‫הידברות‬ ‫עונג שבת‬ ‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬ ‫העלון מוקדש לע"נ אליהו בן צאלח ורוזה | לע"נ שלום בן רומיה‬ ‫לרפוא"ש שושנה בת דורית | הצלחה כלנית בת שושנה‬ ‫שמירה וזש"ק ספיר בת מזל להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬ ‫גיליון ‪ | 162‬פרשת כי תצא | י"א אלול תשע"ד‬ ‫‪www.hidabroot.org‬‬ ‫לתגובות‪[email protected] :‬‬ ‫זמן כניסת ויציאת שבת‬ ‫כניסת‬ ‫השבת‬ ‫ירושלים ‪18:22‬‬ ‫תל אביב ‪18:39‬‬ ‫‪18:29‬‬ ‫חיפה‬ ‫באר שבע ‪18:37‬‬ ‫צאת‬ ‫השבת‬ ‫‪19:33‬‬ ‫‪19:35‬‬ ‫‪19:35‬‬ ‫‪19:34‬‬ ‫מוצ”ש‬ ‫ר”ת‬ ‫‪20:13‬‬ ‫‪20:10‬‬ ‫‪20:10‬‬ ‫‪20:10‬‬ ‫להפצת העלון‪073-2221388 :‬‬ ‫בחסות‬ ‫יקבי ירושלים‬ ‫בניית מעקה‪ ...‬למחשבות‬ ‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬ ‫מה בין מצוות בניית המעקה לבין מצוות שמירת המחשבה?‬ ‫ב‬ ‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬ ‫פרשת השבוע מופיעה מצוות בניית המעקה‪" :‬כי תבנה‬ ‫בית חדש ועשית מעקב לגגך‪ ,‬ולא תשים דמים בביתך‪,‬‬ ‫כי יפול הנופל ממנו"‪ .‬פשט המצווה מובן‪ :‬התורה מצווה‬ ‫עלינו להימנע מלהיכנס למצב של סכנה‪ ,‬ולכן יש להתקין מקדם‬ ‫בטיחות כדי למנוע אסון‪ ,‬וכך גם כל דבר שעלול להוות‬ ‫סכנה עלינו להתרחק ממנו‪ ,‬כמו משקע חשמלי חשוף‬ ‫או מסולם רעוע‪ .‬זהו ברובד הפשוט של המצווה‪.‬‬ ‫אולם ברובד הדרש‪ ,‬טמון כאן מסר נכבד נוסף‪.‬‬ ‫האדם מורכב מאיברים רבים‪ ,‬כאשר האיבר העליון‬ ‫ביותר הוא המוח‪ .‬המוח הוא למעשה ה'גג' של כל‬ ‫הגוף‪ ,‬הן מבחינה פיזית – שהוא הגבוה ביותר‪ ,‬והן‬ ‫מבחינה מהותית‪ .‬כשהתורה אומרת "ועשית מעקה‬ ‫לגגך"‪ ,‬יש לומר על פי זה שהאדם מחויב לעשות‬ ‫מעקה‪ ...‬למוחו‪ .‬הרי מחשבות האדם מובילות אותו‬ ‫בכל תחומי החיים‪ ,‬ולכן חלילה שהמוח יחשוב‬ ‫מחשבות שליליות – דברים שאינם הגונים או כאלו‬ ‫שיובילו את האדם למקומות בעייתיים‪ .‬לפעמים האדם מהרהר‬ ‫בדבר עבירה ואומר‪ :‬הרי אין שום בעיה בכך‪ .‬אני רק מהרהר ולא‬ ‫עובר את העבירה עצמה‪ .‬על כך מזהירה אותנו התורה‪" :‬ועשית‬ ‫שאל את הרב‬ ‫מעקה לגגך"‪ .‬גדור את עצמך‪ ,‬ואל תיתן למחשבות מקולקלות‬ ‫מקום במוחך‪.‬‬ ‫חז"ל לימדו אותנו כי "הרהורי עבירה קשים מעבירה"‪.‬‬ ‫המשפט לכאורה לא מובן‪ .‬היאך להרהר בעבירה גרוע מלעשות‬ ‫בפועל את מעשה העבירה? אלא יש לדייק בלשון חז"ל‪ :‬הרהורי‬ ‫עבירה 'קשים' מעבירה‪ .‬יש רך‪ ,‬ויש קשה‪ .‬רך ‪ -‬קל לעיבוד‬ ‫ולתיקון‪ .‬קשה – קשיח ויש להתאמץ מאד בעיבודו‬ ‫ותיקונו‪ .‬אדם שעבר עברה בפועל‪ ,‬מבין היטב את‬ ‫חומרת מעשהו‪ ,‬ולכן קל לו יותר להזדרז ולתקן את‬ ‫אשר קלקל‪ .‬הוא יודע על מה להתחרט ולהתוודות‪,‬‬ ‫וממילא מקבל על עצמו שלא לחזור לאותו החטא‪.‬‬ ‫אולם אדם שרק הרהר בלבו עבירה‪ ,‬כלל אינו‬ ‫מודע לכך שהוא חטא‪ ,‬ולכן איננו ער לצורך‬ ‫האמיתי בתשובה‪ .‬המחשבה עבורו היא דבר חולף‬ ‫ולא חשוב‪ ,‬ואין הוא מייחס לה משקל‪ .‬אך לאמיתו‬ ‫של דבר‪ ,‬המחשבה פגמה בנשמתו‪ ,‬וכביכול העמיד‬ ‫צלם בהיכל‪ .‬שכן המוח שהוא משכן המחשבה‬ ‫שבאדם‪ ,‬הוא בבחינת קודש הקודשים שבו‪ .‬זהו החלק‬ ‫שבו יש לאדם יתרון על הבהמה‪ ,‬ועל האדם מוטל לשמור‬ ‫עליו ביותר שלא ירד חלילה ממדרגת קדושתו וטהרתו‪ .‬שנזכה‬ ‫להתקדש במחשבותינו‪ .‬שבת שלום‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬ ‫אני אשכנזיה והתחתנתי עם בחור‬ ‫ספרדי‪ .‬באיזה נוסח עלי להתפלל‬ ‫עכשיו?‬ ‫נישואין לא מבטלים את המנהגים‬ ‫והדינים‪ ,‬הן לגבר והן לאישה‪ .‬מלבד‬ ‫הדברים הנוגעים לכלל בני הבית או‬ ‫לדברים שבינו לבינה‪ ,‬שבהם נגררים‬ ‫אחר הבעל‪ .‬שהרי נאמר "למשפחתם‬ ‫לבית אבותם"‪ ,‬וכמו שאם האב כהן‬ ‫הדרך שלך‬ ‫טוהחבדשה !!ה‬ ‫לשנה‬ ‫ערכה מדהימה לכבוד השנה‬ ‫או לוי – בניו כמוהו‪ ,‬כך בהנהגת‬ ‫הבית בהלכה ובמנהג‪ .‬אבל בתפילה‬ ‫האישה נשארת במנהגיה‪ ,‬ובענייני‬ ‫הפסח שקשורים לכל בני הבית‪ ,‬נוהגת‬ ‫כבעלה‪.‬‬ ‫אפיתי בורקסים תפו"א (פרווה)‬ ‫ובורקסים חלביים על מגש אחד‪ .‬האם‬ ‫מותר לי לאכול מהבורקסים שהם‬ ‫פרווה כשאני בשרית?‬ ‫מאכל פרווה שבושל או נאפה בתנור‬ ‫אחד או על תבנית אחת‪ ,‬כיוון שהתנור‬ ‫סגור והאדים מתפשטים ומתערבבים‬ ‫בתוכו‪ ,‬הטעם מהמאכל הבשרי או‬ ‫החלבי נכנס במאכל הפרווה‪ ,‬ודינו‬ ‫כמותם בכל מובן שהוא‪ .‬היינו אם‬ ‫בושל או נאפה עם בשר‪ ,‬צריך להמתין‬ ‫שש שעות‪ .‬ואם מבושל עם חלב‪ ,‬מותר‬ ‫רק אחרי כן לאכול מאכל בשרי‪ ,‬ולא‬ ‫הערכה מכילה‪:‬‬ ‫קערת סימנים‬ ‫לראש השנה‬ ‫סט ‪ 5‬מחזורים‬ ‫'כוונת הלב'‬ ‫לפרטים והזמנות‪:‬‬ ‫כלי לטבילת‬ ‫התפוח בדבש‬ ‫‪ 2‬דיסקים‬ ‫‪ DVD‬לצפייה‬ ‫של הרב זמיר כהן‬ ‫‪073-222-12-50‬‬ ‫מחיר מיוחד‬ ‫כולל שליח עד הבית!‬ ‫ל‬ ‫שעניין חבר‬ ‫במ‬ ‫מ‬ ‫עו‬ ‫ת החיים‬ ‫סב‬ ‫סיתא אמרה‬ ‫פו‬ ‫ר קצר‬ ‫נפל‬ ‫אות הבצל‬ ‫מ‬ ‫דו‬ ‫ר‬ ‫בריאות‬ ‫ביחד‪.‬‬ ‫ומי שמחמיר בזה כדעת מרן השולחן‬ ‫ערוך תבוא עליו ברכה‪ .‬ועליו להתעניין‬ ‫ולבדוק בכל מקום‪ ,‬אף שיש בו הכשר‪,‬‬ ‫הן של הרבנות והן של הבד"ץ – חוץ‬ ‫מבד"ץ בית יוסף המקפידים בזה –‬ ‫ולאחר הבירור ינהג בהתאם‪ .‬וראוי‬ ‫לכל ירא שמים לדקדק בזה כדעת מרן‬ ‫הש"ע ותע"ב‪.‬‬ ‫היהודי החושב‬ ‫‪ 10‬עובדות על‪...‬‬ ‫מאת צוריאל גביזון‬ ‫תשובה בהידברות‬ ‫מאת הרב דניאל בלס‬ ‫מאת שירה כהן‬ ‫אליהו הנביא‬ ‫‪ .1‬אליהו היה נביא שפעל בזמן מלכותו של‬ ‫מלך ישראל אחאב‪ ,‬וידוע במאבקיו באחאב‬ ‫ובאשתו הצידונית איזבל‪.‬‬ ‫‪ .2‬הוא מופיע לראשונה בתנ"ך בצורה‬ ‫פתאומית‪ ,‬ללא אזכור רקע‪ ,‬משפחה ושבט‪.‬‬ ‫‪ .3‬הוא כונה במספר כינויים שונים‪ :‬אליהו‬ ‫הנביא‪ ,‬אליהו התשבי ואליהו הגלעדי‪ .‬פעמים‬ ‫שהוא כונה בשם 'אליה'‪.‬‬ ‫‪ .4‬כתיבת המדרשים 'סדר אליהו רבא' ו'סדר‬ ‫אליהו זוטא' מיוחסת לאליהו הנביא‪.‬‬ ‫‪ .5‬על פי המדרש‪" ,‬פנחס הוא אליהו"‪ .‬יש‬ ‫המפרשים שפנחס הוא גלגול של אליהו‪ ,‬ויש‬ ‫כאלו שטוענים שפנחס האריך ימים – והוא‬ ‫שנקרא מאוחר יותר אליהו‪.‬‬ ‫‪ .6‬מנהגים ופיוטים רבים נקשרו סביב דמותו‬ ‫של אליהו‪ .‬במוצאי שבת נהוג לשיר מזמורים‬ ‫שבהם מוזכר אליהו הנביא‪ ,‬מפני שעל פי‬ ‫המדרש הוא במוצאי שבתות הוא יושב תחת‬ ‫עץ החיים ומונה את זכויותיהם של ישראל‪,‬‬ ‫כתיקון על כך שקטרג על עם ישראל‏‏‪ .