‫משירי שישה ביוני ‪1967‬‬
‫אַהֲ בָ תֵ נוּ‬
‫הָ יְ תָ ה יָפָ ה לָאוֹר הַ כּוֹכָ בִ ים‪.‬‬
‫יתנוּ‬
‫ָכּ ְת ֵלי בֵּ ֵ‬
‫הָ יוּ ְשׁח ֹו ִרים לְ אוֹר הַ כּ ֹו ָכבִ ים‪.‬‬
‫פָּ נַיִ ‪‬‬
‫חָ וְ רוּ כְּ כֶסֶ ף ַדּק‬
‫לְ אוֹר הַ כּ ֹו ָכבִ ים‪.‬‬
‫בָּ נַיִ ‪‬‬
‫שׁוֹכְ בִ ים בְּ לַיְ לָה זֶ ה‬
‫עַ ל חוֹל ֶשׁנִּ ְצ ַטנֵּן‬
‫לְ אוֹר הַ כּ ֹו ָכבִ ים‪.‬‬
‫לאה גולדברג‬
‫אסיפה מיום ‪1.6.2015‬‬
‫א‪ .‬אולם ספורט לבית הספר "העמק המערבי"‬
‫בראשית דצמבר ‪ ,2013‬נדונה באסיפת יפעת בקשת המועצה האזורית להקים בקרבת הבריכה‬
‫אולם ספורט עבור בית הספר "העמק המערבי"‪ .‬לאסיפה זו קדמו שני דיונים בוועד ההנהלה של‬
‫יפעת‪ ,‬וכן תכתובת סוערת בעד ונגד‪ ,‬בדואר האלקטרוני‪ .‬בתום דיון רב‪-‬משתתפים‪ ,‬העבירה‬
‫האסיפה את העניין להכרעת הקלפי‪ .‬ההצבעה התקיימה בין שתי חלופות‪ :‬האחת – לאשר הקמת‬
‫אולם ספורט במקום ובמתווה שתוכננו על ידי המועצה; השנייה – לדחות את הבקשה ולהיכנס‬
‫למשא ומתן עם המועצה לאיתור מקום חלופי‪ ,‬שלא יפגע במתחם הבריכה וסביבתו‪.‬‬
‫החלופה השנייה אושרה בקלפי ברוב של ‪ 60%‬מקולות המצביעים‪.‬‬
‫בעקבות הדיונים עם המועצה האזורית לאחר מכן‪ ,‬החליטה המועצה לבנות את אולם הספורט‬
‫בתוך שטח בית הספר‪ ,‬במקום שבו נמצא כיום מגרש הספורט הפתוח‪ .‬הדבר מחייב בנייה של‬
‫מגרש ספורט חדש עבור בית הספר‪ .‬המועצה ביקשה לבנות את מגרש הספורט בחלקו העליון של‬
‫הדשא שממזרח לאולם התרבות‪ .‬בעבר כבר הוסכם על ידי יפעת להעביר שטח זה לרשות בית‬
‫הספר לצורך פיתוח‪ ,‬אך התכנון המדויק של המגרש מצריך שינוי במתווה השטח שהוגדר בזמנו‪.‬‬
‫המועצה הציעה לפתור את העניין באמצעות החלפת שטחים בין יפעת לבין בית הספר‪.‬‬
‫תוכנית המועצה למגרש הספורט נדונה בוועדת התכנון של יפעת‪ ,‬ואושרה אחרי קבלת מספר‬
‫הערות והסתייגויות‪ .‬ועד ההנהלה דן בבקשת המועצה להחליף שטחים ואישר את הבקשה )ר'‬
‫להלן‪ ,‬בעמוד הבא(‪.‬‬
‫האסיפה אישרה את בקשת המועצה האזורית להקים מגרש ספורט פתוח בשטח שמעל אולם‬
‫התרבות ואת חילופי השטחים בין בית הספר לבין יפעת‪ .‬על פי הסכמות עם המועצה‪ ,‬יתאפשר‬
‫שימוש של יפעת באולם הספורט שיוקם‪ ,‬בשעות שבהן הוא פנוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ועדת הביקורת‬
‫האסיפה אישרה פה אחד את מינויים של גלית רז ואורי שוויקה לחברי ועדת הביקורת‪.‬‬
‫גדעון ברזלי נבחר בקלפי לפני חודש וחצי ליו"ר הוועדה‪.‬‬
‫הוועדה תעבוד עם רו"ח דניאל פרייטג‪ ,‬שמינויו למבקר הפנים של יפעת אושר כבר בפברואר‪.‬‬
‫האסיפה איחלה הצלחה לוועדת הביקורת בתפקידה‪.‬‬
‫גלעד דקל – מנהל הקהילה‬
‫‪2‬‬
‫ישיבת ועד ההנהלה מיום ‪19.5.2015‬‬
‫הסדר סיעוד‬
‫הדיון בהסדר הסיעוד המוצע‪ ,‬שהחל בישיבה קודמת של ההנהלה‪ ,‬נמשך בישיבה זאת‪ ,‬שבה‬
‫השתתפו גם מירי יוגב – רכזת הבריאות והרווחה‪ ,‬ונעמי לוי – מנהלת בית ערבה‪ .‬מהדיון בהסדר‬
‫הוחרג נושא חברים שאינם סיעודיים הנמצאים ב'בית ערבה'‪ .‬נושא זה יידון בנפרד‪ .‬לאחר האישור‬
‫הסופי של ועד ההנהלה‪ ,‬יובא הסדר הסיעוד המוצע בפני האסיפה לדיון וקבלת החלטות‪.‬‬
‫ישיבת ועד ההנהלה מיום ‪26.5.2015‬‬
‫הקמת אולם ספורט ומגרש ספורט לבית הספר‬
‫"העמק המערבי"‬
‫ועד ההנהלה דן בבקשת המועצה האזורית לחילופי‬
‫שטחים עם בית הספר האזורי "העמק המערבי"‪ ,‬על‬
‫מנת לאפשר הקמת מגרש ספורט פתוח לבית הספר‬
‫)ר' מפה(‪ ,‬מאחר שעל המגרש הקיים יוקם אולם‬
‫הספורט‪ .‬ועד ההנהלה אישר את הבקשה‪ .‬מאחר‬
‫שנושא הקמת אולם ספורט לבית הספר נדון בשעתו‬
‫באסיפה‪ ,‬החליט ועד ההנהלה להעביר את הנושא‬
‫להכרעת האסיפה גם עתה‪.‬‬
‫הודעה לציבור‪:‬‬
‫כביש העלייה לגבעה‪ ,‬למוזיאון העמק ולהרחבה הקהילתית‬
‫ביום א'‪ ,21.6.2015 ,‬לאחר סיום שנת הלימודים‪ ,‬יחלו עבודות השיפוץ של הכביש העולה‬
‫משער הכניסה ליפעת לגבעה‪ ,‬למוזיאון העמק ולשכונת ההרחבה‪.‬‬
‫בתקופת שיפוץ הכביש ישתנו הסדרי התנועה‪ .‬דרך כביש זה תתאפשר ירידה בלבד אל‬
‫עבר היציאה מיפעת‪ .‬העלייה תתבצע אך ורק דרך האורווה‪ ,‬שתשוקם עוד לפני תחילת‬
‫העבודות בכביש‪.‬‬
‫מפת הסדרי התנועה לתקופת העבודות בכביש תופץ לכלל תושבי יפעת בשבוע הבא‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מערכת החינוך‬
‫הקיץ הגיע‪ ,‬שנת הלימודים מתקרבת לסיומה והחופש הגדול נמצא מעבר לפינה‪.‬‬
‫הגיל הרך‬
‫מערכת הגיל הרך נערכת לשנת הלימודים הבאה – תשע"ו‪ .‬בית התינוקות‪ ,‬הפעוטון והגנים מלאים‬
‫עד אפס מקום‪ .‬בשנת תשע"ו יהיו במערכת הגיל הרך כמעט אך ורק ילדי יפעת‪ .‬עובדה זו הינה‬
