‫?‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪,",‬‬ ‫עמיתי‪:‬‬ ‫בבית המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים‬ ‫בית‬ ‫המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫כב�ת‪-‬משפט‬ ‫משיךלענ"נים מנרל"ם‬ ‫משפחית נסגע‬ ‫בשבתו‪ ,‬נפען‬ ‫"""? ‪,‬‬ ‫פ וס‬ ‫*‬ ‫עת�מ ‪4923-12-14‬‬ ‫סוג עניץ ‪ :‬מכרזים‬ ‫נ‪.‬‬ ‫^^‬ ‫תאיץ� פתיחה� ‪02‬דצמב‪2014 -,‬‬ ‫ימת חיסייי ‪ :‬פתחז לציבוי‬ ‫ג‪ .‬עמותת עוצמה� פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש ע‪.‬ר‪580339745 .‬‬ ‫‪ .2‬עמותת לשמ"ה ‪ -‬עמותה לשילוב מתמודדים והחלמה בבריאות הגפש‪-‬‬ ‫ע‪.‬ר‪580462927 .‬‬ ‫‪ ,3‬אנוש ‪ -‬העמותה הישראלית לבריאות הנפש ע‪.‬ר‪580019800 .‬‬ ‫‪ .4‬עמותת פורום היזמים הוסטלים בבריאות הנפש ע‪.‬ר‪580392769 .‬‬ ‫‪ .5‬עמותת רעות לבריאות נפש קהילתית ‪ -‬ע‪.‬ר‪580273209 .‬‬ ‫‪ .6‬א‪.‬ב שיקום נתניה )‪ (1997‬בע"מ ח‪.‬פ‪512499567 .‬‬ ‫‪ .7‬שלו ובניו בע"מ ח‪.‬פ‪511121014 .‬‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫‪,- . . .‬‬ ‫‪ .8‬ש‪.‬מ‪.‬ש‪.‬א שירותים בע"מ ח‪.‬פ ‪513022285‬‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫מת המשפט המחוזי‬ ‫‪ .9‬ק‪.‬ט‪.‬ב קהילה טיפולית בריאה בע"מ ח‪.‬פ‪512378357 .‬‬ ‫ב י^ ם‬ ‫‪ .10‬גשר לקהילה‪ -‬שירותי דיור בע"מ ח‪.‬פ‪513277558 .‬‬ ‫‪-12‬‬‫‪2‬ם‬ ‫‪ .11‬גשר לקהילה ‪-‬שירותי תעסוקה בע"מ ח‪.‬פ‪513154062 .‬‬ ‫;ן‪20‬‬ ‫‪ .12‬כוכבי קהילה בע"מ ח‪.‬פ‪512915190 .‬‬ ‫נבדלי‬ ‫‪3‬ת‪2 *7‬ל ‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪ .13‬א‪.‬ג דיור רעננה בע"מ ח‪.‬פ‪513157826 .‬‬ ‫)‪(112‬‬ ‫|חתימתו‬ ‫‪ .14‬דן אבשלום‪ -‬לתועלת הציבור מלכ"ר בע"מ ח‪.‬פ‪513609784 .‬‬ ‫‪ .15‬ענבלים )א‪.‬מ‪.‬ע( בע"מ ח‪.‬פ‪512537713 .‬‬ ‫‪ .16‬הוסטל קלמן גהריה ח‪.‬פ ‪000754952‬‬ ‫‪ .17‬אחוזת רעים ע‪.‬ר‪580386894 .‬‬ ‫‪ .18‬שני בקהילה בע"מ ח‪.‬פ‪513662320 .‬‬ ‫‪ .19‬עתיד חדש לשירותי אנוש בע"מ ח‪.‬פ‪512474123 .‬‬ ‫‪ .20‬א‪.‬ג שיקום ‪ -‬בית לחיים בע"מ ח‪.‬פ‪512886821 .‬‬ ‫‪ .21‬א‪.‬ג‪ .‬שיקום בית לחיים רמלה בע"מ ח‪.‬פ‪513100057 .‬‬ ‫‪ .22‬כינרת שירותי רווחה בע"מ ח‪.‬פ‪512644873 .‬‬ ‫‪ .23‬לב הנגב שירותים בע"מ ח‪.‬פ‪512968496 .‬‬ ‫‪ .24‬בית חנה רוגן הוסטל כוללני בע"מ ח‪.‬פ‪513069435 .‬‬ ‫‪ .25‬ע‪.‬ע שני דיור ח‪.‬פ‪513152843 .‬‬ ‫‪ .26‬א‪ .‬אהרון שירותים וניהול ח‪.‬פ‪513602995 .‬‬ ‫‪ .27‬ח‪.‬צ סיעוד ורווחה בע"מ ‪055850499 -‬‬ ‫‪ .28‬נתן המרכז הישראלי לרפואה סיעודית בע"מ ‪511427635‬‬ ‫‪ .29‬הוסטל כרמיאל ח‪.‬פ‪513470831 .‬‬ ‫‪ .30‬עמותת אור לנפש ע‪.‬ר‪580406403 .‬‬ ‫‪ .31‬אומץ שירותי שיקום ח‪.‬פ‪513534453 .‬‬ ‫‪ .32‬רמת טבעון מעונות הורים בע"מ ח‪.‬פ‪510608664 .‬‬ ‫‪ .33‬סנד סיעוד נאור דיורי בע"מ ח‪.‬פ‪512937038 .‬‬ ‫‪ .34‬ג‪.‬י ‪.‬א מסגרות לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים ע‪.‬מ ‪557820552‬‬ ‫‪ .35‬המרכז הישראלי לתעסוקה נתמכת בקהילה בע"מ ח‪.‬פ‪513136150 .‬‬ ‫‪ .36‬פתרונות תעסוקה יצירתיים בע"מ ח‪.‬פ‪514024694 .‬‬ ‫‪ .37‬קבוצת שכולו טוב ע‪.‬ר‪580440055 .‬‬ ‫‪ .38‬אוליב מדיקל ניהול ואחזקות בע"מ ח‪.‬פ‪512431008 .‬‬ ‫‪ .39‬מרפא לנפש ע‪.‬ר‪580247435 .‬‬ ‫‪ .40‬מרום צפריר ניהול בע"מ ח‪.‬פ ‪513608240‬‬ ‫‪ .41‬אילנית מרכז לשיקום בע"מ ח‪.‬פ‪510729874 .‬‬ ‫‪ .42‬עמותת דרור‪ -‬העמותה לשיקום נפשי בקהילה ע‪.‬ר‪580017945 .‬‬ ‫‪ .43‬מרכז הורים נהריה בע"מ‪510941065 -‬‬ ‫‪.41(.4!1‬ב‪2/1‬י(‪241)4:1‬‬ ‫היאש‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .44‬עמותת גופית פרויקטים בקהילה ע‪.‬ר‪580327526 .‬‬ ‫‪ .45‬א‪.‬ג‪.‬ס שיקום בע"מ ח‪.‬פ‪513259440 .‬‬ ‫‪ .46‬ס‪.‬א‪.‬סראב בע"מ ח‪.‬פ ‪512155268‬‬ ‫‪ .47‬מעון סראב )‪ (1997‬בע"מ ח‪.‬פ ‪512482878‬‬ ‫‪ .48‬הוסטל הציפורן ודיור מוגן נהריה‪ -‬טייכנר מירון ושותי‪ -‬ע‪.‬מ ‪557734969‬‬ ‫‪ .49‬חברת השלום לשיקום נפגעי נפש בע"מ ח‪.‬פ ‪513446476‬‬ ‫‪ .50‬א‪.‬ג‪.‬ס שיקום בע"מ ח‪.‬פ‪513259440 .‬‬ ‫‪ .51‬קידום פרויקטים שיקומיים ב‪.‬ה‪ .‬בע"מ ח‪.‬פ ‪513295170‬‬ ‫‪ .52‬של פרוייקטים שיקומיים ח‪.‬פ ‪512641507‬‬ ‫ע"י ב"כ עוהי'ד הרצוג ‪ ,‬פוקס‪ ,‬נאמן ושותי‬ ‫מבית אסיה‪ ,‬רחוב ויצבע ‪ ,4‬תל‪-‬אביב ‪64239‬‬ ‫טל' ‪ , 03-6922020 :‬פקס' ‪03-6966464 :‬‬ ‫העותרים‬ ‫ נגד‪-‬‬‫משרד הבריאות‬ ‫ע"י פרקליטות מחוז ירושלים‬ ‫מח"ל ‪ , 7‬ת"ד ‪ 49333‬ירושלים ‪91493‬‬ ‫טל' ‪ ; 02-5419512 :‬פקס‪02-5419582 :‬‬ ‫המשיב‬ ‫עתירה מנהלית‬ ‫בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על ביטול מכרז פומבי מסי ‪ 33/2104‬לרכש שירותי שיקום‬ ‫בדיור לנכי נפש בקהילה שפורסם על‪-‬ידי משרד הבריאות )להלן‪" :‬המכרז"( ופרסום מכרז חדש התואם‬ ‫את הוראות הדין ואת השינויים המתחייבים כמפורט בעתירה זו להלן‪.‬‬ ‫לחילופין יתבקש בית המשפט הנכבד להורות למשרד הבריאות לתקן את תנאי המכרז בכל העניינים‬ ‫המנויים להלן בעתירה זו‪ ,‬אף מבלי לבטלו ‪ ,‬ולהאריך את המועד להגשת הצעות במכרז עד לזמן סביר‬ ‫לאחר הכרעה בעתירה‪.‬‬ ‫כן מתבקש בית המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכותו מכוח תקנה ‪ (5)7‬לתקנות בתי משפט לענינים‬ ‫מינהליים )סדרי דין( ‪ ,‬התשס"א‪ , 2000-‬ולקבוע דיון דחוף בעתירה במעמד הצדדים בהקדם‪.‬‬ ‫כל ההדגשות הוספו‪ ,‬אלא אם צוין אחרת‪.‬‬ ‫ואלו נימוקי העתירה‪:‬‬ ‫א‪,‬‬ ‫פתח דגר‬ ‫א‪ .1.‬על ה"מכרז" נשוא העתירה והשפעותיו הדרמטיות‬ ‫‪.1‬‬ ‫קשה להפריז בחשיבותה של העתירה הנוכחית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫ענייננו ב"מכרז'‪ /‬אשר עתיד להשפיע באופן דרמטי על חייהם של עשרות אלפי נכי הנפש במדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬ובראש ובראשונה על חייהם של למעלה מ� ‪ 12, 500‬נכי נפש המקבלים כיום שירותים‬ ‫‪3‬‬ ‫בתחום הדיור‪ .‬אס בכך לא די‪ ,‬על פי תנאיו של המכרז חלק מהם אמורים למצוא עצמם מחוץ‬ ‫להוסטלים ולדירות אשר שימשו כביתם ומרכז חייהם במשך שנים רבות‪ ,‬ורבים אחרים ייאלצו‬ ‫לעזוב את מגוריהם בהדרגה בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫אין צורך לומר כי השפעה דרמטית על נכי הנפש‪ ,‬אוכלוסיה חלשה הזכאית לתמיכה על פי חוק‪,‬‬ ‫משמעותה גס השפעה דרמטית של "המכרז" על עשרות אלפי בני משפחותיהם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫ענייננו ב"מכרז"‪ ,‬אשר עתיד להשפיע באופן דרמטי גם על חייהם של אלפי עובדים בתחום השיקום‬ ‫של נכי הנפש‪ .‬חמור מכך‪ ,‬על פי תנאיו חלק מהם אמור להיות מפוטר באופן מיידי על אף ניסיון רב‬ ‫שנים בתחום‪ ,‬ולהיות מוחלף בעובדים חסרי ניסיון‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫ענייננו ב"מכרז"‪ ,‬אשר מבקש ‪ ,‬בניגוד לחוק ותוך פגיעה בכבוד האדם ‪ ,‬לפגוע בטיפול המגיע לנכי‬ ‫הנפש על פי חוק‪ ,‬הן על ידי שלילת שירותים אשר הגורמים המקצועיים סבורים כי מגיעים להם ‪,‬‬ ‫והן על ידי קביעת תעריפים אשר לא יאפשרו לתת את השירותים הנדרשים בסטנדרטים הנדרשים‪,‬‬ ‫ויביאו בהכרח לפגיעה חמורה בשירותים אלה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫ענייננו ב"מכרז"‪ ,‬אשר פוגע באופן דרמטי בכל עשרות הגופים‪ ,‬עמותות ויזמים פרטיים‪ ,‬המספקים‬ ‫היום את השירותים לשביעות רצונם המלאה של משרד הבריאות ושל המשתקמים‪ ,‬כאשר חלק‬ ‫מגופים אלה אמורים להיסגר באופן מיידי כתוצאה מהמכרז‪ ,‬ואחרים נדונים ל"גסיסה"‬ ‫מתמשכת‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫המילה "מכרז" מעוטרת לעיל במרכאות כפולות‪ ,‬שכן אין למשתתפים אפשרות לבחור בין הגשת‬ ‫הצעה לבין אי הגשת הצעה‪ ,‬אין אפשרות להתחרות על המחיר או על רמת השירותים‪ .‬ל"מכרז"‬ ‫הזה חייבים לגשת כולם )אלא אם המסגרות בוחרות להיסגר באופן מיידי ולפטר את כל עובדיהן{‪,‬‬ ‫והן המחיר והן רמת השירות מוכתבים מראש על ידי המזמין‪ ,‬שהוא באופן פרקטי השחקן היחיד‬ ‫בשוק‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫וישאל השואל‪ ,‬אם השחקן היחיד בשוק מכריח את כולם להשתתף ומכתיב מראש הן את המחיר‬ ‫והן את איכות השירות ‪ ,‬מדוע זה יש לערוך ''מכרז"? התשובה הינה פשוטה‪ :‬מישהו במשרד ‪-‬‬ ‫הבריאות סבור כי בדרך זו יוכל להכתיב בלא הידברות ובלא תהליך אמיתי של קבלת החלטות‬ ‫מושכלת את תנאי השוק‪ ,‬ואז להימלט מביקורת שיפוטית בטענה כי יש כאן הליך של 'תחרות‬ ‫חופשית' במסגרת מכרז ‪ ,‬כזו אשר בתי המשפט ממעטים להתערב בה‪.‬‬ ‫אלא שכאשר אין ברירה אלא להשתתף‪ ,‬וכאשר הכל מוכתב מראש‪ ,‬וההשפעות הדרמטיות על כל‬ ‫השוק הן עצומות‪ ,‬זהו בדיוק המקרה בו ראוי כי בית המשפט הנכבד יבחן היטב את הדברים ויאמר‬ ‫את דברו‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫עתירה זו מוגשת על ידי עמותת עוצמה המאגדת את משפחות נכי הנפש‪/‬המשתקמיס‪ ,‬עמותת‬ ‫לשמ"ה המייצגת את צרכני סל השיקום )הס המשתקמים(‪ ,‬עמותת אנוש העמותה הישראלית‬ ‫לבריאות הנפש‪ ,‬הפועלת למען רווחתם וזכויותיהם של נכי הנפש‪ ,‬עמותת פורום היזמים המאגדת‬ ‫את ספקי השירותים בתחום‪ ,‬ונותני השירותים עצמם‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫כל העותרים ‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬הינם בפועל "בני ערובה" בידי משרד הבריאות ‪ :‬נכי הנפש אינם‬ ‫יכולים להמשיך לקבל את השירותים‪ ,‬אלא מהגופים שיגשו למכרז‪ .‬משרד הבריאות מדיר במכרז‬ ‫מראש חלק מן הספקים הקיימים‪ ,‬ולגבי יתר הספקים לא ניתנת אפשרות אמיתית שלא לגשת‬ ‫למכרז ‪ ,‬שהרי אז ימודרו מהשוק‪ ,‬לא יוכלו להמשיך להפעיל המסגרות המופעלות על ידם‪ ,‬ועמל‬ ‫חייהם יירד לטמיון‪ .‬מאידך‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬השתתפות במכרז בתנאים והתעריפים הנוכחיים‬ ‫‪4‬‬ ‫משמעה ייגזר דין מוות" איטי וממושך לספקי השירותים לנוכח ההפסדים הצפויים להם‪.‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫בנסיבות אלה‪ ,‬משרד הבריאות מנצל בחוסר תרם לב את תלותם של ספקי השירותים בו‪ ,‬את‬ ‫היותם מחויבים להשתתף במכרז על מנת להמשיך להפעיל את המסגרות הקיימות בהן השקיעו‬ ‫במשך השנים ממון רב ומאמצים אדירים‪ ,‬ואת היותם קשורים בהסכמים מחייבים עם צדדים‬ ‫שלישיים )הסכמי שכירות‪ ,‬הסכמי עבודה‪ ,‬לקיחת הלוואות מהבנקים וכר( ‪ ,‬בהסתמך על מצגי‬ ‫שווא שהוצגו להם על ידי משרד הבריאות בדבר המשך מתן השירותים‪.‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫לעתירה זו מצורפות חוות דעת של טובי המומחים‪ ,‬המסבירות כיצד פוגע המכרז בשירות המוענק‬ ‫לנכי נפש על פי חוק‪ ,‬הן מבחינה מקצועית והן מבחינת התעריפים ‪ ,‬אשר קובע המכרז ואשר אינם‬ ‫מאפשרים לתת את השירות בסטנדרטים הנדרשים בו‪.‬‬ ‫מר דוד בועז‪ ,‬לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬הכין חוות דעת כלכלית מפורטת‪,‬‬ ‫המצביעה על כשלים מהותיים בתעריפי המכרז‪ ,‬לרבות סתירה לדו"ח מקצועי של ועדת התעריפים‬ ‫של משרד הבריאות עצמו‪.‬‬ ‫ד"ר מקס לכמן‪ ,‬המלווה את החוק לשיקום נכי נפש בקהילה מראשיתו‪ ,‬וזוכה פרס זוסמן לשנת‬ ‫‪ 2014‬למצויינות בשירותים החברתיים בישראל‪ ,‬הדגיש בחוות דעתו המפורטת את הפגיעה הצפויה‬ ‫לחלק גדול מן המשתקמים בשל גריעת שירותים מסל השיקום בניגוד לחוק‪.‬‬ ‫חוות דעתו הכלכלית של הכלכלן דוד בועז מצורפת כנספח "‪ -."1‬חוות דעת מקצועית של ד"ר מקס‬ ‫לכמן מצורפת כנספח "!"‪.‬‬ ‫מסקנותיהן מלמדות‪ ,‬כי מדובר בלא פחות מאשר שערורייה ובליקוי מאורות במשרד הבריאות‪.‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫ולא למותר להוסיף‪ ,‬כי משיחות ופגישות שניהלו העותרים עם בכירי המקצוענים במשרד הבריאות‬ ‫עצמו בתחום זה בעבר‪ ,‬עולה כי אף הם סבורים כי "מכרז" זה הינו מעשה שלא יעשה מבחינה‬ ‫מקצועית‪ .‬אך בשל מגבלות הנוגעות לעדותם של עובדי מדינה לשעבר לא ניתן היה להביא חוות‬ ‫דעת גס מהם‪.‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫בנסיבות אלה‪ ,‬ולאור המפורט להלן‪ ,‬דומה כי ראוי שלא רק בית המשפט יורה למדינה לבטל את‬ ‫המכרז ‪ ,‬למצער עד שיבחנו כל הליקויים בו ויתוקנו‪ ,‬אלא שמשרד הבריאות עצמו יודיע‪ ,‬בהגינות‬ ‫הראויה‪ ,‬כי הוא עוצר לבחון את הדברים מיוזמתו‪ ,‬ומשיב למשרד הבריאות את כבודו האבוד‪.‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫יפה לענייננו פסק הדין שניתן בעת"מ ‪ 1324/08 , 2724/07‬ביחד עטרת אבות ומוסדות נוספים נגד‬ ‫מדינת ישראל )פורסם בנבו ‪) (23.5.11 ,‬להלן� "ביחד עטרת אבות"(‪ .‬באותו מקרה בית המשפט‬ ‫הביע ביקורת על חוסר סבירותם של תעריפים שנקבעו במכרז ארצי שנועד להסדיר את התחום של‬ ‫שירותי אשפוז סיעודי‪ ,‬ואשר לא כלל תחרות על מחיר‪ ,‬אלא כבענייננו הכתיב את התעריפים‪ .‬בית‬ ‫המשפט הבהיר היטב את חשיבות ההקפדה על תנאי מכרז כזה והביקורת השיפוטית עליו לנוכח‬ ‫החששות העולים ממנו מחד ואי הגשמת הרציונלים העומדים בבסיס מכרז מאידך‪ .