‬בשעת‬ ‫ברית מילה נוהגים להכין כיסא לכבודו 'כסא‬ ‫של אליהו' מאחר שהוא נקרא 'מלאך הברית'‪.‬‬ ‫ובליל הסדר מוזגים כוס חמישית 'כוס של‬ ‫אליהו'‪.‬‬ ‫‪ .7‬אירועים מקבילים רבים יש בין אליהו‬ ‫למשה רבנו‪ .‬ביניהם‪ :‬היעדר אכילה במשך ‪40‬‬ ‫ימים ומעמד התגלות ה' אליו בהר חורב‪.‬‬ ‫‪ .8‬הנביא מלאכי ניבא כי קודם ביאת המשיח‬ ‫יתגלה שוב אליהו הנביא‪" :‬הנה אנכי שולח‬ ‫לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול‬ ‫והנורא"‪.‬‬ ‫‪ .9‬יש הדורשים את הביטוי 'תיקו' בגמרא‪,‬‬ ‫המציין קושיה ללא תשובה‪ ,‬כראשי התיבות‬ ‫של "תשבי (אליהו) יתרץ קושיות ובעיות"‪.‬‬ ‫דהיינו בביאת המשיח אליהו יפתור את כל‬ ‫בעיות הגמרא שלא נפתרו עד כה‪.‬‬ ‫‪ .10‬אליהו הנביא לא נפטר‪ ,‬אלא עלה בגופו‬ ‫בסערה השמימה‪.‬‬ ‫מיחם נירוסטה‬ ‫במחיר‬ ‫מיוחד!‬ ‫ קיבולת עד ‪ 6‬ליטר‬‫ מכסה בטיחותי עם נעילה‬‫ מנגנון הגנה מפני חימום יתר‬‫ מיכל פנימי מנירוסטה איכותי‬‫ עם משאבה טורבו למזיגה קלה‬‫מאושר לשימוש בשבת ע"י‬ ‫מכון צומת ומכון טכנולוגי להלכה‬ ‫להזמנות‪:‬‬ ‫‪1700-701-303‬פ"ת‬ ‫נורלייט בע"מ‪ ,‬עמל ‪,64‬‬ ‫‪2‬יבואן‬ ‫"האני שלי‪ ,‬שנעלם לכל כך הרבה‬ ‫זמן ‪ -‬חזר אלי"‬ ‫היכרות עם ערוץ הידברות גילתה לאריק מימון את מה שמעבר לתענוגות‬ ‫החומרניות‬ ‫כיצד לעניין חבר במשמעות‬ ‫החיים?‬ ‫אבי שואל‪" :‬שלום‪ ,‬מאוד הייתי רוצה לבקש איזו דרך או הצעה שתגרום לחבר להתעניין‬ ‫במשמעות החיים והיהדות‪ ,‬כשהוא אומר לי שהנושא של משמעות החיים לא מעניין אותו‪ .‬תודה‬ ‫מראש"‪.‬‬ ‫***‬ ‫שלום אבי‪ ,‬ותודה על שאלתך החשובה‪ .‬שאלת כיצד ניתן לעורר אצל אחינו הטועים סקרנות‬ ‫ועניין לברר את משמעות החיים‪ .‬ובכן‪ ,‬לפני שאתה מציע לו לצפות בהרצאות מעניינות בשלל‬ ‫נושאים באתר ובערוץ הידברות‪ ,‬נסה תחילה לאתגר אותו בדרך הבאה‪ .‬פתח בבקשה‪" :‬האם אוכל‬ ‫בבקשה לשאול אותך חמש שאלות? אבל אני מזהיר אותך מראש שכל שאלה תהיה קשה יותר‬ ‫מהקודמת"‪.‬‬ ‫"טוב"‪ ,‬הוא לבטח יענה מתוך סקרנות‪" .‬ובכן‪ ,‬השאלה הראשונה היא‪ :‬כמה זמן היה לוקח לך לבחור‬ ‫עט בחנות של כלי כתיבה?"‪ .‬הנשאל כנראה ישיב‪" :‬פחות מדקה"‪ .‬המשך לשאול אותו‪" :‬השאלה‬ ‫השנייה היא‪ :‬אם ניתן לך סכום כסף לקניית מכונית‪ ,‬כמה זמן היה לוקח לך לבחור מכונית לקנות?"‪.‬‬ ‫לשאלה זו הוא כנראה ישיב שיהיה עליו להשוות קודם כל בין סוגי רכבים שונים‪ ,‬לבדוק חוות דעת‬ ‫של נהגים‪ ,‬להשוות מחירים‪ .‬בחירה שכזו עשויה לקחת לו יותר משבוע‪ .‬אז המשך לשאלה הבאה‪:‬‬ ‫"כעת אשאל אותך את השאלה השלישית‪ :‬כמה זמן היה לוקח לך לבחור דירה לקנייה?"‪.‬‬ ‫במקרה זה הוא כנראה ישיב‪" :‬חודש אם לא יותר‪ ,‬כי יהיה עלי לבדוק את אזור המגורים‪ ,‬להתייעץ‬ ‫עם בני משפחה‪ ,‬לבדוק מי השכנים בבניין‪ ,‬לבדוק את אפשרויות הבנייה ועוד"‪ .‬התקדם לשאלה‬ ‫הבאה תוך הגברת העניין‪" :‬ועכשיו לשאלה הרביעית‪ ,‬והיא כמובן תהיה קשה יותר מהשאלות‬ ‫הקודמות‪ .‬כעת אני מבקש שתסביר לי את תהליך קבלת ההחלטות שלך‪ ,‬ובמילים פשוטות יותר‪:‬‬ ‫מדוע הזמן שתקדיש לבחירת עט יהיה קצר יותר מהזמן שתקדיש לקניית דירה?"‪.‬‬ ‫הנשאל יענה מן הסתם בצורה כללית‪" :‬הרי ברור שדירה היא הרבה יותר יקרה‪ ,‬היא יותר חשובה‬ ‫מכלי כתיבה שניתן להחליף‪ .‬בדירה אני אשתמש הרבה יותר זמן"‪ .‬כעת אתגר אותו‪" :‬עכשיו אשאל‬ ‫אותך את השאלה החמישית והקשה מכולן‪ :‬מהו לדעתך הדבר החשוב ביותר בחיים שלך כאדם?"‪.‬‬ ‫לאחר מחשבה קצרה הוא כנראה ישיב תשובות מקובלות כמו בריאות‪ ,‬מקור פרנסה‪ ,‬אישה‪ ,‬משפחה‬ ‫וכו'‪ .‬אז תוכל להסביר לו‪" :‬אתה אמנם מתקרב לתשובה האמיתית‪ ,‬אך לא נוגע בנקודה העיקרית‪.‬‬ ‫אני חושב שהתשובה לשאלה הזו‪ ,‬מהו הדבר החשוב ביותר בחיים‪ ,‬היא הרבה יותר פשוטה‪ :‬החיים‬ ‫עצמם!‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬כל הדברים האחרים נועדו לשרת את אורח החיים שלך‪ .‬אז החיים שלך צריכים‬ ‫להיות הדבר החשוב ביותר עבורך כאדם‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬בחירת הדרך שבה תחיה את חייך צריכה להיות‬ ‫הדבר החשוב ביותר עבורך‪ :‬לפי זה תדע כיצד לבנות את המשפחה שלך‪ ,‬לאיזו השקפת עולם‬ ‫לחנך את הילדים שלך‪ ,‬וכמובן איך לחיות את החיים‪ ,‬למה לשאוף בחיים ועבור מה להתאמץ‪ .‬אלו‬ ‫השאלות המהותיות ביותר שיש‪ :‬בשביל מה אנחנו חיים? מי יצר אותנו ומהי תכלית קיומנו? איך‬ ‫נפתח את הפנימיות שלנו ולמה עלינו לשאוף להגיע בחיים? למה באנו לעולם ומה מצפה לנו אחרי‬ ‫המוות?‬ ‫משמעות החיים היא למעשה הדבר החשוב ביותר בחיים שלך‪ ,‬ואם על קניית מכונית או דירה‬ ‫אתה מוכן להשקיע כמה חודשים טובים וסכומים לא מבוטלים של כסף‪ ,‬כמה זמן לדעתך אתה‬ ‫צריך להשקיע בחיפוש אחר משמעות החיים‪ ,‬בשאלת מציאותו של אלוקים והדת היהודית? למרבה‬ ‫השמחה תוכל למצוא את התשובות בקלות ובחינם‪ ,‬כי האמת אינה דורשת תשלום – רק אנשים‬ ‫שהם מספיק ישרים עם עצמם כדי לשמוע וללמוד‪.‬‬ ‫באותה הזדמנות תוכל להציע לו לקרוא את החוברת 'שיחה גורלית' (להורדה חינם‪ ,‬ברשת)‪.‬‬ ‫סיפור זה מתאר דו‪-‬שיח עם אלוקים על כל עיקרי האמונה מאל"ף ועד תי"ו‪ .‬בהצלחה!‬ ‫פלטה ‪ +‬מיחם של יוניברס‬ ‫יסדרו לך את השבת!‬ ‫שאסמחירים‬ ‫ור‬ ‫לפספס!‬ ‫מוצרי חשמל איכותיים‬ ‫פלטה לשבת מזכוכית‬ ‫ עמידה בפני שריטות‬‫ חיסכונית בחשמל‬‫ חום אחיד בכל שטח הפלטה‬‫‪ -‬גודל ‪74*40‬‬ ‫‪ 7‬ליטר‬ ‫‪ 5‬ליטר‬ ‫‪ 2‬ליטר‬ ‫‪ 2‬ליטר‬ ‫במשך ‪ 15‬שנה‪ ,‬למעצב השיער המצליח אריק‬ ‫מימון‪ ,‬ממגדל העמק ‪ -‬לא חסר דבר‪ .‬חייו זרמו על‬ ‫מי מנוחות‪ ,‬משלח ידו הניב לו פריון לא רע – כסף‪,‬‬ ‫מעמד ויוקרה‪ .‬לכאורה‪ ,‬הוא חי את החלום שרבים‬ ‫חולמים לחלום‪ ,‬ונהנה מכל רגע‪.‬‬ ‫מימון‪ ,‬השני מבין ארבעה ילדים‪ ,‬גדל במשפחה‬ ‫מסורתית‪ .‬בתיכון למד בבית הספר החקלאי 'נהלל'‪,‬‬ ‫ובגיל ‪ 18‬התגייס לצבא ושירת בחיל הקשר‪.‬‬ ‫"התמכרתי לערוץ הידברות"‬ ‫מיד לאחר שירותו הצבאי הוא למד ספרות ברשת‬ ‫בתי הספר של מעצב השיער 'שוקי זיקרי'‪ ,‬השתלם‬ ‫בתצוגות בלונדון ובפריז‪ ,‬ובהמשך אף ניהל עסק‬ ‫מצליח משלו‪.