"משפטון" - 71/71האם בסמכותה של הרשות המקומית לגבות לכיסה חובות היטלי ביוב שנוצרו טרם הקמת תאגידי מים וביוב? כידוע ,עד שנת ,1007האחריות על משק המים ומשק הביוב הייתה אחת מהסמכויות אשר הוטלו על הרשות המקומית אשר דאגה לניהולם ואספקתם של השירותים האמורים לתושבי הרשות המקומית .סמכויות הרשות המקומית בניהול משק המים והביוב בתקופה האמורה הוגדרו בפקודת העיריות (אספקת מים) ובחוק הרשויות המקומיות (ביוב) ,תשכ"ב .7691-החל משנת 1007הקימו רשויות מקומיות רבות בשטחן המוניציפאלי תאגידי מים וביוב אשר מטרתם לספק ולנהל את מערך אספקת מים ושירותי ביוב ,וזאת בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב תשס"א 1007 (להלן" :החוק") .הרציונאל בהקמת תאגידי המים היה ליצור גוף ייעודי ומקצועי אשר יוכל לנהל בצורה מקצועית, יעילה ומיטבית את משק המים והביוב ברשות המקומית .יצוין ,כי החוק קובע שתאגידי המים יפעלו באופן נפרד וללא כל קשר לרשות המקומית ,באופן האוסר על הרשות המקומית להתערב ו/או לקבוע לתאגידי המים והביוב את אופן פעולתם. לאחר הקמת תאגידי המים עלתה השאלה האם רשאית הרשות המקומית לגבות לכיסה את הכספים המתקבלים בגין גביית חובות של צרכנים בשל אי תשלום חשבונות מים ו/או היטלי ביוב שנוצרו טרם הקמת תאגידי המים וביוב (להלן":תאגידי מים") .לצורכי "משפטון" זה נציין כי סעיפים 6ו – 70לחוק קובעים כי הרשות המקומית תעביר לתאגיד המים את מלוא זכויותיה וסמכויותיה בכל הנוגע להפעלת מערכות מים וביוב. בית המשפט המחוזי דן לאחרונה במאוחד במספר ערעורים הכוללים ,בין היתר ,את עמ"נ 51373-01-71עיריית הרצלייה נ' התעשייה הצבאית לישראל בע"מ ואח' .הערעורים דנו בחוקיותן של דרישות של עיריית הרצלייה לתשלום חובות היטלי ביוב (שהוטלו בעבר וטרם הקמת תאגידי המים והביוב) לקופת עיריית הרצלייה. נסיבות המקרה : עיריית הרצלייה ניסתה לגבות חובות בשל אי תשלום היטלי ביוב אשר הונפקו ונשלחו ("עילתם") טרם הקמת תאגידי מים וביוב. במסגרת הערעור נדון גם מקרה בו עיריית הרצלייה שלחה (לאחר הקמת תאגיד המים) דרישת תשלום חדשה אשר עילתה ב תקופה שטרם הקמת תאגידי המים .במסגרת דרישות התשלום האמורות נדרשו החייבים לשלם את הכספים לעיריית הרצלייה .השאלה המרכזית שנדונה :האם עומדת לרשות מקומית הזכות לגבות לכיסה היטל ביוב שהוצא בגין עבודות אותן ביצעה ערב כניסתו לתוקף של חוק תאגידי המים? בית המשפט פסק: לאחר הקמת תאגידי המים ,הרשות המקומית אינה יכולה להוציא דרישת תשלום חדשה שעילתה קודם להקמת התאגיד או לגבות ההיטל האמור ,אפילו במקרה בו העילה נוצרה קודם להקמת התאגיד. לעניין דרישות תשלום אשר הוצאו טרם הקמת תאגידי המים – את אלה רשאית העירייה לגבות לקופתו של תאגיד המים בלבד .כמו כן ,נקבע כי תאגיד המים יכול לגבות בעצמו את דרישות התשלום האמורות וזאת לאחר ובכפוף לקבלת אישור הממונה על תאגידי המים והביוב. סמכות ועדת הערר – קיימת סמכות לוועדה האמורה לדון בעררים ביחס לדרישות תשלום שהוצאו ע"י תאגיד המים או הרשות המקומית לאחר הקמת תאגידי המים .כמו כן ,לוועדת הערר יש סמכות לדון גם בעררים על היטלים שהוצאו ע"י הרשות המקומית קודם להקמת התאגיד. לסיכום -ניתן ללמוד מעמדת ביהמ"ש המפורטת לעיל ,כי העירייה רשאית לגבות את החובות בגין אי תשלום "דרישות תשלום" שהוצאו ו/או שעילתן טרם הקמת תאגידי מים ,ובלבד שהכספים ישולמו לתאגידי המים והביוב ולא לעירייה .במקרה הנדון נקבע כי לאור העובדה שעיריית הרצלייה הוציאה דרישות לתשלום היטל ביוב לטובתה היא ,דרישות אלה למעשה הוצאו שלא כדין ולכן הינן מבוטלות. (עמ"נ 51373-01-71עיריית הרצליה נ' התעשייה הצבאית לישראל בע"מ ואח') (עריכה :עו"ד נתי רוזנצוייג )19.77.1071 אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת ,או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד ,האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא .בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
© Copyright 2024