‫סוגיות מן השדה‬
‫פוליטיקה ארגונית בבתי ספר‪ :‬כישורים ותפיסות‬
‫ד"ר ניצה שוובסקי‪ ,‬האקדמית גורדון‬
‫מדי שנה‪ ,‬כשאני מעלה בהוראתי את הנושא "פוליטיקה"‪,‬‬
‫הסטודנטים נרתעים‪ .‬הם חושבים מיד על מפלגות ועל מאבקי‬
‫כוח‪ ,‬ומתייחסים לפוליטיקה כעניין "מלוכלך" ששייך למגרש‬
‫של "הגדולים" והמתוחכמים‪ ,‬אלה שמוכנים "לחטוף" חבטות‬
‫אישיות מיריביהם‪ .‬אולם פוליטיקה קיימת גם ברמת המיקרו‪,‬‬
‫הארגונית‪ ,‬ולא רק ברמת המקרו‪ ,‬המדינית‪ .‬חשוב להכירה‬
‫כדי ללמוד כיצד לעשות בה שימוש ראוי לקידום האינטרסים‬
‫החיוביים של בית הספר באופן שיתופי ומעצים‪.‬‬
‫פוליטיקה היא תופעה שכיחה בארגונים ציבוריים (‪Mintzberg,‬‬
‫‪ )1983; Pfeffer, 1992; Vigoda & Cohen, 2002‬ובכלל זה‬
‫בארגוני חינוך (אופלטקה‪ ;2010 ,‬שחר‪ .)2007 ,‬למעשה‪ ,‬ארגונים‬
‫נוצרים ומתנהלים באמצעות "כוח" ופוליטיקה‪ ,‬ובהשפעתם של‬
‫הכישורים הפוליטיים של העובדים (‪Denhardt, Denhardt,‬‬
‫‪ .)& Aristigueta, 2009, p. 221‬אלא שמעט ידוע על תופעה‬
‫זו‪ .‬הסיבה היא שמורים ואנשי חינוך נמנעים ואף מתכחשים‬
‫בפומבי לקיומה של פוליטיקה ארגונית‪ ,‬ורואים בה תופעה‬
‫שלילית‪ ,‬אף שביום‪-‬יום נראה שהיא מעסיקה אותם רבות‪.‬‬
‫מורים עוסקים בפוליטיקה ברמת הארגון שהם שייכים אליו‪,‬‬
‫כגון בית הספר‪ ,‬והם מהווים חלק מהפוליטיקה ברמה הרחבה‬
‫יותר‪ ,‬כגון משרד החינוך והפיקוח‪.‬‬
‫במאמר זה אסקור בקצרה היבטים של פוליטיקה ארגונית‬
‫ואתמקד בייחוד בשלושה תחומים‪ :‬פוליטיקה ארגונית‪ ,‬תפיסות‬
‫פוליטיות וכישורים פוליטיים‪ ,‬ובשאלות אם ובאיזו מידה מורים‬
‫תופסים את הפוליטיקה הארגונית בבית ספרם‪ :‬באיזו מידה‬
‫מתאפיינים המורים בכישורים פוליטיים‪ ,‬ומדוע מורים נרתעים‬
‫מפוליטיקה? אטען שמורים נוקטים כישורים פוליטיים בעבודתם‬
‫אך תופסים את בית הספר כחסר פוליטיקה‪ ,‬אף שהתנהגות‬
‫פוליטית של מורים בבית הספר חשובה לקידומו ויש להניח‬
‫שהיא קיימת בו‪ .‬אמליץ לשים בתכניות ההכשרה להוראה‬
‫ולניהול יתר דגש על הבנת הפוליטיקה הארגונית בבית הספר‬
‫כגורם משתף ומעצים לצורך קידומו ולקידומם של העוסקים‬
‫בו‪ .‬טענה זו מתבססת על דבריו של פפר (‪Pfeffer, 1992,‬‬
‫‪ ,)p. 29‬הגורס כי הבנת הפוליטיקה הארגונית חשובה עד‬
‫‪ 1‬תודות לציפי בר‪-‬לב וייס ולאתי פז על תרומתן לכתיבת מאמר זה‪.‬‬
‫‪| 68‬‬
‫ביטאון מכון מופ"ת ‪ 8‬דצמבר ‪ 8 2014‬גיליון ‪54‬‬
‫‪1‬‬
‫כדי כך ש"על מנת להבין ארגונים יש להבין את הפוליטיקה‬
‫הארגונית בהם"‪ .‬אביא דוגמאות לתפיסות אלה מתוך שני‬
‫מחקרים של סטודנטיות שבדקו כישורים פוליטיים ופוליטיקה‬
‫ארגונית במסגרת עבודות הגמר שלהן (בהנחייתי) לתואר‬
‫השני‪ ,‬באקדמית גורדון ‪ -‬המכללה לחינוך בחיפה (בר‪-‬לב‬
‫וייס‪ ;2012 ,‬פז‪.)2012 ,‬‬
‫מהי פוליטיקה ארגונית?‬
‫פוליטיקה ארגונית מתייחסת להתנהגות בלתי פורמלית של‬
‫היחיד או קבוצה‪ .‬לכאורה ‪ -‬התנהגות צרת אופקים ומעוררת‬
‫מחלוקת‪ ,‬שברמה הטכנית נתפסת כלא לגיטימית‪ ,‬מעוררת‬
‫סנקציות מצד ההנהלה בעלת הסמכות‪ ,‬מצד האידאולוגיות‬
‫המקובלות וממומחים מוסמכים (‪.)Mintzberg, 1983, p. 172‬‬
‫הפוליטיקה אינה לגיטימית כיוון שאג'נדות אישיות מחליפות‬
‫בה את אלה הארגוניות‪.‬‬
‫ספרות בתחום הפוליטיקה בחינוך מתייחסת לרוב להבנת‬
‫התהליכים הפוליטיים שמתרחשים בבית הספר במקרים שבהם‬
‫משתמשים בעוצמה ובכוח‪ 2‬למימוש הפוטנציאל להשפיע על‬
