נימוקי ערעור דניאל אמבש

‫בבית המשפט העליון‬
‫בירושלים‬
‫המערערים‪:‬‬
‫ע"פ ‪ , 8104/13‬ע"פ ‪8027/13‬‬
‫‪ .1‬דניאל אמבש‪ ,‬ת‪ .‬ז‪30637155-0 .‬‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד צבי זר‬
‫מרח' מלצ'ט ‪ 19‬תל‪-‬אביב ‪ -‬יפו‬
‫טל'‪ ;03-5664101 :‬פקס‪ ;03-9008650 :‬נייד‪054-2470807 :‬‬
‫‪ .2‬אסא מיראש‬
‫ע"י עו"ד סוזי עוז סיני ארניה‬
‫מרח' פנקס ‪ 24‬תל‪-‬אביב ‪62661‬‬
‫טל‪ ;03 - 5442007 .‬פקס'‪03 - 5465230 :‬‬
‫ נגד–‬‫המשיבה‪:‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫ע"י פרקליטות המדינה‪ ,‬צלאח א‪-‬דין ‪ ,29‬י‪-‬ם‬
‫טל'‪ ;02-6466550 :‬פקס‪02-6466780 :.‬‬
‫נימוקי הערעור מטעם המערער ‪1‬‬
‫מוגשים בזאת נימוקי הערעור מטעם המערער ‪ ,1‬דניאל אמבש‪ ,‬ע"י ב"כ צבי זר‪.‬‬
‫תל אביב‪2/7/2015 ,‬‬
‫‪-----------------------‬‬‫צבי זר‪ ,‬עו"ד‬
‫ב"כ המערער ‪ 1‬דניאל אמבש ‪2/7/2015‬‬
‫תוכן העניינים ‪ -‬דניאל אמבש נ' מ"י‬
‫תוכן‬
‫נימוקי הערעור‬
‫‪1-15‬‬
‫רקע עובדתי‬
‫‪16-20‬‬
‫מדוע שבית המשפט העליון יתערב‬
‫‪20-25‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהתעלמותו ממחדלי החקירה ואלימות משטרתית‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫טו‪.‬‬
‫טז‪.‬‬
‫יז‪.‬‬
‫יח‪.‬‬
‫יט‪.‬‬
‫כ‪.‬‬
‫זיהום החקירה ע"י 'המרכז הישראלי לנפגעי כתות'‬
‫מחדלי חקירה בתחום ציר הזמן‬
‫תפירת פרופיל כת‬
‫דלות הראיות החפציות‬
‫הפרת חזקת החפות וחריצת דין במסווה חקירה‬
‫רשלנות המשטרה במינוי 'המרכז לנפגעי כתות' כמומחה לחקירות כת‬
‫מחדלי חקירה קלסיים‪ :‬אי תיעוד‪ ,‬מניעת היוועצות‪ ,‬הסתה נגד עו"ד‬
‫התנהלות ברוטלית של החוקרים בחקירות‬
‫זיהום עדויות‬
‫אלימות משטרתית במהלך החקירות‬
‫השפלה‪ ,‬העלבות‪ ,‬קללות ומכות‬
‫הקלטת שיחות ש ל חשודים עם סנגוריהם והסתה נגד סנגורים‬
‫פגיעה בזכות ההיוועצות – מניעת היוועצות עו"ד‬
‫התשת נחקרים באמצעות מניעת שינה‬
‫נזקים ראייתיים – העדר עימותים‬
‫נזקים ראייתים – אי בדיקת העצורים אצל רופא ופסיכיאטר‬
‫שימוש מזהם עדויות בריענונים‬
‫חוסר סמכות ואי חוקיות החיפוש וקבילות ממצאי החיפוש)מחברות‪ ,‬יומנים(‬
‫זיהום עדויות ושתילת גרסאות‬
‫פגיעה חמורה בזכותם של אנשים בוגרים לקיים יחסי מין לא קונבנציונלים‬
‫טעה בית המשפט קמא בהערכת מהימנות העדים‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫טעה בית המשפט שנתן משקל כלשהו לעדותה של הודיה שרפי‬
‫שרה מרים – טעה בית המשפט שנתן משקל כלשהו לעדותה‬
‫שמחה כהן – טעה בית המשפט שנתן משקל כלשהו לעדותה‬
‫בנימין ברטוב אמבש – טעה בית המשפט שנתן משקל כלשהו לעדותו‬
‫ישראל אמבש – טעה בית המשפט שנתן משקל כלשהו לעדותו‬
‫טעה בית המשפט בהערכת מכלול עדי ההגנה מול מכלול עדי התביעה‬
‫‪25-26‬‬
‫‪26-27‬‬
‫‪27-30‬‬
‫‪30-37‬‬
‫‪37-38‬‬
‫‪38-39‬‬
‫‪39-45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪46-48‬‬
‫‪48-50‬‬
‫‪50-53‬‬
‫‪53-55‬‬
‫‪55-56‬‬
‫‪56-58‬‬
‫‪58-59‬‬
‫‪59-60‬‬
‫‪60-61‬‬
‫‪61-66‬‬
‫‪66-77‬‬
‫‪77‬‬
‫‪77-80‬‬
‫‪80-85‬‬
‫‪85-90‬‬
‫‪90-103‬‬
‫‪103-107‬‬
‫‪108-117‬‬
‫‪117-121‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעה באישום ‪" 1‬החזקה בתנאי עבדות"‬
‫‪121-151‬‬
‫יתר האישומים‬
‫‪151-152‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ‪3‬‬
‫‪152-157‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ‪4‬‬
‫‪157-161‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 5‬מקל ברובע לשמחה(‬
‫‪161-168‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 6‬ליקוק קקי בליפתא(‬
‫‪168-173‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 7‬הבור בפוריה(‬
‫‪173-177‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 8‬הגיגית והשוקר(‬
‫‪177-181‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 9‬שבר בצוואר לשמחה(‬
‫‪181-184‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 10‬עיקום יד לשמחה(‬
‫‪184-185‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 11‬שוקר על שרה מרים(‬
‫‪185-188‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בכך שהרשיע באישום ה ‪) 12‬הזרעה ואינוס שרה מרים(‬
‫‪188-194‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪13‬‬
‫‪194-198‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ‪)14‬גילוח ראש‪ ,‬מציצה ע"י אזמרה ועוד( ‪198-208‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 15‬מקל לבנימין (‬
‫‪208-213‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ‪) 16‬מקל בישבן של ישראל (‬
‫‪213-219‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 18‬מקל לחיה(‬
‫‪219-222‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 19‬שערות ערווה של חיה(‬
‫‪222-225‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 20‬שיבוש (‬
‫‪225-229‬‬
‫ערעור על גזר הדין וחומרת העונש‬
‫‪229-234‬‬
‫סוף דבר‬
‫‪234-235‬‬
‫בבית המשפט העליון‬
‫בירושלים‬
‫המערערים‪:‬‬
‫ע"פ ‪ , 8104/13‬ע"פ ‪8027/13‬‬
‫‪ .1‬דניאל אמבש‪ ,‬ת‪ .‬ז‪30637155-0 .‬‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד צבי זר‬
‫מרח' מלצ'ט ‪ 19‬תל‪-‬אביב ‪ -‬יפו‬
‫טל'‪ ;03-5664101 :‬פקס‪ ;03-9008650 :‬נייד‪054-2470807 :‬‬
‫‪ .2‬אסא מיראש‬
‫ע"י עו"ד סוזי עוז סיני ארניה‬
‫מרח' פנקס ‪ 24‬תל‪-‬אביב ‪62661‬‬
‫טל‪ ;03 - 5442007 .‬פקס'‪03 - 5465230 :‬‬
‫ נגד–‬‫המשיבה‪:‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫ע"י פרקליטות המדינה‪ ,‬צלאח א‪-‬דין ‪ ,29‬י‪-‬ם‬
‫טל'‪ ;02-6466550 :‬פקס‪02-6466780 :.‬‬
‫נימוקי הערעור מטעם מערער ‪1‬‬
‫להלן נימוקי הערעור של מערער ‪ 1‬על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום‬
‫‪ 17.10.2013‬בתיקי תפ"ח )י‪-‬ם( ‪ 6749-08-11‬ו – ‪ ,6774-08-11‬הן כנגד הכרעת הדין מיום ‪10.8.2013‬‬
‫– כולה ובמלואה ‪ -‬השגויה הן משפטית‪ ,‬הן ראייתית‪ ,‬הן עובדתית והן קונצפטואלית והן כנגד‬
‫גזר הדין כולו מיום ‪.17.10.2013‬‬
‫הערעור כולל גם ערעור על החלטת הבינים במשפט הזוטא‪ ,‬ועל החלטה נוספת בה סירב בית‬
‫המשפט קמא לקבל רישום רפואי לגבי הבן ישראל אמבש‪.‬‬
‫המערער הורשע ב ‪ 18‬פריטי האישום וזוכה משניים אחרים )‪ 2‬ו ‪ .(7‬על המערער )יליד ‪ (1955‬נגזרו‬
‫‪ 26‬שנות מאסר בפועל‪ ,‬ועונשים נוספים )עליהם לא מוגש ערעור הואיל והמערער‪ ,‬להשקפתו‪ ,‬יזוכה‬
‫כליל‪(.‬‬
‫הסעדים המבוקשים‪ :‬זיכוי המערער מכל האישומים בהם הורשע‪ ,‬ולחלופין או במצטבר‬
‫)בהתאמה(‪ ,‬הפחתת עונשו‪.‬‬
‫ואלו נימוקי הערעור‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫כל תוכנו של כתב האישום האמור דמיוני‪ ,‬לא היה‪ ,‬לא נברא ובעיקר – לא הוכח‪ .‬מדובר‬
‫בעבודה משטרתית ברוטלית ואלימה‪ ,‬חסרת כל פרופורציות‪ ,‬שמטרתה להשיג כותרות‬
‫בעיתונים על חשבון עדי המדינה המסכנים שאוימו ביקר להם בכל דרך אפשרית כדי לייצר‬
‫שקרים על גבי שקרים‪ ,‬חסרי היגיון וחסרי פשר‪ ,‬כאשר למשטרה יש תירוץ גורף למעשיה‪:‬‬
‫כל מה שבני המשפחה אומ רים הוא לא אמין כי מדובר ב"כת"‪ ,‬וכל דבר שהוא לא הגיוני‬
‫הוא כן אפשרי אם עוטפים אותו בעטיפה רעילה של "כת"‪ .‬המציאות היא שזו הייתה‬
‫משפחה פולי‪ -‬אמורית עליזה עם כמה חיכוכים קטנים שהם נורמליים בכל קומונה בה יש‬
‫ריבוי ילדים ונשים‪.‬‬
‫החיכוכים הקטנים הללו הפכו לסיפורי זוועות בשיטות חקירה‬
‫ברוטליות ומחפירות‪.‬‬
‫‪ .2‬רוב רובם של האישומים מיוחסים למעשים של עדי התביעה‪ ,‬הטוענים שעשו מעשים‬
‫פליליים בהוראת הנאשם‪ ,‬כך שהוא למעשה הורשע באחריות שילוחית ואף אחריות‬
‫טלפתית כמי שהפעיל טלפתית שפחות מין ועבדים‪ .‬כאשר מפוגגים את "מסך העשן" של‬
‫"הפעלת כת"‪ ,‬מגלים‪ ,‬כי המערער לא נתן כל הוראות‪ ,‬או בכלל לא נכח באירועים‪ ,‬ושבכלל‬
‫רובם של האירועים‪" ,‬במועדים שלא ידועים למאשימה" בכלל לא התרחשו והם פרי פיתוח‬
‫של שמועות ואגדות אורבניות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הערעור נסוב סביב יחסי המין של המערער עם ‪ 6‬נשים בנות ביתו ואימהות לילדיו‬
‫)הביולוגים או מנישואין קודמים( והתנהגותו כלפיהן וכלפי ילדיו במשך שנים במועדים לא‬
‫ידועים‪ ,‬כאשר הוא הורשע ב"ענישתן"‪ ,‬שיסוין זו בזו‪ ,‬ביזוין‪ ,‬השפלתן‪ ,‬תקיפתן‪ ,‬אינוסן של‬
‫נשים ע"י שטוענות שבכלל לא נאנסו‪ ,‬ושליטה על נשים ביד רמה בטענה שהוא ייחס לעצמו‬
‫"סגולות על"‪ ,‬לרבות כוחות ריפוי‪ ,‬ובאופן זה הטיל מרותו על נשים וילדים שכולם טענו‬
‫בחקירות הראשוניות שמעולם לא הייתה שליטה מנטלית‪ ,‬ענישה‪ ,‬דינים‪ ,‬וידויים או סגידה‪.‬‬
‫אלא ש בבית המשפט קמא לא הייתה כל עדות אמינה לכך‪ ,‬ולא הייתה החזקת נשים בתנאי‬
‫עבדות‪ ,‬לא היו פגיעות מיניות בנשים או ילדים‪ ,‬לא היה פחד‪ ,‬סגידה‪ ,‬כישוף‪ ,‬או שבי מנטלי‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בית המשפט קמא האמין לקומץ עדים שאוימו או פותו ע"י המשטרה באופן ברוטלי‪ ,‬סיפרו‬
‫סיפורים משוללי חסרי היגיון‪ ,‬ללא כל ממצאים פורנזיים‪ ,‬רפואיים או פסיכולוגים‪,‬‬
‫ובמקביל שלל את אמינותם של כל עדי ההגנה שלא הייתה כל סיבה לפקפק ביושרם‪,‬‬
‫אמינותם ורצינותם לרבות שאר בני המשפחה שבכלל לא זומנו למשפט‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .5‬כבר בשלב זה נאמר כי אין לפקוד על המערער את עוון עורך דינו‪ ,‬בכלל‪ ,‬בדיני נפשות – בפרט‪,‬‬
‫ובתפ"ח – על אחת כמה וכמה‪ .‬בא כוחם של המערערים בביהמ"ש קמא עו"ד פלדמן היה‬
‫בקשרי עבודה סימולטניים עם אותו גורם שתפר את התיק נגד משפחת אמבש‪ ,‬ה"מרכז‬
‫הישראלי לנפגעי כתות" ‪ ,‬השיג מהמרכז לכתות תצהירי הגנה אותם הגיש לבית המשפט‬
‫בתיק כתות אחר בו ייצג )מ"י נ' קוגמן‪ ,‬ת"פ ‪ 157-08‬מח'‪-‬ימ((‪ ,‬ומשום כך לא פעל בתיק זה‬
‫בנחישות הראויה להראות שהעובדה שהמשטרה נעזרה במרכז לכתות כמומחה לצורך‬
‫בישול עדויות נגד המערערים הייתה רשלנית‪ ,‬וזיהמה את החקירה‪.‬‬
‫‪ .6‬המרכז לכתות הוא זה שהמציא תיאוריה של "שבי מנטלי"‪ ,‬אשר נכשלה ונדחתה לחלוטין‬
‫בתיק של גואל רצון‪ ,‬כאשר בתיק זה ב"כ המערערים נמנע לחלוטין מחשיפת קשרי העבודה‬
‫בין המשטרה למרכז לכתות‪ ,‬שהובילו את המשטרה למעצר ברוטלי ואלים וחקירות‬
‫סדיסטיות במיוחד‪ .‬עקב כך עו"ד פלדמן לא ביקש חומרי חקירה‪ ,‬לא הגיש מזכרים חשובים‬
‫המתעדים מגע עם המרכז לכתות‪ ,‬נמנע מחקירה נגדית של העדה הראשונה )הודיה שרפי(‬
‫שעברה טיפול במרכז לכתות‪ ,‬הורה למערער ‪ 2‬לא להעיד‪ ,‬פסל כמעט כל עד הגנה שהמערער‬
‫ביקש ממנו לזמן‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬לא דרש חוות דעת מקצועית לשיטתם בנושא 'שבי מנטאלי'‪ ,‬לא‬
‫זימן אף עד מהמרכז לכתות לעדות‪ ,‬לא זימן את הפסיכולוג שטיפל בהודיה והדריך את‬
‫המשטרה‪ ,‬ולא הביא שום חוות דעת חיצונית לנטרול הטענה של שליטה על‪-‬חושית במסגרת‬
‫"כת"‪ ,‬כפי שנעשה בתיק גואל רצון‪.‬‬
‫‪ .7‬העדים המרכזיים היו אורחת )הודיה(‪ ,‬אחת מנשותיו )שמחה( ו ‪ 3‬מילדי נשותיו )שרה מרים‪,‬‬
‫בינימין‪ ,‬ישראל(‪ .‬אם נמחק את עדותם‪ ,‬נמצא את המערער צח כשלג‪ ,‬כפי שהיה טרם‬
‫הרשעתו שאיננה מחזיקה מים ו"עומדת" על כרעי תרנגולת‪ .‬יוזכר שאין בתיק זה ולו ראיה‬
‫פורנז ית או רפואית או פסיכיאטרית אחת לאשש את דברי עדי המדינה‪.‬‬
‫‪ .8‬טעה בית המשפט קמא בכך שהאמין ל ‪ 5‬עדים בלתי אמינים בעליל‪ ,‬הן מחמת כל המפורט‬
‫בפרק העובדתי‪ ,‬והן מחמת סתירות בין תכני עדויותיהם לבין עצמם‪ .‬הוסף לכך את סתירות‬
‫גרסאותיהם המתחלפות‪ ,‬משתנות וכבושות בחקירתם במשטרה‪ ,‬את לחצי החוקרים עליהם‬
‫במשטרה‪ ,‬המכות האיומים והלחיצה על נקודות תורפה במטרה לסחוט גרסאות שקר‪ ,‬או‬
‫גרסאות שתולות מראש‪ ,‬ואת שיחות ה"ריענון" בפרקליטות מחוז ירושלים אשר במסגרתן‬
‫‪3‬‬
‫נדרשו מפורשות אותם חמישה עדים לשקר‪ ,‬ועל כורחך תגיע למסקנה כי המערער צח כשלג‬
‫וכל תוכן כתב האישום האמור – להד"ם‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בכך שלא השכיל לזהות כי לסיפוריהם של ‪ 5‬עדי התביעה אין בכלל‬
‫כל תמיכה ראייתית‪ .‬ביהמ"ש קמא פשוט טעה בכך שהתעלם מהעדרם המוחלט של‬
‫ממצאים רפואיים‪ ,‬פורנזיים או חפציים‪ .‬פרשה כזו הנשמעת כה מחרידה ומזעזעת בה‬
‫מסופר על נשים וילדים שהוחדרו לגופם מקלות של מטאטא‪ ,‬ילד שסיפר על ‪ 30‬החדרות של‬
‫מטאטאים לישבנו בתקופה של ‪ 30‬יום‪ ,‬אישה שסיפרה על החדרת מטאטא עד זוב דם‪ ,‬ילדה‬
‫)מעל גיל ‪ (18‬שסיפרה על חישמולים באמצעות שוקרים חשמליים עד כדי כך שיש לה צלקות‬
‫בגוף‪ ,‬ובאיבר המין‪ ,‬או אישה שסיפרה על מציצת איבר מין לסוס והחדרת נחשים‪ ,‬עקרבים‬
‫וג'וקים לאיברי מינה‪.‬‬
‫‪ .10‬בסופו של דבר לא הובאה בפני בית המשפט קמא אפילו ראייה חפצית או רפואית אחת‪:‬‬
‫א‪ .‬אף אישה שנטען כי שועבדה לא נבדקה ע"י פסיכיאטר כדי להסביר כיצד התרחשה‬
‫ההשתלטות המנטלית‪ .‬אם הייתה חקירה כזו היא הוסתרה מההגנה‪ .‬לגבי שמחה‪,‬‬
‫רק לאחר דרישות הסנגור הומצאו סיכומי טיפולים במעון בו שהתה שם נכתב עליה‬
‫כי היא כריזמטית‪ ,‬אינטליגנטית השובה את הלב‪ .‬כיצד אישה כריזמטית הופכת‬
‫לשפחת מין? התשובה פשוטה‪ :‬השלך אותה למעצר וצינוק‪ ,‬ייבש אותה בשעות על‬
‫גבי שעות של חקירות‪ ,‬איים עליה בהעמדה לדין על אונס שרה מרים )עדת תביעה‬
‫אחרת‪ ,‬ת‪-26/‬א(‪ ,‬איים שלא תראה את ביתה )תכלת( לעולם‪ ,‬ושתכלת יוצאת‬
‫לאומנה‪ ,‬ת‪-26/‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,(62‬גייס לשם כך את שופט הנוער אביטל חן )ת‪ ,38/‬עמ' ‪,(54‬‬
‫בודד אותה במעון לנשים מוכות ומנע ממנה כל קשר עם העולם החיצון‪ ,‬והיא תספר‬
‫אפילו שמצצה איבר מין של סוס‪ ,‬והעיקר כדי להפסיק את התנפלות החוקרים עליה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אף ילד או אישה שנטען כי הוחדר בו מקל או נאנסו באמצעות מטאטא לא נבדק‬
‫רפואית‪ ,‬כדי להראות סימני פגיעה בפי הטבעת‪ ,‬או נלקח לראות רופא או פסיכיאטר‬
‫בסמוך למעצר‪ .‬לגבי הקטין ישראל שכן נבדק במעון ואחרי חודשים רבים‪,‬‬
‫הפרקליטות הסתירה את הבדיקה הכירורגית‪ ,‬והציגה מסמך מוזר בכתב יד לא ברור‬
‫של רופא משפחה בלתי מוכר‪ .‬לפני המעצר הכינו מראש מעונות לנשים וילדים‪ ,‬אולם‬
‫‪4‬‬
‫המשטרה לא דאגה לבדיקות רפואיות ופסיכיאטריות‪ .‬אם היו כאלה בדיקות‪ ,‬הן לא‬
‫הומצאו להגנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬קלסרים שלמים של גיליונות רפואיים מקופות חולים‪ ,‬בתי חולים וכל מקור רפואי‬
‫אחר שהוזמנו ע"י המשטרה‪ ,‬לא העלו אפילו ממצא אחד לפגיעה גופנית עקב אינוס‪,‬‬
‫החדרת מקלות או אפילו חישמולים‪ ,‬או חוסר בוויטמינים עקב הרעבה‪ .‬זאת בניגוד‬
‫לשלל סרטונים ביתיים‪ ,‬שחלקם נתפשו וחלקם הוצגו ע"י עדת ההגנה רחל לאה‪,‬‬
‫נ‪ ,12/‬תחקיר בן חודשיים של ערוץ ‪ 2‬בהם נראים כל ילדי המשפחה והנשים עליזים‬
‫שמחים בריאים‪ ,‬ושבעים‪) ,‬הוקרן בביהמ"ש עמ' ‪ ,(856-860‬וסרט של הטלוויזיה‬
‫ההולנדית‪ ,‬נ‪ ,21/‬שם עדים שטענו כי הוחדרו בהם מקלות נראים שמחים ועליזים‬
‫ורוקדים יחד עם מי שלטענתם תחב בהם את המקלות‪.‬‬
‫ד‪ .‬נתפשו מאות קלטות וידאו וסרטונים‪ ,‬באף אחד לא נמצא בדל של ממצא מפליל על‬
‫טקסי התוודות‪ ,‬טקסי הענשה‪ ,‬פולחנים פגאניים‪ ,‬אירועי הצלפות‪ ,‬או אירועי אכילת‬
‫קקי‪.‬‬
‫גם מאות עמודי המחברות והיומנים אינם מתארים ולו טקס אחד של‬
‫התכנסות בסגנון פאגאני‪ ,‬או משפט ראווה אחד למטרות וידוי וענישה‪.‬‬
‫ה‪ .‬נתפסו כל הטלפונים הסלולריים‪ ,‬והופקו דו"חות חדירה לכל מה שנתפס‪ ,‬לרבות‬
‫מספרי טלפונים‪ ,‬סרטונים‪ ,‬הודעות סמס‪ ,‬וכדומה‪ .‬קלסרים שלמים של דו"חות‬
‫חדירה לטלפונים‪ ,‬מח שבים והאזנות סתר הניבו אפס ראיות מוחשיות‪.‬‬
‫ו‪ .‬נתפסו מחשבים שולחניים של המערערים‪ ,‬הנשים והילדים‪ ,‬והמשטרה לא הצליחה‬
‫להוציא משם אפילו ממצא אחד מפליל‪.‬‬
‫ז‪ .‬נתפסו ונארזו כמויות של בגדים ותחתונים באף אחד לא נמצא נוזל זרע או ממצא‬
‫מפליל‪.‬‬
‫ח‪ .‬נתפסו מטאטאים ומקלות בירושלים ובטבריה ונשלחו לבדיקות מעבדה‪ .‬באף מקל‬
‫ו‪/‬או מטאטא אשר נמצא באיזה מהמקומות בהם שהו חלקי ה"משפחה"‪ ,‬לא נימצא‬
‫זכר לנוזל אנושי ו‪/‬או לפיסת עור אנושית‪ .‬אם היו בדיקות‪ ,‬הן לא הועברו להגנה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ט‪ .‬נתפסו שוקרים‪ ,‬אשר הנשים והילדים טענו כי שימשו אותם להגנה עצמית בזמן שחיו‬
‫ביער ליפתא‪ .‬למשל עדת התביעה שרה מרים טענה שחושמלה וקיבלה כוויות‪,‬‬
‫ולמרות זאת לא הופקו טביעות אצבע מהשוקרים‪ ,‬לא נלקחו דגימות של רקמות‪ ,‬לא‬
‫הוכנסו בטריות למכשירים לבדיקת תקינות‪ ,‬לא הובאו צילומי צלקות‪ ,‬ולא הובא‬
‫דו"ח מומחה בחשמלאות להוכיח אם שוקרים מסוג זה יכולים בכלל לגרום מכת‬
‫חשמל או כוויה‪ .‬ניתן לקרוא בויקיפדיה כי למעשה שוקר גורם הדף‪ ,‬אבל הוא איננו‬
‫"מחשמל"‪ ,‬ושוקר גם לא משאיר כוויות‪.‬‬
‫י‪ .‬אפילו כאשר העדה שהולחצה ואוימה יותר מכולם‪ ,‬שמחה‪ ,‬התחילה לפלוט שטויות‬
‫בקצב מסחרר על מציצת איבר מין של סוס‪ ,‬והחדרת נחשים ועכברים לאיבר מינה‪,‬‬
‫גם המשטרה וגם בית המשפט קמא לא חשבו שכדאי וראוי להמציא חוות דעת‬
‫פסיכיאטרית‪ ,‬שמא נטרפה דעתה‪ ,‬או הסברים איך אפשר להחדיר נחש או עכבר‬
‫לאיבר מין‪ ,‬מהיכן הגיעו החיות‪ ,‬מי עשה זאת ומי נכח‪ .‬יצוין שלשכן בטבריה הייתה‬
‫סוסה ולא סוס‪.‬‬
‫‪ .11‬אם לא די בכך‪ ,‬ביהמ"ש קמא התעלם לחלוטין מהאופן השערורייתי בו הושמו עדויות‬
‫גרסאות בפיהם של ילדים תחת איומים שקריים‪ ,‬שורה אחר שורה‪ ,‬פריט אחר פריט‪,‬‬
‫והילדים הללו אולצו נגד רצונם להעיד ב ‪ 3‬משפטים שונים )בביהמ"ש קמא‪ ,‬במשפט נגד‬
‫קרופר‪ ,‬ובמשפט נגד הנשים(‪.‬‬
‫‪ .12‬למשל בחקירות בינימין שהיה בן ‪ ,15‬הוא אוים כי יואשם באונס של הקטינה תכלת‪ ,‬בת ה ‪6‬‬
‫של שמחה‪ ,‬כאשר חקירת הילדים של תכלת הניבה ממצאים ברורים שהיא לא נאנסה‪ ,‬לא‬
‫נחשפה לשום אלימות‪ ,‬ובסך הכולל בינימין שהיה קצת שובב " נגע לה בפיפי מעל הבגדים"‪.‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬מוטיב האונס המפוברק של תכלת‪ ,‬חזר על עצמו פעם אחר פעם כאשר השוטרים‪,‬‬
‫במיוחד לילך רנן‪ ,‬טענו בלהט שתכלת נאנסה‪ ,‬ולכן דרשה מכל הנחקרים להכיר בעובדה‬
‫שבית אמבש היה בית שבו אונסים ילדים‪ ,‬ו"ליטול אחריות" לאונס שלא היה‪ .‬באמצעות‬
‫תכסיס האונס של תכלת איימו גם על שמחה שהילדה שלה יוצאת לאומנה‪ ,‬והיא לא תראה‬
‫אותה יותר‪ ,‬כי היא כביכול לא הגנה על ביתה מאונס שלא היה‪ .‬לבינימין הסבירו שהוא‬
‫צריך להפליל את הנשים שהן מצצו לו את איבר המין‪ ,‬כדי להציל עצמו מאישום שווא של‬
‫‪6‬‬
‫אונס‪ ,‬ולשמחה הסבירו שהיא חייבת לבטל את עדותה הראשונית בה אשררה את‬
‫הסכמותיה לכל המשחקים המיניים בהם השתתפה‪ ,‬לרבות סאדו‪-‬מאזו‪.‬‬
‫‪ .13‬המשטרה אפילו לא טרחה לזקק מהעדויות לוח זמנים כרונולוגי בציר זמן ברור ממנו ניתן‬
‫למקם היכן גרו בני המשפחה‪ ,‬מתי הצטרפו נשים למשפחה‪ ,‬מתי עזבו‪ ,‬לגבי כל אירוע מי היו‬
‫הנוכחים‪ ,‬מי היו האורחים‪ ,‬ומי היה אמור להיות עד למעשים המתוארים‪ ,‬ובית המשפט‬
‫קמא לא האמין לאף עד חיצוני ולאף אורחת חיצונית‪ ,‬והיה כל כולו ממוקד אך ורק בסיפורי‬
‫עדי התביעה‪ ,‬וגם להם לא האמין כשהם התחננו לחזור בהם‪.‬‬
‫‪ .14‬בהכרעת הדין שמבוססת על עדי התביעה‪ ,‬הסתפק בית המשפט קמא בעדויות מסוג "תפשו‬
‫אותי"‪ ,‬הרביצו לי"‪" ,‬חישמלו אותי‪" ,‬דחפו לי מקל"‪ ,‬מבלי לברר מי אלה שעשו‪ ,‬תפסו או‬
‫הרביצו‪ .‬אבל איפה זה היה? מי תפס? מי שם? מי חישמל? מי החדיר? מי היה באותו‬
‫בית? מי היה יכול לראות? מי היה יכול לשמוע? אין כלום‪ .‬המשטרה ובית המשפט קמא‬
‫התעלמו לחלוטין מנוכחותם של עדי ההגנה‪ ,‬אלה שעליהם אי אפשר היה לאיים‪ ,‬או לסחוט‬
‫אותם בחקירות‪ ,‬כאילו כולם רוחות רפאים משועבדים שמסתובבים בבית עם "התקן תוך‬
‫מוחי" )כתיאורו של דר' גרין בתיק גואל רצון(‪ ,‬ולכן הם עיוורים לכל מה שקורה‪ ,‬ולא ניתן‬
‫לסמוך עליהם בגלל ה"שעבוד"‪.‬‬
‫‪ .15‬מכיוון שבית המשפט קמא ראה בכל עדי ההגנה כדבוקה אחת של עבדים משועבדים‪ ,‬הן‬
‫המשטרה והן בית המשפט קמא לא חשו כל צורך לברר מי מעורב בכל תפיסה‪ ,‬החדרה‪,‬‬
‫כליאה‪ ,‬או חישמול‪ ,‬וכל מה שעניין אותם זה "לאסוף כותרות" וסיפורי מסגרת מבלי לצקת‬
‫לתוכם את התוכן שהיה מצופה לצקת‪ ,‬ואת הירידה לפרטים הנדרשים בכל תיק פלילי אחר‬
‫שבו אין סיפורי עבדים ושפחות‪.‬‬
‫‪ .16‬רק לשם דוגמא‪ ,‬העדה שמחה טוענת שבהילולת סוכות מרובת משתתפים ואורחים ברובע‬
‫היהודי "דחפו לה מקל בתחת" )אישום מס' ‪ .(5‬המקור הראשוני לסיפור זה היא הודיה‬
‫שסיפרה על כך ‪ 3‬שבועות לפני המעצר‪ .‬הודיה עצמה קיימה יחסי מין עם שמחה‪ .‬שמחה‬
‫עצמה סיפרה בחקירותיה הראשונות על חיבתה למין אנאלי וויברטורים‪ .‬אבל גרסת הודיה‬
‫לא מצטלבת עם גרסת עדה אחרת‪ ,‬שירן פרסקו‪ ,‬שהייתה עדת תביעה‪ .‬באותה הילולת‬
‫‪7‬‬
‫סוכות נכחה אחת מארבעת המאהבות הלסביות של שמחה‪ ,‬שירן פרסקו‪ ,‬וגם ישנה ברובע‬
‫לאורך כל החג‪ .‬צפייה בחקירתה מעידה שלמאהבת לסבית זו לא היה כל מושג שחברתה‬
‫שמחה שהזמינה אותה עברה אונס אכזרי באותו לילה ממש‪ .‬פרסקו לא שמעה צעקות‪ ,‬לא‬
‫ראתה דם‪ ,‬לא ראתה ישבן פצוע‪ ,‬או דימומי ישבן‪ .‬צפייה בוידאו החקירה של פרסקו )שלא‬
‫הוגש כמוצג( מציירת תמונה אחרת לגמרי‪ .‬החברה הלסבית פרסקו ראתה רק שמחות‬
‫והילולות‪ ,‬רק כיף‪ .‬בחקירתה לא היה לה צל של מושג ששמחה "נאנסה" באותו לילה‪.‬‬
‫פרסקו תיארה את המערער כאיש בעל "ראש טוב"‪" ,‬היה לו פתיחות להקשיב"‪.‬‬
‫היא‬
‫מתארת שבאותה הילולה היו חילופי דברים על כך שהמערער הרגיש ששמחה בוגדת בו‪,‬‬
‫ומפתה גברים‪ .‬פרסקו נשאלה אם זה היה וידוי‪) ,‬שעה ‪ 1:20‬לוידאו( וענתה שלא‪" .‬פשוט‬
‫נכנסתי לחדר‪ .‬הוא ישב שם ועשינו שיחה"‪.‬‬
‫‪ .17‬גם פרסקו וגם מאהבת לסבית אחרת תמר בר‪-‬און )ראו וידאו החקירה ת‪ (89/‬מתארות בית‬
‫של כיף‪ ,‬שירים וריקודים כל הלילה‪ ,‬ולא רק שהנאשם ‪ 1‬איננו אובססיבי או קנאי‬
‫ל"הרהורים"‪ ,‬אלא שהוא ב"ראש טוב"‪ ,‬הילדים שמחים ומאושרים והמקררים "מפוצצים‬
‫מאוכל"‪ .‬אילו המשטרה הייתה ממפה באופן אנליטי לגבי כל אירוע ואירוע מי היה שם‪ ,‬ומי‬
‫יכול היה להעיד‪ ,‬ניתן היה לשלול התרחשותם של סיפורי זוועות רק באמצעות ההצלבות של‬
‫הגרסאות בחקירה‪.‬‬
‫‪ .18‬באותה נימה יש לציין את רשלנות המשטרה בכך שמינתה גוף קיקיוני המורכב משתי נשים‬
‫ודוקטור אחד‪" ,‬המרכז לנפגעי כתות" כמומחה לחקירות שליווה את החקירה‪ ,‬כפי שנעשה‬
‫גם בתיק גואל רצון‪ .‬המשטרה בישלה את עדות העדה הראשונה הודיה במשך ‪ 3-4‬ימים‬
‫באמצעות המרכז לכתות ללא תיעוד‪ .‬מנהלת המ רכז לכתות הפגישה את הודיה עם חוקרי‬
‫ימ"ר ירושלים לילך רנן ואשר ליזמי שלקחו אותה למלון על חוף הים בת"א ללא תיעוד‪ ,‬ראו‬
‫מזכר ‪ 203‬לילך רנן מתאריך ‪ 13.6.11‬ובפרוטוקול בימ"ש עמ' ‪ 1302‬משורה ‪ 24‬עד עמ' ‪1304‬‬
‫שורה ‪ 6‬עדותו של החוקר אשר ליזמי‪ .‬לאחר מפגש זה ללא תיעוד ‪ ,‬נחקרה ‪ 3‬ימים במשטרה‬
‫עם תיעוד בדיעבד‪.‬‬
‫‪ .19‬כמו כן‪ ,‬המשטרה ביקשה מהמרכז לכתות " דגשים לחקירה" באופן שוטף‪ ,‬ראו מזכר מס'‬
‫‪ 290‬מאת השוטרת לילך רנן ‪" :4/7/2011‬בשבועות האחרונים שוחחתי עם פרופ' נתן‪,‬‬
‫המ ומחה לכתות מספר פעמים‪ .‬מכיון שהיה בשבועות האחרונים בחו"ל קבענו להיפגש‬
‫‪8‬‬
‫במהלך השבוע הקרוב וזאת על מנת לקבל דגשים בחקירה‪ .‬פיקססתי לנ"ל את העדות‬
‫המרכזית"‪ .‬עו"ד פלדמן מעולם לא שאל מי זה פרופ' נתן‪ ,‬לא ביקש תרשומות של הפגישות‬
‫איתו‪ ,‬ונמנע מלהזמינו לעדות‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫המשטרה קיבלה מהמרכז לכתות רשימת שאלות לנחקרים בליל הפשיטה הראשון‪,‬‬
‫המשטרה שלחה עדות למרכז לכתות לקבל טיפולים‪ ,‬לדוגמה מזכר ‪ 318‬של לילך רנן מה‪-‬‬
‫‪ ,16.6.11‬המשטרה שלחה עדות לקבל שוחד תמורת עדותן במרכז לכתות‪ .‬שמחה למשל‬
‫בתיק הנוער ב ‪ 22/10/2013‬סיפרה שמקבלת ‪ ₪ 660‬לחודש )ראו בקשה להגשת מוצגים‬
‫נוספים(‪.‬‬
‫‪ .21‬כל זאת בכלל מבלי לבדוק אפילו פעם אחת את מהימנות "המרכז לכתות" ‪ ,‬או את מהימנות‬
‫הדמויות הפעילות‪ ,‬כאשר הדמות הפעילה‪ ,‬שרונה בן משה‪ ,‬בת זוגו של אחד בשם שמעון‬
‫קטורזה‪ ,‬הייתה מעורבת בפרשת סחיטה של הרב ניר בן ארצי‪ ,‬תוך שהיא הייתה אחת‬
‫מצוות הכלאים של בן ארצי‪ ,‬יחדיו גנבו ‪ 600,000‬ש"ח‪ ,‬וכדי להכשיר את הסחיטה‪ ,‬הקימו‬
‫את המרכז כדי לתקוף את בן ארצי בטענה פיקטיבית שהוא "מנהיג כת" באופן שהתקיפות‬
‫)בעיתונות( מגיעות מגוף לכאורה ניטרלי‪ .‬המקור למידע זה הוא עו"ד אפרים דמרי שהיה עד‬
‫תביעה בפרשת הסחיטה של בן ארצי‪ ,‬ושנשכר ע"י המערער לצורך ערעור זה‪.‬‬
‫‪ .22‬יצוין שלהגנה נמסרו רק ‪ 2-3‬זכ"דים על הקשר עם המרכז לכתות‪ ,‬אולם ב"כ המערערים‬
‫עו"ד פלדמן לא ביקש להציגם או לחקור בקשר לזכ"דים אלה‪ ,‬כנראה‪ ,‬היות והוא עצמו היה‬
‫בקשר עסקי עם אותו מרכז לכתות לצורך ההגנה בתיק קוגמן שבו עו"ד פלדמן נזקק לאנשי‬
‫המרכז לכתות‪ ,‬כדי לתאר את קוגמן כקורבן שטיפת מוח בכת‪.‬‬
‫‪ .23‬ראו גזר דין בתיק ת"פ ‪ 157/08‬מ"י נ' קוגמן‪) ,‬מח' י‪-‬מ‪ ,23/11/2010 ,‬כב' הש' נאוה בן אור‬
‫המפרטת כי עו"ד פלדמן הגיש לה חוות דעת מטעם המרכז לכתות של שרונה בן משה‪,‬‬
‫שאותה דחתה‪ ,‬וגם בעליון‪ :‬ע"פ ‪ ,31/3/2014 ,9612/10‬ובדיון נוסף‪ :‬דנ"פ ‪) 4580/14‬כב' הש'‬
‫גרוניס ‪ ,(6/8/2014‬שם הגיש עו"ד פלדמן "סקירה רחבה של תופעת הכתות‪ ,‬מאפייניהן‪,‬‬
‫והשפעת הכת על חבריה"‪ ,‬וביקש "לקבוע כי לא ניתן להטיל אחריות פלילית על מי שביצע‬
‫עבירות בעת שהיה נתון תחת השפעה משמעותית של כת‪ ,‬במקרה שבו השתייכותו לכת‬
‫מנעה ממנו את היכולת להפעיל שיקול דעת רציונלי"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .24‬כלומר בו זמנית‪ ,‬עו"ד פלדמן קידם את התיאוריה של המרכז לכתות שניתן להשתלט על‬
‫המוח‪ ,‬לצורך הגנת לקוח א'‪ ,‬קוגמן‪ ,‬ובו זמנית לצורך הגנת לקוח ב'‪ ,‬המערער דכאן‪ ,‬טען‬
‫בדיוק את ההיפך‪ ,‬כאשר הצלחה בתיק אמבש פירושה כישלון בתיק קוגמן‪ ,‬ושניהם‬
‫סימולטנית לקוחות של עו"ד פלדמן‪ .‬זהו כשל מובהק בייצוג המיוחס לעו"ד פלדמן‪.‬‬
‫‪ .25‬כל שוטר מתחיל יודע שבחקירה יש לרדת לפרטים‪ ,‬מי עשה‪ ,‬איך עשה מתי‪ ,‬ולמה‪ .‬עיון בכל‬
‫חקירות המשטרה‪ ,‬ללא יוצא מהכלל‪ ,‬מעיד שהשוטרים בכלל לא היו מעוניינים לחקור‪ ,‬וכל‬
‫עניינם היה לחפש איך להרשיע‪ ,‬ולא חשוב על מה‪ .‬בחקירות אין כל שאלות עומק‪ .‬אם‬
‫השוטרים אינם מזהמים חקירה באמצעות שתילת גרסאות‪ ,‬או הקלות של דברים שלא‬
‫נאמרו‪ ,‬הם מסתפקים בתיאורים כמו "דחפו לי‪ ,‬תפסו אותי‪ ,‬חשמלו אותי"‪ ,‬תמיד בלשון‬
‫רבים‪ ,‬תוך שהם נז הרים בכוונה לא לשאול שאלות עומק כדי לא לייצר סתירות בין עדים‪.‬‬
‫‪ .26‬זו גם הסיבה מדוע חקירות רבות מתחילות בשיחות של שעות ללא הקלדת שו"ת‪ ,‬ורק אחר‬
‫כך השוטר מעלה על הכתב שאלות ותשובות‪ ,‬כשהוא כבר מוכן עם התשובות מראש‪ ,‬ואף‬
‫שותל מילות אווירה‪ ,‬בהתאם לפרופיל שנתפר מראש‪ .‬זו גם הסיבה מדוע כשמתעורר חשש‬
‫קל לכך שתוקלט סתירה בעדות‪ ,‬מוציאים את העד החוצה להפסקה או פשוט מפסיקים את‬
‫הצילום‪ ,‬או שאחר כך‪ ,‬באופן מסתורי הצילום לא פועל‪.‬‬
‫‪ .27‬זו גם הסיבה מדוע כאשר מנסים לדלות מהחקירות את הרגע הראשון בו מסופר סיפור‪ ,‬אי‬
‫אפשר למצוא את העדות‪ .‬ראו למשל את הסיפור שאזמרה מצצה את איבר המין של בינימין‬
‫כעונש על גניבת אוכל‪ .‬הסיפור נולד אצל שרה מרים‪ ,‬אולם כל זכר לחקירה ביום שהיא‬
‫סיפרה את זה )הודעת חשוד‪ ,‬תמליל‪ ,‬וידאו( פשוט נעלם‪ .‬רק כשנה לאחר כתב האישום‪ ,‬בא‬
‫כוחו של הנאשמים קרא בתמליל מ ‪) 27/7/2011‬לא הוגש( ששרה מרים דברה יום קודם לכן‬
‫וסיפרה על המציצה‪.‬‬
‫עו"ד פלדמן הוציא מכתב לפרקליטות ב ‪ 30/7/2012‬ובתגובה‬
‫הפרקליטות שלחה זכ"ד מ ‪) 2/9/2012‬לא הוגש(‪ ,‬בו כתוב שניתנה הוראה לא לתעד את‬
‫אותה חקירה הרת גורל‪ ,‬שבעקבותיה הוגש גם כתב אישום נגד הנשים על המציצה‪ ,‬או‬
‫ההשתתפות באירוע המציצה‪ ,‬שלא הייתה ולא נבראה‪.‬‬
‫‪ .28‬יש לציין את נחיתות ההגנה מול הכוח של המשטרה‪ .‬כפי הנלמד מפרשת גואל רצון‪ ,‬דר' דוד‬
‫גרין מהמרכז לכתות יעץ למשטרה לבודד ולנתק את כל המעורבים‪ ,‬הנשים והילדים זה‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪ ,‬תחת איסור יצירת קשר‪ ,‬ובתנאי בידוד מחפירים‪ ,‬כדי לשבור את הנחקרים באופן‬
‫מקסימלי‪ .‬דר' גרין גם יעץ למשטרת ירושלים בתיק זה‪ .‬החל מהמעצר ועד שמיעת כל עדי‬
‫התביעה‪ ,‬להגנה ללא הייתה כל גישה לעדים‪) ,‬כולל לנשים שתמכו במערער ונרשמו כעדות‬
‫תביעה(‪ ,‬ולראיות מזכות‪ .‬הנשים נכלאו במעונות לנשים מוכות נגד רצונן )כולל שמחה(‪,‬‬
‫ובאופן אירוני אף נרשמו כעדות תביעה‪ ,‬למרות שכולן חוץ משמחה היו עדות הגנה‬
‫קלאסיות‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫כך נמנע מהמערערים לברר מי יכולה לספק עדות אליבי לטענות השונות‪ ,‬ואם לא די בכך‪ ,‬כל‬
‫עד תביעה שניסה לחזור בו מעדותו‪" ,‬חטף" איומים על שיבוש חקירות או שנפתח נגדו או‬
‫נגד בני משפחתו תיק מעצר על "שיבוש"‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר בינימין חזר מעדותו‪ ,‬המשטרה‬
‫הוציאה צו מעצר נגד אימו אסתר‪ ,‬ביקרה אותו בפנימייה ודרשה מעו"ס הפנימיה להפר‬
‫חיסיון ולהלשין על קשריו עם אימו‪.‬‬
‫‪ .30‬גם ראיות חפציות שנתפסו ע"י המשטרה הועברו לידי העדים שהתהפכו‪ ,‬למשל‪ ,‬מחשבים‬
‫של הנשים שתמכו בהגנה ותכולת הבית הועברו לשמחה‪ ,‬עדת התביעה‪ ,‬ראו מזכר רויטל‬
‫צרף ‪ ,7/8/2011‬יצורף בהמשך‪.‬‬
‫‪ .31‬בסופו של דבר‪ ,‬התיאוריה של החזקה בתנאי עבדות שפיתח דר' דוד גרין קרסה לחלוטין‬
‫בהכרעת הדין של גואל רצון‪ .‬אותו פרופיל שימש את המשטרה בתיק זה‪ ,‬למרות שכאן דר'‬
‫גרין לא העיד‪ .‬אילולא הנחת העבודה הראשונית שהנשים היו כולן משועבדות‪ ,‬הראיות‬
‫והעדויות הצביעו בדיוק על ההיפך‪ ,‬כלומר על כך שלא הייתה שליטה מנטלית‪ ,‬וגם לא‬
‫"החזקה" או "תנאי עבדות"‪ ,‬או "שירותי עבודה"‪ ,‬או "שירותי מין"‪ .‬אף אחד או אחת לא‬
‫"הוחזק"‪ .‬בתי משפחת אמבש היו פתוחים והיו בהם מבקרים רבים‪ ,‬שגם ישנו בהם‪ ,‬למשל‬
‫דורית דראי וילדיה‪) ,‬החל מעמ' ‪ ,(1883‬או עדויות שירן פרסקו ותמר בר און‪ ,‬ת‪.89/‬‬
‫‪ .32‬גם דינה אברמסון מערוץ ‪ 2‬בילתה עם המשפחה חודשיים ולא ראתה אף אחד או אחת במצב‬
‫של כליאה או פחד מלברוח‪ ,‬או מצב הרעבה או בכאבים לאחר התעללות מינית )יוגש‬
‫הסרטון בהמשך(‪ ,‬וגם הטלוויזיה ההולנדית‪ ,‬נ‪ ,21/‬שישנו בבית אמבש שבוע ימים וצילמו‬
‫‪ 24/7‬חודש וחצי לפני המעצר‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .33‬להיפך‪ :‬לשמחה הייתה דירת שעשועים בתל אביב‪ .‬אזמרה גרה חודשים אצל הוריה במושב‬
‫זרחיה‪ .‬הודי ה יצאה לשלושה חודשי כיף בלונדון והמשיכה לבוא לאירועים וביקורים‪.‬‬
‫אסתר‪ ,‬האמריקאית במוצאה נסעה לחו"ל אין ספור פעמים‪ .‬בני המשפחה הסתובבו באופן‬
‫מופגן בטנדרים מקושטים בסיסמאות מנחמן מאומן‪ ,‬והשמיעו מוסיקת דאנס חסידית כדי‬
‫למשוך תשומת לב‪ .‬לשמחה היה רכב צמוד ורישיון נהיגה‪ .‬לנשים היו חשבונות בנק‪ ,‬והן‬
‫החליטו מתי לצאת ולבוא‪.‬‬
‫‪ .34‬הצגת שגרת חיי הנשים כאיסוף נדבות שממנה חי המערער לא נתמכה בראיות‪ .‬מעולם לא‬
‫הוצג דו"ח פיננסי של חשבונות הבנק של המשפחה ממנו ניתן היה להפיק נתוני אמת כמה‬
‫עלה לכלכל את המשפחה‪ ,‬כמה עלה שכר הדירה‪ ,‬האוכל‪ ,‬הלימודים‪ ,‬הפקת הדיסקים‬
‫שנמכרו ע"י הנשים‪ ,‬הפקת הספרים‪ ,‬המדבקות‪ ,‬וההילולות השונות‪ .‬מעולם לא הוצג דו"ח‬
‫כמה כסף פרטי היה למערער‪ ,‬הן ממכירת דירתו בצרפת‪ ,‬והן ממה שקיבל מהוריו‪.‬‬
‫‪ .35‬בנוסף‪ ,‬לא הוכחו טענות של סגידה או אמונה באמונות לא קונבנציונליות‪ .‬כל העדים‬
‫והנחקרים האמינו‪ ,‬כמו אלפי מאמינים אחרים ב"נחמן מאומן" ובליקוטי מהר"ן‪ ,‬אמונות‬
‫שגרתיות לחלוטין‪ ,‬ולא הייתה כל הערצה לאבא מעבר לתחושות אהבה נורמליות לחלוטין‬
‫בין בני משפחה‪ .‬אף אחד לא קעקע את שמו של דניאל על הזרוע‪ .‬לראייה כל הילדים‬
‫שנחקרו הביעו אהבה למערער ורק רצו לחזור לגור ביחד‪ ,‬כולל שרה מרים בחקירתה מ‬
‫‪ 5/7/2011‬יום המעצר‪ .‬אפילו בינימין אמר בחקירתו שאם אביו היה יודע שקרופר איים עליו‬
‫בהחדרת מקל בתחת‪) ,‬ת‪ 46/‬עמ' ‪ (40‬הוא היה כועס מאוד ומגן עליו‪ .‬הילדים הבוגרים‬
‫שהתחתנו כמו רחל לאה‪ ,‬עדת הגנה‪ ,‬גרו בדירות משלהם‪.‬‬
‫‪ .36‬פרופיל הכת שדר' גרין פיתח גרם לכך שבני משפחה נאלצו לספוג שאלות מעליבות ופוגעניות‬
‫על יחסי המין שלהם‪ ,‬תפרו לאנשים בוגרים עלילות מין ואפילו פדופיליה )לאסא(‪ ,‬רק בגלל‬
‫שהמשטרה האמינה שכדי לפרק את הכת‪ ,‬צריך להוכיח שהילדים נפגעו מינית‪ ,‬וזאת כדי‬
‫לייצר כתבי אישום שאינם פוגעים בחירות הבסיסית של מבוגרים לקיים יחסי מין כפי שהם‬
‫רוצים‪.‬‬
‫‪ .37‬יודגש שאין כל איסור פלילי על מין אנאלי‪ ,‬או על מין באמצעות ויברטור‪ ,‬או על מין עם‬
‫אזיקים‪ ,‬או על כל סוג של מין בין מבוגרים‪ ,‬וגם החדרת מקלות או אצבעות לאיברי מין‬
‫‪12‬‬
‫נשיים היא לא יותר מאשר שעשועי מין‪ ,‬ובאנגלית ‪ .foreplay‬אפילו ליקוקי ישבן‪ ,‬לא רק‬
‫שהם מותרים על פי חוק‪ ,‬הם גם חלק טבעי לחלוטין של משחקי מין מקדימים ליחסי מין‬
‫אנאליים‪ ,‬ואין כל פסול בזה‪ .‬גם אכילת קקי היא חוקית לחלוטין‪ ,‬זהו פטיש ‪ fetish‬שקיים‬
‫בחלק קטן מאוד בבני האדם‪ ,‬אבל עדיין זהו פטיש חוקי‪ .‬בעברית קופרופיליה‪ .‬בסלנג אנגלי‬
‫זה נקרא ‪ .Scat Sex‬גם הטלת שתן במסגרת יחסי מין היא פטיש חוקי לגמרי‪ ,‬הן בקהילת‬
‫הסאדו‪-‬מאזו והן בקרב הומוסקסואלים ‪ . Golden Showers‬בתיק זה לא הוכח שאף אחת‬
‫אכלה קקי‪ .‬זו הייתה "אגדה אורבנית" בין הנשים שלא היה לה כל קשר למערער ‪.1‬‬
‫‪ .38‬כך סחטו השוטרים מעשיות או רכילויות על משחקי מין אינטימיים‪ ,‬ותפרו אותם לשמש‬
‫תשתית למעשי אינוס באמצעות תיבול הסיפורים בדיעבד במילת המפתח "לא רציתי"‪ ,‬או‬
‫"דניאל נתן הוראה"‪ .‬ראו למשל איך הצגת הדברים ע"י שמחה כאילו קיבלה הוראה‬
‫מעוותת את המציאות‪ .‬בעמ' ‪ 868‬שמחה מנסה להסביר למה לא "ברחה" או עזבה ואומרת‬
‫"אני הייתי עדה למצבים שאנשים ברחו וראיתי מה קרה להם"‪ .‬על פניו נשמע כאילו‬
‫ראתה מחזות מחרידים של בריחה ועונש‪ .‬היא אפילו מספרת ש"רחל לאה קפצה ערומה‬
‫מחלון של ‪ 3‬מטר בניסיון לברוח כי סגרו אותה בשירותים"‪.‬‬
‫‪ .39‬הקורא התמים חושב שרחל לאה ברחה מפחד המערער‪ ,‬ושכנופיה של עושי דברו של‬
‫המערער סגרה את רחל לאה בשירותים‪ .‬אבל שאלה אחת של עו"ד פלדמן פוגגה את ענן‬
‫המסתורין‪ .‬עו"ד פלדמן שאל‪" :‬מי סגר את רחל לאה?"‪ ,‬ושמחה משיבה "אני בהוראת‬
‫דניאל" עמ' ‪ 868‬ש‪ .13/‬פלדמן ממשיך‪" :‬ואיפה היה דניאל אז? ושמחה עונה "דניאל היה‬
‫בצפון בתוך שיחת טלפון"‪ .‬זוהי דוגמא טיפוסית לעדותה של שמחה‪ ,‬שמייצרת אווירה של‬
‫פחד ובהלה‪ ,‬כאשר בעצם היא זו שגרמה אותה‪ ,‬המערער לא היה בכלל לידה‪ ,‬ואת הקשר של‬
‫דניאל למעשה היא מייחסת להוראות "בטלפון" ממרחק של ‪ 200‬ק"מ‪ .‬היאמן? וכך שמחה‬
‫מסבירה שהיא ראתה מה קרה למי שבורח‪ ...‬שמחה באה וכולאת אותו בשירותים‪ ...‬כלומר‬
‫שמחה פחדה לברוח מחשש שהיא תקבל הוראות לכלוא את עצמה‪ ,‬בטלפון‪ ,‬ממרחק ‪200‬‬
‫ק"מ‪ ,‬ואחרי שתכלא את עצמה היא גם תקפוץ מחלון‪ .‬הייאמן?‬
‫‪.40‬‬
‫אפילו שמחה לפני שהאיומים עליה הפכו בלתי נסבלים מבחינתה הסבירה היטב לחוקרת‬
‫לילך רנן שמבחינתה כל מה שעשתה או השתתפה בו בהקשרים רומנטיים היה בהסכמה‬
‫מלאה ומתוך רצון‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .41‬יודגש שהטענה שהנשים הן אלה שסיפקו שירותי מין למערער היא פטרנליסטית ופוריטנית‬
‫למדי‪ ,‬שכן כל הנשים טענו שהן אלה שרצו וחשקו שהמערער יספק להן שירותי מין‪.‬‬
‫פוריטניות זו של הרכב בית המשפט המחוזי המתקשה להאמין שגם לנשים יש צרכים‬
‫מיניים‪ ,‬השפיעה על הכרעת בית המשפט לשלול את עדות ההגנה‪ ,‬עדות שלא הייתה כל סיבה‬
‫שלא להאמין להן‪.‬‬
‫‪ .42‬גם הטענות שהילדים היו קורבן לסדיסטיות מינית לא נתמכו בשום ראייה‪ .‬אדרבא‪,‬‬
‫המשטרה הייתה זקוקה לילדים שיעידו כי נפגעו מינית שאחרת לא ניתן היה להגיש כתב‬
‫אישום על יחסי מין בין בגירים‪ .‬כך נעשה ניצול ציני של הילדים אשר ספגו אין ספור‬
‫השפלות מהמשטרה שהתיימרה "להציל" אותם‪ ,‬אבל למעשה המשטרה רק רצתה שהילדים‬
‫יספקו את הסחורה‪ ,‬מעורבות של ילדים במין‪ ,‬כדי שכתב האישום יהיה מתובלן היטב‪.‬‬
‫‪ .43‬כך למשל השתמשו השוטרים באונס של תכלת שלא היה‪ ,‬כדי לאיים על בינימין‪ .‬בינימין‬
‫חזר בו מעדותו ב ‪ , 14/4/2013‬ואפילו לחזור בו מעדותו המשטרה לא אפשרה לו‪ ,‬שכן‬
‫כתגובת נגד קיבלה אימו אסתר בקשת למעצרה בעילת שיבוש )מי"ב ‪ 137331-07-13‬מ"י נ'‬
‫אסתר ברטוב‪ ,‬השל' י‪-‬מ‪ .(7/7/2013 ,‬מבנימין הפיקו את הסיפור על המציצה ע"י אזמרה‪,‬‬
‫ופשוט אמרו לו בדיוק איך לספר את זה‪.‬‬
‫‪ .44‬כנ"ל גם עם הקטין ישראל שהיה בן ‪ 13‬ונגע מינית בשני אחיו הקטנים‪ .‬הוא הואשם ע"י‬
‫השוטרים באונס כפול ובתמורה נאלץ לשקר שקיבל ‪ 30‬מקלות בישבן‪ .‬את ישראל ניתקו‬
‫לחלוטין מכל קשר עם בני משפחתו‪ ,‬לרבות אימו ואחיו‪ ,‬סיממו בסמים פסיכיאטרים‪,‬‬
‫ויומיים לאחר פגישת ה"ריענון" עם הפרקליטות ניסה להתאבד‪.‬‬
‫‪ .45‬ראו דו"ח פסיכיאטרי מד"ר ויינשטיין מ"בית חגי" מתאריך ‪ " :10/9/2012‬יצוין שבשבוע‬
‫שעבר‪ ,‬יומיים לאחר פגישה וריענון עם גורמי התביעה התחיל לפתח יותר מחשבות‬
‫אובדניות ולקח סכין וחתך את עצמו כמה פעמים בגופו ובאותו יום הופנה לחדר מיון‬
‫פסיכיאטרי"‪.‬‬
‫‪ .46‬לאחר עדותו נגד אביו )מערער ‪ ,(1‬נגד אסא )מערער ‪ (2‬ונגד קרופר התקשר לפרקליטה עו"ד‬
‫ליזו וולפוס ואמר לה שיש לו "מצפון" על כך שהוא שיקר‪ .‬שבועיים לאחר שיחתו עם‬
‫הפרקליטה הושלך לבית חולים פסיכיאטרי כדי להשתיקו‪ .‬הוא הקליט את הפרקליטה ליזו‬
‫‪14‬‬
‫וולפוס מודה שהיא יודעת שכל עדותו הייתה שקר אחד גדול‪) ,‬ראה בקשה להגשות ראיות‪,‬‬
‫הקלטה של השיחה‪ ,‬תמלול בין ישראל לתובעת‪ ,‬הקלטה עצמית של ישראל בוידאו מספר על‬
‫מקרה זה‪ ,‬ומכתב שישראל כותב לבית המשפט העליון בתיק הנוער שלו‪ 11 ,‬עמודים בכתב‬
‫ידו‪.‬‬
‫‪.47‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬הקליט את האפוטרופא לדין ש מונתה לו ועודדה אותו לפברק סיפורים )ראו‬
‫בקשה להגשת ראיה חדשה‪ ,‬דיסק ותמלול השיחה(‪ .‬האפוטרופא בתגובה דרשה בבית‬
‫המשפט לנוער לכלוא את ישראל בבית חולים פסיכיאטרי‪) ,‬ראו פרוטוקול בימ"ש לנוער(‪.‬‬
‫ישראל גם כתב מכתבים מפורטים על לפחות ‪ 51‬שקרים ששיקר נגד אביו‪ ,‬והגיש לבית‬
‫המשפט לנוער‪ ,‬למחוזי ולעליון‪ .‬ראו בקשה לראיות חדשות‪.‬‬
‫‪ .48‬בתכלת עצמה‪ ,‬ילדה בת ‪ ,6‬נעשה עוד שימוש עוד יותר ציני )ת‪ .(109/‬החוקרים היו להוטים‬
‫למקם אותה כצופה בעונשים מיניים‪ ,‬ולבנות על זה תילי תילים של סיפורים‪ .‬בסופו של דבר‬
‫לא הוכח כלום מעבר לכך שאימה‪ ,‬שמחה עשתה מעשים שטותיים כלפי המערער ושאר בני‬
‫הבית )צבטה את בינימין ובנות אחרות באיברי המין( אלא ש החוקרת לילך רנן הדיחה את‬
‫שמחה לעדות‪ ,‬כשהדריכה את שמחה בדיוק מה להגיד לבימ"ש קמא ואיך‪ ,‬ע"מ לקבל את‬
‫ביתה תכלת בחזרה‪ ,‬ואיימה שאם לא‪ ,‬לא תראה אותה יותר בחיים‪.‬‬
‫רקע עובדתי‬
‫‪ .49‬המערער‪ ,‬בן ‪ 60‬חוזר בתשובה‪ .‬עד גיל ‪ 25‬היה רקדן בלט בפריז‪ .‬חסר כל עבר פלילי‪ ,‬עד‬
‫למעצר‪ .‬הקים משפחה נרחבת אשר כללה ‪ 6‬נשים שלכולן ילדים מהמערער‪ ,‬זולת אדרת‬
‫ושירן‪.‬‬
‫‪ .50‬ה"נישואין" היו טקס חגיגי "ברית זוגיות" לא רשמית‪ .‬אסתר הייתה נשואה מספר פעמים‬
‫והגיעה אל הבית עם ילדים מאבות שונים אותם גידל המערער‪ .‬שניים מילדיה )שלא‬
‫מהמערער( העידו כעדי תביעה בנימין ושרה‪-‬מרים‪ .‬אסתר הגיעה אל הבית כי הייתה חולת‬
‫סרטן על סף המוות‪ ,‬ולא יכלה לטפל בילדיה‪ .‬היא העידה שהיא הפצירה בדניאל ואילנה‬
‫לקחת אותה לאישה שניה כחסד אחרון לפני מותה‪ .‬אדרת הייתה גרושתו של אסא ולא‬
‫נולדו לה ילדים‪ ,‬כי אסא הומו ותסכל אותה שאינו יכול לקיים איתה מגע מיני‪ . .‬במשך‬
‫‪15‬‬
‫ארבע וחצי שנות נישואיה לאסא‪ ,‬הייתה אדרת ממורמרת כי הוא היה הומו בארון‪ ,‬ולא יכול‬
‫היה לקיים יחסי מין איתה בהעדר חשק מיני‪ .‬אדרת הגיעה אל הבית כדי לממש את צרכיה‬
‫המיניים‪ .‬אזמרה הגיעה אל הבית כי הייתה טעונה בחוסר אמונה בגברים‪ ,‬שכן עברה אונס‬
‫בבית הוריה בילדותה ומצאה בבית אמבש את השקט הנפשי לו הייתה זקוקה‪ ,‬והיכולת‬
‫לממש אימהות ולהרגיש חופשייה‪ .‬שירן הגיעה מרקע חילוני‪ ,‬שינקינאית תל אביבית‬
‫שאהבה את תחושת הקומונה‪.‬‬
‫‪ .51‬לפיכך‪ ,‬למרות תיאורי בית המשפט קמא את הנשים כדבוקה אחת‪ ,‬לא ניתן לגבש פרופיל‬
‫אישיות אחיד לרקע של הנשים שיתאם לפרופיל הנשים ה"מגוייסות" ע"פ תיאוריית דר'‬
‫גרין‪.‬‬
‫‪ .52‬פרנסת משפחה פולי‪-‬אמורית זו התבססה על הופעות מוזיקה ומחול‪ ,‬על מכירת תקליטורים‬
‫וכתבים שונים‪ ,‬שרשראות בעיצוב ייחודי ושאר פריטי אמנות במכירות רחוב‪.‬‬
‫‪ .53‬בסביבות ‪ 2008‬החלה התעניינות ציבורית במשפחה עקב כתבת דיבה בעיתון הארץ‪ .‬בלחץ‬
‫ובסיוע המרכז לנפגעי כתות‪ .‬לאיר מכן‪ ,‬בעקבות תכנית טלוויזיה "המקור" ב ‪ 2009‬נפתחה‬
‫בינואר ‪ 2010‬חקירה נגד המערער בטענה שפגע בביתה של אסתר‪ ,‬שרה מרים‪ .‬שרה מרים‬
‫נחקרה ומסרה גרסה שמדובר בתעלול שניסתה לגרום לחייל שקיים איתה יחסים להתחתן‬
‫איתה‪ ,‬והתלונה נסגרה‪.‬‬
‫‪ .54‬הלשונות הרעות נמשכו‪ ,‬והמערער הסכים לארח במשפחה במשך חודשיים את דינה‬
‫אברמסון מצוות ערוץ ‪ .2‬ערוץ ‪ 2‬אכן הפיק תכנית שהציגה את יופייה של אותה משפחה‬
‫מורחבת והטרוגנית‪ ,‬כאשר כל ילד זוכה לטיפול מסור ממספר אימהות בסביבות מרץ ‪.2011‬‬
‫‪ .55‬כאן המקום למקד את הזרקור אל עבר אחת‪ ,‬הודיה שמה‪ ,‬אשר חיזרה נמרצות אחר‬
‫המערער אך המערער דחה את "אהבתה" ואת חיזוריה‪ .‬תמר בר און סיפרה שהיא עזבה‬
‫בגלל שהודיה רבה עם שמחה‪ ,‬ת‪ ,89/‬דקה ‪ ,1:04‬ו"בשביל שמחה הוא העיף את הודיה"‪.‬‬
‫‪ .56‬הודיה ראתה את הכתבה של דינה אברמסון‪ ,‬וחשבה שבמרכז לנפגעי כתות מחלקים כסף או‬
‫דירות ופנתה לקבלת סיוע‪ .‬היא לא רצתה להתלונן במשטרה אולם המרכז לנפגעי כתות‬
‫‪16‬‬
‫הציב עובדה מוגמרת‪ .‬אותה שרונה בן משה שכנעה אותה להתלונן‪ .‬הודיה נאלצה למסור‬
‫סיפורים לחוקרי היחידה בירושלים במשך מספר ימים‪ .‬מתוך ענין לקבל את מה שהובטח‬
‫לה‪ ,‬היות והייתה ללא קורת גג ועם תיק פלילי )ראו ראי ות חדשות(‪ ,‬הובהר לה שעליה לספר‬
‫סיפורי בדים ועלילות כזב‪ ,‬והמרכז לכתות יעבד את החומר באופן שיתאם לפרופיל הכת‪:‬‬
‫התבודדות‪ ,‬חשאיות‪ ,‬אמונה משיחית‪ ,‬עונשים‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫‪ .57‬ראו בקשה להגשת ראיה חדשה מזכר ‪ 212‬מהחוקרת לילך רנן מתאריך ‪ 12.7.11‬אודות‬
‫שיחה שבה מתארת החוקרת‪:‬‬
‫" התקשרה אליי הודיה שרפי בוכה‪ ,‬היא צעקה שהיא לבד ברחובות ואין לה‬
‫פינה לשים את הראש‪ ,‬היא לא יודעת איך לטפל בעצמה ונראה לה שזרקנו‬
‫אותה ושלאף אחד בכלל לא אכפת‪ .‬עוד היא צעקה כי הוצאה לפועל חסמו‬
‫את חשבון הבנק שלה וכל הכמה מאות שקלים שהיא הצליחה לחסוך‬
‫עכשיו בחשבון הסגור‪ .‬היא הוסיפה כי אנחנו לא יודעים מה זה להיות‬
‫במקומה ושקשה לה וכל מה שהיא מבקשת זה פשוט דירה כדי ששם היא‬
‫תתאושש נפשית ותוכל לעבוד ולהתקיים בכבוד‪ .‬הרגעתי את הודיה ואמרתי‬
‫לה שאני מבינה לליבה וכי אנחנו לא זורקים אותה וביקשתי ממנה להגיע‬
‫לירושלים וכאן ננסה לדבר ולבדוק את הדברים‪ .‬הודיה נרגעה ואמרה‬
‫שתגיע לירושלים‪".‬‬
‫‪ .58‬כך‪ ,‬במומחיות רבה‪ ,‬ולאור הניסיון שהצטבר במבצע להשתלטות על המדרשה של ניר בן‬
‫ארצי‪ ,‬שאבו מהודיה אלמנטים שאפשר לתפור אותם לפרופיל הכת‪ .‬למשל‪ ,‬חיפשו אלמנט‬
‫של משיחיות‪ ,‬ומצאו את האמונה ב"נ‪-‬נח‪-‬מאומן"‪ ,‬אלא שכמו האמבשים אלפי חסידים‬
‫מאמינים בזה‪ ,‬ואין בזה כל פסול‪ .‬חיפשו אלמנטים של עבודת השטן‪ ,‬עבודת אלילים או‬
‫מאגיה שחורה וכל מה שמצאו זה העובדה שהמערער ‪ ,2‬אסא‪ ,‬שיחק פעם את דמות הנחש‬
‫בהצגה על אדם וחווה‪ .‬הודיה סיפרה שנשים חלקו את חוויות היומיום עם דניאל )וגם עם‬
‫האחרות( כמו שכל אישה מדברת עם בעלה על חוויות היום‪ ,‬ותפרו את זה לפרופיל של‬
‫"וידויים"‪ ,‬כאשר אין כל פסול בזה שאישה משתפת את בעלה במה שקורה איתה או‬
‫מטכסת איתו עצה מה לעשות‪ .‬הודיה גם הייתה מודעת ליחסי מין לא שגרתיים‪ ,‬כגון סאדו‪-‬‬
‫מאזו‪ ,‬וכאן כבר היה כר פורה להפל יג במחוזות הדמיון ולהפוך משחקי מין לאירועי אונס‬
‫ברוטליים בהבל פה בלבד‪.‬‬
‫‪ .59‬אפילו סיפורי בדיקת הרטיבות של איברי המין של הנשים‪ ,‬שגם אם זה קרה‪ ,‬וגם אם לא‬
‫קרה‪ ,‬הצליחו החוקרים לתפור באמצעות הודיה כאילו מדובר באונס‪ ,‬כאשר למעשה אין כל‬
‫‪17‬‬
‫פסול בזה‪ ,‬וכל העולם עושה את זה כחלק מהתגרות מינית‪ .‬למשל‪ ,‬הנשיא קלינטון התגרה‬
‫מנית מהחדרת סיגר לאיבר מינה של מוניקה לוויסקי‪ ,‬והסנפתו‪ ,‬כשעשוע מיני‪.‬‬
‫‪ .60‬שני דוגמאות נוספות‪ :‬סיפורי ההרעבה של הילדים כפי הנראה נולדו מצומות לגיטימיים‬
‫כמו תשעה באב‪ .‬ראו למשל כיצד בחקירת מלמד התורה בינימין לבין‪ ,‬בחקירתו נשאל על‬
‫צום תשעה באב‪ ,‬ראו בוידאו‪ ,‬ת‪-72/‬ב‪ ,‬אולם בהודעת החשוד נרשם שהמערער הרעיב את‬
‫ילדיו‪ .‬בבית המשפט בינימין לבין‪ ,‬כעד תביעה שלל כל הרעבה של ילדים‪ .‬ראו עמ' ‪ 1423‬ש‪/‬‬
‫‪ 7‬על הילדים "ראיתי שהם שמחים"‪ ,‬על בינימין בעמ' ‪ 1424‬ש‪" 23/‬דניאל הוציא עליו הרבה‬
‫כסף לבר מצוה‪ .‬הרבה‪ .‬והוא אמר לו אני משקיע בך יותר מכל ילד"‪ .‬בעמ' ‪ 1425‬ש‪13-15/‬‬
‫"היה להם אוכל יפה מאוד דווקא‪ ...‬היה להם אוכל טוב סנדביץ המבורגר‪ ...‬לא היה‬
