‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫לקויות למידה‬
‫פתח דבר‬
‫המסמך שלהלן מציג סקירה הממפה את המצב הנורמטיבי הקיים במדינת ישראל וכן בארה"ב‪ ,‬קנדה‬
‫ובריטניה בעניין לקויות למידה מתוך מטרה לבחון אפשרויות שיפור במצב הקיים‪.‬‬
‫הסקירה מורכבת משני חלקים‪ :‬החלק הראשון יציג רקע כללי על לקויות הלמידה ויחסם להפרעות‬
‫הקשב והריכוז‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬תוצג החקיקה הרלוונטית ללקויות למידה בישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדון בהצעות‬
‫חוק שהוצעו בעבר אך לא הבשילו לכדי חוקים‪ ,‬נסביר מדוע הן לא נחקקו‪ ,‬גם באמצעות חוות דעת‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬נמפה שחקנים רלוונטים לזירה של לקויות הלמידה‪.‬‬
‫בחלק השני של הסקירה נדון במשפט משווה‪ ,‬ונבחן מה היחס בחוקיה של ארה"ב‪ ,‬קנדה ובריטניה‬
‫ללקויות למידה‪ ,‬ולאחר מכן נתמקד במספר המלצות לעניין זה‪.‬‬
‫הדין המצוין ועיקרי ההמלצות (הרחבה במסמך עצמו)‪:‬‬
‫‪ .1‬דין ישראלי מצוי‪:‬‬
‫א‪ .‬ההסדרה המרכזית מצויה בחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות חינוך על‬
‫תיכוניים ‪ -‬התשס”ח‪ 8002 ,‬לפי החוק סטודנט עם לקוי למידה ו‪/‬או הפרעת קשב וריכוז‬
‫שבידו אבחון מוכר‪ ,‬זכאי להתאמות במסגרת הלימודים‪ .‬לפי החוק על השר לקבוע‬
‫הוראות לשילוב תלמידים עם לקות למידה במוסדות על תיכוניים‪ ,‬אולם עד עתה לא‬
‫הוצאו הוראות שכאלה‪ .‬צפוי תיקון בחוק זה שבמסגרתו יוקמו שתי ועדות מקצועיות‬
‫קבועות שתפקידן יהיה לייעץ בנוגע לרישוי העוסקים באבחון לקויות למידה ובנוגע‬
‫להכרה בשיטות ובכלי האבחון של העוסקים באבחון לקויות למידה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לצד חוק זה קיימות התייחסויות ב‪( -‬א) חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬תשנ"ח‪-‬‬
‫‪( ,1991‬ב) חוק חינוך מיוחד‪ ,‬התשמ"ח‪ ,1911-‬ו‪(-‬ג) סעיף ‪(02‬א) חוק בריאות ממלכתי‪,‬‬
‫תשנ"ד‪.1991-‬‬
‫‪ .0‬הצעות חוק שלא עברו – קיימות מספר הצעות חוק מן העבר שלא עברו בכנסת ביניהן בתחום‬
‫הסדרת מאבחנים‪ ,‬היקף הזכויות בחינוך הרגיל וכיו"ב (הרחבה במסמך)‪ .‬לפי ועדת מרגלית‬
‫והנתונים שבידינו הסיבה המרכזית לנפילת הצעות החוק הקודמות היא טעמים כלכליים‪.‬‬
‫‪ .3‬המלצות מרכזיות‪:‬‬
‫א‪ .‬קידום הצעות חוק שמטפלת בתלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל ‪ -‬הכוללת‬
‫איתור ואבחון‪ .‬שירותי האבחון והטיפול במסגרת מערכת החינוך אינם ממוסדים‪ ,‬דבר‬
‫הגורם בפועל לאי שוויון שכן הנטל הכלכלי נופל על כתפיי ההורים‪ .‬כפועל יוצא ישנם‬
‫הורים לילדים שלא מסוגלים לעמוד בנטל ולא מקבלים את הזכויות המגיעות להם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסדרה בחקיקה ראשית לתוכנית לימודית אישית (תל"א) הישראלית – כיום התוכנית‬
‫פועלת בהוראת חוזר מנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬לעומת זאת התוכנית האמריקנית מעוגנת‬
‫‪1‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫בהוראת החוק הפדרלי‪ ,‬בחקיקה ראשית‪ .‬ניתן לשקול אם יש מקום לחקיקה ראשית גם‬
‫במקרה זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חקיקת התאמות לעובדים בעלי לקות למידה בעבודה למול מודל ארה"ב )‪:(ADAAA‬‬
‫חוק זה מחייב פרשנות רחבה יותר של מוגבלות על ידי בתי ספר‪ ,‬גופי מבחן ומעסיקים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬אנשים עם לקויות למידה צריכים לקבל הקלות להתאמות בבית הספר‪,‬‬
‫בעבודה ו ‪ /‬או בחינות‪ .‬החוק אוסר על אפליה נגד "אנשים מוכשרים בעלי מוגבלויות"‬
‫בכל נהלי ההעסקה‪ ,‬לרבות השמה‪ ,‬העסקה‪ ,‬פיטורין‪ ,‬קידום‪ ,‬פיצויים והדרכה‪ .‬מעסיק‬
‫לא יכול לשאול על לקויות למידה‪ ,‬עם חריג אחד‪ .‬אם יש למעסיק דרישות להעדפה‬
‫מתקנת‪ ,‬כחלק מחוזה פדרלי‪ ,‬מבקש עבודה עשוי להתבקש "להזדהות"‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫המעסיק חייב לשמור את כל המידע בנוגע למוגבלויות בקובץ נפרד‪ ,‬חסוי‪ ,‬ובנפרד‬
‫מקבצים רגילים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסדרת נושא הפרעות הקשב והריכוז בחקיקה – הדעות חלוקות לגבי ההבחנה בין‬
‫ליקויי למידה לבין הפרעות קשב וריכוז‪ .‬המלצתנו היא שיש להפריד בין האבחונים בין‬
‫ליקויים והפרעות אלו‪ ,‬ובאופן כללי להפריד בין לקויות הלמידה להפרעות קשב וריכוז‪.‬‬
‫לקויות למידה‪ -‬רקע‬
‫ניתן למצוא מספר הגדרות למונח "לקויות למידה"‪ .‬בחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות‬
‫חינוך על תיכוניים‪ -‬התשס"ח‪ 10221-‬הוגדרה לקות הלמידה באופן הבא‪" :‬לקות המשליכה על‬
‫תהליכים קוגניטיביים‪ ,‬והבאה לידי ביטוי בקשיים משמעותיים שאינם תואמים את הצפוי בגילו‬
‫של בעל הלקות ברכישת מיומנויות או בשימוש בכישורים של קשב וריכוז‪ ,‬שפה‪ ,‬קריאה‪ ,‬כתיבה‪,‬‬
‫המשגה‪ ,‬תפקוד ניהולי או יכולות חישוביות‪ ,‬חברתיות או רגשיות‪ ,‬ולמעט קשיי למידה הנובעים‬
‫מאחד או יותר מאלה בלבד‪ :‬פגיעה חושית‪ ,‬לקויות מוטוריות‪ ,‬פיגור שכלי‪ ,‬מוגבלות נפשית או‬
‫תנאים חיצוניים‪ ,‬כגון חסך סביבתי‪ ,‬תרבותי או חברתי‪-‬כלכלי"‪.‬‬
‫"לקות למידה"‪ 2‬הוא מונח הכולל בתוכו קבוצה מגוונת של לקויות והפרעות‪ .‬בעלי הלקויות נמצאים‬
‫על ספקטרום רחב המתאפיין בשוני בחומרת הלקות‪ ,‬בתחומי הלקות‪ ,‬במספר הלקויות‪ ,‬בזמן הופעת‬
‫הלקות והשפעת הלקות על תפקודם‪ .‬חומרת הלקויות נעה על ספקטרום בין ליקוי קל לליקוי חמור‪.‬‬
‫יש כאלו שהליקוי משפיע על כל תחומי חייהם ויש כאלו שהליקוי מהווה חלק זניח‪ .‬התפיסה‬
‫המקובלת על‪-‬ידי המומחים היא כי הלקות מקורה בהפרעה נוירולוגית‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב לציין כי‬
‫התנאים הסביבתיים יכולים להשפיע על חומרת לקות הלמידה‪ .‬לכן‪ ,‬יש להתחשב בתנאים אלו כדי‬
‫להתאים בין אופי לקות הלמידה לבין אופי הסיוע הנדרש‪.‬‬
‫‪ 1‬חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על‪ -‬תיכוניים‪ ,‬התשס"ח‪( .8002 -‬פירוט מלא בהמשך)‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Special/Uchlusiyot/LikuyeyLemida/ 2‬‬
‫‪2‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫נפוצות‪3‬‬
‫דיסלקציה‪ -‬לקות ראיה‪ .‬הלוקה בדיסלקציה יטה לשכל אותיות‪ ,‬להתקשות בהבנת הנקרא‪ ,‬לדלג על‬
‫מילים או פסקאות‪.‬‬
‫דיסגרפיה‪ -‬לקות כתיבה‪ .‬הלוקה בדיסגרפיה יטה לא לשמור על מסגרת הדף‪ ,‬כתב ידו יהיה בדר"כ‬
‫לא ברור‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא יתקשה בכתיבת תשובה ברורה במבחן או בעבודה‪.‬‬
‫דיסקלקוליה‪ -‬ליקוי בחישוב‪ .‬הלוקה בדיסקלקוליה יטה להתקשות עם נוסחאות‪ ,‬תרגילים וגרפים‪.‬‬
‫הוא יתקשה בהבנה ובזכירה של מושגים כמותיים‪.‬‬
‫דיסאוריינטציה‪ -‬ליקוי בתפיסה המרחבית‪ .‬הלוקה בדיסאוריינטציה יתקשה בהבחנה של כיוונים‪,‬‬
‫זמנים וכן התמצאות במרחב‪.‬‬
‫דיסנומיה‪ -‬קושי בשליפת מילים מהזיכרון‪ .‬הלוקה בדיסנומיה יטה להתקשות בהסברת סדרת‬
‫אירועים כשארע ברצף‪ .‬הוא יתקשה להגות מילים בעלי הברות רבות‪.‬‬
‫היחס בין לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז‬
‫קיימות שלוש קבוצות של הפרעות קשב וריכוז‪:4‬‬
‫קבוצת הפרעת קשב היפראקטיביות‪ -ADHD -‬הסובלים מהפרעה זו יטו בקשיים בנתינת תשומת‬
‫לב לפרטים הקטנים‪ .‬יטו להתעייף מהר‪ ,‬להיות חסרי מנוחה‪ ,‬להיות מוסחים בקלות ויתאפיינו‬
‫בפעילות היפראקטיבית‪.‬‬
‫קבוצת הפרעות קשב‪ -ADD -‬הסובלים מהפרעה זו יטו להתאפיין ב"רחפנות" ודעתם תוסח בקלות‪.‬‬
‫קבוצת הפרעות קשב‪ :‬מיקוד יתר ‪ -O.F‬הסובלים מהפרעה זו יטו להתמקד בפעילות‪ ,‬גם לאחר‬
‫שהסתיימה‪ .‬יטו להקיש ממקרים מסוימים למקרים אחרים שאינם מתאימים להקשה זו‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫יטו לחזור על מעשיהם באורח אוטומטי‪.‬‬
‫הדעות חלוקות‪ 5‬האם לקויות למידה הן חלק מקבוצה גדולה יותר של הפרעות קשב וריכוז‪ .‬זאת‬
