I m

‫מעבדה א' בפיזיקה‬
‫תנועה הרמונית – רקע תיאורטי‬
‫ספרות עזר‪:‬‬
‫‪ .1‬האוניברסיטה הפתוחה – מכניקה יחידה ‪.8‬‬
‫‪ .2‬פיסיקה תיכונית – סירס זימנסקי‪ ,‬מהדורה שישית‪ ,‬פרקים ‪.12.8 ,12.7 ,12.5 ,10‬‬
‫‪ .3‬מכניקה לתיכון ולאוניברסיטה מאת יורם אשר‪ ,‬מהדורה ראשונה‪ ,‬פרקים ‪ 16 ,2‬ו‪.18-‬‬
‫‪Alonso & Finn/ Fundamental University Physics – Vol.I. Mechanics, Ch. .4‬‬
‫‪10.‬‬
‫מבוא‬
‫תנועה הרמונית פשוטה נובעת מכוח הפרופורציונלי להעתק הגוף ‪ x‬אך בכיוון מנוגד לו‪,‬‬
‫‪ . ,  K  0  F   K x‬התנועה היא מחזורית סביב נקודת שיווי המשקל בה שקול הכוחות‬
‫על הגוף הנע הוא אפס‪.‬‬
‫חשיבותה של התנועה ההרמונית היא ביכולתה לתאר בקירוב מערכות פיזיקליות רבות‬
‫לדוגמא תנודת מסה על קפיץ‪ ,‬תנועת זרם חשמלי במעגלים חשמליים מסוימים‪ ,‬תנודות‬
‫הרמוניות של מולקולות בחומר (תנודות האחראיות לתופעות פיסקליות כמו קיבול חום או‬
‫פיזור אור) ועוד‪.‬‬
‫חלק א' – תנועה הרמונית פשוטה‬
‫תנועה הרמונית פשוטה היא אחד הסוגים של תנועה מחזורית‪ .‬דוגמה לגוף המבצע תנועה‬
‫הרמונית פשוטה היא מסה התלויה על קפיץ אנכי ומתנדנדת מעלה‪-‬מטה‪ .‬אחד ממאפייני‬
‫התנועה המחזורית הוא זמן מחזור‪ .‬מדובר בפרק זמן קבוע המסומן באות ‪ , T‬במהלכו הגוף‬
‫מבצע את התנועה הבסיסית עליה הוא חוזר‪ .‬מספר הפעמים שהתנועה חוזרת על עצמה‬
‫בשניה נקרא תדירות‪ ,‬והוא מסומן באות ‪ .f‬מגדירים גם תדירות זוויתית או מהירות זוויתית‪,‬‬
‫המסומנות באות ‪ . ‬הקשר בין זמן המחזור‪ ,‬התדירות והתדירות‪/‬מהירות הזוויתית הוא‬
‫(בהגדרה)‬
‫‪2‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪  2 f ‬‬
‫משוואות תנועה‬
‫משוואות תנועה של גוף כלשהוא‪ ,‬הן משוואות המכילות את קואורדינטות מיקום הגוף‪,‬‬
‫ונגזרות של הקואורדינאטות הנ"ל לפי הזמן‪ .‬מסלול התנועה של הגוף‪ ,‬כלומר מיקום הגוף‬
‫כפונקציה של הזמן‪ ,‬מתקבל מפתרון משוואות התנועה‪.‬‬
‫הבסיס למשוואות התנועה הוא החוק השני של ניוטון‪:‬‬
‫(‪)2‬‬
‫‪dp‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪F‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪ F‬הוא הכוח הפועל על הגוף ו‪ p -‬הוא התנע של הגוף‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫‪dt‬‬
‫בתנועה בה מסת הגוף קבועה‪ ,‬מתקבלת הצורה המוכרת יותר לחוק השני של ניוטון‪:‬‬
‫‪ , p  m  v  m‬לכן‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪12‬‬
‫מעבדה א' בפיזיקה‬
‫תנועה הרמונית – רקע תיאורטי‬
‫‪d 2x‬‬
‫‪dt 2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪F m‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x‬הוא מיקום הגוף במרחב כפונקציה של הזמן ‪.t‬‬
‫משוואת התנועה של תנועה הרמונית פשוטה‬
‫על גוף בעל מסה ‪ m‬המבצע תנועה הרמונית פשוטה‪ ,‬פועל כוח מחזיר‪ , F   Kx :‬כאשר ‪K‬‬
‫קבוע (למשל עבור קפיץ‪ K ,‬נקרא קבוע הקפיץ והוא בעל יחידות של כוח ליחידת אורך)‪ ,‬ו‪-‬‬
‫‪ x‬הוא היסט הגוף מנקודת שיווי המשקל‪ .‬הכוח נקרא כוח מחזיר כיוון שהוא פועל כך שיחזיר‬
‫את הגוף לנקודת שיווי המשקל שלו‪ .‬הצבה בחוק השני של ניוטון (‪ )3‬תניב את משוואת‬
‫התנועה האופיינית לתנועה הרמונית פשוטה‬
‫(‪)4‬‬
‫‪d 2x‬‬
‫‪K‬‬