‫אחרים כדי להצליח בהשגת מטרות מסוימות (אופלטקה‪.)2010 ,‬‬
‫כלומר‪ ,‬אנשים בארגון פועלים לעתים בדרכים שאינן בהכרח‬
‫מתיישבות עם יעדי הארגון או עם צרכיו‪ ,‬אלא בעיקר עם‬
‫צורכיהם האישיים‪ .‬התוצאה היא היווצרות זירה של מאבקים‪,‬‬
‫מקום שבו נקודות מבט אידאולוגיות ושאיפות שונות הן‬
‫‪ 2‬עוצמה וכוח מתארים את יכולתו של אדם [‪ ]A‬להשפיע על‬
‫התנהגותו של אדם [‪ ,]B‬כך ש‪ ]B[-‬יעשה משהו שאחרת הוא לא‬
‫היה עושה‪ .‬להגדרה זו יש שתי משמעויות‪ )1( :‬הכוח הוא פוטנציאל‬
‫שלא חייב להתממש בפועל‪ ,‬ויכול להתקיים גם אם לא ישתמשו‬
‫בו לטובה או לרעה; (‪ )2‬הכוח יוצר תלות ביחסים‪ ,‬כלומר‪ ,‬ככל‬
‫שתלותו של [‪ ]B‬ב‪ ]A[-‬גדולה יותר‪ ,‬כך גדול יותר כוחו של [‪]A‬‬
‫ביחסי הגומלין שביניהם (‪ .)Robbins, 1993‬לדוגמה‪ ,‬אם קידומו של‬
‫עובד [‪ ]B‬תלוי באדם [‪ ]A‬שיש בכוחו לקדמו או לפטר אותו‪ ,‬הרי‬
‫שהעובד [‪ ]B‬תלוי במעסיק [‪ ,]A‬ויש להניח שינהג בדרך שתרצה‬
‫את דעתו‪ .‬כמובן‪ ,‬דוגמה זו תתקיים רק בהנחה שלעובד [‪ ]B‬אין‬
‫שיקול דעת ויכולת החלטה או אלטרנטיבות באשר לתפקידו‪,‬‬
‫שכן אחרת יקטן כוחו של מעסיק [‪ ]A‬עליו ואם עובד [‪ ]B‬ירצה‬
‫לשנות‪ ,‬ממילא יעזוב בעצמו‪.‬‬
‫בלתי נמנעות (‪ .)Ball, 1987‬לפי תפיסה זו‪ ,‬ככל שאנשים‬
‫בקבוצה הופכים מחויבים לקבוצה או לארגון ולמטרותיו‪,‬‬
‫הם ייטו להתחרות עם קבוצות אחרות בשאיפה לערער על‬
‫הצלחת הקבוצה או הארגון האחר‪ ,‬שנתפסים כ"יריב"‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫הפוליטיקה הארגונית מייצגת את בעלי העוצמה בארגון‪,‬‬
‫ומורכבת מקואליציות חיצוניות ופנימיות שבהם נדונה חלוקת‬
‫הכוח (‪.)Hoy & Miskel, 2008‬‬
‫הפוליטיקה הארגונית מתייחסת לפעילויות ארגוניות שאינן‬
‫נדרשות בתוקף התפקיד הפורמלי בארגון‪ ,‬אך משפיעות או‬
‫מנסות להשפיע על חלוקת הטבות או הרעות בארגון (‪Robbins,‬‬
‫‪ .)1993‬היא מיוצגת באמצעות התנהגויות‪ ,‬טקטיקות וגישות‬
‫לא פורמליות שיחידים או קבוצות משתמשים בהן כדי להשפיע‬
‫על מטרות הקבוצה‪ ,‬על ההחלטות‪ ,‬על חלוקת המשאבים‪,‬‬
‫על המדיניות והעשייה‪ ,‬וכן כדי להשפיע על יחידים וקבוצות‪,‬‬
‫ולהשיג כוח ושליטה בארגון או מחוצה לו (‪.)James, 2006‬‬
‫הפוליטיקה הארגונית מתייחסת גם לתחושות של "פייריות"‬
‫(הוגנות) וצדק במקום העבודה (או היעדרם)‪ ,‬לטקטיקות‬
‫השפעה המכוונות להשיג את התוצאה הטובה ביותר (‪Vigoda-‬‬
‫‪ .)Gadot & Dryzin-Amit, 2006‬יש המתייחסים אליה‬
‫כ"משחק פוליטי"‪.‬‬
‫המשחק הפוליטי מתקיים בכל ארגון וגם בבית הספר‪ ,‬במישור‬
‫היחסים הבין‪-‬אישיים שבהם מעורבים יחידים המשתתפים‬
‫בארגון וגורמי חוץ שבאים עמם במגע‪ .‬הפוליטיקה במשחק‬
‫הפוליטי היא תוצאה של מאוויים אישיים של אנשים הנוטלים‬
‫חלק בפעילות הארגון ומעוניינים לזכות בטובות הנאה‪,‬‬
‫בתגמולים ובזכויות יתר מעל ומעבר למה שמעניק להם הארגון‪.‬‬
‫המהלכים הפוליטיים שנוקטים העובדים מושתתים על עוצמתם‬
‫האישית בארגון (סמואל‪ .)2002 ,‬לפי הירשמן (‪,Hirschman‬‬
‫אצל ‪ ,)Hoy & Miskel, 2008; Mintzberg, 1983‬למעורבים‬
‫במשחק הפוליטי יש שלוש חלופות בסיסיות‪ )1( :‬לעזוב ולחפש‬
‫מקום עבודה אחר; (‪ )2‬להישאר ולתרום כמצופה‪ ,‬ולהיות‬
‫עובד נאמן לארגון; (‪ )3‬להישאר ו"לשחק"‪ ,‬ולנסות לשנות את‬
‫המערכת באמצעות הבעת דעה והשמעת קול‪ .‬מבין העובדים‪,‬‬