‫מכיוון שלקויות למידה משפיעות על הליכי למידה בעוד הפרעות קשב וריכוז עשויות להתבטא בכל‬
‫‪ 3‬שם‪.‬‬
‫‪ 4‬שם‪.‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/DE4989C0-A3AF-42BF-AB72- 5‬‬
‫‪40E0B6FED97F/158024/87berner.pdf‬‬
‫‪3‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫תחומי חייו של האדם הלוקה בהן‪ .‬מנגד‪ ,‬יש דעות הגורסות כי הפרעות קשב וריכוז הן חלק מקבוצת‬
‫לקויות הלמידה‪ ,‬ולא ההפך‪.‬‬
‫ד"ר איריס שני‪ , 6‬מנכ"ל "עמותת קווים ומחשבות"‪ ,‬טוענת כי העמותה אינה רואה את הפרעת הקשב‬
‫והריכוז כחלק מלקויות הלמידה‪ .‬ד"ר שני טוענת כי לא קיימת חקיקה בנושא הפרעות קשב וריכוז‪.‬‬
‫כאשר רוצים לברר האם בילד כלשהו קיימות הפרעות אלה‪ ,‬אותו ילד צריך להיבחן באמצעות שני‬
‫אבחונים‪ :‬מבחן פסיכודידקטי הבודק האם קיימת לקות למידה ואבחון רפואי‪ ,‬הבוחן האם לילד יש‬
‫הפרעות קשב וריכוז‪ .‬ד"ר שני טוענת שיש להפריד בין האבחונים ובאופן כללי להפריד בין לקויות‬
‫הלמידה להפרעות קשב וריכוז‪.‬‬
‫אבחון לקויות למידה‬
‫נושא אבחון לקויות הלמידה היה אחד מהנושאים המרכזיים בדיוני ועדת מרגלית‪ ,7‬שבחנה בין השאר‬
‫את מיצוי יכולת של תלמידים עם לקויות למידה‪ ,‬בשנת ‪.0222‬‬
‫ועדת מרגלית ציינה בדו"ח המסכם שלה כי לאבחון תלמידים עם לקויות למידה יש שלוש מטרות‬
‫עיקריות‪:8‬‬
‫‪ .1‬אבחון לצורך אפיון הקושי‪ -‬לצורך בניית תוכנית חינוכית דידקטית‪.‬‬
‫‪ .0‬אבחון לזיהוי לקות הלמידה‪.‬‬
‫‪ .3‬אבחון לצורך טיפול בקשיים בתחומי התפתחות ספציפיים כגון קשיים בשפה‪ ,‬קשיים‬
‫בתיאום בין חושי וקשיים אחרים‪.‬‬
‫ועדת מרגלית קבעה שבהתאם למטרות אלו יקבע אופי המאבחנים והאבחונים‪ .‬כלומר‪ ,‬גננות ומורים‬
‫יעסקו באיתור הראשון של הלקות אצל התלמיד‪ .‬מורים‪ ,‬שיתמחו באבחון דידקטי‪ ,‬יאבחנו את הכשל‬
‫הלימודי במטרה לבנות תוכנית מתאימה‪ .‬פסיכולוגים‪ ,‬שיתמחו באבחון לקויות למידה‪ ,‬יבדקו את‬
‫היכולת בכלים תפקודיים קוגניטיביים ורגשיים‪.‬‬
‫הועדה המליצה על הקמת מרכזים ציבוריים לאבחון ולמעקב (לפי ישוב או אזור)‪ .‬הפנייה למרכזים‬
‫אלו תעשה על ידי מערכת החינוך‪ ,‬לאחר שאיתרו כי מדובר בתלמיד בעל לקות‪ .‬במרכזים אלו יקיימו‬
‫אבחון על‪-‬ידי אדם בעל התמחות פסיכולוגית וחינוכית מיוחדת לשם קביעת תוכנית מותאמת עבור‬
‫התלמיד‪ .‬הועדה המליצה כי במרכזים יפעלו מומחים בלקויות למידה‪ ,‬לפחות בעלי תואר שני‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הועדה המליצה כי יש צורך בהסדרת תהליכים מדויקים לאיתור‪ ,‬אבחון ואבחון חוזר‪.‬‬
‫‪ 6‬שיחה עם ד"ר איריס שני‪ -‬מנכ"לית עמותת קווים ‪.31.21.9‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00461.pdf 7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02063.pdf‬‬
‫‪4‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫בהתאם להמלצות אלו הוצאו מספר הצעות חוק העוסקות במאבחנים (ראה להלן‪ :‬הצעת חוק‬
‫מאבחנים‪ ,‬הוצעה ע"י ח"כ זבולון אורלב‪ )0212 ,‬אולם נכון ליום זה‪ ,‬אף הצעת חוק לא הבשילה‪.‬‬
‫לקויות למידה‪ -‬הדין המצוי‬
‫נכון להיום‪ ,‬ישנו חוק אחד מרכזי הנוגע ללקויות למידה‪ 9‬בישראל‪:‬‬
‫חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות חינוך על תיכוניים ‪ -‬התשס”ח‪ : 8002 ,‬סטודנטים עם‬
‫לקות למידה כלשהי מהווים כ‪ 6.35%-‬מכלל התלמידים במוסדות להשכלה העל‪ -‬תיכונית‪ .10‬מטרת החוק‬
‫הינה סיוע למועמדים בעלי לקות למידה להתקבל למוסדות ההשכלה הגבוהה העל‪ -‬תיכונית‪ ,‬וכן סיוע לבעלי‬
‫לקויות למידה הלומדים במוסדות האלו‪ ,‬על מנת למצות את זכויותיהם בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫המוסדות שעליהם חל החוק הם מוסדות אקדמיים שקיבלו רישיון להעניק תואר על ידי המועצה להשכלה‬
‫גבוהה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוסדות מקצועיים‪ -‬מוסדות להכשרה או השכלה מקצועית טכנית‪ ,‬תורנית או דתית וכד'‪.‬‬
‫על מנת לזכות בזכויות המוענקות על ידי חוק זה‪ ,‬יש להגיש למוסד אבחון שנערך על ידי מאבחן מוכר‪.‬‬
‫מאבחן מוכר על פי חוק זה‪:11‬‬
‫‪ .1‬פסיכולוג מומחה‪.‬‬
‫‪ .0‬בוגר תואר שני בליקויי למידה ממוסד אקדמי ישראלי מוכר או ממוסד בחו"ל אשר קיבל הכרה ע"י שר‬
‫החינוך‪.‬‬
‫‪ .3‬אנשי מקצוע נוספים בעלי תואר שני ממוסד אקדמי ישראלי מוכר או ממוסד בחו"ל אשר קיבל הכרה‬
‫ע"י שר החינוך‪.‬‬
‫‪ .1‬אבחון דיסגרפיה יעשה ע"פ חוק זה ע"י מרפה בעיסוק בעל תואר שני ממוסד אקדמי ישראלי מוכר או‬
‫ממוסד בחו"ל אשר קיבל את אישור מנכ"ל משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .6‬אבחון ליקוי בעיבוד שמיעתי או דיבור יעשה ע"פ חוק זה ע"י קלינאי תקשורת בעל תואר שני ממוסד‬
‫אקדמי ישראלי מוכר או ממוסד בחו"ל אשר קיבל את אישור מנכ"ל משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .5‬אבחון הפרעת קשב וריכוז יעשה ע"פ חוק זה ע"י‪:‬‬
‫א‪ .‬נוירולוג או נוירולוג ילדים‬
‫ב‪ .‬פסיכיאטר מבוגרים או פסיכיאטר של הילד והמתבגר‬
‫ג‪ .‬רופא מומחה ברפואת ילדים עם ניסיון של שלוש שנים לפחות בהתפתחות הילד‪.‬‬
‫בהתאם לחוק‪ ,‬תלמיד עם לקות למידה זכאי להתאמות בהליך הקבלה למוסד וכן להתאמות במסגרת‬
‫לימודיו‪ .‬לפי החוק‪ ,‬אדם בעל לקויי למידה ו‪/‬או הפרעת קשב וריכוז הרוצה להתקבל ללימודים ובידיו אבחון‬
‫‪9‬‬
‫‪http://www.ncld.org/disability-advocacy/learn-ld-laws‬‬
‫‪10‬‬
‫‪http://www.oranim.ac.il/sites/heb/SiteCollectionImages/Documents/keshet/TV141.pdf‬‬
‫בחוק מצוין כי עד שנת ‪ 4102‬ניתן לפנות גם לבעלי מקצועות נוספים‪ ,‬אך בשל הקרבה לשנת ‪ ,4102‬לא צוינו בתסקיר בעלי המקצועות הללו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪5‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫מוכר‪ ,‬זכאי לקבל התאמות בהליך הקבלה למוסד‪ .‬ההתאמות ניתנות גם עבור בחינות ומטלות הנערכות על‬
‫ידי גורם חיצוני ומשמשות את המוסד בהליך הקבלה‪ ,‬כדוגמת בחינות של המרכז הארצי לבחינות והערכה‬
‫(בחינת הפסיכומטרי)‪ .‬לפי החוק סטודנט עם לקוי למידה ו‪/‬או הפרעת קשב וריכוז שבידו אבחון מוכר‪ ,‬זכאי‬
‫להתאמות במסגרת הלימודים‪ .‬את הבקשה להתאמות יש להעביר לגורם המתאים במוסד הלימודים‬
‫בהתאם לכללים הנוהגים במוסד‪ .‬ההתאמות מתייחסות לדרכי ההיבחנות וכן לפעילות תומכת במסגרת‬
‫מרכז התמיכה במהלך הלימודים‪ .‬לפי החוק על השר לקבוע הוראות לשילוב תלמידים עם לקות למידה‬
‫במוסדות על תיכוניים‪ .‬יש לציין שעוד לא הוצאו הוראות שכאלה‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬ביום ‪ ,06/11/13‬ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעה לתיקון חוק זה‪ 12‬שהציע שר‬
‫החינוך‪ ,‬השר שי פירון‪ .‬הרקע להצעת החוק הינו המצב שלפיו בכל הנוגע להסדרת העיסוק באבחון לקויות‬
‫למידה נעדרו מהחוק מנגנונים ברורים להכרה מה הוא "אבחון מוכר"‪" ,‬מאבחן מוכר" ובהיעדרם נוצר קושי‬
‫מעשי בישום החוק‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬מונתה ועדה ציבורית בראשותה של ד"ר ליאורה מרידור (להלן‪" :‬ועדת מרידור")‪ ,‬אשר כללה‬
‫נציגים ממשרד החינוך‪ ,‬ממשרד הבריאות וממשרד הכלכלה וכן נציגים מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם‬
‫מוגבלות והמועצה להשכלה גבוהה‪ .‬הוועדה מצאה כי מונחים בסיסיים אינם מוגדרים דיים בחוק הקיים‪.‬‬
‫הועדה המליצה כי על מנת ליישם את החוק יש לבצע בו מספר תיקונים‪ ,‬שעיקרם בהקמת שתי ועדות‬
‫מקצועיות קבועות שתפקידן יהיה לייעץ בנוגע לרישוי העוסקים באבחון לקויות למידה ובנוגע להכרה‬
‫בשיטות ובכלי האבחון של העוסקים באבחון לקויות למידה‪ .‬הועדה הראשונה היא ועדת הכרה שתייעץ למי‬
‫שהוסמך על ידי השר להיות הממונה על יישום החוק‪ .‬הועדה השנייה היא ועדה מייעצת שתמליץ לשר בנוגע‬
‫לדרישות ההכשרה הנדרשות ממאבחן מוכר‪ ,‬על שיטות האבחון וכלי העבודה הראויים‪.‬‬
‫התייחסות ללקויות למידה בחוקים נוספים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬תשנ"ח‪ :8992-‬על פי חוק זה אדם עם מוגבלות‪ ,‬הינו אדם עם לקות‬
