‫מ א י י ר ס ‪ -‬ג ' ו י נט ‪ -‬מכ ו ן ב ר ו קד י י ל‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫מרכז אנגלברג לילדים ולנוער‬ ‫האגף למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה‬ ‫בשיתוף עם האגף לשירותים חברתיים‬ ‫ואישיים‪ ,‬שירות ילד ונוער‬ ‫מתבגרים באומנה‪ :‬סקירת ספרות‬ ‫שרון עמיאל ‪ ‬יואה שורק‬ ‫הסקירה נערכה ביוזמת אגף מחקר‪ ,‬תכנון והכשרה במשרד הרווחה‬ ‫והשירותים החברתיים והשירות לילד ולנוער באגף לשירותים אישיים וחברתיים‬ ‫דמ‪41-184-‬‬ ‫מתבגרים באומנה‪ :‬סקירת ספרות‬ ‫שרון עמיאל‬ ‫יואה שורק‬ ‫הסקירה נערכה ביוזמת אגף מחקר‪ ,‬תכנון והכשרה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫והשירות לילד ולנוער באגף לשירותים אישיים וחברתיים‬ ‫חשוון תשע"ה‬ ‫ירושלים‬ ‫נובמבר ‪4141‬‬ ‫‪SUPPORTING ADOLESCENTS IN FOSTER CARE: LITERATURE BRIEF‬‬ ‫‪SHARON AMIEL, YOA SOREK‬‬ ‫עריכת לשון‪ :‬ג'ני רוזנפלד‬ ‫הפקה והבאה לדפוס‪ :‬לסלי קליינמן‬ ‫מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‬ ‫מרכז אנגלברג לילדים ולנוער‬ ‫ת"ד ‪6883‬‬ ‫ירושלים ‪73069‬‬ ‫טלפון‪00-3449500 :‬‬ ‫פקס‪00-4330673 :‬‬ ‫כתובת האינטרנט‪www.jdc.org.il/brookdale :‬‬ ‫פרסומים נוספים של המכון בנושאים קשורים‬ ‫בן‪-‬רבי‪ ,‬ד‪ ;.‬חסין‪ ,‬ט‪ .0003 .‬פנימיות קהילתיות ופנימיות יום‪ :‬דרכי עבודתן ומצב הילדים וההורים‬ ‫סיכום שלוש שנות מחקר‪ .‬דמ‪.03-599-‬‬ ‫דולב‪ ,‬ט‪ ;.‬סבו‪-‬לאל‪ ,‬ר‪ ;.‬שמיד‪ ,‬ה‪ ;.‬בר ניר‪ ,‬ד‪ .0008 .‬מדיניות "עם הפנים לקהילה" ‪ -‬מחקר הערכה‪.‬‬ ‫דמ‪.08-433-‬‬ ‫דולב‪ ,‬ט‪ ;.‬סבו‪-‬לאל‪ ,‬ר‪ ;.‬בן‪-‬רבי‪ ,‬ד‪ .0008 .‬פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל‪ :‬תפקידים‪ ,‬דרכי עבודה‬ ‫ואתגרים‪ .‬דמ‪.08-430-‬‬ ‫סבו‪-‬לאל‪ ,‬ר‪ ;.‬חסין‪ ,‬ט‪ .0033 .‬מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער‪ :‬איתור ומיפוי במסגרת התכנית‬ ‫הלאומית לילדים ולנוער בסיכון‪ .‬דמ‪.33-487-‬‬ ‫סבו‪-‬לאל‪ ,‬ר'; וניג'ם‪-‬אכתילאת‪ ,‬פ'‪ .0030 .‬היחידות הטיפוליות‪-‬ייעוציות במרכזי החירום לילדים‬ ‫בסיכון‪ .‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪ .‬דמ‪.30-335-‬‬ ‫סבו‪-‬לאל‪ ,‬ר'; ושבט‪ ,‬מ'‪ .0030 .‬תכנית "מגן" לשיפור ולשדרוג מערך הגנת הילד – מחקר הערכה‪.‬‬ ‫מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪ .‬דמ‪.30-336-‬‬ ‫עמיאל‪ ,‬ש' ושורק‪ ,‬י'‪0035 .‬א‪ .‬גיוס משפחות לשירותי אומנה‪ :‬סקירת ספרות‪ - .‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬‬ ‫ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪ .‬דמ‪35-380-‬‬ ‫עמיאל‪ ,‬ש' ושורק‪ ,‬י'‪0035 .‬ב‪ .‬ליווי למשפחות באומנת קרובים‪ :‬סקירת ספרות‪ .‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬‬ ‫ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪ .‬דמ‪35-380-‬‬ ‫ריבקין‪ ,‬ד‪( .‬בהשתתפות‪ :‬שמעיה‪-‬ידגר‪ ,‬ס‪ ;.‬שמש‪ ,‬מ‪ ;.‬סבו‪-‬לאל‪ ,‬ר‪ ;.‬שורק‪ ,‬י‪ .0007 .).‬הערכת מרכזי‬ ‫ילדים‪-‬הורים‪ .‬דמ‪.07-466-‬‬ ‫ריבקין‪ ,‬ד‪ ;.‬באומגולד‪ ,‬ש‪ .0003 .‬מעקב אחר ילדים גדולים הנמסרים לאימוץ‪ .‬דמ‪.03-694-‬‬ ‫שורק‪ ,‬י'; ניגם‪-‬אכתילאת‪ ,‬פ'‪ .0030 .‬מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ – חקר מקרים‪ :‬אימוץ עם קשר‬ ‫ואימוץ על ידי משפחות אומנה‪ .‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪ .‬דמ‪.30-303-‬‬ ‫שורק‪ ,‬י'; ניג'ם‪-‬אכתילאת‪ ,‬פ'‪ .0030 .‬מסמך רקע לתכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ"‪ .‬מאיירס‪-‬‬ ‫ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪ .‬דמ‪.30-474-‬‬ ‫שורק‪ ,‬י' סבו‪-‬לאל‪ ,‬ר' ובן סימון ב‪ .0035 .‬שירותי האומנה בישראל – תהליכי שינוי ותמונת מצב‪.‬‬ ‫מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪ .‬דמ‪35-335-‬‬ ‫להזמנת הפרסומים ניתן לפנות למאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ת"ד ‪ ,6883‬ירושלים ‪73069‬‬ ‫טל'‪ ,00-3449500 :‬פקס‪ ,00-4330673 :‬דואר אלקטרוני‪ ;[email protected] :‬ניתן למצוא את הפרסומים‬ ‫גם באתר המכון‪www.jdc.org.il/brookdale :‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ .3‬מבוא‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .0‬מאפייני המתבגרים באומנה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ .6‬מאפייני המתבגרים המאפשרים שילוב טוב במשפחה האומנת‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .5‬מאפייני המשפחה האומנת המאפשרים שילוב טוב של מתבגרים באומנה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .4‬דרכי הסיוע למשפחות האומנה בהתמודדות עם המתבגרים‬ ‫‪9‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫שירותי האומנה בישראל הם חלק חשוב במערך השירותים החוץ‪-‬ביתיים של משרד הרווחה והשירותים‬ ‫החברתיים‪ .‬מערך זה של שירותים נועד לענות על צורכיהם של ילדים ובני נוער עד גיל ‪ ,38‬הנמצאים‬ ‫במצבי סיכון וסכנה על רקע תפקוד הורי לקוי ושאינם יכולים להמשיך לגדול בבית הוריהם‪.‬‬ ‫במסגרת האומנה הילד מט ופל באופן זמני במשפחה אחרת ממשפחתו המולידה‪ .‬ההורים האומנים‬ ‫מודרכים כיצד ליצור קשר עם הילד וכיצד לטפחו ולחנכו‪ ,‬במטרה להקנות לו מסגרת יציבה ובטוחה‬ ‫ולתרום להתפתחותו הגופנית‪ ,‬הרגשית והחינוכית‪ .