משה חדד - חוק נתוני תקשורת
חוק נתוני תקשורת אכיפת חוק מול הזכות לפרטיות משה חדד מנחה :ד"ר פיני יחזקאלי 0 תוכן עניינים מבוא 2 ......................... ........................................................................................ .............. חוק נתוני תקשורת 3-8 .......................................................................................................... רקע 3 ................................................................................................................................... על מה ולמה? 3 ...................................................................................................................... ההסדרים שבחוק נתוני תקשורת 3-5 ....................................................................................... המצב הקיים לפני תיקון החוק 5 ............................................................................................. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 5-8 ....................................................................................... נתונים 8 ............................................................................................................................... הזכות לפרטיות 9-14 ...... ................ ..... ......................... ......................................................... רקע 9 ................................................................................................................................... פרטיות בסביבה הדיגיטאלית 10-13 ......................................................................................... אמצעי מעקב ברשת הסלולאר 13-11 ........................................................................................ אכיפת חוק מול הזכות לפרטיות 15 ......................................................................................... נגד החוק :עתירות האגודה לזכויות האזרח ולשכת עורכי הדין16-24 ..... .............. ............................. רקע 16 ................................................................................................................................. כללי 16-11 ............................................................................................................................ הטענות החוקתיות בעתירה 18-33 ........................................................................................... על חוק האזנת סתר – תוכן מול מסגרת 33 ............................................................................... סיכום עתירת האגודה לזכויות האזרח 31 ................................................................................. בעד החוק :תשובת המדינה לעתירה 25-31 ...................................... ........................................... כללי 35-36 ............................................................................................................................ חשיבות השימוש בנתוני התקשורת לעבודת המשט רה 36-31 ....................................................... התייחסות המדינה לטענות העותרת 38-31 ............................................................................... סיכום תשובת המדינה 31 ....................................................................................................... פס"ד בג"צ – מאי 32-35 ................................................................................................. 2112 רקע 33 ................................................................................................................................. פגיעה בזכות חוקתית מוגנת 33-33 ........................................................................................... פגיעה בחיסיון בעלי מקצוע 33-31 ............................................................................................ בחינת ההסדרים הקבועים בחוק 31-35 .................................................................................... סיכום התייחסות בג"צ 35 ...................................................................................................... מקרה מבחן :רצח ענבל עמרם ז"ל 36-38 ................. ................................ ................................... סי כום ומסקנות 39-41 .. .......... ..................... ................ .... ...................................................... 1 מבוא נהוג לומר כי אנו חיים במה שמכונה היום "עידן המידע" ,בו המציאות הטכנולוגית המתקדמת מאפשרת העברה מיידית של נתונים בהיקפים גדולים ביחס לעולם הסובב אותנו. בעידן זה ,כמויות מידע אדירות זורמות באמצעי התקשורת השונים – בדגש על רשת האינטרנט והתקשורת הסלולארית השלובה בה ,תוך מתן מענה מהיר לכל הסוגיות המעסיקות אותנו. הציבור כולו נוטל חלק פעיל ואינטנסיבי בשטף המידע הזה ,ומזרים לשוק המידע נתונים המשפיעים על חיינו במובנים רבים ושונים. במקביל להתפתחות עידן המידע ,התפתחו גם טכנ ולוגיות מודרניות המאפשרות לאסוף את אותו המידע שזורם ,לעבדו ולנתחו בהתאם לצרכים השונים של בעלי היכולת לעשות כן. השילוב בין יכולת העברת המידע במהירות והיכולת לאוספו ,העניקה לגורמים השונים – החל מרשויות המדינה ,דרך תאגידים פרטיים וכלה בארגוני פשיעה – מגוון ר חב של כלים ואפשרויות פעולה שלא היו בידיהם בעבר .1 חוק נתוני תקשורת ,או בשמו המלא – " חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -נתוני תקשורת), התשס"ח ,"3001-פורסם ב 31 -בדצמבר 3001ונכנס לתוקף ב 31 -ביוני ,3008ומאפשר למספר רשויות חקירה בישראל ,בראשן משטרת ישראל -לקבל לרשותן נתוני תקשורת של תושבי ישראל לצורך ביצוע התפקידים הציבוריים המוטלים עליהן. מטבע הדברים ,החוק עורר דיון ציבורי נרחב סביב הפגיעה בפרטיות שגורם החוק ,וכנגד החוק הוגשו שתי עתירות על ידי האגודה לז כויות האזרח ועל ידי לשכת עורכי הדין בישראל .בשנת 3013 פורסם פסק הדין של בג"צ בדבר העתירות שהוגשו כנגד החוק ,כפי שיפורט בהמשך. בעבודה זו אבחן את משמעויות חוק נתוני תקשורת בהיבטי פגיעה בפרטיות ואופן התנגשות החוק עם הזכות לפרטיות אשר מעוגנת בפסקת הגבלה בחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו .בתוך כך, אפרט על החוק וסעיפיו ,על הזכות לפרטיות בכלל ובסביבה הדיגיטאלית בפרט ,ואתייחס בפירוט לעתירות שהוגשו נגד החוק על ידי האגודה לזכויות האדם בישראל ולשכת עורכי הדין בישראל, לתשובת המדינה לעתירות ולפסק הדין של בג"צ שניתן כאמור בשנת .3013 בסיכום העבודה אציג מקרה מבחן – רצח ענבל עמרם ז"ל ,וכיצד החוק הנוכחי – אם היה קיים אז ,היה יכול למנוע אולי את הרצח המזעזע הזה ומקרים נוספים כדוגמתו. בסיכום העבודה אציג את עמדתי ביחס לדברים שהובאו בגוף העבודה ,הן מנקודת המבט של אזרח במדינת ישראל ,והן כקצין משטרה הנחשף בעבודתו לחלק מהדברים בהם העבודה תעסוק. 1 בג"צ +3809008בג"צ ,9995008החלטת בג"צ.3 , 3 חוק נתוני תקשורת רקע כאמור בהקדמה ,חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -נתוני תקשורת) ,התשס"ח ,3001-או בקצרה -חוק נתוני תקשורת ,פורסם ב 31 -בדצמבר 3001ונכנס לתוקף ב 31 -ביוני .3008 החוק קובע הסדרים ,אשר יפורטו בהמשך ,המאפשרים למשטרה ולרשויות חוקרות נוספות כגון מצ"ח ,מח"ש ,רשות המיסים ועוד ,לקבל לרשותן נתוני תקשורת של כלל מנויי בזק כפי שמוגדרים בחוק התקשורת (בזק ושידורים) ,התשמ"ב .1983 - במילים אחרות ,החוק למעשה מאפשר לכלל הרשויות המ וגדרות בו ,ובראשן משטרת ישראל, לקבל מכלל חברות התקשורת הישראליות – חברות הסלולאר ,חברות התשתית והטלפוניה הקווית וספקיות האינטרנט ,נתוני תקשורת כדוגמת נתוני מיקום של מכשיר סלולא רי ,נתוני התקשרויות בין אנשים ,נתוני תעבורת אינטרנט ,פרטים מזהים אודות המנויים ,ועוד. חשוב להדגיש כי החוק אינו עוסק בתוכנם של מסרי התקשורת – תחום אשר מוסדר במסגרת חוק האזנות סתר ,התשל"ט .1919 - על מה ולמה? לא אחת נשאלה השאלה מדוע צריכות הרשויות הנ"ל ,ובראשן משטרת ישראל – את שלל הנתונים הנ"ל על אזרחי מדי נת ישראל? מה התועלת הצפויה מהפגיעה בפרטיות האזרחים? מי יעשה בהם שימוש וכיצד יישמרו הנתונים מרגע הגיעם למשטרה ולשאר הרשויות? זהו למעשה הרקע לחקיקת החוק ,שבא לעולם בניסיון להסדיר את אופן הפעלת סמכויות רשויות המדינה השונות בקבלת נתוני התקשורת של תושבי ישראל לצורך ביצוע משימותיהם ,כמו גם הסדרת האופן בו ישמרו הנתונים בידי אותן רשויות. ההסדרים שבחוק נתוני תקשורת חוק נתוני תקשורת מסדיר שלושה היבטים מרכזיים לקבלת הנתונים: הראשון עוסק בהענקת סמכות לרשויות הרלוונטית ,לפנות לבימ"ש במעמד צד אחד על מנת לקבל צו המתיר את קבלת נתוני התקשורת. השני עוסק בקבלת נתוני התקשרות במקרים דחופים כמפורט בחוק ,ללא פנייה לבית המשפט, אלא באמצעות מתן היתר מנהלי. 3 השלישי עוסק בהקמת מאגר נתוני תקשורת במשטרת ישראל ,שיכלול מספר סוגי נתונים כפי שמוגדר בחוק. ה דרך הראשונה ,שאמורה להיות דרך המלך לקבלת הנתונים ,היא באמצעות צו בית משפט שלום לקבלת נתוני תקשורת ממאגר מידע של בעל רישיון בזק ,כמפורט בסעיף (3א) לחוק נתוני תקשורת" :בית המשפט רשאי ,על פי בקשה של קצין משטרה שהסמיך לעניין זה המפקח הכללי או של נציג רשות חוקרת אחרת ,להתיר בצו ,למשטרה או לרשות החוקרת האחרת ,קבלת נתוני תקשורת ממאגר מידע של בעל רישיון בזק ,בדרך שיקבע בצו ,אם שוכנע שהדבר נדרש למטרה מהמטרות המפורטות להלן ,ובלבד שאין בקבלת נתוני התקשורת כאמור כדי לפגוע ,במידה העולה על הנדרש ,בפרטיותו של אדם )1( :הצלת חיי אדם או הגנה עליהם; ( )3גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן; ( )3גילוי עבריינים והעמדתם לדין; ( )1חילוט רכוש על פי דין" .2 אמצעי פיקוח שאמור להקשות על המשטרה הוא הגשת שורה ארוכה של מסמכים לעיונו של השופט המאשר ,כגון העובדות המקנות סמכות לבית המשפט; פרטי זהותו ותיאור תפקידו של מגיש הבקשה; תמצית העובדות והמידע עליהם מבוססת הבקשה; המטרות שלשמן נדרשים נתוני התקשורת; נתוני התקשורת המבוקשים; פרק הזמן שלגביו מתבקשים נתוני התקשורת; פרטי הזיהוי של המנוי או מיתקן הבזק שנתוני התקשורת מתבקשים לגביהם ,אם הם ידועים מראש, לרבות היות המנוי האמור מי שחל לג ביו חיסיון מקצועי לפי כל דין (לרבות הלכה פסוקה); היסטוריית בקשות קודמות .3 הדרך השנייה ,אשר קשורה רק לעבירות חמורות יותר -מסוג "פשע" ( 3שנים ומעלה) או "עוון" (3 חודשים עד 3שנים) ,עוסקת בהיתר לקבלת נתוני תקשורת במקרים דחופים ,ומוקנית לקצינים מוסמכים בלבד -מ דרגת סגן ניצב או לקצין המשמש כמפקד מוקד ארצי או מחוזי של המשטרה. במקרה זה ,ניתן לקבל את הנתונים ללא דיחוי ,לשם הצלת חיי אדם ,למניעה או גילוי של מבצע העבירה ,גם אם הפשע כבר בוצע .היתר מסוג זה ניתן בכתב לתקופה שלא תעלה על 31שעות ,ועל הקצין המוסמך שנתן היתר זה ,לדווח בכתב ולנמק את הסיבות למתן ההיתר לקצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה .על כל ה בקשות להיות מתועדות ולהימסר אחת לשלושה חודשים לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה .4 ההסדר השלישי שמוגדר בחוק ,ומרובה המחלוקת ביותר ,עוסק בהקמת מאגר מידע ,כמפורט בסעיף 6לחוק " -דרישה להעברת קובץ מידע ממאגר מידע של בעל רישיון בזק" .