‫חריג"‪ .‬כב' השופט צבן שאל את העד לבין אם בכל זאת הייתה הרעבה והוא ענה שתמיד‬
‫היה אוכל לילדים‪ ,‬ו"לא היה חריג" )של הרעבות(‪ .‬בהמשך מסביר לבין שהם צמו בעשרה‬
‫בטבת‪ .‬עמ' ‪ 1427‬ש‪ .1/‬כלומר במשטרה החליטו להעליל על המערער שהוא מרעיב את‬
‫הילדים ושבנימין לבין יודע מזה‪ ,‬כאשר למעשה במשטרה דיברו עם לבין על צומות דתיים‪,‬‬
‫אבל כתבו בהודעתו שהכוונה לעונשים‪ .‬מר לבין פחד מהשוטרים שמתכוונים לתפור לך‬
‫תיק‪ ,‬ולכן עשה כרצונם של החוקרים‪.‬‬
‫‪ .61‬גם המאהבת של שמחה תמר בר און‪ ,‬עדת תביעה‪ ,‬העידה שהמקרר היה מפוצץ באוכל‪ ,‬לא‬
‫ראתה שום סימני אלימות‪ ,‬חגגה ונהנתה עם המשפחה כל הלילה בריקודים ושתייה‪,‬‬
‫והילדים נראו שבעים ובריאים‪ .‬ציטוטים מחקירתה‪" :‬הבית נקי"‪" ,‬דניאל תמיד התנהג‬
‫בכבוד"‪" ,‬דניאל חמוד‪" ,‬כשהנשים בסצנות קנאה הוא פורש לחדרו"‪" ,‬מי שלא רוצה לעשות‬
‫צדקה יכולה להישאר בבית"‪" ,‬לא היו דינים"‪" ,‬לא שמעה את המילה דינים"‪" .‬אין‬
‫היררכיה"‪ .‬כששאלו אותה אם הייתה עדה לאלימות או מכות אמרה שבכלל לא‪" .‬אם היה‬
‫אלימות למה שהם יגידו לי שהם רוצים להיות כמו אבא? היגיון!!"‪" ,‬ראיתי המון אהבה בין‬
‫הורים וילדים"‪" .‬הילדים אמרו איזה אבא מיוחד"‪.‬‬
‫‪ .62‬או למשל סיפורי הכליאה של ילדים‪ .‬החדרים המרכזיים של הבית היו מרכז פעילות‬
‫רעשנית‪ .‬ילדים שיחקו‪ ,‬ראו טלוויזיה‪ ,‬התאמנו על ביצועים מוסיקליים‪ ,‬נשים בישלו או עשו‬
‫מה שנשים עושות‪ .‬קקופוניה‪ .‬בחצר הייתה יחידת דיור שכונתה המחסן‪ ,‬שבו גם הייתה‬
‫‪18‬‬
‫מכונת התפירה של שרה מרים‪ .‬ילדים שהתפרעו או לא הכינו שיעורי בית‪ ,‬נשלחו אל‬
‫המחסן כדי להירגע כמה שעות‪ ,‬לפעמים בהשגחת אסא‪ .‬אין כל פסול בזה‪.‬‬
‫‪.63‬‬
‫בכל בית הורים מתמודדים עם מרדנות והתחצפות ילדים‪ ,‬והסנקציות החינוכיות הן "לא‬
‫תראה טלביזיה"‪" ,‬לא תצא מהחדר"‪ ,‬או בסרטים אמריקאים ‪ . You are Grounded‬בכל‬
‫פנימייה ישראלית יש "חדר שקט" שמטרתו זהה‪ .‬אלא שדרך הודיה הצליחו להפוך את זה‬
‫לעבירה פלילית של "כליאת ילדים"‪ ,‬כאילו זה לגיטימי שילדים יתחצפו וישתוללו ללא כל‬
‫סנקציה חינוכית‪.‬‬
‫‪ .64‬לאחר גביית עדותה של הודיה באופן לא שגרתי‪ ,‬בבית מלון בת"א‪) ,‬מזכר ‪,(13/6/2011 203‬‬
‫ושליחתה אל דר' גרין )מזכר ‪ 318‬מ ‪" (16/6/2011‬לטיפול" נכנסה משטרת ישראל לפעולה‬
‫אינטנסיבית והחלה לחקור את ה"כת"‪ ,‬ע"י האזנות סתר‪ .‬שוטרים התחזו לעובדי חשמל‪,‬‬
‫התקינו משדר‪ ,‬אולם בני המשפחה גילו את זה‪ ,‬ותוך שעות ספורות פשטה המשטרה על כל‬
‫בני הבית עצרה אותם‪ ,‬וחקרה את כולם כחשודים בפגיעות זה כלפי זה‪.‬‬
‫‪ .65‬החוקרת לילך הודתה שלא היה לשוטרים מושג מי נגד מי כאשר עצרו את כולם‪ ,‬בגלל‬
‫שנתגלה מכשיר ההאזנה‪ ,‬כלומר זה נהיה מעצר פזיז וללא חשד סביר ספציפי לכל מי שנעצר‪.‬‬
‫עמ' ‪ ,1234‬ש‪" 15/‬למדנו תוך כדי תנועה" ‪,‬ש‪" :24-29/‬אז טוב‪ ,‬אתם כבר בטח יודעים‬
‫שנכנסנו לחשיפה הזאת ככה‪ ,‬לא כמשהו מתוכנן‪ ,‬אלא בגלל איזה שהיא בעיה שנוצרה‬
‫בבית של בית המשפחה‪ .‬נכנסנו כשאנחנו לא כל כך מסונכרנים מי נמצא איפה‪ .‬אם כל‬
‫האנשים שאנחנו יודעים עליהם משפחה ‪,‬זה בכלל כל האנשים שבאמת נמצאים‪ .‬אם יש‬
‫אנשים נוספים‪ .‬לא ידענו מי נפגע‪ ,‬ומה רמת הפגיעה‪ .‬לא ידענו איך בעצם לגשת אליהם‪.‬‬
‫וכל מה שרצינו בהתחלה ממש בחקירה הראשונית זה לדעת שכולם נמצאים‪ ,‬לדעת לסווג‬
‫אותם כל אחד אם נפגע"‪.‬‬
‫‪ .66‬מרכיבי המשפחה המורחבת‪ ,‬כאיש אחד‪ ,‬הכחישו את ההאשמות אותן הטיחו בפניהם‬
‫חוקרי המשטרה‪ ,‬עד לרגע בו עלה בידי החוקרים לאתר את "החוליות החלשות" מבין‬
‫מרכיבי אותה משפחה‪ ,‬לחוקרן שלא כדין אגב רמיסת זכויותיהם‪ ,‬לסכסך בין אותן חוליות‬
‫חלשות לבין יתר מרכיבי אותה משפחה‪ ,‬ולהכין תיק ראיות – ללא כל אחיזה במציאות – על‬
‫מנת להגישו לפרקליטות מחוז ירושלים לצורך הכנת כתבי אישום‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מדוע שבית המשפט העליון יתערב?‬
‫‪ .67‬על בית המשפט העליון להתערב משתי סיבות עיקריות‪.‬‬
‫הזיכוי של גואל רצון מהרשעה‬
‫בתנאי עבדות בבית המשפט המחוזי בת"א מייצר ניגוד תהומי להרשעת המערער ע"י בית‬
‫המשפט המחוזי מירושלים‪ ,‬במיוחד כאשר בגואל רצון נבחן באופן שיטתי האלמנט‬
‫הפסיכיאטרי‪ ,‬ונשללה עדותם של עדים מומחים בנוגע לתיאוריה החדשנית של עבריינות‬
‫בשליטה מנטלית‪.‬‬
‫‪ .68‬הסיבה השנייה היא שהקביעות העובדתיות וממצאי המהימנות אינם מתיישבים עם איכות‬
‫הראיות‪ ,‬ההיגיון הישר ואפס ראיות פורנזיות או חפציות‪.‬‬
‫‪ .69‬שתי סיבות עיקריות אלה ביחד מתחברות לשאלה מה איכות הראיות הנדרשת להרשעת גבר‬
‫בגין החזקת נשים בתנאי עבדות‪ ,‬כאשר ברקע רובצת השאלה מה היא בכלל "כת"‪ .‬האם‬
‫כמה נשים שחיות עם גבר יוצרות "כת"‪ ,‬והאם בהצטרפותן לכת‪ ,‬הן משתעבדות לגבר? פרט‬
‫לכך‪ ,‬האם למי שמתויגת בניצולת כת‪ ,‬מותר שלקר‪ ,‬ללהטט בין שלל גרסאות‪ ,‬לזנוח‬
‫גרסאות‪ ,‬לחזור לגרסאות‪ ,‬להגיד שהכול בהסכמה‪ ,‬להגיד שהכול היה באונס‪ ,‬להגיד שיגלה‬
‫לברוח‪ ,‬ולהגיד שלא יכלה לברוח‪ ,‬או בכלל להגיד שהיא לא אשמה כאשר היא השתוללה‪,‬‬
‫ושבעצם היה שתול בה התקן מוחי ששידר לה הוראות טלפתיות?‬
‫‪ .70‬אילו המערער היה ניצב בפני הרכב שבפניו מונחות חוות דעת פסיכיאטריות‪ ,‬כמו שהיה בפני‬
‫ההרכב התל אביבי של גואל רצון‪ ,‬המערער היה מזוכה גם מעבירת ההחזקה בתנאי עבדות‪,‬‬
‫וגם משאר העבירות‪ ,‬שבכולן שזור האלמנט של מתן הוראה טלפתית לאחרים לעשות‬
‫פעולות‪.‬‬
‫‪ .71‬ברגע שמזכים את המערער מהחזקה בתנאי עבדות‪ ,‬נופלים מאליהם כל שאר האישומים‬
‫שכן כחוט השני האלמנט הדומיננטי שהניע את בית המשפט קמא להרשיע הוא שנשים‬
‫בתנאי עבדות אינן יכולות להסכים למשחקי מין לא שגרתיים‪ ,‬או ליחסי מין מסוג סאדו‪-‬‬
‫מאזו‪ .‬האישומים כלפי הילדים נופלים כי הם חזרו בהם‪ ,‬ולמעשה הם לא הוכחו וכל‬
‫‪20‬‬
‫שנשאר הוא רק מצבור סיפורים אינטרסנטיים ואגדות אורבניות של עדים שהתביעה רדפה‬
‫אחריהם ללא רחמים‪.‬‬
‫‪ .72‬אמנם ככלל‪ ,‬ער כאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים אולם בתיק זה‬
‫הממצאים נשענים כולם על עדויות של קבוצת עדים אינטרסנטים‪ ,‬רדופים ע"י התביעה‪,‬‬
‫מאוימים ע"י התביעה‪ ,‬שגרסאותיהם בבית המשפט עומדות בניגוד גמור לגרסאות בחקירות‬
‫הראשוניות‪ ,‬ולגרסאות סותרות שהעלו לאינטרנט‪ ,‬או במכתבים לבית המשפט‪ ,‬במקרה של‬
‫הקטין ישראל‪ .‬בגלל הזיהום הקיצוני של שתילת גרסאות‪ ,‬הפגשה בין עדים לתיאום‪,‬‬
‫הפחדה‪ ,‬שימוש בעו"סים ופסיכולוגים לשיפור הגרסאות‪ ,‬יש לראות בכולם כגרסה אחת‬
‫הנגועה בכל המחדלים האפשריים‪ ,‬ואין לה כל תימוכין חיצוניים‪.‬‬
‫‪ .73‬אמנם בד"כ לערכאה הדיונית מיוחסת שליטה ובקיאות בעובדות ובהערכת המהימנות‪,‬‬
‫בחומר הראיות על כל דקויותיו‪ ,‬אולם הגרסה העובדתית שהתקבלה על ידי הערכאה הדיונית‬
‫אינה מתקבלת על הדעת‪ ,‬והיא פרי של ברוטליות משטרתית‪ ,‬איומים על עדים‪ ,‬כליאת עדי‬
‫ההגנה‪ ,‬הפרות מסיביות של כמעט כל זכות יסוד בסיסית‪ ,‬ואפילו לינצ' תקשורתי‪ ,‬ותאוות‬
‫פרסומת של המשטרה והפרקליטות עצמה‪.‬‬
‫בית המשפט לא דקדק בעדויות השונות‪ ,‬לא‬
‫השווה ביניהן‪ ,‬ולא יישב את הסתירות מקום שהיה ניתן לעשות‪.‬‬
‫‪ .74‬גם הטענה שלערכאה הדיונית יתרון עקב השמיעה וההתרשמות באופן ישיר ובלתי אמצעי‬
‫ייאמר כי אין הלימה בין העובדה שבית המשפט קמא התרשם לרעה מכל עדי התביעה‪ ,‬לבין‬
‫התוצאה הסופית‪ .‬למרות שבית המשפט קמא הזהיר עצמו מפני כל אחד ואחד מעדי‬
‫התביעה‪ ,‬התוצאה הסופית היא שהוא השתמש בעדויות עדי התביעה כאילו בית המשפט לא‬
‫הזהיר עצמו בכלל‪.‬‬
‫‪ .75‬מנגד‪ ,‬בית המשפט לא קבע כל ממצאים להמעטת המשקל הסגולי של עדי ההגנה‪ ,‬ושלל את‬
‫כולם מתוך הנחת עבודה שכולם דבוקה אחת של שטופי מוח‪ ,‬משועבדים בצורה כזו או‬
‫אחרת‪ .‬כלומר בית המשפט ראה לנגד עיניו דבוקה אחת מול דבוקה שנייה‪ ,‬כאשר נקודת‬
‫ההנחה הייתה שמי שלא הפליל או התהפך‪ ,‬הוא "משועבד מנטלית"‪ ,‬ולכן פסול‪ .‬לא הייתה‬
‫לכך כל הצדקה‪ ,‬במיוחד לאור העדר עדויות פסיכיאטריות בזמן אמת‪ ,‬או בכלל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .76‬בית המשפט קמא אף הרחיק לכת ביחסו לעדי ההגנה‪ ,‬ראה סעיף ‪ 52‬ד' בהכרעת הדין‪ ,‬שם‬
‫בית משפט קמא התייחס לעדות דורית דראי וענת בלולו וקובע‪ ..." :‬למעשה אורחים אלו היו‬
‫שותפים לאמונתו של הנאשם ולדרכו הרוחנית ופעמים רבות הם היו מעורבים בעצמם‬
‫בענישה שהנהיג‪ ."...‬טענה זו שנרשמה כעובדה בהכרעת הדין‪ ,‬לא הובאה כלל לדיון או‬
‫לחקירה לא במשטרה ולא בבית המשפט קמא‪ .‬לא צוין אף מקרה ספציפי אפילו מקרה אחד‬
‫המטיל דופי בעדי ההגנה לרבות דראי ובלולו‪.‬‬
‫‪ .77‬בנוסף‪ ,‬הסיבה עליה הסתמך בית המשפט קמא כאשר שלל מהימנות עדי ההגנה‪ ,‬ש"מרבית‬
‫המבקרים שהגיעו לבית קורצו מאותו חומר של בני המשפחה‪ ,‬כלומר חיפשו את דרכם‬
‫בחיים לאחר שסבלו פגיעות כאלה או אחרות ומכאן שממילא לא היה בכוחם להוות‬
‫אלטרנטיבה כלשהי לנאשם‪ .‬למעשה ההיפך מכך הוא הנכון‪ ,‬שכן התרשמותם החיובית של‬
‫אורחים אלו מדרכו הרוחנית של הנאשם רק חיזקה את מעמדו בעיני בני הבית"‪ .‬לכל‬
‫ההתרשמויות הללו של בית המשפט קמא לא היה בדל של אחיזה במציאות‪.‬‬
‫‪ .78‬זאת בנוסף לגישתו הפטרנליסטית‪ ,‬הפוריטנית והמציצנית של בית המשפט קמא‪ ,‬אשר הניח‬
‫כ הנחת עבודה שכל מה שחורג מיחסי מין מיסיונריים הוא לא טבעי‪ ,‬מבזה ומשפיל‪.‬‬
‫‪ .79‬כ כל שבד"כ אין מתערבים בעובדות ומהימנות מטעמי הניסיון השיפוטי רב השנים של שופטי‬
‫הערכאה הדיונית בהערכת מהימנות של עדים )ע"פ ‪ 1258/08‬פלוני‪ ,‬בעמ' ‪ ,(634-632‬ייאמר כי‬
‫בית המשפט הושפע מהלינצ' התקשורתי והוזן דרך קבע במידע בלתי אמין ובלתי מבוסס‬
‫שסיפקו נציגי המשטרה‪ ,‬והרעש שיצר המרכז לנפגעי כתות מחוץ לבית המשפט‪.‬‬
‫‪ .80‬על חוסר מהימנות עדי התביעה ניתן ללמוד ממספר נסיבות‪ ,‬כאשר הראשונה שבהם היא‬
‫העובדה ש בהזדמנות הראשונה בה נחקרו מיד לאחר האירוע‪ ,‬גרסתם הייתה שלא הייתה כל‬
‫פעילות פלילית‪ ,‬לא היו וידויים‪ ,‬לא היו עונשים פומביים‪ ,‬לא היו המתקות או דינים‪ ,‬כל יחסי‬
‫המין היו בהסכמה‪ ,‬ואף אחד לא הוחזק בתנאי עבדות‪ ,‬לצורכי ניצול כוח עבודה או יחסי מין‪.‬‬
‫‪ .81‬אפילו שרה מרים‪ ,‬המעורבת כקורבן של אונס ע"י המערער באישום ‪ ,12‬וכעבריינית באישום‬
‫‪ 19‬שמשכה בשערות הרווחה של ‪ 2‬אחיותיה‪ ,‬ביום המעצר הראשון‪ ,‬צוטטה בזכ"ד מס' ‪257‬‬
‫מאת השוטר עודד שמע‪ " ,‬הייתה מאוד כעוסה על המשטרה‪ ...‬אין לאף אחד זכות להתערב‬
‫‪22‬‬
‫בחיים האישיים ובסגנון החיים שלה‪ ...‬מרים מסרה שהיא אוהבת את דניאל‪ ,‬ורוצה לחיות‬
‫בבית שלו‪ ,‬ואין לה בעיות איתו בכלל" )גרסה ‪.(1‬‬
‫אחר כך הספיקה להיהפך עדת תביעה‬
‫)גרסה ‪ ,(2‬וגם לכתוב מכתב שהמשטרה כפתה עליה לשקר שקרים )גרסה ‪ .(3‬במשפט עצמו‬
‫חזרה על הגרסה השנייה‪.‬‬
‫‪ .82‬לעומת זאת‪ ,‬מרגע שהצליחו חוקרי המשטרה להפיל אימתם על עדי תביעה בנקודות התורפה‬
‫שאיתרו‪ ,‬ובאיומי סרק‪ ,‬מיד הפגישו ביניהם מחוץ לעינה הבוחנת של המצלמה‪ ,‬אפשרו להם‬
‫לתאם ביניהם גרסאות‪ ,‬וליהנות מחופש‪ ,‬בעוד שאר בני הבית מצויים תחת רדיפה בלתי‬
‫פוסקת אחרי כל צעד ושעל‪ ,‬כל טלפון שהם עושים‪ ,‬כל שיחה וכל מגע‪ ,‬כשהם נקראים חדשות‬
‫לבקרים לחקירות אין ספור על יחסי המין שלהם‪ ,‬ונוזפים בהם שהם שקרנים‪ .‬במאמר‬
‫מוסגר גם על עדי התביעה נזפו אין ספור פעמים שהם שקרנים‪ .‬מדוע שבית המשפט יאמין‬
‫לעדי תביעה שהחוקרים עצמם קוראים להם שקרנים?‬
‫‪ .83‬ראו ע״פ ‪ 4917/10‬מתתיהו ורדי נ׳ מ"י )‪ (13.2.13‬שם קבע בית המשפט העליון כי אין לפטור‬
‫את ערכאת הערעו ר מלבחון מנקודת מבטה את העובדות שנקבעו‪ .‬מלאכה זו עוסקת בעובדות‪,‬‬
‫אך היא למעשה משפטית‪ .‬על ערכאת הערעור לשאול האם נפלה טעות שבדין בקביעת‬
‫הערכאה הדיונית‪ ,‬ביחס לעובדות שנפסקו בדרך כלל‪ ,‬צמצום השאלה מוביל לצמצום‬
‫ההתערבות ‪ -‬אך לא בהכרח‪.‬‬
‫‪ .84‬עוד נקבע כי ״שומה על שופ ט בית המשפט שלערעור להציג לעצמו את השאלה‪ ,‬אם לפי‬
‫שיקולים של היגיון ולמרות שיקולי ההתרשמות של הערכאה הראשונה‪ ,‬יכולה מסקנת בית‬
‫המשפט של הערכאה הראשונה לעמוד מעל לכל ספק סביר‪ .‬אם תשובתה של ערכת הערעור‬
‫לשאלה זו היא שלילית‪ ,‬חובתה משיקולים של צדק־ להתערב במסקנה‪ .‬כמו במקרים אחרים‬
‫גם כאן השאלה היא שאלה של איזון בין ממצאים של התרשמות לבין ממצאים של הגיון״ ‪-‬‬
‫ע״פ ‪ 9352/99‬יום טופיאן נ׳ מ"י‪ ,‬פ״ד נ״ד)‪.632 (4‬‬
‫‪ .85‬בע״פ ‪ 3676/11‬פלוני נ׳ מ"י )‪ ,(9.10.12‬זיכה בית המשפט העליון )כב׳ השופטים רובינשטיין‪,‬‬
‫ג׳ובראן‪ ,‬הנדל( נאשם שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי בביצוע עבירה של גרימת חבלה‬
‫תמורה וזאת למרות קביעות של מהימנות ועובדה על ידי בית המשפט המחוזי‪ .‬גם כאשר‬
‫נוטות המאזניים לכיוון הרשעה‪ ,‬אך המסקנה אינה ברורה וחד משמעית‪ ,‬די בכך כדי לזכות‬
‫‪23‬‬
‫מחמת הספק‪ .‬הסתירות ואי הדיוקים העולים מעדויות עדי התביעה מובילים לזיכוי‪ .‬ספק‬
‫יכול להתעורר גם על מצע עובדתי שאינו בהכרח הגיוני וכי הגיונו של הספק אינו נחוץ רק‬
‫במישור האובייקטיבי‪ .‬״אין לומר כי ההי גיון הבריא והשכל הישר מקומם לא יכירם בדין‬
‫הפלילי‪ .‬ואולם כלי עזר הם‪ ,‬אין הם כלי ההכרעה‪ .‬ההכרעה כאמור ‪ -‬במסגרת כללו של הספק‬
‫הסביר״‪.‬‬
‫‪ .86‬לכך נוסיף את קיומם של מחדלי חקירה שהתקיימו בעניינו של דניאל‪ ,‬אשר שוללים קביעות‬
‫חד משמעיות בעניינו‪ ,‬את העובדה שאישומים רבים מתייחסים לנשים שטוענות כי לא‬
‫שועבדו‪ ,‬לא נאנסו‪ ,‬או שבכלל המערער לא היה שם‪ ,‬ואת המוגזמות הפראית של עדי התביעה‪:‬‬
‫סיפורי המין עם חיות של שמחה‪ ,‬סיפור ‪ 30‬המקלות של ישראל‪ ,‬הרעבות של ילדים במשך‬
‫שבועות שפשוט לא ייתכנו פיסיולוגית‪ ,‬ואפילו סיפור המציצה של בינימין‪ ,‬שאילולא היה‬
‫עטוף במעטפת של כת‪ ,‬אף אחד לא היה מאמין לו‪ ,‬ואכן במשפט נגד הנשים‪ ,‬בדיה הזו נמחקה‬
‫כליל והתביעה חזרה בה‪.‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהתעלמותו ממחדלי החקירה ואלימות משטרתית‬
‫א‪ .‬זיהום החקירה ע"י המרכז הישראלי לנפגעי כתות‬
‫‪.87‬‬
‫עד כמה הפכפכים האנשים מאחורי המרכז לכתות ניתן ללמוד מפרשת אליאור חן‪ ,‬ראו ת"פ‬
‫‪ 157-08‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ירושלים נ' קוגמן‪) ,‬כב' הש' נאוה בן אור‪ (23/11/2010 ,‬שם‬
‫התייצבה שרונה בן משה מטעם המרכז לכתות‪ ,‬שנשכרה ע"י עו"ד פלדמן‪ ,‬כעדת הגנה למען‬
‫קוגמן‪ ,‬כדי לטעון שהיה שטוף מוח ולכן אינו אחראי למעשיו‪ .‬קוגמן היה אחד המעורבים‬
‫בפרשת אליאור חן שהואשם בהתעללות בקטינים כגון מכות‪ ,‬הצלפות הרעבות‪ ,‬הדבקה‬
‫לתנורים עד כדי "דימומים תוך גולגולתיים ופגיעה נוירולוגית חמורה"‪.‬‬
‫‪ .88‬כב' השופטת בן אור מתחה ביקורת כלפי בן משה מהמרכז לכתות "שהציגה עצמה כעורכת‬
‫דין" ‪ ...‬עוסקת בכתות מאז שהיא עצמה נשבתה בכת כלשהי‪ ,‬לאחר שקראה את‬
‫הפרוטוקולים של עדות האם ושל עדות הנאשם ‪] 1‬קוגמן[ טענה כי התנהלותם של‬
‫הנאשמים הייתה התנהגות קלאסית של אנשים המצויים בכת‪ ,‬תחת מנהיגות כריזמטית‬
‫שמידרה אותם מהעולם החיצון‪".‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .89‬כבוד השופטת בן אור קבעה כי "חוות דעת" זו של שרונה בן משה "היא בניגוד לממצאים‬
‫שקבעתי בהכרעת הדין‪ .‬התקשיתי להבין תכליתה של העדות‪ .‬לא למותר להוסיף כי אין‬
‫לעדה הכשרה בתחום הפסיכיאטריה או הפסיכולוגיה‪ ,‬וכל עדותה התבססה על חוויות‬
‫אישיות שלה ועל מחקרים שקראה‪ ,‬ואשר טיבם לא הובהר"‪ .‬הנה כי כן המרכז לכתות מוכר‬
‫חוות דעת לכל דורש ‪ ,‬תלוי במזמין העבודה‪ ,‬ובמקרה זה מזמין העבודה היה לא אחר מעו"ד‬
‫פלדמן שייצג גם את המערער דכאן‪ ,‬שאותו מרכז לכתות רדף אותו ו"הסגיר" אותו‪.‬‬
‫‪.90‬‬
‫אותה אישה‪ ,‬שרונה בן משה‪ ,‬התיימרה גם בטלוויזיה מול כל האומה לאבחן את משפחת‬
‫אמבש כמשפחה כפילה של גואל רצון )בפאנל ששודר לאחר הקרנת התוכנית של ‪.(360‬‬
‫עקבותיו של חברה מהמרכז נגד כתות‪ ,‬דר' דוד גרין ניכרים בשלבים הראשוניים של החקירה‬
‫רק דרך זכ"דים קריפטיים‪.‬‬
‫‪ .91‬למעשה המשטרה מינתה את המרכז נגד כתות למומחה מלווה את החקירה והשימוש בו היה‬
‫רשלני‪ ,‬שלא לומר מסוכן והרסני‪ .‬המשטרה אפילו העניקה למרכז לכתות מכתב הוקרה‪ .‬אלא‬
‫שמדובר בגוף קיקיוני של ‪ 2‬נשים ופסיכיאטר אחד עם אג'נדה אישית ואידאולוגיה פרטית‪,‬‬
‫שעושים הרבה רעש והיו מעורבים בפרשת סחיטה רחבת היקף נגד מה שכינו הכת של ניר בן‬
‫ארצי‪.‬‬
‫‪ .92‬המשטרה לא חקרה את זהות ואיכות המומחים הללו מהמרכז לכתות‪ ,‬את עברם‪ ,‬את עניינם‬
‫האישי ופשוט צייתה להנחיותיהם‪ ,‬כגון ההנחיה לנתק ולבודד את הנשים והילדים בעת‬
‫המעצר כדי לגרום להם תחת לחץ להפליל את המנהיג הסמכותני‪ .‬משקבע הרכב ביהמ"ש‬
‫המחוזי בתיק גואל רצון כי התיאוריה של מומחי המרכז לכתות איננה אמינה‪ ,‬איננה מדעית‬
‫ואיננה מקובלת בעולם או בקהילות המקצועיות‪ ,‬יש בכך כדי להשליך על כל החקירה ועל‬
‫תוצאותיה‪ :‬עדויות שהושגו בלחץ‪ ,‬איומים‪ ,‬הפרת זכויות‪ ,‬אלימות‪ ,‬איומי סרק ואיומי שקר‬
‫מודע‪ ,‬ואפילו פיתויים כספיים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מחדלי חקירה בתחום ציר הזמן‬
‫‪ .93‬המשטרה לא הרכיבה לוח תאריכים‪ ,‬זמנים ומקומות‪ ,‬עם רשימת נוכחים ו‪/‬או עדים‬
‫להתרחשויות הנוצרות‪ ,‬וכך מנעה מההגנה להציג טענות אליבי‪ ,‬או להתמודד עם הראיות‬
‫הנדרשות לפוגג את סיפורי הבדים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪.94‬‬
‫לבסוף הוגש כתב אישום שלא ניתן להבין ממנו היכן התרחשו האירועים‪ ,‬באיזה עיר‪ ,‬ואפילו‬
‫באיזה חדר‪ ,‬מי היה בפנים‪ ,‬מי היה בחוץ‪ ,‬ומי היה בטווח שמיעה או ראייה‪ ,‬מתי כל זה קרה‪,‬‬
‫מה היה לפני כן ומה היה אחר כך‪ .‬כך גם נמנעה המאשימה מלחקור עדי ראייה או שמיעה‬
‫שהיו נוכחים במקום‪ ,‬ונמנע מהנאשמים מלהגיע אל מקורות מידע לאליבי‪.‬‬
‫‪ .95‬למשל במקביל להתרחשויות המתוארות בין עדי התביעה לעדות ההגנה כלומר בני הבית‪ ,‬היו‬
‫גם מספר מבקרות לסביות בבית‪ ,‬אשר אילו הייתה נעשית עבודת הצלבה של תאריכים‪,‬‬
‫מיקומים ונוכחים‪ ,‬מתחייב היה לחקור אותם‪/‬אותן‪ .‬המדובר בהדר ליכטנשטיין‪ ,‬נוגה‪ ,‬תמר‬
‫בראון ושירן פרסקו‪ .‬שמחה קיימה יחסי מין גם עם הודיה וגם ניסתה לפתות את שרה מרים‪.‬‬
‫‪ .96‬לאחר שבמשטרה זימנו את תמר בר און ואת שירן פרסקו‪ ,‬שנכחה באירוע הרובע בסוכות בו‬
‫נטען ששמחה נענשה באמצעות מקל בישבן‪ ,‬ולאחר ששתיהן העידו כי היה להם כיף בבית‪,‬‬
‫ולא ראו שום מעשה אלימות או וידויים‪ ,‬החליטו במשטרה להעלים את הקשר הלסבי שלהן‬
‫עם שמחה‪ ,‬וזו הסיבה שנוגה והדר לא נחקרו בכלל‪.‬‬
‫ג‪ .‬תפירת פרופיל כת‬
‫‪ .97‬מעדותה של הודיה שלאחר ש"בושלה" במרכז לכתות‪ ,‬הצליחו להפיק מספר מאפיינים‬
‫ייחודים לתופעת הכתות‪ ,‬שעליהם נשאלו כל בני המשפחה שנעצרו‪ .‬כולם נשאלו "מה זה‬
‫דין"‪" ,‬מה זה התוודות"‪" ,‬מה זו המתקה"‪" ,‬מה זה לחם מים"‪ .‬כל אלה ביטויים השגורים‬
‫בקרב כל החסידים והם מופיעים בספרי צדיקים כגון ילקוט מהר"ן‪ .‬במרכז לכתות הפכו את‬
‫הז'רגון החסידי לז'רגון של כת סדיסטית‪.‬‬
‫‪" .98‬וידוי " שפירושו דין וחשבון של כל אדם ואישה מול הקב"ה‪ ,‬הולבש על משפחת אמבש כאילו‬
‫המערער דרש מנשים וילדים ל התוודות על מעשים החורגים מדרישות הכת לטוהר מידות‬
‫ומחשבות‪ ,‬כאשר למעשה כל מה שהודיה ראתה היה לא יות ר מאשר התייעצויות של נשים על‬
‫דברים שגרתיים שצצים במהלך היום‪ ,‬או ילדים שמדברים עם האבא שלהם או האימהות‬
‫שלהם על חייהם‪ ,‬לימודיהם‪ ,‬ההילולות או הפקת המוסיקה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ .99‬מקריאת הכרעת הדין נוצר הרושם כאילו כל יום היו טקסים פאגאניים של וידוי וענישה‪.‬‬
‫אלא שאף עד לא נחקר על המתודה של טקסי הוידוי הללו‪ :‬איך מתכנסים‪ ,‬מתי מתכנסים‪,‬‬
‫מי מכנס‪ ,‬איך מתחילים‪ ,‬מה הריטואלים של הטקסים הללו‪ ,‬מה תדירותם‪ .‬המשטרה‬
‫הסתפקה באיסוף אמירות שהיו כאלה וידויים ותו לא‪ ,‬ללא ירידה לשום פרטי עומק‪.‬‬
‫‪" .100‬דינים" שפירושו "תוהו ובוהו"‪ ,‬מצב של כאוס או בלגן‪ .‬בעברית חילונית "יהיה בלגן"‬
‫פירושו בשפת משפחת אמבש "יהיה דינים"‪ .‬זה ייחס למערער כאילו הוא היה שופט ששפט‬
‫ילדים ונשים על מעשים ומחשבות סוררות‪.‬‬
‫‪" .101‬המתקה" שפירושו שבזכות מעשה חסד על האדמה‪ ,‬השמיים יעשו חסד למעלה‪ ,‬הפך להיות‬
‫כאילו הנשים והילדים התחננו על נפשם להפחתת עונש סדיסטי‪.‬‬
‫‪" .102‬לחם‪-‬מים" שפירושו במשפחת אמבש וריאציה על מנהג החסידים לשמירה על אוכל בריא‬
‫וטבעי ללא ממתקים וסוכרים‪ ,‬ה פך להיות עונשי הרעבה סדיסטית שנמשכו ימים ושבועות‪,‬‬
‫כאשר אין כל היתכנות שילדים יורעבו כל כך הרבה זמן‪.‬‬
‫‪ .103‬ה"מחסן" שהיה יחידה חיצונית לבית המרכזי‪ ,‬ושימש חדר התפירה של שרה מרים‪ ,‬וגם אסא‬
‫ישן בו מידי פעם‪ ,‬ובני הבית השתמשו בו כדי להתבודד‪ ,‬להירגע או לחפש שקט מההמולה‬
‫והרעש בבית המרכזי‪ ,‬הפך לבית סוהר שבו כלאו ילדים‪ .‬זאת אפילו שכולם העידו שבכלל‬
‫לחדר הזה אין מנעול‪ .‬ניסו לתאר את המחסן חדר שבחו רף שורר בו קור מקפיא‪ ,‬העצמת‬
‫ה"זוועה"‪ ,‬אולם העדים העידו שהיה בו רדיאטור‪ ,‬כך שכל התיאורים של כליאה במחסן‬
‫ששימש כצינוק ענישה הם פרי דמיון מודרך‪.‬‬
‫‪" .104‬הפצה" פירושו לצאת ולמכור דיסקים עם מוסיקה חסידית‪ .‬אלפי חסידים עושים זאת‪ .‬אין‬
‫ספור חסידים מפיצים את ת ורת ישראל ומשכנעים גברים לעשות תפילין ברחובות הערים‬
‫ואפילו בנתב"ג‪ .‬על ה"הפצה" הזו הלבישו תיאוריה של קיבוץ נדבות‪ ,‬ואף טענו שהמערער‬
‫התפרנס משירותי הפצה זו‪ .‬בפועל הילדים בחקירות הכחישו שאי פעם קיבצו נדבות‪ .‬הנשים‬
‫אכן הפיצו דיסקים ופריטי תורה )וכמות נכבדה אכן נתפסה ע"י המשטרה(‪ ,‬אולם לא היה כל‬
‫ניסיון להביא דו"ח של רואה חשבון כמה באמת עולה האופרציה של הקלטת מוסיקה‪ ,‬יצירת‬
‫‪27‬‬
‫שירה ולחנים‪ ,‬שכפול על דיסקים‪ ,‬כמה מזה הוחזר בחזרה לחברה באמצעות ארגון ההילולות‪,‬‬
‫שלהפקתם נדרש שכירת במה‪ ,‬ציוד הגברה‪ ,‬פרסום וכדומה‪.‬‬
‫‪ .105‬פריבילגיות של המנהיג‪ .‬אלמנט נוסף שנתפר ע"י המומחים הסודיים בהתאם לפרופיל הוא‬
‫הצגת המערער כמי שזכה לפריבילגיות מיוחדות‪ .‬כך למשל שמחה מעידה על ויכוחים של‬
‫שעתיים‪-‬שלוש מי הולכת לישון עם המערער ‪ 1‬ומי הולכת לישון במחסן ולפתע היא מתבלת‬
‫דבריה כך‪" :‬ואז מכינים לדניאל ארוחת ערב וכל אחת ואחת מכינה לו שוקו‪ ,‬היה לו שוקו‬
‫מיוחד שהוא היה שותה"‪ .‬עמ' ‪ 735‬ש‪ .29/‬זוהי עוד דוגמא לתדרוך שעברה שמחה שעליה‬
‫להציג את מי שהיה בחיר ליבה כמי שמעמדו מורם בהיררכיה מכל האחרים‪ .‬זו הסיבה‬
‫היחידה מדוע פתאום‪ ,‬מבלי שנשאלה היא מספרת על השוקו המיוחד‪ .‬גם הודיה במפגשים‬
‫עם המשטרה לפני המשטרה תודרכה לתאר את המערער כמי שעומד בראש היררכיה‪ ,‬למשל‬
‫אמרה שרק לו הייתה טלוויזיה‪ ,‬בעוד כל הנחקרים העידו שכולם כל הזמן צפו בטלוויזיה‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬ב חקירה של בנימין מתאריך ‪ , 24/7/11‬ת‪-46/‬ב‪ ,‬עמ' ‪ 6‬ש‪" ,27-34/‬דווקא אנחנו רואים‬
‫סרטים הכי הרבה‪ ,‬אתה תבו א הביתה אתה תראה ככה סרטים שיש לנו‪...‬יש הרבה סרטים‬
‫שאנחנו רואים"‪.‬‬
‫‪ .106‬גם הודיה סיפרה שהמערער אכל "אטריות מיוחדות" )ראו הכרעת הדין פסקה ‪ .(57‬לא פחות‬
‫ולא יותר‪ .‬אטריות מיוחדות‪.‬‬
‫‪ .107‬מה רבה הייתה תדהמתם של השוטרים שבני הבית לא הבינו בכלל מה שואלים אותם‪ ,‬או‬
‫שפשוט נתנו את ההסברים הפשוטים כמוסבר לעיל‪ :‬על המונח "דין" אמרה רחל לאה שזה‬
‫מושג כללי מתאר מצב של "בלאגנים"‪ ,‬עמ' ‪ ,1773‬שירן תיראה את זה כ"מצב של צרה של‬
‫צער‪ ,‬ההפך משלום‪ ,‬לקוח מרבי נחמן" עמ' ‪.1934-1935‬‬
‫‪ .108‬על המחסן של אסא אשר תואר כמושבת עונשין‪ ,‬אמרה רחל לאה שהוא "שימש מקום ללימוד‬
‫תפירה פעמיים בשבוע" עמ' ‪ ,1739‬אסתר אמרה שזה "חדר תפירה של שרה מרים" )ביתה(‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,2027‬ושירן אמרה "חדר של שרה מרים – אסא לא היה גר שם"‪ ,‬עמ' ‪ .1935‬כנ"ל גם‬
‫חיה‪" :‬חדר של שרה מרים"‪ ,‬עמ' ‪.1877‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ .109‬על הצומות ב"לחם מים" אמרה אסתר שזה " אוכל בריא‪ ,‬ללא מתוק"‪" .‬לפעמים היה מוטל‬
‫כעונש על ילד לאכול בריא ללא ממתקים‪ ,‬לחם ומים בבית‪ ,‬זה או איזה ילד או ילדה‪ ,‬שובבים‬
‫או עשו משהו‪ .‬זה לאכול אוכל בריא‪ ,‬לחם‪ ,‬חמאה‪ ,‬קוטג׳‪ ,‬גבינה‪ ,‬שום ממרח מתוק‪ ,‬לא‬
‫שוקולד‪ ,‬לא ריבה‪ ,‬לא דברים כאלה‪ .‬פירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬לא וופלה‪ ,‬ביגאלך‪ ,‬לא שום דבר‪ .‬לא‬
‫במבה‪ ,‬לא כלום‪ .‬לפי דעתי זה יכול להיות סעודה אחת או שתיים‪ ,‬תלוי מה הילד עשה"‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,2042‬ושירן אמרה שזה "מושג של רבי נחמן – הכוונה לאוכל בריא" עמ' ‪ .1935‬חיה אמבש‬
‫אמרה ש"לחם ומים היו קוראים לזה כאילו בלי ממתקים"‪ ,‬עמ' ‪ .1865-1866‬רחל לאה אמרה‬
‫שזה "אוכל בריא ללא ממתקים – גם שימש כסוג של עונש לא לאכול ממתקים‪ ,‬גלידות בלי‬
‫פינוקים" עמ' ‪ .1740‬אזמרה אמרה שזה אוכל בריא‪ .‬היא "הענישה" את בנימין בצורה הזאת‬
‫לאחר שהניף סכין והעידה כי היא בעצמה עד היום לפעמים עושה לחם מים‪ ,‬בעמ' ‪.1796-1797‬‬
‫‪ .110‬על איסוף צדקה בהפצה אמרה אסתר ש"האיסוף הוא עבור הפצה" בעמ' ‪ ,2077‬שירן הסבירה‬
‫שזו צדקה להפצת פתקים וספרים בעמ' ‪ 1961 ,1935‬ורחל לאה אמרה שזה נועד להפצה"‪,‬‬
‫בעמ' ‪.1740‬‬
‫‪ .111‬בדומה נשאלו נחקרים על "בדיקת רטיבות"‪ .‬אזמרה העידה ש"לא היה דבר כזה" בעמ'‬
‫‪ ,1740‬ושירן אמרה שלא מכירה בעמ' ‪. 1975‬‬
‫ד‪ .‬דלות הראיות החפציות‪:‬‬
‫‪ .112‬השוקרים‪ :‬נתפסו ‪ 4‬מכשירים הנראים כשוקרים‪ ,‬ת‪ ,76/‬שאחד בכלל בצבע לבן ונראה מכשיר‬
‫רפואי למסאז'‪ ,‬בלי בטריות‪ .‬את השוקרים הגישה החוקרת לילך רנן‪ ,‬בעמ' ‪ .1462‬לגבי‬
‫המכשיר הלבן למסאז' היא נשאלה אם זה שוקר‪ ,‬ואמרה שהוא נראה לה כשוקר‪ .‬המידע‬
‫היחיד שנתנה הוא "זה נמצא ברוממה בארון בגדים"‪ ,‬אבל לא אמרה )ולא נשאלה( אם בארון‬
‫של בגדי גברים או נשים‪ .‬אפילו תמונה של המקום בו נמצאו השוקרים‪ ,‬והבטריות בזמן‬
‫אמת‪ ,‬לא הוגשה‪.‬‬
‫‪ .113‬הצגת השוקרים או תפיסתם אינם יכולים לשמש סיוע ראייתי כלשהו‪ ,‬מכיוון שהמכשירים‬
‫לא נבדקו ע"י מהנדס מכשירים‪ ,‬כך שלא הוכחה עוצמתם‪ ,‬ולא הוכח שהם יכולים לגרום‬
‫לכוויות‪ ,‬כפי שנטען ע"י עדי התביעה‪ .‬לבית המשפט קמא אין ידיעה שיפוטית ששוקרים‬
‫‪29‬‬
‫גורמים כוויות או מכות חשמל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ע"פ ויקיפדיה‪ ,‬שוקרים גורמים להימום שמונע‬
‫שליטה בשרירים‪ ,‬אולם הוא אינו מותיר כוויות ואיננו כואב‪ .‬אילו הוא היה מסוכן‪ ,‬הוא לא‬
‫היה נמכר בכל חנות ללא הגבלה‪ .‬החשמל בסוללה הוא במתח נמוך‪ ,‬ולכן איננו גורם נזק‪.‬‬
‫שוקר חשמלי מפיק חשמל במתח גבוה מאוד אך בעוצמה נמוכה מאוד‪ ,‬והוא מופעל במשך זמן‬
‫קצר ולכן אינו גורם נזק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬השוקר גורם לגוף "בלבול"‪ ,‬השרירים סופגים זרם‬
‫חשמלי‪ ,‬ובמשך זמן רב אינם מסוגלים להתייחס ל"הוראות" ששולח המוח‪ ,‬ולכן הקורבן אינו‬
‫מסוגל לשלוט בשריריו‪ .‬הוא אינו יכול לעמוד או לשמור על שיווי המשקל‪ .‬מצויה בשוקר‬
‫סוללה פשוטה‪ ,‬בדרך כלל ‪ 9‬וולט )סוללה מלבנית(‪.‬‬
‫‪ .114‬הילדים שהעידו על חישמולים בשוקר‪ ,‬נחשפו לזה מהשאלות של החוקרים עצמם‪ .‬לילדים‬
‫לא היה מושג מה שוקרים עושים ולכן הניחו שהם "מחשלים" ומשאירים כוויות‪ .‬כל מי‬
‫שאמר שחישמלו אותו או נשאר לו כוויות הוא עד ששיקר‪ ,‬ולמעשה נזקק לדמיון מודרך כדי‬
‫לרצות את חוקריו‪ .‬אף אחד מהעדים לא העיד על הדף או הימום המונע שליטה בשרירים‬
‫כיוון שמעולם לא חוו זאת‪.‬‬
‫‪ .115‬ב ‪ 17/2/2013‬החוקרת הראשית רויטל צרף הציגה "בסך הכל ארבעה ]מכשירים[‪ .‬אחד לבן‪.‬‬
‫אחד לבן שלושה שחורים" )‪,(1461-2‬שלטענתה תפשה ביום המעצר ברוממה בארון בגדים‬
‫וה כניסה לשקית‪ .‬לא מפורט אם זה בארון בגדי נשים או בגדי גברים‪ .‬לגבי השוקרים מציינת‬
‫ב"כ הנאשמים כי הם ללא בטריות‪ ,‬ואחד בכלל נראה כמו מכשיר רפואי‪ .‬היא לא עשתה‬
‫בדיקה‪ ,‬ולא ידוע לה שמישהו בדק אותם‪ ,‬והיא יודעת שזה שוקר "כי זה נראה כמו שוקר"‪.‬‬
‫‪ .116‬כלומר‪ ,‬עצם התפישה ש ל השוקרים איננה מוכיחה דבר‪ ,‬שכן רוב הנשים שנחקרו העידו כי‬
‫השוקרים נרכשו ע"י הנשים להגנה עצמית‪ ,‬ולעומת זאת עדי התביעה הגזימו בתיאור עד כדי‬
‫כך שתיארו צרחות של כאב בלתי אנושי‪ ,‬כי פשוט מעולם לא ראו שוקר בפעולה‪ ,‬ולכן הפליגו‬
‫במחוזות הדמיון‪ ,‬מה לדעתם אמור לקרות כשמחשמלים מישהו‪.‬‬
‫‪ .117‬רחל לאה התייחסה לכך‪ " :‬יש טענה גם שהשתמשו גם כלפי הנשים וגם כלפי הילדים‬
‫בשוקר חשמלי‪ .‬לא נכון‪ .‬אני רוצה שפעם אחת ייקחו שוקר ויחשמלו ילד ויראו את התוצאה‪.‬‬
‫ויראו אם הילדים‪ "...‬בעמ' ‪ 1799‬ש‪ ,8/‬ועוד‪" :‬אני אישית קניתי שוקר‪ .‬אני קניתי שוקר‪,‬‬
‫האמת האירוע שאני קניתי שוקר זה בגלל שלי קרה אירוע‪ ...‬יום אחד‪ ...‬בא אלי איזה אחד‬
‫‪30‬‬
‫כזה גדול דוס‪ ...‬משמרת הצניעות‪ .‬והתחיל להגיד שאנחנו כת‪ ...‬הוא בא אלי אחד ענק‪ .‬אבל‬
‫באמת ברמה‪ .‬והוא פשוט איים עלי‪ .‬הוא אמר לי אם אתם תסתובבו פה‪ ,‬כי אספתי והפצתי‬
‫ככה‪ .‬אז באותו זמן לא רק שקניתי אני קניתי לכל אישה גז מדמיע‪ .‬אנחנו היינו הולכים עם‬
‫פאוץ׳ עם גז מדמיע"‪ .‬אני הלכתי לא כל הזמן הלכתי עם שוקר בכלל לא זה רק ממש כמה‬
‫ימים‪ .‬אבל לא היה שימוש בילדים לחשמל ילד זה דבר‪ ,‬בן אדם מת‪ .‬מה זה בכלל?"‬
‫‪ .118‬עדותו של המערער עצמו בעמ' ‪ 1588‬על השוקר‪" :‬א ני שמעתי את זה פעם ראשונה את העניין‬
‫של השוקרים שמעתי אותם במשטרה‪ .‬דרך אגב שמעתי את זה ביום הראשון‪ .‬אני חושב‬
‫לפי הזיכרון שלי‪ .‬ביום הראשון שכבר הייתי שמה דיברו איתי על שוקר‪ .‬גם ראיתי שהוציאו‬
‫פה‪ .‬הדבר היחידי שהכרתי פה זה מכונת רפואה שאמרו שזה שוקר זה למסג׳ים בכלל זה לא‬
‫מכונת שוקר‪ .‬יכול להיות שהנשים קנו אז כי גרנו בליפתא‪ .‬ולפני הרבה שנים שגרנו‬
‫בליפתא יכול להיות שהם פחדו והם קנו שוקרים ליציאות שלהם שמה‪ .‬כי היה שם חלק‬
‫גדול שהיה צריך לעבור בתור היער בשביל להגיע עד העיר"‪ .‬לשאלה אם השתמש ענה‪" :‬אני‬
‫לא הייתי עושה את זה כי אני לא יודע מה האפקט שיכול להיות מדבר כזה‪ .‬נראה לי ששוקר‬
‫אני ממה שאני יודע משוקר‪ ,‬מה ששמעתי שבן אדם מתעלף‪ .‬שקורה כל מיני דברים מוזרים‬
‫משוקר‪ .‬לא הייתי‪ ,‬זה לא הגיוני בכלל"‪.‬‬
‫‪ .119‬להשלמת התמונה חובה לציין כי עדת ההגנה חנה אמבש‪ ,‬מהבנות הבוגרות של אילנה סיפרה‬
‫שדווקא שמחה ושרה מרים הפשיטו אותה ושמחה הצמידה לה שוקר לטוסיק‪ ,‬בעמ' ‪,1994‬‬
‫שהשוקר היה להגנה עצמית‪ ,‬אולם היא לא מתארת כאב‪ ,‬לא מתארת מכות חשמל וגם לא‬
‫כוויות‪ .‬מכאן נולד ספק שאם בכלל היה שימוש בשוקר‪ ,‬זה לא היה במסגרת של דינים‬
‫והמתקות‪ ,‬אלא פשוט מהתנהגות מרושעת של שמחה ללא ידיעת המערער‪.‬‬
‫‪ .120‬הסיבה שנתנה חנה לשימוש בשוקר ע"י שמחה ושרה מרים הוא שחנה לא רצתה לנקות את‬
‫הבית‪ .‬זה היה בליפתא‪.‬‬
‫‪ .121‬בעמ' ‪ 1999‬ש‪ 1/‬מסבירה חנה שבגלל ההתנהגות המרושעת כלפי הילדים‪ ,‬המערער שלח את‬
‫שמחה לגור בתל אביב "כי את מסוכנת לילדים"‪ .‬המשטרה הציגה את הגלייתה של שמחה‬
‫לתל אביב כ"עונש"‪ .‬ראו עדות שמחה על סוגי עונשים‪ " :‬שאת מנודה מהמשפחה‪ ,‬ואת‬
‫נמצאת שבוע ימים בתל אביב‪ ,‬ואסור לך לראות את דניאל" עמ' ‪ ,687‬ת‪.13/‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ .122‬עיוות ההיגיון בטענת שמחה זועק לשמיים‪ .‬אם שמחה משועבדת‪ ,‬ממודרת‪ ,‬מושפלת וכדומה‪,‬‬
‫אז כיצד שבוע בת"א הופך ל"עונש"‪ ,‬ואיך "לא לראות את דניאל"‪ ,‬המשעבד לטענתה‪ ,‬הופך‬
‫לעונש? זהו רציונליזציה של "הפוך על הפוך" קלאסית‪ :‬נדרשה כאן חוות דעת פסיכיאטרית‬
‫מוסמכת כדי להסביר מי שטוענת שהיא קורבן אונס‪ ,‬מתלוננת בו זמנית שמי שמתעלל בה‬
‫לטענתה מרחיק אותה ממנו‪ ,‬ולא רוצ ה שהיא תראה אותו‪ ,‬עולה בקנה אחד עם ההיגיון‬
‫הבסיסי‪.‬‬
‫‪ .123‬מנגד כששמחה מדברת על השוקר )לא על השוקר בגיגית(‪ ,‬בעמ' ‪ 734‬ש‪ ,15/‬סיפרה ש"הייתה‬
‫פעם אחת שדניאל רצה להעניש את שרה מרים כי הוא גילה שיש לה מישהו והוא ביקש‬
‫שנביא שוקר חשמלי‪ ...‬הוא ביקש שאנחנו ניתן לה להרגיש את השוקר החשמלי באיבר‬
‫המין שלה‪ ...‬ש‪.‬‬
‫מי עשה את זה? ת‪ .‬הוא ביקש ממני לעשות את זה ו‪ -‬אב״ד צבן‪:‬‬
‫ומה‪ ,‬ועשית את זה? ת‪ .‬ועשיתי את זה‪ ,‬כן"‪ .‬זו דוגמא לכך שבגלל החסינות של שמחה כעדת‬
‫מדינה לשקר כאוות נפשה‪ ,‬ובגלל שתודרכה מראש לתבל סיפוריה במשפטי מפתח כגון "הוא‬
‫ביקש ממני"‪ ,‬ולהסיט האחריות‪ ,‬נולדו אין ספור סיפורי זוועות‪ ,‬שהחוט המקשר ביניהם הא‬
‫מעשים שבין עדי התביעה לבין עצמם‪ ,‬ללא תמיכה חיצונית או מאיזשהו בן משפחה אחר‪.‬‬
‫‪ .124‬גם אם האירוע הזה לא התרחש בכלל שמחה ידעה שלא תיתן את הדין על השקר‪ ,‬וכל עוד‬
‫היא מסבכת עדת תביעה אחרת בעניין‪ ,‬והן נפגשות בחוץ כדי לתאם עמדות‪ ,‬הרי שאין בעיה‬
‫ליצור הצלבה מלאכותית של סיפורי מדע בדיוני‪ .‬ברגע שמוסרת המעטפת של התנהגות תחת‬
‫השפעה של "שבי מנטלי"‪ ,‬הרי שלבקשה של המערער‪ ,‬המוכחשת‪ ,‬אין כל ראייה‪ ,‬חיזוק או‬
‫סיוע‪ ,‬ושמחה היא היחידה שנושאת באחריות על כך בגין התנהגותה המרושעת‪ ,‬אחריות‬
‫שלעולם לא תיתן עליה את הדין‪.‬‬
‫‪ .125‬אותו אירוע של הפעם הראשונה בה שרה מרים קיבלה שוקר מתואר אצל שרה מרים אחרת‬
‫לגמרי‪ ,‬ובאופן מובהק ניתן לראות קנוניה בין השתיים להפליל את דניאל ולספק את הסחורה‬
‫לתביעה‪ .‬באמצע חקירה ראשית של שרה מרים‪ ,‬כשהיא מדברת על וידויים לפתע היא‬
‫מתנדבת לספר על השוקר‪" :‬וידוי זה על כל דבר שעשית לא בסדר‪ .‬את אומרת את הדברים‪.‬‬
‫ואני זוכרת את הפעם הראשונה שקיבלתי שוקר"‪ .‬כבוד הש' צבן מסתקרן ושואל "את זוכרת‬
‫מה?"‪ ,‬והיא מיד מספרת ששוקר הוצמד לה כדי להוציא וידוי שהיא מאוננת‪" :‬זה היה‬
‫‪32‬‬
‫בליפתא‪ .‬הייתי בת ‪ .14‬דניאל אמר שהוא מ רגיש שאני לא בסדר‪ ...‬והוא שאל אותי אם אני‬
‫מאוננת אמרתי לו שאני במחזור‪ . ...‬וקראו לי לשיחה עם אבא‪ .‬והוא אמר לי שאני אודה‬
‫שאני מאוננת ואני זוכרת ששמחה הצמידה עלי שוקר חשמלי באיבר המין"‪ .‬עמ' ‪.468‬‬
‫‪ .126‬כשהיא נשאלת איך זה קרה ענתה "אני זוכרת את עצמי על המיטה באותו זמן שנתנו לי"‪,‬‬
‫וכמה שורות אח"כ "אני הייתי על ארון"‪ .‬עמ' ‪ .469‬מי שהביא את השוקר זה שמחה‪ ,‬ולפי‬
‫התיאור זה היה מיוזמתה "ככה פתאום"‪.‬‬
‫‪ .127‬גם אם הסיפור על השוקר הראשון )משמחה( היה או לא היה‪ ,‬זה ממש לא תואם את גרסת‬
‫שמחה שאיננה מספרת על אוננות בגיל ‪ ,14‬אלא בגלל שגילו שהיא יוצאת עם מישהו‪ ,‬כלומר‬
‫כמה שנים אחר כך‪ .‬עדיין לשתיהן נוח מבחינה סיפורית‪ ,‬להטיל את האשמה על דניאל‬
‫"שביקש"‪ ,‬ולא על שמחה שעשתה‪ .‬כששרה מרים נשאלה על פעם נוספת של ענישה באמצעות‬
‫שוקר‪ ,‬גרסתה הייתה שזה היה בגיל ‪ 16‬בגלל שהיא לא שמה סל כביסה באמבטיה‪ .‬עמ' ‪469‬‬
‫ש‪ ,125‬ומיד היא עוברת לסיפור אחר שגזזו לה את השיער‪ .‬כך שוב פעם אין כל פרטים על‬
‫אירוע השוקר השני בגלל סל הכביסה‪.‬‬
‫‪ .128‬במקום אחר שבו מדברת שמחה על שוקרים שהיא קיבלה מדניאל‪ ,‬עמ' ‪ 698‬ש‪ 1/‬והלאה‪ ,‬היא‬
‫מנסה להסביר למה קיבלה שוקר‪ " ,‬הוא רוצה שאנחנו נאבד את התחושה באיבר המין‪ ,‬הוא‬
‫רוצה לנקות אותנו מהפגמים"‪ ,‬אבל כשהיא מבינה שהיא עלולה להישאל שאלות עומק‪ ,‬איך‬
‫החזיקו אותה‪ ,‬מי היה‪ ,‬או אפילו מה המרגש כשזה קורה‪ ,‬היא מיד מסיטה את הנושא‪,‬‬
‫וקושרת את זה בסיבה למה התחילה לעבוד בחברא קדישא‪ ,‬עמ' ‪ 698‬ש‪ ,26/‬כי לטענתה‬
‫השוקרים עשו לה רע‪ ,‬ולכן דניאל אמר "לכי לעבוד עם המתים‪ ,‬לכי כאילו‪ ,‬זה יעשה לך‪ ,‬זה‬
‫יעורר אותך בנפש‪ ,‬זה יעשה לך טוב"‪.‬‬
‫‪ .129‬עדיין בבית משפט קמא לא ניתן כל הסבר מדוע אדרת ואזמרה תפשו לה את הרגליים כדי‬
‫לקבל שוקר‪ ,‬אם היא טוענת שהגוף שלי הפך להיות מחוסן מכאב"‪ ,‬עמ' ‪ 698‬ש‪ .23/‬אין גם‬
‫הסבר לתופעה המתוארת שהייתה מעין תחרות ש"את מקבלת את הדין‪ ,‬מי שהייתה יותר‪,‬‬
‫מראה יותר חוזק‪ ,‬כביכול מבחינתו הייתה יותר נחשבת‪ ,‬כי ככל שאנחנו מסכימות לסבול‬
‫יותר‪ ,‬ככה אנחנו מקבלות על עצמנו‪ ,‬את כל העונשים של כל עם ישראל"‪ ,‬עמ' ‪.698‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ .130‬את זה מספרת מי שבעצמה הפעילה שוקר על חנה אמבש‪ ,‬כאשר חנה )שהייתה קטינה( לא‬
‫נדרשה לקבל על עצמה את "כל העונשים של עם ישראל"‪ ,‬ובגלל רשעותה שמחה הוגלתה‬
‫לת"א‪.‬‬
‫‪ .131‬במקום אחר שמחה מספרת ש"אדרת קיבלה שוקרים‪ ,‬אדרת נסחבה בשערות"‪ ,‬עמ' ‪,709‬‬
‫ש‪ .20/‬יש להניח שאילו זה היה נכון‪ ,‬אדרת הייתה כותבת על כך ב"יומניה"‪ ,‬ומנתחת לעצמה‬
‫את הסיטואציה‪ .‬זו דוגמא לכך ששמחה מתואמת מראש עם עדת התביעה שרה מרים‪ ,‬ולכן‬
‫בסיפורים על שרה מרים היא מרחיבה‪ .‬מנגד כאשר היא ממציאה סיפור על עדים שלא‬
‫התהפכו‪ ,‬כגון אדרת‪ ,‬היא פשוט זורקת לחלל האוויר "פצצה" ברמה של כותרת‪ ,‬ללא כל‬
‫הרחבת פרטים ומיד מדלגת הלאה‪ ,‬שכן היא יודעת שאדרת תכחיש הכול‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מיד‬
‫כשנשאלה על שוקרים לאדרת האם היא זוכרת אירוע ספציפי ענתה ‪" :‬היו המון‪ ,‬המון‪ ,‬המון‪,‬‬
‫המון אירועים‪ .‬זה היה כל יום"‪ ,‬עמ' ‪ ,709‬ש‪ ,22/‬ומיד החליפה נושא שאדרת עשתה צרכים על‬
‫קבר‪ ,‬כי זהו נושא שהיא כבר יודעת עליו מתוך היומנים שיש איזה בדל של ראייה לסיפור‪.‬‬
‫‪ .132‬לעומת זאת שרה מרים טוענת שראתה שוקרים מופעלים על בינימין‪ ,‬נתן‪ ,‬נחמן וחנה עמ' ‪,471‬‬
‫ש‪ ,31/‬אבל לא הזכירה את אדרת‪" :‬אני ראיתי שבנימין חטף אותו‪ .‬ושנתן חטף אותו‬
‫ונחמן"‪.‬‬
‫‪ .133‬לגבי חנה שמקבלת שוקר סיפרה שרה מרים‪ " :‬ראיתי שחנה חטפה אבל חנה חטפה משמחה‪.‬‬
‫זה היה בתקופה שאחרי האירוסין שלה עם משה‪ ...‬היינו עם שמחה לבד בבית‪ .‬ואני זוכרת‬
‫שהיא נתנה לחנה‪ .‬וכעקרון על זה כעסנו עליה וזה לא היה בידיעת דניאל‪ .‬ששמחה נתנה‬
‫לחנה"‪ .‬עמ' ‪ 472‬ש‪ .2/‬כלומר‪ ,‬זהו אירוע שבו דניאל אינו מעורב‪ ,‬אינו קשור לוידויים‪ ,‬אלא‬
‫פשוט לרשעותה של שמחה‪ ,‬האירוע מאשש את עדות חנה‪ ,‬וכנראה אם היה שימוש בשוקר‪,‬‬
‫זה היה השימוש היחיד בו ע"י שמחה בלבד‪ ,‬מבלי שהמערער יודע‪ ,‬או מישהו אחר ידע‪ ,‬חוץ‬
‫משמחה )הפעילה(‪ ,‬שרה מרים )הצופה( וחנה )שקיבלה(‪.‬‬
‫‪ .134‬להפרכת אמינותה של שרה מרים העיד הנער שקיים איתה יחסי מין‪ ,‬שהיה בן ‪ 16‬בעודו ‪3‬‬
‫שנים צעיר ממנה‪ .‬נתן בן שושן‪ ,‬הנער ששכב עם שרה מרים שרצתה להתחתן איתו‪ ,‬נשאל‬
‫האם אי פעם שרה מרים סיפרה לו שקיבלה שוקרים‪ .‬בעמ' ‪ 1904‬העיד שהיא מעולם לא‬
‫סיפרה לו על מכות עם שוקר או שהרביצו לה‪ ,‬או ש"היו לה יחסי מין עם אבא שלה"‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫העיד על תלונתה של שרה מרים שהענישו אותה בגילוח ראש‪ ,‬ש"חתכו לה את השיער קצוץ‬
‫‪34‬‬
‫וזה היה לפני פורים שהיא התחפשה לחיילת"‪" ,‬כ ‪ 7‬ס"מ"‪ ,‬עמ' ‪ ,1904‬ש‪ .14 /‬כ ‪ 7‬ס"מ‬
‫ש‪.22/‬‬
‫‪ .135‬דלות העדויות על השוקרים‪ ,‬שאינם נתמכים בשום ממצא פורנזי‪ ,‬מתקשרים גם לעובדה‬
‫שהוצגו אפס ממצאים רפואיים‪ .‬כך למשל שרה מרים העידה שחושמלה בשוקר וקיבלה‬
‫צלקות‪ ,‬ע'‪ ,564 ,‬ש‪ " ,31/‬שוקר שקיבלתי‪ .‬יש לי צלקת פה ברגל"‪ ,‬משנתבקשה להראות את‬
‫הצלקת ברגל ענתה "יש לי באיבר המין והוא כזה קטן בגלל שהשוקר גם היה גם כזה קטן‬
‫וצלקת של עור שרוף"‪ .‬כב' השופט צבן ביקש‪" :‬את הצלקת ברגל אפשר לראות?"‪ .‬לפי כב'‬
‫הש' צבן העדה הצביעה "בגובה של ‪ 15 10‬ס"מ מעל הקרסול"‪ .‬אולם כב' הש' צבן אומר‬
‫שהוא פשוט לא רואה את זה‪ " :‬דרך הגרב אני לא יכול להגיד שאני רואה‪ .‬אם אני אגיד שאני‬
‫רואה אז אני לא רואה"‪ .‬כלומר גם את הצלקת שאינה באיבר מוצנע לא הצליחה להוכיח‪.‬‬
‫נסיבה מחשידה נוספת לאי אמינותה של שרה מרים היא הביטוי שהשתמשה בו "השוקר היה‬
‫כזה קטן"‪.‬‬
‫‪ .136‬אף אחד לא הצביע על שוקרים בגדלים שונים‪ ,‬ואף אחד לא טרח להבהיר מה זה שוקר "כזה‬
‫קטן"‪ .‬נראה שבדמיונה של שרה מרים שוקר אמור להיראות כמו עט עם שפיץ שגורם כוויה‬
‫נקודתית )ז"א זאפר(‪ ,‬ולא כמו שהוא באמת‪ :‬מכשיר מלבני עם ידית‪ ,‬שאז כל משטח המגע‬
‫המלבני שמוצמד היה מייצר כוויה )לשיטתה( בגודל משטח המגע‪.‬‬
‫‪ .137‬בהמשך בח"נ עמ' ‪ 564‬העדה שרה מרים מוסיפה ש"צלקת בסנטר זה לא קשור" ו"צלקת על‬
‫הלחי אין"‪ .‬לפני כן בחקירה ראשית אולם אמרה שיש לה גם בחזה‪" :‬יש לי אחד באיבר‬
‫המין בחזה וברגל"‪ ,‬עמ' ‪ 472‬ש‪ .14/‬מדוע כאשר הדגימה את הצלקת ברגל‪) ,‬שהשופט ציין כי‬
‫לא ראה דבר(‪ ,‬לא דיברה על כוויה בחזה? כפי הנראה ידעה כי עומדת להיות מוצגת קלטת‬
‫ובה שדיה חשופים‪ ,‬ללא סימני צלקת‪ ,‬נ‪.4/‬‬
‫‪ .138‬בחזרה לח"נ‪ ,‬עמ' ‪ ,564‬העדה שרה מרים נשאלת אם "כשהפרקליטות חקרה אותך ואת‬
‫סיפרת להם על הצלקת ואת סיפרת להם על הצלקות ביקשו ממך לגשת לרופא או רופאה‬
‫עדיף שהיא תצלם את זה?" ותשובתה "לא"‪ .‬לשאלה נוספת "אם היו מצלמים היו רואים את‬
‫זה?"‪ .‬תשובתה "כן"‪ .‬מיד לאחר מכן מוגשת הקלטת המינית‪ ,‬אף לא מוקרנת בבית המשפט‪,‬‬
‫ובה רואים שאין כל צלקות‪ .‬שוב פעם לפנינו הוכחה שהפרקליטות עשתה כל שביכולתה כדי‬
‫‪35‬‬
‫להגביל את פרשת התביעה וההגנה לאמרות שבין האחד לשני‪ ,‬על מנת שלא יהיו ראיות‬
‫מוחשיות שיחבלו בתיאוריה שנבנתה לפיה שימוש בשוקרים היה רוטינה יומיומית בבית‪.‬‬
‫ה‪ .‬הפרת חזקת החפות וחריצת דין במסווה חקירה‬
‫‪ .139‬אשמה של החזקת נשים בתנאי עבדות פיסית אמורה להיות קלה להוכחה‪ ,‬שכן מצופה‬
‫שהעבד או שפחת המין יודו לכוח החילוץ‪ ,‬על ההצלה מהשבי‪ ,‬וניתן לתעד בשעת אמת הן את‬
‫תנאי השבי )הכליאה‪ ,‬המרתף‪ ,‬הדלת הנעולה(‪ ,‬והן את התגובה הספונטנית של השבוי‬
‫לחילוץ‪ .‬לשם המחשה ניתן לדמיין את מרתף העינויים של ג'וזף פריצל באוסטריה‪ ,‬שם כלא‬
‫את ביתו ואנס אותה(‪.‬‬
‫‪ .140‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר האשמה היא תנאי עבדות פסיכולוגית‪ ,‬הראיות הפיזיות לתנאי עבדות‬
‫אינן קיימות‪ ,‬יש צורך לאלתר יש מאין ראיות שבתחום המחשבות והאמירות‪ ,‬והנחת‬
‫העבודה של הכוחות המחלצים שהמחולצים הם עבדים שאינם מודעים לעבדותם‪ ,‬ויש‬
‫"לפתוח" אותם‪ ,‬ולשקם" אותם‪ .‬זה בדיוק מה שגורם לבעיות אדירות בתחום האמינות של‬
‫המחולצים מאותו שבי פסי כולוגי דמיוני‪ ,‬שבו נטען שאין גבולות פיסיים‪ ,‬אלא סורגים‬
‫וירטואליים ‪ -‬סובייקטיביים‪.‬‬
‫‪ .141‬כאן‪ ,‬אף אחד מהעצורים לא "הודה" למחלצים" על החילוץ‪ .‬המחלצים קיבלו הוראה מדר'‬
‫גרין להפעיל אלימות‪ ,‬כדי לגרום לעצורים "להיפתח" )זאת למדים מתיק גואל רצון(‪ .‬הנחת‬
‫העבודה הייתה כל מה שיאמר העבד או השפחה כבר לא ישנה‪ ,‬כי העבד לא יודע שהוא עבד‪,‬‬
‫והשפחה לא יודעת שהיא שפחה‪ .‬הנחת העבודה הייתה שרק אחרי "שיקום פסיכולוגי"‬
‫העבד יבין שהוא היה עבד‪ ,‬ויודה למציליו על השבת חירותו‪.‬‬
‫אלא שהשיקומים‬
‫הפסיכולוגים הכפויים בעל כורחם של ה"משוקמים" גרמו לשיבושי ראיות‪ ,‬לריאקציות‬
‫בלתי צפויות‪ ,‬לזיהום החקירה‪ ,‬לבלבול יוצרות בין מבצעים לקורבנות‪ ,‬ופגיעה אנושה בזכות‬
‫לחפות‪.‬‬
‫‪ .142‬כך יוצא שנפגעה חזקת החפות באופן גורף מהיום הראשון שכן אף אחד לא האמין‬
‫ל"ניצולים" שהם לא קורבנות‪ ,‬ולא היו זקוקים להצלה‪ .‬השוטרים "המחלצים" הסלילו את‬
‫כל בני המשפחה‪ ,‬ה"קורבנות" לכאורה להליך שיקומי כפוי‪ ,‬שבו אין מציאות אחרת של‬
‫התמודדות עם האמת האמיתית של הקורבן‪ ,‬אלא רק איומים על ה"קורבן" שהוא חייב‬
‫‪36‬‬
‫"לשתף פעולה" עם התיאוריה של נפגע‪/‬ת כת‪ ,‬הוא לא מודע לסטטוס המיוחס לו‪ ,‬ושעליו‬
‫"להיפתח" ולהפליל‪ .‬אילו היה קודם להליך השיקומי תהליך של חקר האמת בנסיבות‬
‫נקיות מזיהום עדויות‪ ,‬תיאום עמדות ואלימות משטרתית‪ ,‬וה"שיקום" היה וולונטרי‪ ,‬ולא‬
‫תחת איומים או פיתויים כספיים‪ ,‬ניתן היה להגיע לחקר האמת‪ ,‬אולם בתיק כמו התיק דנן‪,‬‬
‫המשטרה החמיצה את האפשרות להגיע אל האמת‪ ,‬כי הייתה נעולה מראש על סחיטת‬
‫הודיות מהנחקרים בכל דרך‪ ,‬ובדרך לא דרך‪.‬‬
‫‪ .143‬ראו למשל מה קורה לעדה כזו‪ ,‬שמחה‪ ,‬שנעצרה ואמרה בפה מלא שהיא לא צריכה כל‬
‫הצלה‪ .‬היא מסרה גרסתה שכל יחסי המין היו בהסכמה‪ .‬השוטרים סירבו לקבל את גרסת‬
‫ההסכמה‪ ,‬והפעילו אין ספור לחצים‪ :‬שמחה נכלאה במעון לנשים מוכות‪ ,‬צברה שעות‬
‫חקירה אסטרונומיות‪ ,‬הובהר לה שלא תראה את ביתה היוצאת לאומנה‪ ,‬והובאה בפני‬
‫שופט נוער שיפחיד אותה‪ .‬התחילה "לשתף פעולה"‪ ,‬העלתה וידאו שהמשטרה מאלצת‬
‫אותה לשקר‪ ,‬נלקחה לחקירות‪ ,‬ועוד פעם חזרה בה‪ ,‬והחלה להאשים את כל בני המשפחה‬
‫שאותם פעם אהבה‪ .‬כשהיגיעה לחקירה נגדית‪ ,‬מרוב גרסאות‪ ,‬לא ניתן לדעת מה האמת‪.‬‬
‫שמחה פשוט תודרכה לומר שהיא "נפתחה לאט לאט"‪ ,‬וכאשר ב"כ המערער ניסה להבין אם‬
‫יש היגיון בבחי רה מתי לשקר ומתי לומר את האמת‪ ,‬השיבה ש"פעל אצלי הבלבול והחוסר‬
‫וודאות"‪ ,‬עמ' ‪.995‬‬
‫‪ .144‬אם כך הכיצד אפשר לייחס אפילו משקל של ‪ 1%‬לדברי שמחה‪ ,‬לא כל שכן להשתמש בהם‬
‫לאישוש דברי עדי תביעה אחרים שהיו מתואמים איתה במפגשים מחוץ לתחנת המשטרה?‬
‫ו‪ .‬רשלנות המשטרה במינוי המרכז לנפגעי כתות כמומחה לחקירות כת‬
‫‪ .145‬את החקירה חולל המרכז נגד כתות‪ .‬הודיה פנתה אליהם לסיוע כספי‪ ,‬והם דיווחו למשטרה‬
‫נגד רצונה‪ .‬מיד משטרת ירושלים מינתה את המרכז לנפגעי כתות כמומחה סודי לניהול‬
‫ולווי החקירה‪ .‬לא התרחש כל הליך של בדיקת נאותות של איכות הגוף שמונה כמומחה‪,‬‬