‬כך נקבע בפסק‬ ‫הדין‪: 1‬‬ ‫"במכרז נקבע מחיר קבוע מראש על ידי המשיבה‪ .‬בתי האבות שהשתתפו במכרז לא‬ ‫התחרו ביניהם לעניין המחיר‪ .‬יש בכד כדי להגביר את החשש כי ההליך שנבחר‬ ‫ליישום ההפרטה לא יבטיח תכליות של תועלת כלכלית מירבית או הגנה על זכויות" ‪.‬‬ ‫)ערעור על פסק הדין נמחק בהסכמת הצדדים תוך שמירה על טענות ‪-‬עע"מ ‪4098/11‬‬ ‫‪5‬‬ ‫יכן �‬ ‫א‪2.‬‬ ‫"מקום בו הוחלט על הסדרת ההפרטה באופן אחיד‪ ,‬יש אפשרות וגם צורך בבחינת‬ ‫סבירות ההפרטה‪ .‬זו כאמור נבחנת על פי תוצאותיה מבחנת מילוי חובות המדינה‬ ‫כלפי תושביה‪ ,‬ובעיקר מההיבט של שמירה על הזכות לקיום בכבוד‪.‬‬ ‫בהקשר של הפרטה‪ ,‬ובכלל זה גם בענייננו‪ ,‬הביקורת השיפוטית על תנאי המכרז‬ ‫נדרשת לאור השלכותיו הציבוריות"‪.‬‬ ‫תנאי המכרז לוקים בחוסר סבירות בולט המחייג התערבות שיפוטית‬ ‫‪.16‬‬ ‫המכרז נשוא העתירה נגוע בפגמים חמורים שלא ניתן להשלים עמם‪ ,‬ועלול לגרוס נזקים אדירים‬ ‫לכל הנוגעים בדבר ‪ -‬נכי הנפש‪ ,‬המשפחות‪ ,‬ספקי השירותים והעובדים‪ ,‬ככל שתנאי המכרז ישארו‬ ‫על כנס חרף חוסר סבירותם הבולט‪ .‬המשותף לכל הפגמים הוא שהם מגלים חוסר סבירות‬ ‫קיצונית מצד המשיב‪ ,‬פגיעה בלתי מידתית בערכי יסוד‪ ,‬ואף חוסר חוקיות‪.‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫המוקד המרכזי הראשון של העתירה עוסק בחוסר הסבירות של תנאי סף שנקבעו במכרז‪ .‬באופן‬ ‫תמוה‪ ,‬לצד שלילת קיומן של חלק מהמסגרות הקיימות ללא כל הסבר‪ ,‬ודרישה לפיטורים של‬ ‫מנהלי מסגרות קיימות אשר להם ניסיון רב שנים בפועל אך לא תואר שני‪ ,‬המכרז אינו קובע‬ ‫דרישה לניסיון קודם בתחום שיקום נכי הנפש לא של המציע ולא של המנהלים המקצועיים ופותח‬ ‫שעריו להפעלת מסגרות על ידי מציעים חסרי ניסיון ומומחיות ולמנהלים מקצועיים בעלי השכלה‬ ‫לא בהכרח רלוונטית אך מחוסרי ניסיון‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד לחוות דעת מקצועיות של משרד הבריאות‬ ‫עצמו אשר בשירותים דומים ואף פחותים ברמת המקצועיות וברמת הליווי הדרושות למשתקמים‬ ‫קבע עמדה ברורה כי העדר ניסיון ספציפי בהם יביא לפגיעה בשירות‪.‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫המוקד המרכזי השני של העתירה הוא חוסר הסבירות של התעריפים הקבועים במכרז עבור מתן‬ ‫השירותים הנדרשים בו‪ .‬לאחר שועדת תעריפים שהוקמה על ידי משרד הבריאות עצמו קבעה‬ ‫תעריפים על פי סטנדרטים מסוימים‪ ,‬בחר משרד הבריאות להתעלם מדו"ח ועדת התעריפים‪ ,‬אשר‬ ‫אומנם מצורף למכרז כסוג של מס שפתיים‪ ,‬אך בפועל אין קשר בין דרישות המכרז לבין הדרישות‬ ‫שעמדו בבסיס הדו"ח‪ .‬נסיון משרד הבריאות לטעון כי הוא ערך "התאמות" לדו"ח זה ‪ ,‬אינו מגובה‬ ‫ונשלל על ידי חוות דעת כלכלית מפורטת המצורפת לעתירה זו‪ .‬התעריפים והדרישות החדשות‪ ,‬כפי‬ ‫שהם באים לידי ביטוי בנהלים החדשים‪ ,‬אינם מאפשרים לספק שירותים ברמה נאותה או בכלל‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬המכרז קבע סטנדרטים ודרישות שונים מאלו הקיימים מבלי לבצע התאמה של‬ ‫התעריפים ותקצוב של השירותים שהתווספו‪ ,‬באופן שמהווה גזר דין מוות לספקי השירותים‪ ,‬אינו‬ ‫מאפשר מתן השירותים הנדרשים ברמה ראויה ובהכרח יביא להורדת היקף ורמת השירותים ויפגע‬ ‫בנכי הנפש‪.‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫יודגש‪ ,‬כי הדרך היחידה להבין את הרצון הפתאומי של משרד הבריאות להתעלם מן הצורך‬ ‫המקצועי בניסיון קודם‪ ,‬ולאפשר גישה למכרז של גורמים שאינם מכירים את התחום‪ ,‬הוא תקוות‬ ‫משרד הבריאות כי גורמים כאלה אינם מודעים לחוסר הסבירות של התעריפים שנקבעו‪ ,‬ויגישו‬ ‫הצעותיהם מתוך בורות‪ ,‬ואז משרד הבריאות יוכל להציג מצג שווא בדבר קיומם של מציעים‬ ‫המוכנים לספק השירותים בתעריפים שנקבעו‪.‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫מוקד מרכזי שלישי של העתירה )ואשר חשוב לא פחות( ‪ ,‬הינו העובדה כי המכרז פוגע בזכויות‬ ‫היסוד של נכי הנפש הזכאים לשיקום בדיור מכוח חוק השיקום‪ ,‬ותנאי המכרז עומדים בניגוד‬ ‫לחוק זה‪ .‬תנאי המכרז עלולים ליצור טלטלה של ממש בשוק השיקום בדיור‪ ,‬להחזיר אותו שנים‬ ‫אחורה ולפגוע באוכלוסיית נכי הנפש הזכאים לשירותי שיקום בדיור‪.‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫לאור האמור לעיל ולהלן‪ ,‬בית המשפט הנכבד יתבקש לקבל העתירה וליתן הסעדים המבוקשים‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫וזאת לנוכח חוסר הסבירות החולש על מכרז זה והשלכותיו על כל הגורמים המעורבים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫התשתית העובדתית‬ ‫ב‪.1‬‬ ‫הצדדים‬ ‫‪.22‬‬ ‫העותרים הס עמותה המאגדת בני משפחות של נכי נפש הזכאים לתכנית שיקום בהתאם לחוק‬ ‫השיקום ‪ ,‬עמותה המייצגת את המשתקמים עצמם‪ ,‬עמותה הפועלת לרווחתם של נכי הנפש‪ ,‬פורום‬ ‫היזמים הוסטלים בבריאות הנפש שהיא עמותה המאגדת עשרות יזמים המפעילים כיום הוסטלים‬ ‫או דיור מוגן לנכי נפש‪ ,‬וכן שורה של יזמים ועמותות המפעילים כיום שירותי הוסטלים ודיור מוגן‬ ‫עבור משרד הבריאות‪.‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫המשיב‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬הינו המשרד הממשלתי המופקד על בריאות תושבי מדינת ישראל‪ ,‬תוך‬ ‫דאגה לארגון‪ ,‬הפעלה ואספקת שירותי מניעה‪ ,‬אבחון‪ ,‬שיקום ומחקר‪ ,‬באופן ישיר או באמצעות‬ ‫מוסדות שונים‪ .‬במסגרת סמכויותיו אחראי משרד הבריאות על אספקת שירותי שיקום בדיור לנכי‬ ‫נפש בקהילה ועל מימונם‪.‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫בחודש אוגוסט ‪ 2014‬פרסם משרד הבריאות מכרז פומבי לרכישת שירותי שיקום בדיור עבור נכי‬ ‫נפש בקהילה‪ .‬במסגרת המכרז‪ ,‬עליו נסובה עתירה זו ‪ ,‬הזמין משרד הבריאות מציעים המסוגלים‬ ‫להפעיל שירותי דיור בהתאם לדרישות המכרז‪ ,‬להציע למשרד הבריאות לרכוש מהם שירותי‬ ‫שיקום בדיור לנכי נפש בקהילה ברחבי הארץ‪ .‬המכרז מתייחס לשירותי שיקום בדיור משני סוגים‬ ‫ הוסטלים ודיור נתמך‪ .‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬המכרז שינה את הסטנדרטים והדרישות אך לא ביצע‬‫התאמה של התעריפים‪ ,‬כך שהתעריפים הקבועים במכרז עומדים בניגוד לדו"ח ועדת התעריפים‬ ‫של משרד הבריאות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬תנאי הסף שנקבעו במכרז אינם סבירים‪ .‬הכל כפי שיפורט להלן‪.‬‬ ‫ב‪2.‬‬ ‫שירותי הדיור על פי חוק שיקום נכי נפש נפש בקהילה תש"ס‪2000-‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫אוכלוסיית נכי הנפש בישראל מונה כ‪ 100,000-‬איש ומהווה הקבוצה הגדולה ביותר באוכלוסיית‬ ‫הנכים בישראל‪.‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫חוק שיקום נכי נפש בקהילה תש"ס‪") 2000 -‬חוק השיקום"( מסדיר את השירותים הניתנים לנכי‬ ‫נפש לצורך שיקומם ושילובם בקהילה‪ ,‬תוך שמירה על כבודם‪.‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫הזכאות לשירותי שיקום היא לנכי נפש שמלאו להם ‪ 18‬שנה ואשר סובלים מנכות רפואית בשל‬ ‫הפרעה נפשית‪ .‬הזכאים או מי מטעמם רשאים לפנות לוועדת שיקום אזורית הקובעת את זכאותם‬ ‫לתכנית שיקום ואת השירותים הנכללים בתכנית זו מתוך סל השיקום המופיע בתוספת לחוק‪.‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫ועדת השיקום האזורית מוסמכת לבצע שינויים בתכנית בהתאם לצורך ולחוק‪ .‬לאחר קביעת‬ ‫הזכאות וסל השיקום הפרטני‪ ,‬המשתקס רשאי לבחור בעצמו את המסגרות בהן יקבל את‬ ‫השירותים שאושרו לו על ידי הועדה מתוך רשימת הספקים המפורסמת על ידי אגף בריאות הנפש‪.‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫סל השירותים כולל שירותים בתחומי החיים השונים; תעסוקה‪ ,‬דיור‪ ,‬השלמת השכלה‪ ,‬חברה‬ ‫ופנאי‪ ,‬שירותים למשפחות‪ ,‬טיפול שיניים ותיאום טיפול‪ .‬שירותי הדיור המהווים חלק מסל‬ ‫השיקום הם הנרחבים והיקרים מבין השירותים‪.‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫מטרת שירותי הדיור התומך‪ ,‬הכלולים בסל השיקום‪ ,‬הנה לסייע לאדם לנהל חיים נורמטיביים‬ ‫משולבים בקהילה תוך שיפור המיומנויות לחיים העצמאיים של המשתקמיס‪ ,‬תוך מתן דגש על‬ ‫‪7‬‬ ‫הבחירה למשתקם בנותן השירות‪ ,‬מקום המגורים ומהות השירות תוך התחשבות ביכולותיו‬ ‫ובצרכיו‪.‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫כיוס מופעלות מאות מסגרות המספקות שירותי דיור לנכי הנפש ברחבי הארץ‪ .‬מדובר במסגרות‬ ‫הפועלות במשך שנים ארוכות )חלקן פועלות עוד משנת ‪ (!1995‬מכוח הסכמים עם משרד הבריאות‪.‬‬ ‫הנוהל לפיו פעלו הצדדים עד כה היה כי ההתקשרויות בין משרד הבריאות לספקי השירותים‬ ‫הוארכו מעת לעת במשך השנים‪ ,‬תוך התאמת הסטנדרטים והתעריפים בגין השירותים‪ ,‬וזאת‬ ‫בתיאום ובשיתוף פעולה בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫בשנים האחרונות הוציא משרד הבריאות מכרזים בתחום‪ ,‬אך אלה יצאו להקמת מסגרות חדשות‬ ‫בלבד‪ ,‬בלא פגיעה במסגרות הקיימות ובמשתקמים בהן‪ .‬יצוין כי כל המכרזים שיצאו בעבר‬ ‫להקמת מסגרות חדשות היו באותם תנאים בהם פועלות כיום המסגרות בתחום והם לא כללו‬ ‫שינוים מהותיים של תנאי המשחק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המכרז נשוא העתירה צועד בדרך בה לא הלך‬ ‫משרד הבריאות מעולם בתחום זה בכך שהוא משנה את תנאי ההפעלה של המסגרות מיסודם‬ ‫ומאלץ את כל המסגרות הקיימות לגשת למכרז החדש על מנת להמשיך לפעול בשוק‪ ,‬תוך הכתבת‬ ‫תעריפים וסטנדרטים‪ .‬האמור בהכרח יוביל לפגיעה במשתקמים‪.‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫בסל השיקום קיימים שני סוגים עיקריים של שירותי דיור‪ :‬הוסטל ודיור מוגן‪/‬נתמך‪ ,‬לסוגיהם‪.‬‬ ‫הוסטל הוא מסגרת דיור בקהילה למשתקמים הזקוקים לתמיכה וליווי ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬בעוד‬ ‫בדיור מוגן השירותים ניתנים למשתקמים ברמת עצמאות גבוהה יותר‪ ,‬הגרים בדירות )שכורות‬ ‫בדרך כלל( והזקוקים לסיוע ותמיכה בחייהם בקהילה‪ .‬נציין‪ ,‬כי במסגרת המכרז‪ ,‬משרד הבריאות‬ ‫הודיע כי בכוונתו לסגור את כל ההוסטלים תוך ‪ 4‬שנים ו לעבור למודל חדש המכונה "קהילה‬ ‫תומכת"‪ ,‬מבלי לספק התקצוב לכך וללא מתן מענה לסוגיות השונות המתעוררות כתוצאה מכך‪.‬‬ ‫ב‪ .3‬המכרז נשוא עתירה זו‬ ‫‪.34‬‬ ‫בתאריך ‪ 18‬באוגוסט ‪ 2014‬פורסם מכרז פומבי מס' ‪ 33/2014‬לרכש שירותי שיקום בדיור לנכי נפש‬ ‫בקהילה ‪ -‬הוא המכרז נשוא העתירה‪ ,‬ואשר במסגרתו פנה משרד הבריאות לקבלת הצעות לרכש‬ ‫שירותי שיקום בדיור לנכי נפש בקהילה ברחבי הארץ‪ .‬יצוין כי עיתוי פרסום המכרז ‪ ,‬בעת שרבים‬ ‫מצויים בחופשות משפחתיות ואחרים מגויסים למילואים‪ ,‬ולוחות הזמנים הקצרים שנקבעו‬ ‫במסגרת המכרז‪ ,‬תמוהים כשלעצמם‪.‬‬ ‫מסמכי המכרז מצ"ב כנספח "‪ ."3‬פניה למשרד הבריאות להארכת המועד להגשת הצעות וכן‬ ‫הודעות משרד הבריאות בדבר שינוי המועדים הקבועים במכרז מצ"ב כנספח "‪."$‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫המכרז מתייחס לשני סוגי שירותי הדיור‪ :‬הוסטל ודיור נתמך‪ .‬באשכול ההוסטלים ה'תחרות' היא‬ ‫על הפעלת מסגרת בודדת על פי רשימת המסגרות הקיימות בתוספת מסגרות חדשות‪ ,‬כאשר‬ ‫למפעילים הקיימים של המסגרות‪ ,‬שיעמדו בתנאי הסף‪ ,‬ינתן ניקוד נוסף לצורך קביעת זכייתם‬ ‫בהפעלת אותן מסגרות שהם מפעילים כיום‪ .‬באשכול הדיור הנתמך מדובר במעין מכרז לצורך‬ ‫היכללות ברשימה של מפעילי השירות במחוז‪.‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫המכרז הנו לתקופה ראשונית של ‪ 4‬שנים עם אופציה למשרד הבריאות להארכה עד לעשר שנים‪,‬‬ ‫אלא שעד סוף תקופת ההתקשרות הראשונה אמורים ההוסטלים להיסגר‪ ,‬תוך מעבר למודל של‬ ‫קהילה תומכת‪.‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫בתיאור הרקע למכרז ‪ ,‬המובא בסעיף ‪ 3‬לתנאי המכרז‪ ,‬מוסבר כי המכרז נבנה בראש ובראשונה תוך‬ ‫מחשבה על טובת המשתקמיס‪ ,‬באופן שיאפשר להם זכות בחירה מירבית בין ספקי השירותים‬ ‫‪8‬‬ ‫השונים‪ .‬עוד הודגש כי משרד הבריאות רואה לנגד עיניו חשיבות רבה לשמירת הרצף והיציבות של‬ ‫המשתקמים וכי המכרז נבנה כך שדחיית הצעה של מציע המפעיל שירות קייס והעברת משתקמים‬ ‫לשירותים חלופיים יעשה רק במקרים שבהם השירות הנוכחי אינו עונה על דרישות האיכות‬ ‫שנקבעו במכרז או שיוצע למשתקמים שירות חלופי העולה באיכותו בצורה משמעותית ביותר על‬ ‫זה שניתן להם כיום‪.‬‬ ‫אולם מתברר כי הצהרות לחוד ומעשים לחוד וכל ההצהרות הללו אינן אלא "מס שפתיים"‪ .‬הכול‬ ‫כפי שיפורט להלן‪.‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫המכרז הגדיר נהלים וסטנדרטים מפורטים וחדשים לפיהם יבוצעו השירותים‪ ,‬כאשר הסכם‬ ‫ההתקשרות המצורף למכרז קובע את התעריפים שישולמו בגין השירותים‪ .‬יודגש ‪ :‬התחרות במכרז‬ ‫בין מגישי ההצעות‪ ,‬אינה על התעריפים בגין השירותים‪ ,‬אשר נקבעו באופן חד צדדי על ידי משרד‬ ‫הבריאות ונכפים על המציעים כתנאי להשתתפותם‪ .