‬‬ ‫"כבר מהיום הראשון לשחרורי מהשירות הצבאי‪,‬‬ ‫ידעתי מה אני רוצה להיות 'כשאהיה גדול'‪ ,‬ולא‬ ‫בזבזתי זמן"‪ ,‬משחזר אריק‪" .‬אחרי שכבשתי את‬ ‫מרבית המטרות שלי ‪ -‬הייתי בטוח שהצורה שבה‬ ‫אני חי היא הצורה האופטימלית‪ ,‬ושרבים היו רוצים‬ ‫לחיות כמוני‪ .‬לכן גם אף פעם לא הרגשתי את הצורך‬ ‫לחפש‪.‬‬ ‫"לפני שמונה שנים‪ ,‬בבית עם בריכה בחצר‪,‬‬ ‫ישבנו כמה חברים ועשינו 'על האש'‪ .‬בשלב מסוים‪,‬‬ ‫נכנסנו פנימה לדירה‪ .‬מתוך הרגל הדלקתי טלוויזיה‬ ‫והתחלתי לזפזפ בשלט אחר ערוץ מעניין‪ ...‬האצבע‬ ‫נעצרה בערוץ הידברות‪.‬‬ ‫על סדר היום‬ ‫"עד היום‪ ,‬כשאני נזכר בזה אני מתפעל‪ .‬זה היה פניות ועקמימויות‪ .‬ידעתי שאם אבחר להתעלם‬ ‫הרב פנגר‪ ,‬והוא דיבר על הנושא שהיה הכי קרוב ממה שהתיישב לי רציונלית על המוח ועל הלב‪ ,‬הרי‬ ‫אליי – זוגיות‪ .‬הדברים היו כל כך מרתקים‪ ,‬עד אני משקר לעצמי וחי בסתירה עצמית בין מה שאני‬ ‫שנסחפתי אליהם בעל כורחי‪ .‬בד בבד‪ ,‬שכנעתי את מאמין בו למה שאני עושה בשטח‪.‬‬ ‫"בנקודה הזו‪ ,‬הבנתי שאין לי לאן לברוח ושאני‬ ‫עצמי שאני לא הולך לשנות שום דבר בחיים שלי‪,‬‬ ‫אלא רק לומד מהם – 'מהחרדים האלה'‪ ,‬דרך חיים מוכרח להתחיל ממשהו‪ .‬אז התחלתי דווקא ממה‬ ‫שהיה לי הכי קשה – דחיית סיפוקים ושבירת‬ ‫אחרת‪ ,‬נדבך נוסף על זוגיות‪.‬‬ ‫רצונות‪ .‬כשרציתי לשתות – לא שתיתי‪ .‬כשגירד‬ ‫"הכריזמטיות של הרב ודברי החכמה שהוא דיבר לי ביד – לא גירדתי‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעקבות‬ ‫על נשים וגברים‪ ,‬גרמו לי למהפך אמיתי בחיי‪ ,‬המשפט 'איזהו גיבור הכובש את יצרו'‪ ,‬החלטתי‬ ‫להפסיק לעשן‪ .‬וכעבור זמן מה‬ ‫ואפילו שמעולם לא חיפשתי‪,‬‬ ‫"השיא של התשובה‬ ‫קרה דבר מדהים‪.‬‬ ‫היתה לי תחושה שמצאתי כאן‬ ‫"האני שלי‪ ,‬שנעלם למשך‬ ‫דבר אדיר – שחסר לי מבלי‬ ‫היה כשלמדתי את‬ ‫כל כך הרבה זמן ושוטט אי שם‬ ‫שידעתי‪.‬‬ ‫"מאותה הרצאה והלאה הצניעות וכמה תועלת‪,‬‬ ‫בין תענוגות ורצונות שאולים‬ ‫– חזר אליי‪ .‬זו הרגשה שקשה‬ ‫התמכרתי לערוץ הידברות‪ ,‬רוחנית וגשמית כאחד‪,‬‬ ‫פשוטו כמשמעו‪ .‬במשך‬ ‫לי מאוד לתאר‪ .‬הרגשתי שסוף‬ ‫שנתיים צומחת לאדם שמצליח‬ ‫תמימות‪ ,‬משבע בערב עד שלוש‬ ‫סוף אני מצליח לגעת בנשמה‬ ‫לעמוד בזה"‪.‬‬ ‫לפנות בוקר – מדי יום ביומו‪,‬‬ ‫שלי‪.‬‬ ‫מצאתי את עצמי יושב מול‬ ‫"השיא של התשובה שלי היה‬ ‫הטלוויזיה וצופה בהרצאות הרב פנגר ובהרצאות כאשר למדתי את הצניעות וכמה תועלת‪ ,‬רוחנית‬ ‫של רבנים נוספים בערוץ הידברות‪,‬‬ ‫וגשמית כאחד‪ ,‬צומחת לאדם שמצליח לעמוד בזה‪.‬‬ ‫וגומע בשקיקה כל מילה שיוצאת להם מהפה"‪.‬‬ ‫בהתחלה‪ ,‬היה לי מאוד קשה‪ .‬אולם כששברתי את‬ ‫הטבע שלי – נעשה לי נס וקיבלתי סייעתא דשמיא‬ ‫לאחר תקופה של לימוד אינטנסיבי בנושאים גדולה לעמוד מול היצר שלי ולנצח אותו‪ .‬אני מודה‬ ‫שונים‪ ,‬הבין מימון כי הגיע הזמן ליישום הפרקטי לערוץ הידברות שבזכותו קיבלתי חיים שראוי‬ ‫של הדברים שלמד‪.‬‬ ‫לחיות אותם‪ .‬חיים שאינם שאולים‪ .‬חיים של נצח"‪.‬‬ ‫"באחת ההרצאות בערוץ שמעתי שכשיש‬ ‫מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם?‬ ‫תקשורת טובה בין המוח ללב‪ ,‬אז זוכים לשמחה‬ ‫צרו קשר בדוא"ל ‪[email protected]‬‬ ‫נקייה‪ ,‬שמועברת אלינו ב'קווים ישרים'‪ ,‬בלי שום‬ ‫שו"ת ראש השנה‬ ‫מאת הרב שי עמר‬ ‫דאין לאדם לעורר עצמו לבכי מפני קדושת החג‪.‬‬ ‫אך המתעורר מעצמו לבכות בתפילותיו מחמת‬ ‫התלהבות דקדושה לרוב דבקותו וכוונתו בתפילות‬ ‫הימים הנוראים – אין בזה שום מניעה כלל‪.‬‬ ‫סיכום ההלכה‪ :‬אל תביא את עצמך לידי בכי‪ .‬אבל‬ ‫אם אתה מתעורר מעצמך בבכי מתוך התפילה‬ ‫ומתפלל בדמעות‪ ,‬אין בזה שום איסור‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬בתפילות של ראש השנה אני מתעורר לבכי‬ ‫פעמים רבות‪ .‬חבר אמר לי ששמע שיש בזה איסור‪.‬‬ ‫מה ההלכה אומרת על כך?‬ ‫תשובה‪ :‬בספר שער הכוונות (דף צ ע"א) כתב רבי‬ ‫חיים ויטאל בשם רבו האר"י ז"ל‪" :‬גם היה נוהג מורי‬ ‫לבכות הרבה בתפילת ראש השנה‪ ,‬אפילו שהוא יום‬ ‫טוב‪ ,‬וכל שכן בתפילת יום כיפור‪ .‬והיה אומר כי מי‬ ‫שאין בכייה נופלת עליו בימים האלו – היא הוראה‬ ‫שאין נשמתו הגונה ושלמה"‪.‬‬ ‫וכך כותב גם הגאון חיד"א ('מורה באצבע') שיתפלל‬ ‫ערבית של ראש השנה בבכייה ובכוונה גדולה‬ ‫מאוד‪ ,‬דואג ובוטח‪ .‬והגם שכתוב בנחמיה (ח‪ ,‬ט)‪:‬‬ ‫אל תתאבלו ואל תבכו וכו'‪ ,‬כבר האריך בספר חזון‬ ‫עובדיה (ימים נוראים עמוד פט) ליישב דעת האר"י ז"ל‪,‬‬ ‫שאלה‪ :‬אני מתפלל בראש השנה בבית כנסת‬ ‫שבו קודם תקיעת השופר אוכלים פירות ועוגות‬ ‫ששיעורם פחות מכביצה (‪ 50‬גרם) ללא קידוש כלל‪.‬‬ ‫האם מנהג זה נכון על פי הדין?‬ ‫תשובה‪ :‬כתב השולחן ערוך (או"ח סימן פט) שאסור‬ ‫לאכול קודם התפילה‪ .‬ובגמרא (ברכות דף י) מבואר‬ ‫שאיסור זה נלמד מהפסוק "לא תאכלו על הדם"‬ ‫(ויקרא יט‪ ,‬כו)‪ ,‬לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם‪.‬‬ ‫ועוד שאכילה קודם התפילה מראה על התגאות‬ ‫מצד האדם‪ .‬שלאחר שאכל ושתה רק אז הוא מתחיל‬ ‫להתפלל‪.‬‬ ‫הפוסקים הראשונים והאחרונים דנים בעניין חיוב‬ ‫הקידוש קודם תפילת מוסף‪ .‬בשו"ת יביע אומר (ח"ה‬ ‫סי' כב) עמד בנידון זה‪ ,‬וחקר בשורש סיבת הדבר‬ ‫שאסור לאכול קודם תפילת מוסף‪.‬‬ ‫ועיקר דבריו הם שמותר לאכול אכילה מועטה‬ ‫(א')‬ ‫קודם תפילת מוסף‪ ,‬משום שאכילה מרובה עלולה‬ ‫לגרום שישכח אדם להתפלל מוסף בזמנה‪ .‬ועם כל‬ ‫זה‪ ,‬מחמת המחלוקת הגדולה שבזה‪ ,‬מסיק להלכה‬ ‫שמותר לאכול אכילת עראי בין שחרית למוסף בלי‬ ‫קידוש – רק לאדם חלש‪ ,‬ובאופן שאין לו אפשרות‬ ‫לקדש על היין‪ .‬ולאחר תפילת מוסף יחזור לקדש‬ ‫על היין‪.‬‬ ‫וכתב עוד בספרו חזון עובדיה (ימים נוראים עמוד קיב)‬ ‫שמנהג הספרדים שלא טועמים כלל קודם התקיעות‬ ‫עד סיום כל התפילה כולה‪ .‬וכן כתב בשו"ת שמש‬ ‫ומגן ח"ג (הגאון ר' שלום משאש זצ"ל‪ ,‬ראב"ד ירושלים)‪.‬‬ ‫וכן דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל‪ .‬אך במקרה הצורך‬ ‫נראה שדעתם להקל‪ ,‬וכך המנהג‪ ,‬שמי שחלש‬ ‫אוכל מעט ושותה קודם התקיעות (אכילה קודם‬ ‫התקיעות מצויה יותר אצל בני אשכנז)‪.‬‬ ‫סיכום ההלכה‪ :‬איסור אכילה חל גם קודם תפילת‬ ‫מוסף‪ .