‫‪ x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪m‬‬
‫פתרון המשוואה הוא ‪ . xt   A cos t   ‬כאשר ‪ A‬היא המשרעת ו‪  -‬היא זווית המופע‬
‫התחלתית‪.‬‬
‫נזהה את הקבוע באגף ימין כריבוע התדירות הזוויתית של התנועה ההרמונית‪:‬‬
‫‪K‬‬
‫(‪m )5‬‬
‫‪‬‬
‫מכאן שאם נדע מהו הכוח המחזיר‪ ,‬ומהי מסת הגוף‪ ,‬נוכל לדעת מהו זמן המחזור של‬
‫התנועה‪ ,‬מתוך הקשר בנוסחה (‪.)5‬‬
‫תרגיל ‪ :1‬גיזרי פעמיים את הפיתרון ‪xt   A cos t   ‬‬
‫לפי ‪ ,t‬והציבי במשוואה ‪ 5‬כדי להיווכח שהוא פותר אותה‪.‬‬
‫ודאי שמתקבל התנאי במשוואה (‪.)5‬‬
‫חלק ב' – מטוטלת מתמטית‬
‫מטוטלת מתמטית היא מערכת פיסיקלית המבצעת בקירוב תנועה הרמונית פשוטה‪.‬‬
‫נתבונן למשל במסה ‪ m‬התלויה על חוט שאורכו ‪ ,L‬כמתואר באיור ‪ .1‬על מנת לתאר את‬
‫המערכת בעזרת המודל המתמטי פשוט של מטוטלת מתמטית יש להניח את ההנחות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫החוט אינו אלסטי ומשקלו זניח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫המסה הנה נקודתית ונמצאת בקצה החוט‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הכוח היחיד הפועל על המערכת הוא כוח הכובד‪ .‬כוחות אחרים‪ ,‬כמו למשל כוח‬
‫חיכוך עם האוויר‪ ,‬זניחים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪12‬‬
‫מעבדה א' בפיזיקה‬
‫תנועה הרמונית – רקע תיאורטי‬
‫איור ‪ :1‬מטוטלת מתמטית והכוחות הפועלים עליה בצירים השונים‪ L .‬הוא אורך חוט המטוטלת‪ θ ,‬היא זווית היסט‬
‫המטוטלת משיווי המשקל‪ x ,‬הוא ההיסט האופקי של המסה ‪ m‬מנקודת שיווי המשקל‪ g ,‬תאוצת הכובד‪.‬‬
‫משוואת התנועה של מטוטלת מתמטית‬
‫אם נסיט את המסה באיור ‪ 1‬מנקודת שווי המשקל‪ ,‬ניווכח כי המסה ‪ m‬נעה בנתיב המתאר‬
‫קשת של מעגל בעל רדיוס ‪.L‬‬
‫נתאר את תנועת המטוטלת על גבי הקשת באמצעות זוית ההיסט שלה בכל רגע ‪.   t ‬‬
‫נכתוב את החוק השני של ניוטון (משוואה (‪ ))3‬עבור תנועת המסה על הקשת ‪: L   t ‬‬
‫(‪)6‬‬
‫‪d 2  L  ‬‬
‫‪dt 2‬‬
‫‪F m‬‬
‫הכח הפועל על המטוטלת הוא כוח מחזיר ‪ ,F‬הנובע מפעולת כוח הכובד ‪ mg‬כלפי מטה‪.‬‬
‫כאשר המסה נמצאת בזווית ‪ θ‬הכוח המחזיר הוא‪ F  mgsin :‬כפי שניתן לראות מאיור‬
‫‪ .1‬סימן המינוס מבטא את העובדה שכיוון הכוח הפוך לכיוון התזוזה של המסה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לפי‬
‫‪x‬‬
‫הגדרת הזוית ‪ sinθ=x/L :θ‬ולכן‪. F  mg :‬‬
‫‪L‬‬
‫בזוויות תנודה קטנות אפשר לקרב את הקשת ‪ L ‬שלארכה נעה המסה‪ ,‬למיתר ‪:x‬‬
‫(‪)7‬‬
‫‪x  L  sin    L ‬‬
‫נציב את הכוח ‪ F‬בצד שמאל של משוואת התנועה (‪ ,)6‬ונשתמש בקירוב שבמשוואה (‪)7‬‬
‫בצד ימין של המשוואה‪ ,‬ונקבל‪:‬‬
‫(‪)8‬‬
‫(‪)9‬‬
‫‪x‬‬
‫‪d 2x‬‬
‫‪ mg  m 2‬‬
‫‪L‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪d 2x‬‬
‫‪g‬‬
‫‪ x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪L‬‬
‫‪‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪12‬‬
‫מעבדה א' בפיזיקה‬
‫תנועה הרמונית – רקע תיאורטי‬
‫נשים לב שנוסחה (‪ )10‬זהה בצורתה למשוואה (‪ )4‬עבור תנועה הרמונית פשוטה שכבר‬
‫פתרנו למעלה‪ ,‬רק שהפעם התדירות הזוויתית היא‪ .   g / L :‬זמן המחזור של‬
‫המטוטלת‪ ,‬לפי נוסחה (‪ ,)1‬יהיה הפעם‪:‬‬
‫‪L‬‬
‫‪g‬‬