‬התעריפים במכרז קבועים מראש‪ ,‬המציעים‬ ‫אינם נדרשים להציע תעריפים ואין במכרז תחרות על מחיר‪ ,‬ולא על הסטנדרטים של השירותים‪.‬‬ ‫‪ - .39‬כאן המקום לציין‪ ,‬כי במהלך שנת ‪ 2012‬הוקמה ועדת תעריפים במשרד הבריאות במטרה לבחון‬ ‫את תעריפי שירותי הדיור בתחום שיקום נכי נפש‪ .‬במהלך שנת ‪ 2013‬פורסם דו"ח ועדת התעריפים‬ ‫הקובע תעריפים מומלצים על בסיס הסטנדרטים שהיו בתוקף באותה עת וכן מסקנות והמלצות‬ ‫שלא כולן בוצעו‪.‬‬ ‫במצגת שפורסמה על ידי משרד הבריאות מצוין כי התעריף היומי נקבע בהתבסס על עבודת ועדת‬ ‫התעריפים המשרדית משגת ‪ 2013‬בהתאמות וקידומיס מתאימים‪ .‬בפועל‪ -‬לא התאמות ולא‬ ‫קידומים‪ ,‬אלא חוסר מחשבה וניסיון לדחוס דרישות ונהלים חדשים ללא תקצוב מתאים‪ ,‬כמפורט‬ ‫בחוות הדעת הכלכלית ובדוגמאות להלן‪.‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫המכרז כולל תנאי סף‪ .‬אלא שבאופן אבסורדי‪ ,‬תנאי הסף מדירים מן המכרז חלק מן המסגרות‬ ‫הקיימות מחד גיסא‪ ,‬ומאידך מאפשרים לגורמים חסרי ניסיון בתחום לגשת למכרז‪.‬‬ ‫ב*‬ ‫מענה משרד הבריאות לשאלות ההבהרה‬ ‫‪.41‬‬ ‫לנוכח חוסר הסבירות של תנאי המכרז והסתירה בין המטרות המוצהרות שלו לבין תנאים‬ ‫ותעריפים שנקבעו במסגרתו‪ ,‬העותרים פעלו למיצוי זכויותיהם במסגרת שאלות ההבהרה במכרז‪.‬‬ ‫העותרים פנו למשרד הבריאות בשאלות הבהרה כמתחייב ובהתאם למועדים שנקבעו במכרז‪,‬‬ ‫הבהירו את חוסר הסבירות של תנאי המכרז ‪ ,‬ביקשו לקבל הבהרות והסברים לתנאים השונים‬ ‫ולחוסר הסבירות שעולה מהם‪ ,‬והכל מתוך ציפייה כי משרד הבריאות יתעשת מהתנאים וישיב‬ ‫תשובות מקצועיות ורציניות‪ ,‬תוך יישוב הסתירות בין העקרונות שקובע המכרז והסתמכותו‬ ‫המפורשת על דו"ח ועדת התעריפים‪ ,‬לבין התנאים והתעריפים שנקבעו בו בפועל‪.‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫שאלות הבהרה הוגשו במהלך חודש ספטמבר ‪ ,2014‬ועד למועד האחרון להגשת שאלות הבהרה‬ ‫שחל ביום ‪.28.09.14‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫רק כעבור ‪ 43‬ימים‪ ,‬ביום ‪ 10.11.14‬ניתנו תשובות משרד הבריאות לשאלות ההבהרה‪ ,‬ואליהן צורפו‬ ‫נהלים מקצועיים חדשים‪ ,‬הן של דיור נתמך והן של שירותי הוסטל‪/‬קהילה תומכת‪ .‬יצוין כי לנוכח‬ ‫המועד להגשת ההצעות החל ביום ‪ 11.12.14‬לעותרים לא עמד הזמן הדרוש לבדיקת כל ההשלכות‬ ‫של התשובות לשאלות ההבהרה והשינויים של הנהלים החדשים והסטנדרטים הדרושים‬ ‫במסגרתו‪ .‬לוחות הזמנים הקצרים שנקבעו במכרז שנועד לבצע מהפך בשוק מהווים כשלעצמם‬ ‫פגם ‪ ,‬המצדיק התערבות‪ .‬האמור מצטרף לעיתוי התמוה בו פורסם המכרז וללוח הזמנים המקורי‬ ‫להגשת הצעות‪ ,‬המדיפים ניחוח של ניסיון למחטף‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫נדגיש כי בעוד משרד הבריאות שמר לעצמו פרק זמן של ‪ 43‬ימיס ללימוד השאלות שהוגשו‪ ,‬הוא‬ ‫משאיר למשתתפי המכרז ‪ 30‬יום בלבד ללימוד התשובות‪ ,‬הסטנדרטים החדשים וגיבוש הצעות‬ ‫בהתאם ‪ ,‬ובשים לב שעבור רבים מהספקים מדובר במכרז ראשון אליו הם ניגשים‪.‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬התשובות שניתנו על ידי משרד הבריאות מעידות על העדר התייחסות רצינית‬ ‫ומעמיקה‪ .‬מצופה היה כי משרד הבריאות יתייחס ברצינות הראויה לשאלות וייתן מענה לסוגיות‬ ‫השונות שהועלו‪ .‬חלף זאת‪ ,‬משרד הבריאות לא התמודד באופן אמיתי עס הבעיות שהוצפו‪ ,‬העדיף‬ ‫להתחמק ממתן מעגה ופתרונות עניינים ונתן תשובות מזלזלות ולא ענייניות כגון "כך הוחלט"‬ ‫)למשל‪ -‬תשובה לשאלה מספר ‪ (525‬או "ישנם רכיבים אשר על הספק לשאת בעצמו כחלק‬ ‫מהשקעה בפעילות עתידית" )תשובה לשאלה מספר ‪.(9‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫בין השאלות שהופנו למשרד הבריאות היו כלולות גם שאלות רבות ביחס לתחשיב בבסיס קביעת‬ ‫התעריפים העומדים בלב המכרז‪ ,‬לרכיביו ולאופן התמחור‪.‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫במקום להתמודד עם השאלות‪ ,‬הודיע משרד הבריאות כי הוחלט שלא לשנות את תעריפי‬ ‫השירותים נשוא המכרז‪ .‬תגובתו הלקונית והמתחמקת של משרד הבריאות ביחס לשאלות אלה‪,‬‬ ‫כפי שהופיעה במסמך התשובות וההבהרות‪ ,‬היתה כי "עקב ריבוי השאלות בנושא התמחור"‬ ‫תיגתן "תשובה מרכזת" והיא כי "לאחר בחינת מכלול השאלות ושיקול מעמיק של כלל‬ ‫ההיבטים ל הוחלט שלא לשנות את תמחור השירותים נשוא מכרז זה"‪.‬‬ ‫ההסבר הכוללני‪ ,‬והלא מוצלח של משרד הבריאות לאי שינוי התעריפים‪ ,‬אף שהם סותרים את‬ ‫דו"ח ועדת התעריפים שעליו הוא כביכול מסתמך‪ ,‬הינו כי במכרז עצמו "פורסם נספח המפרט את‬ ‫אופן התאמת התעריפים לסטנדרטים החדשים" וכי המשרד " נהג בשקיפות בכל הנוגע לאופן‬ ‫שבו תומחר התעריף ולרכיביו" ‪ .‬דא עקא ‪ ,‬שכפי שנראה להלן וכמפורט בחוות הדעת הכלכלית‬ ‫התומכת בעתירה זו ‪ ,‬אין כל "התאמה" ואין כל "שקיפות"‪ ,‬ולא בכדי המשרד מבין כי אינו יכול‬ ‫להתמודד עם ההשגות בעניין זה באופן פרטני ‪.‬‬ ‫ועוד הוסיף משרד הבריאות וקבע בתשובתו הכוללנית‪ ,‬כי "תמחור אינו שווה ערך ליצירת תעריף‬ ‫שמשמעותו תשלום ‪ 0057‬פלוס וביסוד רבות מהשאלות לגבי התמחור מסתתרת ‪,‬כנראה ‪,‬הנחת‬ ‫יסוד שגויה שכזו‪ ".‬אלא שמשרד הבריאות‪ ,‬אשר הציג בתשובתו את השקיפות כ"ערך" נמנע כמובן‬ ‫מלפרט מהי הדרך האלטרנטיבית לפיה נקבעו התעריפים נשוא המכרז‪ ,‬שלא על בסיס עלויות‬ ‫השירות כביכול‪ .‬שהרי‪ ,‬אס כך נהג משרד הבריאות במכרז ‪ ,‬הרי שעשה זו בדרך הסותרת את דו"ח‬ ‫ועדת התעריפים‪ ,‬אשר העלויות הנדרשות למתן השירותים היו בבסיסו‪.‬‬ ‫תשובה כוללנית זו‪ ,‬מסתיימת ב"מסקנה" לפיה "גם לו היינו מקבלים את מכלול הטענות שעלו‬ ‫בשאלות המציעים ‪ ,‬אין מדובר בחריגה שהיא מעבר לשולית בתעריף השירות לעומת המוצג‬ ‫במכרז"‪ .‬אלא שמשרד הבריאות‪ ,‬הפועל כזכור לאור ערך השקיפות‪ ,‬אינו מגלה כמובן מהי החריגה‬ ‫"השולית" לדעתו‪ ,‬ומדוע‪ ,‬גם אס החריגה היא "שולית"‪ ,‬אין מקום לתקנה באם הטענות מוצדקות‪.‬‬ ‫דומה ‪ ,‬כי התשובה הכוללנית כולה אינה אלא גיבוב של "משפטי מחץ" פסוודו כלכליים‪ ,‬שנועדו‬ ‫לייצר פסאדה חיצונית של רצינות מדומה‪ ,‬שתחתיה מסתתרת חוסר סבירות וחוסר רצינות‪ ,‬שלא‬ ‫לומר יותר מכך‪.‬‬ ‫העתק מסמכי התשובות וההבהרות שהתקבלו מצ"ב כנספח "‪."5‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫גם התשובות שניתנו ביתר הנושאים מעידות על חופזה והעדר רצינות מספקת‪ ,‬הנלמדים‬ ‫מהתשובות החלקיות שניתנו‪ ,‬התעלמות מהיבטים חשובים ומהותיים עליהם נשאל משרד‬ ‫‪10‬‬ ‫הבריאות להיווצרותן של סתירות שונות‪ ,‬הכל כמפורט להלן‪.‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫במכרז שנועד לבצע הסדרה עתידית של כל השוק ובעל השלכות דרמטיות על כל הנוגעים בדבר לא‬ ‫ניתן להתחמק מהתייחסות תוך מתן תשובות לקוניות של "אין שינוי בתנאי המכרז'‪ /‬כפי שנעשה‬ ‫כאן‪ .‬יש לבחון הדברים לעומקם‪ ,‬על כל ההשלכות הכרוכות בכך‪ .‬משעה שמשרד הבריאות כשל‬ ‫מלעשות כן‪ ,‬ולנוכח חוסר הסבירות של תנאי המכרז ושל הליך המכרז כפי שנעשה‪ ,‬מתחייבת‬ ‫המסקנה כי יש לבטל את מכרז‪.‬‬ ‫תנאי הסף במכרז חורגים ממתחם הסבירות‬ ‫ג‪1.‬‬ ‫תנאי הסף הנוגע למנהלים מקצועיים מדיר מנהלים טובים ומנוסים ועלול להוביל לפיטוריהם‬ ‫ומעדיף על פניהם מנהלים חסרי ניסיוו רלוונטי למכרז זה‬ ‫‪.50‬‬ ‫במסגרות הקיימות מועסקים כיום עשרות מנהלים מקצועיים בעלי מומחיות וניסיון רב שנים‪,‬‬ ‫אשר אושרו כולם על ידי משרד הבריאות ועברו קורסים והכשרות במשרד הבריאות‪ .‬אך בשנה‬ ‫האחרונה המנהלים המקצועיים זומנו ושודלו להשתתף )בתשלום( בקורס ייחודי להכשרת מנהלים‬ ‫מקצועיים שנערך על ידי משרד הבריאות‪ .‬איש לא רמז אז שבתוך זמן קצר חלק מהמנהלים הללו‬ ‫לא יוכלו להמשיך בתפקידם‪.‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫לנוכח תנאי הסף החדשים שנקבעו במכרז‪ ,‬כפי שיפורטו להלן‪ ,‬המנהלים הללו ימצאו עצמם בתוך‬ ‫זמן קצר מחוסרי עבודה ותחתם יועסקו מנהלים חדשים מחוסרי ניסיון רלוונטי‪ .‬מעבר לפגיעה‬ ‫בחופש העיסוק של מפעילי המסגרות ושל המנהלים המקצועיים שהסתמכו על אישורם על ידי‬ ‫משרד הבריאות והנחיות משרד הבריאות‪ ,‬הדרישות החדשות בהכרח יפגעו בטובת המשתקמים‪.‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫תנאי הסף הקבוע בסעיף ‪ 7.3.2‬לתנאי המכרז קובע דרישות השכלה בהן על המנהל המקצועי‬ ‫המוצע לעמוד‪ ,‬ואשר מהוות תוספת חדשה אשר עד כה לא נדרשה מהמנהלים המקצועיים‬ ‫הקיימים‪ ,‬וכאשר לא ניתן להבין מדוע משרד הבריאות האמון על בית הספר לשיקום אינו יכול‬ ‫להסמיך את המנהלים ברמה הדרושה בעצמו‪.‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫בהתאם לתנאי המכרז‪ ,‬המנהל המקצועי נדרש לעמוד באחת משש החלופות המפורטות בסעיפים‬ ‫‪ .7.4.2.1-1 7.3.2.1‬שלוש מהחלופות דורשות כי המנהל המקצועי יהיה בעל תואר שני ‪ ,‬חלופה אחרת‬ ‫דורשת כי יהיה פסיכולוג קליני או שיקומי שגם הוא כידוע נדרש להיות בעל תואר שני ‪ ,‬ולחילופין‬ ‫המנהל המקצועי יכול להיות קרימינולוג קליני או אחות מוסמכת בעלת תואר ראשון בסיעוד‬ ‫ובנוסף קורס על בסיסי בבריאות הנפש או תואר שני לפחות‪.‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬דרישת הסף למנהל מקצועי הושתה גם על ספקי שירות קטנים‪ ,‬אשר עד כה לא נדרשו‬ ‫למינוי מנהל מקצועי‪.‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫לעומת הדרישה החדשה לקיומם של תארים מתקדמים ‪ ,‬אשר לא נדרשה עד כה‪ ,‬מבחינת הניסיון‬ ‫הנדרש מהמנהלים המקצועיים המוצעים‪ ,‬המנהלים המוצעים לא נדרשים להיות בעלי ניסיון‬ ‫בעבודה במסגרות לנכי נפש )אך ניסיון של המנהלים המקצועיים בעבודה כאמור רק מעניק‬ ‫למפעילי המסגרות ניקוד איכות(‪ .‬תחת זאת‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ 7.3.2.2‬לתנאי המכרז ‪ ,‬נדרש ניסיון‬ ‫במסגרות העוסקות במתן שירות רפואי ו‪/‬או שיקומי ו‪/‬או גריאטרי ו‪/‬או שירות אחר הכולל דיור‬ ‫לאנשים עם מוגבלויות )שאינן בהכרח נפשיות(‪.‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫היינו‪ ,‬המנהלים המקצועיים אינם נדרשים להיות בעלי ניסיון בתחום הרלוונטי ומבחינת עורך‬ ‫המכרז אין כל מניעה שמנהל מקצועי יהיה מחוסר כל ניסיון בעבודה עם נכי נפש ודי בכך שיהיה‬ ‫‪11‬‬ ‫בעל ניסיון במתן שירות רפואי או גריאטרי‪ ,‬שאין לו קשר למכרז דנן‪.‬‬ ‫‪.57‬‬ ‫כאמור ‪ ,‬בצד העדר הדרישה לניסיון ספציפי‪ ,‬התווספה דרישת השכלה במסגרתה נדרשים המנהלים‬ ‫המקצועיים להיות בעלי השכלה שאין לה רלוונטיות לשירותים נשוא המכרז כגון תואר שני כלשהו‬ ‫לאחות מוסמכת‪ .‬היש אבסורד גדול מזה? משרד הבריאות מוותר על מנהלים מקצועיים ותיקים‬ ‫ומנוסים שהוכשרו ואושרו על ידי משרד הבריאות ובעלי מומחיות בתחום המכרז ומציב דרישות‬ ‫שבינן לבין השירותים נשוא המכרז אין כל קשר‪ .‬יוצא‪ ,‬שקרימינולוג קליני עומד בדרישות הסף‬ ‫לטיפול בנכי נפש‪ ,‬ומנהל נוכחי בעל נסיון של שנים בניהול הוסטל של נכי נפש אינו עומד בדרישות‪,‬‬ ‫לא ניתן להציג אותו לצורך עמידה בתנאי הסף ולכן דינו פיטורים‪.‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫ויובהר ‪ :‬אין מדובר בדרישה שתחול רק על מנהלים מקצועיים שיועסקו במסגרות חדשות ‪ ,‬אלא‬ ‫בהוצאתם של מנהלים מקצועיים טובים ומנוסים העובדים במשך שנים )לעיתים עשור ויותר(‬ ‫במסגרות קיימות והשארתם מחוסרי עבודה‪ ,‬תוך פגיעה כפולה במנהלים עצמם ובמסגרות‬ ‫הקיימות והמשתקמים המשויכים אליהן‪ .‬מפעילי המסגרות מצידם ייאלצו לפטר את המנהלים‬ ‫הקיימים ולשכור מנהלים חדשים בעלי השכלה אך חסרי ניסיון‪ ,‬ובשים לב לקושי הקייס בכך‬ ‫הנובע מההיצע המוגבל של המנהלים העומדים בדרישות ההשכלה ובעלויות הנלוות לכך‪.‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫יודגש � מדובר על חלק גדול מהמנהלים המועסקים במסגרות הקיימות כיום אשר אינם עומדים‬ ‫בדרישת ההשכלה ובהתאם לתנאי המכרז לא יוכלו להמשיך בעבודתם‪ .‬חלק מהמנהלים שהקדישו‬ ‫חייהם לעבודה עם נכי הנפש וראו בכך שליחות וייעוד אינם בגילאים צעירים וקייס ספק רב אם‬ ‫יוכלו להתחיל כעת בקריירה חדשה‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬בסופו של יום המדינה תישא בעול הנגזר מכך‬ ‫שהעובדים הללו‪ ,‬שגס כך המשכורות שקיבלו אינן מן הגבוהות‪ ,‬יהפכו בעצמם לנתמכים‪.‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫למשרד הבריאות אין כל הסבר לדרישה מכבידה זו ולהקרבת הניסיון על מזבח ההשכלה‪ .‬מדובר‬ ‫בדרישה לא מובנת ולא סבירה‪ ,‬שלא בכדי משרד הבריאות מתקשה לעמוד מאחוריה ולהסבירה‪.‬‬ ‫על כך מלמדת גם הסתירה הקיימת בין תנאי המכרז ודרישותיו לבין הנוהל אשר דווקא מחייב‬ ‫ניסיון ספציפי של המנהלים )עמ' ‪ 36‬נספח ה' לנוהל שירותי הוסטל‪/‬קהילה תומכת החדש‪:‬‬ ‫בדרישות התפקיד של המנהל המקצועי זה נדרש להיות "בעל ניסיון של ‪ 5‬שנים לפחות במערכת‬ ‫בריאות הנפש ו‪/‬או שיקום בקהילה"(‪ .