‫מדינת ישראל‬
‫החינוך‬
‫משרד‬
‫מחוז הצפון‬
‫סיכום שנת הלימודים‬
‫תשע"ד‬
‫לאנשי החינוך‪,‬‬
‫בשנה האחרונה עוסקת מערכת החינוך רבות בשאלת מהותה‪ ,‬אופייה ודרכי יישומה של "למידה‬
‫משמעותית"‪ .‬אנו‪ ,‬אנשי החינוך בגולן‪ ,‬עוסקים בסוגיה זו בשנים האחרונות במטרה להעצים ולהעמיק את‬
‫חוויית הלמידה ולחברה לעולמות תוכן מגוונים המסקרנים את תלמידינו‪ ,‬בסביבות החיים המשמעותיות‬
‫להם‪.‬‬
‫החוויה הבית ספרית אינה יכולה להסתפק בהענקת ידע ואף לא בכלים ומיומנויות בלבד‪.‬‬
‫השיח הלימודי והחינוכי בין מחנך ותלמידו הן בבחינת "ריקוד" משותף סביב משימה לימודית בה מנחה‬
‫ומלווה המורה את תלמידו מתוך התייחסות ורגישות לעולמו הפנימי‪.‬‬
‫רבים מדברים על תפקידו של מחנך בימינו‪ ,‬העוסק בפיתוח כישרונותיו של התלמיד למיצוי הפוטנציאל‬
‫הטבעי והיכולות האינטלקטואליות הטבועות בו‪ .‬לצורך מימוש מטרה זו על המחנך לטפח בתלמידיו את‬
‫חדוות היצירה‪ ,‬את הרצון לשאוף "להגיע רחוק" וכל זאת מתוך עולם ערכי ומידות טובות‪.‬‬
‫על מנת שמחנך יצליח במשימה מורכבת זו‪ ,‬עליו להיות בעצמו יוזם‪ ,‬יוצר ומפתח‪ .‬כשם שעל‬
‫המלמד להיות גם אדם לומד‪ ,‬כך על המחנך ליצירה – להיות יוצר בעצמו‪ .‬בשנה החולפת הצטרפו אנשי‬
‫חינוך רבים נוספים למעגל היוצרים‪ ,‬שאינם מסתפקים בהעברת הידע על פי תכניות הלימודים של משרד‬
‫החינוך‪.‬‬
‫אנשי חינוך אלה הוסיפו ופיתחו תכניות עתירות חשיבה‪ ,‬חוויה וערכים‪ ,‬תכניות הפורצות את‬
‫גבולות הזמן והמרחב הכיתתיים ומאפשרות לתלמידים להיות חוקרים ומגלים בעזרת סקרנותם הטבעית‪.‬‬
‫הלקט המובא בזאת‪ ,‬מתוך תכניות אלה‪ ,‬הינו בבחינת למידת עמיתים וקריאה לכולנו‪" :‬צאו והתפרנסו זה‬
‫מזה"‪.‬‬
‫לקראת השנה הבאה עלינו לטובה אנו מבקשים‪ ,‬יחד אתכם – אנשי החינוך‪ ,‬להעמיק את האוטונומיה‬
‫הבית ספרית במסגרת "הגמישות הפדגוגית" של משרד החינוך‪ .‬אנו רואים מקום רב לשילובם בתוכניות‬
‫הלימודים של טכנולוגיות מתקדמות‪ ,‬חוקרים ואנשי אקדמיה‪ ,‬אנשי קהילה – מומחים בתחומם‪ ,‬תעשיות‬
‫מקומיות ונכסי הטבע של הגולן‪ -‬בתחומן זכינו לחיות‪.‬‬
‫על מנת לאפשר לאנשי החינוך לממש חלומות חינוכיים בתוך תכניות הלימודים‪ ,‬יצרנו במחלקת החינוך‬
‫מנגנון של "קולות קוראים" ו"יוזמות פדגוגיות"‪ ,‬ולשמחתנו הרבה עשרות רבות של בקשות מאושרות‬
‫לתקצוב ולביצוע‪.‬‬
‫יחד אתכם‪ ,‬נפעל לפיתוחה של תכנית לימודים ייחודית לגולן במגוון תחומי הדעת‪ .‬תכנית שתהיה משותפת‬
‫לבתי הספר‪ ,‬למועצה ולמשרד החינוך‪ .‬יחד אתכם נמשיך להצמיח את בשורת ההתחדשות ומערכת החינוך‬
‫תתקדם בהדרגה לקראת היותה בית יוצר חינוכי בעל מעוף‪ ,‬שרוח רעננה מנשבת בו‪.‬‬
‫לתהליך ההטמעה של תפישה זו יתווספו השנה "מטמיעים בית ספריים" מתוך הצוותים‪ .‬ה"מטמיעים"‬
‫יעברו‪ ,‬במרכז פסג"ה‪ ,‬הכשרה לתפקידם ויתווספו לגופים התומכים כמו מכון "כדר" ו"ערי חינוך"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אנו פועלים להקמת ארבע תחנות חקר עבור ילדי הגולן בהתאמה לגילאים השונים‪ ,‬בהם יוכלו‬
‫להיתרם תלמידינו בסביבות העשרה נוספות‪ .‬על הערכת ומדידת התהליך כולו ממונה ד"ר עירית ששון‬
‫ותודה לה על תרומתה הרבה‪.‬‬
‫אבקש להודות לכל העוסקים במלאכה‪ :‬בראש ובראשונה מנהלי בתיה"ס וצוותי החינוך בבתיה"ס ובגנים‪,‬‬
‫מפקחי משה"ח ובראשם מנהלת המחוז ד"ר אורנה שמחון‪ ,‬המסייעת רבות לקידום המיזמים בגולן‪ .‬לגופי‬
‫האקדמיה המלווים ובראשם המכון לחקר הגולן ומכללת תל חי‪ .‬תודה לפרופ' סנאית תמיר שליוותה‬
‫וקידמה אותנו במהלך תשע"ד‪ .‬לגופים השותפים בהובלת התהליכים ‪ -‬מכון "כדר" ו"ערי חינוך"‪ ,‬רשות‬
‫הטבע והגנים ורשות העתיקות‪ .‬לצוות מרכז פסג"ה בראשות איריס סומך – הפועלים במרץ רב בנושא‬
‫הפיתוח המקצועי של אנשי החינוך ברוח החשיבה והחקר‪ .‬עוד אבקש להודות לעדנה אלאור‪ ,‬שמתכללת‬
‫את כל הפעילות ובתוך כך הוציאה לאור חוברת זו‪.‬‬
‫אבקש לאחל לכם ‪ -‬אנשי החינוך ולבני משפחותיכם‬
‫שנה טובה ושלווה‬
‫שנה של חדוות יצירה‬
‫‪2‬‬
‫חגי סמט‬
‫מנהל מחלקת החינוך‬
‫חשיבה וחקר ברמה ‪ -‬תכנית אזורית‬
‫לפני מספר שנים יצאנו למסע במערכת החינוך הגולנית על מנת להתאימה למאה ה – ‪ .21‬המסע הניב‬
‫תוכנית חינוכית מאתגרת ‪" -‬חשיבה וחקר ברמה"‪ .‬המטרה של כולנו לטפח את סקרנות התלמידים‪ ,‬להקנות‬
‫להם כלים ומיומנויות כלומדים עצמאיים‪ ,‬וזאת על מנת שיגלו את המידע באופן ישיר ויהפכו אותו לידע‬
‫מאורגן מבחינה לוגית ושיטתית‪ .‬מטרה זו עולה בקנה אחד עם עידוד הלמידה המשמעותית ע"י שר ומשרד‬
‫החינוך‪ .‬לב התכנית‪ ,‬פיתוח אסטרטגיות הוראה ולמידה משמעותיות ודרכי חשיבה מסדר גבוה‪ ,‬כמו‬
‫מתחום החקר‪ ,‬שיוטמעו במקצועות הלימוד השונים‪ .‬לשם כך השינוי שהמורים נדרשים לעבור הינו‬
‫משמעותי‪ :‬מהוראה בה הם מרכז הידע והעברת ידע "לפי הספר"‪ ,‬למובילי תהליכי פיתוח חשיבה ושיתוף‬
‫התלמידים בתהליך הלמידה‪ .‬ובמילים אחרות ‪ -‬ההוראה אינה במה שהמורה עושה אלא במה שהוא‬
‫גורם‪/‬מאפשר לתלמידים לעשות‪ .‬הדגש עובר מפתרון בעיות ע"י תשובה נכונה ולא נכונה ‪,‬לבחינת‬
‫התהליך של איך הגענו לתשובה‪ ,‬וברור אסטרטגיות החשיבה שאנו אמורים לנקוט‪.‬‬
‫התוכנית מבוססת על העקרונות הבאים‪ :‬רב‪-‬גילי (רצף חינוכי)‪ ,‬רב‪-‬תחומי‪ ,‬ורב‪-‬ממדי‪.‬‬
‫עקרון הרצף החינוכי ‪ -‬העקרון המנחה הוא יצירת רצף של התפתחות במערכת החינוך‪ .‬נקודת המוצא‬
‫היא הסקרנות הטבעית של הילד‪/‬ה החל מהגיל הרך‪ ,‬תוך התחשבות והתאמות למאפיינים ההתפתחותיים‬
‫של הילדים‪ ,‬מאפייני עבודתה של הגננת והמורה והמשאבים העומדים לרשותן‪ .‬התכניות מופעלות בגני‬
‫הילדים‪ ,‬בבי"ס יסודיים ובחט"ב וחטיבה עליונה (בהן הדגש הוא על עבודות גמר בהיקף ‪ 5‬יחידות לימוד)‪.‬‬
‫עקרון הרב‪-‬תחומיות – המיזם מתייחס לכל תכניות הלימודים במדעי הרוח‪ ,‬החברה והמדעים המדויקים‪:‬‬
‫בשפה העברית (גיאוגרפיה‪ ,‬ספרות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬תנ"ך ויהדות) כישורי חיים‪ ,‬אומנויות‪ ,‬מתמטיקה והנדסה‪,‬‬
‫חנ"ג ומדעי הטבע (ביולוגיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬מדעי הסביבה וכו')‪.‬‬
‫עקרון הרב‪-‬ממדיות –המיזם מוסיף מימד נוסף לתוכניות לימודים קיימות – הוא מעשיר את הקיים ומוסיף‬
‫אסטרטגיות לימודיות ייעודיות להקניית תחומי חשיבה וחקר שיתלוו לתכניות הלימודים ה"שגרתיות" וגם‬
‫ה"יחודיות"‪ .‬התהליך החינוכי מעודד פיתוח סביבות למידה חדשות חוץ כיתתיות כגון "חולם גולן"‪" ,‬שביל‬
‫הגולן" אתרים ארכיאולוגיים וסביבה מתוקשבת‪.‬‬
‫המיזם הוא מיזם דינמי וצומח‪ .‬תהליך ההטמעה מתחיל בפיתוח מקצועי של צוותי החינוך‪ .‬בשנת הלימודים‬
‫תשע"ג‪ ,‬השתלמו מנהלים וצוותים מובילים בפסג"ה בנושא תהליכי חשיבה וחקר ‪ -‬הן בהיכרות עם‬
‫הפדגוגיה העכשווית והן בשילוב פדגוגיה זו בתחומי הדעת השונים‪ .‬במקביל התחילה‪ ,‬בבי"ס יסודי אחד‪,‬‬
‫השתלמות בבית ספרית ע"י צוות "כדר" להטמעת תהליכי החשיבה והחקר‪ ,‬השתלמות המלווה בהנחיה‬
‫אישית וצותית‪ .‬ההשתלמויות שנערכו בפסג"ה‪ ,‬בהן השתלמו אנשי חינוך המלמדים בגנים‪ ,‬בבתי ספר‬
‫יסודיים ובתיכוניים‪ ,‬עסקו בפיתוח חשיבה וחקר הן כמתודה והן בתחומי דעת שונים‪ .‬בתשע"ג ‪ 33%‬מכלל‬
‫עובדי ההוראה בגולן השתלמו ונחשפו לרכיבי התוכנית בהשתלמויות בית ספריות ובהשתלמויות כלליות‬
‫במרכז פסג"ה ‪.‬‬
‫בתשע"ד‪ ,‬לצד המשך פיתוח מקצועי של מנהלים וצוותים מובילים בפסג"ה‪ ,‬התקיימו בשלושה בתי ספר‬
‫יסודיים השתלמויות בית ספריות מלוות הנחייה בנושא פיתוח והטמעת תהליכי חשיבה מסדר גבוה וחקר‪,‬‬
‫כאשר באחד מבתי הספר זו השתלמות המשך‪ .‬כל ההשתלמויות הועברו ע"י מנחים מצוות "כדר"‪ .‬בכל‬
‫בי"ס תלמידים הכינו‪ ,‬על פי בחירתם‪ ,‬עבודת חקר אחת בתחום שנבחר ע"י המורה‪.‬‬
‫מורי המדעים בבתי הספר היסודיים לקחו חלק ביריד מדעים ארצי שהתקיים במהלך השנה בו‬
‫השתתפו תלמידי כיתות ה'‪ .‬מורי המדעים קיבלו תמיכה מקצועית מחוקרי המכון לחקר הגולן‬
‫ומכללת תל‪ -‬חי‪ .‬מגמה זו‪ ,‬של שילוב בין צוותי החינוך ואנשי מחקר העמיקה ביום עיון והוקרה‬
‫שהתקיים השנה בו לקחו חלק אנשי חינוך מהגולן‪ .‬במהלך יום העיון התקיימו סדנאות במגוון‬
‫תחומי דעת בהנחיה משותפת של חוקר ומורה‪ .‬במהלך הסדנא דנו בשילוב תהליכי חקר בהוראה‬
‫של יחידת לימוד‪.‬‬
‫התהליך האזורי מובנה‪ ,‬ופועל באופן מאורגן ע"י צוות היגוי‪ ,‬בליווי אקדמי של פרופ' ענת זוהר‪.‬‬
‫בשנה זו התמקד צוות ההיגוי בליווי התהליך‪ ,‬ביצירת שיתופי פעולה ובהבניית תהליכי ההטמעה‬
‫בבתי הספר‪ .‬הערכת התוכנית ‪ -‬המכון לחקר הגולן‪ ,‬בשיתוף מרכז פסג"ה קצרין‪ ,‬מלווה את‬
‫המיזם החינוכי בתהליך הערכה רב שנתי‪ .‬זוהי עשייה מתמשכת ושיטתית המאפשרת ניהול דיון‬
‫ביקורתי ומבוסס נתונים לגבי היוזמה החינוכית‪ ,‬מטרותיה‪ ,‬ההתקדמות והתוצאות שלה‪ .‬ההערכה‬
‫מתמקדת בבחינה של תכנון מול ביצוע בהפעלת התוכנית‪ ,‬בחינה של מידת האפקטיביות של‬
‫התוכנית והשפעות התכנית על קהלי היעד שלה‪ ,‬זיהוי נקודות חוזקה וחולשה של התכנית וזיהוי‬
‫ומיפוי המשאבים שעומדים לרשות התכנית ודרכי ניצולם‪.‬‬
‫תוכניות לתשע"ה‬
‫בשנת הלימודים הנוכחית מתרחב תחום הפיתוח מקצועי‪.‬‬
‫השתלמות למנהלים וסגנים תונחה השנה ע"י ערי חינוך בהובלת ורד רקאנטי‪ .‬בהשתלמות יקחו‬
‫חלק מנהלי בתי הספר היסודיים והתיכוניים‪ .‬נושא המרכזי הוא – המנהל כמנהיג חינוכי‪ ,‬בניית‬
‫חלום והובלתו‪ .‬בכל בתי הספר יתקיימו השתלמויות והדרכות הן ע"י צוות מכון "כדר" בהדרכת‬
‫חגית אוסקר והן ע"י השתלמודל – בהנחיית חובב יחיאלי‪.‬‬
