‫הידברות‬
‫עונג שבת‬
‫למפיצים חדשים! קבלו במתנה ספר לבחירתכם‪ ,‬מתוך מארז ספרי הרב זמיר כהן‬
‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬
‫העלון מוקדש לע"נ כרמלה ג'ולייט בת מסעודה | לע"נ שלמה בן זימבול‬
‫לרפוא"ש אבי אברהם בן רחל | לזיווג הגון יהונתן בן עליזה‬
‫לרפוא"ש משה בן דינה להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫פרשת וילך | גליון ‪ | 214‬ו' תשרי תשע"ו‬
‫זמן כניסת ויציאת שבת‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫אתר הידברות החדש‬
‫‪www.hidabroot.org‬‬
‫ירושלים ‪18:06‬‬
‫תל אביב ‪18:22‬‬
‫חיפה ‪18:15‬‬
‫באר שבע ‪18:23‬‬
‫צאת מוצ”ש‬
‫השבת ר”ת‬
‫‪19:16‬‬
‫‪19:18‬‬
‫‪19:18‬‬
‫‪19:18‬‬
‫‪19:56‬‬
‫‪19:54‬‬
‫‪19:56‬‬
‫‪19:56‬‬
‫בחסות‬
‫יקבי ירושלים‬
‫זריעה בחינוך‬
‫מצוות הקהל כרוכה בטרחה רבה של הבאת המשפחה כולה להר הבית‪.‬‬
‫אך כשמבינים את המטרה‪ ,‬הצעד משתלם‬
‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬
‫ב‬
‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬
‫"ה ְק ֵהל ֶאת‬
‫פרשתנו‪ ,‬פרשת וילך‪ ,‬מופיעה מצוות 'הקהל'‪ַ :‬‬
‫ָה ָעם ָה ֲאנָ ִׁשים וְ ַהּנָ ִׁשים וְ ַה ַּטף וְ גֵ רְ ָך ֲא ֶׁשר ּבִ ְׁש ָערֶ יָך‪ ,‬לְ ַמ ַען‬
‫ֹלהיכֶ ם‪ ,‬וְ ָׁש ְמרּו‬‫יִ ְׁש ְמעּו ּולְ ַמ ַען יִ לְ ְמדּו וְ יָ רְ אּו ֶאת ה' ֱא ֵ‬
‫לַ ֲעׂשֹות ֶאת ּכָ ל ּדִ בְ רֵ י ַהּתֹורָ ה ַהּזֹאת‪ּ .‬ובְ נֵ ֶיהם ֲא ֶׁשר ֹלא יָ דְ עּו‪ ,‬יִ ְׁש ְמעּו‬
‫ֹלהיכֶ ם" (דברים לא‪ ,‬יב‪-‬יג)‪ .‬התורה מצווה‬‫וְ לָ ְמדּו לְ יִ רְ ָאה ֶאת ה' ֱא ֵ‬
‫את עם ישראל להיקהל ולהיאסף פעם בשבע שנים‪ ,‬במוצאי שנת‬
‫השמיטה‪ ,‬ברחבת בית המקדש‪ .‬שם קורא המלך את כל‬
‫ספר דברים באוזני העם כולו‪ :‬האנשים‪ ,‬הנשים והטף‪.‬‬
‫נדמה בדעתנו את המעמד האדיר הזה‪ .‬מכל הארץ היו‬
‫ישראל נקבצים ובאים‪ .‬המאמץ המשפחתי היה גדול לבוא‬
‫עם הנשים והילדים לירושלים‪ ,‬ולהתארגן כראוי ללינה‬
‫ומזון לכל בני המשפחה בתנאי הימים ההם‪ .‬על המבוגרים‬
‫כתוב‪ :‬לְ ַמ ַען יִ ְׁש ְמעּו‪ ...‬וְ ָׁש ְמרּו לַ ֲעׂשֹות ֶאת ּכָ ל ּדִ בְ רֵ י ַהּתֹורָ ה‬
‫ַהּזֹאת‪ .‬אבל הילדים ‪,‬שפטורים מקיום המצוות‪ ,‬לכאורה‬
‫מיותר היה לטרוח ולהביאם?‬
‫אולם כאן מלמדת אותנו התורה יסוד חשוב בחינוך הילדים‪:‬‬
‫עצם החוויה הרוחנית של המעמד הגדול‪ ,‬כאשר המלך קורא בתורה‬
‫לפני כל ישראל וכדרך אגב מכריז בכך כי הוא כפוף לתורה ושואב‬
‫את סמכותו ממנה – היא המכניסה יראת שמים בלב הילדים‪ .‬גם‬
‫אם כעת לא ניכרת ההשלכה של הדבר לקיום מצוות‪ ,‬הזרע שנזרע‬
‫בנפש הילד ינבוט ויצמח ברבות השנים‪ .‬זרע בלתי נראה זה כה יקר‬
‫ערך הוא‪ ,‬עד שכדי שהוא ייזרע‪ ,‬שווה הטרחה העצומה להביא את‬
‫הילדים הרכים ממרחקים‪ .‬ולפיכך בענין הילדים נאמר‪ּ" :‬ובְ נֵ ֶיהם‬
‫ֹלהיכֶ ם"‪ .‬ולא הוזכרה‬‫ֲא ֶׁשר ֹלא יָ דְ עּו‪ ,‬יִ ְׁש ְמעּו וְ לָ ְמדּו לְ יִ רְ ָאה ֶאת ה' ֱא ֵ‬
‫שמירת המצוות ככתוב בתחילת הפסוק בענין המבוגרים‪.‬‬
‫אלא שלאור זאת יש לתמוה לכאורה על מאמר רבותינו ז"ל‬
‫בגמרא (חגיגה ג‪ ,‬א) אודות מטרת מצוות הקהל‪" :‬האנשים ‪ -‬ללמוד‪,‬‬
‫והנשים ‪ -‬לשמוע‪ .‬והטף למה בא? ליתן שכר למביאיהם"‪ .‬והלא‬
‫שאל את הרב‬
‫בתורה עצמה כתוב שישנה תועלת חינוכית עתידית לילדים עצמם?‬
‫אולם מאחר ואין ההורים רואים תוצאה תועלתית מיידית‬
‫בילדיהם‪ ,‬כפי שרואים בעצמם לאחר מעמד הקהל את החיזוק‬
‫בשמירת המצוות‪ ,‬עלולים הם להרגיש טורח מיותר במאמציהם‬
‫העצומים להביאם‪ .‬לפיכך לימדו חז"ל כי ההורים מקבלים שכר על‬
‫הבאתם‪ .‬וגילו לנו בכך כי שכר מצוות חינוך מקבלים ההורים גם על‬
‫מה שאינם רואים באופן מיידי את תוצאת פרי עמלם‪ ,‬אלא רק זרעו‬
‫זרע שעתיד לנבוט ולצמוח‪ .‬לפי שזהו עיקר החינוך‪ ,‬להביא את‬
‫הילד לתשוקה פנימית ללכת בדרכה הטובה של התורה‪.‬‬
‫ומכאן נלמד את גודל החובה המוטלת עלינו ההורים‬
‫לאפשר לילדנו לחוות חוויות רוחניות שיזרעו בלבם‬
‫אהבת תורה ויראת שמים מתוך התפעלות ושמחה‪.‬‬
‫לקחתם עמנו למעמדים גדולים שיש בהם כבוד תורה‪,‬‬
‫להביאם לגדולי הדור שיתברכו מפיהם‪ ,‬ולהקנות להם‬
‫מתיקות ונעימות בקיום המצוות‪ ,‬החל משולחן השבת‬
‫באווירה נעימה של אחדות משפחתית מתוך שירה וזמרה‬
‫ואמירת דברי תורה על השולחן‪ ,‬וכלה בחוויה מענגת בכל‬
‫מצוות מעגל השנה ובחיי היום יום‪.‬‬
‫ילד שגדל באווירה חווייתית נעימה‪ ,‬המקשרת בתודעתו את‬
‫התורה והמצוות‪ ,‬גם המצוות שבין לחברו וגם המצוות שבין אדם‬
‫למקום‪ ,‬עם נעימות ומתיקות‪ ,‬יהיה בבגרותו אדם ערכי‪ ,‬השואף‬
‫"חנְֹך‬
‫מצד עצמו לחיי איכות תורניים כרצון ה'‪ ,‬בבחינת הכתוב‪ֲ :‬‬
‫לַ ּנַ ַער ַעל ִּפי דַ רְ ּכֹו ּגַ ם ּכִ י יַ זְ ִקין ֹלא יָ סּור ִמ ֶּמּנָ ה" (משלי כב‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫שבת זו חלה בעיצומם של עשרת ימי התשובה‪ ,‬ונקראת 'שבת‬
‫שובה' על שם קריאת הנביא לישראל בתחילת ההפטרה‪ׁ" :‬שּובָ ה‬
‫ֹלהיָך!" (הושע יד‪ ,‬ב)‪ .‬זו ההזדמנות להשקיע בלימוד‬‫יִ ְׂשרָ ֵאל ַעד ה' ֱא ֶ‬
‫משותף עם הילדים‪ ,‬להסביר להם בנועם את מהות חגי תשרי ואת‬
‫חסד ה' בכך שהעניק לנו את יום הכיפורים הקרב ובא‪ ,‬למחילת‬
‫עוונותינו‪ .‬ויחד עם תשובה מאהבה‪ ,‬תפילה מעומק הלב וצדקה –‬
‫נזכה בע"ה לשנה טובה ומבורכת‪ .‬שבת שלום‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אהבתו‬
‫של האעל‪-‬טבעית‬
‫לוקים‬
‫‪4‬‬
‫סליחה ל‬
‫אחר ‪ 60‬שנ‬
‫ה‬
‫‪7‬‬
‫לע‬
‫בובר את הצום‬
‫ש‬
‫לום‬
‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬
‫הגעתי לחבר שלי ושכחתי את‬
‫התפילין בבית‪ .‬בבית הכנסת הבחנתי‬
‫בתפילין של אדם שאינני מכיר‪ .‬האם‬
‫מותר לי להניח אותם ולזכות אותו‬
‫במצווה?‬
‫נכון אמנם שיש זכות לבעל התפילין‬
‫כאשר משתמשים בתפילין שלו‪,‬‬
‫והכלל הוא 'זכין לאדם שלא בפניו"‪,‬‬
‫מכל מקום צריך להקפיד לנהוג בהן‬
‫בזהירות יתירה‪ ,‬לקפלן כראוי וכפי‬
‫שהיו מקופלים‪ ,‬ולהחזירן לכיס באותה‬
‫הנחה הראויה לבעל התפילין‪ ,‬של יד‬
‫במקום שהיו ושל ראש במקום שהיו‪,‬‬
‫כדי שבעל התפילין לא יטעה למחרת‬
‫בבואו להניח את התפילין‪ ,‬ואם המניח‬
‫בהשתתפות‪:‬‬
‫עדן הראל‬
‫ענת בן ארי‬
‫כוכבת ומנחת הטלוויזיה‬
‫הפרשת חלה עם הרבנית אהובת הקהל‬
‫את התפילין מזיעה בידו‪ ,‬אינו רשאי‬
‫לשאול את התפילין בלי רשות הבעלים‪,‬‬
‫מפני שרבים מקפידים ונגעלים מזיעה‬
‫של אדם אחר‪ .‬ובכל האמור הוא הדין‬
‫לטלית‪.‬‬
‫יום שני ו’ חשון תשע”ו ‪19/10/15‬‬
‫בשעה ‪ 19:30‬באולמי הידברות‬
‫רח’ שנקר ‪ 20‬פ”ת (סמוך לצומת גהה)‬
‫לפרטים ולהרשמה‪:‬‬
‫‪073-2221300‬‬