‫(‪)10‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪T‬‬
‫כלומר זמן המחזור של מטוטלת מתמטית נקבע על ידי תאוצת הכובד ‪ g‬ואורך חוט המטוטלת‬
‫‪ L‬בלבד‪ ,‬ולא תלוי במסה ‪.m‬‬
‫חלק ג – מטוטלת פיסיקלית‬
‫נתבונן בגוף קשיח התלוי בשדה הכבידה של כדור הארץ‪ ,‬כמתואר באיור (‪ .)2‬אם נסיטו‬
‫ממצב שיווי המשקל שלו ונרפה ממנו‪ ,‬הגוף יתנודד כמטוטלת – וכך אנו מגדירים מטוטלת‬
‫פיזיקלית‪ .‬דוגמה נוספת למטוטלת פיסיקלית – פעמון‪.‬‬
‫זמן המחזור של תנודת המטוטלת תלוי במרחק שבין מרכז המסה של הגוף ונקודת התלייה‬
‫(מרכז המסה יוגדר בהמשך‪ ,‬נוסחה (‪ .))11‬אם הגוף יתלה בדיוק במרכז המסה שלו‪ ,‬הוא‬
‫יהיה נתון בשיווי משקל יציב ולא יתנודד כלל‪ .‬אפשר להסתכל על מצב זה כעל תנודה עם זמן‬
‫מחזור אינסופי‪ .‬ככל שנרחיק את נקודת התליה מנקודת מרכז המסה‪ ,‬כן ילך ויקטן זמן‬
‫המחזור של התנודה‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬אם נתלה את הגוף במרחק גדול מאד מנקודת מרכז המסה שלו‪ ,‬נוכל להסתכל‬
‫עליו כגוף נקודתי‪ ,‬ולכן תנועתו תהיה דומה לתנועת מטוטלת מתמטית‪ .‬בחלק ג ראיתם‬
‫שעבור מטוטלת מתמטית‪ ,‬זמן המחזור בריבוע פרופורציונלי לאורך החוט ‪ . T 2  L ,‬לכן ככל‬
‫שנתלה את הגוף רחוק יותר ממרכז המסה שלו‪ ,‬זמן המחזור של תנודתו שוב יגדל‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫ישנו איזשהו מרחק בין נקודת התלייה ומרכז המסה הנותן זמן מחזור מינימלי‪ .‬מרחק זה ידוע‬
‫בשם רדיוס ההתמד של הגוף‪ ,‬ומסומן באות היוונית קאפה‪.κ :‬‬
‫איור ‪ :2‬מטוטלת פיסיקלית‪.‬‬
‫כעת נראה ניתוח כמותי של התופעה הנ"ל‪ :‬נפתח את משוואת התנועה של מטוטלת‬
‫פיזיקלית‪ ,‬ונראה שבסוף שנקבל את אותה משוואה של תנועה הרמונית פשוטה כמו משוואות‬
‫(‪ )4‬ו‪ ,)9(-‬וכך נקבל ביטוי לזמן המחזור ‪ T‬של מטוטלת פיזיקלית‪.‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪12‬‬
‫מעבדה א' בפיזיקה‬
‫תנועה הרמונית – רקע תיאורטי‬
‫מושגי יסוד במכניקה של גוף קשיח‬
‫גוף קשיח הנו עצם בעל צורה שרירותית‪ ,‬שאינו אלסטי (כלומר אנו מניחים שאינו מתכווץ או‬
‫מתעקם תחת הפעלת הכוחות במערכת הפיזיקלית בה אנו דנים)‪ .‬ניתן להסתכל עליו כעל‬
‫אוסף של מסות מפוזרות במרחב‪ ,‬כאשר המרחקים בין המסות לבין עצמן קבועים‪.‬‬
‫דוגמאות לגוף קשיח‪ :‬סביבון‪ ,‬פריזבי‪ ,‬צלחת מעופפת‪.‬‬
‫לכל גוף קשיח ישנם גדלים פיזיקאליים מאפיינים‪ ,‬התלויים במימדיו‪:‬‬
‫מרכז מסה‬
‫באופן כללי‪ ,‬עבור אוסף של מסות נקודתיות ‪ mi‬המפוזרות במרחב‪ ,‬ניתן לחשב את מיקום‬
‫מרכז המסה‪ ,‬המוגדר בצורה הבאה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪mi ri‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫(‪)11‬‬
‫‪xcm  i‬‬
‫‪ mi‬‬
‫‪i‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ‪ xcm‬הוא מיקום מרכז המסה‪ ,‬ו‪ ri -‬הוא מיקום המסה ‪. mi‬‬
‫מיקום נקודת מרכז המסה של גוף קשיח הוא קבוע‪ .‬גוף קשיח המונח על‪ ,‬או תלוי ממרכז‬
‫המסה שלו‪ ,‬נמצא בשיווי משקל‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :2‬שלושה גופים נקודתיים ממוקמים על ציר ‪ x‬במיקומים‪:‬‬
‫של הגופים הן‬
‫‪ 2 cm, x2  1 cm, x3  10 cm‬‬
‫‪ 5 gram, m2  2.2 gram, m3  8 gram‬‬