‫במרכז פסג"ה יתקיימו השתלמויות רבות בהן הפדגוגיה המרכזית היא פיתוח חשיבה וחקר‪.‬‬
‫במסגרת פעימו"ת מסלולים אישיים‪ ,‬מציעה מנהלת הפסג"ה למורים יזמים קורס ייחודי לפיתוח‬
‫יוזמה חינוכית‪ ,‬חקר או יחידת הוראה פורצת דרך‪ .‬ההרשמה באתר הפסג"ה‪.‬‬
‫תוכנית זו נושקת לתוכניות ייחודיות שפותחו בצוות היגוי חקר‪ ,‬וממשיכות גם השנה ‪ -‬יוזמה‬
‫חינוכית ומו"פ לפיתוח יחידת הוראה‪ .‬הרשמה באמצעות קולות קוראים ליוזמה חינוכית‪.‬‬
‫חול"ם גולן עבר גם הוא תהליך שינוי‪ .‬בבסיס השינוי עומדת הדרישה שהסיור המבוקש יהיה‬
‫קשור לתוכנית לימודים מוגדרת וישתלב כפעילות חוץ כיתתית באותה תוכנית‪ .‬קבלת אישור לסיור‬
‫מותנה בהגשת קול קורא לסיור לימודי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫למידה משמעותית בגולן‬
‫הרציונל‬
‫יכולות חשיבה‪ ,‬יוזמה וסקרנות חיוניות להצלחה ולתפקוד יעיל בכל היבט של חיי הפרט בחברה משתנה ובעידן‬
‫הידע‪ .‬לכן חשוב לטפח את ההיכרות של התלמידים עם אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ואת היכולת שלהם‬
‫להפעיל אותן בהקשרים מגוונים‪.‬‬
‫החזון‬
‫ילד הממצה את שלל כישוריו‪ ,‬אחראי‪ ,‬יוזם‪ ,‬חושב עצמאית‪ ,‬יצירתי‪ ,‬בעל מטען ערכי התורם לקידום החברה‬
‫והסביבה ובעל מיומנויות להתמודד בהצלחה עם העולם המשתנה‪.‬‬
‫יעדים‬
‫פיתוח רמת חשיבה גבוהה‬
‫למידה מתוך צורך‪ ,‬בחירה‪ ,‬עניין‪ ,‬ערכיות‪ ,‬חוויה ואותנטיות‪.‬‬
‫יצירת רצף חינוכי התואם את תפישת הלמידה המשמעותית (מגיל הגן ועד לעבודות חקר בתיכון)‬
‫הכלה על מירב תחומי הדעת הנלמדים במערכת החינוך‬
‫פיתוח מיומנויות למידה עצמאיות‪ ,‬ביקורתיות ויצירתיות‪.‬‬
‫למידה רב תחומית ויכולת הקשה‪/‬העברה של מיומנויות חשיבה וחקר מתחום אחד למשנהו‪.‬‬
‫השלכה לתלמיד‬
‫‪ ‬למידה רלוונטית לעולמו‪.‬‬
‫‪ ‬הובלה עצמית ‪ -‬התלמיד לוקח אחריות על התהליכים‪ ,‬הלו"ז‪ ,‬הפנמת הידע והחצנתו‪.‬‬
‫‪ ‬למידה דיאלוגית – מורה – תלמיד‪ ,‬תלמיד ‪ -‬תלמיד‬
‫‪ ‬למידה ביקורתית ‪ -‬חיפוש ידע מושכל‬
‫‪ ‬חיפוש אחרי מספר פתרונות אפשריים לבעיה או למשימה‪.‬‬
‫‪ ‬אופני למידה מגוונים ‪ -‬למידה קבוצתית‪ ,‬פרטנית ומרחוק ומרחוק‪.‬‬
‫השלכה להוראת המורה‬
‫‪ ‬מנחה תהליך למידה משותף‬
‫‪ ‬מגבש מסגרת אך מאפשר חופש בחירה בתוכה‪.‬‬
‫‪ ‬רפלקטיבי ומעריך את עבודתו‪.‬‬
‫‪ ‬מגבש אפשרויות הערכה של תוצרי התלמידים בדרכים חלופיות‪/‬מותאמות‪.‬‬
‫‪ ‬עובד בצוותי עבודה בתחומו וגם בצוותים רב‪-‬תחומיים‪.‬‬
‫‪ ‬בונה יחידות למידה בינתחומיות‪.‬‬
‫‪ ‬מעצב את סביבת הלימודים ומגבש את התכנים‪.‬‬
‫‪ ‬מעצב סביבת למידה חדשנית המתבססת על משאבי הגולן (טבע‪ ,‬חוקרים תעשיות) ובשילוב טכנולוגיה‬
‫‪5‬‬
‫מתקדמת‪.‬‬
‫בשנת לימודים תשע"ד פרסמה המועצה האזורית לצוותים החינוכיים קול קורא‬
‫לפיתוח יוזמה חינוכית ייחודית המשלבת פיתוח חשיבה וחקר‪ .‬עשרים גננות‬
‫ומורות נענו לאתגר ‪ .‬בחוברת זו מוצגות מספר עבודות שנותנות ביטוי לחלק‬
‫מהיוזמות שנעשו במוסדות החינוך‪.‬‬
‫העבודות המוצגות הן עבודות ופעילויות חקר לקראת תוצר‪.‬‬
‫תודה לכל אנשי החינוך ששיתפו בעשייתם החינוכית‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪6‬‬
‫גני ילדים‬
‫צמחי מרפא‬
‫הכנת עוגת יום הולדת‬
‫בי"ס גולן‬
‫בסוד המילים‬
‫בית המקדש‬
‫בי"ס אביטל‬
‫צמיחה בגינה‬
‫לזכור ולא לשכוח‬
‫בי"ס "ואהבת" הצבי‬
‫הכנת משחקי חשבון‬
‫בי"ס מצפה גולן‬
‫דמויות מופת‬
‫הגולן תבנית נוף מולדת‬
‫בי"ס תלמוד תורה‬
‫החיים בתקופת התנ"ך‬
‫בי"ס שורשים‬
‫בליעת גלי קול‬
‫עבור‬
‫"כל עץ מאכל‪ ...‬פריו למאכל ועלהו לתרופה"‬
‫(יחזקאל‪,‬מ"ז‪,‬יב)‬
‫צמחי מרפא שימשו את האנושות במשך אלפי דורות וכיום עם‬
‫התבססות המחודשת‬
‫של הרפואה ההוליסטית חוזרת עטרה ליושנה" (דרורה חבקין‪,‬‬
‫על תבלינים וצמחי התבלין)‪.‬‬
‫צמחי מרפא (צמחי תבלין)‪ -‬צמחים אשר חלקיהם (עלים‪,‬‬
‫גבעולים‪ ,‬פרחים‪ ,‬שורשים) יש תכונות המסייעות בריפוי מחלות‪.‬‬
‫צמחי התבלין עשירים במינרלים ויטמינים וחומרים המחזקים‬
‫את המערכת החיסונית הטבעית שלנו‪.‬‬
‫בניסוי צמחי תבלין ומרפא‪ ,‬נחשפנו להכרת תכונות‬
‫צמחי המרפא‪ ,‬הכנו שמנים‪ ,‬סבונים‪ ,‬ייבשנו צמחים‬
‫והכנו תערובות של תבלינים שונים כגון‪ :‬דואה‬
‫והכנת תערובת לחמין‪.‬‬
‫השנה החלטנו לעסוק במחקר על העלים של צמחי‬
‫התבלין ואילו חרקים באים לבקר אותם‪.‬‬
‫גידול צמחי תבלין בחממה –‬
‫ריחן‬
‫הכנת דואה מזרעי‪ :‬כוסברה‪ ,‬שומשום וכמון‬
‫יצאנו לגינת התבלינים‪ ,‬התבוננו‬
‫בעלים‪.‬‬
‫בגן הבטנו במיקרוסקופ על העלים‬
‫גילנו חרקים רבים‪.‬‬
‫הילדים תיעדו בצילום ובציור‪.‬‬
‫זיהינו בתבלינים מזיקים ומחלות על פי‬
‫המראה החיצוני של הפגיעה‪:‬‬
‫‪ .1‬כנימות על העלים‪.‬‬
‫‪ .2‬נמלים על הגבעולים‪.‬‬
‫‪ .3‬עלים מכורסמים על ידי נמלים‪ ,‬שבלולים‬
‫וחלזונות‪.‬‬
‫‪ .4‬כיסוי קמחי על העלים‪.‬‬
‫‪ .5‬ביקור של יתוש על הנענע‪.‬‬
‫‪ .6‬ביקור של חיפושית (מושית)‪.‬‬
‫‪ .7‬ביקור של זבובים‪.‬‬
‫יש לשטוף היטב במים את העלים בשל החרקים הבאים לאכול אותם‪.‬‬
‫הדתיים קונים את תבליני "גוש קטיף"‪.‬‬
‫בסיס השיטה בגידול ירקות העלים הוא פיתוח רשת שמונעת כניסת חרקים‪,‬‬
‫בשטח פתוח שאין בו שליטה על חרקים‪.‬‬
‫חזור‬
‫מידע כללי‬
‫שם הגננת‪ :‬רונית כהן‬
‫שם המוסד החינוכי‪ :‬גן נטור‬
‫תחום היוזמה – הכנת עוגת יום הולדת בגן הילדים‬
‫מטרות לימודית‪:‬‬
‫לימוד תכניות הליבה תוך כדי הכנת העוגה‪:‬‬
‫הרחבת אוצר מילים‪ ,‬לימוד אותיות‪ ,‬ניצני קריאה‪ ,‬זיהוי מילים שעל האריזות‪,‬‬
‫קריאת מתכון‪ ,‬תפיסת מושגי כמות‪ ,‬לימוד שברים פשוטים‪,‬‬
‫תכונות של מצרכי מזון ‪ ,‬מניה וספירה‪.‬‬
‫תוך כדי זה אני מעודדת לשאול שאלות ולשער השערות‪.‬‬
‫פיתוח מיומנויות מוטוריות‪ :‬ערבוב‪ ,‬ויסות כוח‪ ,‬שליטה מוטורית וקואורדינציה‪.‬‬
‫מטרות חברתית ערכית‬
‫הנאה וחוויה מהכנת עוגת יום ההולדת‬
‫פיתוח אינטראקציה חברתית‬
‫פיתוח שיתופי פעולה‬
‫פיתוח עצמאות‪ ,‬חופש בחירה ופעולה‬
‫פרסום התהליך שעובר הילד וכך נוצר חיבור התהליך למשפחה‬
‫על היוזמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בלוח השנתי שתלוי במפגש יש לכל ילד תמונה בתאריך העברי שלו‪ .‬הילדים אוהבים להתבונן בלוח זה‪,‬‬
‫לבדוק למי יש יום הולדת בקרוב‪ ,‬למי כבר חגגו‪ ,‬כמה חודשים עד יום ההולדת‪ ,‬כמה שבועות‪ ,‬ימים‪,‬‬
‫מי יותר גדול‪ ,‬הכי גדול‪ ,‬הכי קטן‪ ...‬הלוח השנתי הוא כלי מצוין למושגי הזמן‪.‬‬
‫שיחה אישית שבה אני והילד מתכננים את יום ההולדת‪ :‬שירים‪ ,‬ריקודים‪ ,‬משחקים וכמובן החשוב מכל בחירת‬
‫העוגה מתוך שלושה מתכונים שיש בגן‪ ,‬ובחירת הקרם שיצפה את העוגה‪.‬‬
‫הילד בוחר גם תבנית לעוגה שלו‪.‬‬
‫הילד מקבל רשימת מצרכים שאותם הוא מביא יום לפני חגיגת יום ההולדת‪.‬‬
‫בלוח השנתי הילד רואה מתי נחגוג לו את יום ההולדת (לא תמיד זה בתאריך הלידה) ומתי נאפה את העוגה‪.‬‬
‫את העוגה הילד אופה בהתרגשות רבה יום לפני חגיגת יום ההולדת‪.‬‬
‫הכנת העוגה‪ :‬הילד בוחר שישה ילדים שישתתפו בהכנת העוגה‪ .‬לעיתים עומדים מסביב ילדים נוספים‪ .‬הכנת‬
‫העוגה היא על ידי מתכון אורייני שהוא סוג של קריאה ברמה של ילד בגן צעיר‪.‬‬
‫הילד עושה הכול בעצמו (חוץ מהפרדת הביצים )‪ :‬מנפה את הקמח‪ ,‬מודד כמויות‪ ,‬מערבב‪ ,‬שופך‪ ,‬סוחט‪ ,‬מגורר‪,‬‬
‫בוחש ויוצק את הבלילה לתוך תבנית שבחר‪ .‬למחרת‪ ,‬מכין את הקרם‪ ,‬מצפה את העוגה ומקשט כרצונו‪.‬‬
‫תוצר‬
‫• העוגה שהילד הכין וקישט‬
‫• חוברת של ימי הולדת ובה יש תמונות שמתעדות של הכנת העוגה‪.‬‬
‫רפלקציה‬
‫אנו צוות הגן מכינות ביחד עם הילדים עוגות יום הולדת כבר שנה שלישית ברציפות‪ .‬הכנת העוגות בגן התחילה‬
‫מתוך צורך‪ ,‬אך‪ ,‬משנה לשנה גיליתי שאין סוף לאפשריות הלמידה‪ :‬מדעים‪ ,‬חשבון‪ ,‬שפה‪ ,‬יהדות ועוד‪ .‬ובנוסף יש את‬
‫ההתפתחות הקוגניטיבית‪ ,‬המוטורית הרגשית והחברתית‪.‬‬
‫הלמידה והחקר היו יותר משמעותיים תוך כדי הכנת העוגה‪ :‬התנסות במדידות‪ ,‬ערבוב חומרים‪ ,‬מתכון אורייני‪,‬‬
‫שאילת שאלות והתנסות שבאה מתוך נגישות למצרכי המזון‪.‬‬
‫יש הנאה רבה בהכנת העוגה וחווית יום הולדת מתמשכת‪ .‬אני הכי נהנית לראות את הילד כשהוא מתרגש ומראה‬
‫למשפחתו את העוגה שהכין וקישט בעצמו‪ .‬ההורים משתפים ומספרים שהילדים מבקשים להיות שותפים להכנת‬
‫עוגות בבית‪ .‬בעקבות המשוב מההורים שלחנו מתכונים וקיבלנו תודות וברכות גם מהסבים והסבתות שראו את‬
‫התמונות מהכנת העוגה‪.‬‬
‫התהליך‪:‬‬
‫בלוח השנתי שתלוי בגן יש לכל ילד תמונה בתאריך‬
‫העברי שלו‪ .‬הלוח השנתי הוא כלי מצוין עבור הילדים‬
‫שמאפשר להם לראות את רצף השנה‪.‬‬
‫לקראת יום ההולדת אני מקיימת שיחה אישית עם הילד ובה‬
‫מתכננים את מסיבת יום ההולדת‪ :‬שירים‪ ,‬ריקודים‪ ,‬משחקים‬
‫וכמובן החשוב מכל בחירת העוגה ‪:‬‬
‫עוגת שוקולד' עוגת מיץ' עוגת שיש‬
‫הילד מקבל רשימת מצרכים שאותם הוא מביא יום לפני חגיגת יום‬
‫ההולדת‪.‬‬
‫את העוגה הילד אופה בהתרגשות רבה יום לפני חגיגת יום ההולדת‬
‫הכנת העוגה‪ :‬הילד בוחר שישה ילדים שישתתפו בהכנת העוגה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫הכנת העוגה היא על ידי מתכון אורייני‬
‫שהוא סוג של קריאה ברמה של ילד בגן‬
‫צעיר‪.‬‬
‫הילד עושה הכול בעצמו (מלבד הפרדת‬
‫הביצים)‪ :‬מנפה את הקמח‪ ,‬מודד כמויות‪,‬‬
‫מערבב‪ ,‬ויוצק את הבלילה לתוך תבנית שבחר‬
‫למחרת הילד מכין את הקרם‪ ,‬מצפה את העוגה‬
‫ומקשט כרצונו‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬התרומה של הכנת העוגה היא רבה ומשמעותית‪.‬‬
‫אני נהנית לראות את השמחה שיש לילד‪ ,‬כאשר ביום ההולדת הוא מראה‬