‬ורק במקום צורך גדול כגון חולה או חלש‬ ‫שלא יוכל לכוון בתפילת מוסף או בתקיעת שופר‬ ‫– מותר לו לאכול אכילה מועטה (פת עד כביצה‪,‬‬ ‫ופירות אפילו הרבה)‪ .‬ואם יש לו אפשרות לקדש‬ ‫צריך לקדש‪ .‬ולאחר תפילת מוסף יקדש שוב על היין‬ ‫ויאכל סעודת יום טוב על הפת‪.‬‬ ‫הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות‬ ‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬ ‫עריכה‪ :‬יעקב רביבו | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬טליה זכריה וחנה פנחסי‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפורים מהחיים‬ ‫הליכות שבת‬ ‫חיים ולדר‬ ‫סבתא אמרה‬ ‫הרגשנו הרגשתי חרדה גדולה וחוסר אונים‪ .‬חצי שעה עברה והילד‬ ‫לא חזר‪ .‬בדיוק הגיעה סבתא‪ .‬היא ראתה את פנינו המיוסרות‪ .‬היא‬ ‫חשבה מעט ואז אמרה‪ :‬אני לא מתערבת כשלא מבקשים ממני‪,‬‬ ‫אבל אם תבקשו את דעתי אומר לכם‪ :‬שבו כאן ואל תעשו כלום‬ ‫ה‬ ‫סיפור שלי הוא‬ ‫מיוחד במינו‪ ,‬מפני שהוא מחבר‬ ‫שני נושאים שלכאורה אין שום קשר‬ ‫ביניהם‪ .‬ויהיו שיאמרו‪ ,‬שהם תרתי דסתרי‪ .‬הכוונה‬ ‫היא לחינוך ולזלילה‪ .‬אני לא מתכוון לחינוך שלא‬ ‫לזלול‪ .‬משהו אחר לגמרי‪ .‬הסיפור הוא על סבתי‪,‬‬ ‫ניצולת שואה שמיעטה תמיד לדבר על מה שעברה‬ ‫שם‪.‬‬ ‫מאז ילדותי היא היתה הרבה בביתנו‪ ,‬וניתן‬ ‫לומר שהיא היתה מעין אם שנייה‪ ,‬סייעה לבתה‬ ‫שהיא אמי בעבודת הבית‪ ,‬שמרה עלינו‪ ,‬ובפירוש‬ ‫עזרה לחינוכנו‪ .‬וזאת ברגישות מרשימה בלי‬ ‫להתערב או להעיר‪ .‬הייתי הבכור בבית‪ .‬כשגדלתי‬ ‫והגעתי לפרקי – נישאתי‪ .‬בשנים לאחר מכן‬ ‫נולדו לי ילדים שהיו הנינים הראשונים שלה‪ .‬עם‬ ‫השנים‪ ,‬אמי כבר לא היתה צריכה את עזרתה מפני‬ ‫שהילדים גדלו‪ ,‬ובצעד טבעי היא פשוט עברה‬ ‫לסייע לנו‪ ,‬הנכדים‪ ,‬עם הילדים‪.‬‬ ‫היא כבר הגיעה לגיל שמונים ושמונה‪ ,‬ועדיין‬ ‫ידה היתה נטויה בסיוע למשפחתה שהלכה וגדלה‪.‬‬ ‫וזאת בלי שנוצרו מתחים כתוצאה מההתערבויות‬ ‫שלה בחינוך‪ .‬ואז נוצרה בעיה עם אחד מילדינו‬ ‫שהיה בן ‪ .11‬למעשה הבעיה החלה עוד לפני כן‪,‬‬ ‫אך הגיעה לנקודת שיא עד שקלטנו שאנחנו כמעט‬ ‫בדרך ללא מוצא‪ .‬מדובר בבעיה שאתה כותב עליה‬ ‫רבות ‪ :‬סמכות הורית‪.‬‬ ‫כבר מגיל חמש הבחנו שזהו אינו ילד רגיל‪ .‬הוא‬ ‫היה ילד תובעני ועקשן‪ ,‬נכנע בקלות לסיפוקים‬ ‫מידיים‪ ,‬ומשלא סיפקו לו את תביעותיו היה‬ ‫מגיב בעוצמות‪ .‬שנינו באנו ממשפחות רגועות‬ ‫ונורמטיביות‪ .‬מעולם לא ראינו בביתנו מצב של‬ ‫עקשנות ותובענות ללא פשרות‪ ,‬ובוודאי שלא‬ ‫התפרצויות זעם חסרות שליטה‪ .‬חשבנו שזה‬ ‫ייעלם‪ ,‬נכנענו לו רבות (וזו אולי היתה הטעות‬ ‫המרכזית שלנו)‪ ,‬חשבנו שזה ירגיע אותו אבל‬ ‫התובענות והעקשנות גדלו ונוספו אליהן חוצפה‬ ‫שלא יכולנו לשאת‪ ,‬וחוסר גבולות מדאיג‪.‬‬ ‫הסבתא ראתה ושתקה‪ .‬כאשר היינו מדברים‬ ‫איתה על כך‪ ,‬היא אמרה שלדעתה הילד סובל מכך‬ ‫שהוריו חלשים‬ ‫בעיניו ושעלינו להתייעץ כיצד לרסן אותו‪ .‬אנחנו‬ ‫שמענו ולא קיימנו‪ .‬התביישנו ללכת לייעוץ וסברנו‬ ‫שהעניין הזה ייעלם מעצמו‪ .‬הוא לא נעלם‪ .‬רק‬ ‫התחזק עוד ועוד‪ .‬וכשהגיע לגיל ‪ ,11‬דרש יום אחד‬ ‫אופניים יקרים‪ .‬אמרנו לו כי עקב התנהגותו איננו‬ ‫חושבים שמגיעים לו אופניים והוספנו כי אנחנו‬ ‫מסכימים לעשות איתו מבצע שבו אם ישתפר‬ ‫במהלך חודש ימים הוא יקבל אופניים‪.‬‬ ‫הוא רק שמע את המילים 'חודש ימים' הוא‬ ‫החל להשתולל ולדבר כפי שלא דיבר מעולם‪.‬‬ ‫אנחנו שתקנו‪ .‬אם מהלם ואם משום שמניסיוננו‬ ‫ידענו שברגעים כאלה שום דבר לא יעזור‪ .‬ואז‬ ‫הוא הכריז כי אם לא נקנה לו אופניים הוא יברח‬ ‫מהבית‪ .‬אמרתי לו כי בבית שלנו לא יהיו איומים‪,‬‬ ‫וכי אני מציע לו לקבל את הצעתנו לערוך מבצע‬ ‫של חודש‪ .‬זו היתה השעה ‪ 14:00‬בצהריים‪ .‬הוא‬ ‫רק אמר‪" :‬אני בורח ואתם לא תראו אותי יותר"‪,‬‬ ‫ויצא מהבית בסערה‪.‬‬ ‫רעייתי התחילה לבכות‪ ,‬וגם אני הרגשתי חרדה‬ ‫גדולה וחוסר אונים‪ .‬חצי שעה עברה והוא לא‬ ‫חזר‪ .‬ובדיוק הגיעה סבתא‪ .‬היא ראתה את פנינו‬ ‫המיוסרות‪ .‬סיפרנו לה‪ .‬היא חשבה מעט ואז‬ ‫אמרה‪ :‬אני לא מתערבת כשלא מבקשים ממני‪,‬‬ ‫אבל אם תבקשו את דעתי אומר לכם‪ :‬שבו כאן‬ ‫ואל תעשו כלום‪" .‬אבל הוא לא יחזור"‪ ,‬אמרה‬ ‫אשתי‪" .‬הוא יחזור"‪ ,‬אמרה סבתא‪" .‬זה הבית שלו‬ ‫ואין לו לאן ללכת"‪" .‬אבל כזה עקשן יעדיף לישון‬ ‫ברחוב בשביל לנצח אותנו"‪" .‬כמה ימים נראה לך‬ ‫שהוא יכול לישון ברחוב?"‪.‬‬ ‫הסתכלנו עליה כאילו נפלה מהירח‪" .‬מה כמה‬ ‫ימים? הוא ילד בן ‪ ,11‬ואפילו יום אחד זה לא‬ ‫בא בחשבון"‪" .‬באמת?"‪ ,‬אמרה סבתא‪" ,‬אני ישנתי‬ ‫ברחוב מגיל ‪ 11‬עד ‪ ."16‬זו היתה הפעם הראשונה‬ ‫ששמענו אותה מזכירה משהו על הימים שעברה‪.‬‬ ‫"מה האופציה שלכם?"‪ ,‬שאלה‪" .‬גם אם תמצאו‬ ‫אותו תצטרכו להתחנן‬ ‫אליו שיגיע והוא יסחט‬ ‫אתכם כפי שעשה עשרות‬ ‫פעמים בעבר‪ .‬אולי הגיע‬ ‫הזמן לעשות משהו אחר?"‪.‬‬ ‫"מה את מציעה?"‪" .‬אני‬ ‫מציעה שלא לעשות כלום"‪.‬‬ ‫"כמה זמן?"‪" .‬כמה שייקח"‪,‬‬ ‫פסקה‪" .‬לכל היותר נשלח‬ ‫שיחפשו אחריו אחרי שיגיע‬ ‫הלילה‪ .‬אתם ממשיכים כרגיל"‪.‬‬ ‫אני ורעייתי הסתגרנו ודנו בעניין‪.‬‬ ‫העלנו דעות לכאן ולכאן‪ ,‬אבל מהר‬ ‫מאוד הבנו שהצדק איתה‪ .‬נכנענו‬ ‫בעבר‪ ,‬וקיבלנו ילד סחטן וחסר‬ ‫מידות‪ .‬אם נמשיך להיכנע הוא פשוט‬ ‫יהפוך למושחת במידותיו‪.‬‬ ‫יצאנו אל הסבתא והודענו לה שנפעל‬ ‫על פי עצתה‪ ,‬אבל בתנאי שהיא לוקחת את‬ ‫האחריות עליה‪ .‬היא לקחה את האחריות אפילו‬ ‫בלי לעפעף‪ .‬המשכנו לתפקד כלפי חוץ כרגיל‪,‬‬ ‫אבל בתוך תוכנו היינו גמורים‪ .‬וסבתא‪ ,‬היא‬ ‫היתה נינוחה (או שמא שיחקה היטב)‪ ,‬מילאה‬ ‫את מקומנו (מפני שלא יכולנו לתפקד) ובין לבין‬ ‫הרגיעה אותנו‪ .‬הערב ירד ומפלס החרדה עלה‪.‬‬ ‫וסבתא בשלה‪ :‬תמתינו‪ ,‬בינתיים לא עושים דבר‪.‬‬ ‫הלילה הגיע‪ .‬עיני רעייתי היו טרוטות מדמעות‪,‬‬ ‫ולבי דפק בפראות‪ .‬בכל רגע החלטתי לומר לסבתא‬ ‫שזהו חוסר אחריות ולהתחיל במסע חיפושים‪,‬‬ ‫אבל משהו בשקט שלה גרם לי להאמין בה‪ .‬שעת‬ ‫חצות הגיעה‪ .‬שנינו לפני התקף לב‪ .‬ניגשתי אליה‬ ‫ואמרתי‪" :‬סבתא‪ ,‬כנראה את לא מכירה את הבן‬ ‫שלנו"‪ .