‫תל‪-‬אביב‬ ‫‪18:55‬‬ ‫‪19:55‬‬ ‫‪1571‬‬ ‫זמני‬ ‫כניסת‬ ‫החג‬ ‫ויציאת‬ ‫השבת‬ ‫גיליון מס'‬ ‫גולן‬ ‫‪18:55‬‬ ‫‪19:53‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪18:46‬‬ ‫‪19:56‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪18:39‬‬ ‫‪19:53‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪18:55‬‬ ‫‪19:54‬‬ ‫פרשת אחרי מות ‪ -‬קדושים‬ ‫אילת‬ ‫תשע"ה‬ ‫‪18:52‬‬ ‫‪19:50‬‬ ‫ו' באייר ‪25/4/2015‬‬ ‫השנה השלושים ואחת‬ ‫הנהגת ה' את העמים היא אוניברסלית‪ .‬כשם שמוציא הקב"ה‬ ‫את עמו מעבדות לחירות‪ ,‬כך הוא מוציא עמים אחרים לאור‬ ‫עולם‪" :‬הלוא כבני כושיים אתם לי בני ישראל נאם ה'‪ ,‬הלוא‬ ‫את ישראל העליתי מארץ מצרים‪ ,‬ופלשתיים מכפתור ואת‬ ‫ארם מקיר" (עמוס ט‪ ,‬ז)‪ .‬אלא שבעוד שיש קץ לתולדותיהם של‬ ‫העמים‪ ,‬עם ישראל מובטח שאף אם ייענש מאוד על חטאותיו‪,‬‬ ‫בכל זאת לא יכלה‪" :‬אפס כי לא אשמיד את בית יעקב" (שם שם‪,‬‬ ‫ח)‪ .‬הפליה זו בין ישראל לעמים אינה באה על רקע של אדישות‬ ‫לגורל העמים‪ ,‬כי הלוא כבר נאמר בהגדרת יעודו של אברהם‬ ‫אבינו‪" :‬ונברכו בך כל משפחות האדמה"‪ .‬אדרבה‪ ,‬נצחיות עם‬ ‫ישראל משרתת את האנושות בכך שעם ישראל משמש מעין‬ ‫תיבת זכרון של התרבויות האנושיות‪ ,‬הממשיכות את קיומן‬ ‫הנצחי על ידי הרשמים שהן מותירות בזכרון הקולקטיבי של‬ ‫עם הנצח‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬מה שנותר חי ממצרים הקדומה הוא הרושם‬ ‫שהותירה מצרים ביצירת הזהות הישראלית‪ .‬דווקא עם ישראל‬ ‫הוא שמשלם על ייעודו זה מחיר כבד‪ ,‬של צירוף אחר צירוף‪ ,‬כדי‬ ‫למלא אותו בעל כורחו‪ ,‬עד השלמת תוכנית ההשגחה של שיבת‬ ‫ציון‪ ,‬כמבואר בסיום ההפטרה של פרשת קדושים (שם שם‪ ,‬טו)‬ ‫כמנהג האשכנזים‪.‬‬ ‫ההפטרה כמנהג הספרדים מבארת מהו האינטרס הא‪-‬לוהי‬ ‫בקיום ההבטחה של נצחיות‬ ‫האומה‪" :‬למען שמי" (יחזקאל‬ ‫כ; ט‪ ,‬יד)‪ .‬פיזור ישראל וגלותם‬ ‫ההם חילול השם‪ ,‬ומשום כך יש‬ ‫לגאול אותם‪ ,‬אף אם לא היטיבו‬ ‫את דרכיהם‪.‬‬ ‫השיקול הראשי בהנהגת ההיסטוריה הוא קידוש השם‪ .‬רמח"ל‬ ‫בספרו "דעת תבונות" ביאר שמדובר בשילובן של שתי הנהגות‬ ‫של ההשגחה‪ :‬הנהגת גילוי יחוד ה'‪ ,‬שהיא העיקרית‪ ,‬ונספחת‬ ‫לה הנהגת המשפט‪.‬‬ ‫מכאן עולה שאלה מוסרית‪ :‬כיצד יתכן שבמאורע המשמעותי‬ ‫ביותר של ההיסטוריה‪ ,‬הגאולה‪ ,‬קיום המעשים הטובים איננו‬ ‫נכנס בחשבון? המתח הזה בין הכרח הגאולה לבין שרירות לבו‬ ‫של האדם‪ ,‬הוא התובע מעם ישראל את קיום המצוות ביתר‬ ‫שאת על מנת שלא ליצור דיסוננס בין הערכים של הנהגת‬ ‫המשפט‪ ,‬המופיעה בכל תוקפה בברית של פרשת בחוקותי‪ ,‬לבין‬ ‫הערכים של הנהגת הייחוד‪ ,‬המודיעה שה' תמיד פועל למען‬ ‫שמו‪ ,‬יהיה אשר יהיה‪ .‬משום כך חותמת ההפטרה (פסוקים יט‪-‬‬ ‫כ) בבקשתו הנמרצת של א‪-‬לוהי ישראל‪" :‬אני ה' א‪-‬להיכם‪,‬‬ ‫בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם‪ ,‬ואת שבתותי‬ ‫קדשו‪ ,‬והיו לאות ביני וביניכם‪ ,‬לדעת כי אני ה' א‪-‬להיכם"‪.‬‬ ‫יהיו הדברים לזכרו של שלום יוחאי שרקי הי"ד בנו של‬ ‫עמיתנו כותב המאמר‪( .‬המערכת)‬ ‫הרב אורי שרקי רב קהילת 'בית יהודה'‪ ,‬ר"מ במכון מאיר‬ ‫שבת‬ ‫קבלת‬ ‫מה יאמרו הגוים?‬ ‫עלון תורני לכבוד שבת קודש‬ ‫עמ' ‪2‬‬ ‫זהירות! השתוקקות יתר‪ :‬על עבודת ה' בדרך של 'רצוא ושוב'‬ ‫הרב רא"ם הכהן על תוקפם וחשיבותם של מנהגי אבלות הספירה דווקא בימינו עמ' ‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שאחריה אל תוך המציאות‪.‬‬ ‫בקרבתם לפני ה' וימותו‬ ‫"האמת היא שכאשר נגשים‬ ‫מסוכן להשתוקק יותר מידי‪ .‬אפשר למות מזה‪.‬‬ ‫"לפני ה'" צריך להקדים‬ ‫הביטויים כלפי בני אהרן שמתו הם חיוביים‪ ,‬קירבה‬ ‫"תטהרו" נקי וזך‪ .‬חייבים‬ ‫לה'! בתחילת פרשתנו "בקרבתם לפני ה' "‪ ,‬וקודם לכן‬ ‫להפנים במעשה בפועל שכל הגבוה גבוה ביותר‬ ‫בפרשת שמיני‪" :‬בקרובי אקדש"‪ ,‬והמדרש המפורסם‬ ‫יורד למטה מטה ביותר‪,‬‬ ‫המובא ברש"י‪" :‬אהרן‬ ‫ורצוא בלי שוב היא מיתה"‪.‬‬ ‫אחי‪ ,‬יודע הייתי שיתקדש‬ ‫בתענוג‬ ‫להישאר‬ ‫מעדיפים‬ ‫היינו‬ ‫אם‬ ‫גם‬ ‫(הרבי הריי"ץ מלובביץ')‬ ‫הבית במיודעיו של מקום‪,‬‬ ‫ובשמחה‪,‬‬ ‫נסכים‪,‬‬ ‫עצומה‪,‬‬ ‫דבקות‬ ‫של‬ ‫והייתי סבור או בי או בך‪,‬‬ ‫ולכן הכהן הגדול‪ ,‬עם צאתו‬ ‫להיפרד ממנה ולשוב אל המציאות‬ ‫עכשיו רואה אני שהם‬ ‫מקודש הקודשים‪ ,‬ביקש‬ ‫גדולים ממני וממך"‪.‬‬ ‫בעיקר על הגשמיות של עם‬ ‫אנחנו לא יודעים מה זה להיות משה רבנו‪ ,‬וודאי ישראל‪ ,‬שתהיה שנה של גשמים ועצי השדה יתנו‬ ‫שאנחנו לא יודעים מה זה להיות עוד יותר ממנו‪ .‬תנובתם ושלא תפיל אישה פרי בטנה‪ ,‬כי הקדוש‬ ‫עצמת הגעגועים‪ ,‬התשוקה וכלות הנפש אל קודש ברוך הוא רוצה אותנו כאן בעולם הזה‪.‬‬ ‫הקודשים גדולות לאין שיעור מכל התאוות שבעולם‪ .‬חייבים "רצוא"‬ ‫הם לא עמדו בזה ופרצו אל קודש הקדשים‪ ,‬הם מתו יחד עם זה‪ ,‬בזמן הרצוא עצמו‪ ,‬צריך לרצות‬ ‫מדבקות‪ ,‬ולכן אהרן מוזהר בחומרה שלא לבוא בכל ולרוץ! לא לחשוב כל הזמן על השיבה אלא‬ ‫עת אל הקודש‪.‬‬ ‫להשתוקק בכל הכוח‪ .