מבחן עם תשובות

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫המחלקה לכלכלה‬
‫מבוא לאקונומטריקה ב' ‪66-237-01-03-05‬‬
‫שנה"ל תשע"ה‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬מועד א' ‪12.7.2015‬‬
‫מרצים‪ :‬פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אברהם שניצר‬
‫הנחיות‪:‬‬
‫משך הבחינה‪ :‬שעתיים‪.‬‬
‫חומר עזר‪ :‬מחשבון בלבד‪.‬‬
‫לכל שאלה משקל זהה‪.‬‬
‫יש לענות באופן ברור ותמציתי‪ :‬אין לחרוג ממכסת השורות שהוקצתה לכם עבור כל שאלה‪.‬‬
‫יש לענות על השאלה החמישית בהתאם לקבוצה שהנך משויך אליה ‪ -‬תשובה לשאלה המתאימה‬
‫לקבוצה האחרת לא תזכה בנקודות‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫פונקציית התצרוכת של ישראלים נתונה על ידי המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪Yi    1 X 1i  u i‬‬
‫כאשר ‪ X‬הינו שכר העובד בש"ח ו‪ Y -‬התצרוכת‪.‬‬
‫כלכלן סבור שהנטייה השולית לצרוך מתוך ההכנסה ‪ X‬עבור הכנסה מעל ‪ ₪ 10,000‬שונה‬
‫מהנטייה השולית לצרוך עבור הכנסה מתחת ועד ל‪( .₪ 10,000-‬שימו לב שאין קפיצה בפונקציית‬
‫התצרוכת בהכנסה של ‪ ₪ 10,000‬אלא רק שינוי בנש"צ)‪.‬‬
‫א‪ .‬רשום את משוואת הרגרסיה שמקיימת את ההנחה של הכלכלן‪ 10( .‬נקודות)‬
‫𝑖𝑢 ‪𝑌𝑖 = 𝛼 + 𝛽1 𝑋𝑖 + 𝛽2 𝐷𝑖 (𝑋𝑖 − 10000) +‬‬
‫כאשר 𝑖𝐷 הוא משתנה דמי השווה ל‪ 1-‬אם ההכנסה מעל ‪( ₪ 10000‬ו‪ 0-‬אחרת)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬כיצד ניתן לבדוק את ההשערה של הכלכלן? כתוב את ההשערה‪ ,‬אילו רגרסיה(ות) צריך‬
‫להריץ‪ ,‬סטטיסטי המבחן‪ ,‬דרגות החופש והערך הקריטי‪ 10( .‬נקודות)‬
‫יש לבדוק את השערת האפס ש‪ 𝛽2-‬ברגרסיה בסעיף א שווה ל‪ 0-‬למול האלטרנטיבה ש‪ 𝛽2-‬שונה‬
‫מ‪ 0-‬כפי שסבור הכלכלן‪ .‬יש להריץ את הרגרסיה הנ"ל ולבצע מבחן ‪ t‬על מובהקות ‪ .𝛽2‬סטטיסטי‬
‫המבחן שווה ל‪ 𝛽̂2⁄𝜎̂𝛽2 -‬והוא מתפלג לפי התפלגות ‪ t‬עם מספר דרגות חופש השווה למספר‬
‫התצפיות פחות ‪ .3‬בהתאם לרמת מובהקות מקובלת שעל פיו מבוצע המבחן‪ ,‬נדחה את השערת‬
‫האפס כאשר הסטטיטסטי נמצא בזנב העליון או התחתון של ההתפלגות (מחלקים ר"מ ב‪.)2-‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫נתון המודל הבא‪:‬‬