‫אלה שבוחרים לעזוב מפסיקים להשפיע; הנאמנים בוחרים‬
‫לרוב שלא להשפיע‪ ,‬ובעלי הקול הם שמשפיעים ביותר‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בדומה לכל ארגון אחר‪ ,‬בית הספר הוא זירה של‬
‫מאבקים שמאופיינת בקיומן של קואליציות‪ .‬אלה נוצרות על‬
‫ידי מורים שמתקבצים לקבוצות שמטרתן לחזק את האינטרסים‬
‫של חבריהן‪ .‬קואליציות אלה יכולות להיות חוץ‪-‬ארגוניות או‬
‫פנים‪-‬ארגוניות‪ .‬קואליציות חיצוניות מייצגות קבוצות מחוץ‬
‫לבית הספר שיש להן עניין ויכולת להשפיע על המתרחש‬
‫בבית הספר‪ ,‬המנסות להוביל מהלכים חינוכיים וניהוליים‬
‫ניצה נחיאסי | ריקוד בצבע‬
‫(אופלטקה‪ .)Hoy & Miskel, 2008 ;2010 ,‬לדוגמה‪ ,‬קואליציות‬
‫יכולות להיווצר מקרב אנשי משרד החינוך והפיקוח‪ ,‬אגפי‬
‫החינוך ברשויות המקומיות‪ ,‬ארגוני המורים‪ ,‬ועדי מורים‪,‬‬
‫האזרח משלם המסים‪ ,‬המכללות והאוניברסיטאות‪ ,‬איגודים‬
‫מקצועיים‪ ,‬התקשורת‪ .‬קבוצות עניין אחרות יכולות להיות‬
‫ארגונים מתערבים מן המגזר השלישי או חברות עסקיות‬
‫דוגמת חברות מחשבים ואחרות המנסות להשפיע על יעדי‬
‫בית הספר באמצעות מגוון תכניות התערבות‪.‬‬
‫השפעתה של הקואליציה החיצונית יכולה להיות חזקה עד כדי‬
‫כך שהיא תשפיע על קידום‪ ,‬על כיוון או על תכנים מסוימים לא‬
‫רק בבית הספר אלא אף בפיקוח‪ .‬ככל שהקואליציה החיצונית‬
‫מחולקת בין מספר רב של גורמים שמתחרים זה בזה על‬
‫ההשפעה בבית הספר‪ ,‬כך נדחף בית הספר ומיטלטל לכיוונים‬
‫שונים בעודו מנסה להגיב ללחצים המנוגדים שמופעלים‬
‫עליו‪ .‬כוחם של הגורמים שיוצרים את הקואליציה החיצונית‬
‫גדל והולך עד לנקודה שבה כוחו של כל אחד מהם נעשה‬
‫מפוזר ומוגבל‪ ,‬ואז עובר הכוח לבית הספר עצמו (& ‪Hoy‬‬
‫‪.)Miskel, 2008‬‬
‫קשה לשלב בין מטרות הארגון והמטרות האישיות של העובדים‬
‫בארגוני חינוך‪ ,‬כיוון שלכל אדם או עובד בארגון החינוך יש‬
‫צרכים משלו‪ ,‬וכדי לממש את הצרכים האישיים‪-‬פרופסיונליים‬
‫יוצרים העובדים קואליציות פנים‪-‬ארגוניות עם בעלי דעה או‬
‫שאיפות דומות לשאיפותיהם‪ .‬קואליציות פנימיות מורכבות‬
‫מחברי הארגון‪ .‬הן מרכזות בידן כוח בלתי פורמלי ויש להן‬
‫השפעה רבה על הנעשה בבית הספר‪ .‬קבוצות אלה הן מגוונות‬
‫מבחינה מקצועית‪ ,‬מגדרית ואתנית (‪.)Hoy & Miskel, 2008‬‬
‫גיליון ‪ 8 54‬דצמבר ‪ 8 2014‬ביטאון מכון מופ"ת‬
‫| ‪69‬‬
‫סוגיות מן השדה‬
‫דוגמאות לקואליציות פנימיות מוכרות לכולנו מחדרי המורים‬
‫כ"קליקות"‪ ,‬חלקן גלויות וחלקן סמויות‪ .‬וכך‪ ,‬מבין הספרים‪,‬‬
‫דפי העבודה‪ ,‬הלחישות והצלצולים עולות ונוצרות קבוצות לא‬
‫רשמיות בעלות עניין‪ .‬וסט (‪ ,)West, 1999‬שהתייחס לארגונים‬
‫בכלל ולאו דווקא לארגוני חינוך‪ ,‬סיווג אותן כ"קליקות" מאוזנות‪,‬‬
‫מאונכות ומעורבות‪ .‬בהשלכה לחינוך‪ ,‬קליקות מאוזנות מייצגות‬
‫מורים בעלי אותו מעמד‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬קליקת המורות הוותיקות או‬
‫הצעירות‪ ,‬קליקת הגברים‪ .‬הקליקות המאונכות מייצגות מורים‬
‫מרמות שונות במדרג הארגוני בבית הספר השייכים לאותה‬
‫מחלקה או תחום דעת‪ .‬אלה ייראו בחדר המורים כקליקת‬
‫המורים למתמטיקה‪ ,‬המורים לספורט‪ ,‬המורים לאנגלית וכו'‪,‬‬
‫וכן קליקות של רכזים ובעלי תפקידים וקליקות של צוותי‬
‫ניהול‪ .‬הקליקות המעורבות מייצגות מורים מרמות וממחלקות‬
