הסדרת תחום לקויות למידה
מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות לקויות למידה פתח דבר המסמך שלהלן מציג סקירה הממפה את המצב הנורמטיבי הקיים במדינת ישראל וכן בארה"ב ,קנדה ובריטניה בעניין לקויות למידה מתוך מטרה לבחון אפשרויות שיפור במצב הקיים. הסקירה מורכבת משני חלקים :החלק הראשון יציג רקע כללי על לקויות הלמידה ויחסם להפרעות הקשב והריכוז .לאחר מכן ,תוצג החקיקה הרלוונטית ללקויות למידה בישראל .כמו כן ,נדון בהצעות חוק שהוצעו בעבר אך לא הבשילו לכדי חוקים ,נסביר מדוע הן לא נחקקו ,גם באמצעות חוות דעת. לבסוף ,נמפה שחקנים רלוונטים לזירה של לקויות הלמידה. בחלק השני של הסקירה נדון במשפט משווה ,ונבחן מה היחס בחוקיה של ארה"ב ,קנדה ובריטניה ללקויות למידה ,ולאחר מכן נתמקד במספר המלצות לעניין זה. הדין המצוין ועיקרי ההמלצות (הרחבה במסמך עצמו): .1דין ישראלי מצוי: א .ההסדרה המרכזית מצויה בחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות חינוך על תיכוניים -התשס”ח 8002 ,לפי החוק סטודנט עם לקוי למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז שבידו אבחון מוכר ,זכאי להתאמות במסגרת הלימודים .לפי החוק על השר לקבוע הוראות לשילוב תלמידים עם לקות למידה במוסדות על תיכוניים ,אולם עד עתה לא הוצאו הוראות שכאלה .צפוי תיקון בחוק זה שבמסגרתו יוקמו שתי ועדות מקצועיות קבועות שתפקידן יהיה לייעץ בנוגע לרישוי העוסקים באבחון לקויות למידה ובנוגע להכרה בשיטות ובכלי האבחון של העוסקים באבחון לקויות למידה. ב .לצד חוק זה קיימות התייחסויות ב( -א) חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ,תשנ"ח- ( ,1991ב) חוק חינוך מיוחד ,התשמ"ח ,1911-ו(-ג) סעיף (02א) חוק בריאות ממלכתי, תשנ"ד.1991- .0הצעות חוק שלא עברו – קיימות מספר הצעות חוק מן העבר שלא עברו בכנסת ביניהן בתחום הסדרת מאבחנים ,היקף הזכויות בחינוך הרגיל וכיו"ב (הרחבה במסמך) .לפי ועדת מרגלית והנתונים שבידינו הסיבה המרכזית לנפילת הצעות החוק הקודמות היא טעמים כלכליים. .3המלצות מרכזיות: א .קידום הצעות חוק שמטפלת בתלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל -הכוללת איתור ואבחון .שירותי האבחון והטיפול במסגרת מערכת החינוך אינם ממוסדים ,דבר הגורם בפועל לאי שוויון שכן הנטל הכלכלי נופל על כתפיי ההורים .כפועל יוצא ישנם הורים לילדים שלא מסוגלים לעמוד בנטל ולא מקבלים את הזכויות המגיעות להם. ב .הסדרה בחקיקה ראשית לתוכנית לימודית אישית (תל"א) הישראלית – כיום התוכנית פועלת בהוראת חוזר מנכ"ל משרד החינוך ,לעומת זאת התוכנית האמריקנית מעוגנת 1 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות בהוראת החוק הפדרלי ,בחקיקה ראשית .ניתן לשקול אם יש מקום לחקיקה ראשית גם במקרה זה. ג .חקיקת התאמות לעובדים בעלי לקות למידה בעבודה למול מודל ארה"ב ):(ADAAA חוק זה מחייב פרשנות רחבה יותר של מוגבלות על ידי בתי ספר ,גופי מבחן ומעסיקים. כתוצאה מכך ,אנשים עם לקויות למידה צריכים לקבל הקלות להתאמות בבית הספר, בעבודה ו /או בחינות .החוק אוסר על אפליה נגד "אנשים מוכשרים בעלי מוגבלויות" בכל נהלי ההעסקה ,לרבות השמה ,העסקה ,פיטורין ,קידום ,פיצויים והדרכה .מעסיק לא יכול לשאול על לקויות למידה ,עם חריג אחד .אם יש למעסיק דרישות להעדפה מתקנת ,כחלק מחוזה פדרלי ,מבקש עבודה עשוי להתבקש "להזדהות" .עם זאת, המעסיק חייב לשמור את כל המידע בנוגע למוגבלויות בקובץ נפרד ,חסוי ,ובנפרד מקבצים רגילים. ד .הסדרת נושא הפרעות הקשב והריכוז בחקיקה – הדעות חלוקות לגבי ההבחנה בין ליקויי למידה לבין הפרעות קשב וריכוז .המלצתנו היא שיש להפריד בין האבחונים בין ליקויים והפרעות אלו ,ובאופן כללי להפריד בין לקויות הלמידה להפרעות קשב וריכוז. לקויות למידה -רקע ניתן למצוא מספר הגדרות למונח "לקויות למידה" .בחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות חינוך על תיכוניים -התשס"ח 10221-הוגדרה לקות הלמידה באופן הבא" :לקות המשליכה על תהליכים קוגניטיביים ,והבאה לידי ביטוי בקשיים משמעותיים שאינם תואמים את הצפוי בגילו של בעל הלקות ברכישת מיומנויות או בשימוש בכישורים של קשב וריכוז ,שפה ,קריאה ,כתיבה, המשגה ,תפקוד ניהולי או יכולות חישוביות ,חברתיות או רגשיות ,ולמעט קשיי למידה הנובעים מאחד או יותר מאלה בלבד :פגיעה חושית ,לקויות מוטוריות ,פיגור שכלי ,מוגבלות נפשית או תנאים חיצוניים ,כגון חסך סביבתי ,תרבותי או חברתי-כלכלי". "לקות למידה" 2הוא מונח הכולל בתוכו קבוצה מגוונת של לקויות והפרעות .בעלי הלקויות נמצאים על ספקטרום רחב המתאפיין בשוני בחומרת הלקות ,בתחומי הלקות ,במספר הלקויות ,בזמן הופעת הלקות והשפעת הלקות על תפקודם .חומרת הלקויות נעה על ספקטרום בין ליקוי קל לליקוי חמור. יש כאלו שהליקוי משפיע על כל תחומי חייהם ויש כאלו שהליקוי מהווה חלק זניח .התפיסה המקובלת על-ידי המומחים היא כי הלקות מקורה בהפרעה נוירולוגית .עם זאת ,חשוב לציין כי התנאים הסביבתיים יכולים להשפיע על חומרת לקות הלמידה .לכן ,יש להתחשב בתנאים אלו כדי להתאים בין אופי לקות הלמידה לבין אופי הסיוע הנדרש. 1חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על -תיכוניים ,התשס"ח( .8002 -פירוט מלא בהמשך) http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Special/Uchlusiyot/LikuyeyLemida/ 2 2 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה לקויות למידה – מבוא והמלצות נפוצות3 דיסלקציה -לקות ראיה .הלוקה בדיסלקציה יטה לשכל אותיות ,להתקשות בהבנת הנקרא ,לדלג על מילים או פסקאות. דיסגרפיה -לקות כתיבה .הלוקה בדיסגרפיה יטה לא לשמור על מסגרת הדף ,כתב ידו יהיה בדר"כ לא ברור .כמו כן ,הוא יתקשה בכתיבת תשובה ברורה במבחן או בעבודה. דיסקלקוליה -ליקוי בחישוב .הלוקה בדיסקלקוליה יטה להתקשות עם נוסחאות ,תרגילים וגרפים. הוא יתקשה בהבנה ובזכירה של מושגים כמותיים. דיסאוריינטציה -ליקוי בתפיסה המרחבית .הלוקה בדיסאוריינטציה יתקשה בהבחנה של כיוונים, זמנים וכן התמצאות במרחב. דיסנומיה -קושי בשליפת מילים מהזיכרון .הלוקה בדיסנומיה יטה להתקשות בהסברת סדרת אירועים כשארע ברצף .הוא יתקשה להגות מילים בעלי הברות רבות. היחס בין לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז קיימות שלוש קבוצות של הפרעות קשב וריכוז:4 קבוצת הפרעת קשב היפראקטיביות -ADHD -הסובלים מהפרעה זו יטו בקשיים בנתינת תשומת לב לפרטים הקטנים .יטו להתעייף מהר ,להיות חסרי מנוחה ,להיות מוסחים בקלות ויתאפיינו בפעילות היפראקטיבית. קבוצת הפרעות קשב -ADD -הסובלים מהפרעה זו יטו להתאפיין ב"רחפנות" ודעתם תוסח בקלות. קבוצת הפרעות קשב :מיקוד יתר -O.Fהסובלים מהפרעה זו יטו להתמקד בפעילות ,גם לאחר שהסתיימה .יטו להקיש ממקרים מסוימים למקרים אחרים שאינם מתאימים להקשה זו .כמו כן, יטו לחזור על מעשיהם באורח אוטומטי. הדעות חלוקות 5האם לקויות למידה הן חלק מקבוצה גדולה יותר של הפרעות קשב וריכוז .זאת מכיוון שלקויות למידה משפיעות על הליכי למידה בעוד הפרעות קשב וריכוז עשויות להתבטא בכל 3שם. 4שם. http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/DE4989C0-A3AF-42BF-AB72- 5 40E0B6FED97F/158024/87berner.pdf 3 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות תחומי חייו של האדם הלוקה בהן .