‫"משפטון" ‪ - 71/71‬האם בסמכותה של הרשות המקומית לגבות לכיסה חובות היטלי ביוב שנוצרו טרם‬
‫הקמת תאגידי מים וביוב?‬
‫כידוע‪ ,‬עד שנת ‪ ,1007‬האחריות על משק המים ומשק הביוב הייתה אחת מהסמכויות אשר הוטלו על הרשות המקומית‬
‫אשר דאגה לניהולם ואספקתם של השירותים האמורים לתושבי הרשות המקומית‪ .‬סמכויות הרשות המקומית‬
‫בניהול משק המים והביוב בתקופה האמורה הוגדרו בפקודת העיריות (אספקת מים) ובחוק הרשויות המקומיות‬
‫(ביוב)‪ ,‬תשכ"ב‪ .7691-‬החל משנת ‪ 1007‬הקימו רשויות מקומיות רבות בשטחן המוניציפאלי תאגידי מים וביוב אשר‬
‫מטרתם לספק ולנהל את מערך אספקת מים ושירותי ביוב‪ ,‬וזאת בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב תשס"א ‪1007‬‬
‫(להלן‪" :‬החוק")‪ .‬הרציונאל בהקמת תאגידי המים היה ליצור גוף ייעודי ומקצועי אשר יוכל לנהל בצורה מקצועית‪,‬‬
‫יעילה ומיטבית את משק המים והביוב ברשות המקומית‪ .‬יצוין‪ ,‬כי החוק קובע שתאגידי המים יפעלו באופן נפרד וללא‬
‫כל קשר לרשות המקומית‪ ,‬באופן האוסר על הרשות המקומית להתערב ו‪/‬או לקבוע לתאגידי המים והביוב את אופן‬
‫פעולתם‪.‬‬
‫לאחר הקמת תאגידי המים עלתה השאלה האם רשאית הרשות המקומית לגבות לכיסה את הכספים המתקבלים בגין‬
‫גביית חובות של צרכנים בשל אי תשלום חשבונות מים ו‪/‬או היטלי ביוב שנוצרו טרם הקמת תאגידי המים וביוב‬
‫(להלן‪":‬תאגידי מים")‪ .‬לצורכי "משפטון" זה נציין כי סעיפים ‪ 6‬ו – ‪ 70‬לחוק קובעים כי הרשות המקומית תעביר‬
‫לתאגיד המים את מלוא זכויותיה וסמכויותיה בכל הנוגע להפעלת מערכות מים וביוב‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי דן לאחרונה במאוחד במספר ערעורים הכוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את עמ"נ ‪ 51373-01-71‬עיריית‬
‫הרצלייה נ' התעשייה הצבאית לישראל בע"מ ואח'‪ .‬הערעורים דנו בחוקיותן של דרישות של עיריית הרצלייה‬
‫לתשלום חובות היטלי ביוב (שהוטלו בעבר וטרם הקמת תאגידי המים והביוב) לקופת עיריית הרצלייה‪.‬‬
‫נסיבות המקרה ‪:‬‬
‫עיריית הרצלייה ניסתה לגבות חובות בשל אי תשלום היטלי ביוב אשר הונפקו ונשלחו ("עילתם") טרם הקמת תאגידי‬
‫מים וביוב‪.‬‬
‫במסגרת הערעור נדון גם מקרה בו עיריית הרצלייה שלחה (לאחר הקמת תאגיד המים) דרישת תשלום חדשה אשר‬
‫עילתה ב תקופה שטרם הקמת תאגידי המים‪ .‬במסגרת דרישות התשלום האמורות נדרשו החייבים לשלם את הכספים‬
‫לעיריית הרצלייה‪ .‬השאלה המרכזית שנדונה‪ :‬האם עומדת לרשות מקומית הזכות לגבות לכיסה היטל ביוב שהוצא בגין‬
‫עבודות אותן ביצעה ערב כניסתו לתוקף של חוק תאגידי המים?‬
‫בית המשפט פסק‪:‬‬
‫לאחר הקמת תאגידי המים‪ ,‬הרשות המקומית אינה יכולה להוציא דרישת תשלום חדשה שעילתה קודם להקמת‬
‫התאגיד או לגבות ההיטל האמור‪ ,‬אפילו במקרה בו העילה נוצרה קודם להקמת התאגיד‪.‬‬
‫לעניין דרישות תשלום אשר הוצאו טרם הקמת תאגידי המים – את אלה רשאית העירייה לגבות לקופתו של תאגיד‬
‫המים בלבד‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע כי תאגיד המים יכול לגבות בעצמו את דרישות התשלום האמורות וזאת לאחר ובכפוף‬
‫לקבלת אישור הממונה על תאגידי המים והביוב‪.‬‬
‫סמכות ועדת הערר – קיימת סמכות לוועדה האמורה לדון בעררים ביחס לדרישות תשלום שהוצאו ע"י תאגיד המים‬
‫או הרשות המקומית לאחר הקמת תאגידי המים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לוועדת הערר יש סמכות לדון גם בעררים על היטלים‬
‫שהוצאו ע"י הרשות המקומית קודם להקמת התאגיד‪.‬‬
‫לסיכום ‪ -‬ניתן ללמוד מעמדת ביהמ"ש המפורטת לעיל‪ ,‬כי העירייה רשאית לגבות את החובות בגין אי תשלום‬
‫"דרישות תשלום" שהוצאו ו‪/‬או שעילתן טרם הקמת תאגידי מים‪ ,‬ובלבד שהכספים ישולמו לתאגידי המים והביוב‬
‫ולא לעירייה‪ .‬במקרה הנדון נקבע כי לאור העובדה שעיריית הרצלייה הוציאה דרישות לתשלום היטל ביוב לטובתה‬
‫היא‪ ,‬דרישות אלה למעשה הוצאו שלא כדין ולכן הינן מבוטלות‪.‬‬
‫(עמ"נ ‪ 51373-01-71‬עיריית הרצליה נ' התעשייה הצבאית לישראל בע"מ ואח')‬
‫(עריכה‪ :‬עו"ד נתי רוזנצוייג ‪)19.77.1071‬‬
‫אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת‪ ,‬או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד‪ ,‬האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי‬
‫בלבד ולא מחייב של הנושא‪ .‬בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין‪.‬‬