‫(‪Yi   0   1 X i   2 S i  u i )1‬‬
‫(‪X i   0  1 S i   2 Z i   3 Gi  vi )2‬‬
‫(‪S i   0   1 X i   i )3‬‬
‫א‪ .‬הסבר‪ ,‬לגבי כל משוואה במודל‪ ,‬האם יש זיהוי מדויק‪ ,‬זיהוי יתר או שאין זיהוי‪ 12( .‬נקודות)‬
‫משוואה (‪ :)1‬מכיוון ש‪ 𝑌𝑖 -‬לא מופיע בשתי המשוואות האחרות הרי ש‪ 𝑋𝑖 -‬וגם 𝑖𝑆 אינם מתואמים‬
‫עם ההפרעה 𝑖𝑢 ולכן אין בעיית סימולטניות במשוואה (‪ )1‬וניתן לאמוד את המקדמים ב‪.OLS-‬‬
‫האומדנים יהיו מוטים אך עקיבים‪.‬‬
‫משוואה (‪ :)2‬המסביר 𝑖𝑆 המופיע במשוואה זו מתואם עם 𝑖𝜈 לפי משוואה (‪ .)3‬הצורה המצומצמת‬
‫ל‪ 𝑆𝑖 -‬נראית כך‪ .𝑆𝑖 = 𝜇0 + 𝜇1 𝑍𝑖 + 𝜇2 𝐺𝑖 + 𝑒1𝑖 :‬נציב זאת במשוואה (‪ )2‬ונקבל לאחר סידור‬
‫איברים‪𝑋𝑖 = (𝛽0 + 𝛽1 𝜇0 ) + (𝛽1 𝜇1 + 𝛽2 )𝑍𝑖 + (𝛽1 𝜇2 + 𝛽3 )𝐺𝑖 + 𝑒2𝑖 :‬‬
‫ניתן להריץ צורה מצומצמת זו ב‪ ,OLS -‬וכן ניתן לקבל אומדני 𝜇‪-‬ים מהצורה המצומצמת ל‪.𝑆𝑖 -‬‬
‫מתקבלות ‪ 3‬משוואות שמהם צריך לחלץ ‪– 𝛽 4‬ות‪ ,‬דהיינו אין פתרון‪ .‬לכן משוואה (‪ )2‬לא מזוהה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ניתן להשתמש כאן גם בתנאי הסדר שאינו מתקיים‪ ,‬ולכן בהכרח שאין זיהוי‪.‬‬
‫משוואה (‪ :)3‬נציב את הצורה המצומצמת ל‪ 𝑋𝑖 = 𝜂0 + 𝜂1 𝑍𝑖 + 𝜂2 𝐺𝑖 + 𝑒3𝑖 ,𝑋𝑖 -‬במשוואה (‪)3‬‬
‫ונקבל לאחר סידור איברים 𝑖‪ ,𝑆𝑖 = (𝛿0 + 𝛿1 𝜂0 ) + 𝛿1 𝜂1 𝑍𝑖 + 𝛿1 𝜂2 𝐺𝑖 + 𝑒4‬כלומר אם נריץ‬
‫צורה מצומצמת ל‪ 𝑆𝑖 -‬נקבל שוב ‪ 3‬משוואות‪ ,‬אך רק ‪ 2‬נעלמים ‪ 𝛿0‬ו‪ ,𝛿1-‬ולכן (‪ )3‬מזוהה ביתר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫הערה‪ :‬ניתן להראות באמצעות הצבה ש‪-‬‬
‫‪𝛽0 +𝛽1 𝛿0‬‬
‫‪1−𝛽1 𝛿1‬‬
‫𝛽‬
‫𝛽‬
‫= ‪ ,𝜂2 = 1−𝛽3 𝛿 ,𝜂1 = 1−𝛽2 𝛿 ,𝜂0‬ולכן ‪3‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫המשוואות הנ"ל הן אכן משוואות שונות המספקות אינסוף פתרונות ל‪ 𝛿0-‬ו‪.𝛿1-‬‬
‫ב‪ .‬הסבירו כיצד התשובה הייתה משתנה אילו לא הייתה קיימת משוואה (‪ 8( .)3‬נקודות)‬
‫משוואה (‪ )1‬עדיין ניתנת לאמידה ב‪ OLS -‬כמו בסעיף א‪ .‬וכעת‪ ,‬גם במשוואה (‪ )2‬אין בעיית‬
‫סימולטאניות כי 𝑖𝑆 נחשב כאקסוגני בהיעדר משוואה (‪ ,)3‬וניתן לאמוד גם אותה ב‪.OLS-‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫נתונה פונקציית הייצור ‪ . Qt  A Lt K t e ut‬לאחר טרנספורמציה לוגריתמית‪ ,‬אמד החוקר את‬