דרך זו מאפשרת 2סעיף )3(3לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -נתוני תקשורת) ,תשס"ח ( 3008להלן :חוק נתוני תקשורת). 3סעיף (3ד) לחוק נתוני תקשורת. 4סעיף 1לחוק נתוני תקשורת. 1 לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה לדרוש מחברות התקשורת להעביר לידיו באופן ממוחשב קובץ מידע עדכני המכיל נתוני זיהוי של מנוי ומספר מזהה של מכשיר טלפון או "רכיב מרכיביהם" ,מידע בדבר נתוני אנטנות סלולאריות ,מיקומן ואיזור הכיסוי שלהן .5 המצב הקיים לפני תיקון החוק כאשר בוחנים מה היה המצב החוקי ערב כניסתו לתוקף של חוק נתוני תקשורת ,הרי שכבר אז היו רשויות החקירה מוסמכות לפנות לחברות התקשורת לקבלת נתוני תקשורת ,זאת על פי צו להמצאת מסמכים ,המוצא על ידי בית המשפט לבקשת גורמי החקירה ,בהתאם להוראות סעיף 13לפקודת סדק הדין הפלילי .צווים מסוג זה משמשים את גורמי החקירה לצורך ביצוע פעולות חקירה שונות ולקבלת נתונים גם מגופים אחרים (בנקים ,חברות אשראי ועוד) .בהתאם להוראות החו ק הקודם ,פנייה לבית משפט על פי הסעיף האמור יכולה להיעשות באמצעות בקשה שיכולה להיות חתומה על ידי שוטר בכל דרגה שהיא .הבקשה אמנם ,מטבע הדברים ,צריכה להיות מנומקת ,אולם אין הוראות בחוק המפרטות מה צריך להיות כלול בה ,ומה נדרש לצרף על מנת לבסס את הבקשה .החוק הק ודם אף אינו מתווה לבית המשפט או לגוף החוקר את מסגרת שיקול הדעת באשר להיקף הצו המבוקש וההצדקה להוצאתו ,או את מסגרת שיקול הדעת שעל בית המשפט להפעיל והחומר שעליו לעיין בו בטרם יקבל החלטה בדבר מתן הצו .בנוסף ,לא הוגדרו דרכי בקרה ודיווח על שימוש בסמכות זו .ראוי לציין כי הסמכות ,עד לכניסתו של החוק לתוקף, חלה על כל סוגי העבירות – חטא ,עוון ופשע .6 הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הנחייה זו מפברואר 3003מפרטת את אופן מסירת מידע מחברות הטלפון לגופים בעלי סמכויות חקירה; במהלך השנים ,ביקשו גופים בעלי סמכויות חקירה – נציבות מס הכנסה ,מנהל המכס והבלו ,הרשות לניירות ערך והרשות להגבלים עסקיים ,לקבל נתונים הנמצאים בידי חברות הטלפון לצורך חקירות המתנהלות אצלם .בקשות אלו נעשו על סמך סמכויות החקירה שניתנו להם בדין הכללי ,כפי שפורטו לעיל. 5סעיף 6לחוק נתוני תקשורת. 6בג"צ ,3809008תגובה לעתירה מטעם פרקליטות המדינה.3 , 5 בהנחיה מצויין במפורש כי הנתונים המבוקשים אינ ם בגדר האזנת סתר ,כהגדרתה בחוק האזנות סתר ,התשל"ט – , 1919שכן לא מדובר בשיחה .נתוני החיוג הם הפרטים הטכניים אודות השיחה, הנאגרים במרכזיות הממוחשבות של חברות הטלפון .7 בהנחיה קיימת התייחסות מפורשת לזכות לפרטיות ,המעוגנת כאמור בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – .1981לפי סעיף 35לחוק הגנת הפרטיות ,הוראותיו לא יגרעו מהוראות כל דין אחר. בדינים אחרים הוקנו לגופי החקירה סמכויות המאפשרות להם ,לכאורה ,לפגוע בפרטיות .השאלה הנשאלת היא שאלת האיזון הנכון בין אותם דינים המסדירים באופן ספציפי את פעולתם של אותם גופי חקירה לבין הזכות לפרטיות .8 באשר למשטרת ישראל ,היועץ המשפטי הנחה כי המשטרה תבקש צו שיפוטי לפי סעיף 33 לפקודת מעצר וחיפוש ,לצורך קבלת נתוני חיוג מחברות הטלפון ,למעט במקרה בו מתקיימת הגנת הצורך ,היינו מעשה "שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו ,חירותו ,גופו או רכושו ,שלו או של זולתו ,מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה ,ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו" .9סעיף 33א לפקודת מעצר וחיפוש ,אשר מסדיר את האופן בו יתקבלו נתונים הנמצאים במאגר ממוחשב ,קובע כי לשם קבלתם נדרש צו שופט .סעיף זה מתיר למשטרה לחדו ר למחשב ולהפיק פלטי מחשב רק באמצעות צו שיפוטי .במקרים דחופים ,בהם פעולת המשטרה נדרשת מיידית לשם הצלת חיים או מניעת סכנה מוחשית לפגיעה חמורה בנפש או ברכוש ,תחול ,הן על חברות הטלפון והן על המשטרה ,הגנת הצורך שבחוק העונשין ,התשל"ז – .1911במקרים אלה תחול על ח ברות הטלפון גם ההגנה בסעיף ()3(18ב) לחוק הגנת הפרטיות, בדבר פגיעה ש"נעשתה בנסיבות שבהן הייתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית ,מוסרית ,חברתית או מקצועית לעשותה" .כמובן שההגנה תעמוד רק מקום שלא הייתה שהות לפנות לשופט תורן בבקשה לקבלת צו חיפוש .מזה שנים רבות נוהגת משטרת ישראל בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה לבקש צו שיפוטי על מנת לקבל נתוני חיוג מחברות הטלפון .10 בנוסף ,מתייחסת ההנחיה לסוגיית האיזון הראוי :הוראות הדין המסמיכות את גופי החקירה לתפוס מסמכים ולדרוש ידיעות מכל אדם ,אינן עומדות לבדן ,ויש לפרשן ביחס למערך החקיקה כולו ,לרבות חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו .גם כאשר יש לגופי החקיקה סמכות פורמלית בחוק ,אופן השימוש בה בכל מקרה ומקרה צריך להיעשות בסבירות ובמידתיות 7הנחיית היועץ ה מש פטי לממשלה ,מסירת מידע מחברות הטלפון לגופים בעלי סמכויות חקירה 16,בפברואר .1 ,3003 8שם.1-3 , 9שם.3 , 10שם.3 , 6 ולהיבחן על פי עקרונות היסוד של השיטה .קיומן של ההוראות המסמיכות כדין ספציפי אין פירושו איפוא שיש לפרשן באופן טכני ,כמאפשרות קבלת כל מסמך או מידע ללא צו שיפוטי. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מבחינה בין נתונים הכוללים את שמו ,מספר הטלפון ומענו של המנוי לבין נתוני החיוג; באשר לשמו ומענו של אדם ,על פי חוק מרשם האוכלוסין חייב כל אזרח לדווח למרשם הא וכלוסין על כל שינוי בשמו או במענו ,כך שאין מדובר בפעולה וולונטרית שניתן לראות בה הסכמה של אדם למסירת כתובתו לאחרים ,אלא כהוראה ספציפית המחייבת הודעה למרשם מצד אחד ,ומאפשרת גילוי מצד שני .באשר למספר הטלפון ,נשאלת השאלה האם שתיקתו של אדם באשר לחיסיון מספר הט לפון שלו מהווה הסכמה לשימוש בשמו ובמספרו. ביהמ"ש העליון השיב בחיוב על שאלה זו .לאור זאת ,נראה כי ההוראות המסמיכות מגבילות את ההגנה על הזכות לפרטיות ,ומאפשרות לגופי החקירה לדרוש את נתוני שם ומספר הטלפון אף ללא צו שיפוטי .פרשנות זו נסמכת על איזון בין צרכי החקירה בין הזכות לפרטיות לגבי נתונים שמטבעם אינם רגישים ,ואף זכו להתייחסות ככאלה לפי חוק מרשם האוכלוסין .גם אם נתונים אלה ייחשבו כ"ענייניו הפרטיים של אדם" ,הרי שהפגיעה בפרטיות לגביהם עומדת בפסקת ההגבלה ,כלומר נעשית לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש .11 ב אשר למנויים חסויים ,ההתייחסות הינה כזו שמתירה העברת נתוני המנוי החסוי לידי הרשויות שמוסמכות לקבל נתונים אלה על פי חוק .החיסיון שמטיל אדם על פרטיו כנגד הפצתם ברבים, אינו מעניק לו עדיפות על המנוי הלא חסוי כאשר מדובר במסירת הפרטים על פי דין לגורמים מוסמכים ,ו ודאי שלא גורע מסמכויות גופי החקירה .הנחיית היועמ"ש הינה כי חברות הטלפון מחוייבות להעביר על פי דרישת גופי החקירה שם ,מען ומספר של מנוי ,ללא צו שיפוטי .12 באשר לנתוני החיוג ,אשר כוללים את מספרי הטלפון מהם ואליהם התבצעו שיחות ,שעת החיוג או שעת קבלת השיחה ומשך השיחה ,הרי שהם נאספים אצל חברות הטלפון באמצעות הטכנולוגיה המאפשרת את מתן השירות למנוי .נתונים אלה ,כהגדרתם בסעיף 1לחוק הפרטיות, מוגדרים כמידע רגיש ,ועל כן חשיפת נתוני החיוג של אדם מהווה פגיעה קשה בצנעת הפרט .כאשר רשות ציבורית גורמת לפגיעה כזו ,מן הראוי שהסמכות תמומש לאחר קבלת צו שיפוטי ,בין היתר בשל העובדה שקבלת נתוני חיוג ,כמוה כחיפוש סמוי במובן זה שאותו אדם אינו יודע על הבקשה לבית המשפט .על כן במקרה זה ,מהווה בית המשפט כגוף המתאים לעשות את האיזון הנדרש ולהבטיח שקיימת הסתברות ראויה לכך שבאמצעות הפגיעה בזכות לפרטיות ,תוגשם אותה 11שם.1-5 , 12שם.5-6 , 1 תכלית ראויה ,היא התכלית החקיקתית שבבסיס ההוראות המסמיכות .13חיוב גופי החקירה לצו בית משפט תענה גם על הבעיה שנוצרת בבקשת נתוני חיוג של אנשים שמתוקף תפקידם מוענק להם חיסיון .כך ,במסגרת השיקולים שיעשה בית המשפט ,הוא יביא בחשבון ,בנוסף להיבט של פרטיות ,גם את האינטרס המוגן שביסוד החיסיון המקצועי. יתרה מזאת ,כל אימת שיש צורך לפנות לבית המשפט בבקשה כלשהי שיש עמה או שיכולה להיות עמה פגיעה בחיסיון מקצועי ,מכוח החוק או ההלכה הפסוקה ,יובא העניין מראש לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה ,בטרם תוגש הבקש ה לבית המשפט ,על מנת שישקול האם צרכי החקירה מחייבים את הפגיעה בפרטיות ובחיסיון המקצועי .14 נתונים בתשובת המדינה לעתירת האגודה לזכויות האזרח ,עליה יפורט בהמשך ,נמסרו נתונים לגבי בקשות לנתוני תקשורת שהועברו טרם חקיקת החוק ,מהם עולה כי בשנת 3006פנתה המשטרה בממוצע 300פעמים בחודש לחברות תקשורת בבקשה לקבל נתונים "במקרים דחופים של הצלת חיים" .המשטרה קיבלה מעל ל 18-אלף נתוני זיהוי של מנויי בזק ללא צו שיפוטי -על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לבקשות מסוג זה -מעל 38אלף פלטי שיחות יוצאות ונכנסות ממכשירי טלפון ,ו 1,100-נתוני מיקום .בשנת 3001המשטרה קיבלה מעל ל 13-אלף נתוני זיהוי של מנויי בזק ללא צו שיפוטי 35,615 ,פלטי שיחות יוצאות ונכנסות ממכשירי טלפון ,ו 6,190-נתוני מיקום אשר נמסרו בהתאם לצו שיפוטי .15 לשם השוואה ,על פי מסמך דיווח שנתי לועדת חוק חוקה ומשפט משנת ,3013המתייחס לתקופה שבין יולי 3011ועד יוני ,3013אושרו בצו בימ"ש על פי סעיף 3לחוק כ 11,600 -בקשות שהוגשו על ידי משטרת ישראל .בפילוח סוגי הנתונים שהותר לקבלם על פי הצו עולה כי התקבלו 35,955 נתוני מנוי ו 33,519 -נתוני תעבורה (ירידה לעומת 3006ו ,)3001 -ו 8,110 -נתוני מיקום (עלייה לעומת 3006ו .16 )3001 - 13שם.6 , 14שם.1 , 15בג"צ ,3809008תגובה לעתירה מטעם פרקליטות המדינה.3-1 , 16השר לבטחון פנים ,דיווח לפי חוק סדר הדין הפלילי ,יולי .3013 8 הזכות לפרטיות רקע הזכות לפרטיות היא בת בכירה במשפחת הזכויות בחברה הליברלית הדמוקרטית ,וכמו כל אחת מבנות המשפחה ,יש לה ייחוד משל עצמה .אולם להבדיל משאר הזכויות ,הפרטיות נתונה תחת מתקפה קשה שמאיימת להכריעה .בעידן דיגיטאלי שמציע טכנולוגיות מעקב ,בתוספת לחץ בטחוני עצום מצד המדי נה ,במיוחד אחרי אירועי ה 11 -בספטמבר , 3001של ובתוספת לחצי השוק התובע יתר יעילות – הזכות לפרטיות נאבקת על מקומה ,ונדמה לפעמים שהמאבק להגנתה הוא מלחמת מאסף .17 בדין הישראלי ,הפרטיות מוגנת הן על ידי סעיף 1לחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו ,שעיגן את הזכות לפרטיות כזכות חוקתית ,והן מכוח חוק הגנת הפרטיות ,התשמ"א – .1981חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו מגדיר את הזכות לפרטיות ,אלא רק קובע בסעיף (1א) כי "כל אדם זכאי לפרטיות לצנעת חייו" ומפרט אילו אלמנטים מן הזכות יזכו להגנה חוקתית" :אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בה סכמתו"" ,אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם ,על גופו ,בגופו או בכליו"" ,אין פוגעים בסוד שיחו של אדם ,בכתביו או ברשומותיו". חוק הגנת הפרטיות אינו מגדיר גם הוא את הזכות לפרטיות ,אלא קובע בסעיף 3רשימה סגורה של אינטרסים ספציפיים שיהוו פגיעה בפרטיות ויזכו למצ וא הגנה תחת כנפי החוק .הרשימה הסגורה של מצבים שונים המתארים פגיעה בפרטיות מביאה לכך שנוצרות שוב ושוב פרצות בחוק ויוצרת אי בהירות באשר להיקפה של הזכות לפרטיות. בפסיקה הישראלית ,אין הגדרה אחידה לזכות לפרטיות והיקפה אינו נקי מספקות .בית המשפט העליון הכיר בכך שהגדרת הזכות החוקתית לפרטיות מושפעת מהניסיון האנושי וחייבת להתאים עצמה למציאות החיים המשתנה .במקרים מסוימים ,זכתה הזכות לפרטיות להגדרה רחבה .כך, למשל ,הגדיר את הזכות לפרטיות נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק" :זכות הפרטיות מותחת את הקו בין הפרט לבין הכלל ,בין ה'אני' לבין החברה .