‬היא סימנה שאמתין שתסיים לברך את‬ ‫ברכת המזון‪ .‬נראה היה לי שהיא מאריכה במתכוון‪.‬‬ ‫"תמתינו עוד ‪ 10‬דקות"‪ ,‬אמרה‪ .‬הסתכלנו על‬ ‫השעון וספרנו את הסיבובים‪ 10.‬דקות חלפו‪" .‬עוד‬ ‫חמש דקות"‪ ,‬אמרה‪ .‬כבר היינו לפני התמוטטות‪.‬‬ ‫חשבנו לסרב‪ ,‬אבל היא היתה בטוחה בעצמה‪" .‬מה‬ ‫אכפת לכם? עוד חמש דקות אני נכנעת"‪ .‬דקה‬ ‫עברה‪ ,‬שתיים ושלוש‪ .‬הלב שלנו עמד להפסיק‬ ‫לפעום‪ .‬ופתאום דפיקות בדלת‪ .‬הלב שלנו חזר‬ ‫לחיים‪ .‬רצינו לרוץ לדלת‪ ,‬אך היא חסמה בגופה‪.‬‬ ‫"חכו‪ ,‬שלא יחוש שמישהו חיכה לו"‪" .‬אבל הוא‬ ‫דופק"‪" .‬שידפוק‪ .‬אתם נכנסים לחדרכם ואני‬ ‫אפתח לו‪ .‬מבחינתו אתם הלכתם לישון"‪" .‬מה?"‪,‬‬ ‫שאלנו שנינו כשבמקביל הדפיקות מתחזקות‪" .‬מה‬ ‫ששמעתם‪ .‬האמנתם שהוא יגיע לכאן?"‪.‬‬ ‫האמת שלא‪ .‬החלטנו ללכת בראש שלה‪ .‬לפני‬ ‫שהסתגרנו בחדר היא אמרה‪" :‬הוא לא הולך לישון‬ ‫כאן הלילה‪ .‬אתם מסרבים לקבל אותו‪ .‬הוא יישן‬ ‫בביתי"‪ .‬כבר לא היה לנו כוח להתווכח איתה‪.‬‬ ‫נכנסנו לחדר ושמענהו איך היא צועדת בעצלתיים‬ ‫ופותחת לאט לאט את הדלת כאילו יש לה כל הזמן‬ ‫שבעולם‪" .‬כן‪ ,‬רצית משהו?"‪ ,‬שמענוה שואלת‪.‬‬ ‫"באתי לישון"‪ ,‬אמר הילד‪" .‬אבל יש בעיה‪ .‬ההורים‬ ‫שלך לפני שהלכו לישון ביקשו שלא לאפשר לך‬ ‫להיכנס"‪" .‬מה?"‪" .‬מה ששמעת‪ .‬הם התייעצו עם‬ ‫יועצים‪ .‬לא שמעתי מה שדיברו‪ ,‬אבל כפי שהבנתי‬ ‫הם אמרו שאתה ילד בסיכון והם שוקלים להעביר‬ ‫אותך למוסד‪ .‬אמרו שאסור שתהיה בבית"‪" .‬אני‬ ‫רוצה לדבר איתם"‪" .‬הם אמרו בשום אופן שלא‬ ‫להעיר אותם‪ ,‬וחוץ מזה‪ ,‬לא כדאי לך‪ .‬הם כל כך‬ ‫כועסים עליך‪ ,‬שעדיף לך שיישנו"‪.‬‬ ‫"אז מה אני עושה"‪" .‬אתה לא יכול להיכנס‬ ‫הביתה"‪" .‬ואיפה אני אישן?"‪" .‬כשאמרת שלא‬ ‫תחזור בטח חשבת על זה‪ ,‬לא?"‪ .‬וכך זה נמשך‪...‬‬ ‫הילד ביקש להיכנס והיא אמרה שקיבלה הוראה‬ ‫מאיתנו שלא לעשות זאת‪ .‬בסופו של דין ודברים‬ ‫היא הסכימה שיבוא לישון בביתה‪ .‬אבל גם זה לזמן‬ ‫קצוב‪ ,‬והיא מקווה שההורים שלו לא יכעסו עליה‪.‬‬ ‫בשלב זה הם יצאו יחד ואנחנו נשמנו לרווחה‪.‬‬ ‫הבנו שנפל דבר‪ .‬מהיום שלאחר מכן השתנו חיינו‬ ‫לחלוטין‪ .‬הסבתא תיווכה בינינו‪ .‬היא הציגה אותנו‬ ‫כקשוחים וניסחה הסכם הבנות שלא היה מבייש‬ ‫עורך דין‪ .‬הוא התחייב לציית ושלא להתחצף ועוד‬ ‫התחייבויות רבות‪ ,‬ובסופו של דבר הסכמנו לקבלו‪.‬‬ ‫הפגישה היתה עם המון חיבוקים ודמעות ואנו‬ ‫ידענו שבננו זכה מחדש בהורים ואנחנו בבן טוב‬ ‫ונאמן‪ .‬וכך היה‪.‬‬ ‫כמה ימים לאחר מכן ישבנו עם הסבתא ושאלנו‬ ‫אותה‪" :‬תגידי‪ ,‬לא פחדת?"‪" .‬ועוד איך פחדתי"‪,‬‬ ‫היא אמרה‪" .‬היו רגעים שהתחלתי לחשוש שפשוט‬ ‫טעיתי‪ .‬הייתי צריכה לשחק את המשחק מולכם‬ ‫כדי לחזק אתכם בצעד שידעתי כי הוא הנכון"‪.‬‬ ‫"ידעת שהוא יבוא?"‪ ,‬שאלתי‪" .‬שבו ואספר לכם"‪.‬‬ ‫היא החלה לספר לנו על נערה בת גילה שהיתה‬ ‫נחשבת לאכלנית ברמות שאיננו מכירים‪" .‬היינו‬ ‫בנות פולניות לאימהות פולניות שראו בסירוב‬ ‫לאוכל שלהם עלבון"‪ .‬אמה הלכה כמה צעדים רחוק‬ ‫עם העלבון והרגילה אותה לאכול כמויות בלתי‬ ‫רגילות‪ .‬היא לא שמה לב שבתה הולכת ותופחת‪.‬‬ ‫"התוצאה לא איחרה לבוא‪ .‬אני מתכוונת בכל‬ ‫הנוגע למשקל ולמראה שלה‪ ,‬אבל לה זה לא היה‬ ‫אכפת‪ .‬וגם לנו‪ .‬כשהגיעו הנאצים היינו בשנים‬ ‫הראשונות בגטו‪ .‬קשה לתאר את הרעב הנורא‬ ‫שהיה שם‪ .‬כבר אז אנשים החלו למות מרעב‪.‬‬ ‫למזלה של חברתי היו לה עודפים‪ ,‬אבל גם אלה‬ ‫ירדו בתוך שנה והיא נראתה צנומה ורזה כמו כולנו‪.‬‬ ‫אחר כך הגענו למחנה‪ .‬שם הסתובבו במחנה קצינים‬ ‫של האס אס‪ .‬לא היה להם הרבה מה לעשות והם‬ ‫השתעממו עד מוות‪ .‬הדבר שבידר אותם היה להרוג‬ ‫יהודים או לשחק בהם ואחר כך להרוג אותם‪ .‬אחת‬ ‫הקצינות הייתה אישה שמנה שקשה היה לפספס‪.‬‬ ‫"יום אחד היא עמדה ליד אחת מאיתנו‪ ,‬וחברותיה‬ ‫החלו לצחוק על ההבדל העצום בממדים‪ .‬אנחנו‬ ‫לא התאפקנו וצחקקנו גם אנו‪ .‬חברותיה הקניטו‬ ‫אותה שכמות המזון שהיא אכלה יכולה לכלכל‬ ‫את המחנה במשך שבוע‪ .‬היא לא נעלבה במיוחד‪,‬‬ ‫ולפתע הכריזה שהיא רוצה לערוך תחרות זלילה‪.‬‬ ‫'אתן רעבות נכון? ובכן‪ ,‬תבחרו מישהי מבינכן‬ ‫שתתחרה איתי מי מאתנו יכולה לאכול יותר‪ .‬אם‬ ‫היא תנצח – אתן אספקת אוכל בלתי מוגבלת‬ ‫למשך שבוע‪ .‬אם אני אנצח – כל המחנה יורעב‬ ‫למשך חודש‪ .‬כשאני מתכוונת יורעב‪ ,‬הכוונה‬ ‫שאנחנו נעשה חיפוש ונוציא כל מה שהברחתם‬ ‫במשך חודשים'‪" .‬לא ידענו מה לעשות‪ .‬די היה‬ ‫להסתכל עליה כדי להבין שאין סיכוי‪ .‬מצד שני‬ ‫“להניח ברכה אל ביתך“‬ ‫‪4‬‬ ‫ארגון הידברות‬ ‫מאפשר לכם לקיים‬ ‫ערב שכולו רוחניות ותפילה‬ ‫מרגשת בביתכם‬ ‫הרבה בררות לא היו‪ .‬ואז נזכרתי בחברתי‪ .‬ניגשתי‬ ‫אליה עם הרעיון‪ .‬בתחילה היא נעלבה‪ ,‬אך אמרתי‬ ‫לה שאין לה מה להפסיד‪ .‬גם אם הקצינה תנצח‪,‬‬ ‫לפחות תישאר לה ארוחה הגונה‪ ...‬אחרי הפצרות‬ ‫היא הסכימה‪ .‬התנאי היחיד שלנו היה שיהיה לה‬ ‫אוכל כשר גם אם התפריט יהיה זהה‪ .‬כשהגיע‬ ‫התפריט חשכו עינינו‪ .‬הארוחה כללה את התפריט‬ ‫הבא לכל אחת מהמתחרות‪ :‬מנה ראשונה כיכר‬ ‫לחם עם קדרת ירקות מבושלים וחצי סיר מרק‬ ‫אפונה‪ .‬מנה שנייה‪ ,‬שתי תרנגולות שלמות צלויות‬ ‫עם תוספת של קדרת אורז ושבעה גזרים חיים‪.‬‬ ‫מנה שלישית‪ ,‬ארבעה ראשי כרוב ממולאים בבשר‪,‬‬ ‫ומנה של חצי קילוגרם בקר‪ .‬מנה רביעית ומנה‬ ‫חמישית ומנה שישית‪...‬‬ ‫"על פי חוקי התחרות‪ ,‬יש לחסל את האוכל‬ ‫עד תומו‪ ,‬לא כולל עצמות‪ .‬אין הגבלה על שתייה‪.‬‬ ‫אסור להתייעץ בשעת הארוחה ולקבל רעיונות‬ ‫מהזולת פרט להערות הנוגעות לארוחה כגון‪:‬‬ ‫'תעבירי את המלח'‪ .‬מי שעוברת על החוקים‪,‬‬ ‫וכמובן מי שמודיעה כי אינה יכולה להמשיך לאכול‪,‬‬ ‫מוכרזת כמפסידה בתחרות‪ .‬ניתנו יומיים כדי‬ ‫להתכונן ולהתאמן לתחרות‪ .‬היום הגדול‪ ,‬או איך‬ ‫שתקרא לזה‪ ,‬הגיע‪ .‬באיזשהו שטח פתוח נאספו‬ ‫כולם והתחרות החלה‪ .‬זה לא שלא הערכתי את‬ ‫כישורי האכילה של חברתי לפני כן‪ ,‬אבל מיד עם‬ ‫ההתחלה התחלתי להבין שלא הערכתי מספיק‪.‬‬ ‫בעוד הנאצית מתנפלת על הארוחה בשיטת 'אכול‬ ‫כפי יכולתך'‪ ,‬הרי שחברתי אכלה לאט וביסודיות‪.