‫המודל בשיטת ריבועים פחותים על פי ‪ 40‬תצפיות וקיבל סטטיסטי ‪ DW‬השווה ל‪.1 -‬‬
‫א‪ .‬אם אומדים את הרגרסיה ללא תיקון למתאם סדרתי‪ ,‬מה תכונות האומדנים? (‪ 2‬נקודות)‬
‫אם קיים מתאם סדרתי ומתעלמים ממנו ואומדים ב‪ ,OLS -‬אזי אומדני המקדמים עדיין חסרי‬
‫הטיה ועקיבים‪ ,‬אך אינם יעילים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מבחני השערות בלתי תקפים מאחר שיש הטיה באומדני‬
‫סטיות התקן‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהנחה שהאומד ל‪  -‬שמתקבל מהנתונים הינו הערך האמתי‪ ,‬מה הרגרסיה שיש לאמוד על‬
‫מנת לקבל אומדנים יעילים למקדמי המודל‪ 8( .‬נקודות)‬
‫מכיוון שהסטטיסטי ‪ DW‬שווה בקרוב ל‪ 2(1 − 𝜌)-‬הרי שאומדן ל‪ 𝜌-‬הוא ‪ 0.5‬בקירוב‪ .‬בהתאם‬
‫לכך‪ ,‬יש להריץ את הרגרסיה הבאה כדי לקבל אומדים יעילים למקדמי המודל‪:‬‬
‫𝑡𝜀 ‪𝑙𝑛𝑄𝑡 − 0.5𝑙𝑛𝑄𝑡−1 = 𝛼 + 𝛽(𝑙𝑛𝐿𝑡 − 0.5𝑙𝑛𝐿𝑡−1 ) + 𝛿(𝑙𝑛𝐾𝑡 − 0.5𝑙𝑛𝐾𝑡−1 ) +‬‬
‫האומדנים של מקדמי המסבירים ברגרסיה משמשים אומדנים יעילים לגמישויות 𝛽 ו 𝛿 במודל‪.‬‬
‫כמו כן מתקיים )𝐴(𝑛𝑙 = 𝛼‪.‬‬
‫ג‪ .‬במידה והאומד ל‪  -‬שהתקבל אינו בהכרח הערך האמתי‪ ,‬תאר שלב אחר שלב מה צריך‬
‫לעשות על מנת לקבל אומדנים יעילים למקדמי המודל‪ 10( .‬נקודות)‬
‫תיקון ‪( CORC‬אפשרי גם ‪:)HILU‬‬
‫‪ .1‬מריצים רגרסיה של המודל (לאחר טרנספורמציה לוגריתמית) ב‪ OLS -‬ומחשבים את 𝑡̂𝑢 ‪.‬‬
‫‪ .2‬מריצים רגרסיה של 𝑡̂𝑢 על ‪( 𝑢̂𝑡−1‬ללא חותך) ומקבלים אומדן ל‪. 𝜌̂-‬‬
‫‪ .3‬מריצים רגרסיה כמו בסעיף א‪ ,‬רק שמשתמשים באומדן ̂𝜌 שמתקבל משלב ‪ 2‬כל פעם‪,‬‬
‫במקום ב‪ 0.5-‬דווקא‪ .‬מקבלים את אומדני המקדמים ̂𝛼‪ 𝛽̂ ,‬ו‪𝛿̂ -‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .4‬משתמשים באומדני המקדמים משלב ‪ 3‬כדי לחשב מחדש את השגיאות 𝑡̂𝑢 לפי‬
‫𝑡𝐾𝑛𝑙 ̂𝛿 ‪.𝑢̂𝑡 = 𝑙𝑛𝑄𝑡 − 𝛼̂ − 𝛽̂ 𝑙𝑛𝐿𝑡 −‬‬
‫‪ .5‬חוזרים לשלב ‪ 2‬ומבצעים שוב ושוב עד שההפרש בין ̂𝜌‪-‬ים שנאמדים בשתי איטרציות‬
‫עוקבות נמוך ממספר מסוים שהוגדר‪ ,‬ומשתמשים ב‪ 𝜌̂-‬מהאיטרציה האחרונה לחישוב‬
‫האומדנים הסופיים למקדמי המודל על פי שלב ‪.3‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫שני אוסטרלים שאוהבים להמר על זבובים שמטפסים על קיר החליטו לערוך מחקר רציני על סוג‬