‫אחד הביטויים המשמעותיים ביותר לתהליך ההתרחבות והצמיחה של יפעת‪ .‬בשל מספר הילדים‬
‫הרב ביישוב )כן ירבו!(‪ ,‬נאלצנו לדחות בצער בקשות של בני יפעת הגרים באזור להכניס את‬
‫ילדיהם למערכת החינוך שלנו‪ .‬אני מבקש להבהיר כי השיקולים היחידים המנחים אותנו הם‬
‫שיקולים מקצועיים והמקום המוגבל בבתי הילדים‪) .‬עוד על התארגנות הגיל הרך לשנה הבאה –‬
‫ר' עמוד ‪ 8‬בעלון זה(‪.‬‬
‫החינוך המשלים‬
‫תוכנית הקיץ במרכזים הצעירים )א'‪-‬ו'( מחולקת לשני חלקים‪ .‬התקופה הראשונה בת ‪ 3‬שבועות‬
‫)‪ (1-21.7.15‬והתקופה השנייה בת ‪ 4‬שבועות )‪ .(22.7-17.8.15‬בתקופה הראשונה נערכות גם‬
‫קייטנות המועצה האזורית‪ ,‬כולל "תוכנית בתי הספר של החופש הגדול"‪ ,‬הפועלת זו השנה‬
‫השנייה בסבסוד גבוה של המדינה‪ .‬בחלק השני יתקיים נווה הקיץ המסורתי‪.‬‬
‫איפשרנו להורים ולילדים לבחור להירשם לתקופה אחת מהשתיים או לשתי התקופות‪ .‬לשמחתנו‬
‫הרבה בחרו כל ילדי א'‪-‬ו' להשתתף בפעילות לפחות באחת התקופות‪ .‬חלק ניכר מהילדים בחר‬
‫להשתתף בכל תוכנית הקיץ‪.‬‬
‫במהלך כל תקופת החופש הגדול תתקיים פעילות לילדים בימים א'‪-‬ה'‪ .‬פעם בשבוע ייצאו הילדים‬
‫לפעילות מחוץ ליפעת ופעם בשבוע תובא פעילות חיצונית ביפעת‪ .‬בשאר הימים תהיה פעילות‬
‫איכותית ומגוונת לנו ומשלנו‪.‬‬
‫לבני הנעורים )ז'‪-‬יב'( תהיה תוכנית קיץ עשירה ומגוונת – הן בטיולים ובפעילויות מחוץ ליפעת והן‬
‫בפעילויות ביפעת‪.‬‬
‫אני רוצה לאחל כבר עכשיו לילדים ולמדריכים חופשת קיץ שקטה ובטוחה‪ ,‬שתהיה מהנה‪ ,‬עשירה‬
‫בפעילויות ובאירועים חינוכיים משמעותיים‪ .‬נקווה שיהיה לכולם גם זמן לנוח‪ ,‬להתבטל קצת‬
‫ולאגור כוח לקראת שנת הלימודים הבאה‪.‬‬
‫בתאריכים ‪ 18-24.8.15‬תיסגר מערכת החינוך ביפעת לצורך התארגנות‪.‬‬
‫ב‪ 25.8.15-‬תחל שנת הפעילות החדשה של מערכת החינוך‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בריכת השחייה‬
‫בחג השבועות‪ ,24.5.15 ,‬נפתחה עונת הרחצה בבריכה‪ ,‬שתימשך עד ערב ראש השנה תשע"ו‪,‬‬
‫‪ .13.9.15‬השנה הוחלט להקצות לכל משפחה ‪ 20‬כניסות לאורחים ללא תשלום‪ ,‬כאשר כניסת‬
‫אורחים מעבר לכך תהיה בתשלום‪ .‬קבוצת חברים ביקשה לערער על ההחלטה כי בני הקיבוץ‬
‫וילדיהם שאינם גרים ביפעת ייחשבו כאורחים‪ .‬הערעור יובא לדיון בהנהלת האגודה ביום ג'‪,‬‬
‫‪ .9.6.15‬נאחל לכולנו עונת רחצה מהנה‪.‬‬
‫נוי‬
‫אחרי תקופה ארוכה‪ ,‬יש לנו שוב‪ ,‬סוף‪-‬סוף‪ ,‬צוות מלא בנוי‪ .‬בתחילת חודש מאי נכנסה דפנה‬
‫קולמר )סלעי( לריכוז ענף הנוי‪ .‬עם כניסתה של דפנה קלט הענף עוד שני עובדים חדשים‪ :‬אמיר‬
‫מכעבייה וזיאד מבית זרזיר‪ .‬עוד בצוות – מאיר אליהו‪ ,‬עובד הנוי הוותיק‪ ,‬ואמיר ביטמן‪ ,‬שאחראי‬
‫על כיסוחי הדשאים‪ .‬ידי הצוות עמוסות עבודה‪ ,‬וכבר ניתן לראות אותות ראשונים של שינוי בפני‬
‫הנוי ביפעת‪ .‬נאחל לדפנה ולחברי הצוות כולם הצלחה בעבודתם‪ .‬נקווה כי במהרה תהיה יפעת יפה‬
‫ופורחת כבעבר‪.‬‬
‫אבלות‬
‫אחרי שנים רבות של ריכוז התחום הרגיש של האבלות‪ ,‬ביקשה מרים אהרוני לסיים את תפקידה‪.‬‬
‫רן רון נעתר לפנייה לקבל עליו את התפקיד‪ .‬יחד איתו ימשיך סיימון מדליה לטפל ברגישות‬
‫ובמסירות בכל הנושאים הטכניים הקשורים לתחום‪.‬‬
‫בשם כל חברי יפעת אני מבקש להודות למרים על האופן המסור ומלא הרגישות והרגש שבו‬
‫מילאה את התפקיד הקשה הזה‪.‬‬
‫גלעד דקל – מנהל אגודת מתיישבי יפעת‬
‫עם משפחות אילן וגלעד אנו שותפים בצער‬
‫על מות יעל אילן ז"ל‪ ,‬אמו של עופר ז"ל‪ ,‬אחותה של עליזה ז"ל‪.‬‬
‫עם ענת ומשפחת השרוני אנו שותפים בצער‬
‫על מות האם רות שוחטוביץ' ז"ל‪.‬‬
‫צפורה בת‪-‬עמי ז"ל‬
‫לאה ווליניץ ז"ל‬
‫חיה קול ז"ל‬
‫ליובה עובד ז"ל‬
‫גד לוי ז"ל‬
‫יפה רייזנר ז"ל‬
‫עוזי אהרוני ז"ל‬
‫אריה אגסי ז"ל‬
‫זלמן שליטא ז"ל‬
‫ריבה מנוס ז"ל‬
‫עזריאל אבן‪-‬הר ז"ל‬
‫‪5‬‬
‫יט'‬
‫יט'‬
‫טז'‬
‫כ'‬
‫כא'‬
‫כב'‬
‫כג'‬
‫כה'‬
‫כט'‬
‫א'‬
‫א'‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫תמוז‬
‫תמוז‬
‫‪ 40‬שנים למותה‬
‫‪ 33‬שנים למותה‬
‫‪ 25‬שנים למותה‬
‫‪ 36‬שנים למותה‬
‫‪ 44‬שנים למותו‬
‫‪ 23‬שנים למותה‬
‫‪ 19‬שנים למותו‬
‫‪ 46‬שנים נופלו‬
‫‪ 34‬שנים למותו‬
‫‪ 32‬שנים למותה‬
‫‪ 25‬שנים למותו‬
‫כ‪ 5-‬שנים חלפו מאז הוחלט ברפת העמק וביפעת להיכנס למיזם סולארי‪ ,‬שבו יופק חשמל‬
‫מאנרגיית השמש‪ .‬הפקת חשמל מאנרגיית השמש נחשבת לאנרגיה מתחדשת‪ ,‬לאמור‪ :‬אנרגיה‬
‫שמקורה בגורמי טבע שאינם מתכלים‪ :‬שמש‪ ,‬רוח וכו' )זאת‪ ,‬בניגוד למאגרי אנרגיה מתכלים‪ ,‬כגון‬