‬המשפחה האומנת משמשת בדרך כלל כמשפחה‬ ‫משלימה למשפחה שממנה הגיע הילד‪ ,‬ולכן ההורים האומנים מודרכים לשאוף ולפעול לשמירה על‬ ‫מערכת יחסים עם ההורים המולידים כדי להקל על הילד את גיבוש זהותו ולאפשר לו‪ ,‬אם ניתן‪ ,‬לשוב‬ ‫אליהם בעתיד‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬מרבית הילדים הזקוקים למסגרת חוץ‪-‬ביתית מופנים לפנימיות (‪ ,)93%‬ורק מיעוטם (‪)03%‬‬ ‫מופנים לאומנה‪ .(Attar-Schwartz, 2011; King, 2013) 1‬מצב זה נובע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מכך שהיחס לפנימיות‬ ‫בישראל הוא בדרך כלל חיובי יותר מהמקובל בעולם המערבי‪ ,‬עקב הנסיבות המיוחדות והרקע‬ ‫ההיסטורי של החברה בישראל ‪ .)(Dolev, Ben-Rabi & Zemach-Marom, 2009‬מצב זה הוא יוצא דופן‬ ‫בעולם‪ .‬במדינו ת רבות רוב מסגרות השילוב החוץ ביתיות הן משפחות אומנה‪ ,‬וילדים מופנים לפנימייה‬ ‫רק אם יש להם בעיות רגשיות או בעיות התנהגות קשות‪ ,‬או אם האומנה נכשלה‪ .‬הטיפול במסגרת‬ ‫האומנה‪ ,‬השכיח יותר ברוב המדינות המערביות‪ ,‬מבוסס על תיאוריית ההתקשרות‪ ,‬ולפיה יצירת קשר‬ ‫עם דמות מי טיבה בעקביות ולאורך זמן‪ ,‬במסגרת המדמה משפחה נורמטיבית משקמת את המערכות‬ ‫שנפגעו (יוסף ואחרים‪ ,‬אצל זעירא‪ ,‬עטר‪-‬שוורץ ובנבנישתי‪ .)0030 ,‬כמו כן‪ ,‬טיפול זה עולה בקנה אחד עם‬ ‫התפיסה המתחזקת‪ ,‬ולפיה יש להעדיף ככל שניתן מסגרת משפחתית לטיפול בילדים & ‪(Thouburn‬‬ ‫‪.(Courtney,2011‬‬ ‫ועדת רוטלוי‪ ,‬שהסתמכה על האמנה הבין‪-‬לאומית בדבר זכויות הילד‪ ,‬המליצה כי המדרג הרצוי‬ ‫למסגרת חוץ ביתית בישראל יחל בהשמת הילד אצל קרובי משפחתו או במשפחה אומנת‪ ,‬וכי החלופה‬ ‫המוסדית‪ ,‬כפי שהוועדה מכנה זאת‪ ,‬תהיה החלופה האחרונה במדרג‪ .‬קביעת המדרג‪ ,‬אין משמעה כי לא‬ ‫ניתן לבחור כבר בשלב הראשון את כל החלופות במקביל‪ ,‬ואין משמעה כי כל ילד חייב לעבור את כל‬ ‫החלופות בזו אחר זו כדי להגיע לחלופה האחרונה‪ .‬יש לבחור את החלופה המתאימה לכל ילד ולנסיבותיו‬ ‫המסוימות (דוח רוטלוי – דוח ועדת המשנה בנושא השמה חוץ‪-‬ביתית‪ .)0006 ,‬המלצות אלה עדיין לא‬ ‫יושמו‪.‬‬ ‫‪ 1‬יחד עם זאת חשוב לציין כי אומנה על פי רוב מיועדת לילדים מלידה עד גיל ‪ 30‬ופנימיות מיועדות לילדים בגיל‬ ‫‪ 30‬ומעלה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כיום נעשים בישראל מאמצים להרחבת מענה האומנה עבור ילדים הזקוקים למסגרת חוץ‪ -‬ביתית‪,‬‬ ‫לשיפורו ולעיגונו במסגרת חוק‪ .2‬במסגרת הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים‬ ‫למסגרות חוץ ביתיות ונושא הסדרי ראייה (דוח ועדת סילמן‪ ,)0035 ,‬הומלץ ליישם את המלצות ועדת‬ ‫רוטלוי בדבר המדרג הרצוי לשילוב במסגרת חוץ‪-‬ביתית‪ .‬בתת ועדה בנושא האומנה‪ ,‬שהוקמה במסגרת‬ ‫ועדת סילמן‪ ,‬הוחלט להשקיע מאמצים להרחבת מענה האומנה עד ל‪ 40%-‬מכלל המושמים בסידור חוץ‬ ‫ביתי‪ ,‬במהלך שב ע שנים‪ ,‬ובכלל זה להקצות תקציבים להרחבת גיוס משפחות האומנה‪ ,‬ולעיבוי הליווי‬ ‫שלהן במהלך חצי השנה הראשונה‪.‬‬ ‫עבור מתבגרים שאינם יכולים להמשיך לגדול בחיק משפחתם המולידה‪ ,‬אומנה היא אחד הסידורים‬ ‫החוץ ביתיים האפשריים‪ .‬מתבגרים באומנה עשויים להיות הן ילדים ששולבו באומנה בגיל צעיר וגדלו‬ ‫להיות מתבגרים באומנה‪ ,‬והן מתבגרים אשר שולבו באומנה בגיל ההתבגרות‪ .‬ההתמודדות עם מתבגרים‬ ‫באומנה‪ ,‬ובמיוחד עם אלה ששולבו בה בגיל ההתבגרות‪ ,‬נחשבת מורכבת יותר‪ ,‬והם נחשבים לרצויים‬ ‫פחות על ידי הורי אומנה עתידיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שיוצג בסקירת ספרות זו‪ ,‬טיפול באומנה הנתמך‬ ‫בבחירה מושכלת של ההורים האומנים והמתבגרים המתאימים לאומנה‪ ,‬הכשרה‪ ,‬ותמיכה יכול לפעול‬ ‫בהצלחה בקרב מתבגרים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,0030‬כ‪ 50%-‬מהילדים באומנה בישראל היו מתבגרים בגיל ‪( 38-36‬שורק‪ ,‬סבו‪-‬לאל ובן סימון‪,‬‬ ‫‪ 36% .)0035‬מן הילדים השתלבו באומנה בגיל ‪ 30‬ומעלה (מידע מתוך מערכת התשלומים של משרד‬ ‫הרווחה‪ ,‬בתוך‪ :‬שורק‪ ,‬סבו‪-‬לאל ובן סימון‪ .)0035 ,‬סקירת הספרות המופיעה במסמך זה הוזמנה‬ ‫ממאיירס‪-‬ג'וינט‪ -‬ברוקדייל כדי לספק לקובעי המדיניות ולגופים המפעילים את האומנה מידע שיסייע‬ ‫במתן מענה מיטבי עבור מתבגרים באומנה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הוזמנו שתי סקירות ספרות נוספות העוסקות בגיוס‬ ‫משפחות לשירותי האומנה ובליווי למשפחות באומנת קרובים (עמיאל ושורק ‪0035‬א‪0035 ,‬ב)‪ .‬מומלץ‬ ‫לקרוא גם אותן כדי לקבל תמונה מקיפה יותר‪.‬‬ ‫סקירה זו פותחת בתיאור המאפיינים של מתבגרים באומנה‪ ,‬כפי שהם עולים מן הספרות המחקרית‬ ‫בעולם‪ .‬לאחר מכן יתוארו מאפייני המתבגרים המאפשרים שילוב טוב באומנה‪ .‬בהמשך‪ ,‬יובאו מאפייני‬ ‫המשפחות האומנות המאפשרים שילוב טוב באומנה‪ .‬ולבסוף‪ ,‬ייסקרו הדרכים לסיוע למשפחות אומנה‬ ‫בהתמודדות עם מתבגרים באומנה‪ .‬המידע המובא בסקירה זו מבוסס על מחקרים בשיטות מחקר‬ ‫איכותניות וכמותיות‪ ,‬ממגוון מקורות מידע‪.‬‬ ‫‪ .2‬מאפייני המתבגרים באומנה‬ ‫המתבגרים באומנה נחלקים לשתי קבוצות‪ :‬ילדים שנכנסו לאומנה בגיל צעיר וגדלו להיות מתבגרים‬ ‫באומנה‪ ,‬אם בקרב אותה משפחה ואם במעבר בין משפחות שונות‪ ,‬ובני נוער שעברו מהבית או מסידור‬ ‫מוס די לאומנה בגיל ההתבגרות‪ .