‫פתח תקוה‬
‫היהודי החושב‬
‫מאת דניאל בלס‬
‫אהבתו העל‪-‬טבעית של אלוקים‬
‫האם האהבה של אלוקים היא רגש? על אהבתו העל‪-‬טבעית של אלוקים‪...‬‬
‫דור שואל‪" :‬שלום‪ .‬אני בן ‪ ,24‬אני בתקופה של‬
‫התחזקות ולאחרונה התחלתי לשמור שבתות‪ .‬יש לי‬
‫שאלה שמטרידה אותי בקשר לאהבתו של אלוקים‪.‬‬
‫לשם ההמחשה‪ ,‬אני יכול להגיד שהמחשב שלי ממש‬
‫עוזר לי‪ ,‬אני יכול לערוך בו עבודות‪ ,‬אבל אני לא יכול‬
‫להגיד שאני אוהב אותו‪ ,‬כי אין לו שום רגש כלפיי‪.‬‬
‫כנ"ל לגבי חוקי הטבע‪ .‬להבדיל אלף הבדלות מהם‪,‬‬
‫גם אלוקים הוא לא בן‪-‬אדם‪ ,‬והוא מעל המושג של‬
‫רגשות‪ ,‬אז איך הוא יכול לאהוב אותי? האם זו לא‬
‫האנשה להגיד שאלוקים אוהב? אני גם לא מבין איך‬
‫בדיוק תיווצר האהבה בינינו כשהוא לא באמת צריך‬
‫אותנו? אשמח אם תוכל לעזור לי"‪.‬‬
‫***‬
‫שלום וברכה דור היקר‪ .‬קודם כל‪ ,‬הרשה לי לברך‬
‫אותך על תהליך ההתחזקות שלך‪ .‬יישר כח‪ ,‬אין‬
‫ספק שבחרת בחיים!‬
‫מעניין לציין‪ ,‬שהיו בעבר אנשים שטעו לחשוב‬
‫את אלוקים לכח קוסמי אדיר ובלתי מודע‪ ,‬חסר‬
‫חכמה והבנה‪ .‬עליהם אמר דוד המלך (תהילים צד)‪:‬‬
‫"בינו (התבוננו) בערים בעם‪ ,‬וכסילים ‪ -‬מתי תשכילו‪,‬‬
‫הנוטע אוזן הלא ישמע? אם יוצר עין הלא יביט?‬
‫היוסר גויים הלא יוכיח? המלמד לאדם דעת‪ ,‬ה' יודע‬
‫מחשבות אדם‪."...‬‬
‫מי שברא אותנו ללא ספק גם מבין אותנו‪ .‬הקב"ה‬
‫הוא אביך יותר מכל אבא שיוכל להיות‪ ,‬כי הוא לא‬
‫רק מגדל אותך אלא יצר אותך מאפס‪ ,‬הוא מקיים‬
‫אותך בכל שנייה ושנייה מכח רצונו התמידי‪ ,‬הוא‬
‫קרוב אליך ומלווה אותך תמיד‪ ,‬ויש לו כוונה ורצון‬
‫לגבי מעשיך ותכליתך הטובה בעולמו‪ .‬כל רעיון‬
‫שאתה מעלה על דעתך או מרגיש‪ .‬הכל נובע ממנו‬
‫יתברך‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬הנך צודק שהניסיון לדמות את אלוקים‬
‫לאדם יהיה האנשה‪ ,‬כי אלוקים איננו חושב ומרגיש‬
‫כפי שאדם חושב ומרגיש‪ .‬אך מנגד זאת‪ ,‬גם הניסיון‬
‫לדמות את אלוקים בדרך משל לחוקיות כלשהי‬
‫שאנו מכירים‪ ,‬היא גם כן האנשה שלנו מן הטבע‪.‬‬
‫אלוקים במהותו איננו דומה לאף כח בטבע‪ ,‬ובוודאי‬
‫שלא למחשב או מכונה‪ .‬אם אלוקים הוא מעבר‬
‫לרגשות הטבעיים‪ ,‬אז אין ספק שהוא גם מעבר לכל‬
‫הדימויים האנושיים של מחשבים‪ ,‬רובוטים‪ ,‬תוכנות‬
‫וכיוצא בהם‪ .‬אלוקים נפרד לגמרי מכל מושג אחר‬
‫שנוכל להעלות על דעתנו‪ ,‬בין שכלי ובין רגשי‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪...5‬‬
‫מלכי ישראל‬
‫מאת הרב משה כהן חייאב‬
‫שאול פונה לבעלת האוב‬
‫שאול במצוקה גדולה עקב המלחמה‪ ,‬והוא לא מצליח לקבל תשובות‬
‫מהאורים ותומים ומהנביאים‪ .‬בצר לו‪ ,‬הוא נאלץ לעשות מעשה אסור ‪-‬‬
‫להעלות באוב את שמואל הנביא‬
‫שאול ובעלת האוב‬
‫שאול מגיע אל בעלת האוב ומבקש ממנה להעלות‬
‫באוב עבורו‪ .‬האשה‪ ,‬שלא ידעה ששאול המלך לידה‬
‫"הּנֵ ה‬
‫מזכירה לו את ציווי המלך ומסרבת לעשות כן‪ִ :‬‬
‫אׁשר ִהכְ רִ ית ֶאת‬
‫אׁשר ָע ָׂשה ָׁשאּול ֶ‬
‫ַאּתה יָ דַ ְע ָּת ֵאת ֶ‬
‫ָ‬
‫ַאּתה ִמ ְתנַ ֵּקׁש‬
‫ָהאֹבֹות וְ ֶאת ַהּיִ ּדְ עֹנִ י ִמן ָהָארֶ ץ וְ לָ ָמה ָ‬
‫המ ֵיתנִ י"? שאול נשבע לה שלא יאונה לה כל‬
‫ּבְ נַ ְפ ִׁשי לַ ִ‬
‫רע ורק אז היא נאותה לבקשתו ושואלת איזו נשמה‬
‫מּואל‬
‫"את ְׁש ֵ‬
‫ירצה לעלות ולדבר איתה‪ .‬שאול מבקש ֶ‬
‫ַהעלִ י לִ י"!‬
‫בעלת האוב עשתה בקסמיה את מה שעשתה‪,‬‬
‫אבל קדמוני הפרשנים כבר ביארו שהיא כלל לא‬
‫העלתה את נשמתו של שמואל‪ ,‬אלא הקב"ה החיה‬
‫את שמואל על מנת שיגיד לשאול את מה שעתיד‬
‫לקרות לו‪ .‬כשבעלת האוב רואה ששמואל מדבר עם‬
‫שאול היא מבינה שמי שלידה זה לא פחות ולא יותר‬
‫משאול המלך בעצמו‪.‬‬
‫"למה הרגזתני"‬
‫שמואל הנביא פונה מיד אל שאול בטענה קשה‬
‫"לָ ָּמה ִהרְ ּגַ זְ ַּתנִ י לְ ַהעלֹות א ִֹתי?" שהרי הטריד את‬
‫מנוחתו ובמקום להיות בעולם שכולו טוב הוא ירד‬
‫להיות במחיצת בעלת האוב‪ .‬שאול מנסה לתרץ את‬
‫מעשהו החמור‪"ַ :‬צר לִ י ְמאֹד ְּופלִ ְׁש ִּתים נִ לְ ָח ִמים ּבִ י‬
‫א‪ֹ-‬להים ָסר ֵמ ָעלַ י וְ ֹלא ָענָ נִ י עֹוד‪ּ ,‬גַ ם ּבְ יַ ד ַהּנְ בִ ִיאים ּגם‬
‫ִ‬
‫וֵ‬
‫עׂשה"‪ .‬שמואל‬
‫ּבַ חֹלמֹות וָ ֶא ְקרָ ֶאה לְ ָך לְ הֹודִ ֵיענִ י ָמה ֶא ֶ‬
‫עונה לשאול שהוא יודע היטב מדוע אינו נענה‪ ,‬שהרי‬
‫גרם למות כהני נוב ולכן סר ה' מעליו‪.‬‬
‫קריעה ונפילה‬
‫שמואל מעביר לשאול מסר חד משמעי‪" :‬וַ ּיִ ְקרַ ע‬
‫ה' ֶאת ַה ַּמ ְמלָ כָ ה ִמּיָ דֶ ָך וַ ּיִ ְּתנָ ּה לְ רֵ עָך לְ דָ וִ ד" הסיבה לכך‬
‫היא ‪ -‬אי ציות לציווי ה' במעשה עמלק (ששאול‬
‫החיה את אגג)‪ ,‬והתוצאה היא נפילת שאול והעם‬
‫בידי פלישתים‪" :‬וְ יִ ֵּתן ה' ּגַ ם ֶאת יִ ְׂשרָ ֵאל ִע ְּמָך ּבְ יַ ד‬
‫ַאּתה ּובָ נֶ יָך ִע ִּמי"‪ ,‬פה במחיצתי בעולם‬
‫ְּפלִ ְׁש ִּתים ָּומ ָחר ָ‬
‫האמת‪ .‬וכאן התבשר שאול שהוא ושלושת בניו יהרגו‬
‫במלחמה‪.‬‬
‫עוז וענווה‬
‫קֹומתֹו‬
‫בשמוע שאול את דברי שמואל "וַ ּיִ ּפֹל ְמֹלא ָ‬
‫מּואל"‪ ,‬גם מהבשורה הרעה‬
‫ַארְ ָצה וַ ּיִ רָ א ְמאֹד ִמּדִ בְ רֵ י ְׁש ֵ‬
‫על התבוסה במלחמה‪ ,‬וגם מכך ששמואל כועס עליו‬
‫שהעלהו באוב‪ .‬במדרש מובא‪ ,‬שאבנר ‪ -‬שר צבאו‬
‫ועמשא‪ ,‬שהתלוו אל שאול‪ ,‬שאלוהו מה אמר לו‬
‫שמואל‪ .‬שאול‪ ,‬כמלך על כל העם‪ ,‬לא רצה חלילה‬
‫להטיל מורך בלבבם ולהפיל את רוח העם‪ .‬לכן ענה‬
‫להם‪ ,‬ששמואל אמר לו שלמחר הוא יורד ומנצח את‬
‫הפלישתים‪ ,‬ולא עוד ‪ -‬אלא שבניך מתמנים לגדלות‪.‬‬
‫(ואכן נראה בהמשך שלמרות הבשורה הרעה שאול‬
‫לקח את בניו למלחמה)‪ .‬על כך אמרו חז"ל‪ :‬שבשעה‬
‫ששאול אמר להם כך‪ ,‬קרא הקב"ה למלאכי השרת‬
‫ואמר להם‪ :‬ראו בריה שבראתי בעולמי‪ ,‬שזה יוצא‬
‫למלחמה ויודע שייהרג‪ ,‬ונוטל בניו עמו ושמח על‬
‫מידת הדין שפוגעת בו‪...‬‬
‫לא אכל ולא שתה‬
‫בנוסף למצב רוחו הנפול של שאול על ששמע‬
‫אודותיו "ּגַ ם ּכ ַֹח ֹלא ָהיָ ה בֹו ּכִ י ֹלא ָאכַ ל לֶ ֶחם ּכָ ל‬
‫ַהּיֹום וְ כָ ל ַהּלָ יְ לָ ה‪ ".‬שאול היה שרוי בתענית לפני‬
‫המלחמה‪ ,‬על מנת לצבור זכויות‪ ,‬וכזכור ‪ -‬זאת היתה‬
‫הנהגתו מתחילת שלטונו‪ ,‬שהשביע את העם לא‬
‫לטעום מאומה בשעת מלחמה‪ .‬האשה בעלת האוב‬
‫מבחינה ששאול מבוהל‪ ,‬ומבקשת שכשם שהקשיבה‬
‫לו ועשתה כבקשתו כך יואיל בטובו להקשיב לה‬
‫ויאכל משהו‪ .‬שאול מסרב‪ ,‬אולם האשה בעלת האוב‬
‫וכן אנשיו הפצירו בו לאכול‪ .‬לבסוף שאול מסכים‬
‫ובעלת האוב מקיימת מצות הכנסת אורחים בהידור‬
‫רב‪ ,‬ומגישה בפניהם זבח מובחר ומצות‪" :‬וַ ַּתּגֵ ׁש לִ ְפנֵ י‬
‫ָׁשאּול וְ לִ ְפנֵ י עבָ דָ יו וַ ּיֹאכֵ לּו וַ ּיָ ֻקמּו וַ ּיֵ לְ כּו ּבַ ּלַ יְ לָ ה ַההּוא"‪.‬‬