‬אלא שהרצוא חייב להיות‬ ‫חז"ל מדמים זאת לחולה עם חום גבוה שמשתוקק בדיוק לרצון ה'‪ ,‬הדבקות בה' היא לכל מה שיאמר‬ ‫לשכב דווקא בתוך צונן להוריד את חומו‪ ,‬מה שבשום ה' – אם לעלות ואם לרדת‪ .‬גם אם היינו מעדיפים‬ ‫אופן לא יבריא אותו אלא הפוך‪ ,‬יהרוג אותו‪ .‬כשחם להישאר בתענוג של דבקות עצומה‪ ,‬נסכים‪,‬‬ ‫מאוד בתוך הלב‪ ,‬צריך להיזהר ולהתאפק‪.‬‬ ‫ובשמחה‪ ,‬להיפרד ממנה ולשוב אל המציאות‪.‬‬ ‫זה פירוש הסיפור על רבי עקיבא שנכנס לפרד"ס‬ ‫המטרה דווקא ב"שוב"‬ ‫בשלום ויצא בשלום‪ .‬הפרד"ס הוא בגובה שלא‬ ‫על‪,‬‬ ‫אל‬ ‫ריצה‬ ‫ו"שוב"‪.‬‬ ‫"רצוא"‬ ‫עבודת ה' בנויה על‬ ‫מתאים לכל אחד‪ .‬כמו בני אהרן‪ ,‬שאר החכמים‬ ‫האלוקית‬ ‫הנפש‬ ‫עבודת‬ ‫היא‬ ‫עז‪,‬‬ ‫פנייה אל ה' ברצון‬ ‫נפגעו מהאור העז אבל רבי עקיבא‪ ,‬כבר בהתחלה‪,‬‬ ‫הזה‬ ‫העולם‬ ‫המציאות‪,‬‬ ‫אל‬ ‫בחזרה‬ ‫נטו‪ ,‬ונחיתה‪-‬שיבה‬ ‫נכנס בשלום ‪ -‬הוא נכנס בידיעה ברורה שעליו‬ ‫פה‪.‬‬ ‫אותנו‬ ‫רוצה‬ ‫הוא‬ ‫ברוך‬ ‫הקדוש‬ ‫והנפש הבהמית‪.‬‬ ‫לצאת‪ ,‬שהמטרה ברצוא היא בשביל לעשות את‬ ‫יורדים‬ ‫ואז‬ ‫אוויר"‪,‬‬ ‫ו"מקבלים‬ ‫למעלה‬ ‫אנחנו שואפים‬ ‫רצון ה' שחפץ בשוב מיד לאחר הרצוא‪.‬‬ ‫למטה ומזככים את המציאות העכורה‪ .‬אסור לנו‬ ‫להיתקע באחד משני הקטבים‪ ,‬ההיטלטלות ביניהם וגם כשחוזרים ונאחזים במציאות‪ ,‬מותר וצריך‬ ‫מייסרת אך גם מענגת את חיי הנפש‪ .‬לשם כך נבראנו בסתר ליבנו לחוש ש"על כרחך אתה חי"‪.‬‬ ‫התשוקה הפנימית שלנו היא לעזוב את הכל‬ ‫– לעשות לו יתברך דירה בתחתונים‪.‬‬ ‫ולהיכנס לתוך קודש הקדשים‪ ,‬אילו רק היה ה'‬ ‫ה"שוב"‪.‬‬ ‫על‬ ‫לחשוב‬ ‫לפני שעפים למעלה חובה‬ ‫נותן לנו‪ .‬כך נשאיר את הראש תמיד מעל העולם‬ ‫הכיפורים‬ ‫ביום‬ ‫הגדול‬ ‫הכהן‬ ‫פרשתנו עסוקה בכניסת‬ ‫ולא נשקע בתוכו‪ ,‬נתעלה מעליו ונחזור אליו‬ ‫לקודש הקדשים – שיא השיאים של הרצוא‪ .‬ההכנות‪ ,‬בשביל להעלות אותו עימנו‪.‬‬ ‫הטהרה והנקיות כוללות סילוק מכל שמץ של רצון‬ ‫אישי‪ ,‬התמסרות אמיתית לרצון העליון כמו שהוא‪,‬‬ ‫למאמרים נוספים ‪ -‬מעיינותיך‪:‬‬ ‫על אף שמיד אחרי הרצוא יבוא השוב‪ ,‬שהוא העיקר‪.‬‬ ‫‪www.toratchabad.com‬‬ ‫מטרתה היחידה של ההתעלות הגדולה היא הירידה‬ ‫הרב משה שילת ראש ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות"‬ ‫יפוצו מעיינותיך‬ ‫‪3‬‬ ‫אדם בכל שעה שהוא קורא לו‪,‬‬ ‫ניגון במזוודה ‪ -‬נשמות חסידיות‬ ‫והוא מהנה אותו בכל פעם שהוא‬ ‫בארץ חדשה‬ ‫בא‪ .‬אות הוא כי הניגון שלו הוא‪.‬‬ ‫סביכם‪,‬‬ ‫ושל‬ ‫סבי‬ ‫של‬ ‫דורו‬ ‫כשאני מדמיין את דור בוני הארץ‪,‬‬ ‫ושורש נשמתו לקוח מאותו המקור‬ ‫דור‬ ‫זהו‬ ‫מסע‪.‬‬ ‫בגדי‬ ‫דרכונים‪,‬‬ ‫אני מדמיין תחנת רכבת‪ .‬מזוודות‪,‬‬ ‫ממנו נובע שורש של הניגון המבוקש‪".‬‬ ‫של מהגרים‪ .‬רובם ככולם אנשים צעירים המצויים בדרכים‪ .‬הם‬ ‫"ועכשיו דע לך‪ ",‬הוסיף סבא‪" ,‬כי חזקה בידנו שהניגון של‬ ‫חוצים עולמות‪ ,‬עוזבים לבלי שוב‪ .‬כרטיסי הנסיעה הם בכיוון‬ ‫הרבי הזקן הוא משורש נשמתו של כל חסיד מחסידי חב"ד‪.‬‬ ‫אחד בלבד‪ .‬את נפשם ממלאים שמחה‪ ,‬כוח ורעיונות גדולים‪:‬‬ ‫הוא וצאצאיו וצאצאי צאצאיו עד סוף כל הדורות‪ .‬וכל‬ ‫"בניין הארץ"‪" ,‬בית לאומי"‪" ,‬אדמה"‪" ,‬עברית"‪ .‬אך בו בזמן‪,‬‬ ‫חסיד ובן חסיד ישר‪-‬הולך הרוצה‬ ‫הם מהגרים שנתלשו מרצון מארץ‬ ‫להיזכר בניגון הקדוש הזה והניגון‬ ‫יש והניגון נענה לו לבן אדם בכל‬ ‫ילדות‪ .‬געגועי אין סוף ימלאו תמיד‬ ‫מתעלם ממנו‪ ,‬והוא תר אחריו‬ ‫שעה שהוא קורא לו‪ ,‬והוא מהנה‬ ‫את לבם לניגון‪ ,‬לסיפור שאי אפשר‬ ‫בכל שבילי זכרונו‪ ,‬ותר לשווא –‬ ‫אותו בכל פעם שהוא בא‪ ,‬אות‬ ‫לתרגם‪ ,‬לדור ההורים והסבים‪ ,‬שאף‬ ‫אות הוא כי באותה שעה נשתבשו‬ ‫הוא כי הניגון שלו הוא‬ ‫אם עודו בעולם – אבוד הוא ורחוק‪.‬‬ ‫דרכי חייו ועליו לפשפש במעשיו‬ ‫החלוצים‪.‬‬ ‫ניגוני חסידים רבים שרו‬ ‫ולהרהר בתשובה‪ .‬כי לא לשווא בני משתכח הניגון הזה מן‬ ‫חשוב‬ ‫תפקיד‬ ‫לכך‬ ‫היה‬ ‫הרחוק‪,‬‬ ‫לבית‬ ‫נוסטלגיה‬ ‫לא הייתה זו רק‬ ‫הלב כי הוא לנו אבן בוחן‪ ,‬שמור לך זאת בני‪"...‬‬ ‫פי כמה – היה בכך סיכוי לקשר ולחיבור בין דורי‪ .‬הייתה זו‬ ‫ימים רבים סוערים חלפו מאז‪ ,‬אולם דמותו של סבא העומד‬ ‫תקווה לכך‪ ,‬שמרכיבי הזהות העמוקים יכולים להופיע גם כאן‪,‬‬ ‫בצהרי יום תמוז באמצע הדרך כששפתיו ממלמלות את‬ ‫בנוף הרחוק כל כך‪ .‬היה בכך אישור לכך שהגענו‪.‬‬ ‫ברכת הפרידה ועיניו הרטובות מופנות נוצצות אל העגלה‬ ‫כך למשל תיאר זאת חסיד חב"ד‪ ,‬שהפך לימים לנשיאה של‬ ‫המתרחקת ממנו‪ ,‬בדרכה לקראת ארץ כיסופיו‪ ,‬וכיסופי כל‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬שניאור זלמן רובשוב – שז"ר‪ .‬כל חייו עסק שז"ר‬ ‫עמו שלו ושל נכדו כאחד‪ .‬דמות בהירה ומסורה זו תאיר‬ ‫בניגוד שבין חייו כחלוץ חילוני‪ ,‬ובין ניגוני נפשו החסידית‪.‬‬ ‫בלבי כל עוד הלב יעצור כוח להציל אור‪ ,‬ותשורתו המופלאת‬ ‫"עוד נמשכת השלשלת" כתב חלוץ אחר‪ ,‬יעקב אורלנד‪ ,‬כשהוא‬ ‫אף היא תשורה לי עד היום הזה‪ .‬כי בכל פעם‪ ,‬בכל תהיות‬ ‫מצרף את המילים לניגון חסידי מבית אביו‪ ,‬וכך גם שז"ר‪.‬‬ ‫חיי השונות‪ ,‬כאשר תוך כדי מבוכתי‪ ,‬יש ואני רוצה פתאום‬ ‫הניגון החסידי הנמשך בנפשו שימש לו כדבק המחבר עבר‬ ‫להיזכר בניגון של הרבי הזקן והניגון הטוב והמיטיב נענה לי‪,‬‬ ‫ועתיד‪ ,‬ומאשר את דרכו החדשה והבלתי סלולה‪ .