‫המרכז לנפגעי כתות‪ ,‬וגם לא של אמינות הפעילות בו‪ ,‬והתיאוריות שהן מפיצות‪ .‬מצופה‬
‫היה שהמשטרה תפנה לארה"ב שם יש ניסיון רב בנושא‪ ,‬ואף קיים מדריך ‪ FBI‬לטיפול‬
‫בתופעה‪ .‬על פי המדריך‪ ,‬אין לפרק כת בשיטות של פשיטה אלימה וברוטלית‪ ,‬שכן יש חשש‬
‫להתאבדות המונית‪ ,‬או הפעלת נדרים סודיים שיובילו לפגיעה עצמית‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ .146‬במקום להתייעץ עם מומחים מאמריקה‪ ,‬התייעצה המשטרה עם דר' גרין‪" ,‬מומחה" מטעם‬
‫עצמו‪ ,‬עם אידאולוגיה אישית‪ ,‬שרקח בעצמו עלילות באמצעות תיאוריה מצוצה מהאצבע‪.‬‬
‫בתיק של גואל רצון‪ ,‬שם העיד‪ ,‬לא חסך בית המשפט דברי ביקורת עליו ועל התיאוריה‬
‫שהמציא‪.‬‬
‫‪ .147‬גם גואל רצון רואיין בטלוויזיה ואמר קבל עם ועדה שאין סיכוי שיפשטו על הכת‪ ,‬כי נשותיו‬
‫יתאבדו‪ .‬ייתכן שאמר זאת להפחדה‪ ,‬ייתכן שהתכוון לזה‪ .‬בכל מקרה גם בתיק זה וגם‬
‫בעניין גואל רצון נטלה המשטרה סיכון עצום לגרימת תגובות שרשרת בלתי רצויות‬
‫ומסוכנות כתוצאה מפשיטה ומעצרים המוניים‪ .‬יצוין שלא נמסרו שום חומרי חקירה‬
‫המשקפים את ההחלטה מי נתן את ההחלטה להסתכן בהתאבדות המונית‪ .‬למרבה הצער‬
‫ב"כ הנאשם לא חקר ולא ביקש מחומרים אלה‪ ,‬כי עבד בו זמנית עם המרכז לנפגעי כתות‬
‫שסיפק לו חוות דעת בתיקים אחרים‪.‬‬
‫ז‪ .‬מחדלי חקירה קלסיים‪ :‬אי תיעוד‪ ,‬מניעת היוועצות הסתה נגד עו"ד‬
‫‪ .148‬בניגוד להוראות סעיפים ‪ 4‬ו ‪ 7‬לחוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים( תשמ״ב־ ‪,2002‬‬
‫חקירות חשובות של עדים מרכזיים לא תועדו כלל‪ ,‬כאשר לגבי חלקן נכתב זכ״ד בדיעבד‪,‬‬
‫ורק לאחר דרישות ההגנה לחומרי חקירה שסוננו מראש‪.‬‬
‫‪ .149‬באופן סיסטמתי עדויות שהיה בהן התחלה של סיפור שנזקקו לאשש אותו דרך עדי תביעה‬
‫אחרים‪ ,‬תחילת העדות אינה מתועדת או תקולה‪ ,‬או שניתנה הוראה לא לתעד‪ ,‬או פשוט לא‬
‫לתת את החומרים להגנה‪.‬‬
‫‪ .150‬מחדלים אלה רלבנטיים לא רק לעדי התביעה‪ ,‬אלא גם לשני המערערים‪ .‬כך למשל טעה‬
‫ביהמ"ש הנכבד קמא בקבלו את הודייתו הראשונה של המערער חרף אי תיעודה מתחילתה‬
‫)ראה עמ' ‪ 33‬ש' ‪ 14-19‬לפרוטוקול בימ"ש קמא( בניגוד לחוק חקירת חשודים )חוק סדר הדין‬
‫הפלילי )חקירת חשודים(‪ ,‬התשס"ב‪ .2002-‬השעתיים הראשונות‪ ,‬הקריטיות‪ ,‬לא תועדו‬
‫כמצוות המחוקק בחוק זה‪.‬‬
‫‪ .151‬מחדלים אלא מחייבים פסילת העדויות של אותם עדים שלגביהם ראש החקירה במכוון נתן‬
‫הוראה לא לתעד‪ :‬הודיה‪ ,‬שרה מרים ושמחה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫א‪ .‬עדותה הראשונה של הודיה שם הונבטו הזרעים‪ ,‬לא תועדה‪ ,‬שכן היא הייתה בוסרית‬
‫מדי וחסרת שיניים‪ .‬היה צורך לעבד אותה‪ ,‬ללוש אותה היטב ולצקת לתוכה תכנים‬
‫התואמים את פרופיל הכת‪ ,‬כפי שדר' גרין כבר יישם בתיק גואל רצון‪ .‬יש מזכר לקוני‬
‫שהודיה נשלחה לדר' גרין במונית ע"ח הרווחה‪ .‬נכתב זכ"ד )מיום ‪ .(13.6.11‬ראו גם‬
‫חקירת ליזמי מיום ‪ ,27/1/13‬בעמ' ‪ 1302-1303‬שאומר ש"הודיה אמרה דברים‬
‫מטורפים"‪" ,‬רשמנו זכ"ד של השיחה שלנו איתה‪ .‬זה משהו ארוך שאנחנו צריכים‬
‫קודם כל לנסות להבין מה קורה‪ .‬זה בכלל לא היה בתחנת משטרה‪ .‬פגשנו אותה‬
‫אחרי שהעמותה הזאת למניעת כתות הפגישה אותנו‪ ,‬רצינו לשמוע ממנה מה קורה‬
‫על השיחה הזאתי שהייתה לא במתקן משטרתי‪ ....‬זה לא מישהו שמגיע לתחנה‬
‫ואומר שלום אני רוצה להתלונן‪ ...‬זה לא איזה משהו רגיל שהיא מספרת קודם כל על‬
‫איזה משהו ערטילאי‪ ,‬הרי זה משהו כת‪ .‬את זה צריך בכלל לפרק לעבירות‪ .‬להבין‬
‫אם היה כאן עבירה לא הייתה עבירה‪ ...‬אני גם לא רואה שום דבר פסול להמשיך‬
‫כמובן למלא על זה זיכרון דברים ואז לזמן אותה לעדות מסודרת בתחנה משטרה‬
‫במועד קרוב"‪ .‬יש כאן עריכה מבחינת סדר‪ .‬כדי שיהיה סדר כרונולוגי מסוים‬
‫שיבינו את העדות"‪ .‬גם חקירת לילך מיום ‪ 27/1/13‬בעמ' ‪" ,1240-1242‬אנחנו נפגשנו‬
‫איתה ]הודיה[ עם רחל ]ליכטנשטיין[ מהמרכז לסיוע נפגעי כתות והלכנו ישבנו‬
‫באיזה מסעדה‪ ,‬מלון"‪ .‬זה היה ב ‪ 13/6/20121‬בטיילת בת"א‪ .‬לילך מספרת שישבו‬
‫איתה "שעות שאנחנו ישבנו ובכלל הבנו על מה היא מדברת"‪ ,‬עמ' ‪ 1242‬ש‪ .8/‬פירושו‬
‫של דבר שמי שהסביר להם על מה היא מדברת היה המרכז לכתות‪ .‬ראו גם "אני‬
‫החלטתי שאני מחלקת את העדות הזאת לפי נושאים"‪ ,‬ש‪ .30/‬כלומר לפנינו אמירות‬
‫משופצות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חקירות חשובות לא תועדו בוידיאו כמתחייב אלא בכתב בלבד‪ ,‬וזאת בהוראה של‬
‫ראש החקירה אשר ליזמי‪ .‬המשטרה טענה שלא תועדה תחילת חקירתה של שמחה‬
‫מיום ‪) 4.7.11‬ת‪ .(26/‬באותו זמן המשטרה לא ידעה מי תתגייס לצידה‪ ,‬ולכן לא‬
‫הייתה סיבה לא לצלם‪ .‬משום כך‪ ,‬סביר להניח שהווידאו פשוט הועלם‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כן‪ ,‬בעניין שמחה לא תועדו בתיעוד חזותי חקירות שמחה )‪ (1‬ת‪ 32/‬מ ‪ ,18.7.11‬ו )‪(2‬‬
‫ת‪ 35/‬מ ‪ .27.7.11‬לכן גם אין תמליל לחקירות אלו ויצוין שבמקרים רבים נמצאו‬
‫‪39‬‬
‫סתירות בין הזכ"דים‪ ,‬התמלילים הווידאו‪ .‬בתאריך ‪ 27/1/2013‬נחקר אשר ליזמי על‬
‫מזכר שכתב ביום ‪ 16/4/2012‬בו כתב שבשני מקרים "החקירה לא תועדה בהנחיותיי‪.‬‬
‫אינני זוכר מדוע קיבלתי את ההחלטה הבאה" עמ' ‪ ,1304‬ש‪ .26-33‬משנשאל מדוע‬
‫עשה זאת ענה‪" :‬אני לא יודע כלומר בשלב הזה שמחה איזה עדות מוסרת‪ .‬האם‬
‫כבר הפכה איפה שהוא לעדה והיא מבהירה לנו שאלות"‪.‬‬
‫כלומר משתמע‬
‫שהמשטרה קטלגה את סוגי העדויות‪ ,‬לפי צרכיה‪ ,‬ובהתאם לקטלוג החליטה מה‬
‫לתעד ומה לא לתעד‪ ,‬ומה להעביר להגנה ומה לא להעביר להגנה‪ .‬אין כל ספק שכך‬
‫חקירה לא אמורה להתנהל‪ ,‬ומעשה בבית המשפט קמא לא נפרסה כל התמונה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אין תיעוד של מפגש חשוב בין שמחה לבין הודיה‪ ,‬אלא נכתב מזכר בלבד )ת‪.(77/‬‬
‫החוקר עודד יניב נחקר על כך ביום ‪ ,17/2/13‬בעמ' ‪ -1471-1472‬החוקר משיב "לא‬
‫נמצא צורך לתעד את המפגש הזה"‪ .‬שוב פעם שתי עדות תביעה נפגשות זו עם זו‬
‫בתוך המשטרה לצרכים חקירתיים‪ ,‬ובמשטרה לא חושבים שההגנה צריכה לדעת על‬
‫כך‪ .‬יודגש ש רק בעקבות פנייה של ב"כ המערער דאז‪ ,‬ביום ‪ 19/4/12‬נכתב זכ"ד ע"י ר'‬
‫צוות החקירה ליזמי ששלח מזכר רטרואקטיבי ‪ 10‬חודשים לאחר החקירות הללו‪.‬‬
‫ראו גם החוקרת רויטל בחקירתה מיום ‪ ,17/2/13‬בעמ' ‪.1464-1466‬‬
‫ה‪.‬‬
‫לגבי תחילת החקירה של שמחה מיום ‪) 4.7.11‬ת‪ -(26/‬בעקבות פנייה של ב"כ‬
‫המערער אל הפרקליט היכן תחילת חקירתה של שמחה‪ ,‬ומדוע לא תועדה תחילת‬
‫החקירה‪ ,‬השיב הפרקליט במכתבו מיום ‪ 27.3.12‬בסעיף ‪ 21‬כי שמחה נחקרה כעדה‪,‬‬
‫ולא כחשודה‪ ,‬ולכן לא תועדה חקירתה במלואה‪ .‬אולם שמחה נחקרה כבר מפתח‬
‫החקירה כחשודה לכל דבר ועניין‪ ,‬לא הקריאו לה את זכויותיה ולא הזהירו אותה‪,‬‬
‫ורק כעבור ‪ 5‬שעות חקירה קשה‪ ,‬בטרם כתיבת העדות המוקלדת )בע' ‪ 100‬לתמליל(‬
‫החוקרת לילך הקריאה לשמחה את זכויותיה לראשונה )בנומרטור ‪ .(05:01‬ניתן‬
‫לראות כי כבר בפתח החקירה )בעמ' ‪ ,3‬בעמ' ‪ (21‬מודיעים לשמחה שהיא חשודה אך‬
‫לא הקריאו לה את זכויותיה‪ ,‬ולא הזמינו עבורה סנגוריה להיוועצות‪ .‬ראו בע' ‪:3‬‬
‫"שמחה‪ :‬יש מצב שאתם משחררים אותי להלילה? לילך‪ :‬ממש לא‪ .‬לא הלילה ולא‬
‫בימים הקרובים ולא בשבועות הקרובים"‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ובע' ‪ " :21‬זה ברור לך שאת חשודה גם בכמה מקרים‪ .‬ברור לך באיזה עמדה את? ‪...‬‬
‫תזכרי שאת במעמד רעוע פה‪ .‬מבחינתך‪ ,‬מבחינת תכלת‪ ,‬מבחינת כל השאר‪ .‬אז‬
‫כשאני שואלת אותך מזה דין זה לא חסד‪."...‬‬
‫ז‪.‬‬
‫השוטר עודד טען שהיה בקשר עם שמחה רצוף בין החקירות וגם בסיום החקירות‬
‫ודברו על הפרשה ‪ -‬אין תיעוד‪ .‬נחקר על כך ביום ‪ ,17/2/13‬בעמודים ‪.1489-1491‬‬
‫ח‪.‬‬
‫חקירה של שרה מרים בסמוך ליום ‪ -27/7/12‬נחקרה ע"י החוקר אריה מלכה‪,‬‬
‫כאשר מעמ׳ ‪ 9‬לחקירתה עלה באקראי כי נחקרה "אתמול" מבלי שהיה תיעוד לכך‪.‬‬
‫בחקירה שכל רמז עליה הועלם‪ ,‬ורק הרבה לאחר שהחל המשפט גילה ב"כ המערער‬
‫באקראי שהתקיימה כזו חקירה‪ ,‬התקבל זכ"ד לקוני ביום ‪ 2/9/12‬שפשוט אין חומר‪.‬‬
‫החוקר אריה מלכה נחקר על כך ביום ‪ ,17/2/13‬בעמודים ‪ .1504-1507‬אותה חקירה‬
‫הייתה המקור הראשון לסיפור שבינימין נענש במציצה ע"י אזמרה‪ .‬לאחר מכן היה‬
‫צורך לאלף את בינימין כדי שילמד לספר את הסיפור‪ .‬הוא נאלץ להעיד על כך‬
‫פעמיים‪ ,‬כאן‪ ,‬ובמשפט נגד הנשים‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫רחל לאה נחקרה כחשודה בתאריך ‪) 31.7.11‬נ‪ (19/‬כאשר לדבריה בבית המשפט קמא‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,1743-1745‬הוכתה בחקירה זו ושפכו עליה מים‪ .‬לגבי חקירה זו‪ ,‬באורח מחשיד‪,‬‬
‫נטען שלא תועדה תיעוד חזותי‪ .‬תיאורה של רחל לאה את החקירה ממש מבהיל‪.‬‬
‫היא הייתה בהיריון‪ .‬נראה שהחוקרים קיבלו הוראה‪ ,‬בהדרכת המומחים מהמרכז‬
‫לכתות‪ ,‬להפעיל אלימות כדי "לשבור" ו"לפתוח" את הנחקרים‪ ,‬ולכן החקירות נראות‬
‫כפי שרחל לאה מתארת אותם‪ .‬נראה גם שהפרקליטות סיננה את חומרי החקירה‬
‫והעבירה רק סרטי חקירות סטריליים ומצונזרים במכוון‪ ,‬שכן רחל לאה איננה‬
‫היחידה המתארת זאת‪.‬‬
‫"נכנסתי לחדר ולילך התחילה לצרוח עלי ואמרה לי ממש את לא מתביישת‪ .‬מילים‬
‫שאני לא יודעת איך להגיד את זה פה‪ ...‬שאפילו ברחוב לא שומעים‪ ...‬זה לא היה‬
‫חקירה‪ .‬זה היה בעצם מין צעקות שלילך צועקת אלי‪ ...‬שאיך אתם מעיזים‬
‫להצדיק את דניאל‪ ....‬הזה שלו מגיע עד לברכיים‪ .‬והוא חרמן והוא‪ ,‬מלא מילים‬
‫שאני לא יודעת‪ ...‬ואז אמרתי לה אני לא עושה את מה שאת אומרת‪ .‬אמרתי לה אני‬
‫רוצה להתקשר לעורך דין‪ .‬אני רוצה לשאול אם זה מותר לך לעשות מה שאת‬
‫עושה‪ .‬אני רוצה לדעת שזה מותר‪ .‬את לא מתקשרת לשום עורך דין‪ .‬הבנת? יש לך‬
‫בעיה? כאילו התחילה לצרוח עלי‪ .‬התחלתי לבכות ‪ .‬וזה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫אומרת לי תתפשטי עכשיו‪ .‬לא הסכמתי התחלתי לצעוק‪ ...‬איזה חמש חוקרים‬
‫עומדים מולי‪ ,‬רחל את רוצה שיסגרו לך אזיקים‪ .‬ואת רוצה שחמש בנות יעלו עליך‬
‫ויפשיטו אותך? תעשי מה שאומרים לך‪ .‬ואני ממש התחלתי לבכות‪ .‬ובאמת הייתי‬
‫בהריון‪ ...‬טוב כל הבנים יוצאים מהחדר‪ .‬ולילך ככה סוגרת לא נועלת‪ .‬אמרתי לה‬
‫תנעלי לפחות‪ .‬אם מישהו יכנס? לא‪ .‬תסתמי את הפה‪ ,‬ושרמו ‪,‬ומילים שאני לא‬
‫באמת מילים ממש זוועה‪ .‬זוועה שאני לא מאמינה שיכולים לדבר ככה‪.‬‬
‫תוך כדי אני צריכה להוריד את הבגדים‪ .‬אני מורידה את הבגדים אני בלחץ‪ .‬והיא‬
‫כל הזמן אומרת לי יא מסריחה‪ ....‬היא צרחה עלי כל מיני ‪.‬אחרי שאני זה ‪.‬אני‬
‫מחזירה את הבגדים‪.‬‬
‫ואז איציק לוי נכנס לחדר‪ .‬אז נכון את ודניאל לא יודעת מה עשיתם כך וכך בצפון‪.‬‬
‫אני עושה מה היה? היא אומרת לי‪ ,‬אני אומרת לא סליחה אני לא מבינה על מה‬
‫אתם מדברים‪ .‬והיא נתנה לי בוקס לאף ממש מתוך עצבים היא כבר לא יכלה‬
‫לשלוט על עצמה‪ .‬והיה לה כוס מים קרים‪ ,‬שופכת עלי ככה‪ .‬התחלתי לצרוח‪ .‬מה‬
‫את עושה לי? מה מותר לך לעשות דבר כזה?‬
‫‪ .152‬העדר תיעוד של חקירות חשובות‪ ,‬במיוחד כאשר המכנה המשותף הוא הנבטה של סיפורי‬
‫זוועה‪) ,‬כגון המציצה שלא הייתה באיבר מינו של בינימין‪ ,‬או הסטת האחריות משמחה‬
‫למערער על מעשיה העצמאיים( הינו מחדל חקירתי של ממש‪ ,‬אשר מוביל להפחתה ניכרת‬
‫במשקל הראייה ואף לדרגה של ביטול הראיה לגמרי‪ ,‬במיוחד שעסקינן בעדים בעייתיים‪,‬‬
‫שלגביהם מש חקת המשטרה משחק כפול‪ ,‬כשנוח מציגים אותם כקורבן‪ ,‬ושנוח מציגים‬
‫אותם כמבצעים תחת הוראות טלפתיות‪.‬‬
‫‪ .153‬ראו ע״פ ‪ 2511/92‬חטיב נ׳ מ"י ‪ :‬״החקירה וכל פעולה ופעולה הנעשית במהלך החקירה‬
‫והעדר הרשום עלול‪ ,‬על כן לקפח את הנאשם בהגנתו״‪ ,‬וגם ע״פ ‪ 226/014‬מ"י נ׳ מורדכי‪,‬‬
‫כב' הש' דוד חשין "חשוב להדגיש כי הצורך בניהול רישום מלא‪ ,‬מסודר ומדויק‪ ,‬אינו בגדר‬
‫המלצה בעלמא‪ ,‬זוהי חובה שהפרתה עלולה לעתים להביא לפגיעה קשה בזכות הנאשם‬
‫להליך תקין והוגן‪ .‬אשר על כן אי קיום חובת הרישום כהלכתה‪ ,‬איננו עניין של מה בכך‪,‬‬
‫ועל בית המשפט להתייחס לכך בחומרה בשוקלו את הראיות "הפגומות"‪ ,‬כך שפגם‬
‫ברישום יפחית באופן משמעותי את משקל הראייה אליה מתייחס הפגם"‪.‬‬
‫‪ .154‬ראו בפס"ד עפ ‪ 1361/10‬מ"ינ' יניב זגורי "התברר‪ ,‬באקראי‪ ...‬כי במשך כחודש ימים תחקר‬
‫‪ X‬ותשאל עדים מרכזיים של התביעה ‪ ...‬בלא שיימצא זכר לתוכנם בכתובים ‪ -‬לא הודעות‪,‬‬
‫לא תזכירים‪ ,‬לא תרשומות‪ ,‬מאומה לא‪ .‬הרי נוהלים פגומים כאלה כבר זכו להוקעה ובקורת‬
‫חריפה מבית משפט זה‪ ,‬עד כדי פסילת הראיות שהושגו בדרך זו או פחות משקלם‬
‫במקרים המתאימים )ראה ע"פ ‪ 400/66‬אבו חצירה נ‪ .‬י‪.‬מ‪ ,‬פ"ד כ)‪ ;787 (4‬ע"פ ‪412/70‬‬
‫ליבוביץ נ‪ .‬י‪.‬מ‪ ,‬פ"ד כה)‪ (2‬ע' ‪ ,225‬בעמוד ‪ ;230‬ע"פ ‪ 15/78‬ביבאס נ‪ .‬י‪.‬מ‪ ,.‬פ"ד לב)‪ (3‬ע'‬
‫‪42‬‬
‫‪ ;76‬ע"פ ‪ 216/74‬כהן נ‪ .‬י‪.‬מ‪ ,.‬פד"י כט )‪ 340 (1‬וכן ע"פ ‪ 476/79‬בולוס נ‪ .‬מדינת ישראל פד"י‬
‫לה)‪ (1‬ע' ‪) ".(810) 785‬ע"פ ‪ 201/86‬בדש נ' מ"י‪ ,‬פ"ד מ)‪ .(286 ,281 ,(4‬פסקי דין אלה‬
‫מצוטטים לרוב‪ ,‬אולם אין סנקציה ממשית בצידם‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬המשטרה יודעת ומתעלמת‪,‬‬
‫ובתי המשפט קמא מסתפקים בנזיפה לרקורד‪ .‬אין די בנזיפה‪.‬‬
‫‪ .155‬בפרשת זגורי ואין ספור פסיקות הוזהרה המשטרה כי העדר רישום מדויק ותיעוד מלא יוביל‬
‫לפסילת פסילת הודעות מהותיות‪ .‬למרות זאת מסתכנים חוקרים שוב ושוב בכך שבית‬
‫המשפט פשוט יגלה סלחנות‪ ,‬יסתפק בנזיפה‪ ,‬ולא יפסול שום ראייה לנוכח ה"תפוקה"‬
‫שהניבה הפרת חובת התי עוד‪ .‬קשה למצוא בישראל פסקי דין הפוסלים ראיות‪ ,‬והחוקרים‬
‫מניחים כי לכל הפחות‪ ,‬לא יוכלו לעשות שימוש במה שהוסתר מההגנה ומבית המשפט‬
‫קמא‪ .‬אולם זו סנקציה כה חלשה שאיננה מפחידה את השוטרים אלא להיפך‪ ,‬מדרבנת‬
‫אותם להסתכן בהפרות של זכויות חשודים‪ ,‬כדי להניב תוצאות‪.‬‬
‫‪ .156‬יצוין כי במקרה זה מדובר בצוות חקירה המפר חובת תיעוד וחובת היוועצות באופן סדרתי‪,‬‬
‫וזו לא הפעם הראשונה‪ .‬ב ‪ 1/9/2014‬פורסמה הכרעת דין בו מעורב צוות החקירה של לילך‬
‫רנן ואריה מלכה גם שם מופיעות אותן תלונות‪ ,‬שצוות זה פוגע בזכות ההיוועצות בעורך דין‪,‬‬
‫לא מזהירים כדין לפני החקירה‪ ,‬ומונעים מפגשים עם עורכי הדין עד לאחר השאלות‪.‬‬
‫‪ .157‬להלן התרשמותה של כב' השופטת חנה לומפ בתיק ת"פ ‪ 27278-03-11‬מ"י נ' קבז‪-‬קשני‪,‬‬
‫‪" :1/9/2014‬השוטרת לילך שרף רנן )להלן‪" :‬החוקרת"( נחקרה בבית המשפט והסבירה כי‬
‫על אף שהדבר לא בא לידי ביטוי בכתב היא הסבירה לנאשם על זכותו זו‪" :‬גברתי כשאני‬
‫מתחילה חקירה מאז ומעולם אני מדברת עם החשוד‪ ,‬מסבירה לו את הזכויות שלו‪ ,‬הוא‬
‫מבין‪ ,‬מסביר לי שהוא מבין ואנחנו ממשיכים הלאה" )ר' עמ' ‪ 144‬ש' ‪ .(3-5‬ו בהמשך‬
‫החוקרת עמדה על כך שהודיעה לנאשם על זכותו להיוועץ בעו"ד והוא אף עשה זאת )שם‬
‫ש' ‪ .( 30-31‬עדותה של החוקרת לא הותירה רושם חיובי‪ ,‬החוקרת השיבה בבוטות לשאלות‬
‫ב"כ הנאשם והיה ברור כי החוקרת לא פעלה מ"טוב לב" ולא נכמרו בלבה רחמים על‬
‫הנאשם שנתפס בעיניה כפושע מתועב"‪ .‬יחד איתה גם נגד החוקר אריה מלכה עלו תלונות‬
‫שמנע מפגש של העו"ד עם הנאשם‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ .158‬לאור פסה"ד בקבז‪-‬קשני‪ 1/9/2014 ,‬ש בו מדובר באותו צוות חקירה כמו המקרה דנן‪ ,‬שם‬
‫סלח בית המשפט לצוות החקירה על כל המחדלים הללו‪ ,‬בקבעו כי "זכותו של הנאשם‬
‫להיוועץ בעורך דינו לא נפגעה מהותית‪ ,‬וגם אם בשלב זה או אחר של חקירות הנאשם לא‬
‫הוזהר כדבעי‪ ,‬לא היה בכך כדי פגיעה בהגנתו של הנאשם"‪ .‬פירושו של דבר‪ ,‬הוא שלמעשה‬
‫זכויות החשודים הם זכויות על הנייר‪ ,‬והחוקרים ממשיכים באופן סדרתי להפר את כל‬
‫הזכויות הלכאוריות שמלמדים בבתי הספר למשפטים‪ ,‬כי בתי המשפט מגבים הפרות אלה‬
‫פעם אחר פעם‪.‬‬
‫‪ .159‬במילים אחרות‪ ,‬כאשר בתי המשפט סולחים פעם אחר פעם לצוותי חקירה שבאופן סדרתי‬
‫לא מכבדים את החסד"פ‪ ,‬מענים חשודים בחקירות באמצע הלילה‪ ,‬ממשיכים להמטיר‬
‫שאלות גם כשמבקשים עורכי דין‪ ,‬מנסים לברר מה עורכי הדין המליצו‪ ,‬ואף מקליטים עו"ד‬
‫ובמקרה זה‪ ,‬גם הזמינו לחקירה את העו"ד של הילדים )עו"ד ציון שמעון( וגרמו לו להפר‬
‫אתיקה מקצועית )מצוי בחומרי החקירה אך לא הוגש(‪ ,‬לא מזמינים סנגוריה‪ ,‬מכפישים את‬
‫עורכי הדין‪ ,‬ובמקרה זה גם היו מעצרים אלימים המלווים במכות‪ ,‬השפלות והקנטות‪ ,‬ולכל‬
‫זה אין כל השפעה על קבילות ההודעות שנגבות בסחיטה ואיומים‪ ,‬או בהפעלת דוקטרינת‬
‫פרי העץ המורעל‪ ,‬הרי שצוותי חקירה שכאלה מבינים מהרוח הנושבת בבתי המשפט‪,‬‬
‫שמותר לעשות את כל מה שאסור‪ ,‬כי בתי המשפט אינם מעזים לפסול את ההודעות שניגבו‬
‫בדרכים פסולות או לא חוקיות שכאלה‪.‬‬
‫‪ .160‬התוצאה בשטח מבחינת הזכות להיוועצות עם עורכי דין וזכות השתיקה‪ ,‬היא שלעורכי הדין‬
‫אין בכלל מה לייעץ‪ ,‬כי מבחינת המשטרה זכות ההיוועצות וזכות השתיקה לא קיימות‪ ,‬ובתי‬
‫המשפט לא תקיפים מספיק כדי להפעיל סנקציות כדי לעצור את זה‪.‬‬
‫ח‪ .‬התנהלות ברוטלית של החוקרים בחקירות‬
‫‪ .161‬במספר לא מעט של חקירות ולא רק כלפי דניאל‪ ,‬מצאנו התנהלות בוטה‪ ,‬מעליבה‪ ,‬מלגלגת‪,‬‬
‫של חוקרים כלפי הנחקרים תוך השמעת איומים קשים ‪ -‬כך למשל‪ ,‬חקירתה השנייה של‬
‫שמחה ‪ -‬ת‪27/‬ב׳ מיום ‪ ,10.7.11‬חקירותיהן של אדרת‪ ,‬רחל לאה ועוד‪ ,‬כמפורט בהמשך‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫ט‪ .‬זיהום עדויות‬
‫‪ .162‬על מנת לשתול רעיונות‪ ,‬סצנות וסיטואציות הבין נחקר לנחקר‪ ,‬נתנו החוקרים לעדים‬
‫לקרוא הודעות חשוד זה של האחר‪ .‬למשל נתנו לאדרת ולשמחה )בחקירה מ ‪(27.11.11‬‬
‫לקרוא את הודעותיו של דניאל‪ ,‬והן לא היחידות‪.‬‬
‫‪ .163‬למשל ב חקירת אסא ע"י החוקרת רויטל צרף מיום ‪ ,21/7/11‬ת‪-13/‬א( עמ' ‪ 6‬ש‪153-154/‬‬
‫"חוקרת‪ :‬מאחד המסמכים שנתפסו בדירה כותבת אחת הנשים כי קיימת איתה יחסים‬
‫אנאליים ויצא זרע לבטלה מוצג כ"ג"‬
‫‪ .164‬גם את ה"יומנים" של אדרת הראו למספר לא מבוטל של נחקרים‪ ,‬כמו בינימין או אסא וגם‬
‫לילדים‪ ,‬תוך הצבעה על מילות מפתח כדי שהנחקרים יבינו מה עליהם לזמר‪ .‬אדרת כתבה‬
‫אין ספור הגיגים וקשקושים בניהם כתבה את המילה "הצילו" והתכוונה לישועה לעם‬
‫ישראל‪ .‬החוקרת לילך רנן סיפרה לכל הנחקרים שאדרת הודתה וצעקה הצילו‪ ,‬כאילו היא‬
‫רוצה להינצל מהבית‪ .‬זה היה שקר מוחלט‪.‬‬
‫‪ .165‬דוגמא אחרת‪ ,‬שמחה במשפט העידה ש" באחד הפעמים דניאל ביקש מאדרת‪ ,‬ללכת לקבר‬
‫של הרב‪ ,‬של אחד הרבנים‪ ,‬לא זוכרת איזה‪ ,‬וכאות הזדהות עם האמונה שלה בצדיק‪,‬‬
‫הסבא‪ ,‬היא צריכה לעשות את הצרכים שלה על הקבר של אותו רב‪ .‬וזה מה שהיא עשתה"‪,‬‬
‫עמ' ‪ 675‬ש‪ .3-5/‬סיפור זה לקוח ישירות מתוך פנטזיות ביומנים של אדרת‪ ,‬ונראה שהוא‬
‫נשתל בשמחה כדי לגרות את ההגנה לעמת אותה עם היומנים וכך להכשיר את היומנים‪.‬‬
‫בסופו של דבר הובאה אדרת כעדת תביעה‪ ,‬ישירות מכלא נווה תרצה‪ ,‬והכחישה נחרצות‬
‫שהיומנים הם תיאורים אותנטיים של דברים שקרו‪.‬‬
‫‪ .166‬בבית המשפט קמא‪ ,‬שמחה ספרה על אדרת כאילו עשתה צרכים על קברי רבנים‪ ,‬ניתן היה‬
‫לראות כיצד פרקליט התביעה נמנע בכוונה משאלות עומק )איפה‪ ,‬מתי‪ ,‬מי(‪ ,‬ובכוונה מדלג‬
‫מהר לסיפור הבא‪ ,‬כדי שהעדה לא תיכשל בחוסר ידע‪ .‬כך מתנהלת כל החקירה הראשית של‬
‫עדי התביעה‪ :‬סימון וי על כותרות‪ ,‬ודילוג מהיר לסיפור הבא‪ ,‬כאשר כל סיפור שכזה היה‬
‫מצדיק ישיבת הוכחות מלאה בפני עצמה‪ .‬בסיכומיו עוד מתפאר פרקליט המדינה כי‬
‫הירידה של עדות התביעה לפרטים מתבטאת בזה שהן יודעות את צבע התחתונים אחת של‬
‫רעותה‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ .167‬ראו למשל סיכומי ב"כ התביעה בע"פ על הודיה‪ ,‬עמ' ‪" :2145‬המהימנות של הודיה ניכרת‬
‫ברמת פירוט של מי שאמנם לא שהתה באותו סדר גודל של זמן ביחד עם אחרות בבית‪.‬‬
‫אבל עדיין הייתה מסוגלת לרדת ברמת זיכרון לפרטים קטנים מאד‪ .‬לרבות אפילו צבע של‬
‫‪ ...‬התחתונים של אדרת"‪ .‬הודיה אכן אמרה בעמ' ‪ 596‬שמדובר בחוטיני ירוק‪ ,‬ש‪ .5-8/‬עם‬
‫כל הכבוד לפרקליטות‪ ,‬האם עד כדי כך הידרדרו סימני האמת והמהימנות שדי בכך שעדה‬
‫זוכרת חוטיני ירוק כסימן לאמינותה?‬
‫‪ .168‬הרי העדה הודיה יכלה בקלות לפלוט כל צבע שעולה בדמיונה‪ .‬כל שקרן מתחיל יכול למלא‬
‫את תוכן עדותו בפרטים שקריים‪ ,‬כגון צבע התחתונים‪ ,‬מבלי למצמץ‪ .‬כל תכולת הבית‬
‫נתפשה לרבות בגדים‪ ,‬ולא הוצג אפילו חוטיני אחד לבית המשפט‪ .‬אדרת בחקירתה אפילו‬
‫לא ידעה מה זה "חוטיני"‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין מנוס מהמסקנה שהפרקליטות נתלתה בסימני שווא‬
‫של מהימנות‪ ,‬פרטים שוליים‪ ,‬שאינם מוכמנים‪ ,‬ושכל עד יכול להמציא אותם על אתר ללא‬
‫כל בעיה‪ ,‬ומבלי שהפרקליטות תחקור‪ ,‬תצליב נתונים‪ ,‬או תביא בדל של ראיה חיצונית‬
‫לאישור ש"הירידה לפרטים" היא אכן סימן למהימנות‪.‬‬
‫‪ .169‬החוקרת רויטל צרף מסרה לבנימין מידע מעדויות אחרות‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬מכות על כפות‬
‫רגליים‪ ,‬שוטים‪ ,‬שוקרים שעליהם לא סיפר מעולם ואפילו נתנה לו לקרוא יומנים של אדרת‬
‫ר׳ ת‪ 47/‬עמי ‪ .81,83‬כנ״ל נהג החוקר גדי לובין במוסרו גרסה לבנימין ר׳ עמי ‪1449‬־‪1445‬‬‫מהם עלה כי לא היה לחוקר הסבר להתנהלותו וכן ת‪ 47/‬ו ת‪ .49/‬בעדותו בינימין מספר‬
‫שהוא נפגש עם שרה מרים בסמוך לעדות‪ ,‬עמ' ‪" 447‬פגשתי אותה עם המשפחות"‪ ,‬סתם‬
‫בינינו‪ ,‬דיברנו על כל מיני דברים ‪ -‬דברים כאלה"‪" ,‬זה לא מזמן זה קרה הפגישה הזאת"‪.‬‬
‫זאת בנוסף למפגשים בזמן החקירות ביולי ‪" ,2011‬היה את כל השוטרים"‪ ,‬עמ' ‪ 452‬ש‪.5/‬‬
‫‪ .170‬למשל‪ ,‬רק במקרה ורק בדיעבד התגלה דרך עדות של אסתר אימו של בינימין‪ ,‬שעל מנת‬
‫להשפיע עליו להפליל את המערער והמשפחה הפגישו אותו עם שרה מרים במהלך החקירות‬
‫)כנראה בתאריך ‪ " ,(6/7/2011‬שרה מרים הופיעה לו בתוך החקירות‪ ,‬זה מה שהוא סיפר לי‪.‬‬
‫שיש לי בת זונה"‪ ,‬עמ' ‪ ,2024‬ש‪ ,2-3/‬והכוונה לכך ששרה מרים גרמה לו לפחוד מהמשטרה‬
‫ולמכור עצמו לשוטרים‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪ .171‬כך אמר בדיעבד בינימין על אחותו שרה מרים‪ ,‬אבל ב ‪ 2011‬בחקירה מה ‪ 24/7/2011‬ת‪-46/‬א‬
‫בינימין כבר ישב בחקירה כמו פודל מאולף‪ ,‬וזרם עם כל גרסה שהחוקרים שתלו בו‪ .‬אסתר‬
‫הוסיפה יותר מאוחר מה היה‪" :‬היא ]שרה מרים[ באה לחקירות שלו ואומרת לו שאם הוא‬
‫לא ממציא דברים‪ ,‬אז הוא יהיה סגור‪ ,‬לא רק ארבע עשרה שנים‪ ,‬הוא יהיה סגור כל החיים‬
‫בכלא‪ ,‬והוא היה מפחד מוות‪ ,‬אני לא יודעת למה הוא האמין לה"‪ ,‬עמ' ‪ .2064‬עד היום‬
‫ההגנה איננה יודעת מה קרה בפגישה זו‪ ,‬כי לא נמסר אפילו רמז על קיומה לידי ההגנה‪ .‬כפי‬
‫שהתקיימה פגישה סודית זו‪ ,‬יש להניח שהיו הרבה אחרות‪.‬‬
‫י‪ .‬אלימות משטרתית במהלך החקירות‬
‫‪ .172‬המערער טען כי היכו אותו והשפילו אותו‪ .‬ראו ת‪ ,5/‬חקירה מ ‪" :311/2012‬כל החקירות‬
‫שנעשו פה מאז שהייתי פה בהתחלה נעשו תחת איומים קללות מכות‪ ,‬שהיו לפני ואחרי‬
‫החקירות‪ .‬הצעות שהציעו לי פה להתאבד‪ ,‬שאין לי שום ברירה אחרת‪ ,‬חוץ מלהתאבד‪,‬‬
‫ככה שלא היה אפשרות לדבר נורמלי‪ .‬הכול היה תחת לחץ ופחד והלם‪ .‬גם שמעתי את‬
‫המכות שהיו לנשים בפרוזדור‪ .‬ככה אי אפשר לתפקד‪ .‬דיברתי בהתחלה תחת הלם‪ ,‬ופחד‪.‬‬
‫המצב היה נורא"‪ ,‬עמ' ‪ 2‬ש‪ .4-8/‬רחל לאה טענה כי הוכתה בחקירה לילך אילצה אותה‬
‫להתפשט ומנעה ממנה להתקשר להיוועץ עם עו"ד‪ .‬שפכו עליה מים‪ ,‬נ‪ ,17/‬נ‪ 18/‬ועמ׳‬
‫‪1744‬־‪ .1743‬כך גם סיפרה אסתר ‪ -‬ת‪ 148/‬ועמ׳ ‪ 2047,2028‬לפרוטוקול‪.‬‬
‫‪ .173‬מי שהושפל יותר מכולם בחקירות הוא אסא‪ ,‬כאשר רואים כיצד מרססים אותו בספריי תוך‬
‫קריאות גנאי‪ ,‬ראו דיסק שהוצג נ‪ .2/‬בחקירת השוטר דודו לוי בזוטא‪ ,‬הוא בהתחלה הכחיש‬
‫שאשר ליזמי השריץ דאודורנט על הפנים של אסא‪ ,‬עמ' ‪ ,171‬ש‪ .23/‬אחר כך אמר שאסא‬
‫"ביקש מספר פעמים דאודורנט ונתתי לו"‪ ,‬עמ' ‪ 172‬ש‪ .27/‬אחר כך גם אמר "קשה להסביר‬
‫במילים את הריח שהיה שם"‪ ,‬ש‪ .30/‬גם השוטרת רויטל צרף לא חשבה שיש בעיה כלשהי‬
‫לרסס נחקרים‪" :‬המצב בחדר היה נורא‪ .‬זה לא יעזור זה היה פשוט נורא ‪.‬היה קשה‬
‫לשבת שמה‪ ...‬ואשר ]ליזמי[ בא אוורר את החדר וריסס‪ .‬כי זה היה מצב קשה‪ .‬ואפשר גם‬
‫לראות את התגובה שלו הוא צחק הוא ידע‪ .‬הוא היה מודע לזה שהמצב הוא שהריח הוא‬
‫נוראי בחדר ‪ ...‬אני בשיא הטבעיות זה היה נראה לי הכי טבעי‪ .‬זה לא נראה לי איזה שהיא‬
‫השפלה‪ ....‬פשוט שיהיה נעים להמשיך לחקור אותו"‪ " ...‬הוא צחק‪ .‬והוא חייך אחר כך"‪,‬‬
‫עמ' ‪.182‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ .174‬החוקרת לילך פשוט תירצה את הריסוס שאסא היה מסריח‪ ,‬אז ריססו אותו‪.‬‬
‫‪ .175‬בוידאו של אותה חקירה ניתן לראות שהריסוס היה בדיוק בזמן שהקריאו לאסא את‬
‫היומנים של אדרת‪ ,‬ובדיוק כששאלו אותו אם חדר אנאלית בנשים‪ .‬פתאום מגיע אשר‬
‫ליזמי‪ ,‬אומר לאסא "חנקת את כל המפלג"‪ ,‬שזה "ספא קיסר"‪ ,‬נוטל תרסיס ומתחיל לרסס‬
‫בחמש לחיצות‪ .‬רואים את אסא נבוך‪ .‬הוא לא צחק‪ .‬השוטר שיושב ליד השולחן אומר‬
‫לאסא בסגנון "רצית ספריי ]דאודורנט[ – קיבלת"‪ ,‬ומשתמע מזה לעג‪ .‬זאת בניגוד גמור‬
‫לדברי השוטרים בבית המשפט ולהתרשמות בית המשפט עצמו‪.‬‬
‫‪ .176‬ראש צוות החקירה‪ ,‬מר אשר ליזמי‪ ,‬נתן מכ ה לאזמרה בדיון בבית המשפט קמא בתאריך‬
‫‪ -10.2.12‬ר׳ עמי ‪1320‬־‪ 1319‬לפרוטוקול‪ .‬ראו גם דו"ח שחיברו העו"סיות של הקטינה חיה על‬
‫האלימות המשטרתית כלפיה )יוגש בהמשך(‪.‬‬
‫גם הקטינה פייגא העידה על אלימות מצד‬
‫החוקר איציק לוי‪ ,‬על הדחה לעדות ועל מעשים מגונים‪.‬‬
‫‪ .177‬גם שירן אמבש‪ ,‬הוכתה בידי לילך רנן והבלשית מעיין צור ביציאה מדיון ראשון בבימ"ש‬
‫השלום ב ‪ , 5.7.11‬ומיד לאחר מכן הגיעה עוס"ית לקחת אותה למקלט לנשים מוכות‪.‬‬
‫‪ .178‬רחל לאה‪ -‬רחל לאה נחקרת כחשודה ביום ‪) 31/7/11‬נ‪ – (17/‬רחל לאה טוענת שבחקירה זו‬
‫הרביצו לה ושפכו עליה מים‪ .‬יום לאחר מכן‪ ,‬ב‪) 1/8/11‬נ‪ ,(18/‬בפתח החקירה מציינת רחל‬
‫לאה "בעקבות חקירה שהייתה אתמול שהכו אותי החוקרים לילך ואיציק‪ .‬אני מבקשת את‬
‫זכות השתיקה‪ .‬אני בהריון בחודש רביעי"‪ .‬באופן תמוה החקירה מיום ‪ 31/7/11‬לא הייתה‬
‫מתועדת אף על פי שע"פ החוק נדרש לעשות כך‪ .‬כמו כן העידה על כך העדה בבית המשפט‬
‫בעמ' ‪.1743-1744‬‬
‫‪ .179‬אסתר‪ -‬בעדות בבית המשפט סיפרה אסתר כי הרביצו לה בעת שלקחו אותה לחקירה "הם‬
‫]השוטרים[ סגרו אותי חודש ימים‪ ,‬לא נתנו לי לראות אף אחד‪ ,‬וגם לא ללכת לקופת‬
‫חולים‪ ,‬היה לי סימנים מהבלש שהרביץ לי‪ ,‬הקירח הזה הגבוה"‪ ,‬עמ' ‪ 2018‬וגם ‪,2028‬‬
‫‪ .2047-2048‬גם במהלך חקירתה כתבה העדה בכתב ידה מס' מילים בנוגע להלך החקירה‪,‬‬
‫מילים שיש בהן רמז‪ ,‬למה שעבר עליה בחקירות‪" :‬אחרי מה שעשיתם לי אני לא מאמינה‬
‫‪48‬‬
‫בכם" – מסמך זה הוגש וסומן ת‪ .148/‬בעמ' ‪ 2023‬מעידה אסתר שבנה בינימין סיפר לה מה‬
‫עשו לו בחדר החקירות‪ " :‬כשעצרו אותו‪ ,‬אז שמו אותו בחדר חקירות‪ ,‬הוא אמר לי לא‬
‫לשכוח שתי שמות שעשו לו את האלימות‪ ,‬אריה מלכה‪ ,‬איציק לוי‪ .‬הרביצו לו מכות רצח‪.‬‬
‫שאם הוא לא מתחיל לדבר‪ ,‬סוגרים אותו ארבע עשרה שנה‪ ,‬על מה שהוא עשה לתכלת"‪.‬‬
‫‪ .180‬התלונות על האלימות בחדרי החקירות מתעצמות נוכח התקרית האלימה בין ר' צוות‬
‫החקירה בתיק זה מר אשר ליזמי לבין אזמרה‪ .‬אשר ליזמי נתן מכה לאזמרה במעמד דיון‬
‫בבית המשפט בירושלים‪ ,‬ביום ‪ .10/2/12‬אירוע זו תועד ע"י השופט גד ארנברג בפרוטוקול‪.‬‬
‫החוקר ליזמי נחקר על כך בבית המשפט בעמ' ‪ .1319-1320‬אם בכך לא די אז החוקר התנער‬
‫מ אחריות וניסה לעמוד על כך שלא הרביץ לה "היא ירקה לפי בפנים קמתי לתפוס אותה"‬
‫)עמ' ‪ ,1320‬שורה ‪.(10‬‬
‫‪ .181‬החוקרים לא חסכו נחת מאלימותם גם כלפי הילדים‪ .‬ראו למשל חקירת בינימין‪ ,‬בהודעה‬
‫ראשונה מיום ‪ -5.7.11‬ת‪ ,45/‬בינימין היה בן ‪ 14‬ו ‪ 10‬חודשים‪ ,‬ונחקר ללא ליווי מבוגר ב ‪3:40‬‬
‫לפנות בוקר‪ . .‬החוקר שם מטיח בפני בנימין "אתה משקר רצוף בלי להניד עף עף‪ ,‬ילד אחר‬
‫בגילך היה מוריד את הראש כשהוא משקר‪ ,‬יש לך עזות שחבל על הזמן"‪ .‬או תקליטור מ"ט‬
‫‪) :378/11‬אין תמליל( בדקה ‪ .45:00‬כמו כן‪ ,‬בדקות ‪ 51:30‬עד ‪ – 53:20‬החוקר צועק‪ ,‬צורח‪,‬‬
‫על בני מין באופן קיצוני‪ ,‬מתקרב כמעט בצורה אלימה אל ראשו של בנימין וצורח עליו "פנים‬
‫מול פנים"‪.‬‬
‫יא‪ .‬השפלה‪ ,‬העלבות‪ ,‬קללות ומכות‬
‫‪ .182‬כל החקירות היו ברוטליות ומעליבות‪ .‬החוקרים הונחו להתיש‪ ,‬להעליב‪ ,‬ולצרוח‪ ,‬כי כנראה‬
‫גובשה טקטיקה לפיה רק אלימות תנער את הנחקרים המשועבדים מהשבי המנטלי‪.‬‬
‫‪ .183‬ראו למשל מה קדם להתהפכות של שמחה‪ .‬בחקירה שנייה מיום ‪ – 10.7.11‬ת‪27/‬ב ‪ ,‬בע' ‪11‬‬
‫לתמליל‪" :‬לילך‪ " :‬אני לא רואה את המבטים האלה שלך ממטר‪ ,‬את עלובה ופתטית בעיני"‬
‫]בצעקות[‪ .‬בע' ‪ 13‬לתמליל‪" :‬לילך‪ :‬ראית את זאת? נפש שחורה‪ ,‬האישה הזאת"‪ .‬בע' ‪33‬‬
‫לתמליל‪] :‬בצעקות[ "לילך‪ " :‬את תשבי ואת תעני על כל השאלות האלה‪ ,‬גם אם יהיה לי‬
‫אלפיים שאלות את תשבי ואת תעני עליהם"‪ .‬ועוד‪ .." :‬איי איי איי‪ ...‬את נשמתך נתת‬
‫לדבר השמן הזה‪ ,‬העלוב‪ ,‬עם השניים הצהובות שלו‪ ,‬האידיוט הזה שמסובב כאן את‬
‫‪49‬‬
‫נשמתך מכרת‪ ,‬את הילדה שלך מכרת‪ ,‬את הנשמה שלך מכרת בשבילו‪ ... .‬שהולך להיות‬
‫אסיר הרבה מאוד זמן‪ .‬איש עלוב ופושע וקרימינל"‪ .‬ראו גם צעקות בע' ‪ .43-44‬בע' ‪51‬‬
‫לתמליל‪" :‬לילך‪ :‬שמחה‪ ,‬דירבלאק עם היד הזאת‪ ... .‬אני יכולה לעשות לך הרבה מאוד‬
‫תנועות ידיים שלא יהיו לך נעימות בכלל"‪ .‬מי שנחשפת לשעות על גבי שעות של צרחות‬
‫ועלבונות‪ ,‬ומשם נלקחת למעון נעול לנשים מוכות‪ ,‬פשוט רוצה שהסיוט ייגמר‪ .‬היא‬
‫מתחילה לרצות את החוקרים‪ .‬הם רומזים לה מה הם רוצים והיא מספקת את הסחורה‪.‬‬
‫‪ .184‬שמחה בעצמה העלתה סרטון ליוטיוב‪ ,‬נ‪ ,5/‬בו האשימה את השוטרים במתן שוחד לעדות‬
‫שקר‪ .‬הסרטון צולם ע"י העיתונאית דינה אברמסון בהר המנוחות‪ .‬כן תארה שמחה‬
‫שהחוקרים כתבו בשמה דברים‪ ,‬ואילצו אותה להגיד דברים נגד בעלה "שלא חשבה אותם"‪.‬‬
‫‪ .185‬כל החקירות של אדרת היא שטף רצף של קללות והטחות אשמה מצוצות מהאצבע‪ .‬למשל‬
‫ניתן לראות את לילך צורחת בפראות שבגלל שבעלה לשעבר‪ ,‬ההומו אסא הוא פדופיל‪,‬‬
‫ושהיא אשמה שהביאה פדופיל הביתה ולא מנעה מעשי פדופיליה‪.‬‬
‫‪ .186‬כנ"ל בחקירת רחל לאה‪ :‬רחל לאה מספרת בעדותה על כך כי החוקרים התבטאו כלפיה‬
‫בצורה בוטה‪.‬‬
‫‪ .187‬חקירות המערער ‪ .1‬המערער ‪ 1‬חווה אלימות קשה ובלתי לגיטימית מצד החוקרים‪ ,‬לרבות‬
‫ביזוי השפלה ודורסנות‪ ,‬ראו עמ' ‪ 1589‬ש‪ 26/‬עד ‪ ,1590‬מספר שאשר ליזמי משך לו בזקן ונתן‬
‫לו ‪ 10‬סטירות‪ .‬ושלילך בעטה בו ‪ .‬כבר מפתח מעצרו‪ ,‬עוד בשעות הלילה‪ ,‬ספג הנאשם‬
‫מהלומות וגידופים מפי החוקרים‪ .‬החוקרת לילך רנן קיללה קללות גסות ובין היתר‪,‬‬
‫"מסריח"‪" ,‬אין לך ביצים"‪" ,‬לא עומד לך"‪" ,‬מסריח מהשיניים" ועוד ביזויים ועלבונות‬
‫כדוגמת אלו‪ .‬בחקירתו השלישית של הנאשם ‪ , 1‬בתום החקירה‪ ,‬נותר לבדו הנאשם בחדר‬
‫החקירות במשך ‪ 5‬דק'‪ ,‬שאז נכנסו החוקרים לילך רנן ואשר ליזמי‪ ,‬כשלילך צורחת ומקללת‬
‫את הנאשם במילות גנאי‪ ,‬החוקר אשר ליזמי צועק על הנאשם ומתאר את הסיפור המתואר‬
‫בכתב האישום בתיק זה בנוגע למקל המטאטא‪ ,‬תופס בחוזקה את זקנו של הנאשם ומפליא‬
‫סתירות בפניו של הנאשם במשך דקות ארוכות‪ .‬בה בעת החוקרת לילך נמצאת במקום‪,‬‬
‫צועקת ובועטת ברגלו של המערער‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ .188‬לאחר אחת החקירות המאוחרות יותר‪ ,‬ככל הנראה חקירה רביעית או חמישית‪ ,‬הובא‬
‫המערער ‪ 1‬לחדר אחר‪ ,‬שם נכח שוטר ביחד עם שוטר נוסף‪ .‬אותו שמעון קילל וגידף את‬
‫המערער ‪ ,1‬ואמר כי הדרך היחידה שלו )של המערער( היא להתאבד בתוך ‪ 30‬יום‪ ,‬שכן בכלא‬
‫בתום תקופת מעצר הימים יאנסו אותו ויכו אותו תכופות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסביר שמעון לנאשם ‪1‬‬
‫הכיצד עליו להתאבד‪ ,‬בכך שייקח קבל חשמל מהקומקום ויחבר אותו לחשמל מצד אחד‪,‬‬
‫ומצד שני לאיבר המין שלו כשהוא רטוב‪ ,‬ובכך יביא סיום לייסוריו הצפויים לו‪ .‬יצוין כי‬
‫הנאשם באופן וודאי יכול לזהות את השוטר הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .189‬החוקר איציק לוי הפציר בנאשם ‪ 1‬שיחתום על הודאתו בסופה הגם שהאחרון מבקש חזור‬
‫ושוב לקרוא את הודעתו בטרם הוא חותם עליה‪ .‬הנאשם מבקש לצאת לשירותים‬
‫מש"השלפוחית מתפוצצת"‪ ,‬כלשונו‪ ,‬והחוקר איציק לוי אומר שקודם כל יחתום "צ'יק צ'ק"‬
‫ואז יצא לשירותים‪ .‬ת‪-2/‬ב ‪ -‬חקירה מ ‪ 6/7/2011‬עמ' ‪ 116‬ש‪.9-21/‬‬
‫‪ .190‬המערער ציין בחקירתו מיום ‪ 28.7.11‬בע' ‪ 3‬ש‪ 64/‬כי הוא חווה אלימות קשה מידי‬
‫השוטרים‪" :‬קיבלתי פה מכות מהחוקרים ועשו עליי לחץ של קללות וביזיונות" )ראו‬
‫בנומרטור ‪ 56:30‬של מ"ט ‪) 473/11‬ת‪-4/‬א(– אין תמליל(‪.‬‬
‫‪ .191‬כנ"ל בחקירות המערער ‪ :2‬במסגרת הזוטא אמרו השופטים‪ :‬במסגרת משפט הזוטא מיום‬
‫‪" :23/10/12‬צפייה בקלטת ושמיעתה אינה נוחה בלשון המעטה – בעוד הנאשם עונה‬
‫בשקט‪ ,‬החוקר נפתלי קצקא )בחדר היה גם החוקר דודו לוי( הגזים מאוד בצעקותיו‪ .‬אף‬
‫שהנאשם לא התרגש מכך יתר על המידה‪ ,‬אין זו דרך ראויה לחקור"‪.‬‬
‫‪ .192‬למעשה‪ ,‬המערער ‪ 2‬אסא כן "התרגש יתר על המידה"‪ .‬פעם אחר פעם הוא מבקש עו"ד או‬
‫לשמור על זכות השתיקה‪ ,‬וזה לא עוזר לו‪ .‬מטר השאלות פשוט לא פוסק‪ .‬הוא פשוט מבין‬
‫שכמו בחקירות שב"כ‪ ,‬אם הוא לא יזמר משהו‪ ,‬החקירות האלה לא ייפסקו‪ .‬כמו כן ניכר‬
‫שהוא פשוט לא רוצה שיתנפלו עליו עוד יותר אם יגלה התנגדות‪ .‬לכן הוא מנסה לשמור על‬
‫קור רוח‪ .‬בל נשכח שהוא רוסס בתרסיס ישירות לפנים‪ .‬ראש הצוות אשר ליזמי התיז על‬
‫המערער ‪ 2‬דאודורנט‪ ,‬על גופו ופניו‪ ,‬בצורה מבישה ובוטה‪ ,‬תוך שהוא לועג לנאשם ביחד עם‬
‫יתר החוקרים הנמצאים בחדר‪ .‬ת‪-13/‬ג‪ ,‬דיסק חקירה ‪ 21/7/2011‬בדקה ‪.04:12:05‬‬
‫‪51‬‬
‫‪ .193‬בל נשכח שאסא היה הומו "בארון" ומאוד התבייש כאשר נשאל על רשימה שלמה של גברים‬
‫שאיתם התעסק מינית‪ ,‬ושהוטחו בו כינויי גנאי כמו פדופיל‪ ,‬ללא כל סיבה פרט לשבירת‬
‫רוחו‪ .‬עובדה שכאשר לילך רנן חשה שהשבירה מצליחה היא גם הציעה לו דיל‪.‬‬
‫‪ .194‬החוקרים דודו לוי‪ ,‬לילך רנן ונפתלי קצקא רמסו ודרסו ברגל גסה את זכותו של המערער ‪2‬‬
‫להיוועץ עם עורך דין‪ ,‬כמו גם את זכותו לשתוק בחקירתו‪ ,‬ובפעולות גסות‪ ,‬ותחבולות פיתוי‬
‫והשאה‪ ,‬להפליל אחרים כדי להציל עצמו‪ ,‬כשהכוונה הייתה להפליל אותו ואת המערער ע"י‬
‫פיתוי להיהפך עד מדינה‪ ,‬וכך גבו ממנו את אמרותיו‪ .‬החוקר נפתלי קצקא צרח אימים על‬
‫המערער ‪ 2‬בצורה מאיימת ומשתקת‪) ,‬פדופיל‪ ,‬סוטה‪ ,‬וכו'(‪ ,‬הרומסת את כבודו של הנחקר‬
‫כמו גם את רצונו החופשי‪ .‬גם החוקרת רויטל צרף צרחה על המערער ‪ 2‬בצורה מאיימת‬
‫וקשה עד כדי שלילת רוחו ורצונו החופשי‪.‬‬
‫יב‪ .‬הקלטת שיחות של חשודים עם סנגוריהם והסתה נגד סנגורים‬
‫‪ .195‬קווים אדומים נחצו גם כאשר המשטרה לא היססה להאזין לשיחות עם עורכי הדין‪ .‬כך‪,‬‬
‫תועדו והוקלטו‪ ,‬שלא כדין‪ ,‬שיחות בין חשודים לסנגוריהם‪ .‬במסגרת משפט הזוטא‪ ,‬התייחס‬
‫בית המשפט הנכבד אל התנהגות השוטרים ביחס ליחסים שבין הנאשם לעורך דינו וכן ציין‬
‫את הדברים הבאים‪" :‬אל לחוקר להפוך עצמו לסניגור ואל לו לגרום לנחקר לפקפק בעצת‬
‫פרקליטו" )עמ' ‪ 8‬להחלטה( ובהמשך‪ " :‬אמירות אלה פסולות שכן אל לו לחוקר להטיל ספק‬
‫או פקפוק בעוה"ד או בעצותיו" )עמ' ‪ 9‬להחלטה(‪ ,‬וכן‪" :‬חוקריו של נאשם ‪ 2‬חרגו מספר‬
‫פעמים מהשורה והפרו את זכויותיו של הנאשם‪ ,‬בעיקר בכל הקשור לניסיונות השכנוע‬
‫שלא להי שמע לעצת עוה"ד לשמור על זכות השתיקה‪ .‬ניסיונות אלה לא ראויים וחלקם אף‬
‫פסול‪) "...‬עמ' ‪ 10‬להחלטה(‪.‬‬
‫‪ .196‬עם זאת‪ ,‬כל אלה לא השפיעו כהוא זה על המשקל שנתן בית המשפט לעדים שעדויותיהם‬
‫הופקו תוך הפרה של כללים אלה‪.‬‬
‫‪ .197‬למשל שיחה של שמחה עם עו״ד הוקלטה‪ ,‬ת‪ 30/‬בעמ' ‪ 35‬לתמליל חלק א׳‪ :‬החוקרים‬
‫משאירים את שמחה לדבר עם עו"ד‪ ,‬כשהחוקר בצד‪ ,‬וההקלטה ממשיכה להקליט ונותנים‬
‫לה טלפון בתוך החדר‪ ...‬בסוף לא הייתה תשובה‪ .‬אולם בהמשך‪ ,‬החל מע' ‪ 6‬לתמליל חלק ב'‬
‫ואילך שיחתה של שמחה עם עורך דינה מתועדת ובנוכחות החוקרים שעומדים בסמוך לה‪,‬‬
‫‪52‬‬
‫בעוד היא משוחחת בטלפון עם עורך דינה בתוך חדר החקירות המצולם‪ .‬ראו בע' ‪7-8‬‬
‫לתמליל חלק ב'‪.‬‬
‫‪ .198‬ראו גם חקירתם של החוקרים יצחק לוי ועודד יניב בבית המשפט קמא לגבי חקירת קרופר‬
‫ב ‪ ,17/2/2013‬עמ' ‪1514‬־‪ 1512‬לפרוטוקול‬
‫‪ .199‬החוקר לובין ביקש לדעת מבנימין מה אמר לו סנגורו‪ ,‬עמ' ‪ .1456‬כאשר לובין חקר את‬
‫בנימין‪ ,‬שאל אותו‪" :‬מה עורך הדין אמר לך"? ‪ ,‬וביקש לדעת פרטים על שיחה עם עורך דין‬
‫שחל עליה חיסיון‪.‬‬
‫‪ .200‬אם לא די בכך‪ ,‬הוקלטו שיחות של דניאל עם בא כוחו ממשרד פלדמן‪ ,‬עו"ד מיקי חובה‬
‫בכלא‪.‬‬
‫‪ .201‬בנוסף עורך דין ציון שמעון‪ ,‬שייצג את הילדים זומן גם הוא לחקירה בתואנת שווא של‬
‫שיבוש חקירה בתאריך ‪ .12/2/2012‬הוא הואשם בהדחת עדים‪ ,‬נאמר לו שיש אישור‬
‫לחקירתו ע"י פרקליטת מחוז י‪-‬מ נורית בלובשטיין‪ ,‬הוקלט משוחח עם ועדת האתיקה של‬
‫לשכת עהו"ד‪ ,‬ולאחר מכן גרמו לו להפר כללי אתיקה מקצועית ולספר מה יעץ ללקוחותיו‪,‬‬
‫הבנים של המערער‪.‬‬
‫‪ .202‬אכן עו"ד שמעון סיפר כי פנו אליו כדי לתבוע את מח"ש על אלימות משטרתית‪ ,‬ופירט‬
‫דברים נוספים‪ .‬מטרת ה"חקירה" הייתה להבהיל את בניו של המערער מלתמוך בו ע"י‬
‫נטרול והפחדת עורכי דינו למייעץ להם‪ .‬יצוין שהטכניקה שגרתית בתיקי "כתות"‪ .‬גם עו"ד‬
‫אריאל עטרי שייצג את אליאור חן מצא עצמו מהצד השני של המתרס בחדרי החקירות‬
‫כחשוד וכעצור‪ .‬דבר זה פגע בהגנה של אליאור חן‪ .‬גם בענייננו הפגיעה במערער הייתה קשה‬
‫בכך שהמשטרה כיוונה ישירות לחיסול רשת התמיכה המשפחתית שנותרה לו בחוץ ולחבלה‬
‫ביחסי אב ובניו שמאמינים בחפותו‪.‬‬
‫יג‪ .‬פגיעה בזכות ההיוועצות‪ -‬מניעת היוועצות עו"ד‬
‫‪ .203‬הפשיטה על בית אמבש והמעצרים הניבו חקירות באמצע הלילה‪ ,‬למשך שעות של גברים‪,‬‬
‫נשים וילדים‪ .‬המשטרה הכינה מראש ‪ 20‬חדרי חקירות‪ ,‬מעונות לנשים המוכות ומרכזי‬
‫‪53‬‬
‫חירום לילדים‪ .‬לעומת זאת לא הכינו סנגוריה ציבורית זמינה באמצע הלילה‪ ,‬וכאשר בני‬
‫המשפחה ביקשו להתייעץ עם עורכי דין באישון הלילה‪ ,‬השוטרים הציעו להם בלעג להעיר‬
‫מישהו פרטי‪ ,‬אבל לא זימנו סנגוריה וגם לא הפסיקו להמטיר שאלות‪ .‬רובם‪ ,‬אם לא כולם‪,‬‬
‫התלוננו לא אפשרו להם להיפגש עם עו"ד למרות בקשה מפורשת לקיים היוועצות עם עורכי‬
‫הדין‪.‬‬
‫‪ .204‬גם בית המשפט הנכבד בהחלטה בעניין משפט הזוטא ראה את ההפרה והעיר‪" :‬כאשר נחקר‬
‫מביע רצון להיפגש עם עו"ד‪ ,‬יש להיענות לו באופן מידי ככל ניתן )ע"פ ‪ 9956/06‬אסף ישי(‪.‬‬
‫זכות ההיוועצות עם עו"ד משלימה את זכות השתיקה‪ ,‬והן זכויות בסיסיות שהפרתן‬
‫עשויה לפסול אמרות של נאשמים"‪ ,‬עמ' ‪ 5‬להחלטה(‪.‬‬
‫‪ .205‬המערער ביקש לפגוש עו"ד במהלך חקירתו הראשונה ולא אפשרו לו זאת‪ .‬בזוטא ציין בית‬
‫המשפט הנכבד‪" :‬יש להעיר מיד כי במצב כזה – וכיוון שלא הוכחה דחיפות מיוחדת – היה‬
‫על החוקרים להמתין מספר שעות מועט יחסית ולהתקשר לסנגוריה הציבורית" עמ' ‪6‬‬
‫להחלטה‪.‬‬
‫בסופו של דבר חוץ מהנזיפות בפרוטוקול ביהמ"ש קמא לא יצק שום תוכן‬
‫משמעותי להפרות אלה‪.‬‬
‫‪ .206‬טעה ביהמ"ש הנכבד קמא בהתעלמו מבקשתו של המערער לעצור את החקירה במהלך‬
‫השעתיים שלא תועדו כאמור‪ ,‬עד להיוועצותו עם עו"ד )עמ' ‪ 34-35‬לפרוטוקול בימ"ש קמא(‪.‬‬
‫עוד טעה ביהמ"ש קמא כאשר התעלם ממחדל חקירה נוסף‪ :‬זכות ההיוועצות הינה בכל‬
‫חקירה וחקירה ולא רק בחקירה הראשונה; כמו כן‪ ,‬בחקירתו השנייה‪ ,‬המערער הוזהר רק‬
‫בעמ' ‪ 21‬לחקירה )ראה עמ' ‪ 39‬לפרוטוקול האמור וכן בעמ' ‪.(77‬‬
‫כן טעה ביהמ"ש קמא‬
‫בהתעלמו מדו השיח במהלך החקירה השנייה בין החוקר למערער לפיה החוקר רשם דברים‬
‫שלא נאמרו ע"י המערער וייחס אותם למערער‪ ,‬וזו רק דוגמא אחת מיני רבות‪.‬‬
‫‪ .207‬בחקירתו המערער דרש להתפנות‪ ,‬החוקר סירב אא"כ המערער יחתום על פרוטוקול‬
‫החקירה הכוזב )עמ' ‪ 44-45‬לפרוטוקול(‪ .‬לעומת זאת בחקירות עדי התביעה‪ ,‬ישנן אין ספור‬
‫הפסקות‪ ,‬אין ספור יציאות לצורך הפסקה‪ ,‬שבהן קורות פעילויות חקירתיות מחוץ לטווח‬
‫המצלמה‪ ,‬וגם בינימין כאשר חזר מעדותו בבית המשפט‪ ,‬סיפר כי הדחתו כיצד להעיד‬
‫התרחשה במסדרונות ובהסעות בניידת לבתי המשפט ולמעון‪..‬‬
‫‪54‬‬
‫‪ .208‬כן טעה ביהמ"ש קמא בהתעלמו משקריו של החוקר לפיה – כביכול – שיגר פקס‪ .‬לסנגוריה‬
‫הציבורית ‪ ,‬פקס‪ .‬שאין לו זכר בפרוטוקול החקירה ו‪/‬או בסניגוריה הציבורית )עמ' ‪66‬‬
‫לפרוטוקול האמור‪ ,‬ש' ‪ 4‬ואילך(‪.‬‬
‫‪ .209‬לגבי שמחה ראו חקירה מיום ‪ – 11.6.13‬נחקר על כך גם אשר ליזמי ביום ‪ 27/1/13‬בעמודים‬
‫‪.1299-1301‬‬
‫‪ .210‬לגבי קרופר ראו חקירות מיום ‪ 21/7/11 ,18.7.11‬ו‪ - 27.7.11-‬החוקר אריה מלכה מונע‬
‫מקרופר זכות היוועצות עם עורך דין‪ .‬הוא גם נחקר על כך בעמ' ‪.1508-1510‬‬
‫יד‪ .‬התשת נחקרים באמצעות מניעת שינה‬
‫‪ .211‬החוקרת לילך חקרה את שמחה במשך כל הלילה הראשון‪ ,‬חרף תחינותיה של זו ללכת לישון‬
‫ ת‪ ,26/‬עמ׳ ‪ .105 ,104,101,100,99 ,94,82‬עסקינן בחקירה פוגענית בניגוד להוראות החוק‬‫והפסיקה‪ ,‬וחשודים שמצבם הנפשי שביר ופגיע‪ ,‬באשר החוקרים מנצלים את מצבם במטרה‬
‫להביאם להפללת דניאל ויהי מה‪ ,‬באשר גילוי האמת אינו עומד נר לרגלם‪ .‬ראו ת‪- 26/‬‬
‫בחקירה ראשונה מיום ‪ – 4.7.11‬מ"ט ‪ 375/11‬תמליל בלבד‪ ,‬שם החוקרת לילך מונעת שינה‬
‫משמחה‪ ,‬החקירה מתקיימת במשך ‪ 6.5‬שעות‪ ,‬החל מהשעה ‪) 23:00‬ראו בע' ‪ 100‬לתמליל(‬
‫ועד לשעות הבוקר המוקדמות‪.‬‬
‫‪ .212‬דוגמאות‪ :‬בע' ‪ :82‬שמחה‪ :‬אין לי כוח‪ .‬אין לי כוח יותר‪ .‬לילך‪ :‬אין ברירה‪ .‬אם לי יש כוח‬
‫ואני כאן כבר מאתמול אז גם לך יש כוח‪ .‬אם תרצי קפה אני אכין לך קפה‪ ,‬אם תרצי לשתות‬
‫את שלי‪ ,‬את מוזמנת"‪.‬‬
‫‪ .213‬בע' ‪ :94‬שמחה‪) :‬מ‪.‬ל‪.‬ב( ‪ ...‬הפסקה‪ ,‬יכולה יותר‪ ,‬אני לא יכולה יותר‪ .‬לילך‪ :‬בסדר‪ ,‬קחי לך‬
‫הפסקה‪ .‬בואי תשבי‪ ,‬תנוחי לך כמה דקות אנחנו נמשיך‪ .‬שימי לך את הראש‪ .‬בואי שבי לך‬
‫על הכיסא שימי את הראש תע צמי את העניים כמה דקות‪ ,‬ואנחנו נמשיך‪ .‬שבי‪ .‬שבי שמחה‬
‫שבי‪.‬‬
‫שמחה‪ :‬בסדר‪ ,‬בסדר‪ .‬לילך‪ :‬בואי‪ ,‬שבי מתוקה שלי‪ ,‬שבי‪ .‬שבי‪ ,‬שימי את הראש‪,‬‬
‫תנוחי‪ ,‬אני אתן לך כמה דקות עם עצמך‪ .‬רק תאמיני לי שבאתי לשלום‪ .‬את מאמינה לי‬
‫לזה?"‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪ .214‬בע' ‪ :99‬שמחה‪ :‬אין לי כוח יותר‪ .‬לילך‪ :‬אין מה לעשות‪ .‬בואי‪ ,‬אנחנו ממשיכים‪ .‬צריך‬
‫להעלות את כל הדברים בכתב‪ .‬בואי‪ ,‬אנחנו ננסה לעשות את זה כמה שיותר מהר‪ .‬עוד יש‬
‫לנו בית משפט היום‪ ... .‬להאריך מעצר‪ ... .‬שמחה‪ :‬אין לי כוח‪ ,‬את מבינה? אין לי כוח‪.‬‬
‫לילך‪ :‬אני מבינה‪ ,‬אין ברירה‪ .‬בואי שמחה‪ ,‬קדימה‪ .‬בואי בואי לא נגיע ל‪ ...‬לכל מיני‬
‫מחלוקות‪ .‬בואי‪ ,‬תביאי את הכיסא שלך לפה‪ ,‬תתיישרי‪ .‬שמחה‪ :‬אין לי‪ ..‬אני לא מסוגלת‪.‬‬
‫לילך‪ :‬את רוצה לשטוף פנים עוד פעם? שמחה‪ :‬לא ‪ ...‬תביאי לי )‪ (XL‬אקס אל‪ .‬לילך‪:‬‬
‫שמחה‪ ,‬בואי תרימי את הראש מהשולחן‪ .‬שמחה‪ :‬אני לא יכולה‪ ,‬אין לי כוח‪.‬‬
‫‪ .215‬בע' ‪ :100‬ליל ך‪ :‬תרימי את הראש מהשולחן בבקשה‪ ,‬תשתי כוס מים‪ ,‬תשפכי על עצמך טיפה‬
‫כוס מים ובואי שבי פה‪ ... .‬בואי‪ ,‬אני לא רוצה להרים אותך בכוח‪ ,‬קדימה‪ .‬בואי‪ ,‬בואי לפה‪,‬‬
‫את צריכה לראות מה שאני כותבת‪ .. .‬את מואשמת ‪ ...‬את חשודה בהתעללות בילדתך‪..‬‬
‫ילדתך תכלת בת השש‪ .‬את לא חייבת להגיד דבר‪ ,‬כל מה שתאמרי עשוי לשמש כנגדך‪ .‬אם‬
‫תבחרי לשמור על זכות השתיקה זה רק יחזק את הדברים‪] ...‬רק כעבור ‪ 5.5‬שעות של חקירה‬
‫מקריאה לה את זכויותיה ומזהירה אותה[‪ .‬וכן בע' ‪.105 ,104 ,101‬‬
‫טו‪ .‬נזקים ראייתיים – העדר עימותים‬
‫‪ .216‬אילו באמת הייתה רוצה המשטרה להגיע לחקר האמת‪ ,‬זהו מקרה קלאסי שבו היה על‬
‫המשטרה לערוך עימותים פרונטלים בין העדים‪ ,‬כדי לוודא אם יש הצלבה בין גרסאות‬
‫העדים‪ ,‬תחת עייני המצלמה המשטרתית‪ .‬זאת במיוחד לאור העובדה שלא נמצאו ממצאים‬
‫פורנזים או אחרים לשום דבר שנטען בכתב האישום‪.‬‬
‫‪ .217‬במקרים הבודדים שכן היה "עימות" זה לא היה עימות במובן הקלאסי‪ ,‬אלא מפגן כוח של‬
‫המשטרה על העדים שהמשטרה ביקשה לגייס כעדי מדינה או עדי הפללה‪ .‬כך למשל בעימות‬
‫בין שמחה לאדרת‪ ,‬במקום ששמחה תטיח טענות באדרת על עבירות מין שהתרחשו או על‬
‫השבי המנטלי או הפחד שלה לעזוב‪ ,‬בנוכחות שני חוקרים‪ ,‬שמחה אומרת שהיא מגויסת ע"י‬
‫המשטרה במטרה אחת ויחידה וזה להציל את ביתה תכלת ממסירה לאומנה‪ ,‬ולמעשה‬
‫שמחה מזדהה עם כל מה שאדרת אמרה‪ ,‬ואשרה את כל מה שאדרת אמרה‪ ,‬כלומר שלא‬
‫הייתה אלימות‪ ,‬שילדים לא נפגעו‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪ .218‬בעימות בין שמחה לאדרת‪ ,‬ת‪-66/‬א )תמליל(‪ ,‬ת‪-66/‬ב )וידאו( ניתן לראות את החוקר מנסה‬