היא משרטטת מתחם אשר בו מניחים את הפרט לנפשו ,לפיתוח ה'אני' שלו ,בלא מעורבות של הזולת" .הגדרה רחבה נקבעה גם על ידי השופטת שטרסברג -כהן ,שאימצה את הגדרתו של פרופסור זאב סגל ,על פיה הזכות לפרטיות מגלמת "את אינטרס היחיד שלא להיות מוטרד בצנעת חייו על ידי אחרים" .18 פרטיות בסביבה הדיגיטאלית 17מיכאל בירנהק ,שליטה והסכמה :הבסיס העיוני של הזכות לפרטיות ,משפט וממשל י"א תשס"ח.13 , 18המרכז למשפט וטכנולוגיה ,פרטיות בסביבה הדיגיטלית (חוברת מס' ,)1אוניברסיטת חיפה.5-6 .3005 , 9 קשה להגדיר את הזכות לפרטיות ,שכן הפרטיות איננה מושג משפטי טהור – יש לה מימדים פסיכולוגיים ,חברתיים ופוליטיים .הקשיים המושגיים בהגדרת הזכות לפרטיות נובעים הן מכך שאינטרסים שונים המוגנים במסגרת הזכות לפרטיות זוכים להגנה גם בדינים אחרים ,והן מכך שהזכות לפרטיות מושפעת משינויים פוליטיים ,חברתיים וכלכליים ומההתפתחויות הטכנולוגיות .19 אמנם ההצדקות לזכות לפרטיות הן רבות ומשמעותיות ,אך יש פגיעה מסוימת בפרטיות שנהיה מוכנים לקבלה בכדי לשמור על איזון ראוי בין הזכות לפרטיות לבין אינטרסים חשובים אחרים. ככל זכויות היסוד ,הזכות אינה מוחלטת .אינטרסים אלו עשויים להיות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת ,אכי פת חוק או אינטרסים כלכליים ,הנפגעים מהעדר המידע המלא ומהמגבלות על המסחר במשאב הפרטיות .20 בהקשר של פרטיות ,יצרו ההתפתחויות הטכנולוגיות מציאות חדשה ,הן במישור הפרטי והן במישור המעשי .המאפיינים הטכנולוגיים -חברתיים בסביבה הדיגיטאלית מתנקזים לשאלות משפטיות בדבר תחומה הראוי של הזכות לפרטיות והבחירה באפיק ההסדרה המתאים ביותר .21 כאשר עוסקים בדבר הזכות לפרטיות בסביבה הדיגיטאלית ,יש לשאול תחילה מהי הזכות לפרטיות עליה מבקשים להגן .מכיוון שהפרטיות איננה קונספט משפטי בלבד אלא בעלת מימדים פסיכולוגיים ,חברתיים ופוליטיים ,קי ים קושי למצוא הגדרה משפטית מוסכמת לזכות לפרטיות, דבר הנובע ממאפייניה של זכות זו :מאפיין אחד הוא שאינטרסים שונים המוגנים במסגרת הזכות לפרטיות זוכים להגנה גם בדינים אחרים .כך ,למשל ,ההגנה החוקתית על כבוד האדם מגנה מפני חדירה לפרטיות הפוגעת בכבוד; הדין הפלילי מגן מפני פגיעה בגוף ,או מפני חדירה אליו בניגוד לרצון האדם; חוק האזנת סתר ,התשל"ט , 1919 -מבטיח כי לא יצותתו לשיחות ללא הסכמת הצדדים לשיחה; כללי אתיקה מקצועית ,הקבועים בחוקים שונים ,מגנים על סודות שנחשפו בפני הרופא ,הפסיכולוג ,או עורך הדין ,ועוד .22ניתן לרא ות כי האינטרסים המוגנים בזכות לפרטיות חופפים ,לפחות במידה מסוימת ,לאינטרסים המוגנים בזכויות אחרות .לאור זאת ,יש הסבורים כי הזכות לפרטיות אינה צריכה להיות מוגדרת כזכות משפטית נפרדת .על פי גישה זו ,ניתן להסתפק בהגנה המוקנית בדינים אחרים לאינטרסים השונים המרכיבים את הזכות. עם זאת ,יש שטוענים כי יש מקום להתייחס אל הזכות לפרטיות כאל זכות עצמאית ,הראויה להגנה משפטית בפני עצמה ,ממספר טעמים :ראשית ,קיימים אינטרסים שימצאו הגנה רק 19המרכז למשפט וטכנולוגיה ,פרטיות בסביבה הדיגיטלית (חוברת מס' ,)1אוניברסיטת חיפה.VII ,3005 , 20שם.VII , 21שם.VII , 22שם.1-3 , 10 במסגרת הזכות לפרטיות כגון דיני לשון הרע אשר לא יגנו על זכות אדם שלא יופץ עליו ברבים מי דע נכון הנוגע לצנעת חייו; שנית ,אם לא יגנו על הזכות לפרטיות כזכות עצמאית ונפרדת, ויסתפקו בהגנה המוענקת לה במסגרת חוקים אחרים ,יסתכנו בכך שהזכות לפרטיות תיתפס כזכות שולית ולא חשובה; שלישית ,אם פורטים את הזכות לפרטיות לפרוטות ,שכל אחת מהן תוגן במסגרת דין אחר ,הרי שיש קושי ליצור כללים מתאימים להגנת הפרטיות ,שיחולו בכל המקרים בהם תפגע הזכות. מאפיין שני של הזכות לפרטיות ,שיש לו חלק בקושי להגדרה ,הוא כי הזכות לפרטיות היא סובייקטיבית ,תלוית תרבות ,הנגזרת מציפיותיהם של בני אדם החברים בחברה מסוימת בתקופה מוגדרת .לכן ,הפרטיות קיבלה משמעויות שונות לאורך השנים ,בהיותה מושפעת משינויים פוליטיים ,חברתיים וכלכליים ומההתפתחויות הטכנולוגיות .23 מציאות החיים הדינמית הציבה בפני החברה ,חדשות לבקרים ,אתגרים ,צרכים ומצבים שהצריכו חשיבה מחודשת בדבר האיזון בין הזכות לפרטיות לערכים המת נגשים בה .למציאות זו תרמו ההתפתחויות החברתיות והתרבותיות ,עליית הדמוקרטיה שהגבירה את הצורך בפרטיות ככל שהחברה נעשתה פתוחה יותר ונוטה להתערב בענייני אזרחיה ,והאיומים הטכנולוגיים החדשים על הזכות לפרטיות ,שהגדילו את האפשרויות לפגיעה בפרטיות ואת היקפן – החל מן העיתונות הצהובה ,המשך בצילום ,ברדיו ובטלוויזיה ,וכלה בתקשורת הסלולארית ובאינטרנט .24 ההצדקות העיונית שבבסיס הזכות לפרטיות רבות הן וכבדות משקל .אולם ,ככל זכות יסוד, הזכות לפרטיות אינה מוחלטת .עליה להיות מאוזנת ,בכל מקרה ומקרה ,עם זכויות ואינטרסים מתנגשים .דו מה כי אין חולק על כך שיש פגיעות מסוימות בפרטיות שנהיה מוכנים לקבלן בכדי לשמור על איזון ראוי בין הזכות לפרטיות לבין אינטרסים חשובים אחרים :הזכות לפרטיות עשויה להתנגד עם חופש הביטוי .יחסי הגומלין בין הזכות לפרטיות לבין חופש הביטוי הם מורכבים -מחד הזכות לפרט יות עשויה לתרום לחופש הביטוי שכן עצם קיומה מעודד אנשים להתבטא .עם זאת ,במקרים רבים ,הזכות לפרטיות מונעת מראש ביטויים הפוגעים בפרטיות. בחלק מהמקרים ,ביטויים אלה יהיו טכנולוגיים שיש להן תרומה עצומה ליעילות ולקידמה .זכות נוספת הנפגעת מהגנת הזכות לפרטיות ונגזרת מחופש הביטוי ,היא זכות הציבור לדעת את מה שנאמר או נעשה על ידי פרטים אחרים ,שלמעשיהם ולדבריהם יש השלכה עליו .אם כן ,במקרים 23שם.3 , 24שם.1 , 11 מסויימים ,החדירה למתחם האישי של האדם נחשבת כחלק מהמחיר שעל האדם לשלם בשל היותו חלק מחברה .25 ביקורת ברוח זו מובעת בספרו של אמיתי עציוני ."The Limits of Privacy" ,עציוני מבקר את השיח המשפטי הליברלי המדגיש יתר על המידה את זכויות הפרט על פני טובת הקהילה .הזכות לפרטיות היא קונספט מלאכותי ,המעניק רישיון חברתי להתנהגויות שליליות – שקרים ,הסתרת מידע חשוב והתחמקות מאחריות למעשים .לדברי עציו ני ,לאדם החי בחברה אין זכות לפרטיות בסיטואציות מסוימות ,בהן הסתרת מידע פוגעת בצרכי הציבור לביטחון ולבריאות .מבחינה מושגית ,טוען עציוני כי במקרים אלו אין מדובר בהתנגשות בין זכותו של אדם לפרטיות לבין האינטרס הציבורי .לדידו ,אלה מצבים בהם הזכות לפרטיות כלל איננה קיימת .26 הזכות לפרטיות עשויה להתנגש גם עם האינטרס הציבורי באכיפת החוק ,החיוני להגנת זכות היסוד של כולנו להגנה על חירותנו וביטחוננו האישי .תחת מעטה הפרטיות יכול הפרט לעשות מעשים הנוגדים את החוק ,מבלי שלמדינה תהיה יכולת לעקוב אחר מעשיו .התנגשות זו הולכת ו הופכת משמעותית יותר עם התפתחות הטכנולוגיה ,ככל שאפשרויות ההתחקות אחר מהלכיו ומעשיו של אדם מתרבות והופכות לכלי יעיל וחשוב במלחמה בפשע ובטרור .27 באשר לסביבה הדיגיטאלית ,הרי שהיא מאופיינת בארכיטקטורה שמאפשרת איסוף מידע במהלך התקשורת השוטפת שבין המחשבים המחוברים לרשת .לעיתים ,איסוף המידע הוא תוצר לוואי של יישום אחר ,ולעיתים הוא מכוון למטרת מעקב .סוג האיסוף הראשון כולל אמצעי מעקב שכל תכליתם וייעודם הוא מעקב אחר הגולשים ברשת למטרות שונות ,כדוגמת באגי האינטרנט, סוסים טרויאנים ,תוכנות ריגול וכן תוכנות פרטיות שונות .מטרתם של אמצעי המעקב מסוג זה פשוטה – איסוף מידע רב ומדויק ככל האפשר הנוגע ליעדים אסטרטגיים של מפעיליהם ,כגון: סיסמת כניסה לחשבון האדמיניסטרטור במחשב האישי של משתמש הקצה ולסניפי בנקים וירטואליים ,מספר חשבון בנק ,מספר כרטיסי אשראי ,תכנים של מסרים הנשלחים באמצעות הדואר האלקטרוני ,זהות המשתתפים בצ'אט ועוד .ארסנל הפעילויות של אמצעי המעקב מסוג זה הינו מגוון ביותר ויכול לכלול גם שליטה מרחוק במחשב הנפרץ ,או התחברות אל המחשב ודרכו למחשבים אחרים .הסוג השני מכיל אמצעי מעקב שהם בעלי שימוש אחר שאינו שולי ,בנוסף 25שם11 , 26שם11 , 27שם15 , 13 לתפקידם לנטר פעילויות ופיסות מידע שונות ברשת .על קבוצה זו נמנים העוגיות ,הרחרחנים וכמובן הטלפונים הסלולאריים .28 אמצעי מעקב ברשת הסלולארית מפעילות הסלולאר יכולות על ידי אמצעים פשוטים למדי לדעת מידע רב על שיחות המשתמשים. מידע זה כולל את מספרי הטלפון המעורבים בשיחה ,מועד קיום השיחה ,משך זמן השיחה ומיקום המשוחחים .מהירות התפתחות הטכנולוגיה לאיתור מיקום המשתמשים מצויה בעלייה תלולה בשנים האחרונות .עם השתלבותה של התקשורת הסלולארית ברשת האינטרנט ובמיוחד הטלפונים המכונים "דור שלישי" ,התפתחו מכשירים שה ביאו לעלייה בשימוש האינטרנט הנייד. טכנולוגיה זו טומנת בחובה אפשרות לאיתור מיקומו של המשתמש ביתר קלות ,29ומשמשת הן לצרכים ביטחוניים ,והן לצרכים מסחריים .התפתחותה הדינאמית של טכנולוגיה זו ,והיקפה הנרחב של חדירת המוצר הסלולארי לשוק התקשורת ,בארץ ובעולם ,גורמים לחידושים רבים בתחום ,ולבעיות ,שטרם נצפו .לטכנולוגיה זו מספר שימושים ,כגון :מעקב או התחקות של המפעיל אחר המכשיר ,איסוף מידע על המשתמש ויצירת פרופיל לצרכים מסחריים ,האזנה על ידי המפעיל המקומי ,האזנה על ידי שירותי ריגול זרים ,פרסום נייד לאור יכולת הגלישה באינטרנט באמצעות המכשיר הסלולארי .30 כמובן שלשימושים המסחריים אותם טומנת הטכנולוגיה יש יתרונות הבאים לידי ביטוי במהירות הגעת המידע ,זמינותו והתאמתו למיקומו של המשתמש ,ובכך מאפשרים למשתמש חסכון בזמן. כמו כן ,הטכנולוגיה נותנת מענה על צרכים ביטחוניים ,על ידי כך שהיא מהווה אמצעי התמודדות עם ארגוני טרור; היתרון הביטחוני הוא המרכזי ביותר ,שכן טכנולוגיית איתור המשתמש מאפשרת מניעת אירועי טרור טרם התרחשותם .כך למשל ,כאשר שירותי מודיעין יודעים על גורם טרור המתכנן לבצע פיגוע ,ניתן לאתר מיקומו הגיאוגרפי תוך דיוק של עשרות מטרים ,ועל ידי כך למנוע את אירוע הטרור .יתרון נוסף הוא יצירת מאגר מידע אצל המפעיל אשר יסייע באכיפה, ובעזרתו ניתן לאתר בדיעבד עבריינים על ידי האזנה ואיתור מיקום השיחה .31 לטכנולוגיה הסלולארית כאמור יתרונות רבים ,אך חלק מיתרונות אלה הם בעוכריה .הטכנולוגיה מאפשרת לחברה מעבר לחיי קידמה ,יעילות בניצול הזמן וחיים בטוחים יותר .יחד עם זאת, הטכנולוגיה מעלה בעיות טכנולוגיות ומשפטיות )1( :פגיעה בפרטיות המשתמש – הטכנולוגיה שתוארה לעיל פוגעת בזכות לפרטיות המידע בשני אופנים ,האחד הוא על ידי איסוף מידע אודות 28שם53 , 29שם.19 , 30שם.80 , 31שם.81 , 13 מיקומו בכל עת והצלבתו עם נתונים נוספים כמו שם וגיל ,אשר יוצרת פרופיל משתמש .פרופיל זה יכול אף לעיתים להיות מוטעה ,שכן מקריות הימצאותו של אדם בקרבת מקום מסוים משליכה על הפרופיל .האופן השני בו פוגעת טכנולוגיה זו בפרטיות הוא חוסר ההסכמה של המשתמש ,שכן פעמים רבות המשתמש כלל אינו יודע שמידע כזה נאסף אודותיו .לאחר איסוף המידע על ידי המפעיל ,המידע יכול להיות מועבר אף לצד ג' ,אקט בעייתי לכשעצמו ,שכן המשתמש מאבד את היכולת לפקח על השימוש במידע אודותיו .הבעיה מחריפה כאשר שמירת הנתונים אצל המפעיל, איננה מוגבלת בזמן ומאפשרת יצירת מאגר מידע עצום .המידע עלול להיות מועבר לצדדים שלישיים למטרות מסחריות או אפילו למדינה (בצו בית משפט) )3( .חוסר עניין 0אינטרס של השחקנים בזירה – המדינ ה ,אשר מחייבת את המפעיל לחתום על נספח סודי בטחוני לרישיון הינה בעלת אינטרס ישיר בשמירת השתיקה הציבורית בנושא .פרסומה של הטכנולוגיה החדישה ואפשרויות המעקב שהיא מציעה תביא לפגיעה בביטחון הציבור .מנגד ,גופים פרטיים – מסחריים עושים שימוש בטכנולוגיה זו באופן חו פשי ולא מבוקר .יתר על כן ,שימושי הטכנולוגיה הינם בעלי ערך כלכלי -מסחרי רב למפעיל ,אשר מעדיף להמעיט בתוספות רגולציה ,ובכך לאפשר את "זרימת המידע" ואת תזרים המזומנים .המשתמש ,אשר מבקש להתקדם בהתאם לקצב ההתפתחות הטכנולוגית ,ולרכוש את המכשיר ,הופך לחלק מהסטטיסטיקה של ציבור הצרכנים .