‬וכך כתב שז"ר‬ ‫ומופיע בזיכרוני מניה וביה‪ ,‬מיד סרה מבוכתי‪ ,‬ובי משתלטת‬ ‫כשתיאר את פרידתו מסבו החסיד‪ ,‬עם עלייתו לארץ‪:‬‬ ‫בטחה פנימית‪ ,‬לאות כי רוחי נכונה‪ .‬ואני עושה את דרכי‬ ‫אותו‬ ‫יסולא‬ ‫‪ ...‬ועוד שי אחד העניק לי סבא לפרידה‪ ,‬שי לא‬ ‫ביתר עוז ושלום עלי נפשי‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫העגלה‪...‬‬ ‫נתן לי ברגעים האחרונים ממש‪ ,‬לפני שזזה‬ ‫(פורסם בתוך 'אוצר אגדות החסידים'‪ ,‬גוטמן‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫לי כך‪:‬‬ ‫תשכ"ח)‪.‬‬ ‫"בני‪ ,‬את הניגון של הרבי הזקן הן יודע אתה יפה‪ ,‬אספר‬ ‫מתנתו של הסב היא המתנה הגדולה מכל‪ ,‬היא שימורו של‬ ‫לך את אשר שמעתי בימי חורפי מפי זקני החסידים בבית‬ ‫הניגון העתיק והמכוון‪ .‬רק אם נותר הניגון‪ ,‬סמוי אומנם‪ ,‬אך‬ ‫הרבי על סגולתו המיוחדת של הניגון הזה‪ :‬יש ואדם רוצה‬ ‫קרוב מאוד לפני השטח – כפי שמיטיב לתאר זאת הסב – רק אז‬ ‫להיזכר באיזה ניגון‪ ,‬שלכאורה היה ידוע לו כראוי‪ ,‬והניגון‬ ‫חש שז"ר כי "רוחו נכונה"‪ .‬הניגון החסידי‪ ,‬ועמו הסיפור החסידי‪,‬‬ ‫כאילו מתעלם ממנו ואין הוא יכול להעלותו בזיכרונו על אף‬ ‫משיבים לב בנים על אבותם‪ .‬כמו החלוצים‪ ,‬הנוף שנשקף‬ ‫כל מאמציו‪ .‬ויש ואיזה ניגון מטריד בן אדם ואינו חדל לזמזם‬ ‫מעינינו שונה‪ ,‬חדש ואחר‪ .‬אבל הצלילים העתיקים מאפשרים‬ ‫לו במוחו גם בשעה שאין הוא נדרש לו כלל ואין הוא מהנה‬ ‫להם ולנו לפלס דרך בארץ חדשה‪.‬‬ ‫אותו כל עיקר‪ .‬בשני המקרים הללו מעיד הדבר כי הניגון‬ ‫הזה עם כל ערכו כשלעצמו‪ ,‬איננו משורש נשמתו של האיש‬ ‫לתגובות והארות ‪[email protected] :‬‬ ‫המנגן ‪ -‬הוא לחוד והניגון לחוד‪ .‬אבל יש והניגון נענה לו לבן‬ ‫זאב קיציס‪ ,‬ישיבת מעלה גלבוע ואוניברסיטת בר אילן‬ ‫מאוצר הסיפור החסידי‬ ‫‪4‬‬ ‫עיר החלומות‬ ‫נתנאל מספר‪:‬‬ ‫אותו יום לא היה לי עם מי‬ ‫לשחק‪ .‬האחים היו עסוקים כל‬ ‫אחד במשהו אחר‪ ,‬ולחברים לא‬ ‫התחשק לי ללכת‪ .‬החלטתי שזה‬ ‫הזמן לשחק ב"עיר החלומות"‪.‬‬ ‫נכנסתי לחדר שלי‪ ,‬סגרתי‬ ‫אחרי את הדלת‪ ,‬וקיוויתי שאף‬ ‫אחד לא ייכנס להפריע לי‪.‬‬ ‫דבר ראשון שלפתי מהארון את קופסת הקוביות הישנות‪.‬‬ ‫כבר שנים לא שיחקתי בהן‪ .‬הפעם בניתי מהן מבנה גדול‬ ‫באמצע החדר‪ .‬זה יהיה בניין העירייה‪ .‬ליד בנין העירייה‬ ‫בניתי בית כנסת גדול משתי קופסאות זו על זו‪ ,‬שמעליהן‬ ‫סידרתי כמה טושים בצורה של מגן דוד‪ .‬מסביב לשני‬ ‫המבנים האלה יצרתי כיכר בעזרת‬ ‫חלקי דומינו שאותן העמדתי אחת‬ ‫אחרי השניה במעגל‪ .‬עם אבני הדומינו‬ ‫המשכתי ליצור כמה כבישים שנמשכו‬ ‫מכיוון הכיכר לארבע הפינות של החדר‪.‬‬ ‫כמובן החלקים של הדומינו לא הספיקו‪,‬‬ ‫אבל צירפתי אליהם חלקים ארוכים של‬ ‫הלגו‪ ,‬שגם מהם אפשר ליצור כבישים‬ ‫ונתיבים‪.‬‬ ‫נהניתי ממעשי ידי‪ ,‬והמשכתי‬ ‫בהתלהבות לכבישים ורחובות נוספים‪,‬‬ ‫עד שכל החדר היה מכוסה ברשת‬ ‫צפופה של רחובות‪.‬‬ ‫עכשיו כבר הייתי צריך ללכת בזהירות‬ ‫כדי לא להפיל את אבני הדומינו והלגו‬ ‫ולפרק את הכבישים‪.‬‬ ‫מיהרתי לארון המשחקים ושלפתי משם כל מיני תיבות‬ ‫נוספות‪ .‬הדופלו (שזה לגו גדול כזה של פעוטות) שימש‬ ‫ליצירת בתים‪ .‬החלטתי שגם חלק אחד מתאים בשביל בית‪,‬‬ ‫ומדי פעם חיברתי כמה חלקים אחד על השני כדי לעשות‬ ‫בניין קומות‪ .‬פה ושם פיזרתי ביניהם חלקים של פאזלים כדי‬ ‫שיהיו גם חצרות בין הבתים‪.‬‬ ‫עיגולים שהוצאתי מהדמקה הפכו לאנשים‪ .‬שמתי כמה מהם‬ ‫כאילו בתוך הבתים‪ ,‬היו כמה בחצר‪ ,‬ועוד הרבה ברחובות‪.‬‬ ‫פתאום אמרתי לעצמי ‪ -‬הרי יש פה בית כנסת‪ ,‬אז צריך‬ ‫שמישהו יתפלל בו! ספרתי עשרה חיילים של שחמט‪ ,‬וגם‬ ‫מלך אחד לבן (זה החזן) והכנסתי אותם לתוך הקופסה‬ ‫ששימשה בית כנסת‪.‬‬ ‫הדמיון שלי היה כבר משולהב לגמרי‪ ,‬והמשכתי להמציא‬ ‫עוד ועוד דברים‪ .‬משטח גדול של לגו הפך לדשא‪ ,‬שעליו‬ ‫כמה ילדים (חיילים של סולמות וחבלים) שיחקו בכדורגל‬ ‫ שהיה כמובן גולה‪ .‬צלחת בובות הייתה בריכה שבה שחו‬‫להם כמה בני אדם (חלקים קטנים של פאזל)‪ .‬בסופר מרקט‪,‬‬ ‫שאותו יצרתי מקופסה ריקה של אחד המשחקים‪ ,‬היו‬ ‫ערימות של כסף מהמונופול‪ ,‬וערימות של מוצרים לקנייה‬ ‫שאספתי מכל מיני משחקים‪.‬‬ ‫לא שמתי לב בכלל לזמן שעובר וללילה שירד בינתיים‪ .‬רק‬ ‫כשראיתי שכמעט לא נשארו עוד דברים בארון המשחקים‪,‬‬ ‫הרשיתי לעצמי להפסיק רגע‪ ,‬לעמוד וליהנות מהיצירה‬ ‫הנפלאה שלי‪.‬‬ ‫ועכשיו ‪ -‬אמרתי לעצמי ‪ -‬הגיע הזמן להתחיל לשחק!‬ ‫עכשיו אוכל להסיע את המכוניות‪ ,‬להוליך את האנשים כדי‬ ‫שיקנו דברים בסופר‪ ,‬או כדי שישחו בבריכה‪ ,‬או שסתם‬ ‫יטיילו להם ברחובות‪ .‬אריץ את המאחרים לבית הספר‪,‬‬ ‫אוביל את הזקנים לשבת על ספסל בגן הציבורי‪...‬‬ ‫"נתנאל‪ ",‬נשמע לפתע קולה של אמא כמו מתוך חלום‬ ‫רחוק‪" ,‬איפה אתה?"‬ ‫"אני פה בחדר‪ ,‬אמא‪ ".‬עניתי בשקט‪ ,‬וקיוויתי שהיא לא‬ ‫תקרא לי לאיפשהו‪.‬‬ ‫הדלת נפתחה‪ ,‬ובבת אחת התנפץ כל החלום‪.‬‬ ‫"נתנאל‪ ,‬מה הולך פה?!" שאלה אמא בתדהמה‪" ,‬שפכת את‬ ‫כל הארון על הריצפה!"‬ ‫"מה פתאום? לא שפכתי‪ .