‫זה של תחרות ואספו לשם כך נתונים על ‪ 10,000‬תחרויות שנערכו במשך מספר שנים‪ .‬התיאוריה‬
‫שלהם גורסת שההסתברות לטפס על הקיר בפחות מ‪ 2-‬דקות תלויה בעונות השנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם‬
‫סבורים שהזבובים מהירים יותר כשהירח מלא‪ .‬הם פונים אליך בבקשה לסייע להם לבחון את‬
‫התיאוריה‪ .‬החלטת כי יש להריץ את מודל ההסתברות הליניארי (‪ .)LPM‬ניתן להניח כי המודל‬
‫הבסיסי הוא‪:‬‬
‫‪FS = a + bX + u‬‬
‫כאשר ‪ FS‬הוא משתנה המקבל ‪ 1‬אם הזבוב טיפס על הקיר בפחות מ‪ 2-‬דקות (ו‪ 0-‬אחרת)‪ X ,‬הוא‬
‫מסביר מסתורי שאינו תלוי בעונות השנה ובגודל הירח ו‪ u-‬היא ההפרעה המקרית‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר איזו רגרסיה(ות) יש להריץ כדי לבחון את התיאוריה שלהם‪ .‬אילו משתנים יש להגדיר‬
‫לצורך כך ואילו מבחנים סטטיסטיים היית מבצע? (‪ 10‬נקודות)‬
‫נגדיר ‪ 3‬משתני דמי לעונות השנה‪( WINTER :‬מקבל ‪ 1‬אם חורף)‪( SPRING ,‬מקבל ‪ 1‬אם אביב) ו‪-‬‬
‫‪( SUMMER‬מקבל ‪ 1‬אם קיץ)‪ .‬כמו כן‪ ,‬נגדיר משתנה דמי ‪ MOON‬המקבל ‪ 1‬עבור ליל ירח מלא‪.‬‬
‫הרגרסיה שיש להריץ היא‪:‬‬
‫𝑁𝑂𝑂𝑀 ‪FS = 𝛼0 + 𝛼1 WINTER + 𝛼2 SPRING + 𝛼3 SUMMER + 𝛿0‬‬
‫)‪+ 𝛿1 (𝑀𝑂𝑂𝑁 × WINTER) + 𝛿2 (𝑀𝑂𝑂𝑁 × SPRING‬‬
‫𝑢 ‪+ 𝛿3 (𝑀𝑂𝑂𝑁 × SUMMER) + 𝛽𝑋 +‬‬
‫כמובן שיש ליישם אמידת ‪ WLS‬בהתאם למודל ה‪ LPM‬כדי לקבל אומדנים טובים לסטיות התקן‪.‬‬
‫כעת ניתן לבצע מבחני ‪ t‬ו‪/‬או ‪ F‬על ה‪α-‬ות לבדיקת הבדלים בין עונות השנה‪ ,‬מבחן על מובהקות ‪𝛿0‬‬
‫לבדיקת האפקט של ירח מלא‪ ,‬וכן ניתן לבדוק אם יש אפקט נוסף מובהק לצירופים של ירח מלא‬
‫עם עונות השנה באמצעות מבחנים על המקדמים ‪ . 𝛿3 ,𝛿2 ,𝛿1‬מבחן משותף לאפקט של עונות‬
‫‪4‬‬
‫השנה ושל ירח מלא יתבצע באמצעות בדיקת ההשערה שכל ה‪α-‬ות וה‪δ-‬ות למעט ‪ 𝛼0‬שווים ל‪0-‬‬
‫(מבחן ‪.)F‬‬
‫ב‪ .‬כיצד ניתן לבצע מבחן להשערה (האלטרנטיבית) שמהירות הטיפוס של זבובים בזמן ירח מלא‬
‫גבוהה יותר בממוצע בקיץ לעומת האביב? כיצד יש למדוד את האפקט של ירח מלא על גודל‬
‫ההשפעה השולית שיש לעונת החורף על מהירות הזבובים? (‪ 10‬נקודות)‬