מנגד ,יש דעות הגורסות כי הפרעות קשב וריכוז הן חלק מקבוצת לקויות הלמידה ,ולא ההפך. ד"ר איריס שני , 6מנכ"ל "עמותת קווים ומחשבות" ,טוענת כי העמותה אינה רואה את הפרעת הקשב והריכוז כחלק מלקויות הלמידה .ד"ר שני טוענת כי לא קיימת חקיקה בנושא הפרעות קשב וריכוז. כאשר רוצים לברר האם בילד כלשהו קיימות הפרעות אלה ,אותו ילד צריך להיבחן באמצעות שני אבחונים :מבחן פסיכודידקטי הבודק האם קיימת לקות למידה ואבחון רפואי ,הבוחן האם לילד יש הפרעות קשב וריכוז .ד"ר שני טוענת שיש להפריד בין האבחונים ובאופן כללי להפריד בין לקויות הלמידה להפרעות קשב וריכוז. אבחון לקויות למידה נושא אבחון לקויות הלמידה היה אחד מהנושאים המרכזיים בדיוני ועדת מרגלית ,7שבחנה בין השאר את מיצוי יכולת של תלמידים עם לקויות למידה ,בשנת .0222 ועדת מרגלית ציינה בדו"ח המסכם שלה כי לאבחון תלמידים עם לקויות למידה יש שלוש מטרות עיקריות:8 .1אבחון לצורך אפיון הקושי -לצורך בניית תוכנית חינוכית דידקטית. .0אבחון לזיהוי לקות הלמידה. .3אבחון לצורך טיפול בקשיים בתחומי התפתחות ספציפיים כגון קשיים בשפה ,קשיים בתיאום בין חושי וקשיים אחרים. ועדת מרגלית קבעה שבהתאם למטרות אלו יקבע אופי המאבחנים והאבחונים .כלומר ,גננות ומורים יעסקו באיתור הראשון של הלקות אצל התלמיד .מורים ,שיתמחו באבחון דידקטי ,יאבחנו את הכשל הלימודי במטרה לבנות תוכנית מתאימה .פסיכולוגים ,שיתמחו באבחון לקויות למידה ,יבדקו את היכולת בכלים תפקודיים קוגניטיביים ורגשיים. הועדה המליצה על הקמת מרכזים ציבוריים לאבחון ולמעקב (לפי ישוב או אזור) .הפנייה למרכזים אלו תעשה על ידי מערכת החינוך ,לאחר שאיתרו כי מדובר בתלמיד בעל לקות .במרכזים אלו יקיימו אבחון על-ידי אדם בעל התמחות פסיכולוגית וחינוכית מיוחדת לשם קביעת תוכנית מותאמת עבור התלמיד .הועדה המליצה כי במרכזים יפעלו מומחים בלקויות למידה ,לפחות בעלי תואר שני .בנוסף, הועדה המליצה כי יש צורך בהסדרת תהליכים מדויקים לאיתור ,אבחון ואבחון חוזר. 6שיחה עם ד"ר איריס שני -מנכ"לית עמותת קווים .31.21.9 http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00461.pdf 7 8 http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02063.pdf 4 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות בהתאם להמלצות אלו הוצאו מספר הצעות חוק העוסקות במאבחנים (ראה להלן :הצעת חוק מאבחנים ,הוצעה ע"י ח"כ זבולון אורלב )0212 ,אולם נכון ליום זה ,אף הצעת חוק לא הבשילה. לקויות למידה -הדין המצוי נכון להיום ,ישנו חוק אחד מרכזי הנוגע ללקויות למידה 9בישראל: חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות חינוך על תיכוניים -התשס”ח : 8002 ,סטודנטים עם לקות למידה כלשהי מהווים כ 6.35%-מכלל התלמידים במוסדות להשכלה העל -תיכונית .10מטרת החוק הינה סיוע למועמדים בעלי לקות למידה להתקבל למוסדות ההשכלה הגבוהה העל -תיכונית ,וכן סיוע לבעלי לקויות למידה הלומדים במוסדות האלו ,על מנת למצות את זכויותיהם בצורה הטובה ביותר. המוסדות שעליהם חל החוק הם מוסדות אקדמיים שקיבלו רישיון להעניק תואר על ידי המועצה להשכלה גבוהה .כמו כן ,מוסדות מקצועיים -מוסדות להכשרה או השכלה מקצועית טכנית ,תורנית או דתית וכד'. על מנת לזכות בזכויות המוענקות על ידי חוק זה ,יש להגיש למוסד אבחון שנערך על ידי מאבחן מוכר. מאבחן מוכר על פי חוק זה:11 .1פסיכולוג מומחה. .0בוגר תואר שני בליקויי למידה ממוסד אקדמי ישראלי מוכר או ממוסד בחו"ל אשר קיבל הכרה ע"י שר החינוך. .3אנשי מקצוע נוספים בעלי תואר שני ממוסד אקדמי ישראלי מוכר או ממוסד בחו"ל אשר קיבל הכרה ע"י שר החינוך. .1אבחון דיסגרפיה יעשה ע"פ חוק זה ע"י מרפה בעיסוק בעל תואר שני ממוסד אקדמי ישראלי מוכר או ממוסד בחו"ל אשר קיבל את אישור מנכ"ל משרד הבריאות. .6אבחון ליקוי בעיבוד שמיעתי או דיבור יעשה ע"פ חוק זה ע"י קלינאי תקשורת בעל תואר שני ממוסד אקדמי ישראלי מוכר או ממוסד בחו"ל אשר קיבל את אישור מנכ"ל משרד הבריאות. .5אבחון הפרעת קשב וריכוז יעשה ע"פ חוק זה ע"י: א .נוירולוג או נוירולוג ילדים ב .פסיכיאטר מבוגרים או פסיכיאטר של הילד והמתבגר ג .רופא מומחה ברפואת ילדים עם ניסיון של שלוש שנים לפחות בהתפתחות הילד. בהתאם לחוק ,תלמיד עם לקות למידה זכאי להתאמות בהליך הקבלה למוסד וכן להתאמות במסגרת לימודיו .לפי החוק ,אדם בעל לקויי למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז הרוצה להתקבל ללימודים ובידיו אבחון 9 http://www.ncld.org/disability-advocacy/learn-ld-laws 10 http://www.oranim.ac.il/sites/heb/SiteCollectionImages/Documents/keshet/TV141.pdf בחוק מצוין כי עד שנת 4102ניתן לפנות גם לבעלי מקצועות נוספים ,אך בשל הקרבה לשנת ,4102לא צוינו בתסקיר בעלי המקצועות הללו. 11 5 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות מוכר ,זכאי לקבל התאמות בהליך הקבלה למוסד .ההתאמות ניתנות גם עבור בחינות ומטלות הנערכות על ידי גורם חיצוני ומשמשות את המוסד בהליך הקבלה ,כדוגמת בחינות של המרכז הארצי לבחינות והערכה (בחינת הפסיכומטרי) .לפי החוק סטודנט עם לקוי למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז שבידו אבחון מוכר ,זכאי להתאמות במסגרת הלימודים .את הבקשה להתאמות יש להעביר לגורם המתאים במוסד הלימודים בהתאם לכללים הנוהגים במוסד .ההתאמות מתייחסות לדרכי ההיבחנות וכן לפעילות תומכת במסגרת מרכז התמיכה במהלך הלימודים .לפי החוק על השר לקבוע הוראות לשילוב תלמידים עם לקות למידה במוסדות על תיכוניים .יש לציין שעוד לא הוצאו הוראות שכאלה. לאחרונה ,ביום ,06/11/13ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעה לתיקון חוק זה 12שהציע שר החינוך ,השר שי פירון .הרקע להצעת החוק הינו המצב שלפיו בכל הנוגע להסדרת העיסוק באבחון לקויות למידה נעדרו מהחוק מנגנונים ברורים להכרה מה הוא "אבחון מוכר"" ,מאבחן מוכר" ובהיעדרם נוצר קושי מעשי בישום החוק. לאור זאת ,מונתה ועדה ציבורית בראשותה של ד"ר ליאורה מרידור (להלן" :ועדת מרידור") ,אשר כללה נציגים ממשרד החינוך ,ממשרד הבריאות וממשרד הכלכלה וכן נציגים מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והמועצה להשכלה גבוהה .הוועדה מצאה כי מונחים בסיסיים אינם מוגדרים דיים בחוק הקיים. הועדה המליצה כי על מנת ליישם את החוק יש לבצע בו מספר תיקונים ,שעיקרם בהקמת שתי ועדות מקצועיות קבועות שתפקידן יהיה לייעץ בנוגע לרישוי העוסקים באבחון לקויות למידה ובנוגע להכרה בשיטות ובכלי האבחון של העוסקים באבחון לקויות למידה .הועדה הראשונה היא ועדת הכרה שתייעץ למי שהוסמך על ידי השר להיות הממונה על יישום החוק .הועדה השנייה היא ועדה מייעצת שתמליץ לשר בנוגע לדרישות ההכשרה הנדרשות ממאבחן מוכר ,על שיטות האבחון וכלי העבודה הראויים. התייחסות ללקויות למידה בחוקים נוספים: .1 חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ,תשנ"ח :8992-על פי חוק זה אדם עם מוגבלות ,הינו אדם עם לקות פיסית ,נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית ,קבועה או זמנית ,אשר בגינה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים .החוק קובע מספר עקרונות חשובים לגבי אנשים עם מוגבלויות ,לרבות אנשים בעלי לקות למידה ,בתוכם איסור הפליה בתעסוקה (קבלה לעבודה ובתנאי העבודה) ,הנגשת שירותי התחבורה הציבורית והשירות הציבורי .החוק הקים את נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות שתפעל לקידום אוכלוסיית בעלי המוגבלויות בישראל. .8 חוק חינוך מיוחד ,התשמ"ח :8922-בהתאם לחוק זה ,ילד בעל צרכים מיוחדים זכאי לחינוך מיוחד חינם מטעם המדינה ,במוסד לחינוך מיוחד באזור מגוריו .זכאות של ילד לחינוך מיוחד תקבע על ידי ועדת השמה בה ישתתפו כלל הגורמים הרלוונטיים ,בתוך כך עובד סוציאלי ,רופא ילדים ,פסיכולוג ילדים ,הורה לילד בעל צרכים מיוחדים ,מפקחים ונציג רשות החינוך המקומית .החוק עוסק גם בשילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל ,כאשר ועדת שילוב המורכבת מאנשי חינוך תקבע איזה ילד זכאי לתכנית שילוב. 12 הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על תיכוניים (תיקון) ,התשע"ג.8008- 6 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות החוק מפריד בין תלמידים לקויי למידה הלומדים במסגרת החינוך המיוחד ונכללים בגדר חוק החינוך המיוחד ,לתלמידים לקויי למידה הלומדים במסגרת החינוך הרגיל (נציין כי לגבי האחרונים אין דבר חקיקה) .הבחנה זאת ניתן למצוא גם בפקודת מס הכנסה ,בהקשר לפירוש סעיף " 16זיכוי בעד נטולי יכולת", כאשר הורים לילדים הלומדים במסגרת החינוך המיוחד זכאים להטבת מס של 0נק' זיכוי .ראוי לציין כי רוב התלמידים בעלי לקות למידה משובצים בחינוך הרגיל ולא בחינוך המיוחד. .3 סעיף (80א) חוק בריאות ממלכתי ,תשנ"ד( ,8991-לתוספת השנייה) -בהתאם לסעיף זכאי ילד עד גיל 5 לקוי למידה לטיפול רב-מקצועי כחלק מסל הבריאות. התייחסות ללקויות למידה בהוראות נוספות: .8חוזר מנכ"ל -כדי לקבוע הסדר לאבחון וקבלת התאמות עבור בני נוער עם לקויות למידה לקראת בחינות הבגרות ,הוצא חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשס"ד(1/ב) המתייחס לעניין בחינת הבגרות עצמה .חוזר המנכ"ל מציין את ההתאמות השונות ודרכי קבלתם .בנוסף ,הורים לילדים יכולים להגיש בקשה לסיוע במימון אבחון .משרד החינוך עוזר לממן כ 1,622 -אבחונים בשנה לתלמידים בכיתות ט'-י' בעלי לקויות למידה .נציין כי אין התייחסות להכנה מיוחדת המותאמת לתלמידים ליקויי למידה לקראת בחינות הבגרות, אלא רק לעניין הבחינה עצמה .נציין כי החוק פוגש את הצעיר ליקוי הלמידה שוב רק בהגיעו לאוניברסיטה בחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות חינוך על תיכוניים. .0הנחיות המוסד לביטוח לאומי -13הורים לילדים בעלי לקות למידה זכאים להחזרים ממס הכנסה וזאת על פי קריטריונים מסוימים .פקודת מס הכנסה קובעת זכות לזיכויים שונים לשכירים ועצמאים .אחד הסעיפים הינו סעיף 16לפקודת מס הכנסה "זיכוי בעד נטול יכולת" הקובע בין השאר כי תושב ישראל או בן זוגו יקבל שתי נקודות זיכוי בגין כל ילד נטול יכולת .עד שנת 0220הפרשנות של נטול יכולת הייתה רשימה סגורה וכללה רק הורים לילד משותק או עיוור .בעקבות פנייה של חברים בוועדת המסים של לשכת רואי החשבון אל נציבות מס הכנסה ,הוחלט להרחיב את הפרשנות של 'נטול יכולת' כך שיחול גם על ילדים הסובלים מלקויי למידה קשים הגורמים לאיחור בהתפתחותם לעומת ילדים בני גילם .על מנת להבחין בין לקויות קלות ובינוניות לבין לקויות קשות הוחלט על 3קריטריונים: א .קביעה של ועדת השמה על זכאות לחינוך מיוחד. ב .אישור על כך שהילד לומד במסגרת לחינוך מיוחד (גן ילדים לחינוך מיוחד או כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר רגיל(. ג .אישור מרופא על לקות הלמידה. 13 http://arnona.co.il/index.asp?Article=506 7 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות התעוררה שאלת זכאות של ילדים שאובחנו כלקויי למידה שלומדים בכיתה רגילה במסגרת תוכניות שילוב (זכאות לשירותי חינוך מיוחד במסגרת כיתה רגילה בבית ספר רגיל) .עמדת אגף מס הכנסה היא ,כי זיכוי המס לא חל במקרים אלו. סקירת הצעות חוק קודמות: ממעבר על מאגרי הכנסת ניתן לראות כי ישנן שלל הצעות חוק פרטיות וממשלתיות שנגעו לנושא של לקויות למידה במגוון רחב של תחומים .עם זאת הצעות חוק אלה לא העלו פרי ונידונו לכישלון עם סיומו של כל מושב כנסת .להלן הצעות החוק הבולטות: .1הצעת חוק מאבחנים ,הוצעה ע"י ח"כ זבולון אורלב( 0212 ,הוקפאה בכנסת הקודמת). מטרת החוק :הסדרת המקצוע של מאבחן לקויות למידה. עיקרי החוק :נקבעה הכשירות לשמש כמאבחן לקויות למידה (בעל תואר מוסמך שעבר התמחות אצל מאבחן בכיר) ,כמו כן הוצע בהצעת חוק זו ,מי בעל הסמכות לקבוע ,התנהלות מאבחנים ,ועדת משמעת וכו'. דברי הסבר :אין מנוס בחברה דמוקרטית מהסדרת מעמדם המקצועי של המאבחנים ,הואיל ואוכלוסיית העוסקים באבחון לקויות למידה היא אוכלוסייה הטרוגנית מאוד מבחינת רקעה ,השכלתה וניסיונה המקצועי וכוללת מאבחנים חסרי השכלה אקדמאית לצד בעלי תארים מתקדמים בתחום החינוך, הפסיכולוגיה והנוירופסיכולוגיה .אי הסדרת מעמדם של המאבחנים תחטא בראש ובראשונה לציבור לקויי למידה. הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על-ידי חברת הכנסת חוסניה ג'בארה וקבוצת חברי כנסת נוספים (פ .)1361/הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ )0102/ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ.)1310/11/ .0הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל , 8009 -הוצעה ע"י ח"כ זבולון אורלב (פ.)562/11/ מטרת החוק :מטרת החוק היא לקבוע את זכויות התלמיד לקוי הלמידה בחינוך הרגיל. עיקרי החוק :תקום ועדת איתור בכל מוסד חינוך שתפקידה יהיה לקבוע את זכאות התלמיד לאבחון, הוראה והתערבות חינוכית מתאימה .בהתאם לקביעת ועדת האיתור ,יפנה מנהל המוסד תלמיד לאבחון מוכר בידי מאבחן מוכר (כשמהותו של האחרון תיקבע ע"י הוראות השר) ואבחון זה יהיה בהסכמת הורי התלמיד וללא תשלום .בחוק זה נקבע כמו כן מי ראשי להיות מאבחן בהצעת החוק ישנם סעיפים על ועדה ציבורית לענייני לקויות למידה שתמונה ע"י השר. דברי הסבר :תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ,שהוחלט להעבירם למסגרת חינוך מיוחד ,מטופלים ע"י משרד החינוך בהתאם לחוק חינוך מיוחד ,התשמ"ח .1911-לעומת זאת ,אין חוק המסדיר את מעמדם של תלמידים בעלי לקויות למידה הלומדים במסגרת החינוך הרגיל ,ולכן הם אינם זוכים לטיפול מקצועי, מערכתי ,עקבי ושיטתי .כ 12%-16%-מכלל אוכלוסיית התלמידים הם בעלי לקויות למידה בתחום אחד או יותר .חוק זה בא לתקן את העוול הנגרם להם ולעגן את זכאותם לתנאים ,שיאפשרו להם להביא לידי ביטוי 8 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות את יכולתם וכישוריהם בכל מוסדות החינוך הרגיל .הוצע שהתקציב לחוק יהיה חלק מתקציב משרד החינוך וחלק מתקציב משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (כיום משרד הכלכלה). .3הצעת חוק זהה בעיקריה הונחה לפני הכנסת ב 0221-הוצעה ע"י :חברי הכנסת תמר גוז'נסקי ,ענת מאור, זבולון אורלב ,רומן ברונפמן ,עזמי בשארה ,חוסניה ג'בארה ,אילן גילאון ,יעל דיין ,שמואל הלפרט ,אבשלום וילן ,ניסים זאב ,נעמי חזן ,אחמד טיבי ,מוחמד כנעאן ,יוסי כץ ,סופה לנדבר ,יהושע מצא ,יהודית נאות, מיכאל נודלמן ,אופיר פינס-פז וגנדי ריגר .