‬לסתירה זו אין הסבר ולא ניתן ליישבה והדרך היחידה‬ ‫להסבירה היא באופן החפוז בו נקבעו תנאי המכרז וניתנו התשובות לשאלות ההבהרה במכרז‪,‬‬ ‫מבלי להבין לעומקם של דברים את המשמעויות הנגזרות מכך‪.‬‬ ‫יודגש‪ ,‬כי מעבר לכל האמור לעיל‪ ,‬אין אפשרות סבירה למצוא בזמן כה קצר מספיק עובדים‬ ‫שיחליפו את המנהלים הקיימים ויעמדו בדרישות הסף‪ .‬לפיכך‪ ,‬חלק מן המציעים לא יוכלו לעמוד‬ ‫בתנאי הסף‪ ,‬או שיאלצו לנקוט בשיטות שונות ומשונות על מנת להראות כי כביכול התקשרו עם‬ ‫מנהלים שכביכול עומדים בתנאי הסף‪.‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫משרד הבריאות יכול היה לדרוש כי המנהלים המקצועיים הקיימים ישלימו השכלה מתקדמת‬ ‫רלוונטית בתוך פרק זמן סביר )ותוך העמדת המימון הנדרש(‪ ,‬אולם דרישה כאמור אינה יכולה‬ ‫להיעשות בדרך של קביעת תנאי סף‪ .‬אין כל סבירות בהדחתו של מנהל מוערך ובעל ניסיון לטובת‬ ‫מי שאינו בעל ניסיון‪ ,‬לצורך עמידה בתנאי סף מכביד ומיותר‪.‬‬ ‫רק לצורך המחשה‪ ,‬מופנה בית המשפט הנכבד לאחת משאלות ההבהרה )שאלה מס' ‪ (172‬ולתשובה‬ ‫המקוממת של משרד הבריאות ‪:‬‬ ‫" ‪...‬למציע מנהל המועסק על ידו במהלך ‪ 12‬השנים האחרונות כמנהל מקצועי של‬ ‫הוסטל באזור ירושלים‪ .‬למנהל זה תואר ראשון בעבודה סוציאלית‪ ,‬בעל ‪ 30‬שנות וותק‬ ‫‪/‬‬ ‫בתחום בריאות הגפש כולל ‪ 13‬שנים בתחוס השיקום‪ ...‬אגו מבקשים לשגות את‬ ‫דרישת הסף ‪ 7.3.2.1.2‬כך שעובד בעל תואר ראשון בעבודה סוציאלית עם נסיע מתאים‬ ‫בתחום יוכל לעמוד בדרישות הסף או לחילופין‪ ,‬לאשר באופן חריג את העסקתם של‬ ‫מנהלים פעילים במערכת‪ ,‬להם תואר ראשון בעבודה סוציאלית ונסיון רב בתחום כמי‬ ‫שעומדים בדרישות הסף"‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫לכך ניתנה התשובה הלאקונית כי "אין שינוי בתנאי הסף"‪.‬‬ ‫ג‪2.‬‬ ‫העדר דרישה לניסיון של המציע בתחום המכרז ‪.‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫כפי שיפורט להלן‪ ,‬המכרז קובע תנאי סף בלתי סבירים להשתתפות בו‪ ,‬אשר מונעים השתתפותם‬ ‫של ספקים המפעילים מסגרות קיימות וראויות בעלי ניסיון והתמחות‪ ,‬ומאידך מאפשרים‬ ‫השתתפות לגורמים מחוסרי ‪-‬הניסיון הרלוונטי‪.‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫תנאי הסף קבועים בסעיף ‪ 7‬לתנאי המכרז והם כוללים תנאי סף מינהליים ומקצועיים‪ ,‬כאשר תנאי‬ ‫הסף המקצועיים כוללים תנאי סף למציע‪ ,‬תנאי סף למנהל המקצועי ותנאי סף למבנה‪ ,‬בחלוקה‬ ‫לאשכול הוסטל ולאשכול דיור נתמך‪.‬‬ ‫‪.64‬‬ ‫סעיף ‪ 7.3.1‬קובע כי על המציע באשכול הוסטל להיות " בעל ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות‪,‬‬ ‫במהלך שבע השנים המסתיימות במועד הגשת ההצעות‪ ,‬במתן שירות לפחות במסגרת אחת‪,‬‬ ‫הכולל דיור ללפחות ‪ 27‬אנשים בממוצע תפוסה שנתי )שהיינו‪ ,‬ממוצע התפוסה בשישים חודשים‬ ‫לפחות(‪ ,‬שהוא שירות רפואי ו‪/‬או שיקומי ו‪/‬או גריאטרי ו‪/‬או שירות אחר הכולל דיור לאנשים עם‬ ‫מוגבלויות )גופניות ו‪/‬או נפשיות ו‪/‬או שכליות(‪ ,‬כל האמור עם צוות רב מקצועי הכולל רופאים ו‪/‬או‬ ‫אחים ו‪/‬או פסיכולוגים ו‪/‬או עובדים סוציאלים ו‪/‬או מרפאים בעיסוק ו‪/‬או מדריכים בעיסוק‪,‬‬ ‫בהיקף של ‪ 7‬משרות שנתיות לפחות )במשך חמש שנים לפחות("‪.‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫דרישת הניסיון מהמציע באשכול דיור נתמך אינה שונה באופן מהותי‪ ,‬למעט הדרישה שהשירות‬ ‫ניתן בביתם של המשתקמים‪.‬‬ ‫‪.66‬‬ ‫הפלא ופלא‪ ,‬המכרז אינו קובע כל דרישה לניסיון ספציפי במתן השירותים נשוא המכרז‪ -‬שירותי‬ ‫שיקום בדיור לנכי נפש‪ .‬על פי תנאי המכרז‪ ,‬די בכך שלמציע ניסיון בהפעלת מסגרת כלשהי הכוללת‬ ‫דיור‪ ,‬למתן שירות רפואי או שיקומי או גריאטרי אי שירות אחר הכולל דיור לאנשים עם‬ ‫מוגבלויות שאינם בהכרח נכי נפש‪.‬‬ ‫‪.67‬‬ ‫העדר הדרישה לניסיון בתחוס הספציפי עומד בסתירה למכרזים אחרים של משרד הבריאות‪ ,‬שם‬ ‫התעקש המשרד על ניסיון במתן השירותים הספציפיים הניתנים במכרז‪ ,‬ולא הסתפק בניסיון‬ ‫במתן שירותים דומים‪ ,‬גם אם מדובר בנסיון בשירות המצוי במדרג גבוה יותר‪.‬‬ ‫‪.68‬‬ ‫כך‪ ,‬במכרז פומבי ‪ 28/2013‬שפורסם על ידי משרד הבריאות להפעלת שירותי חונכות בתחום‬ ‫בריאות הנפש‪ ,‬ודרש ניסיון בשירותי חונכות או שירות דומה‪ ,‬הובהר כי לא ניתן היה להסתמך‬ ‫אפילו על ניסיון בשירותי הוסטל או דיור מוגן לצורך עמידה בתנאי הסף של ניסיון קודם‪ ,‬וזאת‬ ‫למרות שהגופים המספקים שירותי דיור מוגן והוסטלים סיפקו כחלק משירות זה גם שירותי‬ ‫חונכות לאלפי נכי נפש‪ .‬משרד הבריאות הבהיר כי המכרז עוסק באספקת שירותי חונכות ולכן‬ ‫הדרישה לניסיון באספקת שירותי חונכות הכרחית‪ .‬שם הוגשה עתירה כנגד תנאי הסף שנקבע‪,‬‬ ‫אולם העותרים שם משכו את העתירה לאחר שניתנה חוות דעת מקצועית של משרד הבריאות‬ ‫לפיה קיימת חשיבות לניסיון בתחום הספציפי של חונכות לנכי נפש‪ .‬החלטת ועדת המכרזים מיום‬ ‫‪ 6.10.13‬וחוות הדעת עליה התבססה מצי'ב כנספח "‪, "6‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪.69‬‬ ‫לא יכול להתקיים כל הסבר לגיטימי מדוע במכרז להפעלת שירותי חונכות לנכי נפש עומד משרד‬ ‫הבריאות בדווקנות על הדרישה לניסיון קודם במתן השירות הספציפי של חונכות ואילו במכרז‬ ‫לשירות בדרגת מומחיות גבוהה יותר של שיקום בדיור לנכי נפש בקהילה ‪ -‬אשר עומד להשפיע‬ ‫ולשנות באופן מהותי את כל שירותי השיקום בארץ ‪ -‬אין דרישה לניסיון רלוונטי במתן השירותים‬ ‫נשוא המכרז‪ .‬לשיטתו של משרד הבריאות עצמו במכרזים קודמים ובחוות דעת שלו עצמו‪ ,‬מדובר‬ ‫בפגיעה קשה במשתקמיס‪.‬‬ ‫‪.70‬‬ ‫מכרז החונכות אינו הדוגמא היחידה לדרישת קיומו של ניסיון ספציפי עם האוכלוסייה הרלוונטית‬ ‫למכרז‪ .‬גס במכרזים קודמים לפתיחת הוסטלים חדשים עמד משרד הבריאות על דרישה לנסיון‬ ‫בתחום הספציפי‪ .‬כך גס נוהגים משרדי ממשלה אחרים כאשר מדובר בטיפול באנשים עם צרכים‬ ‫מיוחדים‪ .‬כך למשל‪ ,‬במכרז ‪ 209-2014‬שפורסם לאחרונה על ידי משרד הרווחה להפעלת מסגרת‬ ‫חוץ ביתית לטיפול באנשים בוגרים עם שילוב של התנהגויות נדרש כחלק מתנאי הסף ניסיון‬ ‫ספציפי במתן השירותים נשוא המכרז ‪ ,‬וכך גם במכרזים נוספים‪ .‬העמודים הרלוונטיים מתנאי‬ ‫המכרזים הללו מצ"ב כנספח "‪."7‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫על רקע האמור‪ ,‬לא ניתן להבין איך יתכן שרק במכרז נשוא העתירה אין חשיבות לניסיון רלוונטי‬ ‫בתחום נשוא המכרז ואין דרישה לניסיון עם אוכלוסיית נכי הנפש להם נועדו השירותים במכרז‪.‬‬ ‫הסיבה היחידה שניתן להעלות על הדעת לאופן בו משרד הבריאות שינה את עורו היא הרצון מצידו‬ ‫לקבלת הצעות מצד גופים חדשים שאינם מפעילים כיוס מסגרות קיימות בתחום הרלוונטי ועל כן‬ ‫אלו לא יהיו מודעים לחוסר הסבירות של התעריפים הקבועים במכרז ויסכימו להציע שירותיהם‬ ‫בתעריפים הללו‪ ,‬חרף חוסר הסבירות שלהם‪ .‬כך יוכל משרד הבריאות להראות כי יש מי שמוכן‬ ‫לספק השירותים בתעריפים המוצעים‪ .‬אחרת‪ ,‬אין כל דרך להסביר את העדרה של דרישה לניסיון‬ ‫בתחום המכרז‪.‬‬ ‫‪.72‬‬ ‫גודל האבסורד מתגלה בניקוד האיכות הקבוע במכרז ‪ -‬במקום להציב קריטריונים רלוונטיים‪,‬‬ ‫מירב הניקוד ניתן על "כתיבת תוכנית"‪ ,‬כאשר באשכול דיור מוגן ‪ 1000/0‬מניקוד האיכות ניתן בגין‬ ‫ג‪3,‬‬ ‫תנאי המכרז מציבים דרישות שרירותיות וגורפות באופן המדיר מהמכרז מסגרות קיימות‬ ‫טובות וראויות‬ ‫‪.73‬‬ ‫ראינו כי כאשר היה מקום לקבוע דרישת ניסיון בתחום הספציפי של המכרז‪ ,‬משרד הבריאות ויתר‬ ‫על דרישת הניסיון ופתח את המכרז להשתתפות של גורמים מחוסרי ניסיון‪ ,‬גם במחיר פגיעה‬ ‫במשתקמיס‪.‬‬ ‫‪.74‬‬ ‫מאידך‪ ,‬תנאי המכרז שנקבעו חוסמים השתתפותם של מפעילי מסגרות קיימות מנוסות וטובות‬ ‫ומדירים אותם מהשוק ללא כל הסבר‪ .‬מדובר בעיקר במפעילי מסגרות קטנות ואיכותיות וחלקן‬ ‫אף ייחודיות מבחינת סוג השירות המסופק בהן שפעלו בעשור האחרון אם לא למעלה מכך ואשר‬ ‫אינם עומדים בקריטריונים החדשים שנקבעו כתנאי סף במכרז‪ ,‬כגון מחזור כספי ותפוסה‬ ‫ממוצעת ‪ ,‬כפי שנקבעו‪ .‬מדובר במסגרות חשובות המספקות שירות מיטבי במשך שנים‪.‬‬ ‫‪.75‬‬ ‫קביעת תנאי סף שאינן מתאימים למסגרות קיימות וטובות‪ ,‬עומדת בסתירה לעיקרון שנקבע‬ ‫במפורש במכרז והוא אי סגירתן של המסגרות הקיימות ושמירה על רצף טיפולי עבור המשתקמים‪.‬‬ ‫מעיקרון זה מצופה היה כי יגזרו קריטריונים ותבוצע התאמה שיאפשרו למסגרות הראויות‬ ‫הפועלות כיום להמשיך לפעול‪ ,‬בשים לב לגודלן של המסגרות הקיימות ולקיומן של מאפיינים‬ ‫ייחודים למסגרות בתחומי נישה‪ .‬להלן תינתנה מספר דוגמאות בנושא זה‪.‬‬ ‫"כתיבת תוכנית"‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪.76‬‬ ‫עמותת נופית המפעילה הוסטל שיקומי לבעלי הפרעות אכילה‪ ,‬אינה עומדת בתנאי הסף הדורש‬ ‫הפעלת מסגרת בעלת ממוצע תפוסה שנתי של ‪ 27‬אנשים‪.‬‬ ‫מדובר בהוסטל שהוקם בגיבוי בית חולים תל השומר וביטוח לאומי‪ ,‬ואחרי שהוכיח עצמו במשך‬ ‫שלוש שנות ניסיון עבר לפיקוח משרד הבריאות‪ .‬כיוס‪ ,‬בחלוף שמונה שנים‪ ,‬אין מחלוקת שמדובר‬ ‫בסיפור הצלחה‪ .‬עמותת נופית הקימה עוד ב‪ 1997 -‬את המרפאה לטיפול בהפרעות אכילה שהייתה‬ ‫המרפאה הראשונה בארץ שפעלה בתוך הקהילה והביאה את הניסיון רב השנים והמומחיות‬ ‫שצברה בהפעלת המרפאה להפעלת ההוסטל‪.‬‬ ‫יוסבר כי הפרעת אכילה היא נישה יחידה וייחודית המאגדת בתוכה טיפול נפשי ורפואי עם מספר‬ ‫דיסציפלינות‪ ,‬כאשר כמות המטופלים בהפרעות אכילה אינו עומד בקנה אחד עם כמות‬ ‫המשתקמיס בהוסטלים ובדיור מוגן‪/‬נתמך מסוגים אחרים‪ ,‬בהיותו מאכלס ‪ 14‬צעירות‪ ,‬כך שאין‬ ‫מקום להחיל לגבי מסגרת ייחודית זו תנאי סף הדורש ממוצע תפוסה שנתי של ‪ 27‬איש‪.‬‬ ‫בנסיבות אלה ‪ ,‬הדעת אינה סובלת שההוסטל המופעל בהצלחה‪ ,‬במסירות ובמקצועיות על ידי‬ ‫עמותת נופית שהייתה החלוצה בתחום הפרעות אכילה והיא בעלת ניסיון עשיר ומומחיות רבה‪,‬‬ ‫יילקח ממנה ויימסר ליזם חדש מחוסר ניסיון בשל דרישה שרירותית ובלתי סבירה בנוגע לתפוסה‬ ‫הממוצעת‪.‬‬ ‫לאור האמור לעיל‪ ,‬יש לשנות את תנאי הסף לגבי כמות המשתקמים בהוסטל ולמספר שנות‬ ‫הניסיון הנדרשות בהפעלת מסגרת דיור כך שהוא לא יקבע באופן שרירותי בלא להבחין בין‬ ‫מסגרות יחודיות שונות או מסגרות קיימות ומוצלחות‪ ,‬גם אם קטנות בהיקפן מתנאי הסף שנדרש‬ ‫במכרז‪.‬‬ ‫‪.77‬‬ ‫כדי להמחיש את השרירותיות שבקביעת תנאי המכרז בכללותם והשלכותיהם הרות הגורל על‬ ‫מפעילי המסגרות הקטנות‪/‬ייחודיות והמשתקמים נציין‪ ,‬למשל‪ ,‬את ש ‪.‬מ‪.‬ש‪.‬א שירותים בע" מ‬ ‫המספקת שירותי דיור מוגן במגזר הבדואי‪ ,‬רהט והפזורה‪ .‬מצ"ב כנספח "‪ "$‬פניית הספק למשרד‬ ‫הבריאות‪ ,‬המפרטת את הקשיים הייחודיים לו‪ ,‬כגון קשיי ניידות של הצוות המטפל בעיקר לאור‬ ‫היעדר תשתית באזור ומאפיינים מיוחדים של האוכלוסייה המטופלת‪.‬‬ ‫לנוכח קשיים ייחודיים מסוג זה‪ ,‬בהם נתקלים גם גופים אחרים הפועלים באיזורי פריפריה‬ ‫נרחבים‪ ,‬ולנוכח העדר התייחסות הולמת למסגרות ייחודיות כגון דא‪ ,‬תיווצר אפליה בין‬ ‫המשתקמים במסגרות בערי המרכז לבין המשתקמים המצויים בישובי פריפריה‪.‬‬ ‫‪.78‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מכרז‪ ,‬אשר מבקש בהינף יד לקבוע את כל המסגרות בארץ לכל סוגי המשתקמים ובכל הנסיבות‪,‬‬ ‫אינו יכול להסתפק בקביעת תנאים אחידים בהתעלם מכך שישנן גם מסגרות יחודייות‪ ,‬אשר‬ ‫תנאים כאלה לא יאפשרו להן להשתתף במכרז‪ .‬זאת בעוד חוק השיקום לנכי נפש בקהילה ניסה‬ ‫לתת מענה ספציפי יותר לאוכלוסיות מיוחדות וקבע דרגות ליווי שונות ל"בודדים" ‪.‬‬ ‫חוסר סבירות בולט של התעריפים במכרז ופגיעתם בזכויות יסוד‬ ‫ד‪1.‬‬ ‫התעריפים עומדים בניגוד לדו"ח ועדת התעריפים של משרד הבריאות‬ ‫‪.79‬‬ ‫משרד הבריאות‪ ,‬שספג בעבר ביקורת נוקבת מבית המשפט על יציאה למכרז הקובע את התעריפים‬ ‫לשוק שלם ללא חוות דעת כלכלית מפורטת‪" ,‬הפנים" את הלקחים‪ ,‬ועל כן הוא מסתמך במכרז דנן‬ ‫לכאורה על דו"ח ועדת תעריפים של משרד הבריאות‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.80‬‬ ‫בפועל ניתן ללמוד על חוסההסבירות של התעריפים ‪.‬למכרז לאור הסתירה הברורה בין התעריפים‬ ‫במכרז לבין דו"ח ועדת התעריפים‪ ,‬אשר התבסס על סטנדרטים קודמים כפי שהיו באותה עת‬ ‫שנערך הדו"ח‪.‬‬ ‫‪.81‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬החלה לפעול ועדת תעריפים של משרד הבריאות במטרה לבחון את תעריפי שירותי‬ ‫הדיור בתחום שיקום נכי נפש‪ .‬בסיכום עבודת הועדה בוצע תמחור המשקלל את מכלול עלויות‬ ‫הפעלת שירותי הוסטלים ודיור מוגן כפי שהוגדרו בנהלי השירות של אגף בריאות הנפש במשרד‬ ‫הבריאות‪ ,‬היינו הועדה נתנה המלצותיה על בסיס הסטנדרטים שהיו בתוקף נכון לאותה עת‪.‬‬ ‫האמור מובהר במסמך הבהרות של משרד הבריאות מיום ‪ 10.10.13‬שם צוין בסעיף ‪" :3‬תמחור‬ ‫התעריפים המפורט בדוח הוועדה מהווה הערכת עלות לאספקת שירותי הדיור בשיקום בהתאם‬ ‫לסטנדרטים הנדרשים והמפורטים בהסכם ההתקשרות בין הצדדים‪ ,‬והממשיכים לחייב את‬ ‫הספקים‪ .