‬את לא רואה שאני משחק? או‬ ‫יותר נכון עד עכשיו הכנתי את המשחק‪ .‬ועכשיו אני רוצה‬ ‫להתחיל לשחק‪".‬‬ ‫"עכשיו?? אתה יודע מה השעה?" שאלה‬ ‫אמא‪.‬‬ ‫"לא"‬ ‫"כבר לילה! אנחנו כולנו באמצע ארוחת‬ ‫ערב! קראתי לך כמה וכמה פעמים‪,‬‬ ‫ואתה ‪ -‬מרוב שהיית שקוע ב‪ ...‬ב‪...‬‬ ‫משחק הזה ‪ -‬אפילו לא שמעת אותי!"‬ ‫אמא כבר כעסה קצת‪.‬‬ ‫"טוב סליחה‪ ,‬אבל מה? אני לא אשחק‬ ‫בכלל?! אז בשביל מה הכנתי את כל‬ ‫זה?" הדמעות זלגו מעיני‪.‬‬ ‫"אני מצטערת‪ ,‬חמוד‪ ,‬אבל עכשיו‬ ‫מאוחר מדי‪ .‬מה אפשר לעשות? צריך‬ ‫לסדר את הכל ולהתארגן לאכול ולישון‪".‬‬ ‫לסדר את הכל?!‬ ‫רק עכשיו קלטתי איזה בלגן עצום חוללתי כאן‪ .‬כל חלקי‬ ‫המשחקים היו מפוזרים על פני כל החדר‪ ,‬כל חלק במקום‬ ‫אחר‪ ,‬הקופסאות עצמן שימשו חלק מהמבנים‪ ,‬הרבה‬ ‫פריטים התגלגלו אל מתחת המיטות‪...‬‬ ‫לסדר את הכל?! זה יהיה סיוט!‬ ‫לשמחתי אמא ואחיי הטובים התגייסו ועזרו לי‪ ,‬ותוך חצי‬ ‫שעה הצלחנו פחות או יותר להשיב את הסדר על כנו‪.‬‬ ‫עיר החלומות הנפלאה שלי נגוזה ונעלמה כמו חלום מתוק‬ ‫שהתפוגג‪ ,‬עוד לפני שהספקתי ליהנות ממנה באמת ולשחק‬ ‫עם חלקיה השונים‪.‬‬ ‫אבל האמת ‪ -‬הבנייה עצמה‪ ,‬היא הייתה הכיף הגדול!‬ ‫התכנון‪ ,‬היצירה‪ ,‬החלום‪ ...‬זו הייתה חוויה!‬ ‫נראה לי שחלומות הם כיף גדול גם אם בסוף מתעוררים‬ ‫מהם והם נפסקים‪...‬‬ ‫יצא ספר חדש מאת יקהת רוזן "הרפתקאות ספריית‬ ‫רימונים"‪ ,‬ניתן להשיגו וכן את "משמיע ישועה לילדים"‬ ‫ו"משפחת ישראלי" בטלפון ‪054-6340121‬‬ ‫סיפורי משפחת ישראלי מבוססים‬ ‫על תופעות וסיפורים אמיתיים‬ ‫לתגובות והצעות לסיפורים‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫דוה לבנו ונעתקו מילותינו‬ ‫לשמע האסון שפקד את ידידנו ועמיתנו‬ ‫הרב אורי שרקי ומשפחתו הנכבדה‬ ‫בהירצח הבן היקר שלום יוחאי‬ ‫הי"ד‬ ‫בידי צורר‪-‬שפל בן‪-‬עולה‬ ‫"ארץ על תכסי דמם" ודמו‪" ,‬ונקם ישיב לצריו"‬ ‫מערכת‬ ‫הרב יקהת רוזן מנהל המכון "אור עציון ‪ -‬ספרי איכות תורניים"‪ ,‬איור‪ :‬דניאלה פונד‬ ‫משפחת ישראלי‬ ‫‪5‬‬ ‫מנהגי אבלות הספירה בימינו‬ ‫הימים מפסח עד עצרת‬ ‫מיוחדים לשלום‬ ‫בעקבות התנהגות תלמידי חכמים בבחירות‬ ‫לדעתי‪ ,‬גם אם היה כיום‬ ‫האחרונות אני מרגיש חובה להדפיס שוב את‬ ‫בית דין גדול ‪ -‬לא היו‬ ‫התשובה שפורסמה בשנה שעברה מתוך תפילה‬ ‫מבטלים את המנהג‪ .‬יותר מכך‪ ,‬אם לא היה המנהג‬ ‫שנרבה שלום גדול בעולם באהבת חינם‪.‬‬ ‫קיים היה בי"ד צריך לתקנו מעיקרא‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם לא הגיעה השעה לבטל את מנהגי‬ ‫התלמודים נחלקו האם קרבן פסח הוא קרבן יחיד‬ ‫האבלות בספירת העומר‪ ,‬הרי מעיקרם צריכים‬ ‫או ציבור‪ .‬על פי ִהלל בירושלמי (פסחים לג ע"ד)‬ ‫ימים אלו להיות ימים טובים?‬ ‫מדובר בקרבן ציבור ואילו בבבלי (יומא נא‪,‬א) נפסק‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫כי זהו קרבן יחיד‪ .‬בוודאי שמצד האמת אלו ואלו‬ ‫הרמב"ן בפרושו לתורה (ויקרא כג‪,‬לו) כותב‪:‬‬ ‫דברי א‪-‬להים חיים‪ .‬קרבן פסח מבטא את לידת עם‬ ‫ישראל ביציאת מצרים ולכן הוא מכיל מאפיינים‬ ‫ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות‬ ‫של שני הצדדים ‪ -‬כשם שכל אדם הוא אדם בפני‬ ‫כימי עולם‪ ,‬וקדש יום שמיני כשמיני של חג‪,‬‬ ‫עצמו‪ ,‬אך יש לו גם קשר ושיוך לכלל העם‪ .‬לכן כל‬ ‫והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין‬ ‫יחיד חייב בקרבן אבל הוא צריך לעשות זאת כחלק‬ ‫הראשון והשמיני בחג‪ ,‬והוא‬ ‫מחבורה ("להימנות") שהיא‬ ‫יום מתן תורה שהראם בו‬ ‫ציבור בזעיר אנפין‪ .‬בעצרת‬ ‫כלל ישראל קיבל עליו את מנהגי‬ ‫את אשו הגדולה ודבריו‬ ‫מובאים "שלמי ציבור"‪,‬‬ ‫שמעו מתוך האש‪ .‬ולכך האבלות בספירת העומר ולכן אין בזמננו‬ ‫שלמים הם בדרך כלל קרבן‬ ‫יכולת לבטל את המנהג‬ ‫יקראו רבותינו ז"ל בכל‬ ‫יחיד ו'קדשים קלים'‪ ,‬וכאן‬ ‫מקום חג השבועות עצרת‪,‬‬ ‫זהו מקרה בודד של הבאתם‬ ‫כי הוא כיום שמיני של חג‬ ‫על ידי ציבור (שנחשב כאן כאיש אחד) ומכח‬ ‫שקראו הכתוב כן‪.‬‬ ‫הציבור השלמים עולים דרגה ל'קדשי קדשים'‪.‬‬ ‫ולכאורה מתעצמת השאלה מדוע היום נוהגים‬ ‫הקשר בין אחדות הציבור ובין חג השבועות קשור‬ ‫מנהגי אבלות בספירת העומר?‬ ‫למתן תורה‪ ,‬שלא הייתה יכולה להינתן אלא מתוך‬ ‫מקור המנהג‬ ‫אחדות‪ .‬כפי שנדרש במכילתא (יתרו א) "הושוו‬ ‫בספרות חז"ל לא מוזכרים מנהגי האבלות‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫כולם לב אחד" ובניסוחו של רש"י "כאיש אחד‬ ‫בגמרא ביבמות (סב‪,‬ב) מסופר‪:‬‬ ‫בלב אחד"‪ .‬גם בזוהר הקדוש נאמר שהשכינה אינה‬ ‫שורה אלא במקום שלם‪.‬‬ ‫שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי‬ ‫עקיבא‪ ,‬מגבת עד אנטיפרס‪ ,‬וכולן מתו בפרק אחד‬ ‫חשיבות מנהג האבלות בימינו‬ ‫מפני שלא נהגו כבוד זה לזה‪ ,‬והיה העולם שמם‪.‬‬ ‫מיתת תלמידי ר"ע בין פסח לעצרת מלמדת כי‬ ‫הם פגמו במידת האחווה ולא נהגו כבוד זה בזה‪.‬‬ ‫בעקבות דברים אלו נהגו שלא להינשא בין פסח‬ ‫זו הסיבה שנענשו דווקא בימים שמיועדים להכנה‬ ‫לעצרת‪ .‬לראשונה מופיע המנהג אצל הגאונים‬ ‫לקראת יום החמישים‪ ,‬יום אחדות ישראל‪ .