‫פיסית‪ ,‬נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית‪ ,‬קבועה או זמנית‪ ,‬אשר בגינה מוגבל תפקודו באופן מהותי‬
‫בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים‪ .‬החוק קובע מספר עקרונות חשובים לגבי אנשים עם‬
‫מוגבלויות‪ ,‬לרבות אנשים בעלי לקות למידה‪ ,‬בתוכם איסור הפליה בתעסוקה (קבלה לעבודה ובתנאי‬
‫העבודה)‪ ,‬הנגשת שירותי התחבורה הציבורית והשירות הציבורי‪ .‬החוק הקים את נציבות שוויון זכויות‬
‫לאנשים עם מוגבלויות שתפעל לקידום אוכלוסיית בעלי המוגבלויות בישראל‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫חוק חינוך מיוחד‪ ,‬התשמ"ח‪ :8922-‬בהתאם לחוק זה‪ ,‬ילד בעל צרכים מיוחדים זכאי לחינוך מיוחד חינם‬
‫מטעם המדינה‪ ,‬במוסד לחינוך מיוחד באזור מגוריו‪ .‬זכאות של ילד לחינוך מיוחד תקבע על ידי ועדת השמה‬
‫בה ישתתפו כלל הגורמים הרלוונטיים‪ ,‬בתוך כך עובד סוציאלי‪ ,‬רופא ילדים‪ ,‬פסיכולוג ילדים‪ ,‬הורה לילד‬
‫בעל צרכים מיוחדים‪ ,‬מפקחים ונציג רשות החינוך המקומית‪ .‬החוק עוסק גם בשילוב תלמידי החינוך‬
‫המיוחד בחינוך הרגיל‪ ,‬כאשר ועדת שילוב המורכבת מאנשי חינוך תקבע איזה ילד זכאי לתכנית שילוב‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על תיכוניים (תיקון)‪ ,‬התשע"ג‪.8008-‬‬
‫‪6‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫החוק מפריד בין תלמידים לקויי למידה הלומדים במסגרת החינוך המיוחד ונכללים בגדר חוק החינוך‬
‫המיוחד‪ ,‬לתלמידים לקויי למידה הלומדים במסגרת החינוך הרגיל (נציין כי לגבי האחרונים אין דבר‬
‫חקיקה)‪ .‬הבחנה זאת ניתן למצוא גם בפקודת מס הכנסה‪ ,‬בהקשר לפירוש סעיף ‪" 16‬זיכוי בעד נטולי יכולת"‪,‬‬
‫כאשר הורים לילדים הלומדים במסגרת החינוך המיוחד זכאים להטבת מס של ‪ 0‬נק' זיכוי‪ .‬ראוי לציין כי‬
‫רוב התלמידים בעלי לקות למידה משובצים בחינוך הרגיל ולא בחינוך המיוחד‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫סעיף ‪(80‬א) חוק בריאות ממלכתי‪ ,‬תשנ"ד‪( ,8991-‬לתוספת השנייה) ‪ -‬בהתאם לסעיף זכאי ילד עד גיל ‪5‬‬
‫לקוי למידה לטיפול רב‪-‬מקצועי כחלק מסל הבריאות‪.‬‬
‫התייחסות ללקויות למידה בהוראות נוספות‪:‬‬
‫‪ .8‬חוזר מנכ"ל‪ -‬כדי לקבוע הסדר לאבחון וקבלת התאמות עבור בני נוער עם לקויות למידה לקראת בחינות‬
‫הבגרות‪ ,‬הוצא חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשס"ד‪(1/‬ב) המתייחס לעניין בחינת הבגרות עצמה‪ .‬חוזר‬
‫המנכ"ל מציין את ההתאמות השונות ודרכי קבלתם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הורים לילדים יכולים להגיש בקשה לסיוע‬
‫במימון אבחון‪ .‬משרד החינוך עוזר לממן כ‪ 1,622 -‬אבחונים בשנה לתלמידים בכיתות ט'‪-‬י' בעלי לקויות‬
‫למידה‪ .‬נציין כי אין התייחסות להכנה מיוחדת המותאמת לתלמידים ליקויי למידה לקראת בחינות הבגרות‪,‬‬
‫אלא רק לעניין הבחינה עצמה‪ .‬נציין כי החוק פוגש את הצעיר ליקוי הלמידה שוב רק בהגיעו לאוניברסיטה‬
‫בחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות חינוך על תיכוניים‪.‬‬
‫‪ .0‬הנחיות המוסד לביטוח לאומי‪ -13‬הורים לילדים בעלי לקות למידה זכאים להחזרים ממס הכנסה וזאת על‬
‫פי קריטריונים מסוימים‪ .‬פקודת מס הכנסה קובעת זכות לזיכויים שונים לשכירים ועצמאים‪ .‬אחד הסעיפים‬
‫הינו סעיף ‪ 16‬לפקודת מס הכנסה "זיכוי בעד נטול יכולת" הקובע בין השאר כי תושב ישראל או בן זוגו יקבל‬
‫שתי נקודות זיכוי בגין כל ילד נטול יכולת‪ .‬עד שנת ‪ 0220‬הפרשנות של נטול יכולת הייתה רשימה סגורה‬
‫וכללה רק הורים לילד משותק או עיוור‪ .‬בעקבות פנייה של חברים בוועדת המסים של לשכת רואי החשבון‬
‫אל נציבות מס הכנסה‪ ,‬הוחלט להרחיב את הפרשנות של 'נטול יכולת' כך שיחול גם על ילדים הסובלים‬
‫מלקויי למידה קשים הגורמים לאיחור בהתפתחותם לעומת ילדים בני גילם‪ .‬על מנת להבחין בין לקויות‬
‫קלות ובינוניות לבין לקויות קשות הוחלט על ‪ 3‬קריטריונים‪:‬‬
‫א‪ .‬קביעה של ועדת השמה על זכאות לחינוך מיוחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬אישור על כך שהילד לומד במסגרת לחינוך מיוחד (גן ילדים לחינוך מיוחד או כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר‬
‫רגיל(‪.‬‬
‫ג‪ .‬אישור מרופא על לקות הלמידה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪http://arnona.co.il/index.asp?Article=506‬‬
‫‪7‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫התעוררה שאלת זכאות של ילדים שאובחנו כלקויי למידה שלומדים בכיתה רגילה במסגרת תוכניות שילוב‬
‫(זכאות לשירותי חינוך מיוחד במסגרת כיתה רגילה בבית ספר רגיל)‪ .‬עמדת אגף מס הכנסה היא‪ ,‬כי זיכוי‬
‫המס לא חל במקרים אלו‪.‬‬
‫סקירת הצעות חוק קודמות‪:‬‬
‫ממעבר על מאגרי הכנסת ניתן לראות כי ישנן שלל הצעות חוק פרטיות וממשלתיות שנגעו לנושא של לקויות‬
‫למידה במגוון רחב של תחומים‪ .‬עם זאת הצעות חוק אלה לא העלו פרי ונידונו לכישלון עם סיומו של כל‬
‫מושב כנסת‪ .‬להלן הצעות החוק הבולטות‪:‬‬
‫‪ .1‬הצעת חוק מאבחנים‪ ,‬הוצעה ע"י ח"כ זבולון אורלב‪( 0212 ,‬הוקפאה בכנסת הקודמת)‪.‬‬
‫מטרת החוק‪ :‬הסדרת המקצוע של מאבחן לקויות למידה‪.‬‬
‫עיקרי החוק‪ :‬נקבעה הכשירות לשמש כמאבחן לקויות למידה (בעל תואר מוסמך שעבר התמחות אצל‬
‫מאבחן בכיר)‪ ,‬כמו כן הוצע בהצעת חוק זו‪ ,‬מי בעל הסמכות לקבוע‪ ,‬התנהלות מאבחנים‪ ,‬ועדת משמעת וכו'‪.‬‬
‫דברי הסבר‪ :‬אין מנוס בחברה דמוקרטית מהסדרת מעמדם המקצועי של המאבחנים‪ ,‬הואיל ואוכלוסיית‬
‫העוסקים באבחון לקויות למידה היא אוכלוסייה הטרוגנית מאוד מבחינת רקעה‪ ,‬השכלתה וניסיונה‬
‫המקצועי וכוללת מאבחנים חסרי השכלה אקדמאית לצד בעלי תארים מתקדמים בתחום החינוך‪,‬‬
‫הפסיכולוגיה והנוירופסיכולוגיה‪ .‬אי הסדרת מעמדם של המאבחנים תחטא בראש ובראשונה לציבור לקויי‬
‫למידה‪.‬‬
‫הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת החמש‪-‬עשרה על‪-‬ידי חברת הכנסת חוסניה ג'בארה וקבוצת חברי‬
‫כנסת נוספים (פ‪ .)1361/‬הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש‪-‬עשרה על‪-‬ידי חברת הכנסת גילה‬
‫פינקלשטיין (פ‪ )0102/‬ועל שולחן הכנסת השבע‪-‬עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ‪.)1310/11/‬‬
‫‪ .0‬הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל ‪ , 8009 -‬הוצעה ע"י ח"כ זבולון אורלב‬
‫(פ‪.)562/11/‬‬
‫מטרת החוק‪ :‬מטרת החוק היא לקבוע את זכויות התלמיד לקוי הלמידה בחינוך הרגיל‪.‬‬
‫עיקרי החוק‪ :‬תקום ועדת איתור בכל מוסד חינוך שתפקידה יהיה לקבוע את זכאות התלמיד לאבחון‪,‬‬
‫הוראה והתערבות חינוכית מתאימה‪ .‬בהתאם לקביעת ועדת האיתור‪ ,‬יפנה מנהל המוסד תלמיד לאבחון‬
‫מוכר בידי מאבחן מוכר (כשמהותו של האחרון תיקבע ע"י הוראות השר) ואבחון זה יהיה בהסכמת הורי‬
‫התלמיד וללא תשלום‪ .‬בחוק זה נקבע כמו כן מי ראשי להיות מאבחן בהצעת החוק ישנם סעיפים על ועדה‬
‫ציבורית לענייני לקויות למידה שתמונה ע"י השר‪.‬‬
‫דברי הסבר‪ :‬תלמידים בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬שהוחלט להעבירם למסגרת חינוך מיוחד‪ ,‬מטופלים ע"י משרד‬
‫החינוך בהתאם לחוק חינוך מיוחד‪ ,‬התשמ"ח‪ .1911-‬לעומת זאת‪ ,‬אין חוק המסדיר את מעמדם של‬
‫תלמידים בעלי לקויות למידה הלומדים במסגרת החינוך הרגיל‪ ,‬ולכן הם אינם זוכים לטיפול מקצועי‪,‬‬
‫מערכתי‪ ,‬עקבי ושיטתי‪ .‬כ‪ 12%-16%-‬מכלל אוכלוסיית התלמידים הם בעלי לקויות למידה בתחום אחד או‬
‫יותר‪ .‬חוק זה בא לתקן את העוול הנגרם להם ולעגן את זכאותם לתנאים‪ ,‬שיאפשרו להם להביא לידי ביטוי‬
‫‪8‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫את יכולתם וכישוריהם בכל מוסדות החינוך הרגיל‪ .‬הוצע שהתקציב לחוק יהיה חלק מתקציב משרד החינוך‬
‫וחלק מתקציב משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (כיום משרד הכלכלה)‪.‬‬
‫‪ .3‬הצעת חוק זהה בעיקריה הונחה לפני הכנסת ב‪ 0221-‬הוצעה ע"י‪ :‬חברי הכנסת תמר גוז'נסקי‪ ,‬ענת מאור‪,‬‬