‬השוואה בין שתי קבוצות המתבגרים נמצאה במחקרם של & ‪Hornby‬‬ ‫‪ )3783(Collins‬ממנו עולה כי לבני הנוער שנכנסו לאומנה בגיל ההתבגרות קשיים רבים יותר מאשר‬ ‫‪ 2‬בישראל נושא האומנה אינו מעוגן בחוק ספציפי נפרד‪ .‬עיקר ההוראות בענייני אומנה מובאות בתקנון העבודה‬ ‫הסוציאלית (התע"ס‪ ,‬סעיף ‪ .)0033 ,8.0‬היום נושא האומנה נמצא בשלבי חקיקה‪ .‬הצעת החוק‪ ,‬שמשרד הרווחה‬ ‫והשירותים החברתיים תומך בה‪ ,‬עברה בקריאה טרומית‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫למתבגרים שנכנסו לאומנה בגיל צעיר‪ .‬עוד עולה ממחקר זה כי שיעור גבוה יותר מבין המתבגרים‬ ‫שנכנסו לאומנה בגיל ההתבגרות שולבו בה בשל בעיות התנהגות בהשוואה למתבגרים שנכנסו לאומנה‬ ‫כשהיו צעירים יותר; הם חוו יותר קשיים במציאת משפחה אומנת; נדרשה עבורם התערבות‬ ‫אינטנסיבית יותר מצד מערכת השירות לרווחת הילד; לשיעור גבוה יותר מביניהם לא היו תכניות לעתיד‬ ‫בנוגע לסידור קבוע (אימוץ או חזרה הביתה לחיק המשפחה המולידה)‪.‬‬ ‫השוואה אחרת עוסקת במצבם של מתבגרים באומנה‪ ,3‬לעומת מתבגרים בסידורים מוסדיים‪ .‬ממחקרים‬ ‫שונים עולה כי המתבגרים באומנה הם במצב טוב יותר מבחינה רגשית והתנהגותית‪ ,‬בהשוואה‬ ‫למתבגרים בסידורים מוסדיים (‪ .)Marinkovic & Bakovic, 2006; McCann et al. 1996‬מן המחקר של‬ ‫‪ )3779(Scholte‬עולה כי הרוב המכריע של ילדים באומנה לא הראו קשיים רגשיים‪-‬התנהגותיים ברמה‬ ‫הקלינית‪ ,‬וגם לא אינדיקטורים לבעיות חמורות של תפקוד בבית הספר או בתקשורת עם קבוצת‬ ‫השווים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ילדים בסידורים מוסדיים הראו קשיים בכל התחומים שהוזכרו‪ .‬על‪-‬פי הצהרת‬ ‫מדיניות של איגוד האורתו‪-‬פסיכיאטריה האמריקאי (‪ )Dozier et al, 2014‬לילדים ולמתבגרים יש הצורך‬ ‫והזכות לגדול במשפחה בעלת לפחות מבוגר משגיח אחד מסור‪ ,‬יציב ואוהב‪ .‬בנוסף‪ ,‬על‪-‬פי הצהרה זו‪,‬‬ ‫אין להעדיף טיפול קבוצתי‪/‬מוסדי על פני טיפול משפחתי‪ .‬יש להשתמש בטיפול קבוצתי‪/‬מוסדי רק כאשר‬ ‫חלופ ה זו היא המזיקה במידה המועטה ביותר‪ ,‬כשאין אפשרות לספק שירותי בריאות נפש במסגרת‬ ‫מגבילה פחות‪.‬‬ ‫כאשר בוחנים את מצבם של הילדים באומנה נמצא כי מתבגרים חווים קשיים גדולים יותר בהשוואה‬ ‫לילדים צעירים באומנה )‪ .(Hornby and Collins, 1981‬הם עוברים בין סידורים חוץ ביתיים רבים יותר‬ ‫ושוהים למשך זמן קצר יותר בכל סידור חוץ ביתי‪ .‬הם גם נחשבים רצויים פחות על ידי הורי אומנה‬ ‫עתידיים‪ ,‬והאפשרויות למציאת סידור קבוע עבורם מוגבלות יותר (אימוץ או חזרה הביתה לחיק‬ ‫המשפחה המולידה)‪ .‬לרובם צרכים‪ ,‬חוויות והתנסויות השונים מהותית מאלה של ילדים צעירים יותר‬ ‫(‪.)Hornby & Collins, 1981‬‬ ‫‪ .3‬מאפייני המתבגרים המאפשרים שילוב טוב במשפחה האומנת‬ ‫לפי הערכה של עובדים סוציאליים‪ ,‬בני נוער בעלי סיכוי טוב יותר להשתלב במשפחת אומנה‪ ,‬הם אלה‬ ‫שיש להם יכולת התקשרות (‪ .)Teather et al., 1994‬עם זאת‪ ,‬יש לסייג ולומר כי במחקרים מהעת האחרונה‬ ‫נמצא כי גם ילדים ומתבגרים שמעולם לא חוו התקשרות בטוחה מסוגלים לפתח התקשרות כזו במסגרת‬ ‫משפחתית מתאימה (בתוך‪ .)Dozier et al, 2014 :‬מאפיין נוסף הוא הרצון והעניין שלהם לחיות במחיצת‬ ‫משפחה אומנת (‪ .)Lee et al, 2010‬גורם אחר שנמצא קשור להצלחת שילובם של מתבגרים במשפחות‬ ‫אומנה הוא קשר מיטיב עם קרובי משפחה או עם חברים של המשפחה במהלך השנה הראשונה לשילובם‬ ‫במשפחה האומנת )‪ .(Moyers et al., 2005‬קרובי המשפחה או חברי המשפחה עשויים להיות מקור‬ ‫‪ 3‬מכיוון שהספרות המחקרית כמעט שאינה עוסקת בהשוואה בין מתבגרים באומנה ששולבו בה בגיל צעיר וגדלו‬ ‫להיות מתבגרים באומנה לבין מתבגרים ששולבו באומנה בהיותם מתבגרים‪ ,‬ממצאי המחקרים המוצגים‬ ‫בסקירה זו‪ ,‬מכאן ואילך‪ ,‬מתייחסים לכלל המתבגרים באומנה‪ ,‬ללא הבחנה בין שתי הקבוצות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ליציבות‪ ,‬להמשכיות ולנטרול הבעיות במערכות היחסים עם ההורים המולידים (;‪Marsh and Peel, 1999‬‬ ‫‪.)Cleaver, 2000‬‬ ‫מעניין לציין כי במחקר של ‪ )0004( Moyers et al‬נמצא עוד‪ ,‬כי היעדר קשר עם ההורים המולידים אינו‬ ‫פוגע במידת שילובם; דחייה‪ ,‬למרות היותה מכאיבה‪ ,‬מאפשרת לבני הנוער לנסות ולהשלים עם גורלם‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬שימור קשר מלווה עם ההורים המולידים‪ ,‬המתאפיין בדחייה חוזרת‪ ,‬עלול לפגוע בשילובם‬ ‫במשפחת האומנה‪.‬‬ ‫מאפייני המתבגרים שהסיכויים שלהם להשתלבות מיטבית באומנה נמוכים יותר ושנמצאו קשורים‬ ‫למשברים ואף לקריסות האומנה הם קשיים בתפקוד הרגשי‪-‬התנהגותי ועבריינות‪/‬התנהגות אנטי‬ ‫סוציאלית‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא כי משברים במשפחות אומנה קודמות והישגים חינוכיים נמוכים היו קשורים‬ ‫למשברים באומנה הנוכחית ( ;‪Barber et al., 2001; Berridge & Cleaver, 1987; Doelling & Johnson, 1990‬‬ ‫‪ .)Lee et al, 2010 ;Minnis & Devine, 2001; Wulczyn et al., 2003‬עוד נמצא כי מתבגרים אשר חוו‬ ‫היסטוריה של התעללות פיזית ו‪/‬או מינית הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מעורבים במשברים באומנה‬ ‫(‪.)Browne, 2002; Massinga & Perry, 1994; Thompson et al., 1994‬‬ ‫‪ .4‬מאפייני המשפחה האומנת המאפשרים שילוב טוב של מתבגרים‬ ‫באומנה‬ ‫כדי שהמסגרת המשפחתית תועיל למתבגרים‪ ,‬תשומת‪-‬לב בבחירת משפחה אומנת היא הכרחית‪ .