‫משם שאול חוזר למחנה להתכונן למלחמה‪.‬‬
‫תשובה בהידברות‬
‫מאת שירה כהן‬
‫"ערוץ הידברות זה כמו אוויר‬
‫לנשימה בשבילי"‬
‫כבר מגיל צעיר היה בה משהו שנמשך לרוחניות‪ .‬לאחר הפעם הראשונה‬
‫ששמעה שיעור תורה היא כבר הבינה שזה מה שמדבר אליה‪ ,‬אך רק‬
‫לאחר מקרה שעברה ‪ -‬החליטה לקחת את העניינים ברצינות‬
‫אל ערוץ הידברות הגיעה נגה פלג‪ ,28 ,‬מאזור‬
‫המרכז אחרי שכבר עשתה מחקר מקיף על השאלה‬
‫'מה זה יהודי‪ ,‬ואיך צריך יהודי לחיות את חייו'‪.‬‬
‫"תמיד היה בי להט לחפש רוחניות‪ ,‬ולא זכורה‬
‫לי תקופה בחיי שבה הלהט הזה 'עזב' אותי‪ .‬זה‬
‫התחיל בצבא‪ ,‬כשהצטרפתי למחלקת הצילום של‬
‫חיל המודיעין רק כדי לזכות להיות לבד עם עצמי‬
‫במעבדת הפיתוח‪ ,‬ולקרוא חומר יהודי"‪ .‬כן‪ ,‬אותו‬
‫חומר שהתאמצה אז כל כך‪ ,‬להסתיר מעיני חברותיה‬
‫החילוניות‪.‬‬
‫"כבר אז ידעתי שמתישהו אחזור בתשובה‪,‬‬
‫למרות שאני מגיעה ממשפחה חילונית"‪ ,‬צוחקת‬
‫פלג ומוסיפה‪" ,‬קידוש ומעט מסורת זה דבר שתמיד‬
‫על סדר היום‬
‫מאת הרב שי עמר‬
‫שלום לכבוד הרב‪ ,‬רציתי לדעת מהן דרכי התשובה‬
‫לאדם שעבר עבירה בשוגג‪ ,‬כגון‪ :‬מי שאכל באולם‬
‫עם תעודת כשרות‪ ,‬ולאחר מכן התברר שהיתה‬
‫תקלה וחלק מהמזון שהוגש לא היה מפוקח כראוי?‬
‫א‪ .‬בספרי הפוסקים מצאנו שאלות מסוג זה‪.‬‬
‫כן נשאלה שאלה בשו"ת תורה לשמה (סימן תקיד)‬
‫בשוחט הקבוע לקהל ע"פ חכמים ודיינים‪ ,‬והיה‬
‫מוחזק ביראת שמיים לעיני בני אדם‪ ,‬ואח"כ התברר‬
‫שהיה מאכיל נבלות וטריפות‪ ,‬ושאלו בני העיר‬
‫האם צריכים כפרה על מה שאכלו ונכשלו? והשיב‬
‫ע"ז הרב זצ"ל‪ ,‬שכיון שהיה לשוחט 'חזקת כשרות'‬
‫ונקבע להיות שוחט על פי חכמים ודיינים‪ ,‬ויש בידו‬
‫סמיכה לאכול משחיטתו ובדיקתו‪ ,‬ולא נראה בו‬
‫בגלוי שום שמץ רע‪ ,‬מה הקהל היו יכולים לעשות?‬
‫הרי אנוסין היו‪ ,‬ואנוס רחמנא פטריה‪ .‬ואין לאנוס‬
‫דין שוגג שצריך כפרה‪ .‬וכי ייתכן לומר כי לא יאכל‬
‫אדם בשר כל ימיו כדי לחוש פן השוחט רשע‪ ,‬או‬
‫ששוחט בסכין פגומה?!‬
‫אמנם לאחר מכן כתב‪ ,‬שמה שאינו צריך כפרה‬
‫נחשפנו אליו בבית‪ ,‬אבל כשהתחזקתי ברוחניותי‬
‫באמת – גיליתי עולם ומלואו של מושגים‪ ,‬שלא‬
‫שמעתי עליהם בחיים‪ .‬אחד מהם הוא סידור תפילה‪.‬‬
‫לא חשבתי שיש ספר מיוחד שממנו מתפללים‪,‬‬
‫שיש תנועות גוף ספציפיות שכולם חייבים לעשות‬
‫בתפילה‪ .‬התפילות היחידות שאני הכרתי אז ‪ -‬היו‬
‫השירים שכתבתי לעצמי במחברת‪ ,‬וההתבודדויות‬
‫ההן שעשיתי בחדר החושך‪ ,‬בעוד אני מחכה לתצלום‬
‫שיסיים את טבילת היופי שלו בבריכת הכימיקלים"‪.‬‬
‫ההרצאה התורנית הראשונה שראתה ("לא זכור‬
‫לי מי היה הרב") שבתה אותה בקסמיה‪ ,‬מהרגע‬
‫הראשון‪" .‬ניסיתי לשמור שבת אחת בעצמי‪ ,‬אבל‬
‫נשברתי לקראת הסוף והדלקתי את הטלוויזיה"‪,‬‬
‫היא משחזרת‪" .‬אחר כך הבטחתי לעצמי שמיד אחרי‬
‫השחרור‪ ,‬בלי שום שהיות‪ ,‬אני הולכת ומבררת איפה‬
‫ואיך אפשר להתחזק ברוחניות וקיום מצוות"‪ .‬ובכן‪,‬‬
‫עם כל הרצון הטוב – זה לא קרה מיד‪.‬‬
‫לאחר שהפכה פלג לאזרחית מן המניין‪ ,‬מצאה‬
‫עצמה בטיול בן מספר חודשים למזרח הרחוק‬
‫וכשחזרה לארץ‪ ,‬נרשמה ללימודיים אקדמיים‬
‫בפקולטה למדעים מדוייקים‪ .‬עניין ההבטחה‬
‫להתחזק ברוחניותה 'נשכח' כלא היה‪" .‬היו לי הרבה‬
‫איתותים בדרך‪ ,‬אבל אני פשוט סירבתי לקשר‬
‫אותם לדת‪ .‬אחד הרשמים היותר חזקים שליוו אותי‬
‫היה מקרה שבו טיילתי עם חברה בעיר העתיקה‬
‫של ירושלים‪ ,‬ולבקשתה – נכנסנו יחד לכנסיית‬
‫הקבר‪ ,‬הממוקמת ברובע הנוצרי‪ .‬עמדנו ליד מקום‬
‫עם הרבה נרות‪ ,‬ואני התכופפתי לרגע כדי להצטלם‬
‫ברקע הזה‪ .‬הייתי עם הגב לנרות ולא שמתי לב כיצד‬
‫שערי הארוך נוגע באחת הלהבות ומתחיל להישרף‪.‬‬
‫רק אחרי שניות ארוכות‪ ,‬כשהרחתי משהו חרוך‬
‫– קלטתי את גודל האסון‪ .‬השיער היפה שלי עלה‬
‫בלהבות‪ ,‬ואת חציו נאלצתי לגזור"‪.‬‬
‫זה היה הקש ששבר את גב הגמל‪" .‬שבוע אחרי‬
‫המקרה הזה‪ ,‬התחלתי לשמוע הרצאות רבות מכל‬
‫מיני דיסקים שהגיעו לידיי – הרבה מהם של‬
‫הרב זמיר כהן‪ ,‬ומיד אחרי כן‪ ,‬נרשמתי לסמינר‬
‫יהדות‪ .‬בעזרת אנשים טובים שהגיעו אליי‪ ,‬לאט‬
‫לאט התחלתי להתחזק עוד ועוד בקיום המצוות‪,‬‬
‫עד שהחלטתי לעלות למדרשיה לבעלות תשובה‬
‫בירושלים‪ ,‬ולמדתי בה כמה שנים טובות"‪ .‬לדברי‬
‫פלג‪ ,‬עד היום היא חיה ונושמת את ערוץ הידברות‪.‬‬
‫"יותר מדויק‪ ,‬אין יום שבו אני לא מחוברת בכל‬
‫רמ"ח איבריי‪ ,‬לתכנים הנפלאים שהמקום הזה‬
‫מייצר‪ .‬יש ימים שבהם אני לא זזה מהמסך‪ ,‬ערוץ‬
‫הידברות זה כמו אוויר לנשימה בשבילי"‪.‬‬
‫מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם?‬
‫צרו קשר בדוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫אכלתי לא כשר בשוגג‪:‬‬
‫איך חוזרים בתשובה?‬
‫היינו משורת הדין‪ ,‬אבל נכון לכל אחד להחמיר על‬
‫עצמו ולעשות איזה תענית וצדקה לכפרה‪.‬‬
‫וכל ענין הכפרה זה בדברים מהסוג שהזכרנו‪ ,‬כגון‬
‫כפרה על מי שנכשל במאכלות אסורות‪ .‬אבל בחילול‬
‫שבת על חולה שיש בו סכנה (כמובן שפיקוח נפש‬
‫נמדד לפי גדרי ההלכה) אין צריך כפרה כלל אפילו‬
‫לא מתורת חומרא‪ ,‬כיוון שאם נצריכו כפרה חלילה‬
‫אם יהיה שוב מקרה של פיקוח נפש הוא לא ירצה‬
‫להציל את החולה מחשש חילול שבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאידך‪ ,‬מצאתי בשו"ת באר משה (חלק ה'‬
‫סימן קל)‪ ,‬שכתב להשיב על שאלה שהגיעה אילו‬
‫ממי שאכל במסעדות שסמך על המשגיח ועל הרב‬
‫המכשיר‪ ,‬והתברר אח"כ שהיה שם ממש בעיה של‬
‫נבילות וטריפות‪ .‬והשיב לו‪ ,‬שלדעתו אינו נקרא‬
‫'אנוס' וחייב לעשות תשובה על זה‪ ,‬היות ולצערנו‬
‫שמענו הרבה מקרים של תקלות במקומות שיש‬
‫להם כשרות‪ ,‬והיה לו לבדוק ולחקור יותר‪.‬‬
‫מדבריו נראה‪ ,‬שמדובר באדם שהיה סומך על‬
‫התעודה וממשיך הלאה‪ ,‬אבל יתכן שגם הרב באר‬
‫משה יודה שאם אדם עשה ככל שביכולתו וטרח‬
‫באמת ובתמים אצל רבנים המתמחים בכשרות ומורי‬
‫הוראות לבדוק כדת וכדין את המקום שהוא הולך‬
‫לאכול שם‪ ,‬או אם הוא בא לערוך שמחה באולם‬
‫מסוים וחקר מאוד בעניין‪ ,‬כי לצערנו רבו הרמאים‬
‫שיכולים לספר לך שיש כשרות באולם ובאוזניי‬
‫שמעתי בעל אולם שאמר לי שיש לו כשרות רבנות‬
‫מסוימת‪ ,‬בו בזמן שראשי הכשרות אמרו שלמקום‬
‫אין אפילו כשרות של הרבנות המקומית‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬מי שאכל במקומות שיש בהם כשרות‬
‫טובה ומוסמכת‪ ,‬והתברר לו אח"כ שהיה שם תקלות‬
‫חלילה ‪ -‬אם בדק‪ ,‬חקר וראה‪ ,‬ובפרט ששאל רבנים‬
‫מוסמכים המכירים מקרוב את המקום‪ ,‬ועשה ככל‬
‫שביכולתו והגיע למסקנה שניתן לאכול שם‪ ,‬ואח"כ‬
‫התברר שהיתה תקלה ‪ -‬אין צריך כפרה מעיקר‬