‫נפט‪ ,‬גז ופחם(‪ .‬להפקת אנרגיה סולארית היבטים חשובים של שמירת הסביבה מפני זיהום אוויר‪,‬‬
‫מים וקרקע‪ .‬באחרונה הושלמו סוף‪-‬סוף כל הליכי הרישוי והחשמל החל לזרום‪.‬‬
‫עמרי גולדהור‪ ,‬מנהל רפת העמק‪ ,‬מספר על המיזם המעניין הזה‪.‬‬
‫תחילת הדרך‬
‫בראשית הדרך היה צריך להחליט לאיזו חברה העוסקת באנרגיה סולארית כדאי להתקשר‪ .‬בחנו‬
‫מספר אפשרויות ולבסוף חתמנו על מזכר הבנות עם חברת "סולארית דוראל"‪ .‬ההחלטה היתה על‬
‫מיזם ענק‪ ,‬בגודל שכמוהו לא היה בארץ על גגות‪ ,‬כיחידה אחת‪ :‬הפקת ‪ 5‬מגה‪-‬ואט )‪ 5‬מיליון ואט(‪.‬‬
‫עד אז היו המתחמים הגדולים של אנרגיה סולארית על הקרקע‪ ,‬ועל גגות היו מתקנים קטנים‬
‫יחסית‪ .‬היציאה לדרך עם המיזם אושרה על ידי שלושת השותפים ברפת העמק‪ :‬יפעת‪ ,‬מרחביה‬
‫ומגידו‪ .‬יפעת מצידה החליטה להוסיף למיזם גם את גגות הלולים‪ .‬לרשות המיזם עמדו‪ ,‬איפוא‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ 40‬דונם גגות קיימים – בלי שום בזבוז קרקע‪.‬‬
‫מימון ורגולציה‬
‫עתה היה צריך להשיג מימון‪ .‬בגלל גודל המיזם‪ ,‬היתנו הבנקים את המימון בשותפות של חברה‬
‫בינלאומית גדולה בהקמה‪ .‬החברה שנבחרה להקמה היתה ‪ – ABB‬קונצרן ענק‪ ,‬שעובד בעולם‬
‫כולו בפרויקטים רבים ושונים‪ ABB .‬בחרה בחברת "סול" הישראלית להקמת המיזם בפועל‪.‬‬
‫עלות הפרוייקט הגיעה לכ‪ 34-‬מיליון ‪ .₪‬ההון העצמי שנדרש היה ‪ 20%‬מהעלות )‪ 6.8‬מיליון ‪.(₪‬‬
‫החלטנו שרפת העמק לא תסתכן בהשקעה של יותר מ‪ 1.25-‬מיליון ‪ .₪‬חברת דוראל‪-‬רפ"ק‬
‫השקיעה את יתרת ההשקעה בהון העצמי – למעלה מ‪ 5-‬מיליון ‪ .₪‬סוכם עם הבנקים שהחזר‬
‫ההלוואות יהיה מהכנסות המיזם בלבד )הלוואת ‪.(non-recourse‬‬
‫הבעלות על המיזם מתחלקת בין דוראל‪-‬רפ"ק ורפת העמק – ‪ 50%‬לכל אחת‪ .‬חלקה של יפעת‬
‫ברפת העמק הוא ‪ .37%‬יחד עם החלק המגיע ליפעת שהשקיעה את גגות הלולים‪ ,‬מגיע חלקה של‬
‫יפעת במיזם הסולארי לכ‪.21.7%-‬‬
‫במקביל למשא ומתן עם הבנקים על המימון התחלנו לטפל באישורים הנדרשים מול גופים רבים‪:‬‬
‫חברת חשמל‪ ,‬רשות החשמל‪ ,‬משרד התמ"ת‪ .‬למרות שהמדינה מצהירה על עידוד מיזמי אנרגיה‬
‫סולארית‪ ,‬נמשכו הליכי הרגולציה זמן רב מאוד‪ .‬במהלך הזמן הזה ירדו המחירים שהובטחו‬
‫לפרויקטים הסולאריים‪ .‬בהסכמים שחתמנו‪ ,‬מובטח מחיר של ‪/₪ 1‬קווט"ש‪ .‬במחיר זה‪ ,‬צפוי‬
‫החזר ההלוואה‪ ,‬כולל הלוואת הבעלים‪ ,‬להסתיים תוך ‪ 7‬שנים‪ .‬התזרים חיובי כבר מהשנה‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫המיזם עצמו‬
‫על הגגות של כל מבני רפת העמק‬
‫והלולים הותקנו פאנלים פוטו‪-‬‬
‫וולטאים‪ ,‬המסוגלים להפוך את‬
‫אנרגיית השמש לחשמל‪.‬‬
‫הפאנלים פונים לדרום‪ ,‬על מנת‬
‫למקסם את הקליטה של אנרגיית‬
‫השמש‪ .‬החשמל הנוצר בפאנלים‬
‫עובר דרך ממירים ליחידה מרכזית ברפת‪ ,‬שבה מועלה המתח במטרה להקטין את הפחת‪ .‬במעבר‬
‫באמצעות הכבל אל התחנה הנמצאת סמוך לתחנת כניסת החשמל ליפעת‪ ,‬אך נפרדת ממנה‪,‬‬
‫מוקטן המתח אל המתח של חברת החשמל‪.‬‬
‫הביצועים מותנים בכמה פרמטרים – בראש ובראשונה‪ ,‬בעוצמת קרינת השמש‪ .‬הפאנלים אינם‬
‫מתפקדים‪ ,‬כמובן‪ ,‬בשעות הלילה‪ .‬יעילותם פוחתת במצבי עננות‪ ,‬בימים שיש אבק ואובך באוויר‪,‬‬
‫וכן בשעות המוקדמות של הבוקר ובשעות הערב‪ .‬צריך לשמור את הפאנלים נקיים ככל האפשר‬
‫מאבק‪ .‬לשם כך יש לשטוף אותם מדי פעם‪ ,‬בייחוד אחרי ימי אובך‪ .‬השטיפה לעת עתה היא ידנית‬
‫ומתבצעת על ידי החברה המפעילה‪ .‬מתוכננת שטיפה ממוחשבת באמצעות דיזות התזה שיותקנו‬
‫על הפאנלים‪ .‬הדבר עשוי להוזיל את העלות ולשפר את יעילות הפאנלים‪ ,‬שיישטפו לעיתים יותר‬
‫קרובות‪.‬‬
‫הגורם השני המפחית יעילות הוא טמפרטורה גבוהה‪ ,‬מעל ‪ 25‬מעלות )להסבר הפיזיקלי לא ניתן‬
‫להיכנס כאן(‪ .‬רוחות‪ ,‬המצננות את האוויר‪ ,‬מגבירות את היעילות בימים החמים‪.‬‬
‫השפעה על הסביבה ועל הפרות‬
‫בדיקות שנעשו על ידי אנשי מקצוע הראו שאפשר לישון בשקט‪ :‬לפאנלים אין שום השפעה על‬
‫רמת הקרינה באזורי המגורים של יפעת הסמוכים לרפת‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לא ידועות השפעות שליליות של הפאנלים על הגגות על הפרות‪ .‬במקרה יחיד שבו נרשמה‬
‫ירידה בתנובת החלב‪ ,‬הסתבר שההארקה לא היתה תקינה ונוצר מתח סטאטי‪ .‬אחרי התיקון‪,‬‬
‫חזרה תנובת החלב לרמה הרגילה‪ .‬לפחות תיאורטית‪ ,‬עשויה להיות לקליטת הקרינה על ידי‬
‫הפאנלים תרומה חיובית של הפחתת עומס החום בסככות‪.‬‬
‫בהצלחה !‬
‫‪7‬‬
‫בשבועות האחרונים עסקנו בהיערכות לקראת שנת הלימודים תשע"ו‪ :‬התלבטויות‪ ,‬שיחות‪,‬‬