‬ומכאן‬ ‫עולה השאלה‪ :‬מיהן המשפחות המתאימות לקליטת בני הנוער לאומנה‪ .‬מחקרים שונים מצביעים על‬ ‫כמה מאפיינים של המשפחה האומנת ועל כישורי הורות של ההורים האומנים‪ ,‬שהוערכו על ידי‬ ‫המתבגרים והעובדים הסוציאליים כמאפיינים מוצלחים של אומנת מתבגרים‪ ,‬וכן על כמה מאפיינים‬ ‫וגורמים שנמצאו קשורים להצלחת שילובם במשפחות אומנה‪ ,‬ולחילופין למשברים ואף לקריסות‬ ‫באומנה‪ .‬להלן הפירוט‪.‬‬ ‫המאפיינים של המשפחות האומנות המאפשרים שילוב טוב של מתבגרים באומנה‬ ‫‪ ‬אומנת קרובים‪ .‬מתבגרים באומנה הביעו עמדות ורגשות חיוביים יותר ביחס לאומנת קרובים‬ ‫ולאומנה על ידי חברים ומכרים של המשפחה‪ ,‬בהשוואה לאומנה מסורתית‪ .‬נמצא כי למתבגרים‬ ‫קל יותר לבסס קשרים חברתיים חיוביים‪ ,‬כפי שהם באים לידי ביטוי באינטראקציה המשפחתית‬ ‫היומיומית‪ ,‬בשני סוגי האומנה הראשונים‪ ,‬בהשוואה לאומנה מסורתית (‪.)Hedin et al, 2011a‬‬ ‫‪ ‬משק בית עסוק ופעיל עם כמה ילדים (גם ילדים ביולוגיים וגם ילדי אומנה)‪ ,‬ואף עם חיית מחמד‬ ‫נמצא כמאפיין חיובי של משפחות אומנה (‪ ,)Lipscombe et al, 2003‬כפי שעלה מניתוח טופסי הפניה‬ ‫אותם ממלאים עובדים סוציאליים כאשר המתבגרים עוברים למשפחה אומנת חדשה‪.‬‬ ‫‪ ‬משפחות בעלות ניסיון ממושך יותר באומנה מעלות את הסיכוי לשהות יציבה יותר של מתבגרים‬ ‫באומנה (‪.)Chipungu & Bent-Goodley, 2004‬‬ ‫‪ ‬קשר איכותי בין בני הזוג המשמשים הורים באומנה נמצא כמשפיע באופן חיובי על תוצאות‬ ‫השילוב באומנה (‪.)Lipscombe, 2004; Orme et al, 2004‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ ‬חוסן נפשי של ההורים האומנים‪ ,‬הנדרשים להתמודדות עם התפקיד מול המתבגרים ומול‬ ‫השירותים החברתיים‪ ,‬נתפס כמאפיין התורם ליציבות ההשמה ( ‪Fonagy et al, 1994; Egeland et‬‬ ‫‪.)al, 1993‬‬ ‫‪ ‬משפחות שאינן חוות לחצים יוצאי דופן בחייהן‪ .‬גורמי לחץ בחייהם של הורי האומנה‪ ,‬שאינם‬ ‫קשורים לטיפול במתבגרים‪ ,‬נמצאו מקשים על הצלחת שילובם של מתבגרים באומנה‪ .‬במחקר‬ ‫נמצא כי הורים שחווים יותר לחצים בחייהם האישיים (כגון צורך בהשגחה על הורה מבוגר או‬ ‫קרוב משפחה חולה‪ ,‬חווית שכול ועוד) חווים יותר משברים באומנה בהשוואה להורי אומנה‬ ‫שחווים פחות לחצים (‪.)Lipscombe et al, 2004‬‬ ‫כישורי ההורות שנמצאו קשורים להצלחת שילובם של מתבגרים באומנה‬ ‫להורות לילדי אומנה בכלל‪ ,‬ולמתבגרים בפרט‪ ,‬ישנם מאפיינים דומים להורות לילדים ביולוגיים בלבד‪,‬‬ ‫אך ישנם גם כמה היבטים שונים‪ .‬היבטים אלה כוללים צורך להשקיע בהיכרות ובהבנת הרקע של‬ ‫המתבגר וחוויותיו; יצירת התקשרות בתוך המשפחה האומנת; התמודדות עם התנהגויות שעלולות‬ ‫להיות מאתגרות במיוחד ; ושמירה על קשרים עם המשפחה המולידה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כישורי ההורות‬ ‫מתפתחים ומשתנים בתוך ההקשר של אינטראקציה בין ההורים והמתבגרים (‪.)Quinton & Rutter, 1988‬‬ ‫בחלק זה ייסקרו כישורי הורות‪ ,‬הן כאלה המשותפים להורות לילדים ביולוגיים והן כישורי הורות‬ ‫המיוחדים להורים למתבגרים באומנה‪ ,‬שנמצאו קשורים להצלחת שילובם של מתבגרים באומנה‪.‬‬ ‫‪ ‬רגישות‪ ,‬אהבה והקניית ביטחון רגשי ‪ -‬מתבגרים ציינו בחיוב גישה של הורים אומנים המערבת‬ ‫אהבה‪ ,‬הקשבה והיענות לצורכיהם (‪ .)Luke & Coyne, 2008‬מחקרה של ‪ )0000( Schofield‬מלמד כי‬ ‫גישה זו של הורים אומנים המערבת רגישות‪ ,‬אהבה וביטחון רגשי תורמת להערכתם העצמית של‬ ‫המתבגרים באומנה‪ .‬כאשר המתבגרים חוו ביטחון בקשרי האהבה במשפחה האומנת‪ ,‬הם לעתים‬ ‫תארו את המשפחה האומנת כ'משפחה האמתית' שאליה הם שייכים‪ ,‬גם לאחר שהם עזבו אותה‬ ‫(‪.)Schofield, 2002‬‬ ‫‪ ‬קבלה וקידום תחושת השייכות למשפחה ‪ -‬יכולתם של הורים אומנים להעביר מסרים מילוליים‬ ‫המתייחסים לקבלתו של המתבגר למשפחה האומנת נמצאו קשורים לתוצאות מוצלחות באומנה‬ ‫(‪ .)Griffin, 2004‬בנוסף‪ ,‬הקריאה להורי האומנה 'אימא' ו'אבא' יכולה גם היא ליצור תחושה של‬ ‫משפחתיות‪ ,‬ועשויה אף להיות חלק מתהליך הריפוי בביסוס הקשרים עם ההורים המולידים‬ ‫(‪ .)Riggs et al, 2009‬חלק חשוב אחר בתחושה שהמתבגר נמצא 'בבית' הוא הומור ( ‪Hedin et al,‬‬ ‫‪ . )2011a‬במחקר הבוחן תוצאות באומנה נמצא כי מידת ההשתלבות במשפחת האומנה (שנמדדה‬ ‫לפי תפיסת הורי האומנה‪/‬העובד הסוציאלי את שייכותו של הנער למשפחה האומנת‪ ,‬לצד תפיסתו‬ ‫של העובד הסוציאלי את תגובתו של הנער כלפי הוצאתו מהמשפחה האומנת) ניבאה את יציבות‬ ‫השהות במשפחת האומנה ותיווכה את הקשר בין בעיות ההתנהגות של המתבגר לבין הסיכון‬ ‫למשבר באומנה (‪.)Leathers, 2006‬‬ ‫‪ ‬תמיכה בקשר בין המתבגרים לבין המשפחות המולידות ‪ )0033( Oke et al -‬בחנו באמצעות‬ ‫ראיונות איכותניים מהם הגורמים שהביאו להשמה יציבה ולרמות גבוהות של תפקוד רגשי‪ ,‬למרות‬ ‫מאפיינים בהיסטוריה המוקדמת של המתבגרים שהיו עשויים לנבא קשיים בהשתלבות באומנה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אחד הגורמים שנמצאו הוא קידום תחושת השייכות של המתבגר למשפחתו המולידה‪ ,‬סיוע‬ ‫למתבגר להתמודד עם 'שתי המשפחות' הנוכחות בחייו וביטוי אמפתיה לתפקיד של ההורים‬ ‫המולידים‪ .‬חשיבות העמדה של הורי האומנה כלפי ההורים המולידים זכתה להתייחסות גם על ידי‬ ‫‪ .)0033a( Hedin et al‬לפיהם‪ ,‬הורי האומנה עשויים לחזק רגשות של בושה או גאווה כלפי ההורים‬ ‫המולידים‪ ,‬ויש בכך חשיבות לתהליך ההסתגלות של הנער למשפחת האומנה עצמה‪.