‫שונות מכלל העובדים בבית הספר‪ ,‬שהיכרותם אינה בהכרח‬
‫מתוקף תפקידם‪ .‬זו יכולה להיות קבוצה של מורים שמעוניינים‬
‫בפעילות פנים או חוץ בית‪-‬ספרית דוגמת פעילות תרבותית‬
‫או ספורטיבית שיש להם עניין משותף בה‪ ,‬או בקידום רעיון‬
‫שמתאים לכלל המורים ואינו פורמלי‪ .‬כמובן‪ ,‬יש גם מורים‬
‫ומורות יחידים שאינם מתחברים לשום "קליקה"‪.‬‬
‫כיוון שמשאבי הכוח בבית הספר הם מוגבלים‪ ,‬הקואליציה‬
‫החיצונית מתחרה בכוחה של הקואליציה הפנימית‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫כשהקואליציה החיצונית מפוזרת או פסיבית יכולה הקואליציה‬
‫הפנימית להתחזק ולפרוח ולהפך‪ .‬כשהקואליציה הפנימית‬
‫מפוזרת או פסיבית יכולה הקואליציה החיצונית להתחזק‬
‫ולפרוח (‪.)Hoy & Miskel, 2008‬‬
‫פוליטיקה ארגונית‪ :‬כישורים ותפיסות‬
‫פוליטיקה ארגונית היא מושג אמביוולנטי‪ ,‬דו‪-‬ערכי‪ :‬מחד‬
‫גיסא‪ ,‬אנו מכירים בכך שבאמצעות שימוש חיובי בפוליטיקה‬
‫אפשר להשפיע על מימוש חזון בית הספר ועל מטרותיו‪ ,‬וכי‬
‫לכלים פוליטיים יש תפקיד חשוב בפתרון סכסוכים במקומות‬
‫עבודה‪ .‬ברמת הפרט‪ ,‬השימוש בכלים פוליטיים מסייע לעובד‬
‫שרוצה להתקדם בארגון ולהיחשב לעובד טוב או למנהל מוכשר‬
‫(ויגודה‪ .)1998 ,‬מאידך גיסא‪ ,‬השימוש בפוליטיקה כבכוח‬
‫שלילי מסוכן מאוד לארגון‪ ,‬ועלול לפגוע באחרים או לקדם‬
‫מטרות שאינן ראויות לבית הספר כארגון‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נבחנו שתי גישות מרכזיות בתחום הפוליטיקה‬
‫הארגונית‪ :‬האחת מתמקדת בהתנהגויות‪ ,‬בטקטיקות ובכישורים‬
‫פוליטיים של העובדים בארגון‪ ,‬והשנייה ‪ -‬בתפיסת הפרט את‬
‫הפוליטיקה בארגון ‪" -‬הפוליטיקה הנתפסת" (& ‪Vigoda‬‬
‫‪ .)Cohen, 2002‬ההתנהגות הפוליטית מיוצגת במגוון טקטיקות‬
‫להשפעה בארגון (שם)‪ .‬בטבלה שלהלן רשימה של התנהגויות‬
‫‪| 70‬‬
‫ביטאון מכון מופ"ת ‪ 8‬דצמבר ‪ 8 2014‬גיליון ‪54‬‬
‫פוליטיות מקובלות בבית הספר (אופלטקה‪Hoy & ;2010 ,‬‬
‫‪ ,)Miskel, 2008‬בלוויית הסבר ודוגמאות‪ .‬העמודה מימין‬
‫מציגה את ההתנהגות‪ ,‬הטקטיקה הפוליטית השכיחה‪ ,‬והעמודה‬
‫השמאלית מסבירה את מטרתה ושימושה‪.‬‬
‫הטקטיקה‬
‫הפוליטית‬
‫המטרה‬
‫חנופה‬
‫והתרפסות‬
‫השגת רצון טוב מצדם של אחרים למהלך כלשהו‪,‬‬
‫והשגת טובה מאחר תמורת מתן טובה באמצעות‬
‫עקרון ההדדיות‪ .‬בבחינת “תן לי ואתן לך”‪.‬‬
‫רשתות‬
‫יצירת רשתות קשרים עם בעלי השפעה ונגישות‬
‫למקורות מידע‪ ,‬לדוגמה לצורך קבלת מידע על‬
‫מכרז כלשהו‪.‬‬
‫ניהול מידע*‬
‫הפעלה ושימוש במידע לטובת עצמך‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫לקידום אירוע שעשוי לתגמל אותך‪ ,‬או לפרסום‬
‫מכרז קרוב למועד כדי שאחרים לא יספיקו לגשת‬
‫אליו‪.‬‬
‫ניהול רושם‬
‫יצירת דימוי חיובי עצמי של עצמך‪ .‬לדוגמה‬
‫באמצעות לבוש הולם‪ ,‬הדגשת הישגים‪ ,‬נטילת‬
‫קרדיט‪ ,‬יצירת רושם ושיפור התדמית בפני גורם‬
‫חיוני לבית הספר‪.‬‬
‫בניית‬
‫קואליציה‬
‫יצירת קואליציה עם מורים אחרים לצורך קידום‬
‫מטרה משותפת‪ ,‬כגון התנגדות לרפורמה חינוכית‬
‫או להחלטת הפיקוח‪.‬‬
‫חיפוש שעיר‬
‫לעזאזל‬
‫האשמת האחר בכישלונותיך או בתוצאות שאינן‬
‫רצויות‪ ,‬ובכך הימנעות מלקיחת אחריות על אי‬
‫הצלחות בבית הספר‪.‬‬
‫הפיכת עצמך לנחוץ והכרחי לארגון‪ ,‬כך שיקשה‬
‫להסתדר בלעדיך‪ .‬למשל באמצעות מומחיות‬
‫שאינה נחלת הכלל בתחום הטכנולוגי‪.‬‬