יתרה מכך, שאלת הסכמת המשתמש לחשיפתו לטכנולוגיה זו ,אינה נשאלת על ידי המפעיל ,כך שאיתור מיקומו של המשתמש היא ברירת מחדל ,אשר אינה נתונה לשינוי )3( .ההתפתחות הטכנולוגית מקלה על הפגיעה בפרטיות – תופעת הגלובליזציה של הרשת הסלולארית גרמה למעבר מרשת קטנה ומקומית לרשת בפריסה עולמית .דוגמא לכך היא התפתחות טכנולוגיית ה ,GSM -אשר כמעט שאין מקום בעולם בו אינה פועלת .רשת זו מאפשרת למשתמש להתקשר מכל מקום ברשת לכל מקום אחר ברשת ,לרבות העברת נתונים )1( .חוסר מודעות צרכנית – הסברת היתרונות למשתמש של טכ נולוגית "שירותים מבוססי המקום" ,אינה ברורה דיה ,לא כל שכן ,חסרונותיה. על כן נוצרה חוסר מודעות לשאלת הפרטיות ,שכן מרבית האוכלוסייה אינה מודעת להשלכות התפתחות טכנולוגיית האיתור )5( .המפעיל הופך ל"ידו הארוכה של החוק" – בהיעדר חקיקה מפורשת לחיוב המפעיל לסייע ב מסגרת חקירה ,ביצוע פעולה הפוגעת בפרטיות ,נראה כי המדינה אינה יכולה מבחינה חוקית לחייב את המפעיל לעשות כן .כמו כן ,פעולות המפעיל דורשות השקעות משאבים וכספים ,ולא ברור מהו הבסיס החוקי לחיוב כזה .32 32שם.81-83 , 11 אכיפת חוק מול הזכות לפרטיות הוויכוח על החוק הוצג כהתנגשות בין האינטרס המשטרתי של אכיפת חוק לבין הזכות לפרטיות. אנשי המשטרה ושאר הרשויות החוקרות זעקו בבקשה שייתנו להם כלים לחקור .לדבריהם, הצורך בנתוני תקשורת חיוני לכל חקירה פלילית ,למניעה מראש של עבירות ,לאיתור פושעים אחרי שביצעו את זממם ,לאיתור נעד רים ובכלל ,לשם אכיפת החוק. מולם ,ניצבת זכות יסוד שאין לה לובי מאורגן ,אולי כי אין בה כסף .הזכות של כל אחת ואחד מאיתנו לפרטיות .הזכות מוגנת בחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו .קשה להגדיר את הזכות ,היא לא מוחשית כמו הזכות לשבות ,להפגין או לקיים פולחן דתי .רבים מבטלים את הזכות באמירה הכוללנית "אין לי מה להסתיר" ,ובכל זאת ,רבים אינם רוצים לחיות במדינה שבה אין פרטיות. מדינת מעקב שיודעת הכל על אזרחיה מטמיעה בהם את תחושת המעקב ,עד שלא צריך לעקוב אחריהם :האזרחים מצנזרים את עצמם .כך היה בברית המועצות ,כך היה במזרח גרמניה ,כך תיאר ג'ורג' אורוול בספרו את מדינתו של האח הגדול. ועדת החוקה ניסת ה להתמודד עם הצורך לאזן בין האינטרס הציבורי הלגיטימי של אכיפת חוק לבין זכות היסוד על ידי הוספת מנגנוני בקרה ,חישוקים שונים על שיקול הדעת של המשטרה, והבניית שיקול הדעת .הכוונה היא לכל מינ י אמצעים שיגרמו למשטרה בשלב הראשון ולבתי המשפט ,בשלב השני ,לשים לב ולהיות ערים לצורך לאזן בין האינטרסים היריבים. הצעת החוק המקורית של משרד המשפטים הפגינה יחס קריר לזכות היסוד לפרטיות :כמעט שלא היו בה בלמים ואיזונים .במשרד המשפטים ובמשטרה טוענים שהפגיעה בפ רטיות מצומצמת ,כי אין מדובר בהאזנה לתוכן השיחות .נושא ההאזנה מוסדר בחוק האזנת סתר שכולל שורה של איזונים שנועדו לצמצם את הפגיעה בפרטיות .אבל במשרד המשפטים ,ובמידה רבה גם בוועדת החוקה ,מסרבים להבין שהאבחנ ה בין נתונים טכניים לתוכן קורסת' :אמור לי באיזה אתרי א ינטרנט גלשת ,ואומר לך מה היה תוכן הגלישה .אמור לי עם מי שוחח העיתונאי ,ואומר לכם מה תוכן השיחה' .כריית מידע מאפשרת לדעת הרבה מאוד על התוכן ,לפי המעטפת .33 33מיכאל בירנהק ,ח וק נתוני תקשורת :מוכרים זכויות אדם בשקל תשעים 38 ,ynet ,באוקטובר ,3001 .http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3464920,00.html 15 נגד החוק :עתירות האגודה לזכויות האזרח ולשכת עורכי הדין רקע נגד החוק הוגשו שתי עתירות ,שעניינן דומה :הראשונה הוגשה ב 38 -באפריל 3008מטעם האגודה לזכויות האזרח ,הטוענת כי ההסדרים שייסד החוק להשגת נתוני התקשורת פוגעים בזכות לפרטיות באופן שאינו מידתי ,ועל כן החוק אינו חוקתי. ב 36 -בנובמבר 3008הוגשה עתירה על ידי לשכת עורכי הדין ,שמטרה לצמצם את תחולת החוק בנוגע לבעלי חסיונות כגון עורכי דין ולקוחותיהם. בשלב מאוחר יותר הצטרפה לעותרת הראשונה במעמד של "ידיד בית משפט" ,מועצת העיתונות, שביקשה לשים דגש על הפגיעה הצפויה מיישום החוק בעיתונאים ובעבודתם ,בשל האפשרות לחשיפת מקורות עיתונאיים במסגרת חלק מהסדרים המוצעים בחוק .34 חלק זה יסקור את הטענות המרכזיות בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד החוק ,אשר מתייחסות גם לסוגיות הפגיעה בבעלי חסיון כדוג' עורכי דין ועיתונאים. כללי בתאריך 38באפריל 3008עתרה האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד חוק נתוני תקשורת ,בטענה כי הוא עומד בסתירה לזכות החוקתית לפרטיות; בשיח הציבורי שקדם לחקיקת החוק ,רבים כינו אותו "חוק האח הגדול" ,ולא בכדי :החוק מקנה סמכויות נרחבות לרשויות חקירה בישראל לבלוש ולקבל מידע פרטי אודות כל אחד מאיתנו ,בחלק מהמקרים לאחר קבלת צו שיפוטי חסוי שיינתן במעמד צד אחד ,ובמקרים אחרים אף ללא צורך בקבלת צו שכזה .35 נקודת המוצא לעתירה הינה שהצורך בפרטיות ,וחובתו של בית -המשפט להגן על זכות האדם לפרטיות ,אינם פחותים בימינו אנו ,ואף להיפך :הטכנולוגיה העכשווית ,המאפשרת מעקב צמוד ובלתי -פוסק אחרי כל אדם ,קבלת מידע עצום ,וכן עיבוד והצלבת המידע באמצעות תוכנות מחשב מתוחכמות ,מחייבת להקפיד שבעתיים על כך שסמכויות לפגוע בפרטיותו של אדם ייקבעו בחוק שתכליתו ראויה ,ושההסדרים הקבועים בו אינם פוגעים במיד ה העולה על הנדרש לצורך השגת תכלית זו .36 34בג"צ +3809008בג"צ ,9995008החלטת בג"צ ,מאי .5 ,3013 35בג"צ ,3809008עתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ .משטרת ישראל 38 ,באפריל .1 ,3008 36שם. 16 כידוע ,סעיף 1לחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו ,מעגן את זכותו החוקתית של כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו .בין היתר קובע הסעיף מפורשות שאין לפגוע בסוד שיחו של אדם ,בכתביו או ברשומותיו .בעתירה טוענים כי בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים ,מעקב אחר הפעולות אותן אנו מבצעים באמצעות המחשב האישי והטלפון הנייד האישי ,עליהם אנו מנהלים חלק גדול משיחותינו והתכתבויותינו ,שקולה ,מבחינת פגיעתה בזכות לפרטיות ,לעיון ביומנו האישי של אדם בימים עברו ,בלי ידיעתו ובלי קבלת הסכמתו ,ומהווה חדירה מובהקת לסוד שיחו של אדם .37כמוסבר בעתירה ,חלק מהוראות החוק פוגעות באופן עמוק ומובהק בזכות החוקתית לפרטיות ,ועשויות להביא למצב שבו מידע אינטימי ואישי ביותר אודות חלק לא מבוטל מאזרחי ישראל ,מידע השמור הן במחשבי חברות הטלפונים והן אצל ספקיות האינטרנט ,יעבור אל מחשבי המשטרה ורשויות חוקרות אחרות ,אף במקרים שבהם הפגיעה אינה עומדת במבחני פסקת ההגבלה הקבועה בחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו .38 כבר בראשית העתירה נכתב כי על אף הפגיעה המשמעותית בזכות החוקתית לפרטיות ,אין מחלוקת על חשיבותו של החוק ונחיצותו; החוק כולל שלושה הסדרים מרכזיים כפי שפורט לעיל, שכולם דרושים וחיוניים .יחד עם זאת ,לטענת האגודה לזכויות האזרח ,בכל אחד משלושת ההסדרים חסרות ערובות מספקות למניעת פגיעה מיותרת וקשה מדי בזכות החוקתית לפרטיות, כפי שיפורט בהמשך .הסמכויות לקבלת מידע אודות פרטים במצבים השונים הן רחבות מדי, המצבים בהם ניתן לעשות בהן שימוש רבים מדי ,ההגנות מפני ניצול לרעה של הסמכות אינן מספקות ,וככלל ,על מנת לעמוד בדרישת המידתיות החוקתית ,קיים הכרח לצמצמן ,בדרך של הוצאת הצווים .39בנוסף טוענת האגודה ,כי נתוני התקשורת בהם עוסק החוק מספקים מידע שהוא במידה רבה "תוכני" ,ומבחינה זו אין בסיס לניסיונה של המדינה לטעון שהחוק מאפשר קבלת מידע "טכני" בלבד .40 חוק נתוני תקשורת פוגע בזכות החוקתית לפרטיות בעתירה נכתב כי בטכנולוגיה הקיימת היום ,ובודאי זו שתהיה נגישה לכל ממש בשנים הקרובות, אין מקום להבחנה בין תקשורת טלפונית לתקשורת מחשבים .רוב רובם של הטלפונים הסלולא ריים בהם נעשה שימוש כיום מאפשרים משלוח הודעות SMSוכן גלישה באינטרנט, ורבים מן הטלפונים כבר מאפשרים תקשורת בדואר אלקטרוני .הטלפון הנייד של היום היה 37שם.5 , 38שם.3 , 39שם.5-6 , 40שם.5 , 11 למחשב האישי של לפני שנים ספורות וחדירה אליו חושפת מידע רב אודות אדם .באמצעות נתוני התקשורת המצויים אצל חברות הסלולר ניתן גם לגלות את מיקומו המדויק של אדם בכל רגע נתון .כמו כן ,הוראות החוק מאפשרות לקבל נתוני תקשורת גם מחברות אינטרנט ,ולא רק מחברות טלפון ,ובכך מרחיבות עוד יותר את האפשרות לקבל מידע פרטי ביותר אודות כל אדם המשתמש בשירותי תקשורת. הטענות החוקתיות בעתירה טענה ראשונה :החלת החוק גם על עבירות מסוג עוון אינה מידתית על פי ההגדרה בסעיף 31לחוק העונשין התשל"ז ,1911-מוגדר "עוון" כ"עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום". עבירות מסוג עוון ,כפי שטוענים גורמים נוספים לפרט לאגודה ,זה " כמעט כל העבירות בחוק" לרבות עבירות רכוש קלות ביותר ,עבירות תנועה ,עבירות רשלנות ,לשון הרע וכיו" ב .מכאן, שבאמצעות חוק נתוני תקשורת ,כל עבירה ולו הקלה שבקלות מאפשרת למשטרה לחדור לפרטיותו של מי שבאמצעותו תוכל לכאורה לקדם חקירה פלילית. בעתירה מזכירים כי המשמעות של מסירת נתוני התקשורת מהווה פגיעה לא רק בפרטיותו של החשוד בעבירה ,אלא גם פגיעה בפרטיותם של בעלי טלפון ובעלי מחשבים נוספים שנתוני התקשורת שהצטברו אצלם עשויים לדעת המשטרה לקדם את החקירה ,גם אם אינם חשודים. כמובן גם שנפגעת פרטיות של כל אותם אנשים עימם החשוד התקשר או יצר קשר .מדובר בעשרות ואף מאות אנשים ,אשר פרטיותם נפגעת שלא במודע בשל חשד לעבירה אשר פעמים רבות אף לא יוגש בגינה כתב אישום ,ודאי לא כתב אישום בעבירות כבדות משקל. מכאן ,שהכללת כלל עבירות העוון בגדר החוק הינה גורפת ובלתי מידתית; גם אם המדינה צודקת ואכן קיימים סוגי עוונות מסוימים שחיוני שהוראות החוק יחולו לגביהם ,אין להצדיק החלה גורפת של החוק על העוונות כולם .על כן דורשת האגודה מ בית המשפט לבטל את תחולתו של החוק על עבירות מסוג עוון ,ולהגביל את תחולתו לעבירות מסוג פשע בלבד .41 41 שם.13-11 , 18 טענה שנייה :שימוש בחוק למטרות כלליות ,להבדיל מחקירות ספציפיות ,אינו מידתי המבחן המקובל בחוק ובפסיקה לסינון המצבים בהם הפגיעה בזכויות אדם בגדר חקירה פלילית היא אכן הכרחית ,הינו מבחן היסוד הסביר או החשד הסביר ,כפי שניתן ללמוד מסעיף 35לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) המאפשר למשטרה לבצע חיפוש ללא צו בית -משפט בתנאי שלשוטר יש יסוד סביר להניח שמתבצע פשע או עבירה .כן מוז כר היסוד הסביר לחשש בסעיף 33 לחוק המעצרים המאפשר את מעצרו של אדם ללא צו שופט. עיון בלשון סעיף (3א) לחוק נתוני תקשורת ,הקובע את המצבים שבהם רשויות חקירה תוכלנה לפנות ולבקש צו שיפוטי לקבלת נתוני תקשורת ,מלמד שמשום מה התיבה "יסוד סביר" או מקבילותיה חסרה ואיננה " :בית המשפט רשאי ,על פי בקשה של קצין משטרה ,...להתיר ,בצו, למשטרה או לרשות החוקרת האחרת ,קבלת נתוני תקשורת ממאגר מידע של בעל רישיון בזק, בדרך שיקבע בצו ,אם שוכנע שהדבר נדרש למטרה מהמטרות המפורטות להלן ,ובלבד שאין בקבלת נתוני התקשורת כאמור כדי לפגוע ,במי דה העולה על הנדרש ,בפרטיותו של אדם."... בהיעדרו של מבחן החשד הסביר ,נראה כי רשויות החקירה השונות – משטרת ישראל ,ה רשות ל ניירות ערך ,רשות המסים ורשות ההגבלים העסקיים – יוכלו לעשות שימוש בסמכויות שהוענקו להן בחוק כדי לאסוף נתוני תקשורת על קבוצות גדולות של בעלי מחשבים או בעלי טלפונים סלולא ריים .האגודה טוענת כי בהעדרו ש ל המבחן הבסיסי של "יסוד סביר" או "חשד סביר" לביצוע עבירה קונקרטית ,ברור לגמרי שרשויות החקירה השונות יעשו שימוש בחוק החדש לבילוש ואיסוף מודיעין אחרי חלקים גדולים באוכלוסיה ,תוך הותרת כל המידע שקיבלו במחשבי המשטרה ,לשימוש במקרה הצורך. משמעותו האופרטיבית של מבחן החשד הסביר הוא חיוב רשויות החקירה להצביע על קצה חוט, תחילתה של תשתית ראייתית לפעולה משטרתית הנוגעת לחקירה קונקרטית (להבדיל מאיסוף מודיעין) ושיש בה כדי להצדיק את הפגיעה בזכות החוקתית לפרטיות .