‫‪ . x1‬המסות‬
‫‪ . m1‬היכן נמצא מרכז המסה?‬
‫פתרון‪ :‬לפי נוסחה (‪:)12‬‬
‫‪x1m1  x2 m2  x3m3  2  5  1  2.2  10  8  cm  gram‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 4.75 cm‬‬
‫‪m1  m2  m3‬‬
‫‪ 5  2.2  8 gram‬‬
‫‪xcm ‬‬
‫מרכז המסה נמצא ב‪ 4.75-‬ס"מ‪.‬‬
‫מומנט התמד‬
‫מומנט ההתמד של גוף קשיח הוא יכולתו של הגוף למנוע שינוי מהירותו הזוויתית‪ .‬והוא‬
‫מבטא את פיזור המסה של הגוף מסביב לציר הסיבוב‪.‬‬
‫גודל זה רלוונטי במקרה שהגוף מבצע תנועה סיבובית סביב עצמו‪ ,‬לדוגמא תנועה של צלחת‬
‫מעופפת (ציר הסיבוב עובר במרכז הצלחת המעופפת)‪.‬‬
‫בהנחה כי הגוף מורכב מאוסף של נקודות מסה ‪ , mi‬מומנט ההתמד נתון ע"‪:‬‬
‫(‪)12‬‬
‫‪‬‬
‫‪I   mi (ri ) 2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - I‬מומנט ההתמד‪ - ri ,‬מרחק המסה ‪ mi‬מציר הסיבוב‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :3‬עבור שלושת המסות שבתרגיל הקודם‪ ,‬מהו מומנט ההתמד לסיבוב סביב ציר הניצב לציר ‪ ,x‬ועובר ב‪-‬‬
‫‪ 1 cm‬‬
‫‪? xaxis‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪12‬‬
‫מעבדה א' בפיזיקה‬
‫תנועה הרמונית – רקע תיאורטי‬
‫פיתרון‪ :‬לפי נוסחה ‪:13‬‬
‫‪2‬‬
‫‪I  m1  x1  xaxis   m2  x2  xaxis   m3  x3  xaxis ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 5   2  1  2.2 1  1  8 10  1   gram  cm 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 693 gram  cm‬‬
‫תרגיל ‪ : 4‬הראה ע"י חישוב דומה שעבור אותן שלוש מסות‪ ,‬מומנט ההתמד לסיבוב סביב ציר הניצב לציר ‪ x‬ועובר דרך מרכז‬
‫המסה הוא ‪ 479.25‬גרם סנטימטר בריבוע‪.‬‬
‫לעיתים נוח יותר להסתכל על גוף קשיח כעל חומר רציף ולא אוסף נקודות מסה‪ .‬במקרה כזה‬
‫נהוג להחליף את הסכום בנוסחה (‪ ,)12‬באינטגרל‪:‬‬
‫(‪)13‬‬
‫‪I   r 2 dm‬‬
‫כאשר ‪ dm‬הוא אלמנט מסה והאינטגרל מתבצע על כל נפח הגוף‪.‬‬
‫מומנט ההתמד הנו קבוע בזמן‪ ,‬אך משתנה כתלות במיקום ציר הסיבוב‪ .‬כלומר מומנט‬
‫ההתמד סביב צירי סיבוב שונים יהיה שונה‪.‬‬
‫מסמנים ב‪ I 0 -‬את מומנט ההתמד סביב ציר סיבוב העובר דרך מרכז המסה של הגוף‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :5‬מהו מומנט ההתמד של מוט דק אחיד‪ ,‬באורך ‪ ,L‬בעל מסה ‪ ,M‬עבור סיבוב סביב ציר שניצב למוט ועובר דרך‬
‫מרכז המסה שלו?‬
‫פתרון‪ :‬מרכז המסה של מוט אחיד נמצא בדיוק במרכזו‪ .‬עבור מוט כזה אפשר לכתוב את‬
‫‪M‬‬
‫‪ dr‬‬
‫‪L‬‬
‫‪ , dm ‬כש‪dr -‬‬
‫‪dm‬‬
‫שבמשוואה (‪ )14‬כ‪-‬‬
‫הוא אלמנט אורך‪ .‬האינטגרל במשוואה (‪ )14‬יהפוך ל‪-‬‬
‫‪L 2‬‬
‫‪M ‬‬
‫‪r 2   dr ‬‬
‫‪ L ‬‬
‫‪L 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪I 0   r 2 dm ‬‬
‫‪ML2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪‬‬
‫תרגיל ‪ :6‬הראי ע"י חישוב דומה שמומנט ההתמד של אותו המוט בסיבוב סביב ציר הניצב לו ועובר בקצהו הוא‬
‫‪ML2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪.I‬‬
‫משוואות התנועה של מטוטלת פיסיקלית‬
‫כדי למצוא ביטוי לזמן המחזור של מטוטלת פיזיקלית‪ ,‬נמצא קודם את משוואת התנועה‬
‫שלה‪ ,‬ונראה שהיא משוואת תנועה הרמונית מהצורה של משוואה (‪ )4‬או (‪.)9‬‬
‫נתבונן בגוף בעל מסה ‪ m‬התלוי בשדה כובד ‪ ,g‬כאשר נקודת התליה נמצאת במרחק ‪‬‬