‬לפי‬ ‫והוא מובא גם בטור ובשו"ע (תצג)‪ .‬בטור מובא‬ ‫אבות דר"נ (כה) והגמ' בסנהדרין (סח‪,‬א) עשרת‬ ‫שיש מקומות שנהגו גם שלא להסתפר ובבית‪-‬יוסף‬ ‫הרוגי מלכות (ר"ע ביניהם) נהרגו כעונש על נידויו‬ ‫מובא המקור‪" :‬כ"כ הר"י אבן‪-‬שועיב בדרשת יום‬ ‫של רבי אליעזר‪.‬‬ ‫ראשון של פסח וכן המנהג פשוט בינינו"‪ .‬בשו"ע‬ ‫הובא מנהג זה להלכה‪.‬‬ ‫לצערנו הרב‪ ,‬היום יש צורך גדול לתקן את האחווה‬ ‫בין לומדי התורה ובתי המדרש השונים‪ .‬חטאם של‬ ‫לענ"ד ימי ספירת העומר אינם ימי אבלות כפי‬ ‫תלמידי ר"ע מאיים גם היום כאשר תלמידי חכמים‬ ‫שכמה מגדולי ישראל השוו אותם לאבלות י"ב‬ ‫אינם מרבים שלום ביניהם‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬עולם‬ ‫חודש‪ ,‬אלא ימי חול המועד שיש בהם מנהגי‬ ‫התורה‪ ,‬על כל גווניו‪ ,‬חייב לחזור בתשובה בימים‬ ‫אבלות‪ ,‬בניגוד לשלושת השבועות‪ .‬הנ"מ היא‬ ‫אלו‪ .‬מנהגי האבלות אינם רק אבלות ישנה על‬ ‫שבימי שלושת השבועות מובא בפוסקים שאין‬ ‫מאורע היסטורי‪ ,‬זוהי אבלות על עולם התורה היום‬ ‫לברך "שהחיינו" מכיוון שהזמן הינו זמן של אבלות‪,‬‬ ‫שאינו נוהג כבוד זה בזה‪.‬‬ ‫אך בימי ספירת העומר אין ספק שמותר לברך‬ ‫"שהחיינו" שהרי ימים אלו הינם כימי חול המועד‪.‬‬ ‫נסיים בדברי הגמרא בסנהדרין (כד‪,‬א) בתפילה‬ ‫שנהיה כחכמי א"י‪:‬‬ ‫תוקף המנהג‬ ‫כפי שראינו תוקפה של האבלות הוא מכוח המנהג‪.‬‬ ‫"ואקח לי שני מקלות‪ ,‬לאחד קראתי נועם‬ ‫הרמב"ם (ממרים ב‪,‬ב) מביא שמנהג שנוצר על ידי‬ ‫ולאחד קראתי חובלים"‪' .‬נועם' ‪ -‬אלו תלמידי‬ ‫בית הדין ופשט בכל ישראל יכול להתבטל רק על‬ ‫חכמים שבארץ ישראל‪ ,‬שמנעימין זה לזה‬ ‫ידי בי"ד שגדול ממנו בחכמה ובמניין‪ .‬אמנם כאן לא‬ ‫בהלכה; 'חובלים' ‪ -‬אלו תלמידי חכמים שבבבל‪,‬‬ ‫נתקן המנהג על ידי הסנהדרין‪ ,‬אבל מקור הסמכות‬ ‫שמחבלים זה לזה בהלכה‪.‬‬ ‫הוא ההתפשטות בעם‪ .‬אין ספק שכלל ישראל קיבל‬ ‫הרב רא"ם הכהן‪:‬‬ ‫עליו את מנהגי האבלות בספירת העומר ולכן אין‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫בזמננו יכולת לבטל את המנהג‪.‬‬ ‫הרב רא"ם הכהן ראש ישיבת עתניאל ורב הישוב‬ ‫משו"ת בארץ‬ ‫מייסודה של הסתדרות הפועל המזרחי בא"י‪ .‬יוצא לאור ע"י מכון "צומת"‪.‬‬ ‫"שבת בשבתו" באינטרנט‪ ,zomet.org.il :‬למנוי דוא"ל באנגלית‬ ‫ניתן להירשם באתר מכון "צומת"‪ ,‬עריכה‪ :‬מכון "צומת"‬ ‫אלון שבות‪ ,‬גוש עציון ‪ ,90433‬טל' ‪ ,02-9931442‬פקס' ‪www.zomet.org.il 02-9931889‬‬ ‫‪ [email protected]‬הוצאת העלון ניתמכת ע"י משרד החינוך והתרבות‬ ‫להפצה ולמודעות מסחריות‪ :‬גל אורן ‪BSD‬‬ ‫הבונים ‪ 11‬רמת גן ‪ ,51462‬טל' ‪ ,03-6133555‬פקס' ‪,03-6133699‬‬ ‫דוא"ל ‪ ,[email protected]‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 052-6070999‬יוסי‬ ‫מייסודה של‪:‬‬ ‫הסתדרות הפועל המזרחי‬ ‫כתיבה ועריכה‪:‬‬ ‫מכון 'צומת'‬ ‫ניהול מסחרי‪ :‬לאור מבית‪:‬‬ ‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬ ‫‪6‬‬ ‫עץ יוקרתי‪ .‬רק מאוחר יותר תרם‬ ‫אשכרוע‬ ‫בן גמלא גורלות עשויים זהב‬ ‫"וְ נָ ַתן ַאהֲ רֹן עַ ל ְׁשנֵ י הַ ְּׂשעִ ירִ ם ּגֹרָ לֹות שכמובן היו יוקרתיים יותר‪ .‬העצה‬ ‫ּגֹורָ ל ֶא ָחד לַ ה' וְ גֹורָ ל ֶא ָחד לַ עֲ זָ אזֵ ל" (טז‪,‬ח) של האשכרוע הייתה מבוקשת‬ ‫המשנה ביומא (ג‪,‬ט) מתארת ביתר פירוט את אופן עריכת מאד ולכן גם בעלת ערך רב דבר שהקנה‬ ‫לחפצים העשויים ממנה מעמד מיוחד‪ .‬ביטוי לערכו הרב של עץ‬ ‫הגורלות‪:‬‬ ‫האשכרוע ניתן ללמוד מדברי הגמרא בשבת (קכט‪,‬א)‪:‬‬ ‫בא לו למזרח העזרה‪ ,‬לצפון המזב‪ ,‬הסגן מימינו וראש בית‬ ‫אמר שמואל‪ :‬הקיז דם ונצטנן‪ ,‬עושין לו מדורה‪ ,‬אפילו‬ ‫אב משמאלו‪ ,‬ושם שני שעירים‪ .‬וקלפי היתה שם‪ ,‬ובה שני‬ ‫בתקופת תמוז‪ .‬שמואל צלחו ליה תכתקא דשאגא‪ ,‬רב‬ ‫גורלות‪ ,‬של אשכרוע היו‪ ,‬ועשאן בן גמלא של זהב‪ ,‬והיו‬ ‫יהודה צלחו ליה פתורא דיונה‪.‬‬ ‫מזכירין אותו לשבח‪.‬‬ ‫בגמרא (יומא‪ ,‬לז‪,‬א) אנו לומדים שניתן להשתמש גם בעצים מפרש רש"י‪" :‬צלחו ליה תכתקא דשאגא ‪ -‬לא מצאו עצים‬ ‫נוספים‪" :‬גורלות‪ ,‬של כל דבר‪ .‬פשיטא! לא צריכא‪ ,‬לכדתניא‪ :‬מוכנים להיסק ביום הקזה‪ ,‬וצוה ובקעו כסא של תדהר‪,‬‬ ‫לפי שמצינו בציץ שהשם כתוב עליו‪ ,‬והוא של זהב‪ ,‬יכול אף שהוא מעולה בדמים‪ .‬פתורא דיונה ‪ -‬מין ארז הוא‪ ,‬ורבינו‬ ‫זה כן? תלמוד לומר 'גורל' 'גורל'‪ ,‬ריבה‪ .‬ריבה של זית‪ ,‬ריבה הלוי אמר בוי"ש"‪.‬‬ ‫של אגוז‪ ,‬ריבה של אשכרוע"‪.‬‬ ‫על פי דברי הגמרא קיימת סכנה רבה‬ ‫בהצטננות לאחר הקזת דם ומותר‬ ‫בשורות הבאות ננסה לבדוק מהו‬ ‫להדליק מדורה בשבת אפילו בתקופת‬ ‫האשכרוע ומדוע למעשה השתמשו‬ ‫תמוז‪ .‬כדי להדגיש את חשיבות הדלקת‬ ‫בו לגורלות‪.‬‬ ‫המדורה מספרת הגמרא על כך שבקעו‬ ‫שני מינים מאותו סוג‬ ‫עבור שמואל רהיטים העשויים מעצים‬ ‫האשכרוע (‪ )Buxus‬הוא סוג הכולל‬ ‫יקרים לצורך הבערת אש ביום הקזה‪.‬‬ ‫כ – ‪ 70‬מיני עצים ושיחים‪ .‬באזורנו‬ ‫רש"י מפרש ש"יונה" הוא ארז ובשם‬ ‫מצויים שני מיני אשכרוע‪ .‬אשכרוע‬ ‫רבינו הלוי הפירוש בוי"ש‪ ,‬שמו של‬ ‫ארוך עלים (‪)Buxus longifolia‬‬ ‫האשכרוע בצרפתית עתיקה‪ .