‫זבולון אורלב‪ ,‬רומן ברונפמן‪ ,‬עזמי בשארה‪ ,‬חוסניה ג'בארה‪ ,‬אילן גילאון‪ ,‬יעל דיין‪ ,‬שמואל הלפרט‪ ,‬אבשלום‬
‫וילן‪ ,‬ניסים זאב‪ ,‬נעמי חזן‪ ,‬אחמד טיבי‪ ,‬מוחמד כנעאן‪ ,‬יוסי כץ‪ ,‬סופה לנדבר‪ ,‬יהושע מצא‪ ,‬יהודית נאות‪,‬‬
‫מיכאל נודלמן‪ ,‬אופיר פינס‪-‬פז וגנדי ריגר ‪ .‬ההבדל בין הצעות החוק‪ :‬המימון המוצע כאן הוא מהקטנת‬
‫הרזרבה של תקציב המדינה‪.‬‬
‫‪ .1‬הצעת חוק המת"ל‪ -‬מורה מאבחן בתפקודי למידה במערכת החינוך התש"ע‪ ,8009 -‬נפלה בקריאה טרומית‪,‬‬
‫‪ 5‬בעד‪ 02 ,‬נגד‪ .‬הוצעה ע"י‪ :‬זבולון אורלב‪ ,‬רונית תירוש‪.‬‬
‫מטרת החוק‪ :‬הסדרת הפעילות של המת"ל (מורה מאבחן תפקודי למידה) במוסד החינוך‪ ,‬ולהגדיר את‬
‫תפקידיו בתחומים של איתור‪ ,‬אבחון תפקודי למידה והכנת תכניות התערבות‪ ,‬לשם קידום תלמידים‬
‫מתקשים ותלמידים עם לקות למידה במסגרת החינוך הרגיל‪ ,‬ולשם שמירה על הרמה המקצועית של‬
‫הממלאים את תפקיד המת"ל‪.‬‬
‫עיקרי החוק ‪ :‬הגדרת תפקידי המת"ל במוסד החינוך‪ ,‬כולל מיפוי כיתתי ושכבתי לצורך איתור של תלמידים‬
‫מתקשים שיש חשש שהם תלמידים עם לקות למידה והפנייתם לוועדת האיתור וההתאמה‪ .‬הכנת תכנית‬
‫התערבות לתלמידים מתקשים ולתלמידים עם לקות למידה בהתאם להליכי המיפוי והאיתור ולהחלטות‬
‫ועדת האיתור וההתאמה‪ .‬הדרכת עובדי הוראה להוראה מתאימה ולהתערבות חינוכית לתלמידים מתקשים‬
‫ולתלמידים לקויי למידה בכיתה רגילה והדרכת כל הגורמים המטפלים בתלמיד בכל המסגרות במוסדות‬
‫החינוך‪.‬‬
‫דברי הסבר‪ :‬כ‪ 12%-‬עד ‪ 16%‬מכלל אוכלוסיית התלמידים הם בעלי לקויות למידה בתחום אחד או יותר‪.‬‬
‫בכל השלבים במערכת החינוך תלמידים אלה מקופחים ואינם זוכים לשוויון זכויות והזדמנויות‪ .‬אין‬
‫במערכת אדם מומחה בתחום‪ ,‬האמון על איתור‪ ,‬התערבות‪ ,‬הכנת תכניות עבודה ומעקב אחר התקדמותם‬
‫של תלמידים אלה‪ .‬חוק זה בא לתקן את העוול הנגרם להם ולעגן את זכאותם לתנאים הולמים‪ ,‬ולהביא לכך‬
‫שהם יאותרו בראשית הלמידה בבית הספר‪ .‬החוק המוצע אף ימנע נשירה‪ ,‬עבריינות והשקעת משאבים‬
‫בהמשך חייהם כבגירים התלויים על כתפי המדינה או עבריינים בבתי הכלא כפי העולה ממחקרים עדכניים‪,‬‬
‫בזכות איתור מוקדם על ידי מומחה בתוך מערכת החינוך ‪ -‬מת"ל‪ ,‬כך שיתאפשר לתלמידים לקויי למידה‬
‫להביא לידי ביטוי את יכולתם וכישוריהם בכל מוסדות החינוך הרגיל וימנעו הוצאות מיותרות בגין הזנחתם‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫הסיבות בגינן ההצעות לא צלחו והמלצות ארגונים העוסקים בתחום‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫לפי ועדת מרגלית‪ 14‬יש ל‪ 12% -‬מהתלמידים ליקוי למידה כזה או אחר שדורש התייחסות וטיפול‪ .‬כיום‪,‬‬
‫משרד החינוך מקצה כמיליון ש"ח לאבחונים אבל סכום זה אינו מספיק לכמות הגדולה של התלמידים‬
‫שזקוקים לאבחונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לפי התכנון של אגף התקציבים‪ ,‬אותם תלמידים יקבלו שעות הוראה נוספות‪,‬‬
‫דבר שדורש תקציב נוסף‪ .‬באומדן הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על תיכוניים‬
‫בשנת ‪ ,0226‬העלות השנתית נאמדה בכ‪ 01 -‬מיליון ש"ח לשנה‪ .‬אולם‪ ,‬בהצעת חוק מדובר רק על מוסדות‬
‫שמקבלים תמיכה מהועדה לתכנון ותקצוב שבמועצה להשכלה גבוהה‪ .‬מכאן ניתן להבין‪ ,‬כי סיבה מרכזית‬
‫שמרבית הצעות החוק הקשורות ללקויות למידה לא חוקקו‪ ,‬היא טעמים כלכליים‪.‬‬
‫ד"ר מלי דנינו‪ ,15‬מנכ"לית ארגון "ניצן"‪ ,‬שהייתה שותפה לניסוח הצעת החוק של זבולון אורלב לזכויות‬
‫תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל (ראה לעיל)‪ ,‬מסבירה שהסיבה מדוע החקיקה שקשורה ללקויות‬
‫למידה בחינוך הרגיל אינה על סדר יומם של המחוקקים‪ ,‬היא כי התלמידים שלומדים בחינוך הרגיל בדרך‬
‫כלל עם הלקויות הקלות ביותר‪ .‬אך מצד שני‪ ,‬ד"ר דנינו מזכירה כי הם האוכלוסייה הגדולה ביותר‪ .‬חשוב‬
‫מבחינתה לקדם הצעות חוק שמטפלת בתלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל‪ ,‬זאת על מנת שתלמידים‬
‫שלא יוכלו לשלם יקבלו סבסוד מהמדינה‪ .‬עוד היא הוסיפה על החוק‪ :‬ביחד עם אגף התקציבים בנו את‬
‫תפקיד החוק‪ -‬איתור‪ ,‬אבחון ולכל ילד שמאובחן כלקוי למידה‪ -‬יקבל שעות לימוד נוספות בביה"ס‪ .‬אך המצב‬
‫כיום הוא שאוכלוסייה שלמה נשארת מאחור‪ .‬עוד הוסיפה כי משרד החינוך התנגד לחוק מכיוון שטענו שלא‬
‫יחוקקו חוק כשאין כסף‪.‬‬
‫מר גיא פינקלשטיין‪ 16‬מנכ"ל עמותת "לשם"‪ ,‬מציע להתמקד בראש ובראשונה ב"ניתוק" המאבחנים מחוק‬
‫זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על‪ -‬תיכוניים ולחוקק חוק נפרד המגדיר מיהו מאבחן ומהם‬
‫הקריטריונים הדרושים על מנת להיות מוכר ככזה‪ .‬דבר זה נחוץ לדעתו על מנת למנוע אי בהירויות לגבי‬
‫מעמדם של לקויי למידה (בכל גיל)‪ .‬ברגע שמאבחן מוסמך ומוכר ע"י החוק‪ ,‬יקבע כי מדובר באדם בעל לקות‬
‫למידה (שאת הקריטריונים למהי לקות למידה מציע מר פינקלשטיין להשאיר לאקדמיה ולאנשי המקצוע)‪-‬‬
‫לא יהיה ערעור על החלטתו וכך יקבלו לקויי הלמידה את זכויותיהם מול המוסדות השונים ללא קושי רב‪.‬‬
‫מר גיא פינקלשטיין חושב כי חקיקת הצעת החוק זכויות תלמידים בחינוך הרגיל חשובה מאוד‪ .‬שכן‪ ,‬כפי‬
‫שמובא בהסבר להצעה‪ ,‬שירותי האבחון והטיפול במסגרת מערכת החינוך אינם ממוסדים‪ ,‬דבר הגורם‬
‫בפועל לאי שוויון שכן הנטל הכלכלי נופל על כתפיי ההורים‪ .‬כפועל יוצא ישנם הורים לילדים שלא מסוגלים‬
‫לעמוד בנטל זה לא מקבלים את הזכויות המגיעות להם‪.‬‬
‫פסיקה עדכנית רלוונטית‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01313.pdf‬‬
‫‪ 15‬שיחה עם ד"ר מלי דנינו‪ ,‬מנכ"לית עמותת ניצן‪.91.21.9 -‬‬
‫‪ 16‬שיחה עם מר גיא פינקלשיין‪ ,‬מנכ"ל עמותת לשם ‪81.00.02 -‬‬
‫‪10‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫בפסק דין שהתקבל לאחרונה‪ ,17‬ביום ‪ ,10.11.13‬דחה בג"ץ עתירה של מועמד להתגייס לצה"ל שלא התקבל‬
‫לעתודה האקדמית‪ .‬נדחתה טענתו שבהיותו לקוי למידה הוא לא זכה להתאמות הדרושות במבחנים‪ .‬השופט‬
‫ג'ובראן‪ ,‬הסביר את פסיקתו בכך שאמר כי בשירות הצבאי‪ ,‬במסגרת המבחן הפסיכוטכני ישנן הקלות‬
‫למועמדים בעל לקויות למידה‪ .‬אך ההקלות וההתאמות לא ניתנות לבחינות למועמדים המתבצעות במסגרת‬
‫החינוך (עתודה) וזאת לאור המטרה השונה של האבחון‪ .‬האבחון במקרה זה נועד לבדוק התאמה לשירות‬
‫צבאי מסוים‪ .‬מטרת ההקלות וההתאמות למועמד לקוי הלמידה הן לצורך סיוע בהתאמה בין תוצאות‬
‫הבחינה ליכולת האמיתית של המועמד המסוות על ידי לקות הלמידה‪ ,‬אולם לא נועדו להביא תוצאות טובות‬
‫יותר של יכולת מיכולותיו של המועמד בפועל‪.‬‬
‫שחקנים רלוונטיים בזירת לקויות הלמידה‪:‬‬
‫"לשם"‪ -‬עמותת לשם הוקמה ב ‪ 1991 -‬על ידי אנשי מקצוע‪ ,‬הורים ואנשי ציבור‪ .‬מטרת העמותה היא‬
‫להקנות לאוכלוסיית הסטודנטים בעלי לקויות הלמידה שוויון הזדמנויות אקדמאי‪ ,‬על מנת שיוכלו לסיים‬
‫את לימודיהם באקדמיה‪ .‬עמותת לשם פועלת כיום בשיתוף פעולה עם כ ‪ 12 -‬מוסדות להשכלה גבוהה‪,‬‬
‫הכוללים את מרבית האוניברסיטאות והמכללות‪ .‬בנוסף היא מקיימת פרויקטים שונים עם גופים נוספים‬
‫כגון‪ ,‬פר"ח וקרן גרוס‪ .‬העמותה פועלת לקידום הסטודנטים בעלי לקויות הלמידה‪ ,‬אם באמצעות קידום‬
‫המודעות לנושא‪ ,‬הסברה‪ ,‬פעילות לקידום חקיקה ייחודית‪ ,‬פיתוח מדיניות התאמות בתנאי קבלה והערכה‪,‬‬
‫הקמת מרכזי תמיכה בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה ותמיכה בהם‪ ,‬שיפור הרמה המקצועית של המומחים‬
‫העובדים עם לקויי הלמידה‪ ,‬פיתוח מערך מבחנים מתוכננים ומקובלים על כלל אנשי המקצוע‪ .‬לשם פועלת‬
‫לפתרון הבעיה של חוסר הידע המקצועי על ידי קורס מיוחד‪ ,‬שמטרתו להרחיב את הידע המקצועי של אנשי‬
‫צוות‪ ,‬המטפלים בסטודנטים בעלי הליקוי במוסדות השונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מספקת לשם על פי הצרכים מימון לימי‬
‫עיון בנושא זה בכל מוסד שמעוניין בכך‪.‬‬
‫"ניצן" ‪ -‬אגודת ניצן הוקמה בשנת ‪ 1951‬ע"י קבוצת הורים לילדים לקויי למידה עם קשיי הסתגלות ותפקוד‬