‫‪‬‬
‫ממרכז המסה שלו‪ ,‬כמתואר באיור ‪ ,2‬ונמתח וקטור ‪ r‬מנקודת התליה אל מרכז המסה‬
‫‪‬‬
‫( ‪ .) r  l‬נכפול סקלרית ב‪ r -‬את החוק השני של ניוטון (‪ )3‬משני צידי המשוואה (הסבר מהי‬
‫מכפלה סקלרית מופיע בנספח בסוף הטקסט)‪:‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪12‬‬
‫מעבדה א' בפיזיקה‬
‫תנועה הרמונית – רקע תיאורטי‬
‫‪dp‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪r F  r ‬‬
‫‪d‬‬
‫‪r  p‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪‬‬
‫ההוצאה של הנגזרת בזמן אל מחוץ לסוגריים אינה טריוויאלית‪ ,‬וההוכחה שניתן לבצע פעולה‬
‫זו נמצאת בנספח בסוף הטקסט‪.‬‬
‫נגדיר ‪ , J  r  p‬זהו התנע הזויתי (‪ )Angular Momentum‬של גוף נקודתי עם תנע ‪p‬‬
‫ביחס לנקודה ממנה מתחיל הווקטור ‪. r‬‬
‫נגדיר ‪ N  r  F‬זהו המומנט (‪ )Torque‬שמפעיל הכוח ‪ F‬על הנקודה ממנה מתחיל‬
‫הווקטור ‪. r‬‬
‫כלומר החוק השני של ניוטון יכול להיכתב גם‪:‬‬
‫(‪)14‬‬
‫‪dJ‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪N‬‬
‫ביחס לכל נקודה שנבחר במרחב שנבחר ש‪ r -‬יתחיל ממנה‪ ,‬בפרט נקודת התליה‪.‬‬
‫אנו מניחים שכוח הכובד פועל על מרכז המסה של הגוף‪ .‬מכאן שאם הכוח היחיד שפועל על‬
‫הגוף הוא כוח הכבידה‪ ,‬ניתן יהיה לכתוב את המומנט באמצעות התכונות של מכפלה‬
‫סקלרית בצורה הבאה‪:‬‬
‫(‪)15‬‬
‫‪N  r  F   F  r   F r sin      m  g    l   sin  ‬‬
‫כש‪  -‬היא הזוית בין ‪ F‬ו‪ , r -‬שבמקרה הזה היא בדיוק זוית ההיסט ‪ ‬שבאיור ‪.2‬‬
‫בנוסף אנו יודעים שניתן לכתוב את התנע הזויתי ‪ J‬לכל גוף כללי גם במונחי התדירות‬
‫‪d‬‬
‫‪  ‬ומומנט ההתמד ‪ I‬שלו‪:‬‬
‫הזויתית‬
‫‪dt‬‬
‫(‪)16‬‬
‫תרגיל ‪ :7‬היחידות של תנע זויתי הן‬
‫‪ mass  distance 2  time-2 ‬‬
‫‪ time-1 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪J  I  I‬‬
‫‪ .  mass  distance‬היחידות של מומנט הן‬
‫‪‬‬
‫ודא שהיחידות של משוואות (‪ )15( ,)14‬ו‪ )16(-‬תואמות את היחידות הללו‪.‬‬
‫נציב את משוואות (‪ )15‬ו‪ )16(-‬במשוואה (‪:)14‬‬
‫‪d 2‬‬
‫‪mg‬‬
‫‪‬‬
‫‪sin  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪I‬‬
‫ובקירוב זויות קטנות ‪: sin    ‬‬
‫‪d 2‬‬
‫‪mg‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪I‬‬
‫(‪)17‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪12‬‬
‫תנועה הרמונית – רקע תיאורטי‬
‫מעבדה א' בפיזיקה‬
‫נשים לב שהבאנו את משוואת התנועה לצורה שמראה שהיא משוואת תנועה הרמונית‪,‬‬
‫בדיוק כמו משוואות (‪ )4‬ו‪ .)9(-‬נזהה את התדירות הזויתית ‪: ‬‬
‫(‪)18‬‬
‫‪lmg‬‬
‫‪I‬‬
‫‪2 ‬‬
‫לפי משוואה (‪ ,)1‬נוכל להסיק כי זמן המחזור של התנודה יינתן ע"י‪:‬‬
‫(‪)19‬‬
‫‪4 2 I‬‬
‫‪‬‬
‫‪mg‬‬
‫‪4 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪T ‬‬
‫‪2‬‬
‫כש‪ I -‬הוא מומנט ההתמד של הגוף ביחס לסיבוב סביב נקודת התליה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :8‬מהו זמן המחזור (בשניות) של מוט באורך ‪ 1‬מטר‪ ,‬בעל מסה של ‪ 1‬קילוגרם‪ ,‬אם תופסים אותו בקצהו ומנדנדים‬
‫אותו בתנודות קטנות? (השתמשי בנוסחה ‪ ,19‬בביטוי למומנט ההתמד של מוט ביחס לקצהו שמצאנו בתרגיל קודם‪:‬‬