‫הדין‪ ,‬אמנם ראוי שייתן צדקה ויעשה תשובה על‬
‫זה‪ ,‬כמופיע בספרים‪.‬‬
‫ומכאן תצא הקריאה להיזהר מאוד במסעדות‬
‫ואולמות ולברר כל דבר אצל רב שמוסמך לזה‪ ,‬היות‬
‫ולצערנו תקלות רבות קרו בענייני הכשרות‪ ,‬ומעשים‬
‫רבים שהתפרסמו על מקומות שבהם אף שהיתה‬
‫כשרות – עדיין נתגלו בעיות רבות‪ ,‬ובפרט בבישולי‬
‫גויים ובהעדר משגיח במקום וכדו'‪ .‬ולמזהיר ולנזהר‬
‫שלומים תן כמי נהר‪.‬‬
‫להזמנת הרצאות של הרב בתחומים שונים‪073-2221290 :‬‬
‫הרב שי עמר‪ ,‬מורה צדק ורב ומרצה בהידברות‬
‫לשאלות נוספות‪054-8448909 :‬‬
‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫עריכה‪ :‬צוריאל גביזון | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬טליה זכריה וחנה פנחסי‬
‫‪3‬‬
‫סיפורים מהחיים‬
‫חיים ולדר‬
‫סליחה לאחר ‪ 60‬שנה‬
‫אלמן צעיר‪ ,‬מנסה לפתוח פרק ב' בחייו ולהינשא בשנית‪ .‬רגע לפני שהוא מחליט‬
‫על חתונה מתברר לו משהו על המיועדת ‪ -‬את שמו של אחיה‪ ...‬הידיעה הזו גורמת‬
‫לו לבטל ברגע אחד את כל התכניות‪ ...‬יש רק אחד שיכול להציל את המצב‪...‬‬
‫ת‬
‫חילתו של‬
‫הסיפור הוא בילדותי‪.‬‬
‫למדתי בבית ספר יסודי ירושלמי‪,‬‬
‫הייתי ילד שקט ועדין‪ ,‬אך מקובל חברתית‪.‬‬
‫בכיתתי למד ילד‪ ,‬אכנה אותו יוסי‪ ,‬שמאז‬
‫שהכרתי אותו היה פרוע‪ ,‬פורק עול ומושחת‬
‫במידותיו‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬כל ילדותי עברה עליי בפחד נורא‬
‫מאותו ילד‪.‬‬
‫ניתן לומר שבמהלך שמונה שנות הלימוד לא‬
‫היה ילד בכיתה שלא ספג מנחת ידו‪ ,‬וחמור יותר‬
‫ ממצב של השפלה‪ ,‬כינוי שם‪ ,‬חרמות ופגיעות‬‫אחרות‪.‬‬
‫כשסיימנו כיתה ח' התפזרנו למוסדות שונים‬
‫והתברר שחוץ ממני הגיע מבית הספר שלנו עוד‬
‫ילד‪ .‬ניחשת נכון‪ ,‬אותו יוסי‪.‬‬
‫הדבר הראשון שהוא עשה זה ליידע את כל‬
‫חבריי החדשים בחסרונותיי‪ ,‬בחולשותיי‪ ,‬וגם‬
‫בחולשות ובחסרונות שכלל לא היו בי‪ .‬מובן שהוא‬
‫העביר הלאה את הכינוי שבו נהג לכנות אותי‪.‬‬
‫שלוש השנים הבאות היו סבל מתמשך עם‬
‫הפסקות מבורכות בימים שבהם נשלח לביתו על‬
‫התנהגויות מחפירות‪.‬‬
‫בכל פעם שהיה נזרק מהישיבה רווח לי ולחבריי‪,‬‬
‫האמנו שעל דברים כאלה לא יחזירו אותו‪ .‬התברר‬
‫כי טעינו‪ .‬הוא חזר כל פעם מחדש ומעולם לא‬
‫שינה את התנהגותו‪ ,‬לא האישית ולא כלפי חבריו‪.‬‬
‫הוא הפך למעין מלך‪ ,‬אף שהתואר הזה כלל לא‬
‫הגיע לו‪ .‬הוא היה מלך רע שהשליט אווירה של‬
‫פחד‪ ,‬אלימות‪ ,‬הצקה ואיום מתמשך‪.‬‬
‫קשה לי להסביר כמה הרס הכניס יוסי לחיי‪.‬‬
‫אם בשנות בית הספר ההתעללות שלו התחלקה‬
‫איכשהו בין כל ילדי הכיתה‪ ,‬הרי שכעת הוא מיקד‬
‫כלפיי את כל האש‪.‬‬
‫בסך הכול הייתי נער שמח ודי תמים‪ ,‬וכעת‬
‫ההצקות שלו הפכו לרוע מתוחכם שלא יכולתי‬
‫להתמודד מולו‪.‬‬
‫***‬
‫הוא קיבץ סביבו קבוצת בחורים‪ ,‬והם החליטו‬
‫למחוק את החיוך התמידי מעל פניי‪ .‬כך בפירוש‬
‫מאורסים?‬
‫זוג טרי?‬
‫פתח‬
‫תקוה‬
‫הם‬
‫הגדירו זאת‪.‬‬
‫והם עשו זאת במלוא העוצמה‪.‬‬
‫בצורה מאורגנת החרימו ובודדו פגעו והשפילו‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬קשה להאשים את כולם‪ .‬יוסי קיבץ‬
‫סביבו רק שניים־שלושה‪ ,‬אך הם היו נחושים‬
‫דיים כדי לגרום לשאר הבחורים לחשוש שמא‬
‫גורל כזה יהיה מנת חלקם אם לא ישתפו פעולה‪.‬‬
‫תגובתי הראשונה הייתה הלם ופליאה‪ .‬לא‬
‫תפסתי את עוצמת ההתארגנות נגדי‪ ,‬אך לאחר‬
‫זמן־מה הבנתי שיש בחורים שאינם מדברים ִאתי‪,‬‬
‫יש שלועגים לי‪ ,‬ויש שמצפים להוראה מיוסי‬
‫לפגוע בי‪.‬‬
‫זו הייתה הצרה הפרטית שלי‪.‬‬
‫עברתי אותה לבד‪ .‬איש לא ידע‪ .‬לא הוריי ולא‬
‫הצוות‪ .‬הוא ניחש משהו‪ ,‬אך מעולם לא קיבל‬
‫אישור על ניחושיו‪.‬‬
‫משהו קרה לנפש שלי‪ .‬המהלומות הקשות‬
‫שקיבלתי לא יכלו להותיר אותי כפי שהייתי‪.‬‬
‫נער אחר קם וצמח בתוכי‪ ,‬נער שהמשיך ללכת‬
‫ואפילו לחייך‪ ,‬אולם אותו נער ידע כי הותיר‬
‫מאחוריו נער קטן המדמם למוות‪.‬‬
‫לאחר מספר שנים התחתנתי‪.‬‬
‫'התחתנתי' יכול להישמע כמו 'באושר ועושר‬
‫עד היום הזה'‪ ,‬כאילו אם אדם מתחתן הכול נמחק‪,‬‬
‫אבל אצלי שום דבר לא נמחק‪ .‬ודאי לא הפגיעות‬
‫הנוראות שהייתי קרבן להן בתוך בדידות נוראה‪.‬‬
‫מעולם לא סלחתי לאלה שפגעו בי‪ ,‬והעובדה שלא‬
‫ביקשו ממני מחילה סייעה למצפוני לעבור יום‬
‫כיפור אחר יום כיפור‪ ,‬ועדיין איני סולח להם‪.‬‬
‫למדתי בישיבה מספר שנים‪ ,‬ולאחר מכן מצאתי‬
‫עצמי מחנך לילדים‪ ,‬ומאוחר יותר ר"מ בישיבה‬
‫לנערים‪.‬‬
‫עם הזמן הרפיתי ממחשבות הכעס‪ ,‬הכאב‬
‫והשנאה כלפי אלה שפגעו בי‪ ,‬ובעיקר כלפי זה‬
‫שעמד בראשם‪ ,‬אבל לרגע אחד לא שכחתי‪.‬‬
‫בואו לסדנא זוגית‬
‫*‬
‫**‬
‫בע ב ו ד ת י‬
‫החינוכית ראיתי ייעוד למנוע‬
‫את פציעתם של ילדים ושל נערים‪ ,‬ואם לא למנוע‪,‬‬
‫לפחות להגיש סעד ועזרה וחבישת הפצעים כדי‬
‫למנוע מהם פגיעות מהסוג שנפגעתי אני‪.‬‬
‫נולדו לי ילדים‪ ,‬ובמקביל המשכתי את עבודתי‬
‫החינוכית וראיתי בה הצלחה רבה‪ ,‬צברתי ניסיון‬
‫ואף חקרתי בתורת הנפש‪ .‬הצלחתי להביא מזור‬
‫לילדים ולנערים רבים‪ ,‬אבל האמת שאת נפשי‬
‫לא הצלחתי לרפא לגמרי‪ .‬השנים אמנם עשו‬
‫את שלהן‪ ,‬ההצלחה בעבודתי החינוכית והנחת‬
‫מהילדים בהחלט הקלו ואף ריפאו הרבה‪ ,‬אך‬
‫הצלקות היו ועודן‪.‬‬
‫בגיל שישים‪ ,‬לאחר שחיתנתי את כל ילדיי אירע‬
‫אסון במשפחתי‪ .‬רעייתי חלתה במחלה קשה‪,‬‬
‫ולאחר שנתיים של מאבק קשה ומתיש השיבה‬
‫את נשמתה לבוראה‪.‬‬
‫אשתי הייתה האדם היחיד שידע את מה שאני‬
‫נושא בלבי‪ .‬אגב‪ ,‬זה נודע לה שש שנים לאחר‬
‫נישואינו‪ ,‬ללמדך כמה היה קשה לי להוציא את זה‬
‫מהלב‪ ,‬אפילו אליה‪.‬‬
‫התאבלתי עליה במשך שנתיים נוספות‪ ,‬ואז‬
‫החלו ללחוץ עליי להינשא בשנית‪ .‬נעתרתי לא‬
‫בקלות והתחלתי לשמוע שידוכים בפעם השנייה‬
‫בחיי‪.‬‬
‫במהלך הזמן הוצעה לי אלמנה הצעירה ממני‬
‫במספר שנים‪ ,‬נפגשתי ִאתה‪ ,‬ולאחר פגישות‬
‫אחדות הגענו להבנה כי יש בינינו מכנה משותף‬
‫לפרק ב'‪.‬‬
‫בפגישה שהייתה מבחינתי אחרונה לפני‬
‫החלטה‪ ,‬דיברנו קצת על המשפחה שממנה באה‬
‫לפני שנישאה‪ .‬שם המשפחה הוא נפוץ ביותר‬
‫וקשה רק על פיו למצוא אנשים מוכרים‪ ,‬לכן‬
‫התחלתי לשאול על אחיה ואחיותיה‪ .‬אף שידעתי‬
‫את שמם ותפקידם לא ממש ביררתי עליהם‪.‬‬
‫בהשתתפות‪:‬‬
‫לפיתוח המודעות‬
‫והקניית כלים‬
‫לקשר איכותי לבית בריא‬
‫הרב זמיר כהן‬
‫הרב שמחה כהן‬
‫תחילת הסדנא ביום שלישי‬
‫יד’ חשון תשע”ו ‪27/10/15‬‬
‫‪19:00-22:00‬‬
‫הרב איתמר אינהסזאן‬
‫מדי יום שלישי | ‪ 6‬מפגשים‬
‫הסדנא מיועדת למאורסים (כהדרכת כלות וחתנים)‬
‫ולזוגות נשואים בתחילת דרכם‪.‬‬
‫מאושר ע”י הרבנות הראשית‪.‬‬