סטנדרט זה מקובל בשיטות משפט רבות ושונות כמבחן אלמנטא רי למצבים שבהם מותר לרשות חקירה לפעול ולבצע מעצר ,חיפוש ,האזנות סתר ועוד. לאור האמור לעיל ,טוענים באגודה כי חסרות בחוק אותן ערובות שיבטיחו שרשויות החקירה לא יעשו שימוש בחוק לאיסוף כללי של מודיעין ,להב ד יל מחקירות ספציפיות ,לא באמצעות פניה לקבלת צו שיפוטי בדיון שיתקיים במעמד צד אחד (לפי סעיף )3ועל אחת כמה וכמה לא באמצעות היתר מנהלי (לפי סעיף .)1האגודה קוראת למשיבים להוסיף התניות לסעיפים הבאים: 19 .1סעיף – )3(3הוספת תנאי לפיו לא יוצא צו נתוני תקשורת ע"י שופט ,אלא אם מצא כי יש יסוד סביר להניח שבאמצעות הצו האמור תוכל הרשות החוקרת לגלות עבירה מסויימת הנזכרת בבקשה לצו ,לחקור אותה או למנוע אותה (להבדיל ממצבים בהם תכלית הבקשה להוצאת הצו היא פעילות מודיעינית כללית לגילוי עבירות). .3סעיף – )3(3הוספת תנאי דומה לפיו לא ניתן יהיה להוציא צו נתוני תקשורת שיאפשר פעילות מודיעינית כללית כלפי "עבריינים" ,להבדיל מגילוי מי שעברו עבירות ספציפיות. .3סעיף – 1הוספת תנאי דומה לפיו היתר מנהלי לקבלת נתוני תקשורת במקרים דחופים לא יינתן באם תכליתו צרכים מודיעיניים כלליים לגילוי עבירות .42 טענה שלישית – אין לפגוע בחיסיון מקצועי ללא אישור שופט בשיטת המשפט הישראלית ,ניתנת הגנה מיוחדת לשיחות שנעשות עם בעלי מקצוע .בפקודת הראיות תשל"א 1911-נקבע במפורש חיסיון על שיחות עם שורה של בעלי מקצוע שיחסי האמון עם הנזקקים לשירותיהם ,לרבות הגנה מקסימאלית על סודיות השיחה עימם ,שהינה מרכיב אינהרנטי בעצם יכולתם למלא את תפקידם החברתי .בעלי החיסיון הם עורך דין ,רופא, פסיכולוג ,עובד סוציאלי ,כהן דת וכן עיתונאי. סעיף (3ד)( )1לחוק נתוני תשורת מגדיר בעל מקצוע לעניין החוק כ"מי שחל לגביו חיסיון מקצועי לפי כל דין ...לרבות הלכה פסוקה" .כן נקבע בסעיף (3ב) לחוק כי " היה המנוי שלגביו הוגשה הבקשה בעל מקצוע ,לא יתיר בית המשפט קבלת נתוני תקשורת כאמור בסעיף קטן (א) ,אלא אם כן שוכנע בהסתמך על פירוט ברור לכך במסגרת הבקשה ,שיש יסוד לחשד שבעל המקצוע מעורב בעבירה שבקשר אליה הוגשה ה בקשה". עם זאת ,סעיף 1לחוק המקנה סמכות לכל "קצין מוסמך" -על פי הגדרתו בחוק ,לתת היתר נתוני תקשורת במקרים דחופים ללא כל צורך באישור בית -משפט ,אינו מסייג את סמכותו של "הקצין המוסמך" לתת היתרים שכאלה גם לגבי בעלי -מקצוע .המשמעות היא שבמקרים רבים יוכלו רשויות החקירה השונות לפגוע בחיסיון בעל -המקצוע ,בלי שהאינטרס הציבורי הנוגד המצדיק פגיעה שכזו נבחן על י די בית -משפט בלתי -תלוי. לטענת האגודה ,במקום בו חודרים לפרטיותו של עיתונאי המתקשר עם מקורותיו ,עורך דין המתקשר עם לקוחותיו ,אדם המתקש ר אל הרב או הכומר שלו ,יש לנקוט משנה זהירות ואין להסתפק בהגנות הרגילות על הזכות לפרטיות שנקבעו בחוק .מכאן הטיעון החוקתי ,לפיו הסמכתם של גורמים בתוך הרשות המבצעת לתת היתרים להפר את החיסיון המקצועי של בעלי - 42שם.11-18 , 30 מקצוע ,בלי לפנות לערכאה שיפוטית תחילה ,פוגעת במידה העולה על הנדרש בזכות החוקתית לפרטיות (ועל חופש העיתונות) ודינה להת בטל .הגנה ראויה על הזכות לפרטיות מחייבת שבמקרים כאלה תעשה פנייה מוקדמת לקבלת אישור שיפוטי ,שניתן לקבלו במקרים תכופים משופט תורן ,ואפילו באישון לילה. לסיכום הטענה השלישית ,פגיעה בחיסיון בעלי מקצוע ללא צו שיפוטי ,אף במקרים דחופים, פוגעת במידה העולה על הנדרש בזכות לפרטיות של מי שנזקקים לשירותם של אותם בעלי מקצוע, וכאשר מדובר בעיתונאים ,גם פגיעה בחופש העיתונות .בעתירה מופנית דרישה ל בית המשפט לבטל את תחולת סעיף 1לחוק על קבלת נתוני תקשורת במקרים בהם ידוע לרשות החוקרת שהמנוי הינו מי שחל לגביו חיסיון מקצועי לפי כל דין .43 טענה רביעית – העברת קובץ מספרי הטלפון החסויים במדינה לידי המשטרה אינה חוקתית סעיפים 6עד 9לחוק עוסקים בהעברה אוטומטית של קבצי מידע מחברות הבזק לידי משטרת ישראל ,לצורך יצירת מאגר מידע שיכלול בין היתר את מספרי הטלפון ונתונים נוספים אודות כלל ציבור מנויי הטלפון בישראל. בעתירה מ דגישה האגודה ,הלא היא העותרת ,כי היא אינה מתנגדת להעברת מספרי הטלפון של מי שמספרם גלוי לידי משטרת ישראל ,ושאר גורמי משטרה נוספים ,שכן העברה שכזו אינה מעוררת כל בעיה של פגיעה בפרטיות ומספרים אלה נגישים ממילא באמצעות שירותי 111 למיניהם .לעומת זו ,האגודה כן מתנגדת להעברה אוטומטית של נתונים אודות כל מי שביקש שמספר הטלפון שלו יהיה חסוי מסיבותיו הוא. האגודה מתנגדת להסדר שבחוק -המבוסס על הנחיית היועץ המשפטי משנת ,3003לפיו" :לא ניתנת הגנת פרטיות כלשהי לבעלי מספרי טלפון חסויים ,בפני גורמים המוסמכים על פי דין לקבל נתונים אלה; ה'חיסיון ' שאדם מטיל על פרטיו כנגד הפצתם ברבים ,אינו מעניק לו עדיפות על המנוי הלא חסוי כאשר מדובר במסירת הפרטים על פי דין לגורמים מוסמכים ,ודאי שאינו גורע מסמכויות גורמי החקירה" .עמדת האגודה הינה ,כי במסגרת הזכות החוקתית ל"סוד שיח", עומדת לכל אדם גם הזכות לפרטיות מספר הטלפון שלו -הזכות שעובדי ציבור לא יתקשרו אליו, או אפילו ידעו על כך שיש לו מספר טלפון חסוי. בית המשפט כבר קבע בעבר כי הפצת מספר הטלפון ,מקום בו המנוי החזיק במספר חסוי יכולה להוות פגיעה בפרטיות" :אם עומד אדם על החזקת טלפון " במספר חסוי" ,אזי נשללת הסכמתו 43 שם.18-30 , 31 להפצת המספר ברבים ,ובמקרה כזה פרסום המספר לגורם בלתי מוסמך עלול להוות פגיעה בפרטיות."... קיימות אינספור סיבות להחזקת מספר חסוי ,ובחלק לא מבוטל ממקרים אלה ,לא רק פרסום המספר ברבים עשוי לפגוע בפרטיות אותו אדם ,אלא שגם עצם הידיעה על קיומו של מספר שכזה, ע"י צדדים שלישיים ,תפגע פגיעה מהותית באינטרס ההסתמכות של בעל הקו על חיסיונו. אמנם אין להתעלם מכך שמספרים חסויים יכולים ומשמשים בפועל למטרות בלתי חוקיות בעליל ,לרבות ביצוען של עבירות פליליות חמורות .אלא ,שבכל מקרה שלאחת מרשויות החקירה יש "קצה חוט" המחייב אותה לבדוק את פרטי הבעלים0מחזיק בקו טלפון מסוים ,היא כמובן תוכל לעשות זאת באמצעות שימוש בסעיפים 3ו – 1לחוק .אלא שכאן צעד המחוקק צעד מו בהק אל מחוץ למתחם החוקיות ,וקבע כי כל המספרים יועברו אוטומטית אל מחשבי משטרת ישראל, וכך הזכות הבסיסית לפרטיות – ובמקרה הזה ,הזכות להחזיק קו חסוי בלי שאיש יידע על דבר קיומו – נשללת בלא כל הסבר או צידוק מספק. במדינה דמוקרטית כשלנו ,טוענים בעתירה ,שבה חירות האדם אמורה להיות ערך עליון ,אין להשלים עם מצב שבו למספר גדול של פקידים מטעם הציבור ,תהיה אפשרות לקבל את מספר הטלפון החסוי והפרטי של כל אדם ,שהרי מלבד העובדה שעצם קיומו של המספר יכול להיות דבר פרטי ביותר ,הרי שבאמצעות אותו מספר ניתן ליצור קשר מיידי עם האדם ,על אף שהביע את רצונו במובהק שלא להיות בקשר עם אחרים שלא קיבלו את מספרו ישירות ממנו ,או על ידי מי מטעמו. הטענה החוקתית הינה כי ההסדר הקבוע בסעיף 6מהווה פגיעה קשה בזכות לפרטיות בכל הקשור לזכות האדם היסודית לאנונימיות בקשריו עם אחרים .אין להסכים עם מצב שבו נתן המחוקק " כרטיס פתוח" לכל שוטר וכל אדם אחר העובד ברשות חוקרת ,להי כנס למאגר מידע ,ולגלות את מספרי הטלפון החסויים של כל אזרחי ישראל. כפי שצוין בעבר ,דרישת המידתיות מחייבת צמצום נגישות למאגר המידע ,ולהיקף המידע שיימסר ממנו ,גם במקרים בהם קיימת תכלית ראויה להעברת המידע הפרטי לצדדים שלישיים, או למדינה ..." :שכן העברת המידע לגופים ציבוריים אינה מוגבלת אך לאותם עובדים הזקוקים למידע לצורכי עבודתם .אף מאמצים הנעשים להבטיח כי מידע יגיע רק לעובדי הציבור הזקוקים לו אינם יכולים לבוא במקום הוראות ...דרישת המידתיות מחייבת למזער את הפגיעה בזכות לפרטיות על ידי צמצום מספר עובדי הציבור הנגישים למידע; על ידי צמצום היקף המידע שנמסר כך שיועבר רק המידע הדרוש; על -ידי קביעת היקף המידע בהתחשב בחשיבות התכלית שלשמה הוא נדרש". 33 לסיכום הטענה הרביעית ,העברת קובץ ובו רשימת כל מספרי הטלפון החסויים אל משטרת ישראל ורשויות חוקרות ישראל ,לשימושם השוטף ,פוגעת במידה העולה על הנדרש בזכות לפרטיות ,ולפיכך דינה להת בטל .44 על חוק האזנת סתר – תוכן מול מסגרת בדיון שהתקיים בתאריך 3ביולי 3001בנוגע לחוק נתוני תקשורת ,ניסתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ,עו" ד רחל גוטליב ,להמעיט ככל הניתן במידת הפגיעה של החוק בזכות לפרטיות .היא הדגישה שלשיטתה "צריך למתוח קו ברור וחד משמעי ...בין הצעת החוק הזו והסמכויות שקיימות בה לבין חוק האזנת סתר .חוק האזנת סתר עוסק בתוכנן של שיחות ,בתוכנו של מסר בזק ,והחוק הזה עוסק בנתוני תקשורת ,שהם המעטפת של תקשורת בזק". לטענת האגודה לזכויות האזרח ,ההבחנה בין הפגיעה בפרטיות הנגרמת כתוצאה מהאזנת סתר, לבין הפגיעה הנגרמת כתוצאה מקבלת נתוני תקשורת ,היא הבחנה מלאכותית ,כפי שהסביר זאת ד" ר בירנהק במאמרו על הזכות לפרטיות ,באומרו שיש הבחנה מקובלת שיש לה השלכות משפטיות ,בין תוכן השיחה לנתוני התקשורת .ההבחנה מועלית כטעם להגנה פחותה של הדין על נתוני התקשורת ,שהם כלי חשוב בחקירות של גורמי אכיפת החוק .גישה כזו אינה ראויה ,שכן בעידן שבו יכולות עיבוד מידע ממוחשבות אינן בדיוניות ,אלא כלי יומיומי זמין וקל לשימוש ,ניתן ללמוד מנתוני התקשורת על תוכן השיחה ועל המשוחחים .טכנולוגיות של כריית מידע מאפשרות פעמים רבות להפוך מידע לא מזוהה למזוהה ,ולהסיק מנתונים טריוויאליים דברים משמעותיים הרבה יותר; הגבול שבין תוכן השיחה לבין נתוני התקשורת מיטשטש במיוחד בסביבה טכנולוגית דינמית .לצד הטלפון הנייח אנו משתמשים בטלפונים ניידים ,ולצד המכתב אנו משתמשים בדואר אלקטרוני ,בתוכנות למסרים מיידיים ו בטלפוניית רשת .לכל אחת מהטכנולוגיות האלה מאפיינים שונים ,וכתוצאה מכך יש להן נקודות תורפה שונות בקשר לפרטיות .45 44שם.31-33 , 45שם.9-10 , 33 סיכום עתירת האגודה לזכויות האזרח בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים ,עידן בו מחשבים רבי עוצמה אוספים מידע ,מצליבים ומעבדים אותו ,איסוף מידע באופן ממוחשב על ידי המדינה – על שיחות הטלפון שלנו (זהות בני -השיח, עיתוי השיחות) ,על המסרים המיידים שלנו ( ,)SMSעל גלישה באינטרנט ,לרבות מסרים מידיים, על צ'אטים ,על הודעות בפורומים ,על אימיילים – הוא פגיעה עמוקה ומובהקת בגרעין הקשה של הזכות לפרטיות של כל אזרח ואזרח .נתוני התקשורת חושפים את חיינו לא פחות ,ואולי יותר, מאשר תוכן התקשורת .במקרה זה ,יש להבטיח שפגיעה בזכות לפרטיות תעשה רק במידה שאינה עולה על הנדרש ,תוך תשומת לב לעובדה שרוב רובם של כשלי אבטחת המידע לא נעשים על ידי האקרים חיצוניים ,אלא על ידי גורמים פנימיים שיש להם גישה למידע .החוק אמנם אוסר על הדלפת המידע שהושג באמצעותו ,אך משעה שתינתן לכל שוטר בישראל האפשרות לגשת למידע שכזה ,הסיכוי לאכוף איסור זה יהיה נמוך עד מאד. אסור להגיע למצב שבו כל אזרח בישראל יחוש עצמו כמי שנתון במעקב מתמיד .כמי ש"האח הגדול" יוכל לדעת בכל רגע ורגע אודותיו .ההיסטוריה מלמדת אותנו שזהו מרשם בטוח לאובדן חירות האדם .הגבלות חוקתיות חמורות יותר מאלה שהטיל המחוקק על קבלת נתוני תקשורת, כפי שמתבקש בית -משפט נכבד זה בגדר עתירה זו ,יאפשרו לשמור על זכותנו החוקתיות לפרטיות, והכל מבלי לפגוע ביכולת ן של רשויות החקירה השונות למלא את תפקידיהן .46 46שם.33-31 , 31 בעד החוק – תשובת המדינה לעתירה כללי אמצעי התקשורת מהווים פלטפורמה נוחה וטובה המשפרת לאין ערוך גם את דרכי ההתקשרות והפעילות לביצוע עבירות .