‫להפיל את אדרת בפח לגבי אירוע המקל בסוכות ברובע היהודי )אישומים ‪ 2‬ו ‪ .(5‬החוקר‬
‫מספר לאדרת שהחקירה העלתה שאחד מבני המשפחה )והוא בכוונה משתמש בלשון זכר‬
‫ולא בלשון נקבה( היה קורבן לאונס באמצעות מקל ברובע היהודי בסוכות‪ ,‬בנוכחותה‬
‫והשתתפותה‪ .‬הוא לא מסגיר את זהות הקורבן‪ ,‬למרות שהוא מדבר על שמחה שיושבת מול‬
‫אדרת‪ ,‬והתוכנית הייתה לראות אם אדרת מזהה את הסיפור‪ ,‬ומה תגובתה הספונטנית‪.‬‬
‫בווידאו ניתן לראות היטב שאדרת בכלל לא יודעת במה מדובר‪ ,‬כולם בחדר החקירות‬
‫מסתכלים האם אדרת תפנה מבטה לעבר שמחה במבט של "למה גילית להם" ותסגיר‬
‫ספונטנית את הידע שלה שהחוקר מדבר על שמחה שיושבת מולה‪ .‬הפלא ופלא‪ ,‬לא מיני ולא‬
‫מקצתי‪ .‬אדרת איננה יודעת במה מדובר‪ ,‬היא אפילו איננה מסתכלת לכיוון שמחה בזמן‬
‫שהחוקר אומר לה שיש קורבן כזה‪ ,‬וניתן לראות בבירור שאדרת שהייתה שם ברובע‪ ,‬פשוט‬
‫איננה מתרגשת מהטענה‪ ,‬כי מבחינתה הסיפור הוא בלוף‪.‬‬
‫‪ .219‬כך החמיצה המשטרה‪ ,‬בכוונה תחילה‪ ,‬הזדמנות פז‪ ,‬להציף את האמת בין אדרת לשמחה‪,‬‬
‫ולראות מי מהן אמינה יותר‪ ,‬ומה באמת קרה בבית‪ .‬אלא שלמשטרה לא הייתה כל כוונה‬
‫לבצע עימות כדי לא להכשיל את תהליך שתילת הגרסאות בעדים‪.‬‬
‫‪ .220‬עימות נוסף התקיים בין הודיה לאדרת‪ ,‬מיום ‪ ,13/7/2011‬ת‪-64/‬ב )וידאו(‪ .‬זו הייתה‬
‫הזדמנות פז לבחון עד כמה סיפוריה של הודיה אמינים‪ ,‬אולם מכיוון שהחוקרים כבר היו‬
‫משוכנעים שלא משנה מה הודיה אומרת‪ ,‬המטרה מקדת את האמצעים ויש לפרק את הכת‪,‬‬
‫העימות הזה נועד לבחון האם יש מצב לגיס גם את אדרת‪ ,‬ולא לחקר גרסאות בעימות‬
‫קלאסי‪ .‬בסופו של דבר הודיה עישנה סיגריה החליפה כמה מילים עם אדרת‪ ,‬וגם העימות‬
‫החמיץ את מטרתו‪.‬‬
‫‪ .221‬באחת החקירות של שירן מטיח בה החוקר כי שמחה אמרה שהשתתפה במיני התעללויות‪,‬‬
‫כששירן אומרת תביא את שמחה החוקר מביא את שמחה ויוצא מהחדר‪ ,‬שמחה מחבקת את‬
‫שירן בזכ"ד שיבשו את מה שנאמר בין שירן לשמחה וכששירן אומרת לשמחה אמרו‬
‫שאמרת שככה וככה שמחה אומרת מי אמר ופותחת את הדלת )לא בטוח שתיעדו את זה‪,‬‬
‫חשוב(‬
‫‪57‬‬
‫‪ .222‬מפגשים שבין עדי תביעה לבין עצמם לא תועדו כ"עימותים"‪ ,‬לא נרשמו לגביהם רישומים‬
‫מ שטרתיים‪ ,‬והעדים למעשה החליפו חוויות באופן חופשי כדי לתאם גרסאות‪ .‬כך היה בין‬
‫שרה מרים ובינימין‪ ,‬שני אחים שהם בניה של אסתר‪ .‬למשטרה היה צורך לשתול בבינימין‬
‫סיפורים ששרה מרים בדתה ממוחה הקודח‪ ,‬וכך נעשה‪ .‬לצורך נדידת המידע משרה מרים‬
‫לבינימין‪ ,‬הפגישו ביניהם‪ .‬בינימין היה חולייה חלשה כי איימו עליו בכתב אישום על אונס‬
‫תכלת‪ ,‬ובהיותו בן ‪ ,15‬מבודד וללא עו"ד‪ ,‬נפל בפח ונאלץ לשקר‪.‬‬
‫‪ .223‬בסופו של דבר הגיע בינימין לבית המשפט עם תצהיר חזרה מעדות חתום‪ ,‬לאחר הסיכומים‬
‫כדי לספר לבית המשפט קמא כי כל עדותו הייתה שקר אחד גדול‪ .‬גם אימו אסתר העידה על‬
‫כך‪ .‬אילו היו ה"עימותים" בין שרה מרים ובינימין מתועדים ומועברים להגנה‪ ,‬ניתן היה‪,‬‬
‫אולי‪ ,‬למנוע את הפיאסקו הזה‪.‬‬
‫טז‪ .‬נזקים ראייתיים – אי בדיקת העצורים אצל רופא ופסיכיאטר‬
‫‪ .224‬ביום המעצר ההמוני‪ , 4/7/2011 ,‬המשטרה הייתה בטוחה שכולם‪ ,‬למעט המערער ‪ ,1‬הם‬
‫קורבנות עבירות מין חמורות‪ ,‬שבוצעו אחד כלפי השני‪ ,‬תוך שלא ברור מי הקורבן ומי‬
‫התוקף‪ .‬מתחייב מאופי החקירה שכל אחד ואחת יילקחו מידית לבדיקה רפואית מקיפה‪,‬‬
‫לרבות בדיקה פסיכיאטרית‪ .‬הבדיקה הרפואית הייתה קריטית לאור הטענות של החדרת‬
‫מקלות לישבנים‪ ,‬והבדיקה הפס יכיאטרית הייתה קריטית לאור הטענות של השתלטות על‬
‫המוח‪ ,‬פחד מפני עונש‪ ,‬פחד מלצאת לחופשי וכדומה‪ .‬ההגנה איננה יודעת אם הפעולות הללו‬
‫בוצעו‪ ,‬שכן אין זכר להם בחומרי החקירה‪ ,‬וגם לא בעדויות במשפט עצמו‪.‬‬
‫‪ .225‬כך למשל טען ישראל )אחרי שאוים בהעמדה לדין על אונס כפול( שהוחדרו בו ‪ 22‬מקלות‬
‫במהלך של חודש ממש בסמיכות למעצר‪ ,‬עמ' ‪ 1100‬ש‪ .22/‬כשהעיד במשפט של קרופר טען‬
‫שהוחדרו ‪ 30‬מקלות‪ .‬כנ"ל גם בינימין וחיה‪ ,‬שלושתם לא עברו בדיקה רפואית בסמוך‬
‫למעצר כדי לשמר ראיות קריטיות‪ ,‬ומשלושתם לא ביקשו בחקירה להדגים כיצד זה בוצע‬
‫עליהם‪.‬‬
‫‪ .226‬שמחה ט ענה כי הוחדרו בה גם מקל וגם חיות )נחשים ועקרבים( לא נבדקה אפילו פעם אחת‪.‬‬
‫אפילו בדיקת היתכנות כיצד מחדירים את החיות הללו‪ ,‬לא בוצעה‪ .‬שרה מרים טענה שיש‬
‫עליה צלקות מחישמולי שוקרים‪ ,‬לרבות צלקת באיבר המין‪ .‬איבר המין שלה לא נבדק‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫העובדה שאין לה אף צלקת בשא ר הגוף‪ ,‬ושהיא שיקרה‪ ,‬כן הוכחה לאור צפייה בקלטת‬
‫הלוהטת בה היא מקרבת את כל איברי גופה למצלמה‪ ,‬וניתן לראות שאין עליה אף שריטה‬
‫או צלקת‪.‬‬
‫יז‪ .‬שימוש מזהם עדויות בריענונים‬
‫‪ .227‬בתיק זה הוגשו כמוצגים כמה מהריענונים לעדי החקירה‪ .‬עיון בהם מגלה שהמשטרה פשוט‬
‫האכילה בכפית את העדים מה מצופה מהם לומר‪ .‬למשל שמחה‪ :‬ת‪) 41/‬שלושה פרפרזות(‪,‬‬
‫או ישראל ת‪ . 60/‬לא הוגשו הפרפרזות של בינימין‪ ,‬שרה מרים והודיה‪.‬‬
‫‪ .228‬לעניין זה לא ברור מדוע הזדקקו העדים בכלל לריענון‪ .‬דווקא כאשר ב"כ התביעה טוען‬
‫בפני בית המשפט קמא שיש לסמוך על עדי התביעה‪ ,‬כי הם זוכרים פרטים‪ ,‬הרי כאשר אותם‬
‫ב"כ התביעה הוא זה שמאכיל את זיכרונם של העדים יום לפני העדות בפרטים כתובים‬
‫מראש‪ ,‬שסוננו בקפידה וכל מה שנותר זה ללמוד בעל פה‪ ,‬ולצטט‪ ,‬הרי שהזיכרון של עדי‬
‫התביעה איננו מגיח מהאירוע בו נכחו‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬אלא הזיכרון הוא הטקסטים שהקריאו‬
‫לעדים אלו בריענון‪ .‬לכן בעצם זיכרונם של העדים זוהם האמצעות הפרפרזות והריענונים‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬מבחן האמינות באמצעות הירידה לפרטים לא היה תקף במקרה זה‪.‬‬
‫‪ .229‬הרענונים אכן יצרו בעיות במהלך העדויות‪ .‬עו"ד פלדמן התלונן במהלך עדות שמחה‬
‫בתאריך ‪ 18/11/2012‬בפתח הדיון‪:‬‬
‫" העלנו טענה ביחס לרענון ממושך שנעשה עם העדה על ידי הפרקליט‪,‬‬
‫שקיבלנו אותו אך ורק ביום הדיון והנה מתברר בין לבין בין הישיבה‬
‫האחרונה וישיבת היום כזכור אני הסכמתי שיוגשו בפני כבודכם כל‬
‫הודעותיה של העדה‪ ,‬כדי שבית המשפט ימצא לנכון ויוכל להכין עצמו‬
‫לקראת עדותה‪ .‬בין שאר ההודעות של העדה לפתע מופיע רענון חדש‪ ,‬לא‬
‫חדש‪ ,‬רענון מה‪ .5.11.2012 -‬חמישי ‪ -‬ל‪ ,11 -‬זאת אומרת לפני עשרה ימים‪,‬‬
‫לפני שהיא העידה‪ ,‬לא אחרי שהיא העידה‪ ,‬יום לפני שהיא העידה אולי או‬
‫יומיים לפני שהיא העידה‪ ,‬עוד רענון של כמה עמודים? שלושה עמודים שלא‬
‫נמסר ל נו לפני עדותה הקודמת‪ ,‬שהיה ברשותו של הפרקליט‪ ,‬שנעשה על ידו‪,‬‬
‫שלא נעשה בדרך של חקירה משטרתית‪ ,‬בשלב זה כבר הספקתי לעיין‬
‫בהוראות פרקליט המדינה בעניין הזה ויש הנחיות מאוד מאוד ברורות‬
‫שאומרות שאם הרענון מתפשט לנושאים שהם נושאים שהם לא למעשה‬
‫רענון‪ ,‬אלא גולש לנושאים חדשים‪ ,‬צריך להעביר את העדה לחקירה‬
‫משטרתית שתתבצע באופן נאות"‪.‬‬
‫‪ .230‬ריענון אחר שגרם לבעיות בלשון המעטה הוא הריענון לישראל‪ .‬הוא לא יכול היה לסבול שת‬
‫השקרים שנאלץ להתרענן בהם‪ ,‬וניסה להתאבד יומיים אחר כך )ראו מסמך מאת דר'‬
‫ויינשטיין(‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪ .231‬לכן‪ ,‬השימוש בריענונים היה מיותר‪ ,‬מוגזם‪ ,‬פסול ולמטרות פסולות של האכלת עדים‬
‫בגרסאות מתוזמרות מראש‪ .‬לא רק שנוצרה בעיה האם העד מעיד על סמך זיכרון מהאירוע‬
‫או זיכרון שתול מהריענון‪ ,‬אלא שגם נוצרה להגנה עבודה כפולה‪ ,‬של התמודדות עם‬
‫מסמכים חדשים בפתח מתן העדות‪ ,‬שהצריכו עבודה מסיבית של השוואת פרטים ונתונים‪,‬‬
‫ואך במזל לא הצליח ישראל לממש את ניסיונו להתאבד‪.‬‬
‫יח‪ .‬חוסר סמכות ואי חוקיות החיפוש וקבילות ממצאי החיפוש )מחברות‪ ,‬יומנים(‬
‫‪ .232‬הפשיטה על בית אמבש הייתה כתוצאה מגילוי מכשיר האזנה‪ .‬בעדותה החוקרת לילך רנן‬
‫מודה שכאשר עצרו את בני הבית‪ ,‬לא ידעו מי נגד מי‪ ,‬וחקרו את כולם בשלל של חשדות‬
‫כללים ללא אבחנה‪ .‬המאשימה ביקשה צווי חיפוש כיד המלך‪ ,‬שכולם העלו חרס מבחינת‬
‫ממצאים התומכים בסיפורי הזוועות‪ .‬במועד בקשת צווי החיפוש‪ ,‬לא הייתה כל עילה לחפש‬
‫פריטים אישיים של הנשים אדרת‪ ,‬שירן או הילדים‪.‬‬
‫‪ .233‬בחיפושים נתפסו מחברות‪ .‬חלקן היו מחברות בית ספר של הילדים‪ .‬מחברות אלה לא הוצגו‬
‫מסיבה הפשוטה שאיכות החומר הנלמד בהם הייתה כל כך טובה ומתוחכמת‪ ,‬שהצגתם‬
‫הייתה שוללת את התיאוריה שהילדים לא הלכו לבית ספר‪ ,‬מפאת הבידוד‪ ,‬ולכן הילדים‬
‫אנאלפביתיים‪.‬‬
‫‪ .234‬בד בבד נתפשו מחברות של נשים‪ ,‬בעיקר אדרת שבהם משורבטים ללא סדר וללא תאריכים‬
‫סיפורי זימה‪ ,‬פנטזיות ארוטיות‪ ,‬פנטזיות קינקיות )כמו עשיית צרכים על קברי רבנים או‬
‫אכילת "גדולים"(‪ ,‬רשימות מכולת‪ ,‬הבטחות‪ ,‬נדרים‪ ,‬תזכורות‪ ,‬תפילות וכדומה‪ .‬תפיסת‬
‫המחברות נעשתה בהעדר צו חיפוש‪ .‬בהעדר צו חיפוש לאדרת והנשים‪ ,‬דינן של המחברות‬
‫פסילה‪ ,‬אם מחמת העדר צו חיפוש ואם מחמת פגיעה בפרטיות‪.‬‬
‫‪ .235‬בהליכי המעצר בפני כב' השופט יצחק שמעוני‪ ,‬הוצאו צווי חיפוש על שם דניאל אמבש‬
‫ואחרים‪ ,‬אולם לא הוצא צו חיפוש נגד אדרת‪ .‬לא היה דבר שהצדיק העלאת חשד המשטרה‬
‫לחיפוש אחר פריטים אישיים של אדרת‪ ,‬כ גון מחברות עם תיאורים של פנטזיות ארוטיות‬
‫פרי דמיונה‪ ,‬אשר בטעות קרא להן ביהמ"ש קמא "יומנים"‪ .‬אדרת נקראה כעדת תביעה‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫אזמרה ושירן אותגרו בחקירה נגדית על המחברות‪ .‬רחל לאה‪ ,‬דניאל‪ ,‬בנימין‪ ,‬אסא אזמרה‬
‫שמחה ושירן אותגרו גם כן בחדרי חקירות ובבימ"ש על תכני מחברות אדרת‪.‬‬
‫‪ .236‬ראשית בית המשפט קמא טעה בכך שלא הוכח שאכן מדובר ביומנים‪ .‬המחברות הכילו‬
‫בליל של מחשבות ללא הבחנה בין מציאות ודמיון שחלקם נכתבו ‪ 10‬שנים אחורה‪ .‬כמו כן‬
‫מי שלא מצוי בז' רגון של הדתיים‪ ,‬איננו יכול להבין מתי הכותבת משוועת שאלוהים ימחל‬
‫לעם ישראל‪ ,‬ומתי היא משוועת שבן זוגה ימחל לה‪ .‬הערבוב הזה שבשיח בין שמיים וארץ‬
‫מונע ייחוס כל משקל למחברות הללו‪ .‬זאת במיוחד כאשר מהולים בהם מחשבות ארוטיות‬
‫שמעולם לא יצאו לפועל‪ .‬למשל לא הייתה כל סיבה לפגוע בפרטיות של עדה רק כדי‬
‫שתסביר מה מתוך מה שכתבה מתייחס למציאות‪ ,‬ומה לפנטזיה‪.‬‬
‫‪ .237‬על פי הלכת בן חיים‪ ,‬דינם של היומנים פסילה‪ .‬ראו רע"פ ‪ , 10141/09‬אברהם בן חיים נ'‬
‫מ"י‪ ,6.3.2012 ,‬ראו גם רע"פ ‪ , 617/10‬יגאל ג'בלי נ' מ"י‪ ,‬רע"פ ‪ ,5758/10‬ויקטור עייש נ'‬
‫מ"י‪ ,‬בנושא חוקיות חיפוש וקבילות ממצאי חיפוש‪.‬‬
‫‪ .238‬שנת ‪ 2014‬הניבה שלל הח לטות בנושא פסילת ראיות כתוצאה מחיפושים בלתי חוקיים‪ ,‬מה‬
‫שמעיד על תופעה גורפת של התעלמות המשטרה מזכויות האזרח‪ ,‬כנראה מכיוון שעד כה‬
‫בתי המשפט היו מאוד סלחניים בנושא זה‪ ,‬והמשטרה האמינה שדרך טיעונים לריפוי‬
‫הפגמים ניתן יהיה להתגבר על הפגיעה בפרטיות‪ ,‬בעיקר לנוכח ה"יבול" של ממצאים‬
‫מפלילים שמניבים החיפושים הלא חוקיים‪ :‬ת"פ ‪ 6763-01-14‬מ"י נ' מדרי )‪ ,(18/11/14‬ת"פ‬
‫‪ 34940-07-13‬מ"י נ' יעיש )‪ ,(4/11/14‬ת"פ ‪ 46745-10-10‬רשות הגנים נ' ריאי )‪ ,(2/9/14‬ת"פ‬
‫‪ 25815-04-11‬מ"י נ' אנדריי )‪ ,(21/5/12‬ת"פ ‪) 59911-12-13‬רחובות( מ"י נ' פרי )‪.(26/4/15‬‬
‫נוכח פסלות החיפוש אין מקום להכשרת היומנים דרך הודיה במשטרה‪ ,‬כי אין דבר מה נוסף‬
‫שנדרש להצטרף להודיה‪ ,‬ת"פ ‪ 19411-04-14‬מ"י נ' רועי רפאל )השלום‪ ,‬ראשל"צ‪ ,‬כב' הש'‬
‫מנחם מזרחי‪ ,(13/5/2015 ,‬פסילת סמים ושטרות כסף מזויפים‪ .‬ראו גם ע"פ ‪6296/13‬‬
‫אדריס נ' מ"י‪ (22/3/15) ,‬לגבי תוספת ראייתית מסוג דבר מה נוסף‪.‬‬
‫‪ .239‬המשטרה לא הוכיחה שהיה כל אינטרס ציבורי בתפקוד יעיל ואפקטיבי של המשטרה‬
‫המצדיק פגיעה בזכויות האדם של הנשים שמחברותיהם נתפשו‪ .‬הנשים התנגדו לשימוש‬
‫במחברות‪ .‬למעשה השימוש במחברות היה כל כך מינורי‪ ,‬כאשר מתוך אוקיינוס של‬
‫‪61‬‬
‫משפטים דלו מפה מילה ומשם מילה‪ ,‬שגם אותן התקשתה המשטרה לפענח‪ .‬דוגמא‪:‬‬
‫"שתהיה חיילת טובה"‪ ,‬או "היו דינים"‪ .‬נראה שכל זה היה תכסיס פשוט להביך את‬
‫הנשים‪ ,‬ובמקרה של אדרת לרשום אותה כעדת תביעה‪ ,‬ולמנוע מההגנה קשר עם אדרת‪,‬‬
‫שהגיעה לבית המשפט הישר מנווה תרצה באזיקים לעדות בבימ"ש והזדעזעה לגלות שהינה‬
‫עדת תביעה‪.‬‬
‫‪ .240‬העדה אזמרה התנגדה בתוקף לשימוש ביומנה הפרטי נגדה והעידה‪ ,‬עמ' ‪ 1832‬לפרוט' ש‪14-/‬‬
‫‪ " :(24‬זה חוצפה‪ .‬מה היא מראה לי משהו אישי שלי‪ .‬מי היא לפתוח לי דבר שאני כותבת‬
‫בסתרי ליבי?‪...‬אני לא רוצה ואני מבקשת את צנעת הפרט‪ .‬אני לא רוצה שתקרא את זה"‪.‬‬
‫‪ .241‬בפסיקה התפתחו שני סוגים של הלכות בכל הנוגע לשימוש במחברות‪ .‬לפעמים התוקף‬
‫מעוניין להציג מחברות מהן עולה הפקרות מינית‪ ,‬שאז בתי המשפט מונעים זאת מחמת‬
‫צנעה בצנעת הפרט‪ .‬לפעמים התביעה מעוניינת להציג רישומים של קורבן על הפגיעה שפגעו‬
‫בה‪ ,‬ואז המחברות נכנסות כראייה‪.‬‬
‫‪ .242‬במקרה זה התביעה שיחקה משחק כפול והתייחסה לנשים גם כפוגעות )ואף הגישה נגדן‬
‫כתב אישום( וגם כקורבנות )של החזקה בתנאי עבדות ואינוסים שונים(‪.‬‬
‫במקרה דנן‬
‫התביעה הציגה את המחברות כדי להוכיח שהן היו קורבן של עבירות ההחזקה והאינוסים‬
‫ע"י יצירת אווירה של "דינים" ו"סגידה למנהיג" דרך המחברות‪ ,‬לכן‪ ,‬כקורבן עומדת להן‬
‫הזכות לפרטיות‪ ,‬והזכות שמחברותיהם יישארו מחוץ לתחום‪.‬‬
‫‪ .243‬עא ‪ 1581/92‬ולנטין נ' ולנטין‪ ,‬מט )‪) 441 (3‬עליון( הוא דוגמא למקרה הראשון בו התוקף רצה‬
‫להשתמש ביומנים שהושגו עקב פגיעה בפרטיות לטובתו‪ .‬בית המשפט לא אישר זאת‪ ,‬ראו‬
‫בעמ' ‪..." :9‬המשקל של קטעי היומן‪ ,‬כשהם לעצמם‪ ,‬אינו ברור‪ .‬אלה הם קטעים נבחרים‪,‬‬
‫ולטענת המשיבה הם קטעים מגמתיים‪ .‬הם נכתבו בעיקר כהרהורים‪ ,‬ולא כתיאור‬
‫אירועים‪ ,‬שנים לאחר מעשה‪ .‬המשיבה אומרת כי הם נכתבו‪ ,‬כמין חשבון נפש‪ ,‬כשהייתה‬
‫מצויה במשבר נפשי קשה‪ .‬בהתחשב בכל אלה‪ ,‬ספק אם היה בהם‪ ,‬לו הוגשו כראיה בבית‬
‫המשפט קמא‪ ,‬כדי לגבור על העדות שהמשיבה נתנה בבית המשפט"‪ .‬גם במקרה דנן‬
‫מדובר בהרהורים ולא בתיאורי אירועים‪ ,‬ואלה אינם יכולים לגבור על עדות הנשים‪ :‬שלא‬
‫היו משועבדות‪ ,‬ושהמערער לא ניצל אותן‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪ .244‬התביעה איננה יכולה לפרש בדרך הנוחה לה ביותר את כתביהן האישיים של העדות‪ ,‬כאשר‬
‫זו שונה לגמרי מההסברים אשר ניתנו ע"י העדות‪ .‬התייחס לכך בית המשפט העליון בע"פ‬
‫‪ 9969/01‬פלוני נ' מ"י )עליון( הוא דוגמא למקרה הפוך בו נערה כתבה יומנים על פגיעה‬
‫מינית‪ ,‬והתביעה ביקשה להשתמש בזה‪ ,‬בהסכמתה‪ .‬נקבע שתנאי לשימוש הוא שהעד אישר‬
‫את נכונות הדברים שכתב והצהיר כי יש לפרשם כלשונם וכך הם הדברים‪ .‬כמו כן יומנים‬
‫שרשמו מתלוננות בעבירות מין אומנם הוכרו כראיות למצב נפשי אך הם לא לנכונות תוכנם‪.‬‬
‫מפנים להלכה שנקבעה בעפ ‪ 3416/98‬איפרגן נ' מ"י‪ ,‬נד )‪.(769 (4‬‬
‫‪ .245‬אלו עמדות הנשים לגבי המחברות‪:‬‬
‫‪ .246‬ת‪ 71/‬אדרת בעמ' ‪ 1144-1158‬אמרה "דברים שאהבתי לכתוב לעצמי"‪" ,‬מחברת שהייתה‬
‫לפני אולי עשר שנים‪ ..‬אני לא זוכרת בדיוק על מה מדובר שם"‪" ,‬זה מה שעשו לי כל‬
‫החקירה‪ ,‬הביאו פרשנויות שלהם לדברים שכתבתי בעצמי וזה ממש לא מה שכתוב שם"‪.‬‬
‫‪ .247‬ת‪ 141/‬אזמרה בעמ' ‪ 1832-1835‬נשאלת מעט מאוד‪ ,‬מספקת הסברים ביחס לדברים‪.‬‬
‫‪ .248‬ת‪ 142/‬שירן בעמ' ‪ 1963-1969‬אמרה לב"כ התביעה שהיא איננה מבינה את הכתובים‬
‫ושהפרשנות שלה לא תואמת את כוונתה של הכותבת‪" :‬את מציירת בצורה מטאפורית‪ ,‬אני‬
‫לא רואה את זה אני לא יכולה להסביר"‪" .‬אני לא כתבתי את זה‪ ,‬זה הפירוש שלך"‪.‬‬
‫‪ .249‬ת‪ 147/‬אסתר בעמ' ‪ .2029-2030‬אסתר כתבה לעצמה מכתב אחרי ניתוח סרטן שעברה‪ ,‬ובו‬
‫כתבה ש"לא הצלחתי לברוח"‪ ,‬את הביטוי הזה ניסו להדביק לאסתר כאילו היא ניסתה‬
‫לברוח מבית אמבש‪ .‬אסתר הסבירה שהתעוררה מניתוח שכמעט מתה בו‪ ,‬ונזכרה באחיה‬
‫שמת ב ‪ , 1966‬ועד היום היא מתייסרת שלא הצליחה לברוח מהטראומה שזה גרם לה‪ .‬גם‬
‫סיפור זה ממחיש את עוצמת הפגיעה בפרטיות של אסתר‪ ,‬כאשר על מנת לדלות מילה אחת‪,‬‬
‫"בריחה" מתוך מכתב כדי לשרת את האינטרס של תפירת הפרופיל הכיתתי‪ ,‬גרמו לאסתר‬
‫זילות גסה של נסיבות המוות של אחיה‪ ,‬שהצטרכה להצטדק בפני בית המשפט קמא את‬
‫הטרגדיה של מות אחיה‪ ,‬והזיכרונות שרודפים אותה‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫‪ .250‬ת‪ 140/‬רחל לאה נשאלה על המחברות שלה בחקירה נגדית בעמ' ‪ .1774-1775‬מתוך כ ‪20‬‬
‫מחברות‪ ,‬נטפלה המשטרה לציטוט אחד‪ :‬״אני נמצאת כי אני לא מתנהגת יפה בגלל‪ .‬ולא‬
‫מבינה כלום‪ .‬ובכלל הכל מתחיל בהכרת הטוב‪ .‬בשעה שלא רואים את זה אצלי בכלל‪ .‬הוא‬
‫רואה אדרבא את ההיפך של זה‪ .‬בקיצור היה אחר כך תיקון עם בנימין ואילנה‪ .‬ואז אבא‬
‫אמר שהם לא שוברים את המידות האלו‪ .‬אם לא שוברים את המידות האלה בגיל צעיר‪ .‬אז‬
‫אחר כך נשארות עם זה כמו אילנה‪ ,‬ככה הוא אמר לי יהיה בסוף כמוה שבסוף אני גורמת‬
‫לדינים‪.‬״‬
‫‪ .251‬מתוך המשפט הבודד הזה של רחל לאה ניסתה המשטרה להוכיח דפוס פעולה של עשיית‬
‫דינים במובן של עונשים‪ ,‬ושל עשיית תיקונים במובן של וידויים‪ .‬רחל לאה הסבירה בצורה‬
‫הכי פשוטה שזה מוצא מהקשרו וההקשר הנכון הוא‪" :‬שאנחנו לומדים עם אבא שלנו על‬
‫השלוש מידות‪ .‬אז בוא נתקן את השלושה מידות רעות‪ :‬ממון כבוד ועבודה זרה‪ .‬אז הוא‬
‫מלמד אותנו על איך להתחזק‪ .‬איך זה‪ .‬מתוך ליקוטי מהר״ן מה הולך פה‪ ,‬מה זה וזה וזה‪....‬‬
‫תיקון שאתה רוצה לתקן שאתה רוצה להשתנות‪ ,"...‬ולגבי "דינים" הסבירה מעט קודם לכן‬
‫שזו מילה נרדפת לבלגנים‪" :‬הכל דינים הכל קטסטרופה כאילו‪ .‬כזה מושג כזה‪ .‬שיש‬
‫בלגנים ויש בעיות וזה היינו אומרים וויי יש דינים כאילו תיקונים"‪.‬‬
‫‪ .252‬כלומר אילו באמת היו מתרחשים טקסים של וידוי ועשיית דינים באופן סיסטמתי סביר‬
‫להניח שזה היה משתקף הרבה יותר מאשר פעם אחת בתוך ‪ 20‬מחברות‪ .‬והפעם היחידה‬
‫שאכן רחל לאה משתמשת במילה דינים‪ ,‬זה אכן במשמעות של בלגן ולא במשמעות של‬
‫קבלת עונש על התנהגות פורקת עול ומידות‪.‬‬
‫‪ .253‬יוזכר שהמחברות הללו שימשו את המשטרה לא רק לצורך השפלת הנשים ע"י חדירה‬
‫לפרטיותן )במסגרת האסטרטגיה לפתוח את הנשים דרך אלימות‪ ,‬אלא גם יש גם להם‬
‫תרומה לזיהום החקירה באמצעות הצגת המחברות ואפילו הודעות חשוד לנחקרים שונים‪.‬‬
‫‪ .254‬לאור כל האמור‪ ,‬שגה בית המשפט קמא בכך שעשה שימוש במחברות נגד רצונן של הנשים‪,‬‬
‫שגה בכך שלא ניתן לבדל מהמחברות תיעוד דוקומנטרי להבדיל מפנטזיות ארוטיות‪ ,‬ושגה‬
‫שוב בכך שלא הבחין כי מחברות אלה הם פרי חיפוש לא חוקי‪.‬‬
‫יט‪ .‬זיהום עדויות ושתילת גרסאות‬
‫‪64‬‬
‫‪ .255‬טעה בית המשפט קמא בכך שלא עלה בידו להבחין במידת הזיהום של עדויות עדי תביעה‬
‫ע"י חשיפת האחד לתכנים של האחר‪ .‬כך למשל‪ ,‬החוקרים נתנו לאדרת ושמחה לקרוא‬
‫הודעות של דניאל‪ .‬ראו חקירת שמחה ב ‪ ,27/11/12‬וכך עולה גם מדיווחי הרווחה של‬
‫שמחה‪ .‬ראו גם בחקירות של אדרת‪ ,‬ת‪-61/‬ב‪) ,‬אין תמליל(‪ ,‬ת‪-62/‬ב‪ ,‬ת‪-63/‬ב‪ ,‬ת‪-65/‬ג‪.‬‬
‫‪ .256‬אולי הדוגמא הכי מוחשית לכך היא בינימין ונתמקד בו‪ .‬בינימין הגיע לבית המשפט ב‬
‫‪ 14/7/2013‬לאחר הסיכומים )בקשה ‪ 55‬בתיק( להעיד שכל עדותו הייתה שקר אחד גדול‪ ,‬פרי‬
‫לחצים של המשטרה‪ .‬ביני מין היה שובב שנגע לבנות בבית בקונדסות‪ .‬כך עשה גם לתכלת‬
‫ביתה של שמחה‪ ,‬ונגע לה בפיפי מעל הבגדים‪ .‬אנשי הבית וקרופר רצו לחנך אותו שלא יציק‬
‫יותר לבנות‪ ,‬וקר ופר לקח את זה צעד אחד קדימה בסגנון אמריקאי ובוטה‪ ,‬ורצה לגרום לו‬
‫להרגיש אחיך תכלת מרגישה בכך שאיים עליו שיתקע לו מקל בתחת‪ .‬בינימין מלכתחילה‬
‫שלל כל פגיעה מינית בו‪ ,‬ושלל גם החדרת מקל לישבנו‪ .‬הוא טען בלהט שהמערער לא פגע בו‬
‫ואפילו אם היה יודע‪ ,‬היה נוזף בקרופר‪.‬‬
‫‪ .257‬אלא שכאשר החוקרים התחילו לאיים על בינימין שהוא יעמוד לדין על ה"אונס" של תכלת‪,‬‬
‫בינימין פחד מהם ופשוט ביקש מהם שילמדו אותו מה הוא צריך לומר כדי לרצות אותם‪.‬‬
‫בדיעבד התברר שהכניסו את שרה מרים לצרוח עליו )מחוץ לטווח המצלמות וללא תיעוד(‬
‫שאין יותר משפחה‪ ,‬שאבא סגור ‪ 30‬שנה‪ ,‬שעליו להציל את עצמו‪ ,‬שעליו להגיד מה שהם‬
‫רוצים‪ ,‬וש"אל תהיה דפוק"‪.‬‬
‫‪ .258‬וכך נראית חקירתו‪ :‬שתילת גרסה צעד אחר צעד‪ .‬ראו הודעת חשוד שנייה מ ‪ 24.7.11‬ת‪,47/‬‬
‫עמ' ‪ -81‬שם החוקרת רויטל צרף מספרת לבנימין על מידע שיש להם מעדויות אחרות‪ ,‬כמו‬
‫למשל מכות על כפות רגליים‪ ,‬שוטים‪ ,‬שוקרים‪ ,‬כל אלו דברים שעד כה לא נחשף להם ולא‬
‫סיפר עליהם מעולם‪ ,‬והינה כאן היא מספרת לו הכל‪ ,‬ופשוט מבקשת ממנו לחזור על זה‪ .‬כמו‬
‫כן נתנו לבנימין לקרוא יומנים של אדרת )ת‪ ,47/‬עמ' ‪.(83‬‬
‫‪ .259‬החוקר גדי לובין חקר את בנימין בחקירתו השנייה‪ .‬לאורך כל החקירה ניתן לראות כי‬
‫מעביר לידי בנימין גרסה למעשים‪ .‬החוקר נחקר בבית המשפט ביום ‪ 17/2/13‬בעמ' ‪1445-‬‬
‫‪ ,1449‬לחוקר לא היו תשובות להתנהגותו‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ .260‬להלן הפניות לזיהום של החוקר בחקירת בנימין‪ :‬בתאריך ‪ 5/7/2011‬בהיותו בן ‪ 15‬נחקר‬
‫באמצע הלילה כחשוד באונס של תכלת ומעשי סדום‪ .‬הכחיש וטען שלא עשה זאת‪.‬‬
‫החקירה הבאה שידועה להגנה היא מ ‪ .24/7/2011‬הודעת החשוד ת‪-46/‬א נשמעת מבהילה‪.‬‬
‫הקורא לא יכול לדעת שהכול שם שתול מראש ע"י החוקר‪ .‬כתוב שם קרופר הוריד לי את‬
‫המכנסיים‪ ,‬קרופר לקח מקל של מטאטא‪ ...‬וקרופר הכניס לי את המקל לתוך התחת‪ .‬אלא‬
‫שהתמליל והוידאו מגלים תמונה אחרת לגמרי‪.‬‬
‫‪ .261‬ראו ת‪/46/‬ב בעמ' ‪ 18‬בינימין מכחיש שקרופר הרביץ‪ .‬בעמ' ‪ ,23‬בינימין מבקש לדעת איזה‬
‫סיפור הוא צריך לזמר‪ ,‬והחוקר רומז לו‪" :‬אסור גם להכניס דברים לתוך התחת"‪ .‬בעמ' ‪30‬‬
‫בינימין לא יודע מי היה בחדר‪ .‬בעמ' ‪ 32‬לובין שותל גרסה‪" :‬ואז מה‪ ,‬הביאו את תכלת‪,‬‬
‫נכון? מה הם אמרו‪ ..‬בוא תנסה לזכור"‪ .‬בעמ' ‪ 33‬בינימין שואל‪" :‬מה אתה רוצה שאני אגיד‬
‫לך " כלומר בינימין מתחנן שיתנו לו גרסה‪ .‬בינימין מוסיף "אני לא זוכר בדיוק"‪ ,‬לובין‬
‫ממשיך‪ " :‬כולם היו‪ ..‬כעסו‪ ,‬אני יודע את זה‪ ,‬גם דניאל אומר את זה‪ ,‬גם אמא‪ ...‬כי זה‬
‫סיפור מזעזע"‪ .‬ומיד לובין‪" :‬אתה מגיע לחדר‪ ...‬אומרים לך‪ ...‬אמא אבא אומרים לך "מה‬
‫קרה שם"‪ ,‬כלומר לובין שותל את המערער בחדר‪ .‬לובין ממשיך‪" :‬ואז אתה אומר לא היה‪,‬‬
‫הם אומרים כן היה" כלומר לובין שותל דיאלוג‪ .‬בעמ' ‪ 34‬לובין מוסיף‪" :‬ממי קיבלת‬
‫סטירה" כך הוא שותל סטירה לסיפור‪ .‬מיד לובין שותל את קרופר בסצנריו‪" :‬יכול להיות‬
‫שגם קרופר היה שם? את אבא תעזוב בינתיים‪ ,‬אני יודע שקרופר גם היה שם"‪ .‬ואז‬
‫לובין‪ " :‬יכול להיות שהוא גם נתן לך איזו מכה או שתיים?"‪ .‬תשובה‪" :‬יכול להיות"‪.‬‬
‫‪ .262‬בעמ' ‪ 35‬ממשיך לובין לשתול‪ :‬לובין שואל אם אמא הייתה בזמן הסטירות או יצאה ומיד‬
‫גם נותן בעצמו תשובה‪" :‬אני חושב שהיא יצאה‪ ..‬אני יכול להסתכל ]במחשב["‪ ,‬כלומר‬
‫לובין מקנה אמינות לגרסה כי היא נבדקה במחשב‪ ,‬ובו זמנית מוודא תיאום גרסאות‪ .‬ואז‬
‫עוד‪ " :‬אני יודע שניסו ללמד אותך לקח‪ .‬הורידו לך את המכנסיים"‪ ,‬ובינימין משיב‬
‫בפליאה‪" :‬את המכנסיים?"‪ .‬כך נשתלה עוד גרסה‪ :‬הורידו את המכנסיים‪ .‬אבל בינימין‬
‫עונה‪" :‬מכנסיים לא זכור לי"‪.‬‬
‫‪ .263‬בשלב זה בינימין שולל שהורידו לו המכנסיים‪ ,‬ואומר "אחרי שהם ביררו וראו שזה לא היה‬
‫]האונס של תכלת[ נגמר הסיפור"‪ .‬לובין איינו מאושר שהסיפור נגמר לאחר הבירור ללא‬
‫סיפורי אלימות ומקלות‪ ,‬ולכן החוקר שותל עוד‪" :‬הם הביאו את תכלת לשמה"‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫‪ .264‬בעמ' ‪ 36‬לובין שואל "מה תכלת אומרת כשהביאו אותה" )והוא בכוונה לא שואל מי הביא‬
‫אותה(‪ ,‬ובינימין עונה שהוא לא יודע‪ .‬מיד לובין שותל גרסה‪" :‬הוא נגע לי בפיפי‪ ,‬אולי היא‬
‫אמרה"‪ .‬זו גרסה שלקוחה ישירות מחוקר הילדים של תכלת‪ .‬בינימין עונה ש"יכול להיות"‬
‫ו"חטפתי כמה מכות"‪ .‬בעמ' ‪" 37‬לא כל כך כאב"‪.‬‬
‫‪ .265‬בעמ' ‪ 37‬בינימין מבקש מלובין‪" :‬תראה לי אולי משהו‪ ,‬אולי אני אזכר"‪ ,‬ולובין אומר לו‬
‫שאחרי שהורידו לו מכנסיים "עשו כמו תרגיל כזה כמו סימולציה‪ ...‬שתבין מה זה לגעת"‪...‬‬
‫"אנחנו את הכול יודעים"‪ .‬בינימין עונה‪" :‬סבבה תראה לי דף‪ ,‬אולי אני אזכר‪ ..‬אולי‪ ,..‬לפי‬
‫זה אני אספר לך משהו אולי"‪ .‬זו דינמיקה קלסית של נחקר המבקש לרצות את חוקריו‬
‫ומגיעים לסכמה שבשתיקה שהחוקרים נותנים גרסה‪ ,‬והוא "ניזכר" בה‪.‬‬
‫‪ .266‬מיד אחרי זה שוב לובין חוזר על גרסת "הורידו לך את המכנסיים בכוח" ובינימין אומר‪:‬‬
‫" אני רוצה לשמוע מה אתה מספר אולי זה יתחיל להזכיר לי"‪.‬‬
‫‪ .267‬בעמ' ‪ 38‬לובין מספק את הסחורה על קרופר‪" :‬הוא ]קרופר[ ניסה להכניס לך משהו לתוך‬
‫הטוסיק?"‪ ,‬ובינימין עונה "שנייה‪ ,‬תן לי‪ ...‬יכול להיות שאני אזכור‪ ...‬נראה לי אני לא זוכר‬
‫כל כך"‪ .‬שאלה הבאה "מה הוא ניסה להכניס?" והתשובה‪" :‬מקל אולי?" וגם "לא ממש‬
‫צעקתי"‪ ,‬ועל זה עונה לובין "כל המשפחה שמעה" וחוזר על זה עוד פעם‪ .‬לובין ממשיך‪:‬‬
‫"איזה מקל" ובינימין שלא יודע את התשובה עונה "מקל רגיל סתם"‪ .‬לובין ממשיך‪ :‬של‬
‫מה" והתשובה "של עץ"‪ .‬לובין ממשיך‪ :‬של עץ? ואז מקבל תשובה‪" :‬רגיל‪ .‬של מטאטא"‪.‬‬
‫ובסוף עמ' ‪ 38‬לובין שואל "ואבא איפה הוא היה?" ובינימין עונה "אבא לא נראה לי" כלומר‬
‫המערער לא היה שם‪.‬‬
‫‪ .268‬אז לובין מתעקש‪" :‬הוא היה שם ליד"‪ .‬ובינימ ין מתעקש‪" :‬לא‪ .‬אבא שלי לא נראה לי‬
‫בכלל ידע מזה"‪ .‬כלומר‪ ,‬בינימין היה מוכן לזרום עם לובין‪ ,‬אבל בשלב זה גם לבינימין היו‬
‫גבולות של מצפון‪ ,‬והוא לא רצה לשקר סתם על אביו‪ :‬ראו גם "כעסתי כן‪ ,‬קצת‪ ,‬אבל אבא‬
‫שלי לא נראה לי ידע"‪ ,‬עמ' ‪ 39‬ש‪.15/‬‬
‫‪67‬‬
‫‪ .269‬ואז שוב לובין בודק בזמן אמת גרסאות של אחרים‪" :‬אני אנסה להזכיר לך מי היה‬
‫שמה?‪ ..‬שנייה אני מסתכל‪ ..‬אני מחפש את העדות ואז שנייה"‪ ,‬עמ' ‪ 39‬ש‪ .22/‬בינימין‬
‫אומר "ואז התקשרתי למשטרה"‪ ,‬מה משמסיים את האירוע ללא מקל‪ ,‬ללא אלימות‪ ,‬וללא‬
‫המערער‪ ,‬אבל לובין רוצה לשתול גרסה שהיו שתי החדרות של מקל וזה נראה כך‪" :‬הוא‬
‫]קרופר[ הכניס לך את המקל‪ .‬כבר עשה לך את זה לפני כן‪ .‬היה עוד פעם שהכניסו לך‬
‫מקל"‪ ,‬ובינימין עונה "לא"‪ .‬לובין שואל "פעם ראשונה" ובנימין עונה "אף פעם לא קרה‬
‫כזה דבר"‪ ,‬מה ששולל גם את החדרת המקל הראשונה‪ .‬עמ' ‪ 40‬ש‪.12/‬‬
‫‪ .270‬החוקר לובין מר גיש שהוא מאבד את הפואנטה ומנסה לשתול את דניאל דרך השיחה ל ‪:100‬‬
‫"ואז אמרת למשטרה‪ ..‬בואו בואו‪ ,‬מישהו נותן לי מכות‪ ,‬חבר של אבא‪ ,‬אבא שלי‪ ,‬חבר של‬
‫אבא שלי"‪ .‬בינימין עונה‪" :‬לא‪ .‬לא אמרתי אבא‪ ,‬אבא בכלל לא נתן לי מכות"‪ .‬הוא היה‬
‫יודע את זה הוא היה עוצר את הכול‪ ,‬זה לא הגיוני בכלל ש‪ ..‬הוא לא ידע בכלל"‪.‬‬
‫‪ .271‬כעת מנסה לובין להוציא פרטי עומק על החדרת המקל‪" :‬כמה זמן זה היה? דקה? שלוש?‬
‫ארבע? עשר?" ובינימין עונה "כמה שניות"‪ .‬לובין צריך לשתול "דם" כדי לייצר עסיסיות‬
‫ויזואלית לתמונה ושואל‪" :‬והיה צריך ללכת לרופא כדי‪ ...‬ירד לך דם?" ובינימין עונה "אה‪,‬‬
‫ירד קצת"‪" ,‬טיפה קצת"‪" ,‬כשעשיתי שירותים ]ראיתי[ עם נייר טואלט קצת כזה"‪.‬‬
‫לשאלה אם זה כואב ענה "לא ממש‪ .‬זה כלום‪ .‬כאילו זה לא כואב כל כך"‪ .‬לובין מוסיף‬
‫פרטים‪"" :‬וכל הסטירות שנתנו לך" בינימין עונה‪" :‬קצת" זה לא היה ממש הרבה‬
‫סטירות" לובין שואל‪ R :‬ק סטירות? נתנו אגרופים ישבו עליך" ובינימין עונה "לא"‪.‬‬
‫‪ .272‬רק בסוף עמ' ‪ 42‬שואל לובין שאלה פתוחה‪ ,‬ושותל גם בה אלמנט‪" :‬איך זה היה בדיוק‪ ,‬אני‬
‫רוצה שתראה לי‪ ..‬היית על שולחן?" ‪ ,‬ובינימין מתחיל לגמגם‪" :‬על הרצפה אולי"‪ .‬בינימין‬
‫מסביר "אני אמרתי שלא עשיתי כלום‪ ,‬ואז אמרו לי שאם לא‪"..‬אז קרופר יבוא‪ ,‬וזה לא‬
‫אבא‪ ,‬לא אבא אמר את זה"‪ .‬כלומר בינימין שולל לחלוטין מעורבות של המערער באירוע‪.‬‬
‫‪ .273‬בינימין מתעקש שביררו איתו אם הוא עשה משהו לתכלת‪ ,‬החוקר שואל אותו לאן הסיפור‬
‫מגיע אחרי שאמרת שלא עשית‪ ,‬ובינימין עונה "ואז אחרי התקשרתי למשטרה"‪ ,‬כלומר‬
‫אחרי הבירור אם עשה או לא עשה ועד הטלפון למשטרה‪ ,‬אין אלימות באמצע‪ .‬זה לא‬
‫מספק את לובין והלחץ ממשיך‪ .‬לובין‪ " :‬רגע שנייה‪ ,‬אבל קודם הוא ]קרופר[ עשה מה‬
‫‪68‬‬
‫שעשה"‪ ,‬קודם כל הוא התחיל להרביץ לך"‪ ,‬ואז מצטרפת לילך רנן לחקירה ולובין ממשיך‪:‬‬
‫"ואז הוא מכניס‪ ,‬ואז"‪ .‬בינימין עונה ואז אחרי זה" ללא תשובה‪.‬‬
‫‪ .274‬לובין מנסה לוודא מי ביצע את הבירור האם בינימין התעסק עם תכלת‪" :‬הוא ]קרופר[‬
‫אומר לך "אם אתה לא תגיד את האמת" מי זה היה שהוא אומר לך את זה" ובינימין עונה‬
‫"או אמא אולי‪ ,‬לא זוכר בדיוק" כלומר בינימין מזהה את החשודים כקרופר או אסתר‪ ,‬אלא‬
‫שלובין לא מרפה‪" :‬או אמא או אבא"‪ ,‬ושוב פעם בינימין עונה "לא נראה לי אבא"‪ .‬לובין‬
‫מקבל שאת הבירור עשתה האמא אסתר‪" :‬אז אמא אומרת לך "אם לא תגיד את האמת אני‬
‫אזמין את קרופר" ובינימין עונה "נראה לי‪ ,‬כן ואז קרופר הגיע‪ ,‬ואז התקשרתי למשטרה‬
‫ואז נגמר הסיפור"‪ .‬כלומר בינימין מסרב לזרום עם הגרסה שלאחר מכן התפתחה תקרית‬
‫של הפשלת מכנסיים והחדרת מקל‪ ,‬כי הוא מדלג מיד מבואו של קרופר לצלצול למשטרה‪.‬‬
‫בהמשך מסביר בינימין ש"הם" ירדו ממני‪ ,‬כי "אבא שלי האמין לי‪ ,‬אבא האמין לי שבאמת‬
‫לא עשיתי" עמ' ‪ 44‬ש‪.13/‬‬
‫‪ .275‬מכאן בנוכחות לילך ממשיכים הניסיונות להבין איך זה בוצע‪ .‬בינימין לא זוכר מי החזיק‬
‫אותו ש‪ .17/‬אומר ששכב על הרצפה ולא על שולחן‪ .‬נשאל אם הורידו חולצה‪ ,‬ומכחיש‪ .‬כל‬
‫השאלות הן בלשון רבים‪ :‬הביאו‪ ,‬הורידו‪ ,‬עשו וכו'‪ .‬לובין בכוונה נמנע מלזהות מי בדיוק‬
‫יעשה כל פעולה‪.‬‬
‫‪ .276‬לובין לא הצליח לדלות תיאור מדויק של המעשה ועובר לתכלת‪ .‬שואל מה היא אמרה‪,‬‬
‫ובעצמו נותן את התשובה "נגע לי בפיפי‪ ,‬עמ' ‪ 45‬ש‪ .6/‬מייד ממשיך הניסיון לשתול את‬
‫המערער בחדר כך‪ :‬לובין‪" :‬אבל מישהו היה בחדר‪ ,‬אני יודע שאבא היה‪ ,‬קרופר היה"‪,‬‬
‫ו בינימין שוב מתקן אותו "לא‪ .‬מתי שאבא היה קרופר לא היה‪ ...‬אבא רק רצה לדעת אם זה‬
‫נכון‪ ...‬ואז אמרתי לאבא שלי לא נכון‪ ,‬וזה‪ ,‬ואבא שלי יצא"‪ ,‬כלומר אל רופא השיניים‪.‬‬
‫בינימין "ואז קרופר הגיע"‪ .‬לובין שואל אם באותו יום‪ ,‬ובינימין עונה "לא נראה לי" נשאל‬
‫כמה ימים אחרי ועונה "יום אחד אולי"‪ ,‬עמ' ‪ 45‬ש‪ ,37/‬וגם עמ' ‪ 46‬ש‪ .32/‬יום אחרי זה‬
‫קרופר הגיע ובינימין לא זוכר אם בבוקר או צהריים‪ .‬שוב לובין שואל "באותו יום מישהו‬
‫הרביץ לך?" ובינימין עונה "קצת סטירות‪ ,‬אמרתי לך"‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪ .277‬בעמ' ‪ 48‬אומר לובין "הם עשו דרמות עשו מזה" אבל הוא בכוונה אומר "הם" ולא אומר‬
‫זאת שמחה מי שעשתה דרמות‪ ,‬כי שמחה כבר משתפת פעולה‪.‬‬
‫‪ .278‬מיד בעמוד ‪ 49‬מנסה לובין לשתול עוד כמה גרסאות ש‪" 6/‬אני יכול להגיד לך עוד משהו‬
‫שאני יודע" "שקרופר הוריד את המכנסיים שלו גם"‪ .‬בינימין שולל את זה "קרופר לא"‪.‬‬
‫לובין שותל עוד גרסה‪" :‬הוא אמר לך "אני אראה לך מה זה לאנוס מישהו" ובינימין לא‬
‫זוכר‪ .‬קרופר כעת שותל את הנוכחות של שרה מרים‪ ,‬כדי להצליב מקורות‪" :‬שרה מרים‬
‫הייתה גם ליד‪ ,‬נכון?‪ ,‬ומקבל תשובה "שרה מרים לא הייתה"‪ .‬לובין ממשיך "הייתה ליד‬
‫היא שמעה את הכול‪ ...‬שרה מרים הייתה מחוץ לדלת ולא ראית אותה?"‪ ,‬ובינימין עונה‬
‫"לא יודע לא נראה לי )ובקלטת‪" :‬לא נראה לי שהיא הייתה שם בכלל"‪.(01:20:10 ,‬‬
‫‪ .279‬בהמשך בינימין לא זוכר מי החזיק לו את הידיים ולא זוכר מי החזיק לו את הרגליים‪,‬‬
‫ומבקש ‪" :‬לא יודע‪ .‬תן לי שמות‪ .‬אני אזכור"‪ .‬עמ' ‪ 50‬ש‪ .11/‬שוב פעם דוגמא קלסית‬
‫לנחקר שמבקש שישתלו בו גרסה כדי לרצות את חוקריו‪.‬‬
‫‪ .280‬כעת לובין רואה שההדרכה המונחית לא מניבה תוצאות ראויות‪ ,‬ועובר לשלב האיומים‪:‬‬
‫" עקרונית אתה חשוד בתיק הזה‪ .‬כולם חושדים שאנסת את תכלת"‪ .‬בינימין שואל "מי זה‬
‫כולם"‪ ,‬ולובין עונה "המשפחה"‪.‬‬
‫‪ .281‬נכנסת לחדר החקי רות לילך ואז שוב מתחילים‪ ,‬לובין שותל שוב מילים שקרופר אמר לו‪:‬‬
‫" ואז הוא אומר לך בוא אני אלמד אותך מה זה לאנוס"‪ ,‬אבל בינימין עונה "משהו כזה"‪.‬‬
‫"לא בטוח"‪ .‬לובין שוב אומר‪" :‬אז מורידים לו את המכנסיים‪ ,‬נותנים לו סטירות על‬
‫הפנים" ובינימין עונה "לא הרבה"‪ .‬לובין מסכם את הגרסה מול לילך‪ ,‬ומביל למעורבות של‬
‫המערער ובינימין אומר "לא‪ .‬אבא שלי לא ידע מזה כאילו כל כך" ולילך מיד מזדעקת "לא‬
‫אבא היה בחדר כשזה קרה"‪ ,‬מה שמעיד שלילך נעולה על סיבוך המערער בסיפור הזה‪ ,‬אבל‬
‫בינימין מפריך לה את התיאורייה‪K" :‬א‪ .‬אבא שלי לא היה בחדר באותו זמן‪ .‬באותו זמן‬
‫שהוא הכניס לי את המקל זה לא היה"‪ .‬לילך לא מרפה‪" :‬אבא היה בחדר"‪ .‬ועוד פעם לילך‬
‫קובעת "אבא היה בחדר" ובינימין עוד פעם מסביר לה "אבא שלי אני יודע בבירור שהוא לא‬
‫היה בחדר"‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫‪ .282‬כעת מנסה לילך להדביק לקרופר פדופיליה הומוסקסואלית "אתה זוכר את הקטע שקרופר‬
‫מוריד את המכנסיים ורוצה להיכנס בך" ובינימין עונה "קרופר לא רצה להיכנס בי‪.‬‬
‫להיכנס אצלי? לא היה כזה דבר"‪ .‬לילך שוב מנסה לשתול את שרה מרים באירוע "אתה‬
‫זוכר ‪ ..‬ששרה מרים הייתה" ובינימין שואל בחזרה )מתפלא( שרה מרים?"‪ .‬בוידאו רואים‬
‫אותו מניד ראש לשלילה ‪ . 01:31:45‬ולילך‪" :‬חלק מהאנשים מספרים‪ ...‬שקרופר פתח את‬
‫המכנסיים והוא רצה להיכנס בך" ובינימין עונה "זה אני לא זוכר"‪ .‬לילך לא מרפה‪" :‬כולם‬
‫מספרים על זה‪ .‬אתה בעצם רק האחרון שבזה"‪ .‬ובינימין עונה "לא"‪.‬‬
‫‪ .283‬לילך לא מרפה‪ .‬היא רוצה לסבך את המערער בכוח‪ .‬שואלים את בינימין על הטלפון‬
‫למשטרה ואז היא אומרת‪" :‬אחרי שהכניסו את המקל‪ ,‬כן‪ .‬אבל אבא שלך בפירוש היה‬
‫שם" הוא מספר על האירועים האלה" כולם מספרים על זה‪ .‬זה בסדר"‪ .‬חרף הלחצים‪,‬‬
‫ולמעשה שקריה הבוטים של לילך רנן‪ ,‬בינימין עונה נחרצות "אבא שלי לא היה אני יודע את‬
‫זה בבירור"‪ .‬לילך לא מרפה‪" :‬קרופר עשה את זה על דעת עצמו?" ובינימין עונה "זה אני‬
‫לא יודע"‪ .‬לילך לא מרפה‪" :‬שמעת שהוא צועק לך אני יאנוס אותך‪ ,‬אני אכנס בך" ובינימין‬
‫עונה "הוא לא אמר לי את זה"‪.‬‬
‫‪ .284‬לאחר מכן מנסים להבין מבינימין איך הוא הוכנס לחדר ולא מקבלים תשובה‪ .‬מנהלים‬
‫שיחת חולין על הפנימייה‪ ,‬ובנימין מבקש כסף‪ ,‬כי הבין שבעצם הוא מוכר עדות בעל כורחו‪,‬‬
‫אז לפחות כדאי להוציא מזה משהו לבינתיים‪" :‬הרווחה לא יכולה להביא לי כסף? עמ' ‪70‬‬
‫שש‪" .6/‬או שיבוא איזה מישהו לקנות לי איתי כמה דברים"‪ ,‬וזה"‪ .‬ובעמ' ‪ 72‬הוא מבקש‬
‫נעליים " אין לי נעליים‪ ,‬אתה יודע את זה?" ‪" ,‬תמיד שאבא שלי קונה אז נייק‪ .‬זה הנעליים‬
‫כמעט הכי טובות שיש"‪.‬‬
‫‪ .285‬רק לאחר כל זה‪ ,‬לפתע בעמ' ‪ ,73‬לובין מודיע לבינימין שהוא חשוד באונס של תכלת‪ ,‬ונותן‬
‫לו את האזהרות הסטנדרטיות‪ ,‬עמ' ‪ ,73‬ובינימין מבקש עו"ד‪ .‬לובין לא עוצר את החקירה כי‬
‫"אין לך כל כך מה‪ "....‬ואני רוצה לשמוע עכשיו את הסיפור שהיה עם המקל"‪ ,‬עמ' ‪ ,74‬ש‪.9/‬‬
‫בינימין אומר ‪,‬אז אני רוצה עורך דין"‪ ,‬ולובין שואל "למה אתה צריך את העורך דין שוב?‬
‫מה שאמרת לי אני כותב‪ ...‬זה פשוט מעכב‪ .‬נגמור את זה צ'יק צ'אק"‪ ,‬ומייד אח"כ "לבדוק‬
‫אם תוכל לדבר עם שרה מריים‪ ,‬נראה אולי מחר נראה אם אפשר"‪ .‬פירושו של דבר‪:‬‬
‫תיאום גרסאות ושיבוש חקירה ע"י המשטרה עצמה‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫‪ .286‬בכל זאת בינימין שוב דורש עו"ד‪ ,‬עמ' ‪ 75‬ש‪ .27/‬אז לילך שוב פעם מציעה שייפגש עם שרה‬
‫מרים במקום עם עו"ד‪" :‬שרה מרים מאוד רוצה לראות אותך‪ .‬היא מאוד מתגעגעת אליך"‪.‬‬
‫לובין‪" :‬אולי נארגן לו היום אולי‪ ,‬הוא רוצה לראות אותה היום ברמות‪ ,‬אז אפשר"‪ .‬כמובן‬
‫שהפגישות הללו לא תועדו‪ ,‬ואם תועדו לא נמסרו להגנה‪.‬‬
‫‪ .287‬שתילת הגרסאות לא מסתיימת‪ .‬בעמ' ‪ 81‬אומרת לילך‪" :‬אנחנו יודעים על כל מה‬
‫שמתרחש בבית‪ .‬אנחנו יודעים על אסא‪ ,‬על המחסן‪ ,‬על העונשים‪ ,‬על הלחימה‪ ,‬עם ה‪ ..‬עם‬
‫המכות‪ ,‬על השוט‪ ,‬על כפות הרגליים‪ ,‬אנחנו יודעים הכל"‪ .‬כך שותלת לילך לבינימין את‬
‫הסיפורים שהיא רוצה‪ :‬שהשוטים היו על כפות הרגליים‪.‬‬
‫‪ .288‬וזה ממשיך‪" :‬אנחנו יודעים‪ ...‬גם להיות חשוף לאלימות‪ ,‬גם להיות חשוף לצעקות וככל‬
‫מיני דברים שמשתמשים בהם כמו שוקרים כמו שוטים כמו אה מקלות‪ ,‬אם זזה של‬
‫מטאטא או מקלות לא משנה איזה"‪ .‬כאן שותלת לילך גם את השוקרים החשמליים פעם‬
‫ראשונה‪ ,‬והכול בלשון רבים "עשו" השתמשו" מבלי להתמקד‪ .‬לאחר נאום ארוך של לילך‬
‫היא אמרת "אני חושבת שאתה נפגעת"‪ ,‬ובינימין עונה לה בשיא הטבעיות "אני???" והיא‬
‫קובעת "כן"‪ ,‬עמ' ‪ .82‬דוגמא קלאסית איך מייצרים קורבן שאיננו קורבן בעבודה משטרתית‬
‫מגמתית‪.‬‬
‫‪ .289‬לילך ממשיכה ושותלת גרסאות‪" :‬כל מיני אנשים כתבו עליך‪ ,‬כמו לדוגמא אדרת שכתבה‬
‫עליך‪ ...‬אני אראה לך את היומן הזה‪ ,‬תגי ד לי אם אתה מזהה את הכתב"‪ ,‬עמ' ‪ ,83‬ובעמ' ‪:85‬‬
‫אני חושבת שקודם כל נפגיש אותך עם שרה מרים"‪ .‬אכן‪ ,‬היו מפגשים כאלה‪ ,‬אבל דבר‬
‫מזה לא תועד‪.‬‬
‫‪ .290‬בעמוד ‪ 86‬לילך שותלת עוד גרסה‪ " :‬אם אתה יודע אם אסא התעסק עם הילדים‪ ,‬מאוד‬
‫מאוד"‪ ,‬וכאן מתגלה שלילך הייתה להוטה להפליל את אסא באשמת פדופיליה‪ ,‬למרות‬
‫שברור שזה מעולם לא קרה‪ .‬לאחר עוד נאום ארוך של לילך‪ ,‬בינימין עוד פעם מבקש לדבר‬
‫עם עו"ד‪ ,‬עמ' ‪ ,88‬ש‪ . 20/‬ואז לובין מציע לא לשאול דברים בהם הוא חשוד‪ ,‬כמו תכלת‪.‬‬
‫לובין ממשיך לחמם את בינימין נגד קרופר ואומר שמגיע לקרופר בית קברות‪ ,‬ובינימין עונה‬
‫לו "אז מה אתה רוצה עוד ממני? סיפרתי לך את הסיפור‪ ...‬אז נחכה לעו"ד"‪ ,‬עמ' ‪ ,91‬ש‪.14/‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ .291‬בעמוד הבא‪ ,‬עמ' ‪ ,92‬לובין מתחיל להקליד את הודעת החשוד‪ ,‬ת‪/46/‬א‪ .‬מכאן והלאה לובין‬
‫מקליד את הודעת החשוד במילותיו של לובין‪ ,‬והוא שפשוט קובע עובדה בפני בינימין שכך‬
‫תיראה גרסתו‪ .‬למשל בעמ' ‪ ,99‬הוא פשוט מקליד "הוריד לי את המכנסיים" למרות שקודם‬
‫לכן בינימין הכחיש את זה‪ ,‬אבל בינימין כעת מותש מכדי להתנגד לניסוחים‪ .‬כשמגיעים‬
‫לקטע בו קרופר צועק תגיד את האמת‪ ,‬בינימין אומר "זהו ואז אחרי זה התקשרתי‬
‫למשטרה"‪ ,‬כך שהאירוע אמור להסתיים כאן‪ ,‬אולם לובין ממשיך ומוסיף מיוזמתו‬
‫"הצלחתי לראות את הפנים של קרופר תוך כדי שהוא מכניס לי מקל של מטאטא"‪.‬‬
‫‪ .292‬בהמשך החוקר לובין כותב את גרסת בינימין על גזירת הפאות‪ ,‬כשהוא בעצם נותן את‬
‫העדות במקום בינימין בעודו מקליד ובינימין מהנהן‪ ,‬כך שכל תיאורי ההפרזה מנוסחים ע"י‬
‫החוקר ומוקלדים על ידו‪.‬‬
‫‪ .293‬בעמ' ‪ 107‬בינימין נשאל מי עוד היה בחדר‪ ,‬והוא עונה שאינו יודע‪ .‬לובין ממשיך להקליד‬
‫ומנסה לערב את ישראל כמי שגם קיבל מקל בישבן‪ .‬לובין שואל "למי עוד הכניסו מקל של‬
‫מטאטא לטוסיק" ובינימין עונה "אמרתם )מילה לא ברורה‪ ,‬לא" ומשתמע מזה שהחוקרים‬
‫אמרו לו שגם ישראל קיבל מקל בטוסיק‪ ,‬וזה לא מידע אישי‪ ,‬עד שלובין מוציא מבינימין‬
‫שישראל "אמר" לו‪ .‬לובין מקליד מיוזמתו "הוא הכניס את המקל עמוק" למרות שהמילה‬
‫"עמוק" מעולם לא נאמרה‪ ,‬עמ' ‪ ,109‬ש‪.39/‬‬
‫‪ .294‬לובין עובר לנושא המכות כשגרה יומיומית‪ ,‬ובעמ' ‪ 118‬בינימין אומר "אבא לא נתן לי‬
‫מכות"‪ ,‬בעמ' ‪ 119‬החוקר אריה שואל "אז מי הרביץ לך" ובינימין אומר "שמחה נראה לי‪..‬‬
‫היא נתנה לי מכות"‪ .‬החוקרים משקיעים מאמץ מועט מאוד לברר על האינטראקציה בין‬
‫שמחה לבינימין בזמן שמשכה לו באיבר המין‪ ,‬וכל מאמציהם מושקעים למקם את המערער‬
‫בבית‪ ,‬כדי להטיל עליו אחריות שילוחית למעשיה של שמחה‪ .‬ראו בעמ' ‪" :123‬דניאל לא‬
‫אבא שלך‪ ,‬אין לך מה להגן עליו‪ .‬הוא רק עשה לך נזק"‪ .‬אלא שהצהרה זו לא מניבה‬
‫הסכמה אלא פליאה‪ :‬בינימין שואל "נזק?" ועונים לו "מי שמושך לך בולבול ליד כולם‪ ,‬זה‬
‫לא נזק? כלומר‪ ,‬שמחה מושכת בבולבול‪ ,‬והמערער אמור להיות אחראי לכך‪ .‬אלא שגם‬
‫הפעם זה לא עובד ובעמ' ‪ 126‬בינימין מצהיר "אבל אבא שלי לא הרביץ לי"‪" .‬הוא לא היה‬
‫שם‪ .‬אני אומר לך‪ .‬רציני"‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫‪ .295‬החוקרים לא מפנימים‪ ,‬ומנסים בדרך אחרת‪ ,‬עמ' ‪" :127‬הוא היה לפני? לפני הוא היה?‬
‫‪..‬לפני שבכלל הכניסו אותך לחדר הוא היה שמה באזור?" ובנימין עונה "בבית לא יודע"‪...‬‬
‫"בבית לא נראה לי"‪ ,‬ולמרות זאת לובין מקליד‪" :‬תשובה‪ ,‬כן הוא היה בבית"‪.‬‬
‫‪ .296‬מחקירה זו למדנו כך‪ :‬החוקרים איימו עלך בינימין באונס למרות שידעו שלא היה אונס‪.‬‬
‫החוקרים שתלו בבינימין גרסאות מילה אחר מילה‪ .‬החוקרים הקלידו משפטים שבינימין‬
‫לא אמר או הכחיש לנגד עיניהם‪ .‬החוקרים מנעו מבינימין זכות היוועצות למרות שביקש‪,‬‬
‫החוקרים ידעו שתכלת לא נאנסה‪ ,‬אבל האונס שלא היה שימש אותם היטב‪ ,‬והחוקרים‬
‫זיהמו עדויות ע"י הפגשת בינימין עם המקור הראשוני שרה מרים‪ ,‬כדי לתאם עדויות ללא‬
‫תיעוד‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬ניתן לראות בבירור כיצד החוקרים נמנעים משאלות עומק‪ ,‬וכל מה‬
‫שמעניין אותם זה למלא הודעת חשוד מלאה בהכפשות כותרתיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ברור שלא משנה‬
‫מה הנחקר מספר להם‪ ,‬כגון ההכחשה הגורפת שהמערער הרביץ או הזיק לבינימין‪,‬‬
‫החוקרים רצו לטפול על המערער אחריות למעשיהם של אחרים‪ ,‬ע‪:‬י מיקומו בסביבת הבית‪,‬‬
‫למרות ההכחשות הגורפות‪ ,‬והעיקר לשפר את סיכויי ההרשעה‪.‬‬
‫‪ .297‬שתילת הגרסאות באותה מתכונת נמשכת גם ביום הבא‪ ,‬ב ראו ‪ ,25/7/2011‬ת‪ ,47/‬עמ' ‪,2 :‬‬
‫‪,131 ,125 ,103 ,97 ,88 ,76 ,75 ,74 ,60 ,59 ,47 ,46 ,28 ,27 ,23 ,22 ,20 ,18 ,14 ,11 ,5 ,4 ,3‬‬
‫‪ .135 ,133‬ניכר שבינימין כבר פגש את שרה מרים כי על הדברים שהיא מסרה לו הוא מדבר‬
‫בבטחה‪ ,‬לרבות סיפור המציצה ע"י אזמרה‪ ,‬שצץ בתחילת החקירה משום מקום‪ ,‬בעמ' ‪:33‬‬
‫שואלים את בינימין אם לאבא היה אוכל יותר טוב‪ ,‬ואז הוא פתאום עונה "ואז הכניסו את‬
‫אזמרה רק עם חזייה ותחתונים ומצצו לי את הבולבול"‪.‬‬
‫‪ .298‬מה שמפליא הוא שסיפור כזה מטריד "נחקר" רק בקווים גסים של רשום כותרת הסיפור‪,‬‬
‫ואף אחמד מהחוקרים לא שואל אותו‪ ,‬איך‪ ,‬כמה זמן‪ ,‬עמד או לא עמד‪ ,‬הייתה פליטה‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫בעמ' ‪ 60‬חוזרים לזה ובינימין אומר "הם לא אמרו כלום"‪" ,‬ואז הם אמרו לי פשוט‬
‫להתלבש"‪ .‬שוב פעם‪ .‬תשובות מתחמקות בגנון "הם עשו" הם אמרו" ואף אחד לא שואל מי‬
‫ולמה‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫‪ .299‬במקומות אחרים מתברר שכאשר בינימין אומר "הם עשו לי" הוא מתכוון לשמחה‪ .‬למשל‬
‫בעמ' ‪ ,27‬אחרי סידרה של תיאורים ע"י בינימין ש"קראו לתכלת שתרביץ לי" והחוקר‬
‫שמעונין בהפללת המערער שואל "מי אמר לתכלת‪ ,‬דניאל?"‪ ,‬ובינימין עונה "נראה לי‬
‫ששמחה אמרה לתכלת"‪ ,‬תשובה שמאכזבת את החוקרים בשלב זה‪.‬‬
‫‪ .300‬כל האמור לעיל מחייב כי בית המשפט קמא היה צריך לפסול לחלוטין את עדות בינימין‪,‬‬
‫במיוחד כשהוא עצמו ביקש מבית המשפט קמא לחזור בו‪ .‬עבודה כל כך מסיבית של שתילת‬
‫גרסאות המשתקפת בפרוטוקול זה מחייבת את המסקנה שאם שתילת גרסאות כה בוטה‬
‫נעשתה עם בינימין‪ ,‬כך נעשה גם עם שאר עדי ההגנה‪ ,‬ועל כן המשקל שיש לתת לעדותם הוא‬
‫אפס‪.‬‬
‫כ‪ .‬פגיעה חמורה בזכותם של אנשים בוגרים לקיים יחסי מין לא קונבנציונליים‬
‫‪ .301‬הבגירים נשאלו שאלות מאוד חודרניות על יחסי המין שלהם כבוגרים‪ ,‬לשם דוגמא‪ ,‬פרק‬
‫שלם בהכרעת הדין עוסק בהחדרת אצבעות לתורך איברי מין של נשים לצורך "בדיקת‬
‫רטיבות"‪ .‬בחקירות השאלות היו ארסיות‪ ,‬מגעילות חודרניות‪ ,‬פולשניות ומלוות בהערות‬
‫סרקסטיות‪.‬‬
‫את אסא שאלו שאלות חסרות כל פשר על שמות של גברים איתם ניהל‬
‫מערכות יחסים חד מיניים‪ .‬המטרה הייתה לשבור את העדים‪ ,‬כדי לגייס אותם למשימת‬
‫ההפללה‪.‬‬
‫התוצאה הייתה השפלה גורפת וטראומטית לכל הנחקרים שפגעה בכבודם‬
‫והותירה בהם צלקות‪.‬‬
‫‪ .302‬נציין שגם הילדים ספגו חשיפה בלתי הולמת לתכנים מיניים‪ .‬ילדים מתחת לגיל ‪ 14‬הוכנסו‬
‫לחקירות ע" י חוקרי נוער שהמטירו עליהם שאלות כמו "מישהו נגע לך בציצי? מישהו נגע‬
‫לך בתחת? מישהו נגע לאימא שלך בציצי? מישהו נגע לאימא שלך בתחת? שאלות מבזות‪,‬‬
‫שגם שותלות בילדים זיכרונות שווא‪ ,‬ראו התמלילים‪ :‬תכלת ת‪ ,110/‬אוסנת ת‪ ,124/‬שרה‬
‫ת‪ ,135/‬וביתר שאת בתמלילי חיה ופייגה‪ ,‬שלא הוצגו לבית המשפט‪ .‬כל הילדים אמרו שהיה‬
‫להם כיף בבית‪ ,‬והם רוצים את אבא‪ .‬אחר כך התערבו פקידות סעד ומדריכים והחלו‬
‫להפעיל מניפולציות עליהם‪.‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהערכת מהימנות העדים‬
‫‪75‬‬
‫‪ .303‬טעה בית המשפט קמא בהערכת המהימנות‪ ,‬אם בכלל של עדי התביעה‪ ,‬אשר שלושה מהם‬
‫עדי מדינה )שניים קטינים(‪ .‬מנגד טעה בית המשפט בכך שהתעלם לחלוטין מעדי ההגנה‪,‬‬