‫באולמי הידברות‪ :‬רח' אריה שנקר ‪,20‬‬
‫פתח‪-‬תקוה (סמוך לצומת גהה)‬
‫לפרטים והרשמה‪:‬‬
‫‪073-222-1-300‬‬
‫המשך מעמוד ‪2‬‬
‫***‬
‫ואז הגענו לשם שנשמע לי מוכר‪ .‬התחלתי‬
‫לשאול עליו עוד ועוד‪ ,‬ומהר מאוד התברר שאחיה‬
‫הגדול הוא לא אחר מ"יוסי"‪ ,‬הנער שפגע בי כה‬
‫קשות בימי ילדותי ונעוריי‪.‬‬
‫נראה היה שהיא לא ששה לדבר עליו‪ ,‬ועקב מצבו‬
‫המשפחתי הבנתי מדוע‪ ,‬אך ראשי כבר לא היה שם‪.‬‬
‫חשבתי על כך שאני הולך לקשור קשר נישואין עם‬
‫אחות של אדם מושחת מידות‪ ,‬שעד היום לא ממש‬
‫השתנה‪ .‬אני מוכרח להודות שכל הנכונות שהייתה‬
‫לי ‪ -‬ירדה לגמרי והתחלפה בהסתייגות ואפילו‬
‫בסלידה‪ .‬לא היה לי שום חשק להתקשר למישהו‬
‫שנמצא בקשר משפחתי עם הברנש הזה‪ ,‬ודאי לא‬
‫עם אחותו‪.‬‬
‫סיימתי את הפגישה בחיפזון כשכולי אפוף‬
‫שרעפים‪.‬‬
‫בירור שעשיתי העלה‪ ,‬שמשפחתו לא ליקקה‬
‫ממנו דבש‪ ,‬וכל חייו המיט עליה חרפה וצער‪ ,‬אבל‬
‫את הנעשה אין להשיב‪ .‬משהו בי נרתע מקשר‬
‫נישואין עם אחות של אח כזה‪ .‬ידעתי היטב את‬
‫הנאמר "הנושא אישה יבדוק באחיה"‪ ,‬ואני בדקתי‪,‬‬
‫כמה בדקתי‪ .‬הנער המת שבי קבור אי שם בישיבה‪,‬‬
‫האם לא יכיר את הקברן שלו?‬
‫***‬
‫הודעתי כי איני מעוניין להמשיך‪ .‬היה ניסיון‬
‫אחד לגשש מדוע החלטתי כך‪ ,‬והעניין ירד מהפרק‪.‬‬
‫הודעתי לשדכן כי הוא יכול להציע לי שידוכים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫חודש לאחר מכן מופיע בדלת ביתי בן־אדם‪.‬‬
‫הוא לא היה צריך להציג עצמו‪ .‬הכרתי אותו כפי‬
‫שהכרתי את חלומות הסיוטים שלי בהם הופיע‬
‫בתדירות‪.‬‬
‫זה היה יוסי‪.‬‬
‫הוא ביקש להיכנס ונעניתי‪ .‬לבי היה בוער וסוער‪.‬‬
‫לא ידעתי מה לעשות עם עצמי‪ .‬למרות עשרות‬
‫השנים שעברו עדיין זכרתי את מה שעולל לי‬
‫בצעירותי‪.‬‬
‫הוא התיישב והחל לדבר‪" .‬תראה"‪ ,‬אמר‪,‬‬
‫"אחותי קישרה בין העלאת שמי לבין ההחלטה‬
‫השלילית שלך‪ .‬אני לא בא לכאן כדי לשכנע אותך‬
‫שהשתניתי‪ ,‬כי לא השתניתי‪ ,‬בעצם כן‪ ,‬אבל לא‬
‫מהסיבות הנכונות‪ .‬החיים כופפו אותי וכפו עליי‬
‫לעצור את מעשיי‪ .‬במהותי נשארתי אותו יוסי‬
‫שהכרת‪ ,‬ושילמתי על זה מחיר כבד‪ .‬איני מגיע‬
‫כדי לשכנע אותך שתתחתן עם אחותי‪ ,‬כי לדעתי‬
‫אני האדם האחרון שישכנע אותך במשהו וייתכן‬
‫מצדי יביא את התוצאה ההפוכה"‪.‬‬
‫שניסיון ִ‬
‫מצדי גם שתקתי‪ .‬השאלה‬
‫הוא השתתק‪ ,‬ואני ִ‬
‫עמדה באוויר‪.‬‬
‫"אתה בטח רוצה לשאול לשם מה הגעתי"‪.‬‬
‫לא הגבתי‪ .‬האווירה נעשתה מעיקה‪.‬‬
‫"הגעתי כדי לספר לך סוד שאינו ידוע לאיש‬
‫פרט לי ולהוריי ז"ל‪ .‬זהו סוד שאני מודע לו כמעט‬
‫כל חיי‪ ,‬מאז היותי בן ‪ ,10‬ולמעשה גם הוריי ז"ל‬
‫לא ידעו שגיליתי אותו‪ .‬ובכן‪ ,‬בגיל עשר חיטטתי‬
‫במסמכי הוריי וגיליתי שאני ילד מאומץ‪ .‬זה היה‬
‫רגע המשבר בחיי‪ .‬כיוון שלא שיתפתי איש בתגלית‬
‫זו‪ ,‬הרגשתי תחושת דחייה‪ ,‬אי שייכות‪ ,‬מחשבות‬
‫מענות על זהות הוריי ועל סיבת נטישתם אותי‪.‬‬
‫הפכתי לילד מרושע וזוועתי‪ ,‬ואני חושב שאתה‬
‫ה המרגשת‬
‫הטיס‬
‫לאוקראינה‬
‫ב‬
‫חוזרת‬
‫תוכל למצוא את המילים המתאימות יותר ממני‪.‬‬
‫איני יודע אם התנהגותי הנוראה כלפיך וכלפי‬
‫אחרים הייתה בגלל המידע ששמרתי לעצמי או‬
‫בגלל גנים גרועים של הוריי הביולוגיים‪ .‬אני חושב‬
‫ששתי התשובות יכולות להיות נכונות‪ ,‬כי רוב רובם‬
‫של הילדים המאומצים אינם מתנהגים כמותי‪.‬‬
‫"כל חיי הסבתי להוריי המאמצים ולמשפחתי‬
‫המאמצת רק רוע ובושה‪ ,‬עשיתי הרבה רע‬
‫בחיי‪ ,‬והקב"ה גמל לי בהתאם‪ .‬חיי אינם טובים‪.‬‬
‫פסיכולוגית אני מוגדר כבעל הפרעת אישיות‪ .‬זה‬
‫אומר שלא הצלחתי להתמיד בנישואיי‪ ,‬ילדיי אינם‬
‫בקשר ִאתי‪ ,‬ואחיי ואחיותיי עושים זאת בלא חשק‬
‫רב‪.‬‬
‫אחותי‪ ,‬זו שנפגשה ִאתך‪ ,‬הייתה האדם היחיד‬
‫שנטתה לי חסד ודאגה לי איכשהו‪ .‬לא יכולתי‬
‫לראות אותה משלמת מחיר כה כבד בגללי‪ .‬חשבתי‬
‫לבוא ולבקש ממך מחילה‪ ,‬להתחנן לפניך לסלוח‬
‫לי‪ ,‬אבל ידעתי שזה לא יעזור‪ .‬היה לי מספיק זמן‬
‫לעשות זאת ואיחרתי את הרכבת‪.‬‬
‫"לכן החלטתי לתת לך מתנה שאותה לא נתתי‬
‫לאיש‪ ,‬וזה הסוד שאיני באמת אחיה‪ ,‬אין לי שום‬
‫קשר דם ִאתה‪ .‬אם פחדת להינשא לאחות של‬
‫מפלצת‪ ,‬ובכן‪ ,‬היא אינה אחותי‪ .‬חשבתי שאמות‬
‫עם הסוד הזה‪ ,‬שמשום מה חשוב לי מאוד לשמרו‪,‬‬
‫אבל למראה ִסבלה החלטתי שאעשה פעם אחת‬
‫מעשה טוב ואקריב את סודי למען אושרה‪.‬‬
‫"זה הכול"‪ ,‬אמר‪" .‬לא אעיק עליך‪ .‬אני רק רוצה‬
‫הזדמנות לבקש ממך סליחה ומחילה על מה‬
‫שעשיתי לך‪ .‬אני יודע שאין בכך כל תועלת‪ ,‬לא‬
‫אחרי כל השנים הללו‪ ,‬ובכל זאת אני מבקש"‪.‬‬
‫הוא קם והחל ללכת‪ ,‬ולפתע הסתובב‪ ,‬הוציא‬
‫מכיסו כמה ניירות ואמר‪" :‬למקרה שלא תאמין לי‪,‬‬
‫אלה מסמכי האימוץ שהוצאתי רשמית בהגיעי לגיל‬
‫‪ .18‬אל תדאג‪ ,‬המקורי אצלי"‪ ,‬והלך‪.‬‬
‫לא ישנתי בלילה‪ .‬בבוקר קמתי עם החלטה‬
‫ברורה‪ .‬התקשרתי לשדכן והודעתי לו שהוא יכול‬
‫להודיע לה שאני ממשיך‪ .‬בפגישה הבאה הודעתי‬
‫לה כי אני מעוניין להינשא‪ ,‬ואכן נישאנו בתוך‬
‫חודש‪ ,‬ואנו חיים יחד כבר שמונה שנים‪.‬‬
‫מעולם לא סיפרתי לה את הסוד של אחיה‪.‬‬
‫היא גם אינה יודעת מה גרם לי לשנות את דעתי‪,‬‬
‫ובחכמתה אינה שואלת‪.‬‬
‫אבל אתה‪ ,‬יודע‪ .‬בעצם אתה חושב שאתה יודע‪.‬‬
‫בגלל גילוי הסוד‪ ,‬אתה חושב?‬
‫אז זהו‪ ,‬שלא‪ .‬הסליחה שהוא ביקש ממני היא‬
‫זו ששינתה את החלטתי‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא יכול היה‬
‫לוותר על גילוי הסוד‪ .‬ברגע שביקש סליחה הוא‬
‫לקח ממני הרבה כאב‪ .‬אין זה המקום להסביר‬
‫מדוע‪ ,‬אבל יש כוח לסליחה‪ .‬ברגע שביקש מחילה‬
‫יכולתי להתגבר על הכול‪.‬‬
‫יוסי של אחרי הסליחה היה אדם אחר מהאיש‬
‫הרע שפגע בי כל כך ושסירבתי אפילו להתקרב‬
‫אליו‪ .‬הסליחה טיהרה אותו בעיניי‪ ,‬והייתי מסכים‬
‫להינשא לאחותו – גם אם הייתה באמת אחותו‪.‬‬
‫יש קונה עולמו בשעה אחת‪ .‬סודו של יוסי היה‬
‫המעשה ששכנע אותי‪ ,‬כי הוא ראוי לסליחתי‪.‬‬
‫כל ספריו של הסופר הרב חיים ולדר‬
‫בהידברות שופס ‪073-222-1250 -‬‬
‫ת חדווה לוי‬
‫ת רוחנית קסומה‬
‫ני‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ת!‬
‫עם‬
‫כולל שב תית ובלתי נשכח‬
‫שמעון פרץ‬
‫חוויה עוצמ‬
‫הרב‬
‫אהבתו העל‪-‬‬
‫טבעית של‬
‫אלוקים‬
‫אך למרות שאין ביכולתנו להשיג את מהותו‬
‫של אלוקים‪ ,‬יש בפנינו הוכחה מוחשית לכך‬
‫שאלוקים הוא בעל חכמה אדירה ללא גבול‪,‬‬
‫שהרי הוא יתברך ברא עולם גאוני בתיחכומו‪,‬‬
‫שפועל לפי חוקים מתמטיים מורכבים‪ ,‬ויצר‬
‫את שכלו של האדם באופן כזה שיוכל להשיג‬
‫את הידיעה על קיומו‪ .‬באותו אופן גם נוכל‬