‬‬ ‫ואם בתחילה הנאצית עברה למנה שנייה בעוד‬ ‫חברתי בשלהי הראשונה‪ ,‬הרי שהמאמץ עשה את‬ ‫שלו וחברתי החלה לסגור פערים‪.‬‬ ‫"לא אלאה אתכם בפרטי התחרות‪ .‬זה היה נורא‪.‬‬ ‫נאכלו שם כמויות שגם מחוץ למחנה היו דמיוניות‬ ‫לחלוטין‪ .‬במנה הרביעית הנאצית נראתה מותשת‬ ‫לחלוטין‪ ,‬וניכר היה שהיא אוכלת רק כדי לנצח‪.‬‬ ‫אבל חברתי‪ ...‬נראתה כנהנית בכל רגע‪ .‬המחזה‬ ‫הפך למעורר רחמים‪ .‬הן חצו אל המנה השישית‪,‬‬ ‫כשחברתי סימנה לי להתקרב ולחשה לי דבר מה‪.‬‬ ‫'היא פסולה'‪ ,‬זעקה חברתה של הנאצית‪' .‬לפי‬ ‫החוקים אסור להתייעץ'‪ .‬השופטת ביקשה הסבר‬ ‫להתייעצות ואני אמרתי‪' :‬בסך הכל היא שאלה‬ ‫אותי אם אולי נשארה עוד מנה של ראשי כרוב‪,‬‬ ‫כי זה מעדן שלא אכלה מימיה'‪ .‬המתחרה הנאצית‬ ‫זרקה את הצלחות על הרצפה ואמרה‪' :‬אני נוטשת‪.‬‬ ‫אין לי שום סיכוי לנצח‪ .‬גם כך אני לפני התעלפות‬ ‫מהארוחה הזו‪ ,‬אך אמרתי לעצמי שאעשה מאמץ‪.‬‬ ‫אבל אם הרזה הזו מתגעגעת לכרוב הממולא אני‬ ‫יודעת שאין לי כל סיכוי‪ ,‬ואני נכנעת‪.'...‬‬ ‫"כמובן‪ ,‬קולות צהלה נשמעו ואנחנו הובלנו את‬ ‫חברתי להתאוששות‪ .‬בדרך שאלה אותי מישהי‪:‬‬ ‫'תגידי‪ ,‬בדיוק בתחרות חשוב לה פתאום כרוב‬ ‫ממולא?'‪ .‬חברתי‪ ,‬למרות מצבה‪ ,‬נזעקה להגן על‬ ‫כבודה‪' .‬היא לא שמעה מה אמרתי‪ .‬אני רק לחשתי‬ ‫שאיני יכולה להמשיך לאכול אפילו אם חיי תלויים‬ ‫בכך‪ .'...‬זה הסיפור שלי"‪ ,‬סיימה סבתא‪.‬‬ ‫"וממנו למדתי שבחיים מי שמנצח זה לאו דווקא‬ ‫מי שחזק אלא מי שמשדר חוזק‪.‬‬ ‫כל ספריו של הסופר הרב חיים ולדר‬ ‫בהידברות שופס ‪073-222-1250 -‬‬ ‫מאת הרב אופיר מלכה‬ ‫הלכות בישול‬ ‫בשבת (ג')‬ ‫מהו מאכל שרובו יבש ומיעוטו רוטב‪ ,‬שיש‬ ‫המתירים לחממו בשבת‪ ,‬והאם מותר להניח‬ ‫בשבת תבשיל ובו מעט רוטב על פלטה‬ ‫המחוברת לשעון שבת‪ ,‬בשעה שהפלטה כבויה?‬ ‫***‬ ‫מאכל שרובו יבש ומיעוטו רוטב‪ :‬מאכל‬ ‫שרובו יבש ומיעוטו רוטב‪ ,‬נחלקו בו הפוסקים‪:‬‬ ‫דעת שו"ע הגר"ז (סימן רנט ס"ח) שדין מאכל זה‬ ‫כדבר לח שאסור לחממו בשבת‪ .‬וכן הורו רבים‬ ‫מפוסקי דורנו‪ ,‬כמרנן האגרות משה (ח"ד סימן‬ ‫עד‪ ,‬דיני בישול אות ז)‪ ,‬הגרש"ז אויערבך (שו"ש סימן‬ ‫שי"י אות לה)‪ ,‬האור לציון (ח"ב פרק ל‪ ,‬תשובה יג)‬ ‫והגרי"ש אלישיב זצוק"ל‪ .‬אמנם דעת המנחת‬ ‫כהן (שער ב פ"ב בד"ה התנאי השני) והפרי מגדים‬ ‫(סי' רנט מש"ז ס"ק יג) שמותר לחמם מאכל זה כדין‬ ‫מאכל יבש‪.‬‬ ‫וכן מורה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (יבי"א ח"ט סימן‬ ‫קח)‪ ,‬וסיים דהמחמיר תבוא עליו ברכה (חזו"ע‬ ‫שבת א עמוד פח)‪ .‬אולם יש להבין היטב טעמו של‬ ‫היתר זה‪ ,‬שהרי בתבשיל זה מצוי רוטב שאם‬ ‫נחמם אותו בנפרד יהיה אסור‪ .‬ומה נשתנה‬ ‫בשעה שהרוטב נמצא עם המאכל היבש?‬ ‫הפרי מגדים (בסימן רנג במשבצות זהב‪ ,‬ס"ק יג)‬ ‫מבאר שדעתו של האדם היא על רוב התבשיל‬ ‫שהוא יבש‪ ,‬ובתבשיל יבש ההצטמקות רעה‬ ‫לו‪ .‬וכל האיסור לבשל לח שנצטנן הוא רק‬ ‫במצטמק וטוב לו (עיין בסימן שיח סעיפים ד' וח'‪,‬‬ ‫ובאחרונים שם)‪ .‬ולכן כשרוב התבשיל יבש ואין‬ ‫דעתו על הרוטב‪ ,‬נחשב כמצטמק ורע לו‪ .‬אולם‬ ‫לפי דבריו נראה ברור כי אם יש למחמם עניין‬ ‫מסוים ברוטב כדי להשתמש בו בפני עצמו‪,‬‬ ‫אסור לחממו בשבת‪ .‬היוצא לפי דברים אלה‬ ‫הוא שהגדרת 'מיעוט ורוב'‪ ,‬פירושה שיש מעט‬ ‫רוטב שלא מתכוון כלל להשתמש בו בפני עצמו‪,‬‬ ‫אלא רק כדי שלא יהיה התבשיל יבש לגמרי‪ .‬וכן‬ ‫הולכים בזה לפי דעתו של מניח התבשיל‪ ,‬ולא‬ ‫לפי דעת המסובים‪.‬‬ ‫ולדעת המשנה ברורה אין להקל בזה‪ .‬שהרי‬ ‫פסק (בסימן שיח ס"ק כה וסב) שיש בישול בלח‬ ‫שנצטנן אף במצטמק ורע לו‪ ,‬ולשיטתו אף דעת‬ ‫מרן השולחן ערוך סובר כן‪.‬‬ ‫הנחת תבשיל ובו מיעוט רוטב על פלטה‬ ‫שתידלק ע"י שעון שבת‪ :‬מרן הגר"ע יוסף זצ"ל‬ ‫(יבי"א ח"י סכ"ו) מתיר להניח על פלטה שאינה‬ ‫דלוקה גם תבשיל שרובו רוטב‪ .‬ויש האוסרים‪,‬‬ ‫כגון האור לציון (ח"ב פל"א תשובה יח) מדין 'מחזי‬ ‫כמבשל' של הרוטב‪ .‬וכן הוא בשש"כ (פ"א סל"ב)‪.‬‬ ‫ויש לזה ראיה מהמשנ"ב (סימן רנג ס"ק ק ודו"ק)‪.‬‬ ‫ובתבשיל שמיעוטו רוטב יש להקל גם לאוסרים‪,‬‬ ‫דיש אומרים שדינו כיבש (עיין כה"ח סימן שיח אות‬ ‫סב)‪ .‬ולאוסרים ליתן ישירות על הפלטה – יש‬ ‫להניח טס מתכת‪ ,‬או רשת או סיר הפוך על‬ ‫הפלטה‪ ,‬ועליהם יניח את האוכל‪.‬‬ ‫במעמד בנם של קדושים‬ ‫המקובל‬ ‫הרב יצחק בצרי‬ ‫של‬ ‫יט”א‬ ‫במהלך הערב יערך‬ ‫תיקון מיוחד‬ ‫לישועה ולהצלחה‬ ‫להזמנת שיעור‬ ‫במעמד הרב בצרי חייגו‪:‬‬ ‫‪073-2221333‬‬ ‫‪052-9551577‬‬ ‫‪5‬‬ ‫רק בריאות‬ ‫מאת אליהו שכטר‬ ‫כוחו של דיבור‬ ‫מדוע נמנית זכירת מעשה מרים בין‬ ‫עשרת הזכירות הנאמרות כל יום?‬ ‫ֹלקים"‬ ‫"וְ ַא ָּתה ָעיֵ ף וְ יָ גֵ ַע וְ ֹלא יָ ֵרא ֱא ִ‬ ‫פרשת כי תצא‬ ‫סֹוחר ֶא ָחד ִה ְפלִ יג ּבָ ֳאנִ ּיָ ה לִ ְמדִ ינָ ה‬ ‫ֵ‬ ‫ַאחר ֶׁשּיָ רַ ד ֶאל ַהחֹוף‪ָ ,‬קרָ א‬ ‫חֹוקה‪ .‬לְ ַ‬ ‫רְ ָ‬ ‫"ׂשא ּבְ בַ ָּק ָׁשה ֶאת‬ ‫לְ ַסּבָ ל ּובִ ֵּקׁש ִמ ֶּמנּו‪ָ :‬‬ ‫ַה ֲחבִ ילָ ה ֶׁשּלִ י לְ בֵ ית ַה ָּמלֹון‪ּ ,‬וכְ ֶׁש ַּתּגִ ַיע‬ ‫לְ ָׁשם ֲא ַׁשּלֵ ם לְ ָך ַעל ּכָ ְך"‪.‬‬ ‫ּסֹוחר נָ ַסע לַ ָּמלֹון לִ ְפנֵ י ַה ַּסּבָ ל‬ ‫ַה ֵ‬ ‫וְ נִ כְ נַ ס לַ ֶחדֶ ר ֶׁש ִהזְ ִמין‪ ,‬וְ ַה ַּסּבָ ל ָהלַ ְך‬ ‫ַאחרָ יו ּכְ ֶׁש ַה ֲחבִ ילָ ה ַעל ּגַ ּבֹו‪.‬‬ ‫ֲ‬ ‫ּכְ ֶׁש ִהּגִ ַיע לְ בֵ ית ַה ָּמלֹון‪ּ ,‬בְ ק ִֹׁשי‬ ‫ִה ְצלִ ַיח ַה ַּסּבָ ל לְ ַה ֲעלֹות ֶאת ַה ֲחבִ ילָ ה‬ ‫ּבַ ַּמדְ רֵ גֹות‪ִ .‬היא ָהיְ ָתה ּכְ בֵ דָ ה ְמאֹד‬ ‫אֹותּה ִמחּוץ לְ ַחדְ רֹו‬ ‫ְמאֹד‪ .‬הּוא ִהּנִ ַיח ָ‬ ‫ּסֹוחר‪ ,‬נָ ַקׁש ַעל ַהּדֶ לֶ ת וְ נִ כְ נַ ס‬ ‫ֶׁשל ַה ֵ‬ ‫ְּפנִ ָימה ִמ ְתנַ ֵּׁשם ִּומ ְתנַ ֵּׁשף‪" :‬הֹוי‪ּ ,‬כַ ָּמה‬ ‫ּכְ בֵ דָ ה ָהיְ ָתה ַה ֲחבִ ילָ ה! זֶ ה ָהיָ ה ּכָ ל‪ּ-‬כָ ְך‬ ‫ָק ֶׁשה!"‬ ‫את ֵאינָ ּה ַה ֲחבִ ילָ ה‬ ‫"ה ֲחבִ ילָ ה ֶׁש ֵהבֵ ָ‬ ‫ַ‬ ‫ּסֹוחר ִמּיָ ד‪.‬‬ ‫ֶׁשּלִ י!" ָּפ ַסק ַה ֵ‬ ‫ָאמר לְ ָך‬ ‫"מי ַ‬ ‫"מה?!" ָּת ַמּה ַה ַּסּבָ ל‪ִ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫ֶׁשּזֹו ֵאינָ ּה ַה ֲחבִ ילָ ה ֶׁשּלְ ָך?! ֲהרֵ י ּבִ כְ לָ ל‬ ‫אתי‪ִ ,‬היא‬ ‫ֹלא רָ ִא ָית ֶאת ַה ֲחבִ ילָ ה ֶׁש ֵהבֵ ִ‬ ‫ֻמּנַ ַחת ּבַ חּוץ לְ יַ ד ַהּדֶ לֶ ת!"