‫כאילו היו דבוקה אחת של שטופי מוח‪.‬‬
‫‪ .304‬חמש הן החוליות החלשות‪ ,‬בפיהן שתלה המשטרה גרסה‪ (1) :‬הודיה שרפי‪ ,‬אורחת‬
‫שביקרה כשנה בהפסקות‪ ,‬לרבות ‪ 3‬חודשים בלונדון‪ .‬הייתה מסובכת עם תיק פלילי וחסרת‬
‫בית‪ (2) ,‬שרה מרים אמבש הבת של אסתר‪ ,‬שאותה השפילו על קיום יחסי מין עם ערבים‪,‬‬
‫)‪ (3‬בנימין ברטוב הבן של אסתר‪ ,‬אשר עליו איימו באונס תכלת‪ ,‬הבת של שמחה‪ (4) ,‬ישראל‬
‫אמבש הבן של אילנה‪ ,‬אשר עליו איימו באונס אביעד ואלישע הבנים של אסתר ואזמרה‪ ,‬ו‬
‫)‪ (5‬שמחה‪-‬סימה כהן‪ ,‬אשר עליה איימו בהוצאת ביתה לאומנה‪.‬‬
‫‪ .305‬הודיה בכלל לא רצתה להתלונן‪ .‬היא חשבה שמרכז נגד כתות יסיעו לה בדירה‪ ,‬כי התגוללה‬
‫ברחובות עם תיק פלילי פתוח‪ ,‬והתלוננה במשטרה שהיא לא מקבלת תמורה לעדותה‪ ,‬סיוע‬
‫בדיור‪ .‬כך על פי זכ"ד מס' ‪ 212‬של החוקרת לילך‪.12/7/2011 ,‬‬
‫‪ .306‬שרה מרים פחדה מהמעצר‪ ,‬השפילו אותה בגלל שיצאה עם ערבים )ת‪ ,82/‬עמ' ‪ ,(26‬איימו‬
‫עליה בהעמדה לדין כי משכה בשרות ערווה של בנות‪ ,‬והייתה אכולת קנאה נגד אחיותיה‪,‬‬
‫ורעבה לתומת לב מינית‪ .‬שרה מרים חזרה בה במכתב אולם המשטרה איימה עליה בעבירת‬
‫שיבוש‪.‬‬
‫‪ .307‬בינימין הגיע לבית המשפט אחרי הסיכומים להעיד שהמשטרה שיחדה אותו בנעליים‬
‫ומשקפיים ואף זרק לעבר כב' השופטת פלדמן את המשקפיים שהמשטרה קנתה לו‪ ,‬עמ'‬
‫‪ 2168-2208‬לפרוט' מ ‪ .14/7/2013‬כל עדותו של בינימין נשתלה בו פריט אחר פריט לפי‬
‫דבריה של שרה מרים והוא גם הופגש איתה לתיאום גרסאות‪ .‬בינימין חזר בו בוידאו‬
‫שהעלה ליו טיוב בו לגלגל על המשטרה‪ .‬המשטרה פתחה הליכי שיבוש נגד אימו אסתר‪,‬‬
‫והוא חזר לשתף פעולה )מי"ב ‪ 137331-07-13‬מ"י נ' אסתר ברטוב(‪ .‬בינימין אוים ע"י‬
‫המשטרה באונס של תכלת למרות שהמשטרה ידעה שלא היה כל אונס‪.‬‬
‫‪ .308‬גם ישראל שהיה מתחת לגיל ‪ 14‬אוים באונס כפול של שני אחיו‪ ,‬למרות שלא היה אונס‪,‬‬
‫ת‪-58/‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .1-3‬רוב עבודת האיום על ישראל נעשתה ע"י חוקר הנוער מיכה הרן עו"סים‬
‫‪76‬‬
‫ומדריכים בפנימיות‪ ,‬ועל כך לא היה תיעוד בפני ביהמ"ש קמא‪ .‬ישראל סומם ע"י‬
‫פסיכיאטרים בסמים קשים‪ .‬עבר אין ספור שעות טיפוליות‪ ,‬בהיותו מנותק לחלוטין מבני‬
‫משפחתו‪ .‬לפני ולאחר שהעיד רצה להתאבד‪ .‬כתב מכתבי חרטה )שבימ"ש קמא לא ידע על‬
‫קיומם( והושלך לבית חולים פסיכיאטרי‪ .‬ישראל הקליט את הפרקליטה ואת האפוטרופא‬
‫לדין‪ ,‬שהן יודעות כי הוא אולץ לשקר‪ .‬שלח מכתבים בהם פירט ‪ 51‬שקרים לבית המשפט‬
‫העליון המחוזי והנוער‪ .‬כל זאת ללא ידיעת בימ"ש קמא‬
‫‪ .309‬שמחה בהתחלה אוימה ע"י החוקרים שתואשם באונס של שרה מרים ובהפעלת שוקר על‬
‫שרה מרים‪) ,‬ת‪-27/‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .(10/7/2011 ,1-10‬באותו מוצג ת‪-27-‬ב‪ ,‬הסבירה לה החוקרת‬
‫לילך רנן מה נדרש ממנה‪ " :‬אנחנו ננסה לשכנע אותך שההסכמה הזאת היא בעצם לא‬
‫הסכמה‪ ,‬זה לא ממש את רצית‪ ,‬תני לנו לעזור לך"‪ ,‬עמ' ‪ 10‬ש‪ .15-18/‬היא אוימה ע"י‬
‫המשטרה ע"י שופט הנוער אביטל חן שלא תראה את ביתה‪ .‬הסכימה להפליל אולם כעבור ‪3‬‬
‫חודשים חזרה בה‪ ,‬העלתה וידאו ליוטיוב בו היא מספרת לכל העולם שהמשטרה כופה עליה‬
‫לייצר שקרים‪ .‬כן פנתה לרביב דרוקר שיצלם אותה שהיא מודה כי המשטרה גרמה לה‬
‫להמציא שקרים‪ ,‬וכנ"ל עם הכתבת דינה אברמסון‪ .‬משהוגברו האיומים עליה‪ ,‬חזרה לשתף‬
‫פעולה‪) ,‬להפליל( החזירו לה את ביתה‪ ,‬עברה טיפולים אינטנסיביים‪ ,‬והחלה לספר למשטרה‬
‫סיפורים פנטזיונרים על מין עם חיות‪ ,‬סוסים‪ ,‬נחשים ועקרבים‪ .‬מכל בני הבית‪ ,‬וכל‬
‫הנחקרים האחרים‪ ,‬מלמדים‪ ,‬גנן‪ ,‬בעל מכולת‪ ,‬ספר‪ ,‬אורחים‪ ,‬מאהבות‪ ,‬לא היה אפילו אחד‬
‫שידע או שמע על סיפורי חוות החיות של שמחה‪.‬‬
‫‪ .310‬בינימין‪ ,‬ישראל ושמחה הם למעשה עדי מדינה‪ .‬המשטרה האמינה שהם ביצעו עבירות‪,‬‬
‫וכדי להציל את עורם‪ ,‬וגם לקבל טובות הנאה‪ ,‬תחת איומים בלתי אנושיים ובתנאי מעצר‬
‫ובידוד משפחתי לא הומניים‪ ,‬ובלתי פוסקים‪ ,‬הם הסכימו לעמוד לשירות התביעה ולהפליל‪.‬‬
‫משקל עדויותיהם מינימלי‪ ,‬עדויותיהם זוהמו זה בזה‪ ,‬וזו בזו‪ ,‬ובית המשפט קמא היה צריך‬
‫לראות את כולם כגרסה אחת‪ ,‬חלשה מאוד בתשתיותיה‪ ,‬מול כל העדים האחרים‪ ,‬שלזכותם‬
‫ייאמר‪ ,‬שהם מעולם לא טענו לפגיעה בכושר השיפוט ואבחנת המציאות‪ ,‬בעוד עדי התביעה‪,‬‬
‫שמחה במיוחד טענו מראש ש התפלויות הגרסאות נובעות מהיותם תחת השפעה מנטלית‪,‬‬
‫כלומר שכושר השיפוט והאבחנה שלהם פגומים‪ ,‬כאשר עומתו עם התפלויות גרסאותיהם‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫‪ .311‬כאמור‪ ,‬להבדיל מתיק גואל רצון‪ ,‬ששם פרקליטות ת"א ניסתה להסביר את התנהגות‬
‫העדים נגדו באמצעות חוות דעת פסיכיאטריות וסוציולוגיות‪ ,‬בתיק זה פרקליטות ירושלים‬
‫נמנעה לחלוטין מכני סה לזוויות הפסיכיאטריות של התנהגות עדי התביעה‪.‬‬
‫‪ .312‬נראה שכל עדי התביעה קיבלו הדרכה משטרתית להגיד על כל דבר "דניאל נתן הוראה"‪.‬‬
‫בית המשפט קמא חשב שזה מספק‪ .‬בינתיים ב ‪ 2014‬בית המשפט העליון נתן דעתו על‬
‫האינטראקציה שבין השפעה מנטלית ואחריות פלילית‪ ,‬ולפיכך את הטענות של שמחה ועדי‬
‫התביעה שהם היו בשבי מנטלי‪ ,‬היה על בית המשפט קמא לבחון במסגרת של סעיף ‪34‬ח‬
‫לחוק העונשין‪ ,‬שעניינו "אי שפיות הדעת"‪ ,‬כלומר היה צורך להביא חוות דעת פסיכיאטרית‬
‫לגבי שמחה ועדי התביעה‪ ,‬כתנאי לקבלת הטענות שהם קיבלו הוראות ופעלו על פיהן ללא‬
‫חשיבה עצמית‪ ,‬כי היו בשבי מנטלי עקב השתייכותם לכת‪.‬‬
‫‪ .313‬בפרשת אליאור חן בבקשה לדיון נוסף בעליון מטעם קוגמן )שייוצג ע"י אביגדור פלדמן(‪,‬‬
‫הדגיש בית המשפט העליון כי‪:‬‬
‫"אין להכיר בכך שחברות בכת כשלעצמה‪ ...‬שוללת לחלוטין את המצפן‬
‫האנושי" )פיסקה ‪ 76‬לפסק‪-‬הדין(‪ .‬המבחן שיישם בית המשפט העליון‬
‫בעניינו של קוגמן ושותפיו לביצוע העבירות הוא זה הקבוע בסעיף ‪34‬ח לחוק‬
‫העונשין‪ ,‬שעניינו "אי שפיות הדעת"‪ ,‬ונקבע‪ ,‬כי תנאיה של הגנה זו אינם‬
‫מתקיימים בעניינם של בני החבורה‪ .‬ואכן‪ ,‬אף קוגמן מסכים בעתירתו לכך כי‬
‫המסגרת המתאימה לדון בטענותיו היא זו הקבועה בסעיף ‪34‬ח לחוק העונשין‬
‫)פיסקה ‪ 124‬לעתירה(‪ .‬העובדה כי תנאיה של הגנה זו לא התקיימו לגבי‬
‫העותר ושותפיו היא עניין פרטני‪ ,‬אותה קבע בית המשפט העליון על בסיס‬
‫נסיבותיו הספציפיות של המקרה דנא‪ ,‬ואין הדבר מהווה עילה לקיומו של‬
‫דיון נוסף‪ .‬ראו דנ"פ ‪ 4580/14‬אברהם קוגמן נ' מ"י‪ ,‬כב' הנשיא גרוניס‬
‫‪.6/8/2014‬‬
‫‪ .314‬כלומר בדיון הנוסף בקוגמן‪ ,‬שלל בית המשפט את הטענה שאנשים יכולים לבוא לבית‬
‫המשפט ולטעון שהיו נתונים לשבי מנטלי‪ ,‬ממש כמו שנעשה בתיק גואל רצון )במחוזי‬
‫ובעתירת המרכז לכתות בעליון(‪ ,‬כך שהיה על בית המשפט קמא בתיק זה‪ ,‬שלנו‪ ,‬לבחון האם‬
‫עדי התביעה לוקים באי שפיות הדעת‪ ,‬וכמובן שדבר זה לא נעשה‪.‬‬
‫א‪ .‬טעה בית המשפט שנתן משקל כלשהו לעדותה של הודיה שרפי‬
‫‪ .315‬הודיה היא המקור הראשון‪ .‬ראתה את הסרט של דינה אברמסון בערוץ ‪ 2‬ופנתה למרכז‬
‫לכתות‪ ,‬כי חשבה שיסיעו לה בדירה‪ .‬כשהכירה את המשפחה היתה בת ‪) ,18‬בגיל של שרה‬
‫‪78‬‬
‫מרים( מסובכת בחובות ו בלי בית לגור‪ .‬גרה איתם כשנה‪ ,‬כשהיא באה והולכת‪ ,‬ובאמצע‬
‫נסעה ללונדון ל ‪ 3‬חודשים‪ .‬קיימה יחסי מין לסביים עם שמחה‪.‬‬
‫‪ .316‬הודיה עברה תהליך של "בישול" עדותה באופן אינטנסיבי‪ ,‬פגשו אותה במשך ‪ 3‬ימים בבית‬
‫מלון בת"א‪ ,‬שלחו אותה לדר' דוד גרין‪ ,‬ואז העלו על כתב הודעת חשוד מאוחדת בלי להזכיר‬
‫בו מה היא עשתה אצל דר' גרין ואיך הוא השפיעה עליה‪ .‬התיעוד היחיד לכך הוא המזכר‬
‫שכתבה לילך רנן כי שלחה את הודיה אל דר' גרין‪ ,‬כביכול כדי שתרגיש טוב יותר‪ ,‬מזכר מס'‬
‫‪ 310‬מ ‪.16/6/2011‬‬
‫‪ .317‬הפרקליטות הסתירה מבית המשפט לחלוטין את שלב בישול עדותה של הודיה במרכז‬
‫לכתות‪ .‬הודיה פנתה אליהם לאחר שידור הכתבה כי חשבה שמחלקים שם כסף‪ ,‬וסיפרה‬
‫סיפור‪ .‬להפתעתה מנהלת המרכז פנתה למשטרה‪ ,‬וחייבו את הודיה להעיד‪ .‬כל מגיעה של‬
‫הודיה עם המרכז הועלמו לחלוטין מההגנה‪ .‬ברור לחלוטין כי אנשי המרכז לכתות בישלו‬
‫את עדותה‪ ,‬ממש כפי שיושבים בפני תסריטאי לכתית סרט‪ .‬היא סיפקה פתית מידע‪ ,‬והם‬
‫עיבדו את פתיתי המידע לתיאוריה המתיישבת עם האג'נדות של המרכז‪.‬‬
‫‪ .318‬חקירתה של הודיה מיום ‪ 14/6/11‬ערוכה היטב – בקובץ אחד ישנן ‪ 3‬חקירות שונות‬
‫מזמנים שונים אש ר ערוכות לכדי חקירה אחת מפורטת היטב‪ ,‬אשר כתובה לפי נושאים משל‬
‫כך העדה מסרה את הדברים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬לחקירה זאת אין תמליל‪ .‬החוקרת לילך נחקרה על‬
‫כך ביום ‪ 27/1/13‬בעמ' ‪.1242-1244‬‬
‫‪ .319‬עשרה ימים לאחר חקירתה ב ‪ 16/6/2011‬הופק מסמך ב ‪" 26/6/2011‬פרשיית רב זרועות‬
‫שמות ומושגים" בו נקבע כי "סבא" זה "דמות מיסטית ברסלבית"‪" ,‬הנחש" או "מצח‬
‫הנחש" או "יצר הרע" הוא אסא מיראש‪" ,‬וידוים" פירושו מחשבות לא טובות כלפי דניאל‬
‫או הסבא‪ ,‬דינים זה ענישה גופנית‪ ,‬המתקה" רגיעה שלאחר עונש‪ ,‬שפיטה" עימות ביום‬
‫וידויים של נשים‪" ,‬עזות" התחצפות לדניאל‪ ,‬לחם מים תפריט ענישה‪.‬‬
‫‪ .320‬מזכר של לילך רנן מ ‪ ,[212] 12/7/2011‬מסביר היטב את המניע של הודיה‪" :‬צעקה שהיא‬
‫לבד ברחובות ואין לה פינה לשים את הראש‪ .‬היא לא יודעת איך לטפל בעצמה‪ ...‬הוצאה‬
‫לפועל חסמו את חשבון בנק שלה‪ ...‬וכל מה שהיא מבקשת זה פשוט דירה כדי ששם היא‬
‫‪79‬‬
‫תתאושש נפשית"‪ " ...‬אמרתי לה‪ ..‬כי אנחנו לא זורקים אותה וביקשתי ממנה להגיע‬
‫לירושלים וכאן ננסה לדבר ולבדוק את הדברים"‪ .‬להגנה אין כל ידע מה קרה אחר כך ואילו‬
‫הטבות קיבלה‪ .‬הנה לפנינו אינטרסנטיות כספית‪ ,‬והבטחות למימון כספי תמורת שיתוף‬
‫פעולה‪.‬‬
‫‪ .321‬מזכרי משטרה נוספים המעידים על קניית עדות‪ :‬ב ‪ 16/6/2011‬רס"מ איציק לוי נתן לה ‪200‬‬
‫‪ ₪‬במזומן‪ ,‬ב ‪ 15/6/2011‬אשר ליזמי נתן לה ‪ 300‬ש"ח במזומן‪ .‬ב ‪ 29/6/2011‬לילך נתנה‬
‫להודיה ‪" ₪ 300‬להוצאות שוטפות"‪ .‬יצוין שזו הייתה שיטה‪ .‬לבינימין קנו נעליים ומשקפי‬
‫שמש ממותגות )ראו תצהירו מיום ‪ 19/6/2013‬בפני עו"ד חזי צוריאל שגם העיד בבית‬
‫המשפט החל מעמ' ‪ .2169‬לשרה מרים קנו בגד ים )מזכר לילך רנן ‪ .(19/7/2011‬אין לדעת‬
‫מה כל העדים הללו קיבלו ממשרד הרווחה‪ ,‬או משרד הבינוי‪ .‬רק מתיק הנוער בעניין תכלת‬
‫נודע ששמחה קיבלה תגמולי ניצולת כת‪.‬‬
‫‪ .322‬אם לא די בכך‪ ,‬הודיה סיפרה שהייתה מסוכות ‪ 2009‬עד סוכות ‪ ,2010‬למעט ‪ 3‬חודשים‬
‫באנגליה‪ .‬אולם היא מתארת מקרי חשיפה לאלימות כלפי הנשים‪ ,‬כבר בסוכות ‪2009‬‬
‫)הודעה במשטרה ‪ ,(13/7/2011‬אם כן התיאוריה כי נשים לא נחשפות לאלימות אלא אחרי‬
‫תקופה של ירח דבש של שנה שנתיים‪ ,‬נשמטת ומתפוגגת‪ .‬לא ניתן כל הסבר הגיוני מה גרם‬
‫לה להישאר שם‪ ,‬אם נחשפה לאלימות כה מזוויעה לטענתה כבר בחג הראשון ובחודש‬
‫הראשון להצטרפותה‪.‬‬
‫‪ .323‬אין שום הסבר כיצד היא כושפ ה או הופנטה ומה גרם לה להישאר על מה שהיא מתארת‬
‫כבית זוועות עד הנסיעה לאנגליה‪ ,‬לחזור אחרי אנגליה‪ ,‬ואפילו עזבה סופית ולא קרה לה‬
‫כלום‪ .‬גם כאן הסת פקה הפרקליטות באמירות סתמיות כגון "פחדתי ממנו" למרות שהיה‬
‫נדרש פה להסביר מה יש באישיותה‪ ,‬מבנה המוח‪ ,‬עברה‪ ,‬וכו'‪ ,‬שכפה עליה טלפתית להישאר‬
‫במקום כל כך זוועתי‪ ,‬לטענתה‪.‬‬
‫‪ .324‬אם כן‪ ,‬בנסיבות אלה היה מתחייב שהפרקליטות תציג הערכה פסיכיאטרית‪ ,‬פסיכולוגית‬
‫וגם סוציאלית של הודיה‪ ,‬לאור כל סיפוריה‪ ,‬כדי לוודא שהפרקליטות איננה נגררת אחרי‬
‫מאחזת עיניים שמכרה אשליות‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫‪ .325‬מחדל נוסף הוא האופן שבו נערכו "עימותים"‪ .‬קיים מזכר ]‪ '[204‬המתאר עימות בין הודיה‬
‫לאדרת‪ .‬כל הצופה בעימות זה מתרשם כי מדובר בבדיחה‪ .‬הפגישו בין שני נשים‪ ,‬כאילו‬
‫באקראי מבחינת אדרת‪ ,‬רק כדי שיאמרו שלום זו לזו‪ ,‬אולם‪ ,‬לא נערך עימות כמו שעימות‬
‫אותנטי אמור להיראות‪ ,‬ולא הופק ממנו דבר‪.‬‬
‫‪ .326‬אם לא די בכך‪ ,‬הודיה מספרת על שימוש בג'וינטים במשטרה‪ ,‬גם בחקירה נגדית‪ ,‬עמ' ‪634‬‬
‫ש‪ 9/‬הודתה שבגיל ‪ 18‬עישנה ג'וינט וחשיש‪ ,‬ובסוכות ברובע היהודי פגשה חברות באקראי‬
‫לקחה שכטות‪ ,‬ש‪ .13-14/‬הודיה גם סיפרה במשטרה על רישום פלילי‪ ,‬וכל אלה לא הדליקו‬
‫שום נורה אדומה‪.‬‬
‫‪ .327‬בסופו של דבר כמעט כל הנשים והילדים שנתפשו ב ‪ ,4/7/2011‬נשאלו אחד לאחד מה‬
‫המשמעויות של השמות והמושגים שהופקו מד ברי הודיה‪ ,‬וכולם לא הבינו מה בכלל‬
‫שואלים אותם‪.‬‬
‫‪ .328‬לפי חומרי החקירה‪ ,‬בתאריך ‪ 27/1/2011‬נפתח תיק חקירה נגד הודיה בגין עבירת גניבה יחד‬
‫עם אחת בשם רינה עבדיאל שע"פ פרוטוקול ע"פ פרוטוקול שפורסם באינטרנט "נלכדה‬
‫בדירה עם אחרים‪ ,‬כאשר בדירה הייתה כמות ניכרת של חשיש" ת"פ ‪ 30151-03-11‬מ"י נ'‬
‫עבדיאל‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 18/8/2011‬הוגש נגדה כתב אישום‪ ,‬ת"פ ‪.21525-11-11‬‬
‫ההקראה‬
‫הראשונה התרחשה רק ב ‪ ,26/6/2012‬כשנה לאחר המעצר בתיק זה‪ ,‬והתיק נסגר "בשקט"‪.‬‬
‫‪ .329‬הודיה‪ ,‬בחורה צעירה שהתה עם משפחת אמבש מגיל ‪ ,18‬למשך ‪ 9‬חודשים )עמ' ‪ (581‬כאשר‬
‫במהלכה נסעה לחו"ל ושוב חזרה‪ .‬עדים סיפרו כי שהותה של הודיה בבית הייתה קצרה‬
‫ולסירוגין‪ .‬הודיה מספרת על מה שארע בבית אבל כאשר נשאלה מדוע לא עזבה למרות‬
‫"מסכת מאוד קשה של תיאורים ופרטים" )עמ' ‪ (603‬לא סיפקה הסבר המתקבל על הדעת‪,‬‬
‫הרי חזרה מיוזמתה עמ' ‪ 605‬והסכימו לקבלה‪" :‬זה היה תקופה לא פשוטה לפני שנסעתי‬
‫ללונדון מבחינת הדינים וגם אחר כך" ובכל זאת החליטה לחזור לבית משפחת אמבש‪.‬‬
‫החזרה שלה אחרי לונדון נומקה ע"י בית המשפט קמא בכך שהתקיימו שיחות בינה ובין‬
‫דניאל‪ ,‬שכביכול השפיעו עליה באופן אל‪-‬חושי‪ ,‬אולם לא הוצגו פלטי טלפון ע"מ להראות מי‬
‫צלצל למי‪ ,‬ולמה השיחות האלה גרמו לה לחזור‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ .330‬הודיה מספרת על דברים ששמעה מסיפורים ולא ראתה בעיניה שכן גרסאותיה לאירועים‬
‫שמספרת נסתרות ע"י אדרת וגם שמחה )בחקירותיה המאוחרות של שמחה – בהם מפלילה‬
‫את המערער‪ .‬גם את האירוע בסוכות אותו מתארת הודיה ביחס להחדרת מקל לשמחה‪,‬‬
‫מספרת שמחה באופן שונה ובתיאור אחר מהדברים אותם מספרת הודיה )עמ' ‪.(624-625‬‬
‫כך למשל‪ ,‬התעקשה שמחה על כך ששירן לא הייתה באירוע לעומת גרסת הודיה‪ .‬כן תארה‬
‫הודיה את הדומיננטיות של אסא באירוע בעוד שעל ידי שמחה אסא כלל לא הוזכר כמי‬
‫שנכח‪.‬‬
‫‪ .331‬בע ניינה של הודיה אף התרחש מחדל חקירה בולט שעה שקיימה מפגש ראשון וממושך עם‬
‫חוקריה‪ ,‬המפגש לא תועד ולא נגבתה הודעה כדין‪ ,‬אלא זכ״ד בלבד‪ ,‬בתאריך ‪- .13.6.11‬ר׳‬
‫דברי החוקרים ליזמי ולילך בבית המשפט קמא‪ ,‬ע מ׳ ‪1302‬־‪ 1303‬ו ‪.1240-1242‬‬
‫‪ .332‬רוב דבריה היו בגדר עדויות מפי השמועה‪) ,‬ולא ממראה עיניה(‪ ,‬או דמיונות‪ ,‬או השערות‪ ,‬או‬
‫תחושות‪ ,‬או עיבודי גרסה שבושלו במרכז לנפגעי כתות‪ ,‬ולכן טעה בעה"ש קמא בכך שנתן‬
‫משקל כלשהו לעדותה‪ .‬לא ניתן גם לפצל עדותה לחלקים קבילים וחלקים לא קבילים‪,‬‬
‫לאור רמת הזיהום של עדותה ע"י גורמים אינטרסנטים‪ ,‬ואינטרסנטיות עצמית שלה‪ .‬ראו‬
‫עמ' ‪ 589‬ש‪ " :27-28/‬אוקיי‪ ,‬אני רוצה להדגיש שאת הסיטואציות האלה לא ראיתי הרבה‪,‬‬
‫לא ראיתי אולי אפילו בכלל‪ ,‬אבל זה היה משהו שכל הזמן שמענו בבית"‪ ,‬כלומר הודיה‬
‫ניזונה משמועות‪ ,‬רכילויות ואגדות אורבניות ביתיות‪.‬‬
‫‪ .333‬הודיה הוצגה לבית המשפט קמא כמי שגרה במשפחת אמבש במשך שנה‪ ,‬וכך גם כתב‬
‫ביהמ"ש קמא‪ .‬אולם העדויות על כך היו אחרות‪ .‬הודיה הייתה אורחת‪-‬מבקרת‪ ,‬ולא יותר‬
‫מזה‪ ,‬ראו עדות רחל לאה‪ ,‬עמ' ‪" :1739‬היינו בית של הכנסת אורחים‪ .‬והרבה אנשים יכלו‬
‫לבוא אלינו ולהתחזק ושיהיה להם מקום לישון‪ ,‬ומקום לאכול‪ .‬והודיה היא גם היא באה‬
‫אלינו בתור הפצה‪ .‬אני חושבת היא באה בהתחלה היא רצתה להסתכל לשמוע להתעניין‪.‬‬
‫היא ראתה ש‪ ,‬היא פעם אחת‪ .‬אחר כך היא באה אחרי עוד כמה חודשים‪ .‬אחרי עוד פעם‬
‫היא באה כמה פעמים‪ .‬אולי פעם אחת היא באה ואני זוכרת שזה מאד נוח להיות אצלנו‪.‬‬
‫צריך לדעת שהיה ל נו מקום לנשים איפה אפשר לישון‪ ,‬יש להם מקום לשים את הדברים‬
‫יש להם‪ .‬יש בגדים‪ ,‬יש אוכל‪ ,‬יש הכל‪ .‬זה לא צריך להביא כסף בשביל זה מספיק שאתה‬
‫מחפש קצת אמת‪ ,‬מחפש להיות קרוב לסבא יש לך מקום אצלנו‪ .‬כאילו זה בית פתוח‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫כאילו אם זה בנים שבאים לבנים‪ ,‬אם זה בנות שבאות לבנות‪ .‬אז הודיה זה כמו מלא‬
‫אנשים שהיו אצלנו תקופות‪ .‬באו הלכו‪ ,‬באו הלכו‪ ,‬באו הלכו"‪.‬‬
‫‪ .334‬בניגוד לטענות הודיה שעזבה בגלל מראות של אלימות‪ ,‬רחל לאה העידה ש"בפעם האחרונה‬
‫שהיא הייתה אני זוכרת שהיה ממש ריב איתה ועם דניאל‪ .‬כי הוא אמר לה‪ ,‬נראה היא‬
‫אמרה שהיא עישנה סמים או משהו‪ .‬והוא אמר לה שהוא לא מסכים שמי שבסמים‬
‫שיהיה בבית שלנו בכלל‪ .‬זה לא דברים שקשורים אלינו‪ .‬וזה יכול להזיק‪ ,‬וממש לא הסכים‬
‫לזה‪ .‬והיה בזה איזה ויכוח ובכלל זה היא הלכה"‪ ,‬עמ' ‪.1739‬‬
‫‪ .335‬לאור האמור‪ ,‬הודיה היא לא עדה אמינה שבית המשפט קמא היה יכול להסתמך עליה‪.‬‬
‫ה ודיה היא עדה אינטרסנטית שרצתה כסף ודירה‪ ,‬לא הייתה כלואה‪ ,‬נסעה ללונדון‪ ,‬וחזרה‬
‫מיוזמתה‪ ,‬מה שלכאורה מעיד שהיה לה טוב אם חזרה‪ ,‬וכאשר נמאס לה עזבה‪ ,‬ואף אחד לא‬
‫ביקש שתחזור‪ .‬לאור זיהום חקירתה ע"י דר' גרין‪ ,‬כל תיאוריה מבוססים על אג'נדה ואין‬
‫לראות בהם בדל של אמת‪.‬‬
‫ב‪ .‬שרה מרים ‪ -‬טעה בית המשפט שנתן משקל כלשהו לעדותה‬
‫‪ .336‬בבית המשפט נשאלה העדה שרה מרים כיצד היא משקרת‪ ,‬וענתה בשיא הטבעיות כמה קל‬
‫לה לשקר‪ .‬היא פשוט לוקחת רסיסים‪ ,‬מאלתרת‪ ,‬מחברת ביניהם ויוצרת סיפור‪ .‬עדה כזו‬
‫המספרת בקלילות כמה קל לה להמציא שקר בן רגע‪ ,‬לפי הצורך‪ ,‬אין עדותה יכולה לקבל‬
‫משקל כלשהי‪ .‬זוהי הנחקרת השנייה במשטרה ש"נפתחה"‪ .‬מחקירתה ברור שניצלו את‬
‫העובדה שעצרו אותה‪ ,‬האשימו אותה במגוון פשעים‪ ,‬שלא עשתה‪ ,‬והיא פשוט פחדה להיות‬
‫עצורה‪ .‬לכן המציאה סיפורים כיד הדמיון הטובה‪.‬‬
‫‪ .337‬בפרוטוקול עמ' ‪ 555‬מתחילה שרה מרים להסביר לשופטים איך המוח שלה עובד כשהיא‬
‫משקרת‪ ,‬ואיך היא ממציאה סיפורים "מפה ומשם"‪ ,‬ומנין היכולת שלה לרדת לפרטים‬
‫שנשמעים קוהרנטים וסדורים‪ .‬זה מתחיל בספור שסיפרה בבית‪ ,‬והמערער נזף בשרה מרים‬
‫מדוע היא מספרת למשפחה שהיא בלדרית של חשיש במעטפות שהיא מעבירה מאנשים‬
‫בשם אליאב ותהילה ‪ .‬בבית המשפט שרה מרים הסבירה איך זה נולד‪ .‬היא הייתה מאוהבת‬
‫‪83‬‬
‫בנתן אמבש מ"כוכב נולד"‪ .‬הוא היה מאוהב באחרת )תמר בת הזוג של אליאור חן( שעשתה‬
‫לו הצגה של מסכנה שמתעסקת בסמים‪ .‬לכן שרה מרים המציאה סיפור דומה שגם היא‬
‫מתעסקת בסמים‪" :‬הוא ]נתן[ רוצה להציל סיפור‪ ,‬הוא רוצה להרגיש גיבור‪ ,‬הנה‪ .‬אני‬
‫מביאה לך סיפור‪ .‬תרגיש גיבור"‪ ,‬עמ' ‪ 554‬ש‪.16-17/‬‬
‫‪ .338‬על הפרוצדורה של עיסוק בסמים למדה מהתוכנית הבורר‪ ,‬עמ' ‪ 553‬ש‪ 27-31/‬וכך שיגעה את‬
‫בני הבית ואת נתן אמבש שהיא מסכנה‪ .‬בסופו של דבר אומרת שרה מרים שהמציאה את‬
‫השמות של אליאב ותהילה שלא קיימים בכלל בעולם זה‪ ,‬ו"הסיפור הזה בדוי מהתחלה ועד‬
‫הסוף" )עמ' ‪ 554‬ש‪" "... (28/‬תשמע אני אגיד משהו‪ ,‬אני המצאתי לנתן בהתחלה סיפור‪...‬‬
‫אני הגעתי לשיחה לא מוכנה לא יודעת‪ ,‬אז המצאתי סיפור‪ ...‬אלתרתי אותו‪ ,‬נכון‪ ,‬מפה‪,‬‬
‫משם‪ .‬מה שעלה לי בראש שמתאים לענות את התשובה‪ ,‬אני עניתי"‪ ,‬עמ' ‪ 555‬ש‪.19/‬‬
‫‪ .339‬הנה לפנינו עדת תביעה הניצבת בבית המשפט‪ ,‬מפרטת באופן אנליטי כיצד היא מאלתרת‬
‫ויורדת לפרטים בדויים‪ ,‬כולל שמות של אנשים שלא קיימים‪ ,‬מלבישה את הרקע מתוכניות‬
‫טלוויזיה בהן צפתה‪ ,‬מודה שהיא לוקחת מידע מפה ומשם ועושה סלט‪ ,‬ואחרי כל זה‪ ,‬בית‬
‫המשפט קמא עוד האמין לה‪.‬‬
‫‪ .340‬שרה מרים היא העצורה היחידה כלפיה השוטרים נהגו בכפפות של משי‪ ,‬ניהלו איתה שיחות‬
‫חולין‪ ,‬התבדחו איתה והחמיאו לה‪ ,‬הביאו לה אוכל כבקשתה‪ .‬כך הצליחו להוציא ממנה‬
‫סיפורים כדי להפגין ידע על נחקרים אחרים ולהפחיד אותם שהמשטרה יודעת הכל‬
‫ממצלמות סודיות או האזנות‪ .‬רק בהזדמנות אחת ניסו להשפיל אותה‪" :‬למה היית צריכה‬
‫לצאת עם מישהו ערבי?‪ ,‬למה? כי מה? כי הוא קנה לך לאכול? נסעת איתו ברכב? כי הוא‬
‫קנה לך בגד? ‪ ...‬למה יצאת עם ערבי‪ .‬כי ההערכה העצמית שלך הייתה נמוכה"‪ .‬חקירה‬
‫ע"י אריה מלכה ‪ 5/7/2011‬עמ' ‪ ,26‬ת‪.82/‬‬
‫‪ .341‬שרה מרים בתחילת החקירות )שנוהלו כמו שיחות חברים( הייתה מוכנה לספר סיפורים על‬
‫כל מי שלא הסתדר איתה בבית‪ ,‬חוץ מאשר על המערער‪ .‬השאלה הראשונה שנשאלה ב‬
‫‪ 5/7/2011‬הייתה "מה השאיפה שלך" ועל זה ענתה "לראות את דניאל"‪ ,‬עמ' ‪ .2‬בהמשך‬
‫בעמ' ‪ 9‬מנסה החוקר אריה מלכה להפיל אותה בהודיה שדניאל הרביץ לה כי יצאה עם ערבי‪,‬‬
‫והיא עונה חד משמעית "הוא לא הרביץ לי"‪ .‬ובעמ' ‪ 12‬אומרת "בהבטחה הוא לא הנגע בי‬
‫בכלל"‪" ,‬בתור ילדה לחנך אותי כן"‪ ,‬והחוקר אריה בשלו‪" :‬הוא בטוח הרביץ לך בגלל‬
‫‪84‬‬
‫המקרה עם זאב"‪ .‬זאב הוא בחור ששרה מרים המציאה היריון כדי לכפות עליו נישואין‪.‬‬
‫שרה מרים עונה בעמ' ‪" :13‬הוא לא העניש אותי" והחוקר ממשיך‪" :‬הוא הרביץ לך‪ ,‬מושך‬
‫בשיער‪ ,‬נותן לך סטירות‪ ,‬בועט בך‪ ,‬ואת בסדר‪ .‬זה מקובל‪ ,‬אין לך בעיה עם זה"‪ .‬דיאלוג זה‬
‫מראה עד כמה להוטה המשטרה בכוח להפיק מהעדים עדויות של אלימות שלוחת רסן של‬
‫המערער וזה לא הצליח‪ .‬אדרבא‪ ,‬שרה מרים עונה לה "אני גם חזקה"‪ ,‬מי שנותן לי כאפה‬
‫מקבל כפליים"‪ ,‬ובעמ' ‪ 14‬חוזרת על כך "הוא לא הרביץ לי‪ ....‬אחרי הסיפור עם זאביק הוא‬
‫השלים עם זה"‪ .‬בסוף העמוד שוב פעם‪" :‬דניאל בעצמו לא נגע בי"‪ ,‬ש‪ .35/‬גם בעמ' ‪19‬‬
‫ש‪ .16/‬גם בעמ' ‪ 32‬ש‪ ,35/‬ובעמ' ‪ 33‬ש‪" 30/‬הוא בן אדם טוב‪ .‬זה לא הוא"‪.‬‬
‫‪ .342‬יומיים לאחר מכן ב ‪ 7/7/2011‬החלה שרה מרים לספר סיפורים מכל הבא ליד‪ ,‬על אמא שלה‬
‫אסתר‪ ,‬על אחותה רחל לאה )שגנבה לה את החתן(‪ ,‬על ישראל‪ ,‬על נחמן‪ ,‬על פייגה‪.‬‬
‫כל‬
‫הסיפ ורים הללו ניתנו בכותרות‪ ,‬ללא שאלות עומק‪ ,‬ורק בדבר אחד לילך רנן הסתקרנה‬
‫להבין יותר טוב‪ ,‬איך קורה שאסא הוא הומו‪ ,‬שמחה אומרת שהיא חושקת בו ועל פי הטענה‬
‫דניאל העניש את שמחה בלהיות יחד עם אסא‪ ,‬מושא תאוותה‪ .‬שרה מרים בהגיונה המעוות‬
‫מבירה לה שבגלל שדניאל ידע ששמחה עובדת עליו כי שמחה באמת רוצה להיות עם דניאל‬
‫ולא עם אסא‪" ,‬אז הוא חייב אותה לממש את זה למרות שהיא מבחינתה הייתה מסתפקת‬
‫בפנטזיה על אסא ו רצתה בכל רצונה להמשיך לחיות עם דניאל"‪ ,‬כפי שסיכמה זאת החוקרת‬
‫לילך בעמ' ‪ 58‬ש‪.28-30/‬‬
‫‪ .343‬לגבי כל האחרים החלה שרה מרים להמציא סיפורים‪ ,‬שרובם נותרו גרסאות יתומות‪.‬‬
‫המשטרה לא בדקה אם הסיפורים נכונים‪ ,‬באמצעות שאלות עומק לנחקרים הבאים בתור‪,‬‬
‫אלא פשוט ניגשו לנחקרים הבאים בתור‪ ,‬ובבוטות אמרו להם אנחנו יודעים שכך וכך קרה‪.‬‬
‫כעת כל שנותר הוא להודות בזה‪ .‬ניתן לראות בחקירות שהסיבה לשתילת הגרסאות מאוד‬
‫פשוטה‪ :‬כדי שחס וחלילה הנחקר לא יאמר משהו סותר בהיותו תחת המצלמות‪.‬‬
‫‪ .344‬בית המשפט קמא התרשם לרעה משרה מרים‪ ,‬וקבע כי ״העדה הודתה בעצמה כי ביצעה‬
‫תרגילי כזב כדי לזכות בתשומת לב או סוג של טובות הנאה כדי לצאת מהמשפחה או כדי‬
‫להשיג דברים אחר ים‪ .‬לפיכך יש צורך בזהירות יתר בהתייחסות לעדה זו ולשם קביעת‬
‫ממצאים יהיה צורך בעיגון ראייתי ממקורות אחרים"‪ .‬דא עקא‪ ,‬שבפועל נתן בית המשפט‬
‫הנכבד קמא משקל נכבד לגרסתה המפלילה לכאורה של שרה מרים‪ ,‬כאילו בית המשפט‬
‫‪85‬‬
‫בכלל לא הזהיר את עצמו‪ ,‬חרף שקריה הבוטים אשר מנעו מלהגיע לקביעות ולמסקנות‬
‫כלשהן על בסיס דבריה‪ .‬בל נשכח שרוב סיפוריה נשתלו בתוך עדויות עדי התביעה האחרים‪.‬‬
‫‪ .345‬למרבה הצער‪ ,‬המשטרה ניצלה את צרכיה של שרה מרים לתשומת לב‪ ,‬בשל הרגשתה שהיא‬
‫הכבשה השחורה של הבית‪ ,‬לאור חיי המין הסוערים שלה עם ערבים וחיילים‪ .‬למשל‪ ,‬בעמ׳‬
‫‪ 531-535‬לפרוטוקול סיפרה כי בדתה סיפור גם על עיסוק בסחר בסמים ועל קשרים עם בחור‬
‫שאותו הפחידה שהיא בהריון‪ ,‬על מנת למשוך תשומת לב‪.‬‬
‫‪ .346‬עדים נוספים‪ ,‬לרבות אמה אסתר העידו כי שרה מרים המציאה סיפורים‪ ,‬עמ' ‪ 2024‬ש‪12-20/‬‬
‫)אסתר(‪ ,‬ואף פגעה במספר גברים בסיפורים על קשר שלא היה‪ ,‬וניסתה לסחוט נישואין‬
‫עמה‪ ,‬העד נתן שושן בעמ' ‪ 1896-1913‬סיפר כי שרה מרים הוליכה אותו שולל וסיפרה לו כי‬
‫הינה בהריון ממנו‪ ,‬למרות שלא קיימה יחסי מין מלאים‪ .‬היא עצמה בחקירות הודתה‬
‫בתסכולים עקב כך שאחותה רחל לאה "גנבה" לה את החתן בו רצתה‪ ,‬חקירה ע"י לילך רנן‪,‬‬
‫‪ ,7/7/2011‬עמ' ‪ 30‬ש‪25-28/‬‬
‫‪ .347‬אין מנוס מלהזכיר שוב את ה"קלטת ״לוהטת״‪-‬נ‪ .3/‬שרה מרים התייחסה לקלטת בעמ׳‬
‫‪ ,490-491‬עמ׳ ‪ ,516-530‬עמ׳ ‪" ,545-548‬הקלטת הלוהטת" נ‪ 3/‬הוגשה לבית המשפט וערערה‬
‫את אמינותה ככל שהיא טענה שהמערער התעסק איתה מינית‪ .‬טענה זו כבר הייתה במרכזו‬
‫של צו מעצר שהוא בחודש ינואר ‪ ,2010‬שם העידה במשטרה‪ ,‬שהיא המציאה הריון מדומה‬
‫כדי לגרום לבחור בשם זאביק להינשא לה‪ ,‬ושאביה בכלל לא נגע בה‪ .‬דניאל שוחרר ממעצר‬
‫ולא הוגש כנגדו כתב אישום באותה עת‪.‬‬
‫‪ .348‬שרה מרים מתייחסת לקלטת נ‪ 3/‬בעמ' ‪ ,490-491‬עמ' ‪ ,516-530‬מ' ‪ .(545-548‬בקלטת בה‬
‫נראית שרה מרים עירומה‪ ,‬בחלקה מאוננת מול המצלמה‪ ,‬מדברת למצלמה‪ ,‬נראית נינוחה‬
‫מאושרת מעצמה בניגוד גמור להסבריה‪ ,‬לפיהם נאשם ‪ 1‬הכריח אותה לעשות את הקלטת‪.‬‬
‫עוד עולה מהקלטת כי שרה מרים ביקשה לקיים יחסי מין עם אנשים‪ ,‬ואפילו מספרת שהיא‬
‫בהריון ממישהו‪.‬‬
‫‪ .349‬כמן כן‪ ,‬אין מנוס מלהזכיר את "ההיריון המדומה" בהיותה בתולה‪ ,‬כפי שאושר בבדיקה‬
‫גניקולוגית‪ ,‬עמ׳ ‪ , 534‬שורה ‪ 31‬ואת הנזק שגרמה לבחור הצעיר שאותו הבהילה‪ ,‬נתן שושן‬
‫‪86‬‬
‫מטבריה‪ ,‬שלבושתו סיפר כיצד שרה מרים הוליכה אותו שולל וסיפרה לו כי היא בהריון‬
‫ממנו‪ ,‬עמ׳ ‪1913-1896‬‬
‫‪ .350‬אין מנוס מלהזכיר את מוצג ההגנה נ‪ 10/‬שאליו שרה מרים מתייחסת בעמ' ‪ 531‬בנוגע‬
‫לשיח ה על היותה בלדרית סמים‪ ,‬שאותה המציאה שוב פעם לתשומת לב‪ .‬שרה מרים מודה‬
‫כי מדובר בשיחה בדויה‪.‬‬
‫‪ .351‬שרה מרים גם הודתה שהמציאה הריון מדומה‪ " :‬בניתי לעצמי הריון מדומה"‪ -‬עמ' ‪,534‬‬
‫שורה ‪ .31‬זו לא הפעם היחידה שסיפרה כי היא בהריון‪ .‬בבית המשפט העיד העד נתן שושן‪,‬‬
‫מטבריה‪ ,‬ממנו ניתן להתרשם כי מדובר בבחור צעיר‪ ,‬מהימן ואמין‪ ,‬נטול אינטרס שבא‬
‫וסי פר בקושי ובבושה רבה בפני בית המשפט כי שרה מרים הוליכה אותה שולל וסיפרה לו כי‬
‫היא בהריון ממנו‪) .‬עמ ‪.(1896-1913‬‬
‫‪ .352‬גרסתה של שרה מרים הינה מתפתחת החל מהחקירות במשטרה ובהמשך בבית המשפט‬
‫)הצביע על כך גם הפרקליט‪ ,‬בעמ' ‪ ,2149‬שורות ‪.15-23‬‬
‫‪ .353‬עדים נוספים שהעידו במשפט מספרים כי שרה מרים היא בחורה "בעייתית" גם אימה‪,‬‬
‫אסתר‪ ,‬אשר העידה שיתפה וסיפרה עם כי בכאב לב גדול כי לא פשוט להיות אמא של שרה‬
‫מרים‪ .‬שרה מרים סיפרה לה מס' פעמים שהיא בהריון‪ ,‬כדי לזכות בתשומת לב‪ .‬רחל לאה‬
‫אחותה הבוגרת סיפרה כי שרה מרים‪" ,‬ממציאה סיפורים" ומתוודה שהמציאה אותם‬
‫ושיקרה )עמ' ‪ ,(1738-1739‬בניגוד לעמדת התובע שסבור היה שעדי ההגנה מנסים להכפיש‬
‫את העדה שרה מרים גם אחותה וגם אימה הביעו צער עמוק על מצבה והתנהגותה "באופן‬
‫גדול אני מאוד בצער שהיא ככה"‪ .‬אסתר סיפרה על בתה כי הייתה ממציאה סיפורים‪,‬‬
‫הרסה את חייהם של כמה גברים בשל סיפוריה‪ ,‬סיפרה לאסתר כי הייתה בהריון ואף סיפרה‬
‫שקרים כאילו כי אביה הביולוגי אדם ברטוב פגע בה‪) .‬עמ' ‪ 2024-2026‬לפרוט(‪ .‬גם העדה‬
‫דורית דראי ספרה בעדותה בבית המשפט כי שרה מרים סיפרה לה סיפור פיקטיבי כדי‬
‫לזכות בתשומת לב שאביה הביולוגי של שרה מרים אנס אותה‪ .‬עוד שיתפה דורית ששרה‬
‫מרים נגעה בבנה בן ה‪) 12-‬כאשר היא ראתה זאת בעיניה( וביקשה להתחתן איתו )עמ' ‪1887-‬‬
‫‪ 1889‬לפרוט'(‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שמחה כהן ‪ -‬טעה בית המשפט שנתן משקל כלשהו לעדותה‬
‫‪ .354‬רוב האירועים בכתב האישום הם בעצם אירועים שבהם שמחה היא העבריינית המבצעת‪,‬‬
‫והמערער הוא מי שנתן לה הוראות לפעמים מילוליות ולפעמים טלפתיות‪ ,‬והיא מוצגת כמי‬
‫שבצעה את ההוראות בגלל שבי מנטלי‪ .‬מכיוון שידעה כי היא חסינה מהעמדה לדין‪ ,‬יכלה‬
‫להמציא סיטואציות‪ ,‬ופשוט לטפול את האשמה השילוחית על המערער באמצעות הסיסמא‬
‫"הוא אמר לי"‪ .‬דוגמא לרצף של תשובות של שמחה שהיא מילאה "הוראה של דניאל" ניתן‬
‫לראות בעדותה‪ ,‬עמ' ‪ ,868‬כאשר היא מסבירה שחששה לברוח‪ ,‬כי ראתה מה קרה לבורחים‪,‬‬
‫וסיפרה ש"סגרו" את רחל לאה בשירותים‪ .‬בסוף הודתה שהיא זו שסגרה את רחל לאה‬
‫בשירותים‪" ,‬בהוראה של דניאל" )טלפונית מהצפון(‪ ,‬וכך ראתה מה קורה למי שבורח‪....‬‬
‫שמחה הציגה עצמה כ"מריונטה‪ ,‬בובה על חוט‪ ,‬שהמערער מושך בחוט והיא מתנועעת לפי‬
‫תנועות החוט ‪ ,‬עמד ‪ ,863‬ש‪ 29/‬וכן ששום דבר בבית לא היה מרצון חופשי שלה‪ ,‬בגלל המצב‬
‫אליו נכנסה‪.‬‬
‫‪ .355‬שמחה היא עדה שהשתתפה בכל מיני שעשועי מין שונים‪ ,‬לרבות סאדו‪-‬מאזו‪ ,‬ויחסים‬
‫לסביים‪ .‬בחקירותיה הראשונות אמרה חד משמעית כי כל יחסי המין שלה עם כל מי‬
‫שקיימה יחסי מין היו בהסכמה‪ .‬לאחר חקירה ברוטלית‪ ,‬שלושה ימים בצינוק‪ ,‬ואיומים‬
‫אכזריים לנתק אותה מביתה לנצח )אומנה( נתבקשה לבטל את הסכמתה ליחסים‬
‫אינטימיים בדיעבד ולהציגם כאונס‪ ,‬כלומר‪ ,‬להפוך יחסי מין לרבות סאדו‪-‬מאזו לאונס‪,‬‬
‫בהבל פיה בלבד‪ .‬שותפיה ליחסי המין או לפלירטים מיניים אינם יכולים להיות מורשעים‪,‬‬
‫רק בגלל שבדיעבד "ביטלה" את הסכמתה‪ .‬ביטול הסכמה לקיום יחסי מין איננו דבר של‬
‫מה בכך‪ .‬כמובן שהתיאוריה המשפטית שאישה המחוזקת בתנאי עבדות איננה יכולה לתת‬
‫הסכמה ליחסי מין חריגים‪ ,‬היא זו שהכריע את הכף לעבר הרשעה‪ .‬ברגע שמבוטלת‬
‫ההרשעה בגין תנאי עב דות‪ ,‬אין להאמין לכל טענותיה שהיא לא הסכימה ליחסי המין בהם‬
‫השתתפה‪ ,‬או שאלה היו יחסים מיניים ומבזים‪ ,‬שכן עצם טיבם של יחסי סאדו‪-‬מאזו הוא‬
‫שהעינוג הגופני נובע ממשחקים של השפלה ושליטה‪ ,‬או בלעז‪ ,‬סאדו‪-‬מאזו‪.‬‬
‫‪ .356‬על יחסיה הלסביים של שמחה עם הודיה העידה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬אסתר‪ :‬בעמ' ‪" :2034‬הנערה‬
‫הודיה שלא באה הרבה פעמים‪ ,‬היא ושמחה היו ערומים ביחד‪ ,‬לא לחלוטין‪ ,‬אלא היא‬
‫מצביעה‪ ,‬מצביעה מקו המותניים כלפי מעלה‪ .‬זה היה מגעיל‪ .‬הם היו ביחד‪ ,‬מבחינה‬
‫‪88‬‬
‫מינית‪ ,‬פיזית‪ ,‬ואני נכנסתי לגהנום ולא הבנתי מה קורה סביבי‪ .‬לא הבנתי מה קורה‪ .‬כי‬
‫בשבילי זה משהו מטורף לחלוטין‪ .‬עושה קולות של ה ‪ ."...‬ראו גם עדות שירן אסלן‪-‬אמבש‬
‫עמ' ‪ 1925‬ש‪ " 26-27/‬שמחה הייתה שם‪ ,‬הודיה‪ ,‬הן היו בלי הרבה בגדים‪ ,‬והן השתמשו‬
‫באביזרים"‪ .‬יחסים לסביים עם אחרות מפורטים בעדות פרסקו ובר און‪.‬‬
‫‪ .357‬בסופו של דבר טעה בית המשפט קמא בכך שנתן משקל כלשהי לעדותה‪ ,‬גם בגין המוגזמות‬
‫המובהקת של סיפוריה‪ ,‬וגם בגלל היותה עדת מדינה‪ ,‬כי למרות הכול היו מעשים מרושעים‬
‫שעשתה שאותם איננה יכולה לייחס למערער‪ ,‬בהבל פה‪ ,‬ובתדרוך הפרקליטות‪ ,‬שהוא‬
‫כביכול נתן לה הוראה‪.‬‬
‫‪ .358‬בעוד פרקליט המדינה בסיכומיו מבקש מבית המשפט קמא להאמין לעדות התביעה בגלל‬
‫"היכולת לרדת לפרטים"‪ ,‬כמעט רוב סיפוריה של שמחה פשוט לא יכולים היו להתרחש‪.‬‬
‫ראו למשל הסיפור הבא‪" :‬אדרת נענשת‪ ,‬דניאל היה נוהג לדחוף שתי אצבעות לתוך הגרון‬
‫שלנו‪ ,‬וממש להרים אותנו מהלסת‪ ,‬עד שהיינו כמעט מאבדות הכרה ואז הוא היה מרפה‪,‬‬
‫הרבה פעמים ראיתי מול העיניים‪ ,‬איך שהוא מרים את אדרת ככה"‪ ,‬עמ' ‪.701‬‬
‫‪ .359‬האם זה בכלל אפשרי להרים אישה מהלסת עם ‪ 2‬אצבעות עד אובדן הכרה? כנ"ל גם כל‬
‫סיפורים על מין עם חיות‪ ,‬שמפורטות יותר במשטרה מאשר בבית המשפט עצמו‪ .‬כאן היה‬
‫מתבקש שעו"ד פלדמן יחקור לעומק למה הסוס לא בעט בזמן המציצה? איך תופסים עכבר‬
‫ומכניסים לווגינה מבלי שיברח? איך אוספים עקרבים בחצר ומחדירים אותם לתוך ווגינה?‬
‫מי בכלל עשה את הדברים הללו?‬
‫‪ .360‬אמנם נכון שמהימנות נמדדת גם ביכולת לדייק בפרטים‪ ,‬אבל מה קורה כאשר הפרטים‬
‫הללו נשמעים כמו גוזמאות מתוך מוח קודח? סיפורי המין עם החיות של שמחה נשמעים‬
‫לקוחים ישירות מניסיון תפירת התיק ל רב ניר בן ארצי‪ ,‬שעליו טענה שרונה בן משה‪,‬‬
‫מהמרכז לנפגעי כתות כי הוא עשה מין עם כבשים‪ .‬ראו ת"פ ‪ 54058-09-11‬מ"י נ' שוקרון‪,‬‬
‫שמעון קטורזה‪ ,‬צבי ויצמן ומיכה פטיטו )מח'‪-‬ב"ש‪ ,‬כב' ש' טלי חיימוביץ‪.5/6/2012 ,‬‬
‫‪ .361‬בהרבה מקרים‪ ,‬אם לא כולם‪ ,‬כאשר עדים וילדים אמרו שעשו להם‪ ,‬או הרביצו להם‪ ,‬הייתה‬
‫זאת שמחה שביצעה זאת‪ ,‬כאשר דניאל לא נוכח ולא יודע‪ .‬שמחה היא היחידה שעליה‬
‫‪89‬‬
‫מצביעה חנה שהיא עדה שלא הוטל דופי בעדותה‪ ,‬ששמחה העילה שוקר על חנה‪ ,‬עמ' ‪,1994‬‬
‫ש‪ .16-20/‬שמחה משכה באיבר המין של בינימין‪ ,‬עמ' ‪ 2086‬ש‪) 2/‬עדות יצחק נחמן(‪ ,‬גם‬
‫בעדות חיה‪ ,‬עמ' ‪ ,1861‬וגם בעדות שמחה עצמה‪ .‬היא משכה בערוות הבנות‪ ,‬ראו חיה עמ'‬
‫‪ 1863‬ש‪ ,1-3/‬שמחה היא גם זו שמתוארת כמנהיגת הבית‪) ,‬ראו ליאורה קושניר נ‪ ,(22/‬וזו‬
‫שדניאל אוהב מכולן‪ .‬שמחה גם עשתה מה שרצתה מבחינה מנית‪ ,‬וניהלה מערכות יחסים‬
‫לסביות בתוך הבית‪ ,‬ראו למשל ת‪ ,88/‬ואמרות תמר בר און‪ ,‬מיום ‪ 15.7.11‬גיליון ‪ 2/6‬שורה‬
‫‪" 25‬ראיתי את הדר בסיטואציה מינית עם שמחה"‪ ,‬או עדות אסתר‪ ,‬ושגעה את דייריו‪ .‬גם‬
‫פרסקו אמרה ששמחה פלירטטה איתה בעמ' ‪ 1408‬ש‪ .11/‬בינימין קרא לה "מכשפה"‪ .‬היא‬
‫גם בלבלה לאסא את המוח שהיא אוהבת אותו וחושקת בו‪ ,‬והטרידה את הבנות שיעזרו לה‬
‫איך להיפטר מהמשיכה המינית להומו באמצעות הגעלה עצמית‪.‬‬
‫‪ .362‬את אסא היא שיגעה כשסיפרה לו שהיא חושקת בו מינית‪ ,‬והייתה משגעת את דניאל עם‬
‫התרסות שהיא חושקת באסא ולא בדניאל‪ .‬לא פלא שבשיחות ההאזנת סתר ממש לפני‬
‫המעצר דניאל אמר לה שהוא רוצה להתגרש‪ ,‬ושתעזוב את הבית‪ .‬אסתר העידה על שמחה‬
‫כך‪ :‬שמחה היה סיפור מאוד קשה‪ .‬אני היה לי קשר איתה‪ ,‬מאוד קרוב‪ .‬אני אהבתי אותה‬
‫מאוד‪ .‬אהבתי את תכלת‪ ,‬האישה הזאתי חולה‪ ,‬מטורפת‪ .‬אז לא‪ ,‬לא קלטתי את העומק ואת‬
‫הכוח של הרוע של הבן אדם הזה בחיים שלי"‪ ,‬עמ' ‪.2034‬‬
‫‪ .363‬התביעה הציגה את שמחה כעדה ניטרלית שאין לה אינטרס לשקר‪ .‬אלא שבעוד שהנשים‬
‫האחרות הועמדו לדין‪ ,‬על האשמות מופרכות )בעיקר סיפור המציצה לבינימין(‪ ,‬שמחה לא‬
‫הועמדה לדין יחד איתן‪ .‬כמו כן היא אוימה שביתה תכלת תילקח ממנה לצמיתות באומנה‪.‬‬
‫חסרת כל היגיון היא העובדה שבית המשפט קמא אפילו ראה אותה כקורבן של עונש בזה‬
‫שהיא הלכה לישון עם אסא‪ ,‬כאשר היא מצהירה בפני כל אנשי הבית שהיא חושקת בו‬
‫ורוצה בו‪ .‬בכל סיטואציה נורמלית‪ ,‬עובדתית או משפטית‪ ,‬מי שחושק במישהי‪ ,‬איננו יכול‬
‫לספוג עונש על התגשמות תאוותו‪.‬‬
‫‪ .364‬בנסיבות אלה שמחה היא עדת מדינה לכל דבר ‪ ,‬לפי סעיף ‪54‬א)א( לפקודת הראיות )נוסח‬
‫חדש( התשל"א‪ ,1971-‬גם אם לא חתמה על הסכם כתוב‪ ,‬שכן כל תנאי ההסכם יצאו לפועל‪.‬‬
‫שמחה קיבלה יחס מועדף ברווחה עם תכלת‪ ,‬לא הועמדה לדין‪ ,‬וסיפקה את הסחורה‬
‫המבוקשת‪ :‬עדות מפלילה ללא חשש להפללה עצמית‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫‪ .365‬לכן " אם היה השותף עד מדינה‪ ,‬טעונה עדותו סיוע"‪ ,‬כלומר תוספת ראייתית ממקור‬
‫עצמאי ונפרד שתתמוך בדבריה בשל חשש ממשי‪ ,‬כי "כשותף" ינסה העד להעביר חלק נכבד‬
‫מן האחריות למעשה על כתפיו של שותפו לדבר עבירה‪.‬‬
‫‪ .366‬שמחה נחקרה כחשודה‪ ,‬ה עידה בעצמה כי הייתה מעורבת באירועים אשר מקבלים ביטוי‬
‫בכתב האישום‪ .‬עדים רבים מעידים על מעורבותה במעשים לא קונבנציונליים כגון שמשכה‬
‫לבנימין באיבר המין בלי שאף אחד נתן לה הוראה לעשות זאת‪ ,‬שוקר לשרה מרים‬
‫מיוזמתה האישית )עמ' ‪ (468-469‬ושוקר לחנה ללא ידיעה של אף אחד ובסודי סודות‪,‬‬
‫תקיפת שרה חווה רות וחיה בצפון )אישום ‪.(19‬‬
‫‪ .367‬כל ששמחה נדרשה לעשות זה לתאר את מה שעתה ולטפול את האשמה על דניאל‪ ,‬כאילו‬
‫הואט נתן לה הוראה והיא הייתה במצב שלל חוסר שפיות זמני עקב ההחזקה בתנאי עבדות‪,‬‬
‫לטענתה‪ .‬בהע דר "הוראה מדניאל" שהיא היחידה המעידה על כך‪ ,‬מתנתק כל קשר בין‬
‫המערערים לבין מעשיה האישיים של שמחה‪ .‬היא קיבלה טובת הנאה כפולה‪ :‬לא הוגש‬
‫נגדה כתב אישום‪ ,‬והיא היחידה שקיבלה את ביתה בחזרה מידי שירותי הרווחה‪.‬‬
‫‪ .368‬ניתן לומר שזו הייתה רשלנות פושעת של הפרקליטות לבחור דווקא בשמחה כעדת מדינה‬
‫למען קידום התיאוריה של חוסר אחריות פלילית בגלל שבי מנטלי‪ ,‬תיאוריה שקרסה אפיים‬
‫בתיק גואל רצון‪ .‬בנסיבות אלה גם הלחץ הבלתי אנושי שהופעל על שמחה‪ ,‬וסחיטת‬
‫רגשותיה האימהיים‪ ,‬ורגשותיה כלפי הנשים והילדים שהיו חלק מחייה הייתה התנהגות‬
‫מחפירה ושערורייתית‪.‬‬
‫‪ .369‬למעשה שמחה היא עדה מאוימת‪ ,‬כאשר ה"אומנה לתכלת" היה המכשיר לסחיטת שיתוף‬
‫הפעולה‪ .‬ראו חקירה ראשונה מיום ‪ – 4.7.11‬מ"ט ‪ 375/11‬תמליל בלבד )ת‪ ,(26/‬בע' ‪:11‬‬
‫שמחה‪ :‬איפה אלישע ותכלת עכשיו? ‪ ...‬בסדר‪ ,‬אבל מתי אני אראה אותם? מתי אני אוכל‬
‫לחזור אליהם? לילך‪ :‬הכל תלוי בך ‪ ...‬עד עכשיו לא היית אחראית כלפי תכלת‪ ...‬הילדה‬
‫הזאת היא צריכה טיפול‪ ....‬את לא יכולה לתת לה את זה שמחה‪ .‬את בפירוש לא יכולה לתת‬
‫לה את זה"‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪ .370‬בע' ‪" :21‬תזכרי שאת במעמד רעוע פה‪ .‬מבחינתך‪ ,‬מבחינת תכלת‪ ,‬מבחינת כל השאר"‪.‬‬
‫‪ .371‬בע' ‪ :61‬לילך‪ :‬את יודעת שתכלת עברה התעללות מינית?! זה ברור לך?! ‪ ... ...‬בואי תוכיחי‬
‫לי שאת אמא טובה‪ .‬בואי תוכיחי לי שאת דואגת לילדה שלך‪ .‬שאולי נחשוב איזה יום אחד‬
‫להשאיר לך אותה‪ ... .‬ברור לך שהילדה הזו נאנסה? שלא יהיה לך ספק אפילו‪ ... .‬לא רק‬
‫למעלה ולא רק למטה ולא שום זיוני מוח שזיינו לכם‪ .‬הילדה הזו נאנסה נקודה‪ .‬נקודה‪ .‬ואל‬
‫תיתממי לי פה‪ ,‬זה אני לא אקבל‪ ... .‬אם את רוצה את הילדה הזאת היא בחזרה‪ ,‬קחי את‬
‫האחריות‪ ,‬קחי את האחריות‪.‬‬
‫‪ .372‬בע' ‪" :62‬לילך‪ :‬אני מחכה‪ .‬אני מאוד מחכה למוצא פיך‪ .‬זה מאוד קריטי‪ .‬קריטי לך‬
‫בהמשך בעיקר‪ .‬ולתכלת‪ ,‬זה על כל החיים שלה זה ישליך הדבר הזה‪ .. .‬תני לי סיבה אחת‬
‫טובה לחשוב שאת אמא‪ .‬סיבה אחת‪.‬‬
‫‪ ...‬שמחה‪ ,‬לילדה הזו לא יישאר אף אחד אחרי‬
‫הסיפור הזה‪ ,‬שלא יהיה לך טעויות‪ .‬הוא הולך ל‪ ...‬קיבינימאט‪ ,‬לשנים ארוכות‪ ,‬אתן לא‬
‫תיפגשו אחת עם השנייה‪ .‬אין המשך‪ .‬מה הילדה הזו תעשה היום בלעדייך? מה? מה היא‬
‫תעשה? אין לה אף אחד‪ .‬את רוצה להגיד לי דבר אחד שעשית למענה? השבוע הזה‪ ,‬כשידעת‬
‫מעבר לכל ספק את רוצה להגיד לי מה את עשית למענה?"‪.‬‬
‫‪ .373‬בע' ‪" :63‬לילך‪ :‬את רוצה את הילדה הזו בחזרה שמחה או שזה רק מהפה לחוץ‪ ,‬או שזה‬
‫דווקא יקל עלייך שייקחו אותה? תהיי אמיתית כאן‪ ,‬מדובר בחיים של הילדה שלך לא של‬
‫אף אחד‪ .‬תהיי אמיתית‪ .‬תגידי לי שאת לא מסוגלת לטפל בה‪ ,‬גם עם זה אנחנו נדע מה‬
‫לעשות"‪.‬‬
‫‪ .374‬בע' ‪" :66‬לילך‪ :‬מה‪ ,‬זה שאמרו לך שתכלת בתולה זה הרגיע אותך שמחה? את רוצה לדעת‬
‫אם תכלת בתולה? ‪ ...‬באמת את רוצה לדעת את זה?" ‪] ...‬הנחקרת בוכה[‪.‬‬
‫‪ .375‬בע' ‪" :68‬לילך‪ :‬את רוצה חיים חדשים? לא? מה את רוצה? ‪ ...‬שמחה‪ :‬אני רוצה לדבר‬
‫איתה‪ .‬לילך‪ :‬שמחה‪ ,‬עד שאנחנו לא נבין שאת איתנו בכל העסק הזה ואת באמת רוצה‬
‫חלק נכון וטוב בטיפול איתה זה לא יהיה‪ .‬שלא יהיה לך ספק בזה"‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫‪ .376‬בע' ‪ :76‬לילך‪ :‬יש מה לעשות‪ .‬שמחה‪ :‬מה? מה? לילך‪ :‬להציל אותה‪ .‬שמחה‪ :‬איך‪ ...‬אני‬
‫רוצה את הילדים האלה )בוכה( ‪ ...‬אני לא רוצה שהם ילכו לאיבוד‪ ,‬אני רוצה אותם‪ .‬אני‬
‫רוצה לגדל אותם‪ .‬לילך‪ :‬בואי תראי לי שאת מסוגלת‪ .‬בואי תראי לי שאת מסוגלת‪ .‬שמחה‪:‬‬
‫איך? מה את רוצה שאני אעשה? לילך‪ :‬בואי תראי לי שאת מסוגלת לקחת אחריות‪.‬‬
‫שמחה‪ :‬איך? תגידי לי מה לעשות? לילך‪ :‬שאני אדע שאת לוקחת אחריות‪ .‬שמחה‪ :‬אני‬
‫לוקחת אחריות‪ .‬לילך‪ :‬את לא לוקחת אחריות‪ ,‬את לוקחת הכל על עצמך‪ .‬את לא מספרת‪...‬‬
‫את מספרת את כל הסיפור‪ ,‬זה נכון‪ ,‬אבל את מספרת אותו כאילו שאת אשמה‪ .‬את יודעת‬
‫שאת לא אשמה‪ ...‬שמחה‪ :‬אני חיה ככה‪ ,‬אני לא משרת לך! ]צועקת[‪ .‬לילך‪ :‬את יודעת מה‬
‫קרה בבית‪ .‬שמחה‪ :‬אני חיה ככה בפנים‪ ,‬את לא מבינה? ‪ ...‬אני יודעת שזה האמת‪ .‬לילך‪:‬‬
‫שמחה‪ ,‬את לא יודעת שזה אמת‪ ,‬את יודעת שזה בדיוק עכשיו‪ ...‬שמחה‪ :‬לא יעזור לך‪...‬‬
‫אבל זה בדיוק ככה!! לילך‪ :‬אבל עכשיו יורד לך האסימון שזו לא האמת‪ ...‬שמחה‪ :‬לא‬
‫יורד לי שום אסימון‪ ,‬את לא מבינה? לילך‪ :‬לא יכול להיות‪ ,‬שמחה‪ .‬שמחה‪ :‬בדיוק הפוך‪,‬‬
‫לילך‪ :‬לא יכול להיות‪ .‬בואי תגידי לי‪ ,‬שמה? את עד כדי כך מאמינה שאת נהנית מזה שהוא‬
‫דוחף לך‪ ...‬שמחה‪ :‬על מה את מדברת? זה בולשיט‪ ,‬זה שטויות"‪.‬‬
‫‪ .377‬בע' ‪ :88‬שמחה‪ :‬הוא לא עשה לה כלום‪ .‬לילך‪ :‬הוא לא עשה לה כלום? את עשית לה?! את‬
‫עשית לה‪ ,‬את צודקת‪ ,‬מאה אחוז את צודקת‪ ,‬מליון אחוז את צודקת‪ ...‬את רוצה להגן עליו?‬
‫תגני על עצמך‪ ,‬אל תגני עליו‪ ,‬על הילדה תגני‪ ,‬עליו‪ ,‬על עצמך‪ .‬תוציא אותה מהסיפור‪ .‬מה את‬
‫רוצה שהוא )מ‪.‬ל‪.‬ב( ‪ ...‬תגידי‪ ,‬מה את פסיכית? אין לה אבא‪ .‬זהו‪ ,‬הלך דניאל‪ ,‬הלך‪ ,‬כפות‪,‬‬
‫יימך שמו ושם זכרו‪ ,‬הלך‪ .‬שמחה‪ :‬אל תגידי את זה הבנת? לילך‪ :‬את רוצה שגם לא יהיה‬
‫לה אמא? שמחה‪ :‬אל תגידי את זה‪ .‬לילך‪ :‬את רוצה שגם לא תהיה לה אמא? שמחה‪ :‬את‬
‫לא‪ ...‬את לא מעיזה להגיד את זה‪ ,‬אני לא רוצה לנהוג בך בחוסר כבוד ופשוט לפוצץ אותך‪,‬‬
‫הבנת? לילך‪ :‬את רוצה שגם לא יהיה לה אמא? שמחה‪ :‬כי אני‪ ..‬לא‪ ,‬את לא אומרת את זה‪.‬‬
‫את מבקשת עכשיו סליחה‪...‬‬
‫‪ .378‬בע' ‪ :89‬אני לא מבקשת עכשיו כולם שמחה‪ .‬תסתכלי עלי טוב‪ ...‬שמחה‪ :‬יימך שמך ושם‬
‫זכרך‪ ... ...‬שמחה‪ :‬אני מאוד מתאפקת עכשיו‪ .‬מאוד מתאפקת‪ .‬לילך‪ :‬גם אני מתאפקת‬
‫מאמי‪ ...‬שמחה‪ :‬מאוד מתאפקת כי האחרונה שקיללה את הבעל שלי נתתי לה כזאת‬
‫סטירת לחי‪ ... ...‬לילך‪ :‬את רוצה‪ ...‬את רוצה שהילדה שלך תישאר גם בלי אמא? ‪ ...‬את‬
‫רוצה שהילדה שלך תישאר בלי אמא? ‪ ...‬אם את רוצה שהילדה שלך תישאר בלי אמא זה‬
‫‪93‬‬
‫סיפור אחד‪ ,‬אם את רוצה שהילדה שלך תישאר עם אמא תיקחי אחריות‪ .‬אם את רוצה‬
‫שהילדה הזו תחזור אי פעם לידיים שלך‪ ,‬לגידול שלך‪ ,‬לטיפול שלך‪ ,‬אין כמו אמא‪ ,‬שמחה‪.‬‬
‫אם את רוצה שזה יקרה אי פעם תיקחי אחריות על זה‪ .‬תראי מה את מספרת לי‪ ,‬אז‬
‫הסיטואציה פה שאת הזמנת אותה‪ ...‬את רוצה שאחרי דבר כזה מישהו יחזיר לך אותה?‬
‫תחשבי בהיגיון שמחה‪." ...‬‬
‫‪ .379‬בע' ‪ :93‬לילך‪ :‬תהיי אמיתית‪ ..‬איך אני יכולה להחזיר לך את הילדים? תראי מה את‬
‫אומרת לי שמחה‪ ,‬איך אני יכולה להחזיר לך את הילדים? תשמעי מה שאת אומרת לי‪ ,‬את‬
‫אומרת לי שאת גררת את הילדה לחדר כדי שתראה אותך שוכבת עם אסא כדי שתבין שאת‬
‫מפלצת ולא צדיקה‪ .‬כדי שתבין שאת רעה ולא אמא‪ ,‬איך אני יכולה? תראי מה את אומרת‬
‫לי‪ ,‬שאת לא‪ ..‬שאת לא השגחת עליה‪ ,‬שאת לא היית איתה‪ ,‬שאת יודעת שהיא נאנסה ואת‬
‫לא סיפרת ‪ ...‬איך אני יכולה להחזיר לך את הילדים? בואי תני לי סיבה אחת‪ ,‬תני לי דרך‬
‫אחת להחזיר לך"‪ ... .‬לילך‪ :‬אז מה את רוצה? לראות את תכלת קצת? שמחה‪ :‬כן‪.‬‬
‫‪ .380‬בע' ‪" :90‬לילך‪ ... :‬את לא גררת אותה לשם שמחה‪ .‬לא יעזור לך כלום‪ .‬את לא גררת אותה‬
‫לשם‪ .‬את התחננת שהיא לא תבוא לשם‪ .‬את צריכה להגיד את זה‪ .‬בפירוש צריכה להגיד‬
‫את זה‪ .‬אם את רוצה לראות את הילדה הזו אי פעם את צריכה להגיד את זה‪ ,‬את צריכה‬
‫לקחת אחריות על זה‪ ,‬על הסיטואציה הזאת שבאמת הייתה שם‪ .‬את לא אשמה בזה‪,‬‬
‫שמחה‪ ... ... .‬אבל את לא גררת אותה לחדר‪ .‬את זה את צריכה להגיד‪ .‬לא אכפת לי איך‬
‫תגידי את זה‪ ,‬את זה את צריכה להגיד‪ ... .‬את מבינה מה אני אומרת בין השורות? את‬
‫מצליחה להבין? שמחה‪ ,‬תסתכלי עלי‪ .‬תאמיני לי‪ ,‬שבכל מה שנוגע לתכלת אני רוצה לטובתך‬
‫ולטובת הילדה קודם כל"‪] .‬שידול לעדות על ידי לילך החוקרת!![‬
‫‪ .381‬חקירה שנייה מיום ‪ – 10.7.11‬מ"ט ‪ 393/11‬הודעה ותמליל )ת‪ (27/‬בע' ‪ 9‬לתמליל‪ :‬אשר‪:‬‬
‫מזל שנכנסו עכשיו לחקירה‪ ,‬לפחות אולי את תכלת הצלנו מהידיים שלה‪ ,‬אני לא יודע אם‬
‫לתכלת מה היא הייתה עושה‪ ... .‬לילך‪ :‬את לא ראויה להיות אמא‪ ,‬את לא ראויה לנשום‬
‫אוויר בעולם החופשי‪ ,‬את ראויה להיכנס לבית מעצר ולשבת מאסר ארוך ולשלם על כל‬
‫המעשים שלך"‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫‪ .382‬חקירה שלישית מיום ‪ – 12.7.11‬מ"ט ‪ 29/11‬הודעה ותמליל )ת‪ (28/‬בע' ‪ 11‬לתמליל חלק‬
‫א'‪ :‬בכל העמוד הנ"ל רומזים לשמחה שאם תעיד כפי שרוצים היא תהיה עם הילדים‪ .‬כך‬
‫בין היתר‪" :‬תראי‪ ,‬אני רוצה להגיד לך בעניין זה משהו‪ .‬החושים שלך הם באמת חושים‬
‫חדים‪ .‬אני יותר מזה לא יגיד‪ ,‬אבל החושים שלך הם חושים חדים‪ .‬את חושבת נכון‪ .‬ודווקא‬