‫הגברת‬
‫תחושת‬
‫הנחיצות‬
‫המוחלטת*‬
‫*מופיעה אצל הוי ומיסקל בלבד )‪)Hoy & Miskel, 2008‬‬
‫אמנם טקטיקות פוליטיות הן חלק מחיי בית הספר‪ ,‬אך לא כולן‬
‫נתפסות כלגיטימיות‪ ,‬ומאלה יש להימנע‪ .‬השימוש בטקטיקות‬
‫פוליטיות דורש מן העובד רגישות חברתית וחשיבה יצירתית‬
‫כדי שלא לפגוע באחר ולא להיפגע (סמואל‪.)2002 ,‬‬
‫הגישה השנייה‪ ,‬הפוליטיקה הארגונית הנתפסת‪ ,‬מתמקדת‬
‫בתפיסתו האישית והסובייקטיבית של העובד ‪ -‬ולענייננו‪,‬‬
‫איש החינוך בבית הספר ‪ -‬את הפוליטיקה הארגונית‪ .‬לעומת‬
‫ההתנהגות הפוליטית או הכישורים והטקטיקות הפוליטיים‪,‬‬
‫הפוליטיקה הנתפסת מתייחסת לרמה שבה המשיבים רואים‬
‫את הסביבה הארגונית כפוליטית מטבעה וכמקדמת אינטרסים‬
‫אישיים של אחדים‪ ,‬גם אם ההתנהלות הפוליטית בארגון עלולה‬
‫לעתים להיתפס כ"לא פיירית" מנקודת מבט אישית (‪Vigoda‬‬
‫‪ .)& Cohen, 2002‬לפי גישה זו‪ ,‬ההיבט הסובייקטיבי של‬
‫הפוליטיקה הארגונית מתייחס לאופן שבו חברי הארגון תופסים‬
‫ומפרשים פעולות מסוימות של מנהלים‪ ,‬עמיתים או עובדים‬
‫הכפופים להם כפעולות בעלות אופי פוליטי (סמואל‪.)2002 ,‬‬
‫רמה גבוהה של פוליטיקה ארגונית נתפסת קשורה לתפיסת‬
‫העובד את סביבת עבודתו כלא הוגנת ולא צודקת‪ ,‬מה שעלול‬
‫להוביל לעמדות ולביצועים לא רצויים לארגון או לעזיבתו‪.‬‬
‫מחקרים שעוסקים בהשפעתה של הפוליטיקה הארגונית‬
‫הנתפסת על עמדות וביצועים בעבודה מלמדים על קשרים‬
‫שליליים בינה לבין עמדות רצויות כגון שביעות רצון ומחויבות‬
‫רגשית לארגון‪ ,‬ועל קשרים חיוביים בין הפוליטיקה הארגונית‬
‫הנתפסת לבין תוצאות לא רצויות דוגמת נטיות הזנחה ושחיקה‬
‫(‪ .)Ferris et al., 1989‬חשיבותה של הפוליטיקה הנתפסת‬
‫נובעת משתי סיבות עיקריות‪ :‬ראשית‪ ,‬היא מלמדת אותנו‬
‫על מהות הפוליטיקה כתופעה חברתית הרווחת במציאות‬
‫הארגונית; שנית‪ ,‬היא מעידה על הבנתם ופרשנותם של העובדים‬
‫את הפוליטיקה בארגון בהתאם לתפיסתם הסובייקטיבית‪,‬‬
‫שהיא המציאות כפי שהיא נתפסת ומתפרשת בתודעתם‪ ,‬ולאו‬
‫דווקא על פי המציאות האובייקטיבית‪ ,‬יהיו ביטוייה אשר‬
‫יהיו (סמואל‪.)2002 ,‬‬
‫באיזו מידה תופסים מורים את הכישורים‬
‫הפוליטיים של עצמם? ומה מאפיין את תפיסתם‬
‫הפוליטית?‬
‫המחקר‬
‫במחקריהן של בר‪-‬לב וייס (‪ )2012‬ושל פז (‪ )2012‬בבתי ספר‬
‫בצפון הארץ השתתפו בסך הכול ‪ 360‬מורים בחלוקה שווה‬
‫לפי סוג בית ספר (יסודי‪ ,‬חטיבה ותיכון)‪ .‬שתי החוקרות השוו‬
‫בין שני מגזרים‪ :‬בר‪-‬לב וייס (‪ )2012‬התמקדה בחקר מורים‬
‫מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי (‪ 180‬משיבים)‪ ,‬ופז (‪)2012‬‬
‫התמקדה בחקר מורים מן המגזר הממלכתי והממלכתי‪-‬דתי‬
‫(‪ 180‬משיבים)‪ .‬בשני המחקרים נבדקו משתנים נוספים אשר‬
‫אינם רלוונטיים למאמר זה ולכן אינם נסקרים‪ .‬לפיכך אתייחס‬
‫רק לממצאים התיאוריים והמתאמיים במחקריהן בהקשר לשני‬
‫המשתנים‪ :‬כישורים פוליטיים ופוליטיקה ארגונית נתפסת‪.‬‬
‫אתייחס לכלל המורים בכל מחקר כיחידה אחת‪ ,‬וזאת כדי‬
‫לסרטט תמונה כללית בלבד ולהצביע ועל מגמה של תפיסת‬
‫הכישורים והפוליטיקה הארגונית בבתי הספר‪ ,‬ללא חלוקה‬
‫ספציפית לפי אשכולות המשיבים‪ .‬גיל המורים שהשתתפו‬
‫במחקרים היה ‪ 44‬בממוצע‪ ,‬מרבית המשיבים היו בעלי תואר‬
‫ראשון‪ ,‬והשאר (‪ )33%-20%‬היו בעלי תואר שני‪.‬‬
‫כלים‬
‫לבדיקת משתני הפוליטיקה הארגונית נעשה שימוש בשאלונים‬