‫השערת האפס שאין הבדל במהירות הטיפוס בזמן ירח מלא בין הקיץ לאביב מתבטאת בכך ש‪-‬‬
‫‪ .𝛿3 = 𝛿2‬יש לבחון זאת למול האלטרנטיבה ‪( 𝛿3 > 𝛿2‬ניתן ליישם מבחן ‪.)t‬‬
‫האפקט של ירח מלא על גודל ההשפעה השולית של החורף בא לידי ביטוי באמצעות המקדם ‪𝛿1‬‬
‫(מקדם האינטראקציה בין 𝑁𝑂𝑂𝑀 ל‪.) WINTER-‬‬
‫שאלה ‪ - 5‬למי שחייב בהגשת פרויקט ב‪STATA-‬‬
‫סטודנט משתמש במדגם של ‪ 706‬גברים ונשים כדי לאמוד מודל המסביר את זמן השינה שלהם‪,‬‬
‫על פי משוואת הרגרסיה הבאה‪:‬‬
‫𝑡𝑢 ‪𝑠𝑙𝑒𝑒𝑝𝑡 = 𝛽0 + 𝛽1 𝑎𝑔𝑒𝑡 + 𝛽2 𝑎𝑔𝑒2𝑡 + 𝛽3 𝑚𝑎𝑙𝑒𝑡 + 𝛽4 𝑡𝑜𝑡𝑤𝑟𝑘𝑡 + 𝛽5 𝑦𝑛𝑔𝑘𝑖𝑑𝑡 +‬‬
‫כאשר המשתנים מוגדרים כדלהלן‪:‬‬
‫𝑡𝑝𝑒𝑒𝑙𝑠 – אורך שנת הלילה בדקות‪ ,‬במשך שבוע‪.‬‬
‫𝑡𝑒𝑔𝑎 – גיל בשנים‪.‬‬
‫𝑡‪ – 𝑎𝑔𝑒2‬הגיל בריבוע‪.‬‬
‫𝑡𝑒𝑙𝑎𝑚 – משתנה דמי המקבל ‪ 1‬במקרה של גבר (ו‪ 0-‬אחרת)‪.‬‬
‫𝑡𝑘𝑟𝑤𝑡𝑜𝑡 – זמן העבודה בדקות‪ ,‬במשך שבוע‪.‬‬
‫𝑡𝑑𝑖𝑘𝑔𝑛𝑦 – משתנה דמי המקבל ‪ 1‬במקרה שיש ילד(ים) מתחת לגיל ‪( 3‬ו‪ 0-‬אחרת)‪.‬‬
‫הסטודנט חושש ששונות ההפרעה במודל משתנה בין גברים לנשים ומבצע מבחן כדי לבדוק זאת‪.‬‬
‫הפלט של הסטודנט מופיע בסוף השאלה‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר את המבחן שביצע הסטודנט‪ .‬האם המבחן התבצע כראוי? מהי מסקנת המבחן? (‪12‬‬
‫נקודות)‬
‫הסטודנט יישם את מבחן ‪ Goldfeld-Quandt‬להטרוסקדסטיות‪ .‬לשם כך הוא חילק את המדגם‬
‫לשתי קבוצות‪ ,‬אמד את המודל לכל קבוצה ובדק במבחן ‪ F‬אם יש הבדל בשונות ההפרעה בין‬
‫‪5‬‬
‫הקבוצות‪ .‬מכיוון שהחלוקה לקבוצות במקרה זה מוגדרת (גברים ונשים) ואין תלות בין הקבוצות‪,‬‬
‫הרי שהטכניקה הרגילה לחלוקת המדגם במבחן ‪ ,GQ‬הדורשת להשמיט תצפיות‪ ,‬אינה רלוונטית‪.‬‬
‫לפי תוצאות המבחן יש הבדל מובהק בשונות ההפרעה בין הקבוצות בר"מ ‪ .10%‬לכןת המסקנה‬
‫היא שבר"מ ‪ 10%‬קיימת הטרוסקדסטיות במודל‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם ניתן לבחון את ההשערה שבדק הסטודנט בשיטה נוספת? פרט‪ 8( .‬נקודות)‬
‫ניתן ליישם גם מבחן ‪ ,LM‬למשל לפי פורמט ‪ ,Breusch-Pagan‬באופן הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬הרצת רגרסיה של המודל (עם כל התצפיות) וחישוב ריבועי ההפרעות‪.‬‬
‫‪ .2‬הרצת רגרסית עזר של ריבועי ההפרעות על חותך והדמי 𝑡𝑒𝑙𝑎𝑚 ‪.‬‬