‫כארגון ללא מטרות רווח‪ ,‬אשר מטרתו‪ ,‬לקדם את המודעות ללקויי הלמידה במדינת ישראל‪ .‬העמותה מהווה‬
‫איגוד ארצי מרכזי למתן עזרה‪ ,‬טיפול וחינוך משלים של אוכלוסיית לקויי הלמידה‪ .‬האגודה פועלת‬
‫באמצעות ‪ 36‬סניפים בכל רחבי הארץ‪ ,‬בהם מטופלים מדי שנה אלפי ילדים ובוגרים עם ליקויי למידה‪ ,‬קשיי‬
‫הסתגלות ותפקוד‪ .‬ברמה המערכתית‪ ,‬מכשירה אגודת ניצן מורים בתחומי האיתור והאבחון‪ ,‬ההוראה‬
‫המתקנת‪ ,‬והטיפול בשילוב מיומנויות אימון‪ .‬המורים משתלבים בתוך מערכת החינוך ומסייעים לשילובם‬
‫של התלמידים במסגרות החינוך הרגיל‪ .‬אגודת ניצן מציעה גם תמיכה בהורים לילדים עם לקויות למידה‬
‫והפרעת קשב‪ .‬האגודה מציעה סדרת הרצאות מפי טובי המומחים באקדמיה ובשדה‪ ,‬מספקת שירותי ייעוץ‬
‫והדרכה‪ ,‬נותנת מענה לשאלות באמצעות אתר האינטרנט ומפעילה פורום מקצועי ללקויות למידה‪ .‬יש לציין‬
‫כי האגודה מפעילה את מרכז "ניצן בייבי" להורים עם ליקויי למידה ו‪/‬או הפרעת קשב וריכוז וילדיהם בגיל‬
‫‪ 17‬בג"ץ ‪ - .9/.411‬לירן תמרי ואח' נ' שר הביטחון אהוד ברק ואח'‬
‫‪11‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫הרך‪ .‬במרכז מתקיימות סדנאות הדרכה להורים‪ ,‬עם אנשי מקצוע בכירים‪ ,‬המלוות בהפעלה של הילדים‪,‬‬
‫במקביל‪ ,‬וכן פעילות משלבת של הורים וילדים‪.‬‬
‫"מרום"‪ -‬עמותת מרום הוקמה בשנת ‪ 0222‬על ידי אנשי חזון במטרה לקדם את אוכלוסיית לקויי הלמידה‬
‫המתקשה לממש את יכולתם במסגרת החינוך הפורמלי‪ .‬העמותה מעורבת לאורך השלבים השונים בחייו של‬
‫לקוי הלמידה‪ .‬עמותת מרום הינה גוף ציבורי הפועל ללא מטרות רווח‪ ,‬חברי העמותה פועלים מתוך אמונה‬
‫כי כל אדם יכול להצליח בהינתן לו התנאים המתאימים לכך כחברה עלינו לשאוף לשוויון הזדמנויות אמיתי‬
‫ולאפשר תנאים אלו‪ .‬תחת עמותת מרום פועלים מספר גופים‪ :‬העמותה מפעילה את בית ספר תיכון‬
‫"מרום" לתלמידי י' ‪ -‬י"ב בעלי לקות למידה‪ ,‬שהתקשו לשרוד במערכת הפורמלית‪ .‬בית הספר קולט אליו‬
‫תלמידים עם לקויות למידה מכל הארץ ומבסס את עבודתו על חיזוק המסוגלות העצמית לצד יצירת חוויות‬
‫למידה חיוביות המובילות להישגים בבחינות הבגרות‪ .‬המוסד פועל תחת פיקוחו של משרד החינוך ומוביל‬
‫את תלמידיו לבחינת בגרות מלאה‪ .‬לצד איתור הקושי והעזרה הלימודית תומכת העמותה בלקוי הלמידה‬
‫בשלבים השונים בחייו ובמעגלים הנוספים שסביבו באמצעות פעילויות שונות‪ ,‬כגון באימון אישי או קבוצתי‬
‫ללקויי למידה ובקורס מותאם ללימודי תאוריה ללקויי למידה‪.‬‬
‫"קווים ומחשבות"‪ -‬עמותה הישראלית להפרעת קשב הפועלת להעלות את נושא הפרעות קשב על סדר היום‬
‫הציבורי‪ .‬העמותה פועלת על שינוי המודעות הציבורית להפרעות קשב‪ .‬העמותה מובילה חקיקה בנושא מול‬
‫משרדי הממשלה ועוקבת אחר יישומם של תקנות וחוקים קיימים‪ .‬העמותה פועלת במסגרת שיתופי פעולה‬
‫עם גופים העוסקים בהפרעת קשב ובתחומים המשיקים לה בארץ ובעולם‪ .‬חברי העמותה הינם אנשי מקצוע‬
‫מתחומים רבים ומגוונים כגון‪ :‬אנשי רפואה‪ ,‬אנשי חינוך‪ ,‬פסיכולוגים‪ ,‬פסיכותרפיסטים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪,‬‬
‫רוקחים‪ ,‬אנשי עסקים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬אנשי פרסום‪ ,‬אנשי ציבור ועוד‪ .‬חזון עמותת קווים ומחשבות הוא לייצר‬
‫בהירות עבור הציבור הרחב בכל הנוגע להפרעת קשב – החיים איתה ולצידה וכמובן הטיפול בה‪.‬‬
‫משפט משווה‬
‫משפט משווה – ארצות הברית‬
‫קיימים ‪ 1‬חוקים פדרלים מרכזיים בארה"ב הנוגעים ללקויות‬
‫‪with disabilities Education Act (IDEA) .8‬‬
‫למידה‪18:‬‬
‫‪19:Individuals‬‬
‫חוק פדרלי של ארה"ב שקובע‬
‫כיצד מדינות וגופים ציבוריים מספקים התערבות מוקדמת‪ ,‬חינוך מיוחד‪ ,‬ושירותים נלווים לילדים‬
‫עם לקויות‪ .‬החוק עונה על צרכים חינוכיים של ילדים עם מוגבלויות מלידה ועד גיל ‪ 11‬או ‪– 01‬‬
‫במקרים העונים ל‪ 11-‬קריטריונים שנקבעו‪ .‬בשנת ‪ 0221‬נוסף תיקון לחוק המאפשר מתן תמריצים‬
‫‪http://www.ncld.org/disability-advocacy/learn-ld-laws‬‬
‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/Individuals_with_Disabilities_Education_Act‬‬
‫‪12‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫למדינות אשר יממשו חוק זה‪ .‬החוק נועד לסייע לתלמידים להיות מוכנים להמשך חינוך‪ ,‬תעסוקה‬
‫וחיים עצמאיים‪.‬‬
‫החוק דורש שבתי ספר ציבוריים ייצרו תכנית חינוך פרטנית‪Individualized Education ( 21 20‬‬
‫‪ )IEP -Program‬עבור כל תלמיד שנמצא זכאי גם במסגרת הסטנדרטים הפדרלית וגם זו של המדינה‪.‬‬
‫ה‪ IEP-‬מפרט מהם השירותים שיסופקו ובאיזו תדירות‪ ,‬מתאר את רמת הביצועים הנוכחית של‬
‫התלמיד‪ ,‬כיצד לקויותיו של התלמיד משפיעות על הישגיו בלימודים‪ ,‬ומציין מהן ההתאמות‬
‫והשינויים שיינתנו לתלמיד‪ .‬כאשר ילד זכאי לשירותים‪ ,‬צוות ה‪ IEP-‬מתכנס כדי לתכנן תכנית חינוך‪.‬‬
‫בנוסף להוריו של הילד‪ ,‬צוות ‪ IEP‬חייב לכלול לפחות אחד ממורי החינוך הרגילים של הילד (אם‬
‫רלוונטי)‪ ,‬מורה לחינוך מיוחד‪ ,‬אדם שיכול לפרש את ההשלכות החינוכיות של ההערכה של הילד‪ ,‬כגון‬
‫פסיכולוג בית הספר‪ ,‬נציג הועדה לחינוך מיוחד שיכול להגיד מה השירותים שאכן ניתן לספק בהתאם‬
‫לאמצעים הקיימים‪ .‬הורים נחשבים כחברים שווים בצוות ‪ IEP‬יחד עם צוות בית הספר‪ .‬בהתבסס על‬
‫תוצאות ההערכה החינוכיות מלאות‪ ,‬צוות הזה משתף פעולה כדי לכתוב תוכנית ‪ IEP‬לילד הספציפי‪.‬‬
‫‪ IDEA‬מגדיר "ילד עם מוגבלות" כילד עם פיגור שכלי‪ ,‬ליקויי שמיעה (כולל חירשות)‪ ,‬דיבור או‬
‫ליקויי שפה‪ ,‬ליקויי ראייה (כולל עיוורון)‪ ,‬הפרעות נפשיות חמורות‪ ,‬ליקויים אורתופדיים‪ ,‬אוטיזם‪,‬‬
‫פגיעה מוחית טראומטית‪ ,‬ליקויים בריאותיים אחרים‪ ,‬או ליקויי למידה ספציפי‪ ,‬ומי שבאופן כללי‬
‫זקוק לחינוך מיוחד ושירותים נלווים‪ :The zero reject roll .‬בית המשפט במספר פסקי‬
‫דין‪22‬‬
‫קבע‬
‫כי גם אם התלמיד לא מסוגל להנות משירותי חינוך וגם אם כל המאמצים חסרי תועלת‪ ,‬בית הספר‬
‫עדיין נדרש לספק שירותי חינוך לילדים‪.‬‬
‫‪The Elementary Secondary Education Act/No Child Left Behind .8‬‬
‫)‪" 24 23:(ESEA/NCLB‬אף ילד לא נשאר מאחור" הוא חוק משנת ‪ )NCLB( 0221‬והוא הגרסה‬
‫הנוכחית של חוק החינוך היסודי ותיכוני (‪ )ESEA‬שנחקק בשנת ‪ .1956‬מדובר בחוק הפדראלי העיקרי‬
‫המשפיע על חינוך ציבורי מהגן ועד התיכון בארה"ב‪ .‬ה‪ NCLB-‬מהווה חקיקה חשובה לתלמידים עם‬
‫ליקויי למידה משום שהוא מבטיח שהנ"ל יגיעו לרמות גבוהות של סטנדרטים אקדמיים‪ ,‬בדיוק כמו‬
‫ילדים אחרים בבתי הספר הציבוריים‪.‬‬
‫למעשה מדובר במקבילה הישראלית של תוכנית לימודית אישית (תל"א)‪.‬בניגוד לתוכנית הישראלית הפועלת בהוראת מנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬התוכנית‬
‫האמריקנית מעוגנת בהוראת החוק הפדרלי‪ ,‬כלומר בחקיקה ראשית‪.‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D‬‬
‫‪7%93%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ Individual Education Plan.‬בקנדה ובריטניה המקבילה של התוכנית נקראת ‪-‬‬
‫‪22‬‬
‫)‪Parks v. Pavkovic, 753 F.2d 1397 (7th Cir.1985) and Timothy W. v. Rochester School District 875 F.2d 954 (1st Cir. 1989‬‬
‫‪23‬‬
‫‪http://www.ncld.org/disability-advocacy/learn-ld-laws/no-child-left-behind/no-child-left-behind-act-nclb-overview‬‬
‫‪24‬‬
‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/No_Child_Left_Behind_Act‬‬
‫‪20‬‬
‫‪13‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫החל משנת ‪ ,0226-0225‬כל המדינות בארה"ב חייבות לספק הערכות שנתיות המתאימים לכל‬
‫התלמידים בכיתות ג' עד ח' ופעם נוספת בתיכון במיומנויות של קריאה ‪ /‬שפה‪ ,‬מדע ומתמטיקה‪.‬‬
‫הערכות אלה חייבות לכלול תלמידים עם מוגבלויות‪ .‬בתי הספר חייבים גם לספק את התאמות‬
‫והערכות חלופיות עבור סטודנטים עם מוגבלויות‪ .‬התאמות הן שינויים באופן ההערכה או נהלים‬