ההבדל בין הצעות החוק :המימון המוצע כאן הוא מהקטנת הרזרבה של תקציב המדינה. .1הצעת חוק המת"ל -מורה מאבחן בתפקודי למידה במערכת החינוך התש"ע ,8009 -נפלה בקריאה טרומית, 5בעד 02 ,נגד .הוצעה ע"י :זבולון אורלב ,רונית תירוש. מטרת החוק :הסדרת הפעילות של המת"ל (מורה מאבחן תפקודי למידה) במוסד החינוך ,ולהגדיר את תפקידיו בתחומים של איתור ,אבחון תפקודי למידה והכנת תכניות התערבות ,לשם קידום תלמידים מתקשים ותלמידים עם לקות למידה במסגרת החינוך הרגיל ,ולשם שמירה על הרמה המקצועית של הממלאים את תפקיד המת"ל. עיקרי החוק :הגדרת תפקידי המת"ל במוסד החינוך ,כולל מיפוי כיתתי ושכבתי לצורך איתור של תלמידים מתקשים שיש חשש שהם תלמידים עם לקות למידה והפנייתם לוועדת האיתור וההתאמה .הכנת תכנית התערבות לתלמידים מתקשים ולתלמידים עם לקות למידה בהתאם להליכי המיפוי והאיתור ולהחלטות ועדת האיתור וההתאמה .הדרכת עובדי הוראה להוראה מתאימה ולהתערבות חינוכית לתלמידים מתקשים ולתלמידים לקויי למידה בכיתה רגילה והדרכת כל הגורמים המטפלים בתלמיד בכל המסגרות במוסדות החינוך. דברי הסבר :כ 12%-עד 16%מכלל אוכלוסיית התלמידים הם בעלי לקויות למידה בתחום אחד או יותר. בכל השלבים במערכת החינוך תלמידים אלה מקופחים ואינם זוכים לשוויון זכויות והזדמנויות .אין במערכת אדם מומחה בתחום ,האמון על איתור ,התערבות ,הכנת תכניות עבודה ומעקב אחר התקדמותם של תלמידים אלה .חוק זה בא לתקן את העוול הנגרם להם ולעגן את זכאותם לתנאים הולמים ,ולהביא לכך שהם יאותרו בראשית הלמידה בבית הספר .החוק המוצע אף ימנע נשירה ,עבריינות והשקעת משאבים בהמשך חייהם כבגירים התלויים על כתפי המדינה או עבריינים בבתי הכלא כפי העולה ממחקרים עדכניים, בזכות איתור מוקדם על ידי מומחה בתוך מערכת החינוך -מת"ל ,כך שיתאפשר לתלמידים לקויי למידה להביא לידי ביטוי את יכולתם וכישוריהם בכל מוסדות החינוך הרגיל וימנעו הוצאות מיותרות בגין הזנחתם בעתיד. הסיבות בגינן ההצעות לא צלחו והמלצות ארגונים העוסקים בתחום: 9 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות לפי ועדת מרגלית 14יש ל 12% -מהתלמידים ליקוי למידה כזה או אחר שדורש התייחסות וטיפול .כיום, משרד החינוך מקצה כמיליון ש"ח לאבחונים אבל סכום זה אינו מספיק לכמות הגדולה של התלמידים שזקוקים לאבחונים .כמו כן ,לפי התכנון של אגף התקציבים ,אותם תלמידים יקבלו שעות הוראה נוספות, דבר שדורש תקציב נוסף .באומדן הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על תיכוניים בשנת ,0226העלות השנתית נאמדה בכ 01 -מיליון ש"ח לשנה .אולם ,בהצעת חוק מדובר רק על מוסדות שמקבלים תמיכה מהועדה לתכנון ותקצוב שבמועצה להשכלה גבוהה .מכאן ניתן להבין ,כי סיבה מרכזית שמרבית הצעות החוק הקשורות ללקויות למידה לא חוקקו ,היא טעמים כלכליים. ד"ר מלי דנינו ,15מנכ"לית ארגון "ניצן" ,שהייתה שותפה לניסוח הצעת החוק של זבולון אורלב לזכויות תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל (ראה לעיל) ,מסבירה שהסיבה מדוע החקיקה שקשורה ללקויות למידה בחינוך הרגיל אינה על סדר יומם של המחוקקים ,היא כי התלמידים שלומדים בחינוך הרגיל בדרך כלל עם הלקויות הקלות ביותר .אך מצד שני ,ד"ר דנינו מזכירה כי הם האוכלוסייה הגדולה ביותר .חשוב מבחינתה לקדם הצעות חוק שמטפלת בתלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל ,זאת על מנת שתלמידים שלא יוכלו לשלם יקבלו סבסוד מהמדינה .עוד היא הוסיפה על החוק :ביחד עם אגף התקציבים בנו את תפקיד החוק -איתור ,אבחון ולכל ילד שמאובחן כלקוי למידה -יקבל שעות לימוד נוספות בביה"ס .אך המצב כיום הוא שאוכלוסייה שלמה נשארת מאחור .עוד הוסיפה כי משרד החינוך התנגד לחוק מכיוון שטענו שלא יחוקקו חוק כשאין כסף. מר גיא פינקלשטיין 16מנכ"ל עמותת "לשם" ,מציע להתמקד בראש ובראשונה ב"ניתוק" המאבחנים מחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על -תיכוניים ולחוקק חוק נפרד המגדיר מיהו מאבחן ומהם הקריטריונים הדרושים על מנת להיות מוכר ככזה .דבר זה נחוץ לדעתו על מנת למנוע אי בהירויות לגבי מעמדם של לקויי למידה (בכל גיל) .ברגע שמאבחן מוסמך ומוכר ע"י החוק ,יקבע כי מדובר באדם בעל לקות למידה (שאת הקריטריונים למהי לקות למידה מציע מר פינקלשטיין להשאיר לאקדמיה ולאנשי המקצוע)- לא יהיה ערעור על החלטתו וכך יקבלו לקויי הלמידה את זכויותיהם מול המוסדות השונים ללא קושי רב. מר גיא פינקלשטיין חושב כי חקיקת הצעת החוק זכויות תלמידים בחינוך הרגיל חשובה מאוד .שכן ,כפי שמובא בהסבר להצעה ,שירותי האבחון והטיפול במסגרת מערכת החינוך אינם ממוסדים ,דבר הגורם בפועל לאי שוויון שכן הנטל הכלכלי נופל על כתפיי ההורים .כפועל יוצא ישנם הורים לילדים שלא מסוגלים לעמוד בנטל זה לא מקבלים את הזכויות המגיעות להם. פסיקה עדכנית רלוונטית: 14 http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01313.pdf 15שיחה עם ד"ר מלי דנינו ,מנכ"לית עמותת ניצן.91.21.9 - 16שיחה עם מר גיא פינקלשיין ,מנכ"ל עמותת לשם 81.00.02 - 10 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות בפסק דין שהתקבל לאחרונה ,17ביום ,10.11.13דחה בג"ץ עתירה של מועמד להתגייס לצה"ל שלא התקבל לעתודה האקדמית .נדחתה טענתו שבהיותו לקוי למידה הוא לא זכה להתאמות הדרושות במבחנים .השופט ג'ובראן ,הסביר את פסיקתו בכך שאמר כי בשירות הצבאי ,במסגרת המבחן הפסיכוטכני ישנן הקלות למועמדים בעל לקויות למידה .אך ההקלות וההתאמות לא ניתנות לבחינות למועמדים המתבצעות במסגרת החינוך (עתודה) וזאת לאור המטרה השונה של האבחון .האבחון במקרה זה נועד לבדוק התאמה לשירות צבאי מסוים .מטרת ההקלות וההתאמות למועמד לקוי הלמידה הן לצורך סיוע בהתאמה בין תוצאות הבחינה ליכולת האמיתית של המועמד המסוות על ידי לקות הלמידה ,אולם לא נועדו להביא תוצאות טובות יותר של יכולת מיכולותיו של המועמד בפועל. שחקנים רלוונטיים בזירת לקויות הלמידה: "לשם" -עמותת לשם הוקמה ב 1991 -על ידי אנשי מקצוע ,הורים ואנשי ציבור .מטרת העמותה היא להקנות לאוכלוסיית הסטודנטים בעלי לקויות הלמידה שוויון הזדמנויות אקדמאי ,על מנת שיוכלו לסיים את לימודיהם באקדמיה .עמותת לשם פועלת כיום בשיתוף פעולה עם כ 12 -מוסדות להשכלה גבוהה, הכוללים את מרבית האוניברסיטאות והמכללות .בנוסף היא מקיימת פרויקטים שונים עם גופים נוספים כגון ,פר"ח וקרן גרוס .העמותה פועלת לקידום הסטודנטים בעלי לקויות הלמידה ,אם באמצעות קידום המודעות לנושא ,הסברה ,פעילות לקידום חקיקה ייחודית ,פיתוח מדיניות התאמות בתנאי קבלה והערכה, הקמת מרכזי תמיכה בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה ותמיכה בהם ,שיפור הרמה המקצועית של המומחים העובדים עם לקויי הלמידה ,פיתוח מערך מבחנים מתוכננים ומקובלים על כלל אנשי המקצוע .לשם פועלת לפתרון הבעיה של חוסר הידע המקצועי על ידי קורס מיוחד ,שמטרתו להרחיב את הידע המקצועי של אנשי צוות ,המטפלים בסטודנטים בעלי הליקוי במוסדות השונים .בנוסף ,מספקת לשם על פי הצרכים מימון לימי עיון בנושא זה בכל מוסד שמעוניין בכך. "ניצן" -אגודת ניצן הוקמה בשנת 1951ע"י קבוצת הורים לילדים לקויי למידה עם קשיי הסתגלות ותפקוד כארגון ללא מטרות רווח ,אשר מטרתו ,לקדם את המודעות ללקויי הלמידה במדינת ישראל .