‬למעשה‬ ‫שהוא עץ הגדל בהרי הלבנון‪,‬‬ ‫ייתכן ואין סתירה בין הפירושים שהרי‬ ‫הרי אמנה‪ ,‬הרי אנטיוכיה וצפון‬ ‫האשכרוע נמנה בין עשרת מיני הארזים‬ ‫אנאטוליה‪ ,‬והשיח אשכרוע ירוק‪ -‬כלי השחמט הבהירים גולפו בעץ אשכרוע שמנה רב (בבא בתרא‪ ,‬פ‪,‬ב)‪.‬‬ ‫עד (‪ )Buxus sempervirens‬הגדל‬ ‫צילם‪Bubba73 :‬‬ ‫מפני הרמאים‬ ‫בהרי פונטוס באסיה הקטנה‪ ,‬צפון יוון‬ ‫הריטב"א (יומא‪ ,‬לז‪,‬א) מציין גם את חוזקו של העץ‪" :‬ריבה‬ ‫ואיטליה ומערב אירופה‪.‬‬ ‫של זית ושל אגוז ושל אשכרוע‪ .‬פירוש לאו דוקא אלא ריבה‬ ‫י‪ .‬פליקס סבר שהשם אשכרוע המופיע במקורות מכוון בעיקר כל דבר ואפילו של עץ‪ ,‬ורבנן אמרו באלו למצוה מפני שהם‬ ‫לאשכרוע ירוק‪-‬עד‪ ,‬אולי משום ששרידים מעטים מעץ זה נמצאו חזקים ויפים"‪.‬‬ ‫ככלים שיובאו מחו"ל‪ .‬יש חולקים‪ ,‬וסבורים שהמין העיקרי הוא‬ ‫האשכרוע ארוך העלים הנפוץ יותר בסביבה הקרובה לארץ מיני עצים אלו נמנו גם כמינים מהם יש להכין מחק המשמש‬ ‫להחלקת פני כלי מדידה על מנת להבטיח שכמות המוצר‬ ‫ישראל ולא באשכרוע ירוק‪-‬עד שאיננו גדל במזרח הקרוב‪.‬‬ ‫שבתוכם תהייה מדויקת בעת מכירתו‪" :‬ת"ר‪ :‬אין עושין‬ ‫שימושי אמנות‬ ‫המחק של דלעת מפני שהוא קל‪ ,‬ולא של מתכת מפני שהוא‬ ‫גידולו האיטי של האשכרוע גורם להתפתחות עצה הומוגנית‪ ,‬מכביד‪ ,‬אבל עושהו של זית ושל אגוז של שקמה ושל אשברוע"‬ ‫כבדה וקשה (כנראה הקשה ביותר באירופה)‪ .‬בעת העתיקה (בבא בתרא‪ ,‬פט‪,‬ב)‪ .‬בניגוד לגורלות שבהם אין חשיבות רבה‬ ‫מינים אלו היו מבוקשים מאד לצורך התקנת כלים‪ ,‬רהיטים למאפייני העץ מלבד יופיו הרי שהמחק צריך להיות מעץ קשה‬ ‫וגילוף‪ ,‬גם בזכות המרקם העדין שלהם וצבעם הבהיר‪ .‬עצים אלו ויציב‪ ,‬ואכן‪ ,‬האשכרוע מצטיין במאפיינים אלו‪.‬‬ ‫לא התאימו לבנייה משום שלא היו גבוהים די הצורך על מנת‬ ‫להפיק מהם קורות ארוכות וקוטרם מגיע ל – ‪ 15-20‬ס"מ בלבד‪ .‬שימוש מעניין היה לעץ האשכרוע בייצור מסרקים לפליית‬ ‫כינים‪ .‬שני מסרקים‪ ,‬מהמאה הראשונה לספירה‪ ,‬שבוודאות‬ ‫פליניוס כתב‪" :‬בין העצים תופס האשכרוע (‪ )buxus‬את השורה שימשו למטרה זו נמצאו בחורבות קומראן‪ .‬כנראה שהעצה‬ ‫הראשונה בזכות העצה החלקה‪ ,‬הקשה ובעלת הגוון הבהיר"‪ .‬הקשה התאימה במיוחד לבניית מסרק בעל שיניים עדינות‬ ‫עדות ארכיאולוגית לשימוש באשכרוע לבניית רהיטים נמצאה היכולות לעמוד נגד התנגדות שיער סבוך‪.‬‬ ‫ב"חדר השרוף" בשטח ‪ G‬בעיר דוד‪ .‬מתחת למפולת נמצאו‪ ,‬בין‬ ‫שאר השרידים‪ ,‬שברי עץ שהיו חלק ממשענת של כסא שגולפה להעמקה‪ ,‬מקורות ותגובות‪ :‬ערך "פשתה תרבותית"‬ ‫בדגם תימורה‪ .‬מאחר והאשכרוע לא גדל בארץ הניחו החוקרים בארכיון "פורטל הדף היומי" (‪www.daf-yomi.com/‬‬ ‫שהרהיט יובא מסוריה‪ ,‬דבר שהעיד על עושרם של בעלי הבית‪.)teva-raanan .‬‬ ‫גם בימינו משמש האשכרוע בתעשיית חפצי אמנות במיוחד‬ ‫לתגובות ורישום לקבלת מאמרי‬ ‫לפיסול וחריטה בדומה לשן (‪ )ivory‬וכן ליצירת כלי נגינה‪.‬‬ ‫צמחים ובעלי חיים‬ ‫אש אש מדורה‬ ‫מלכתחילה הוכנו הגורלות מעץ אשכרוע בגלל יופיו ובגלל היותו‬ ‫על פי סדר הדף היומי‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ד"ר משה רענן מרצה במכללות 'הרצוג' ו'ירושלים לבנות'‬ ‫ִבעה‬ ‫פרשה וט ּ‬ ‫‪7‬‬ ‫יוסף איתן‪ ,‬מרבני מכון וע"ה‬ ‫כתב‪ :‬הרב‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רפואה והלכה‬ ‫בחסות‬ ‫להיות בריא ולהישאר בריא‬ ‫‪8‬‬ ‫פרקי אבות לשלומית‬ ‫מתוך מכתב שקיבלתי‪" :‬אני לא יודע כ"כ איך‬ ‫לנסח זאת‪ ,‬קרה לנו אסון‪ .‬אשתי שלומית‬ ‫נתקפה בהתקף לב במוצאי ראש השנה‪ ,‬בערב‬ ‫שבת קודש באמצע הלילה‪ .‬לאחר מספר ימים‬ ‫ללא הכרה נקבע מותה‪ ,‬והיא בת ‪ 29‬בלבד‪.‬‬ ‫האדם בעולם‪ ,‬הם‪ :‬לימוד‬ ‫תורה‪ ,‬מצוות שבין אדם‬ ‫למקום (עבודה) ומצוות‬ ‫שבין אדם לחברו (גמילות‬ ‫חסדים)‪.‬‬ ‫שמעון הצדיק‪ ,‬תלמיד עזרא הסופר וכהן גדול‬ ‫לשלומית לא היו מחלות רקע או משהו כזה‪ .‬במשך ‪ 40‬שנה‪ ,‬הנהיג את הקהילה היהודית‬ ‫בבת אחת‪ ,‬במוצאי ר"ה‪ ,‬נגזרה עלינו גזרה קשה בארץ בתקופה היסטורית סוערת‪ .‬כפועל‬ ‫מאוד שאיננו מבינים‪ .‬שלומית הותירה אחריה יוצא מכיבושיו של אלכסנדר מוקדון‪ ,‬השלטון‬ ‫בישראל כבר לא היה שלטון יהודי עצמאי‪,‬‬ ‫את ילדינו‪ ,‬תאומים בני חצי שנה‪.‬‬ ‫ורוחות חזקות של‬ ‫לפני מספר שבועות‬ ‫תרבות יוון נשבו‬ ‫משפחתה של שלומית‬ ‫הפירוש קצר‪ ,‬מגוון וקולע‪ ,‬הוא מלווה בארץ‪ .‬בנוסף‪ ,‬באותה‬ ‫ואני התחלנו פרויקט‬ ‫בתמונות טבע (מטיולים של שלומית תקופה‪ ,‬סוף כנסת‬ ‫מאוד מיוחד לעילוי‬ ‫הסתלקה‬ ‫הגדולה‪,‬‬ ‫הפרויקט‬ ‫נשמתה‪.‬‬ ‫למשניות‪.‬‬ ‫הקשורות‬ ‫ואוריאל)‪,‬‬ ‫מכנסת‬ ‫הנבואה‬ ‫שבועי‪,‬‬ ‫הוא‪ ‬לימוד‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫קצר ומעניין‪ ,‬בפרקי‬ ‫אבות‪( ‬הלימוד נשלח באימייל)‪.‬‬ ‫שמעון הצדיק הוא אדם הנמצא בין שני‬ ‫זה התחיל כיוזמה ללימוד משותף של המשפחה עולמות‪ ,‬בין עולם ישן של מקדש ונבואה לבין‬ ‫ושל החברות של שלומית‪ .‬תוך זמן קצר מאוד עולם חדש עם חכמת יוון‪ .‬הוא מנסה לצקת‬ ‫אנשים התחברו ללימוד והחלו להפיץ אותו את יסודות העולם הישן לתוך תבניות העולם‬ ‫הלאה‪ .