‬זאת‪ ,‬מלבד שינויים קלים המפורטים בדוח הוועדה ובכללם שינוי בתקינה עבור‬ ‫המקצועות פסיכיאטר וכן תקן תזונאית כאמור בסעיף ‪ 5‬להלן" ‪.‬‬ ‫‪.82‬‬ ‫ועדת התעריפים היתה מודעת עוד אז כי התעריפים המומלצים ד'אז אינם מהווים מענה מלא‬ ‫לדרישות‪ .‬זאת נלמד מסעיף ‪ 7‬למסמך ההבהרות הקובע כי "נושאים שהוצגו בפני ועדת התעריפים‬ ‫ולטענת הספקים לא קיבלו משקל ראוי במסקנות הועדה יידונו בין הצדדים לקראת מועד חידוש‬ ‫ההסכמים"‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬לא זו בלבד שאותם נושאים לא נידונו אלא שכמפורט לעיל משרד הבריאות יצא במכרז‬ ‫נשוא העתירה חלף חידוש ההסכמים‪ ,‬תוך שהתעריפים במכרז אינם מתיישבים עם התעריפים‬ ‫שהומלצו על ידי ועדת התעריפים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬במסגרת הליך ההבהרות הובהר על ידי עורך המכרז‬ ‫כי הגישה שעמדה בבסיס עבודת ועדת התעריפים )של הערכת עלויות כוללת( אינה מקובלת על‬ ‫כותבי המכרז‪.‬‬ ‫דו"ח ועדת התעריפים מחודש ספטמבר ‪ ,2013‬מכתב משרד הבריאות שיצא לספקי השירות ביום‬ ‫‪ 8.9.13‬תחת הכותרת "יישום מסקנות וועדת התעריפים לעניין שירותי הדיור בשיקום נכי נפש"‬ ‫ומסמך הבהרות מיום ‪ 10.10.13‬מצ"ב כנספח "‪ ."9‬למותר לציין כי במכרז עצמו שמפנה לדו"ח‬ ‫ועדת התעריפים נעלמה ההחלטה שמתקנת את התעריפים‪.‬‬ ‫‪.83‬‬ ‫תמחור השירותים על ידי ועדת התעריפים נעשה על ידה בהתאם לנוהל מסי ‪ 80.001‬לשירותי‬ ‫הוסטל ולנוהל מס' ‪ 80.002‬לשירותי דיור מוגן ‪ ,2‬כאשר הנהלים שהיו בתוקף באותה עת הם הנהלים‬ ‫משנת ‪) 2009‬מהדורות מס' ‪ .(2-3‬הנהלים על פיהם פעלה ועדה התעריפים מצ"ב כנספח "‪."10‬‬ ‫‪.84‬‬ ‫במסגרת המכרז פורסמו מהדורות חדשות של הנהלים הרלוונטיים‪ ,‬המשנות לחלוטין את‬ ‫הדרישות והסטנדרטים במתן השירותים‪ .‬הנהלים החדשים אף עברו שינויים ועדכונים במסגרת‬ ‫הנוסח המעודכן שפורסם במסמך ההבהרות )מהדורה ‪ - 4‬תאריך תוקף ‪ .(1.1.15‬הנהלים החדשים‬ ‫מצ"ב כנספח "‪ ."11‬מכל מקום‪ ,‬הנהלים החדשים לא עמדו כלל לנגד עיניה של ועדת התעריפים‪.‬‬ ‫‪.85‬‬ ‫מדובר בדרישות חדשות שהתווספו וכלל לא תומחרו ו‪/‬או תומחרו באופן חלקי במכרז‪ ,‬כך שהן אינן‬ ‫מכוסות ‪ ,‬וכן בהעלאת הסטנדרטים מבלי לבצע עדכון והתאמה של התעריפים‪ .‬הפערים בין‬ ‫הסטנדרט הקודם עליו התבססה ועדת התעריפים לבין הסטנדרט הנוכחי לא תומחרו על ידי ועדת‬ ‫התעריפים ואינם מתומחרים במכרז‪ .‬כך משרד הבריאות מבין כי עליו להתבסס על ועדת‬ ‫התעריפים והוא גם מציין זאת במפורש במכרז‪ ,‬אך בפועל המכרז אינו מתבסס על המלצות ועדת‬ ‫‪2‬‬ ‫ר� עמוד ‪ 13‬לדו"ה ועדה התעריפים‬ ‫‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫התעריפים אלא סוטה מהן באופן מהותי‪.‬‬ ‫‪.86‬‬ ‫בחוות הדעת הכלכלית המצורפת לעתירה )נספח "‪ "1‬לעיל( עומד הכלכלן דוד בועז על חוסר‬ ‫הסבירות של התעריפים שנקבעו במכרז וחוסר ההתאמה בינם לבין התעריפים שנקבעו על ידי‬ ‫ועדת התעריפים‪ .‬רק מפאת קוצר הזמן לא פורטו בחוות הדעת הכלכלית דוגמאות נוספות‪ ,‬אך‬ ‫קיימות רבות כאלה‪.‬‬ ‫‪.87‬‬ ‫להלן נמחיש הפערים באמצעות מספר דוגמאות =‬ ‫‪.88‬‬ ‫הפרשי שכר דירה‪:‬‬ ‫ספקי השירות הם אלה שנושאים בתשלום דמי השכירות עבור ההוסטלים‪ .‬אין בבסיס התעריפים‬ ‫כל החזר עבור דמי השכירות‪ .‬הספקים אמורים לגבות מן המשתקמים את השתתפות משרד‬ ‫השיכון בשכר דירה וכן סכום השתתפות מסוים של המשתקם עצמו‪ .‬הסכומים האמורים מוגבלים‬ ‫ועל כן במקרים רבים אינם מספיקים לכסות את דמי השכירות‪.‬‬ ‫ועדת התעריפים היתה מודעת לקיומה של בעיה תקציבית בעניין שכר הדירה המשולם והמליצה‬ ‫לפעול לפתרונה‪ .‬אך לא רק שהמכרז אינו נותן מענה לבעיה הקיימת‪ ,‬הבעיה אף מוחרפת‬ ‫משמעותית במסגרת המכרז‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬ ‫דרישה להגדלת מספר החדרים‪ :‬בעוד שנושא עלות שכר הדירה מטריד את המשק הישראי כולו‬ ‫ונמצא בלב השיח הציבורי‪ ,‬משרד הבריאות בחר לא להתייחס לעלות שכר הדירה בפועל ובה בעת‬ ‫להשית על הספקים דרישה להגדלה משמעותית של מספר החדרים על מנת שלמספר רב יותר של‬ ‫משתקמים יהיה חדר נפרד‪ .‬המשמעות הברורה היא גידול בשטח המושכר ובדמי השכירות‪.‬‬ ‫במסגרת שאלה ‪ 535‬נשאל משרד הבריאות על תמחור הדרישה והשיב כי " השכירות אינה חלק‬ ‫מהתמורה והמשתקם משלם את השכירות‪ /'...‬בהתעלם מההגבלה על המחיר אשר ניתן לגבות‬ ‫מהמשתקס‪ .‬מדובר בדרישה נוספת שנופלת על כתפי הספקים ללא כיסוי‪.‬‬ ‫השארת הסכומים עבור שכירת מבנים בעינם‪ ,‬תוך הוספת דרישות מבחינת תוספת חדרים‬ ‫לבודדים‪ ,‬תביא בהכרח לירידה באיכות המבנים ובמיקומם ותוביל להדרת המשתקמיס אל שולי‬ ‫הערים ואל הפריפריה במקרה הטוב או לסגירת מסגרות שיקום והפסקת מתן השירות במקרה‬ ‫הסביר יותר‪ .‬מובן מאליו כי לא ניתן יהיה לשכור באותו הסכום מבנים גדולים יותר‪.‬‬ ‫‪.89‬‬ ‫נושא הפרשי שכר הדירה ממחיש היטב את היחס של משרד הבריאות אל ספקי השירות כ"בני‬ ‫ערובה" ‪ ,‬שהרי המסגרות הקיימות כבר מתקיימות במבנים שנשכרו לתקופה ארוכה‪ .‬אין לספקים‬ ‫אפשרות אחרת‪ ,‬אס משרד הבריאות אינו דואג לתעריף הולם‪ ,‬לא להשלים את שכר הדירה‬ ‫מכיסם‪.‬‬ ‫‪.90‬‬ ‫סגירת הוסטלים ומעבר ל"קהילה תומכת" ‪ :‬מעבר להעדר כיסוי להפרשי שכר דירה‪ ,‬אחת‬ ‫מהבעיות המרכזיות במכרז היא הקביעה בסעיף ‪ 3.10.5‬לתנאי המכרז )וסעיף ‪ 4.13‬להסכם( שתוך‬ ‫ארבע שנים ספקים המפעילים הוסטלים ‪.‬יידרשו להסב אותם למודל של "קהילה תומכת"‪ .‬הדבר‬ ‫כרוך בעלויות הסבה של מיליוני שקלים למבנים המשמשים בהוסטלים מבלי שמשרד הבריאות‬ ‫מתכוון לשאת בעלויות הללו‪ ,‬כפי שעולה מהבהרת משרד הבריאות המצויה באותו סעיף לפיה "על‬ ‫עצם ההסבה ממודל מבני אחוד למודל מבני של קהילה תומכת‪ ,‬לא יהיה הספק זכאי לכל תמורה‬ ‫נוספת‪ . " ...‬לשם סבר האוזן עלות מעבר הוסטל אחיד לקהילה תומכת עומד על כ‪!!! ¤ 1, 200 ,000 -‬‬ ‫זאת‪ ,‬בניגוד להסכם התקשרות קודם בין משרד הבריאות לספקים‪ ,‬שם הוסכם והוצהר במפורש כי‬ ‫המעבר לקהילה תומכת יתוקצב � " ‪...‬הוסטלים המופעלים במבנה אחד או במבנים צמודים‬ ‫‪17‬‬ ‫אמורים לעבור תהליך הסבה למסגרת של יקהילה תומכת' תוד תקצוב סניר של הוצאות ההסבה‬ ‫האמורה‪ ." ...‬הסכם לדוגמא מצ"ב כנספח "‪."11‬‬ ‫ויובהר‪ :‬בעמוד ‪ 18‬לדוח ועדת התעריפים תחת הכותרת "עלויות בינוי‪/‬שיפוצים" נלקחו בחשבון‬ ‫עלות התאמת המבנה לדרישות הבינוי שהיא עלות חד פעמית של היזם במועד הקמת‪/‬שכירת‬ ‫ההוסטל ועלות שיפוצים ותחזוקת מבנה בהוסטל‪/‬דיור מוגן‪ .‬חישוב העלות בחשבון נעשה תחת‬ ‫ההנחה לפיה תקופת ההפעלה של מסגרת ממוצעת הנה ‪ 25‬שנה ‪ .‬דוח ועדת התעריפים אינו‬ ‫מתייחס ואינו כולל עלות של הסבת מבנה מהוסטל למודל של קהילה תומכת שהיא עלות‬ ‫משמעותית במיוחד הנדרשת במסגרת המכרז הנוכחי מבלי שיש בצידה כיסוי ליזם‪.‬‬ ‫הדבר מקומם עוד יותר לאור העובדה שלפני כשנה הוזמנו נציגי הספקים למשרד הבריאות כדי‬ ‫לדון במודל של קהילה תומכת ולסכם את העלויות הנדרשות לצורך כך‪ .‬לאחר שספקי השירות‬ ‫העבירו הערכת עלויות‪ ,‬גנז משרד הבריאות את התוכנית‪ .‬והנה‪ ,‬לפתע במכרז דנן נדרשים הספקים‬ ‫לשאת בעלויות הללו ללא כיסוי העלויות‪ .‬משרד הבריאות מנסה להשתמש במכרז בחוסר תום לב‬ ‫על מנת לכפות על הספקים את המעבר לקהילה תומכת‪ ,‬על אף שכאמור הוא מודע לכך שהם‬ ‫זכאים לתמורה‪.‬‬ ‫‪.91‬‬ ‫ביטול חובת הודעה מראש על עזיבה‪ :‬זאת ועוד‪ ,‬בנהלים החדשים והסטנדרטים שנקבעו‬ ‫במסגרתם שונו סעיפים בעלי משמעויות נלוות המשפיעות על ההוצאה של ספקי השירותים בדרך‬ ‫של השפעה על התפוסה‪ .‬כך למשל בעוד בהתאם להסכם הקודם היה על המשתקם ו‪/‬או‬ ‫האפוטרופוס ליתן הודעה בדבר עזיבה ‪ 30‬יום מראש‪ ,‬כאשר המשתקם נושא בתשלום עבור תקופת‬ ‫הביניים‪ ,‬כעת הוחלט להשמיט סעיף זה ולבטל את הדרישה להודעה מוקדמת‪ ,‬באופן הפוגע‬ ‫בספקים ובמשתקמים‪ .‬אם עד כה ניתנה לספק שהות של חודש לצמצום ההפסד ולאיתור דייר‬ ‫חלופי‪ ,‬מעתה הדיירים רשאים להודיע על עזיבה מיידית‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬השלמת שכר הדירה וחלק‬ ‫מההוצאות הקבועות נופלים על כתפי הספק וחלקן האחר מתחלק בין הדיירים הנותרים ומגדיל‬ ‫הוצאותיהם‪.‬‬ ‫‪.92‬‬ ‫שכר‪/‬עלויות כוח אדם‪:‬‬ ‫בעוד ועדת התעריפים הוציאה המלצותיה על פי תקני כוח אדם מסויימים‪ ,‬המכרז מחיל הוספה‬ ‫ושינויים של תקנים שאינם מתומחריס ואף מחייב את הספקים לספוג שינויים קיימים ועתידיים‬ ‫)לא ידועים( בהסכמים הקיבוציים‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬לדוגמא ‪ :‬כמפורט בחוות הדעת הכלכלית יוצא שהשכר החודשי של אחראי אבטחת איכות‬ ‫במשרה מלאה עומד על ‪ - ¤ 3,200‬שכר נמוך משכר המינימום ; התשלום בגין העסקת מנהל‬ ‫מקצועי נמוך מעלות ההעסקה בפועל‪ ,‬ועוד‪ .‬מפאת קוצר הזמן לא יכלו ספקי השירות להעריך את‬ ‫עלותן של רבות מהדרישות החדשות שהושתו על ספקי השירות‪.‬‬ ‫‪.93‬‬ ‫ביטוח‪:‬‬ ‫המכרז משנה את הדרישות הנוגעות לביטוח‪ ,‬כאשר הפער בין הדרישות שתומחרו על ידי ועדת‬ ‫התעריפים לבין הדרישות החדשות אינו מכוסה‪ .‬רכיב הביטוח תומחר על ידי ועדת התעריפים‬ ‫בעלות חודשית של ‪ .¤ 1,000‬כעת משרד הבריאות שינה את הדרישות הנוגעות לביטוח והעלה אותן‬ ‫באופן משמעותי‪ ,‬כמפורט בסעיפים ‪ 18-19‬להסכם ההתקשרות המצורף למכרז‪ .‬למרות שמדובר‬ ‫בשינויים משמעותיים שבהכרח ישפיעו על עלויות עריכת הביטוחים )כגון הוספת ביטוח רעידת‬ ‫אדמה ונזקי טבע‪ ,‬למרות שבד"כ המבנה שכור( ‪ ,‬לא בוצעה התאמה של התעריף אשר נותר בעלות‬ ‫חודשית של ‪.¤ 1,000‬‬ ‫‪.94‬‬ ‫כבאות אש‪:‬‬ ‫‪18‬‬ ‫בעניין זה נקבע סטנדרט חדש של כיבוי אש שאינו מתומחר‪ .‬מדובר בשינוי דרמטי ומשמעותי‬ ‫בהיקפו ובעלותו ‪ :‬בעוד בנוהל שעמד בפני ועדת התעריפים הדרישה היתה להתקנת מטף ביתי‬ ‫לכיבוי אש כאמור בעמ' ‪ 21‬סעיף ‪ 2.3‬לנוהל מס' ‪ ;80.001‬הדרישות המעודכנות כיום בעניין כיבוי‬ ‫אש מהוות נספח בפני עצמו הכולל פירוט מערך שלם של אמצעי כיבוי אש נדרשים לרבות מערכות‬ ‫גילוי אש ועשן‪ .‬הדרישות אינן מתוקצבות‪ ,‬כפי שניתן ללמוד בבירור ממכתבו של ד"ר גדי לובץ‬ ‫מיום ‪ 30.6.13‬ששימש בשעתו ראש האגף לבריאות הנפש‪ ,‬ואשר הבטיח "אנו נדרש לסוגיה‬ ‫התקציבית לאחר שנקבל את המידע הפרטני מכם‪ .‬שהרי לא נוכל להעריך עלויות ללא מיפוי המצב‬ ‫בהווה‪ .‬כך‪ ,‬לא התעלמתי מההיבט התקציבי"‪ .‬עמוד ‪ 21‬לנוהל ‪) 80.001‬הנוהל הקודם(‪ ,‬הנספח‬ ‫בנוהל החדש ומכתבו של ד"ר לובץ מיום ‪ 30.6.13‬מצ"ב כנספח "‪, "11‬‬ ‫אם כן‪ ,‬הגם שהיה ברור כי הדרישות החדשות הנוגעות לכיבוי אש דורשות תקצוב מתאים‪ ,‬משרד‬ ‫הבריאות לא נתן דעתו לכך במכרז שהוציא תחת ידו‪ ,‬כך שהגדלת הדרישות )לעומת הדרישה‬ ‫הבסיסית על פיה פעלה ועדת התעריפים( לא תומחרה‪.‬‬ ‫עוד יצוין כי בעוד כאשר בוצע פיילוט לבחינת החלת הסטנדרט החדש‪ ,‬הדבר נעשה בתשלום לספק‬ ‫שהשתתף בפיילוט עבור ביצוע ההתאמות שנדרשו במסגרת הפיילוט‪ ,‬כעת דורש משרד הבריאות‬ ‫ליישם את הסטנדרט בחינם ‪ -‬ללא תשלום כלשהו‪.‬‬ ‫‪.95‬‬ ‫זאת ועוד ‪ ,‬הספקים נדרשים כעת לשאת גם בעלויות מימוו לנוכח שינוי מועד התשלום מתשלום‬ ‫מראש לתשלום בדיעבד‪.‬‬ ‫‪.96‬‬ ‫תנאי בעייתי נוסף במכרז הוא דרישה לבקרה כספית‪ :‬סעיף ‪ 9.2.1‬להסכם המצורף למכרז קובע כי‬ ‫על הספק להגיש את כל המסמכים לביצוע בקרה כספית לרבות מאזן בוחן "אפילו אם יש פעילות‬ ‫פרטית של הספק"‪ ,‬כך לשון הסעיף‪ .‬מדובר בפגיעה עזה בפרטיותם של נותני השירותים וחטטנות‬ ‫בענייניהם הפרטיים שלא לצורך‪ .‬אין שוס הצדקה שלא להסתפק במסמכים הנדרשים לבחינת‬ ‫התחייבויות הספק‪ ,‬כפי שהיה עד כה‪.‬‬ ‫ד‪2.‬‬ ‫התעריפים אינם סבירים ואינם מאפשרים לספק השירותים‬ ‫‪.97‬‬ ‫די בחוסר ההתאמה בין דו"ח ועדת התעריפים לבין התעריפים שנקבעו במכרז כדי ללמוד על חוסר‬ ‫סבירותם‪.‬‬ ‫‪.98‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ובבחינת למעלה מן הצורך‪ ,‬חוות הדעת הכלכלית של הכלכלן דוד בועז אף מראה כי‬ ‫התעריפים שנקבעו אינם סבירים ואינם מאפשרים מתן השירותים‪ ,‬בהתעלמם מעלויות רבות‬ ‫נוספות‪.‬‬ ‫‪.99‬‬ ‫משמעות התעריפים שנקבעו היא 'עזר דין מוות" לספקים או לחילופין האפשרות הסבירה יותר‬ ‫כפי שניסיון העבר והשכל הישר מעידים היא פגיעה בשירות המסופק ובקהל היעד שלו‪ -‬נכי הנפש‪.‬‬ ‫‪ .100‬מדובר בהתנהלות חסרת תום לב מצד משרד הבריאות אשר בחר לצאת למכרז בהעדר תקציב‬ ‫מתאים ועל כן "דחס" שינויים חדשים לתוך תקציב קייס מבלי שתינתן התוספת התקציבית‬ ‫המתחייבת‪.‬‬ ‫‪ .101‬לכאורה מדובר בהתייעלות והוזלת השירות למשרד הבריאות‪ ,‬אך בפועל כפי שקורה במקרים‬ ‫רבים מעין אלו גם כאן החיסכון יביא בסופו של יום גם להגדלת העלויות שייפלו על כתפיהם של‬ ‫משרד הבריאות והמדינה‪ ,‬אלא שבדרך תפגע האוכלוסייה המוחלשת של נכי הנפש בישראל‬ ‫הזכאים לשירותי שיקום בדיור על פי חוק השיקום‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ .102‬המשמעות של חוסר הסבירות של התעריפים היא ירידה ברמת השירות‪ ,‬שכן מתן שירותים‬ ‫בתעריפי הפסד בלתי אפשריים עבור היזמים בהכרח יגרור חיפוש דרכים לחסוך בשירות‪ ,‬בין אס‬ ‫בהעסקת כוח אדם פחות איכותי ובין אם במתן שירות פחות איכותי ‪.