העמותה מהווה איגוד ארצי מרכזי למתן עזרה ,טיפול וחינוך משלים של אוכלוסיית לקויי הלמידה .האגודה פועלת באמצעות 36סניפים בכל רחבי הארץ ,בהם מטופלים מדי שנה אלפי ילדים ובוגרים עם ליקויי למידה ,קשיי הסתגלות ותפקוד .ברמה המערכתית ,מכשירה אגודת ניצן מורים בתחומי האיתור והאבחון ,ההוראה המתקנת ,והטיפול בשילוב מיומנויות אימון .המורים משתלבים בתוך מערכת החינוך ומסייעים לשילובם של התלמידים במסגרות החינוך הרגיל .אגודת ניצן מציעה גם תמיכה בהורים לילדים עם לקויות למידה והפרעת קשב .האגודה מציעה סדרת הרצאות מפי טובי המומחים באקדמיה ובשדה ,מספקת שירותי ייעוץ והדרכה ,נותנת מענה לשאלות באמצעות אתר האינטרנט ומפעילה פורום מקצועי ללקויות למידה .יש לציין כי האגודה מפעילה את מרכז "ניצן בייבי" להורים עם ליקויי למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז וילדיהם בגיל 17בג"ץ - .9/.411לירן תמרי ואח' נ' שר הביטחון אהוד ברק ואח' 11 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות הרך .במרכז מתקיימות סדנאות הדרכה להורים ,עם אנשי מקצוע בכירים ,המלוות בהפעלה של הילדים, במקביל ,וכן פעילות משלבת של הורים וילדים. "מרום" -עמותת מרום הוקמה בשנת 0222על ידי אנשי חזון במטרה לקדם את אוכלוסיית לקויי הלמידה המתקשה לממש את יכולתם במסגרת החינוך הפורמלי .העמותה מעורבת לאורך השלבים השונים בחייו של לקוי הלמידה .עמותת מרום הינה גוף ציבורי הפועל ללא מטרות רווח ,חברי העמותה פועלים מתוך אמונה כי כל אדם יכול להצליח בהינתן לו התנאים המתאימים לכך כחברה עלינו לשאוף לשוויון הזדמנויות אמיתי ולאפשר תנאים אלו .תחת עמותת מרום פועלים מספר גופים :העמותה מפעילה את בית ספר תיכון "מרום" לתלמידי י' -י"ב בעלי לקות למידה ,שהתקשו לשרוד במערכת הפורמלית .בית הספר קולט אליו תלמידים עם לקויות למידה מכל הארץ ומבסס את עבודתו על חיזוק המסוגלות העצמית לצד יצירת חוויות למידה חיוביות המובילות להישגים בבחינות הבגרות .המוסד פועל תחת פיקוחו של משרד החינוך ומוביל את תלמידיו לבחינת בגרות מלאה .לצד איתור הקושי והעזרה הלימודית תומכת העמותה בלקוי הלמידה בשלבים השונים בחייו ובמעגלים הנוספים שסביבו באמצעות פעילויות שונות ,כגון באימון אישי או קבוצתי ללקויי למידה ובקורס מותאם ללימודי תאוריה ללקויי למידה. "קווים ומחשבות" -עמותה הישראלית להפרעת קשב הפועלת להעלות את נושא הפרעות קשב על סדר היום הציבורי .העמותה פועלת על שינוי המודעות הציבורית להפרעות קשב .העמותה מובילה חקיקה בנושא מול משרדי הממשלה ועוקבת אחר יישומם של תקנות וחוקים קיימים .העמותה פועלת במסגרת שיתופי פעולה עם גופים העוסקים בהפרעת קשב ובתחומים המשיקים לה בארץ ובעולם .חברי העמותה הינם אנשי מקצוע מתחומים רבים ומגוונים כגון :אנשי רפואה ,אנשי חינוך ,פסיכולוגים ,פסיכותרפיסטים ,עובדים סוציאליים, רוקחים ,אנשי עסקים ,עורכי דין ,אנשי פרסום ,אנשי ציבור ועוד .חזון עמותת קווים ומחשבות הוא לייצר בהירות עבור הציבור הרחב בכל הנוגע להפרעת קשב – החיים איתה ולצידה וכמובן הטיפול בה. משפט משווה משפט משווה – ארצות הברית קיימים 1חוקים פדרלים מרכזיים בארה"ב הנוגעים ללקויות with disabilities Education Act (IDEA) .8 למידה18: 19:Individuals חוק פדרלי של ארה"ב שקובע כיצד מדינות וגופים ציבוריים מספקים התערבות מוקדמת ,חינוך מיוחד ,ושירותים נלווים לילדים עם לקויות .החוק עונה על צרכים חינוכיים של ילדים עם מוגבלויות מלידה ועד גיל 11או – 01 במקרים העונים ל 11-קריטריונים שנקבעו .בשנת 0221נוסף תיקון לחוק המאפשר מתן תמריצים http://www.ncld.org/disability-advocacy/learn-ld-laws http://en.wikipedia.org/wiki/Individuals_with_Disabilities_Education_Act 12 18 19 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות למדינות אשר יממשו חוק זה .החוק נועד לסייע לתלמידים להיות מוכנים להמשך חינוך ,תעסוקה וחיים עצמאיים. החוק דורש שבתי ספר ציבוריים ייצרו תכנית חינוך פרטניתIndividualized Education ( 21 20 )IEP -Programעבור כל תלמיד שנמצא זכאי גם במסגרת הסטנדרטים הפדרלית וגם זו של המדינה. ה IEP-מפרט מהם השירותים שיסופקו ובאיזו תדירות ,מתאר את רמת הביצועים הנוכחית של התלמיד ,כיצד לקויותיו של התלמיד משפיעות על הישגיו בלימודים ,ומציין מהן ההתאמות והשינויים שיינתנו לתלמיד .כאשר ילד זכאי לשירותים ,צוות ה IEP-מתכנס כדי לתכנן תכנית חינוך. בנוסף להוריו של הילד ,צוות IEPחייב לכלול לפחות אחד ממורי החינוך הרגילים של הילד (אם רלוונטי) ,מורה לחינוך מיוחד ,אדם שיכול לפרש את ההשלכות החינוכיות של ההערכה של הילד ,כגון פסיכולוג בית הספר ,נציג הועדה לחינוך מיוחד שיכול להגיד מה השירותים שאכן ניתן לספק בהתאם לאמצעים הקיימים .הורים נחשבים כחברים שווים בצוות IEPיחד עם צוות בית הספר .בהתבסס על תוצאות ההערכה החינוכיות מלאות ,צוות הזה משתף פעולה כדי לכתוב תוכנית IEPלילד הספציפי. IDEAמגדיר "ילד עם מוגבלות" כילד עם פיגור שכלי ,ליקויי שמיעה (כולל חירשות) ,דיבור או ליקויי שפה ,ליקויי ראייה (כולל עיוורון) ,הפרעות נפשיות חמורות ,ליקויים אורתופדיים ,אוטיזם, פגיעה מוחית טראומטית ,ליקויים בריאותיים אחרים ,או ליקויי למידה ספציפי ,ומי שבאופן כללי זקוק לחינוך מיוחד ושירותים נלווים :The zero reject roll .בית המשפט במספר פסקי דין22 קבע כי גם אם התלמיד לא מסוגל להנות משירותי חינוך וגם אם כל המאמצים חסרי תועלת ,בית הספר עדיין נדרש לספק שירותי חינוך לילדים. The Elementary Secondary Education Act/No Child Left Behind .8 )" 24 23:(ESEA/NCLBאף ילד לא נשאר מאחור" הוא חוק משנת )NCLB( 0221והוא הגרסה הנוכחית של חוק החינוך היסודי ותיכוני ( )ESEAשנחקק בשנת .1956מדובר בחוק הפדראלי העיקרי המשפיע על חינוך ציבורי מהגן ועד התיכון בארה"ב .ה NCLB-מהווה חקיקה חשובה לתלמידים עם ליקויי למידה משום שהוא מבטיח שהנ"ל יגיעו לרמות גבוהות של סטנדרטים אקדמיים ,בדיוק כמו ילדים אחרים בבתי הספר הציבוריים. למעשה מדובר במקבילה הישראלית של תוכנית לימודית אישית (תל"א).בניגוד לתוכנית הישראלית הפועלת בהוראת מנכ"ל משרד החינוך ,התוכנית האמריקנית מעוגנת בהוראת החוק הפדרלי ,כלומר בחקיקה ראשית. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D 7%93%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA 21 Individual Education Plan.בקנדה ובריטניה המקבילה של התוכנית נקראת - 22 )Parks v. Pavkovic, 753 F.2d 1397 (7th Cir.1985) and Timothy W. v. Rochester School District 875 F.2d 954 (1st Cir. 1989 23 http://www.ncld.org/disability-advocacy/learn-ld-laws/no-child-left-behind/no-child-left-behind-act-nclb-overview 24 http://en.wikipedia.org/wiki/No_Child_Left_Behind_Act 20 13 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות החל משנת ,0226-0225כל המדינות בארה"ב חייבות לספק הערכות שנתיות המתאימים לכל התלמידים בכיתות ג' עד ח' ופעם נוספת בתיכון במיומנויות של קריאה /שפה ,מדע ומתמטיקה. הערכות אלה חייבות לכלול תלמידים עם מוגבלויות .