‫חיפושי דרך לפתרון בעיות לוגיסטיות מורכבות – בהשתתפות גלעד דקל‪ ,‬מנהל אגודת מתיישבי‬
‫יפעת‪ ,‬ושל הנהלת החינוך הרחבה‪.‬‬
‫מערכת הגיל הרך עובדת כמעט כל ימות השנה‪ ,‬למַ עֵ ט ‪ 8‬ימים בשנה‪ ,‬ש‪ 6-‬מהם‪ ,‬באוגוסט‪,‬‬
‫מוקדשים להיערכות וקליטת ילדים העוברים מגן לגן‪ .‬הגנים פתוחים משעה ‪ .07:00‬שעת הסיום‬
‫בימי חול היא ‪ 16:30‬ובימי שישי וערבי חג – ‪ .13:00‬המערכת יציבה ועובדת בתקנים המאפשרים‬
‫תשומת‪-‬לב לכל ילד וילד‪ .‬הצוותים קבועים ובעלי ניסיון‪ ,‬מסורים לילדים בכל ליבם וקשובים‬
‫להוריהם‪ .‬המערכת מנוהלת על‪-‬ידי ומודרכת על ידי יעלה מילר‪ .‬הצוותים מועשרים בהשתלמויות‬
‫מטעם המועצה ובהדרכה שוטפת‪ .‬הצוותים שלנו קבועים ובעלי ניסיון‪ ,‬מסורים לילדים בכל ליבם‬
‫וקשובים להוריהם‪.‬‬
‫מערכת הגיל הרך עבדה עד כה לפי שנתונים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בשנה הנוכחית‪ ,‬תשע"ה‪ ,‬היו בבית‬
‫התינוקות ילידי ‪ ,2014‬בפעוטון – ילדי ‪ ,2013‬בגנון – ילדי ‪ ,2012‬בגן הצעיר )אתרוג( – ילדי ‪2011‬‬
‫ובגן הבוגר )הדס( – ילדי ‪ .2010-2009‬הגידול במספר הילדים ביישוב מחייב אותנו להיערך באופן‬
‫מעט שונה‪ ,‬על מנת לתת מקום ומענה לכל ילדי היישוב תוך שמירת מספר מאוזן של ילדים בגנים‬
‫השונים‪.‬‬
‫בשנתון ‪ 2014‬נולדו‪ ,‬לשמחתנו‪ ,‬מעל ‪ 20‬ילדים ביפעת‪ .‬הפעוטון אינו יכול להכיל את כולם‪ .‬לכן‬
‫החלטנו שהילדים שנולדו בשנת ‪ 2014‬בחודשים נובמבר‪-‬דצמבר ימשיכו בבית התינוקות‪ ,‬שיקלוט‬
‫גם את ילדי שנתון ‪ .2015‬הצוות יעבור הדרכה מתאימה כדי שיוכל לתת מענה התפתחותי לשתי‬
‫קבוצות הגיל‪ .‬באופן דומה‪ ,‬אנו נערכים לאיזון מספר הילדים בין שני הגנים – אתרוג והדס‪.‬‬
‫מאחר ששנתון ‪ 2011‬מבורך במספר ילדים גדול‪ ,‬ימשיכו צעירי השנתון שנה נוספת בגן אתרוג‪,‬‬
‫יחד עם ילדי שנתון ‪ .2012‬הילדים הגדולים של שנתון ‪ 2011‬יעברו לגן הדס ויחברו לילדי שנתון‬
‫‪ .2010‬שתי הגננות – נטע הנדלר ותמי נחום – מחוייבות לתוכנית הפדגוגית והניהולית של משרד‬
‫החינוך‪ .‬הן עובדות בשיתוף פעולה זו עם זו‪ ,‬בפיקוח והדרכה של המשרד‪.‬‬
‫היישוב ממשיך לגדול עכשיו ובשנים הבאות עם קליטתם ההדרגתית של מתיישבי ההרחבה שלב‬
‫ב' וקליטת בני יפעת השבים במסגרת הצמיחה הדמוגרפית של הקיבוץ‪ .‬רוב הבאים הם משפחות‬
‫צעירות‪ ,‬עם ילדים קטנים‪ .‬אנחנו מקדמים את כולם בברכה ובמאור פנים‪ ,‬ומקווים להשתלבות‬
‫אישית וחברתית טובה של הילדים וההורים‪.‬‬
‫השנה הנוכחית תסתיים ב‪ 18.8.15-‬ושנת הלימודים תשע"ו תיפתח ב‪.25.8.15-‬‬
‫אני מאחלת לכל הילדים‪ ,‬הצוותים וההורים קיץ נעים ועשיר בפעילויות מעניינות ומהנות‪.‬‬
‫הילה שילה – מרכזת הגיל הרך‬
‫‪8‬‬
‫קרן המילואים כבר פועלת הלכה למעשה‪.‬‬
‫חברי הנהלת הקרן הם‪ :‬יהודה בכר – יו"ר הקרן‪ ,‬איה פ‪ – .‬חברת הנהלה ומנהלת החשבונות‪,‬‬
‫עמרי גולדהור ואברהמי קול‪.‬‬
‫יהודה בכר נבחר ליו"ר הקרן בהיותו יו"ר קיבוץ יפעת‪ ,‬והתכוון לסיים את תפקידו עם סיום‬
‫התפקיד ביפעת‪ .‬אנחנו‪ ,‬חברי ההנהלה‪ ,‬ביקשנו ממנו להמשיך בתפקידו כיו"ר הקרן‪ ,‬על מנת‬
‫שנוכל להסתייע בידע ובניסיון שלו לקידום פעולות הקרן בתחומים שעליהם היא מופקדת‪ .‬יהודה‬
‫נענה לפנייתנו‪ ,‬ואנו מודים לו על כך‪.‬‬
‫התשלומים לגימלאים‬
‫הפנסיה הבסיסית של חברי יפעת נקבעה ל‪ ₪ 4500-‬לחודש‪ .‬על‪-‬פי תקנון הפנסיה‪ ,‬יש ליחידים‬
‫תוספת של ‪ 20%‬ולאלמנות ואלמנים – תוספת של ‪.35%‬‬
‫הגימלאים מקבלים את התשלום הזה משלושה מקורות‪ :‬מהפנסיה שהוקצבה על‪-‬ידי יפעת לפי‬
‫הוותק עד תאריך השינוי בשנת ‪ 2002‬ומשולמת על‪-‬ידי יפעת ממקורותיה השוטפים‪ ,‬מהפדיון‬
‫הפרטי ומההשלמה‪ .‬הפדיון הפרטי הוא התשלומים מהקרן האישית שנפתחה לחברים בשנת‬
‫‪ .2002‬ההשלמה היא הסכום שבין הפנסיה המוקצבת והפדיון הפרטי לבין הפנסיה הבסיסית‪.‬‬
‫פעילות הקרן‬
‫כספי "עתודות‪-‬קבוצה" )"עתודות" הוותיקה(‪ ,‬המשולמים ליפעת מדי חודש עבור הגימלאים‪,‬‬
‫מועברים לחשבון של קרן המילואים‪ .‬הקרן מעבירה לחשבונות הבנק האישיים של החברים‬
‫הגימלאים את הפדיון הפרטי וההשלמה המגיעה להם‪ .‬הסכומים המועברים לגימלאים נקבעים על‬
‫ידי ועדת הפנסיה של יפעת‪ ,‬על סמך החלטות תקנון הפנסיה‪ .‬על הביצוע מופקד אמנון גלעד‪.‬‬
‫חלק מהכספים המתקבלים מ"עתודות" הקבוצתית מוחזרים אליה לשם הקטנת הגרעון‬
‫האקטוארי )ההפרש השלילי בין הכספים שהצטברו לבין ההתחייבויות העתידיות של הקרן –‬
‫זאת‪ ,‬עבור הבטחת הפנסיה לחברים שהם עדיין בגיל עבודה‪ ,‬גימלאים לעתיד‪ .‬יתרת הסכום‬