גופי האכיפה נדרשים להתמודד עם יכולות אלה ,ולשפר את יכולותיהם בהתאמה לשכלול האמצעים בהם משתמשים גורמים עבריינים לצורך ביצוע עבירות .הנחת המוצא היא ,כי כמעט כל פעילות עבריינית מלווה בפעילות תקשורתית של המעורבים בביצוע העבירה בדרך כזו או אחרת .יכולתם של גופי האכיפה לעשות שימוש במידע הטמון בנתוני התקשרויות אלה עשויה לסייע רבות בפענוח עבירות ופשעים ובמניעתם .47 יחד עם זאת ,אין מחלוקת על כך שקבלת נתוני תקשורת ושימוש בהם על ידי רשויות האכיפה ,יש בה מ שום פגיעה בזכויות יסוד של האזרח שכלפיו מופעלת הסמכות ,או של אחרים אשר נתוני התקשורת נוגעים אליהם .כמו ביחס לכל סמכות אכיפה אחרת נדרש לבדוק ולוודא כי מידת הפגיעה אינה עולה על הנדרש להשגת התכלית שלשמה ניתנת הסמכות. מלאכת חקיקת החוק נעשתה במשך כשלוש שנים ,בקפ ידה ובזהירות רבים .לאחר מכן הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת ,שם גם נדונו ההסדרים השונים בחוק במשך אחד עשר דיונים ארוכים ויסודיים .לאורך התהליך כולו נשמעו באופן נרחב וללא כל מגבלה עמדתם וטענותיהם של כל הגורמים הרלוונטיים לחקיקה ,והעותרת בכלל זה .נשמעו הסנגוריה הציבורית ,לשכת עורכי הדין ,חברות התקשורת ,גורמים אקדמיים ,המועצה להגנת הפרטיות ,ועוד גורמים נוספים שביקשו להשמיע דעתם בפני ועדת החוקה .בחינת האיזון הנדרש בין מידת הפגיעה בפרטיות לבין הצורך בסמכות להשגת התכלית באה לידי ביטוי כאמור במהלך התהליך כולו ,אשר הביא להוספת מנגנוני פיקוח ובקרה נוספים על הרשויות וצמצום מסוים של הסמכויות אשר נכללו בהצעת החוק המקורית .סופו של דבר מדובר במלאכת איזון אחת אשר יש לראותה במבט רחב על פני החוק כולו .על כן עמדת המשיבים היא שהחוק מקיים את האיזון הראוי בין הצורך לתת לרשויות הח קירה את הסמכויות הנדרשות לצורך מילוי תפקידן במאבק בפשיעה ,לבין הפגיעה האפשרית בפרטיותם של האזרחים .48 תנאי חיוני להשגת היעד של לחימה עקבית ובלתי מתפשרת בפשיעה ושיפור הנתונים שהוצגו לעיל ,הוא בטיוב יכולות האכיפה לאורך כל ציר הפעילות ,לצד העלאת כושר ההרתעה אשר נשען של שלושה יסודות והם חשיפת עבריינים ,איסוף ראיות מספיקות להעמדה לדין וענישה הולמת. 47בג"צ ,3809008תגובה לעתירה מטעם פרקליטות המדינה 39 ,ביוני .1-5 ,3008 48שם.5 , 35 כדי לשקם את כושר ההרתעה של המשטרה אין מנוס מפעולה ממוקדת וחסרת פשרות בכל המישורים שנמנו במשולב. שדה איסוף הראיות המודרני אינו דומה לזירת העבירה ה"קלאסית" שהייתה בעבר .בשדה איסוף הראיות המודרני ,משקלה של הראיה המדעית ,החפצית ,עולה ביחס הפוך למעמדה של הראיה הנולדת מתוך גרסתו של הנחקר אשר נחשבה עד לא מכבר ל"מלכת הראיות" .הראיה המדעית היא אובייקטיבית ,אינה ניתנת כמעט למניפולציה וכוחה מתוך עצמה .כך גם משקלן של ראיות טכנולוגיות דוגמת הנתונים המתבקשים בהתאם לחוק נתוני תקשורת .התחושה היא שהעבריינים בכל עת מקדימים את המשטרה בצע ד אחד ועל המשטרה להשקיע בטכנולוגיות במגוון התחומים על מנת לגשר על פער זה .49 חשיבות השימוש בנתוני התקשורת לעבודת המשטרה נתוני התקשורת מהווים את אחד הכלים החשובים ביותר בעבודת המשטרה להשגת מטרותיה: חשיבותם עולה כל העת עם השיפורים הטכנולוגיים בשדה התקשורת ,וה ם משמשים כלי חיוני להתחקות אחר פעילותם של חשודים ,מסייעים לאיתור חשודים וליצירת קצה חוט בין חשוד לבין העבירה הנחקרת או הנחשפת .כן הם מאפשרים ללמוד על קשר אפשרי בין מעורבים בביצוע עבירות ,מאפשרים אימות פרטים מהותיים באשר להשתלשלות האירועים עד לביצוע העבירה ולאחריה ובכך מאפשרים פענוח העבירה וזיהוי מבצעיה .באותה מידה ,נתוני התקשורת עשויים ללמד ,כבר בשלבים ראשוניים ,על שלילת אפשרות מעורבותו של אדם בביצוע עבירה מסוימת, ובכך למנוע נקיטת אמצעי חקירה אחרים כלפיו .50 איתור נעדרים והצלת חיי אדם – נעשה שימוש רחב ביותר בנתוני התקשורת ככלי ראשוני לאיתור הנעדרים ,ועל מנת להגיע לאנשים אשר יש חשש מיידי לחייהם .במקרים לא מעטים מטפלים מוקדי המשטרה באירועים בהם מתקבל מידע מיידי על חשש לחיי אדם מסיבות שונות ,והאיתור באמצעות טלפון סלולארי הוא כלי חיוני ואולט ימטיבי להצלת חיים במקרים מעין אלו .לצורך כך ,מאגר הבעלויות על מכשירי טלפון ,לכשיהיה בידי המשטרה ,יאפשר לסייע בקיצור משמעותי של משך הזמן לאיתור האדם אותו נדרש להציל. פלטי שיחות – פירוט מועדי שיחות נכנסות ויוצאות ממכשיר טלפון וזהות אפשרית של המשוחחים עשוי ל למד על קשר שהתקיים בין מחזיק המכשיר לבין אחרים .במקרים רבים ,עצם קיומו של הקשר חיוני לפענוח העבירה .עצם התקשרות של עבריין לקורבן למשל עשוי ללמד על 49שם.13 , 50שם.11 , 36 חדש שמדובר בביצוע עבירה .לקשר זה חשיבות מיוחדת כאשר החשוד מרחיק עצמו מלכתחילה וטוען כי לא היה כל קשר בינו ובי ן הקורבן .קשרים אלה עשויים להצביע לא רק על מבצע העבירה אלא גם על אלה שסייעו לו בפעילותו ,באמצעות פענוח ההתקשרויות בפרקי הזמן שתוך כדי וסמוך לביצוע העבירה. מיקום – נתון תקשורת המלמד על מיקומו של מכשיר בזמן נתון מהווה מרכיב חשוב מאוד בפענוח עבירות ,ויכול לשמ ש לאישוש טענת אליבי או הפרכתה .איתור מיקומו של אדם בזמן נתון יכול לסייע מאוד לא רק בפענוח פשעים אלא גם במניעתם ,במקרה בו מדובר על מידע קונקרטי על עבירה העומדת להתבצע .51 פעילות מבצעית שוטפת – נתוני תקשורת יכולים לסייע בביצוע פעילות מבצעית שוטפת של המשטרה בהצ לת חיים ומניעת סיכון .אם מגיע למוקד המשטרה מידע לגבי אירוע שמתרחש כעת, ואין יכולת ליצור קשר עם המתלונן או הקורבן ,מאפשרים נתוני התקשורת לאתר את מיקומו של המכשיר ממנו התבצעה השיחה על מנת להגיע למקום באופן מיידי. איתור מיידי של עבריינים בעבירה שבוצעה זה עתה – לעיתים מגיע למשטרה מידע על עבירה שהתבצעה זה עתה ויש מידע לגבי זהות אפשרית של חשוד שככל נראה מצוי בשלבי הימלטות מהמקום .איתור מיידי של החשוד הוא קריטי לפענוח העבירה ,שכן בתוך זמן קצר יוכל החשוד להרחיק עצמו מהמקום ,להשמיד ראיות ,להסיר מעליו סימנים מחשידים ששימשו אותו בזירה ולהשמידם .בנסיבות כאלה ,יש חשש גדול שאיתור החשוד לאחר זמן לא יאפשר עוד השגת ראיות הנדרשות לשם העמדה לדין ,והמשמעות של מצב זה ברורה. בתשובת המדינה נטען כי כלי נתוני התקשורת הוא מהפוגעניים פחות ,באופן יחסי ,לחקירת עבירות; נתוני התקשורת הם כ לי ראשוני ללימוד סביבת החשוד ולהבנה האם כיוון החקירה הוא רלוונטי והאם יש בסיס לחשד .בהשוואה לכלים אחרים העומדים לרשויות במצבים אלה ,כגון האזנות סתר ,עיקוב ,איסוף מודיעין או פעולות אחרות ,ניתן לקבוע בוודאות סבירה שאיסוף נתוני התקשורת הוא הכלי הפחות פוגע .52 51 52 שם.11 , שם.15 , 31 התייחסות המדינה לטענות העותרת באשר לטענה הראשונה הנוגעת לתחולת החוק על עבירות מסוג עוון ,עמדת המשיבים היא שאין מקום לשנות את המצב החוקי הנוהג בעניין זה עד עתה ,לפיו עושה המשטרה שימוש בנתוני תקשורת לחקירות עוון ופשע ,שכן האפשרויות המגוונות להתקשר מהוות כלי בידי עבריינים לבצע עבירות מכל הסוגים .ראוי לציין כי עד עתה ניתן היה לבקש נתוני תקשורת גם לגבי עבירות מסוג חטא – דבר שמעתה יהיה אסור. בתשובת המדינה מדגישים כי עבירות מסוג עוון אינן עבירות של מכך בכך ,אלא נכללות בהן עבירות אשר חלקן שכיחות ביותר ופוגעות באיכות החיים ובתקינות החיים במדינה ובהן עבירות רכוש ואלימות .יתרה מזאת ,ישנן עבירות מסוג עוון שללא נתוני התקשורת כלל לא ניתן יהיה לחקור אותן ,באשר נתוני התקשורת הם הכלי היחידי הרלוונטי לחקירה; כך למשל ,הטרדה מינית בטלפון או המחשב הינה עבירה שאין דרך לחקור אותה ללא קבלת נתוני תקשורת .53 באשר לחוק האזנת סתר ,בעתירת האגודה לזכויות האזרח טוענים כי בחוק האזנת סתר ,נקבע במפורש שניתן לאשר האזנות סתר לצרכים משטרתיים ,להבדיל מהאזנות סתר להגנה על בטחון המדינה ,אך ו רק כשהעבירה בעטיה מתבקש הצו הינה עבירה מסוג פשע ,54כמפורט בסעיף (6א) בחוק האזנת סתר" :נשיא בית משפט מחוזי ,או סגן הנשיא ...רשאי ,לפי בקשת קצין משטרה מוסמך ,להתיר בצו האזנת סתר אם שוכנע ,לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות ,שהדבר דרוש לגילוי ,לחקירה או למניעה של עבירות מסוג פשע ,או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור ,או לחקירה או לצרכי חילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע" .55בתשובת המדינה טוענים בתגובה שהמגבלה של חומרת העבירה ,כאחת המגבלות על סמכות אכיפה ,אינה מתאימה לכל סוג סמכות אלא תלויה במידת הפגיעה בזכויות חוקתיות או אחרות שנגרמות כתוצאה משימוש ב הן .נכון הוא שבמסגרת סמכויות פוגעניות במיוחד ,כמו האזנת סתר ,קבע המחוקק ,כי נוכח הפגיעה המשמעותית בפרטיותו של אדם כתוצאה מהשימוש בסמכות זו ,אין מקום מלכתחילה לעשות בה שימוש אלא בעבירות שחומרתן הוגדרה מראש כחמורה ביותר. אולם זוהי מגבלה הגובה ,לעיתים ,מחיר ג בוה :המחיר הוא שכאשר אמצעי החקירה האפקטיבי היחידי הרלוונטי לחקירת העבירה הספציפית הוא אותו כלי ,הרי שקיימת אפשרות גבוהה שהחקירה תסתיים ללא תוצאות .56ההתחשבות בחומרת העבירה מצויה במקרה זה בסמכות בית 53שם.11 , 54בג"צ ,3809008עתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ .משטרת ישראל.11 , 55סעיף (6א) בפרק ג' לחוק האזנת סתר ,תשל"ט – .1919 56בג"צ ,3809008תגובה לעתירה מטעם פרקליטות המדינה.11 , 38 המשפט הנדרש להוציא את הצו .על בית המשפט לבחון ,בין השאר ,אם בנסיבות הקונקרטיות שבפניו ,לרבות חומרת העבירה שהחשוד בביצועה נחקר ,הפגיעה מוצדקת נוכח הנסיבות. כן טוענים בתשובה המדינה כי קבלת נתוני תקשורת אינה אמצעי קשה ביותר השווה בחומרתו להאזנת סתר .אמנם כאמור קבלת נתוני תקשורת אכן פוגעת בפרטיות ,אך ברמה הקלה בהרבה מהפגיעה הנגרמת מאמצעי חקירה אחרים .נקודת המוצא היא כי חקירה משטרתית עלולה לפגוע ואף פוגעת בזכויות ,אולם בחברה מתוקנת אין מנוס מהפעלת אמצעי חקירה על מנת להילחם בעבריינות ולהציל חיי אדם .57 ראוי לציין כי השימוש בכלי זה מפחית לעיתים קרובות את הפגיעה בזכויות הפרט ,שכן הוא מסייע לגורמי החקירה למקד את מאמצי החקירה סביב מספר חשודים מרכזיים ובכך חוסך את הפגיעה הנלווית לחקירה פלילית כלפי מי שלא אותר לגבי קשר כלשהו .על כן ,ולאור כל האמור לעיל ,תחולת החוק על עבירות מסוג עוון הינה הכרחית ומתבקשת ,והיא נועדה לתכלית ראויה ואין בה משום פגיעה בלתי מידתית או בלתי ראויה בזכות לפרטיות .58 באשר לטענה השנייה -איסוף מודיעין כללי למול אימות חשדות מדויקים -מבלי להתייחס בשלב זה לסוגיית ה " reading in" -ולשאלה האם ומתי בית המשפט יפעיל סמכות מעין זו ,עמדת המשיבים הינה כי לגופו של עניי ן אין לקבל דרישה זו להוספת התנאים .סעיפי החוק המפרטים את תוכן הבקשה המוגשת לבית המשפט לקבלת צו נתוני תקשורת מעידים ממילא על הצורך בהתהוותו של חשד קונקרטי לשם הגשת הבקשה .כך ,בסעיף (3ד)( )3נדרשת תמצית העובדות והמידע אשר עליהם מבסס המבקש את בקשתו וממילא נשללת האפשרות לבקשה כללית שאינה כרוכה בחשד כלשהו .בסעיף (3ד)( ) 1נדרש לפרט את המטרות שלשמן מתבקשים נתוני התקשורת. גם במסגרת הדיווחים אותם מחוייבים המשיבים למסור לכנסת בכל שנה קיימת חובה לדווח על העבירות שבמסגרת חקירתן נתבקשו הבקשות ,וגם בכך יש להעיד על הדרישות לאופן הפעלת החוק .הוא הדין לגבי סעיף 1לחוק ,העוסק במקרים דחופים .נוכח האמור ,המשיבים סבורים כי אין עילה ואין צורך שבית המשפט יקבל את הסעדים המבוקשים על ידי העותרת .59 באשר לטענה השלישית העוסקת בקבלת נתוני תקשורת של מי שחל לגביו חיסיון מקצועי בהיתר מנהלי ,עמ דת המשיבים היא כי נתוני תקשורת אינם פוגעים בחיסיון עצמו ,שכן אין הם מתייחסים לתוכן השיחה בין בעל המקצוע בין הנזקק לשירותיו ,אשר עליו חל החיסיון .יש לתת את הדעת לכך ,שהיקף החיסיון הינו מוגבל ,והוא משתרע רק על עניינים מסויימים ,אותם עניינים 57שם.18 , 58שם.19 , 59שם.30-31 , 39 אשר לשם השמירה עליהם הוא ניתן מלכתחילה – החלפת מידע חופשית בין בעל החיסיון לבעל המקצוע .