‬ ‫ּסֹוחר‪" :‬אנִ י יֹודֵ ַע ֶׁש ֵאין זֹו‬ ‫ָאמר ַה ֵ‬ ‫ַ‬ ‫רֹואה ֶׁש ִהּזַ ְע ָּת‬ ‫ַהחבִ ילָ ה ֶׁשּלִ י‪ּ ,‬כִ י אנִ י ֶ‬ ‫אֹותּה‪ַ .‬החבִ ילָ ה ֶׁשּלִ י‬ ‫ַאּמ ְצ ָּת לִ ְסחֹב ָ‬ ‫וְ ִה ְת ַ‬ ‫ָהיְ ָתה ַקּלָ ה"‪.‬‬ ‫"עיֵ ף וְ יָ גֵ ַע" –‬ ‫ָאכֵ ן‪ִ ,‬מי ֶׁש ָחׁש ֶׁשהּוא ָ‬ ‫ֶׁש ֵאין לֹו ּכֹח לַ ֲעבֹד ֶאת ַה ֵּׁשם ּולְ ַקּיֵ ם‬ ‫ֶאת ַה ִּמ ְצוֹות‪ִ ,‬ס ָימן ֶׁשהּוא "וְ ֹלא יָ רֵ א‬ ‫ֹלקים" – ֵאין ּבֹו יִ רְ ַאת ָׁש ַמיִ ם‪ .‬זֹאת‬ ‫ֱא ִ‬ ‫אֹותּה ּבִ ֵּקׁש ִמ ֶּמנּו‬ ‫ֵאינָ ּה ַה ֲחבִ ילָ ה ֶׁש ָ‬ ‫ַה ֵּׁשם לָ ֵשׂאת‪ּ ,‬כִ י ִמ ְצוֹות ַה ֵּׁשם נְ ִעימֹות‬ ‫ְּומ ַׂש ְּמחֹות לֵ ב‪.‬‬ ‫ַה ַּמּגִ יד ִמּדּובְ נָ א ִס ֵּפר ָמ ָׁשל זֶ ה ַעל‬ ‫את יַ ֲעקֹב‪ּ ,‬כִ י‬ ‫ַה ָּפסּוק‪ֹ" :‬לא א ִֹתי ָקרָ ָ‬ ‫יָ גַ ְע ָּת ּבִ י יִ ְׂשרָ ֵאל" (ישעיהו מג‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫ַאּתה ַמרְ ּגִ יׁש ֶׁש ָּק ֶׁשה לְ ָך‬ ‫ִאם "יָ גַ ְע ָּת" – ָ‬ ‫לְ ַקּיֵ ם ֶאת ַה ִּמ ְצוֹות‪ ,‬זֶ ה ִס ָימן ֶׁש"ֹּלא‬ ‫את" – ֵאינְ ָך קֹורֵ א לִ י‪ּ ,‬כִ י ֲאנִ י‬ ‫א ִֹתי ָקרָ ָ‬ ‫ֵאינֶ ּנִ י ִמ ְתּכַ ּוֵ ן לַ ֲעבֹודַ ת ַה ֵּׁשם ּכָ זֹאת‪,‬‬ ‫אֹותּה ּבְ ַפרְ צּוף ָחמּוץ ּובְ לִ ּוּוי‬ ‫עֹוׂשים ָ‬ ‫ֶׁש ִ‬ ‫"אין לִ י‬ ‫"אין לִ י ּכ ַֹח" וְ ֵ‬ ‫ֲאנָ חֹות ֶׁשל ֵ‬ ‫ֵח ֶׁשק"‪.‬‬ ‫לִ ּמּוד ַהּתֹורָ ה הּוא ּכָ ל‪ּ-‬כָ ְך ָמתֹוק‬ ‫יׁשים ֶאת ַה ַּט ַעם ּבַ ּלִ ּמּוד‬ ‫וָ טֹוב! ּכְ ֶׁש ַּמרְ ּגִ ִ‬ ‫– ֹלא ָח ִׁשים ֲעיֵ פּות‪ֲ .‬עבֹודַ ת ַה ֵּׁשם‬ ‫ֲא ִמ ִּתית נַ ֲע ֵשׂית ּבְ ִׂש ְמ ָחה‪ּ ,‬בְ רָ צֹון וְ ִעם‬ ‫ַט ַעם‪ .‬זֹאת ֲחוָ יָ ה ְמיֻ ֶחדֶ ת וְ נִ ְפלָ ָאה‬ ‫לְ ַקּיֵ ם ִמ ְצוַ ת ֶח ֶסד וְ לַ ֲעזֹר לָ ֲא ֵחרִ ים; יֵ ׁש‬ ‫ֲהנָ ָאה ִעּלָ ִאית ּבְ לִ ּמּוד ּתֹורָ ה; יֵ ׁש ַט ַעם‬ ‫ָמתֹק ּבִ ְת ִפּלָ ה ּובְ כָ ל ִמ ְצוָ ה ִּומ ְצוָ ה‪ַ .‬על‬ ‫ּכָ ְך ֲאנַ ְחנּו ְצרִ יכִ ים לְ בַ ֵּקׁש ּבִ ְת ִפּלַ ת‬ ‫"וְ ַה ֲערֵ ב נָ א" – ֲע ֵׂשה ֶׁשּבֶ ֱא ֶמת נַ רְ ּגִ יׁש‬ ‫ּכָ ְך‪ֶׁ ,‬ש ָּמתֹק לָ נּו וְ טֹוב לָ נּו לְ ַקּיֵ ם ִמ ְצוֹות‪.‬‬ ‫ּבְ ָפרָ ָׁש ֵתנּו נִ ְמ ַׁשְך ֵּפרּוט ִמ ְצוֹות ַהּתֹורָ ה‪ּ .‬בֵ ין ַה ְּׁשָאר‬ ‫ְמפֹרָ טֹות ִמ ְצוֹות ְמיֻ ָחדֹות ַה ִּמ ְתרַ ֲחׁשֹות לְ ִע ִּתים‬ ‫ּלּוח‬ ‫נְ דִ ירֹות‪ּ ,‬כְ מֹו‪ַ :‬הּיַ ַחס לְ בֵ ן סֹורֵ ר ּומֹורֶ ה‪ִּ ,‬ומ ְצוַ ת ִׁש ַ‬ ‫רֹוצה לָ ַק ַחת ּבֵ ִיצים ִמ ֵּקן –‬ ‫ַה ֵּקן ַהּדֹורֶ ֶׁשת ֵמ ָהָאדָ ם ָה ֶ‬ ‫ם‪-‬ה ִּצּפֹור ִמן ַה ֵּקן‪ ,‬לְ ַצד ִמ ְצוֹות‬ ‫לְ ַׁשּלֵ ַח קֹודֵ ם ֶאת ָה ֵא ַ‬ ‫עֹוסקֹות ּבְ ַחּיֵ י ַהּיֹום‬ ‫ֵאּלּו ֻמ ָּצגֹות ִמ ְצוֹות רַ ּבֹות ָה ְ‬ ‫ּמּוסר ּובְ ֵסדֶ ר ֶחבְ רָ ִתי‪ .‬לְ ָמ ָׁשל‪ֲ :‬ה ָׁשבַ ת ֲאבֵ דָ ה‪,‬‬ ‫יֹום‪ּ ,‬בַ ָ‬ ‫רּוׁשין‪ַ ,‬החֹובָ ה לִ נְ הֹג ּבִ רְ גִ יׁשּות ּכְ לַ ֵּפי ֲאנָ ִׁשים‬ ‫ִהלְ כֹות ּגֵ ִ‬ ‫תֹומים וְ ַאלְ ָמנֹות‪.‬‬ ‫ּבְ ַמ ָּצב רָ גִ יׁש – ּכְ מֹו ֲענִ ּיִ ים‪ּ ,‬גֵ רִ ים‪ ,‬יְ ִ‬ ‫ּכְ מֹו כֵ ן ֻמזְ ּכֶ רֶ ת ַה ֲח ִׁשיבּות ֶׁשּבְ ִמ ְׁש ָּפט ֶצדֶ ק‪.‬‬ ‫ַאחרֹונָ ה ּבַ ָּפרָ ָׁשה – ִהיא ְמ ִחּיַ ת ֲע ָמלֵ ק‪,‬‬ ‫ַה ִּמ ְצוָ ה ָה ֲ‬ ‫יֵ ׁש לִ זְ ּכֹור לָ ַעד ֶאת ֲא ֶׁשר ָע ָׂשה ֲע ָמלֵ ק לָ ַעם ּבְ ֵצאתֹו‬ ‫יֹותם ֹלא מּוכָ נִ ים‬ ‫ִמ ִּמ ְצרַ יִ ם ּכַ ֲא ֶׁשר ִה ְתנַ ֵּפל ֲעלֵ ֶיהם ּבִ ְה ָ‬ ‫(זֹוכְ רִ ים? ּבְ ֵס ֶפר ְׁשמֹות ָּפרָ ַׁשת ּבְ ַׁשלַ ּח)‪ ,‬וְ לִ ְמחֹות ֶאת‬ ‫זִ כְ רֹו‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הוא מומלץ לסוכרתיים‪ ,‬מאזן את רמת‬ ‫הכולסטרול בדם‪ ,‬ומומלץ לאכול אותו‬ ‫מבושל‪ .‬הכירו את הבצל מקרוב‬ ‫חידה בריבוע‬ ‫מה בפרשה?‬ ‫שילוח הקן‬ ‫ומחיית עמלק‬ ‫בשביל האיזון‪:‬‬ ‫בצל‬ ‫מאת עוזי קייש‬ ‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬ ‫‪ .1‬מצוות לא תעשה בפרשה‪" .‬לא יהיה כלי גבר על___"‪.‬‬ ‫(בכתיב מלא)‬ ‫‪ .2‬מצוות לא תעשה‪ ,‬שלא לזרוע תבואה בכרם‪" :‬לא תזרע‬ ‫כרמך___"‪.‬‬ ‫‪ .3‬ביטוי בפרשה לבן מרדן ועיקש‪" .‬בן סורר___"‪.‬‬ ‫‪ .4‬מילה נרדפת בפרשה למילה ריבית‪" :‬לאחיך___ כסף___‬ ‫אכל___ כל דבר"‪.‬‬ ‫‪ .5‬מצוות עשה לטעון משא על בהמה שנפלה‪ ___" :‬תקים עמו"‪.‬‬ ‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש מצוות לא תעשה בפרשה‪ ,‬שלא למשכן‬ ‫בגד___‬ ‫הידעת?‬ ‫אין לשבת על שולחן שמונחים עליו ספרי קודש‪ .‬ויש המקפידים שלא‬ ‫לשבת על שולחן‪ ,‬גם כשאין עליו ספרי קודש כלל‪.‬‬ ‫אחד המזונות המשמשים כתיבולים למזונות רבים‬ ‫ומשמשים מזונות בפני עצמם הוא הבצל‪ .‬האם מעבר‬ ‫לשימושים הקולינריים יש לו גם ערך תזונתי? ובכן‪,‬‬ ‫יתרונות רבים לבצל במצבים בריאותיים שונים ואציין‬ ‫כמה מהם‪.‬‬ ‫הבצל מכיל את מינרל הכרום שיש לו תפקיד חשוב‬ ‫ביצור רמות הסוכר בדם‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬סוכרתיים‬ ‫מקבלים המלצה ליטול תוסף של כרום‪ .‬והנה הוא‬ ‫נמצא בכמות רבה בבצל‪ .‬בכך הבצל מסייע לאיזון‬ ‫רמת הסוכר בדם‪ .‬נוכחות הכרום בבצל יכולה לתרום‬ ‫אף לאיזון רמת הכולסטרול בדם‪ ,‬בכך שמוריד את‬ ‫כולסטרול ה‪( LDL-‬הרע) בדם‪ ,‬ולעומת זאת מעלה‬ ‫את ה‪( LDH-‬הטוב)‪ .‬כל אלו תורמים למניעת מחלת‬ ‫הסוכרת ומחלות כלי דם ולב‪.‬‬ ‫הבצל מכיל גם תרכובות גופרית שהמרכזי שבהן‬ ‫הוא האליצין‪ ,‬הנמצא אף בשום‪ .‬חומר זה מתפקד‬ ‫כמדלל דם טבעי ובכך מונע התקרשות יתר של הדם‪.‬‬ ‫וכן מסייע בפירוק קרישי דם ובכך גם מסייע למניעת‬ ‫מחלות לב וכלי דם‪.‬‬ ‫חומר נוסף הנמצא בבצל הוא הקוורצטין‪ .‬חומר זה‬ ‫הוא אנטי אוקסידנט המנטרל רעלים בגוף‪ ,‬ובכך תורם‬ ‫למניעה של מחלות הסרטן שונות‪ .‬הקוורצטין משמש‬ ‫גם כאנטי דלקתי‪ ,‬מה שמסייע אף למניעת דלקות‬ ‫וטיפול במצבים של אלרגיות‪.‬‬ ‫יש לציין שחלק מהחומרים הטובים הנמצאים בבצל‬ ‫נפגעים בבישול‪ ,‬כגון האליצין‪ ,‬וחלקם נשארים פעילים‬ ‫גם בבישול‪ ,‬כגון הכרום והקוורצטין‪ .‬מכאן שאפשר‬ ‫לאכול את הבצל גם לאחר בישול ואפייה ועדיין ליהנות‬ ‫מהיתרונות הבריאותיים של הבצל‪ .