‫המתקבל מ"עתודות" נצבר בקרן המילואים ונועד לשימושים פנסיוניים בלבד‪ ,‬לעת הצורך ועל פי‬
‫החלטות יפעת‪.‬‬
‫חברי הנהלת קרן המילואים‪ ,‬יחד עם שרון ורדי – מנהל העסקים והגזבר של קיבוץ יפעת –‬
‫משמשים כוועדת השקעות של הקרן‪ .‬ועדת ההשקעות חתמה הסכם עם "אלומות – בית השקעות"‬
‫לניהול הסכומים הנצברים בקרן‪.‬‬
‫אברהמי קול‪ ,‬בשם הנהלת קרן המילואים‬
‫‪9‬‬
‫באחרונה חל שינוי במרפאת השיניים‪ :‬איה חלפין‪ ,‬שניהלה את מרפאת השיניים ומילאה את‬
‫תפקיד סייעת השיניים במשך קרוב ל‪ 25-‬שנה‪ ,‬צמצמה את היקף המשרה‪ .‬השיחה עם איה היא לא‬
‫רק על עדכון ההתארגנות‪ ,‬אלא גם על מבט רטרוספקטיבי של מרפאת השיניים ביפעת‪ ,‬משולב‬
‫בתובנות וספקות מעוררי מחשבה‪.‬‬
‫מסתובבות בחצר שמועות מגוונות על סיבת השינויים במרפאת השיניים‪ .‬מה השתנה‪ ,‬מדוע?‬
‫הסיבה לשינויים פשוטה ויומיומית‪ :‬הגעתי לגימלאות‪ ,‬ואני רוצה לפַ נות זמן לדברים אחרים‪ ,‬שלא‬
‫היה לי די פנאי בשבילם בשנות העבודה‪ .‬אין לי מושג איך נולד המידע המסולף על דרמות‪ ,‬מתח‬
‫וכעסים ויתר "תיאוריות קונספירציה"‪ .‬יציאה לגימלאות – זה הכול‪.‬‬
‫אני ממשיכה בניהול מרפאת השיניים‪ :‬ניהול כספי‪ ,‬הזמנת חומרים‪ ,‬התנהלות שוטפת וזימון‬
‫תורים‪ .‬כמו כן אני ממשיכה לעבוד כסייעת ‪ 3‬ימים בשבוע‪ .‬יומיים בשבוע עובדת בתפקיד הסייעת‬
‫דגנית כפרי משריד‪ .‬דגנית סייעת מצוינת‪ ,‬שהחליפה אותי בעבר תקופות קצרות בנסיבות בריאות‬
‫ומכירה היטב את ההתנהלות המיוחדת למרפאת שיניים קיבוצית‪.‬‬
‫הימים ושעות הפתיחה של מרפאת השיניים לא השתנו‪ ,‬הרופא שלנו ממשיך וכך גם השיננית‬
‫והאורתודנט‪.‬‬
‫מתי התחלת לעבוד במרפאת השיניים‪ ,‬האם ראית את תפקידך רק כעזרה בטיפולים‪ ,‬או שהיו‬
‫לך יעדים נוספים בשירות הציבורי החשוב הזה?‬
‫נכנסתי למרפאת השיניים ביולי ‪ ,1991‬במקום יהודית סלעי שסיימה את התפקיד‪ .‬במשך כמה‬
‫שנים‪ ,‬עד ההפרטה‪ ,‬עבדה אתי גם יעל לביא‪ .‬במרפאת השיניים ראיתי לא רק מקום עבודה מעניין‬
‫ומאתגר‪ ,‬אלא גם שליחות למען הילדים והחברים ביפעת‪ .‬הקדשתי לתפקיד את כל כולי‪ ,‬את כל‬
‫המרץ‪ ,‬הכישורים והמחשבה‪ .‬די מהר הבנתי שמניעה היא היעד החשוב ביותר של מרפאת‬
‫השיניים‪ ,‬מעֵ בר לשירות הטוב ביותר שביכולתנו לתת לאדם הנזקק לטיפול‪ .‬השקענו מחשבה רבה‬
‫בשאלה איך להגיע ליעד הזה‪ ,‬מה נכון לעשות‪ ,‬איך נכון לפעול‪.‬‬
‫עם הזמן הכנסנו את הציבור כולו – ילדים ומבוגרים – למסלול מסודר של מעקב וביקורת יזומים‪,‬‬
‫בתדירות המותאמת אישית לכל אחד‪ .‬לא פעם היתה לי הרגשה של גננת‪ :‬לשמור על הסדר‪,‬‬
‫להזכיר‪ ,‬להפציר‪ ,‬להסביר שוב ושוב מדוע חשוב להגיע למרפאת השיניים "סתם"‪ ,‬לא רק בגלל‬
‫כאב שיניים‪ .‬עד היום‪ ,‬לא רבים המבינים שהמניעה היא באחריות האישית של כל אחד‪ ,‬לא שלי‪.‬‬
‫אני מרשה לעצמי להעניק צל"ש פומבי בתחום זה לאורנה לופי‪ ,‬שמתקשרת ביוזמתה מדי שנה‬
‫באפריל כדי להזמין תורים לביקורת לכל בני המשפחה ) אורנה‪ :‬נכון שאני מתקשרת‪ ,‬אבל היוזמה‬
‫שייכת לבני המשפחה שמפעילים אותי להזמין תורים לבדיקת שיניים‪ ,‬מ‪.‬א‪ .(.‬שאר החברים הם‬
‫"ילדים טובים"‪ ,‬שבאים כשמזַ מנים אותם לביקורת השנתית או החצי‪-‬שנתית הקבועה‪ ,‬ומודים לי‬
‫שזכרתי אותם‪ .‬מתי מעט מתעלמים מהזימון והתזכורות‪ ,‬ומשלמים או ישלמו את המחיר על‬
‫הזלזול בבריאותם‪-‬שלהם‪.‬‬
‫בנוסף למעקב ומאמצי המניעה‪ ,‬בנינו לחברים הזקוקים לכך תוכנית טיפול ארוכת טווח לשיקום‬
‫מערכת הפה והשיניים‪ .‬אף אחד לא נעזב באמצע‪ ,‬לא נשכח ולא נדחה באמצע סדרת טיפולים‪.‬‬
‫כל זה נעשה באמצעות ניהול מאוד מסודר של זימוני התורים‪ ,‬רישומים עתידיים אפילו שנה ויותר‬
‫קדימה והרגשת מחויבות עד הסוף לכל מטופל‪ .‬הניהול עד עתה הוא ידני ולא ממוחשב‪ ,‬מסיבות‬
‫שונות‪ .‬יש להניח שכאשר המידע יתנהל באמצעות המחשב‪ ,‬היעילות תשתפר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫האם גם הילדים בתוכניות המעקב?‬
‫בריאות השיניים של הילדים הידרדרה מאוד בשנים האחרונות‪ .‬הסיבה העיקרית לכך היא‬
‫הפסקת השימוש בפלואוריד‪ .‬בשנים שבהן קיבלו ילדינו טיפות או כדורי פלואוריד )ביפעת לא‬
‫היתה הפלרה של המים(‪ ,‬כמעט שלא היתה תחלואה בעששת‪ .‬דור שלם של ילדים גדל בלי חורים‬
‫בשיניים – רובם שומרים על שיניים בריאות עד היום‪ .‬משרד הבריאות קיבל החלטה להפסיק‬
‫לגמרי את הטיפול בפלואוריד והתוצאה היא עליה תלולה בתחלואה בעששת אצל ילדי הגן ובית‬
‫הספר‪ .‬כיום אין למעשה אפשרות להשיג טיפות או כדורים של פלואוריד ובריאות השיניים של‬
‫הילדים נפגעת‪.‬‬