‫בגלל זה שאת חושבת נכון את חייבת להפעיל את החושים האלה גם היום כי היום‪ ...‬היום‬
‫ומחר‪ ,‬מחרתיים‪ ,‬אתמול‪ ,‬זה צומת דרכים מאוד מרכזית‪ .‬אנחנו ‪ ...‬בסופו של דבר אנחנו‬
‫משטרה‪ .‬בסופו של דבר אנחנו יכולים לתת את העזרה דרך העובדים הסוציאליים דרך‬
‫גורמי הרווחה‪ .‬בסופו של דבר זה לא החלטה שלנו‪ ,‬זה החלטה של גורמי הרווחה‪ .‬בסופו של‬
‫תהליך‪ ,‬מה )מ‪.‬ל‪.‬ב( עם הילדים? לאן הילדים האלה יחזרו ולאן הילדים האלה ילכו? חלק‬
‫מהתהליך שיעבור עליך פה הוא ‪ ... ...‬דניאל לא יחזור הביתה ‪ ...‬הוא לא יחזור‪.. .‬התא‬
‫המשפחתי הזה לא יחזור‪ .‬אבל יש דברים שכן יוכלו לחזור להיות כמו מקודם ואפילו יותר‬
‫טוב‪ .‬זה אומר שיש דברים שאת יכולה לקבל חזרה‪ ,‬זה אומר שיש דברים שאת יכולה‬
‫לקבל את תכלת חזרה‪ ,‬שאת יכולה לבנות חיים חדשים‪.‬‬
‫‪ .383‬בע' ‪ 12‬לתמליל חלק א'‪" :‬עודד שמעא‪ ... :‬השאלה איך את מקבלת את הדברים היום‪ .‬האם‬
‫גורמי הרווחה יצטרכו להחליט מה הם עושים עם תכלת ביום מן הימים‪ ,‬ומה הם עושים עם‬
‫איקס ועם ואי ולאן הילדים האלה יחזרו‪ .‬צו הרחקה אפשר להרחיק גם לעשר שנים‬
‫ולחמש עשרה‪ ,‬למשפחות אמנות‪ .‬עכשיו יש להם את הכוח לעשות את הכל השאלה איפה‬
‫את עומדת"‪.‬‬
‫‪ .384‬בע' ‪ 8‬לתמליל חלק ב'‪" :‬עודד יניב‪ ... :‬כמו שאת אומרת את צריכה לשים את עצמך במרכז‪,‬‬
‫את מאבדת את החיים‪ .‬אל תאבדי את החיים‪ ,‬את בת שלושים‪ ,‬את צעירה‪ ,‬את יש לך לאן‬
‫לחזור‪ ,‬באמת‪ ,‬התמזל מזלך‪ ,‬לא לכולן יש לאן לחזור‪ .‬לך יש לאן לחזור‪ ,‬יש לך הורים‬
‫שרוצים אותך חזרה‪ ,‬רוצים אותך‪ ,‬יש לך ילדה שצריכה אותך‪ ,‬צריכה אותך‪ ,‬היא ילדה‬
‫קטנה והיא ילדה שצריכה עכשיו את החיבוקים ואת החיזוקים ואת התמיכה כדי להחזיר‬
‫לה את הילדות ולהחזיר לה את החיים באמת"‪.‬‬
‫‪ .385‬חקירה רביעית מיום ‪ – 13.7.11‬מ"ט ‪ 30/11‬הודעה ותמליל )ת‪ (29/‬בע' ‪ 9‬לתמליל חלק ב'‪:‬‬
‫"שמחה‪ :‬תגיד את האמת‪ ,‬מתי נראה לך שאני אוכל לדבר עם תכלת? חוקר‪ :‬אני לא יודע‬
‫להגיד לך‪ ...‬באמת‪ ,‬באמת‪ ,‬באמת אני לא יודע להגיד לך‪ ... ...‬שמחה‪ :‬למה היא לא יכולה‬
‫‪95‬‬
‫להיות איתי ב‪ ...‬חוקר‪ ... :‬אנחנו ‪ ..‬אמרתי לך‪ ..‬הסברתי לך את זה כל הזמן שזה‪ ..‬אנחנו‬
‫שואפים לזה‪ ,‬אבל אנחנו‪ ..‬חייבים לדעת שאנחנו יכולים לתת בך אמון מלא"‪.‬‬
‫‪ .386‬בע' ‪ 28‬לתמליל חלק ג'‪" :‬חוקר‪ :‬אם את לא מסוגלת להגן על עצמך את לא תהיי מסוגלת‬
‫להגן על תכלת‪ .‬ולהגן על עצמך ‪ ...‬חלק מלהגן על עצמך זה לפרט מה היה כדי שדברים‬
‫כאלה לא יחזרו‪ ,‬לא כלפייך ולא כלפי תכלת"‪.‬‬
‫‪ .387‬חקירה חמישית מיום ‪ – 14.7.11‬מ"ט ‪ 31/11‬הודעה ותמליל )ת‪ (30/‬בע' ‪ 4‬להודעה‪" :‬אני‬
‫לא שמעתי את דניאל‪ .‬אני זוכרת שהוא הלך עם הודיה‪ .‬זוכת שסתמו לי את הפה בשביל‬
‫שאני לא אעשה רעש כי צעקתי‪ ..‬אני לא יכולה יותר‪ ,‬אין לי מה להגיד יותר‪ ,‬אני רוצה‬
‫לראות את הילדה שלי‪ .‬אני לא רוצה לשמוע כלום‪ ,‬אני רוצה את תכלת"‪] .‬יוצאים להפסקת‬
‫סיגריה[‪.‬‬
‫‪ .388‬בע' ‪ 8‬לתמליל חלק א'‪" :‬שמחה‪ ... :‬הקטע שאני כבר לא מחזיקה מעמד עם תכלת ואני‬
‫חייבת לראות אותה‪ ,‬אני לא‪ ...‬אני באמת משתדלת‪ ,‬אבלי אני לא מצליחה להתגבר על ה‪..‬‬
‫על ה‪ ..‬על הגעגוע הזה‪ ,‬אני לא מפסיקה לחלום עליה‪ ,‬אני לא מפסיקה לחשוב עליה‪ ,‬אני לא‪..‬‬
‫אני ‪ ..‬אני נהיית חולה‪ ,‬אני נהיית חולה‪ ,‬פשוט חולה‪ ... .‬ואני מצטערת שלא נתתי לה את‬
‫מה שצריך‪ ,‬ואני רוצה לקחת אותה ל‪ ..‬לטפל בה‪ ,‬לפחות תביאו אותה בשבת למעון‪ ,‬לא יודע‪.‬‬
‫‪ ...‬משהו‪ .‬אני לא מחזיקה מעמד כבר"‪.‬‬
‫‪ .389‬בע' ‪ 10‬לתמליל חלק א'‪" :‬שמחה‪ :‬אני רוצה לקבל את הילדה שלי‪ ,‬חד משמעית‪ .‬אתה יודע‬
‫טוב מאוד מה‪ ...‬אני רוצה לטפל בה‪ ,‬תביאו אותה למעון‪ ,‬אני אטפל בה ואני ‪ ...‬איתה במעון‪.‬‬
‫אני אשקם את עצמי[‪ ,‬אני אחיה איתה שם‪ ,‬אני‪ ...‬חוקר‪ :‬איך ‪ ..‬איך ‪ ..‬איך אפשר יהיה לדעת‬
‫שאת אה‪ ..‬משקמת אותה ומשוקמת ב‪ .. ...‬חוקר‪ :‬אבל הסברנו לך במה דברים תלויים‪ ,‬אז‬
‫זה‪...‬שמחה‪) :‬מ‪.‬ל‪.‬ב( אני כן מדברת אבל )מ‪.‬ל‪.‬ב("‪.‬‬
‫‪ .390‬בע' ‪ 11‬לתמליל חלק א'‪" :‬שמחה‪ :‬אני רוצה להיות‪ ..‬אני רוצה את הילדה שלי‪ .‬חוקר‪:‬‬
‫תראי‪ ,‬אין ‪ ..‬אין לי בעיה‪ ,‬אין לי בעיה שאת‪ ..‬אה‪ ..‬אה‪ ..‬משיגה איזה שהו משהו גם בעניין‬
‫הזה‪ ,‬כמו שאמרת שאת כועסת עלינו‪ ,‬אני גם לא כעסתי עליך שמול פייגה ומול חיה את‪...‬‬
‫שמחה‪ :‬מה עשיתי? מה? חוקר‪ :‬לא‪ ,‬לא עשית‪ ..‬אני אחזור למשפחה ואני אחזור לדניאל‪,‬‬
‫‪96‬‬
‫ואני לא אעזוב את דניאל‪ ,‬ו‪ ...‬אז גם אנחנו כעסנו ו‪ ... ..‬שמחה‪ :‬למה‪ ,‬אני יכולה לחזור‬
‫לדניאל? ‪ ...‬חוקר‪ :‬אבל עדיין את מבינה‪ ..‬את ‪ ..‬אין מצב שאה‪ ..‬אומרים לך‪ ,‬שנותנים בך‬
‫אמון לטפל בתכלת ויודעים שעוד ]ממשיך בע' ‪ [12‬חודש עוד חודשיים את תרוצי עם תכלת‬
‫לבית‪ ..‬לבית סוהר‪ ,‬לבקש שם את דניאל‪ ,‬שיפגוש אותה‪) ,‬מ‪.‬ל‪.‬ב( על הידיים ושהוא יהיה‬
‫איתה‪ ,‬זה בעייתי‪ ... .‬זה בעייתי שהיא תספוג עוד פעם את העניין הזה‪.‬‬
‫‪ .391‬בע' ‪ 12‬לתמליל חלק א'‪ ..." :‬חוקר‪ :‬לא‪ .‬אז למה שאנחנו נסכים שהיא‪ ..‬שהוא יהיה אבא‬
‫שלה? ‪ ...‬חוקר‪ :‬אני אגיד לך איפה‪ ..‬איפה ה‪ ..‬איפה ה‪ ...‬הבעיה‪ ,‬וזה בחירה קשה‪ .‬אבל‬
‫במטוטלת הזאת‪ ,‬צרי ך לבחור בין בעל לבת‪ ,‬איפה את ממקמת את עצמך? שמחה‪ :‬אני‬
‫רוצה את הבת שלי"‪.‬‬
‫‪ .392‬בע' ‪ 13‬לתמליל חלק א'‪ :‬חוקר‪ :‬במטוטלת שאת צריכה לבחור‪ ,‬אל בעל‪ ...‬שמחה‪ :‬אמרתי‬
‫לך‪ .‬אני רוצה את הבת שלי‪.‬‬
‫חוקר‪ :‬במחיר שאת לא תראי את דניאל גם? ‪ ...‬כי ‪ ..‬את‬
‫מבינה שאם את תראי את דניאל‪ ,‬זה ייפגע לרעה בתכלת‪.‬‬
‫‪ .393‬בע' ‪ 32‬לתמליל חלק א'‪" :‬שמחה‪ :‬אתה יכול לעזור לי רק בדבר אחד‪ .‬להביא לי את הילדה‬
‫שלי‪ ... .‬חוקר‪ :‬אבל איך אני יכול לעזור לך כשאת‪ ...‬שמחה‪ :‬אז איך אני יכולה לדעת‪ ,‬מה?‬
‫גם‪ ,‬איך אני יכולה גם לדעת? אז אין מה לעשות"‪.‬‬
‫‪ .394‬בע' ‪ 33‬לתמליל חלק א'‪ :‬שמחה‪ ... :‬היום אין לי שום דבר חוץ מהילדה"‪.‬‬
‫‪ .395‬בע' ‪ 34‬לתמליל חלק א'‪" :‬שמחה‪ :‬אין מה לעשות‪ .‬אני כרגע‪ ,‬עד שאני לא יודעת מה קורה‬
‫עם הילדה הזאת‪ ,‬אני לא יכולה לשתף אתכם פעולה‪ ,‬אני מאוד מצטערת‪ .‬אני הייתי מאוד‬
‫רוצה‪ ,‬אתה ראית איך שדיברתי אתמול"‪.‬‬
‫‪ .396‬בע' ‪ 10‬לתמליל חלק ד'‪" :‬שמחה‪ :‬אני לא רוצה לראות את הילדה שלי‪ ,‬ואני לא רוצה כלום‬
‫יותר‪ ,‬ואני לא מוציאה מילה יותר עד שאני לא רואה אותה"‪.‬‬
‫‪ .397‬בע' ‪ 11‬לתמליל חלק ד'‪" :‬שמחה‪ :‬אני לא רוצה לשמוע יותר כלום‪ ..‬אני לא רוצה לשמוע‪..‬‬
‫אני רק רוצה את תכלת‪ ..‬אני רק רוצה את תכלת‪ ...‬אני לא רוצה כלום! ‪ ...‬חוקר‪ :‬את‬
‫‪97‬‬
‫חייבת להיות חזקה בשביל שתוכלי‪ ...‬שמחה‪ :‬אני לא יכולה‪ ..‬אני רוצה עכשיו לראות‬
‫אותה‪ ,‬ואני לא יכולה יותר‪ ...‬חוקר‪ :‬אז עכשיו זה‪ ..‬אמרתי לך את ‪ ..‬את ‪ ...‬בסדר‪ ,‬עד שלא‬
‫‪ ..‬עד שהמערכת הרווחה תוכל לתת בך אמון ‪ ..‬לא תוכלי לראות את תכלת‪."...‬‬
‫‪ .398‬חקירה שמינית מיום ‪ – 19.7.11‬מ"ט ‪ 420/11‬תמליל בלבד )ללא הודעה( )ת‪) (33/‬חקירה‬
‫ביחד עם אדרת( בע' ‪" :17‬שמחה‪ :‬למה אני אמרתי לחוקרים‪ ,‬אני דיברתי‪ ..‬גם עם‬
‫החוקרים‪ ,‬אני אמרתי לך נקודה אחת‪ ,‬כשהשופט הסתכל לי בעיניים ואמר לי‪ ,‬תכלת במצב‬
‫לא טוב‪ ,‬אני התחלתי להתגונן‪ ,‬ואמרתי שלא אכפת לי מה שיהיה‪ ,‬אני צריכה להציל‪."...‬‬
‫‪ .399‬בע' ‪" :21‬אדרת‪ :‬היה להם ]הילדים[ חיים טובים מאוד‪ .‬שמחה‪ :‬היה להם חיים טובים‬
‫מאוד‪ ,‬כרגע אין להם חיים טובים‪ ,‬או קי? אדרת‪ :‬עכשיו זה עדיין זמני‪ ,‬ובעזרת השם עוד‬
‫יהיה להם בחזרה את החיים שלהם‪ ...‬שמחה‪ :‬איך את מחזירה את תכלת? ‪ ...‬תגידי לי איך‬
‫את מחזירה את תכלת? שנייה‪ ,‬איך את מחזירה את תכלת? אדרת‪ :‬כשהם יבינו את כל זה‪,‬‬
‫שזה לא קיים‪ ,‬אז היא תחזור‪ ... .‬לילך‪ :‬את רוצה שאני אקח אותך לשופט‪ ,‬ללשכה שלו‪,‬‬
‫שהוא יגיד לך מה הוא חושב?"‪.‬‬
‫‪ .400‬חקירה שתיים עשרה מיום ‪ – 21.5.12‬מ"ט ‪ 429/12‬תמליל בלבד )ת‪ (38/‬בע' ‪" :54‬שמחה‪:‬‬
‫מכל הלב ש‪ ...‬אהה אביטל חן דיבר איתי במשפט הזה‪ ,‬הוא תפס אותי חצי שעה‪ ,‬זה היה‬
‫בתקופה שעדיין הייתי איתם בקשר‪ ,‬והוא הפחיד אותי פחד‪ ,‬הוא אמר לי תקשיבי גברת‪,‬‬
‫את תאבדי את הילדה שלך ל‪ ...‬לנצח נצחים וזה נחקק לי ואמרתי זהו‪ ,‬הילדה אני לא‬
‫מוותרת עליה‪ ,‬א‪ ...‬אני מוכנה לוותר על עצמי על הכל‪ ,‬אבל היא‪."...‬‬
‫‪ .401‬לאור כל האמור‪ ,‬טעה בית המשפט קמא בכך שנתן משקל כלשהו לעדותה או סמך על מילה‬
‫אחת שיצאה מפיה‪ .‬זהו מקרה קלאסי שבו הגרסה היחידה האמינה מפיה של שמחה היא‬
‫הגרסה שנתנה בימים הראשונים למעצרה‪ ,‬לפני שהחלו לגייס אותה להפליל את כל‬
‫המשפחה בעדויות שקר‪ .‬כלומר זהו מקרה של ‪) 10‬א( הפוך‪ .‬במקום להאמין לדבריה בבית‬
‫המשפט‪ ,‬יש להאמין לדבריה במשטרה‪ ,‬כשהמעצר היה טרי‪ ,‬ונתנה גרסה שכל שעשועי המין‬
‫בהם השתתפה או יזמה היו בהסכמה‪ ,‬ושאין ולא צריך להיות למדינת ישראל כל עניין‬
‫להתערב ביחסי מין בין בוגרים‪ .‬שמחה אפילו שאלה בתמימות את לילך אם הייתה מבקשת‬
‫ממנו לדחוף לה ויברטור בישבן לצורך עינוג אנאלי‪ ,‬מה זה עניין של המדינה לעצור אנשים‬
‫‪98‬‬
‫ולחקור אותם?‬
‫לכך יש להוסיף את ניסיונותיה נואשים לחזור בה באמצעות פנייה‬
‫לעיתונאים רביב דרוקר ודינה אברמסון‪ ,‬והקלפי האותנטי שהעלתה לאינטרנט‪.‬‬
‫‪ .402‬אמנם בית המשפט קמא כתב לגבי שמחה כי ״כי לנוכח ההתפתחויות שהיו בחקירה‪ ,‬יש‬
‫לנהוג בזהירות ועל כן תיבדק עדותה בקפידה וממצא מפליל או מרשיע ייקבע אם יימצאו‬
‫ראיות נוספות התומכות בעד האירוע או בהתנהלות דומה או קרובה״‪ ,‬עמי ‪ 24‬להכרעת‪-‬‬
‫הדין‪ ,‬אולם בפועל ציטט בית המשפט מדבריה בהרחבה‪ ,‬ויצא מנקודת הנחה שהיא הייתה‬
‫מצויה בשבי מנטלי‪ ,‬כך שלמעשה בית המשפט קמא לא נהג בכל זהירות או קפידה בכל‬
‫המדובר בעדותה‪.‬‬
‫‪ .403‬ישנן סתירות רבות בין גרסאותיה כפי שמסרה במשטרה‪ ,‬לגרסאות בבית המשפט‪,‬‬
‫ולגרסאות מחוץ לבית המשפט לעיתונות ובאינטרנט‪.‬‬
‫רוב הגרסאות הן כבושות או‬
‫מדומיינות לחלוטין‪ .‬עיקרי הסתירה בעדויותיה מצויים בתחום ההסכמה למשחקי מין‪.‬‬
‫הסכימה או לא הסכימה‪ .‬בית המשפט קמא טעה בכך שברגע שמי שמתיימרת להיות קורבן‬
‫עבירת מין מביעה הסכמה במשטרה‪ ,‬ועסקינן בהסכמה גורפת‪ ,‬לא ניתן להרשיע כי הספק‬
‫הסביר דבק בעדותה‪ ,‬והוא לא ניתן להסרה‪.‬‬
‫‪ .404‬הודעותיה של שמחה הינן מתפתחות‪ ,‬משתנות וכן ישנו שוני בנושאים רבים ומרכזיים בין‬
‫הדברים אשר מסרה במשטרה לבין הדברים עליהם העידה בבית המשפט‪ .‬שמחה טענה כי‬
‫תחילה לא שיתפה פעולה )הודעה ראשונה( אבל ניתן לראות כי גם בהודעות מאוחרות ישנן‬
‫סתירות רבות מהדברים עליהם נחקרה בהודעותיה הראשונות ואף מהדברים עליהם העידה‬
‫בבית המשפט‪ ,‬כאשר עדותה מלווה בגוזמאות ותיאורים פנטזיונרים כגון שאולצה למצוץ‬
‫איבר מין של סוס‪ ,‬או שהחדירו לה נחשים ועקרבים‪ ,‬או ששפכו חלב על איברי מין כדי‬
‫שכלבים ילקקו‪ .‬די בכך כדי לשלול את הממצאים שהיא קוהרנטית ומוסרת עדות סדורה‬
‫היורדת לפרטים‪ ,‬שכן רוב הפרטים הם בחזקת תעלומה‪ .‬איפה הסוס? איפה הנחשים?‬
‫איפה העקרבים? באיזה כלב מדובר שליקק וגינה?‬
‫‪ .405‬טעה בית המשפט קמא בכך שלא העריך נכונה את מהימנות רצונה של שמחה לחזור בה מכל‬
‫מה שאמרה במשטרה תחת לחץ ואיומים‪ .‬ראו הסרטים המצולמים אשר הוגשו כראיה נ‪5/‬‬
‫שמעידים בבירור כי שמחה שינתה גרסאותיה תחת לחץ בלתי אנושי של המשטרה‪ ,‬שכן‬
‫‪99‬‬
‫בסרט של היוטיוב מביעה שמחה תמיכה בכל משפחת אמבש‪ ,‬והציגה עצמה כקורבן מסככת‬
‫רדיפות של שוטרי המטרה שלא הפסיקו לרדוף אותה‪ ,‬כמו שלא הפסיקו לרדוף כל עד אחר‬
‫שרצה לנתק מגע איתם‪ ,‬או שסירב ל"שתף פעולה" איתם‪.‬‬
‫‪ .406‬גם תמיכתה בנאשם ‪ 1‬לאחר מעצרו וזאת לאחר שמסרה גרסה כנגדו מוסיפה לחוסר‬
‫המהימנות אשר משדרת שמחה שכן‪ ,‬כפי שעלה במהלך המשפט )עמ' ‪ ,(1694‬במהלך מעצרו‬
‫כתבה שמחה מכתב לדניאל ובו היא מתארת את פעולות המשטרה שבוצעו כלפיה וכלפי‬
‫בתה הקטינה על מנת שזו תעיד ותפליל את נאשם ‪ ,1‬כמו כן המכתב מתעד את אהבתה‬
‫וגעגועיה אל נאשם ‪ 1‬ואת תחינותיה לקבלת סליחתו ומחילתו של העותר על שעוללה לו‬
‫באמרותיה הכוזבות בפני המשטרה‪.‬‬
‫‪ .407‬מכתב זה הוחרם ע"י שב"ס ולאחר התכתבויות ואף הגשת עתירה מנהלית העניין עת"א‬
‫‪ 20224-03-12‬דניאל אמבש נ' שב"ס בבית המשפט המחוזי‪-‬מרכז בפ"ת‪ .‬במהלך הדיונים‬
‫בעתירה שב"ס הודה כי המכתב נגרס ואינו בידו‪ .‬בנסיבות אלה הנטל על התביעה להוכיח‬
‫ששמחה לא כתבה מכתבי אהבה למערער בכלא לחיזוק נפשו ואמונה בחפותו‪.‬‬
‫‪ .408‬מאפיין בולט בהודעותיה של שמחה הינו המוטיב אשר חוזר על עצמו לאורך כל החקירות לפיו‬
‫כל מה שעשתה‪ ,‬כל מעשה פלילי שהייתה מעורבת בו – הינו למעשה הנחייה של נאשם ‪ .1‬לא‬
‫צריך להיות חכם גדול כדי להבין שזו תוצאה של הטיפולים הסוציאליים והנפשיים שעברה‬
‫במעון‪ ,‬וגם במשטרה‪ ,‬שכאשר הבהירו לה מה עומד בבסיס תיאוריית הכת של דר' גרין‪ ,‬כל‬
‫שהיא נדרשת זה לתבל עדותה במילים "הוא אמר לי" ו"אני פחדתי ממנו"‪ .‬ראו טבלת‬
‫סתירות בעדותה שהוצגה לבית המשפט קמא‪.‬‬
‫ד‪ .‬בינימין ברטוב‪-‬אמבש ‪ -‬טעה בית המשפט שנתן משקל כלשהו לעדותו‬
‫‪ .409‬בינימין היה נער שובב שהציץ לבנות בבית‪ .‬פעם אחת הוא נגע לתכלת שהייתה בת ‪ 6‬בפיפי‬
‫מעל התחתונים )ראו ת‪ .(110/‬האימא של תכלת שמחה נרעשה ועשתה דרמה בבית‪ ,‬כדי‬
‫להרתיע את בינימין מלהציק לבנות‪ .‬היא זו שהפכה את הנגיעה ל"אונס"‪ .‬אלא שבינימין‬
‫איננו פדופיל אלא סתם נער שובב‪ ,‬ולא היה כל אונס‪ .‬המשטרה קפצה על אירוע זה כמוצאת‬
‫שלל רב ואיימה על בינימין בכתב אישום על אונס והפחידה נער בן ‪ 14.5‬בכתב אישום על דבר‬
‫‪100‬‬
‫שבכלל לא קרה‪ .‬לצורך העניין השתמשו באחותו שרה מרים בעלת הדמיון המפותח לאיים‬
‫עליו‪ ,‬במפגש שלא תועד והועלם לחלוטין מההגנה‪.‬‬
‫‪ .410‬לאחר הסיכומים‪ ,‬הגישה ההגנה בקשה לצירוף ראיות ע"פ סע' ‪ 167‬לחסד"פ ובה תצהיר חתום‬
‫של בינימין מתאריך ‪ 19/6/2013‬בפני עו"ד צוריאל חזי‪ .‬בינימין הגיע במיוחד לבית המשפט‬
‫לאחר שברח מהפנימייה שלא נתנה לו לצאת‪ ,‬כדי להעיד על מה שהצהיר‪ .‬להלן תמצית‬
‫התצהיר‪:‬‬
‫" לא אמרתי אמת במהלך העדות‪ .‬בגלל שהפחידו אותי שאם לא אעיד אשב‬
‫במקומו בכלא‪ ....‬אמרתי לחוקרים "אין מצב" ש]דניאל[ עשה את המעשים‬
‫האלה‪ ....‬כשסירבתי להעיד על מה שהם רצו הם התחילו להביא לי מתנות שונות‪,‬‬
‫כטובע קסקט של נייק‪ ,‬משקפי שמש‪ ,‬ובושם שאמרו לי ששווה ‪ .₪ 700‬לאחר‬
‫שנתנו לי את המתנות הם שאלו אותי שאלות שאני אאשר את מה שהם אומרים‬
‫ואני אישרתי‪ .‬הם שאלו אותי הוא הרביץ לך ועניתי שכן למרות שזה לא נכון‪ .‬הם‬
‫שאלו נכון שהוא ראה חבר שלו שהכניס לי מקל לתחת‪ ,‬עניתי שכן למרות שהוא‬
‫לא היה בחדר‪ .‬הם שאלו נכון שדניאל נגע לאחיות שלי החורגות בציצי? ועניתי‬
‫שכן למרות שלא ראיתי‪ .‬הרגשתי לא נעים לדבר איתם על הנושאים האלה‬
‫ואישרתי את השאלות ששאלו‪ ,‬גם מכך שהם הפכו להיות נחמדים איתי וזה בלבל‬
‫אותי‪ .‬החוקרים לא כתבו את כל מה שאמרתי להם‪ .‬בסוף החקירה החוקר איציק‬
‫לקח אותי בניידת סמויה לפנימייה ושם נתן לי נעלי נייק חדשות ואמר לי שיהיה‬
‫לך כי לא קיבלת את זה בבית"‪.‬‬
‫‪ .411‬כל גרסאותיו של בינימין שתולות ע"י החוקרים פריט אחר פריט‪ .‬גם זה מקרה קלאסי בו היה‬
‫על בית המשפט קמא להאמין דווקא לגרסתו הראשונה במשטרה מה ‪ 5/7/2011‬וליישם ‪)10‬א(‬
‫הפוך‪ ,‬על פני הגרסה שהתקבלה החל מה ‪ 24/7/2011‬לאחר המפגש המאיים עם שרה מרים‪,‬‬
‫והעבודה המאו מצת לשתול בו גרסאות‪ ,‬כאשר גולת הכותרת היא המציצה ע"י אזמרה כעונש‬
‫על גניבת ביסקוויט או עוגיה‪ ,‬שגם זהו סיפור שנולד במוחה של שרה מרים‪ ,‬וגם כאן יום‬
‫החקירה בה המציאה שרה מרים את הסיפור הועלמה מההגנה עד היום‪.‬‬
‫‪ .412‬בל נשכח שבינימין חזר בו ארבע פעמים; באינטרנט שלושה חדשים אחרי המעצר בסירטון‪,‬‬
‫שנה וחצי אחרי המעצר בעוד סירטון‪ ,‬בתצהיר מול עו"ד‪ ,‬ובעדות חוזרת מול שופטי בית‬
‫המשפט המחוזי‪ .‬על כך הענישו את אימא שלו‪ ,‬אסתר‪ ,‬שנגדה הגישו בקשה לצוו מעצר בגין‬
‫"שיבוש חקירה"‪.‬‬
‫מי"ב ‪ 137331-07-13‬מ"י נ' שיינדל אסתר בר‪-‬טוב‪ ,‬השלום י‪-‬מ‪ ,‬כב'‬
‫השופטת שושנה ליבוביץ ‪ .7/7/2013‬אכן במעמד צד אחד כב' השופטת ליבוביץ הוציאה צו‬
‫מעצר לאימו של בינימין‪ .‬גם את שירן אסלן עצרו בזמן דיון זה לחקירה באיומים מאותה‬
‫סיבה‪ ,‬כדי להרתיע את בינימין מלחזור בו‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫‪ .413‬צו מעצר זה נגד אימו של בינימין רק בגלל שבנה לא יכול לשאת על מצפונו את מה שנעשה לו‪,‬‬
‫ואת מה שאולץ לעשות נגד האבא שגידל אותו‪ ,‬הוא דוגמא קלסית לצייד אדם שהתנהל ע"י‬
‫משטרת ירושלים‪ ,‬לנקמנות חסרת תקדים ולהפיכת בני משפחה כבני ערובה כדי להפחיד‬
‫עדים מלחמוק ממלתעות המשטרה‪.‬‬
‫‪ .414‬יצוין שגם העו"ס בפנימייה נועה שרמה אולצה להפר חיסיון מטפל—מטופל כאשר נקראה‬
‫לחקירה משטרתית מדוע בינימין נתן את התצהיר‪ ,‬כחלק ממסע ההפחדה נגד בינימין שלא‬
‫יבוא ויחזור בו בפני הרכב השופטים‪.‬‬
‫ניתוח אנטומי של שתילת הגרסאות לבינימין הובא‬
‫בפרק זיהום עדויות ושתילת גרסאות‪.‬‬
‫‪ .415‬בע' ‪ – 57‬לילך רנן מנסה בכל כוחה להכניס את דניאל לסיפור המקל‪ ,‬ואומרת "אבל אבא‬
‫שלך‪ ... ,‬אבא שלך בפירוש היה שם‪ ,‬הוא מספר על האירועים האלה‪ ."...‬ובנימין משיב "אבא‬
‫שלי לא היה‪ ,‬אני יודע את זה בבירור ‪ ...‬אני סיפרתי את זה לאבא שלי והוא היה מאוד מאוד‬
‫מבוהל"‪.‬‬
‫‪ .416‬בע' ‪ :58-61‬על גזירת הפאות‪" .‬אבא לא ידע את זה‪ ,‬אבא בכלל לא היה בבית‪ ,‬אולי הוא היה‬
‫בגבעת שאול"‪.‬‬
‫‪ .417‬בע' ‪ – 81‬רויטל צרף – שיבוש וזיהום‪ :‬מספרת לבנימין על מידע שיש להם מעדויות אחרות‪,‬‬
‫כמו למשל מכות על כפות רגליים‪ ,‬שוטים‪ ,‬שוקרים‪ ,‬כל אלו דברים שעד כה לא נחשף להם‬
‫ולא סיפר עליהם מעולם‪ ,‬והינה כאן היא מספרת לו הכל‪.‬‬
‫‪ .418‬לנוכח שתילת הגרסאות המובהקת בגרסתו השקרית )בעל כורחו( של בנימין אין מנוס‬
‫מהמסקנה ששגה בית המשפט קמא בכך שנתן אמון או משקל כלשהו‪ ,‬אפילו של ‪1%‬‬
‫בגרסאותיו הלא‪-‬רצוניות בעליל של בינימין‪ .‬בנימין בהיותו בן ‪ 14.5‬הנחקר באמצע הלילה‬
‫ומאוים בהעמדה לדין על "אונס קטינה" שלא היה היווה קרקע נוחה וקלה לחוקריו‪ ,‬בראשות‬
‫החוקר גדי לובין‪ ,‬לשתילת פרטים מוכמנים מפלילים נגד המטרה הראשית של החקירה‪,‬‬
‫הפללת המערער כדי לפרק את הכת‪ .‬יוזכר ש"פירוק כת" איננה תפקיד המשטרה‪ ,‬ואיננה‬
‫במסגרת סמכויות התביעה שאין כל חוק האוסר על ניהול כת‪ ,‬מיסיונריות‪ ,‬משיחיות‪,‬‬
‫קבליסטיות‪ ,‬והתקבצות אנשים סביב מנהיג סמכותי‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫‪ .419‬לאחר סי כומי הצדדים‪ ,‬חתם בנימין על תצהיר לפיו שיקר בעדותו כנגד דניאל עקב האיומים‬
‫הבלתי אנושיים של חוקריו מחד‪ ,‬והמתנות שהרעיפו עליו מאידך‪ ,‬באופן שביקש לרצותם‬
‫ומסר את הפרטים המפלילים כנגד דניאל‪ ,‬אותם סיפרו לו‪ .‬בינימין הגיע שוב להעיד על חזרתו‬
‫מעדותו בבימ"ש ב ‪.14/7/2013‬‬
‫‪ .420‬יצוין שהמשטרה השתמשה בינימין גם כדי לייצר תמונה מסולפת של שיטת ה"ע נישה" בבית‪,‬‬
‫כאשר המשטרה משחקת משחק כפול בין ענישה חינוכית לבין ענישה אלימה‪ .‬בל נשכח שהיו‬
‫בבית מספר רב של ילדים‪ ,‬חלקם בגיל הנעורים‪ ,‬שבהם ההורמונים משתוללים‪ ,‬ובכל נער‬
‫ונערה עיש מן יצר המרדנות בהוריו בגיל הטיפש‪-‬עשרה‪ .‬תפקידון של ההורה הוא גם לחנך‪,‬‬
‫להעמיד גבו לות‪ ,‬להוכיח את הנער או הנערה המתבגרים כשהם חוצים גבולות‪ ,‬ולשים גבולות‬
‫במסגרת המותר‪ ,‬כגון מניעת טלביזיה‪ ,‬מניעת ממתקים‪ ,‬איסור שימוש באינטרנט‪ ,‬איסור‬
‫יציאה מהחדר און מהבית‪ .‬די לראות את כל תכניות הטלוויזיה העוסקות בפתרונות להורים‬
‫נואשים המתמודדים עם ילדים קשי עורף בשלב המרדנות בחייהם כגון‪ ,‬הסדרה המפורסמת‬
‫"נאני"‪.‬‬
‫‪ .421‬גם בבית אמבש כמו בכל בית היה צורך לשים גבולות לילדים שמשתוללים‪ ,‬מתפרעים או‬
‫מציקים‪ .‬זה רק טבעי שהורה ישתמש במילה "עונש" בשיא הטבעיות כאשר הוא אכן מציב‬
‫מגבלות לילד מרדן‪ ,‬ואכן המערער נדרש לשאלות אלה ב חקירתו כדי לתפור לו תיקים של‬
‫כליאה והרעבה‪ .‬המ ערער בתמימותו סיפר שאכן נשלחו ילדים להתבודד במחסן כסנקציה‬
‫חינוכית‪ ,‬אבל לא כעונש סדיסטי‪ .‬המחסן היה מקום להתבודד בו‪ ,‬או להכין בו שיעורי בית‪,‬‬
‫במקום לשחק עם כל הילדים האחרים בסלון הראשי‪ .‬כנ"ל גם הבוידעם בליפתא‪ ,‬שהיה‬
‫חדרון קטן להתבודד בו ‪ ,‬במקום לראות טלוויזיה או להתאמן על מוסיקה או לצאת לים‬
‫הכינרת עם האחרים‪ .‬עונשים לגיטימיים ואף נדרשים שכאלה הפכו בלהט הפרקליטות‬
‫להרשיע חדרי עינויים סדיסטיים עם סיפורים פנטסטיים על כליאה של ימים והרעבה‬
‫לתקופות שפיסיולוגיות בחלתי אפש ריות‪ .‬לילד כה צעיר כמו בינימין לא הייתה ברירה אלא‬
‫לזרום עם דרישות התביעה‪.‬‬
‫‪ .422‬כנ"ל גם ההמצאה שילדים הורעבו במשך ימים ושבועות במסגרת "לחם מים"‪ ,‬כאשר כל‬
‫העדויות היו שהמקררים היו מפוצצים מאוכל )ת‪ ,89/‬תמר בר און תאריך ‪ ,(15.7.11‬ושהביטוי‬
‫‪103‬‬
‫הזה פירושו מניעת ממתקים‪ ,‬סנקציה חינוכית לגיטימית לחלוטין‪ .‬מלמד התורה בינימין לבין‬
‫הסביר שהילדים צמו רק בימי תענית‪.‬‬
‫‪ .423‬מקריאת פסק הדין של בית המשפט קמא עולה הרושם שלהורה אסור לנקוט שום סנקציה‬
‫חינוכית‪ ,‬גם אם הילד מתפרע‪ ,‬או מציק לילדות אחרות‪ ,‬או מתחצף למבוגרים‪ ,‬ולכן לא היה‬
‫מוכן בית המשפט קמא לבחון עד כמה אמינים הסיפורים על הרעבה במשל שבועות‪ ,‬או‬
‫הענשה באמצעות קוצים בבוידם‪ ,‬או מריחת דבש על הגוף כדי להיעקץ ע"י דבורים‪.‬‬
‫‪ .424‬גם סיפור גזירת הפאות לבנימין )וגילוח הראש לבנות( נופל במסגרת קונטקסטואלית זו‪.‬‬
‫התביעה ובית המשפט קמא התייחסו לכך כאילו אסור למבוגר לגזור פאות לקטין כי זה‬
‫"עונש"‪ ,‬אלא שהקטין אכן התחצף לאשתו של קרופר‪ ,‬אחרי שהציץ לה במקלחת‪ ,‬וכדי ללמדו‬
‫שזו התנהגות לא הולמת שאין לחזור עליה‪ ,‬קרופר קיצר את פאותיו )במסגרת אימון‬
‫ספור טיבי מתחת לבניין המגורים של קרופר‪ ,‬והמערער כלל לא היה שם(‪ .‬זהו מעשה שאין בו‬
‫כל נזק‪ ,‬וגם תוקן מידית ע"י אסתר שלקחה את בינימין למומחה להדבקת פאות‪.‬‬
‫‪ .425‬כנ"ל גם סיפורי גילוח הראש‪ .‬כאשר הורה )וכאן מדובר באימהות ולא דניאל( רואה שאינו‬
‫יכול למגר את הכינים שעוברות מילדה לילדה‪ ,‬זה איננו "עונש" לגלח את הראש כדי למגר את‬
‫הכינים‪ .‬ראו התמונות שהציגה העדה רחל לאה נ‪-15/‬ב‪ ,‬נ‪-15/‬ג‪ .‬התמונות צולמו כאשר‬
‫הילדות היו בנות ‪ 4‬עד ‪ ,7‬מוכיחות שהגילוח לא היה למטרת ענישה‪ ,‬והעובדה שכל הילדות‬
‫גולחו מראות ששרה מרים לא הייתה טארגט ספציפי לענישה באמצעות גילוח‪.‬‬
‫‪ .426‬אלה רק שתי דוגמאות כיצד התביעה ה צליחה לנפח אירועים שגרתיים וחינוכיים ולהפוך‬
‫אותם לתיאורי זוועות באמצעות דמיון של ילדים המאוימים בכתבי אישום על מעשים‬
‫שקורים לפעמים בגיל ההתבגרות‪ ,‬כגון משחקי "רופא ואחות"‪.‬‬
‫‪ .427‬דוגמא אחרונה הממחישה כיצד עדי התביעה חשו שיש להם כרטיס פתוח להמציא סיפורים‪:‬‬
‫בנימין בעמ' ‪ ,328‬ש‪" ,23/‬דניאל היה שם אותי בתחתון והיה שם אותי בשמש וגם לקח דבש‪,‬‬
‫שם על כל הגוף כאילו ואז דבורים היו עוקצים אותי ככה"‪ ,‬כבוד הש' צבן שואל פעמיים‬
‫"מה?" ובינמין משיב‪" :‬לוקח דבש‪ ,‬דבש ואז שם על הגוף שלי ואז דבורים היו באים‬
‫ועוקצים אותי"‪ .‬את רו ב השאלות בנושא זה שאל דווקא השופט צבן‪ .‬לשאלת השופט מאיפה‬
‫הגיעו הדבורים‪ ,‬קיבל תשובה "הם אוהבים דבש‪ ,‬ככה זה דבורים"‪ .‬לשאלה כמה עקיצות‪,‬‬
‫‪104‬‬
‫ענה שאינו זוכר‪ .‬לשאלה כמה זמן זה נמשך ענה ש"יום שלם בשמש"‪ .‬זו אחת הדוגמאות‬
‫היחידות בהן בית המשפט עצמו התערב בחקירה מתוך סקרנות הכיצד הסיפור ייתכן‪ ,‬אולם‬
‫גם בינימין מיד מנסה להתחמק ע"י המצאת סיפור חדש והסטת תשומת הלב‪" :‬הוא היה גם‬
‫זורק אותי על קוצים"‪ ,‬עמ' ‪ ,329‬ש‪.16/‬‬
‫ה‪ .‬ישראל אמבש – טעה בית המשפט שנתן משקל כלשהו לעדותו‬
‫‪ .428‬ישראל אמבש‪ ,‬שהיה בן ‪ 13‬כשנעצר אוים ע"י המשטרה שיועמד לדין על משחקים מיניים‬
‫בשני אחיו הקטנים‪ .‬ישראל ניזקק לטיפול בזהותו המינית‪ ,‬אבל לבטח שלא היה מקום‬
‫להשתמש בו כפיון במלחמה של המשטרה נגד תופעת הכתות‪ ,‬כדי לגרום לו לתת עדות שקר‪.‬‬
‫ישראל הולעט בסמים פסיכיאטרים‪ ,‬עבר אין ספור שעות טיפוליות בו לימדו אותו לשנוא את‬
‫מש פחתו ושתלו בו תעתועי שווא של זיכרונות מושתלים‪ ,‬בניגוד גמור לעדותו הראשונה‬
‫במשטרה‪ ,‬שאז הכחיש כל אלימות בבית נגדו‪ .‬ישראל בסופו של דבר חזר בן מעדותו אין ספור‬
‫פעמים ואף הקליט את הפרקליטה מודה שהיא מודעת לכך שהיא אילצה אותו לשקר‪ .‬הוא‬
‫גם ניסה להתאבד‪.‬‬
‫‪ .429‬זהו מקרה קל אסי של עד משווע לערכאת הערעור לקבל את חזרתו מעדותו‪ ,‬ולא לבטל בהינף‬
‫יד את כל מעשיו למען חפותו של האדם אותו נאלץ להפליל‪ ,‬אביו מולידו‪ ,‬שאותו לא ראה ‪4‬‬
‫שנים‪ ,‬ליבו כואב ומצפונו מטריף את דעתו‪ .‬המקרה של ישראל הוא דוגמא מובהקת לכך‬
‫שהמדינה שימשה "קבלן הרשעות"‪ ,‬שיחקה בחייו של הנער‪ ,‬ולא חתרה לגילוי האמת כפי‬
‫שהונחתה אינספור פעמים ע"י בימ"ש נכבד זה‪.‬‬
‫‪ .430‬מניתוח פרוטוקולים של חקירות משטרה מימים ‪,10.01.2012 ,13.12.2011 ,5.7.2011‬‬
‫‪ ,12.01.2012‬עולה כי התביעה הסתירה מידיעת בית משפט קמא את ניסיונו של ישראל לטרוף‬
‫את נפשו בכפו עקב אי יכולתו לשאת את העובדה לפיה שיקר בחקירותיו‪.‬‬
‫‪ .431‬ישראל כתב לבית משפט נכבד דרך התיקים שעסקו בניסיון משרד הרווחה להושיבו בבית‬
‫חולים פסיכיאטרי כדי שלא יחזור בו מעדותו‪ ,‬או שלא יוכל לחזור בו מעדותו‪ ,‬עקב השיגעון‬
‫שניסו לטפול עליו‪ .‬המכתב פירט ‪ 51‬שקרים‪ .‬ישראל גולל ישראל חיבוטי נפש של ממש‬
‫המלווים אותו מאז ששיקר בעדויותיו‪ ,‬עד כי ניסה לטרוף נפשו בכפו‪ .‬במכתבו האמור‪,‬‬
‫‪105‬‬
‫ישראל ה סביר כי אילוצו לשקר בבית משפט ע"י פרקליט מפרקליטות מחוז ירושלים‪ ,‬גרם לו‬
‫לפגיעות נפשיות של ממש‪.‬‬
‫‪ .432‬יומיים לאחר קיום "פגישת רענון" לישראל עם פרקליטים מפרקליטות מחוז ירושלים‪ ,‬ניסה‬
‫ישראל בפעם הראשונה לטרוף את נפשו בכפו‪ ,‬הובא למיון בי"ח לתשושי נפש‪ ,‬אולם מנהל‬
‫הפנימיה בה שהה אותה עת ישראל‪" ,‬הבהיר" לאורגנים של אותו בי"ח כי המדינה חפצה‬
‫ביקרו ולכן מבוקש לשחררו על מנת שלא "תיפגם" עדותו לאור הכתמתו כמי שאושפז בבי"ח‬
‫לחולי נפש )"רוענן" ביום ‪ ,4.9.2012‬נבדק ע"י ד"ר אילן בוש‪ ,‬רופא פסיכיאטר‪ ,‬ביום ‪6.9.2012‬‬
‫לאחר שניסה לטרוף את נפשו בכפו(‪ .‬ד"ר בוש לא העיד בפני בימ"ש נכבד קמא‪ ,‬אולם הדו"ח‬
‫פסיכיאטרי של ד"ר ויינשטיין מתאריך ‪ 10.9.12‬מוכיח זאת‪.‬‬
‫‪ .433‬יצוין כי הפרקליטות ניסתה לנצל את הניסיון להתאבדות של ישראל לצורך מצג שווא‬
‫שישראל סובל מפוסט טראומה עקב החיים בבית אמבש‪ ,‬ולכן ביקשו מתן עדות דרך מסך‬
‫אלקטרוני מחדר אחר‪ ,‬ובית המשפט האמין לכך‪ .‬בדיעבד ישראל אובחן כמי שסובל מפרנויה‬
‫משירותי הרווחה והמשטרה‪ ,‬ולא מפוסט טראומה‪ .‬כלומר הניסיון להתאבדות היה עקב‬
‫אילוצו לשקר תחת איומי העמדה לדין על אונס כפול‪.‬‬
‫‪ .434‬בל נשכח שכאשר ישראל הוצא מהבית בזמן המעצר ההמוני‪ ,‬ביום ‪ ,25.9.2011‬חודשיים וחצי‬
‫לאחר המעצר של האבא "נבדק" ישראל ע"י רופא פסיכיאטר דר' פיקהולץ‪ ,‬אשר קבע כי‬
‫ישראל בריא לחלוטין בנפשו ושחווה כטראומה את מעצר האב‪ .‬כלומר ישראל הוצא מהבית‬
‫בריא בנפשו לפי ד"ר פיקהולץ‪ ,‬ומכאן שכל ההתדרדרות במצבו נובעת מהתנהגות הרווחה‬
‫והמשטרה‪.‬‬
‫‪ .435‬ל בין שלל מכתביו‪ ,‬ישראל גם כתב לב"כ המערער הקודם מטעם הסנגוריה הציבורית‪ ,‬מכתב‬
‫אודות שקריו בעדותו בפני ביהמ"ש קמא‪ ,‬מראשית עדותו )המהותית( ועד סופה‪ ,‬עקב לחצם‬
‫של עו"ס שרית ורד‪ ,‬מדריכים בפנימיית בית חגי אליה הועבר‪ ,‬חוקרי המשטרה‪ ,‬האפוטרופא‬
‫לדין‪ ,‬וכן חוקר הילדים מיכה הרן‪ .‬בקשה לצירוף המכתב תוגש בהמשך‪.‬‬
‫‪ .436‬עדות ישראל בפני בימ"ש קמא ניתנה שלא בפני המערער אשר צפה בה באמצעים טכנולוגיים‬
‫חזותיים )וידאו(‪ .‬ישראל העיד כאשר הוא מולעט בכדורים פסיכיאטריים הן חודשים רבים‬
‫‪106‬‬
‫טרם עדותו והן בעת עדותו‪ .‬שלושה ימים אחרי שסיים להעיד פגש שוב את דר' ויינשטיין‬
‫הכחיש שיש לו וסט טראומה‪ ,‬והכדורים הופסקו‪.‬‬
‫‪ .437‬בבדיקתו מיום ‪ 2.5.2013‬ע"י ד"ר שרייבמן כהן איילת דיווח ישראל על מחשבות אובדניות‬
‫ובכללן כריכת חבל על צווארו כפי שעשה בעבר‪ .‬ביום ‪ 19.12.2012‬קבע ד"ר ויינשטיין כי‬
‫ישראל איננו פסיכוטי‪ ,‬לעומתו פסיכיאטר אחר‪ ,‬ד"ר מיכה רגולסקי‪ ,‬קובע ביום ‪ ,3.6.2013‬כי‬
‫נראה שבמצב הנוכחי ישראל נהיה יותר ויותר פסיכוטי‪ .‬הפסיכיאטר ד"ר ינקו מיכאל קובע‬
‫ביו ‪ 12.7.2013‬כי תשובותיו של ישראל משתנות ובלתי עקביות ועולה השאלה לגבי אמינות‬
‫הדברים אותם אמר ישראל במהלך חקירותיו‪.‬‬
‫‪ .438‬כל חוות דעת פסיכיאטריות אלו‪ ,‬אף לא אחת מהם‪ ,‬לא הונחה בפני בית משפט קמא‪ .‬חרף‬
‫היות כל אחת ממנה בפני עצמה מפחיתה את משקל עדות ישראל עד כדי אפס לכל היותר‬
‫והיות כולן מפחיתות שהן יחדיו את תוכן עדותו עד כדי אפס לכל היותר‪.‬‬
‫‪ .439‬כשבועיים טרם אשפוז ישראל לראשונה בבית חולים פסיכיאטרי לתשושי נפש‪ ,‬אפריל ‪2013‬‬
‫התקשר ישראל לגברת ליזו וולפוס )פרקליטת מחוז ירושלים( ואמר לה כי הוא "מרגיש רע"‬
‫על שהעיד דברי שקר בעדותו כנגד אביו‪ ,‬המערער דנן‪ ,‬וכך גם כותב ישראל לבית משפט נכבד‬
‫זה במכתבו זה ‪.2.12.2014‬‬
‫‪ .440‬תגובת הפרקליטה למעשה לא ניתן לראות בה אלא שיבוש מהלכי משפט מלווה בהיתממות‬
‫תוך שהפרקליטה "מייעצת" לישראל לשכוח מתוכן עדותו בבית משפט קמא ולפתוח דף חדש‬
‫וזאת בעוד יש ראל מדבר איתה על נקיפות מצפון ועל חוסר יכולת לחיות עם שקריו כאמור‪.‬‬
‫באותה שיחה המשיכה הפרקליטה להיתמם באומרה כי על מעשיו הנטענים של ישראל כלפי‬
‫אחיו‪ ,‬אביעד ואלישע‪ ,‬אל לו לישראל לדאוג‪ ,‬הואיל ולא יאונה לו כל רע משפטי‪ ,‬הואיל והובל‬
‫על ידי בגירים לעשות את המעשים המיוחסים לו כאמור )אונס אביעד ואלישע(‪ .‬על כך כותב‬
‫ישראל במכתבו לבית משפט נכבד זה מיום ‪ 2.12.2014‬כי אותה פרקליטת מחוז היא זו שבמו‬
‫פיה הורתה לו לשקר בבית משפט קמא‪ .‬יודגש כי בית משפט קמא לא נחשף לעובדת שיחת‬
‫הטלפון האמורה אשר נערכה בכל המועד של פסח שנת ‪.2013‬‬
‫‪107‬‬
‫‪ .441‬בשנת ‪ 2014‬ביום ה‪ 24-‬לנובמבר‪ ,‬ישראל התקשר שוב לפרקליטה ליזו וולפוס והפעם הקליט‬
‫את שיחתם‪ .‬ישראל שוחח איתה אודות שיחתם הקודמת והפרקליטה אכן אישרה שיחתם‬
‫זאת‪ .‬גם בשיחה זאת‪ ,‬ישראל אמר שמרגיש רע עם זה ששיקר בעדותו נגד אביו‪ .‬גם הפעם‪,‬‬
‫הפרקליטה הפרה את חובת הדיווח‪ .‬ראו בקשה לצירוף ראיות חדשות; ההקלטה‪ ,‬התמלול‬
‫ותכתובות התלונות שהוגשו לנתב"ם(‪.‬‬
‫‪ .442‬במכתבו האמור )לבימ"ש עליון( כתב ישראל "הרגשתי 'הקלה' שסוף סוף הוצאתי את האמת‬
‫והתנקיתי קצת מהשקרים"‪ .‬כשבועיים לאחר שיחתו האמורה‪ ,‬בעקבות דיווח של מי ששימש‬
‫בעת ההיא כפסיכיאטר של פנימיית בית חגי‪ ,‬ד"ר ויינשטיין‪ ,‬הודות מחשבות אובדניות אשר‬
‫הופיעו במוחו של ישראל‪ ,‬אושפז ישראל החל מיום ‪ 5.5.2013‬ועד ליום ‪ ,6.9.2013‬היינו תחילת‬
‫אשפוזו החלה שבועיים לאחר שיחתו עם אותה פרקליטת מחוז‪.‬‬
‫‪ .443‬התנהגויות אחרות של ישראל בגין שקריו בעדותו בפני בית משפט קמא הינן כיבוי סיגריות‬
‫בוערות על ידיו וכן ביקש מנערים ששהו עימו באותה פנימיית בית חגי לסטור לו ובכך העניש‬
‫עצמו על כי שיקר בעדותו בפני בית משפט קמא כנגד המערער שהוא אביו מולידו‪ .‬יודגש כי‬
‫גם טרם מתן עדותו השקרית כיבה ישראל סיגריות על ידיו כמדווח במכתב עו"ס ממחלקת‬
‫הרווחה של עיריית ירושלים מכתב מיום ‪ 2.12.2012‬כשהוא עושה זאת כהענשה עצמית על‬
‫שהוא עומד לשקר בעדות בפני בית משפט; ועובדה זו גם היא לא דווחה לבית משפט קמא‪.‬‬
‫‪ .444‬כאמור ביום ‪ 4.9.2012‬נערכה פגישת רענון במשרדי פרקליטות ירושלים ויומיים לאחר מכן‬
‫חתך ישראל אזורים בגופו במסגרת ניסיון התאבדות שעובדה זו לא הובאה כלל בפני בית‬
‫משפט קמא‪.‬‬
‫‪ .445‬במכתבו לבית משפט זה מיום ‪ 2.12.2014‬מזהיר ישראל את הקורא כי אין להאמין לאף מילה‬
‫שלו אשר הרכיבה את עדותו גם כנגד נאשמים אחרים ובכללם אסא וקרופר‪ ,‬גם ביום‬
‫‪ 27.11.2012‬העיד ישראל כנגד אביו מולידו וגם שם שיקר‪.‬‬
‫‪ .446‬ביום ‪ 2.12.2012‬בדו"ח סוציאלי כאמור דווח כי גם טרם מתן עדותו הכוזבת ניסה ישראל‬
‫להתאבד בנוסף כיבה סיגריות בוערות על גופו‪ ,‬ובנוסף דיבר על צורך שלו לחוש כאב פיזי‬
‫כדרך ענישה על תוכנה השקרי של עדותו הצפויה‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫‪ .447‬עדותו של ישראל פוצלה לשניים‪ :‬חלקה הראשון ניתן ביום ‪ 27.11.2012‬וחלקה השני ניתן‬
‫ביום ‪ .16.12.2012‬ישראל גם העיד במשפטו של קרופר ) תפ"ח ‪ ,(6815-08-11‬שם ניתן להבחין‬
‫בקלות בחקירה נגדית הרבה יותר אפקטיבית מזו שהתרחשה בתיק זה שעדותו קרסה‬
‫לחלוטין בחקירה נגדית‪ ,‬ולא הייתה לו כל תשובה לשאלות העומק כיצד ומתי הוחדרו לו ‪30‬‬
‫מקלות לישבן‪.‬‬
‫‪ .448‬יום לאחר סיום עדותו על שני חלקיה‪ ,‬היינו רק ביום ‪ ,17.12.2012‬יצאה אימו אילנה מכלא‬
‫נווה תרצה שם הוחזקה כאמצעי לחץ נוסף על ישראל לנתקו ממקורות התמיכה המשפחתיים‪,‬‬
‫על מנת שיעיד עדות שקר‪ .‬ישראל גם היה אמור להעיד עדות שקר נגד אימו במשפט המציצה‬
‫לבינימין‪ ,‬אלא שההרכב המחוזי שם לא האמין לבינימין‪ ,‬ודרש מהתביעה להגיע להסדר‬
‫ולמחוק את האישומים הללו נגד ‪ 4‬הנשים‪.‬‬
‫‪ .449‬ביום ‪ 19.12.2012‬שלושה ימים לאחר סיום עדותו כאמור ללא כל תהליך גמילה‪ ,‬הופסקה‬
‫באחת נטילת כל התרופות הפסיכיאטריות בהן הולעט ישראל על מנת ליתן עדויות שקר‬
‫כאמור‪ .‬באותו יום‪ 19.12.2012 ,‬במכתב ד"ר ויינשטיין )העובד עם משרד הרווחה( נאמר כי‬
‫ישראל הולעט בתרופות הגורמות "פלאשבקים"‪ ,‬היינו גורמות לנטלן להזות הזיות‪ .‬בהקשר‬
‫זה יודגש כי ד"ר ויינשטיין‪ ,‬גם הוא פסיכיאטר‪ ,‬איבחן ביום ‪ 10.9.2012‬את ישראל כמי שהחלו‬
‫להתעצם במוחו מחשבות אובדניות לאחר אותו "ריענון"‪.‬‬
‫‪ .450‬זה השלב לנתח את מכתבו של ישראל לבית משפט נכבד זה מיום ‪) 22.12.2014‬או מיום‬
‫‪ (2.12.2014‬אשר נמסר בפועל לידי כבוד השופט דרורי בהליכים לשחרור ישראל מבית החולים‬
‫הפסיכיאטרי איתנים לשם השליכה אותו פקידת הסעד לחוק הנוער‪ .‬גם במכתב זה חוזר‬
‫ועובר כחוט שני מוטיב השקרים אותם החדירו לראש ישראל אגב ביצוע מניפולציות במטרה‬
‫שישקר בעדותו האמורה‪ .‬באותו מכתב כותב ישראל כי עוה"ד גיא אופיר וליזו וולפוס דרשו‬
‫ממנו לשקר בעדותו‪ ,‬למשל כי ביצע מעשה אונס והכל במטרה ליצור מהימנות מלאכותית של‬
‫עדותו‪.‬‬
‫‪ .451‬בעדותו העיד ישראל על שקרים אחרים המחפים על מה שנראה כשקר לפיו ביצע מעשה אונס‪.‬‬
‫במכתבו מיום ‪ 2.12.2014‬כותב ישראל ברחל בתך הקטנה‪ ,‬כי "מרוב שפגעו בו ושיגעו לי את‬
‫‪109‬‬
‫השכל שגיא אופיר וליזו וולפוס ומיכה הרן והפנימייה נאלצתי לפגוע בעצמי לפני בדיקה‬
‫רפואית ודחפתי לעצמי מקל לישבן על מנת להוכיח את האשמות נגד אבא שלי ולגרום‬
‫שהשופטים יחוסו עליי"‪.‬‬
‫‪ .452‬בעמוד ‪ 137‬בשלושת השורות האחרונות להכרעת הדין נאמר כי רופא משפחה מצא פיסורה‬
‫שאכן העידה על סימנים להחדרת מקל לרקטום‪ ,‬בעוד רופא כירורג ציין במפורש כי אין כל‬
‫סימן כאמור )מסמך יום ‪ (6.3.12‬וגם עובדה זו )סתירת הממצאים הרפואיים( לא הוצגה בפני‬
‫בית משפט קמא‪.‬‬
‫‪ .453‬יודגש כי בקלטת בצילום עצמי בפלאפון מיום ‪ 14.10.2014‬מונה ישראל עצמו ‪ 51‬עובדות‬
‫מהותיות שקריות אשר הרכיבו את גרעין עדותו בפני בית משפט קמא לרבות עלילות כנגד‬
‫אביו )תוגש בקשה להגשתה של אותה קלטת לבית משפט נכבד זה(‪ .‬הקלטת הינה הקראת‬
‫מכתב מאותו יום אשר יועד לעו"ד אבי כהן‪ ,‬ב"כ המערער קודם לנוכחי‪.‬‬
‫‪ .454‬יודגש כי בגרסאות החוץ של ישראל נאמר מפורשות – בין כל היתר – גם כי איש לא כפה על‬
‫אף אישה לעסוק באיסוף צדקות ו‪/‬או נדבות וכי איש לא קבע מכסת מכירת עותקי הפתק‬
‫ו‪/‬או ספרונים ו‪/‬או דיסקים וכי איש לא כפה על אף אישה לעמוד במכסה כלשהי וכי איש לא‬
‫כפה על אף אישה ענישה זו או אחרת אם לא עמדה במכסה זו או אחרת‪.‬‬
‫‪ .455‬גם ביום ‪ 18.10.2014‬הקליט ישראל וגם בהקלטה זו חוזר ישראל פעם נוספת כחוט שני הן על‬
‫העובדה כי שיקר בעדותו בפני בית משפט קמא וכן על העובדה לפיה טרם שהעיד אויים הן על‬
‫ידי גיא אופיר‪ ,‬הן על ידי עו"ס שרית ורד‪ ,‬הן על ידי מדריכים בפנימיית בית חגי וע"י‬
‫האפוטרופא לדין לאה אליאב קליין והן על ידי חוקרי משטרה כי יבולע לו וליקיריו אם לא‬
‫יש קר בעדותו ואם לא יאמר בעדותו את שהמאיימים דרשו ממנו לומר בעדותו‪.‬‬
‫‪ .456‬יודגש כי ישראל הצר על כי בעדותו השקרית גרם סבל לאביו‪ ,‬המערער דנן‪ ,‬על כל עוול בכפו‪.‬‬
‫‪ .457‬כאשר בשלב כלשהו הבהיר ישראל לחוקריו ואחרים כי אין הוא מעוניין לשקר בעדותו גררה‬
‫הבהרה זו איומים מצידו של עו"ד שגיא אופיר‪ ,‬שהוא יכניס אותו לכלא עם המערער‪ .‬עד כמה‬
‫להוט היה התובע לגייס את שירותי ישראל כעד מפליל‪ ,‬מספר ישראל שבפגישת הריענון‬
‫‪110‬‬
‫המשותף עם בינימין התובע נתן להם סיגריות ונתן להם לעשן ביחד‪ ,‬תוך שהם מחליפים‬
‫חוויות"‪) ,‬קרי‪ :‬שיבוש מהלכי משפט(‪ ,‬חרף העובדה כי לשניים טרם מלאו ‪ 18‬שנים‪ .‬גם עובדה‬
‫מהותית זו‪ ,‬שתובע בישראל מספק סיגריות לקטינים על מנת שיעשנו יחדיו לא הובאה בפני‬
‫בית משפט קמא‪ ,‬חרף העובדה לפיה מדובר בטובת הנאה של ממש‪ ,‬וחרף העובדה שמשטרת‬
‫ישראל מפעילה סוכנים מדיחים נגד בעלי קיוסקים המוכרים סיגריות לקטינים ע"מ‬
‫להפלילם‪.‬‬
‫‪ .458‬ימים ספורים טרם תחילת עדות ישראל‪ ,‬הפגישם התובע בנימין וישראל לצורך תיאום‬
‫עדויות‪ ,‬בכך המדינה הטעתה ביודעין את ביהמ"ש קמא וגרמה‪ ,‬ביודעין‪ ,‬להרשעת סרק לאחר‬
‫שזרתה חול בעיניו וסימאה אותן‪.‬‬
‫‪ .459‬כאן המקום להדגיש כי בפורום האחר‪ ,‬בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לנוער‪ ,‬המדינה‬
‫טענה כי גרסאותיו המשתנות של ישראל וחזרתו בו מתוכן עדותו בפני בימ"ש קמא )ע"ע‪51 :‬‬
‫השקרים הנזכרים לעיל( נובעות מהשפעת אימו‪ ,‬אילנה; אלא שכאן‪ ,‬כשלה המדינה במהות‬
‫טיעונה‪ ,‬הואיל וישראל החל בשינוי גרסאות מהותי כשנתיים טרם פגישתו עם אימו‪ ,‬היינו‪:‬‬
‫כבר בחודש אפריל של שנת ‪ ,2013‬כמפורט לעיל‪ ,‬חזר ישראל מעדותו השקרית בפני בימ"ש‬
‫קמא; ושוב‪ :‬הפעם האחרונה שפגש ישראל באמו הייתה בשנת ‪ ;2011‬מאז נותק ישראל‬
‫מאימו עד לשנת ‪.(11.9.2014 ) 2014‬‬
‫‪ .460‬כל זאת‪ ,‬על רקע אבחונו של ישראל ע"י ד"ר מיכה רגולסקי לפיה‪ :‬החל מיום ‪" 3.6.2013‬נראה‬
‫שבמצב הנוכחי הנער נהיה יותר ויותר פסיכוטי"‪ ,‬כאשר אל אבחון זה יש לצרף את שלוש‬
‫חוות דעתו של ד"ר ינקו ושל ד"ר רמי מרז )מלשכת הפסיכיאטר המחוזי( הקובע ביום‬
‫‪ 9.5.2014‬כי לא ניתן לשלול אצל ישראל‪ ,‬פסיכוזה )היינו‪ :‬נתק מהמציאות(‪.‬‬
‫‪ .461‬באותו יום‪ ,9.5.2014 ,‬קבעו שני פסיכיאטרים מבי"ח טירת הכרמל‪ ,‬ד"ר גלינה גולוביק וד"ר‬
‫גרשטיין אולגה כי "בימים האחרונים" גילה ישראל התנהגות מסוכנת וחסרת שיפוט וחוסר‬
‫תובנה להתנהגותו וכי לא ניתן לשלול מצב פסיכוטי לאור התנהגותו חסרת השיפוט‬
‫והמסוכנת ולכן הוחלט לאשפזו‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫‪ .462‬ביום ‪ 16.9.2014‬אושפז ישראל בכפיה למשך ‪ 4‬חודשים‪ .‬במהלך אשפוזו בכפיה‪ ,‬נערכה‬
‫לישראל בדיקה פסיכיאטרית ע"י ד"ר אנטולי קוסוב כשממצאיה הם‪ ,‬בין כל היתר‪ ,‬כי ישראל‬
‫לוקה ב"הפרעה של הזיות" )‪ (Delusional Disorder‬וכי קיימת אצל ישראל מערכת‬
‫פרנוידאלית כלפי גורמי הרווחה‪ ,‬המשטרה‪ ,‬צוות הפנימיה ולכן באשפוזו בכפיה החל – בכפיה‬
‫– טיפול אנטי פסיכוטי‪.‬‬
‫‪ .463‬לעומת האמור לעיל‪ ,‬קבע ד"ר ינקו בהתייחס לישראל כי התנהגותו דווקא איננה פרנוידלית‪,‬‬
‫היינו‪ :‬התנהגות ישראל דווקא תואמת מציאות; בחוות דעתו מיום ‪ 24.9.2014‬קובע ד"ר ינקו‬
‫כי "שיפוט ובוחן מציאות כמו שיפוט חברתי תקינים בתוך מסכת חיים כה מורכבת כמו של‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫‪ .464‬יודגש כי לאחר מתן הכרעת הדין ע"י הערכאה הדיונית‪ ,‬סרק ישראל את עדותו ויתר הראיות‬
‫ש הונחו בפני הערכאה הדיונית‪ ,‬אשר לשיטתו יש בהן כדי לאיין כליל את הכרעת הדין ולזכות‬
‫את אביו‪ ,‬המערער דנן‪ ,‬מכל אשמה‪.‬‬
‫‪ .465‬לגופה של עדותו של ישראל בבית המשפט קמא יצוין כי עדותו ניתנה מבלי שההגנה קיבלה ולו‬
‫מסמך אחד של חומרי חקירה הכולל סיכומי פגישות עם עו"סים ומטפלים למיניהם שבהם‬
‫דנו על חייו במשפחת אמבש‪ ,‬ואשר כולם פעלו לפי הקווים המנחים לטיפול שייצר דר' גרין‪.‬‬
‫אין ספק שחקירתו של ישראל זוהמה על ידי המדריכים בפנימיות בהן שהה‪.‬‬
‫‪ .466‬בחקירתו הראשונה‪ ,‬בתאריך ‪ ,5.7.11‬הכחיש שמישהו תקף אותו ואף איים על החוקר כי יפגע‬
‫בחוקר על חוצפתו לטעון טענות שכאלה ‪ -‬ת‪-55/‬ב׳ עמ׳ ‪ .16‬לאחר חקירה זו נלקח למרכז‬
‫חירום שם שהה כארבעה חודשים‪ .‬חקירתו השנייה נערכה ביום ‪) 13.12.11‬ת‪ (56/‬לאחר כ ‪4‬‬
‫חודשים מחקירתו הראשונה‪ ,‬כלומר במשך ‪ 4‬חודשים עו"סים ופסיכולוגים חפרו לו במוח‪.‬‬
‫‪ .467‬ישראל הודה בבית המשפט קמא כי במהלך תקופה זו שוחח עם פסיכולוג‪ ,‬עם לאה אליאב‬
‫האפוטרופא שמונתה לו בבימ"ש לנוער‪ ,‬עמ׳ ‪ ,1066‬וכן עם מדריכים בפנימייה בכפר הנוער‬
‫״ו אז הלכתי לחקירה עם מיכה ואז עד שהסכמתי עברתי כל התהליכים האלה בכפר הנוער‬
‫ובמרכז חירום עם המדריכים וזה‪ ,‬אז עד שהסכמתי לדבר"‪ ,‬עמ' ‪ 1066‬ש‪.22-31 /‬‬
‫‪112‬‬
‫‪ .468‬כן בחקירה ישראל מודה כי רק בשל השיחות של המדריכים אשר הסבירו לו כמה לא טוב‬
‫היה בבית‪ ,‬רק אז "הסכים לדבר"‪ ,‬כך הדברים מתוך חקירה מיום ‪,13.12.11‬‬
‫ת‪56-/‬ה‪.‬‬
‫ראו‪ " :‬וזה היה ככה‪ ,‬לא רציתי להגיד כלום‪ ,‬אמרתי לך הכל שקר ואין לי מה להגיד‪ ...‬כי‬
‫עד שלא המדריכים דיברו איתי לילות שלמים והסבירו לי את הסיטואציה שהיה במשפחה‪,‬‬
‫ושאני לא ‪ ...‬לא מבין עד כדי כך כמה שזה היה לא טוב וזה‪ ,‬עד שהתחלתי להבין שמשהו פה‬
‫לא בסדר כאילו וזהו ואז״‪.‬‬
‫‪ .469‬בל נשכח שמהות השיחות הללו היו שעליו להפליל את האבא כדי שלא יעמידו אותו לדין על‬
‫"אונס כפול"‪ .‬כלומר המשטרה אימה עליו בהעמדה לדין‪ ,‬הרווחה חפרה לו במוח שהוא גדל‬
‫בבית אלים ומסוכן‪ ,‬והוא היה בודד בלי קשר עם אף אחד שהכיר במשך ‪ 13‬שנות חייו‪.‬‬
‫‪ .470‬חוקר הילדים אשר חקר את ישראל‪ ,‬מיכה הרן‪ ,‬העיד במשפט קמא וציין כי לא ערך בדיקה‬
‫מדוע החליט ישראל לשתף פעולה‪ ,‬לא בדק אם מישהו השפיע עליו ודבר זה גם לא קיבל ביטוי‬
‫בחקירה )עמ׳ ‪ .(1332-1335‬למעשה כך היה עם כל הילדים אותם חקר‪.‬‬
‫‪ .471‬יש ראל מתאר בחקירה ובבית המשפט קמא כי אירוע החדרת מקל התרחש בתדירות של‬
‫‪30‬־‪ 20‬פעמים כל יום ״אפילו יותר‪ ,‬נראה כי לפי כל הימים שהיו שם" )ת‪-56/‬ג(‪ ,‬ובבית‬
‫המשפט קמא בעמ׳ ‪ 1073‬לפרוטוקול‪ .‬כך גם העיד במשפט נגד קרופר‪ .‬שם עקב חקירה נגדית‬
‫מוצלחת ניתן לראות כי עדותו קרסה‪ .‬בענייננו‪ ,‬לא היה אף אחד שתמך בעדות זו‪ ,‬מלבדו‪,‬‬
‫ונראה על פניו שזו הייתה גוזמא למטרות הפללה‪ .‬בל נשכח שנתפסו מקלות ומטאטאים‪,‬‬
‫בסמיכות לאירועים אלה‪ ,‬ואף ממצא מהמעבדה לא הוגש לבית המשפט‪ ,‬או להגנה לרבות‬
‫דו"חות המעבדה עצמם‪.‬‬
‫‪ .472‬מסמך רפואי שהוגש וסומן ת‪ 59/‬מצביע על ״פי הטבעת ללא צלקות‪ ,‬ללא התרחבות‬
‫רפלקסיבית של פי הטבעת‪ ,‬פיסורה‪ ..‬ללא דימום פעיל‪ ,‬שאר הבדיקה תקינה‪...‬״‪ .‬הבדיקה‬
‫הרפואית האובייקטיבית הינה מכרעת ומן הראוי היה על פי ממצאיה לזכות את דניאל‪.‬‬
‫‪ .473‬לצורך העניין נביא דוגמא קריטית לסתירות בעדותו‪ ,‬השאלה האם אילנה אימו נכחה בזמן‬
‫החדרת המקלות‪ ,‬ראו ת‪-56/‬ה – חקירה מיום ‪ 13/12‬בשורה ‪ 23‬מציין ישראל שאימו דואגת‬
‫לו ולא הייתה קשורה לאירוע‪" :‬וזה שדחפו לך מקל לתחת‪ ,‬היא הייתה שם נוכחת? י‪ :‬היא‬
‫‪113‬‬
‫לא הייתה‪ ,‬היא לא הייתה בזמן הזה"‪ .‬לעומת זאת בעדות ראשית בבית המשפט‪ ,‬עמ' ‪,1041‬‬
‫מציין שאימו ישבה עליו בזמן אירוע החדרת המקל בצפון‪ .‬נחקר על סתירה זו בעמ' ‪1096-‬‬
‫‪.1097‬‬
‫‪ .474‬דוגמא נוספת הממחישה את רצונו של ישראל לרצות את חוקריו מעל ומעבר למצופה‪ ,‬ואף‬
‫יותר מכך‪ ,‬היא ניסיונו למצב עצמו כעד להחדרת מקל לאחותו חיה‪ ,‬שבכלל מכחישה לחלוטין‬
‫שהדירו לה מקל‪ ,‬וחיה מתארת מריבה עם שמחה על רקע שגינותיה של שמחה‪ .‬בבית המשפט‬
‫מספר ישראל שראה את החדרת מקל לחיה‪ ,‬עמ' ‪ 1046-1047‬לפרוטוקול‪ .‬כאשר נחקר‬
‫במשטרה – ת‪-56/‬ג'‪ ,‬עמ' ‪ ,32‬סיפר שלא ראה את אירוע החדרת המקל לחיה "אני לא ממש‬
‫ראיתי‪ ,‬אבל אני יודע שעשו לה‪ ,‬כאילו כן‪ ....‬היא סיפרה לי בחדר שעשו לה"‪ .‬גם בריענון‬
‫מיום ‪ – 10/9/12‬ת‪ 60/‬מספר ישראל שלא ראה‪" :‬לא ראיתי אותו מכניס את המקל לישבן‬
‫שלה"‪ .‬לעומת זאת כאשר ישראל העיד במשפט נגד קרופר‪ ,‬ביום ‪ 24/10/12‬בעמ' ‪ 125‬הוא‬
‫מתעקש שאכן ראה "ראיתי שהם מכניסים לה את המקל לישבן"‪ .‬כלומר ב ‪ 13/12/11‬לא‬
‫ראה )בחקירה(‪ ,‬ב ‪ 10/9/12‬לא ראה )ברענון(‪ ,‬ב ‪ 24/10/12‬טען שראה )משפט של קרופר( וב‬
‫‪ 27/11/12‬טען ש ראה )עדות ראשית בבית משפט(‪.‬‬
‫‪ .475‬המהימנות שבית המשפט קמא נתן לעדותו של ישראל נסתרת גם לאור סרטים שהוקרנו‬
‫במהלך עדותו נ‪ 13/‬אשר מוכיחים על תפקודו של ישראל בחיק המשפחה כילד שמח מקובל‬
‫ואהוד שאיננו מפגין כל סימני מצוקה‪ ,‬התעללות או אלימות‪ ,‬מעמדו בקרב הילדים‪,‬‬
‫והתנהלותו במשפחה‪ .‬יש לשים לב שישראל היה שמן יותר בעת שהותו במשפחת אמבש ועל‬