‬‬ ‫‪ ‬תמיכה במתבגרים ‪ -‬מחקרים שונים הראו כי תמיכה במתבגרים ויכולתם של ההורים האומנים‬ ‫להיות נגישים באופן עקבי מבחינה רגשית ומבחינה פיזית קשורים לתוצאות מוצלחות באומנה‬ ‫(בתוך‪ .)Lipscombe et al, 2004 :‬יחס סובלני ותומך של הורי האומנה מסייע למתבגרים באומנה‬ ‫לעבד גם את הרגשות שלהם לגבי החולשות של הוריהם (‪ .)Andersson, 2009‬התמיכה של משפחת‬ ‫האומנה (כולל אחי האומנה) מסייעת למתבגרים גם בהקשרים אחרים‪ ,‬כמו‪ :‬עמדתם כלפי בית‬ ‫הספר‪ ,‬מערכות היחסים שלהם עם בני גילם (‪ )Hedin et al, 2011b‬ופיתוח היכולת לעצמאות בחייהם‬ ‫הבוגרים (‪.)Downes, 1992‬‬ ‫‪ ‬יכולת ההורים ליצור שגרה ולקדם פעילויות משותפות ‪ -‬ילדי אומנה‪ ,‬המצויים לקראת מעבר‬ ‫למשפחה אומנת‪ ,‬התבקשו להתייחס למרכיבים באינטראקציה המשפחתית שיכולים לדעתם‬ ‫להשפיע על איכות הקשר בינם ובין משפחות האומנה‪ .‬אומנה‪ ,‬לדעתם‪ ,‬מזוהה עם בית‪ ,‬חיות מחמד‪,‬‬ ‫שגרה ובניית קשרים אישיים באמצעות פעילויות משותפות ושיחות של "רוצים להכיר אותך…"‬ ‫(‪ .)Mitchell et al., 2010‬מתוך ראיונות רטרוספקטיביים עלה כי פעילויות שגרתיות נפוצות כמו‬ ‫ארוחות משפחתיות ויציאה משותפת לטיולים ולחופשות משפחתיות‪ ,‬תורמות לתחושה כי‬ ‫המתבגר הוא שותף פעיל בחיי היומיום של המשפחה האומנת‪ .‬לאוכל יש משמעות סימבולית בחיי‬ ‫המשפחה‪ ,‬ולכן גישה חופשית למקרר עשויה לסמל נורמליות במערכת היחסים ( ‪Luke & Coyne,‬‬ ‫‪.)2008‬‬ ‫‪ ‬הצבת גבולות ‪ -‬במחקרים שונים נמצא כי מאפיין שמשפיע בחיוב על מערכת היחסים בין הורי‬ ‫אומנה למתבגרים הוא יכולתם להציב גבולות שיאפשרו למתבגר לחוש תחושה של שליטה ולא‬ ‫יישאו אופי של עימות ואגרסיביות (‪ .)Brannen et al, 2000; Patterson, 1982‬גם לפי תפיסת העובדים‬ ‫הסוציאליים כישורי הורות שמקדמים השמה מוצלחת בקרב מתבגרים כוללים סובלנות אבל‬ ‫תקיפות (‪.)Triseliotis et al, 1995‬‬ ‫‪ ‬גמישות ויכולת לעמוד במניפולציות של המתבגרים ‪ -‬נוקשות של הורים וחוסר יכולת לעמוד‬ ‫במניפולציות נתפסה על ידי עובדים סוציאליים כתכונה פחות מתאימה לאומנת מתבגרים‬ ‫)‪.(Triseliotis et al, 1995‬‬ ‫‪ ‬מתן תפקידים ותחומי אחריות בתוך המשפחה ‪ -‬מן המחקר של ‪ )2008( Luke & Coyne‬עולה כי‬ ‫מתן תפקידים ותחומי אחריות בתוך המשפחה‪ ,‬וקיומן של שיחות משותפות והתייחסות שוויונית‬ ‫לכל הילדים במשק הבית‪ ,‬במיוחד בהקשר של משמעת‪ ,‬עשויה להגביר את התחושה של המתבגרים‬ ‫שהם חלק מהמשפחה‪ )3774( Triseliotis et al .‬מצאו כי לפי תפיסת העובדים הסוציאליים כישורי‬ ‫הורות שמקדמים שילוב מוצלח של מתבגרים באומנה כוללים הבנה וציפיות הולמות לגבי התרומה‬ ‫של הצעיר למשק הבית‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ ‬הזכות של מתבגרים לקבל החלטות עבור עצמם ‪ -‬מתבגרים הצביעו על הזכות לקבל החלטות עבור‬ ‫עצמם‪ ,‬כמאפיין התורם להצלחת שילובם באומנה (‪.)O'Neill, 2004‬‬ ‫‪ .5‬דרכי הסיוע למשפחות האומנה בהתמודדות עם המתבגרים‬ ‫הצורך בסיוע למשפחות אומנה נמצא קשור לכמה היבטים‪ :‬סוג האומנה – באומנה שאינה אומנת‬ ‫קרובים‪ ,‬הצורך בתמיכה נפשית גבוה יותר‪ ,‬לעומת אומנת קרובים; תחושת האם לגבי מסוגלותה‬ ‫ההורית – אימהות שחשות פחות בטוחות ביכולתן לטפל בילד האומנה זקוקות ליותר תמיכה; מספר‬ ‫בעיות ההתנהגות של המתבגרים באומנה (בתוך‪ .)Vanschoonlandt et al, 2014 :‬גיל הילד באומנה לא‬ ‫נמצא קשור בשלושת המחקרים שצוטטו במאמר זה למידת התמיכה שלה זקוקה המשפחה האומנת‪.‬‬ ‫הספרות המחקרית מצביעה על מגוון דרכים לסיוע להורי האומנה למתבגרים‪ ,‬שעשויות להשפיע על‬ ‫תוצאות חיוביות באומנה‪ .‬דרכים אלה כוללות הכשרה‪ ,‬תמיכה‪ ,‬גישור‪ ,‬שיתופי פעולה עם בתי הספר‬ ‫ובניית רשת תמיכה עם הורי אומנה אחרים למתבגרים‪.‬‬ ‫הכשרה‪ :‬ממצאי מחקרים תומכים בשימוש בהכשרות ובהדרכות הוריות במגוון תחומים‪ ,‬הן כדי לחזק‬ ‫את ה מיומנויות ההוריות והן כדי להוריד את הסיכון למשבר ( ‪Kalland & Sinkkonen, 2001; McDonald‬‬ ‫‪ .)et al, 1991; Lawrence & Remy, 1978‬לפי הספרות המחקרית‪ ,‬התחומים העיקריים בהם עולה צורך‬ ‫בהכשרה להורי אומנה ל מתבגרים הם‪ :‬דרכי התמודדות עם בעיות התנהגות של המתבגרים‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫תוקפנות‪ ,‬דרכי התמודדות עם קשיים רגשיים של המתבגרים‪ ,‬ובמיוחד חרדה‪ ,‬ותחושת דיכאון‬ ‫(‪ ;) Vanschoonlandt, 2014‬סיוע בפיתוח כישורי חיים; דיון בבריאותם המינית‪ ,‬בנושאים הקשורים‬ ‫למיניות ולניהול קשריהם המ יניים של המתבגרים שעשויים להעמיד אותם או את האחרים בסיכון;‬ ‫הרחבת המודעות לחשיבות הפיקוח על מעשיהם של המתבגרים מחוץ לבית ומתן אסטרטגיות לפיקוח‬ ‫על פעילויותיהם‪ .‬זאת כדי לשמור על ביטחונם של הצעירים במונחים של התנהגות פוגעת‪ ,‬זנות‪ ,‬שימוש‬ ‫בסמים וסיכון מיני; מעורב ות פעילה יותר של ההורים בנעשה בבית הספר; העלאת המודעות לפער‬ ‫האפשרי בין גילם הכרונולוגי של הצעירים ובין גילם הרגשי‪ ,‬מתן כלים שיאפשרו להורי האומנה‬ ‫להתאים את הפעילויות במשפחה לחוויות ההתפתחותיות שצעירים אלה החמיצו ( ‪Lipscombe et al,‬‬ ‫‪ ;)2003‬הכשרה בהתאם לתיאוריה של הורות רפלקטיבית (‪ )Oke et al, 2011‬ועוד‪.‬‬ ‫המחקר של ‪ )0005( Griffin‬מצביע על החשיבות במתן הכשרות ותמיכה להורי האומנה על ידי פסיכולוגים‬ ‫ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש‪ ,‬לעומת אנשי מקצוע מתחומים אחרים‪.