪‬‬
‫אם מלכתחילה לא תבעה האם החזר עבור הוצאות דיור של ילדים אלה‪ ,‬היא איבדה‬
‫זכותה לתבוע החזר עבור הוצאות הדיור לשעבר‪ ,‬אלא אם היא סיפקה דיור לילדים‬
‫בהתאם לפסק דין או הסכם בינה לבין בעלה‪ ,‬המחייב אותה לעשות כן‪0‬‬
‫‪‬‬
‫לדעת רבים‪ ,‬כך הדין גם בעניינם של קטנים שגילם בין שש שנים לחמש עשרה שנים‪0‬‬
‫אולם‪ ,‬יש הסוברים ש בנוגע לקטינים אלה‪ ,‬בקביעת גובה החיוב עבור הוצאות הדיור יש‬
‫להתחשב גם במצבה הכלכלי של האם‪0‬‬
‫‪‬‬
‫לגבי ק טינים שגילם עולה על חמש עשרה שנים‪ ,‬לכל הדעות‪ ,‬בקביעת גובה החיוב במדור‬
‫הילדים יש להתחשב גם במצבה הכלכלי של האם‪ ,‬ואין בכוחה של האם לתבוע מן האב‬
‫להשתתף עמה בהוצאות דיור לשעבר‪ ,‬אלא אם היא סיפקה דיור לילדים בהתאם לפסק‬
‫דין או הסכם בינה לבין בעלה‪0‬‬
‫‪6‬‬