כלומר ,החיסיון המקצועי משתרע על תוכן השיחות בין בעל המקצוע ללקוחו ,אך הוא אינו משתרע על עצם קיום השיחה ,על זהות הלקוח וכיו"ב .כך מפי השופט זוסמן" :הלכה פסוקה היא שבעוד שממצא הרופא ודרכי הטיפול שלו הם חסויים ,העובדה שפלוני נזקק לשירותו של רופא ,וכמה שילם לו ,אינה חסויה". מדברים אלה עולה כי הנתונים המתייחסים לזהות המתקשר לבעל המקצוע ,לעיתוי השיחות ובכלל לנתוני המסגרת ,הרי שהם אינם מהווים נתונים חסויים לפי הדין ,ועל כן אין בסיס לבקשת העותרי ם לשנות את ההוראה הקבועה בסעיף 1לחוק על בסיס הטענה של פגיעה בחיסיון המקצועי .60 למרות האמור לעיל ,בכל הנוגע לעיתונאים ,אכן חל החיסיון העיתונאי על זהות מקורות העיתונאי .מידע זה יכול להיחשף מנתוני תקשורת שיתקבלו ביחס לעיתונאי ולפיכך קיים חיסיון גם על עצם ההתקשרות של העיתונאי עם מקורותיו .המשיבים מדגישים כי החיסיון העיתונאי, כמו גם מקצוע העיתונאות כשלעצמו ,אינם מוסדרים בחקיקה ,ולא בכדי .נושא זה עלה במהלך הדיונים על החוק בכנסת ,והובהר כי לא ניתן להסדיר במיוחד את נושא החיסיון העיתונאי בהעדר הסדר חוקי כולל לחיסיון זה .עם זאת ,הנושא ראוי שימצא את פתרונו במסגרת יישום החוק. באשר למקרים דחופים ,האיזון בין האינטרסים עשוי לעיתים קרובות ביותר להוביל למסקנה כי יש לקבל את נתוני התקשורת ,למרות הפגיעה האפשרית בחיסיון העיתונאי הכרוכה בכך ,על מנת להשיג את האינטרס הציבורי החיוני של הצלת חיים או מניעת פשע. באיזון בין התועלת הרבה לאינטרס הציבורי ,כמו גם לחי יהם ושלומם של בעלי המקצוע כשהם עצמם נתונים בסכנת חיים או קורבנות פשע ,לבין הזכות לפרטיות של הלקוחות והחיסיון של מקורות העיתונאי ,ייתכנו מקרים רבים שיוכרעו לטובת הפגיעה בפרטיות או בחיסיון לשם הצלת חיים .לפיכך ,אין כל פגם בסעיף 1לחוק והוא מבטא איזון ראוי ומידתי .61 באשר לטענה הרביעית הנוגעת למספרי טלפון חסויים ,עמדת המשיבים היא שגם אם רשאי אדם לבקש שמספר הטלפון שלו יהיה חסוי כלפי כלל הציבור ,בוודאי שאינו זכאי לכך שיישאר חסוי כלפי רשויות אכיפת החוק .חברות התקשורת נותנות ללקוחותיהן שירות של מספר טלפון חסוי, אולם אין מוטלת עליהן כל חובה לעשות כן ,ולא ברורה התשתית המשפטית לקביעה כי לאדם יש זכות שמספר הטלפון שלו יהיה חסוי .אין המדובר בסוד שיח ואין המדובר בזכות מוקנית לקבלת 60שם.33-33 , 61שם.31 , 30 מספר חסוי ,והדבר תלוי בחברות התקשורת ,ביכולותיהן הטכנולוגיות ובהסדר ההתקשרות שלהן עם לקוחותיהן. יצוין כי גם נתונים אחרים המאפשרים התחקות אחר אנשים וזיהויים נתונים בידי רשויות אכיפת החוק ,כגון נתוני מרשם האוכלוסין או נתוני בעלות על כלי רכב המצויים גם בידי המשטרה. קביעה שמספרים חסויים לא יהיה חלק ממאגר תביא באופן מיידי לכך שכל מי שעוסק בעניינים שאי נו רוצה שרשויות האכיפה ידעו עליהם ,יעשה שימוש במספר חסוי .נראה כי לאדם הסביר לא יכולה להיות ציפייה כי הגדרת מספרו כחסוי בחברת התקשורת ,תחסה את מספר הטלפון שלו גם מפני רשויות אכיפת החוק ,שכן מניעת מידע מסוג זה לרשויות אכיפת החוק מהווה פגיעה קשה ביותר באינטר ס הציבורי .מעת חקיקה החוק ,יוכל כל אדם להחליט האם הוא מוכן לקבל מגבלה זאת על עצמו ,ואם לא הוא יוכל להימנע מקבלת המכשיר .62 סיכום תשובת המדינה לעתירה האגודה בתשובת המדינה לעתירה פורטו תכליתו של חוק נתוני תקשורת וחיוניותו לפעילותן של רשויות אכיפת החוק במלחמתן בפשיעה על רבדיה השונים ,עד כדי הצלת חיים במקרים רבים .החוק כפי שהוא הינו חוק חוקתי ,שנועד לתכלית ראויה ואשר מאזן באופן מידתי את הזכות לפרטיות מחד, עם האינטרס הציבורי במתן כלים חיוניים לעבודת רשויות אכיפת החוק מאידך .עמדת המשיבים היא שהעותרת לא הצביעה על כ ל פגיעה בלתי חוקתית בזכות לפרטיות ,ולא ביססה אף ראשית טיעון המצדיק את התערבותו של בית המשפט הנכבד בדבר חקיקה של הכנסת .63 62שם.35 , 63שם.36 , 31 בג"צ – מאי 2112 רקע במסגרת הדיונים שקיים בג"צ ,נבחנו כלל טענות העותרות בהתאם להליך הבחינה החוקתית המקובל בפסיקה :האם החוק פוגע בזכות חוקתית מוגנת והאם החוק עומד במבחני המידתיות. לבסוף התמקד הדיון בטענות העותר באשר לשלושת ההסדרים העיקריים המרכיבים את החוק: אפשרות קבלת צו שיפוטי על פי סע' 3לחוק; אפשרות קבלת צו מנהלי על פי סע' 1לחוק; הקמת מאגר נתונים על פי סעיף 6לחוק. לצד זאת ,בחן בג"צ האם החוק בכללותו ,בשים לב למכלול ההסדרים הכלולים בו ,עומד במבחני המידתיות .64 בסיכומו של דבר קבע בג"צ כי חוק נתוני תקשורת נחקק לתכלית ראויה ,וכי הוא אינו עומד בסתירה לערכיה של מדינת ישראל ,ועל כן ריכז את עיקר הדיונים במידתיות החוק וההסדרים שגוב שו במסגרתו ,ולא האם החוק ראוי או לאו .65 פגיעה בזכות חוקתית מוגנת מן הצד האחד ברור לכל כי האמצעים הטכנולוגיים המודרניים נותנים בידי בעלי הגישה אליהם כלים רבים ומתוחכמים יותר לחדור למחוזות פרטיותו של אדם שנחשבו בעבר כמעט בלתי נגישים – אמצעי זיהוי ומעקב ,שיטות חיפוש ממוחשבות ואיסוף נתונים מסודר במאגרים אלקטרוניים .במקביל ,מעניקה הטכנולוגיה גם כלים המאפשרים הגנה גדולה יותר על הפרטיות, תוך אפשרות לטשטוש הזהות במרחב הוירטואלי וביצוע פעולות בעולם שבעבר חייבו חשיפה מלאה החל מאינטראקציות כלכליות וכלה ביצירת קשרים בי נאישיים וירטואליים .מורכבות זו יוצרת יחס אמביוולנטי כלפי הטכנולוגיות הללו ומקומן בהגנה על הזכות החוקתית לפרטיות .יש הטוענים כי התנהלותו של הפרט במרחב זה מהווה ויתור משתמע מטעמו על זכותו לפרטיות .זאת נוכח בחירה מודעת לכאורה של פרטים בחברה לניהול אינטראקציות חברתיות ,פוליטיות וכלכליות על פני רשת האינטרנט והתקשורת הסלולארית ,תוך ידיעה ברורה באשר לפוטנציאל חשיפתו של מידע זה .66 64 65 66 בג"צ +3809008בג"צ ,9995008החלטת בג"צ ,מאי .5 ,3013 שם.15 , שם.6 , 33 המורכבות בהצבת גבולות להגנה על הפרטיות באה לידי ביטוי על רקע החשש מפני כוחה העודף של המדינה ,שתרכז בידה מידע רב לגבי אזרחיה ותנצל אותו לרעה .מהצד השני ,ברור כי אותה טכנולוגיה מודרנית היא כלי חשוב והכרחי בידי המדינה ,לסיוע בביצוע התפקידים המוטלים עליה .למעשה ,מניעת הרשויות מלעשות שימוש מאוזן וסביר באותם כלים טכנולוגיים העומדים לרשותה עלולה לפגוע ביכולתן לבצע את חובתן באכיפת החוק. לצד כל זאת ,יש לזכור כי הכלים שהקידמה הטכנולוגית מאפשרת אינם מצויים רק בידי הרשויות אלא נעשה בהם שימוש על ידי קבוצות עברייניות ,שהפנימו כי היתרונות הטמונים באותם אמצעים מקדמים גם את מטרותיהם ,ועל כן הרשויות חייבות להישאר עם היד על הדופק ולאמץ במהרה כלים ושיטות מתקדמי ם שיסייעו להם בביצוע מלאכתן השוטפת .67 האיזון בין קצוות אלה ,הוא העומד בבסיס העתירות שהוגשו כנגד החוק ,ובסקירת הסמכויות שמקנה החוק בכדי להגיע למסקנה -שגם המדינה אינה חולקת עליה ,כי החוק אכן גורם לפגיעה חוקתית בזכות לפרטיות. עם זאת ,המדינה מבחינה בין הפגיעה הנגרמת מחוק זה לבין הפגיעה הנגרמת מחוק האזנת סתר, הבחנה שמקובלת בשיטות משפט נוספות ,כגון בארה"ב – שם מבחינים בין ארבע קטגוריות שונות של מעקב אלקטרוני :האזנות סתר; מכשירי איתור אלקטרוניים; קבלת נתונים מספקי תקשורת; מכשירי מעקב אלקטרוניים לקבלת נתונים בזמן אמת ממספר שביצע שיחת חירום .68 לאור הבחנה זאת ,קבע בג"צ כי עצם קיומה של פגיעה כאמור אין משמעותה שיש להביא לפסילתו של החוק ,וכי יש תחילה לבחון כאמור האם הפגיעה בזכות החוקתית הנגרמת כתוצאה מהשימוש בהוראות החוק ,עומדת בדרישות פסקת ההגבלה שבחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו .במידה ויתברר – כפי שאכן קרה – שהפגיעה הנגרמת עומדת בדרישות אלה ,הרי שאין עילה חוקתית לביטול החוק .69 פגיעה בחיסיון בעלי מקצוע במסגרת הדיונים שהתקיימו בנושא החוק ,ביקש בג"צ לבחון האם לצד הזכות לפרטיות פוגע החוק בזכויות מוגנות נוספות כגון הזכויות מהגולמ ות בבסיס החסיונות המקצועיים שהוכרו בחוק ובפסיקה כגון חופש העיתונות ,חופש הביטוי ועוד ,כפי שטענו בלשכת עורכי הדין אשר הצטרפו לתביעה כנגד החוק. 67 68 69 שם.1 , שם.9-10 , שם.11 , 33 מרבית הטיעונים עסקו מטבע הדברים בפגיעה הנגרמת בחיסיון עורך דין – לקוח ,בזכויות המוגנות הנגזרות ממנו ,ובפעילות המקצועית. בג"צ סיכם וקבע כי ביחס לתפיסת החיסיונות בשיטה המשפטית ,הרי שפרט לעניינם של עיתונאים ,העותרות לא הצביעו על כך שחוק נתוני תקשורת לכשעצמו פוגע בחסיונות מקצועיים שונים ,יצירי החוק והפסיקה; ככל שיש פגיעה ה רי שהיא בשוליה של הזכות המוגנת ,ומעבר לכך לא נמצאו פגיעות בזכויות נוספות עליהן בא החיסיון להגן .70 בחינת ההסדרים הקבועים בחוק באשר לסע' – 3קבלת נתוני תקשורת באמצעות פנייה לבימ"ש שלום שבאיזור שיפוטו נמצאת היחידה החוקרת ,הרי שעל הרשות החוקרת לפנות בבקשה לצוו ים רק במקרים בהם הצו נדרש לגילוי עבריין מסויים ,חקירת או מניעת עבירה צפויה או מסויימת ,והדבר מתיישב עם תכליתו הכללית של החוק הקוראת לצמצום הפגיעה בזכות החוקתית לפרטיות כך שתהא מידתית לצורך השגת המטרה שבבסיס החוק .הגבלה זו מוצאת ביטוי גם בנוהל המשטרתי המסדיר את פעילות המשטרה בגדרי החוק שגובש לאחר כניסת החוק לתוקף ,ובכך למעשה מתאימה המשטרה את פעילותה בנוגע לצווים ולפרשנות הראויה כפי שנקבעה ,ומאפשרת את עמידתו של הסדר זה כהסדר מידתי שאינו פוגע יתר על המידה בזכות החוקתית לפרטיות .71 באשר להחלת ההסדר על עבירות מסוג עוון ,קבע בג"צ כי היבט זה אנו מצדיק עילה להתערבותו, וכי גם הסדר זה עומד במבחני המידתיות .72 באשר לסע' , 1המאפשר לרשויות החקירה לקבל את נתוני התקשורת במקרים דחופים באמצעות צו של גורם מקצועי ,הנוהל המשטרתי מוסיף על החוק דגשים והבהרות ,ובשתי נקודות משמעותיות הוא מצמצם את שיקול הדעת המוענק בחוק לקצין המוסמך .לעניין בעלי מקצוע, מבחין הנוהל בין עיתונאים לבעלי מקצוע אחרי המוגדרים בנוהל ,וקובע כי אם מדובר בבעל מקצוע יש לקחת זאת בחשבון באופן מיוחד ולערוך את האיזון הנדרש ,וכי אם מדובר בעיתונאי, שאינו החשוד בעבירה ואי נו הקורבן ,לא יאשר הקצין המוסמך קבלת נתוני תקשורת מסוג תעבורה לגביו .73 70 71 72 73 שם.13-11 , שם.30-33 , שם.31 , שם.31-33 , 31 אם כן ,ההסדר האמור בסע' , 1שבא לידי ביטוי גם בנוהל המשטרתי ,מבטא לדעת בג"צ את נקודת האיזון הראויה שבין הגנה על הזכות לפרטיות לבין הצורך הדחוף לעיתים בהשגת נתוני תקשורת וככזה מצא בג"צ כי הוא מקיים את מבחני המידתיות .74 באשר לסעיפים 6ו , 1 -העוסקים בהקמת מאגר נתונים אצל רשויות החקירה ,עיקר טענות העותרות היה באשר להעברת נתוני זיהוי למאגר הנתונים של מי שמספרו חסוי .בג"צ מצידו מקבל את טענת המדינה כי אין במחויבות חברת התקשורת כלפי הלקוח לספק לו מספר חסוי כדי להקים חיסיון מפני רשויות אכיפת החוק .75 סיכום התייחסות בג"צ לאחר בחינה נרחבת של כלל ההסדרים הקבועים בחוק ,קבע בג"צ כי כלל ההסדרים – ההסדר השיפוטי ,ההסדר המנהלי ושמירת מספרים חסויים במאגר הנתונים ,עומדים בדרישות פסקת ההגבלה ואינם מבססים עילת התע רבות חוקתית .76 בג"צ חוזר ומסכם כי במציאות המודרנית בה אנו חיים ,במסגרתה החידושים הטכנולוגיים הנלווים לה נותנים בידי אזרחי העולם בכלל ,וגורמים שליליים ועברייניים בפרט ,אמצעי תקשורת משוכללים ואשר מאפשרים העברת מידע בקלות ,מדינות העולם חייבות לרתום שינויים אלה לטובת שיפור יכולות האכיפה שלהן ,זאת לצד פוטנציאל פגיעה רב בפרטיותם של התושבים. לאחר בחינת מכלול ההסדרים בחוק ובנהליו ,הגיע בג"צ למסקנה כי בהתחשב בפרשנות הראויה להפעלת הסמכויות הקבועות בחוק ,לא נמצאה עילה להתערבות חוקתית של בג"צ ,אך הדבר לא פוטר את רשויות האכיפה מהפעלת שיקול דעת זהיר והקפדה יתרה על כך שההסדרים הקבועים בחוק יופעלו רק בהיקף ובמידה המתחייבת .77 74 75 76 77 שם.36-31 , שם.15-16 , שם.11 , שם.53-51 , 35 מקרה מבחן :ענבל עמרם ז"ל רקע ביום שישי בערב בתאריך 3במרץ ,3006יצאה ענבל עמרם ז"ל מבית משפחתה ברחוב צירלסון בפתח תקו וה כדי לאסוף את אחותה שנמצאה במרחק כמה רחובות .