‫על זה יש להוסיף גורמים נוספים‪ :‬בזמנו‪ ,‬בעידן החינוך המשותף‪ ,‬היו כל ילדי יפעת במעקב צמוד‬
‫ומסודר‪ .‬כל קבוצת ילדים – מגיל הגן עד סוף בית הספר – היתה מגיעה במרוכז לביקורת השנתית‬
‫במרפאת השיניים‪ ,‬באחריות המטפלות‪ .‬הסידור הזה נמשך היום רק בגנים‪ .‬מכיתה א' ואילך‪,‬‬
‫הדבר בלתי אפשרי‪ :‬האחריות לבריאות הילדים עברה במלואה להורים‪ ,‬כולל טיפולי השיניים‪,‬‬
‫וממילא לא כל הילדים מגיעים למרכזי החינוך ואין דרך לזַ מֵּ ן את כולם יחד‪ .‬הזימונים לילדים‬
‫ונוער נשלחים עכשיו אל ההורים‪ ,‬שחלקם הגדול אינו רואה בזה חשיבות רבה‪ ,‬או שזה נדחק‬
‫לאחור בסולם הקדימויות המשפחתי בגלל עומס הטיפול על ההורים‪ ,‬תוכניות אחרות‪ ,‬בילויים‬
‫ופעילויות יותר כיפיות מביקור במרפאת השיניים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הורים רבים "מפנקים" היום יותר את‬
‫הילדים בממתקים – פינוק שהוא בפירוש לרעתם‪ ,‬וחלקם אינו מקפיד עם הילדים על צחצוח‬
‫שיניים נכון ומתמיד‪.‬‬
‫מה קורה עם ביטוח שיניים חובה שעליו החלטנו במשותף עם שינוי אורחות החיים ביפעת? אין‬
‫מערערים על הפגיעה של הביטוח הקולקטיבי בזכויות הפרט וחופש הבחירה? מה כולל‬
‫הביטוח? מה עם מי שאינו מבוטח?‬
‫במרוצת השנים‪ ,‬למעשה ממש מההתחלה‪ ,‬היו חברים שערערו על ביטוח שיניים חובה מסיבות‬
‫עקרוניות ואישיות )"זכותי להחליט אם אני רוצה ביטוח שיניים‪ ,‬אין רשות לחייב אותי"‪,‬‬
‫"השיניים שלי מצויינות‪ ,‬אין לי בעיות שיניים‪ ,‬למה אני משלם על ביטוח שלא נחוץ לי?"; "אין לי‬
‫כבר צורך בביטוח שיניים‪ ,‬התותבת תספיק לי לכל החיים" וכו'(‪ .‬לדעתי‪ ,‬ביטוח החובה שהנהגנו‬
‫הוא אחד הצעדים הכי חשובים שעשינו למען בריאות הציבור ביפעת‪ .‬הוא דומה לביטוח חובה על‬
‫רכב‪ ,‬שעליו אין לאיש זכות ערעור – גם לא לנהגים זהירים ומנוסים במיוחד‪.‬‬
‫הניסיון שצברנו עד כה מלמד שהודות לביטוח החובה מתבטל השיקול הכספי‪-‬האישי והחברים‬
‫זוכים להשקעה המרבית בטיפולי השיניים ובשיקום הפה‪ .‬חברינו וילדינו אינם נאלצים לסבול‬
‫מדחיית טיפול או מפה חסר שיניים בגלל עלות הטיפול‪ .‬לא פעם ולא פעמיים נזקקו חברים‬
‫שהתלוננו על ביטוח החובה לטיפול יקר‪ ,‬וברכו על כך שפנייתם ל"פּט ֹור" מביטוח כמה חודשים‬
‫קודם נענתה בשלילה‪.‬‬
‫אני מצטערת על כך שחלק מהחברים החדשים לא הצטרפו עדיין לביטוח השיניים המשותף‪ ,‬אם‬
‫מפני שהם מבוטחים במקומות עבודתם ואם מפני שהם דוחים את השלמת הטיפולים הנדרשים‬
‫על חשבונם‪ .‬הדחייה עלולה להיות לרעתם‪ .‬אומנם גם מי שאינו מבוטח יכול לקבל טיפול במרפאת‬
‫השיניים שלנו‪ ,‬אבל הוא משלם את מלוא העלות על כל טיפול וטיפול והסכום עשוי להיות גבוה‬
‫ביותר‪.‬‬
‫הביטוח שלנו מכסה את כל הטיפולים הדנטליים השוטפים והמשמרים‪ ,‬כולל בדיקות‪ ,‬טיפולי‬
‫חירום‪ ,‬צילומי רנטגן‪ ,‬ניקוי אבנית‪ ,‬סתימות‪ ,‬כתרים‪ ,‬גשרים‪ ,‬מערכות תותבות‪ ,‬טיפולי שורש‪,‬‬
‫עקירות וכו'‪ .‬הביטוח אינו מכסה טיפולים אסתטיים של הלבנה )שאגב‪ ,‬מזיקים לאמייל של השן‬
‫ולבריאות השיניים ופוגעים בחניכיים(‪ ,‬וכן טיפולים משקמים של השתלות שיניים ואורתודנטיה‬
‫)יישור שיניים(‪ ,‬גם כאשר הטיפול האורתודנטי הוא צורך רפואי אמיתי‪ ,‬כמו במקרה של "שיניים‬
‫כלואות" ועוד‪ .‬המחזיקים בביטוח רפואי משלים מתאים )למשל‪ ,‬ביטוח 'פלטינום' של קופ"ח‬
‫כללית(‪ ,‬זוכים להשתתפות משמעותית של הביטוח בטיפולים האורתודנטים של ילדיהם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אחרי כל כך הרבה שנים‪ ,‬איך את מעריכה את התנהגות הציבור במרפאת השיניים?‬
‫רוב הציבור מתנהג ללא דופי – בסבלנות‪ ,‬בשקט ובהערכה‪ .‬נעים לקבל מחברים משוב של חיוך‬
‫מרוצה והוקרת תודה על התייחסות אנושית וחברית וטיפול מקצועי‪ .‬ישנם בני יפעת שעזבו מזמן‪,‬‬
‫אבל ממשיכים לבוא אלינו לטיפולי שיניים כי‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬אין מרפאת שיניים כל כך טובה בשום‬
‫מקום!‬
‫אבל כמו תמיד ובכל מקום שנותן שירות‪ ,‬אדם אחד‪ ,‬שמעליב בביטוי פוגעני‪ ,‬מקלקל את המצב‪-‬‬
‫רוח ליום שלם‪ .‬לפעמים זה חוסר יחס‪ ,‬לפעמים כעס מיותר ולפעמים דרישה שבאין לה מקום‪.‬‬
‫דוגמא מהזמן האחרון‪ :‬חברה צעירה באה לבדיקת שיניים‪ .‬במהלך הבדיקה הסתבר שצריך‬
‫לעשות סתימה‪ .‬רופא השיניים סתם את החור בשן‪ .‬החברה‪" :‬דרך אגב‪ ,‬כמה טיפולי שיניים‬
‫מגיעים לי?"‪ ,‬רוני בפליאה‪" :‬כמה שצריך"‪ ,‬החברה‪" :‬אבל מגיע לי‪ ,‬אני משלמת ביטוח"‪ ,‬רוני‪:‬‬
‫"נכון‪ ,‬לכן סתמנו את החור ונזמין אותך שוב להשלמת בדיקת השיניים"‪ ,‬החברה‪" :‬מגיע לי‬