‬‬ ‫‪ .103‬חשוב להבהיר‪ :‬גס אם הועלו סטנדרטים מסוימים במסגרת המכרז‪ ,‬העותרים תומכים בכך‬ ‫וסבורים כי מדובר בסטנדרטים ראויים כדי להבטיח שיקום וקיום בכבוד של נכי הנפש‪ ,‬אלא‬ ‫שקביעת דרישות בלא לתקצב אותן‪ ,‬תוך סטייה של עשרות אחוזים בין העלויות לבין הדרישות‪ ,‬לא‬ ‫תביא אלא לפגיעה קשה בנכי הנפש‪ ,‬ובזכותם לקיום בכבוד‪.‬‬ ‫‪ .104‬על חוסר הסבירות של התעריפים עמד הכלכלן דוד בועז בחוות הדעת המצורפת לתמיכה בעתירה‬ ‫זו ואשר ממנה עולה כי אם יסופקו שירותי הדיור על בסיס תעריפי המכרז ‪ ,‬עלולים הספקים להגיע‬ ‫להפסדים ניכרים ועלולה להיגרם פגיעה ממשית ברמת השירות של נכי הנפש‪.‬‬ ‫בתיקון הסטיות מדוח ועדת התעריפים ובתיקון הפגמים הרבים שנפלו בחישוב תעריפי המכרז ‪ ,‬כפי‬ ‫שנבחנו בחוות הדעת‪ ,‬עולה המסקנה כי התעריף הראוי גבוה בין כ‪ 150/0-‬לבין כ‪ 410/0-‬מתעריפי‬ ‫המכרז‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬בעוד התעריף הראוי הינו ‪ 301‬שקלים ליום לדייר בשירות מסוג "הוסטל‬ ‫תחלואה פיזית" ‪ ,‬המכרז קובע תעריף נמוך בעשרות שקלים‪ ,‬של‪ 230.35-‬בלבד‪ .‬פער מצטבר זה‪ ,‬של‬ ‫עשרות שקלים ליום לכל דייר‪ ,‬אינו ניתן לגישור‪.‬‬ ‫הנזק הכספי המצטבר לספק המהוון בשיעור התשואה הנדרשת לספקים של כ‪ , 12.5 0/0-‬לאורך‬ ‫תקופת התקשרות מקסימלית של ‪ 10‬שנים )כאמור בתנאי המכרז( ‪ ,‬נאמד על בין כ‪ 0.6-‬מלש"ח‬ ‫עבור שירות "ליווי שיקומי בבית" לבין כ‪ 67-‬מלש"ח עבור הפעלת הוסטל במבנה של קהילה‬ ‫תומכת ל‪ 60-‬דיירים‪.‬‬ ‫פערים אלה של עשרות אחוזים בתעריף היומי המוצע לעומת התעריף הנדרש‪ ,‬והפסד מצטבר של‬ ‫מיליוני שקלים לכל מסגרת לאורך תקופת ההתקשרות‪ ,‬אינם מאפשרים היתכנות כלכלית לעמידה‬ ‫בדרישות המכרז ‪ ,‬ולכן השארת פערים אלה על כנם תביא לפגיעה משמעותית בשירות לנכי הנפש‪.‬‬ ‫פערים אלה מעידים על ליקויים מתודולוגיים ואחרים בקביעת התעריפים‪ ,‬תוך הימנעות‬ ‫מהתחשבות בכל הרכיבים הרלוונטיים והחיוניים להבטחת מתן השירות ברמה הקבועה במכרז‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫תנאי המכרז מנוגדים לחוק השיקום ונועדו לעקוף אותו תוך פגיעה בזכויות נכי הנפש‬ ‫‪ .105‬הגם שניתן לסבור‪ ,‬על פניו‪ ,‬כי המכרז מרחיב את השירותים‪ ,‬באופן המטיב כביכול עם נכי הנפש‪,‬‬ ‫לא כך הם פני הדברים‪ .‬המכרז קובע רמת שירות ממוצעת אחידה באופן שיהיו משתקמים‬ ‫שהשירותים שיסופקו להם יהיו ברמה ובהיקף פחותים מהרמה שנקבעה בחוק‪ .‬בכך הלכה למעשה‬ ‫באמצעות המכרז משרד הבריאות עוקף ומשנה את חוק השיקום שלא בסמכות‪.‬‬ ‫‪ .106‬זכאות נכי הנפש לקבלת שירותי שיקום קבועה בחוק השיקום‪.‬‬ ‫‪ .107‬על פי חוק זה נכי הנפש זכאים לקבל שירותי שיקום מסל השיקום בהתאם לקביעת ועדת השיקום‬ ‫האזורית‪ .‬סל השיקום נקבע במפורש בתוספת לחוק וכולל‪ ,‬בחלק מן המקרים‪ ,‬התייחסות פרטנית‬ ‫להיקף השירותים הנדרש בכל מסגרת‪.‬‬ ‫‪ .108‬בסל השיקום קיימים שני סוגים עיקריים ושונים של שירותי דיור‪ :‬הוסטל ודיור מוגן‪/‬נתמך‪ ,‬על‬ ‫סוגיהם‪ .‬על משרד הבריאות לאפשר למשתקמים הזכאים לכך מתן כל אחד מסוגי השירותים הללו‬ ‫‪20‬‬ ‫בהתאם לקביעת ועדת השיקום האזורית‪.‬‬ ‫‪ .109‬החוק עצמו קובע בסעיף ‪ 20‬הימנו מנגנון לשינוי סל השיקום‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫"השר ‪ ,‬בהתייעצות עם שר האוצר‪ ,‬רשאי בצו להוסיף על סל השיקום המפורט בתוספת ‪ ,‬ובאישור‬ ‫ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת לגרוע ממנו"‪.‬‬ ‫‪ .110‬בנוסף‪ ,‬סעיף ‪ 4‬לחוק‪ ,‬קובע את קיומה של מועצה מייעצת לשר הבריאות‪.‬‬ ‫‪ .111‬אלא שהמכרז עוקף את חוק השיקום וקובע תנאים המנוגדים לו בלא שהתקיימה התייעצות עם‬ ‫המועצה המייעצת ובלא אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת‪ .‬לא ניתן באמצעות‬ ‫מכרז לשלול ממשתקמים שירותים להם הם זכאים על פי חוק‪ .‬כל עוד מנויים סוגי שירות‬ ‫מסויימים בסל השיקום הקבוע בחוק‪ ,‬משרד הבריאות מחויב לאפשר מתן השירות לזכאים לכך‪,‬‬ ‫ואינו יכול לבטלו‪ .‬מדובר בפגיעה במשתקמיס המנוגדת לחוק‪.‬‬ ‫‪ .112‬המכרז פשוט מתעלם מהוראות החוק ומשנה את סל השיקום בדרך של הוספת שירותים מסוימים‬ ‫וחמור יותר גריעת שירותים אחרים שלא על פי המנגנון הקבוע בחוק ובהעדר האישורים הנדרשים‪.‬‬ ‫‪ .113‬כמפורט בחוות דעתו המקצועית של ד"ר מקס לכמן )נספח "‪ "1‬לעיל(‪ ,‬עבור חלק ממשתמשי‬ ‫השירותים עלולה להיווצר חוסר התאמה בין האדם לשירות שהוא יקבל‪ .‬מתוך אלפי המשתמשים‬ ‫כיום בשירותי שיקום בדיור‪ ,‬יש סבירות גבוהה שחלק גדול יצטרכו לעבור לשירותים שאינם‬ ‫מתאימים למצבם‪ .‬חוק השיקום כולל שירותים שונים ובהם כאלו הכרוכים בטיפול אינטנסיבי‬ ‫יותר )כגון הוסטל כוללני וכגון דיור מוגן מתוגבר(‪ .‬שירותים אלה הושמטו מהמכרז‪ .‬שינוי‬ ‫ההגדרות‪ ,‬על פי ד"ר לכמן‪ ,‬אינו שינוי סמנטי‪ ,‬אלא החסרת שירות ממי שזקוק לו וזכאי לו‪.‬‬ ‫‪ .114‬ד"ר לחמן קובע כי בהחלתס של הוראות המכרז והנהלים החדשים‪ ,‬כפי שמופיעים במסמכי‬ ‫המכרז‪ ,‬יש משום פגיעה בשירות הניתן לחלק גדול מן המשתקמיס‪ .‬במצב זה‪ ,‬איכות שירותי‬ ‫השיקום שניתנים לחלק מן המשתקמיס עלול לסגת לאחור‪ ,‬תוך פגיעה משמעותית במאמצים‬ ‫הרבים שעשו כלל השותפים לתהליך מאז תחילת הפעלת שירותי השיקום‪ .‬הפגיעה נעשית במסגרת‬ ‫המכרז מבלי שהתקיימו התנאים הדרושים לכך בחוק‪ ,‬ובכך היא סותרת את זכויות המשתקמיס‬ ‫על פי החוק ועל פי תוכניות השיקום שכבר נקבעו להם‪ ,‬וכן פוגעת בתהליך השיקום‬ ‫האינדיווידואלי של כל משתקם‪.‬‬ ‫‪ .115‬אס בכל האמור לעיל לא די‪ ,‬הוסיף המכרז פגיעה נוספת במשתקמיס‪ .‬המכרז יוצר אבסורד ופוגע‬ ‫קשות במשתקמים בכך שנקבע תעריף אחד לשני המודלים המבניים הקבועים בנוהל דיור נתמך‪:‬‬ ‫המודל בו המשתקם שוכר דירה בלא סיוע ואחריות של הספק‪ ,‬והמודל בו הספק שוכר את הדירה‬ ‫עבור המשתקס‪ ,‬ואף אחראי לצייד את הדירה בהתאם לדרישות הנוהל‪ .‬ברור שבמצב כזה‪ ,‬כאשר‬ ‫האחריות לשכירת הדירה ולציוד אינה מתוקצבת כלל‪ ,‬הספקים יהיו חייבים לבחור במודל של‬ ‫העדר אחריות לשכירת הדירה‪ .‬מאחר ומשתקמים רבים אינם מסוגלים לדאוג בעצמם לשכירת‬ ‫דירה ולציידה‪ ,‬מדובר בפגיעה קשה במשתקמים‪ ,‬כאשר העול יפול למעשה על כתפי המשפחות‬ ‫הקורסות גם כך תחת הנטל )לאלה מבין המשתקמים שיש להם משפחות(‪ .‬לפיכך‪ ,‬על משרד‬ ‫הבריאות לקבוע תעריף מתאים למודל של שכירת הדירות וציודם על ידי הספק‪ ,‬אשר ישקלל את‬ ‫עלויות הספק )לרבות השלמת שכר דירה( ואת לקיחת האחריות על ידו‪ ,‬וזאת על מנת לאפשר את‬ ‫קיומו של מודל חיוני זה‪.‬‬ ‫יובהר‪ ,‬כי עד כה ספקי השירותים סייעו מבחירה ומרצונם הטוב למשתקמים בשכירת הדירות‬ ‫ותחזוקתן‪ .‬לספקי השירותים אין כל בעיה לסייע וגס לקחת אחריות על נושאים אלו‪ ,‬כפי שגם‬ ‫‪21‬‬ ‫המשתקמים והמשפחות חפצים שייעשה‪ ,‬אולם בצד הגדלת האחריות צריך להבטיח כיסוי תקציבי‬ ‫מתאים לספקים‪.‬‬ ‫‪ .116‬ועוד עניין נוסף‪ ,‬שאולי נחזה להיות שולי אך ממחיש הפגיעה במשתקמים ‪ :‬עד היום הוגדר ותומחר‬ ‫)גם בועדת התעריפים(‪ ,‬תקן מלא למנקה בהוסטל‪ .‬כיום הופחת התקן משמעותית ונקבע שהדיירים‬ ‫נדרשים לבצע את הניקיון והיזם אחראי לניקיון‪ .‬האמור מעיד על השינויים שעורך משרד הבריאות‬ ‫בהינף יד כדי לצמצם עלויות‪ ,‬מבלי לבדוק אס המשתקמים מסוגלים לבצע ניקיון בצורה ראויה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫הטיעון המשפטי‬ ‫ו‪ .1.‬תנאי המכרז פוגעים בזכויות היסוד של המשתקמים‬ ‫‪ .117‬המכרז דנא ותנאיו פגומים מן הטעם שהם מביאים לפגיעה קשה בזכויות היסוד של המשתקמים ‪-‬‬ ‫נכי הנפש‪.‬‬ ‫‪ .118‬אוכלוסיית נכי הנפש הנה אחת מהאוכלוסיות החלשות במדינת ישראל‪ .‬אוכלוסיה זו ראויה‬ ‫לשירותים איכותיים‪ ,‬מסורים ומקצועיים אשר יעניקו למשתקמים מינימום של קיום אנושי‬ ‫וישמרו על כבודם‪ ,‬וזאת בזכות ולא בחסד‪ .‬מדובר כשירותים להם זכאים המשתקמיס מכוח חוק‪,‬‬ ‫לרבות שירותי שיקום בדיור‪.‬‬ ‫‪ .119‬על מהותו של כבוד האדם‪ ,‬אשר עוגן במדינת ישראל כזכות חוקתית‪ ,‬עמד נשיא בית המשפט‬ ‫העליון‪ ,‬פרופ' א‪ .‬ברק‪ ,‬בבג"צ ‪ 6427/02‬התנועה לאיכות השלטון בישראל ני הכנסת‪ ,‬תק‪-‬על‬ ‫‪ .1559 (2)2006‬וכך קבע כבוד הנשיא בפסקה ‪ 35‬לפסק דינו ‪:‬‬ ‫"הזכות לכבוד האדם מהווה אגד של זכויות ששמירתו נדרשת כדי לקיים את‬ ‫הכבוד ‪ ...‬כבוד האדם נשען על ההכרה בשלמותו הפיזית והרוחנית של האדם‪.‬‬ ‫באנושיותו‪ ,‬בערכו כאדם‪ ,‬וכל זאת בלא קשר למידת התועלת הצומחת‬ ‫ממנו‪. "...‬‬ ‫ואולם ‪ ,‬ההליך המכרזי הנדון‪ ,‬באם יוצא מן הכוח אל הפועל כפי שהוא‪ ,‬צפוי להביא לפגיעה קשה‪,‬‬ ‫בוטה וכואבת בכבודם של המשתקמים ובזכותם לשמירה על מינימום של קיום אנושי ‪ .‬הטעם לכך‬ ‫נעוץ‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בתעריפים הנמוכים הקבועים במכרז‪ .‬עבור מתן השירותים‪ ,‬כמו גם בכך שהמכרז‬ ‫מביא לסגירת מסגרות טובות קיימות וסילוק המשתקמים מהם‪ ,‬לטובת גורמים חסרי ניסיון‪,‬‬ ‫ולחילופין‪ ,‬שילובם במסגרות שלא מתאימות לצרכיהס‪.‬‬ ‫‪ .120‬באשר לתעריפים ברי‪ ,‬כי גם אם יהיו ספקים אשר יוכלו לעמוד בתעריפים )ובכך ספק רב‪ ,‬כמבואר‬ ‫לעיל(‪ ,‬הרי שהם יאלצו לקצץ ולקצץ‪ ,‬תוך פגיעה באיכות הטיפול ותוך העסקת כוח‪-‬אדם נחות‬ ‫ובלתי מיומן‪ ,‬אשר יסכים לעבוד תמורת תנאי ההעסקה היחידים שיאפשרו מחירים נמוכים‪.‬‬ ‫‪ .121‬כבודם ואיכות חייהם של נכי נפש אינם שוק שניתן לסחור בו בחסות סיסמאות כגון התייעלות‬ ‫וחיסכון‪ .‬בתחום כה רגיש וחשוב יש לנהוג באחריות‪ ,‬ריסון ואיפוק‪ ,‬ובייחוד מצופה הדבר מן‬ ‫המדינה אשר נושאת באחריות ציבורית מן המעלה הראשונה‪ .‬תחת מרדף עיוור אחר חסכון‬ ‫במשאבים כספיים כאשר ברי כי הדבר יבוא על חשבון האינטרס הציבורי ועל חשבונם של אותם‬ ‫משתקמים‪ ,‬ראוי שתקיים המדינה את חובותיה הבסיסיות כלפיהם ‪ -‬תבטיח להם מינימום של‬ ‫קיום אנושי ותשמור על כבודם וזכויותיהם‪.‬‬ ‫‪ .122‬יפים דבריה של כב' השופטת א‪ .‬פרוקצ'יה בעע"מ ‪ 3829/04‬טויטו ואח' נ' עיריית ירושלים‪ ,‬תק‪-‬על‬ ‫י‬ ‫�‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ , 2130 (4)2004‬בפסקה ‪ 16‬לפסק הדין ‪:‬‬ ‫"אכן במשפט בישראל הולכת ומשתרשת התפיסה כי כבודו של אדם כזכות‬ ‫חוקתית אוצר בתוכו גם זכות למינימום של קיום אנושי ובכלל זה קורת גג‪ ,‬מזון‬ ‫בסיסי; וטיפול רפואי אלמנטרי ‪ ,‬וכי על המדינה חובה לדאוג לכד שרמת חייו‬ ‫אדם לא תרד מתחת לסף הנדרש לחיים בכבוד )רע"א ‪ 4905/98‬גמזו נ;‬ ‫של‬ ‫ישעיהו‪ ,‬פד"י נה)‪ ;360 (3‬בג"צ ‪ 4128/02‬אדם טבע ודין ני ראש הממשלה‪ ,‬פד"י‬ ‫נח)‪ ;503 (3‬רע"א ‪ 5368/01‬פנחס יהודה נ' ער'ד תשובה ‪ ,‬פד"י נח)‪."(214 (1‬‬ ‫‪ .123‬על היחס בין קביעת תעריפים בלתי סבירים לפגיעה בשירותים כבר עמד בית המשפט בעניין ביחד‬ ‫עטרת אבות לעיל‪ .‬שם כאמור תקפו העותרות את סבירות תעריפי יום אשפוז שנקבעו במכרז ארצי‬ ‫שפרסמו משרד הבריאות ומשרד האוצר‪ .‬בית המשפט הדגיש את החשיבות בביקורת שיפוטית על‬ ‫תנאי מכרז כזה לאור השלכותיו הציבוריות‪:‬‬ ‫"מקום בו הוחלט על הסדרת ההפרטה באופן אחיד‪ ,‬יש אפשרות וגם צורד‬ ‫בבחינת סבירות ההפרטה‪ .‬זו כאמור נבחנת על פי תוצאותיה מבחנת מילוי‬ ‫חובות המדינה כלפי תושביה‪ ,‬ובעיקר מההיבט של שמירה על הזכות לקיום‬ ‫בכבוד‪.‬‬ ‫בהקשר של הפרטה‪ ,‬ובכלל זה גם בענייננו‪ ,‬הביקורת השיפוטית על תנאי‬ ‫המכרז נדרשת לאור השלכותיו הציבוריות ‪"...‬‬ ‫‪ .124‬בית המשפט קבע בצורה ברורה כי התמורה בגין השירותים צריכה לאפשר לספק שירות המאפשר‬ ‫קיום מינימלי בכבוד ובנוסף רווח סביר לספק‪ ,‬אחרת תפגע רמת השירות ‪:‬‬ ‫" כאשר מדובר בהפרטת שירותי רווחה‪ ,‬המחיר שהמדינה משלמת לגוף הפרטי‬ ‫צריד לגלם עלות שירות המאפשר קיום מינימלי בכבוד ‪ ,‬ועלות רווח סביר לגוף‬ ‫הפרטי ספק השירות‪ .‬ככל שמרכיב הרווח לא נלקח בחשבוו במסגרת‬ ‫התעריפים שנקבעו במכרז‪ ,‬התוצאה היא שעלות הרווח תופחת בסופו של יום‬ ‫מעלות השירות שניתו למאושפז‪ ,‬והתוצאה היא פגיעה ברמת השירות‪ .‬מבחינה‬ ‫עקרונית‪ ,‬המשמעות של כך היא התנערות‪-‬המדינה מתפקידיה בטכניקה של‬ ‫החצנת עלויות לספקי השירותים ‪...‬‬ ‫נ"‪[.‬‬ ‫חובת המדינה לשאת בעלויות הרווח של הגוף הפרטי נותו השירות‪ ,‬נגזרת גם‬ ‫מדיני המכרזים‪ .‬כאמור‪ ,‬מכרזים ‪ ,‬ומכרזי הפרטה בפרט‪ ,‬אינם נבחנים רק על‬ ‫פי שיקולי יעילות כלכלית‪ ,‬אלא בראש ובראשונה הם נבחנים על פי מידת‬ ‫התאמתם למטרות חברתיות‪ .‬מחירי הפסד במכרזי הפרטה פוגעים ברמת‬ ‫השירות‪ ,‬ולכן הם קשורים קשר הדוק להפרת זכויות הציבור מקבל השירות‬ ‫וציבור העובדים‪.‬‬ ‫נ"‪[.