‬מכיוון שבין כה אנחנו מכינים את החדש‪ .‬כנגד תהפוכות אלו‪ :‬הפסקת הנבואה‪,‬‬ ‫הלימוד כל שבוע‪ ,‬החלטנו לצרף כל מי שיחפוץ השלטון שאיננו אוטונומי‪ ,‬וחדירת תרבות‬ ‫להצטרף ללימוד‪ .‬יש לנו סיעתא דשמיא גדולה‪ ,‬יוון ובראשה חכמת יוון‪ ,‬מעמיד שמעון הצדיק‬ ‫כיום מקבלים את הפירוש מדי שבוע מעל שלושה יסודות איתנים‪ .‬כלשון המשנה‪" :‬על‬ ‫ל‪ 6000-‬אנשים‪...‬‬ ‫שלושה דברים העולם עומד" – עומד ‪ -‬יציב!‬ ‫אנשים מכל מיני קהלים נרשמו ללימוד נעיין בדברי הרש"ר הירש על המשנה‪ :‬תורה‬ ‫(דתיים וחילונים‪ ,‬צעירים ומבוגרים)‪ .‬הרבה ‪ -‬ידיעת חכמת ה' וידיעת רצון ה'‪ .‬עבודה ‪-‬‬ ‫מהנרשמים לא מכירים אפילו את שלומית או עבודת ה'‪ ,‬רצון ה'‪ .‬גמילות חסד ‪ -‬עשיית חסד‬ ‫את משפחתה‪ ,‬אך רוצים להשתתף בפרויקט זה‪ .‬לטובת הזולת‪ .‬ניתן להבין מדוע 'תורה' ו'עבודה'‬ ‫זה מאוד מתאים לשלומית‪ .‬שלומית הצליחה‬ ‫להתחבר ולהתחבב על אנשים מרקעים שונים עומדות כנגד השפעת חכמת יוון ותרבות יוון‬ ‫וכן כנגד הסתלקות הנבואה‪ .‬אך מדוע שמעון‬ ‫לגמרי משלה"‪.‬‬ ‫הצדיק מונה גם את גמילות החסדים?‬ ‫***‬ ‫צריך להבין את שלושת היסודות כמקשה אחת‬ ‫המכתב של אוריאל דיבר אל ליבי‪ .‬הסתקרנתי המקיפה את כל חיי האדם‪ .‬שלושה דברים אלו‬ ‫והצצתי בחומרים ששלח‪ .‬הפירוש קצר‪ ,‬מגוון מעצבים את עולמו של האדם‪ .‬בתורה – יוצא‬ ‫וקולע‪ ,‬הוא מלווה בתמונות טבע (מטיולים של אדם ידי עצמו‪ ,‬הוא מעמיד את דעותיו נכונה‬ ‫שלומית ואוריאל)‪ ,‬הקשורות למשניות‪.‬‬ ‫על דרך האמת‪ ,‬בעבודה – האדם יוצא ידי‬ ‫המבנה הבסיסי של הלימוד מורכב מתמונה שמים‪ ,‬ידי חובתו כלפי שמים ומקיים את רצון‬ ‫הקשורה למשנה‪ ,‬פירוש קצר של פשט המשנה ה'‪ ,‬בגמילות חסדים – ידי חברו‪.‬‬ ‫ורעיון מעניין להעמקה‪ .‬אם אתם רוצים להגיע‬ ‫לאתר או להירשם לקבלת מייל‪ ,‬אחת לשבוע‪ ,‬מוסיף הרש"ר ומסביר מדוע כה חשובה גמילות‬ ‫חסדים‪" :‬בלי גמילות חסדים חסר לאדם הסימן‬ ‫חפשו בגוגל ‪' -‬פרקי אבות שלומית'‪.‬‬ ‫הראשון והעיקרי של צלם א‪-‬להים‪ .‬במקום‬ ‫***‬ ‫שידמה לא‪-‬להיו ולהניב ישע וברכה לעולם‬ ‫דוגמא נאה לפירוש‪ ,‬על המשנה השניה בפרקי מסביב‪ ,‬יקשיח לבו לאנוכיות"‬ ‫אבות‪:‬‬ ‫***‬ ‫"שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה‪ .‬הוא‬ ‫היה אומר‪ :‬על שלושה דברים העולם עומד‪ ,‬על‬ ‫התורה‪ ,‬ועל העבודה ועל גמילות חסדים‪.‬‬ ‫שלושת הדברים העיקריים‪ ,‬שלשמם נברא‬ ‫אוריאל היקר‪ ,‬תודה רבה‪.‬‬ ‫לתגובות‪ ,‬הערות והארות‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הרב עמיחי גורדין ר"מ בישיבת 'הר עציון'‬ ‫בין קודש לחול‬ ‫‪9‬‬ ‫האריה‪ ,‬החמור ואיש הא‪-‬להים‬ ‫(מלכים א יג)‬ ‫בין כל הסיפורים המדיניים על פילוג וביסוס שתי הממלכות‪,‬‬ ‫מופיע סיפור משונה‪ :‬איש הא‪-‬להים מיהודה‪ ,‬שבא להוכיח את‬ ‫ירבעם‪ .‬לאיש הא‪-‬להים אסור לאכול בבית‪-‬אל‪ .‬נביא מבית‪-‬‬ ‫אל גורם לו לאכול במרמה‪ ,‬ואיש הא‪-‬להים נענש בכך שאריה‬ ‫הורג אותו בעוד חמורו עומד מן הצד‪ .‬מה פשר הסיפור?‬ ‫ייתכן‪ ,‬שמסגרת הסיפור מבטאת את פשרו‪ .‬ירבעם רוצה להקטיר‪,‬‬ ‫"להאכיל"‪ ,‬את המזבח בבית אל‪ .‬איש הא‪-‬להים מוכיח אותו‪,‬‬ ‫שהרי להקריב לה' ניתן רק בירושלים‪ .‬כאשר מאכילים את איש‬ ‫הא‪-‬להים מיהודה‪ ,‬כביכול מקריבים לא‪-‬להים מחוץ לירושלים‪.‬‬ ‫הפרק מסתיים‪ ,‬שבעקבות כך‬ ‫"לא שב ירבעם מדרכו הרעה"‪,‬‬ ‫והוחמצה הזדמנות היסטורית‪.‬‬ ‫האריה מבטא את יהודה ("גור אריה‬ ‫יהודה")‪ ,‬החמור מייצג את בעשא מלך ישראל הבא ("יששכר‬ ‫חמור גרם")‪ ,‬ואיש הא‪-‬להים את האמונה בה'‪ .‬בשלב זה‪ ,‬גם‬ ‫ביהודה "מתה" האמונה‪ ,‬גם ישראל עומדת מהצד‪ ,‬והאמונה‬ ‫קבורה עמוק‪ .‬אך בימי יאשיהו יתגלה מחדש קבר איש הא‪-‬‬ ‫להים (מלכים ב כג‪,‬יז)‪ ,‬והאמונה תשוב ותתגלה‪.‬‬ ‫בשעה טובה יצא לאור הספר "קצר ולשולחן"‪ .‬ניתן להשיגו‬ ‫בחנויות סטימצקי‪.‬‬ ‫בראון דסברג ‪[email protected]‬‬ ‫שולחן מלכים‬ ‫‪10‬‬ ‫חידה לאחרי מות קדושים‬ ‫שניהם שווים לכיבוס ולרחיצה‪,‬‬ ‫לעינוי ולמלאכה‪,‬‬ ‫לחוקה ולתועבה‪.‬‬ ‫מי הם השניים?‬ ‫תשובה לתזריע מצורע‬ ‫החידה הייתה‪:‬‬ ‫אנו ‪ 5‬מילים רצופות‬ ‫המופיעות ‪ 6‬פעמים‬ ‫בתוך ‪ 7‬פסוקים‪.‬‬ ‫הפתרון‪:‬‬ ‫‪ 5‬המילים הן‪" :‬ורחץ במים‬ ‫וטהר עד הערב" המופיעות‬ ‫‪ 6‬פעמים בפרק טו‪ ,‬בפסוקים‬ ‫ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬י‪ ,‬יא‪ .‬בפסוק ט' יש הפסקה‪...‬‬ ‫"החידון והחוויה" מארגנת חידונים לבר‪/‬בת‬ ‫מצווה‪ ,‬למשפחה‪ ,‬לקהילה‪ ,‬לבית הספר‬ ‫או לעיר כולה‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים בקרו באתר שלנו‪:‬‬ ‫"החידון והחוויה"‬ ‫לתגובות‪[email protected] :‬‏‬ ‫יואב שלוסברג‪ ,‬מנכ"ל החידון והחוויה‬ ‫החידה השבועית‬ 11 ‫‪12‬‬ ‫זוכרים‪ ,‬מדממים ולא דוממים!‬ ‫"אחרי מות שני בני אהרן‪( "...‬טז‪,‬א)‬ ‫"בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד‪ ,‬וידם אהרן" (י‪,‬ג)‬ ‫"בזכירה סוד הגאולה"‬ ‫השבועיים שחלפו היו רוויי עצבות ויגון; יום הזכרון לחללי‬ ‫מלחמות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ‪ -‬בשבוע שחלף‪ ,‬ויום‬ ‫השואה ומוראותיה ‪ -‬בשבוע שקדם‪ .