‫יותר"‪ ...‬אתה נשאר בלי מילים‪ .‬זאת לא סתם חוסר הבנה‪ ,‬אלא שיקוף של נורמות התנהגות‬
‫פסולות ומקוממות‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬שאלה ברמה הכלכלית‪ :‬מרפאת השיניים כיום ריווחית?‬
‫המטרה בניהול מרפאת השיניים אינה רווח‪ ,‬כי אם איזון כספי‪ .‬הערכת התקציב השנתית כוללת‬
‫נתונים ידועים מראש‪ ,‬או כאלה שאפשר להעריך בקירוב על סמך שנים קודמות )משכורות‪,‬‬
‫חומרים‪ ,‬אנרגיה וכו'(‪ ,‬אבל חלק ניכר של הפעילות אינו צפוי מראש‪ :‬מערכת תותבות שנשברה או‬
‫אבדה‪ ,‬תאונה של ילד או מבוגר עם פגיעה בפה ולסת וכד'‪ .‬מקרים כאלה‪ ,‬אפילו מעטים‪ ,‬עלולים‬
‫לערער את האיזון‪ ,‬ולכן הניהול חייב להיות זהיר ושמרני‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬נכון להכניס למרפאת השיניים מרכיב של השתתפות עצמית‪ .‬זה יחייב את החברים ליותר‬
‫אחריות‪ .‬למשל‪ ,‬במקרה של אובדן מערכת שיניים תותבות יעשו החבר ומשפחתו מאמץ למצוא‬
‫את השיניים ולא יפנו מייד למרפאת השיניים בבקשת מערכת חדשה )שעולה אלפי שקלים!(‪ .‬בכל‬
‫נושא שהכנסנו השתתפות עצמית‪ ,‬הסתבר שהחיסכון לכלל המערכת גדול מאוד‪ .‬למרבה הצער‪,‬‬
‫נראה שאין הערכה נכונה למוצרים ולשירות שניתנים בחינם‪.‬‬
‫מ‪.‬א‪.‬‬
‫מזל טוב‬
‫לויוי ואורי ליאור‬
‫לנישואי הדר עב"ל ספי‪.‬‬
‫ברכות לכל המשפחה!‬
‫מזל טוב‬
‫לחוסיין ואנגאם לנישואיהם‬
‫ולמשפחות כעביה ואבו‪-‬סעיד‬
‫ברכות חמות‬
‫לנעמי וצביקה לוי‬
‫ולכל המשפחה!‬
‫מזל טוב‬
‫לרותי ופנחס פפיש‬
‫לנישואי ירדן עב"ל עמוס‪.‬‬
‫ברכות לכל המשפחה!‬
‫‪12‬‬
‫קדימון‪:‬‬
‫מירוץ יפעת הראשון! *‬
‫המירוץ יתקיים בשבת שלפני ראש השנה‪.12.9.15 ,‬‬
‫זה הזמן למתוח שרירים ולהיכנס לכושר!‬
‫הצוות המארגן‬
‫* הערה לטובת ההיסטוריה‪:‬‬
‫הגדרת מירוץ יפעת המתוכנן כ"ראשון" אינה מדויקת‪:‬‬
‫במשך שנים רבות התקיים בשבוע חנוכה מירוץ יפעת‪.‬‬
‫במירוצים היו כמה מקצים‪ :‬ילדים עד גיל ‪ ,10‬בנות ובנים )לחוד( בגילים‬
‫‪ ,15-11‬נערות ונשים‪ ,‬נערים וגברים‪ .‬בטקס חגיגי בתום המירוצים חולקו‬
‫מדליות לזוכים במקום הראשון‪ ,‬השני והשלישי בכל אחד מן המקצים‪.‬‬
‫איוריו הנחמדים של יוסיניו במודעה על המירוץ צויירו אז‪.‬‬
‫מ‪.‬א‪.‬‬
‫מזל טוב‬
‫למיכל ויותם סהר‬
‫להולדת הבן תומר‬
‫ברכות לכל המשפחה!‬
‫מזל טוב‬
‫לברכה אלקסלסי‬
‫להולדת הנכד גיא‬
‫בן לדורון וגלית‪.‬‬
‫ברכות לכל המשפחה!‬
‫‪13‬‬
‫בתיקון ליל שבועות תשע"ה ביפעת השתתפו כ‪-‬‬
‫‪ 300‬איש‪ ,‬למעלה ממחציתם צעירים‪ ,‬דתיים‬
‫וחילוניים‪ .‬היו ביניהם בוגרי תנועות הנוער‬
‫שהגיעו מכל קצות הארץ‪ ,‬אפילו מהדרום‬
‫הרחוק; חיילים בסדיר וחיילי מילואים צעירים‬
‫וכן חניכי המכינה הקדם‪-‬צבאית "בני ציון"‬
‫שביקשו לקחת חלק בתיקון‪.‬‬
‫התיקון נפתח בטקס פתיחה חגיגי‪ ,‬שבו קרא גד‬
‫ברנע את תיאור מעמד הר סיני בתורה ואנוכי‪,‬‬
‫ברוח הנושא של הערב – את חזון אחרית הימים‬
‫של הנביא ישעיהו‪ ,‬ובו תקוות השלום הנצחית –‬
‫חלום הדורות של העם היהודי‪ ,‬שאליו לא חדלנו ולא נחדל לייחל‪ .‬אחר‪-‬כך שרנו מספר שירים‬
‫בלוויית רחלי )הלפרין( בר‪-‬דוד בפסנתר וחדווה מלר‪-‬ברזילי‪ ,‬שריגשה את כולם בקולה החם‪.‬‬
‫החלק הראשון של התיקון היה שיחה עם שלושה מעורכי "שיח לוחמים" ‪ :1967‬אברהם שפירא‬
‫)פצ'י(‪ ,‬יריב בן‪-‬אהרון‪ ,‬ורחלי בר‪-‬דוד‪ .‬מחלק זה ראוי לצטט במיוחד את דבריו הנוקבים של יריב‬
‫בן‪-‬אהרון‪:‬‬
‫בארץ היתה תחושת אופוריה מגודל הניצחון‪ ,‬מהמהירות שבה הסתיימה ההכרעה‬
‫במלחמה‪ ,‬מכיבוש ירושלים ושטחי יהודה ושומרון‪ ,‬כל סיני ורמת הגולן‪ .‬אנחנו לא‬
‫היינו שותפים לאופוריה‪ .‬היה אצלנו אֵ בל כבד על הנופלים‪ ,‬קושי להתמודד עם‬
‫חוויות המלחמה‪ ,‬דאגה מכובד האחריות שנפלה עלינו לגורלם של תושבי השטחים‬
‫שכבשנו‪ ,‬אף שלא לכך התכוונו מלכתחילה‪ .‬ישראל ניצחה‪ ,‬אבל אני הרגשתי מוּבס‪.‬‬
‫האדם שבי הוּבס‪ .‬ככה זה בכל מלחמה‪ ,‬שני הצדדים מוּבסים מהבחינה האנושית‪.‬‬
‫בחלק השני של התיקון הוקרנו קטעים מהסרט "שיח לוחמים – הסלילים הגנוזים"‪ ,‬שבתקופה‬
‫הקצרה מאז החלה הקרנתו בארץ כבר זכה למספר עצום של התייחסויות ותגובות‪ .‬בסיום‬
‫ההקרנה היתה הרגשה שיידרש זמן לעכל את עוצמת החוויה מההקשבה לשיחות של ‪,1967‬‬
‫שנערכו שבוע‪-‬שבועיים אחרי המלחמה‪ .‬יידרש זמן להבין מה ראינו‪ ,‬מה קרה‪ ,‬מה נאמר‪ .‬השיחה‬
‫המרתקת עם מור לושי‪ ,‬יוצרת הסרט הצעירה‪ ,‬עסקה בעיקר בתובנות העולות מן הסרט‬
‫ובמחשבות קדימה‪ ,‬לעתיד – מה יהיה בהמשך‪.‬‬
‫עם הדהוד שיחה זאת עברנו לחלק השלישי – שיחה עם לוחמים צעירים וחבריהם על חוויותיהם‬