‬‬ ‫התוצאה במקרה זה אינה סבירה שכן עולה ממנה שהתעריפים שנקבעו‬ ‫במכרז ‪ ,‬באמצעותו הסדירה המדינה את הפרטת שירותי האשפוז הסיעודי ‪.‬‬ ‫אינם מאפשרים למוסד האשפוז הפרטי המתקשר עם המדינה על בסיס‬ ‫המכרז להעניק שירותי אשפוז המספקים למאושפז קיום מינימלי בכבוד‪ ,‬וזאת‬ ‫בנוסף לרווח סביר למוסד‪.‬‬ ‫נ"‪[.‬‬ ‫בהפרטה באמצעות מיקור חוץ המדינה אינה רשאית להתנער מאחריותה‬ ‫למימון רווח סביר לגוף המופרט‪".‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ .125‬לנוכח ההשלכות כבדות המשקל על המשתקמים‪ ,‬על תנאי המכרז להבטיח לספק את עלות השירות‬ ‫בצד רווח סביר לספק‪ .‬זאת לא נעשה כאן‪ ,‬קל וחומר כאשר התעריפים שנקבעו אינם מכסים אפילו‬ ‫את עלות השירותים עצמם‪ ,‬באופן שלא ניתן להתכחש לפגיעה הצפויה למשתקמים‪.‬‬ ‫‪ .126‬הפגיעה הקשה בכבודם של המשתקמים אינה גזירה משמים‪ .‬למדינת ישראל היו מאז ומעולם‪,‬‬ ‫ועדיין יש‪ ,‬מגוון� רחב של כלים לשם הכתבת מחירים ראויים וסבירים בגין השירותים‪ .‬הפגיעה‬ ‫בכבודם של המשתקמיט אינה מחויבת המציאות‪ .‬ניתן להבטיח להם מינימום של קיום אנושי‬ ‫בכבוד בעזרת חלופות סבירות‪ ,‬ראויות ובנות ביצוע‪ .‬אין ספק כי הוצאתו של המכרז הנדון מן הכוח‬ ‫אל הפועל ‪ -‬גם אם תביא לחיסכון תקציבי מועט ‪ -‬תגרום פגיעה שלא ניתן להסכים לה בזכויות‬ ‫אדם בסיסיות‪.‬‬ ‫‪ .127‬עוד נזכיר כי גם תנאי הסף שנקבעו במכרז מסבים פגיעה חמורה למשתקמים‪ ,‬בין אם בסגירת‬ ‫מסגרות ראויות וטובות שצברו ניסיון רב ומומחיות במשך השנים‪ ,‬בין אס בפתיחת המכרז‬ ‫לספקים מחוסרי הניסיון הדרוש ; בין אם בניוד משתקמים כתוצאה מכך ופגיעה בשירותים להם‬ ‫הם זכאים על פי חוק השיקום ; ובין אם בהכנסת מנהלים מקצועיים מחוסרי ניסיון‪ .‬כל אלה‬ ‫פוגעים בשירותים הניתנים למשתקמים ובשמירה על כבודם וזכויותיהם‪.‬‬ ‫‪ .128‬לא ניתן להפריז ברגישות המטריה הנידונה של בריאות הנפש ובחומרת הפגיעה האפשרית בנכי‬ ‫הנפש הזכאים על פי חוק לקבלת סיוע כספי בשירותי הוסטלים ודיור מוגן‪ .‬גם משרד הבריאות‬ ‫מכיר בכך כי המשתקם זכאי מכוח החוק לבחור בעצמו את המסגרות כהן יקבל השירותים‬ ‫שאושרו לו בסל השיקום מתוך רשימת הספקים שעומדים באמות המידה של משרד הבריאות‬ ‫ומכיר בחשיבות העצומה של כיבוד רצונו של המשתקם להצלחת השיקום‪.‬‬ ‫‪ .129‬יציבות ורציפות השהות והטיפול של המשתקמיס במסגרת הטיפולית וההכרות האישית שלהם עם‬ ‫הצוותים המטפלים )המשמשים עבורם כמעין משפחה( עומדים בלב ובמהות של מתן שירותי‬ ‫השיקום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ניוד המשתקמים בין מסגרות שונות יטלטל ויזעזע את עולמם וחייהם ‪ .‬ואין‬ ‫כל אפשרות מעשית לכך‪ ,‬מבלי שהדבר יסב נזק בלתי הפיך‪ .‬הוצאת המשתקמים בעל כורחם‬ ‫ממסגרות הקיימות אליהן הס מורגלים והמהוות‪.‬עבורם בית לכל דבר ועניין‪ ,‬תוך רמיסת‬ ‫זכויותיהם ופגיעה בלתי הפיכה בחסרי ישע אינה עומדת במבחן הביקורת‪.‬‬ ‫ו‪2.‬‬ ‫תנאי המכרז פוגעים בחופש העיסוק של ספקי השירותים ועובדיהם‬ ‫‪ .130‬אס לא די בהשלכות הקשות של יישום המכרז על אוכלוסיית ה משתקמים‪ ,‬הרי שיישומו יביא אף‬ ‫לפגיעה קשה בזכויותיהם של ספקי השירותים ושל עובדיהם‪.‬‬ ‫הפגיעה בזכויותיהם של ספקי השירותים‪:‬‬ ‫‪ .131‬כבר הראינו‪ ,‬כי המחיר שנקבע במכרז צפוי לגרור השלכות קשות תוך גרימת נזק בלתי הפיך‪.‬‬ ‫מסגרות קיימות אינן יכולות לגשת למכרז‪ ,‬עובדים קיימים יפוטרו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬במחירי המכרז‬ ‫דנא‪ ,‬שהינם נמוכים ולא סבירים ביחס לדרישות‪ ,‬לא ניתן יהיה לספק השירותים מבלי לקרוס‪.‬‬ ‫‪ .132‬המכרז פוגע קשות‪ ,‬אס כן‪ ,‬בחופש העיסוק של ספקי השירותים‪ ,‬ובזכות הקניין שלהם ‪ ,‬וזאת‬ ‫באופן שרירותי ובלתי מידתי בכל קנה מידה‪ .‬הזכות לחופש העיסוק‪ ,‬כמו גס הזכות לקניין‪ ,‬עוגנו‬ ‫זה מכבר כזכויות יסוד חוקתיות במדינת ישראל‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בית המשפט העליון קבע זה מכבר‬ ‫כי במקום בו הרשות משמשת כצרכנית יחידה )קרי ‪ -‬מונופסון‪ ,‬כמו בענייננו( ‪ ,‬הופך חופש העיסוק‬ ‫לזכות לעיסוק‪ .‬ואלו דבריה של כבוד השופטת ד' דורנר בבג"צ ‪ 5936/97‬ר"ר לם ואחי נ; בו ציוו דל‬ ‫ואח' ‪ ,‬פ"ד נג)‪ , 673 (4‬בפסקה ‪ 5‬לפסק דינה‪:‬‬ ‫י‪_ . -‬י^‪. --‬‬ ‫?‬ ‫?י �‬ ‫‪. .‬‬ ‫•‪/‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪., '-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪24‬‬ ‫"השאלה‪ ,‬אם החלטה של רשות מהווה פגיעה בחופש העיסוק‪ ,‬צריכה להיבחן‬ ‫באופן מהותי ולא פורמלי‪ .‬פגיעה בחופש העיסוק אינה מתרחשת רק כאשר‬ ‫רשות מגבילה ישירות את?הזכות לעסוק בכל עבוד^או משלח‪-‬יד‪ ,‬למשל על�‬ ‫ידי הטלת איסור על העיסוק או דרישת רישיון‪ .‬גם שלילה בפועל של‬ ‫האפשרות לעסוק בעבודה או משלח‪-‬יד מסוימים מהווה פגיעה בחופש‬ ‫העיסוק ‪ ...‬רשות המהוה מונופול לעניין העסקתם של בעלי מקצועות או‬ ‫משלחי‪-‬יד מסוימים‪ ,‬או שהיא צרכנית יחידה של תוצרי עבודתם‪ ,‬והמטילה‬ ‫הגבלות על העסקתם או על ההיזקקות לתוצרי עבודתם‪ ,‬פוגעת בכד בחופש‬ ‫העיסוק" ‪.‬‬ ‫‪ .133‬רמיסת זכותם של ספקי השירותים להמשך העיסוק בתחומם‪ ,‬כמו גם הפגיעה בקניינם בעקבות‬ ‫ירידתן לטמיון של השקעות העתק שביצעו במשך שנים‪ ,‬הינה שרירותית‪ ,‬בלתי ראויה ‪ ,‬בלתי‬ ‫מידתית ומנוגדת לדין‪ ,‬שלא לדבר על היותה בלתי יעילה בעליל‪ .‬רמיסה זו‪ ,‬אשר נעשית ברגל‬ ‫גסה ‪ ,‬היא בעלת השלכות הרסניות על תחום השיקום בדיור ודינה בטלות‪ .‬יישום המכרז יעמיד‬ ‫את הענף בסכנת קריסה ואף עשוי לאפשר חדירת גורמים חדשים‪ ,‬בלתי מנוסים ובלתי ראויים‬ ‫לתחום‪.‬‬ ‫הפגיעה בזכויות העובדים‪:‬‬ ‫‪ .134‬גם העובדים בתחום ובעיקר המנהלים המקצועיים צפויים לספוג את אחת הפגיעות הקשות ביותר‬ ‫מיישומו של ההליך המכרזי הדורסני דנן‪.‬‬ ‫‪ .135‬הראינו לעיל את הפגיעה החמורה במנהלים המקצועיים אשר לנוכח הוספת דרישה להשכלה‪ ,‬גם‬ ‫אם לא רלוונטית‪ ,‬כתנאי סף‪ ,‬חלקם הגדול ימצא עצמו מחוסר עבודה‪ .‬עוד הראינו כי תנאי המכרז‬ ‫ובייחוד העדר כיסוי לדרישות הנוגעות לקורסים והכשרות מקצועיות של העובדים יגרמו לפגיעה‬ ‫נוספת בעובדים‪.‬‬ ‫‪ .136‬מן המורם לעיל עולה כי תנאי המכרז פוגעים בחופש העיסוק של ספקי השירותים ושל העובדים‪.‬‬ ‫‪ .137‬דומה‪ ,‬כי יש לשים סוף לקלות הבלתי נסבלת בה פוגעת המדינה בגורמים כה רבים‪ ,‬ברי‪ ,‬כי תנאי‬ ‫המכרז מביאים לתוצאות הרסניות ובלתי הפיכות ולדחיפת ענף פעיל‪ ,‬יציב ואיתן‪ ,‬על כל הפרטים‬ ‫הקשורים בו‪ ,‬אל פי תהום‪.‬‬ ‫‪ .138‬ודוק ‪ :‬יכול שתשמע הטענה מפי המדינה‪ ,‬כי זכותה לקבוע את המחיר שהיא מוכנה לשלם כאוות‬ ‫נפשה‪ ,‬ולספקים נתונה הבחירה האם להשתתף במכרז אם לאו‪ .‬אלא שלא אלו הס פני הדברים‬ ‫במקרה דנא ‪ ,‬כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬שכן מדובר במכרז שבאופן מהותי הספקים חייבים לגשת אליו על‬ ‫מנת להמשיך ולפעול בתחום‪ ,‬ומדובר בתחום אשר על פי חוק המשתקמים במסגרתו זכאים לקבל‬ ‫שירות מן המדינה ברמה מספקת‪.‬‬ ‫ו‪3.‬‬ ‫המכרז סותר הסכמים ארוכי טתח של ספקי השירות עם משרד הבריאות ומצגים שהוצגו‬ ‫להם ‪ ,‬ופוגע באינטרס ההסתמכות של העותרים להמשד מתן השירותים‬ ‫‪ .139‬עוד לוקה המכרז בפגיעה קשה באינטרס ההסתמכות של ספקי השירות‪ .‬המכרז מתעלם כליל מן‬ ‫ההסכמים השונים אשר נכרתו ביגם לבין משרד הבריאות ואשר חודשו אחת לתקופה במשד‬ ‫שנים רבות‪ ,‬ואשר על בסיסם הקימו הספקים והשביחו מסגרות של הוסטלים ודיור מוגן‬ ‫בהשקעות עתק של עשרות מיליוני שקלים‪ .‬העותרים הסתמכו על מצגי משרד הבריאות בדבר‬ ‫המשך הפעלת המסגרות ומתן השירותים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ .140‬נבהיר‪ :‬העותרים סיפקו ומספקים את השירותים נשוא המכרז מזה שנים ארוכות‪ ,‬כאשר חלק‬ ‫מהמסגרות פועלות עוד משנת ‪!1995‬‬ ‫‪ .141‬הנוהל לפיו פעלו הצדדים עד כה היה כי ההתקשרויות בין משרד הבריאות לספקי השירותים‬ ‫הוארכו מעת לעת במשך השנים‪ ,‬תוך התאמת הסטנדרטים והתעריפים‪ ,‬וזאת בתיאום ובשיתוף‬ ‫פעולה בין הצדדים‪ .‬העותרים הסתמכו על נוהל זה‪ ,‬המתבקש מאופי השירות לנכי הנפש ומדרישות‬ ‫חוק השיקום‪.‬‬ ‫‪ .142‬משרד הבריאות עצמו הביע עמדתו המפורשת כי תקופת ההפעלה של מסגרת דיור לנכי נפש צפויה‬ ‫לעמוד על כ‪ 25 -‬שנה‪ .‬כך‪ ,‬במסגרת עבודת ועדת התעריפים‪ ,‬חושבו ההשקעות הנדרשות בהתאמת‬ ‫המבנים על בסיס משך חיי הפרויקט‪ ,‬כאשר תקופת ההפעלה של מסגרת שנלקחה בחשבוו על ידי‬ ‫משרד הבריאות הנה תקופה של ‪ 25‬שנה‪ .‬בהתאם לכך גם חושבו התעריפים להחזר אותן השקעות‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬העותרים נדרשו על ידי משרד הבריאות )והסכימו( להשקיע משאבים עצומים במשך השנים‬ ‫הן להקמה והתאמה של המבנים והן לביצוע שיפוצים בעלויות גבוהות‪ ,‬והשקעות נוספות שנועדו‬ ‫לטווח ארוך‪.‬‬ ‫‪ .143‬בהסתמך על המצגים הברורים של משרד הבריאות לפיהם ההתקשרויות עימם יוארכו כמקובל‬ ‫במערך השיקום‪ ,‬הוציאו העותרים מיליוני שקלים‪ ,‬לעיתים תוך נטילת הלוואות‪ .‬העותרים אף‬ ‫קשורים בהסכמים ארוכי טווח עם צדדים שלישיים כלפיהם יש להם התחייבויות עתידיות‪ ,‬בין‬ ‫אס להמשך שכירת מבנים לטווח ארוך ובין אס להעסקת כוח אדם וצוותים מתאימים במסגרות‪.‬‬ ‫העותרים לא היו נוטלים על עצמם את ההתחייבויות שבאותם הסכמים על יסוד תנאי המכרז‬ ‫והתעריפים הבלתי סבירים המוצעים עתה‪.‬‬ ‫‪ .144‬ראוי לציין‪ ,‬כי כיום ‪ 7.5.14‬הופץ על ידי משרד הבריאות מכתב נושא תאריך ‪ 26.3.14‬המודיע על‬ ‫"סיום הסכם עבור שירותי הוסטל רגיל‪/‬לצעירים‪/‬מתוגבר‪/‬כוללני‪/‬לאנשים עם בעיות‬ ‫גופניות‪/‬קהילה תומכת במסגרת תוספת לחוק שיקום נכי נפש בקהילה התש"ס ‪ ."2000‬מכתב זה‬ ‫כלל הודעה לקונית לפיה משרד הבריאות נערך לפרסומו של מכרז מרכזי עבור השירותים הנזכרים‬ ‫וכי תוקפו של ההסכם הרלוונטי לא יוארך ויבוא לסיומו עם חתימת החוזים עם הזוכים שיבחרו‬ ‫במכרז‪ .‬ביום ‪ , 8.5.14‬נשלחה הודעה נוספת‪ ,‬לפיה "יש להוסיף לסיום הסכם גם את הדיור לכל‬ ‫סוגיו"‪.‬‬ ‫‪ .145‬לנוכח התמיהות שעלו מהודעת משרד הבריאות והמשמעויות הדרמטיות שלה‪ ,‬פנה פורום היזמים‬ ‫במכתב למשרד הבריאות‪ ,‬קבלו על ההחלטה להביא לסיומם של ההסכמים הקיימים ולפרסם‬ ‫תחתם מכרז לקבלת השירותים‪ ,‬המעמיד בסימן שאלה את המשך הפעלת המסגרות הקיימות‪.‬‬ ‫בפנייה הודגשה הפגיעה הצפויה כתוצאה מכך לכל הנוגעים בדבר ובראש ובראשונה לאלפי נכי‬ ‫הנפש ‪ ,‬וטענו כי מדובר במהלך תמוה וחמור הנעשה ללא תהליך ראוי של קבלת החלטות או הצדקה‬ ‫כלשהי ואשר לא נלקחו בחשבון ההשלכות הרות הגורל שלו‪ ,‬ובין היתר‪ ,‬טלטלה חמורה בשרותי‬ ‫בריאות הנפש בישראל‪ ,‬פגיעה חמורה ביותר באלפי נכי הנפש ובבני משפחותיהם‪ ,‬בניגוד לחוק‬ ‫ובניגוד לכל הגיון סביר‪ ,‬הוצאתם של נכי הנפש ממקום מגוריהם וניתוק הקשר עם המטפלים‬ ‫הצמודים אליהם שנים רבות והמשמשים עבורם מעין משפחה‪.‬‬ ‫הוסף והובהר שם כי מכוח חובת ההגינות וחובת תום הלב המוגברת החלה על הרשות‪ ,‬מצופה‬ ‫שמשרד הבריאות יימנע מנקיטת צעדים חד צדדיים‪ ,‬שיפגעו במשתקמים מקבלי השירותים וכן‬ ‫בספקי השירותים ובאלפי העובדים המועסקים במסגרות הקיימות‪ ,‬וחלף זאת יפעל תוך קיום‬ ‫דיאלוג ושיתוף פעולה בין נציגי היזמים לבין משרד הבריאות במטרה להגיע לתהליך מוסכם‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫העתק מכתבי משרד הבריאות‪ ,‬מכתבים שהופנו למשרד הבריאות ביום ‪ 11.5.14‬וביום ‪21.8.14‬‬ ‫מצ"ב כנספחים "‪."14‬‬ ‫‪ .146‬מכתב זה לא נענה לגופו על ידי משרד הבריאות‪ ,‬אולם תנאי המכרז שפורסמו נועדו כביכול‪ ,‬ורק‬ ‫לכאורה‪ ,‬לתת מענה לפנייה זו‪ ,‬בקובעם מתן ניקוד נוסף למסגרות קיימות במסגרת המכרז‪,‬‬ ‫והבהרה כי משרד הבריאות אינו מתכון לסגור מסגרות קיימות אלא במקרים מיוחדים‪.‬‬ ‫‪ .147‬אך כאמור לעיל‪ ,‬הצהרה זו ועדיפות זו בניקוד אינה פותרת כלל את הבעיה משעה שמכרז זה באופן‬ ‫חד צדדי כולל תנאים בלתי סבירים‪ ,‬אשר אינם מאפשרים לחלק מן הספקים הקיימים להשתתף‬ ‫בו‪ ,‬ואף קובע תעריפים שלא ניתן יהיה לספק במסגרתם שירות איכותי ומכובד‪.‬‬ ‫‪ .148‬אם העותרים ציפו כי‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬השיקולים שגוללו על ידם במכתב יילקחו בחשבון על ידי משרד‬ ‫הבריאות במכרז שיפורסם‪ ,‬כך שיפורסם מכרז הגון השומר על זכויותיהם של הנוגעים בדבר ונועד‬ ‫להטיב עם התחום הרלוונטי של שירותי שיקום בדיור לנכי נפש ועם המשתקמים עצמם‪ ,‬אזי‬ ‫ציפיותיהם נכזבו והמענה לשאלות ההבהרה שניתן כמפורט לעיל‪ ,‬הוכיח כי מטרת משרד הבריאות‬ ‫היא הפוכה למוצהר על ידו‪.‬‬ ‫‪ .149‬יישומו של המכרז ‪ ,‬אס כן‪ ,‬יגרור פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בעקרון ההסתמכות של העותרים‪,‬‬ ‫ויעמיד אותם בפני מציאות )לרבות תקציבית( שלא יוכלו לעמוד בה‪ .‬ה"בור" אשר יכרה בתקציבם‬ ‫צפוי להוביל במהרה לפגיעה במשתקמים‪ ,‬לסגירת מסגרות‪ ,‬לפיטורי עובדים ולסיכון ממשי של‬ ‫איתנותם הפיננסית של העותרים‪.