‫‪ .3‬לפי השערת האפס של הומוסקדסטיות מקדם הדמי ברגרסית העזר שווה ל‪.0-‬‬
‫‪ .4‬בוחנים זאת באמצעות חישוב הסטטיסטי ‪ 𝑛𝑅 2‬מרגרסיית העזר המתפלג חי בריבוע עם‬
‫דרגת חופש אחת‪.‬‬
‫‪ .5‬אם הסטטיסטי גבוה מהערך הקריטי (‪ 2.7‬בר"מ ‪ )10%‬מסיקים שקיימת‬
‫הטרוסקדסטיות‪.‬‬
‫הערה ‪ :‬כידוע לכם‪ ,‬ניתן לקבל תוצאות שונות של הרגרסיה באמצעות הפונקציה מהצורה )(‪.e‬‬
‫הפונקציה )‪ e(df_r‬שבפלט מחשבת את דרגות החופש של השגיאות ברגרסיה והפונקציה )‪e(rss‬‬
‫מחשבת את סכום ריבועי השגיאות‪.‬‬
‫‪6‬‬
. regress sleep age age2 male totwrk yngkid if male==0
Source
SS
df
MS
Model
Residual
5985278.67
57504873.4
4
301
1496319.67
191046.091
Total
63490152.1
305
208164.433
sleep
age
age2
male
totwrk
yngkid
_cons
Coef.
-30.13861
.3760157
(dropped)
-.1404531
-122.9789
4089.394
Std. Err.
t
Number of obs =
F( 4,
301)
Prob > F
R-squared
Adj R-squared
Root MSE
P>|t|
=
=
=
=
=
306
7.83
0.0000
0.0943
0.0822
437.09
[95% Conf. Interval]
18.53386
.2232601
-1.63
1.68
0.105
0.093
-66.61097
-.0633326
6.333739
.8153639
.0276615
93.10354
358.4825
-5.08
-1.32
11.41
0.000
0.188
0.000
-.1948875
-306.1951
3383.944
-.0860187
60.23743
4794.843
.
. scalar df_r1=e(df_r)
.
. scalar var1=e(rss)/e(df_r)
.
. display var1
191046.09
.
. regress sleep age age2 male totwrk yngkid if male==1
Source
SS
df
MS
Model
Residual
11304595.8
64265544.8
4
395
2826148.94
162697.582
Total
75570140.6
399
189398.849
sleep
age
age2
male
totwrk
yngkid
_cons
Coef.
7.531567
-.0423209
(dropped)
-.1827651
58.88367
3463.333
Std. Err.
t
Number of obs =
F( 4,
395)
Prob > F
R-squared
Adj R-squared
Root MSE
P>|t|
=
=
=
=
=
400
17.37
0.0000
0.1496
0.1410
403.36
[95% Conf. Interval]
14.35679
.1688465
0.52
-0.25
0.600
0.802
-20.6937
-.3742711
35.75684
.2896292
.0245478
59.17327
292.4864
-7.45
1.00
11.84
0.000
0.320
0.000
-.2310258
-57.45026
2888.308
-.1345045
175.2176
4038.358
.
. scalar df_r2=e(df_r)
.
. scalar var2=e(rss)/e(df_r)
.
. display var2
162697.58
.