‬‬ ‫תמיכה שוטפת במשפחות האומנה ושימוש במדידה סטנדרטית לצורך מתן תמיכה‪ :‬הספרות‬ ‫המחקרית מצביעה על החשיבות במתן תמיכה שוטפת למשפחות לצורך הצלחת האומנה‪ .‬חשוב שיישמר‬ ‫רצף טיפולי עם עובד סוציאלי לאורך זמן‪ ,‬שהורי האומנה ירגישו שהם יכולים לבטא את צורכיהם בפניו‬ ‫ושהוא יתייחס ברצינות לנקודת המבט שלהם על האומנה (‪ .)Oke et al, 2011; Farmer et al, 2005‬כמו כן‪,‬‬ ‫חשוב לתחזק ואף לשפר את התמיכה הניתנת למשפחות תוך כדי ליווים‪ ,‬כדי להקל על יכולתם לשמש‬ ‫הורים למתבגר שנמצא תחת השגחתם (‪ .)Lipscombe et al, 2004‬הספרות המחקרית מצביעה על‬ ‫החשיבות בזיהוי מוקדם של גורמים המנבאים תוצאות דלות באומנה‪ .‬גורמים אלה עשויים לכלול‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬חשש של ההורים האומנים מהשפעה שלילית של מתבגרי האומנה על שאר ילדי המשפחה‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ובמיוחד כאשר הם צורכים אלכוהול או סמים‪ ,‬או שהם מפגינים התנהגויות סיכון בתחום המיני‬ ‫(‪.)Lipscombe et al, 2004‬‬ ‫אחת הדרכים לזיהוי מוקדם של מצבי סיכון היא מעקב אחרי הטיפול ההורי ומצב הילד‪ ,‬והתאמת סוגי‬ ‫התמיכה והאינטנסיביות שלה לטיפול במצבי הסיכון‪ .‬מדידה זו עשויה לכלול מעקב אחר בעיות‬ ‫ההתנהגות של המתבגר‪ ,‬מעקב אחר רמת השליטה והפיקוח שיש להורה האומנה על המתבגר‪ ,‬מעקב‬ ‫אחר מידת המחויבות והקרבה של ההורה עם המתבגר ועוד‪ .‬ממצאים מן המדידה כגון ירידה ברמת‬ ‫השליטה של ההורה על המתבגר‪ ,‬יחס סלחני יותר ויותר‪ ,‬או תחושה שהורה האומנה לא אוהב מספיק‬ ‫את המתבגר מעידים על קושי של המשפחה האומנת בהתמודדות עם המתבגר ועל צורך בתמיכה‬ ‫(‪.)Leathers, 2006; Lipscombe et al 2003, 2004‬‬ ‫התייחסות לנושאים אלה ואחרים‪ ,‬צריכה לקבל עדיפות גבוהה במפגשים ובשיחות שעורכים מנחי‬ ‫האומנה עם משפחות האומנה‪ ,‬כדי שאפשר יהיה להפעיל התערבות מתאימה שתסייע למשפחה האומנת‬ ‫בהתמודדות עם המתבגר‪ .‬אחד הכלים העומדים לרשות העובדים הסוציאליים לצורך מעקב ותמיכה‬ ‫במשפחות ובמתבגרים הוא ה‪ ,(Belonging and Emotional Security Tool( BEST-‬שפותח בארצות‪-‬הברית‬ ‫על‪-‬ידי ‪( Casey Family Services‬בתוך‪ .)Frey et al, 2008 :‬כלי מדידה זה תוכנן כדי לסייע למתבגרים‬ ‫ולהורי האומנה לגבש את מחויבותם ההדדית‪ .‬הוא מורכב משני כלים‪ :‬האחד עבור מתבגרים באומנה‬ ‫והשני עבור הורי האומנה‪ .‬כל אחד מהכלים מכיל ‪ 04‬היגדים‪ .‬הכלי מאפשר למתבגר להעריך את תחושת‬ ‫הביטחון הרגשי שלו בקשר עם הורי האומנה ולהורי האומנה‪ ,‬מאפשר הכלי להעלות למודעות שלהם‬ ‫את רגשותיהם כלפי המתבגר‪ ,‬את רמת המחויבות שלהם ואת ציפיותיהם ביחס לעתיד‪ .‬הכלי מסייע גם‬ ‫להורי האומנה להכיר באיכות הרגשית של הקשר שלהם עם המתבגר‪ ,‬רמת ההתקשרות שלהם והמידה‬ ‫שבה הם תופסים את המתבגר כחלק מהמשפחה‪ .‬על בסיס המדידה נבנית תכנית תמיכה עם העובד‬ ‫הסוציאלי‪ ,‬המתייחסת לאתגרים ולחוזקות הטמונים בקשר בין משפחות האומנה למתבגרים‪ ,‬כדי‬ ‫לעבור לרמות גבוהות יותר של מחויבות הדדית‪.‬‬ ‫הליכי גישור בין ההורים האומנים ובין ההורים המולידים‪ :‬היכולת של הורי האומנה להגיע לתוצאות‬ ‫הרצויות עם המתבגר‪ ,‬מושפעת‪ ,‬לעתים‪ ,‬מהקשר עם המשפחה המולידה‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר לקרובי המשפחה‬ ‫של הנער יש השפעה שלילית עליו‪ ,‬או כאשר הוריו המולידים של הנער פועלים במכוון נגד הורי האומנה‬ ‫(‪ .) Wilson et al, 2000‬במקרים כגון אלה‪ ,‬על העובד הסוציאלי (מנחה האומנה) לשמש כמגשר בין הורי‬ ‫האומנה ובין ההורים המולידים‪ ,‬כדי לסייע לשתי המשפחות‪ ,‬ולהבטיח שהן פועלות להשגת אותן‬ ‫המטרות (‪.)Lipscombe et al, 2004‬‬ ‫יצירת שותפות בין משפחות האומנה ובין בתי הספר והשירותים החברתיים‪ :‬בפני ילדי האומנה‬ ‫עומדים מחסומים משמעותיים להצלחה אקדמית‪ .‬ממצאי המחקר של ‪ )0036( Beisse & Tyre‬מלמדים‬ ‫כי משפחות האומנה תומכות בלימודיהם של המתבגרים שנמצאים בהשגחתם ותופסות את המעורבות‬ ‫שלהם בנעשה בבית הספר כמשמעותית להצלחתו של המתבגר‪ .‬לכן‪ ,‬מסקנת המחקר היא כי על בתי‬ ‫הספר והשירותים החברתיים לשתף פעולה עם משפחות האומנה ולראות בהן שותפות בתכנון וביישום‬ ‫תכניות‪ ,‬המכוונות לשיפור הישגיהם הלימודיים של המתבגרים באומנה‪ .‬מכאן‪ ,‬שחשוב לרתום את בתי‬ ‫הספר לשתף פעולה עם ההורים האומנים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בניית רשת של תמיכה למשפחות האומנה‪ :‬הספרות המחקרית מצביעה על התועלת ברתימת הורי‬ ‫אומנה מנוסים למתבגרים‪ ,‬ובעלי משאבים וזמן‪ ,‬לצורך תמיכה בהורים חדשים יחסית באומנת‬ ‫מתבגרים (‪.)Farmer et al, 2005‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫דוח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה בראשות השופטת סביונה‬ .‫ משרד המשפטים‬:‫ ירושלים‬,‫ דוח ועדת המשנה בנושא השמה חוץ ביתית‬.0006 .‫רוטלוי‬ ‫סוגיות‬-‫ ילדים ובני נוער בהשמה חוץ ביתית בישראל‬.0030 .'‫ ר‬,‫ בנבנישתי‬,'‫ ש‬,‫שוורץ‬-‫ עטר‬,'‫ ע‬,‫זעירא‬ .33-7 :63 ‫ גליון‬,'‫ כרך כ‬,‫סוציאלית‬-‫ מפגש לעבודה חינוכית‬.‫ואתגרים‬ -‫ דין וחשבון הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ‬.0035 .'‫ י‬,‫סילמן‬ .‫ דוח ביניים‬.‫ביתיות ונושא הסדרי ראייה‬ -‫ג'וינט‬-‫ מאיירס‬- .‫ סקירת ספרות‬:‫ גיוס משפחות לשירותי אומנה‬.‫א‬0035 .'‫ י‬,‫ ש' ושורק‬,‫עמיאל‬ 35-380-‫ דמ‬.