‫להבין כי מושגים של אהבה ורחמים אצל‬
‫הבורא יתברך‪ ,‬הם גבוהים ונעלים מכל רגש‬
‫שנוכל להשיג‪ .‬ובמילים אחרות‪ ,‬כפי שחכמתו‬
‫של אלוקים היא על‪-‬טבעית‪ ,‬כך גם אהבתו‬
‫היא על‪-‬טבעית!‬
‫וההוכחה הגדולה ביותר לאהבתו של‬
‫אלוקים‪ ,‬היא העובדה שביכולתך לאהוב‪ :‬אהבה‬
‫היא למעשה משהו על‪-‬טבעי‪ ,‬על‪-‬אנושי‪.‬‬
‫בלעדי הנשמה הרוחנית שלך‪ ,‬היית דומה‬
‫לבעלי החיים שפועלים לפי אינסטינקטים‬
‫באופן אוטומטי (חתולה איננה באמת "אוהבת"‬
‫את גוריה‪ ,‬ועובדה שלאחר שבגרו גוריה‪ ,‬היא‬
‫תהיה מסוגלת להיאבק עימם אף על פיסת‬
‫מזון‪ ,‬ולא תתחשב בהם כלל אף אם יידרסו על‬
‫הכביש)‪ .‬כך שהסיבה היחידה שביכולתך לאהוב‬
‫את אלוקים‪ ,‬הוא רק מכיוון שאלוקים טבע בך‬
‫נשמה רוחנית‪ ,‬וברא אותך בצלם אלוקים‪.‬‬
‫תוכל לשים לבך לעובדה‪ ,‬שאלוקים בחר‬
‫לצוות כל אדם ואדם מישראל‪" :‬ואהבת את‬
‫ה' אלוקיך" (דברים ו‪ ,‬ה)‪ .‬אלוקים בחר להשתמש‬
‫בביטוי "ואהבת"‪ ,‬זו פנייה אל הרגש‪ .‬לא הביטוי‬
‫"וחשבת על ה' אלוקיך"‪ ,‬אלא "ואהבת את ה'‬
‫אלוקיך"‪ .‬אלוקים רוצה באהבתך אליו‪ .‬לא רק‬
‫בשכל והמחשבה הלוגית שלך‪ ,‬אלא באהבה‪,‬‬
‫ההתמסרות והרצון שלך כלפיו‪ .‬ה' אוהב אותנו‪,‬‬
‫כפי שנאמר בנביא‪" :‬אהבתי אתכם ‪ -‬אמר ה'"‬
‫(מלאכי א‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫ולגבי שאלתך האחרונה‪ ,‬כך אמרו חז"ל‪:‬‬
‫"כל אהבה שהיא תלויה בדבר‪ ,‬בטל דבר ‪-‬‬
‫בטלה אהבה‪ .‬ושאינה תלויה בדבר ‪ -‬אינה‬
‫בטלה לעולם" (אבות ה‪ ,‬ט)‪ .‬אלוקים ברא אותך‬
‫על מנת להיטיב לך‪ ,‬אך הוא אינו צריך לקבל‬
‫ממך דבר בתמורה‪ ,‬ולכן אהבתו היא באמת‬
‫מוחלטת‪ ,‬אהבתו אינה תלויה בדבר כלל!‬
‫לפיכך גם הצדיק נדרש להידמות לאלוקים‪ ,‬על‬
‫ידי שיאהב את אלוקים אהבה שאינה תלויה‬
‫בדבר‪" ,‬רבי עקיבא אומר‪' :‬בכל נפשך' ‪ -‬אפילו‬
‫נוטל את נפשך" (ברכות סא‪ ,‬ב)‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫משמעות החיים שלך היא האהבה שאינה‬
‫תלויה בדבר‪" ,‬ואהבת את ה' אלוקיך" ‪ -‬זהו‬
‫אפוא הדבר האמיתי ביותר שיש בעולם‪ .‬לאהוב‬
‫ולהיות נאהבים‪.‬‬
‫אני מאחל לך שתזכה להיות אהוב ולאהוב‬
‫את אלוקים באמת‪ .‬בהצלחה!‬
‫לכתבות נוספות של דניאל בלס‪ ,‬מוזמנים הקוראים‬
‫לבקר במדור "תורה ומדע" שבאתר הידברות‪.‬‬
‫כ"ב‪-‬כ"ו כסלו‬
‫‪ 4-8/11‬לנשים‬
‫הבעל שם טוב הקדוש‬
‫רבי נחמן • רבי נתן • רבי לוי‬
‫יצחק מברדיטשוב‬
‫הבטיחי מקומך‬
‫‪073-2221202‬‬
‫פרקי אבות לילדים‬
‫פרקי אבות לילדים מאת הרב אברהם אוחיון‬
‫מאת הרב אברהם אוחיון‬
‫יוני מחכה לבר המצווה שלו‬
‫ׁשלֹׁש‬
‫ׁשנָה‪ֶּ ,‬בן ְ‬
‫"הוּ א ָהיָה או ֵֹמר‪ֶּ :‬בן ָח ֵמׁש ָׁשנִ ים ַל ִּמ ְק ָרא‪ֶּ ,‬בן ֶע ֶשׂר ַל ִּמ ְ‬
‫ֶע ְשׂ ֵרה ַל ִּמ ְצוֹת"‬
‫ַאּתה‬
‫ַאּבָ א‪ֲ ,‬אנִ י ּכְ בָ ר ַמ ָּמׁש ְמ ַחּכֶ ה לַ ּבַ ר ִמ ְצוָ ה ֶׁשּלִ י‪ָ .‬‬
‫יֹודֵ ַע? זֶ ה יִ ְהיֶ ה ַמ ָּמׁש ּכֵ יף‪ֲ ,‬חגִ יגָ ה ּגְ דֹולָ ה‪ ,‬וְ ִׂש ְמ ָחה‬
‫נִ ְפלָ ָאה‪ֲ .‬אנִ י ַארְ ּגִ יׁש ּגָ דֹול‪ְ ,‬מבֻ ּגָ ר ַמ ָּמׁש‪.‬‬
‫ֲא ָהּה‪ ,‬יֹונִ י‪ּ .‬גַ ם ֲאנַ ְחנּו ְמ ַצ ִּפים לְ כָ ְך‪ֲ .‬אבָ ל ּכְ דַ אי‬
‫ֶׁש ֵּתדַ ע‪ֶׁ ,‬שּלִ ְהיֹות ּבַ ר ִמ ְצוָ ה‪ ,‬זֶ הּו ַמ ָּצב ְמ ַחּיֵ ב‪ִ .‬מ ַּצד‬
‫ֶא ָחד‪ ,‬יֵ ׁש לְ ָך ַהרְ ּבֵ ה זְ כֻ ּיֹות‪ֲ .‬אבָ ל ִמ ַּצד ֵׁשנִ י‪ ,‬יֵ ׁש לְ ָך ּגַ ם‬
‫ַאּתה נֶ ְח ָׁשב ּגָ דֹול‪ַ .‬ה ִּסּפּור ַהּבָ א‪ ,‬יַ ְמ ִחיׁש לְ ָך‬
‫חֹובֹות‪ּ ,‬כִ י ָ‬
‫ַאּתה‬
‫ְס ָתם ּכָ ְך‪ֶ ,‬את ָה ֻעבְ ּדָ ה‪ֶׁ ,‬שּבַ ּבַ ר ִמ ְצוָ ה – ָ‬
‫נֶ ְח ָׁשב ּגָ דֹול!‬
‫ּבְ אּולָ ם ַה ְּׂש ָמחֹות ַהּבְ נֵ י ּבְ רָ ִקי ָׂשרְ רָ ה ִה ְתרַ ּגְ ׁשּות‬
‫ַעּזָ ה‪ֶ .‬אל ָהאּולָ ם נִ כְ נַ ס רַ ּבִ י יַ ֲעקֹב יִ ְׂשרָ ֵאל ַקנִ יֶיבְ ְס ִקי‪,‬‬
‫"ה ְּס ַטיְ ֶּפלֶ ר"‪ּ .‬בְ נֵ י ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ֹלא ֵהבִ ינּו ּבְ ָמה זָ כּו ֶׁשּגְ דֹול‬
‫ַ‬
‫ַאּמץ לָ ֵצאת ִמּבֵ יתֹו ּולְ כַ ּבֵ ד‬
‫ַהּדֹור‪ַ ,‬הּזָ ֵקן וְ ַה ָּתׁשּוׁש‪ ,‬יִ ְת ֵ‬
‫אֹותם ּבְ נֹוכְ חּותֹו‪.‬‬
‫ָ‬
‫ׂשֹוח ַח‬
‫יָאתם ִה ְתּגַ ּבְ רָ ה‪ּ ,‬כַ ֲא ֶׁשר ַה ְּס ַטיְ ֶּפלֶ ר ּבִ ֵּקׁש לְ ֵ‬
‫ְּפלִ ָ‬
‫ּׂשֹוח ַח ִעּמֹו‪,‬‬
‫ַאחר ֶׁש ֵ‬
‫ִעם נַ ַער ַהּבַ ר ִמ ְצוָ ה ּבִ ִיחידּות‪ּ .‬ולְ ַ‬
‫ָעזַ ב ֶאת ַה ָּמקֹום‪.‬‬
‫ָאמר לְ ָך ַה ְּס ַטיְ ֶּפלֶ ר?"‬
‫ָאמר לְ ָך ַה ְּס ַטיְ ֶּפלֶ ר? ָמה ַ‬
‫"מה ַ‬
‫ָ‬
‫ִה ִּקיפּו ּבְ נֵ י ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ֶאת ַהּנַ ַער ַהּנִ רְ ּגָ ׁש‪ּ ,‬בְ ַס ְקרָ נּות‬
‫ַעּזָ ה‪.‬‬
‫"הרַ ב ּבָ א לְ בַ ֵּקׁש‬
‫לֹומר‪ָ :‬‬
‫וְ ַהּנַ ַער ַהּנִ רְ ּגָ ׁש ִה ְצלִ ַיח רַ ק ַ‬
‫ִמ ֶּמּנִ י ְסלִ ָיחה"‪.‬‬
‫ְסלִ ָיחה?! ַה ְּס ַטיְ ֶּפלֶ ר ּבָ א לְ בַ ֵּקׁש ְסלִ ָיחה ֵמ ַהּנַ ַער?!‬
‫ּדּוע?!‬
‫ַמ ַ‬
‫ַעד ְמ ֵהרָ ה ִה ְתּבָ רְ רָ ה ַה ְּתמּונָ ה‪ָ .‬היָ ה זֶ ה לִ ְפנֵ י ֵׁשׁש‬
‫ָׁשנִ ים‪ּ ,‬כַ ֲא ֶׁשר נַ ַער ַהּבַ ר ִמ ְצוָ ה ָהיָ ה ּבֶ ן ֶׁשבַ ע ָׁשנִ ים‪.‬‬
‫הּוא ָהלַ ְך לְ ִה ְת ַּפּלֵ ל ִעם ָאבִ יו ּבְ בֵ ית ַהּכְ נֶ ֶסת "לֶ דֶ רְ ָמן"‪,‬‬
‫ָׁשם ִה ְת ַּפּלֵ ל ּגַ ם ַה ְּס ַטיְ ֶּפלֶ ר‪.‬‬
‫ּבְ ַמ ֲהלַ ְך ַה ְּת ִפּלָ ה‪ ,‬נִ דְ ֶמה ָהיָ ה לֹו לַ ְּס ַטיְ ֶּפלֶ ר‪ֶׁ ,‬ש ַהּיֶ לֶ ד‬
‫לֹומד ּגְ ָמרָ א ּבִ ְמקֹום לְ ִה ְת ַּפּלֵ ל‪ ,‬וְ הּוא ּגָ ַער ּבֹו‪ֲ .‬אבָ ל‬
‫ֵ‬
‫ּדֹומה‬
‫ַאחר ִמּכֵ ן ִה ְתּבָ רֵ ר לֹו‪ֶׁ ,‬ש ָהיָ ה זֶ ה ִסּדּור ּגָ דֹול‪ַ ,‬ה ֶ‬
‫לְ ַ‬
‫לִ גְ ָמרָ א‪ַ .‬הּיֶ לֶ ד ֹלא לָ ַמד‪ֶ ,‬אּלָ א ִה ְת ַּפּלֵ ל‪.‬‬
‫ֲאבָ ל ַה ְּס ַטיְ ֶּפלֶ ר ֹלא יָ כֹול ָהיָ ה לְ בַ ֵּקׁש ֶאת ְסלִ ָיחתֹו‬
‫ֶׁשל ַהּיֶ לֶ ד‪ּ ,‬כֵ יוָ ן ֶׁש ַהּיֶ לֶ ד ָהיָ ה ָּפחֹות ִמּגִ יל ְׁשלֹוׁש ֶע ְׂשרֵ ה‪,‬‬
‫וְ ַה ְּמ ִחילָ ה ֶׁשּלֹו ֹלא נֶ ְח ֶׁשבֶ ת‪.‬‬
‫ָמה ָע ָׂשה ַה ְּס ַטיְ ֶּפלֶ ר? ּבֵ רֵ ר ֶאת ְׁשמֹו ֶׁשל ַהּיֶ לֶ ד וְ ֶאת‬
‫ּגִ ילֹו‪ ,‬וְ ָׁש ַמר ֶאת ַהּדָ בָ ר ּבְ לִ ּבֹו ֵׁשׁש ָׁשנִ ים‪.‬‬
‫מֹועד ַהּבַ ר ִמ ְצוָ ה ֶׁשל ַהּיֶ לֶ ד‪ּ ,‬בֵ רֵ ר‬
‫ּכַ ֲא ֶׁשר ִה ְת ָקרֵ ב ֵ‬
‫ַה ְּס ַטיְ ֶּפלֶ ר ֵהיכָ ן ֵּת ָערֵ ְך ַה ִּׂש ְמ ָחה‪ִּ ,‬ומּיָ ד ִעם ֵצאת‬
‫ַהּכֹוכָ בִ ים‪ּ ,‬בָ רְ גָ ִעים ָהרִ אׁשֹונִ ים ֶׁש ָּמלְ אּו לַ ּיֶ לֶ ד ְׁשלֹוׁש‬
‫ֶע ְׂשרֵ ה ָׁשנִ ים‪ִ ,‬מ ֵהר ֶאל ָהאּולָ ם‪ ,‬לְ בַ ֵּקׁש ֶאת ְסלִ ָיחתֹו‪,‬‬
‫ַעל ֶׁשּגָ ַער ּבֹו לִ ְפנֵ י ֵׁשׁש ָׁשנִ ים‪.‬‬
‫יֹותר‪ַ ,‬אּבָ א‪ֶ ,‬את ַמ ֲא ַמר ַה ִּמ ְׁשנָ ה‪:‬‬
‫ַעכְ ָׁשו ֲאנִ י ֵמבִ ין ֵ‬