‫קודמים ומתוקפים (‪ ,)Ferris et al., 1989‬אשר תורגמו לעברית‬
‫ונבדקו במגזר הציבורי (הלפרין‪-‬מייזלר‪ .)2009 ,‬השאלונים‬
‫הוסבו והותאמו לעולם בית הספר‪ .‬להלן תיאור השאלונים‪:‬‬
‫‪1 .1‬השאלון כישורים פוליטיים כלל שמונה היגדים (שאלון‬
‫מקוצר) בארבעה ממדים‪ :‬יכולת הרישות (‪,)networking‬‬
‫תבונה חברתית‪ ,‬השפעה בין‪-‬אישית וכנות נראית‪ .‬דוגמאות‬
‫להיגדים‪" :‬אני משקיע הרבה זמן ומאמץ ביצירת רשת‬
‫קשרים ('נטוורקינג') בבית הספר"; "אני מקושר היטב‬
‫ומכיר הרבה אנשים חשובים בבית הספר"; "חשוב לי מאוד‬
‫שאנשים יאמינו שדבריי ומעשיי כנים"‪.‬‬
‫‪2 .2‬השאלון תפיסת הפוליטיקה הארגונית כלל ‪ 12‬היגדים‪,‬‬
‫והמשיבים התבקשו לציין את מידת נכונותם בבית הספר‬
‫שהם עובדים בו‪ .‬דוגמאות להיגדים‪" :‬הקידום כאן נקבע על‬
‫סמך העדפות אישיות של ההנהלה ולא על פי ביצועים";‬
‫"רעיונות טובים מתקבלים בברכה גם אם ההנהלה לא‬
‫מסכימה להם כל כך"; "בבית ספר זה מעודדים את האנשים‬
‫לדבר בכנות‪ ,‬גם אם יש להם ביקורת כלפי רעיונות מקובלים"‪.‬‬
‫השאלונים נבדקו על רצף בן חמש דרגות‪ .‬הם נאספו בבתי ספר‬
‫בסיוע מורים מובילים‪ ,‬ובמסגרת מרכזי פסג"ה‪ .‬שני המחקרים‬
‫קיבלו את אישורה של לשכת המדען הראשי‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫ממצאי המחקרים היו דומים‪ ,‬והם מעידים על רמה גבוהה של‬
‫כישורים פוליטיים בקרב המורים המשיבים (במחקר בר‪-‬לב‬
‫וייס ממוצע = ‪ ,4.06‬במחקר פז ממוצע = ‪ ;4.9‬מתוך ‪ 5‬דרגות;‬
‫סטיית התקן בשני המחקרים היא נמוכה מ‪ ,1-‬ומצביעה על‬
‫פיזור נמוך)‪ .‬ממצאי תפיסת הפוליטיקה הארגונית היו נמוכים‬
‫באופן יחסי‪ ,‬ודומים אף הם (במחקר בר‪-‬לב וייס ממוצע = ‪,2.75‬‬
‫במחקר פז ממוצע = ‪ ;2.7‬סטיית תקן נמוכה מ‪ .)1-‬לבסוף‪,‬‬
‫גם ממצאי המתאמים בין המשתנים באמצעות מבחן פירסון‬
‫נמצאו דומים‪ ,‬ובשני המחקרים נמצא קשר מובהק‪ ,‬שלילי‬
‫ברמה בינונית‪ ,‬בין כישורים פוליטיים ותפיסת הפוליטיקה‬
‫הארגונית (במחקר בר‪-‬לב וייס ‪;r = -.29, p < .000, n = 180‬‬
‫במחקר פז‪ .r = -.325, p < .000, n = 180 ,‬דגם זה תואם את‬
‫הנמצא בספרות לעיל)‪.‬‬
‫תובנות ודיון‬
‫מן המחקר עולה שמורים הם בעלי כישורים פוליטיים‬
‫ומשתמשים בהם לקידום אינטרסים אישיים וארגוניים‪ ,‬אולם‬
‫הם אינם תופסים את בתי הספר שהם מלמדים בהם כבעלי‬
‫גיליון ‪ 8 54‬דצמבר ‪ 8 2014‬ביטאון מכון מופ"ת‬
‫| ‪71‬‬
‫סוגיות מן השדה‬
‫רמה גבוהה של פוליטיקה ארגונית‪ .‬מדיווחי המורים עלה‬
‫שלא נעשה שימוש רב באסטרטגיות כוחניות ובלתי הוגנות‬
‫של קבוצות כוח ושל יחידים בבתי הספר‪ .‬אפשר ללמוד מכך‬
‫שמרבית המורים תופסים את בית הספר כסביבה הוגנת‬
‫וידידותית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפער שבין תפיסת הכישורים הגבוהה‬
‫לבין תפיסת הפוליטיקה הארגונית הנמוכה מעניין‪ ,‬ומעלה‬
‫שתי תהיות מרכזיות‪( :‬א) כיצד אפשר להסביר את היעדרה‬
‫של פוליטיקה ארגונית בבית ספר שבו המורים עושים שימוש‬
‫בהתנהגויות ובכישורים פוליטיים? (ב) אם מורים (במקרה זה‬
‫מצפון הארץ) הם בעלי כישורים פוליטיים גבוהים ותופסים‬
‫את הארגון כפוליטי במידה נמוכה בלבד‪ ,‬מדוע הם נרתעים‬
‫מפוליטיקה? לסוגיות אלה ייתכנו הסברים אחדים‪:‬‬
‫‪1 .1‬מורים אינם מודעים למושג פוליטיקה ארגונית‪ ,‬שכולל‬