‫המאפשרים לתלמידים להפגין את הידע והכישורים שלהם‪ ,‬ללא השפעת הליקוי שלהם‪ .‬הערכות‬
‫חלופיות הן הערכות שנועדו למדוד את הביצועים של תלמידים בעלי הלקויות‪ ,‬שאינם יכולים‬
‫להשתתף בהערכות של מדינה והמחוז אפילו עם התאמות מתאימות‪ .‬הערכות חלופיות אלה נועדו‬
‫בדרך כלל לתלמידים בעלי לקויות מורכבות וכנראה לא יהיו מתאימות עבור רוב התלמידים עם‬
‫לקויות למידה‪ .‬ה‪ NCLB-‬דורש שכל המורים יהיו מוכשרים‪ .‬זה אומר שהם מחזיקים לפחות תואר‬
‫ראשון ועברו בחינת ידע‪.‬‬
‫‪ 26 25:Section 504 of the Rehabilitation Act of 1973 .3‬סעיף ‪ 621‬של חוק השיקום משנת ‪1913‬‬
‫הוא חוק זכויות אזרח שאוסר על אפליה על בסיס המוגבלות של אדם בתוכניות ופעילויות‪ ,‬ציבוריות‬
‫או פרטיות‪ ,‬המקבלות סיוע כספי פדרלי‪ .‬חוק זה תואם את ההגדרה של מוגבלות תחת חוק‬
‫האמריקאים עם מוגבלויות ותיקוניו (‪ .)ADAAA‬סעיף ‪ 621‬אינו מספק מימון לחינוך מיוחד או‬
‫שירותים נלווים‪ ,‬אך הוא מתיר לממשל הפדרלי לאסור מימון על תוכניות שאינן עומדות בדרישות‬
‫החוק‪ .‬אין כל אזכור ספציפי של לקויות למידה בסעיף ‪ ,621‬אך החוק מגדיר אדם כמוגבל אם‪ :‬יש לו‬
‫ליקוי גופני או נפשי המגביל באופן משמעותי פעילות חיים עיקריות‪ ,‬יש לו רקורד לגבי ליקוי זה והוא‬
‫נחשב לבעל ליקוי שכזה‪ .‬על פי החוק‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לקרוא‪ ,‬לחשוב ולהתרכז נחשבים לפעילויות חיים‬
‫עיקריות‪ ,‬לצד פעילויות נוספות המפורטות ב‪.ADAAA-‬‬
‫אם הוריהם (או האפוטרופוסים) מאמינים שילדם צריך לקבל הגנות על פי סעיף ‪ ,621‬עליהם ליצור‬
‫קשר עם בית הספר של ילדם על מנת לקבל הערכה‪ .‬החוק קובע שההערכה חייבת לכלול מגוון של‬
‫כלים שימחישו במדויק את התחומים הספציפיים של הילד שבהם יש לו צורך בהתאמה חינוכית‪.‬‬
‫תהליך זה ייקח בחשבון גורמים נוספים‪ ,‬כגון המלצות מורים‪ ,‬מצב גופני‪ ,‬רקע חברתי ותרבותי‪,‬‬
‫התנהגות וכל בדיקה עצמאית‪ .‬החלטות ההערכה מבוצעות על ידי צוות רב תחומי של אנשים‬
‫המכירים את הילד‪ ,‬מתוך מטרה לוודא כי הילד אינו מקבל הערכה שגויה‪ .‬הילד חייב להיות מוערך‬
‫מחדש מעת לעת‪.‬‬
‫אם ילד נחשב מוגבל לפי סעיף ‪ ,621‬אנשי בית הספר חייבים ליצור תכנית על‪-‬פי סעיף ‪ .621‬אם אותו‬
‫ילד גם זכאי לשירותים על פי ‪ ,IDEA‬אז ברוב המקרים תכנית החינוך פרטני (‪ )IEP‬תחליף את‬
‫התוכנית סעיף ‪ .621‬על מנת לקבוע איזה סוג של שירותים יהיה מתאים ביותר עבור הילד‪ ,‬צוות של‬
‫‪http://www.ncld.org/disability-advocacy/learn-ld-laws/adaaa-section-504/section-504-rehabilitation-act-1973‬‬
‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/Section_504_of_the_Rehabilitation_Act‬‬
‫‪14‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫מורים רגילים וחינוך מיוחד‪ ,‬ומנהל בית הספר‪ ,‬יפגשו על מנת לבחון את מוגבלות הילד‪ ,‬כיצד היא‬
‫משפיעה על חינוכו‪ ,‬ואילו שירותים יהיו המועילים ביותר‪ .‬הורים צריכים לנכוח בכל הישיבות הללו‪.‬‬
‫סעיף ‪ 621‬קובע בבירור כי חינוך חינם ומתאים חייב להיות זמין לכל התלמידים בעלי המוגבלויות‪,‬‬
‫בהתאם לצרכיהם של תלמידים לא מוגבלויות‪ .‬ילד עשוי להיות ממוקם בכיתות רגילות עם התאמות‬
‫כגון מחשב או טכנולוגיה אחרת‪ ,‬לקבל תוספת זמן למבחנים‪ ,‬או שירותים מיוחדים כגון חניכה לאחר‬
‫שעות הלימודים‪ .‬בכל מקרה ומקרה‪ ,‬הצרכים החינוכיים של הילד צריכים להתקיים בסביבה הכי‬
‫פחות מגבילה האפשרית‪.‬‬
‫‪ 27 28 :The Americans with Disabilities Act Amendments Act (ADAAA) .1‬חוק‬
‫האמריקאים עם מוגבלויות ותיקוניו (‪ )ADAAA‬הוא חוק של זכויות האזרח שנחקק במקור על ידי‬
‫הקונגרס בשנת ‪ ,1992‬ומגן על אנשים עם מוגבלויות מפני אפליה במקומות העבודה‪ ,‬כמו גם בבתי ספר‬
‫ועוד‪ .‬ה‪ ADA-‬תוקן בשנת ‪ 0221‬והפך לתקף ב‪ 1-‬בינואר ‪ .0229‬החוק אינו מספק מימון לשירותים או‬
‫התאמות ‪ .‬אין כל אזכור ספציפי ללקויות למידה ב‪ ,ADAAA-‬אך יחד עם זאת‪ ,‬החוק מגדיר אדם‬
‫כמוגבל אם יש לו ליקוי גופני או נפשי אשר מגביל באופן משמעותי פעילות חיים עיקריות אחת או‬
‫יותר ו‪/‬או יש לו רקורד של ליקוי זה‪ .‬על פי החוק‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לקרוא‪ ,‬לחשוב ולהתרכז נחשבים‬
‫לפעילויות חיים עיקריות‪ ,‬לצד פעילויות נוספות המפורטות בחוק‪.‬‬
‫ה‪ ADAAA-‬מחייב פרשנות רחבה יותר של מוגבלות על ידי בתי ספר‪ ,‬גופי מבחן ומעסיקים‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬אנשים עם לקויות למידה צריכים לקבל הקלות להתאמות בבית הספר‪ ,‬בעבודה ו ‪ /‬או בחינות‪.‬‬
‫אם תלמיד זכאי לשירותים על ה‪ , IDEA-‬הוא זכאי להגנה תחת ה‪ . ADAAA-‬בית ספר נדרש לספק‬
‫לתלמידים את התאמות המסייעות לו ללמוד בצורה היעילה ביותר‪.‬‬
‫חוק ה‪ ADAAA-‬אוסר על אפליה נגד "אנשים מוכשרים בעלי מוגבלויות" בכל נהלי ההעסקה‪ ,‬לרבות‬
‫השמה‪ ,‬העסקה‪ ,‬פיטורין‪ ,‬קידום‪ ,‬פיצויים והדרכה‪" .‬אדם בעל מוגבלויות" הוא עובד או דורש עבודה‬
‫שעונה על כל המיומנויות הלגיטימיות‪ ,‬הניסיון‪ ,‬השכלה‪ ,‬ודרישות אחרות של התפקיד ואשר יכול‬
‫למלא את הפונקציות החיוניות של התפקיד‪ ,‬עם או בלי התאמה סבירה‪.‬‬
‫מעסיק לא יכול לשאול על לקויות למידה‪ ,‬עם חריג אחד‪ .‬אם יש למעסיק דרישות להעדפה מתקנת‪,‬‬
‫כחלק מחוזה פדרלי‪ ,‬מבקש עבודה עשוי להתבקש "להזדהות"‪ .‬עם זאת‪ ,‬המעסיק חייב לשמור את כל‬
‫המידע בנוגע למוגבלויות בקובץ נפרד‪ ,‬חסוי‪ ,‬ובנפרד מקבצים רגילים‪ .‬אם עובד דורש התאמות על‬
‫מנת לבצע את העבודה ‪ ,‬הוא חייב לחשוף מידע על המוגבלות לצורך התאמות ספציפיות של המעביד‪.‬‬
‫תלונות נגד מעסיקים המפרים אתה‪ ADAAA-‬צריכים להיות מוגשות לנציבות שוויון הזדמנויות‬
‫בעבודה או לסוכנויות זכויות האדם הייעודיות במדינה‪.‬‬
‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/ADA_Amendments_Act_of_2008‬‬
‫‪http://www.ncld.org/disability-advocacy/learn-ld-laws/adaaa-section-504/americans-disabilities-act-amendments-act-adaaa‬‬
‫‪15‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫משפט משווה – קנדה‬
‫בניגוד לארה"ב שבה נושא לקויות הלמידה מעוגן בחקיקה ראשית‪ ,‬בקנדה האזכור ללקויות מדינה‬
‫נמצא בחוקיהן של רק ‪ 3‬פרובינציות‪.‬‬
‫החוק עליו נשען האיסור בדבר אפליה של בעלי מוגבלויות הוא ה‪.Canadian Charter of Rights, -‬‬
‫‪ Canadian Constitution 198‬חוק זה אוסר על אפליה‪ .‬אחת הבעיות‪ 29‬מדוע בכל זאת לא חל שיפור‬
‫בדבר לקויות למידה‪ ,‬היא שהחקיקה נמצאת ברמה הפרובינציאלית ולא ברמה הפדרלית‪ .‬עם זאת‪ ,‬כן‬
‫חלו שיפורים במהלך העשורים האחרונים כך שמעתה לא מדובר רק במתן שירותים לבעלי מוגבלויות‬
‫אלא גם שילובם בחברה הכללית‪ .‬עקב העובדה שהחקיקה לא נמצאת במסגרת הפדרלית חוקרים‬
‫בתחום התקינו את ה‪ – EEO-‬מסגרת אנליטית לבדיקה בקנדה מה נעשה בתחום של מוגבלויות‪.‬‬
‫המסגרת מורכבת מחמישה פרמטרים‪ :‬אי אפליה‪ ,‬נגישות‪ ,‬זיהוי והשמה‪ ,‬שירותים ושיתוף פעולה עם‬
‫הורים‪ .‬כאשר לכל אחד מהפרמטרים הללו ניתן ציון מתוך ‪.122‬‬
‫ההגדרות ללקות למידה משתנות בין הפרובינציות וכן שירותי החינוך שמוענקים‪ ,‬באופן המשקף את‬
‫המחלוקות בעניין הגדרת ליקוי למידה‪ ,‬זיהוים והטיפול בהם‪ .‬לפיכך ילדים קנדיים יכולים לזכות‬
‫בשירותים שונים בהתאם לפרובינציות בהם גרים‪ ,‬ואף לאבד את זכותם אם הללו עוברים‬
‫מפרובינציה אחת לאחרת‪30.‬‬
‫ה‪ Canadian Learning Disabilities Association -‬הגדיר ליקויי למידה כ"הפרעת עיבוד קוגניטיבית‬
‫או מצב של פגמים בהליך עיבוד‬
‫חלקי ומיישמים אותה‪.‬‬
‫מידע"‪31.‬‬
‫כ‪ 1-‬מהפרובינציות אימצו הגדרה זו במלואה או באופן‬
‫לכל הפרובינציות הקנדיות יש חקיקת חינוך פורמלית‪ .‬אולם‪ ,‬החקיקה הקנדית פדרלית ורוב החקיקה‬
‫הפרובינציאלית לא מתייחסת לליקויי למידה או מציינת מדיניות מסוימת ביחס אליה‪ .‬הם מוזכרים‬
‫בחקיקה הפרובינציאלית רק בשלוש פרובינציות‪:32‬‬
‫‪Ontario Education Act, Regulation 298 (Section 31) .1‬‬