‫למשפחתו‪ ,‬את העוגה שהוא הכין בכוחות עצמו‪.‬‬
‫ההורים מספרים שהילדים מבקשים להיות שותפים להכנת עוגות וארוחות‬
‫בבית‪.‬‬
‫תוך כדי הכנה יש למידה מאוד משמעותית בתחומים הבאים‪:‬‬
‫תחום רגשי‪-‬חברתי‪:‬‬
‫הכנת העוגה בקבוצה מביאה לסיטואציות חברתיות בריאות שמחזקות את הילד‬
‫מבחינה רגשית כמו‪ :‬בילוי משותף עם חברים בזמן ההכנה‪ ,‬ציות לחוקים‪ ,‬חינוך‬
‫לעצמאות‪ ,‬סבלנות‪ ,‬התחשבות בזולת‪ ,‬שיתוף חברים‪ ,‬לימוד שליטה עצמית ואיפוק‬
‫תוך דחיית סיפוקים‪ .‬בנוסף הכנת העוגה מאפשרת שיפור מיומנויות חברתיות‪ :‬ילד‬
‫שחושש ולא בטוח שיצליח להכין את העוגה מבטא את חששותיו ובעקבות זאת‬
‫חבריו לקבוצה מלמדים ועוזרים לו להכין‪ ,‬הילד מרגיש נוח בחברת קבוצתו ובנוסף‬
‫שאר הילדים לומדים תוך כדי צפייה ושיתוף הפעולה‪.‬‬
‫תחום מוטורי‪:‬‬
‫תוך כדי הכנת העוגה הילד מאמן ומתרגל מיומנויות רבות לפיתוח המוטוריקה‪.‬‬
‫הילד חוזר על פעולה מסוימות (חיתוך‪ ,‬ניפוי‪ ,‬ערבוב‪ ,‬מריחה‪ ,‬סחיטה‪ )...‬מספר‬
‫פעמים וכך מפתח שליטה מוטורית טובה באברי הגוף וקואורדינציה‪ .‬כמו סחיטת‬
‫תפוזים‪ ,‬הילדים הצעירים מתקשים אבל יש להם רצון וכך השרירים מתחזקים‬
‫והפעולה הופכת לפשוטה יותר‪.‬‬
‫תחום קוגניטיבי‪:‬‬
‫תוך כדי הכנת העוגה הילדים הכירו מגוון רחב של חומרים‪ ,‬מזונות שונים‪ ,‬מרקמים‬
‫שונים ושימושים שונים‪.‬‬
‫בנוסף למדו הילדים להבחין במשותף ובשונה בחומרים ובמזונות איתם באו במגע‬
‫ולמדו על תכונותיהם ואפיוניהם‪.‬‬
‫הכנת העוגה הציבה אתגרים מחשבתיים והילדים נאלצו להתמודד עימם ולהפעיל‬
‫יצירתיות בפתרון הבעיות שעולות‪.‬‬
‫תוך כדי הכנה הילד לומד על החזקה נכונה של כלי העבודה‪ ,‬חיתוך נכון‪ ,‬זהירות‪,‬‬
‫יצירתיות‪ .‬ההתנסות מעוררת בילד מוטיבציה להכנת העוגה‪.‬‬
‫בנוסף תוך כדי הכנת העוגה מתנסים הילדים בפעולות החשבון‪.‬‬
‫גם בתחום האורייני יש תרומה רבה תוך כדי הכנת העוגה‪.‬‬
‫יש גם את התרומה הלשונית‪.‬‬
‫עוד תחום שבו עוסקים הילדים דרך הכנת העוגה הוא מדעים‪ .‬כאשר אנו חושבים‬
‫על מדע עולים בדעתנו מדעי הטבע‪ ,‬הפיזיקה‪ ,‬הכמייה‪ .‬אבל אין זה לגמרי נכון‪ :‬גם‬
‫בישול‪ ,‬אפייה‪ ,‬טיול‪ ,‬חצר‪ ...‬הם מדע‪.‬‬
‫המדע כגישה לחיים‪.‬‬
‫תפקידנו בתור מחנכים הוא ליצור גירויים על ידי התנסויות שונות ושאילת שאלות‪.‬‬
‫במהלך הכנת העוגה הילדים נחשפו והשתמשו במצרכים וחומרים שונים‪ .‬תוך כדי‬
‫ההכנה אני שואלת שאלות ומעודדת את הילדים להעלות השערות‪ .‬מה גורם לעוגה‬
‫לתפוח‪ ,‬מה זה אבקת אפייה‪ ,‬ממה מכינים אבקת סוכר‪ ,‬מה זה סוכר וניל‪ ,‬ממה‬
‫מכינים סוכר‪ ,‬ממה מכינים קמח‪...‬ועוד שאלות רבות‪.‬‬
‫חזור‬
‫מידע כללי‬
‫שם המורה‪ :‬חנה חדד‬
‫שם המוסד החינוכי‪ :‬בית ספר גולן חיספין‬
‫קבוצת יעד – כיתה ב‬
‫תחום היוזמה – שפה‬
‫תמונה‬
‫מטרות לימודיות‬
‫שיפור מיומנויות הקריאה‪ ,‬הכתיבה‪,‬‬
‫הרחבת העולם הספרותי של התלמידים‬
‫העשרת אוצר המילים‪ ,‬ההבעה בכתב‪,‬‬
‫הכרת סופרים ומשוררים‬
‫מטרות מתחום מיומנויות למידה‪/‬חשיבה‬
‫חיזוק מיומנויות הלמידה‪ ,‬שהן הבסיס ללמידה‪:‬‬
‫מיון והשוואה‪ ,‬שאילת שאלות‪ ,‬איתור מידע‪ ,‬יישום‬
‫מטרות מתחום מאפייני החשיבה והחקר‬
‫אתר‬
‫אחריות‪ ,‬למידה עצמית‪ ,‬החצנת הידע‪ ,‬יצירתיות‬
‫מטרה חברתית חווייתית‬
‫לחוות חוויה של סופרים‪/‬משוררים צעירים‪ ,‬שיתוף בחוויות‪/‬רגשות דרך אמצעים ספרותיים‪.‬‬
‫על היוזמה‬
‫לימוד הקריאה והכתיבה הינו תהליך ארוך שבו התלמידים נחשפים לעולם מרתק‪ .‬עולם המהווה‬
‫בסיס לכל תחומי החיים‪ .‬במהלך רכישת הקריאה והכתיבה הילדים נחשפים לסוגות שונות‪,‬‬
‫לאוצר מילים עשיר‪ ,‬לסופרים ומשוררים‪ .‬בתהליך העבודה‪ ,‬ילדי כיתתי יהפכו ל"משוררים‬
‫וסופרים צעירים" ‪ -‬יכתבו שירים וסיפורים‪ .‬הסיפורים והשירים יהפכו לספר שנוציא לאור‪ ,‬ספר‬
‫שיהווה "גאוות יחידה"‪ ,‬מזכרת לכל החיים‪.‬‬
‫אני תקווה שמיזם זה יהפוך את תלמידי‪ ,‬השייכים לעם הספר‪ ,‬לילדים אוהבי ספר ושוחרי‬
‫קריאה‪.‬‬
‫תוצר‬
‫א‪ .‬הוצאה לאור של ספר שירים‪ ,‬סיפורים ואיורים –‬
‫פרי עטם של תלמידי כיתה ב'‪.‬‬
‫ב‪ .‬ערב השקה לספר‪" :‬בסוד המילים" ‪-‬‬
‫פעילות הורים ותלמידים וחלוקת הספרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקמת אתר שיהווה "מדריך למורה" –‬
‫למורים שירצו ליישם את התוכנית‪.‬‬
‫רפלקציה‬
‫למעלה ממחצית יובל שנים אני מחנכת בכיתות א'‪-‬ב'‪ .‬כמחצית יובל שנים אני עוסקת בין היתר בהוראת‬
‫הקריאה והכתיבה‪ .‬לפני כשש שנים הגשמתי חלום ובסיום כיתה ב' הוצאתי לאור ספר סיפורים מפרי‬
‫עטם של תלמידי‪ .‬עם ה"אוכל בא התיאבון" – התהליך היה מדהים‪ .‬ראיתי שכשעמדה בפני התלמידים‬
‫מטרה להוציא לאור ספר‪ ,‬הדבר דחף את הילדים לכתוב‪.‬‬
‫ויותר מזה‪ ,‬כאשר הילדים הכירו תבניות של שירים וסיפורים‪ ,‬קיבלו כלים שעזרו להם לכתוב‪ ,‬ניסו ליישם‬
‫את הנלמד‪ ,‬וראו כי טוב‪ ,‬הדבר נתן להם בטחון להמשיך לנסות ולהתנסות‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬הוצאנו לאור את הספר הרביעי – ספר שירים‪ ,‬סיפורים ואיורים‪ .‬אני מרגישה שמספר לספר‬
‫התקדמתי‪ ,‬למדתי מטעויות‪.‬‬
‫הספר עמד כמטרה לנגד עיני כבר בכיתה א' ולכן התחלתי לזרוע את הזרעים‪ .‬שמנו דגש על תבניות של‬
‫מילים ויותר מאוחר תבניות של שירים‪ .‬כתבנו סיפורים כיתתיים‪ ,‬כתבנו חמשירים ושירים בכל הזדמנות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬למדתי שכדאי ורצוי להתחיל את התהליך בשלב מוקדם של השנה בכדי לא להיות לחוצים בסוף‪.‬‬
‫לילדים סיפרתי בתחילת השנה‪ ,‬ולהורים‪ ,‬כבר באסיפת ההורים הראשונה‪ .‬ומיד אחרי חנוכה התחלנו‬
‫ללמוד כסדר‪ .‬הייתה לנו מחברת מיוחדת עם כריכה מיוחדת שהכנתי וכל תבנית שיר שלמדנו‪ ,‬יישמנו‬
‫מיד‪ .‬נתתי לילדים כלים איך להפוך את המילים לשיר‪ ,‬למדנו שיטות לחפש חרוזים‪ ,‬למדנו איך להרחיב‬
‫את המשפטים‪ ,‬הדגשנו את חשיבות השימוש ב"מילים גבוהות" ועוד‪...‬‬
‫בשלב האחרון‪ ,‬השלב הארוך והמייגע‪ .‬ישבתי עם כל ילד באופן פרטני‪ .‬בחרנו את השיר או הסיפור‬
‫שהילד אהב ושיפצנו אותו יחד‪.‬‬
‫חשוב לי לציין‪ ,‬שכל הכיתה הייתה שותפה על גווניה ורבדיה‪ .‬מה שמעניין היה לראות שדווקא לילדים‬
‫החזקים לא היה פשוט בשל הדרישה הגבוהה מעצמם‪ .‬מהילדים עם הקשיים הייתי צריכה לשאוב את‬
‫רעיונותיהם‪ ,‬וכשלא נדרשו להשקיע מאמץ בכתיבה הטכנית [ שם היה הקושי שלהם] הם העלו רעיונות‬
‫בפשטות‪ ,‬מכל הלב‪ ,‬ושיתפו פעולה נפלא‪.‬‬
‫השנה העמקנו ברובד נוסף‪ .‬עסקנו רבות ב"משמעות המילה הכתובה" והדבר הפך לשפה אחידה ומוכרת‬
‫בכיתה‪ .‬הילדים "נכנסו" לזה עמוק עמוק‪ ...‬ובכל הזדמנות התנסו‪ .‬בשיעור אומנות מיוזמתם הכינו יצירות‬
‫על "מילים מדברות"‪ .‬בשיעור מחשבים התנסו בכתיבה של גופנים שונים וכשקראו ספרים ונפגשו בנושא‬
‫התלהבו‪.‬‬
‫אין ספק התהליך שעברנו היה חשוב ומשמעותי‪ .‬אני מאמינה שהילדים קיבלו נכס לכל החיים‪.‬‬
‫ולי כמורה‪ ,‬התהליך היה קשה ומייגע‪ ,‬במיוחד בכיתה גדולה של ‪ 35‬תלמידים‪ ,‬אך התמיכה של ההנהלה‬
‫והמערכת‪ ,‬החיזוקים מהסביבה‪ ,‬ההתקדמות של הילדים היא זו שנתנה ונותנת כח להמשיך במיזם חשוב‬
‫זה‪ ,‬אך צריך להיות "משוגע" לדבר בכדי להצליח‪ ...‬עם כל הלב וכל הנשמה!‬
‫חודש‬
‫תשרי‬
‫תחום דעת נושא עולמות שיח‬
‫וסוגות‬
‫או חג‬
‫תפילת הגשם‬
‫בריאת העולם‬
‫חשוון‬
‫חומרי הוראה ולמידה‬
‫מקורות‬
‫יהודיים ‪-‬‬
‫מהתפילה‬
‫שיר‬
‫• שיר‬
‫בריאת העולם‪/‬יעל פרקש מבנה השיר‪ ,‬חריזה‬
‫חריזה‪ ,‬תבניות חוזרות‬
‫הנה ציפור‪/‬פניה‬
‫של מילים‪,‬‬
‫ברגשטיין‬
‫שלדגיים על המים ‪/‬חנן אונומטופיאה ]‪-‬מצלול]‬
‫תבניות של מילים‪,‬‬
‫שדמי‬
‫חריזה‬
‫החסידות‪/‬עדולה‬
‫מילים חוזרות המביעות‬
‫תנועה‬
‫• טקסט‬
‫מידעי‬
‫כסלו‬
‫שבת‬
‫חנוכה‬
‫טבת‬
‫מילה מחפשת‬
‫משמעות‬
‫שירי "אילו"‬
‫שירי‪-‬אני‬
‫אוהב‪...‬‬
‫כשאומרים‪...‬‬
‫הצריך הזה‪...‬‬
‫מה הוא יכול‬
‫להיות?‬
‫סיפור‬
‫שבט‬
‫"דבר אל‬
‫העצים"‪ -‬שיח‬
‫בין אדם לעץ או‬
‫עץ לעץ‬
‫סיפורים‬
‫תבניתיים‬
‫בנושא "הבית"‬
‫דו‪-‬שיח‬
‫•פיוט‬
‫מהתפילה‬
‫•שירים‬
‫הכרת מאפייני השיר‬
‫כתיבת המשך לשיר‬
‫שאילת שאלות על החסידות‪,‬‬
‫חיפוש תשובות במקורות‬
‫מידע‬
‫הקשר בין התוכן לקצב דף עבודה‪ -‬הבנת הנקרא‬
‫מהר‪ ,‬מהר‪/‬רבקה‬
‫כתיבת משפטים הקשורים‬
‫הקריאה‬
‫אליצור‬
‫לשבת‪ -‬באקרוסטיכון המילה‪:‬‬
‫לכה דודי‪/‬מתוך התפילה‪ .‬מבנה‪ ,‬חריזה‪,‬‬
‫"שבת"‬
‫אקרוסטיכון‪[-‬מחבר‬
‫מדוע זה אוהב את‬
‫כתיבת שיר בהתאם למבנה‬
‫הפיוט]‬
‫חנוכה?‪/‬אוריאל אופק‬
‫שיר (לפני הכרתו)‬
‫מבנה‪ ,‬חריזה‬
‫מעשה בפ' סופית‪ /‬נתן‬
‫אלתרמן‬
‫שירים שצורתם גרפית‬
‫המתאימה למשמעות‪.‬‬
‫הקשר בין הצורה‬
‫הגרפית של‬
‫מילה‪/‬שיר‪/‬סיפור‬
‫למשמעותם‪.‬‬
‫[קליגרפיה]‬
‫מפגש עם מעצבת גרפית‪ .‬חקר שם המשפחה‬
‫ומתן ביטוי גרפי לשם‬
‫אדר א' "סיפורי סבתא" משלים‬
‫וסיפורים‬
‫איך זה להיות‬
‫‪‬‬
‫עץ?‬
‫איש העץ‬
‫‪‬‬
‫עץ קטן‪ ,‬עץ זקן‬
‫‪‬‬
‫תפילת האילן‬
‫‪‬‬
‫העץ הנדיב‬
‫‪‬‬
‫הדלעת המופלאה‬
‫‪‬‬
‫האישה באבטיח‬
‫‪‬‬
‫* סיפורים על סבתות‪.‬‬
‫אדר ב' יישומים‬
‫[קשור לפורים]‬
‫דו‪-‬שיח‪.‬‬
‫בשלב הראשון‪-‬כתיבת מילים‬
‫מוכרות בצורה גרפית‬
‫המאפיינת את המילה‬
‫כתיבת מילים לא מוכרות‬
‫בצורה גרפית כהכנה – חקר‬
‫המילים‪.‬‬
‫בשלב שני ‪ -‬כתיבת שיר‬
‫בצורה גרפית המתאימה‬
‫לתוכן השיר‪.‬‬
‫פעילות על כל שיר בנפרד‬
‫ברמות החשיבה השונות‪,‬‬
‫ולאחר מכן השוואה בין‬
‫טקסטים מסוגים שונים‬
‫בנושא העץ‬
‫כתיבת סיפור‪/‬ספר בעקבות‬
‫סיפור‪/‬ספר‬
‫מאפייני הסבתאות מתוך‬
‫הסיפורים‪.‬‬
‫מילים‪,‬‬
‫מילים מתחפשות‪,‬‬
‫עריכת הספר‬
‫חזור‬