משבוששה להגיע התקשרה האחות הקטנה לבית ,ואביה יצא להביאה במונית .במקביל ניסו בני המשפחה האחרים לתפוס את ענבל בטלפון – ללא הצלחה. בשעה שתיים וחצי בלילה ניגשו בני המשפחה להגיש תלונה על היעדרותה של ענבל במשטרת פתח תקווה .לדבריהם ,המשטרה טענה כי אינה מתחילה בחיפושים לאחר זמן היעדרות כה קצר .רק מאוחר יותר ,בסיוע קרוב משפחה במשטרת תל אביב ,ניסו שוטרים לאתר אותה לפי מיקום הטלפון הסלולא רי שלה ,ו כבר בשלוש וחצי לפנות בוקר אותר הטלפון הסלולא רי של עמרם באזור גלילות .כמה ניידות של מרחב ירקון במשטרת תל אביב יצאו לסרוק את האזור ,אבל לא מצאו דבר .עם אור ראשון הועלה מסוק משטרתי לאוויר ורק בסביבות השעה 9:00איתרו את מכונית הפיז'ו של משפחת עמרם בלב שדה ,בתוך שטח של מאות דונמים שבין רמת אביב ג' לצומת גלילות .78 עמרם נמצאה בתוך הרכב ,במושב שליד הנהג ,ועל גרונה ניכרו סימני דקירה .הרופאים של מד"א שהגיעו לזירת האירוע ניסו להחיות אותה ,אבל כעבור דקות ספורות נאלצו לקבוע את מותה. מיד לאחר מציאת הגופה נלקחה המכונית מדגם פג'ו 106לבדיקת המעבדה לזיהוי פלילי. החוקרים במעבדה מצאו במכונית טביעות אצבע ו ב דיקה במאגרים של משטרת תל אביב ,כמו גם במאגרי השב"כ ,העלתה שמדובר בצעיר מקלקיליה ,חבר בכנופיה מוכרת של גנבי רכב .לשב"כ ולצוות החקירה המיוחד של מרחב ירקון ,לקח כמעט חודש לאתר את החשוד .בתחילת אפריל הוא נעצר על ידי לוחמי מג"ב ,וכעבור זמן קצר הודה בביצוע הרצח ואף שיחזר אותו לעיני מצלמות המשטרה .בחקירתו טען החשוד ברצח כי איים על עמרם בסכין ואמר לה שאין לו רצון לפגוע בה אלא רק לגנוב את הרכב ,אולם היא נאבקה בו ולכן נדקרה .הדקירה התבצעה עוד בחניה מתחת לבית הוריה של עמרם בפתח תקוו ה ,ולאחר מכן נסע החשוד במכונית ביחד עם עמרם עד שנעצר ברמת אביב בגלל שאזל הדלק במיכל .79 78אסף כרמל ,ענבל יצאה "לכמה דקות" ,ונמצאה כשגרונה משוסף ,הארץ 1 ,במרץ ,3006 [ http://www.haaretz.co.il/misc/1.1089361גישה 18 :בנובמבר .]3011 79אסף כרמל ,גנב מכוניות פלסטינאי הודה ברצח ענבל עמרם" :רצתה לברוח מהרכב" ,הארץ 5 ,באפריל ,3006 [ http://www.haaretz.co.il/misc/1.1096562גישה 18 :בנובמבר .]3011 36 תביעת המשפחה כשנה וחצי לאחר הרצח ,תבעה משפחתה של ענבל בבית המשפט המחוזי בחיפה פיצוי בסך מיליוני שקלים מהמשטרה ,המשרד לביטחון פנים והשוטרים שהיו מעורבים באירוע ,בשל אי מניעת הרצח של ענבל .המשפחה טוענת כי במשך כל אותן שעות בהן פירפרה ענבל בין החיים למוות ,היא ניסתה לגרום למשטרה לחפש אחריה; תחילה ,כמחצית השעה לאחר ההיעלמות, התייצבו בני המשפחה בתחנת המשטרה בפתח תקווה וניסו ,בבקשות ובתחנונים ,להודיע על היעלמות המנוחה ולבקש מהמשטרה להתחיל בחיפושים ,אולם האב גורש בבושת פנים מהתחנה. עוד נטען ,שהשוטרים סירבו אפילו לטלפן לחברת אורנג' על -מנת לאכן את מיקום הטלפון הסלולרי שלה ,והדבר נעשתה רק לאחר כשעתיים .לדברי בני המשפחה ,גם בקשתם להזניק מסוק וכוחות משטרתיים נפלו על אוזניים ערלות .המסוק הוזנק רק שבע שעות אחרי שאביה של ענבל התייצב במשטרה ,ואיתר את ענבל תוך דקות ספורות. לטענת המשפחה ,מותה של ענבל התאפשר עקב מחדלים ורשלנות של השוטרים .לו הייתה המשטרה מבצעת פעולות פשוטות ביותר מיד לאחר הודעתו הראשונה של האב על ההיעלמות והנסיבות בהן נעלמה ,נטען בתביעה ,ניתן היה למנוע את מותה .ואולם ,יומנאי התחנה גירש את האב מהתחנה ומנע ממנו את הגשת התלונה הראשונית ואף איים שיעצור אותו אם לא יעזוב את המקום .בתביעה נאמר ,שבעקבות המקרה התנהלה בדיקה פנימית של המשטרה לגבי תפקודה בפרשה ,והמסקנות החד משמעיות היו כי השוטרים פעלו בניגוד להנחיות ולהוראות בדבר נוהלי פתיחה בחקירה וכי הטיפול במקרה היה כושל .80 באוגוסט 3010קבע בית המשפט המחוזי בפתח תקווה כי המשטרה התרשלה באופן חמור בפרשת רצח הצעירה ענבל עמרם בשנת .3006השופטת הילה גרסטל תקפה את התנהלות המשטרה ,דרך קבלת ההחלטות והאדישות של המשטרה בטיפול בפרשה ,זאת בהמשך לתביעה שהגישה המשפחה כאמור .השופטת האשימה את המשטרה בכך שלא התייחסה לתלונה של בני המשפחה ואף כתבה בפסק הדין כי במשטרה קיים עיוות ונראה כי "אזרח אינו יצליח להגיש תלונה אם אין בידיו קשרים נכונים ופרוטקציה" .בהחלטה נכתב כי המשטרה הפרה בצורה ברורה את חובתה ,לא נהגה בזהירות המתבקשת ונכשלה בכל המבחנים הבודקים את עוולת הרשלנות .81 80נועם שרביט ,משפחת ענבל עמרם שנרצחה תובעת מיליונים מהמשטרה" :יכלה בפשטות למנוע את הרצח" ,גלובס, 33באוקטובר [ http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000266100 ,3001גישה 18 :בנובמבר ]3011 81דורון נחום ,בית המשפט :המשטרה פעלה ברשלנות בפרשת רצח ענבל עמרם 30 ,nana10 ,באוגוסט ,3010 [ ,http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=742656גישה 18 :בנובמבר .]3011 31 חוק נתוני תקשורת כמציל חיים כאמור בתביעת המשפחה ,ניתן היה להציל את חייה של ענ בל אם רק היו מתחילים בחיפושים מ ידית ומבררים בחברת אורנג' את מיקום מכשיר הטלפון הסלולארי שלה; שהרי בסופו של דבר, אכן נמצאה ענבל במקום בו אוכן המכשיר הסלולארי שלה – בשדות באיזור גלילות. לעניות דעתי ,מקרים טרגיים מסוג אלה יכולים להימנע בדיוק בזכותו של חוק נתוני תקשורת, כ פי שטוענת המשטרה בתשובתה לעתירת האגודה לזכויות האזרח ,בחלק הכללי המפרט את חשיבות נתוני התקשורת לעבודת המשטרה .כאמור בתשובת המדינה ,השימוש בנתוני התקשורת ככלי ראשוני לאיתור נעדרים הוא רחב ביותר ,ומשמעותי כאשר מדובר באנשים אשר יש חשש מידי לחייהם. במקרים כמו של ענבל עמרם ז"ל ,האיתור באמצעות טלפון סלולארי הוא כלי חיוני ואולטימטיבי להצלת חיים ,וניתן לשער שאם היה בידי המשטרה את הנתונים הנדרשים כבר לפני שנתיים ,בזמן התרחשות המקרה המצער ,ייתכן שענבל הייתה בחיים כיום. בדיוק לצורך כך ולצורך מקרים רבים אחרים של מניעת פשעים ומקרים פליליים ולאומניים כאחד ,יאפשר מאגר הבעלויות על מכשירי טלפון ,לכשיהיה בידי המשטרה ,לסייע בקיצור משמעותי של משך הזמן לאיתור האדם אותו נדרש להציל. 38 סיכום ומסקנות בעבודה זו בחנתי את חוק נתוני תקשורת בהיבטי המידתיות וחוקתיות החוק ,כעולה מעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל ומתשובת המדינה לעתירה .הדגש בעבודה ניתן על ההתנגשות בין החוק עצמו ודרישותיו לבין הפגיעה בזכות לפרטיות ,המעוגנת בין היתר בפסקת הגבלה בסעיף 1לחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו .זכות זו ,אשר מוגדרת ונחשבת כבסיסית ומהותית לקיום אורח חיים תקין במדינה דמוקרטית ,נתונה לפגיעה בכל רגע נתון בייחוד בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות להן אנו עדים בעיקר בשנים האחרונות. בהסתכלות מנקודת מבט אחרת ,ניתן לומר שלא רק הזכות לפרטיות נתונה לפגיעה ,אלא כלל אזרחי המדינה אשר חשופים לפעילות עבריינית של משפחות הפשע ולא רק שלהן ,פעילות אשר גובה לעיתים לא רחוקות מחיר כבד בדמות חיים של חפים מפשע .בנוסף לכך ,חשופים אזרחי המדינה לפגיעה מצד עבריינים בכבישים שגורמים לתאונות דרכים קטלניות ,גנבי רכבים שפעילותם עלולה להסתיים ברצח ,ועוד פעילויות אשר היריעה קצרה מלהכילן. בעבודה זו סקרתי בהרחבה את חוק נתוני תקשורת ועיקרי הדברים העולים ממנו ,את הזכות לפרטיות ומשמעויות הפגיעה בה ,ובהמשך פירטתי את הטענות החוקתיות נגד החוק כפי שעולות מעתירות האגודה לזכויות האזרח ולשכת עורכי הדין ,את תשובת המדינה לטענות אלה ,ואת פסיקת בג"צ כפי שניתנה ב .3013 - מסקנתי מעבודה זו ,וכן מהיותי קצין במשטרת ישראל הנחשף לעבירות פליליות מדי יום ביומו, היא כי חוק נתוני תקשורת הינו חוק חיוני ביותר לעבודת המשטרה בעיקר ולגופים חוקרים אחרים ,אשר ייטיבו לעשות את עבודתם נאמנה בעזרת חוק זה .יתרה מזאת ,עצם הכנת העבודה העלתה את התהייה על כך ש רק לפני מס' שנים מעטות יחסית 'נזכרו' לחוקק חוק בדמות חוק נתוני תקשורת ,חוק שהיה צריך להיחקק לפני שנים רבות והיה יכול למנוע מקרים טראגיים רבים ,להרתיע עבריינים מלעבור על החוק ,ולהושיב יותר אנשים בבתי הכלא. כאמור בתשובת המדינה לעתירת האגודה לזכויות האזרח ,חוק נתוני תקשורת -אשר עבר בקריאה שלישית לאחר דיונים רבים ושמיעת כל הצדדים הנוגעים בדבר ,הינו חוק מידתי אשר נועד לתכלית ראוי ה ועל כן עומד בפסקת ההגבלה המצויינת בסעיף 1לחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו. במדינה מתוקנת בה רוצים לשמור על אורח חיים תקין ,על הסדר הציבורי ועל בטחון התושבים, אין מניעה מאשר לפגוע במידת מה בפרטיות האזרחים ,אם על ידי הצבת מצלמות במקומות 39 ציבוריים ,אם במאגרי מידע הקיימים לרשות המדינה המכילים פרטים על התושבים ואם על ידי העברת נתוני תקשורת מחברות עסקיות פרטיות לידי גופי חקירה שונים. אני סמו ך ובטוח כי בשל רגישות הפרטים והנתונים שחברות התקשורת יידרשו להעביר ,השימוש בנתונים ייעשה בצורה מחושבת ,בידי הדרגים המוסמכים לכך בלבד ,ולא יהפוך לנחלת הכלל .אף אחד מהעוסקים במלאכה לא היה רוצה שהנתונים האישיים לגביו יגיעו לגורמים שאינם מוסמכים לכך ,ועל כן אני סבור ויודע כי כך נוהגים אותם שוטרים או אנשי חקירות. בסיכומו של דבר ,וכפי שקבע בג"צ ,החוק הינו חוק מידתי אשר נחקק לתכלית ראויה ביותר ,ועל כן ניתן לאפשר במקצת את הפגיעה בפרטיות ,כדי למנוע בהרבה את הפגיעות בנפש וברכוש. 10 ביבליוגרפיה .1 בג"צ ,3809008עתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ .משט רת ישראל 38 ,באפריל .3008 .3 בג"צ ,3809008תגובה לעתירה מטעם פרקליטות המדינה 39 ,ביוני .3008 .3 בג"צ +3809008בג"צ ,9995008החלטת בג"צ ,מאי .3013 .1 בירנהק ,מיכאל " .חוק נתוני תקשורת :מוכרים זכויות אדם בשקל תשעים"38 ,ynet , באוקטובר [ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3464920,00.html ,3001גישה3 : בספטמבר .]3011 .5 בירנהק ,מיכאל" .שליטה והסכמה :הבסיס העיוני של הזכות לפרטיות" ,משפט וממשל י"א, תשס"ח. .6 המרכז למשפט וטכנולוגיה ,פרטיות בסביבה הדיגיטלית (חוברת מס' ,)1אוניברסיטת חיפה, .3005 .1 הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר ,)90.013( 1.3101מסירת מידע מחברות הטלפון לגופים בעלי סמכויות חקירה 16 ,בפברואר 3003 .8השר לבטחון פנים ,דיווח לפי חוק סדר הדין הפלילי ,יולי .3013 .9 חוק האזנת סתר ,תשל"ט – .1919 .10חוק התקשורת (בזק ושידורים) ,התשמ"ב – .1983 .11חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -נתוני תקשורת) ,תשס"ח .3008 .13כרמל ,אסף .ענבל יצאה "לכמה דקות" ,ונמצאה כשגרונה משוסף ,הארץ 1 ,במרץ ,3006 [ http://www.haaretz.co.il/misc/1.1089361גישה 18 :בנובמבר .]3011 .13כרמל ,אסף .גנב מכונ יות פלסטינאי הודה ברצח ענבל עמרם" :רצתה לברוח מהרכב" ,הארץ, 5באפריל [ http://www.haaretz.co.il/misc/1.1096562 ,3006גישה 18 :בנובמבר .]3011 .11שרביט ,נועם .משפחת ענבל עמרם שנרצחה תובעת מיליונים מהמשטרה" :יכלה בפשטות למנוע את הרצח" ,גלובס 33 ,באוקטובר ,3001 [ http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000266100גישה 18 :בנובמבר ]3011 11 .15נחום ,דורון .בית המשפט :המשטרה פעלה ברשלנות בפרשת רצח ענבל עמרם30 ,nana10 , באוגוסט [ http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=742656 ,3010גישה18 : בנובמבר ]3011 13
![ויינר טולבוביץ דינה : מורה ] [ יא יא רשימה שמית לקבוצה אנגלית 1 / 1 2014](http://cdn3.abcdocz.com/store/data/002598673_1-5e3821c36981133ca13af12652243446-250x500.png)
© Copyright 2024