‬יש הטוענים שאת‬ ‫הבצל יש אפילו לכתחילה לאכול בבישול בלבד משום‬ ‫שהחריפות שלו גורמת לגירוי ולתחושה של צריבה‬ ‫של ריריות הפה ומערכת העיכול‪ ,‬מה שאינו מועיל‬ ‫לבריאותם‪ ,‬למרות החומרים הבריאים המצויים בו‪.‬‬ ‫ברור שטענתם נכונה לגבי אלו שיש להם הפרעות‬ ‫עיכול ומערכת עיכול רגישה‪ .‬על כן אל להם לאכול‬ ‫את הבצל כשהוא חי‪ ,‬כי אם מבושל‪ ,‬מאודה או אפוי‪.‬‬ ‫אלו יכולים לקבל את החומרים הפעילים שבבצל‪,‬‬ ‫אם קיבלו המלצה ממטפל‪ ,‬בצורה של תוסף כגון‬ ‫הקוורצטין‪.‬‬ ‫הבצל משמש כאחד הרכיבים בהרבה תרופות סבתא‪.‬‬ ‫דוגמא לכך היא שיעול עם ליחה והתקררות‪ .‬חותכים‬ ‫בצל לקוביות‪ ,‬מוסיפים שתי כפות דבש ומערבבים עם‬ ‫הבצל‪ .‬ממתינים כשעה‪ ,‬מסננים ושותים את הנוזל‬ ‫שנוצר‪ ,‬כשבכל שעה שותים כפית מהתערובת‪.‬‬ ‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי‬ ‫בין מאורעות היסוד שאנו מצווים לזכרם בכל‬ ‫יום‪ ,‬כמתן תורה ויציאת מצרים‪ ,‬נמצא באופן‬ ‫מפתיע גם מעשה מרים‪" :‬זכור את אשר עשה ה'‬ ‫אלוקיך למרים" (דברים כד‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫ירדה התורה לעומק נפשנו‪ ,‬וידעה שללא‬ ‫היזכרות תמידית ויומיומית‪ ,‬קל מאוד ליפול‬ ‫לתוך הרשת של לשון הרע‪ .‬הרי אנו מנסות כל כך‬ ‫לשמור על עצמנו בכל כך הרבה תחומים‪ ,‬ובאופן‬ ‫כללי אנו נוטות להגדיר את עצמנו כמוסריות‬ ‫ונחמדות‪.‬‬ ‫וכיצד אנו מוצאות את עצמנו שוב ושוב‬ ‫מקטרות בלי סוף ומספרות עוד פיסת 'מידע‬ ‫עסיסי'‪ ,‬ומתחרטות רגע אחרי שפתחנו את הפה?‬ ‫ב"נתיב הלשון" (פ"א) קובע המהר"ל שאכן זו‬ ‫המאמנים של‬ ‫ההורים‬ ‫עזרת נשים‬ ‫מאת אורה רבקה וינגורט‬ ‫מהות הלשון‪ ,‬ומבחין בינו לבין שאר האיברים‪:‬‬ ‫"שאף אם רצה האדם להכות את חברו‪ ,‬אם אין‬ ‫כאן כוח המתעורר על זה‪ ,‬אין היד פועלת דבר זה‪.‬‬ ‫אבל הלשון אין צריך לשום התעוררות‪ ,‬כי תכף‬ ‫ומיד שימצא לדבר – מדבר‪ .‬ולכן החיים והמוות‬ ‫הם ביד הלשון"‪ .‬אין הדיבור דורש מאמץ‪ .‬הלשון‬ ‫מתגלגלת מטבעה‪ ...‬המאמץ הנדרש לנו הוא לשם‬ ‫שמירה על מוצא הפה‪.‬‬ ‫מלבד ההיזכרות היומיומית בחומרתו של‬ ‫הלשון הרע‪ ,‬התבוננות בכוחו הגדול של הדיבור‬ ‫יכולה גם היא להוביל אותנו אותה מטרה‪ .‬מהות‬ ‫האדם כ'נפש חיה' מתפרשת בתרגום ככוח‬ ‫הדיבור שבו‪' ,‬רוח ממללא'‪ .‬ומכאן מסיק המהר"ל‬ ‫כי 'הלשון הוא החיים' (שם‪ ,‬סוף פ"א)‪.‬‬ ‫על מנת לחוש ביתר חיוניות‪ .‬על מנת להתמלא‬ ‫בכוחות אדירים‪ ,‬על מנת לשמור על חיינו‬ ‫ואיכותם – עלינו לנצור את לשוננו‪.‬‬ ‫חכמת נשים‬ ‫מאת ד"ר אהובה ניסן‬ ‫יש ילדים קשים‪ ,‬ויש נוחים יותר‪.‬‬ ‫אולם על ההורים ללמוד שלא‬ ‫ליפול למלכודת תיוג הילדים‬ ‫הפרשה מספרת לנו על מצב מלחמה שבו חייל‬ ‫פוגש אישה יפה גויה‪ ,‬ורוצה לשאתה‪ .‬הוא יכול‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬אך בתנאים מפורטים‪ :‬היא תשב‬ ‫בביתו‪ ,‬תגלח שיער ראשה‪ ,‬תסיר שמלת שביה‬ ‫ותבכה את הוריה במשך חודש ימים‪.‬‬ ‫רק אחר כך – יוכל לשאתה‪ .‬אלא שריבונו של‬ ‫עולם מגלה לנו שרוח התורה אינה נוחה‪ ,‬בלשון‬ ‫המעטה‪ ,‬מכך שיהודי יישא גויה‪ .‬זה מצב של‬ ‫בדיעבד‪.‬‬ ‫אם אתה רוצה ואתה לא יכול להתגבר –‬ ‫תתחתן איתה‪ .‬אבל דע לך שאתה מזמין לעצמך‬ ‫צרות לכל החיים‪ :‬סופך שלא תרצה בה‪ ,‬תתחתן‬ ‫עם אישה נוספת שתאהב‪ ,‬ייוולד לך בן מהגויה‬ ‫(המגוירת‪ ,‬כמובן)‪ ,‬והוא יהפוך לבן סורר ומורה‬ ‫ש'יעשה לך את המוות'‪ .‬יהיו בעיות ירושה‪ ,‬כי‬ ‫תעדיף את בן האהובה על פני בן השנואה‪...‬‬ ‫מדוע התורה מתירה נישואין אלו אם סופם‬ ‫לעלות על שרטון‪ ,‬להוליד פרי באושים ולהביא‬ ‫שק של צרות על כולם? הקב"ה אוהב אותנו‬ ‫אהבה אינסופית שאין לשער ולתאר‪ ,‬ומי כמוהו‬ ‫מכיר את כוחות נפש האדם ונטיותיו‪.‬‬ ‫שהרי הוא יוצרו ואין בלתו‪ .‬מצד אחד הוא‬ ‫נותן לאדם בחירה חופשית‪ ,‬ומצד שני הוא נותן‬ ‫מערכת חוקים‪ .‬בוא נראה אם תבחר בהם מרצונך‬ ‫– או שלא‪ ...‬פרשה זו מחדדת לנו את עוצמתה‬ ‫וקדושתה של בת ישראל‪.‬‬ ‫מסביר רבי נחמן‪ :‬ברמת העיקרון‪ ,‬התורה‬ ‫אוסרת להתחתן עם בת אל נכר‪ ,‬כיוון שהגויים‬ ‫כרוכים אחרי תאוות העולם הזה המלא בצער‪,‬‬ ‫כעס‪ ,‬עצבות ומכאוב‪ .‬ישראל הם עם קדושים‬ ‫שקיבלו את התורה שהיא משמחת‪ .‬יהודי הנושא‬ ‫אישה גויה‪ ,‬רוב הסיכויים שיימשך אחריה‪ .‬הוא‬ ‫לא יוכל למשוך אותה לקדושה‪ ,‬אלא היא תמשוך‬ ‫אותו אל הטומאה והעצבות‪ .‬התורה רוצה שהגויה‬ ‫שהביא החייל מהקרב תשב‪ ,‬תתנוול ותבכה חודש‬ ‫ימים כדי שתתגנה עליו‪ ,‬ואז יתחרט‪.‬‬ ‫אומרים רבותינו ז"ל‪" :‬כדי שתהא בת ישראל‬ ‫שמחה וזו עצבה"‪ .‬שכן שורשה של בת ישראל‬ ‫הוא מהשמחה‪ ,‬בעוד שבת עכו"ם באה מהקליפה‪.‬‬ ‫"בת ישראל מתקשטת‪ ,‬והיא מתנוולת"‪.‬‬ ‫אתגר ההורות‬ ‫בהמשך למאמרנו הקודם על אודות‬ ‫קונפליקטים בין הורים וילדים‪ ,‬נראה את החוט‬ ‫המקשר בין שני העניינים‪ .‬בבסיס הקונפליקט יש‬ ‫שורש של קנאה הנוצרת בין האחים על תשומת‬ ‫לב ההורים‪ .‬את הילד 'עושה הצרות' קשה מאוד‬ ‫לקבל‪.‬‬ ‫לעומתו‪ ,‬את הילד הטוב והנוח – קל לקבל‪ .‬כל‬ ‫ילד תופס את הנישה שלו במשפחה‪ .‬אם הבכור‬ ‫בעייתי‪ ,‬השני יהיה ההיפך המוחלט‪ ,‬ולהיפך‪ .‬על‬ ‫ההורים ללמוד שלא ליפול במלכודת הזו של‬ ‫התיוג‪ .‬הם נוטים לתייג את הילד כ'בעייתי'‪' ,‬נוח'‬ ‫וכו'‪ ,‬ולהתייחס אליו בהתאם‪.‬‬ ‫מטרת האימון היא לאמן את ההורים לאמץ‬ ‫דרכי חשיבה חדשות ויצירתיות‪ ,‬לקבל ולאהוב‬ ‫את שני הסוגים‪ ,‬כי שניהם מאת הקב"ה וכל אחד‬ ‫מאיר בהורה פן אחר ודורש ממנו עבודה אחרת‬ ‫של התפתחות אישית‪ .‬וכן‪ ,‬הילדים הם המאמנים‬ ‫של ההורים‪...‬‬ ‫הכותבת היא פסיכו‪-‬כירולוגית ומאמנת‬ ‫להעצמה אישית‪ ,‬זוגית ומשפחתית‬ ‫‪7‬‬ ‫“כל המקיים נפש אחת מישראל‬ ‫מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא“‬ ‫(מסכת סנהדרין ד‪,‬ה)‬ ‫מחלקת אמ”א ‪ -‬בהידברות‬ ‫אמא מצילה אותי ‪ -‬המחלקה להצלת עוברים‬ ‫בהידברות דואגים לא לאבד אף נפש מישראל‪ ,‬בואו והיו שותפים להצלת חיים‪.‬‬ ‫להתנדבות ותרומת ציוד לאם ולילד ניתן להתקשר או לשלוח מייל‪:‬‬ ‫‪[email protected] 052 -955 -15 -91 1 -800 -800 -110‬‬ ‫אמא מ א‬ ‫צילה ותי‬ ‫הידברות ‪ -‬למען החיים‬