‫מילים חוזרות‪ ,‬חריזה‪,‬‬
‫אקרוסטיכון א‪-‬ב‬
‫הכרת מאפייני הפיוט‪.‬‬
‫כתיבת תפילה אישית על פי‬
‫אקרוסטיכון השם‬
‫תפילת הגשם‪/‬מתוך‬
‫התפילה‬
‫ציפורים‬
‫עד סוף‬
‫שנה‬
‫שילוב היבטים‬
‫לשוניים‪ ,‬ספרותיים‬
‫תוצרי הלמידה ‪-‬‬
‫קריאה‪ ,‬כתיבה‪ ,‬האזנה ודיבור‬
‫בחירת שיר או סיפור ‪-‬‬
‫טיוטות‬
‫עבודה פרטנית עם כל ילד על‬
‫השירים והסיפורים שבחרו‪.‬‬
‫מידע כללי‬
‫שם המוסד החינוכי‪ :‬בית ספר גולן חיספין‬
‫שם המורה‪ :‬ציפורה אייזנטל‬
‫קבוצת יעד – כיתה ד בנות‬
‫מטרות לימודיות‬
‫חיזוק מיומנויות הלמידה‪:‬‬
‫מיון והשוואה‪ ,‬שאילת שאלות‪ ,‬איתור ואיסוף מידע‪ ,‬סינתזה‪ ,‬עיבוד‬
‫וייצוג מידע‬
‫מטרות מתחום מאפייני החשיבה והחקר‬
‫בחירה‬
‫אחריות‪,‬‬
‫למידה עצמאית וקבוצתית‬
‫דיאלוגים ‪ -‬מורה‪-‬תלמיד‪ ,‬תלמיד‪-‬תלמיד‬
‫נגישות למידע – איתור מידע רלוונטי‪ ,‬למידה מתוך המקורות‬
‫שילוב אומנויות – יצירה‪ ,‬אומנות שירה‬
‫שילוב תחומי דעת‬
‫הסתייעות במומחים בנושא‬
‫מטרה חברתית‪/‬ערכית‬
‫עבודה בקבוצות יצירת שיתופי פעולה‬
‫תוצר‬
‫עבודה קבוצתית כתובה‬
‫בנושא שנבחר‪ ,‬מצגת‬
‫קורס "בית המקדש" במסגרת "יוזמות חינוכיות בגולן"‬
‫סיכום‬
‫בהציעי את נושא "בית המקדש" במסגרת המיזם "יוזמות חינוכיות" בשנה"ל תשע"ד‪,‬‬
‫ביקשתי להשיג מספר מטרות‪:‬‬
‫לקרב את המודעות של בנות הכתה למקדש‪ .‬המקדש בירושלים אינו היכל מפואר‬
‫גרידא‪ ,‬שהיה ונחרב ושוב נבנה ונהרס לפני כאלפיים שנה‪ .‬בניין המקדש הוא משאת‬
‫נפש‪ ,‬לא רק לעם היהודי שהשתוקק בכל הדורות לשוב ולבנות את ירושלים‬
‫מחורבותיה ולבנות מחדש את מקדש ה' בתוכה‪ ,‬אלא גם לעמי העולם‪ .‬העולם מצפה‬
‫לקיום נבואת ישעיהו‪ ,‬המתאר את חזון אחרית הימים‪ ,‬ובית המקדש שייבנה יהפוך‬
‫למרכז הרוחני של העולם כולו‪ .‬בבית המקדש העתידי‪ ,‬ישפוך כל איש את נפשו‬
‫בתפילה לבוראו‪ .‬הכיסופים של עם ישראל לבניין בית המקדש באים לידי ביטוי‬
‫בתפילה שמתפללות הבנות בכל יום‪ .‬בעזרת מה שלמדנו‪ ,‬הפך בית המקדש ממושג‬
‫ערטילאי למשהו ממשי‪.‬‬
‫להביא את הבנות לכלל הבנה והרגשה ששיבתו של עם ישראל לארצו אינה אפיזודה‪,‬‬
‫אלא חלק מתהליך היסטורי אדיר שאחד משיאיו יהיה בניין בית המקדש‪.‬‬
‫להאהיב על הבנות את עבודת ה' שבמקדש‪ ,‬להעריך ולכבד את הכוהנים העוסקים‬
‫בה‪.‬‬
‫להכין את הבנות לקראת לימוד חומש ויקרא בכתה ה'‪ .‬חלק חשוב בחומש זה עוסק‬
‫בעבודת הקורבנות במשכן ובמקדש‪ .‬על ידי לימוד מקומם בחיי העם וחשיבותם‬
‫העצומה‪ ,‬המבנה החיצוני וכלי המקדש‪ ,‬תילמד תורת הקורבנות מתוך קירבה נפשית‬
‫ראויה‪.‬‬
‫רפלקציה‬
‫כשאני שואלת את עצמי בסיומה של שנה האם מטרות הללו הושגו‪ ,‬אני סבורה‬
‫שהתשובה‪ ,‬בפה מלא‪ ,‬היא חיובית‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בהתלהבות של בנות הכיתה‬
‫לקראת השיעור ובמהלכו‪ ,‬בביצוע עבודות החקר שלהן‪ ,‬ויותר מכל – ברצון הגדול‬
‫שלהן לראות בבניין המקדש‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫התהליך‪:‬‬
‫כדי להשיג את המטרות שלעיל עסקנו בכמה תחומים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הוראה‪ ,‬לימוד‪ ,‬חקר‪.‬‬
‫יצירה‬
‫שירה‬
‫תחום ויזואלי – סרטים‪.‬‬
‫ההוראה‪:‬‬
‫הנושאים בהם התמקדנו בלימודנו‪:‬‬
‫‪ ‬ההיסטוריה של בית המקדש והקרבת הקורבנות – ממשכן למקדש‪.‬‬
‫‪ ‬הבניין עצמו – גודלו ותפארתו‪.‬‬
‫‪ ‬העבודה בתוך הבית – התפקידים השונים‪.‬‬
‫הרחבה‪:‬‬
‫א‪ .‬ההיסטוריה‪:‬‬
‫בפתיחה למדו הבנות על הקרבת הקורבנות לה'‪ ,‬מתקופת אדם הראשון ועד הקמת המשכן‪ .‬הבנות‬
‫הבינו כי אופן זה של הודיה לבורא עולם ע"י הקרבת קרבן הופיע כבר בראשית ההיסטוריה של‬
‫האנושות‪ .‬ולאחר מכן כביטוי ספונטאני הן של יחידים והן של ציבור או העם‪ .‬יש וזו הייתה אמירת תודה‬
‫על ניצחונו של העם במלחמתו עם אויביו‪ ,‬ויש שהייתה זו הבעת תודה של אדם פרטי על נס שארע לו ‪.‬‬
‫הלימוד בפרק זה היה על פי דפי המקורות שאני חילקתי לבנות ‪.‬‬
‫לאחר הקדמה זו הגענו לנושא שהיה המרכזי בלימודנו – "ממשכן למקדש"‪.‬‬
‫הבנות למדו בחומש שמות על המשכן‪ ,‬למה הוא שימש במדבר ומה היה תפקידו‪ ,‬ועד כמה היה מרכזי‬
‫בחיי העם במדבר‪ ( .‬לימוד זה היה מלווה בתמונות ובסרטים של מכון המקדש המתארים באופן ויזואלי‬
‫ומרשים את המשכן)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ראינו כי המשכן שהיה ארעי היווה את הבסיס וההכנה לעבודה‬
‫העיקרית שתהיה בארץ ישראל בבית המקדש‪ .‬תיארנו את נדודיו של המשכן מאז שבני ישראל נכנסו‬
‫לארץ ישראל המערבית‪ .‬ולמדנו על המקומות שהמשכן שכן בהם עד הקמת המקדש בירושלים‪.‬‬
‫ב‪-‬ג‪ :‬גודלו ותפארתו והעבודה בו‪:‬‬
‫אם עד עתה למדנו מדפי מקורות שחילקתי על המשכן והמקדש‪ .‬הרי בנושא בניין המקדש עצמו‪ ,‬פנינו‬
‫אל עבודת החקר שנעשתה ע"י הבנות עצמן בצורה בוגרת ומיוחדת‪.‬‬
‫בשלב הראשון‪ ,‬שהתקיים במליאה‪ ,‬נתבקשו הבנות לשאול שאלות רבות ככל האפשר על דברים שהן‬
‫רוצות לדעת על בית המקדש‪ .‬נשאלו שאלות רבות‪ ,‬ואני העליתי על גבי "הלוח החכם" כל שאלה‪ ,‬על‬
‫מנת שהבנות תוכלנה לצפות כולן בכולן וכן להוסיף ולגלות שרב הנסתר מהן על הגלוי‪ ,‬זאת על מנת‬
‫שישאפו לגלות עוד ועוד בנושא חשוב זה‪ .‬כשהתרבו השאלות‪ ,‬הבנות שמו לב שניתן לחלק את‬
‫השאלות למקבצים בנושאים שונים‪.‬‬
‫כך הגענו לשלב השני שבו הבנות התחלקו לקבוצות עבודה לפי נושאי מקבצי השאלות‪ ,‬ולכל קבוצה‬
‫‪21‬‬
‫נתנו כותרת שמתאימה לאותן שאלות‪ .‬כאמור‪ ,‬כל קבוצה בחרה בנושא‪ ,‬אותו תחקור בצורה מעמיקה‬
‫יותר‪.‬‬
‫הבנות התחלקו לשבע קבוצות‪ .‬כל קבוצה קראה חומר בנושא שעסקה בו (מספרים המתארים‬
‫את בניין בית המקדש)‪ ,‬והיה עליה לסכם בעמוד או שניים את מסקנותיה מלימודה‪.‬‬
‫מספר בנות אף ערכו ראיון עם אחת הנשים שעוסקת כיום בשחזור עבודות נשים במקדש‪ .‬הן‬
‫שוחחו איתה בטלפון‪ ,‬שאלו אותה מגוון שאלות שעניינו אותן וכתבו בצורה יפה את תשובותיה‪.‬‬
‫לאחר מכן דיווחו לכתה על החוויה המיוחדת שחוו בשיחה אתה‪( .‬ניכר היה על פניהן – בשעת‬
‫השיחה – כי הן כל כך שמחות ומרוגשות מכך שיש אף לנשים חלק מכובד כל כך בעבודת‬
‫המקדש ואולי הן עצמן תוכלנה פעם לממש זאת‪ ,‬דבר שמדברן אותן עוד ועוד להתפלל ולשאוף‬
‫להקמתו של המקדש)‪.‬‬
‫בסוף התהליך‪ ,‬כל קבוצה מסרה סקירה לבנות הכתה על עבודת החקר שעשתה‪.‬‬
‫ה‪ .‬יצירה‪:‬‬
‫בתחום היצירה עמדה לרשותנו חוברת יצירתית‪ ,‬אלבום תמונות על המשכן ובגדי הכהן‪ .‬על‬
‫הבנות היה למצוא את התמונות של הבגדים והכלים ולהדביקם במקומות הנכונים וכן לכתוב לפי‬
‫פסוקי התורה את תיאורם‪.‬‬
‫חוברת יפה זו נלמדה בחשק רב ופתחה פתח נוסף להבנת הגודל‪ ,‬העוצמה והיופי של המקדש‪.‬‬
‫דבר נוסף שעשינו בתחום היצירתי היה בניית כלים מכלי המקדש‪ .‬הכלים נעשו מחומרים‬
‫פשוטים והתוצרים מרשימים‪.‬‬
‫שירה‪:‬‬
‫חלק מהשיעורים הוקדשו ללימוד שירים בנושא המקדש‪ ,‬כמו‪" :‬אם בהר חצבת אבן"‪" ,‬יבנה‬
‫המקדש" ועוד‪ ,‬הבנות אף חיברו שיר שלהן‪ .‬לאחר שלמדנו שירים מסוימים‪ ,‬פתחנו את לימודנו‬
‫בנושא זה בשירים שלמדנו‪ .‬הדבר היווה מעין "המנון" לנושא‪ ,‬והרבה כמובן את השמחה‬
‫שבלימוד‪.‬‬
‫התחום הוויזואלי‪:‬‬
‫הבנות צפו בסרטים‪ ,‬המראים את פנים המקדש בצורה תלת ממדית והתרשמו באופן מיוחד‬
‫מהעוצמה והיופי‪.‬‬
‫לסיכום הלימוד בנושא נפלא זה התקיים בבית הספר יום לימוד‪ ,‬חווייתי ויצירתי‪ ,‬בנושא הלימוד‬
‫שהובל בידי צוות של בנות מ"מכון המקדש" בירושלים‪ ,‬והותיר רושם עז על כל המשתתפים בו‪,‬‬
‫בפעילות זו השתתפו כל ילדי שכבת ג‪-‬ו בנים ובנות‪.‬‬
‫חזור‬
‫מידע כללי‬
‫בית ספר – אביטל‬
‫שם המורה – עירית שגיא‬
‫קבוצת יעד – רב גילאי‬
‫תחום דעת – מדעים‪-‬חקלאות‬
‫מטרה לימודית‪:‬‬
‫לימוד עיוני בתהליך של תוצר חקר‬
‫למידה חווייתית משותפת חוץ כיתתית בגינה ובחממה‬
‫מטרות מתחום מיומנויות למידה‪/‬חשיבה‬
‫חיזק מיומנויות הלמידה‪/‬החשיבה‪:‬שאילת שאלות‪ ,‬השוואה‪ ,‬מיון‪ ,‬איתור ואיסוף מידע‪,‬‬
‫תכנון תהליך ניסוי קטן ומעקב‪ ,‬הסקת מסקנות‪,‬‬
‫מטרות מתחום מאפייני החשיבה והחקר‬
‫בחירה‪,‬‬
‫אחריות‪,‬‬
‫למידה קבוצתית רב גילאית‬
‫דיאלוג בתהליך חונכות‬
‫תצפיות‬
‫מגוון התנסויות – עבודה חקלאית‪ ,‬אומנות‬
‫מגוון מרחבים – כיתתי‪ ,‬חוץ כיתתי – חממה‬
‫החצנת ידע‬
‫מטרה חברתית‪-‬ערכית‪-‬חווייתית‬
‫יצירת קשר רב‪-‬גילאי ופיתוח מיומנויות חברתיות‪-‬תקשורתיות‬
‫העצמה אישית של התלמידים השותפים ביוזמה‬
‫תוצר‬
‫עבודת חקר קבוצתית‬
‫‪ ‬לימוד עיוני בתהליך של תוצר חקר‬
‫‪ ‬למידה חווייתית משותפת חוץ כיתתית בגינה ובחממה‬
‫‪ ‬יצירת קשר רב‪-‬גילאי ופיתוח מיומנויות חברתיות‬
‫‪ ‬העצמה אישית של התלמידים השותפים ביוזמה‬
‫לפני‬
‫‪ ‬למידה משותפת של צעירים ובוגרים‬
‫‪ ‬עבודה פיזית המזמנת אחריות‪ ,‬התמדה ושיתוף פעולה‬
‫‪ ‬גיוון באסטרטגיות ההוראה בביה"ס‬
‫לימוד עיוני בתהליך של תוצר חקר‬
‫התלמידים‬
‫‪ ‬גיוון בדרכי הלמידה של‬
‫למידה חווייתית משותפת חוץ כיתתית בגינה ובחממה‬
‫אחרי‬
‫כמטפורה לצמיחה אישית במרחבי ביה"ס‬
‫ופיתוח בגינה"‬
‫גילאיצמיחה‬
‫יצירת קשר רב‪"  -‬‬
‫מיומנויות חברתיות‬
‫העצמה אישית של התלמידים השותפים ביוזמה‬
‫‪ ‬למידה חווייתית ומשמעותית לתלמידים בביה"ס‬
‫‪ ‬הלמידה תתקיים בגינה ובחממה בתחומי ביה"ס בקבוצות קטנות של‬
‫תלמידים צעירים ובוגרים (חונך בוגר ו ‪ 2-3‬חניכים צעירים)‬
‫‪ ‬עבודה משותפת תוך שיתוף פעולה תחזק קשרים חברתיים בין צעירים‬
‫ובוגרים‬
‫‪ ‬תתקיים למידת חקר משותפת בנושא צמחי תבלין אותם מגדלים‬
‫התלמידים‬
‫‪ ‬הכרת זרעים ושתילים של צמחי תבלין שונים‬
‫‪ ‬זריעה במגשי הנבטה בחממה‬