‫‪ML2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪ . I‬הציבי‬
‫‪meter‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪g  9.81‬‬
‫והראי שמתקבל זמן מחזור ‪ ~1.16‬שניות)‬
‫לעיתים רבות לא נדע את מומנט ההתמד ‪ I‬לסיבוב סביב נקודת התליה שנמצאת בנקודה‬
‫שרירותית על גבי הגוף‪ ,‬אבל כן נדע מהו מומנט ההתמד לסיבוב סביב מרכז המסה של הגוף‬
‫‪ . I 0‬במקרים אלו נוכל להשתמש במשפט שטיינר שמקשר בין ‪ I‬ו‪: I 0 -‬‬
‫‪2‬‬
‫(‪)20‬‬
‫‪I  I0  m‬‬
‫הוכחה מתמטית של משפט שטיינר נמצאת בנספח‪.‬‬
‫תרגיל ‪ : 9‬בתרגיל קודם מצאנו ע"י אינטגרציה שמומנט ההתמד של מוט דק ביחס לציר סיבוב שניצב לו ועובר במרכזו הוא‬
‫‪ML2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ML‬‬
‫‪ . I ‬הראה שבהינתן ‪I 0‬‬
‫הוא‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪ . I 0‬בתרגיל אחר מצאנו שוב ע"י אינטגרציה שמומנט ההתמד של מוט ביחס לציר סיבוב שניצב לו ועובר בקצהו‬
‫לעיל ניתן להגיע לביטוי ל‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫רק באמצעות משפט שטיינר (‪ ,)20‬מבלי לבצע‬
‫אינטרגציה‪.‬‬
‫נציב את משפט שטיינר (‪ )20‬בנוסחה (‪ )19‬ונקבל‪:‬‬
‫(‪)21‬‬
‫‪4 2 I 0 4 2‬‬
‫‪T ‬‬
‫‪‬‬
‫‪mg‬‬
‫‪g‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ -T‬זמן המחזור של מטוטלת פיסיקלית‪ -m ,‬מסת‬
‫המטוטלת‪ -g ,‬תאוצת הכובד‪ - I 0 ,‬מומנט ההתמד‬
‫של המטוטלת סביב מרכז המסה שלה‪- ,‬‬
‫מרחק נקודת התליה של המטוטלת ממרכז‬
‫המסה שלה‪.‬‬
‫משוואה (‪ )21‬משורטטת בצורה כללית באיור ‪.3‬‬
‫נשים לב שכש‪ -‬גדול האיבר הראשון במשוואה‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪12‬‬
‫איור ‪ :3‬ריבוע זמן המחזור של מטוטלת פיזיקלית כפונקציה של מרחק‬
‫התליה (לפי משוואה (‪.))21‬‬
‫תנועה הרמונית – רקע תיאורטי‬
‫מעבדה א' בפיזיקה‬
‫דועך לאפס‪ ,‬ורק האיבר השני יתרום לזמן המחזור – כך שקיבלנו חזרה בדיוק את הביטוי‬
‫לריבוע זמן המחזור של מטוטלת מתמטית (‪.)10‬‬
‫כעת ניזכר שרדיוס ההתמד‪ ,κ ,‬מגדיר את המינימום של זמן המחזור ‪ ,T‬ולפיכך גם את‬
‫המינימום של ‪ .T2‬ניתן לחלץ אותו ממשוואה (‪ ,)21‬ע"י גזירת ‪ T2‬לפי והשוואה ל‪:0 -‬‬
‫(‪)22‬‬
‫‪I0‬‬
‫‪m‬‬
‫‪‬‬
‫‪min‬‬
‫‪4 2 I 0 4 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0   ‬‬
‫‪mg 2 g‬‬
‫‪  0‬‬
‫‪d T2‬‬
‫‪d‬‬
‫חישוב מומנט ההתמד של מטוטלת פיסיקלית לפי גדלים גאומטריים‬
‫במעבדה‪ ,‬נעבוד עם מטוטלת פיסיקלית שהיא מוט דק וארוך‪ ,‬עליו מוברגת דיסקה‪ .‬מכיוון‬
‫שמומנט ההתמד הינו גודל אדיטיבי‪ ,‬ניתן לקבל את מומנט ההתמד סביב כל נקודה‬
‫במטוטלת ע"י סכום מומנטי ההתמד של המוט והדיסקה ביחס לאותה נקודה‪.‬‬
‫מומנט ההתמד של מוט סביב מרכז המסה שלו‪:‬‬
‫(‪)23‬‬
‫‪M rod L2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪I rod ‬‬
‫כש‪ L-‬הוא אורך המוט הכולל;‬
‫ושל דיסקה סביב מרכז המסה שלה‪:‬‬
‫(‪)24‬‬
‫‪mdisk r 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪I disk ‬‬
‫כש‪ r-‬הוא רדיוס הדיסקה‪.‬‬
‫הצבת (‪ )23‬ו‪ )24(-‬במשפט שטיינר (‪ )20‬תיתן‪:‬‬
‫(‪)25‬‬
‫‪ L2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ r2‬‬
‫‪‬‬
‫‪I 0  I rod  I disk  M rod   A2   mdisk   a 2 ‬‬