‫בחובו התנהגויות אינטרסנטיות שכיחות ויום‪-‬יומיות של‬
‫בעלי עניין‪ ,‬ומפרשים אותו כהתנהגות פוגענית ושלילית‪.‬‬
‫‪2 .2‬רמת הפוליטיקה הארגונית בבית הספר אכן נמוכה‪ ,‬כיוון‬
‫שלכל מורה יש תפקיד מוגדר בתחום הדעת ובתכנית‬
‫הלימודים וההוראה‪ .‬בנוסף‪ ,‬השכר קבוע מראש‪ ,‬ומרבית‬
‫המורים אינם נדרשים למאבק על משאבים ועל תגמולים‪.‬‬
‫‪3 .3‬מרבית המורים מרוכזים בנעשה בהוראתם בכיתה‪ ,‬בקשר‬
‫של ״אחד על אחד״ עם התלמידים‪ ,‬והם אינם מכירים‬
‫את המשחק הפוליטי ולא מעורים בו‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬רובם‬
‫נאמנים לבית הספר ומעדיפים להתמקד בעבודתם יותר‬
‫מאשר לעסוק בפוליטיקה ארגונית בית‪-‬ספרית‪ ,‬ואולי‬
‫אף מעדיפים "להקטין ראש"‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬מורים כיום‬
‫עמוסים ומרוכזים בעבודתם‪ ,‬שכוללת גם עבודות פקידותיות‬
‫למיניהן‪ .‬אלה מאריכות את שעות העבודה שלהם יותר‬
‫מאשר בעבר‪ ,‬וייתכן שהעומס מונע מהם לעסוק בדברים‬
‫שאינם קשורים ישירות לעבודתם‪.‬‬
‫‪4 .4‬תפיסת הפוליטיקה הארגונית בבית הספר ובעולם החינוך‬
‫קשורה לסטראוטיפים מגדריים‪ .‬עולם החינוך הוא עולם‬
‫נשי בעיקרו‪ ,‬ומנקודת מבט פמיניסטית הפוליטיקה נחשבת‬
‫לגברית ומשקפת את התפיסה הגמונית‪ .‬לפי הגישה‬
‫הפמיניסטית יעדיפו המורים לקדם אינטרסים באמצעות‬
‫שיתוף וללא תחרות‪ ,‬ובאמצעות העצמה זו של זו‪ ,‬לפיתוחן‬
‫המקצועי ולקידום בית הספר‪ .‬דיאן דנלפ ופול גולדמן‬
‫מאוניברסיטת אורגון (‪)Dunlap & Goldman, 1991‬‬
‫פיתחו את המושג "כוח באמצעות" (אופלטקה‪,)2010 ,‬‬
‫שמשמעותו שיתוף אחרים והעצמה לצורך השגת מטרות‬
‫הארגון‪ .‬ייתכן שבבית ספר שתומך בשיתוף ובהעצמה יעשו‬
‫המורים שימוש חיובי בכישורים הפוליטיים‪.‬‬
‫‪| 72‬‬
‫ביטאון מכון מופ"ת ‪ 8‬דצמבר ‪ 8 2014‬גיליון ‪54‬‬
‫האם בית הספר הוא פוליטי פחות מארגונים אחרים? לפי‬
‫הספרות אין זה סביר‪ ,‬ועדות המורים על כישוריהם הפוליטיים‬
‫בבית הספר מחזקת את עובדת קיומה של פוליטיקה ארגונית‬
‫בבית הספר‪ .‬מעניין אפוא לבדוק אם קיים קשר בין מידת השיתוף‬
‫וההעצמה בבתי ספר כארגונים פרופסיונליים‪-‬ביורוקרטיים‬
‫לבין פוליטיקה ארגונית מנקודת מבט פמיניסטית‪ .‬לפי גישת‬
‫השיתוף סביר להניח שמנהלים יעודדו שיתוף והעצמה של‬
‫מורים‪ ,‬יכירו בקיומם של מיומנויות וכישורים פוליטיים‪,‬‬
‫והפוליטיקה הארגונית בבית הספר תשמש לקידומו ולקידום‬
‫המורים באופן חיובי‪ .‬מומלץ לשים דגש בהבנת המושג פוליטיקה‬
‫ארגונית בתכניות להכשרת מורים ומנהלים כדי להעלות את‬
‫מודעות הלומדים ולעודד בתי ספר לקדם את האינטרסים‬
‫שלהם בפוליטיקה ארגונית מעצימה‪8 .‬‬
‫מקורות‬
‫אופלטקה‪ ,‬י' (‪ .)2010‬יסודות מינהל החינוך‪ :‬מנהיגות וניהול‬
‫בארגון החינוכי (מהדורה שנייה מעודכנת)‪ .‬חיפה‪ :‬פרדס‪.‬‬
‫בר‪-‬לב וייס‪ ,‬צ' (‪ .)2012‬הקשר בין אינטליגנציה רגשית ופוליטיקה‬
‫ארגונית לבין תחושות של מחויבות ארגונית‪ ,‬שביעות רצון‬
‫וכוונות עזיבה של מורים בבתי ספר מן המגזרים היהודי‬
‫והערבי‪ .‬עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מדרישות לקבלת‬
‫התואר "מוסמך בחינוך" ‪ ,M.Ed.‬האקדמית גורדון‪ ,‬חיפה‪,‬‬
‫בהנחיית ד"ר ניצה שוובסקי‪.‬‬
‫הלפרין‪-‬מייזלר‪ ,‬ג' (‪ .)2009‬רגש ופוליטיקה בארגונים‪ :‬הקשר‬
‫בין אינטליגנציה רגשית‪ ,‬פוליטיקה ארגונית‪ ,‬עמדות וביצועים‬
