מנגנון ההתכווצות: תיאוריית הקורים המחליקים

‫מנגנון ההתכווצות‪:‬‬
‫תיאוריית הקורים המחליקים‬
‫תיאורית הקורים המחליקים‬
‫‪ ‬שרירי השלד הם מקור הכוח לתנועת גוף האדם‪.‬‬
‫מידע (דחף‬
‫‪ ‬מרכז מוטורי (קליפת המוח)‬
‫שרירים‪.‬‬
‫עצבי)‬
‫תאי עצב יוצרים סינפסה (חיבור חשמלי) עד לתא‬
‫שריר‬
‫דחף מגיע לקצה העצב המוטורי וגורם להיווצרות מתח‬
‫חשמלי ולשחרור יוני סידן מהמאגרים‪.‬‬
‫יוני הסידן נקשרים ומאפשרים יצירת קשר בין האקטין ובין גשרי הרוחב של‬
‫המיוזין‪.‬‬
‫‪ 3‬שלבים מחזוריים שנקראים תיאורית הקורים המחליקים‪.‬‬
‫שלב ‪ : 1‬גשר הרוחב של המיוזין טעון‬
‫מולקולת ‪ ATP‬ואין קשר בינו ובין המיוזין‪.‬‬
‫שלב ‪ : 2‬ההתקשרות גורמת לשינוי במבנה‬
‫המרחבי של גשר הרוחב של המיוזין‬
‫והאקטין‪.‬‬
‫שלב ‪ : 3‬הטייתו של גשר הרוחב יוצרת פעימת כוח(‪) POWER STROKE‬‬
‫המושכת את האקטין על פני המיוזין לכיוון מרכז השריר‪.‬‬
‫פעימת הכוח נובעת מהמרת האנרגיה הכימית‬
‫לאנרגיה מכאנית‪ -‬סירטון המחשה‬
‫לכל מיוזין מאות גשרי רוחב‪ ,‬כולם עוברים את ‪ 3‬שלבי המחזור מאות‬
‫פעמים בשנייה‪.‬‬
‫משיכת האקטין על ידי פעימת הכוח‬
‫ולהתקצרות של הסרקומר‪.‬‬
‫שבעקבותיו מתקצרים המיופיברילים‪,‬‬
‫תא השריר והשריר כולו‪.‬‬
‫השבת המתח בסרקולמה למנוחה‪,‬‬
‫נובעת מהפסקת הפרשה של חומר כימי‬
‫הנגרם מכך שדחפים עיצביים אינם‬
‫עוברים עוד‪.‬‬
‫נגרמת שאיבה של יוני סידן‬
‫בחזרה למאגרים‪ ,‬התנתקות של גשרי‬
‫הרוח וחזרת הסרקומר לאורכו במנוחה‪.‬‬
‫תיאורית הקורים המחליקים‬
‫וסוגי התכווצות של שריר השלד‬
‫בהתכווצות איזומטרית‪ ,‬השריר מפיק כוח ללא שינוי באורכו‪.‬‬
‫בהתכווצות דינמית אקסצנטרית‪ ,‬השריר מתארך תוך הפקת כוח‪.‬‬
‫‪ ‬בהתכווצות דינמית קונצנטרית( איזוטונית)‪ :‬הסרקומר‬
‫מתקצר תוך הפקת כוח‪ ,‬השריר מתקצר ואורכו קטן‪.‬‬
‫(עליית מתח)‬
‫‪ ‬בהתכווצות איזומטרית‪ :‬כתוצאה מדינאמיקת הכוחות לא‬
‫חל שינוי באורך השריר‪.‬‬
‫‪ ‬בהתכווצות דינמית אקסצנטרית‪:‬‬
‫הסרקומר מתקצר תוך הפקת כוח‪,‬‬
‫כתוצאה מכך השריר מתארך‪.‬‬
‫( ריצה בירידה ‪ ,‬ירידה במקבילים)‬
‫שיתוף פעולה בין שרירים‬
‫‪ ‬השריר העיקרי המבצע פעולה נקרא אגוניסט‪ ,‬והשריר המבצע‬
‫את התנועה המנוגדת נקרא אנטגוניסט‪.‬‬
‫‪ ‬ישנם מקרים בהם מספר שרירים מבצעים יחד את התנועה‬
‫במפרק‪ .‬השרירים שעוזרים נקראים סינרגיסטים‪.‬‬
‫‪ ‬תאום ושיתוף הפעולה בין השרירים‬
‫שנעשים באמצעות מע' העצבים‬
‫נקראים קואורדינציה בין שרירית‪.‬‬