‫‪ 12‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ -M‬מסת המוט‪ -m ,‬מסת הדיסקה‪ -L ,‬אורך המוט‪ -r ,‬את רדיוס הדיסקה‪ - A ,‬המרחק בין‬
‫מרכז המסה של המוט לבין מרכז המסה של המטוטלת‪ ,‬ובצורה דומה ‪ a‬יתאר את המרחק‬
‫בין מרכזי המסה של הדיסקה והמטוטלת‪.‬‬
‫חלק ה – סיכום‬
‫במעבדה נאמת את המודל של מטוטלת מתמטית (‪ )10‬ופיסיקלית (‪ )21‬על‪-‬ידי מדידת זמני‬
‫המחזור של המטוטלות במרחקים שונים ממרכז המסה‪.‬‬
‫מתוך מודל המטוטלת המתמטית נחלץ את תאוצת הכובד ‪ g‬ונשווה לתאוצת הכובד הידועה‪.‬‬
‫בנוסף עבור המודל של מטוטלת פיסיקלית נמצא את רדיוס ההתמד בעזרת חישוב ישיר של‬
‫גדלי המערכת (‪ ,)25‬ונשווה אותו לרדיוס ההתמד שנחלץ ממדידות זמני המחזור של‬
‫המטוטלת (‪.)22‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪12‬‬
‫תנועה הרמונית – רקע תיאורטי‬
‫מעבדה א' בפיזיקה‬
‫חלק ו ‪ -‬נספחים‬
‫מכפלה וקטורית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המכפלה הוקטורית בין הווקטור ‪ A‬לוקטור ‪ B‬מסומנת ב‪  -‬והיא‪:‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪C  A B‬‬
‫‪‬‬
‫תוצאת המכפלה ‪ C‬היא וקטור‪.‬את גודלו מחשבים בעזרת הנוסחה‪:‬‬
‫‪C  AB sin  AB ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ‪ A‬ו‪ B -‬הם הגדלים של הווקטורים ‪ A‬ו‪ , B -‬והזווית ‪  AB‬היא הזווית בין הווקטורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫כיוונו של הווקטור ‪ C‬מוגדר להיות מאונך למישור שיוצרים ‪ A‬ו‪ B -‬לפי כלל יד ימין‪.‬‬
‫משוואת התנועה של גוף קשיח המבצע תנועה סיבובית‬
‫‪dp d‬‬
‫הוכחה ש‪  r  p  -‬‬
‫‪dt dt‬‬
‫‪:r ‬‬
‫יותר קל לראות זאת אם הולכים מהסוף להתחלה‪:‬‬
‫‪d‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪dp‬‬
‫‪r  p   p  r ‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dr‬‬
‫אבל הווקטור ‪ v‬‬
‫‪dt‬‬
‫מקביל לתנע ‪ p  mv‬ולכן המכפלה הווקטורית ביניהם מתאפסת‪:‬‬
‫‪dp‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪r‬‬
‫מש"ל‪.‬‬
‫דוגמאות לחישוב מומנטי ההתמד‬
‫מומנט ההתמד ‪ I‬של גוף מסביב לציר סיבוב מסוים הוגדר ע"י משוואה (‪ ,)11‬נסתכל כעת על‬
‫מערכת העשויה מחומר רציף (למעשה שום גוף אינו עשוי מחומר רציף אלא מאטומים‬
‫בדידים‪ ,‬אבל נוח לנו להתייחס אליו כך בקירוב) אפשר להחליף את הסכום באינטגרל‪.‬‬
‫במקרה כזה מומנט ההתמד ינתן ע"י‪:‬‬
‫‪I   r 2 dm‬‬
‫(‪)1‬‬
‫כאשר ‪ dm‬הוא אלמנט מסה והאינטגרל מתבצע על כל נפח הגוף‪ .‬את אלמנט המסה אפשר‬
‫לבטא על ידי מכפלה של אלמנט נפח ‪ dV‬צפיפו מסה ‪.dm=dV :‬‬
‫במקרים הפשוטים ‪ ‬קבוע בכל הגוף‪ ,‬אבל במקרה הכללי ‪ ‬הוא פונקציה של המיקום‪.‬‬
‫צורתו המפורשת של אלמנט הנפח ‪ dV‬תלויה במערכת הקואורדינטות בה עובדים‪.‬‬
‫במערכת קואורדינטות קרטזית‪:‬‬
‫‪dV=dxdydz‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪12‬‬
‫תנועה הרמונית – רקע תיאורטי‬
‫מעבדה א' בפיזיקה‬
‫במערכת קואורדינטות גלילית‪:‬‬
‫‪dV=rdrddz‬‬
‫במערכת קואורדינטות כדורית‪:‬‬
‫‪dV=r2sindrdd‬‬
‫ציור ‪ : 3‬תאור מערכות קואורדינטות‬
‫נחשב לדוגמא את מומנט ההתמד של גליל שגובהו ‪ ,H‬רדיוסו ‪ R‬וצפיפותו קבועה בכל נפחו‪,‬‬