בתי הספר חייבים גם לספק את התאמות והערכות חלופיות עבור סטודנטים עם מוגבלויות .התאמות הן שינויים באופן ההערכה או נהלים המאפשרים לתלמידים להפגין את הידע והכישורים שלהם ,ללא השפעת הליקוי שלהם .הערכות חלופיות הן הערכות שנועדו למדוד את הביצועים של תלמידים בעלי הלקויות ,שאינם יכולים להשתתף בהערכות של מדינה והמחוז אפילו עם התאמות מתאימות .הערכות חלופיות אלה נועדו בדרך כלל לתלמידים בעלי לקויות מורכבות וכנראה לא יהיו מתאימות עבור רוב התלמידים עם לקויות למידה .ה NCLB-דורש שכל המורים יהיו מוכשרים .זה אומר שהם מחזיקים לפחות תואר ראשון ועברו בחינת ידע. 26 25:Section 504 of the Rehabilitation Act of 1973 .3סעיף 621של חוק השיקום משנת 1913 הוא חוק זכויות אזרח שאוסר על אפליה על בסיס המוגבלות של אדם בתוכניות ופעילויות ,ציבוריות או פרטיות ,המקבלות סיוע כספי פדרלי .חוק זה תואם את ההגדרה של מוגבלות תחת חוק האמריקאים עם מוגבלויות ותיקוניו ( .)ADAAAסעיף 621אינו מספק מימון לחינוך מיוחד או שירותים נלווים ,אך הוא מתיר לממשל הפדרלי לאסור מימון על תוכניות שאינן עומדות בדרישות החוק .אין כל אזכור ספציפי של לקויות למידה בסעיף ,621אך החוק מגדיר אדם כמוגבל אם :יש לו ליקוי גופני או נפשי המגביל באופן משמעותי פעילות חיים עיקריות ,יש לו רקורד לגבי ליקוי זה והוא נחשב לבעל ליקוי שכזה .על פי החוק ,ללמוד ,לקרוא ,לחשוב ולהתרכז נחשבים לפעילויות חיים עיקריות ,לצד פעילויות נוספות המפורטות ב.ADAAA- אם הוריהם (או האפוטרופוסים) מאמינים שילדם צריך לקבל הגנות על פי סעיף ,621עליהם ליצור קשר עם בית הספר של ילדם על מנת לקבל הערכה .החוק קובע שההערכה חייבת לכלול מגוון של כלים שימחישו במדויק את התחומים הספציפיים של הילד שבהם יש לו צורך בהתאמה חינוכית. תהליך זה ייקח בחשבון גורמים נוספים ,כגון המלצות מורים ,מצב גופני ,רקע חברתי ותרבותי, התנהגות וכל בדיקה עצמאית .החלטות ההערכה מבוצעות על ידי צוות רב תחומי של אנשים המכירים את הילד ,מתוך מטרה לוודא כי הילד אינו מקבל הערכה שגויה .הילד חייב להיות מוערך מחדש מעת לעת. אם ילד נחשב מוגבל לפי סעיף ,621אנשי בית הספר חייבים ליצור תכנית על-פי סעיף .621אם אותו ילד גם זכאי לשירותים על פי ,IDEAאז ברוב המקרים תכנית החינוך פרטני ( )IEPתחליף את התוכנית סעיף .621על מנת לקבוע איזה סוג של שירותים יהיה מתאים ביותר עבור הילד ,צוות של http://www.ncld.org/disability-advocacy/learn-ld-laws/adaaa-section-504/section-504-rehabilitation-act-1973 http://en.wikipedia.org/wiki/Section_504_of_the_Rehabilitation_Act 14 25 26 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות מורים רגילים וחינוך מיוחד ,ומנהל בית הספר ,יפגשו על מנת לבחון את מוגבלות הילד ,כיצד היא משפיעה על חינוכו ,ואילו שירותים יהיו המועילים ביותר .הורים צריכים לנכוח בכל הישיבות הללו. סעיף 621קובע בבירור כי חינוך חינם ומתאים חייב להיות זמין לכל התלמידים בעלי המוגבלויות, בהתאם לצרכיהם של תלמידים לא מוגבלויות .ילד עשוי להיות ממוקם בכיתות רגילות עם התאמות כגון מחשב או טכנולוגיה אחרת ,לקבל תוספת זמן למבחנים ,או שירותים מיוחדים כגון חניכה לאחר שעות הלימודים .בכל מקרה ומקרה ,הצרכים החינוכיים של הילד צריכים להתקיים בסביבה הכי פחות מגבילה האפשרית. 27 28 :The Americans with Disabilities Act Amendments Act (ADAAA) .1חוק האמריקאים עם מוגבלויות ותיקוניו ( )ADAAAהוא חוק של זכויות האזרח שנחקק במקור על ידי הקונגרס בשנת ,1992ומגן על אנשים עם מוגבלויות מפני אפליה במקומות העבודה ,כמו גם בבתי ספר ועוד .ה ADA-תוקן בשנת 0221והפך לתקף ב 1-בינואר .0229החוק אינו מספק מימון לשירותים או התאמות .אין כל אזכור ספציפי ללקויות למידה ב ,ADAAA-אך יחד עם זאת ,החוק מגדיר אדם כמוגבל אם יש לו ליקוי גופני או נפשי אשר מגביל באופן משמעותי פעילות חיים עיקריות אחת או יותר ו/או יש לו רקורד של ליקוי זה .על פי החוק ,ללמוד ,לקרוא ,לחשוב ולהתרכז נחשבים לפעילויות חיים עיקריות ,לצד פעילויות נוספות המפורטות בחוק. ה ADAAA-מחייב פרשנות רחבה יותר של מוגבלות על ידי בתי ספר ,גופי מבחן ומעסיקים .כתוצאה מכך ,אנשים עם לקויות למידה צריכים לקבל הקלות להתאמות בבית הספר ,בעבודה ו /או בחינות. אם תלמיד זכאי לשירותים על ה , IDEA-הוא זכאי להגנה תחת ה . ADAAA-בית ספר נדרש לספק לתלמידים את התאמות המסייעות לו ללמוד בצורה היעילה ביותר. חוק ה ADAAA-אוסר על אפליה נגד "אנשים מוכשרים בעלי מוגבלויות" בכל נהלי ההעסקה ,לרבות השמה ,העסקה ,פיטורין ,קידום ,פיצויים והדרכה" .אדם בעל מוגבלויות" הוא עובד או דורש עבודה שעונה על כל המיומנויות הלגיטימיות ,הניסיון ,השכלה ,ודרישות אחרות של התפקיד ואשר יכול למלא את הפונקציות החיוניות של התפקיד ,עם או בלי התאמה סבירה. מעסיק לא יכול לשאול על לקויות למידה ,עם חריג אחד .אם יש למעסיק דרישות להעדפה מתקנת, כחלק מחוזה פדרלי ,מבקש עבודה עשוי להתבקש "להזדהות" .עם זאת ,המעסיק חייב לשמור את כל המידע בנוגע למוגבלויות בקובץ נפרד ,חסוי ,ובנפרד מקבצים רגילים .אם עובד דורש התאמות על מנת לבצע את העבודה ,הוא חייב לחשוף מידע על המוגבלות לצורך התאמות ספציפיות של המעביד. תלונות נגד מעסיקים המפרים אתה ADAAA-צריכים להיות מוגשות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה או לסוכנויות זכויות האדם הייעודיות במדינה. http://en.wikipedia.org/wiki/ADA_Amendments_Act_of_2008 http://www.ncld.org/disability-advocacy/learn-ld-laws/adaaa-section-504/americans-disabilities-act-amendments-act-adaaa 15 27 28 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות משפט משווה – קנדה בניגוד לארה"ב שבה נושא לקויות הלמידה מעוגן בחקיקה ראשית ,בקנדה האזכור ללקויות מדינה נמצא בחוקיהן של רק 3פרובינציות. החוק עליו נשען האיסור בדבר אפליה של בעלי מוגבלויות הוא ה.Canadian Charter of Rights, - Canadian Constitution 198חוק זה אוסר על אפליה .אחת הבעיות 29מדוע בכל זאת לא חל שיפור בדבר לקויות למידה ,היא שהחקיקה נמצאת ברמה הפרובינציאלית ולא ברמה הפדרלית .עם זאת ,כן חלו שיפורים במהלך העשורים האחרונים כך שמעתה לא מדובר רק במתן שירותים לבעלי מוגבלויות אלא גם שילובם בחברה הכללית .עקב העובדה שהחקיקה לא נמצאת במסגרת הפדרלית חוקרים בתחום התקינו את ה – EEO-מסגרת אנליטית לבדיקה בקנדה מה נעשה בתחום של מוגבלויות. המסגרת מורכבת מחמישה פרמטרים :אי אפליה ,נגישות ,זיהוי והשמה ,שירותים ושיתוף פעולה עם הורים .כאשר לכל אחד מהפרמטרים הללו ניתן ציון מתוך .122 ההגדרות ללקות למידה משתנות בין הפרובינציות וכן שירותי החינוך שמוענקים ,באופן המשקף את המחלוקות בעניין הגדרת ליקוי למידה ,זיהוים והטיפול בהם .לפיכך ילדים קנדיים יכולים לזכות בשירותים שונים בהתאם לפרובינציות בהם גרים ,ואף לאבד את זכותם אם הללו עוברים מפרובינציה אחת לאחרת30. ה Canadian Learning Disabilities Association -הגדיר ליקויי למידה כ"הפרעת עיבוד קוגניטיבית או מצב של פגמים בהליך עיבוד חלקי ומיישמים אותה. מידע"31. כ 1-מהפרובינציות אימצו הגדרה זו במלואה או באופן לכל הפרובינציות הקנדיות יש חקיקת חינוך פורמלית .