‫מן השירות הצבאי והשפעותיהן‪ ,‬ועל הלחימה ב'צוק איתן'‪ .‬היה זה שיח נוקב וכואב על‬
‫ההתמודדות היומיומית של חיילים צעירים עם פעולות הכרחיות אך מבזות של בידוק‬
‫במחסומים‪ ,‬מפגשים עם אוכלוסיה אזרחית עוינת ומאיימת‪ ,‬וגם אימת המלחמה‪ ,‬טעויות‪ ,‬הפחד‬
‫ממה שעוד יבוא‪.‬‬
‫בחלק הרביעי התחלקנו למעגלי‪-‬שיח‪ ,‬שהמשיכו את השיחה בנושאים שהועלו על ידי הצעירים‪.‬‬
‫כמעט כל המשתתפים שנשארו היו חיילים וצעירים מתחת גיל ‪ .25‬בשיח החשוב הזה‪ ,‬שנמשך עד‬
‫‪ 4‬לפנות בוקר‪ ,‬עלו התלבטויות ומחלוקות – לא רק ברמה המוסרית האישית‪ ,‬כי אם גם ברמה‬
‫החברתית‪ ,‬הלאומית והפוליטית‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫עד עכשיו ממשיכים להגיע אלינו הדים ותגובות על תיקון ליל שבועות – מה שמלמד על חשיבות‬
‫הערב הזה למשתתפיו‪ .‬אני מבקשת להביא לסיום מכתב מחייל נח"ל צעיר מעין שמר שהשתתף‬
‫בתיקון‪ ,‬שמחשבתו בהירה וכתיבתו רהוטה מעבר לרגיל‪.‬‬
‫]‪ [...‬במהלך ֵשׁירוּתנו בגדוד‪ ,‬בגזרת רמאללה בשטחים‪ ,‬מצאנו בספרייה הפלוגתית‬
‫ספר ישן‪ .‬הספר היה מאובק ובלוי‪ ,‬אבל אפשר היה לראות בבירור שזהו קובץ "שיח‬
‫לוחמים"‪ .‬עד מהרה עבר הספר בינינו מיד ליד‪ .‬השיחות שבו ריתקו אותנו‪ .‬מצאנו‬
‫את עצמנו מקריאים ממנו אחד לשני דברים שנראו לנו רלוונטיים מאוד למציאות‬
‫שלנו – למרות שעברו מאז עשרות שנים‪.‬‬
‫]‪ [...‬החלטנו שגם אנחנו רוצים לעשות "שיח לוחמים"‪ .‬פתאום היה לנו חשוב לשבת‬
‫ולדבר על מה שקורה פה‪ ,‬על הקשרים בינינו‪ ,‬על היומיום הקשה‪ ,‬על המורכבות‬
‫האידיאולוגית של השירות בשטחים‪ ,‬על חברוּת‪ ,‬על צמצום‪ ,‬על אהבה‪ ,‬על העתיד‪.‬‬
‫]‪ [...‬חילקנו את הנושאים שעליהם רצינו לדבר – כל שיחה עסקה בנושא אחר‪ .‬כל‬
‫אחד מאיתנו נרשם לשיחה שבה רצה להשתתף‪ .‬לילה אחר לילה מצאנו את עצמנו‬
‫במעגל בחדר האוכל במוצב הקטן‪ .‬אפילו המפקדים והקצינים הצטרפו לשיחות‬
‫ובתוך המעגל הפכנו להיות שווים בין שווים‪ .‬מדברים שעות ארוכות‪ ,‬כל אחד על‬
‫חששותיו ותחושותיו‪ ,‬או סתם משתפים את האחרים בסיפור‪ .‬הטלפון החכם שימש‬
‫כמכשיר הקלטה‪ .‬אחרי מספר שבועות נולד "שיח לוחמים" משלנו‪ .‬המטרה שהצבנו‬
‫לעצמנו היא לא להוציא עוד קובץ שינוח על המדף ויימָ צֵ א אחרי ‪ 40‬שנה‪ ,‬כי אם‬
‫ליצור מציאות שבכמה שיותר בסיסים‪ ,‬ובקרב כמה שיותר חיילים‪ ,‬תתקיים שיחת‬
‫לוחמים פתוחה – לא בהכרח במטרה ליצור משהו מוקלד או מוקלט; פשוט שיחה‪,‬‬
‫שבה תהיה לכל חייל לגיטימציה לשתף‪ ,‬לספר ולהקשיב‪.‬‬
‫]‪ [...‬משתתפי "שיח לוחמים" ‪ 1967‬דיברו בכאב ומתוך ראיית הנולד על מצבים‬
‫שעלולים להביא הניצחון והכיבוש‪ .‬אנחנו‪ ,‬החיילים של היום‪ ,‬נולדנו למצב הזה‪.‬‬
‫אנחנו חווים את הכיבוש יום‪-‬יום‪ ,‬זאת המציאות שלנו‪ [...] .‬אבל החוויות הינן‬
‫אינדיווידואליות‪ ,‬כל אחד עובר אותן אחרת‪ ,‬מושפע מהן באופן שונה‪ .‬לכן השיחה‬
‫מעצימה‪ ,‬לכן היא כל כך חשובה‪.‬‬
‫אז רצינו להגיד לכם ש"שיח‪-‬לוחמים" המקורי שימש לנו מקור השראה ואפילו קצת‬
‫הערצה‪ .‬כשראינו איך בני הקיבוצים הצליחו לשתף את חבריהם בכאבים‪ ,‬בחרטות‪,‬‬
‫בפחדים‪ ,‬בהתמודדות עם חוויות המלחמה‪ ,‬הבנו שגם אנחנו רוצים ויכולים להגיע‬
‫בינינו לפתיחות וכנוּת כאלו‪ .‬אנו גאים להיות חלק "משיח‪-‬לוחמים"‪ ,‬שמחים מאוד‬
‫להיות באיזשהו מקום ממשיכי דרככם‪.‬‬
‫אנחנו מעריכים מאוד את יוזמתכם לקיים "שיח לוחמים" רב דורי ורב משתתפים‪,‬‬
‫ומודים לכם בכל ליבנו על ההזדמנות שפתחתם בפנינו להיות שותפים‪.‬‬
‫מרים אהרוני‬
‫בשולי תיקון ליל שבועות‬
‫אופיו המיוחד של תיקון שבועות השנה והצפי למספר משתתפים גדול פי ‪ 2‬ויותר‬
‫לעומת כל השנים שעברו‪ ,‬הצריך התמודדות עם בעיות לוגיסטיות וארגוניות‬
‫מסובכות‪ .‬מחלקת התרבות של המועצה האזורית עמדה לרשותנו לכל בקשה‪,‬‬
‫עצה ועזרה‪ .‬אין די מילים להודות לצוות התרבות המסור על התמיכה והעידוד‪.‬‬
‫עניין ששכחנו לתת עליו את הדעת היה "אחורי הקלעים"‪ :‬שולחנות הכיבוד‬
‫לחדש‪ ,‬לסדר ולנקות שוב ושוב‪.‬‬
‫העמוסים בקבוקי מים‪ ,‬קפה ועוגות‪ ,‬שהיה צריך ֵ‬
‫סמדר ישורון‪ ,‬שהבחינה בבעיה‪ ,‬טיפלה בכל זה בדרך האופיינית לה – ביעילות‪,‬‬
‫בשקט ובצניעות‪ .‬על כך אנחנו אסירי תודה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מצילומי מלחמת ששת הימים‬
‫צילום‪ :‬עודד ארצי‪7.6.1967 ,‬‬
‫פתח מטבח הילדים מוגן בשקי חול‬
‫חפירת תעלות ביטחון ליד הבתים‪:‬‬
‫עוזי אהרוני ומירי יוגב‬
‫ילדי הגן )בנעלי בית!(‬
‫והמטפלות ורדה קושט ורחל כהן‬
‫בפתח המקלט הסמוך לגן‬
‫‪16‬‬