‫כן נתון זה אינו מתיישב עם עדותו לגבי צומות והרעבות‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫טעה בית המשפט בהערכת מכלול עדי ההגנה מול מכלול עדי התביעה‬
‫‪ .476‬טעה ביהמ"ש קמא בכך שבחר להאמין לעדים שטוענים כי נשתלו במוחם מחשבות שווא‪,‬‬
‫שחוש השיפוט שלהם היה לא נורמלי‪ ,‬ושהיו מוכנים להודות בפה מלא בעבירות גם אם לא‬
‫ביצעו אותן‪ ,‬רק כדי שלא לקחת סיכון כאשר מנגד ניצבים עדי הגנה‪ ,‬גם בני משפחה‪ ,‬וגן‬
‫אור חים וחברים‪ ,‬שאינם נגועים באינטרסנטיות‪ ,‬אין כל פגם במוחם ובכושרם להבין את‬
‫המציאות‪ ,‬והם לא טוענים שמישהו שתל בהם מחשבות מתעתעות הפוגמות בראיית‬
‫המציאות נכוחה‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫‪ .477‬בפרשת ההגנה העידו לטובתו של נאשם ‪ 1‬כ‪ 13 -‬עדי הגנה‪ .‬ביניהם הנשים אזמרה‪ ,‬אסתר‪,‬‬
‫שירן‪ ,‬אדרת )שהובאה כעדת תביעה ואסור היה להגנה להיות בקשר עמה(‪ ,‬והילדים רחל לאה‪,‬‬
‫חיה אמבש‪ ,‬חנה מרים ויצחק נחמן‪.‬‬
‫נשותיו וילדיו אלה של דניאל לא סיפרו על מעשים‬
‫כלשהם שעשה בהם דניאל בניגוד לרצונם ומן הראוי שלא להתעלם מעדויותיהם‪.‬‬
‫‪ .478‬בנוסף‪ ,‬העידו שורה של עדים שהתארחו בבית משפחת אמבש ‪ -‬שירן פרסקו‪ ,‬תמר בראון‪,‬‬
‫דורית דראי‪ ,‬נתן שושן‪ ,‬ענת בלולו‪ ,‬שירה טרזי‪ ,‬דויד ברנס‪ ,‬לימור לבין‪ .‬כל העדים הנ״ל‪,‬‬
‫שהינם אנשים זרים וחסרי כל מניע שלא לומר אמת‪ ,‬סיפרו על הכנסת אורחים יוצאת מן‬
‫הכלל של דניאל במשך ימים ושבועות רבים ואף תוך עזרה כלכלית לנזקקים במידת הצורך‪,‬‬
‫ללא בקשה לתמורה כלשהי‪ .‬בנוסף לכך הוצגו בבית המשפט קמא סרטים אשר תעדו את חיי‬
‫המשפחה ואורחותיה והכל בגלוי וברבים‪ .‬ראו הסרטים הנ״ל ‪ -‬נ‪ ,12/‬נ‪ 13/‬ור׳ עמ' ‪1751‬‬
‫לפרוטוקול‪.‬‬
‫‪ .479‬גם כתב הולנדי ליווה את המשפחה במשך שבוע שלם‪ ,‬בבית ומחוצה לו‪ ,‬וערך סרט תיעודי‬
‫המדבר בעד עצמו )נ‪ ,(21/‬החל מיומיים לאחר האירוע בו נטען שקרופר החדיר מקל בישבן של‬
‫בינימין‪ ,‬שם למשל רואים את בינימין וקרופר משחקים ורוקדים זה עם זה‪.‬‬
‫האם יעלה על‬
‫הדעת במבחנים של הגיון ושכל ישר כי דניאל מבצע מעשים כה חמורים שעה שביתו פתוח‬
‫וזמין לעיני כל? בתקופת ביקור ההולנדים‪ ,‬צולם סרטון פלאפון המראה את בנימין רץ לשיר‬
‫עם קרופר במיקרופון בל"ג בעומר )מוצ"ש ( חמישה ימים אחרי אירוע מקל‪) ,‬יום ב'( הנטען‪.‬‬
‫‪ .480‬כמו כן ישנם בני משפחה נוספים אשר נחקרו במשטרה‪ ,‬נרשמו כעדי תביעה והתביעה וויתרו‬
‫עליהם‪ :‬אילנה )האישה הראשונה( פייגה‪ ,‬נתן‪ ,‬נפתלי ומשה אשר תומכים במערערים‪.‬‬
‫לא‬
‫ניתן להתעלם מכך כי בני משפחה רבים אשר חיו בבית יומיום מכחישים בתוקף את‬
‫האישומים אשר המיוחסים לנאשם‪ ,‬מגיעים לבית המשפט ומעידים לטובתו‪.‬‬
‫‪ .481‬בפרשת ההגנה נחשפה בפני בית המשפט משפחה פולי‪-‬אמורית גדולה שאולי היא חריגה‬
‫ונונקונפורמיסטית‪ ,‬ועקב כך משכה אש ולשונות רעות‪ ,‬כמו גם קנאה מוסווית‪ ,‬אך לצד זה –‬
‫משפחה מגובשת‪ ,‬חמה‪ ,‬מסבירת פנים‪ ,‬מכניסת אורחים‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫‪ .482‬רחל לאה בעדותה‪ ,‬עמ' ‪ 1751‬לפרוטוקול‪ ,‬ספרה כי הייתה הצלמת של המשפחה‪ ,‬כל האירועים‬
‫וגם חיי היומיום תועדו‪ .‬לבית המשפט הוצגו סרטים )חלקם ישנים וחלקם מהעת האחרונה(‬
‫המתארים את אורח חיי המשפחה )מוצגים נ‪ ,12/‬נ‪ .(13/‬כמו כן במהלך עדותה של רחל לאה‬
‫)עמ' ‪ ,1751‬שורות ‪ (15-18‬הציגה העדה לבית המשפט מזוודה מלאה במאות קלטות אשר‬
‫תיעדו את חיי המשפחה‪.‬‬
‫מלבד התי עוד שנעשה ע"י המשפחה עצמה‪ ,‬כפי שראינו במהלך‬
‫המשפט הגיע כתב הולנדי אשר ליווה את המשפחה במשך שבוע שלם חודש וחצי לפני המעצר‬
‫וערך סרט תיעודי על משפחת אמבש )נ‪ .(21/‬לפני כן דינה אברמסון וצוות ערוץ ‪ 2‬שהה עם‬
‫המשפחה חודשיים‪.‬‬
‫‪ .483‬עדותה זו של רחל לאה שוללת את אחד היסודות הקריטיים לקיומה של "כת"‪ ,‬ע"פ תיאוריית‬
‫גרין‪ ,‬וגם לקיומה של עבירת החזקה מנטלית של עבדים ושפחות‪ ,‬שכן תנאי בסיסי הוא‬
‫חשאיות והסתגרות‪ ,‬לרבות ניתוק העבדים והשפחות ממקורות מידע‪ .‬הנה לפנינו עדה רהוטה‬
‫ואמינה אשר מציגה כי חיי המשפחה היו פתוחים לכל‪ ,‬לרבות צוותי טלוויזיה מהארץ‬
‫ומחו"ל‪ ,‬ולא היה מה להסתיר‪ ,‬וכמובן שנשים היו חופשיות לצאת ולבוא לרבות נסיעות‬
‫לחו"ל‪ ,‬שכן רחל לאה נסעה לאמריקה באותה תקופה‪ .‬במקום להאמין לה‪ ,‬החליט בית‬
‫המשפט קמא להאמין לעדות מינורית של שכנה שטענה כי בני אמבש שמה ברזנט כחול על‬
‫החצר‪ ,‬כראייה ל כך שלא רצו שיראו מה משפחת אמבש עושה‪.‬‬
‫‪ .484‬כיצד אם כן עדות השכנה על ברזנט אחד ביום אחד יכולה לגבור על עדותה המשכנעת של רחל‬
‫לאה על פתיחות ושקיפות לאורך שנים‪ ,‬כאשר יש עדות כי הברזנט עף עם הרוח‪ ,‬וכאשר כל‬
‫מדינת ישראל בימי הקיץ עסוקה בהצללת חצרות ושטחים פתוחים כדי להקטין את ניזקי‬
‫השמש הקופחת? כיצד ברזנט אחד שראתה שכנה אחד יכול לשמש פלטפורמה להסקת‬
‫מסקנות כה מרחיקות לכת על חשאיות והסתגרות?‬
‫‪ .485‬היכן גם ההיגיון לקבוע כי מעשי זוועה מחרידים הוסתרו כל כך טוב מעינם הבוחנת של‬
‫האורחים הרבים שפקדו את הבית? לאורך המשפט גילו עדי התביעה ועדי ההגנה שבבית נהגו‬
‫במנהג הכנסת אורחים יוצא מן הכלל‪ .‬אנשים רבים התארחו בבית משפחת אמבש לתקופות‬
‫ארוכות‪ ,‬חודשים וימים‪ ,‬וכן אנשים אשר היו בקשר יומיומי רציף עם משפחת אמבש‪ ,‬לרבות‬
‫שירן פרסקו‪ ,‬תמר בראון‪ ,‬דורית דראי‪ ,‬נתן שמשון‪ ,‬ענת בלולו‪ ,‬שירה טרזי‪ ,‬דוד ברנס‪ ,‬לימור‬
‫‪116‬‬
‫לבין‪ .‬עדים אלה מעידים כי משפחת אמבש קיבלה אותם בסבר פנים יפות‪ ,‬אירחה אותם‪,‬‬
‫ועזרה כלכלית לנזקקים‪ ,‬לרבות משפחתה של שמחה בסך של ‪.₪ 80,000‬‬
‫‪ .486‬היכן ההיגיון ש משפחה אשר נטען כלפי ראש המשפחה בכתב האישום מעשי זוועה יסכים‬
‫לקבל לחיקו אורחים רבים‪/‬אנשים זרים אשר ייכנסו לביתו וייחשפו לכל המתרחש‪ ,‬והיכן‬
‫ההתמודדות עם השאלה המנקרת ומרחפת מעל הכרעת הדין‪ ,‬איך הצליחו הנשים והילדים‬
‫להסתיר מעשי זוועה כאלה? איך אף אחד לא ראה שכואב לשמחה הישבן? הכיצד ייתכן‬
‫ש אף אחד לא ריכל על עשיית מין עם סוסים ונחשים?‬
‫‪ .487‬איך צוות הטלוויזיה ההולנדית לא הבחין שבלילות ישראל מקבל מקלות בישבן באורח קבע?‬
‫איך דינה אברמסון כתבת הטלוויזיה לא הצליחה לגרום לאף אחד ואחת מבני הבית לגלות‬
‫את אוזנה שמחשמלים אותם בלי הפסקה בשוקרים?‬
‫‪ .488‬איך אף אחד לא הבחין בכוויות משוקרים על שרה מרים? איך אף א חד לא ראה את בינימין‬
‫עומד מכוסה דבש וממתין לעקיצות דבורים? איך עשרות הנחקרים במשטרה לא אמרו אפילו‬
‫מילה אחת על שמחה המוצצת לסוס‪ ,‬או על איסוף ג'וקים בחצר לצורך החדרתם לאיברי מין‬
‫של נשים? איך הודיה לא ידעה לספר למרכז לנפגעי כתות על מציצות איבר מין לסוס‪ ,‬החדרת‬
‫נחשים לווגינה או כלבים שמלקקים חלב מאיברי מין?‬
‫‪ .489‬הנה למשל מה שסיפרה שירה טרזי‪ ,‬אשר בילתה עם המשפחה בשלושת הימים שלפני המעצר‬
‫ביולי ‪ " :2011‬כל מאוד התרשמתי מהמקום וממש נהניתי‪ ,‬קיבלו אותי דניאל‪ ,‬הייתה רחל‪-‬‬
‫לאה‪ ,‬שרה‪-‬מרים‪ ,‬הייתה פייגי‪ ,‬היו הילדים‪ ,‬אביעד היה‪ ,‬ישראל‪ ,‬נפתלי שהיה לו יום‬
‫הולדת‪ ,‬הוא גם מתופף‪ .‬עשו ארוחה משפחתית וממש כאילו מאוד נהניתי‪ .‬גם יצא לי לדבר‬
‫עם דניאל כמה מילים והבנתי שהוא אישיות מאוד מדהימה‪ ...‬בצהריים ככה היה לי מאוד‬
‫כייף‪ ,‬גם בלילה בקושי ישנתי‪ ,‬לא ישנו כאילו כל הלילה‪ ,‬גם כל הילדים‪ ,‬צחוקים וכייף‪ ,‬היה‬
‫אווירה מאוד משפחתית ועשו ארוחה מאוד ככה"‪.‬‬
‫‪ .490‬ראו גם בעדות טרזי‪ ,‬עמ' ‪" .1976‬דניאל מאוד התייחס אליהם יפה‪ ,‬חיבוקים‪ ,‬נשיקות‪...‬‬
‫הנשים מאוד מקסימות‪ ,‬יש לי קשר טוב איתם מאוד‪ .‬גם הילדים מאוד חמודים וצר לי‬
‫שככה‪ ,‬כאילו כי הן מאוד אוהבות אותו ודניאלמאוד מכבד אותם ומעריך אותם‪ .‬יש להם‬
‫קשר מאוד טוב איתו וסך הכל אני חושבת שזה סתם המצאה אחת גדולה‪ ,‬עמ' ‪.1977‬‬
‫‪117‬‬
‫‪ .491‬כנ"ל גם עדות דר' דוד ברנס‪ ,‬רופא שיניים שהוא ואשתו היו חברי המשפחה שנים רבות עוד‬
‫מצרפת וגם התארחו וישנו שם‪ .‬עמ' ‪.1981‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהרשעה באישום ‪" 1‬החזקה בתנאי עבדות"‬
‫‪ .492‬מדובר באישום בו בית המשפט קמא יצק תכנים מנטליים וטלפתיים לעבירה של החזקת‬
‫נשים בתנאי עבדות‪ ,‬כאשר ההחזקה היא מנטלית‪ ,‬והעבדות והעבודות הם מנטליים‪ ,‬כלומר‬
‫הנשים לדעת ביהמ"ש קמא מצויות בשבי פסיכולוגי גם לאחר ‪ 4‬שנים ממעצרו ומעצרן‪,‬‬
‫ולפיכך נקבע בניגוד לדעת נשותיו‪ ,‬שהן גם קורבנותיו לפי אותה גרסה‪ ,‬שהוא השתמש בהן‬
‫כחפצים‪ ,‬שלט בהן ושלל את חירותן‪ .‬בית המשפט קמא כאן הסתפק בתיאור "בצורה‬
‫ערמומית ומתוחכמת"‪ ,‬אולם בית המשפט בגואל רצון אמר מפורשות שמדובר ב"שליטה‬
‫מנטלית" כלומר שידור מסרים והוראות ממוח אחד למוח שני‪ .‬בהכרעת הדין של גואל רצון‪,‬‬
‫הסביר בית המשפט שהפרקליטות מבקשת‪ ,‬באופן חדשני‪" ,‬להכיר באפשרות כי ניתן‬
‫להשתיל בליבו של אדם מחשבות וכוונות לא לו"‪ ,‬פסקה ‪ 18‬בגואל רצון‪.‬‬
‫‪ .493‬בית המשפט המחוזי בת"א זיכה את גואל רצון‪ .‬גם עתירת המרכז נגד כתות ו ‪ 4‬נשות גואל‬
‫רצון נגד החלטת פרקליטות ת"א שלא לערער על זיכוי גואל רצון מעבירה זו נדחתה‪ .‬ראו‬
‫בג"ץ ‪ 2732/15‬המרכז נגד כתות נ' פרקליטות המדינה‪ ,‬כב' הש' נאור‪ ,‬מלצר וסולברג‪,‬‬
‫)‪.(3/6/2015‬‬
‫‪ .494‬לעומת זאת בעניין גואל רצון‪ ,‬שנטען ש"החזיק" פי ‪ 5‬יותר נשים‪ ,‬מומחי התביעה עצמם הודו‬
‫שאין קונצנזוס מקצועי לתיאוריה של השתלטות מנטלית‪ ,‬שבי מנטלי‪ ,‬ועבדות מנטלית‪.‬‬
‫‪ .495‬בעניין גואל רצון העידה התביעה את ד"ר דוד גרין שהציג עצמו כמומחה בכיר בפסיכולוגיה‬
‫קלינית והוא טיפל בחלק מנשות גואל רצון‪ ,‬וגם בנשות אמבש שהתהפכו‪ .‬מזכר של השוטרת‬
‫לילך רנן מ ‪ 16/6/2011‬שלושה שבועות לפני המעצר גילה שהודיה נשלחה אליו במסווה של‬
‫" צורך לדבר עם גורם מקצועי‪ ...‬חשה כי כל מה שעברה היה הזוי ומורכב"‪ .‬כמו כן בתיק‬
‫‪118‬‬
‫גואל רצון העיד פרופ' נתנאל לאור‪ ,‬מומחה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר‪ ,‬מנהל מרכז‬
‫"חוסן"‪.‬‬
‫‪ .496‬בעניין רצון‪ ,‬לאחר דיון ארוך בחוות דעתו של דר' גרין ‪" ,‬הוא אישר כי עמדתו המקצועית‬
‫לפיה יכול אדם להימצא בשליטה מנטלית )או מינוחים אחרים המתייחסים לתופעה דומה(‬
‫לא זכתה לקבלה כללית ולהכרה בידי הגופים המקצועיים והרלבנטיים ובבתי המשפט‬
‫בארה"ב‪ ...‬הנימוק לדחייה הוא אי קיומו של תיקוף מדעי מספק" )גואל רצון‪ ,‬פסקה ‪ .(8‬ראו‬
‫גם פסקאות ‪" :14-15‬דעה זו שנויה במחלוקת בקהילייה המדעית‪ ,‬וככל הידוע תקפותה לא‬
‫הוכרה במערכת משפטית כלשהי"‪" ,‬חוות דעת מומחים בנושא זה בבתי המשפט בארה"ב‬
‫נדחו‪ ,‬עקב אי עמידה בתנאי "‪ ."General acceptance‬ראו ‪ 2‬פסקי דין המצוטטים שם‬
‫ארה"ב נ' פישמן‪ ,U.S. v. FISHMAN 743 F.Supp. 713 (Dist.Ct.Calif. 1990) ,‬וארה"ב נ'‬
‫סברסוס‪.‬‬
‫‪ .497‬נציין בקצרה כי במקרה של פישמן מדובר באדם שהוציא במרמה ‪ 4‬מיליון דולר מכספי‬
‫תביעות ייצוגיות‪ ,‬וטען להגנתו שעשה זאת בשליחות של הסיינטולוגיה שזממה להרעיל מוצרי‬
‫של חברות פרמצבטיקה‪ ,‬כדי להפיל את ערך המניות‪ .‬ואף שילם להומלסים כדי לשלוח לעצמו‬
‫איומי מוות‪ ,‬כביכול מהסיינטולוגיה‪ .‬המומחים שהתייצבו שם ביססו טענתם לשבי מנטלי‬
‫על מחקרים בקרב שבויי מלחמה אמריקאים שנפלו בידי כוחות אויב של משטרים‬
‫טוטליטריים כמו סין‪ ,‬ועברו שטיפת מוח‪ .‬בית המשפט אמר שם שהניסיון למתוח את השבי‬
‫המנטלי לקבוצות דתיות ומשיחיות איננו מקובל בקרב בעלי המקצוע‪ ,‬ושני איגודים‬
‫מקצועיים‪ ,‬איגוד הפסיכולוגים האמריקאי ואיגוד הסוציולוגים האמריקאי דחו את‬
‫התיאוריה הזו‪ .‬איגוד הסוציולוגים אף הגיש אמיקוס בו התייצב נגד התיאוריה בתיק דומה‪.‬‬
‫‪ .498‬בית המשפט בקליפורניה סירב לאפשר למומחים מטעם פישמן להעיד מטעמי אי קבילות‪,‬‬
‫עוד לפני שבכלל העידו‪ .‬כמו כן קבע בית המשפט שפישמן לא יוכל לטעון שהשתייכותו‬
‫לסיינטולוגיה השפיעה על שפיותו‪ .‬בית המשפט התיר למומחית אחת מתחום בריאות הנפש‬
‫להעיד אך בתנאי שתעיד על פגמים קוגניטיביים של הנאשם‪ ,‬לא תעיד על פגמים רצוניים‬
‫‪ ,Volitional defects‬ולא תתמוך טענותיה בתיאוריות רפורמיסטיות של שבי מנטלי בכת‬
‫דתית‪ ,‬אשר ביהמ"ש מצא שאין להן קונצנזוס‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫‪ .499‬במקרה של סברסוס מדובר בנאשמת שגנבה ‪ $130,000‬מאיגוד מקצועי וטענה להגנתה שהיא‬
‫סובלת מסינדרום אישה מוכה‪.‬‬
‫‪ .500‬חוות דעתו של דר' גרין נשללה בין השאר כי הוא הודה שהיא מונעת מ"אידאולוגיה‬
‫מקצועית"‪ ,‬ושהביבליוגרפיה שהציג בחלקה הניכר לא נכתבה ע"י אקדמאים‪ ,‬ו"לא פורסמו‬
‫במסגרת אקדמית המבטיחה עמידה בכללים ובמתודולוגיות מקובלות בעריכת מחקר‬
‫וביקורת עמיתים"‪.‬‬
‫‪ .501‬לאחר סקירה של חוות דעתו של פרופ' לאור ש"ייעץ למשטרה כמומחה‪ ...‬בשל החשש‬
‫מהסכנות הפוטנציאליות הכורכות במעצר"‪ ,‬וטען שהפרדת הנשים מהילדים מנעה אסון‪,‬‬
‫שגואל רצון השתמש באידאולוגיה של גאולה דרך הביבים‪ ,‬היפנוזה באמצעות קולו‪,‬‬
‫ומניפולציות פסיכולוגיות כמו הבעת קו צר רוח‪ ,‬ויכולת לקרוא הבעות פנים‪ ,‬ולייצר "מצג‬
‫מאגי" באמצעות "קול אבהי‪ ,‬חם רך ומפתה" "על מנת להכניס אדם או ילד לתחום מציאות‬
‫אחר ולבלבל אותו" )גואל רצון‪ ,‬פסקה ‪.(9‬‬
‫‪ .502‬בסופו של דבר נקבע בעניין רצון ש"באין כלים קליניים קבועים‪ ,‬ידועים וחד משמעיים‪ ,‬קיים‬
‫גם חשש שמרכיבים משמעותיים בקביעת המסקנה המשפטית במקרים בהם יעלה הנושא‬
‫לדיון יהיו למעשה אמות מידה שאינן משפטיות או מקצועיות"‪ ,‬וכן ש"הפסיקה בישראל‬
‫הביעה ספקנות רבה באשר לאפשרות שהשפעתו של אדם אחר תוביל לשלילת המחשבה‬
‫העצמאית על האחריות הפלילית הכרוכה בכך”‪ ,‬ע"פ ‪ ,9612/10‬קוגמן נ' מד"י‪ ,‬פסקה ‪73-77‬‬
‫לפסה"ד של כב' השופט עמית"‪" .‬איננו סבורים שיש לקבל את התיאוריה בדבר קיומה של‬
‫שליטה מנטלית באדם אחר כבסיס לקביעת ממצאים בבתי המשפט בישראל"‪) .‬גואל רצון‪,‬‬
‫פסקה ‪.(18‬‬
‫‪ .503‬תובנה נוספת וחשובה מהכרעת הדין בעניין גואל רצון היא שלחוות הדעת שדל דר' גרין "אין‬
‫לה כל משקל" )פסקה ‪ .(19‬בפסקה ‪ 8‬פירט בית המשפט את התיאוריה של דר' גרין )שהיא‬
‫אותה תיאור יה באמצעותה הפיקו מהודיה סיפורים תואמי‪-‬תיאוריה וכל הנחקרים נשאלו‬
‫שאלות בהתאם לפרופיל שנבנה‪:‬‬
‫א‪ .‬מבנה שליטה היררכיה פירמידאלית‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫ב‪ .‬מייסד המייחס לעצמו כוחות על אנושיים‪ ,‬שבהרבה מקרים "נקלע לסיטואציה וגילה‬
‫את היתרונות הגלומים בה"‪,‬‬
‫ג‪ .‬אישיות מגלומנית‪ ,‬הפרעת אישיות‪ ,‬כריזמה‪ ,‬נרקיסיסטיות‪ :‬אישיותו של המנהיג‬
‫תכלול מגלומניה‪ ,‬כאשר לכך נלווים בחלק מהמקרים הפרעת אישיות לרוב אנטי‬
‫חברתית‪ ,‬שיש בה כדי להסיר את המעצורים מפני עשיית שימוש לרעה בתכונות של‬
‫כריזמה אישית‪ .‬בעלי אישיות זו מוגדרים ״כנרקיסיסטים פרברטיים״‪.‬‬
‫ד‪ .‬גיוס קבוצת מאמינים וביסוס כלכלי של הארגון באמצעות משאביהם‪ :‬רכוש קודם‪,‬‬
‫עבודה‪ ,‬או קיבוץ נדבות‬
‫ה‪ .‬גיוס באמצעות אנשים ידידותיים‪ ,‬ועיצוב מחדש של הזהות‪,‬‬
‫ו‪ .‬טכניקת הגיוס מכוונות לאובדן כושר השיפוט‪ ,‬החשיבה הביקורתית והיכולת לקבל‬
‫החלטות עצמאיות‪.‬‬
‫ז‪ .‬מתן הוראות לשירות צרכיו‪.‬‬
‫ח‪ .‬האנשים מצייתים וחושבים באמצעות מוחו של המנהיג‪ .‬המוח העצמאי שלהם נרצח‬
‫והיחידי שמקבל החלטות‪ ,‬כולל החלטות של לקום וללכת‪ ,‬זה המנהיג‪.‬‬
‫ט‪ .‬המצטרפים הם בגיל צעיר עד גיל ‪ ,30‬במשבר או ללא תמיכה משפחתית‪,‬‬
‫י‪ .‬תקנון של אסור ומותר‪ .‬קיומו של תקנון מותר ואסור‪ ,‬ובכללו‪ ,‬איסור עזיבה‪,‬‬
‫שאומנם אינו מפורש מחשש של התערבות של הרשויות‪ .‬בכל הקבוצות האמירה‬
‫הצינית הראשונה שנאמרת היא‪ ,‬שכל אחד יכול לקום וללכת‪ .‬בפועל‪ ,‬המנהיג מעוניין‬
‫שכל אחד יישאר וישרת את צרכיו‪.‬‬
‫יא‪ .‬איסור על עזיבה‪ ,‬הצגת מצגת פיקטיבית שנאמר לכל אחד שהוא יכול לקום וללכת‪,‬‬
‫אולם הם לא יכולים לעשות זאת כי המוח שלהם "נרצח"‪ ,‬והיחידי שמקבל החלטות‬
‫זה המנהיג‪,‬‬
‫יב‪ .‬טיפוח רגשי אשם‪ ,‬ושימור נאמנות באמצעות שינוי הזהות‪ ,‬שינויי מזון‪ ,‬לבוש‪ ,‬ושפת‬
‫דיבור‪ ,‬לרבות ניתוק מבני המשפחה ומקורות תמיכה חברתיים חלופיים‪ ,‬לרבות‬
‫שתילת זיכרונות כוזבים על פגיעות מיניות‪.‬‬
‫יג‪ .‬נאמנותם של המצטרפים נשמרת באמצעות שינוי זהותם‪ ,‬ממי שהיו לדמות אחרת‪.‬‬
‫יד‪ .‬חברי הקבוצה מפתחים מעין ״פוביה מקבלת החלטת״‪ ,‬מאבדים את כושר ההחלטה‬
‫העצמאי והיכולת להגן על האינטרסים שלהם כלפי המנהיג שהוא נשוא של ״פולחן‬
‫אישות״‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫טו‪ .‬יחסי מין משמשים הן כמטרה והן ככלי לקשירה משמעותית של בני הקבוצה זה לזה‬
‫ולמנהיג‪ .‬שימוש ביחסי מין כדי לקשור את בני הקבוצה זה לזה‪ ,‬ולמנהיג‪ ,‬אם כי‬
‫הדיאלוג בין הנשים למנהיג "הוא פארסה בלבד כי ידו של המנהיג תמיד תהיה על‬
‫העליונה"‪.‬‬
‫טז‪ .‬ניתוק ממקורות מידע לרבות טלוויזיה‪ .‬פעולות אלו יוצרות מעין התקן תוך מוחי‬
‫השולל את האפשרות לאמץ רעיונות חלופיים"‪ ,‬עריכת טקסים‪ ,‬פוביה מקבלת‬
‫החלטות‪ ,‬סימון חברי קבוצה חזקים יחסית שעלולים להוביל התנגדות ע"י חשיפתם‬
‫לסנקציות לעיתים מזומנות‪ ,‬אם מ עוררים חיכוכים מאשימים את האישה בחוסר‬
‫נאמנות ורגשות אשם‪.‬‬
‫יז‪ .‬מנגנוני לחץ גלויים וסמויים‪ ,‬כולל איומים בעונשים קוסמיים‪ ,‬איום ומימוש עונשים‬
‫מוחשים‪ ,‬כגון חרם‪ ,‬נידויים ופגיעה פיזית‪ ,‬ומסגרות של מעקב אחרי פעולותיהם‬
‫לצורך בחינה מתמדת של נאמנותם‪ ,‬אכיפת התקנון ומניעת עזיבה‪.‬‬
‫יח‪ .‬הסתרה וסודיות של המתרחש בתוך הקבוצה‪.‬‬
‫‪ .504‬לפי דר' גרין כפי שהעיד בגואל רצון‪ ,‬לעתים קרובות נעשה שימוש בתהליכים הפסיכולוגים‬
‫הקשורים בשליטה מנטאלית גם חברי הקבוצה מפתחים מעין ״פוביה מקבלת החלטת״‪,‬‬
‫מאבדים את כושר ההחלטה העצמאי והיכולת להגן על האינטרסים שלהם כלפי המנהיג‬
‫שהוא נשוא של ״פולחן אישות״‪.‬‬
‫‪ .505‬כאמור‪ ,‬גם במקרה גואל רצון התביעה ניסתה לתפור את העדויות אל הפרופיל שהמציא דר'‬
‫גרין‪ ,‬בדיוק כפי שנעש ה שבמקרה שלפנינו‪.‬‬
‫אולם בענייננו לא הוצגה לבית המשפט‬
‫התיאוריה עצמה‪ ,‬אלא רק מרכיביה ובית המשפט עשה את החיבורים בעצמו‪.‬‬
‫‪ .506‬כמו כן ההרכב בגואל רצון היה מעוניין לדעת איך כל הדברים האלה קורים‪ ,‬במיוחד לאור‬
‫העובדה שדר' גרין טען שזה קורה גם בצבא ובמוסדות דתיים לגיטימיים‪ .‬ההרכב של אמבש‬
‫לא היה מעונין בכלל לדעת איך השליטה המנטלית מתרחשת‪ .‬כל שעניין אותו זה האם ניתן‬
‫ליצוק תוכן לתוך הדפוסים הללו‪ ,‬כלומר האם הייתה סגידה‪ ,‬גיוס‪ ,‬ניתוק‪ ,‬סנקציות‪ ,‬פחדים‪,‬‬
‫רגשי אשם וכו'‪ ,‬ובית המשפט הסתפק באמירות של עדים שתודרכו מראש‪ ,‬ומנגד התעלם‬
‫מכל מי שסירב לספק נתונים התואמים את הפרופיל‪ ,‬בהנחה שהם "עדיין לא נפתחו"‪,‬‬
‫ש"לוקח זמן להיפתח" או שהנשים האחרות פשוט נמצאות ב ‪.Self Denial‬‬
‫‪122‬‬
‫‪ .507‬במקרה של גואל רצון‪ ,‬בית המשפט קבע שכל זה איננו מספיק כדי לייצר שליטה מנטלית‪,‬‬
‫שכן "ייתכן שהבחירה במסלול פעולה מסוים גם אם כנוע מבטא שקילת אינטרסים‬
‫רציונלית ובחירה בין חלופות‪ ,‬להבדיל מכוונה לממש רצונותיו של אדם אחר או מימוש‬
‫אידאולוגיה גרידא‪ .‬זאת כמובן על רקע תכונות האופי האישיות של האדם הרלבנטי"‪.‬‬
‫)פסקה ‪.(19‬‬
‫‪ .508‬בנוסף‪ ,‬בית המשפט היה מוכן להאמין לדר' גרין כי מאפיינים אלה מתאימים למשטרים‬
‫טוטליטריים‪ ,‬מצבי שבי או חטיפה‪ ,‬אולם "אפילו ניתן היה לעשות אנלוגיה בין הדברים‪,‬‬
‫נדרשת הצגת עובדות המצביעות על זהות המאפיינים‪ ...,‬בחינת הדברים ביחס לכל מתלוננת‬
‫שבתפישותיה או התנהגותה‪ .‬ניתן ביטוי ממשי לחריגות ממצב של צייתנות‪ ,‬מסירות‬
‫ושלילת היכולת לחשיבה ביקורתית‪ ,‬באופן המעיד על היפוכם של דברים‪ ...‬גם אם מדובר‬
‫באנקדוטות או רציונליזציה‪) .‬פסקה ‪ .(21‬הדוגמאות צונזרו מהפס"ד שפורסם‪.‬‬
‫‪ .509‬בסופו של דבר בעניין נשות גואל רצון קבע בית המשפט "לא נעשתה כל פעולה המעמידה‬
‫בפניהן מחסום שאינו נפשי מלעזוב‪ ...‬לא למקרים מסוג זה נועדה העבירה של החזקה בתנאי‬
‫עבדות" )פסקה ‪ .(33‬כך צריך היה גם בית המשפט קמא בערעור זה לפסוק‪.‬‬
‫‪ .510‬מכיוון שאותו דר' גרין שימש כמומחה בשני המקרים‪ ,‬ראוי להזכיר את טענות ההגנה בעניין‬
‫גואל רצון‪ ,‬שכן הן דומות‪ :‬תכלית העבירה היא התמודדות עם תופעות עבדות כפי שזוהו‬
‫ע"י המוסדות הבינלאומיים הרלבנטיים‪ .‬המאשימה ניצלה לרעה את נוסח הסעיף כדי‬
‫להילחם בתופעה שאינה רצויה בעיניה‪ :‬קיום כת או קבוצה סמכותנית‪ ,‬ולא לשם כך נועד‬
‫הסעיף‪ ,‬לא הוכח שהנאשם הנהיג קבוצה סמכותנית או כת‪ ,‬חוות דעתו של דר' גרין היא‬
‫ניסיון מגושם ליישם מודל תיאורטי‪-‬כללי על הנאשם והמתלוננות‪ ,‬בלי לתת הדעת לתכנים‬
‫והנסיבות הייחו דיות‪ ,‬דר' גרין כופה על הציבור את השקפותיו ואמונותיו האישיות‪-‬‬
‫נורמטיביות‪ ,‬תוך התעלמות מהסטנדרטים המקצועיים האוסרים מתן חוות דעת למי שדיש‬
‫לו זיקה אישית או מוסדית להליך‪.‬‬
‫‪ .511‬ההסבר להבדל בין שני המותבים‪ ,‬הוא שלנגד בית המשפט המחוזי בת"א ניצב המומחה‬
‫ש"תפר" את "פרופיל הכת"‪ ,‬הוא נחקר ודעותיו )האישיות( לא התקבלו‪ .‬בית המשפט בחן‬
‫‪123‬‬
‫את העובדות לאור חזקת החפות‪ ,‬ולאור ההנחה שמתלוננות אחריות לתוצאות מעשיהן‪ .‬כך‬
‫למשל העובדה שנשות גואל רצון יכלו לצאת מהבית פורשה באופן הכי הגיוני שאפשר‪ ,‬שהן‬
‫היו חופשיות לצאת מהבית‪ .‬לעומת זאת ביהמ"ש המחוזי בירושלים אפילו לא ידע מי‬
‫המומחה ש תפר את הפרופיל‪ ,‬יצא מנקודת הנחה שהנשים )כולן לרבות המתלוננות והלא‬
‫מתלוננות( משועבדות או לוקות בתסמיני "כת" וכך התקבלו מצאים עובדתיים שסותרים‬
‫את ההיגיון הבריא עם רציונליזציה של "הפוך על הפוך"‪ .‬למשל העובדה שהודיה מבלה‬
‫בלונדון ‪ 3‬חודשים‪ ,‬תוארה כאילו לונדון היא מושבת עונשין‪ .‬העובדה ששמחה קיבלה דירת‬
‫שעשועים בתל אביב‪ ,‬הרחק מהקקופוניה וההמולה שבבית אמבש בירושלים‪ ,‬כאשר כל בר‬
‫דעת יראה בדירה בתל אביב כ דירת מרגוע‪ ,‬ומקפצה לכל מנעמי החיים שתל אביב מציעה‪,‬‬
‫ולעומת זאת בהכרעת הדין תואר כאילו שמחה הוגלתה למושבת עונשין‪ .‬כלומר בגלל הנחת‬
‫היסוד בבית המשפט קמא שכולם כולל כולם משועבדים‪ ,‬ונושאי התקן תוך מוחי סמוי‪,‬‬
‫ניתנו פרשנויות מסוג הפוך על הפוך‪ ,‬על כל טענה וטענה‪.‬‬
‫‪ .512‬רק לשם דוגמא‪ ,‬המדינה טוענת שדניאל הפחיד את הנשים "שלא יברחו" ו"שלא יעזבו"‪,‬‬
‫אולם בהאזנות הסתר שמעו אותו אומר במפורש שהוא רוצה להתגרש משמחה‪ ,‬ושהיא תלך‬
‫לגור עם מי שחפצה נפשה‪ .‬זאת בגלל שטענה שיש לה תאווה מינית כלפי אסא‪ ,‬נאשם ‪.2‬‬
‫לעומת זאת התוצאה שהתקבלה בבית המשפט קמא היא שזה בכלל היה איום בהטלת עונש‪,‬‬
‫כלומר האיום שהיא משוחררת‪ ,‬והדרישה שלא תגור איתו יותר‪ ,‬הפכה להיות ארגומנט‬
‫המצדיק את השעבוד‪ ,‬שבסיסו הטענה שהמשעבד מאיים על המשוכבדת שתצא לחופשי‪ ,‬ורק‬
‫בגלל שהיא משועבדת היא לא לוקחת את ההזדמנות לצאת לחופשי‪ .‬תרתי דסתרי קלאסי‪.‬‬
‫‪ .513‬כנ"ל גם לגבי אזמרה‪ ,‬אשר גרה אצל הוריה במושב זרחיה‪ ,‬והייתה חופשיה כדרור שלא‬
‫לחזור‪ ,‬ובניגוד להיגיון הבסיסי תוארה שהותה בזרחיה עם הוריה כמושבת עונשין‪ ,‬וזאת‬
‫כאשר בפרופיל הכת של דר' גרין ניצבת הטענה של ניתוק אבסולוטי ממשפחת הגרעין‪,‬‬
‫ההורים‪.‬‬
‫אזמרה הסבירה את שהותה בזרחיה‪ ,‬עמ' ‪ :1839‬הסבירה שרצתה להיות ליד‬
‫הסבא שלה‪ .‬משנשאלה אם הלכה לבד או נשלחה ענתה אזמרה‪" :‬הפוך‪ .‬לא רק שלא‬
‫נשלחתי‪ .‬דניאל בכה ]שאזמרה תחזור[‪] .‬דניאל אמר[ תבואי לטפל בילד שלך‪ .‬יש לך ילד"‪.‬‬
‫זו דוגמא איך במשטרה מחליטים שאישה נענשה בכך שהלכה לגור אצל הוריה‪ ,‬ובאופן‬
‫פולשני ופוגעני כופים עליה להסביר מדוע היא מחליטה לגור כאן או שם‪ ,‬ובסופו של דבר‬
‫בית המשפט לא מאמין לאף מילה שלה‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫‪ .514‬בענייננו‪ ,‬פרקליטות י‪-‬מ ובית המשפט קמא בכלל לא ניסו להתמודד עם השאלה איך‬
‫המערער הצליח להשתלט מנטלית‪ ,‬היכן ההתקן התוך מוחי‪ ,‬היכן האנטנות לשידור‬
‫המסרים‪ ,‬ואיך כל זה בכלל אפשרי מבחינת הנוירולוגיה והפסיכיאטריה של המוח‪ .‬לא היה‬
‫כל ניסיון להתמודד עם השאלה איך זה ש ‪ 5‬נשים מתוך ‪ 6‬טוענות שמעולם לא היה שבי‬
‫מנטלי‪ ,‬מיינד קונטרול‪ ,‬חובת ציות‪ ,‬סוגסטייה‪ ,‬כישוף‪ ,‬הפעלה רובוטית‪ ,‬הפנוט או דיסוננס‬
‫קוגניטיבי‪ ,‬ואף אחד לא השתלט להן על המוח‪ ,‬והיחידה שטענה זאת‪ ,‬שמחה‪ ,‬צוידה מראש‬
‫ע"י הפרקליטות בשני משפטי מפתח "הוא נתן לי הוראה" ו"אני פחדתי ממנו"‪ ,‬שכאמור זו‬
‫חוכמה בדיעבד‪ ,‬או שתילת מילים להתאים לפרופיל הכת שנתפר מראש‪.‬‬
‫‪ .515‬אם כן‪ ,‬אין מנוס מהשוואת הגישה של בית המשפט המחוזי בת"א בעניין גואל רצון לגישת‬
‫של בית המשפט מירושלים בתיק זה‪ .‬גואל רצון זוכה‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א החליטה שלא‬
‫לערער‪ .‬המרכז לנפגעי כתות הגיש עתירה נגד פרקליטות מחוז ת"א )בג"ץ ‪ ,2732/15‬המרכז‬
‫הישראלי לנפגעי כתות נ' פרקליטות המדינה‪ .(3/6/2015 ,‬הכרעת הדין של גואל רצון‬
‫מתמודדת עם השאלה איך מתאפשרת החזקה מנטלית‪/‬טלפתית בתנאי עבדות‪ ,‬לעומת זאת‬
‫בי ת המשפט קמא לא מצא לנכון להתמודד עם השאלה‪ .‬בית המשפט קמא פשוט יצק תוכן‬
‫סיפורי לתוך פרופיל של דיקטטור סדיסט שהוצג לו‪ ,‬בהשראת המרכז לכתות‪.‬‬
‫‪ .516‬ההבדל התהומי בין שני התיקים הוא שפרקליטות ת"א התמודדה עם השאלה הקריטית‬
‫כיצד יכול גבר להשתלט על מוחן של נשים‪ ,‬ולגרום להן להיות שבויות מנטליות‪ .‬פרקליטות‬
‫י‪-‬מ נמנ עה בכוונה מכל התמודדות עם השאלה הקריטית הזו‪ ,‬ולא הביאה אף מומחה‬
‫להוכחת הטענה שגבר יכול להשתלט על מוחן של נשים‪.‬‬
‫‪ .517‬לא התקיימו יסודות העבירה נשוא האישום הראשון‪ ,‬ולא למקרים כאלה חוקק החוק‪.‬‬
‫לאור סעיף ‪ 34‬ב״א לחוק העונשין כאשר ניתן אפשר לפרש דין פירושים סבירים אחדים לפי‬
‫תכליתו יוכרע העניין לפי הפירוש המקל ביותר‪ ,‬עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי‬
‫אותו דין‪.‬‬
‫‪ .518‬בתאריך ‪ ,22.5.13‬התקיימו סכומי התביעה בעל פה‪ .‬אב״ד‪ ,‬כב׳ השופט צבן‪ ,‬שאל את ב״כ‬
‫התביעה הנכבד האם ניתן בארץ פסק דין בפרשה דומה בה התקיימה ״סוג של כת״‪ ,‬כטענת‬
‫‪125‬‬
‫התביעה בעניינינו‪ .‬התובע‪ ,‬עו״ד אופיר‪ ,‬הבהיר כי טרם ניתן פסד־דין בערכאה כלשהי‬
‫בסיטואציה דומה‪ ,‬כאשר המקרה היחיד שתלוי ועומד הינו עניינו של גואל רצון‪ ,‬ובאותה עת‬
‫טרם ניתנה הכרעת דין בעניין רצון‪ .‬ב"כ התביעה אמר‪" :‬אין פסיקה‪ .‬אני אומר אין פסיקה‬
‫בארץ ואין איזה שהיא התוויה‪ ,‬בוודאי שאין הלכה שמתייחסת לדבר״‪ ,‬ובהמשך‪ :‬״אנחנו‬
‫ממש חורשים בקרקע בתולה במובן זה״‪ ,‬ראו ע״מ ‪ 2182‬פרוט'‪.‬‬
‫‪ .519‬הצהרה זו של התובע לא הייתה נכונה שכן התנהל אצל אותו הרכב של אותם שלושה‬
‫שופטים נכבדים‪ ,‬עם אותו תובע תיק של החזקה בתנאי עבדות שהסתיים בהרשעה בתאריך‬
‫‪ ,29/2/2012‬תפ"ח ‪ ,13646-11-10‬מי נ' איברהים גולאני‪ ,‬פרשת הפיליפינית ומעסיקיה‪.‬‬
‫‪ .520‬במהלך סיכומי ההגנה התעורר דיון מעניין‪ ,‬בתאריך ‪ .3/6/2013‬דווקא התובע העלה מעצמו‬
‫את השאלה " עכשיו עומדות עדות ההגנה ואומרות על מה אתם מדברים? הן בעצמן‬
‫מתכחשות‪ .‬מילא היו עומדות כאן ואומרות היה‪ .‬אבל הן לא אומרות היה"‪ ,‬עמ' ‪ 2217‬ש‪.3/‬‬
‫השאלה עוררה את כב' בית המשפט קמא לחדד את עמדת התביעה ולהסביר כיצד קורה ש ‪5‬‬
‫נשים מתוך ‪ 6‬תומכות במערער‪ .‬כבוד השופטת פרידמן‪-‬פלדמן שאלה שאלה המגלמת‬
‫התרשמות‪" :‬מתוך שש נשים חמש עדיין קשורות‪ .‬זאת אומרת אחת העידה נגדו‪ .‬וחמש‬
‫אנחנו רואים אותם באופן עקבי מגיעות כאשר הוא כבר נמצא תקופה ארוכה במעצר‪...‬‬
‫עדיין צריך להיות הסבר לזה שאתם ]התביעה[ טוענים שהרצון שלהן נשלל"‪ ,‬עמ' ‪2217‬‬
‫ש‪.23-27/‬‬
‫‪ .521‬תשובתו של התובע הייתה "אולי אני ניסיתי להימנע מהשימוש במושג הזה לאורך גם‬
‫במהלך הסיכומים ולאורך המשפט כולו‪ .‬אבל התחושה הייתה לפעמים שהדבר מדבר בעד‬
‫עצמו"‪ ,‬עמ' ‪ 2217‬ש‪ .30-32/‬כלומר‪ ,‬התובע החליט שהנשים משועבדות‪ ,‬כי הוא החליט‪.‬‬
‫‪ .522‬למעשה כאן יצא המרצע מהשק‪ ,‬וזה מסביר מדוע בכלל תיק זה התקדם לקראת כתב‬
‫אישום פלילי‪ .‬התביעה החליטה על דעת עצמה להפקיע מנשים את האוטונומיה האישית‬
‫שלהן על חייהן‪ ,‬ומהלך חייהן‪ ,‬כי לתביעה הייתה "תחושה" שהנשים לא מסוגלות לממש את‬
‫האוטונומיה של ניהול חייהם הבגירים באופן עצמאי ‪ ,‬וזאת מבלי שהתביעה תצטרך לתת‬
‫הסברים מדוע היא מתערבת בחיי בגירים‪ ,‬פולשת לחיי המין שלהם‪ ,‬מנתקת הורים‬
‫מילדיהם‪ ,‬מנתקת אותם זה מזה‪ ,‬ומעודדת אותם תמורת שוחד להעיד בני משפחתם‬
‫הקרובים להם ביותר בחייהם‪ ,‬רק כי מישהו בתביעה "חש" שהדבר מדבר בעד עצמו‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫‪ .523‬זהו פתח למדרון חלקלק שלמעשה מוסר לידי התביעה את הסמכות המוסרית להחליט מתי‬
‫אדם או אישה אינם מנהלים את חייהם בהתאם לנורמות מוסריות שהמדינה מחליטה‬
‫לאכוף‪.‬‬
‫‪ .524‬בל נשכח שהתובע עמד בפני כבוד בית המשפט קמא הנכבד ואמר שהדבר מדבר בעד עצמו‪,‬‬
‫כחוכמה בדיעבד‪ ,‬אבל כאשר הפרשה החלה‪ ,‬הגיעה הודיה למשטרה יחד עם נציגי גוף‬
‫קיקיוני ואינטרסנטי‪ ,‬המרכז לכתות‪ ,‬וסיפרה רכילויות‪ ,‬שמועות וסיפורי בדים‪ ,‬שאפילו‬
‫החוקרת לילך הודתה שהם לא היו ברורים לה‪.‬‬
‫‪ .525‬האם כעת כ"א יכול לבוא למשטרה ולספר שאישה כזאת או אחרת איבדה את האוטונומיה‬
‫העצמאית שלה‪ ,‬ולמעשה חיי המין שלה הם פרשת אונס יום יומי המשתרע על כל שנות‬
‫יחסיה עם הגבר‪ ,‬והמשטרה תצא להאזנות‪ ,‬חיפושים‪ ,‬ומעצרים המוניים?‬
‫‪ .526‬מיד לאחר שהתובע אמר ש"הדבר מדבר בעד עצמו הוא גם קבע נחרצות ש"לא ניתן לבוא‬
‫תחת הכסות של אותו חיפוש עצמי‪ ,‬אותו רצון לחסות תחת כנפיו של איזה שהיא מציאות‬
‫רוחנית גדולה ומיוחדת בדבר קיומה זה הנאשם ‪ 1‬ובני ביתו תחת השפעתו‪ ,‬תחת הנהגתו‪...‬‬
‫האנשים הללו איבדו בשלבים מסוימים את הדרך את יכולתם לרצות או לא לרצות"‪ ,‬עמ'‬
‫‪ 2216‬ש‪.5/‬‬
‫‪ .527‬משתמע שהתובע הצליח לשכנע את כבוד בית המשפט קמא כי מי שמחפש את עצמו‪ ,‬או‬
‫מאמין " במציאות רוחנית גדולה ומיוחדת" מאבד את האוטונומיה שלו‪ ,‬ומכאן למדינה ניתן‬
‫כרטיס ירוק לפשפש האם חיי האדם הם "כסות" או שהוא מתנהל באוטונומיה עצמאית?‬
‫‪ .528‬בל נשכח שכל החסידים‪ ,‬ולמעשה כל המאמינים בקב"ה‪ ,‬למעשה מכפיפים את האוטונומיה‬
‫שלהם למציאות רוחנית גדולה‪ ,‬וגוזרים על עצמם גזירות שונות המבטלות את האוטונומיה‪,‬‬
‫כגון לבישת פאות ע"י נשים דתיות‪ ,‬הפרדה בין גברים לנשים בבתי כנסת‪ ,‬צומות ביום כיפור‬
‫וימי תענית אחרים‪ ,‬תפילות לרחמי שמיים‪ ,‬ומתן דין וחשבון שנתי ביום כיפור ל"מציאות‬
‫רוחנית עליונה" שהיא אלוהי העם היהודי‪ .‬אם כן היכן הגבול?‬
‫‪ .529‬כבוד השופטת פרידמן‪-‬פלדמן המשיכה להקשות "אבל טוען עו"ד פלדמן שזה לא אחרת‪.‬‬
‫שבאמת טוב להם‪ .‬שזה מה שהן רוצות"‪ ,‬עמ' ‪ 2218‬ש‪ .15/‬אכן עד היום הנשים טוענות‬
‫שהיה להן טוב וזה מה שהן רוצות‪ .‬הן גם הגישו בקשה להתייחדות בכלא‪ .‬על זה ענה‬
‫‪127‬‬
‫התובע "גבירתי בכל הכבוד אני סבור שלא"‪ .‬כלומר התובע הצליח לשכנע את בית המשפט‬
‫קמא‪ ,‬שכעת לתביעה יש הסמכות להחליט בעבור נשים מה טוב ולהן ומה לא טוב להן‪.‬‬
‫‪ .530‬בשלב זה בסיכומים התערב כב' השופט צבן ושאל את שאלתו‪ ,‬עמ' ‪ ,2219‬ש‪ ,7-10/‬״תראה‬
‫הנשים שעמדו פה שמת לב שכל אחת מהן לא יודע אני מדבר על התרשמות כללית מבחינה‬
‫קוגניטיבית הן בחורות ברמה גבוהה‪ ,‬עם יכולת ביטוי והסבר רציני‪ .‬יכול להיות שתגיד‬
‫מבחינה רגשית יש להם משהו אחר אני לא יודע‪ .‬אז איפה נשלל מהן לא הייתה להן דרך‬
‫אחרת לשיטתכם?"‪ .‬בשורה הבאה הוסיפה כב׳ השופטת פרידמן פלדמן את התרשמותה‪:‬‬
‫" אחת מהן אפילו אמרה כולנו נשים חזקות״‪ ,‬עמ' ‪ 2219‬ש‪ ,11/‬ועו״ד אופיר ענה‪" :‬בוודאי״‬
‫ראו ע״מ ‪ 2219‬ש׳ ‪.7-12‬‬
‫‪ .531‬בתשובה לכך ענה התובע‪ ,‬שלנשים אין משפחות גרעיניות לחזור אליהן‪" :‬לאן תחזור שירן‬
‫אחרי שהיא הפנתה עורף כל חייה להוריה ולמשפחתה? לאן תחזור עכשיו?"‪ .‬כלומר‬
‫התביעה החליטה לנכס לעצמה החלטה היכן ואיפה אנשים בגירים צריכים לחיות‪ ,‬לאן הם‬
‫צריכים "לחזור"‪ .‬כביכול מתוך דאגת יתר פטרנליסטית לעתידה של שירן‪ ,‬התביעה מבקשת‬
‫ממנה‪ ,‬אישה בגיל ‪" 30‬לחזור" להוריה‪ ,‬מבלי שבכלל אכפת לתביעה למה היה לשירן רע‬
‫בבית הוריה‪ ,‬מבלי שהתביעה מוכיחה מה כל כך טוב בבית הוריה‪ ,‬ואולי בכלל הוריה‬
‫אשמים בכך של א ציידו אותה במה שהיא צריכה להמשך חייה‪.‬‬
‫‪ .532‬כלומר התביעה מבצעת אידאליזציה של המשפחות הגרעיניות‪ ,‬כאילו זו אקסיומה שההורים‬
‫הם תמיד טובים‪ ,‬ושאין שום בעיות במשפחות הגרעיניות‪.‬‬
‫‪ .533‬כל זה מעורר את השאלה מי שם את התובע להחליט על גורלה של שירן‪ ,‬ולהגיד לה שהיא‬
‫צריכה לחזור לבית הוריה‪ ,‬כאשר ההיכרות היחידה של התובע עם הוריה של שירן היא‬
‫מהעדות שנגבתה במשטרה כאשר הוריה הוזמנו להעיד נגדה‪ .‬הרי מרגע שהמשטרה הזמינה‬
‫את הוריה של שירן להעיד נגדה‪ ,‬המשטרה הפכה את הוריה לאויביה‪ ,‬ובכך טרפדה כל סיכוי‬
‫ששירן תראה בהוריה כמי שרוצים את טובתה‪ .‬חידוש קשרים בין הורים וילדים )בגירים(‬
‫לא יכול להיבנות דרך חקירות בחדרי המשטרה‪.‬‬
‫‪ .534‬יוצא שלגרסת התביעה לא רק שיש למשטרה זכות לפלוש לחדרי המיטות של אנשים‬
‫בגירים‪ ,‬אלא שהמדינה יכולה גם להגיד להם איך לנהל את הקשר שלהם עם ההורים שלהם‪.‬‬
‫זו תוצאה אבסורדית לכל הדעות‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫‪ .535‬אם התביעה רצתה כל כך בטובתן של הנשים‪ ,‬מדוע התביעה גרמה לכליאתן במעון לנשים‬
‫מוכות לחצי שנה‪ ,‬אסרה עליהן מגע עם משפחות‪ ,‬ילדים‪ ,‬חברים וכפתה עליהם חיים של‬
‫ציות לצווי בית משפט המונעים מהם לשוחח עם מי שהן רוצות‪ ,‬ומתי שהן רוצות‪ ,‬ובהמשך‬
‫אף הענישה אותן על אי שיתוף פעולה‪ ,‬בכך שפברקו כתב אישום הזוי על מציציות לקטין‬
‫כעונש‪ ,‬וגרמו לכליאתן בנווה תרצה למשך שנה נוספת?‬
‫כך המדינה "מצילה" נשים‬
‫מעצמן??? הרי למעשה התביעה החליפה מיינד קונטרול אחד של המערער‪ ,‬לשיטתה‪ ,‬במיינד‬
‫קונטרול אחר של המדינה והתביעה‪ .‬האם זה בסמכויות התביעה הפלילית בישראל?‬
‫‪ .536‬לא נותר אלא לחזור על הטענה שאם התובע מסכים שהנשים חזקות ועצמאיות‪ ,‬מדוע לא‬
‫טרחה התביעה להסביר איך חלה השתלטות על המוח של נשים חזקות‪ ,‬כמה זמן לוקחת‬
‫ההשתלטות הזו? איך מגיבים הנוירונים במוח של נשים אלו למסרים שנשתלים בהם?‬
‫ומ דוע בית המשפט קמא לא התמודד בהכרעת הדין עם השאלות שהוא עצמו העלה‬
‫בסיכומים?‬
‫‪ .537‬בהמשך‪ ,‬שאל כב׳ השופט צבן את התובע האם העובדה שקיימת שליטה מסוימת הינה‬
‫מספיקה כדי לבוא ולהגיד שהם נכנסים תחת כנפי הסעיף‪ ,‬כאשר הנשים יכלו שלא לשוב‬
‫בערב‪ ,‬יכלו ללכת למשפחותיהן בכל עת שחפצו בכך"‪ ,‬ראו ע״מ ‪ 2219‬ש׳ ‪31‬־‪ ,25‬ע״מ ‪ 2220‬ש׳‬
‫‪ .1-2‬משמע שבית המשפט הבחין בכך שלא הייתה כל מגבלה מלצאת ולבוא אל הבית‬
‫והחוצה מהבית‪ ,‬עובדה השוללת את פרופיל הכת של דר' גרין‪ ,‬ועדיין בית המשפט החליט‬
‫להרשיע באונס של נשים שאומרות שבכלל לא נאנסו‪ .‬הייתכן?‬
‫‪ .538‬הנה למשל במסמכים הטיפוליים של שמחה מהמעון למוכות בו שוכנה כתבה עו"ס שהיא‬
‫כריזמטית ושובה את הבריות‪ .‬כיצד אם כן‪ ,‬זה מתיישב עם פרופיל הכת של דר' גרין לפיו‬
‫הותקן במוחה משדר תוך מוחי לקליטת שידורי העבדות המנטלית? בהעדר חוות דעת‬
‫פסיכולוגית או פסיכיאטרית לפיה סובלת מי מנשותיו של דניאל מבעיה נפשית כלשהי אשר‬
‫יכלה להפוך אותה כר נוח לשיגיונותיו‪ ,‬וכאשר כל הנשים הרשימו את בית המשפט כנשים‬
‫חזקות ואינטליגנטיות‪ ,‬והעו"ס של שמחה כותבת שהיא כריזמטית‪ ,‬לא היה כל מקום‬
‫להלביש את תיאו ריית המיינד קונטרול על יסודות העבירה של החזקה בתנאי עבדות‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫‪ .539‬לאחר מתן גזר הדין בעניינינו‪ ,‬ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב )כב׳‬
‫השופטים נ׳ אחיטוב‪ ,‬מ׳ דיסקין‪ ,‬ר׳ בן־יוסף( בעניינו של גואל רצון ‪ -‬תפ״ח ‪. 23751/02/10‬‬
‫רצון חי עם ‪ 21‬נשים‪ ,‬שילדו לו ‪ 49‬ילדים‪ .‬הנשים קעקעו את גופן בדמותו ונתנו שמות‬
‫לילדים הסוגדים לשמו‪ .‬כמו כן פורטו שם עובדות שונות‪ ,‬לפיהן קבע ביהמ"ש שרצון‬
‫״התנהג כלפי הנשים באופן מניפולטיבי ופוגעני עד שמימש את רצונותיו‪ ,‬באופן מעורר‬
‫חלחלה״ ‪ ,‬למרות שייתכן שטענות ההגנה באותו תיק היו די משכנעות‪ .‬על כל פנים מה‬
‫שפורט בגואל רצון "התלבש" הרבה יותר בנוחיות לתוך פרופיל הכת‪ ,‬מאשר מקרה אמבש‪.‬‬
‫‪ .540‬יחד עם זאת נקבע ״ שעצם ניצולה של עמדת כוח הנובעת ממצב כלכלי־ חברתי‪ ,‬או יחס‬
‫רגשי‪ ,‬שהם א־סימטריים במהותם‪ ,‬בידי אחד מבני הזוג אינה מספיקה כדי לראות בו כמי‬
‫שמחזיק את משנהו במצב של ״שליטה מנטאלית״ ‪ -‬ראו ע״מ ‪ 23‬להכרעת הדין בגואל רצון‪.‬‬
‫‪ .541‬כך לדוגמא‪ ,‬ניתן להגיע למסקנה שהורה הדורש מילדו הנער לסייע בעבודה בעסק משפחתי‬
‫מקיים את יסודותיה של העבירה‪ .‬כך גם חברים בקבוצות מסוימות‪ ,‬או בבני משפחה או‬
‫בקבוצות דתיות מסוימות‪ ,‬במסגרות שיתופיות אחרות כך גם בתחום יחסי העבודה״‪ .‬לאור‬
‫נוסחו העמו ם של הסעיף הפתוח לפרשנויות רבות אך נושא עונש מרבי חמור משמעותית‪,‬‬
‫קבע בית־ המשפט כי ״עולה חשש שפרשנות מרחיבה להוראה סעיף ‪ 375‬א‪ /‬ויישום רחב שלו‬
‫עשויים להוביל לתוצאה לא מידתית‪ .‬בשים לב לבך‪ ,‬אנו נדרשים לתחום גבולות העבירה‬
‫בפירוש סביר המתיישב עם תכליתה״‪.‬‬
‫‪ .542‬לאור קביעתו זו‪ ,‬הדגיש בית המשפט כי סעיפים ‪ 375‬ו ‪ 376‬נוספו לחוק העונשין במסגרת‬
‫חוק איסור סחר בבני אדם וכי ״פרשנות הוראת הסעיף באופן הקושר את עבירת העבדות‬
‫והשעבוד המקובלות במדינות אחרות זו לזו עד כדי יצירת זהות ביניהן‪ ,‬והמסקנה כי סעיף‬
‫‪ 375‬א לחוק נועד לחול על כל ס יטואציה הנופלת תחת איזו מהחלופות הללו‪ ,‬מרחיבה את‬
‫גבולות העבירה מעבר לכוונת המחוקק ומביאה למצב בעייתי ובלתי ומידתי״‪ ,‬ובהמשך‬
‫נאמר בהכרעת הדין של גואל רצון‪:‬‬
‫"עם זאת‪ ,‬כל המתלוננות ]בגואל רצון[ העבירו את שנות ילדותן בחברה‬
‫נורמטיבית והיו מודעות לשוני שבין החיים הרגילים לבין החיים לצד הנאשם‪.‬‬
‫לא נשללה מהן גישה למידע לפיו ניתן לנהל חיים תקינים שלא לצד הנאשם‬
‫לא הופעל נגדן באופן רציף אמצעי לחץ מלבד איומים בענישה באמצעים‬
‫פנטסטיים ‪ ,‬או בהעדפות אחרות על פניהן כשותפות מיניות ואימהות לילדיו‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫לא נעשתה פעולה המעמידה בפניהן מחסום שאינו נפשי מלעזוב‪ .‬אנו סבורים ‪,‬‬
‫שלא למקרים מסוג זה נועדה עבירת ההחזקה בתנאי עבדות כפי שנחקקה‪,‬‬
‫וככל שכוונת המחוקק הייתה לאסור גם את קיומן של קבוצות שוליים או‬
‫״כתות״ כגון זו שבמרכזה עמד הנאשם‪ ,‬היה עליו לעשות כן בלשון מפורשת‬
‫ולא בדרך היקש מעבירה שנועדה למגר תופעה אחרת‪ .‬מכל מקום ‪ ,‬בהתחשב‬
‫בכך שהסברי התביעה בדבר השליטה המנטאלית״ במישורים הכללי‬
‫והספציפי נדחו‪ ,‬ממילא אין בידנו לומר שהמתלוננות ״הוחזקו״ בידי הנאשם״‪.‬‬
‫‪ .543‬אין חולק‪ ,‬כפי שאף נקבע בהכרעת הדין כאן‪ ,‬כי כל ששת נשות המערער הינן נשים בגירות‬
‫אינטליגנטיות‪ ,‬חזקות ונכונות אשר איש לא אילץ אותן להצטרף לביתו ולחיות עמו ועם‬
‫הנשים האחרות‪ .‬כולן בחרו‪ ,‬מרצונן החופשי‪ ,‬להצטרף אליו ושמו להן למטרה להפיץ את‬
‫משנת "נ‪-‬נח‪-‬מאומן" הכספים שהושגו ב"הפצה" לא הועברו לכיסו של דניאל אלא להפצת‬
‫משנת הרבי נחמן מאומן באמצעות הילולות‪ ,‬הדפסת ספרים ודיסקים שהופצו‪ .‬ראו לעניין‬
‫זה במיוחד את עדותה של אסתר‪ ,‬שהחצינה עצמאות אמריקאית מופגנת‪ .‬עמ' ‪ 2075‬התובע‬
‫אומר לה‪ " :‬את אמרת שאת אדם מאוד חזק‪ ..‬שאתך אין מה להתעסק" ואסתר ענתה "אני‬
‫עצמאית ועושה מה שאני רוצה"‪.‬‬
‫‪ .544‬יצוין שבתחום הכספי והטענות שהנשים עבדו לפרנס את המערער שנטען שחי כפרזיט על‬
‫חשבונן‪ ,‬יצוין שלא הובאה כל עדות מומחה כגון רואה חשבון או אקטואר לניתוח את‬
‫העלויות הפיננסיות של ניהול בית כה מרובה דיירים עם צרכים שונים‪.‬‬
‫‪ .545‬לעניין מאפיינים שיש בהם להעיד על החפצה קניינית של הקורבן ועל ביסוס שליטה‬
‫מוחלטת עליו מצד המערער‪ ,‬שמחה העידה בת‪ -26/‬חקירה ראשונה מיום ‪ – 4.7.11‬מ"ט‬
‫‪ 375/11‬תמליל בלבד על מניעה פיזית של יציאה ממתחם המגורים בע' ‪ ,78‬כך‪" :‬לילך‪... :‬‬
‫אפשר להוציא מישהו מהבית שמחה? שמחה‪" :‬אפשר‪ .‬היו כאלה שנכנסו ויצאו"‪......‬‬
‫קודם כל יש בנות שהן עושות מה שהן רוצות‪ .‬הן לא תחת איזשהו הסגר‪ ,‬שתהיי בעניינים‪.‬‬
‫זה לא עובד ככה‪ .‬אנחנו לא כלואים תחת איזה שבי‪ .‬הדלתות פתוחות‪ .‬מי שרוצה ללכת‬
‫יכול ללכת‪ .‬אלף פעמים דניאל אמר לי פשוט אם אני רוצה לצאת תצאי‪ .‬לילך‪ :‬ולמה לא‬
‫יצאת? שמחה‪ :‬כי אני לא רציתי"‪.‬‬
‫‪ .546‬אין כל סיבה שלא להאמין לשמחה‪ ,‬הרי דבריה מתיישבים עם ההיגיון‪ ,‬שום דבר לא חסם‬
‫את הדלת‪ .‬היא כל היום הייתה בחוץ‪ ,‬או בדירת השעשועים בתל אביב‪ .‬זה גם מתיישב עם‬
‫טענות כל הנשים האחרות‪ ,‬שכולן היו בנות חורין‪ .‬מדוע ששמחה תהיה יוצאת דופן במיוחד‬
‫כאשר היא מתוארת כמנהיגה‪ ,‬וכריזמטית?‪ .‬ראו למשל את תיאורה של ליאורה קושניר‪,‬‬
‫‪131‬‬
‫שפגשה את הנשים בלילה לבן בת"א בסמוך למעצר‪ ,‬ותיארה את שמחה כ"מנהיגת‬
‫הנשים"‪ ,‬הודעה במשטרה‪ ,‬נ‪.22/‬‬
‫ראו גם תיאורה של תמר בר און‪ ,‬עם תואר שני‬
‫במשפטים‪ " :‬שמחה מרדנית‪ ,‬עושה מה שבא לה"‪ ,‬וידאו ת‪ 89/‬בדקה ‪ ,1:30:00‬וגם‬
‫"שמחה מניפולטיבית"‪ ,‬ב ‪ .3:39:00‬אלו לא תיאורים של רובוטים‪ ,‬עדר כבשים או נשים‬
‫צייתניות שטופות מוח‪.‬‬
‫‪ .547‬גם תמר בר און וגם שירן פרסקו‪ ,‬מתארות בחקירתן את שמחה כמי שמשתמשת במיניותה‪,‬‬
‫כדי לפתות גברים ונשים‪) ,‬בראון ת‪ 89/‬בדקה ‪ ,(1:14:00‬כאשר היה מצופה ממי שמתארים‬
‫אותה כאחת שנלכדה במלתעות כת סדיסטית‪ ,‬שהיא זו שמפתים אותה ולא להיפך‪.‬‬
‫‪ .548‬גם שמחה עצמה העידה שהיא עצמאית ועושה כרצונה‪ .‬ראו ת‪ 27/‬חקירה שנייה של שמחה‬
‫מיום ‪ – 10.7.11‬מ"ט ‪ 393/11‬הודעה ותמליל‪ ,‬בבע' ‪ 3‬להודעה‪" :‬ש‪ .‬האם היית כלואה‬
‫במחסן ביחד עם ביתך תכלת ואסא? ת‪ .‬לא הייתי כלואה‪ ... .‬שום דבר‪ ,‬לא הייתי כלואה"‪.‬‬
‫מדוע שלא להאמין לה? ואם טענתה שכן הייתה כלואה ספציפית‪ ,‬להבדיל מאחרות‪ ,‬עם‬
‫אסא‪ ,‬איך כליאה עם אסא מושא תאוותה‪ ,‬עליו עגבה וחיזרה אחריו למרות נטיותיו‬
‫המיניות‪ ,‬ואי יכולתו לספק נשים‪ ,‬יכולה להיות "כליאה" עם מי שחושקים בו?‬
‫‪ .549‬ראו ת‪ - 28/‬חקירה שלישית של שמחה מיום ‪ – 12.7.11‬מ"ט ‪ 29/11‬הודעה ותמליל בע' ‪12‬‬
‫לתמליל חלק ג'‪ :‬שמחה‪ :‬אני לא יודעת‪ ,‬אני לא יודעת להגיד‪ ,‬אבל היא שאלה אותי לילך‪,‬‬
‫אם הייתי כלואה‪ ,‬אף פעם לא הייתי כלואה‪ .‬אף פעם‪ ... .‬אני יכולתי לצאת מתי שאני‬
‫רוצה"‪ .‬בע' ‪ 13‬לתמליל חלק ג'‪" :‬חוקר ‪ :1‬את שבויה‪ .‬שמחה‪ :‬אני לא שבויה אף פעם‪.‬‬
‫חוקר ‪ :2‬שבויה‪ ,‬שבויה‪ .‬חוקר ‪ :1‬את כן‪ .‬שמחה‪ :‬ואני לא הייתי שבויה‪ .‬חוקר ‪ :2‬שבויה‬
‫את‪ ,‬אני אומר לך‪ .‬בסדר"‪ .‬אלו חילופי דברים שלפני שהחלו לחלחל בה האיומים שיוציאו‬
‫ממנה את תכלת לאומנה‪ .‬לכן אלו הודעות אמינות יותר מאשר גרסאותיה לאחר שמכרה‬
‫עדותה למשטרה‪.‬‬
‫‪ .550‬ראו ת‪ - 35/‬חקירה תשיעית של שמחה מיום ‪ – 27.7.11‬מ"ט )חסר! לא תועד( הודעה בלבד‪,‬‬
‫בע' ‪" :6‬ש‪ .‬אמרת כמה פעמים שדניאל אמר לך לעזוב את הבית וללכת‪ ,‬האם יכולת לקחת‬
‫את תכלת איתך? ת‪ .‬זה נכון‪ .‬אבל הוא אמר לי לקחת את תכלת איתי‪ .‬זו הייתה בחירה שלי‬
‫‪132‬‬
‫מה לעשות עם תכלת‪ .‬הוא לא מנע זאת ממני‪.. .‬לא חשבתי לעזוב ובטח לא אחרי שהיא‬
‫נולדה"‪.‬‬
‫‪ .551‬על פי התיאוריה של דר' גרין בכת קיימות הגבלות וצנזורה על החופש לבוא ולצאת‪ .‬אזמרה‬
‫בעמ' ‪ ,1798‬מספרת כי שמחה אדרת שירן ואזמרה השתתפו בלילה לבן בתל אביב‪ ,‬כמובן‬
‫חופשיות לגמרי וללא המערער או הבנים‪ .‬רחל לאה בעמ' ‪ 1732‬העידה כי דניאל קנה לה‬
‫מתנת יום הולדת טיסה לאמריקה‪ ,‬אזמרה בעמ' ‪ 1786‬העידה שאזמרה ואסתר היו עוסקות‬
‫בהפצה וכל היום הסתובבו ברחבי ירושלים‪ ,‬הודיה בעמ' ‪ 604‬העידה שדניאל אמר לה‪" :‬אני‬
‫לא רוצה להחזיק פה אף אחד בכוח ושהמשפחה שלך ידעו הכל"‪ .‬אסתר טסה מספר פעמים‬
‫לחו"ל לתקופות ארוכות )של חודש‪-‬חודשיים(‪.‬‬
‫‪ .552‬על פי התיאוריה של דר' גרין בכת יש שימוש באיומים מסוגים שונים במטרה למנוע עזיבה‪,‬‬
‫אולם דווקא ההאזנות הסתר הוכיחו ההיפך‪ .‬ראו ת‪ 70/‬שם ניתן לשמוע בבירור כי דניאל‬
‫לא מחזיק אף אחת בכוח ומי שרוצה יכולה ללכת בכל זמן‪ ,‬והוא אף דרש משמחה לעזוב‬
‫אותו‪ ,‬ולהפסיק להיות נשואה לו‪ .‬היא זו שלא רצתה לעזוב והפעילה את אדרת שתבקש‬
‫ממנו לחשוב על זה פעמיים‪.‬‬
‫‪ .553‬על פי התיאוריה של דר' גרין בכת קיים בידוד מבני אדם אחרים‪ .‬אבל העדה ענת בלולו‬
‫העידה בעמ' ‪ 1913-1914‬כי היה לה קשר יומיומי עם משפחת אמבש במשך שנתיים‪ ,‬שירה‬
‫טרזי בעמ' ‪ 1975‬העידה שהוזמנה לבלות שבת בבית משפחת אמבש‪ ,‬דורית דראי בעמ' ‪1884‬‬
‫העידה בעמ' ‪ ,1884‬ש‪ ,6/‬שגרה עם משפחת אמבש כ חצי שנה בסביבות סוכות ‪ ,2009‬ברוממה‬
‫מתוכם חודש ברובי היהודי‪ ,‬יחד עם ילדיה‪) ,‬אין טענות שדראי הייתה שפחת מין או קיימה‬
‫יחסי מין עם אף אחד או אחת(‪ ,‬נתן שושן בעמ' ‪ 1899‬העיד על בילוים בחגים עם משפחת‬
‫אמבש‪ .‬כל זה שולל את הטענה שהמערער בידד את בני הבית מהקהילה‪.‬‬
‫‪ .554‬על פי התיאוריה של דר' גרין בכת קיים איסור על יצירת קשר עם קרובים ובני משפחה‪,‬‬
‫אבל שירן בעמ' ‪ 1927‬העידה ש דניאל עשה שלום בית בינה לבין משפחתה "הוא פשוט רצה‬