אולם ,החקיקה הקנדית פדרלית ורוב החקיקה הפרובינציאלית לא מתייחסת לליקויי למידה או מציינת מדיניות מסוימת ביחס אליה .הם מוזכרים בחקיקה הפרובינציאלית רק בשלוש פרובינציות:32 Ontario Education Act, Regulation 298 (Section 31) .1 – קובע את המספר המקסימלי של תלמידים בכיתות לחינוך מיוחד ,כולל תלמידים עם ליקוי למידה .בנוסף ,החוק מעניק סמכות לשר החינוך להקים בתי ספר לתלמידים על לקויי למידה. – Quebec Education Act .0 - Section 96.14 .aמסמיך את מנהלי בתי הספר לפתח תוכניות חינוך אינדיבידואליות עבור תלמידים בעלי לקויות למידה. 29 "Setting right of delusion in inclusion: implications for Canadian schools", Judy L. Lupart. Michelle Kozey, Linda S. Siegel, "Canadian Provincial Policy Definitions of Learning Disabilities" (November 2008), page 6. 31 Provincial Policy Definitions of Learning Disabilities, page 6. 32 Provincial Policy Definitions of Learning Disabilities, page 12. 30 16 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות - Section 234 .bמסמיך את הועד המנהל של בתי ספר להקים נהלים ושירותים להתאמת החינוך לתלמידים בעלי לקויות למידה. – Saskatchewan Education Act .3בחקיקה זו ישנה התייחסות לליקויי למידה ,אך היא אינה נחשבת ל"עדכנית". מדיניות הפרובינציות ביחס ללקויות למידה נמצאת בעיקרה במדיניות לא-חקיקתית ובמסמכים אודות חינוך מיוחד. מקרה בוחן – British Columbia33 כללי :בבחינת אחד המסמכים של הפרובינציה British Columbiaהנקרא "Special Education " Services: A Manual of Policies, Procedures and Guidelinesהמעודכן לספטמבר ,0213עולה מדיניות המעודדת מערכת חינוך שבה התלמידים בעלי לקויות למידה וצרכים מיוחדים אחרים מהווים שותפים פעילים .העיקרון הנגזר מכך הוא שכל התלמידים זכאים לגישה שווה ללימוד, הישגים ,והצלחה בכל ההיבטים של תוכניות הלימוד .אולם אין זה אומר בהכרח אינטגרציה מלאה בכיתות "רגילות". לפי המסמך ,הועד המנהל של בית הספר חייב לוודא שמנהל בית הספר מציע להתייעץ עם הורה של ילד בעל צרכים מיוחדים ביחס לשיבוץ הילד בתוכנית חינוכית .בנוסף ,ועד המנהל חייב להעניק לתלמיד תוכנית חינוכית בכיתה "רגילה" עם תלמידים ללא צרכים מיוחדים ,אלא אם צרכיו המיוחדים דורשים תוכנית אחרת .כלומר ישנה עדיפות לשבץ תלמידים עם צרכים מיוחדים בבית ספר "השכונתי" בכיתות רגילות .רק לאחר שוועד המנהל עשה מאמצים סבירים לשלב את התלמיד בכיתה וברור כי שילוב בין לימוד בכיתה "רגילה" ותמיכה חיצונית אינה מספקת את הצרכים יפנו לאפשרויות אחרות. הועד המנהל של בית הספר חייב לבנות "תוכנית חינוך אינדיבידואלית" (IEP - Individual ) Educational Programמיד לאחר שזוהו אצל תלמיד צרכי לימודים מיוחדים .תוכנית זו צריכה לעבור ביקורת מדי שנה ובעת הצורך – משנים או מבטלים אותה .יש לתת אפשרות לתלמיד או הוריו לקחת חלק בתכנון תוכנית זו .בית הספר צריך להעניק לתלמיד את הפעילויות הלימודיות שתוכננו ב- .IEPאם יש שירותים שהם כל כך ייחודיים כך שלא ניתן לתת אותם בכל בית ספר ,יש לוודא שהם קיימים ברמת המחוז. הסטנדרט עבור תלמידים ,ביניהם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ,נקבע בהתאם לרמת הישגים גבוהה אך מתאימה .מצופה מתלמידים בעלי לקויות למידה להשיג לפחות חלק אם לא כל התוצאות המצופות ,זאת בעזרת תמיכה ועזרה לאורך הדרך .אם נראה כי אין זו ציפייה מתאימה לתלמיד, Special Education Services: A Manual of Policies, Procedures and Guidelines (September 2013), pages 2-5 33 ((http://www.bced.gov.bc.ca/specialed/special_ed_policy_manual.pdf 17 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות ייקבעו לו יעדים ספציפיים כחלק מה .IEP-כאשר ישנו גורם מומחה ,נוסף על המורים בכיתה, האחראי על חלק מהתוכנית הלימודית של התלמיד ,עליו לכתוב דו"חות התקדמות של התלמיד יחד עם דו"ח התקדמות שנכתב על ידי המורה. מימון בפרובינציות לחינוך מיוחד עבור לקויות למידה ניתן למצוא מספר דרכים שונות למימון לקויות למידה בפרובינציות34: .1מימון קטגורי -מימון לחינוך מיוחד שהוא "קטגורי" מקשר בין כמות המימון עבור המחוז /בית הספר /ועד מנהל לבין מספר הילדים המזוהים באופן פורמלי כבעלי צרכים חינוכיים מיוחדים באותו אזור. .0כספים לחינוך כללי – הרבה ממימון לקויות הלמידה בקנדה מגיע מכספים לחינוך כללי המוענקים מהפרובינציה לאותו מחוז .למשל British Colombia, Quebec ,וPrince Edward - Islandממנים לקויות למידה בעיקר דרך מענקי חינוך כלליים למחוז ,המבוססים על מספר הילדים הרשומים ללימודים באותו מחוז בשנה הקודמת ואמורים לכסות חינוך כללי וחינוך מיוחד. .3מענקים ממשרד החינוך -יש שתי פרובינציות בעלי דרכי ממון ייחודיות ,לפיהן בנוסף לשימוש בשתי הדרכים שלעיל ,כל בית ספר שבהם יש מוגבלויות חמורות (כולל לקויות למידה) יכול לפנות למשרד החינוך של הפרובינציה על מנת לקבל יחידות זמן נוספות ללימוד חינוך מיוחד .משרד החינוך יעניק זאת בהתאם למספר התלמידים בעלי צרכים מיוחדים וכן בהתאם לקטגוריית המוגבלות שלהם. החלטת בית המשפט העליון בשנת ,0210בית המשפט העליון בקנדה קיבל החלטה תקדימית ורבת משמעות 35כי בתי הספר ברחבי קנדה מחויבים לאפשר לילד בעל לקויות למידה את אותה גישה ל"הזדמנויות חינוכיות" כמו לילד רגיל .לפיכך רשויות החינוך בקנדה מחויבות: - ליצור את ההתאמות הדרושות עבור הילד . - לספק שוויון הזדמנויות. - להתייחס לאינדיבידואל ולנסיבות הקונקרטיות ,ולא להשליך מקבוצה אחת לקבוצה האחרת. בית המשפט קבע כי המשמעות של לקבל שוויון הזדמנויות ,משמעו לייצר את התועלת הגבוהה ביותר משירותי החינוך הניתנים עבור אותם לקויי למידה ,בסביבה התומכת ביותר .באותו מקרה שהובא Provincial Policy Definitions of Learning Disabilities, page 19. )Moore v. british Columbia (2012 18 34 35 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות לפני בית המשפט העליון ,העלויות הגבוהות שנדרשו עבור ההתאמות החינוכיות לילד גרמו לבית הספר להחליט שלא לספק לו את אותם שירותים .בית המשפט קבע כי מעשה זה אינו חוקי. המלצות לשילוב בעלי לקויות למידה במערכת להשכלה הגבוהה להלן ההמלצות שניתנו למערכת ההשכלה הגבוהה בדבר שילובם של בעלי לקויות למידה במהלך שנות ה:3692- .1על האוניברסיטאות לוודא שהן מפתחות מדיניות שווה והוגנת לקבלת תלמידים בעלי לקויי למידה .כל בקשה צריכה להיחשב לייחודית ולהיבחן ע"י ועדה מיוחדת לכך .