. scalar f=var1/var2
.
. display f
1.1742405
. display invfprob(df_r1,df_r2,0.1)
1.1478207
7
‫שאלה ‪ - 5‬למי שפטור מהגשת פרויקט ב‪STATA-‬‬
‫א‪ .‬התייחס למודל ‪ ,Y = a + b1X1 + b2X2 + u‬כאשר ‪Y‬ו‪X -‬הם משתנים רציפים‪ b1 ,a ,‬ו‪b2-‬‬
‫הם המקדמים ו‪ u-‬ההפרעה‪ .‬יש חשש להטרוסקדסטיות במודל‪ ,‬אך אין משתנים הידועים‬
‫כגורמים לבעיה על פי הספרות הרלוונטית‪ .‬איזה רגרסיה(ות) יש להריץ כדי לבחון את השערת‬
‫ההטרוסקדסטיות‪ 10( .‬נקודות)‬
‫במקרה זה אפשר להשתמש במבחן ‪ ,White‬שבו יש פורמט מובנה לרגרסיית העזר‪:‬‬
‫‪ .1‬מריצים רגרסיה של המודל (עם כל התצפיות) ומחשבים את ריבועי ההפרעות‪.‬‬
‫‪ .2‬מריצים רגרסית עזר של ריבועי ההפרעות על חותך ‪ X22 ,X12 ,X2 ,X1‬ו‪. (X1 × X2)-‬‬
‫‪ .3‬לפי השערת האפס של הומוסקדסטיות‪ ,‬כלל המקדמים שווים ל‪ 0-‬מלבד החותך‪.‬‬
‫‪ .4‬בוחנים זאת באמצעות חישוב הסטטיסטי ‪ 𝑛𝑅 2‬מרגרסיית העזר המתפלג חי בריבוע עם ‪5‬‬
‫דרגות חופש‪.‬‬
‫‪ .5‬אם הסטטיסטי גבוה מהערך הקריטי (‪ 11.07‬בר"מ ‪ ,)5%‬מסיקים שקיימת‬
‫הטרוסקדסטיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬התייחס למודל ‪ ,Y = a + b1X1 + b2X2 + u‬כאשר ‪ Y‬משתנה דמי‪ X ,‬משתנה רציף‪b1 ,a ,‬‬
‫ו‪ b2-‬הם המקדמים ו‪ u-‬ההפרעה‪ .‬הראה כיצד המודל לוקה בבעיית הטרוסקדסטיות והצג את‬
‫הפתרון לכך‪ 10( .‬נקודות)‬
‫מכיוון ש‪ Y-‬הוא משתנה דמי‪ ,‬הרי ששונות ההפרעה שווה ל‪ ,𝑝(1 − 𝑝)-‬כאשר 𝑝 הוא ההסתברות‬
‫ש‪ . Y = 1-‬היות והסתברות זו תלויה בערכי המסבירים ‪ X1‬ו‪ , X2-‬שונות ההפרעה אינה קבועה‬
‫ולכן קיימת בעיית הטרוסקדסטיות אותה יש לתקן באמידת ‪ WLS‬באופן הבא‪:‬‬
‫̂‪.‬‬
‫‪ .1‬מריצים רגרסיה של המודל ומחשבים את ‪Y‬‬
‫‪ .2‬מחשבים את משתנה המשקל‬
‫‪1‬‬
‫‪̂ (1−Y‬‬
‫)̂‬
‫‪√Y‬‬
‫̂ אינו בין ‪ 0‬ל‪-‬‬
‫= 𝑤 (משמיטים תצפיות שעבורם ‪Y‬‬
‫‪.)1‬‬
‫‪ .3‬מריצים את רגרסית ה‪ , 𝑤Y = 𝑎𝑤 + 𝑏1(𝑤X1) + 𝑏2(𝑤X2) + 𝜈 :WLS-‬אשר ממנה‬
‫מתקבלים אומדנים יעילים (אסימפטוטית) ל‪ 𝑏1 ,𝑎-‬ו‪ 𝑏2-‬ואומדנים עקיבים לסטיות‬
‫התקן‪.‬‬
‫‪8‬‬