‫בעבודה במגזר הציבורי והעסקי בישראל‪ .‬חיבור לשם קבלת‬
‫התואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫ויגודה‪ ,‬ע' (‪ ,1998‬יוני)‪ .‬פוליטיקה ארגונית והשפעתה על ביצועי‬
‫עובדים‪ :‬לקחי מחקר בקרב עובדים מהסקטור הציבורי‬
‫בישראל‪ .‬ניהול‪.13-10 ,122 ,‬‬
‫סמואל‪ ,‬י' (‪ .)2002‬המשחק הפוליטי‪ :‬עוצמה והשפעה בארגונים‪.‬‬
‫חיפה‪ :‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫פז‪ ,‬א' (‪ .)2012‬הקשר בין פוליטיקה ארגונית נתפסת‪ ,‬אינטליגנציה‬
‫רגשית ותחושות של מורים כלפי שביעות רצון‪ ,‬מחויבות‬
‫ארגונית ונטיות עזיבה של מורים בבתי ספר ממלכתיים‬
‫וממלכתיים‪-‬דתיים‪ .‬עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מדרישות‬
‫לקבלת התואר "מוסמך בחינוך" ‪ ,M.Ed.‬האקדמית גורדון‪,‬‬
‫חיפה‪ ,‬בהנחיית ד"ר ניצה שוובסקי‪.‬‬
‫שחר‪ ,‬ח' (‪ .)2007‬ייעוץ לבית‪-‬הספר כמערכת‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מחקר‬
‫ומעשה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬רמות‪.‬‬
Mintzberg, H. (1983). Power in and around
organizations. Englewood Cliffs, NJ: PrenticeHall.
Pfeffer, J. (1992). Management with power. Boston,
MA: Harvard Business School Press.
Robbins, S. P. (1993). Organizational behavior:
Concepts, controversies, and applications.
Englewood Cliffs, New Jersey: Prentice Hall.
Vigoda, E., & Cohen, A. (2002). Influence tactics
and perceptions for organizational politics: A
longitudinal study. Journal of Business Research,
55, 311-324.
Vigoda-Gadot, E., & Dryzin-Amit, Y. (2006).
Organizational
politics,
leadership
and
performance in modern public worksites: A
theoretical framework. In E. Vigoda-Gadot & A.
Drory (Eds.), Handbook of organizational politics
(pp. 3-15). Bodmin, cornwall: MPG Books.
West, M. (1999). Micropolitics, leadership and all
that… The need to increase the micropolitical
awareness and skills of school leaders. School
Leadership and Management, 19(2), 189-195.
Ball, S. J. (1987). The micro-politics in organizations:
Towards a theory of school organization. London:
Methuen.
Denhardt, R. B., Denhardt, J. V., & Aristigueta, M.
P. (2009). Managing human behavior in public
and nonprofit organizations. Thousand Oaks, CA:
Sage.
Dunlap, D., & Goldman, P. (1991). Rethinking
power in schools. Educational Administration
Quarterly, 27(1), 5-29.
Ferris, G. R., Treadway, D. C., Kolodinsky, R.
W., Hochwather, W. A., Kacmar, C. J., Douglas,
C., & Frink. D. D. (2005). Development and
validation of the political skill inventory. Journal
of Management, 31(1), 126-152.
Hoy, W. K., & Miskel, C. G. (2008). Educational
administration: Theory, research, and practice.
(8th Ed.). New York, NY: McGraw-Hill
Companies.
James, K. (2006). Antecedents, processes and
outcomes of collective (group-level) politics in
organizations. In E. Vigoda-Gadot & A. Drory
(Eds.), Handbook of organizational politics
(pp. 53-74). Bodmin, cornwall: MPG Books.
‫ג׳ין ורמל | המאור הקטן‬
73 |
‫ ביטאון מכון מופ"ת‬8 2014 ‫ דצמבר‬8 54 ‫גיליון‬