‫‪ ‬הכרת כלי העבודה לעיבוד הגינה‬
‫‪ ‬הכנת הערוגות – הפיכת האדמה‪ ,‬זיבול‪ ,‬גירוף וכו'‬
‫‪ ‬העתקת השתילים מהחממה לגינה‬
‫‪ ‬מעקב אחרי צמח התבלין הנבחר לחקר ותיעודו‬
‫‪ ‬הכנת עבודת החקר (חונך ותלמידים צעירים)‬
‫‪ ‬הצגת תוצרי החקר בסיום התהליך‬
‫כיתת לימוד‬
‫קק"ל‬
‫מחנכות שומעות תגובות חיוביות מתלמידיהן המשולבים במיזם ומבקשות‬
‫לשלב תלמידים נוספים‪.‬‬
‫ליוזמה שותפים תלמידים צעירים מכיתות א ב' ג'‪ ,‬ובוגרים מכיתות ה'‪ ,‬ו'‪ ,‬ח'‬
‫נושא החממה והגינה הגיע ע"י המשתתפים לכלל תלמידי ביה"ס‪ ,‬ורבים‬
‫מהם מגיעים בהפסקות לראות מה עושים כאן ואף מבקשים להצטרף‪.‬‬
‫אני נהנית לראות תלמידים לומדים‪ ,‬חוקרים בעניין ומאושרים‪.‬‬
‫ההתארגנות הייתה מורכבת וממושכת אך בסופו של דבר יצרנו למידה חוץ‬
‫כיתתית משמעותית וחווייתית לילדים‬
‫חזור‬
‫מידע כללי‬
‫שם המוסד החינוכי היוזם‪ :‬אביטל‬
‫שם המורה – אילנה דביש‬
‫מורים שותפים בתהליך ‪ -‬צוות מורות שכבה ח' אביטל ומצפה גולן‬
‫קבוצת יעד – תלמידי שכבה ח'‪ -‬אביטל ומצפה גולן‪.‬‬
‫תחום הדעת – תרבות ישראל‬
‫מטרה לימודית‪:‬‬
‫‪ .1‬גיוון בדרכי ההוראה – טכסטים‪ ,‬דיון‪ ,‬הצגה‬
‫‪ .2‬יצירת תוצר‪ -‬חקר קבוצתי‪.‬‬
‫‪ .3‬תלמידי שכבה ח' מביה" ס אביטל ומצפה גולן ילמדו ביחד את יחידת הלימוד של יום השואה‪,‬‬
‫בהנחיה משותפת של המחנכות המדבים והגרעינרים‪.‬‬
‫מטרות מתחום מאפייני החשיבה והחקר‬
‫למידה לקראת תוצר – הכנת פוסטר קבוצתי‬
‫למידה משמעותית וחוויתית‬
‫בחירה‬
‫אחריות‬
‫למידה קבוצתית‬
‫דיאלוג (מורה‪-‬תלמיד‪ ,‬תלמיד‪-‬תלמיד‪ ,‬מורה‪-‬מורה)‬
‫החצנת ידע‬
‫מגוון התנסויות – כתיבה‪ ,‬ציור‪ ,‬עיצוב‬
‫מטרה חברתית ערכית‬
‫עבודה בקבוצות משותפות לשני בתי הספר‬
‫יצירת גאווה גולנית‬
‫שילוב של החינוך הפורמלי והבלתי פורמאלי‬
‫על היוזמה‬
‫תלמידי שכבה ח' מביה"ס אביטל ומצפה גולן למדו ביחד את יחידת הלימוד סביב יום השואה‪,‬‬
‫באחריותן ובהנחיה משותפת שלהן ושל המדבים‪ ,‬והגרעינרים‪ .‬הנושא הנבחר היה יאנוש‬
‫קורצאק האיש ומשנתו החינוכית‪.‬‬
‫כהכנה למפגשים למדו בכיתות על יאנוש קורצ'אק ‪ -‬קורות חייו‪ ,‬בתי היתומים שהקים‪ ,‬ספרים‬
‫שכתב ועוד‪.‬‬
‫כמו כן נערכה הכרות מוקדמת עם תכני ההצגה – ‪ 10‬קופסאות גפרורים‪.‬‬
‫והם נחשפו לכרזות בנושא השואה‪ -‬הכנה לעבודת החקר‪.‬‬
‫לאחר מכן נערכו שני מפגשי למידה ‪-‬‬
‫במפגש הראשון שהתקיים בבי"ס מצפה גולן צפו ביחד בהצגה‪ 10 -‬קופסאות גפרורים‪.‬‬
‫לאחר מכן חולקו התלמידים לקבוצות משותפות ונערך דיון והייתה פעילות בנושא ‪.‬‬
‫קישור להצגה‪:‬‬
‫‪http://www.porat-theater.co.il/show_info.php?showid=171 .‬‬
‫המפגש השני התקיים בבי"ס אביטל ‪ .‬התלמידים חולקו לשש קבוצות עבודה ובהנחיית‬
‫המחנכות ומורות נוספות ואנשי החינוך הבלתי פורמאלי הם הכינו תוצר חקר קבוצתי ‪ -‬יצירת‬
‫כרזה על משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק‪ .‬עליה ניתן ללמוד מתוך משפטים שאמר‪.‬‬
‫תוצרים‬
‫‪ .1‬כרזות‬
‫‪ .2‬בביה"ס אביטל – הובלת טכס יום השואה ע"י תלמידי שכבה ח'‪ .‬נושא הטכס היה ‪ -‬יאנוש‬
‫קורצ'אק ‪" -‬הוא הלך עם הילדים"‪ .‬בנוסף‪ ,‬תלמידי שכבה ח' הובילו פעילות למידה בנושא‬
‫בכל כיתות ביה"ס מיד לאחר הטכס המרכזי‪.‬‬
‫‪ .1‬הידוק הקשר בין תלמידי חט"ב בגולן (לקראת המעבר לתיכון) ובין הצוותים החינוכיים‪.‬‬
‫רפלקציה‬
‫קיימת חשיבות גדולה מאוד לקיום מפגשים חברתיים ולימודיים בין תלמידי בתי הספר‬
‫בגולן‪.‬‬
‫השנה החליט בית ספר אביטל לקיים פעילות חקר בנושא יום השואה ולהביא לשיתוף‬
‫פעולה בין בתי הספר אביטל ומצפה גולן‪ ,‬שמיד נענה לבקשה‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה בין בתי הספר היה מדהים‪ .‬הצוות החינוכי נפגש מספר פעמים‪ ,‬קבענו‬
‫תאריכים למפגשים‪ ,‬החלטנו על תכנים‪ ,‬חלוקת תפקידים ויצירת שיתוף בדרכים‬
‫מקוונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיבלנו סיוע הן בתכנים והן בתקציב ע"ע המועצה‪.‬‬
‫המפגש הראשון שהיה במצפה גולן‪ .‬במפגש זה למדנו שרצוי היה לקיים תחילה מפגש‬
‫חברתי‪ ,‬בין ילדי שכבה ח'‪ .‬חשבנו שהם מכירים האחד את השני כתוצאה ממפגשי‬
‫התנועה‪ ,‬אך הסתבר שלא‪ .‬הם היו ביישנים ולקח להם זמן עד שנפתחו ושיתפו פעולה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬זמן המפגש הלימודי היה ארוך מידי‪ .‬ניתן היה לקצר בתכנים ולעשות פחות‬
‫קבוצות עבודה‪.‬‬
‫ההצגה הייתה מצוינת!‬
‫במפגש השני‪ ,‬הילדים כבר היו חופשיים יותר‪ .‬מיד חולקו לקבוצות והחלו בעבודת תוצר‬
‫חקר‪ .‬גם במפגש זה היה רצוי שנקיים פעילות חברתית‪ ,‬בתחילת המפגש‪.‬‬
‫המרחק בין בתי הספר הקשה‪ .‬נאלצנו לקצר בפעילויות ובהפסקות‪ ,‬כדי לעמוד בזמנים‪.‬‬
‫את היוזמה העלנו בחודש ספטמבר‪ ,‬לאחר שהתכניות החברתיות של שני בתי הספר‬
‫היו כבר מגובשים‪ .‬היה מאוד קשה למצוא זמנים שהתאימו לשני בתי הספר‪ ,‬ולכן היה‬
‫עומס באירועים‪.‬‬
‫ממליצה להמשיך עם שיתופי הפעולה בין בתי הספר‪ .‬יש לקיים מפגשים בקיץ לתכנון‬
‫נכון ומראש!‬
‫ממליצה על שלושה מפגשים‪ ,‬שבהם יש לשלב תחילה פעילויות חברתיות ובהמשך‬
‫פעילויות לימודיות חווייתיות‪ ,‬בעלות משמעות ורלוונטיות‪.‬‬
‫אילנה דביש‬
‫חזור‬
‫מידע כללי‬
‫שם המורות – לאה שטייגמן‪ ,‬נירה אריה‬
‫כתה ג' בנות‬
‫שם בית הספר‪" :‬ואהבת" הצבי קשת‬
‫תחום דעת – חשבון‬
‫מטרה לימודית‪:‬‬
‫יצירת הזדמנות ללמידה משמעותית מתוך בחירה‪.‬‬
‫העמקת הידע והפנמתו‪.‬‬
‫פיתוח אסטרטגיות למידה מגוונות‬
‫מטרות מתחום מיומנויות למידה‪/‬חשיבה‬
‫שאילת שאלות‪ ,‬מיון‪ ,‬קריאת מידע והבנתו‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬תכנון ויישום‪ ,‬הערכה‬
‫מטרות מתחום מאפייני החשיבה והחקר‬
‫‪4‬‬
‫בחירה‪,‬‬
‫אחריות‪,‬‬
‫שילוב למידה עצמאית וקבוצתית‬
‫דיאלוג ‪ -‬מורה‪-‬תלמיד‪ ,‬תלמיד‪-‬תלמיד‬
‫מגוון התנסויות – מלאכת כפיים ואומנויות‬
‫בהכנת המשחק‬
‫מטרה חברתית‪-‬ערכית‪-‬חווייתית‬
‫עבודה בקבוצות‬
‫יצירת תוצר קבוצתי שאחרים מוזמנים להשתמש בו‬
‫תוצרים‬
‫מגוון משחקי חשבון מתוך נושאי הלימוד של כיתה ג‬
‫מטרות על‪:‬‬
‫‪ ‬יצירת הזדמנות ללמידה משמעותית‪ ,‬כאשר הבת בוחרת‬
‫מה ללמוד וכיצד‪.‬‬
‫‪ ‬העמקת הידע והפנמתו תוך מתן אפשרות ללמד את‬
‫תלמידות הכיתה‪.‬‬
‫‪ ‬יצירת הזדמנות לפיתוח אסטרטגיות למידה מגוונות‬
‫מטרות משנה‪:‬‬
‫‪ ‬גיוון דרכי הלמידה‪.‬‬
‫‪ ‬אפשרות לקידום תלמידים ברמות למידה שונות‪.‬‬
‫‪ ‬לחוות חוויות הצלחה דרך המשחק‪.‬‬
‫‪ ‬חיזוק בטחון העצמי של התלמיד בחשבון‬
‫‪ ‬פיתוח מיומנויות חברתיות‪ ,‬כגון‪ :‬עבודת צוות‪,‬‬
‫התחשבות‪ ,‬דיאלוג‪ ,‬קבלת עמדת חבר‪ ,‬שיתוף פעולה‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח מיומנויות אישיות‪ :‬אחריות‪ ,‬עמידה בלוח זמנים‪.‬‬
‫התהליך‬
‫‪‬‬
‫חשיפה למשחקים שונים ע"פ בחירה חופשית‬
‫‪‬‬
‫איסוף מידע על מאפייני המשחקים‬
‫‪‬‬
‫בחירת משחק אחד‪ ,‬ניתוח מאפייני המשחק והמרתו למשחק חשבוני בנושא שנבחר‬
‫‪‬‬
‫יצירת המשחק והתנסות‬
‫שלבי עבודה‬
‫‪ .1‬חלוקה לקבוצות‪ ,‬עבודה בקבוצות של שתיים שלוש תלמידות‪.‬‬
‫‪ .2‬בחירת נושא לימודי בחשבון משלל הנושאים שנלמדו‬
‫‪ .3‬מיפוי מידע בנושא הנבחר מתוך הידע הנרכש‪.‬‬
‫‪ .4‬בחירת משחק (שישמש כדגם) הגדרת מאפייניו‪ :‬נושא‪ ,‬מטרות‪,‬‬
‫מספר המשתתפים‪ ,‬מהלך וניצחון‪ ,‬אביזרים‬
‫‪ .5‬התאמת סוג המשחק לנושא חשבוני הנבחר‬
‫‪ .6‬הכנת התוכן – מהות המשחק‬
‫‪ .7‬הכנת המשחק‬
‫‪ .8‬משחק לצורך בדיקה‬
‫‪ .9‬הכנת הוראות משחק‪.‬‬
‫‪ .10‬החלפת משחקים‬
‫‪ .11‬משוב מקבוצות אחרות‬
‫‪ .12‬תיקון המשחק על ידי הקבוצה‬
‫‪ .13‬משוב אישי וקבוצתי על תהליך בניית המשחק‬
‫‪ .14‬הפנינג משחקים שהתלמידות יצרו‬
‫רפלקציה של הצוות ושל התלמידות על היוזמה‬
‫רווח שלי מהתהליך‪:‬‬
‫‪ ‬התנסות שלי כמנחה ומתווכת תלמידים בתהליך ולא רק מעבירת ידע ‪.‬‬
‫‪‬שיח אישי בתהליך יצירת משחק עם התלמידות – חיזוק קשר אישי בהדרכת‬
‫כל קבוצה בהתאם לרמתה ויכולתה הלימודיות והביצועיות‬
‫רווח של התלמידות מהתהליך‪:‬‬
‫‪ ‬שיעורי חשבון התחבבו יותר על התלמידות‪.‬‬
‫‪ ‬התלמידות הפנימו והבינו יותר טוב את הנושאים הנבחרים‪.‬‬
‫‪ ‬כל התלמידות חוו חווית הצלחה דרך המשחק‪ ,‬הכנתו והוראתו‪.‬‬
‫‪ ‬חיזוק הביטחון האישי ובחשבון בקרב התלמידות על ידי העברת המשחקים‬
‫לתלמידות עמיתות‪.‬‬
‫נושאים לשיפור‪:‬‬
‫‪ ‬תיקון דפי ההנחיה‪ :‬ארגון ואיסוף מידע‪ ,‬דף משוב וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול זמן תקין הנרכש מניסיון‬
‫נושאים לשימור‪:‬‬
‫‪ ‬פריסת התהליך ושלבי העבודה בפני התלמידות‪.‬‬
‫‪ ‬בחירה עצמאית של נושא וקבוצות עמיתים‪.‬‬
‫‪ ‬התייחסות אישית אל התהליך‪.‬‬
‫‪ ‬יישום פרויקט יצירת משחקים כדרך למידה‬
‫חזור‬
‫מידע כללי‬
‫שם המורה ‪ -‬ניצן ראביד‬
‫בית ספר מצפה גולן‬
‫קבוצת יעד – כיתה ו'‬
‫מטרות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬חשיפת דמויות המופת ‪ ,‬פועלם ותרומתם לחברה הישראלית והשפעתם לעתיד‪.‬‬
‫‪ .2‬יישום מיומנויות החקר והטמעתן בדרך חווייתית‬
‫‪ .3‬שקידה על מיומנות הריאיון ויצירת תחושת מסוגלות ופיתוח הסקרנות‪.‬‬
‫‪ .4‬יצירת אקלים כיתתי פעיל ומעורב בחברה הישראלית תוך חשיפה לדמויות‬
‫יוזמות ותרומות לחברה‪.‬‬
‫מטרות מתחום מיומנויות למידה‪/‬חשיבה‬
‫חיזק מיומנויות הלמידה והחשיבה ‪ -‬שאילת שאלות‪ ,‬מיון‪ ,‬השוואה‪ ,‬קבלת החלטות‪,‬‬
‫סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫ניתוח טכסט ‪ -‬איתור מידע והערכתו‪ ,‬מיזוג מידע‪ ,‬הסקת מסקנות‪ ,‬ייצוג המידע והצגתו‪.‬‬