‫ ירושלים‬,‫ברוקדייל‬ -‫ג'וינט‬-‫ מאיירס‬.‫ סקירת ספרות‬:‫ ליווי למשפחות באומנת קרובים‬.‫ב‬0035 .'‫ י‬,‫ ש' ושורק‬,‫עמיאל‬ 35-380-‫ דמ‬.‫ ירושלים‬,‫ברוקדייל‬ .‫ שירותי האומנה בישראל – תהליכי שינוי ותמונת מצב‬.0035 .‫ ר' ובן סימון ב‬,‫לאל‬-‫ י' סבו‬,‫שורק‬ 35-335-‫ דמ‬.‫ ירושלים‬,‫מכון ברוקדייל‬-‫ג'וינט‬-‫מאיירס‬ Andersson, G. 2009. "Foster Children: A Longitudinal Study of Placements and Family Relationships". International Journal of Social Welfare 18(1): 13-26. Attar-Schwartz S. 2011. "Maltreatment by Staff in Residential Care Facilities: The Adolescents’ Perspectives". Social Service Review 85(4): 635-664. Barber, J., Delfabbro, P., & Cooper, L. 2001. "The Predictors of Unsuccessful Transition into Foster Care". Journal of Child Psychology and Psychiatry 42: 785-790. Beisse, K., & Tyre, A. 2013. "Caregiver Involvement in the Education of Youth in Foster Care: An Exploratory Study". School Social Work Journal 37(2): 1-20. Berridge, D., & Cleaver, H. 1987. Foster Home Breakdown. Oxford: Blackwell. Brannen, J., Heptinstall, E., & Bhopal, K. 2000. Connecting Children: Care and Family Life in Later Childhood. London: Routledge Falmer. Browne, D. 2002. "Coping Alone: Examining the Prospects of Adolescent Victims of Child Abuse Placed in Foster Care". Journal of Youth and Adolescence 31(1): 57-66. Chipungu, S., & Bent-Goodley, T. 2004. "Meeting the Challenges of Contemporary Foster Care". The Future of Children 14: 75-93. Cleaver, H. 2000. Fostering Family Contact. Norwich, The Stationery Office. Doelling, J., & Johnson, J. 1990. "Predicting Success in Foster Placement: the Contribution of Parent-child Temperament Characteristics". American Journal of Orthopsychiatry 60: 585-593. 11 Dolev, T., Ben Rabi, D., and Zemach-Marom,T. 2009. "Residential Care for Children "at Risk" in Israel: Current Situation and Future Challenges". In M.E. Courtney & D. Iwaniec (Eds.), Residential Care of Children: Comparative Perspectives (pp. 72-87). New York: Oxford University Press. Downes, C. 1992. Separation Revisited: Adolescents in Foster Family Care. Ashgate, Aldershot. Dozier, M., Kaufman, J., Kobak, R., O'Connor, T.G., Sagi-Schwartz, A., Scott, S., Shauffer, C., Smetana, J., van IJzendoorn, M.H., & H.Zeanah, C. 2014. "Consensus Statement on Group Care for Children and Adolescents: A Statement of Policy of the American Orthopsychiatric Association". American Journal of Orthopsychiatry 84(3): 219-225. Egeland, B., Carlson, E., & Sroufe, L. 1993. "Resilience as Process". Development and Psychopathology 5: 517-528. Farmer, E., Lipscombe, J. & Moyers, S. 2005. "Foster Care Strain and its Impact on Parenting and Placement Outcomes for Adolescents". British Journal of Social Work 35: 237-253. Fonagy, P., Steele, M., Steele, H., & Higgitt, A. 1994. "The Theory and Practice of Resilience". Journal of Child Psychology and Psychiatry and Allied Disciplines 35: 231-257. Frey, L., Cushing, G., Freundlich, M., & Brenner, E. 2008. "Achieving Permanency for Youth in Foster Care: Assessing and Strengthening Emotional Security". Child and Family Social Work 13: 218-226. Griffin, J. D. 2004. Growing up in Foster Care: A Qualitative Study of the Relational Worlds of Foster Youth. Thesis Presented to the Faculty of the Graduate School of The University of Texas at Austin in Partial Fulfillment of the Requirements for the Degree of Doctor of Philosophy in The University of Texas at Austin. Hedin, L., Hojer, I., & Brunnberg, E. 2011a. "Settling into a New Home as a Teenager: About Establishing Social Bonds in Different Types of Foster Families in Sweden". Children and Youth Services Review 33: 2282-2289. Hedin, L., Hojer, I., & Brunnberg, E. 2011b. "Why One Goes to School: What School Means to Young People Entering Care". Child and Family Social Work 16: 43-51. Hornby, H. C & Collins, M.I. 1981. "Teenagers in Foster Care: The Forgotten Majority". Children and Youth Services Review 3: 7-20. Kalland, M. & Sinkkonen, J. 2001. "Finnish Children in Foster Care: Evaluating Breakdown of Long-term Placement". Child Welfare 80: 513-527. 