‬יום העצמאות שחגגנו‬ ‫תמול‪-‬שלשום הוא תולדה ישירה של ימי עצבות אלו‪ ,‬ומתעצם‬ ‫שבעתיים מכוחם ומכח‪-‬כוחם‪ .‬אני חש כי ימי זכרון אלו הם‪-‬‬ ‫הם שיאה של הפטריוטיות הלאומית שלנו‪ .‬ימים אלו מבטאים‬ ‫בעוז וגאון את זקיפות הקומה הלאומית העיקשת‪ ,‬ואת קריאת‬ ‫הנצח "עם ישראל חי"‪ ,‬יותר מיום העצמאות הטקסי‪ ,‬המדוגלן‬ ‫והממונגל‪.‬‬ ‫השורות נכתבות סמוך ל'יום השואה'‪ ,‬יותר מאשר ל'יום‬ ‫העצמאות' ו'יום הזכרון'‪ ,‬ועדין באזניי שיחם ושיגם של‬ ‫ניצולי שואה החיים עמנו‪ .‬עדויותיהם האישיות המצמררות‬ ‫מעלות התפעלות‪ ,‬התפעמות ותהייה‪' :‬איך יכולתם לחזור‬ ‫לחיים נורמטיביים‪ ,‬לפחות כלפי חוץ‪ ,‬לאחר מוראות האימים‬ ‫שחוויתם'? תשובתם היא תמיד‪ :‬נצח ישראל – אלקי ישראל ועם‬ ‫ישראל! היחיד טווה את חייו באספקלריה של הכלל‪ ,‬וזה מקור‬ ‫חיזוקו וחיותו‪.‬‬ ‫זוכרים ביחד‪-‬ביחד‬ ‫ומכאן‪ ,‬במעבר טבעי‪ ,‬לחללי מלחמות ישראל בדגש על נפגעי‬ ‫פעולות האיבה‪ ,‬הטירור הרצחני המכה בנו ללא הרף‪.‬‬ ‫מזה כמה שנים נערך בירושלים בליל יום הזכרון אירוע מרשים‪,‬‬ ‫'זוכרים‪ ,‬שרים ומספרים'‪ ,‬שכולו חיבוק למשפחת השכול‪.‬‬ ‫האירוע נערך ע"י עמותת 'זוכרים' בראשות דב קלמנוביץ‬ ‫(ראשון לפצועי האינתיפאדה הראשונה‪ .‬כיום משנה לראש העיר‬ ‫ירושלים) שהשתקם מפציעת כויות קשה ביותר‪ ,‬ונרתם 'להרים'‬ ‫פרוייקט לאומי המרים ראש למשפחות השכול ולכולנו‪ .‬אלפי‬ ‫נאספים ב'בריכת הסולטן'‪ ,‬למרגלות חומות העיר העתיקה‪,‬‬ ‫מאזינים בדמע ובעצירת נשימה לדברים‪ ,‬לצלילים ולשירים‬ ‫שכולם הצדעה רבתי לנפגעים בשדות הקרב הלאומי‪ ,‬במדים‬ ‫ובאזרחות‪ .‬יחודו של המעמד הוא שיתוף קולח בין נפגעי צה"ל‬ ‫לנפגעי טירור‪ ,‬בין חילוניים לדתיים וחרדים(!)‪ ,‬בין יהודים‬ ‫לנכרים (דרוזים‪ ,‬נוצרים)‪ ,‬בין חללים לפצועים חסרי תקוה‬ ‫ומשוקמי מופת‪.‬‬ ‫בעת כתיבת השורות עדין בפי טעמו של אירוע 'זוכרים'‬ ‫מאשתקד‪ .‬בעת קריאת השורות נהיה כבר לאחר האירוע‬ ‫בשבוע שחלף‪ ,‬שגם בו אקוה לנכוח‪ .‬ליגוננו מדי שנה מתווספות‬ ‫משפחות למעגל השכול עטופות בסיפורי גבורה לאומית‬ ‫ואישית‪ .‬השנה אנו מצדיעים ללוחמי צה"ל ב'צוק איתן' שמסרו‬ ‫נפשם ונהרגו או נפצעו במילוי תפקידם‪ .‬בצידם זכר שלשת‬ ‫הנערים החטופים בגוש עציון ומשפחות המופת שלהם‪ ,‬ועמהם‬ ‫דקורי סכינים בערי הארץ וכבישיה‪ ,‬ודרוסי למוות ולנכות‬ ‫ה' יקום דמו של שלום שרקי‪,‬‬ ‫נרצח הטירור האחרון!‬ ‫בתחנות האוטובוסים‪ ,‬הרכבת‬ ‫והטרמפים‪.‬‬ ‫"דורש דמים אותם זכר" (תהלים ט‪,‬יג) – זה הקב"ה‪ ,‬ואנחנו‬ ‫בעקבותיו‪ .‬ומקירות לבנו נזעק על הירצחו בפיגוע דריסה של‬ ‫עלם חמודות‪ ,‬שלום יוחאי שרקי הי"ד‪ ,‬בן עמיתנו הרב אורי‬ ‫שרקי‪ ,‬ופציעתה של ידידתו לרפואה שלימה‪ .‬אין מילים יותר‬ ‫משמעותיות מזעקת אב בלווית בנו‪' ,‬הרוג מלכות' שאין כל‬ ‫בריה יכולה לעמוד במחיצתם (ב"ב י‪,‬ב)‪.‬‬ ‫***‬ ‫הרב ישראל רוזן ראש מכון 'צומת'‬ ‫נקודת מבט‬ ‫תנחומין‬ ‫"וידום אהרן" "אחרי מות שני בני אהרן"‪ ,‬כמצוטט בראש‬ ‫המאמר; "וידום" זו שתיקה מצד בעל האסון וקבלת הדין‪ ,‬אך‬ ‫הסובבים אותו מצווים בתנחומים‪ ,‬ברוב דברים לקירוב הלב‪,‬‬ ‫ובזעקה כלפי שמים "הרף"! כדברי חז"ל‪" :‬וידום אהרן ‪ -‬ואין‬ ‫שתיקה אלא תנחומין" (אבדר"נ פ"ה)‪.‬‬ ‫חטא גדול חוטאים לעצמם ולמשפחתם 'מודרנים' המסגלים‬ ‫תרבות אבלות זרה של "ישב בדד וידום" (איכה ג‪,‬כח)‪ ,‬ומכריזים‬ ‫'ביקורי תנחומים אינם רצויים'‪' ,‬הוציאו כל איש מעלי' (עפ"י‬ ‫בראשית מה‪,‬א)‪ .‬אין זו דרכה של היהדות אשר בה נתברכנו‬ ‫במצות ניחום אבלים‪ ,‬ובכללה מצּווֶ ה המתאבל שלא לנעול דלת‬ ‫בפני מנחמים‪ .‬על אחת כמה וכמה אבלות בבדידות היא החמצה‬ ‫כאשר ניתן ב'שבעה' לרומם מעלותיו של הנפטר‪ ,‬לשאת שבחיו‬ ‫כמופת חינוכי או מוסרי‪" ,‬והחי יתן על לבו"‪.‬‬ ‫מצוות ניחום אבלים מהלכת שלובת זרוע עם מצוות לווית המת‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬מדי דברי באבלות לא אמנע מלגעת בנקודה המציקה‬ ‫מאד מאז א' דחוה"מ פסח; המצוה היא 'ללוות' את המת ולא‬ ‫להידחף ולהידחק ולהתפרץ ולרמוס‪ .‬מה רֶ מֶ ז רמָ ז לנו הקב"ה‬ ‫באסון הנוראי שהמיט על 'שני בני אהרן' אשר נרמסו למוות‬ ‫'בקרבתם' אל מיטתו של אחד מגדולי הדור‪ ,‬הרב שמואל‬ ‫הלוי וואזנר זצ"ל? לאלקים פתרונים! שטות היא להאשים את‬ ‫המשטרה או את המארגנים‪ .‬רק לאלקים פתרונים ואנחנו לא‬ ‫נדע מה נעשה‪...‬‬ ‫(נכתב במוצ"ש תז"מ)‬ ‫ספרי הרב ישראל רוזן‬ ‫בחצוצרות בית ה' ‪ 50 -‬מאמרי הלכה‬ ‫וטכנולוגיה ‪ 600‬עמ' * ‪₪ 60‬‬ ‫ואוהב גר ‪ -‬הלכה‪ ,‬אגדה ופולמוס‬ ‫ספר שופטים בגובה חז"ל ‪( -‬מהד' חדשה)‬ ‫כל ספר כ‪ 350-‬עמ' ‪₪ 40‬‬ ‫אתרי סגולה ‪ /‬נקודת מבט ‪₪ 30 -‬‬ ‫המחיר כולל משלוח‬ ‫להזמנות ומשלוח‪ :‬מכון צומת ‪02-9932111‬‬ ‫סופרי את הימים‬ ‫לם‬ ‫םטרכו חג"ז!‬ ‫כוד ששוב תצ‬ ‫ע‬ ‫שימו לב! שבועות חל השנה‬ ‫במוצאי שבת‬ ‫להזמנות חייגו למכון צומת‪02-993-2111 :‬‬ ‫לרכישה אינטרנטית‪www.zomet.org.il :‬‬ ‫חג"ז‬ ‫שעון גז ליו"ט‬ ‫רק ‪ 96x3‬ש"ח‬ ‫(סה"כ ‪ 288‬ש"ח כולל דמי משלוח)‬ ‫מאפשר בישול וחימום מהיר לחג‪.‬‬ ‫הפעלה פשוטה ונקייה‪ .‬כיבוי גז ‪ -‬למהדרין!‬