‫מטרות מתחום מאפייני החשיבה והחקר‬
‫בחירה‪,‬‬
‫אחריות‪,‬‬
‫למידה עצמאית‪,‬‬
‫למידה קבוצתית‪,‬‬
‫תיעוד‬
‫דיאלוג (מורה‪-‬תלמיד‪ ,‬תלמיד‪-‬תלמיד‪),‬‬
‫מפגשים אישיים עם דמויות משמעותיות אוטנטיות‬
‫נגישות למידע – איתור מידע‪ ,‬למידה מתוך מקורות מידע‪.‬‬
‫החצנת ידע‪,‬‬
‫מגוון התנסויות – מלאכת כפיים‪ ,‬אומנויות ‪,‬‬
‫מגוון מרחבים – דיגיטאלי‪ ,‬כיתה‪ ,‬חוץ כיתתי‬
‫מטרה חברתית ערכית‬
‫עבודה בקבוצות – הכנת תוצר קבוצתי משותף‬
‫גילוי יוזמה אישית‪ ,‬הצעת יוזמות חדשות‪.‬‬
‫לאחר התהליך הילדים נשאלו באיזו דרך היו רוצים ללמוד בעתיד‪...‬‬
‫מתוך התשובות ניתן להסיק וללמוד על התהליך שעברו‪.‬‬
‫תשובות הילדים‪:‬‬
‫‪ ‬שילוב של כמה מקורות מידע‪ :‬מחשב‪ ,‬ספר‪ ,‬מצגת‪ ,‬ראיון‪ ,‬טיול‪ ,‬ניסוי וכו'‬
‫‪ ‬למידת עמיתים‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות אישית וקבוצתית‪.‬‬
‫‪ ‬ימי שיא‪.‬‬
‫‪ ‬נושאים שנבחרים ע"י התלמידים ושמעניינים אותם יוצרים מוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫‪ ‬דרך למידה חווייתית כמו המפגש עם דמויות המופת‪ ,‬טיול‪ ,‬ניסוי‪...‬‬
‫‪ ‬סיכום למידה בעזרת מצגת‪ ,‬הכנת משחק‪ ,‬הכנת ראיון‪ ,‬עיתון קיר‪ ,‬סרט‪ ,‬הצגה‪,‬‬
‫פרזנטציה לכיתות אחרות‪ ,‬ערב משותף להורים וילדים‪ ,‬ערב שיתוף לקהילה‪.‬‬
‫‪ ‬בניית הלמידה‪ ,‬התכנון‪ ,‬חלוקת התפקידים צריכים להיעשות ע"י התלמידים‪.‬‬
‫המורה מנווטת ‪,‬מבקרת ומנחה‪.‬‬
‫‪ ‬העמקת ידע בתחום העניין של התלמידים‪.‬‬
‫‪ ‬העשרת ידע כללי שלא קשור במקצועות‪.‬‬
‫‪ ‬נושא מרוכז‪ ,‬פרויקטים‪.‬‬
‫‪ ‬למידה משמעותית שלא שוכחים‪.‬‬
‫‪ ‬חקר – שאילת שאלות‪.‬‬
‫‪ ‬דרך סיפורים של אנשים‪ ,‬פגישות עם אנשים‪ ,‬שירים שאנשים כתבו‪ ,‬קורות חיים‪,‬‬
‫אנדרטאות‪ ,‬ציוני דרך‪ ,‬תאריכים חשובים‪...‬‬
‫‪ ‬למידה בקבוצות – כל קבוצה תלמד על נושא מסוים ותשתף את שאר הכיתה‪.‬‬
‫ניתן להרחיק לכת וללמוד כך גם במקצועות שגרתיים ‪ -‬ג"ג‪ ,‬היסטוריה‪...‬‬
‫‪ ‬אקטואליה‪.‬‬
‫‪ ‬הילדים צריכים להיות פעילים‪ ,‬אקטיביים‪.‬‬
‫‪ ‬קבוצות עניין‪ ,‬רב גלאי‪.‬‬
‫רפלקציה שלי מהתהליך‪:‬‬
‫"כל מי שהוא מחנך בנשמתו ‪ -‬חולם‪ .‬כך גם אני‪ ,‬נכנסת מידי בוקר לכיתה ומקווה שאדע להקשיב ולא להחמיץ‬
‫שום מחוות מצוקה או התפעלות‪ ..‬שאספר משהו על מישהו שיתחבר ויגע‪ ..‬שפרטים קטנים יהפכו לתמונה‬
‫משמעותית‪ ..‬שאטביע חותם‪ .‬כך‪ ,‬כל יום כל שיעור כל שנה שוב ושוב‪ ..‬תקוות קטנות חלומות קטנים‪.‬‬
‫ואז יום אחד אתה לא מקווה אתה פשוט יודע שההזדמנות הגיעה והרעיון הבריק וזהו‪" ...‬למידה משמעותית"‬
‫הופכת ממושג למציאות ושכל מי שלקח במציאות הזאת חלק לעולם לא ישכח את העוצמות‪ ,‬ההתרגשות‬
‫והמשמעות‪.‬‬
‫רציתי ללמד אחרת על "דמויות מופת"‪ ..‬רציתי שיחקרו מתוך חשיבה שהלמידה והחשיפה לדמויות המופת‬
‫תפתח פתח למפגש אקטיבי וחקרני של הילד עם הדמות אותה הוא חוקר‪.‬‬
‫חלמתי מפגש אמיתי בלתי אמצעי בו התלמיד יראיין מישהו שמעניין אותו מיתוך היכרות מעמיקה עם הדמות‬
‫ועם התחום בו הדמות התפרסמה והשפיעה על החברה הישראלית‪.‬‬
‫האמנתי שכך כל תלמיד יוכל לפתח חוזקות קיימות ולהיחשף לתחומים ויכולות חדשים‪.‬‬
‫ואני ‪ ..‬אני שחולמת כל יום חלומות קטנים יודעת שהפעם הגשמתי חלום אחד גדול‪.‬‬
‫אני יודעת שהברק שראיתי בעיניים‪ ...‬ינצנץ לתמיד‪" .‬‬
‫כיוון שנושא זה ויוזמה זו היא חדשה בבית הספר בכל אחד מהשלבים שנכתבו נצפו קשיים (סקפטיות לגבי‬
‫התהליך מכל הגורמים‪ ,‬שיטת לימוד חדשה גרמה לתלמידים תהיות ושאלות) ההתמודדות עם הקשיים זה‬
‫לצעוד ביחד עם כולם באמונה שהתהליך יצליח‪.‬‬
‫משך זמן הפרויקט היה מאוד ארוך‪ ,‬יש לעשות חשיבה מחודשת האם נכון לתכנן פרויקט שלוקח זמן כל‪-‬כך‬
‫ארוך‪.‬‬
‫אין ספק בליבי שהמפגשים היו מתנה לכל השותפים‪ ,‬למדתי להאזין עם תלמידי כיתתי לסיפורי החיים‪ ,‬לשמוע‬
‫את השאלות הסקרניות שהפנו הילדים כדי להעמיק‪ ,‬להבין ולהכיר יותר את הרקע‪ .‬כל אלה חברו לכלל חוויה‬
‫מרגשת‪ ,‬משמעותית ביותר וחשובה מבחינה חינוכית‪ ,‬ערכית ותרבותית‪.‬‬
‫תיאור התהליך‪:‬‬
‫הלמידה והחשיפה לדמויות המופת פותחת פתח למפגש אקטיבי וחקרני של הילד עם הדמות אותה הוא חוקר‪.‬‬
‫התלמיד יראיין אותה מתוך היכרות מעמיקה עם הדמות ועם התחום בו הדמות התפרסמה והשפיעה על‬
‫החברה הישראלית‪.‬‬
‫התלמיד יוכל לפתח חוזקות קיימות ולהיחשף לתחומים חדשים‪.‬‬
‫תוכנית העבודה כוללת ‪ 4‬תחומים המשולבים זה בזה‪.‬‬
‫כל שלב מפתח את השלב הבא ובתהליך הלמידה עושים שימוש במיומנויות החקר‪:‬‬
‫בחירה –‬
‫הילדים חיפשו מידע על שלושת דמויות המופת במטרה לבחור איזו דמות ירצו לחקור ולראיין ולאחר שלמדו‬
‫בחרו בדמות‪.‬‬
‫התלמיד בחר תחום עניין מהתחומים הבאים‪ :‬מחקר‪ ,‬ספורט‪ ,‬דמוקרטיה וחופש הביטוי ותרומה לחקר המדע‪.‬‬
‫כאשר הדמויות אותן הוא יחקור הן נבחרו ע"י המורה מתוך חשיבה המכוונת למפגש אישי לשם היכרות אישית‬
‫ולראיון אישי שיקרב בין הילד לדמות‪.‬‬
‫כמובן הסיפור האישי של הדמות שיוסיף נופך ורגש למפגש ההיכרות‪.‬‬
‫הדמויות שנבחרו לחקר‪:‬‬
‫תחום הספורט – זכייה אולימפית – יעל ארד‪ ,‬אלכס אברובוך‪.‬‬
‫תחום הדמוקרטיה וחופש הביטוי – נועה רוטמן נכדתו של יצחק רבין ז"ל‪.‬‬
‫תרומה לחקר המדע – רונה רמון רעייתו של אילן רמון ז"ל‪.‬‬
‫מורשת קרב (לא לבחירה ) – יצחק נגאוקר עטור צל"ש (בסיום התהליך יצאו כל תלמידי הכיתה לתל סאקי ‪-‬‬
‫ונפגשו לשיחה עם יצחק נגאוקר)‪.‬‬
‫למידה ‪-‬‬
‫למידה על הדמות ועל תרומתו לחברה‪ .‬התלמיד נחשף לספרים‪ ,‬אנציקלופדיות‪ ,‬מאמרים‪ ,‬אתרי‬
‫אינטרנט‪ .‬הלמידה התקיימה בקבוצות של ‪ 5-8‬תלמידים‬
‫הכיתה התחלקה לשלוש קבוצות‪ ,‬כל קבוצה (‪ 8‬תלמידים )‪,‬למדה על הדמות ועל תחום התרומה‬
‫לחברה‪ .‬התלמידים נחשפו לספרים‪ ,‬אנציקלופדיות‪ ,‬מאמרים‪ ,‬אתרי אינטרנט‪.‬‬
‫ראיון ‪-‬‬
‫התלמידים למדו תהליך של שאילת שאלות רלוונטיות לנושא החקר‪ ,‬וידעו לבחור בין השאלות‬
‫העיקריות לאחרות‪.‬‬
‫בנוסף ידעו לשאול שאלות שהתשובה שלהן הובילה למסקנה ולמוסר השכל הנובע מפועלה ותרומתה‬
‫של הדמות‪.‬‬
‫התלמיד שאל שאלות הקשורות בסיפורה האישי של הדמות‪ .‬כמו כן התלמיד למד להציג את עצמו‬
‫ויצור אוירה פתוחה ונעימה לקשר ולפתיחות שמתבקשת מתוך ריאיון מסוג זה‪ .‬הריאיון צולם במטרה‬
‫לשתף את חלקי הכיתה שעבדו על דמות אחרת‪.‬‬
‫בסיום הלמידה‪ ,‬כל קבוצה הכינה מצגת‪ ,‬עיתון קיר ומתנה לדמות המופת‪ .‬הילדים חשבו והגו את‬
‫הרעיונות למתנות בעצמם מתוך הידע שצברו‪ .‬את המתנות הכינו בשיעורי אומנות‪.‬‬
‫המתנה לרונה רמון הייתה תמונה ובה מילות השיר "דמיין" אותו ביקשה להשמיע בהלווייתו של אילן‪.‬‬
‫ברקע ציור של כוכבים‪,‬‬
‫חלל וקשת בענן‪.‬‬
‫המתנה לאלכס אברבוך‪ ,‬הייתה מוט העשוי מעיסת נייר ועליו מצוירים מגני דוד ורשומים‪ ,‬בצבע זהב‪,‬‬
‫הישגיו‪.‬‬
‫המתנה לנועה רוטמן עציץ המצופה בעיסת נייר ועליו מצוירים דשא ושמיים וכתוב שיר‬
‫הרעות‪ ,‬בתוך העציץ שתלנו עץ זית‪.‬‬
‫המפגשים עם דמויות המופת –‬
‫המפגש עם אברבוך ‪ -‬המפגש הראשון היה במכון "ווינגט" עם הקופץ במוט האולימפי אלכס‬
‫אברבוך‪ .‬אלכס עשה לילדים אימון שהחל בחימום המשיך במתיחות ובשיאו הילדים ריחפו באוויר‬
‫בעזרת המוט‪.‬‬
‫לאחר האימון הם ראיינו את אלכס‪,‬‬
‫הגישו את המתנה‪,‬‬
‫הראו את המצגת שהכינו‪,‬‬
‫הצטלמו תמונה קבוצתית‬
‫וקבלו מאלכס תעודה אישית‪.‬‬
‫המפגש עם נועה רוטמן ‪ -‬התקיים במרכז רבין בת"א‪.‬‬
‫הגענו למרכז רבין להדרכה‪.‬‬
‫התלמידים נחשפו במקום המרשים הזה‪,‬‬
‫באמצעות סרטונים ותמונות‪ ,‬לתולדות חייו של יצחק רבין‬
‫ולחברה הישראלית‪.‬‬
‫בחדר האחרון במרכז הוקרנו הספדים מהלוויה של רבין‬
‫כשאחרון ההספדים היה של נועה נכדתו‪.‬‬
‫מיד לאחר ההקרנה נכנסנו לחדר ונפגשנו עם נועה‪.‬‬
‫העיתוי היה עוצמתי ומרגש מאוד‪.‬‬
‫נועה סיפרה סיפורים אישיים על סבא שלה‪...‬‬
‫ענתה לילדים על השאלות שהכינו‪.‬‬
‫לאחר הריאיון הענקנו לנועה את המתנה‪,‬‬
‫הראינו את המצגת והצטלמנו תמונה קבוצתית‪.‬‬
‫בסיום המפגש עם נועה נסענו לכיכר רבין‪.‬‬
‫המפגש עם רונה רמון ‪ -‬התקיים בקליניקה שלה "להיות" בכפר אז"ר‪.‬‬
‫קיבל את פנינו כלב פודל לבן מבוגר ואחריו הגיעה רונה‪.‬‬
‫רונה הרימה את הכלב על הידיים וספרה לנו שקוראים לו קולומבוס‬
‫(הילדים כמובן ניחשו שנקרא כך על שם המעבורת קולומביה)‬
‫ושהם אימצו אותו שבועיים לאחר האסון ואת השם העניק אסף ז"ל‪.‬‬
‫רונה יצרה יחס מאוד אישי עם הילדים‪ ,‬בקשה לשמוע פרטים עליהם מקום מגוריהם וכו'‪ .‬המפגש היה מאוד‬
‫מרגש והועלו סיפורים וחוויות בעלי עוצמה רבה‪ .‬בסיום המפגש הילדים הגישו לרונה את המתנה‪ ,‬הצטלמו‬
‫אתה וביחד ראינו את המצגת שהילדים הכינו‪.‬‬
‫רונה נתנה לילדים מדבקה של "קרן רמון "‬
‫שמורכבת מהרבה פרטים שקשורים במעבורת‪,‬‬
‫בחלל וכמובן שבאילן‪.‬‬
‫עיבוד הנתונים – התלמידים סכמו את המידע הרלוונטי אליו נחשפו בעקבות הריאיון ומזגו אותו‬
‫עם המידע שרכשו בעיון הספרים ובחומר לימודי אחר וקיימו למידת עמיתים‪ .‬על לוח הכיתה עיתון‬
‫קיר שפרסם את שם הדמות עם תמונה וכתבה שכתבו מתוך המפגש‪ .‬במליאה צפו התלמידים‬
‫בסרטון שהוקלט בזמן הריאיון‪ .‬בתהליך החקר התלמידים למדו את תבנית כתיבת מכתב ותבנית‬
‫כתיבת רפלקציה ויישמו את הלמידה בכתיבת מכתב תודה על המפגש האישי וכתיבת רפלקציה‪.‬‬
‫כתיבת רפלקציה ‪ -‬התלמידים כתבו רפלקציה על התהליך שעברו‬
‫כך כתבו הילדים לאחר המפגש עם אלכס‪:‬‬
‫"לא לוותר גם כשקשה‪ ..‬המאמץ בסוף משתלם" "חשוב לעסוק‬
‫במה שאוהבים" "אם מתאמצים מצליחים" "חשוב להתמיד‪"..‬‬