‫"ּבֶ ן ְׁשֹלׁש ֶע ְׂשרֵ ה לַ ִּמ ְצֹות"‪ .‬נָ כֹון‪ ,‬לִ ְהיֹות ּבַ ר ִמ ְצוָ ה‪ ,‬זֶ ה‬
‫לִ ְהיֹות ּבַ ַעל זְ כֻ ּיֹות וְ גַ ם ּבַ ַעל חֹובֹות‪ּ .‬וכְ ֶׁשּיֶ לֶ ד ַמּגִ ַיע‬
‫לְ גִ יל ְׁשלֹוׁש ֶע ְׂשרֵ ה‪ ,‬הּוא נַ ֲע ֶׂשה ִאיׁש‪ַ ,‬מ ָּמׁש ִאיׁש‬
‫ּגָ דֹול‪ ,‬לְ כָ ל ּדָ בָ ר וְ ִענְ יָ ן‪.‬‬
‫לרכישת הספר 'פרקי אבות לילדים'‬
‫בהידברות שופס חייגו‪073-222-12-50 :‬‬
‫חידה בריבוע‬
‫מה בפרשה?‬
‫הפרשה הכי‬
‫קצרה‬
‫ָׁשלֹום יְ לָ דִ ים! ַה ָּפרָ ָׁשה ֶׁשּלָ נּו‪ָּ ,‬פרָ ַׁשת וַ יֵ לֵ ְך‪ִ ,‬היא‬
‫יֹותר ּבְ כָ ל ַהּתֹורָ ה‪ .‬יֵ ׁש ּבָ ּה ‪30‬‬
‫ַה ָּפרָ ָׁשה ַה ְּק ָצרָ ה ּבְ ֵ‬
‫סּוקים ּבִ לְ בַ ד‪.‬‬
‫ְּפ ִ‬
‫נֹוׂשא ּדִ בְ רֵ י ְּפרִ ידָ ה ֵמ ַעם‬
‫ּבַ ָּפרָ ָׁשה ְמ ֻס ָּפר ֶׁשּמ ֶֹׁשה ֵ‬
‫אֹותם‬
‫יִ ְׂשרָ ֵאל‪ּ ,‬בְ ֶטרֶ ם ּכְ נִ ָיס ָתם לָ ָארֶ ץ‪ :‬הּוא ְמ ַחּזֵ ק ָ‬
‫ֶׁשֹּלא יִ רְ אּו ּבַ ִּמלְ ָח ָמה ַעל ָהָארֶ ץ ּכִ י ה' ִע ָּמם‪ְּ ,‬ומ ַחּזֵ ק‬
‫הֹוׁש ַע ּבֶ ן‪-‬נּון‪ֶׁ ,‬שּיַ נְ ִהיג ֶאת ָה ָעם ּבִ ְמקֹומֹו‪.‬‬
‫ּבִ ְמיֻ ָחד ֶאת יְ ֻ‬
‫ָאמר‬
‫מ ֶֹׁשה ַמ ֲעלֶ ה ַעל ַהּכְ ָתב ֶאת ּכָ ל ַהּדְ בָ רִ ים ֲא ֶׁשר ַ‬
‫ּזּוקים‪,‬‬
‫לָ ַעם ּבַ ַעל ֶּפה‪ּ :‬כָ ל ַה ִּמ ְצוֹות ָהַאזְ ָהרֹות וְ ַה ִח ִ‬
‫ְּומ ַצּוֵ ה ֶׁש ַּפ ַעם ּבְ ֶׁשבַ ע ָׁשנִ ים‪ּ ,‬בְ ַחג ַה ֻּסּכֹות יִ ְת ַק ֲהלּו‬
‫ּכָ ל ָה ָעם ֵאל ְמקֹום ַה ִּמ ְקּדָ ׁש ּודְ בָ רִ ים ֵאּלּו יִ ָּקרְ אּו‬
‫את ַ'ה ְּק ֵהל'‪.‬‬
‫ּבְ ָאזְ נֵ ֶיהם‪ִ .‬מ ְצוָ ה זֹו נִ ְקרֵ ָ‬
‫אֹומר לְ מ ֶֹׁשה ּכִ י ּבְ ָע ִתיד יַ ְפנֶ ה ָה ָעם‬
‫ַאחר ִמּכֵ ן ה' ֵ‬
‫לְ ַ‬
‫עֹרֶ ף לַ ִּמ ְצוֹות‪ ,‬וְ לָ כֶ ן הּוא ְמ ַצּוֵ ה לִ כְ ּתֹב לָ ֶהם ִׁשירָ ה‬
‫לַ ּדֹורֹות‪ֶׁ ,‬ש ַּמ ְטרָ ָתּה לְ ַהזְ ּכִ יר לָ ֶהם ֶאת ּדִ בְ רֵ י ה'‪ִׁ .‬שירָ ה‬
‫זֹו ִהיא ִׁשירַ ת ֶ'ה ֱאזִ ינּו' – ֶׁשּנִ ְמ ֵצאת ּבַ ָּפרָ ָׁשה ַהּבָ ָאה‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫מאת עוזי קייש‬
‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫ביטוי לעשרת ימי תשובה‪" :‬בין ___ לעשור"‪.‬‬
‫בתוך קודש הקודשים היו מעל ארון העדות שני ____‪.‬‬
‫השלם‪ :‬אמר הקב"ה לישראל בני פיתחו לי‬
‫פתח אחד של תשובה כחודה של ___ "‪.‬‬
‫בתאריך י' בתשרי חל יום ____‪.‬‬
‫השלם‪" :‬גדולה תשובה שמגעת עד כסא ___"‪.‬‬
‫השלם את דברי הרמב"ם‪ :‬אף על פי שהתשובה‬
‫והצעקה יפה לעולם בעשרת הימים שבין‬
‫ראש‪-‬השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר‬
‫ו_____ מיד"‪.‬‬
‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש את התשובה לשאלה‪ :‬מתי הזמן הטוב‬
‫ביותר בחיי האדם לחזור בתשובה? ימי ___‬
‫הידעת?!‬
‫פרשת 'וילך' היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה –‬
‫היא מכילה ‪ 30‬פסוקים בלבד!‬
‫רק בריאות‬
‫מאת אליהו שכטר‬
‫השירה הזאת‬
‫איך מנחילים את ערך לימוד‬
‫התורה לדור הבא? מסתבר שיש‬
‫לא מעט דרכים‬
‫לעבור את הצום‬
‫בשלום‬
‫כבר נמצאים אנו לפני יום הכיפורים‪ .‬יום בו‬
‫אנחנו מתענים ונמנעים מאכילה ושתיה‪ .‬רציתי‬
‫הפעם לתת כמה טיפים ונקודות למחשבה כיצד‬
‫להיערך ליום זה מבחינה תזונתית וכיצד להיפרד‬
‫ממנו‪.‬‬
‫יש החושבים שהתכוננות לצום היא על ידי‬
‫אכילה מרובה ובמיוחד אוכל מעמיס וכבד כמו‬
‫בשר‪ ,‬תפוח אדמה‪ ,‬אורז או קפה טוב שיחזק אותנו‬
‫לפני הצום‪ .‬אמנם נכון קיימת מצווה להרבות‬
‫באכילה בערב יום הכיפורים‪ ,‬אבל יש לשקול כיצד‬
‫לעשות זאת בצורה שתאפשר לעבור את הצום‬
‫באופן יעיל ומועיל‪ ,‬שכן לעיתים באכילה מרובה‬
‫מדי של אוכל כבד יוצא שכרנו בהפסדנו‪.‬‬
‫מה הקושי האמיתי בצום? כנראה שהדבר‬
‫החסר ביותר הוא הנוזלים‪ .‬אנחנו מרגישים‬
‫הרגשה של צמא‪ ,‬ולעומת זאת לרוב אנחנו פחות‬
‫רעבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ככל שעובר הצום אנחנו נחלשים‬
‫וזאת כתוצאה מירידה ברמת הסוכר בדם‪ .‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬מגמתנו תהיה בעיקר שמירה על רמת‬
‫נוזלים וסוכרים נאותה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אכילה של מזונות‬
‫שנותנים תחושת שובע אבל לא באופן מעמיס‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬אני רוצה להציע מספר עקרונות‬
‫שיכולים להועיל ולהקל‪.‬‬
‫א‪ .‬יש לזכור‪ ,‬לא כל מה שאנו מעמיסים על‬
‫הקיבה אכן נספג‪ .‬חלק גדול מהמזון העודף כלל‬
‫לא מתפרק ונספג‪ ,‬כי אם תוסס וגורם לתחושות‬
‫בטן לא נעימות‪ .‬אי לכך‪ ,‬מומלץ לאכול יותר‬
‫פעמים ביום ארוחות קטנות וקלות המבוססות‬
‫על ירקות פירות שקדים ואגוזים או שייקים‬
‫טעימים הכוללים פירות אלו ומים‪ .‬אפשר גם‬
‫ארוחה הכוללת ירקות טחינה ולחם‪ .‬אלו נותנים‬
‫אנרגיות טובות באופן קל‪ .‬דבר זה מקל על מערכת‬
‫העיכול ומונע אכילה מרובה ומעמיסה של מזון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מומלץ להימנע מצריכה מרובה של מלח‪.‬‬
‫מלח גורם לתחושת צמא‪ .‬וכן להימנע או לפחות‬
‫לצמצם את צריכת הקפה – קפה משתן וגורם‬
‫להוצאה ואיבוד נוזלים מהגוף‪.‬‬
‫ג‪ .‬כדאי להימנע מצריכת סוכרים פשוטים‪ ,‬הם‬
‫מייבשים וגורמים לצריכה מוגברת של סוכרים‬
‫נוספים דבר שבסופו גורם הכבדה ועייפות‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש לקיים את הארוחה המרכזית בצהריים‪,‬‬
‫בסביבות השעה ‪ ,13.00‬ולקראת הצום לאכול‬
‫בעיקר פירות נוזליים כמו אבטיח‪ ,‬ענבים‪,‬‬
‫תפוחים‪ ,‬אגסים‪ ,‬שקדים או אגוזים‪.‬‬
‫ה‪ .‬רבים מן האנשים מסיימים את הצום‬
‫בארוחה בשרית כבדה‪ .‬הצעתי לשקול כיוון שונה‪.‬‬
‫לאחר כ ‪ 26‬שעות בלא אכילה לא קל למערכת‬
‫העיכול לקבל מזון כל כך כבד‪ .‬אי לכך‪ ,‬מומלץ‬
‫לפתוח בשייק פירות טעים עם מתיקות עדינה‬
‫ומרווה‪ .‬לאחר כחצי שעה מומלץ מרק ירקות‪ .‬כך‬
‫מקבלים אוכל מזין‪ ,‬אבל לא כבד מדי‪ ,‬ויחד עם‬
‫זאת מקבלים נוזלים שמרווים את הגוף‪.‬‬
‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי‬
‫אחד האירועים שתמיד גורמים לי התרגשות רבה‬
‫הוא הכנסת ספר תורה‪ .‬השילוב המיוחד בין התורה‪,‬‬
‫האנשים‪ ,‬השירה והריקודים‪ ,‬פשוט מחמם את הלב‪.‬‬
‫מי שתמיד חווים הכנסת ספר תורה בחדווה‬
‫ובשמחה בלתי רגילים הם הילדים‪ .‬פסיפס המראות‬
‫והצלילים המלבבים‪ ,‬בתוספת האורות‪ ,‬הלפידים‬
‫והממתקים‪ ,‬מוצאים את מקומם בלבם‬
‫הטהור של תינוקות של בית רבן‪.‬‬
‫נדמה‪ ,‬כי השתתפותנו כהורים וכמורים‬
‫במאורע שכזה ביחד עם הילדים‪ ,‬היא‬
‫פעולה חשובה המביאה לאהבת תורה‬
‫אצל צאצאינו‪.‬‬
‫נראה כי בידינו לעשות הרבה באשר‬
‫להנחלת הוקרת התורה וחשיבותה‬