‫– קובע את המספר המקסימלי של‬
‫תלמידים בכיתות לחינוך מיוחד‪ ,‬כולל תלמידים עם ליקוי למידה‪ .‬בנוסף‪ ,‬החוק מעניק סמכות‬
‫לשר החינוך להקים בתי ספר לתלמידים על לקויי למידה‪.‬‬
‫‪– Quebec Education Act .0‬‬
‫‪ - Section 96.14 .a‬מסמיך את מנהלי בתי הספר לפתח תוכניות חינוך אינדיבידואליות עבור‬
‫תלמידים בעלי לקויות למידה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪"Setting right of delusion in inclusion: implications for Canadian schools", Judy L. Lupart.‬‬
‫‪Michelle Kozey, Linda S. Siegel, "Canadian Provincial Policy Definitions of Learning Disabilities" (November 2008), page 6.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪Provincial Policy Definitions of Learning Disabilities, page 6.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪Provincial Policy Definitions of Learning Disabilities, page 12.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪16‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫‪ - Section 234 .b‬מסמיך את הועד המנהל של בתי ספר להקים נהלים ושירותים להתאמת‬
‫החינוך לתלמידים בעלי לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ – Saskatchewan Education Act .3‬בחקיקה זו ישנה התייחסות לליקויי למידה‪ ,‬אך היא אינה‬
‫נחשבת ל"עדכנית"‪.‬‬
‫מדיניות הפרובינציות ביחס ללקויות למידה נמצאת בעיקרה במדיניות לא‪-‬חקיקתית ובמסמכים‬
‫אודות חינוך מיוחד‪.‬‬
‫מקרה בוחן – ‪British Columbia33‬‬
‫כללי‪ :‬בבחינת אחד המסמכים של הפרובינציה ‪ British Columbia‬הנקרא ‪"Special Education‬‬
‫"‪ Services: A Manual of Policies, Procedures and Guidelines‬המעודכן לספטמבר ‪ ,0213‬עולה‬
‫מדיניות המעודדת מערכת חינוך שבה התלמידים בעלי לקויות למידה וצרכים מיוחדים אחרים‬
‫מהווים שותפים פעילים‪ .‬העיקרון הנגזר מכך הוא שכל התלמידים זכאים לגישה שווה ללימוד‪,‬‬
‫הישגים‪ ,‬והצלחה בכל ההיבטים של תוכניות הלימוד‪ .‬אולם אין זה אומר בהכרח אינטגרציה מלאה‬
‫בכיתות "רגילות"‪.‬‬
‫לפי המסמך‪ ,‬הועד המנהל של בית הספר חייב לוודא שמנהל בית הספר מציע להתייעץ עם הורה של‬
‫ילד בעל צרכים מיוחדים ביחס לשיבוץ הילד בתוכנית חינוכית‪ .‬בנוסף‪ ,‬ועד המנהל חייב להעניק‬
‫לתלמיד תוכנית חינוכית בכיתה "רגילה" עם תלמידים ללא צרכים מיוחדים‪ ,‬אלא אם צרכיו‬
‫המיוחדים דורשים תוכנית אחרת‪ .‬כלומר ישנה עדיפות לשבץ תלמידים עם צרכים מיוחדים בבית ספר‬
‫"השכונתי" בכיתות רגילות‪ .‬רק לאחר שוועד המנהל עשה מאמצים סבירים לשלב את התלמיד בכיתה‬
‫וברור כי שילוב בין לימוד בכיתה "רגילה" ותמיכה חיצונית אינה מספקת את הצרכים יפנו‬
‫לאפשרויות אחרות‪.‬‬
‫הועד המנהל של בית הספר חייב לבנות "תוכנית חינוך אינדיבידואלית" ‪(IEP - Individual‬‬
‫)‪ Educational Program‬מיד לאחר שזוהו אצל תלמיד צרכי לימודים מיוחדים‪ .‬תוכנית זו צריכה‬
‫לעבור ביקורת מדי שנה ובעת הצורך – משנים או מבטלים אותה‪ .‬יש לתת אפשרות לתלמיד או הוריו‬
‫לקחת חלק בתכנון תוכנית זו‪ .‬בית הספר צריך להעניק לתלמיד את הפעילויות הלימודיות שתוכננו ב‪-‬‬
‫‪ .IEP‬אם יש שירותים שהם כל כך ייחודיים כך שלא ניתן לתת אותם בכל בית ספר‪ ,‬יש לוודא שהם‬
‫קיימים ברמת המחוז‪.‬‬
‫הסטנדרט עבור תלמידים‪ ,‬ביניהם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬נקבע בהתאם לרמת הישגים‬
‫גבוהה אך מתאימה‪ .‬מצופה מתלמידים בעלי לקויות למידה להשיג לפחות חלק אם לא כל התוצאות‬
‫המצופות‪ ,‬זאת בעזרת תמיכה ועזרה לאורך הדרך‪ .‬אם נראה כי אין זו ציפייה מתאימה לתלמיד‪,‬‬
‫‪Special Education Services: A Manual of Policies, Procedures and Guidelines (September 2013), pages 2-5‬‬
‫‪33‬‬
‫(‪(http://www.bced.gov.bc.ca/specialed/special_ed_policy_manual.pdf‬‬
‫‪17‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫ייקבעו לו יעדים ספציפיים כחלק מה‪ .IEP-‬כאשר ישנו גורם מומחה‪ ,‬נוסף על המורים בכיתה‪,‬‬
‫האחראי על חלק מהתוכנית הלימודית של התלמיד‪ ,‬עליו לכתוב דו"חות התקדמות של התלמיד יחד‬
‫עם דו"ח התקדמות שנכתב על ידי המורה‪.‬‬
‫מימון בפרובינציות לחינוך מיוחד עבור לקויות למידה‬
‫ניתן למצוא מספר דרכים שונות למימון לקויות למידה‬
‫בפרובינציות‪34:‬‬
‫‪ .1‬מימון קטגורי ‪ -‬מימון לחינוך מיוחד שהוא "קטגורי" מקשר בין כמות המימון עבור המחוז‪ /‬בית‬
‫הספר‪ /‬ועד מנהל לבין מספר הילדים המזוהים באופן פורמלי כבעלי צרכים חינוכיים מיוחדים‬
‫באותו אזור‪.‬‬
‫‪ .0‬כספים לחינוך כללי – הרבה ממימון לקויות הלמידה בקנדה מגיע מכספים לחינוך כללי‬
‫המוענקים מהפרובינציה לאותו מחוז‪ .‬למשל‪ British Colombia, Quebec ,‬ו‪Prince Edward -‬‬
‫‪ Island‬ממנים לקויות למידה בעיקר דרך מענקי חינוך כלליים למחוז‪ ,‬המבוססים על מספר‬
‫הילדים הרשומים ללימודים באותו מחוז בשנה הקודמת ואמורים לכסות חינוך כללי וחינוך‬
‫מיוחד‪.‬‬
‫‪ .3‬מענקים ממשרד החינוך ‪ -‬יש שתי פרובינציות בעלי דרכי ממון ייחודיות‪ ,‬לפיהן בנוסף לשימוש‬
‫בשתי הדרכים שלעיל‪ ,‬כל בית ספר שבהם יש מוגבלויות חמורות (כולל לקויות למידה) יכול לפנות‬
‫למשרד החינוך של הפרובינציה על מנת לקבל יחידות זמן נוספות ללימוד חינוך מיוחד‪ .‬משרד‬
‫החינוך יעניק זאת בהתאם למספר התלמידים בעלי צרכים מיוחדים וכן בהתאם לקטגוריית‬
‫המוגבלות שלהם‪.‬‬
‫החלטת בית המשפט העליון‬
‫בשנת ‪ ,0210‬בית המשפט העליון בקנדה קיבל החלטה תקדימית ורבת משמעות‪ 35‬כי בתי הספר ברחבי‬
‫קנדה מחויבים לאפשר לילד בעל לקויות למידה את אותה גישה ל"הזדמנויות חינוכיות" כמו לילד‬
‫רגיל‪ .‬לפיכך רשויות החינוך בקנדה מחויבות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ליצור את ההתאמות הדרושות עבור הילד ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לספק שוויון הזדמנויות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫להתייחס לאינדיבידואל ולנסיבות הקונקרטיות‪ ,‬ולא להשליך מקבוצה אחת לקבוצה האחרת‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי המשמעות של לקבל שוויון הזדמנויות‪ ,‬משמעו לייצר את התועלת הגבוהה ביותר‬
‫משירותי החינוך הניתנים עבור אותם לקויי למידה‪ ,‬בסביבה התומכת ביותר‪ .‬באותו מקרה שהובא‬
‫‪Provincial Policy Definitions of Learning Disabilities, page 19.‬‬
‫)‪Moore v. british Columbia (2012‬‬
‫‪18‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫לפני בית המשפט העליון‪ ,‬העלויות הגבוהות שנדרשו עבור ההתאמות החינוכיות לילד גרמו לבית‬
‫הספר להחליט שלא לספק לו את אותם שירותים‪ .‬בית המשפט קבע כי מעשה זה אינו חוקי‪.‬‬
‫המלצות לשילוב בעלי לקויות למידה במערכת להשכלה הגבוהה‬
‫להלן ההמלצות שניתנו למערכת ההשכלה הגבוהה בדבר שילובם של בעלי לקויות למידה במהלך שנות‬
‫ה‪:3692-‬‬
‫‪ .1‬על האוניברסיטאות לוודא שהן מפתחות מדיניות שווה והוגנת לקבלת תלמידים בעלי לקויי‬
‫למידה‪ .‬כל בקשה צריכה להיחשב לייחודית ולהיבחן ע"י ועדה מיוחדת לכך‪ .‬הועדה תורכב ממנהל‬
‫מרשם התלמידים‪ ,‬מתאם שירותים עבור תלמידים בעלי לקויות למידה‪ ,‬הדיקן הרלוונטי‪ ,‬וחבר‬
‫עם התמחות במוגבלות הספציפית‪.‬‬
‫‪ .0‬על האוניברסיטאות לזהות מבעוד מועד אנשים עם מוגבלויות‪.‬‬
‫‪ .3‬על האוניברסיטאות לשלוח חומרים מבעוד מועד למועמדים ולבתי ספר קודמים ובהם פירוט על‬
‫הנגישות והאמצעים שבהם הם יכולים להקל על התלמידים‪.‬‬
‫‪ .1‬על האוניברסיטאות למנות אדם אשר יהיה אחראי על תלמידים עם המוגבלויות‪.‬‬
‫‪ .6‬על האוניברסיטאות‪ ,‬בעיקר קטנות‪ ,‬לספק עזרה הבאה לידי ביטוי במרכזי למידה וכו'‪.‬‬
‫‪ .5‬יש לספק מימון למינוים של אנשי צוות אשר יתפעלו את הפרויקטים לעזרה לאנשים עם‬
‫מוגבלויות‪.‬‬
‫‪ .1‬הכשרה של אנשי צוות אשר יוכלו לדעת להתמודד עם מוגבלויות‪.‬‬
‫‪ .1‬על האוניברסיטאות לבחון מתי וכיצד ניתן לתת פטורים שונים לאנשים בעלי לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ .9‬כאשר יש מימון לכך יש לוודא שמבני האוניברסיטה נגישים לאנשים בעלי מוגבלויות‪.‬‬