‫שום כרזה או נושא מרכז לא מביאים לתובנות כה משמעותיות‪.‬‬
‫כך כתבו הילדים לאחר המפגש עם נועה ‪:‬‬
‫"רבין אהב גם את מתנגדיו" "גם אם יש לך סבא מוכר הוא קודם כל סבא אישי"‬
‫"מה שקרה לא יישכח אבל חייבים להמשיך הלאה"‬
‫"יש לכבד כל דעה גם אם היא מנוגדת לשלך"‬
‫"החיים ממשיכים ואינם נעצרים גם במקומות כואבים וטראגיים"‬
‫"ממשיכים הלאה ולא נתקעים בעבר" "אני מרגישה שהייתי בחלום שהתגשם‪"..‬‬
‫נועה הסתכלה לנו ישר בעיניים וענתה לנו ברצינות על השאלות ששאלנו‬
‫כך כתבו הילדים שפגשו את רונה לאחר המפגש‪:‬‬
‫"לא לוותר על חלום" "לא לאבד תקווה"‬
‫"להיות חזקים – החיים חזקים מהכל"‬
‫"לקחת מהחיים את הדברים הטובים ‪ ,‬לזכור שאין לנו שליטה במה‬
‫שקורה"‬
‫"אם קורה משהו לטוב ולרע חייבים לקבל אותו ולהמשיך הלאה"‬
‫חזור‬
‫מידע כללי‬
‫שם בית הספר‪ :‬מצפה גולן‬
‫קבוצת יעד – כיתות ח'‬
‫שם המורה ‪ -‬שושי כנדניאן ושרית מוסקונה‬
‫מטרה לימודית‪:‬‬
‫יישום מיומנויות למידה וחשיבה‬
‫והטמעתן ‪ -‬בדרך חווייתית ושונה‪.‬‬
‫מטרות מתחום מיומנויות למידה‪/‬חשיבה‬
‫חיזק מיומנויות הלמידה‪/‬החשיבה‪ :‬שאילת שאלות‪ ,‬מיון‪ ,‬השוואה‪.‬‬
‫ניתוח טכסט לפי בלום‪ :‬הוצאת מידע והבנתו‪,‬‬
‫יישום – למידה לצורך הכנת תוצר אישי או קבוצתי‪,‬‬
‫אנליזה‪ ,‬סינתזה‪ ,‬איתור מידע‪ ,‬הסקת מסקנות‪ ,‬טיעון‪ ,‬הערכה‬
‫מטרות מתחום מאפייני החשיבה והחקר‬
‫בחירה‪,‬‬
‫אחריות וגילוי יוזמה אישית‬
‫למידת עמיתים תוך פיתוח דיאלוג משותף בקבוצה ועם מנחת הקבוצה ומבוגרים נוספים‪.‬‬
‫דיאלוג ברמות שונות (מורה‪-‬תלמיד‪ ,‬תלמיד‪-‬תלמיד‪ ,‬מורה‪-‬מורה)‪,‬‬
‫החצנת ידע‪,‬‬
‫נגישות למידע – איתור מידע רלוונטי‬
‫מגוון התנסויות – מלאכת כפיים‪ ,‬אומנויות וכ'‪,‬‬
‫מגוון מרחבים – דיגיטאלי‪ - ,‬בניית אתר כיתתי ושיתוף בתוצרים‪ ,‬כיתתי‪ ,‬חוץ כיתתי ‪ -‬ע"פ הקבוצה‬
‫מטרה חברתית ערכית‬
‫חיזוק הקשר של ילדי הגולן עם תבנית הנוף‪ ,‬האדם והחי בגולן‬
‫יצירת תלמיד פעיל ומעורב – תושב גולן פעיל ובעל יוזמה בעתיד‬
‫יצירת תחושת מסוגלות‪ ,‬פיתוח הסקרנות‪.‬‬
‫על היוזמה‬
‫"הגולן תבנית נוף מולדת" פותח פתח למפגש אקטיבי וחקרני של הילד עם סביבתו‪.‬‬
‫הילד ישתמש במיומנויות החשיבה והחקר בכל אחד מהתחומים בהם יעסוק‪.‬‬
‫הילד יחזק את הקשר שלו עם הגולן ‪ -‬האדם‪ ,‬תבנית הנוף והחי בגולן‪.‬‬
‫תוכנית העבודה כוללת ארבעה תחומים המשולבים זה בזה ומפרים זה את זה‪.‬‬
‫בכל תחום יידרש הילד לעשייה אקטיבית‪ .‬החל מתהליך הבחירה‪ ,‬שאלת שאלות‪ ,‬עבודת עמיתים ‪ -‬פיתוח דיאלוג ‪,‬‬
‫גילוי יוזמה אישית‪ ,‬הצעה ליוזמות חדשות‪ ,‬תיעוד והגשת תוצר אישי או קבוצתי‪.‬‬
‫תהליך הלמידה מחייב קשר עם אנשים שונים בגולן – אנשי חלום ומעש‪ ,‬יזמים‪ ,‬עוסקים מתחום האומנות‪.‬‬
‫קשר ייחודי לגולן ‪ -‬לאתרי הטבע‪ ,‬הארכיאולוגיה‪ ,‬והיישובים במרחב‪.‬‬
‫אנו תקווה ודרך זו תהווה פריצת דרך ללמידה אחרת באזור המאפשרת שילוב אנשי הקהילה בלמידה ובעשייה‬
‫הבית ספרית‪.‬‬
‫הגולן בראי האומנות‪-‬‬
‫מנחת הקבוצה ‪ -‬רותי ספונדר‬
‫תוצר – מיצג אומנותי המבטא את הנושא שנבחר (דגם‪ ,‬ציור‪ ,‬מנייטורה‪ ,‬תמונה מעובדת ועוד')‬
‫כל תלמיד בחר נושא חקר‪ ,‬הבחירה נעשתה מתחום אהוב על התלמיד ומשם התבצעה הקשה לרמת הגולן‪ ,‬לדוגמא תלמידה‬
‫אמרה שהיא אוהבת אוכל‪ ,‬שאלתי אותה מה היא אוהבת? וכשהיא אמרה בקר‪ ,‬היה ברור לנו שהיא תחקור את הגולן כאחו‬
‫משובח לענף הבקר‪ .‬עבודת היצירה שלה תמחיש את האווירה הייחודית והפסטורלית בה מגדלים את הבקר בגולן‪( .‬אקריליק על‬
‫בד)‬
‫תלמידה אחרת בחרה ארכיאולוגיה כתחום אהוב‪ ,‬ועבודת היצירה שלה תהיה מיניאטורה‪ .‬לפני ביצוע המיצג האומנותי התלמיד‬
‫חוקר את הנושא שבחר‪.‬‬
‫השבוע נפגשנו עם אמנית המיניאטורות‪ ,‬גוצ׳י פרל‪ ,‬מבני יהודה אשר הסבירה על תהליך בניית המיניאטורה‪ ,‬קנה מידה חומרים‬
‫ועוד‪ .‬ראיינו את גוצ׳י וראינו תמונות ועבודות בסטודיו ויצאנו נפעמים ומאוהבים!!‬
‫גוצ׳י‪ ,‬תלווה את התלמידה ותדריך אותה בעבודת האומנות‪ :‬מיניאטורה של בית כנסת ברמת הגולן‪.‬‬
‫כל תלמיד יצר את היצירה שלו‪ ,‬רק אחרי שחקר את הנושא‬
‫והתחבר אל אליו דרך עובדות‪ ,‬השערות‪ ,‬תצפיות‪ ,‬ראיונות‪,‬‬
‫שאלות ועוד‪.‬‬
‫חקר הנושא מתבצע בד בבד עם למידת מושגי יסוד באומנות‪.‬‬
‫לא פשוט אך מאתגר ומהנה‪.‬‬
‫אדם מקום‬
‫מנחות הקבוצה ‪ -‬שושי כנדיניאן ושרית מוסקונה‬
‫מוניקה פוליאק מדריכת תקשוב – בניית אתר‬
‫אל האתר – ‪ www.golan.org.il/edu‬דף הבית למטה‬
‫‪ -‬עוד ברשת‪ :‬חקר כיתות ח'‬
‫תוצרים – אוסף ראיונות עם אנשים שונים בגולן‬
‫בניית אתר לתיעוד הראיונות ותהליכי החקר‬
‫מטרתה של קבוצת החקר "אדם מקום" הינה לחקור ולהיחשף לסיפורי מתיישבים בגולן‪ ,‬מקומו של האדם בגולן‪ ,‬טביעת האצבע‬
‫הייחודית של כל אדם במעשה‪ ,‬בנוף ובעשייה הגולנית ‪ -‬הקמת הישובים והיוזמה האישית המחברת בין האדם למקום‪ .‬לקראת‬
‫המפגשים הכינו התלמידים שאלות כבסיס לראיון האישי‪ .‬פתחו קבוצה בגוגל דרייב אותה הם מזינים במידע על אודות הישוב‬
‫‪,‬הקמתו‪ ,‬מאפייניו‪ ,‬עיסוק תושביו וכו‪.‬‬
‫מכל ראיון אישי יצאנו עם תובנות על האדם‪ ,‬ייחודו ותרומתו‪.‬‬
‫נפגשנו עם חיליק מכנף שסיפר על אהבתו לטבע בגולן‪ ,‬על הקמת כנף והיחד של הימים הראשונים‪ .‬פגשנו את משה דנינו במנחת‬
‫שסיפר על "היהלום" שנקרא מנחת פיק‪ ,‬אפשרויות ההתפתחות במקום והגשמתו של חלום אישי‪ .‬בראיון עם אליעזר טוויסטר‬
‫בגבעת יואב – למדנו על הסיפור המשפחתי והמשך ההתיישבות ‪ ,‬הפקת השמן והאחיזה בקרקע‪ .‬מעמרם ויעל מזור‪ ,‬סבא סבתא‬
‫של אחד מתלמידי השכבה – שמענו על התיישבותם ברמות‪ ,‬הימים הראשונים‪ ,‬תחושת הנחישות וההרפתקה‪ ,‬האחיזה בקרקע‬
‫למרות הקשיים‪.‬‬
‫מכל מה ששמענו ולמדנו אנו בונים תובנות ולמידות אישיות‪ ,‬חברתיות וקהילתיות‪.‬‬
‫חקר בעלי חיים ‪ -‬היכרות ומעקב אחר יונקים גדולים ברמת הגולן‪.‬‬
‫מנחת הקבוצה – נעה בן צבי‬
‫תוצר – תיעוד מצולם וכתוב‬
‫מטרת החקר‪:‬‬
‫היכרות עם יונקי רמת הגולן כחלק מהמערכת האקולוגית ברמת הגולן‪.‬‬
‫בחינת השפעת ההתיישבות ופעילות האדם על תנועת בעלי החיים במרחב‪.‬‬
‫הבנת החשיבות בשמירת הטבע והשטחים הפתוחים לקיום פעילות בעלי חיים במרחב כחלק מסביבה מאוזנת ובריאה‪.‬‬
‫תהליך העבודה‪:‬‬
‫הילדים נחשפו לעבודתו של חוקר בע"ח בשטח ‪ -‬נפגשו עם יוסי ביידץ ‪ -‬מנהל תכנית חקר בעלי חיים בקרן קרב‪ ,‬שמעו על עבודתו‬
‫בעבר כעוזר מחקר הנמרים במדבר יהודה‪.‬‬
‫אספו מידע על יונקים נפוצים בדרום רמת הגולן‪ ,‬ערכו במצגות והציגו מול חבריהם למחקר‪.‬‬
‫רכשו מיומנות בסיסית וראשונית לניסוח שאלת חקר ותכנון דף תצפית‪ .‬ערכו היכרות וסיור ראשוני בשטח המחקר (אזור פינת החי‬
‫בבני יהודה ושטחי החקלאות הצמודים לגבעת יואב)‪.‬‬
‫מיקמו מצלמות מעקב אוטומטיות בשטח המחקר (בהשאלת המכון לחקר הגולן) לצורכי מעקב ותיעוד חיות הבר‪.‬‬
‫ילדי קבוצת החקר בתחום בע"ח בגולן נפגשו עם שמוליק כהן‪ ,‬פקח רט"ג בדרום הגולן‪ .‬שמוליק העביר הרצאה מרתקת על פעילות‬
‫פקחי רשות הטבע והגנים בשטחי רמת הגולן‪ .‬הוא סיפר על ההתמודדות מול תופעת הציד הבלתי חוקי של חיות הבר‪ ,‬דבר‬
‫המבטא את הקונפליקט של פיתוח התיישבות ושמירת הטבע ‪ -‬החקלאים והתושבים מול נזקי חיות הבר ודרך ההתמודדות של‬
‫הפקחים עם התופעה‪ .‬הילדים נחשפו למגוון הרב של חיות הבר בגולן ולחשיבות שבשמירתן‪.‬‬
‫תודה רבה לשמוליק על הרצאה מרתקת שהעשירה אותנו בידע רב‪.‬‬
‫חקר בעלי חיים ‪ -‬היכרות ומעקב אחר יונקים גדולים ברמת הגולן‪.‬‬
‫מנחת הקבוצה – נעה בן צבי‬
‫תוצר – תיעוד מצולם וכתוב‬
‫מטרת החקר‪:‬‬
‫היכרות עם יונקי רמת הגולן כחלק מהמערכת האקולוגית ברמת הגולן‪.‬‬
‫בחינת השפעת ההתיישבות ופעילות האדם על תנועת בעלי החיים במרחב‪.‬‬
‫הבנת החשיבות בשמירת הטבע והשטחים הפתוחים לקיום פעילות‬
‫בעלי חיים במרחב כחלק מסביבה מאוזנת ובריאה‪.‬‬
‫תהליך העבודה‪:‬‬
‫הילדים נחשפו לעבודתו של חוקר בע"ח בשטח ‪ -‬נפגשו עם יוסי ביידץ –‬
‫מנהל תכנית חקר בעלי חיים בקרן קרב‪ ,‬שמעו על עבודתו בעבר כעוזר מחקר הנמרים במדבר יהודה‪.‬‬
‫אספו מידע על יונקים נפוצים בדרום רמת הגולן‪ ,‬ערכו במצגות והציגו מול חבריהם למחקר‪.‬‬
‫רכשו מיומנות בסיסית וראשונית לניסוח שאלת חקר ותכנון דף תצפית‪ .‬ערכו היכרות וסיור ראשוני בשטח המחקר‬
‫(אזור פינת החי בבני יהודה ושטחי החקלאות הצמודים לגבעת יואב)‪.‬‬
‫מיקמו מצלמות מעקב אוטומטיות בשטח (בהשאלת המכון לחקר הגולן) לצורכי מעקב ותיעוד חיות הבר‪.‬‬
‫ילדי קבוצת החקר בתחום בע"ח בגולן נפגשו עם שמוליק כהן‪ ,‬פקח רט"ג בדרום הגולן‪ .‬שמוליק העביר הרצאה‬
‫מרתקת על פעילות פקחי רשות הטבע והגנים בשטחי רמת הגולן‪ .‬הוא סיפר על ההתמודדות מול תופעת הציד‬
‫הבלתי חוקי של חיות הבר‪ ,‬דבר המבטא את הקונפליקט של פיתוח התיישבות ושמירת הטבע ‪ -‬החקלאים‬
‫והתושבים מול נזקי חיות הבר ודרך ההתמודדות של הפקחים עם התופעה‪ .‬הילדים נחשפו למגוון הרב של חיות‬
‫הבר בגולן ולחשיבות שבשמירתן‪.‬‬
‫תודה רבה לשמוליק על הרצאה מרתקת שהעשירה אותנו בידע רב‪.‬‬
‫הגולן עוד ‪ 20‬שנה‬
‫מנחת הקבוצה ‪ -‬דבורה יצחק‬
‫המטרה העיקרית –במהלך למידת החקר מתמודדים התלמידים‬
‫עם השאלה איך ייראה הישוב שלי שבגולן עוד ‪ 20‬שנה‪.‬‬
‫התלמידים מתעדים את הקיים כיום בישובים‪,‬‬
‫חושבים מה רוצים‪/‬כדאי‪ ,‬מה יש לשנות וכיצד‪.‬‬
‫התהליך ‪:‬‬
‫מיפוי – כל קבוצה החלה למפות הישוב וסביבתו‪ .‬את המידע שנאסף הם ציירו על מפות (בצבעים שונים )‪ ,‬תוך כדי‬
‫שילוב אלמנטים של חשמל ואלקטרוניקה‪ .‬כל קבוצת תלמידים לקחה על עצמה להתמקד בישוב אחד‪ .‬בנוסף‬