11 King, M.M. 2013. Stability and Change in Institutional Out-Of-Home Childcare Provision. (Thesis submitted in partial fulfillment of the requirements for the degree of MSc in Comparative Social Policy at the University of Oxford). Lawrence, B. & Remy, L. 1978. "Is Foster Parent Training Worth-while?". Social Service Review: 275-296. Leathers, S. J. 2006. "Placement Disruption and Negative Placement Outcomes among Adolescents in Long-term Foster Care: The Role of Behavior Problems". Child Abuse & Neglect 30: 307-324. Lee, B. R., Shaw, T. V., Gove, B., & Hwang, J. 2010. "Transitioning from Group Care to Family Care: Child Welfare Worker Assessments". Children and Youth Services Review 32: 1770-1777. Lipscombe, J., Moyers, S., & Farmer, E. 2004. "What Changes in 'Parenting' Approaches Occur in the Course of Adolescent Foster Care Placements?". Child and Family Social Work 9: 347-357. Lipscombe, J., Farmer, E., & Moyers, S. 2003. "Parenting Fostered Adolescents: Skills and Strategies". Child and Family Social Work 8: 243-255. Luke, N., & Coyne, S.M. 2008. "Fostering Self-esteem: Exploring Adult Recollections on the Influence of Foster Parents". Child and Family Social Work 13: 402-410. Marinkovic, J. A. & Backovic, D. 2006. "Relationship between Type of Placement and Competencies and Problem Behavior of Adolescents in Long-term Foster Care". Children and Youth Services Review 29 (2007): 216-225. Marsh, P. and Peel, M. 1999. Leaving Care in Partnership: Family Involvement with Care Leavers. London, The Stationery Office. Massinga, R., and Perry, K. 1994. "The Casey Family Program: Factors on Effective Management of Long-term Foster Care Organization". In Blacher. J. (ed), When There's No Place Like Home. Brookes, Baltimore: 163-180. McCann, J. B., James, A., Wilson, S., & Dunn, G. 1996. "Prevalence of Psychiatric Disorders in Young People in the Care System". British Medical Journal 313: 1529-1530. McDonald, T., Lieberman, A., Partridge, S. & Hornby, H. 1991. "Assessing the Role of Agency Services in Reducing Adoption Disruptions". Children and Youth Services Review 13: 425-438. Minnis, H., & Devine, C. 2001. "The Effect of Foster Carer Training on the Emotional and Behavioural Functioning of Looked After Children". Adoption and Fostering 25: 44-54. Mitchell, M. B., Kuczynski, L., Tubbs, C. Y., & Ross, C. 2010. "We Care About Care: Advice by Children in Care for Children in Care, Foster Parents and Child Welfare Workers about the Transition into Foster Care". Child and Family Social Work 15: 176-185. Moyers, S., Farmer, E., & Lipscombe, J. 2006. "Contact with Family Members and its Impact on Adolescents and their Foster Placements". British Journal of Social Work 36: 541-559. 12 Oke, N., Rostill-Brookes, H., & Larkin, M. 2011. "Against the Odds: Foster Carers' Perceptions of Family, Commitment and Belonging in Successful Placements". Clinical Child Psychology and Psychiatry 18(1): 7-24. O'Neill, C. 2004. ""I Remember the First Time I Went into Foster Care – It's a Long Story…": Children Permanent Parents, and Other Supportive Adults Talk About the Experience of Moving from One Family to Another". Journal of Family Studies 10: 205-219. Orme, J., Buehler, C., McSurdy, M., Rhodes, K., Cox, M., & Patterson, D. 2004. "Parental and Familial Characteristics of Family Foster Care Applicants". Children and Youth Services Review 26: 307-329. Patterson, G. R. 1982. Coercive Family Process. Castalia Press, Eugene, OR. Quinton, D. & Rutter, M. 1988. Parenting Breakdown: The Making and Breaking of InterGenerational Links. Avebury, Aldershot. Riggs, D. W., Augoustions, M., & Delfabbro, P. H. 2009. "Role of Foster Family Belonging in Recovery from Child Maltreatment". Australian Psychologist 44: 166-173. Schofield, G. 2002. "The Significance of a Secure Base: A Psychological Model of Long-term Care". Child and Family Social Work 7: 259-272. Scholte, E. M. 1997. "Exploration of Criteria for Residential and Foster Care". J. Child Psychol. Psychiat 38(6):657-666. Teather, E.C., Davidson, S.D., and Pecora, P.J. 1994. Placement Disruption in Family Foster Care. Seattle, WA: The Casey Family Program. Thompson, R. W., Authier, K., and Ruma. P. 1994. "Behavior Problems of Sexually Abused Children in Foster Care: A Preliminary Study". J. Child Sex Abuse 3(4): 79-91. Thouburn, J., & Courtney, M. 2011. "A Guide through the Knowledge Base of Children in Out-ofHome Care". Journal of Children's Services 6(4): 210-227. Triseliotis, J., Borland, M., Hill, M. & Lambert, L. 1995. Teenagers and the Social Work Services. HMSO, London. Vanschoonlandt, F., Holen, F. V., Vanderfaeillie, J., Maeyer, S. D., & Andries, C. 2014. "Flemish Foster Mothers Perceptions of Support Needs Regarding Difficult Behaviors of their Foster Child and their Own Parental Approach". Child Adolesc Soc Work J 31: 71-86. Wilson, K., Sinclair, I. & Gibbs, I. 2000. "The Trouble with Foster Care: The Impact of Stressful 'Events' on Foster Carers". British Journal of Social Work 30: 193-209. Wulczyn, F., Kogan, J., & Harden, B. 2003. "Placement Stability and Movement Trajectories". Social Services Review 77: 212-236. 13