‫‪ .12‬האוניברסיטאות צריכות לשקול בניית קורסים אשר מטרתם לעזור לאנשים בעלי לקויות למידה‬
‫בהווה ובעתיד – בעבודה‪.‬‬
‫משפט משווה – בריטניה‬
‫בבריטניה קיימים שני הסדרי חקיקה עיקריים המבססים את היחס והמדיניות ללקויי למידה‪:‬‬
‫‪UN Convention on the Rights of Persons with Disabilities .1‬‬
‫‪The Equality Act 2010 .0‬‬
‫‪" students with disabilities in Canada ,"Jennifer Leigh Hill‬‬
‫‪19‬‬
‫‪36‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫שני הסדרי החקיקה הללו אוכפים‪ ,‬מגנים ומקדמים את זכויותיהם של בעלי מוגבלויות כנגד אפליה‬
‫נגדם בתחומי החינוך והתעסוקה‪37.‬‬
‫תעסוקה‬
‫לפי ה‪ ,Equality Act-‬אסור למעסיקים להפלות בעקבות מוגבלויות (ביניהם לקויות למידה)‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫על המעסיק לנקוט ב"התאמות סבירות" על מנת למנוע שמועסק פוטנציאלי ללא מוגבלויות לא יהיה‬
‫ביתרון אל מול מועסק פוטנציאלי עם מוגבלויות‪38.‬‬
‫חינוך‬
‫כללי‪:‬‬
‫אסור לבית ספר להתייחס לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים באופן עוין‪ .‬עניין זה כולל‪ :‬אפליה ישירה‬
‫(למשל‪ ,‬אי‪-‬קבלה לבית הספר בעקבות הצרכים המיוחדים); אפליה עקיפה; אפליה העולה‬
‫מהמוגבלות; הטרדה (למשל‪ ,‬מורה הצועק על תלמיד על כך שאינו מרוכז‪ ,‬כאשר לקויי הלמידה פוגע‬
‫ביכולתו להתרכז)‪ .‬בנוסף‪ ,‬מוטלת על בית הספר החובה לבצע "התאמות סבירות" לוודא שתלמידים‬
‫בעלי לקויי למידה או צרכים אחרים‪ ,‬לא יפגעו מאפליה נגדם‪ .‬שינויים אלו כוללים שינויים פיזיים וכן‬
‫תמיכה לימודית (כגון ציוד או מורים מומחים)‪ 39.‬יתר על כן‪ ,‬כל בית ספר ציבורי‪ ,‬החל מגנים ועד‬
‫תיכון‪ ,‬צריך לנסות ולזהות ילדים עם צרכים לימודיים מיוחדים‪ .‬צרכים כאלו כוללים‪ :‬קשיים‬
‫חברתיים‪ ,‬קריאה וכתיבה‪ ,‬הבנה‪ ,‬ריכוז‪ ,‬צרכים פיזיים‪ .‬בכל בית ספר אמור להיות גורם האחראי על‬
‫צרכים לימודיים מיוחדים‪ ,‬גורם זה נקרא ‪( SENCO‬קרי‪Special Educational Needs ,‬‬
‫‪ .)Coordinator‬לכל מוסד להשכלה גבוהה צריך להיות גורם שאחראי על צרכים‬
‫מיוחדים‪40.‬‬
‫סוגי תמיכה ללקויי למידה‪:‬‬
‫לאחר שזוהה אצל התלמיד לקויי למידה‪ ,‬ישנם סוגי תמיכה שונים בהתאם למצבו‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪ – Early Year Action/School Action‬לפי סוג זה המורים של התלמיד או ה‪SENCO-‬‬
‫מתייעצים ביחד עם הורה התלמיד לגבי הצרכים של התלמיד וכן העזרה שצריך לתת לו (למשל‪,‬‬
‫צורת לימוד שונה‪ ,‬תמיכה של מורה אישי חיצוני)‪.‬‬
‫‪ – Early Year Action Plus/School Action Plus .0‬לפי סוג זה מדובר בצורך לימודי חמור יותר‬
‫הדורש עזרה של מורה מומחה‬
‫חיצוני‪41.‬‬
‫‪ – Assessment .3‬הערכת הצרכים הלימודיים המיוחדים של התלמיד נעשה על‪-‬ידי הגורמים השונים‬
‫המעורבים בתוכנית הלימודית של התלמיד‪ .‬בשלב ההערכה‪ ,‬בוחנים את הצרכים של התלמיד אל‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪https://www.gov.uk/rights-disabled-person‬‬
‫‪https://www.gov.uk/rights-disabled-person/employment‬‬
‫‪https://www.gov.uk/rights-disabled-person/education-rights‬‬
‫‪https://www.gov.uk/children-with-special-educational-needs/overview‬‬
‫‪https://www.gov.uk/children-with-special-educational-needs/types-of-support‬‬
‫‪20‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫מול העזרה הניתנת לו על מנת לבחון האם מדובר בתמיכה מספקת‪ .‬הפניה לבקשת הערכה יכולה‬
‫לבוא מהגן‪ /‬בית הספר של הילד‪ ,‬והגורם המעריך הינה מועצה של גורמים מומחים‪ .‬כאשר מדובר‬
‫בילדים מתחת לגיל שנתיים‪ ,‬המועצה יכולה לבחור האם וכיצד יבצעו את ההערכה‪ .‬אם יחליטו‬
‫לא לבצע‪ ,‬לא ניתן לערער‪ .‬כאשר מדובר בילד מגיל שנתיים ומעלה‪ ,‬ישנם נהלים ברורים‬
‫המגדירים עבור המועצה כיצד יש לבצע הערכה‪ .‬על הערכה זו ניתן לערער‪ .‬הגורמים המעורבים‬
‫בהערכה‪ :‬הורים‪ ,‬בית הספר‪ ,‬פסיכולוג חינוכי‪ ,‬רופא‪ ,‬שירותי רווחה‪42.‬‬
‫‪ – Statement of special educational needs .1‬מדובר בדו"ח של הצרכים הלימודיים של התלמיד‬
‫וכיצד יש לספק אותם‪ ,‬ביניהם לאיזה בית ספר עליו ללכת‪ .‬יש ביקורת על הדו"חות האלו מדי‬
‫שנה‪ ,‬ואם המועצה רוצה לשנות את הדו"ח עליה להתייעץ קודם לכן עם הורי הילד‪ .‬יש מצבים‬
‫בהם המועצה בוחרת לא לכתוב דו"ח‪ ,‬ובמקרה כזה היא תסביר להורה את הסיבה לכך‪ ,‬וכן כיצד‬
‫צרכיו של הילד יסופקו בבית ספר או מחוצה לו‪ .‬ניתן לערער על דו"ח זה‪ .‬כחלק מדו"ח זו‪ ,‬הורה‬
‫הילד בוחר את בית הספר שאליו רוצה לשלוח את הילד‪ ,‬והמועצה חייבת להסכים לכך כל עוד‬
‫הבית ספר מתאים ליכולותיו וצרכיו של הילד‪ ,‬הילד עומד בקריטריונים של בית הספר‪ ,‬וכן מספר‬
‫תנאים נוספים‪43 .‬‬
‫לימודי המשך‪:‬‬
‫אם יש לתלמיד יש דו"ח על צרכים חינוכיים מיוחדים‪ ,‬כאשר הוא מגיע לכיתה ט'‪ ,‬יכינו עבורו‬
‫"תוכנית מעבר" אשר אמור לעזור לתכנן את עתידו לאחר סיום בית הספר‪ .‬מבקרים תוכנית זו מדי‬
‫שנה‪ .‬הסמכות המקומית תעבוד יחד עם שירותי הרווחה על מנת לוודא שלתלמיד יש את התמיכה‬
‫שהוא צריך לפני שהוא עוזב את בית הספר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם מחויבים לוודא שהתלמיד מקבל כל חינוך או‬
‫הכשרה שיצטרך כשהוא יעזוב את בית הספר‪44.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪https://www.gov.uk/children-with-special-educational-needs/assessments‬‬
‫‪https://www.gov.uk/children-with-special-educational-needs/statements‬‬
‫‪https://www.gov.uk/children-with-special-educational-needs/types-of-support‬‬
‫‪21‬‬
‫מרכז עומק‪ -‬מדיניות וחקיקה‬
‫לקויות למידה – מבוא והמלצות‬
‫סיכום והמלצות הצוות‪:‬‬
‫א‪ .‬קידום הצעות חוק שמטפלת בתלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל ‪ -‬הכוללת איתור‬
‫ואבחון‪ .‬שירותי האבחון והטיפול במסגרת מערכת החינוך אינם ממוסדים‪ ,‬דבר הגורם בפועל לאי‬
‫שוויון שכן הנטל הכלכלי נופל על כתפיי ההורים‪ .‬כפועל יוצא ישנם הורים לילדים שלא מסוגלים‬
‫לעמוד בנטל ולא מקבלים את הזכויות המגיעות להם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסדרה בחקיקה ראשית לתוכנית לימודית אישית (תל"א) הישראלית – כיום התוכנית פועלת‬
‫בהוראת חוזר מנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬לעומת זאת התוכנית האמריקנית מעוגנת בהוראת החוק‬
‫הפדרלי‪ ,‬בחקיקה ראשית‪ .‬ניתן לשקול אם יש מקום לחקיקה ראשית גם במקרה זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חקיקת התאמות לעובדים בעלי לקות למידה בעבודה למול מודל ארה"ב )‪ :(ADAAA‬חוק זה‬
‫מחייב פרשנות רחבה יותר של מוגבלות על ידי בתי ספר‪ ,‬גופי מבחן ומעסיקים‪ .‬כתוצאה מכך ‪,‬‬
‫אנשים עם לקויות למידה צריכים לקבל הקלות להתאמות בבית הספר‪ ,‬בעבודה ו ‪ /‬או בחינות‪.‬‬
‫החוק אוסר על אפליה נגד "אנשים מוכשרים בעלי מוגבלויות" בכל נהלי ההעסקה‪ ,‬לרבות השמה‪,‬‬
‫העסקה‪ ,‬פיטורין‪ ,‬קידום‪ ,‬פיצויים והדרכה‪ .‬מעסיק לא יכול לשאול על לקויות למידה‪ ,‬עם חריג‬
‫אחד‪ .‬אם יש למעסיק דרישות להעדפה מתקנת‪ ,‬כחלק מחוזה פדרלי‪ ,‬מבקש עבודה עשוי להתבקש‬
‫"להזדהות"‪ .‬עם זאת‪ ,‬המעסיק חייב לשמור את כל המידע בנוגע למוגבלויות בקובץ נפרד‪ ,‬חסוי‪,‬‬
‫ובנפרד מקבצים רגילים‬
‫ד‪ .‬הסדרת נושא הפרעות הקשב והריכוז בחקיקה – הדעות חלוקות לגבי ההבחנה בין ליקויי למידה‬
‫לבין הפרעות קשב וריכוז‪ .‬המלצתו היא שיש להפריד בין האבחונים בין ליקויים והפרעות אלו‪,‬‬
‫ובאופן כללי להפריד בין לקויות הלמידה להפרעות קשב וריכוז‪.‬‬
‫מסמך זה נכתב ע"י‪ :‬יעל אידל (ראש הצוות)‪ ,‬נועם בניה‪ ,‬לביאה סילבר‪-‬בניה‪ ,‬אביה בר משה ומעין‬
‫חיים‪ ,‬נבדק ואושר לפרסום ע"י רואי צור (יו"ר מרכז עומק)‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫מרכז 'עומק' – עיצוב מדיניות וחקיקה‬
‫‪22‬‬