‫למידע והידע האישי שכל תלמיד מביא לקבוצתו‪ ,‬התלמידים נעזרו גם במחשבים בתהליך הפקת המידע‪.‬‬
‫תכנון הגולן בעתיד‪ :‬בשלב השני הם העלו רעיונות לגבי התפתחות היישוב במהלך ‪ 20‬שנה‪ .‬סיעור המוחות בתוך‬
‫הקבוצות פעיל כל הזמן! כיף לשמוע את השאיפות שלהם ‪ ,‬כל קבוצה העלתה על הכתב מה קיים ‪ ,‬ומהם השינויים‬
‫בהם הם מעוניינים בעתיד‪.‬‬
‫הכנת דגם‪ :‬התלמידים הכינו דגם של יישוב בשלב הראשון הם בנו את המצב הקיים ולאחר מכן ביצעו את‬
‫השינויים העתידיים להתקיים בגולן‪-‬על פי תפיסתם‪.‬‬
‫חשוב לציין ‪ -‬בעת התכנון נלקחו בחשבון גם אילו בע"ח נמצאים באופן קבע ואילו חולפים בגבולות הישובים ‪ -‬בוצע‬
‫תיאום ראשוני עם הקבוצה שתיעדה את בעלי החיים המרחב‪.‬‬
‫דרכי תקשורת בתוך הקבוצה‪ :‬פתחנו בווטסאפ קבוצת חקר‪" -‬קיטו מרום"‪ .‬התלמידים הרבו לשלוח‪ ,‬באמצעות‬
‫הטלפונים הניידים שברשותם‪ ,‬בכל זמן‪ :‬תמונות של אתרים היסטוריים‪ ,‬תמונות נוף ותמונות מתוך הישובים‬
‫ועוד‪...‬כך יכלו כל חברי הקבוצות להיות מעודכנים ומעורבים בנעשה ‪.‬‬
‫יישום ‪ -‬לרשותנו היו ערכות חשמל ואלקטרוניקה של קיטו מרום‪ .‬דבר שאפשר לתלמידים להתנסות ביישום‬
‫הרעיונות שלהם‪.‬‬
‫בתהליך של חקר אתגר רב‪ :‬חיפוש‪ ,‬איסוף נתונים ‪,‬שרטוט‪ ,‬צילום‪ ,‬שיח על חזון ושאיפות – ו‪...‬ביצוע ‪.‬‬
‫כמו כן הוא מזמן שיתוף פעולה והשלמת האחד את השני‪.‬‬
‫אני אישית‪ -‬מרגישה מאותגרת וסקרנית לא פחות‪.‬‬
‫מה אומרים‬
‫התלמידים‬
‫איתמר "המפגש עם אנשי הגולן‬
‫לימד אותי על התהליך האישי‬
‫שאנשי הגולן עברו‪ .‬נהניתי לקחת‬
‫חלק בראיונות ולהתרשם‬
‫מהנחישות ומהדרך שהאנשים‬
‫עברו כדי להשיג את מטרתם‬
‫ובדרכם ליישב את הגולן‪".‬‬
‫אורי "מפגש החקר‪ ,‬לימד אותי שניתן‬
‫ללמוד בצורה אחרת ושונה מהדרך‬
‫הרגילה‪ .‬נהניתי לשמוע וללמוד על‬
‫יוזמות של אנשים בגולן‪ .‬הם מהווים‬
‫דוגמה אישית בשבילי‪ -‬אני מבין שאם‬
‫אני ארצה ליזום משהו משלי‪ ,‬בעתיד‪,‬‬
‫אני אוכל לעשות זאת בכל מקום‬
‫שארצה‪ .‬המפגשים המרתקים ביותר‬
‫היו עם דנינו והמנחת וכן עם חשמונאי‪-‬‬
‫סיפור השבי שנוסף לסיפור‬
‫ההתיישבות בגולן"‬
‫מיקה "במיוחד נהניתי מהמפגשים עם טויסטר‬
‫ודנינו‪ ,‬בגלל שהם דיברו הרבה על היוזמה‬
‫האישית שלהם ועל הקשר שהם מבטאים‬
‫בעשייה שלהם המורשת ממנה הם באו ו עם‬
‫דורות עברו‪ .‬מתוך הלמידה גיליתי שגם בחקר‬
‫ניתן לשפר את יכולות הכתיבה והסיכום"‪.‬‬
‫עדי " דרך הפעילות השונות למדתי על‬
‫אנשים משמעותיים בגולן‪ ,‬והמעשים‬
‫שהביאו לפיתוח והגשמה בגולן‪ .‬הלמידה‬
‫בדרך החקר אפשרה לי להתייחס אל הנושא‬
‫והעצימה את נושא נלמד בצורה אחרת‬
‫משיעור רגיל"‬
‫סתיו "הלמידה בחקר העשירה‬
‫אותי בידע על המקום בו אני חי‪,‬‬
‫הלמידה מאנשים שונים מהווה‬
‫מקור ראשון ללמידה ולחקר"‬
‫חזור‬
‫בס"ד‬
‫מידע כללי‬
‫שם בית הספר‪ :‬ת"ת גלני‬
‫קבוצת יעד –כתה ה'‬
‫שם המורה‪ -‬מרים נוימן‬
‫תחום היוזמה – שפה‬
‫מטרה לימודית‪:‬‬
‫רכישת ראיה בין תחומית בלמידה‪ .‬קישור בין מקצועות שונים בתוכנית הלימודים ‪.‬‬
‫התנסות בלמידת חקר ולמידת עמיתים‪ .‬הוצאת עיתון כתתי‪.‬‬
‫מטרות מתחום מיומנויות למידה‪/‬חשיבה‬
‫חיזוק מיומנויות הלמידה‪ /‬החשיבה‪ :‬שאילת שאלות‪ ,‬השוואה‪ ,‬מיון‪,‬‬
‫ניתוח טקסט לפי בלום‪ :‬הוצאת מידע והבנתו‪,‬‬
‫יישום אנליזה‪ ,‬סינתזה‪ ,‬איתור מידע‪ ,‬הסקת מסקנות‪ ,‬טיעון‪ ,‬הערכה‪.‬‬
‫מטרות מתחום מאפייני החשיבה והחקר‬
‫בחירה‪,‬‬
‫אחריות‪,‬‬
‫למידה עצמאית‪/‬למידה קבוצתית‪,‬‬
‫דיאלוג ‪ -‬מורה‪-‬תלמיד‪ ,‬תלמיד‪-‬תלמיד‪,‬‬
‫החצנת ידע‪ -‬ערב להורים‪.‬‬
‫נגישות למידע – איתור מידע‪ ,‬למידה מתוך מקורות מתן‪,‬‬
‫מגוון התנסויות – מלאכת כפיים‪ ,‬אומנויות ‪ -‬הכנת מוצגים לתערוכה‬
‫ולצילום עבור מצגת סיכום‬
‫מגוון מרחבים – דיגיטאלי‪ ,‬כיתה‪ ,‬חוץ כיתתי ‪ -‬הרצאה ופעילות עם ארכיאולוג‪,‬‬
‫סיור למודי בפארק קצרין העתיקה ופעילות במוזיאון ‪.‬‬
‫מטרה חברתית ערכית‬
‫עבודה בקבוצות‬
‫תוצר‪-‬‬
‫עבודה כתובה אישית או קבוצתית‬
‫בנושא שנבחר על‪-‬ידיהם‪.‬‬
‫עיתון כתתי לסיכום החקר‪.‬‬
‫מצגת מסכמת לכל עבודה‪.‬‬
‫הכנת ערב הורים בנושא‪:‬‬
‫מוצגים לתערוכה‪ ,‬הצגה ועוד‬
‫תהליך‬
‫הטרמה‬
‫‪ ‬הקניית סוגי כתיבה שונים במסגרת שיעורי שפה‪ .‬לימוד מיומנות סיכום בורר‪ .‬ע"י המורה‬
‫לשפה‪.‬‬
‫‪ ‬לימוד היסטוריה של התקופות השונות במסגרת שיעורי היסטוריה‪ ,‬משנה ונביא‪ .‬ע"י מחנך‬
‫הכיתה‪.‬‬
‫לקראת ‪..‬‬
‫•‬
‫•‬
‫כלי נשק עתיקים – מוזיאון קצרין‬
‫חשיפה לחקר באמצעות סיעור מוחין ומשחק‪.‬‬
‫חלוקה לקבוצות לימוד על‪-‬פי תתי נושאים‪:‬‬
‫כלי נשק ודרכי לחימה‪ ,‬אוכל וכלים עתיקים‪,‬‬
‫מטבעות עתיקים כלי מוסיקה ובניה‪,‬‬
‫תקשורת והעברת מידע‪.‬‬
‫מהלך הלמידה‬
‫‪‬‬
‫התלמידים חיפשו מידע על הנושא שלהם בספריה ובנוסף נעזרו במומחים שונים – אנשי‬
‫צבא‪ ,‬מומחה לבניית כלי נגינה ועוד'‬
‫‪‬‬
‫•‬
‫•‬
‫במהלך הלמידה שולבו מספר פעילויות חוף כיתתיות‪:‬‬
‫הרצאה של הארכיאולוג ערן מאיר ופעילות שהוא העביר‪.‬‬
‫סיור לימודי בכפר התלמודי בקצרין‪ .‬בסיור שולב משחק להכרת התקופה ואורח החיים‪,‬‬
‫הכנת אוכל "של פעם"‪ .‬בזמן הסיור בפארק צילמו הילדים פריטים שמהם הם שאבו מידע‬
‫לעבודותיהם‪.‬‬
‫בנית דגם בית כנסת עתיק במוזיאון קצרין‪.‬‬
‫סיור באום אל קנטיר‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫סיכום הנושא‬
‫בסוף השנה הייתה חלוקת תפקידים לסיכום הנושא ‪ -‬עריכת עיתון כיתתי‪ ,‬כתיבת תמליל‬
‫להצגה‪ ,‬הכנת תלבושות ומוצגים לתערוכה‪ ,‬עריכת מצגות‪.‬‬
‫רפלקציה‬
‫עברתי עם התלמידים‪ ,‬כמורה מקצועית‪ ,‬חוויות שלא תמיד עוברים‪ .‬סיורים‪ ,‬עבודה‬
‫אינטנסיבית‪ ,‬עבודה פרטנית וכיתתית‪ .‬הייתה לי חוויה לראות את ההתגייסות של‬
‫התלמידים ללמידה שונה‪ ,‬הקדשת זמן בכתה ובבית לכתיבת טיוטות רבות והגשת עבודות‬
‫לאחר עבודה והשקעה רצינית ‪ -‬כל אחד כפי יכולתו‪ .‬תלמידים למדו לצלם ‪,‬לכתוב כתיבות‬
‫שונות‪ ,‬לערוך מצגות ולשתף פעולה אחד עם השני לצורך מטרה משותפת‪ .‬הם לקחו‬
‫אחריות כבוגרים לכל דבר והיה זה שכרי על שעות העבודה הרבות שהקדשתי לנושא‪.‬‬
‫חודש‬
‫תחום הדעת‬
‫אמצעים‬
‫תשרי ‪-‬כסלו‬
‫הקנית יכולת כתיבה‬
‫של סוגות שונות‪:‬‬
‫כתבה ‪,‬ידיעה‬
‫עיתונאית‪ ,‬הידעת?!‬
‫פרסומת ‪,‬מכתבי‬
‫תלונה ‪,‬הבעת עמדה‬
‫ועוד‬
‫מחנך הכתה הר' גדי‬
‫אלי במקצועות הקודש‬
‫בחינות בקיאות בחומרים‬
‫הנלמדים במשנה ובנביא‪.‬‬
‫הר' אלישע‪-‬היסטוריה‪-‬‬
‫סקירת התקופות‬
‫השונות‬
‫עיתון אינטרנטי לחנוכה ובו‬
‫מדגם של כל סוגי הכתיבה‬
‫שלמדנו‬
‫טבת‬
‫חשיפת פרויקט החקר סיעור מוחין מה מייחד‬
‫את העולם העתיק?‬
‫בתי כנסת עתיקים‬
‫שבט‬
‫אדר ראשון‬
‫פעילות חוץ‬
‫כיתתית‬
‫תוצרי הלמידה‬
‫בחירת הקבוצות לעבודת‬
‫החקר‬
‫הרצאה ופעילות של‬
‫הארכיאולוג ערן מאיר‬
‫שאילת שאלות מסדר שיעור מלווה מקרן‬
‫ומסך‬
‫חשיבה גבוה‬
‫דוג' למילות שאלה‬
‫והרחבתן לשאלות‬
‫משמעותיות‬
‫חשיפה בספריה‬
‫למדור העיון‬
‫דיון במליאה‬
‫הגדרת נושא ורעיון‬
‫הבאת דוגמאות‬
‫מרכזי לעבודות‬
‫לעבודות שנעשו ע"י‬
‫תלמידים בעבר‬
‫יחידת הוראה של "חבל‬
‫הסיכום –כיצד‬
‫מסכמים סיכום בורר ‪ ,‬על כל טיפה"‬
‫סיור לימודי ומשחק‬
‫בפארק התלמודי‬
‫פעילות במוזיאון‬
‫קצרין‪.‬‬
‫שיעור במליאה ובזוגות‬
‫אדר שני‬
‫החפצים ואנחנו‬
‫משחק חפצים ‪ -‬מה‬
‫אפשר ללמוד מהחפצים‬
‫שלנו עלינו‪.‬‬
‫סוף ניסן ואייר‬
‫תיקון טיוטות‬
‫העבודה‪ ,‬הקלדה‬
‫סופית‪ ,‬רשימות‬
‫ביבליוגרפיות‬
‫עבודה בקבוצות על‬
‫ערב סיום החקר‬
‫חליפת מכתבים ביני‬
‫לתלמידים לתקון‬
‫העבודות‪.‬‬
‫סיון‬
‫חזור‬
‫העברת שיעורים לכתה‬
‫ע"י התלמידים שכתבו את‬
‫העבודות‪.‬‬
‫צילומים‪ ,‬עריכת המצגת ערב הורים באום אל המשך הפעילות בכיתה‪.‬‬
‫קנטיר‬
‫והעיתון‪.‬‬
‫הצגה‬
‫מידע כללי‬
‫בית ספר – שורשים‬
‫שם המורה – עידן קדם עטר‬
‫קבוצת יעד – כיתה ו'‬
‫תחום דעת – מדעים‬
‫מטרה לימודית‪:‬‬
‫התלמידים יבצעו תהליך חקר מלא בנושא עצמת קול‪.‬‬
‫מטרות מתחום מיומנויות למידה‪/‬חשיבה‬
‫חיזק מיומנויות הלמידה‪/‬החשיבה‪ :‬שאילת שאלות‪ ,‬השוואה‬
‫השערות‪ ,‬תכנון תהליך ניסוי ומעקב‪ ,‬איסוף נתונים הסקת מסקנות‪,‬‬
‫מטרות מתחום מאפייני החשיבה והחקר‬
‫בחירה‪,‬‬
‫אחריות‪,‬‬
‫למידה קבוצתית‬
‫מגוון מרחבים – כיתתי‪ ,‬חוץ כיתתי‬
‫החצנת ידע‬
‫מטרה חברתית‪-‬ערכית‪-‬חווייתית‬
‫מציאת פתרון לבעיה שהועלתה על ידי התלמידים‬
‫שיתוף פעולה בין תלמידים שאינם בהכרח חברים‪.‬‬
‫הובלת תהליך חקר בלוחות זמנים קצובים‬
‫תוצר‬
‫פוסטר קבוצתי‬
‫עבודת חקר לפי הנחיה‬
‫במסגרת שעורי המדעים תחת פרויקט החקר המדעי‪ ,‬למדנו את נושא הקול דרך‬
‫תהליך חקר כיתתי בקבוצות‪ .‬חלקתי את הכיתה לקבוצות עבודה והם התחילו‬
‫משלב הסקרנות ושאילת השאלות דרך בחירת שאלה בניית נסויי אסוף תוצאות‬
‫והסקת מסקנות‪ .‬לאורך כל התהליך ליוויתי את הקבצות ואת ראשי הקבוצות‬
‫בתהליך‪ .‬כל הקבוצות בצעו את הניסויי שתכננו אבל רק קבוצה אחת הצליחה‬
‫להשלים את התהליך של הגשת עבודה ופוסטר‪ .‬הילדים הובילו את התהליך‬
‫והדינמיקה הקבוצתית הייתה מאד משמעותית‪.‬‬
‫התגובות של הילדים היו מגוונות‪ .‬חלקם אמרו שזו הדרך הכי טובה ומעניינת‬
‫ללמוד נושא‪ .‬לחלקם היה קשה לעבוד בקבוצה ולקחת אחריות על הלמידה‪ .‬לי‬
‫כמורה היה אתגר לעקוב וללוות את כל הקבוצות במקביל‪ .‬את חלקן לא הצלחתי‬
‫להעצים כמו שרציתי‪ .‬הקבוצות שלא הגיעו לתוצר היו צריכות לעשות תהליך חקר‬
‫נוסף כדי לחוות תיקון‪ ,‬אבל לא הצלחתי לעשות את זה במהלך סוף השנה‪.‬‬
‫בית הספר – שורשים‬
‫מחוז צפון‬
‫ישוב‪ -‬נטור‬
‫שאלת המחקר‬
‫חזור‬