‫לדור הבא‪ .‬מלבד הכנסת ספר תורה‬
‫ניתן לעשות זאת גם באירועים רבים אחרים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫בהשתתפות בסיום מסכת‪ ,‬בטקס תחילת לימוד‬
‫הא"ב עם בן השלוש‪ ,‬במסיבות חומש‪ ,‬וכמובן –‬
‫בריקודי השמחה בבית הכנסת בשמחת תורה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬הערבת התורה על צאצאינו יכולה להתרחש גם‬
‫ברגעים קטנים יותר ביום יום‪ ,‬לדוגמא‪ :‬בהתעניינות‬
‫בנלמד בבית הספר במקצועות הקודש‪ ,‬באמירת דבר‬
‫הלכה או דבר תורה בהתלהבות בעיצומה של ארוחת‬
‫העוון והעיוות‬
‫ההפטרה מלמדת שהצעד הראשון‬
‫בתשובה היא לקיחת אחריות‪.‬‬
‫מספיק להאשים אחרים בחסרונות‬
‫שלנו‬
‫בשנה שעברה (בשבוע שעבר‪ ,‬ליתר דיוק‪ ,)..‬הכרנו‬
‫זוג צעיר בשנות העשרים המונָ עים מאינטרסים לא‬
‫מודעים‪ ,‬המובילים את יחסיהם להתנפצות אל סלע‬
‫המציאות‪.‬‬
‫האשה ממשיכה את התלותיות שלה בהוריה‬
‫אל הקשר עם בעלה‪ .‬ציפיותיה מבעלה שימלא‬
‫את כל צרכיה ממבט ילדותי‪ ,‬חסר בגרות ולקיחת‬
‫אחריות‪ .‬תגובותיה ומעשיה משדרים פסיביות‪,‬‬
‫חוסר אונים ונזקקות נואשת לבעלה‪ .‬הבעל מצידו‪,‬‬
‫באופן לא מודע לחלוטין‪ ,‬בחר בדגם זה של נישואין‪,‬‬
‫מתוך צורך קדום מבית הוריו בו חווה שיפוטיות‬
‫מכאיבה ‪ -‬להוכיח את עצמו‪ .‬לכן הוא מתאמץ‬
‫עד כדי קריסה‪ ,‬כל זאת כדי להמשיך את דמות‬
‫הקורבן‪ ,‬להוכיח שהוא תמיד בסדר‪ ,‬ואף אחד לא‬
‫רואה את זה‪ ,‬כולם עושים לו עוול‪ .‬כך הוא מוצא‬
‫עצמו במקום מאשים‪ ,‬כועס וממורמר‪ .‬מה קורה‬
‫עם הילדים הרכים‪ ,‬כאשר הוריהם עוברים סערות‬
‫אדירות כאלו? איך יוצאים מזה?‬
‫בפרשה הקודמת‪ ,‬הקב"ה כורת עמנו ברית‬
‫מחודשת‪" :‬לעברך בברית אלוהיך ובאלתו אשר ה'‬
‫אלוקיך כורת עמך היום" (ניצבים)‪ .‬גם בפרשתנו‪,‬‬
‫מגלה הקב"ה שבנ"י יפרו את הברית‪" :‬והפר את‬
‫בריתי אשר כרתי אתו‪ ..‬ואנכי הסתר אסתיר פני‬
‫ביום ההוא"‪ .‬משה מסמיך את יהושע כממשיכו‪,‬‬
‫ומזהיר מפני סטייה מדרך השם‪ .‬אחת הדרכים‬
‫להישמר מכך היא האמונה המוחלטת שהקב"ה "‬
‫עזרת נשים‬
‫מאת אורה רבקה וינגורט‬
‫ערב משפחתית‪ ,‬בהענקת כבוד לתלמיד חכם‪,‬‬
‫בדיבור בלחש בבית בזמן שאבא לומד‪ ,‬באפיית‬
‫עוגה לכבוד ילד שסיים מסכת ועוד ועוד‪ .‬דברים‬
‫אלו באים‪ ,‬כמובן‪ ,‬כתוספת לתפילה כנה ותמידית‪:‬‬
‫"והערב נא ה' א‪-‬להינו את דברי תורתך בפינו ובפיות‬
‫כל עמך בית ישראל‪ ,‬ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי‬
‫כל עמך בית ישראל‪ ,‬כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך‬
‫לשמה"‪ .‬שיהיו דברי התורה ערבים בפינו ובפיות‬
‫ילדינו‪ ,‬ומתוקים מדבש‪.‬‬
‫המשותף לכל הדוגמאות שהובאו לעיל‪ ,‬הוא‬
‫יצירת קישור בנפש הילדים בין תורה‬
‫וחוויה‪ ,‬בין לימוד ושמחה‪ .‬כמה נפלא‬
‫שבמצווה האחרונה בתורה‪ ,‬כתיבת‬
‫ספר תורה‪ ,‬נקראת התורה "שירה" –‬
‫"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת‪,‬‬
‫ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם‪.‬‬
‫למען תהיה וגו' השירה הזאת לעד‬
‫בבני ישראל" (וילך לא‪ ,‬יט)‪ .‬כנראה‬
‫שההתייחסות לתורה כשירה דווקא‪,‬‬
‫היא הדרך ללמדה ולהנחילה לדורות הבאים‪....‬‬
‫הנחלת התורה לדור הבא מתרחשת בשירי‬
‫הערש שבוחרים לשיר ליד מיטת התינוק‪ ,‬ובניגון‬
‫ובשמחה המתעוררים בבית‪ ,‬בכל עת שאנו עוסקים‬
‫בתורה‪ .‬יהי רצון שנזכה להעביר את מתיקות התורה‬
‫לצאצאינו‪ ,‬ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו ומפי‬
‫זרע זרעינו עד עולם‪.‬‬
‫גמר חתימה טובה לכן‪ ,‬לבתיכן ולכל בית ישראל‪.‬‬
‫חכמת נשים‬
‫מאת ד"ר אהובה ניסן‬
‫ישמיד את הגויים האלה‪ ...‬ועשה ה' להם כאשר‬
‫עשה לסיחון ולעוג מלכי האמורי‪ ..‬חזקו ואמצו‬
‫אל תיראו ואל תערצו מפניהם"‪ ,‬וכן הוא מצווה‬
‫על מעמד ַה ְק ֵהל פעם בשבע שנים בסוף השמיטה‬
‫ובתחילת השנה הראשונה של השמיטה הבאה‬
‫(הזמן כעת)‪ ,‬וזאת כדי להמשיך אמונה ויר"ש‬
‫לדור הנוכחי ולדורות הבאים‪" :‬ובניהם אשר לא‬
‫ידעו ישמעו ולמדו ליראה את השם אלוהיכם כל‬
‫הימים‪."...‬‬
‫מצב מתוקן הוא‪ ,‬כאשר האדם מתנהג כבוגר‪,‬‬
‫לוקח אחריות‪ ,‬מתמודד‪ ,‬לא מפחד מביקורת כלל!‬
‫לא פגיע‪ ,‬לא מאשים‪ ,‬מחפש היכן הוא טועה על‬
‫מנת לתקן‪ ,‬מתוך רצון להשפיע על אחרים‪ ,‬להעניק‬
‫להם ולגדל אותם להיות מי שהם נולדו להיות‪.‬‬
‫נקודת המוצא לתיקון מתחילה בתשובה‪ .‬אומרת‬
‫ההפטרה‪" :‬שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת‬
‫בעוונך"‪ .‬המלבי"ם מסביר שעוון מבטא את עיוות‬
‫השכל והמחשבה (ספר הכרמל ערך עוון) הגורם לאדם‬
‫לעוות דרכו במזיד‪ ,‬והוא שונה משוגג וגדול מחטא‪.‬‬
‫בשבת תשובה לפני שנעמוד ביום הכיפורים‬
‫הקדוש לפני אבינו שבשמיים‪ ,‬נשתדל לזכור לשוב‬
‫לעצמנו ולמהותנו‪ .‬כל יהודי הוא טהור וקדוש‪,‬‬
‫מבהיק ומנצנץ‪ ,‬הוא האהבה‪ ,‬האחדות והשלמות‬
‫בכל רגע ומצב בו הוא קיים‪ .‬קיומו אינו מותנה‬
‫בדבר‪ ,‬הוא שווה ובעל ערך מעצם היותו‪ .‬כל עוד‬
‫הוא חי בעולם‪ ,‬הוא שווה ותורם מעצם העובדה‬
‫שהוא חי ואין לו כל צורך להוכיח דבר‪ ,‬רק להיות‪.‬‬
‫רק להושיט יד לבורא וללכת אחריו מאוהבים‪.‬‬
‫נכתב ע"י ד"ר אהובה ניסן‪ ,‬פסיכו‪-‬כירולוגית ומאמנת‬
‫להעצמה אישית‪-‬זוגית‪-‬משפחתית‪ .‬לרכישת הספר‬
‫החדש של ד"ר אהובה ניסן 'חכמת נשים'‬
‫חייגו להידברות ‪073-222-1250‬‬
‫‪7‬‬
‫לשמחה‬
‫מועדים‬
‫חגים וזמנים לששון‬
‫ם!‬
‫הזדררהזוח לדרהיירםשמוגבל‬
‫מספ‬
‫עם הידברות‬
‫י”ט עד כ”ב תשרי ‪2-5/10‬‬
‫אפשרות‬
‫לשמחת תורה‬
‫בלבד‬
‫בהשתתפות‪:‬‬
‫הרב זמיר כהן (שבת) והרב יצחק פנגר‬
‫(שבת וש‪ .‬תורה)‬
‫במלון כינר קלאסיק גליל‬
‫במלון נהנה מחדרים מפוארים | ארוחות גורמה ממיטב מטעמי השף‬
‫בריכה | סאונה | ג’קוזי | חדר כושר והכל באוירה חמה ומשפחתית‬
‫הבטיחו מקומכם!‬
‫‪4‬‬
‫יריד המינים‬
‫ההכשרים‬
‫הכי מהודרים!‬
‫האתרוגים‬
‫הכי יפים!‬
‫הסטים‬
‫הכי משובחים!‬
‫ארבעת המינים‬
‫עם חותמת האיכות‬
‫קונים רק‬
‫‪073-222-1-270‬‬
‫סוכות הזה תקבלו‬
‫בחג ה מינים לסלון ביתכם‬
‫את ארבעת ה‬
‫ם שליח עד הבית!‬
‫והכל ע מתנות מיוחדות‪:‬‬
‫‪2+‬‬
‫להזמנות חייגו‪:‬‬
‫מבי‬
‫‪073-222-12-50‬‬
‫‪www.Hidabroot.org‬‬
‫ניתן לרכוש באתר הידברות‪:‬‬
‫מיוחד לסוכה‬
‫קישוט גדול ו‬
‫בהידברות ! ה אזל‬
‫ת‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ד‬
‫מהרושללמהההררוגמענלוהתאחארוחןסר‪,‬ונה‬
‫איכות‬
‫ז‬
‫ה‬
‫מ‬
‫י‬
‫ן‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ע‬
‫י‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ד‬
‫!‬
‫היום‪.!..‬‬
‫ת הידברות‬
‫דיסק ‪DVD‬‬
‫על ‪ 4‬המינים‬
‫רב זמיר כהן ‪+‬‬
‫מאת ה‬