‬‬ ‫‪ .150‬לעותרים נצבר במשך השנים אינטרס הסתמכות משמעותי ‪ .‬הם הקימו מסגרות‪ ,‬על כל הכרוך בכך‪,‬‬ ‫על מנת לקיים את שירותי השיקום בדיור עבור משרד הבריאות‪ .‬אין מדובר במוסדות הצריכים‬ ‫להחליט עתה אם להקים ולייסד שירותים חדשים‪ ,‬תמורת מחיר נתון‪ .‬מדובר במוסדות שמוצגת‬ ‫בפניהם ברירה קשה ‪ -‬האם לעבוד במחירי הפסד‪ ,‬או להכרית פעילות עסקית שלמה ‪ ,‬תוך ספיגת‬ ‫כל ההפסדים בגין השקעות שבוצעו בעבר‪ ,‬ותון פיטורי עשרות ומאות עובדים‪.‬‬ ‫ו‪.4.‬‬ ‫המכרז מנוגד לחוק חובת המכרזים‬ ‫‪ .151‬דיני המכרזים מחייבים את עורך מכרז לפעול בהגינות ובשוויון כלפי המשתתפים במכרז‪.‬‬ ‫‪ .152‬דא עקא ‪ ,‬ההליך המכרזי ותנאי המכרז כפי שנקבעו אינם עומדים בקנה אחד עם החובות המוטלות‬ ‫על עורך המכרז‪.‬‬ ‫‪ .153‬הראינו לעיל כי משרד הבריאות מנצל לרעה את כוחו ואת התלות בו כדי להכתיב למשתתפים‬ ‫תנאים ותעריפים בלתי סבירים‪.‬‬ ‫‪ .154‬עוד פוגע המכרז באמצעות תנאי הסף ותנאים נוספים שנקבעו במסגרתו בשוויון המהותי ‪ ,‬בין‬ ‫המציעים הפוטנציאלים‪ .‬המכרז אינו נותן התייחסות ראויה ואינו נוהג בשוויון כלפי ספקי‬ ‫שירותים קיימים המפעילים מסגרות קטנות ומסגרות ייחודיות בעלי מאפיינים ייחודים‪ ,‬כגון‬ ‫מסגרות מרוחקות ו‪/‬או מסגרות נישה עם מספר מטופלים קטן יותר‪ .‬באמצעות מה שנחזה להיות‬ ‫קביעה פורמלית של תנאים אחידים ושוויוניים כביכול‪ ,‬נפגע השוויון המהותי על ידי השוויון‬ ‫הפורמלי‪.‬‬ ‫‪ .155‬ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬בג"צ ‪ 3434/96‬ד"ר מנחם הופנונג נ' יושב‪-‬ראש הכנסת‪ ,‬פרופ' שבח וייס ‪ ,‬נ)‪057 {3‬‬ ‫)פורסם בנבו ‪� :(11.07.1996 ,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫"השוויון‪ ,‬ככל שהוא עיקרון חשוב‪ ,‬כך הוא גם מושג מורכב‪ .‬המשמעות שלו‬ ‫משתנה מהקשר להקשר‪ ...‬עם זאת‪ ,‬בכל הקשר והקשר ברור כי שוויון אינו זהות‪.‬‬ ‫לא כל הבדל פוגע בשוויון‪ .‬יש הבדלים מוצדקים שאינם פוגעים בשוויון‪ ,‬ויש אף‬ ‫הבדלים מחויבים‪ ,‬שבלעדיהם ייפגע השוויון‪ .‬השאלה אם הבדל פוגע בשוויון‬ ‫במקרה מסוים‪ ,‬תלויה בהקשר ‪ ,‬בנסיבות ובשיקולים המיוחדים לאותו מקרה‪. "".‬‬ ‫‪ .156‬עורך המכרז מחויב ליתן דעתו לכל אלה ולהתאים את תנאי המכרז כך שיהיו הוגנים עבור כל‬ ‫מפעילי המסגרות‪ ,‬תוך ביצוע התאמות והתחשבות במאפיינים מיוחדים‪ .‬אחרת ‪ ,‬עורך המכרז‬ ‫חוטא לתפקידו ופועל בניגוד לחוק חובת המכרזים‪.‬‬ ‫‪ .157‬ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬עתמ )חי'( ‪ 1*1111 111311 ?0\*'61 1,1£ 7667-04-10‬ני חברת החשמל לישראל בע"מ‬ ‫)פורסם בנבו ‪:(25.05.2010 ,‬‬ ‫"ההכרה באפשרות של קביעת תנאי סף להשתתפות במכרז אינה מאפשרת לעורן‬ ‫המכרז לקבוע תנאים להשתתפות כאוות נפשו‪ .‬בקביעת תנאי הסף עליו לבחון האם‬ ‫התנאי משרת את תכליות דיני המכרז ככללן והאם התכלית לגיטימית להצבת‬ ‫תנאים מקדמים‪ .‬מקום שאין בהצבת תנאי סף כדי לשרת תכלית לגיטימית יש‬ ‫להמגע מקביעת תנאי סף שכאלו ולאפשר הגדלה של מספר המשתתפים‪...‬‬ ‫‪ .19‬תנאי סף במכרז צריך לעמוד במבחן הענייניות‪ ...‬תנאי סף ייחשב כענייני‬ ‫מקום שיש בו לתרום להצלחת ההתקשרות ולהשגת י עדי המכרז‪.‬‬ ‫תנאי סף צריך גס להיות סביר ולשרת תחרות הוגנת בתנאי שוויון )עע"מ ‪6464/03‬‬ ‫הנ"ל(‪ .‬עוד נקבע כי תגאי סף במכרז צריך לעמוד במבחן המידתיות‪ ...‬מבחן‬ ‫המידתיות משמעו עריכת איזון בין המטרה לבין האמצעי המשמש להשגתה‪.‬‬ ‫‪ .20‬ככלל תגאי הסף במכרז נועדו ליצור סינון של המציעים והם מופנים כלפי‬ ‫הציבור כולו‪ .‬כל מי שמעוניין להשתתף במכרז צרין לעמוד באותם תנאי סף‪ .‬תנאי‬ ‫סף שעומד במבחני הענייניות‪ ,‬הסבירות והמידתיות אינו פוגע בעקרון השוויון‬ ‫ובתחרות ההוגנת בין מציעים‪ .‬לעומת זאת תנאי סף אשר מכוון למציע בודד פוגע‬ ‫בעקרון השוויון‪.‬‬ ‫פרטתי את העקרונות לקביעת תנאי סף על מנת להדגיש עד כמה יש להזהר מפני‬ ‫קביעת מחסומים בפני השתתפות של מתחרה במכרז‪ .‬עקרונות אלו חלים על אחת‬ ‫כמה וכמה כאשר מפרסם המכרז מבקש לשלול ממתחרה מסוים את האפשרות‬ ‫להשתתף במכרז‪ ,‬כפי שנעשה במקרה שבפנינו‪".‬‬ ‫‪ .158‬זאת ועוד‪ ,‬למעשה‪ ,‬הליך זה המכונה "מכרז" אינו אלא שימוש בכוחו של המונופסון להכתיב את‬ ‫תנאי השוק‪ ,‬ללא אפשרות למסגרות שלא לגשת למכרז‪ ,‬וכאשר אין תחרות בו על המחיר או על‬ ‫התנאים המוצעים‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬ברי כי גם אין מקום לאיפוק כלשהו בהתערבות בחוסר‬ ‫סבירותם של תנאי "המכרז"‪.‬‬ ‫ו‪5.‬‬ ‫על המדינה חלה חובת הגינות מוגברת‬ ‫‪ .159‬דין הוא ‪ ,‬כי על המדינה לנהוג בהגינות ובסבירות כלפי המשתתפים במכרז‪ .‬יפים לעניין זה דברי‬ ‫המלומדת שושנה גביש בספרה סוגיות בדיני מכרזים ציבוריים )‪ , (2004‬בעמ' ‪: 24‬‬ ‫"על הליכי המכרז של רשות ציבורית חלות החובות 'הציבוריות' הכלליות‬ ‫שנקבעו בפסיקת בתי המשפט אשר כוללות חובות יפוזיטיביותי של הגינות‪,‬‬ ‫יושר‪ ,‬סבירות‪ ,‬תום לב‪ ,‬שקילת כל השיקולים הענייניים וקיום כללי הצדק‬ ‫‪,‬‬ ‫‪28‬‬ ‫הטבעי וחובות ינגטיביותי של איסור הפליה‪ ,‬שרירות‪ ,‬משוא פנים‪ ,‬שקילת‬ ‫שיקולים זרים‪ ,‬והמצאות במצב של ניגוד עניינים ‪",‬‬ ‫‪ .160‬ואולם‪ ,‬בניגוד מוחלט לחובתה של המדינה בקביעת תנאי המכרז ‪ ,‬תנאיו של המכרז דנן הינס בלתי‬ ‫סבירים בעליל‪ .‬כך תנאי הסף וכך התעריפים הקבועים במכרז‪.‬‬ ‫‪ .161‬קביעת תעריפים נמוכים מביאה‪ ,‬כביכול‪ ,‬להתייעלות ולחיסכון‪ ,‬אך בפועל‪ ,‬בתחום הנדון הדבר‬ ‫צפוי לגרור השלכות קשות ואף קריסתו המוחלטת של מערך שירותי הדיור בתחום השיקום‪ ,‬תון‬ ‫גרימת נזק בלתי הפין‪.‬‬ ‫חוסר הסבירות של התעריפים‪ ,‬כמבואר בחוות הדעת המצורפת לעתירה ובדוגמאות לעיל‪ ,‬גלוי‬ ‫ובולט לעין‪.‬‬ ‫‪ .162‬האמור מקבל משנה תוקף לאור הכובעים השונים אותם חובש משרד הבריאות‪ .‬משרד הבריאות‬ ‫מהווה מונופסון בהיותו הרוכש היחיד של השירותים ומי שקובע את התמורה שישלם בגינם ‪ ,‬וכן‬ ‫משמש כרגולטור הקובע את הנהלים והסטנדרטים לאספקת השירותים‪ ,‬וכן מוסמך להתקין‬ ‫תקנות וצווים מכוח חוק השיקום )דבר שלא נעשה עד כה(‪ .‬בכך מכתיב משרד הבריאות הן את‬ ‫הדרישות והסטנדרטים והן את התעריפים לכל ספקי השירותים בתחום ‪ ,‬הנתונים כ"בני ערובה"‬ ‫בידו‪ .‬בפועל‪ ,‬משרד הבריאות בעל יכולת להשיג את אותן מטרות בדרכים שונות ובלתי פוגעניות‪,‬‬ ‫תוך ויתור על ההליך המכרזי ‪ ,‬או לכל הפחות תוך קביעת תמורה סבירה וראויה לשירותי השיקום‬ ‫בדיור שתשמור על כבודם של המשתקמים וקביעת תנאים הוגנים כלפי מפעילי המסגרות‬ ‫ועובדיהם‪.‬‬ ‫ו‪6.‬‬ ‫אי מתו זכות טיעוו‬ ‫‪ .163‬בעוד בעבר משרד הבריאות פעל תוך הידברות חלקית עם נציגי ספקי השירותים‪ ,‬לרבות בכל הנוגע‬ ‫לעבודת ועדת התעריפים‪ ,‬ההסכם המצורף למכרז נוסח באופן חד צדדי ‪ ,‬ובלא כל הידברות או מתן‬ ‫זכות טיעון של ממש למשתתפים הפוטנציאליים במכרז‪.‬‬ ‫‪ .164‬ההיגיון מחייב כי במכרז שנועד לבצע הסדרה ארוכת טווח של כל השוק שתשפיע על כל הגורמים‬ ‫הנוגעים בדבר‪ ,‬ובהם ספקי השירותים‪ ,‬לכל הפחות תינתן להם זכות טיעון לגבי הסכם‬ ‫ההתקשרות‪.‬‬ ‫‪ .165‬בהיות המכרז כלל ארצי ‪ ,‬רב שנתי ‪ ,‬ייחודי בתחומו‪ ,‬ראשוני ומורכב‪ ,‬אך ראוי היה כי יציאה‬ ‫למהלך שכזה לא תיעשה באופן חד צדדי‪ ,‬וכי יקדמו לו התייעצויות ושיתוף פעולה עם הגורמים‬ ‫הנוגעים בדבר‪.‬‬ ‫בנסיבות אלה‪ ,‬פרסום המכרז באופן חד צדדי ‪ ,‬מעבר לכך שאין בו כל היגיון‪ ,‬פוגע באופן שרירותי‬ ‫ובלתי צודק בזכויות העותרים‪ .‬כללי הגינות בסיסיים בין המדינה לבין העותרים‪ ,‬אשר כפי שבואר‬ ‫בהרחבה לעיל עשויים להיפגע באופן קשה ביותר מיישום ההליך המכרזי כתחום‪ ,‬מחייבים כי‬ ‫תישמע דעתם טרם פרסום המכרז‪ .‬זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬בלב פתוח ובנפש חפצה‪ ,‬ותוך כיבוד הידע הרב‬ ‫שבידיהם וניסיונם העשיר‪ .‬חסימה מתמדת של דיון ציבורי ‪ ,‬דווקא על ידי מי שהינם נאמני‬ ‫הציבור ‪ ,‬אינה חוקית ואף אינה ראויה‪.‬‬ ‫‪ .166‬כך קבע בית המשפט העליון בבג"צ ‪ 1661/05‬המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל‪ ,‬פ"ד‬ ‫נט)‪ , 481 (2‬בפסקה ‪: 420‬‬ ‫‪29‬‬ ‫"נסכים כמובן כי זכותו של היחיד להשמיע טענותיו לפני הרשות בטרם‬ ‫תתקבל החלטה העלולה לפגוע בו ‪ -‬זכות נעלה היא; זכות היא שיסודה‬ ‫בהגינות הנדרשת ביחסי אנוש ‪ ,‬והיא עמנו מקדמת דנא'י‪.‬‬ ‫‪ .167‬הליך השאלות והבירורים אינו מהווה מתן זכות טיעון במובנה המהותי‪ ,‬לנוכח העדר התייחסות‬ ‫ראויה והשלב המאוחר בו נמסרו התשובות זמן קצר מאוד טרם המועד האחרון להגשת הצעות‪,‬‬ ‫כמפורט לעיל‪.‬‬ ‫‪ .168‬משרד הבריאות הפר ורמס באופן בוטה את זכויות העותרים‪ ,‬במקום לנהוג עימם בהגינות וכבוד‪.‬‬ ‫כתוצאה מכן‪ ,‬העותרים מוצאים עצמם לאחר שנים של שיתוף פעולה והיוועצות הדדית ניצבים‬ ‫מול מהלך חד צדדי ‪ ,‬המאיים להביא כליה עליהם ‪ ,‬על עובדיהם ועל המשתקמימ‪ .‬גם מטעם זה‬ ‫דינו של המכרז בטלות‪,‬‬ ‫‪ .169‬משקלם המצטבר של התנאים במכרז החורגים ממתחם הסבירות מחייב את בטלות המכרז‪ .‬בית‬ ‫המשפט העליון קבע זה מכבר‪ ,‬כי די במשקלם המצטבר של תנאים בלתי סבירים במכרז כדי‬ ‫להביא לבטלות המכרז כולו‪ .‬וכך קבע כבוד השופט מצא בבג"צ ‪ 3136/98‬אגד אגודה שיתופית‬ ‫לתחבורה ני שר התחבורה ‪ .‬פ'יד נב)‪ , 705 (5‬בעמודים ‪: 712 - 711‬‬ ‫"טענות אלו אינן מופנות נגד עצם פירסומו של המכרז‪ ,‬אלא נגד חוקיות‬ ‫וסבירות חלק מתנאיו‪ .‬כפי שנראה להלן‪ ,‬די במשקלו המצטבר של טענות אלו‬ ‫כדי להוביל למסקנה‪ .‬כי במתכונתו הנוכחית איו המכרז יכול לעמוד‪ .‬די יהיה‬ ‫אם נעמוד על צדקת הטענות בשילובו‪ ,‬מבלי שנידרש להכריע בצדקתה של כל‬ ‫אחת מן הטענות בנפרד"‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫סוף דבר‬ ‫‪ .170‬לאור כל אחד מהטעמים שפורטו לעיל‪ ,‬לא כל שכן ממשקלם המצטבר‪ ,‬מתבקש בית המשפט‬ ‫הנכבד להורות על ביטול המכרז ולפסוק לעותרים את הוצאותיהם הריאליות בגין עתירה זו‪.‬‬ ‫‪ .171‬כן מתבקש בית המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכותו מכוח תקנה ‪ (5)7‬לתקנות בתי משפט‬ ‫לענינים מינהליים )סדרי דין( ‪ ,‬התשס"א‪ ,2000-‬ולקבוע דיון דחוף בעתירה במעמד הצדדים‬ ‫בהקדם‪.‬‬ ‫‪ .172‬עתירה זו נתמכת בתצהירו של מר בני שני‪ ,‬בעליה של חברת שני בקהילה בע"מ‪ ,‬החברה בפורום‬ ‫היזמים הוסטלים בבריאות הנפש‪.‬‬ ‫‪ .173‬לבית המשפט הנכבד קנויה סמכות עניינית לדון בעתירה דנא מכוח סעיף ‪ 5‬לתוספת הראשונה‬ ‫לחוק בתי משפט לעגינימ מינהליים‪ ,‬התש"ס‪ .2000-‬כן קנויה לבית המשפט הנכבד סמכות‬ ‫מקומית לדון בעתירה לנוכח תניית השיפוט המצויה בסעיף ‪ 26‬לתנאי המכרז‪.‬‬ ‫‪ .174‬לעתירה זו מצורף כרך נספחים‪.‬‬ ‫דנ הקא‪^05‬ד‬ ‫נירר בר^גר?*‬ ‫‪^^/‬‬ ‫מ‪.‬ר‪/ ^30891.‬‬ ‫מ‪.‬ר‪5^548 .‬‬ ‫הרצוג‪ ,‬פוקס‪ ,‬נאמן ושות‪ /‬ער'ד‬ ‫ב"כ העותרים‬ ‫תצהיר‬ ‫אגי החתום מטה‪ ,‬בני שני‪ ,‬נושא ת‪.‬ז‪ , 003322070 .‬לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר האמת כולה והאמת‬ ‫בלבד‪ ,‬וכי אם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק‪ ,‬מצהיר בזה לאמור‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫אני בעליה של חברת שני בקהילה בע"מ המפעילה מסגרות של הוסטלים ודיור מוגן לנכי נפש‬ ‫בקהילה‪ ,‬והחברה בפורום היזמים הוסטלים בבריאות הנפש‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫אני עושה תצהירי זה מטעם העותרים בתמיכה לעתירה מנהלית ובקשה למתן צו ביניים המוגשות‬ ‫בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים כנגד משרד הבריאות‬ ‫בקשר למכרז פומבי מס' ‪ 33/2104‬לרכש שירותי שיקום בדיור לנכי נפש בקהילה שפורסם על ידי‬ ‫משרד הבריאות )להלן ‪" :‬העתירה" ו"הבקשה"(‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫האמור בסעיפים ‪ 143 , 139-141 ,34 , 31 , 22-24 , 1-7‬לעתירה ולבקשה הנו נכון לפי ידיעתי האישית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫האמור בסעיפים ‪ 144-169 , 142 , 35-138 , 32-33 , 25-30 ,8-20‬לעתירה ולבקשה וכן בסעיפים ‪170-‬‬ ‫‪ 178‬לבקשה נכון למיטב ידיעתי ואמונתי בהתאם לעיון במסמכים ‪ ,‬מתוקף תפקידי ו‪/‬או ייעוץ‬ ‫משפטי שקיבלתי‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫אני מצהיר כי השם דלעיל הוא שמי‪ ,‬החתימה דלמטה היא חתימתי ‪ ,‬וכי תוכן תצהירי זה אמת‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫שני‪ /‬י‪/‬‬ ‫בני‬ ‫אני החתו^טה ‪ 0)7 ,‬ך‪ /$‬ען" ד ' מאשר בזה כי היום ‪ , 2.12.14‬הופיע בפני מר בני שני ‪ ,‬נושא ת‪.‬ז‪.‬‬ ‫‪ 003322070‬ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר האמת כולה והאמת בלבד‪ ,‬וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים‬ ‫בחוק אם לא יעשה כן‪ ,‬אישר הצהרתו דלעיל וחתם עליה בפני‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫^^) ז ק^י עו"ד‬