הועדה תורכב ממנהל מרשם התלמידים ,מתאם שירותים עבור תלמידים בעלי לקויות למידה ,הדיקן הרלוונטי ,וחבר עם התמחות במוגבלות הספציפית. .0על האוניברסיטאות לזהות מבעוד מועד אנשים עם מוגבלויות. .3על האוניברסיטאות לשלוח חומרים מבעוד מועד למועמדים ולבתי ספר קודמים ובהם פירוט על הנגישות והאמצעים שבהם הם יכולים להקל על התלמידים. .1על האוניברסיטאות למנות אדם אשר יהיה אחראי על תלמידים עם המוגבלויות. .6על האוניברסיטאות ,בעיקר קטנות ,לספק עזרה הבאה לידי ביטוי במרכזי למידה וכו'. .5יש לספק מימון למינוים של אנשי צוות אשר יתפעלו את הפרויקטים לעזרה לאנשים עם מוגבלויות. .1הכשרה של אנשי צוות אשר יוכלו לדעת להתמודד עם מוגבלויות. .1על האוניברסיטאות לבחון מתי וכיצד ניתן לתת פטורים שונים לאנשים בעלי לקויות למידה. .9כאשר יש מימון לכך יש לוודא שמבני האוניברסיטה נגישים לאנשים בעלי מוגבלויות. .12האוניברסיטאות צריכות לשקול בניית קורסים אשר מטרתם לעזור לאנשים בעלי לקויות למידה בהווה ובעתיד – בעבודה. משפט משווה – בריטניה בבריטניה קיימים שני הסדרי חקיקה עיקריים המבססים את היחס והמדיניות ללקויי למידה: UN Convention on the Rights of Persons with Disabilities .1 The Equality Act 2010 .0 " students with disabilities in Canada ,"Jennifer Leigh Hill 19 36 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות שני הסדרי החקיקה הללו אוכפים ,מגנים ומקדמים את זכויותיהם של בעלי מוגבלויות כנגד אפליה נגדם בתחומי החינוך והתעסוקה37. תעסוקה לפי ה ,Equality Act-אסור למעסיקים להפלות בעקבות מוגבלויות (ביניהם לקויות למידה) .בנוסף, על המעסיק לנקוט ב"התאמות סבירות" על מנת למנוע שמועסק פוטנציאלי ללא מוגבלויות לא יהיה ביתרון אל מול מועסק פוטנציאלי עם מוגבלויות38. חינוך כללי: אסור לבית ספר להתייחס לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים באופן עוין .עניין זה כולל :אפליה ישירה (למשל ,אי-קבלה לבית הספר בעקבות הצרכים המיוחדים); אפליה עקיפה; אפליה העולה מהמוגבלות; הטרדה (למשל ,מורה הצועק על תלמיד על כך שאינו מרוכז ,כאשר לקויי הלמידה פוגע ביכולתו להתרכז) .בנוסף ,מוטלת על בית הספר החובה לבצע "התאמות סבירות" לוודא שתלמידים בעלי לקויי למידה או צרכים אחרים ,לא יפגעו מאפליה נגדם .שינויים אלו כוללים שינויים פיזיים וכן תמיכה לימודית (כגון ציוד או מורים מומחים) 39.יתר על כן ,כל בית ספר ציבורי ,החל מגנים ועד תיכון ,צריך לנסות ולזהות ילדים עם צרכים לימודיים מיוחדים .צרכים כאלו כוללים :קשיים חברתיים ,קריאה וכתיבה ,הבנה ,ריכוז ,צרכים פיזיים .בכל בית ספר אמור להיות גורם האחראי על צרכים לימודיים מיוחדים ,גורם זה נקרא ( SENCOקריSpecial Educational Needs , .)Coordinatorלכל מוסד להשכלה גבוהה צריך להיות גורם שאחראי על צרכים מיוחדים40. סוגי תמיכה ללקויי למידה: לאחר שזוהה אצל התלמיד לקויי למידה ,ישנם סוגי תמיכה שונים בהתאם למצבו: .1 – Early Year Action/School Actionלפי סוג זה המורים של התלמיד או הSENCO- מתייעצים ביחד עם הורה התלמיד לגבי הצרכים של התלמיד וכן העזרה שצריך לתת לו (למשל, צורת לימוד שונה ,תמיכה של מורה אישי חיצוני). – Early Year Action Plus/School Action Plus .0לפי סוג זה מדובר בצורך לימודי חמור יותר הדורש עזרה של מורה מומחה חיצוני41. – Assessment .3הערכת הצרכים הלימודיים המיוחדים של התלמיד נעשה על-ידי הגורמים השונים המעורבים בתוכנית הלימודית של התלמיד .בשלב ההערכה ,בוחנים את הצרכים של התלמיד אל 37 38 39 40 41 https://www.gov.uk/rights-disabled-person https://www.gov.uk/rights-disabled-person/employment https://www.gov.uk/rights-disabled-person/education-rights https://www.gov.uk/children-with-special-educational-needs/overview https://www.gov.uk/children-with-special-educational-needs/types-of-support 20 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות מול העזרה הניתנת לו על מנת לבחון האם מדובר בתמיכה מספקת .הפניה לבקשת הערכה יכולה לבוא מהגן /בית הספר של הילד ,והגורם המעריך הינה מועצה של גורמים מומחים .כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל שנתיים ,המועצה יכולה לבחור האם וכיצד יבצעו את ההערכה .אם יחליטו לא לבצע ,לא ניתן לערער .כאשר מדובר בילד מגיל שנתיים ומעלה ,ישנם נהלים ברורים המגדירים עבור המועצה כיצד יש לבצע הערכה .על הערכה זו ניתן לערער .הגורמים המעורבים בהערכה :הורים ,בית הספר ,פסיכולוג חינוכי ,רופא ,שירותי רווחה42. – Statement of special educational needs .1מדובר בדו"ח של הצרכים הלימודיים של התלמיד וכיצד יש לספק אותם ,ביניהם לאיזה בית ספר עליו ללכת .יש ביקורת על הדו"חות האלו מדי שנה ,ואם המועצה רוצה לשנות את הדו"ח עליה להתייעץ קודם לכן עם הורי הילד .יש מצבים בהם המועצה בוחרת לא לכתוב דו"ח ,ובמקרה כזה היא תסביר להורה את הסיבה לכך ,וכן כיצד צרכיו של הילד יסופקו בבית ספר או מחוצה לו .ניתן לערער על דו"ח זה .כחלק מדו"ח זו ,הורה הילד בוחר את בית הספר שאליו רוצה לשלוח את הילד ,והמועצה חייבת להסכים לכך כל עוד הבית ספר מתאים ליכולותיו וצרכיו של הילד ,הילד עומד בקריטריונים של בית הספר ,וכן מספר תנאים נוספים43 . לימודי המשך: אם יש לתלמיד יש דו"ח על צרכים חינוכיים מיוחדים ,כאשר הוא מגיע לכיתה ט' ,יכינו עבורו "תוכנית מעבר" אשר אמור לעזור לתכנן את עתידו לאחר סיום בית הספר .מבקרים תוכנית זו מדי שנה .הסמכות המקומית תעבוד יחד עם שירותי הרווחה על מנת לוודא שלתלמיד יש את התמיכה שהוא צריך לפני שהוא עוזב את בית הספר .בנוסף ,הם מחויבים לוודא שהתלמיד מקבל כל חינוך או הכשרה שיצטרך כשהוא יעזוב את בית הספר44. 42 43 44 https://www.gov.uk/children-with-special-educational-needs/assessments https://www.gov.uk/children-with-special-educational-needs/statements https://www.gov.uk/children-with-special-educational-needs/types-of-support 21 מרכז עומק -מדיניות וחקיקה לקויות למידה – מבוא והמלצות סיכום והמלצות הצוות: א .קידום הצעות חוק שמטפלת בתלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל -הכוללת איתור ואבחון .שירותי האבחון והטיפול במסגרת מערכת החינוך אינם ממוסדים ,דבר הגורם בפועל לאי שוויון שכן הנטל הכלכלי נופל על כתפיי ההורים .כפועל יוצא ישנם הורים לילדים שלא מסוגלים לעמוד בנטל ולא מקבלים את הזכויות המגיעות להם. ב .הסדרה בחקיקה ראשית לתוכנית לימודית אישית (תל"א) הישראלית – כיום התוכנית פועלת בהוראת חוזר מנכ"ל משרד החינוך ,לעומת זאת התוכנית האמריקנית מעוגנת בהוראת החוק הפדרלי ,בחקיקה ראשית .ניתן לשקול אם יש מקום לחקיקה ראשית גם במקרה זה. ג .חקיקת התאמות לעובדים בעלי לקות למידה בעבודה למול מודל ארה"ב ) :(ADAAAחוק זה מחייב פרשנות רחבה יותר של מוגבלות על ידי בתי ספר ,גופי מבחן ומעסיקים .כתוצאה מכך , אנשים עם לקויות למידה צריכים לקבל הקלות להתאמות בבית הספר ,בעבודה ו /או בחינות. החוק אוסר על אפליה נגד "אנשים מוכשרים בעלי מוגבלויות" בכל נהלי ההעסקה ,לרבות השמה, העסקה ,פיטורין ,קידום ,פיצויים והדרכה .מעסיק לא יכול לשאול על לקויות למידה ,עם חריג אחד .אם יש למעסיק דרישות להעדפה מתקנת ,כחלק מחוזה פדרלי ,מבקש עבודה עשוי להתבקש "להזדהות" .עם זאת ,המעסיק חייב לשמור את כל המידע בנוגע למוגבלויות בקובץ נפרד ,חסוי, ובנפרד מקבצים רגילים ד .הסדרת נושא הפרעות הקשב והריכוז בחקיקה – הדעות חלוקות לגבי ההבחנה בין ליקויי למידה לבין הפרעות קשב וריכוז .המלצתו היא שיש להפריד בין האבחונים בין ליקויים והפרעות אלו, ובאופן כללי להפריד בין לקויות הלמידה להפרעות קשב וריכוז. מסמך זה נכתב ע"י :יעל אידל (ראש הצוות) ,נועם בניה ,לביאה סילבר-בניה ,אביה בר משה ומעין חיים ,נבדק ואושר לפרסום ע"י רואי צור (יו"ר מרכז עומק). בברכה, מרכז 'עומק' – עיצוב מדיניות וחקיקה 22
© Copyright 2024