‫סביב צירו‪ .‬נשתמש בקואורדינטות גליליות‪ .‬מומנט ההתמד ינתן ע"י‪:‬‬
‫‪r 2 r   dr  d  dz‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪H‬‬
‫‪I ‬‬
‫‪0‬‬
‫אלה הם שלושה אינטגרלים בלתי תלויים‪ ,‬לכן אפשר לחשב אותם בנפרד‪:‬‬
‫‪2 H  R 4‬‬
‫‪r dr ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫מסת הגליל ‪ m‬נתונה ע"י‬
‫‪R‬‬
‫‪H‬‬
‫‪I    d  dz ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪m  R 2 H‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪mR 2‬‬
‫‪I‬‬
‫‪2‬‬
‫חישוב זה היה פשוט משום שבחרנו צורה פשוטה במיוחד‪ .‬בדרך כלל יכול חישוב מומנט‬
‫ההתמד להיות תרגיל מסובך למדי‪ .‬לפעמים אפשר לפשט את החישוב ע"י ביצוע קירובים‪.‬‬
‫הוכחה מתמטית של משפט שטיינר‬
‫משפט שטיינר אומר כי מומנט ההתמד ‪ I‬של גוף סביב ציר כלשהו שווה למומנט ההתמד ‪I0‬‬
‫של הגוף סביב ציר מקביל לציר הראשון והעובר דרך מרכז המסה‪ ,‬ועוד מסת הגוף‪,M ,‬‬
‫מוכפלת בריבוע המרחק‪ , a ,‬שבין הצירים‪ .‬בנוסחה יירשם הדבר כך‪:‬‬
‫‪I  I 0  Ma 2‬‬
‫נוכיח זאת‪ :‬נעביר ציר סיבוב דרך מרכז המסה של גוף כלשהו‪ .‬נבנה מערכת קואורדינטות‬
‫גליליות )‪ (r,,z‬כך שציר ‪ z‬שלה יתאחד עם ציר הסיבוב‪ .‬במערכת כזו ינתן מומנט ההתמד‬
‫סביב הציר הנ"ל ע"י‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪I 0   m j rj‬‬
‫‪j‬‬
‫כאשר הסכימה היא על כל נקודות המסה‪ .‬נעביר כעת ציר אחר מקביל לציר הראשון‬
‫והמרוחק ממנו מרחק ‪ .a‬נבנה מערכת קואורדינטות גליליות חדשה שציר ‪ z‬שלה מתאחד עם‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪12‬‬
‫תנועה הרמונית – רקע תיאורטי‬
‫מעבדה א' בפיזיקה‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬
‫ציר הסיבוב החדש‪ .‬נקודה אשר סומנה במערכת הישנה ע"י‬
‫‪‬‬
‫' ‪ r‬כאשר‪:‬‬
‫תסומן במערכת החדשה ע"י‬
‫‪  ‬‬
‫‪r' r  a‬‬
‫מומנט ההתמד סביב הציר החדש ‪ I‬נתון ע"י‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪I   m j ( rj ' ) 2   m j ( rj  a ) 2   m j rj   m j a j   2m j rj  a‬‬
‫‪j‬‬
‫‪j‬‬
‫‪j‬‬
‫‪j‬‬
‫‪j‬‬
‫‪ ‬‬
‫כאשר ‪ rj  a‬היא מכפלה סקלרית‪ .‬קיבלנו שלושה מחוברים‪ .‬הראשון שבהם הוא ‪ I0‬לפי‬
‫ההגדרה והשני הוא מסת הגוף ‪ M‬מוכפלת בריבוע המרחק בין הצירים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪m a  a m  a M‬‬
‫‪j‬‬
‫‪2‬‬
‫‪j‬‬
‫‪j‬‬
‫‪j‬‬
‫‪j‬‬
‫‪‬‬
‫נראה כי המחובר האחרון מתאפס‪ .‬נניח כי הוקטור ‪ a‬מונח על ציר ‪ .x‬כמובן שזוהי בחירה‬
‫שרירותית אבל מותר לנו להעביר את ציר ‪ x‬בכל כיוון במישור ‪ ..z=const‬במקרה כזה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ rj  a‬נותן לנו את קואורדינטת ה‪ x-‬של נקודת המסה ‪ mj‬במערכת הישנה‪ .‬לכן אפשר‬
‫לרשום‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2m j r j  a  2a  m j x j‬‬
‫‪j‬‬
‫‪j‬‬
‫הביטוי האחרון הוא המיקום בכיוון ‪ x‬של נקודת מרכז המסה‪ .‬מאחר ומיקום זה נמדד‬
‫במערכת בה ציר ‪ z‬עובר דרך מרכז המסה הרי שהערך של הביטוי הנ"ל שווה לאפס‪ .‬וכך‬
‫נשארנו עם‪:‬‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫‪I  I 0  Ma 2‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪12‬‬