‫לאחד את כל עם ישראל שיהיו ביחד"‪ .‬שירן פרסקו ‪1408‬‬
‫נפגשה עם שמחה ברובע‬
‫במקרה והתארחה בבית אמבש ‪ 3‬ימים במהלך חג הסוכות‪ ,‬לרבות בלילה שבו נטען שהוחדר‬
‫לשמחה מקל ושמחה דיממה‪ .‬תמר בר און מאסטרנטית למשפטים ועובדת במשרד לאיכות‬
‫‪133‬‬
‫הסביבה‪ ,‬שעדותה במשטרה‪ ,‬לרבות קלטת המשטרה הוגשה אך לא נחקרה העידה כמה כיף‬
‫היה לה בבית אמבש והיו שם מסיבות‪ ,‬שמחות וחגיגות כל הלילה‪.‬‬
‫מדובר בקלטת‬
‫משמעותית שמאפשרת הצצה לבית אמבש מהעיניים הכי ניטרליות שאפשר‪ ,‬ועוד מאחת עם‬
‫תואר שני במשפטים‪ ,‬שעובדת במשרד ממשלתי‪ .‬עליה אי אפשר לומר שהיא הייתה שפוטה‬
‫או משועבדת‪ ,‬ת‪ ,89/‬ובית המשפט קמא פשוט התעלם ממנה‪ .‬מאוד חשוב לצפות בווידאו‬
‫החקירה שלה כי הוא כולל שעתיים וחצי ראשונות שלא מופיעות בהודעת החשוד הכתובה‪,‬‬
‫והדברים שאמרה בר און שם בכלל לא דומים לתוצאה הסופית שבכתב‪.‬‬
‫‪ .555‬רחל לאה בעמ' ‪ 1736-1737‬העידה שדניאל עודד את שמחה ליצור קשר עם משפחתה‪.‬‬
‫בפורים שמחה ורחל לאה הלכו לבקר את משפחתה של שמחה‪.‬‬
‫‪ .556‬על פי התיאוריה של דר' גרין בכת קיימים מאפיינים נסיבתיים נפוצים‪ ,‬כגון מניעת טיפול‬
‫רפואי כדי לא להי חשף לעיניים הבוחנות של הרשויות‪ ,‬אולם המשטרה הוציאה צווים‬
‫להז מנת החומרים הרפואיים מכל בתי החולים ומכל קופות החולים לילדים והנשים‪ ,‬קיבלה‬
‫‪ 3‬קלסרים עמוסים ברישומי בדיקות וטיפולים‪ ,‬ולא נמצא בהם ממצא מפליל אחד‪ .‬להיפך‪,‬‬
‫על כל צעד ושעל פנו לקופת חולים וטיפלו בכל הצרכים הראויים שהתעוררו‪ .‬אסתר בעמ'‬
‫‪ 2014-2015‬העידה על מחלת הסרטן בה היא לוקה‪ ,‬במשך השנים‪ ,‬על קבלת טיפולים‬
‫רפואיים למחלתה באופן שוטף‪ ,‬ושהמגורים בבית אמבש הצילו את חייה‪.‬‬
‫לגבי שמחה‪,‬‬
‫למרות שהמשטרה זימנה את כל החומרים הרפואיים שלה מכל קופות החולים ובתי‬
‫החולים‪ ,‬לא נמצא בהם ממצא מפליל אחד‪ .‬גם המסמך המתעד ביקור לאחר תלונה על‬
‫"כאבים בצוואר" ב ‪ ,1/11/2010‬ת‪ ,40/‬אין בו ולו ממצא מפליל אחד‪ .‬בתה של שמחה תכלת‬
‫נולדה עם בעיה רפואית וקיבלה טיפול רפואי מלא‪.‬‬
‫‪ .557‬טענה נוספת לפי התיאוריה של דר' גרין היא הזנחת צורכי הילדים במזון ובביגוד‪ .‬דוד ברנס‬
‫בעמ' ‪ 1984-1985‬העיד ש הילדים היו לבושים בבגדים חדשים‪ ,‬נעליים חדשות‪ .‬אחרי כל‬
‫תפילה הוגשה ארוחת בוקר‪ .‬בינימין אמר במשטרה שאבא שלו קנה לו את נעלי ההתעמלות‬
‫הכי טובים ויקרים‪ ,‬ולכן השוטרים קנו לו גם כן נעלי התעמלות ומשקפיים יוקרתיים‪ .‬שרה‬
‫מר ים אמרה במשטרה שקנו לה את מכונת התפירה הכי יקרה כדי שתוכל להיות תופרת‬
‫ותרכוש מקצוע‪ .‬שמחה בעמ' ‪ 655‬העידה שעושים קניות של מוצרי מזון לקראת שבת‪,‬‬
‫מבשלים אוכל חם‪ .‬בסרטים במיוחד זה מערוץ ‪ 2‬של דינה אברמסון ניתן להתרשם ממבנה‬
‫גופם הבריא של הנשים והילדים שצולמו בפנים גלויות‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫‪ .558‬המשטרה ניסתה להציג את תנאי המגורים ותנאי לינה כירודים‪ ,‬אבל כל העדים העידו כי‬
‫היו להם ‪ 2‬בתים‪ :‬האחד בירושלים‪ ,‬ובית קיט ונופש בטבריה שם הלכו לים ועשו כיף‪,‬‬
‫ותקופה מסוימת אף הייתה גם דירה בתל אביב‪ .‬לבנים הבוגרים הייתה דירה משלהם‪ .‬רחל‬
‫לאה בפרוטוקול עמ' ‪ 1746‬סיפרה כי שכרו ‪ 3‬בתים‪.‬‬
‫‪ .559‬טענה נוספת לפי התיאוריה של דר' גרין היא שבכתות נהוג משטר של אלימות וענישה‪ .‬אלא‬
‫ש כל עדי ההגנה מעידים כי לא היו גילויי אלימות בבית‪ ,‬מצדו של המערער‪ ,‬למעט שמחה‬
‫עצמה‪ ,‬ומיוזמתה בעניינים שקשורים אליה‪ ,‬או בביתה תכלת‪ .‬אסתר בעמ'‪ 2017‬העידה שלא‬
‫הייתה אלימות פיזית ומילולית‪ .‬עונשים חינוכיים בלבד היו ניתנים לילדים במידת הצורך‪.‬‬
‫חנה אמבש העידה שלא הייתה אלימות מצד דניאל ‪ .‬אזמרה בעמ' ‪ 1797-1798‬העידה שלא‬
‫היו גילויי אלימות בבית‪.‬‬
‫‪ .560‬טענה נוספת לפי התיאוריה של דר' גרין היא שישנם מאפיינים סוציולוגיים אחידים או‬
‫החוזרים על עצמם של העבירות ושל הקורבנות‪ ,‬כגון רקע כלכלי ומשפחתי בעייתי‪ ,‬אלא‬
‫שאסתר בעמ' ‪2026 ,2009‬‬
‫העידה שנולדה בסנט לואיס‪ ,‬עלתה לארץ‪ ,‬משפחתה תמכה‬
‫ועדיין תומכת בה כלכלית בסכומים ניכרים‪ .‬עדותה של שמחה בעמ' ‪ 637‬שהיא סיימה‬
‫לימודי תיכון‪ ,‬שירתה בצה"ל בחיל הקשר סותרת את הטענה שהשכלה נמוכה מאפיינת את‬
‫המגויסים לכת‪ .‬אסתר הגיע ה עם ילדים מאבות שונים‪ .‬שמחה הגיעה ללא ילדים‪ ,‬והביאה‬
‫ילדה לעולם במסגרת המשפחה‪ .‬שירן בעמ' ‪ 1921‬הייתה חילונית‪ ,‬עברה בגרויות‪ ,‬שירתה‬
‫בצבא במוזיאון גולני‪ ,‬ולמדה משחק‪ .‬אסתר בעמ' ‪ 2009‬העידה שהיא בוגרת ‪ 12‬שנות‬
‫לימוד‪ ,‬עשתה עלייה והתגייסה לצה"ל‪ ,‬אזמרה בעמ' ‪ 1781‬העידה שלמדה בבית ספר שפיר‪,‬‬
‫אדרת מרקע דתי‪-‬חרדי בעמ' ‪ 1101‬העידה שסיימה בגרות בהצטיינות‪ ,‬שירתה בשירות‬
‫לאומי בירושלים‪ ,‬למדה ‪ 3‬שנות לימוד במכללת אופקים בהוראה וחינוך מיוחד‪) .‬כב' הש'‬
‫צבן‪ " :‬בחורה כמוך‪ ,‬נבונה כל כך‪ ,‬התלמידה המצטיינת ביותר‪ ,‬עם יכולות מרובות ונדירות‪,‬‬
‫את יכולה להיות בקלות רבה הרבנית הראשית" עמ' ‪ 1134‬לפרוטוקול(‪.‬‬
‫‪ .561‬מקריאת הכרעת הדין עולה הרושם ש מכיוון שבית המשפט קמא ראה את הנשים כמי‬
‫ששלולות יכולת להסכים ליחסי מין עם המערער בגלל השבי המנטלי‪ ,‬משתמעת המסקנה‬
‫ש כל הילדים שנולדו במשפחת אמבש הם ילדים שנולדו כתוצאה מאונס‪ .‬הייתכן?‬
‫‪135‬‬
‫‪ .562‬טענה נוספת לפי התיאוריה של דר' גרין היא שלמגויסים לכת יש אופי חלש ופסיבי או‬
‫אינטליגנציה נמוכה‪ ,‬וזו הסיבה שמאפשרת את ההשתלטות על המוח‪ .‬אסתר בעמ' ‪2071‬‬
‫העידה שהיא זו שהייתה צועקת על דניאל‪ .‬כמו כן ניתן לראות מעדותה שהיא אסרטיבית‪,‬‬
‫ממש כמו האמריקאיות מהסרטים שלא תיתן לאף אחד להתעסק איתה נגד רצונה‪ ,‬והיא גם‬
‫אמרה את זה בחקירותיה‪ .‬אזמרה בעמ' ‪ 1788‬העידה ש"ברור לחלוטין שאנחנו נשים‬
‫חזקות ועצמאיות"‪ ,‬אדרת בעמ' ‪ 1132‬העידה ופרקליט התביעה אמר לה ספונטנית‪" :‬הרושם‬
‫שמתקבל שבסך הכל מדובר באישה אינטליגנטית שמדברת בצורה רהוטה"‪ .‬במסמכים‬
‫הטיפוליים שהתקבלו מהמעון של שמחה נכתב עליה כי היא כריזמטית‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד גבר‬
‫יכול להשתלט על אישה כריזמטית? בית המשפט קמא לא סיפק את התשובה‪ .‬אילנה היא‬
‫בכלל אלפות קונג פו מצרפת שחזרה בתשובה‪ .‬לגביה אין ספק שאילו הייתה הולכת מכות‬
‫עם דניאל היא זו שהייתה מנצחת‪ ,‬שהרי הוא היה רקדן בלט בצרפת‪.‬‬
‫‪ .563‬בשונה מעניינו של רצון‪ ,‬לא הוגשה כל חוות ‪ -‬דעת פסיכולוגית או פסיכיאטרית כללית )בנוגע‬
‫לתופעה( או ספציפית )בנוגע למאפיינים אישיותיים של הנשים( ולא העיד מומחה כלשהו‬
‫מטעם התביעה‪ .‬איש לא טען שהנשים סבלו ממוגבלויות או נכות פיזית ו‪/‬או נפשית שיכלו‬
‫להפוך אותן לקורבנות לניצול ולהתעללות‪.‬‬
‫‪ .564‬ראו סיכום מאפייני האישיות של נשותיו של המערער‪ .‬ניתן בקלות לראות כי אין כל מכנה‬
‫משותף ביניהן‪:‬‬
‫א‪ .‬אדרת )ד( היא מורה במקצועה אשר אף נתנה שיעורים פרטיים במתמטיקה ופיזיקה‪.‬‬
‫סיימה לימודיה בהצטיינות‪ ,‬שרתה בשירות לאומי‪ ,‬למדה ‪ 3‬שנות לימוד בהוראה‬
‫ובחינוך מיוחד )עמ׳ ‪.(1134,1101‬‬
‫ב‪ .‬אזמרה )ג( יוצרת תכשיטים ומוכרת אותם בירידים ובפסטיבלים ובשווקים בנוסף‬
‫ללקוחות פרטיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬שירן )ו( סיימה בגרות‪ ,‬שרתה בצה״ל‪ ,‬למדה משחק‪ ,‬מאפרת במה ואירועים‪,‬‬
‫סטייליסטית ושחקנית‪ ,‬מעבירה שעורי פסיכודרמה לילדים‪) - .‬עמ׳ ‪(1921‬‬
‫ד‪ .‬אילנה)א( מורה לאירובי לנשים בבית ספר ובמתנסים ומורה להתעמלות לקשישות‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫ה‪ .‬שמחה )ה( סיימה לימודי תיכון‪ ,‬שרתה בצה״ל בחיל הקשר עבדה בחברת קדישא ‪-‬‬
‫)עמ׳ ‪.(634‬‬
‫ו‪ .‬אסתר )ב׳(‪ ,‬בוגרת ‪ 12‬שנות לימוד‪ ,‬התגייסה לצה״ל‪ ,‬משפחתה תומכת בה כלכלית‪-‬‬
‫)עמ׳ ‪.(2009,2006‬‬
‫‪ .565‬טענה נוספת לפי התיאוריה של דר' גרין מתכת בת עם היכולת של הקורבן להסכים למה‬
‫שקורה לו‪ .‬שירן בעמ' ‪ 1927‬מעידה שהיא זו שביקשה להתחתן עם דניאל‪ ,‬כנ"ל אזמרה בעמ'‬
‫‪ 1784‬ש‪ 22-30/‬שהסבירה כי מה שמשך אותה לבית אמבש לא היה המערער אלא הילדים‬
‫שחיו בבית‪" :‬באותו זמן שהגעתי למשפחה באמת אפילו שעוד לא ראיתי את דניאל ראיתי‬
‫את הילדים איך ]הילדים[ קוראים סיפורי מעשיות‪ ,‬איך הם יודעים זה‪ ,‬זה היה נראה לי‬
‫ממש מיוחד‪ .‬זה היה נראה לי‪ ,‬וויי‪ ,‬איזה דבר‪ ,‬איזה ילדים‪ .‬הייתי מאד גם ילד ספציפי‬
‫קטן כל כך שהייתי מאד אוהבת אותו והוא ככה קרא סיפורי מעשיות‪ .‬אמרתי איך ילדים‬
‫קטנים ככה יודעים כאלה סיפורים של רבי נחמן‪ ,‬זה דבר ‪ .‬אמרתי זה מה שאני רוצה‪.‬‬
‫הרגשתי שזה מה שאני רוצה ‪.‬לא ידעתי שאני הולכת להתחתן"‪ .‬מנגד‪ ,‬אצל ההורים שלה‬
‫במושב ז רחיה פשוט לא היה לה טוב‪.‬‬
‫‪ .566‬כנ"ל אסתר בעמ' ‪ 1785‬שהסבירה איך הכול התחיל‪ :‬דניאל היה חי עם אילנה וילדיה‪ ,‬היא‬
‫הייתה על סף מוות ממחלת סרטן‪ ,‬עברה לגור עם ילדיה‪ ,‬יחד עם המערער ואילנה‪ ,‬ראתה כי‬
‫טוב‪ ,‬ולאחר ניסיונות מרים עם ‪ 6‬גברים קודמים הבינה שמצאה את בחיר ליבה‪ .‬היא זו‬
‫שהציעה את ההתקשרות בזוגיות עם המערער‪ ,‬זה נבע ממנה‪ ,‬ועובדה שהגיעה לבית המשפט‬
‫להעיד לטובתו‪ .‬עדותה שללה את הפרופיל עליו עמלו במשטרה לפתח כאילו המערער פינטז‬
‫על היותו מיוחד וגייס נשים לכת‪ ,‬שהרי הרעיון של שני נשים וגבר תחת קורת גג אחת נבע‬
‫מאסתר‪ ,‬לא מהמערער‪.‬‬
‫‪ .567‬טענה נוספת לפי התיאוריה של דר' גרין היא שמנהיג הכת חוסם את נתיב בריחה‪ .‬זהו גם‬
‫אלמנט מיסודות העבירה הכוללת "שלילת חירות"‪ .‬אם כן איך זה מסתדר עם הודיה שעמ'‬
‫‪ 603 ,588‬מעידה כי בזמן שגרה במשפחת אמבש נסעה ללונדון לשלושה חודשים‪ ,‬וחזרה‬
‫לבית המשפחה מרצונה‪ .‬למה חזרה אם היה לה בבית אמבש כל כך רע לטענתה? למה לא‬
‫נשארה בלונדון? למה כשחזרה לא הלכה לבית הוריה? מי מנע בעדה?‬
‫‪137‬‬
‫‪ .568‬כשם שלא הייתה מניעה פיזית לצאת מהבית )אסתר והודיה נסעו לחו"ל‪ ,‬הנשים השתתפו‬
‫בלילה לבן‪ ,‬שוטטו ברחבי הארץ‪ ,‬יצאו להפצות בירושלים ממש מול ומתחת לאף של משרדי‬
‫חקירות ימ"ר במרכז העיר‪ ,‬אזמרה שהתה בבית הוריה במושב ‪ 8‬חודשים‪ ,‬הטנדרים של‬
‫נחמן מאומן השמיעו מוזיקה ברחבי הארץ‪ ,‬ערכו הילולות פומביות( כך יכלו הנשים והילדים‬
‫ללכת ולחזור ככל שחפצו בכך‪.‬‬
‫‪ .569‬למשפחה היו מספר דירות‪) ,‬ולא מתחם אחד כמו במקרה גואל רצון( וכולם התניידו באופן‬
‫חופשי מדירה לדירה‪ ,‬כולל בית בשכונת ליפתא בירושלים‪ ,‬בית בשכונת רוממה בירושלים‪,‬‬
‫דירה בתל‪-‬אביב‪ ,‬קרוואן מגורים בטבריה‪ ,‬סטודיו למוסיקה בגבעת שאול ובית מדרש שבו‬
‫למדו הילדים‪.‬‬
‫‪ .570‬כל אחת מהנשים בחרה מתי להתגורר בכל אחד מהבתים ויכלה לעוזבו עם ילדיה כל אימת‬
‫שחפצה בכך‪ .‬לא הייתה כל החפצה קניינית של הקורבן לכאורה ר׳ למשל דבריה של שמחה‪,‬‬
‫עדת התביעה‪ ,‬ת‪ 26/‬עמ׳ ‪ ,78‬ת‪ 27/‬עמ׳ ‪ ,3‬ת‪ 28/‬עמ׳ ‪ ,12‬ת‪ 31/‬עמ׳ ‪ ,8‬ת‪ 35/‬עמ׳ ‪.6‬‬
‫‪ .571‬אם כן‪ ,‬הודיה הייתה בלונדון‪ ,‬אזמרה הייתה אצל הוריה במושב זרחיה‪ ,‬שמחה קיבלה דירת‬
‫הרפתקאות בתל אביב‪ ,‬ואסתר הייתה נוסעת לבקר את משפחתה באמריקה‪ ,‬וגם באנגליה‪.‬‬
‫ההיגיון הישר מורה שאלה נשים חופשיות לצאת ולבוא‪ ,‬בניגוד מוחלט לדרישות העבירה‬
‫"החזקה בתנאי עבדות"‪ .‬ניתן לראות איך בית המשפט התגבר על המכשלה הזו באופן הכי‬
‫בלתי הגיוני שאפשר‪ ,‬קיום שיחות טלפוניות בינלאומיות‪ ,‬שהם הדבר הכי בסיסי בקשר שבין‬
‫בני זוג‪ ,‬הפך ע"י שופטי הערכאה קמא לאמצעי שליטה מנטלי‪ ,‬וזאת כאשר המשטרה אפילו‬
‫לא טרחה להציג חשבונות טלפון‪ ,‬כדי להראות מי חייג למי‪ .‬שוב פעם במסגרת התיאוריה‬
‫של שבי מנטלי‪ ,‬נקלעים אנו ל"עולם הפוך" שבו לא משנה מה קורה לכל דבר ניתן הסבר‬
‫שזה טיפוסי למערכת יחסים של שולט ונשלטת‪ .‬אם המערער היה מחייג להודיה היה נטען‬
‫שזו הוכחה להשתלטות המנטלית עליה‪ ,‬ואם היא מחייגת אליו )מלונדון( נטען בדיוק הפוך‪,‬‬
‫שהיא חייגה מתוך פחד‪.‬‬
‫‪ .572‬טענה נוספת לפי התיאוריה של דר' גרין גורסת שהמנהיג מונע קשרים שוטפים של הנשים‬
‫עם בני משפחותיהן‪ ,‬מכרים וחברים‪ .‬כאן חובה לטעון שלא הוכח כי המשפחות הגרעיניות‬
‫הן משפחות טובות‪ .‬בית המשפט יצא מנקודת מוצא שכל המשפחות הגרעיניות הן טובות‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫אולי התרחש באותה משפחה סוד אפל?‬
‫אולי היחסים מלכתחילה היו גרועים או‬
‫מעורערים?‬
‫‪ .573‬בית המשפט קמא בכך ש קיבל כתיאוריה מוכחת את הטענה שעל מנת להשתלט על מוחן של‬
‫נשים‪ ,‬יש צורך לנתק אותן ממשפ חותיהן הגרעיניות‪ ,‬ונמצא כממצא שהמערער אכן ניתק‬
‫את הנשים ממשפחותיהן‪.‬‬
‫בית המשפט קמא ביצע כאן אידאליזציה של המשפחות‬
‫הגרעיניות‪ ,‬כאילו תמיד המשפחה הגרעינית היא מסגרת חמה ותומכת‪ ,‬ושכל אישה בוגרת‬
‫חייבת לשמר את הקשר עם משפחת המוצא‪ .‬האידאליזציה הזו הייתה הנחת יסוד מוטעית‪.‬‬
‫בית המשפט קמא לא ידע דבר וחצי דבר על הרקע של בני המשפחה שבאו להעיד‪ .‬מי אמר‬
‫שבכל משפחות המוצא שוררים תנאים של אהבה וחיבוקים? הייתכן שבמשפחות המוצא‬
‫היו סודות אפלים שמהם הנשים רצו לברוח?‬
‫‪ .574‬ראו למשל עדות רחל לאה על שמחה‪ " :‬צריך להבין ששמחה כשהיא באה למשפחה היא‬
‫הציגה מין מציאות שהיא באה מרקע של משפחה מאד אלימה ממשפחה שתמיד היה‬
‫מכות בבית‪ .‬היה תמיד סיפור עם כלא‪ .‬יש לה אח שישב עשר שנים בכלא‪ .‬היא סיפרה‬
‫שהיא ואח שלה פעם אחת נסעו לאילת‪ .‬ובדרך הם העיפו את הנהג מונית איימו עליו עם‬
‫אקדח‪ .‬והיא סיפרה הרבה סיפורים של עבריינות מאד גדולה‪ .‬ושהיא תמיד היא מנסה‬
‫להתרחק מהם‪ .‬היא תמיד מתביישת בהם"‪ .‬עמ' ‪ ,1736‬ש‪.13/‬‬
‫‪ .575‬אם לא די בכך‪ ,‬בכתבת החשיפה של ערוץ ‪ 2‬של הכתבת דינה אברמסון‪ ,‬ניתן היה לראות את‬
‫שמחה מבקרת בבית הוריה‪ ,‬ושמחה אף מודה שקיבלה ‪ ₪ 80,000‬לעזור להוריה בשעת‬
‫מצוקה‪ .‬בחקירה נגדית שמחה שיקרה שקיבלה עבור הוריה ‪ ,₪ 80,000‬עמ' ‪ 997‬ש‪12/‬‬
‫ואמרה "ממש לא"‪ ,‬וגם בשורה ‪" 27‬אני יום אחד לקחתי את כל הרישומים של כל מה‬
‫שקיבלתי‪ ,‬את כל מה ששילמתי‪ ,‬זה הגיע לחמש עשרה אלף"‪ .‬אז נאלץ עו"ד פלדמן‬
‫להקרין סרטון בין שמחה לאמא שלה שצולם ע"י ערוץ ‪) 2‬המקור ‪ (360‬ובו שמחה אומרת‬
‫לאימא שלה "נכון את יודעת מה הבאת לך שמונים אלף שקל"‪ ,‬עמ' ‪ 998‬ש‪ .29/‬עד שכב' הש'‬
‫צבן אומר "אפשר להפסיק‪ ,‬בוא נתמקד‪ ,‬תפסיק‪ ,‬נתמקד בזה שאת אומרת לאימא שלך‬
‫בביטחון מלא שמדובר בשמונים אלף"‪ .‬עמ' ‪ 999‬ש‪ .15/‬כלומר‪ ,‬לא רק שהיה שהמערער לא‬
‫ניתק את שמחה מהוריה‪ ,‬אלא להיפך הוא עזר לה להתחבר מחדש עם הוריה בזה שעזר להן‬
‫‪139‬‬
‫לכסות חובותיהם בסך של ‪ .₪ 80,000‬עובדה זו גם שוללת את הטענה שהמערער חי על כספי‬
‫הנשים‪ ,‬שאחרת מדוע שיפריש סכום זה לטובת הוריה של שמחה?‬
‫‪ .576‬כאמור אזמרה גרה עם הוריה ‪ 8‬חודשים‪ ,‬ואסתר ורחל לאה נסעו לבקר את הריה בסנט‬
‫לואיס‪ ,‬שגם המשיכו לשלוח לה כסף ארצה‪ .‬ש ירן העידה כי דניאל עשה שלום בית בינה‬
‫לבין משפחתה )עמ׳ ‪,1927‬לפרוטוקול(‪ .‬שכנים וחברים בילו עם משפחת אמבש במשך‬
‫שבועות וחודשים‪ ,‬כולל בלויים משותפים בחגים ובשבתות ואף אירוח ממושך בביתם ‪-‬כך‬
‫למשל ‪ :‬ענת בלולו )עמ׳ ‪ ,(1913‬שירה טרזי‪) ,‬עמ׳ ‪ , (1975‬דורית דראי )עמ׳ ‪ ,(1884‬נתן שושן‬
‫)עמ׳ ‪.(1889‬‬
‫‪ .577‬למעשה זהו אבסורד מצד התביעה לטעון שנשים בגילאים של סביבות גיל ‪ 30‬כמו אזמרה‪,‬‬
‫‪ 40‬כמו אדרת‪ ,‬או ‪ 50‬כמו אסתר‪ ,‬אמורים לחזור אל המשפחות בהן גדלו‪.‬‬
‫‪ .578‬יתרה מכך הוכחה ניצחת לעובדה שמדובר בבחירתן החופשית הינה בכן שגם כיום‪ ,‬שנים‬
‫אחרי שנגזר דינו של דניאל והינו מרצה מאסר ממושך ביותר‪ ,‬ממשיכות נשותיו לתמוך בו‬
‫וארבע מהן אף מתגוררות יחדיו )בניגוד מוחלט לטענה כי קינאו זו בזו(‪.‬‬
‫‪ .579‬הילדים והנשים לא אספו צדקות ותרומות הילדים השתתפו בחוגים שונים ומגוונים‪ ,‬כאשר‬
‫הבנים למדו לנגן בכלי נגינה‪ ,‬למדו עם הסאונדמן אבי טל )מתועד בסרטון(‪ ,‬והגיע כעד הגנה‬
‫השתתפו בחוג בריקדנס‪ ,‬השתתפו בחוגי שחיה והיה להם מנוי לבריכה‪ .‬הבנות למדו תפירה‬
‫ורחל לאה)ט( למדה ״בדאדא ״לצילום ואף קיבלה תעודה של מתווכת‪ .‬כל הילדים היו‬
‫מטופלים בטיפת חלב וקופת חולים והיה לכל אחד מהם כרטיס המעיד על כך‪ .‬־ ר׳ למשל‬
‫עדותה של אסתר בעמ' ‪2015‬־‪ .2014‬יתרה מכך‪ ,‬מאז המעצר הקודם בינואר ‪ 2010‬עד המעצר‬
‫ביולי ‪ 2011‬המשיכו במשטרה וברווחה לעקוב אחרי המשפחה ולא הובאה אפילו תמונה‬
‫אחת המאמתת את האגדה על "ילדים אוספים צדקות"‪.‬‬
‫‪ .580‬לילדים היו חברים רבים‪ ,‬הן משיעורי הברייקדאנס הן מבית המדרש‪ ,‬והן ילדים של שכנים‬
‫וחברים שהתארחו אצלם)כך למשל התגוררה בביתם כחצי שנה‪ ,‬גב׳ דורית מדימונה וארבעת‬
‫ילדיה שהפכו לבני בית‪ .‬ראו גם מכתב השכנה יעל בלום )יצורף בהמשך(‪ ,‬סרטוני וידאו‬
‫ביתיים המראים את הילדים עם חבריהם )רועי אביב‪ ,‬דויד כשדן ואחרים( בבית המדרש‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫אפילו שמחה העידה שהילדים היו לבושים בבגדים חדשים וזכו למזון חם וראוי‪ ,‬למשל‬
‫עדותה של שמחה בעמ׳ ‪ 655‬ועדותו של דויד ברנס בעמ׳ ‪1985‬־‪ .1984‬בינימין בחקירתו שאמר‬
‫לחוקרים שאבא שלו קונה לו את נעלי ההתעמלות הכי טובות‪ ,‬נייק‪.‬‬
‫‪ .581‬בית המשפט קמא טעה גם בממצאים שהמערער חי על כספי העבודה של הנשים‪ .‬נהפוך הוא‪.‬‬
‫לנשים הייתה עצמאות כלכלית‪ .‬לכל אחת מ ‪ 6‬הנשים היה חשבון בנק משלה ופנקסי שיקים‬
‫וכן גם למערער ‪ 2‬אסא‪ ,‬ולילדיהם הבגירים‪ .‬המשפחה אפילו תרמה כסף למשפחות המוצא‪.‬‬
‫שמחה קיבלה ‪ ₪ 80,000‬לעזור למשפחתה שהייתה במצוקה כלכלית‪ .‬הודיה קיבלה מאדרת‬
‫‪ ₪ 20,000‬שמתוכם החזירה רק ‪.₪ 10,000‬‬
‫‪ .582‬זאת ועוד‪ ,‬הנשים עבדו לפרנסתן בעבודות שונות‪ ,‬כשבנוסף לכך קיבלה אסתר סיוע כספי‬
‫מאמה בארה״ב וכן קצבת ילדים מביטוח לאומי‪ .‬יתירה מכך‪ ,‬דניאל הקליט ‪ 5‬אלבומים של‬
‫מוזיקה )כתב הלחין שר וניגן( ויצא לסיבוב הופעות ברחבי הארץ‪ .‬במאמר מוסגר‪ ,‬הודיה‬
‫הפריזה בסכום שהנשים אספו מהפצה‪) ,‬על פי הכרעת הדין בפסקה ‪) 53‬א( ‪ ₪ 3,000‬לאישה‬
‫ליום(‪ .‬תמר בר און בווידאו של חקירתה סיפרה על הסכומים האמתיים )כמה מאות שקלים‬
‫לאישה ליום(‪.‬‬
‫‪ .583‬בנוסף לכך‪ ,‬דניאל מכר את דירתו שברחוב אלישע ואת רכבו ותרם את מרבית הכסף שקיבל‬
‫להפצת ספרי רבי נחמן ולפעולות ההפצה‪ .‬כספי ההפצה והתרומות לא הלכו לכיסו של דניאל‬
‫אלא נועדו להדפסת ספרי קודש ו‪/‬או 'בית המדרש'‪ ,‬כאשר הספרים נמכרו בעלות הדפוס‪.‬‬
‫‪ .584‬על אף ניסיונות החוקרים בכוח לסחוט עדויות על סגידה למערער‪ ,‬לא הייתה סגידה ולא‬
‫הוכיחו סגידה או פולחן אישיות או הערצה נשגבת בסגנון מנהיג צפון קוראה‪ .‬כפי שבני‬
‫המשפחה האמינו בפרשנות של רבי אודסר לזרם החסידי‪ ,‬כך מאות אלפי חסידים מאמינים‬
‫בכתבי הקודש של הרבנים שלהם‪ .‬יותר מכך‪ ,‬באין ספור זרמים חסידיים‪ ,‬יש סגידה מובהקת‬
‫לרבי העומד בראש הזרם‪ ,‬שעל פי דבריו יישק דבר‪ .‬אף ספרון לא נכתב על שמו של דניאל‬
‫במטרה להפיצו‪ ,‬אין בית מדרש על שמו‪ ,‬נשותיו לא הפיצו מעולם את תמונתו של המערער‪.‬‬
‫אף אחד לא קעקע על גופו צלמיתו של המערער‪ ,‬בניגוד לנשותיו של גואל רצון‪ .‬אפילו באופן‬
‫טריוויאלי ניתן היה לצפות שעל הקירות יהיו תלויות תמונות של המערער‪ ,‬אילו באמת הייתה‬
‫סגידה‪ ,‬ואפילו זה לא היה בנמצא‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫‪ .585‬אמנם ראייה לסגידה לא נמצאה אבל כחלופה בית המשפט קמא התייחס למעמד מיוחד של‬
‫המערער על הנשים‪ ,‬ואת הראייה היחידה ל"מעמד המיוחד" דלה בית המשפט קמא דווקא‬
‫מעדות הודיה‪ ,‬בסעיף ‪ 57‬להכרעת הדין היא ש"היה את האוכל המיוחד שלו‪ ..‬אטריות‬
‫מיוחדות‪ ,‬אוכל ספציפי מדייק מסוים שהוא היה אוכל‪ ..‬המון ויטמינים המון כדורים‪.‬‬
‫הייתה לו סלסלה של תרופות ו‪ ,‬לא תרופות‪ ,‬תבלינים"‪ .‬זוהי עדות כל כך דלת תוכן וחסרת‬
‫משמעות‪ .‬גבר אוכל "אטריות מיוחדות" ויש לו ויטמינים ותבלינים‪ .‬מה המיוחד בזה?‬
‫‪ .586‬בל נשכח שהודיה לא נחקרה חקירה נגדית‪ ,‬כי עו"ד פלדמן ויתר על כך‪ ,‬ללא סיבה‪ .‬כמו כן‬
‫עדותה התבשלה אצל דר' גרין מהמרכז נגד כתות‪ ,‬ונרשם עליה מזכר מס' ‪ ,212‬שהודיה‬
‫ציפתה לתמורה עבור עדותה‪ ,‬שיסדרו לה דיור‪ .‬בנוסף‪ ,‬נראה כי דאגו לסגור להודיה תיק‬
‫פלילי‪.‬‬
‫‪ .587‬ב התאם‪ ,‬טעה בית המשפט הנכבד קמא בראותו במערער אדם אשר הפעיל כלפי אנשים‬
‫אחרים סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; כן טעה ביהמ"ש קמא בראותו‬
‫במערער מי שעד מעצרו היה בעל שליטה ממשית בחייו של אדם אחר ו‪/‬או כמי ששלל את‬
‫חירותו של אדם אחר‪.‬‬
‫‪ .588‬הממצא בהכרעת הדין לפיה נשות אמבש הוחזקו למטרת אספקת שירותי מין מיוחס אך ורק‬
‫לדעות פוריטניות ופטרנליסטיות של הרכב בית המשפט‪ ,‬שכן זהו ממצא שנוגד את טענות כל‬
‫המעורבים בפרשה‪.‬‬
‫‪ .589‬אפילו אספקת שירותי המין בהכרעת הדין היא אספקת שירותי מין מנטליים ולא שירותי‬
‫מין פיסיים‪ .‬לקראת סוף סע' ‪ 57‬להכרעת הדין מתאר בית המשפט קמא מה מיוחס למערער‬
‫תחת הכותרת "קבלת שירותי מין"‪ .‬מובאת עדותה של שמחה‪ ,‬אשר טענה כל הזמן כי היא‬
‫חושקת בהומו אסא‪ .‬לטענתה‪ ,‬וזו טענה שאין לה חיזוק מאף אחד אחר‪ ,‬היא "קלטה שדניאל‬
‫בעצם נהנה מהמצב‪ ..‬שאני שוכבת עירומה‪ ,‬שאסא עלי ודניאל מאונן על ידי‪ ...‬אז הוא היה‬
‫אומר אני מתגרה רק מהגירוי שלך"‪ .‬כלומר‪ :‬גם המין שסופק הוא מין מנטלי‪ .‬ודוק‪ :‬אין‬
‫טענה שיחסי המין שקיימו הנשים עם המערער היוו אספקה של שירותי מין‪ ,‬אלא שהוא‬
‫‪142‬‬
‫התגרה מזה שאחת הנשים מתגרה‪ ,‬ועשה מין עם עצמו )אוננות(‪ .‬בלשון המעטה נאמר שלא‬
‫לכך התכוון המחוקק כשהשתמש במונח "אספקת שירותי מין"‪.‬‬
‫‪ .590‬שוב פעם‪ ,‬אוננות של מערער איננו תיאור של קבלת שירותי מין‪ .‬גם אם היה נכון שהמערער‬
‫אונן‪ ,‬הרי שאוננות איננה קבלת שירותי מין‪ .‬חוץ משמחה אף אחד לא תומך בגרסה זו‪ ,‬וגם‬
‫היא עצמה לפני תחילת מסכת האיומים עליה אמרה ש"בגדול" כל מה שעשתה היה בהסכמה‪.‬‬
‫‪ .591‬נראה בעליל שזהו עוד תוצאה של הפיכתה של שמחה עדת מדינה‪ .‬אין גם כל הסבר הגיוני‬
‫מדוע היא מלווה את התיאור של הסיטואציה במילים כה דרסטיות "בהתחלה התנגדתי‪,‬‬
‫בכיתי‪ ,‬צרחתי‪ ,‬התחננתי‪ ,‬התפללתי‪ ,‬נשבעתי‪ ,‬הבטחתי שאני אהיה בסדר" כאשר מדובר‬
‫בסיטואציה בה היא מגשימה את התאווה המינית לאסא‪ .‬כמו כן מדוע שהמערער יתגרה‬
‫מסיטואציה כזו‪ ,‬כאשר יש לו די והותר נשים זמינות לקיום מין מלא‪ ,‬בלי ה"התנגדות‪ ,‬בכי‪,‬‬
‫צרחות‪ ,‬התחננויות‪ ,‬תפילות ושבועות" של שמחה‪ ,‬כפי שהיא באופן אינטרסנטי מתארת‪.‬‬
‫‪ .592‬זאת ועוד‪ :‬המדינה טענה כי כדי לפתות אישה חדשה להצטרף למשפחה ולהינשא למערער‪,‬‬
‫זכתה אותה אי שה ליחס של נופת צופים ובמהלך אותה תקופת "חיזור" או "ירח דבש"‪ ,‬לא‬
‫ראתה המועמדת "עונשים"‪.‬‬
‫בטענה זו‪ ,‬קיים כשל לוגי‪ ,‬היינו‪ :‬אם נכפיל את מספר‬
‫ה"מועמדות" במספר "שנות החיזור"‪ ,‬נגיע לפחות לכפל השנים אשר במהלכן טוענת‬
‫המאשימה כי ב"הוראת" המערער נענשו הנשים והילדים במבזים שבעונשים‪.‬‬
‫‪ .593‬כמו כן‪ ,‬בסופו של דבר כן מתוארים בכתב האישום אירועים המתרחשים לשמחה בשנה‬
‫הראשונה להצטרפותה‪ ,‬או להודיה אפילו לפני שתם ירח הדבש המיוחס לה‪ ,‬וכמובן שלגבי‬
‫שירן אסלן‪ ,‬אין כל הסבר מדוע היא לא ספגה עונשים‪ ,‬שוקרים‪ ,‬החדרות מסוגים שונים‪,‬‬
‫אינוסים וכדומה‪ ,‬ובכלל איפה שירן אסלן הייתה כאשר נטען שכל המעשים הללו התרחשו?‬
‫‪ .594‬בכשל לוגי זה טעה – בכל הכבוד ‪ -‬בית המשפט הנכבד קמא בהרשיעו את המערער באישום‬
‫הראשון‪.‬‬
‫‪ .595‬הממצא שהנשים נותקו מהמשפחות הגרעיניות גם הוא תלוש מכל מציאות עובדתית‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬אין כל ממצא שהמשפחות הגרעיניות הן משפחות טובות‪ .‬בית המשפט ביצע‬
‫אידאליזציה של משפחות גרעיניות ללא כל ראייה שכך הם פני הדברים‪ .‬מה גם שסרטוני‬
‫‪143‬‬
‫וידאו ביתיים מראים שההורים של שמחה ועם האחים שלה ביקרו בסוכות‪ .‬כאשר אחיה של‬
‫שמחה‪ ,‬יחזקאל‪ ,‬השתחרר מהכלא‪ ,‬בני משפחת אמבש נסעו עם הרכב של ההפצה לשמח את‬
‫אחיה ולעודד אותו‪ .‬גם בהאזנות הסתר‪ ,‬אימא של שמחה דברה עם הנשים ועם שמחה‬
‫בטלפון והתנצלה שהאוכל שבישלה לא יצא טעים‪.‬‬
‫אומרת שדניאל מצא לה את העבודה‬
‫ומעודדת את סימה להעריך את הקבוצה של הנשים‪.‬‬
‫‪ .596‬גם בסרט ששודר בטלוויזיה‪ ,‬תכנית ‪ 360‬לפני עריכה שהוקרן בפני בית המשפט קמא ומהלל‬
‫שלו מופיע בפרוטוקול בעמ' ‪ 856-860‬במהלך חקירה נגדית של שמחה‪ ,‬רואים מפגש בין שמחה‬
‫לאימה באריכות‪ ,‬שם האימא של שמחה אומרת ספונטנית שהיא רואה שטוב לשמחה בבית‬
‫אמבש‪ .‬שמחה טענה שהסרט הזה היה "תפאורה"‪ ,‬אולם למה האימא של שמחה הייתה‬
‫חייבת להשתתף בתפאורה‪ ,‬ולספר שקרים למצלמת ערוץ ‪?2‬‬
‫‪ .597‬העדה רחל לאה התייצבה בבית המשפט עם מאות סרטונים ודיסקים משפחתיים‪ ,‬שחלקם‬
‫הוצגו‪ ,‬וחלקם לא כי "בית המשפט הבין את התמונה"‪ ,‬מפאת קוצר הזמן‪ .‬זאת לרבות‪,‬‬
‫סרטונים עם אבא של אזמרה‪ ,‬אבא של שירן‪ ,‬תמונות הוריה של שירן והילדים בכנרת מול‬
‫הבית בטבריה‪ ,‬הוריה של שירן משפחת אדרת ואזמרה בחתונה רחל ונחמן‪ .‬כמו כן‪ ,‬הובאו‬
‫לבית המשפט סרטוני וידאו מהילולה או מחתונה של הבת חנה או רחל לאה שרואים‬
‫שהמשפחות הגרעיניות השתתפו בשמחות‪ .‬כמו כן יש סרטון וידאו שמראה שההורים של‬
‫אזמרה עשו לבת של אילנה‪ ,‬חנה ולבן של אסתר‪ ,‬משה מרדכי‪ ,‬מסיבת "שבע ברכות" כשהם‬
‫התחתנו‪.‬‬
‫‪ .598‬אימא של אסתר מסנט לואיס בכל חודש באופן קבוע תמכה בה עם צ'ק ששלחה בדואר‪.‬‬
‫אסתר גם טסה לחו"ל לבקר אותה ושלחה לה תמונות של הנכדים‪ .‬אסתר טסה לאנגליה‬
‫ופעמיים לאמריקה‪ .‬רחל לאה טסה לאמריקה‪ .‬הודיה טסה לאחים שלה באנגליה‪ .‬אזמרה‬
‫חיה שמונה חודשים רצוף אצל ההורים שלה‪.‬‬
‫‪ .599‬הילדים לא היו מנותקים ולא היו מורעבים‪ .‬היו לילדים הרבה חברים‪ ,‬כולל ילדים של‬
‫חסידים אחרים‪ ,‬ילדי השכנים‪ ,‬ילדי נשים שהתארחו כמו דורית דראי )שהעידה(‪ .‬הילדים‬
‫למדו באיכות גבוהה‪ .‬ניתן לראות זאת ממחברות הלימוד שנתפסו‪ .‬כמו כן למדו נגינה‪,‬‬
‫וברייקדנס‪ .‬קבלות על חוגים של הילדים מעידות על חוגי שחיה‪ ,‬מנוי לבריכה‪ ,‬האיקידו‪.‬‬
‫הבנות למדו תפירה‪ ,‬רחל לאה למדה ב'דאדא' צילום ויש לה תעודה של מתווכת‪ ,‬הבנים למדו‬
‫‪144‬‬
‫עם הסאונדמן אבי טל שסרטון עדות שלו מופיע באתר‪ ,‬ומספר שהיה איתם יותר משהיה עם‬
‫אשתו‪ .‬כל בן למד על כלי נגינה אחר‪ .‬בסרטוני וידאו ביתיים רואים אותם עם חברים שונים‪.‬‬
‫השכנה שגרה צמוד לבית ‪ 10‬שנים כתבה מכתב בו סיפרה שילדיה כל הזמן אצל משפחת‬
‫אמבש‪.‬‬
‫‪ .600‬גם מבחינת טיפול רפואי לא גרעו מהילדים דבר‪ .‬אדרבא המשטרה תפסה קלסרים שלמים‬
‫של רשומות רפואיות מטיפת חלב‪ ,‬קופת חולים ובתי חולים‪ .‬אפילו על חום או ציפורן חדרנית‬
‫לקחו את בנימין לבדיקות‪ .‬ראו מסמך טרם ביקור מס' ‪. 945635 ,903628‬‬
‫‪ .601‬גם הממצא שקבע בית המשפט קמא שהמשפחה חיה בסתר נשלל שכן צוות טלוויזיה‬
‫ההולנדית השהה עם המשפחה שבוע שלם‪ ,‬ממש אחרי האירוע הנטען של החדרת מקל‬
‫לבינימין‪ ,‬ובימים שישראל טען שהוחדרו לו ‪ 30‬מקלות‪ ,‬וההולנדים צילמו ללא הגבלה‪.‬‬
‫התכנית ‪ 360‬צולמה ע"י דינה אברמסון ורינו צרור חצי שנה לפני המעצר‪ .‬לאחר המשפט נתנה‬
‫הכתבת דינה אברמסון מכתב בו היא מצהירה שהייתה לה גישה חופשית לדבר עם כולם‪,‬‬
‫והסתובבה חופשי עם מצלמה בתוך הבית‪ ,‬ולא היה מה להסתיר‪.‬‬
‫‪ .602‬עדויות השכנים לא תרמו דבר להוכחת הטענה שמשפחת אמבש הסתתרה מהציבור‪ .‬אמנם‬
‫בהכרעת הדין נכתב על השכנים שהן "גורמים חיצוניים אובייקטיביים"‪ ,‬אולם גיליונות‬
‫תלונות במוקד ‪ 100‬במשטרה הוכיחו שלאורך השנים הם התלוננו על מוסיקה‪ ,‬רעש ודציבלים‪.‬‬
‫טענות השכנים כי המשפחה חיה מאחורי גדר אינן מעלות ואינן מורידות‪ ,‬שכן כל הדיירים‬
‫בהרצליה פיתוח ושכונות היוקרה בארץ חיים מאחורי גדר‪.‬‬
‫‪ .603‬כנ"ל גם טענת השכנים ששמו "ברזנט" כדי להסתיר את החצר‪ .‬אין זה מוכיח הסתרה‬
‫מהציבור‪ ,‬שכן כמו בכל חצר ים‪-‬תיכונית מצלילים חצרות כדי להסתתר מהשמש הקופחת‪.‬‬
‫בתכנית ‪ 360‬ניתן לראות את החצר‪ ,‬ושהיא איננה מוסתרת מאף אחד‪ .‬בנוסף‪ ,‬מצד שכנים‬
‫טוענים להסתרה באמצעות ברזנט‪ ,‬ובד בבד טוענים שראו בתוך החצר נשים מסתובבות‪ ,‬או‬
‫את אסא עושה צרכים‪ .‬אין האחד מתיישב עם השני‪ .‬כנ"ל גם הטענה ש" עץ גדול הסתיר את‬
‫הנעשה בבית מעיני השכנים"‪ .‬לא קיימת כל חובה בדין כדי ששכנים יוכלו לתצפת ישירות‬
‫לתוך הבית של שכניהם‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫‪ .604‬גם הטענה בהכרעת הדין‪ ,‬עמוד ‪ ,64‬ש"עצם העובדה כי למשפחה היו מספר בתים במקומות‬
‫שונים‪ ,‬אפשרה לנאשם להסתיר בצורה קלה יותר את מעשיו מפני גורמים חיצוניים ככלל‬
‫ורשויות החוק בפרט" נוגדת את ההיגיון‪ .‬בבסיס הפרופיל של "כת" עומדת הטענה שכת‬
‫מסתגרת במתחם אחד ולא יוצאת ממנו )זה נטען גם בעניין גואל רצון(‪ .‬אם כן‪ ,‬הכיצד ניתן‬
‫לטעון שכאשר כת מסתגרת במתחם אחד זה עונה על דרישות הפרופיל‪ ,‬אבל גם כאשר לכת יש‬
‫כמה בתים‪ ,‬אז גם זה עומד בדרישות הפרופיל? הרי כל הראיות העידו שהמגורים בטבריה‬
‫היו למטרות נופש‪ ,‬ולכן החז קת בית בטבריה לא אפשרה להסתיר בצורה קלה יותר את‬
‫המעשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הילדים שעברו גיל ‪ 18‬והתחתנו בכלל לא גרו עם המשפחה אלא בדירות‬
‫משלהם‪.‬‬
‫‪ .605‬בנוסף‪ ,‬הניוד של המשפחה מבית לבית לא הייתה מוסווה‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬מופגן ומוחצן‪ .‬בכל‬
‫מקום אליו הגיעה המשפחה‪ ,‬היו ‪ 3‬רכבים גדולים ושני קרוואנים‪ .‬המכוסים בטפטים‬
‫צבעוניים של פרסום יי חודי עם רמקולים שמשמיעים מוזיקה שהפיק המערער עם בניו נ‪-‬נח‪-‬‬
‫מאומן‪.‬‬
‫‪ .606‬לסיום פרק זה‪ ,‬נאמר בפסקה ‪ 47‬בהכרעת הדין ש"דניאל עורר בנשים תחושות של קינאה‬
‫הדדית"‪ ,‬אולם אם זה היה נכון‪ ,‬איך עמדו ‪ 5‬נשים מתוך ‪ 6‬יחדיו בכל מוראות ההליכים‬
‫הפליליים יחדיו? טענה זו גם לא מתיישבת עם העובדה ששמחה היא זו שחרחרה ריבים‬
‫בבית‪ ,‬במיוחד כאשר טענה שהיא נמשכת לאסא‪ ,‬מינית‪ ,‬ביודעה שאין לזה כל סיכוי בגלל‬
‫נטייתו המינית כהומו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אסתר "המבוגרת" העידה שהייתה מאושרת בבית‪ .‬שירן‬
‫לעומתה איננה "מבוגרת" והייתה בבית רק שנתיים לפני המעצר‪ ,‬ובכל זאת לא מיוחס לה כל‬
‫סצנות של קנאה‪ .‬שירן הגיעה בערך בו זמנית עם הודיה‪ ,‬אז כיצד ייתכן שהודיה "נחשפה"‬
‫להתעללויות‪ ,‬ושירן לא? התשובה לכך בחקירות פרסקו ובר און‪ :‬שמחה רבה עם הודיה‬
‫וסילקה אותה מהבית‪.‬‬
‫‪ .607‬אפילו הודיה שבכלל לא הייתה אשת אמבש מצוטטת בפסקה ‪) 53‬א( להכרעת הדין ששמעה‬
‫את שמחה צורחת‪ " :‬אני לא עוזבת אותך"‪ ,‬כלומר ביקשו משמחה לעזוב והיא לא רצתה‪ .‬כמו‬
‫כן בפסקה ‪ 57‬להכרעת הדין נאמר שלקחה כסף מהצדקות‪ ,‬ודניאל לא כעס עליה‪ ,‬ושכל אחד‬
‫יכול היה להשתמש בכסף איך שרצה‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫‪ .608‬למעשה הטענה שדניאל עורר בנשים תחושות קנאה נועדה לשלול את טענת ההסכמה‬
‫הקולקטיבית‪ ,‬לגבי כל שעשועי המין שהיו בבית‪ .‬למעשה אומר בית המשפט קמא שבגלל‬
‫רגשות הקנאה‪ ,‬שהנשים כביכול אינן אחראיות להן‪ ,‬נשללה מהן היכולת להסכים להשתתף‬
‫בשעשועי מין‪ .‬אלא שלא ניתן להתעלם מהעובדה שבאות ‪ 5‬נשים בפני בית המשפט וטוענות‬
‫בדחילו ורחימו שהן לא משועבדות‪ ,‬לא הוחזקו בתנאי עבדות‪ ,‬לא נאלצו לספק שירותי מין‬
‫נגד רצונן ושחייהם היו "סוגה בשושנים"‪ .‬מי‪ ,‬אם כן‪ ,‬שם את בית המשפט או את המשטרה‬
‫לטעון שאותן נשים הן שפחות מין משועבדות שלא בידיעתן?‬
‫‪ .609‬לסיכום‪ ,‬תכלית התיקון לחוק‪) ,‬החזקה בתנאי עבדות( כפי שנקבע בעניינו של גואל רצון‪,‬‬
‫נועדה להילחם בתופעה חברתית מאד חמורה של סחר בבני‪ -‬אדם למטרת זנות וניצול בוטה‬
‫של אוכלוסייה חלשה‪ .‬יצוין שאפילו ההרשעה בענין העובדת הפיליפינית‪ ,‬מ"י נ' איברהים‬
‫גולאני נמצא בערעור‪ ,‬לאחר שבני הזוג גולאני הגישו עתירה מנהלית לחשיפת כל תיקי כליאת‬
‫השווא בארץ‪ ,‬כדי להוכיח כי הגשת כתב האישום נגדם נבעה מהתנכלות ואכיפה בררנית‪.‬‬
‫‪ .610‬לא ייתכן כי בית המשפט יקבע כי נשים שימשו קנין או שפחות מין בניגוד גמור לעמדתן‬
‫ולטענותיהן‪ .‬בית המשפט קמא השתמש בסעיף עבירה זו למטרה זרה של "פירוק כת" בניגוד‬
‫גמור לכל הממצאים שעלו בחקירות ובעדויות‪ .‬אישור גישתו של בית המשפט קמא עלול‬
‫לגרום לפלישה מסוכנת של המשטרה ורשויות האכיפה לתחום הפרט‪ ,‬למשפחות במגזרים‬
‫שונים כמו החרדים‪ ,‬הבדווים‪ ,‬עולים חדשים ממדינות אפריקה‪ ,‬שגם עליהם ניתן ליישם את‬
‫התיאוריה שנשים מסתופפות סביב גבר אחד שקובע להן מה לעשות‪ .‬באותה מידה אילו‬
‫תישאר הכרעת הדין על כנה‪ ,‬תוכל המשטרה לבלוש אחר קבוצות מיסטיות או קבליסטיות‬
‫למיניהן‪ ,‬ולמשטר את מערכת היחסים בין מבוגרים על פי אמות מידה "מוסריות" שפוגעות‬
‫בחירות ההתגודדות‪ ,‬חירות הפולחן והחירות לנהל יחסי מין כאוות נפשה של האישה‪.‬‬
‫‪ .611‬לא בכדי תהה אב בית הדין‪ ,‬כב׳ השופט צבן‪ ,‬בעת הסיכומים בעל פה והפנה שאלה מרכזית‬
‫לתובע הנכבד כדלקמן‪ :‬״ בצד מיסטי בא בן אדם בא עם עצמו יכול להיות שמתווסף לזה אז‬
‫אם מישהו בא לשם עם איזו כוונה למצוא איזו אמת או משמעות לחיים שלו‪ ,‬מלמד שיש‬
‫הסכמה‪ .‬ואם יש הסכמה מה אתם מתערבים בכלל? אז הוא רוצה לקבל מכות‪ .‬הוא רוצה לא‬
‫יודע מה‪ ,‬כל מיני עניינים"‪ ,‬וכן ‪ -‬״הנשים שעמדו פה שמת לב שכל אחת מהן לא יודע או‬
‫מדבר על התרשמות כללית מבחינה קוגנטיבית הן בחורות ברמה גבוהה‪ ,‬עם יכולת ביטוי‬
‫‪147‬‬
‫והסבר רציני‪ .‬יכול להיות שתגיד מבחינה רגשית יש להן משהו אחר אני לא יודע‪ .‬אז איפה‬
‫נשלל מהן‪ ,‬לא היתה להן דרך אחרת לשיטתכם״ ל ‪ -‬ר׳ ע״מ ‪ 2219‬ש׳ ‪ 7-10‬לפרוטוקול‪ .‬בכל‬
‫זאת‪ ,‬בסופו של יום הגיע בית המשפט קמא למסקנות אחרות לחלוטין מהשאלות אותן הציב‪.‬‬
‫‪ .612‬לאור כל האמור לעייל‪ ,‬עותרת הסנגוריה לבית המשפט הנכבד להורות על זיכויו של דניאל‬
‫מהאישום הראשון‪ .‬לא הוכח כי המערער החזיק אישה בתנאי עבדות‪.‬‬
‫יתר האישומים‬
‫‪ .613‬הרשעת דניאל ביתר האישומים )למעט ‪ 2‬ו ‪ (17‬התבססה על עדויותיהם של ז׳ )הודיה(‪ ,‬ה׳‬
‫)שמחה(‪ ,‬י )בנימין(‪ ,‬מ׳ )ישראל(‪ ,‬וח׳ )שרה מרים(‪ .‬כולם עדים הנגועים בבעיות חמורות של‬
‫אמינות‪ ,‬כאשר המכנה השותף לכולם הוא שלימדו אותם לשנן את המנטרה "דניאל נתן‬
‫הוראה" או "דניאל אמר לי" או "פחדתי ממנו"‪ .‬כולם נתנו עדויות ראשוניות במשטרה‬
‫אחרות לגמרי ממה שהעידו בבית המשפט‪ ,‬וכולם רצו לחזור בהם אבל לא יכלו לעשות זאת‬
‫מאימת המשטרה שאיימה להאשימם בשיבוש חקירה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מכל עדי ההגנה התעלם‬
‫בית המשפט קמא במופגן‪ ,‬משל היו אבק אדם‪.‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ‪3‬‬
‫‪ .614‬אישום זה מתייחס לבדיקות רטיבות בווגינה באמצעות מקל או אצבע‪ ,‬וההרשעה היא ב ‪6‬‬
‫מעשי אישום נגד נשים מבלי לפרט מי הן‪ ,‬ומספר מקרים של מעשים מגונים מבלי לפרט כמה‬
‫וכלפי מי‪ .‬בית המשפט קמא קבע בסע' ‪ 71‬להכרעת הדין שאלה היו בדיקות "חודרניות‪,‬‬
‫פוגעניות ונעשו בכפייה כענישה בגין וידוי על הרהורים אסורים כביכול"‪ .‬הטענה היא נשים‬
‫אולצו לשכב עירומות על אסא ולאונן בפני בני המשפחה‪ ,‬כשבחלק מהמקרים דחף דניאל מקל‬
‫לאיבר מינן של הנשים כדי לבדוק מידת רטיבות‪.‬‬
‫‪ .615‬למעשה זהו לא יותר מאשר שעשוע מין שבאמצעות אותות ומופתים הפך ע"י בישול עדויות‬
‫אינטרסנטיות להיות עונש אכזרי‪ ,‬למרות שהנשים המעורבות מכחישות את הסיפור‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫נקודת המוצא צריכה להיות שאין כל פסול בבדיקת רטיבות‪ .‬כל הנשים המעורבות נתנו‬
‫הסכמה לכל שעשויי המין ומשחקי מין מקדימים‪ ,‬כולל שמחה‪ .‬שנית‪ ,‬לא ניתן להרשיע על‬
‫‪148‬‬
‫בדיקת רטיבות נשים המתעקשות כי זה מעולם לא קרה‪ ,‬הן לא בוזו ולא נענשו‪ ,‬והכוונה‬
‫לאזמרה‪ ,‬אדרת וכל האחרות‪.‬‬
‫‪ .616‬עובדה שנשים אלה אף הגישו עתירה נגד מנהל הכלא לביקורים והתייחדות בה התלוננו כי‬
‫מנהל הכלא מונע מהן ביקורים והתייחדות עם אותו אדם שבית המשפט קמט טוען שהוא‬
‫אנס‪ ,‬ביזה והעניש אותן‪ .‬כלומר קביעת בית המשפט קמא ביחס לנשים אלה שהן נאנסו או‬
‫קורבנות מעשים מגונים‪ ,‬תלושה מהמציאות‪.‬‬
‫‪ .617‬נותר רק לבחון האם שמחה היא זו שנאנסה באמצעות בדיקת רטיבות‪ ,‬שכן היא היחידה‬
‫ששינתה גרסאותיה‪ .‬שמחה כאמור בחקירותיה הראשונות במשטרה שללה כל אלמנט של‬
‫אונס‪ ,‬ביזוי או השפלה‪ .‬רק לאחר איומים משטרתיים החלה לרצות את חוקריה‪ .‬סיפוריה‬
‫של שמחה כל כך מוגזמים ופנטזיונרים שלא ניתן להאמין לה‪ ,‬מה גם שהיא הודתה בפה מלא‬
‫שגרסת אי ההסכמה נכפתה עליה‪.‬‬
‫‪ .618‬לאמרותיה של שמחה אין שום חיזוק חיצוני מגרסה של עד שאיננו עד תביעה‪ .‬סיפורי‬
‫הרטיבות החלו דווקא מהודיה‪ ,‬אחרי שסיפוריה הונדסו לתוך תבניות של פרופיל כת‪ .‬הודיה‬
‫מודה שהיא לא ראתה דבר‪ .‬היא רק שמעה‪" :‬שמעתי המון ציווים" )‪ 597‬ש‪ .(4/‬מכיוון שלא‬
‫נכחה בשום אירוע שכזה‪ ,‬אין כל משקל לעדותה‪.‬‬
‫‪ .619‬גרסתה של הודיה כאילו אם המקל יוצא לבן זה מראה שהאישה נואפת או חמה מינית )עמ'‬
‫‪ ,(590‬איננה נכונה עובדתית שכן הפרשה לבנה יכולה בהחלט להיות סימן לפטרייה וגינלית‪.‬‬
‫אילו הייתה נחקרת בחקירה נגדית‪ ,‬גרסתה הייתה קורסת‪ .‬כמו כן אין בגרסתה כל סיפורי‬
‫המשך‪ .‬מה קרה למי שבאמת יצא לה לבן? האם זה המשיך למשגל מלא או שבבדיקה זו‬
‫הסתיים העניין?‬
‫‪ .620‬שופטי בית המשפט קמא מביאים את בינימין שהיה קטין בן ‪ 15‬בזמן חקירתו‪ .‬ניתן לראות‬
‫שחקירתו כולה מתחילה ועד סופה נגועה בשתילת גרסאות‪ ,‬לרבות היומנים של אדרת שאותם‬
‫החוקרים הראו לכל נחקר‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬בינימין נ פגש עם שאר עדי התביעה‪ ,‬וידע על‬
‫הסיפורים ממה שפורסם בתקשורת‪ .‬בינימין השאיר רושם רע מאוד בעיני השופטים‪ ,‬וגם‬
‫הוא "התקשה לספר"‪ ,‬וטוען ש"שמע מתוך החדר"‪ .‬עדותו מזוהמת מתחילתה ועד סופה‬
‫‪149‬‬
‫ואין לה כל ערך‪ .‬יצוין שבינימין גם לא נשאל במשטרה כל שאלות עומק‪ :‬איך נראה העירום‬
‫שראה? האם יש סימנים מסוימים? כל עדותו כותרתית בלבד‪ ,‬ומוגבלת למשפטים ששתלו‬
‫בו‪ .‬כיצד ק ורה שבינימין הוא היחיד מילדיה של אסתר ששומע על הדברים הללו? מדוע‬
‫האחים הגדולים של בינימין מאימו אסתר‪ ,‬לא ראו ולא שמעו?‬
‫‪ .621‬סיפורה של שרה מרים שונה משל בינימין והודיה‪ .‬שרה מרים סיפרה על פעם אחת שאדרת‬
‫הייתה צריכה למצוץ לבעלה לשעבר‪ ,‬אסא‪ ,‬המערער ‪ ,2‬ושאילנה "שמה לה את היד באיבר‬
‫המין"‪ .‬סיפור זה תלוש מכל קונטקסט‪ .‬מדוע שאדרת תמצוץ לבעלה לשעבר‪ ,‬במיוחד שהוא‬
‫הומו ובמשך ‪ 4‬וחצי שנות הנישואין עם אסא היא לא סופקה מינית על ידו? מדוע שאדרת‬
‫תהיה רטובה ומתלהבת מהמציצה? מדוע שאדרת תהיה "מבוהלת" אם האירועים האלו‬
‫מתוארים כשגרת יום? מדוע שאילנה שאומרים כי היא מבוגרת ועליה "ריחמו"‪ ,‬תשתתף‬
‫בהחדרת אצבעות? היכן בדיוק היו כל שאר בני המשפחה? איפה היו הילדים? איפה היו‬
‫הנשים האחרות? מדוע שבכלל ישתפו את שרה מרים בסצנות האלה‪ ,‬ואיך יכלה לראות? גם‬
‫אם סיפור זה כן התרחש )והרי אדרת ו אילנה מכחישות( עדיין שמחה לא מעורבת‪ ,‬כך שכל‬
‫המעורבים פה הם מעורבים שבהסכמה‪ :‬דניאל אסא‪ ,‬אדרת ואילנה‪.‬‬
‫‪ .622‬כאן המקום לציין שמקריאת חקירתה של שרה מרים ע"י לילך רנן לא ניתן להאמין כיצד‬
‫החוקרת "בלעה בשקיקה" סיפורי הבל חסרי כול היגיון‪ ,‬וגם כששרה מרים מודה שאין לה‬
‫מושג על מה היא מלהגת‪ .‬ראו החקירה מתאריך ‪ ,7/7/2011‬שם בעמ' ‪ 45‬מספרת על אימא‬
‫שלה ש"נעלו אותה בשירותים‪ ,‬עשתה קריזה בשבת"‪ ,‬מודיעה בנחרצות ששמחה‪ ,‬אזמרה‬
‫ואדרת היו על אסא " אבל חדירה לא הייתה"‪" ,‬גם אלישע היה בסיטואציות"‪" ...‬אבל אני לא‬
‫כל כך יודעת על אלישע"‪" ,‬היית י צריכה להחזיק את תכלת לסובב לה את הראש‪ ..‬לא יודעת‬
‫כמה פעמים‪ ...,‬הילדה ]תכלת[ התחילה להתפשט‪ , ..‬כשנשאלת איך היא יודעת שתכלת‬
‫הייתה במחסן עם אימא ואסא ערומים "אני לא יודעת‪ ,‬אני לא הייתי שם"‪ ,‬אבל היא יודעת‬
‫שתכלת התחילה להתפשט כי "דניאל סיפר לי"‪ ,‬שמחה הייתה במחסן והדלת הייתה פתוחה‪,‬‬
‫אבל היא הייתה במחסן והדלת נעולה‪" ,‬בראש שלי אני נעולה"‪ " ,‬דפקתי את הראש בקיר‬
‫שיהיה לי סחרחורת"‪" ,‬אסא אמר בעצמו שהוא ניסה להתעסק עם נשים"‪ ,‬על אדרת ואסא‬
‫אמרה " אז היה להם געגועים לחזור‪ ...,‬אני לא כל כך יודעת כי אז לא שיתפו אותי"‪" ,‬אני לא‬
‫כל כך יודעת איך זה התחיל ואיך זה ממש ככה"‪" ,‬כשהחוקרת שואלת "אבל אסא בעצם‬
‫אומר שהוא הומוסקסואל" שרה מרים עונה "כן‪ ,‬והוא גם ניסה להתעסק עם ילדים"‪" ,‬עם‬
‫‪150‬‬
‫נפתלי" אבל "אני לא יודעת אבל ככה שמעתי"‪ " ,‬בהתחלה שמעתי מדניאל אבל גם מאסא"‪.‬‬
‫בהמשך שרה מרים מסבירה שהומואים כן יכולים להיות עם נשים‪ ,‬לדעתה‪ .‬היא גם מעלילה‬
‫על שירן שהיא לסבית " חשבתי ששירן היא לסבית‪ ...‬כאילו שמעתי את זה ממנה"‪" .‬הבנתי‬
‫שאין לה בכלל גירויים מגברים"‪ ,‬עמ' ‪ 59‬ש‪.18/‬‬
‫‪ .623‬הנה שרה מרים יורה סיפורים בצרורות‪ ,‬שכולם פרי שמועות‪ ,‬דמיונות‪ ,‬פנטזיות‪ ,‬עוד מייחסת‬
‫את השמועה למי שעליו היא מספרת‪ ,‬ומתיימרת להבין במיניות האדם וסקסולוגיה‪.‬‬
‫‪ .624‬למשל על היחסים בין שמחה לאסא היא מספרת‪ " :‬עובדה שכשהוא היה איתה הוא התגרה"‪,‬‬
‫וכשנשאלת אם הגיע לסיפוק‪ " :‬אני לא הייתי שם כדי להגיד אבל אני יודעת שכן"‪ .‬עמ' ‪.57‬‬
‫מנין צעירה בת ‪ 18.5‬הופכת מומחית לסקסולוגית האדם‪ ,‬ומאמינים לה? ההמצאות הללו של‬
‫שרה מרים שברובם היא מודה שאין לה מושג "אבל היא יודעת"‪ ,‬הפכו האורים ותומים לכל‬
‫הגרסאות שנשתלו מאוחר יותר בעדים הבאים שנאלצו לדקלם גרסאות‪.‬‬
‫‪ .625‬סיפורה של שמחה אשר בית המשפט קמא קרא לה "הראייה העיקרית"‪ ,‬גם הוא לא מתיישב‬
‫עם ההיגיון‪ ,‬ובית המשפט קמא קיבל אותו רק כי הניח מראש ששמחה היא משועבדת‪ .‬זו‬
‫הסיבה שבית המשפט קמא קיבל את טענת שמחה ש"דניאל הכניס לראשו שלו ולשלוש‬
‫הנשים כי הן מאוהבות באסא" )‪.(785‬‬
‫‪ .626‬הרי זו הייתה שמחה שאמרה לכולם שהיא מאוהבת באסא‪ ,‬ואף אחד בבית לא הצליח להבין‬
‫מנין השיגעון הזה נדבק בה‪ ,‬ראו במשטרה‪ ,10/10/2011 ,‬ת‪-27/‬ב‪" :‬אמרתי לו ]לדניאל[ שאני‬
‫רוצה את אסא‪ .‬ושיש לי בעיה שאני לא מפסיקה לחשוב עליו‪ ,‬עמ' ‪ ,27‬ש ‪.30‬‬
‫‪ .627‬ב ‪ 7/7/2011‬שרה מרים מסבירה את התיאוריה‪" :‬היא ]שמחה[ הייתה מבקשת ממנו‬
‫]דניאל[ "עכשיו אני רוצה להיות עם אסא"‪" ...‬היא ]שמחה[ מבחינתה רצתה ילדים ממנו‬
‫]אסא[‪ .‬לילך שואלת‪" :‬היא התחננה אין ספור פעמים לא להיות עם אסא"‪ ,‬ושרה מרים‬
‫מסבירה לה שבעצם שמחה רק פינטזה על אסא‪ ,‬וסיפרה את זה בתור וידוי לדניאל‪ .‬היא‬
‫רצתה שזה יישאר בגדר הפנטזיה אבל הוא הכ ריח אותה לממש את זה‪ ,‬וכך זה נהפך לעונש‪.‬‬
‫היגיון כה מעוות של בחורה בת ‪ 18.5‬משתלט על חוקרי המשטרה‪ ,‬ובסופו של דבר משכנע גם‬
‫את שופטי בית המשפט קמא‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫‪ .628‬תיאורה של שמחה צורך האישום השלישי שכולל סיפורים פנטסטיים על נשים אזוקות‬
‫בשירותים )ואין כל תמיכה לטענה שנשים נאזקו‪ ,‬וגם לא נמצאו כל אזיקים בבתים השונים(‪,‬‬
‫ושגם המערער " ניהל את התהליך העונשי מטבריה באמצעות פלאפון דור שלישי"‪ ,‬כלומר‬
‫הטענה היא שהוא נתן הוראה להחדרת אצבעות בטלפון‪ ,‬מבלי שבכלל נכח‪.‬‬
‫‪ .629‬לא ניתן להתעלם מכך שבית המשפט קמא אסף קטעי סיפורים מעדים אינטרסנטיים‪ ,‬שידעו‬
‫מראש על סיפורי בדיקת הרטיבות‪) ,‬בין דרך העברת מידע דרך החוקרים‪ ,‬פגישות בינהם‪,‬‬
‫ואפילו קריאה בעיתונות(‪ ,‬אך לא הצליח בית המשפט קמא להתביית על אירוע אחד שאותו‬
‫אפשר לתאר מתחילתו ועד סופו‪ ,‬איך קורה שנבדקת הרטיבות‪ ,‬מי בדיוק עושה את זה‪ ,‬ומה‬
‫קורה אחר כך‪ .‬אין מ נוס מהמסקנה שמדובר במשחק מיני מקדים ותמים‪ ,‬שהודיה הלבישה‬
‫עליו אלמנטים של עונש סדיסטי‪ ,‬וכמו אגדה אורבנית‪ ,‬ניסו העדים הבאים בתור להתאים‬
‫עצמם לאגדה‪.‬‬
‫‪ .630‬התוספת הראייתית היחידה לבליל הסיפורים של עדי התביעה היא יומן אדרת ת‪ ,71/‬אולם‬
‫כפי שהוסבר יומן זה איננו יומן‪ ,‬הוא היה צריך להיפסל הן מחמת פגיעה בפרטיות‪ ,‬הן מחמת‬
‫התכחשותה של אדרת שתכניו מהווים תיעוד דוקומנטרי‪ ,‬והן מחמת העדר צו חיפוש ע"ש‬
‫אדרת‪ .‬גם התוכן של ה"יומן" "להכין קלטת שתדבר על הניאוף" ושימוש במילים "הזרעה‪,‬‬
‫וידוי והרטבות" אינם מתארים באופן דוקומנטארי אפילו לא אירוע אחד שבו אכן מישהו‬
‫החדיר בה אצבע כדי לגלות אם היא מתחממת מינית‪.‬‬
‫‪ .631‬מנגד‪ ,‬המערער עצמו הסביר שכמו הרבה סיפורים בערעור זה‪ ,‬שמקורם בשמחה‪ ,‬או במעשיה‬
‫שאותם היא הפכה נגד שותפיה למשחקי המין‪ ,‬כן הייתה פעם אחת ששמחה רצתה שהוא יגע‬
‫לה בווגינה‪ ,‬וגם עם אחרות "יכול להיות שהיו משחקים עם נשים אחרות גם‪ ...‬גירוי מיני או‬
‫דברים כאלה"‪ .‬בסופו של דבר זו הגרסה הנכונה‪ .‬בעל ואישה באופן טבעי נוגעים זה לזו‬
‫באיברים האינטימיים כחלק ממשחקי מין מקדימים‪ .‬גרסה זו מתיישבת עם עמדות כל שאר‬
‫הנשים‪ ,‬והיא טבעית לגמרי‪ .‬לא מדובר באנשים זרים שמחדירים אצבעות זה לזו‪ ,‬אלא‬
‫אנשים שיחסי המין שלהם אפילו הולידו ילדים‪ ,‬וקשת הגירויים המיניים שלהם מלכתחילה‬
‫הייתה רבה ומגוונת‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫‪ .632‬בסופו של דבר לא התגבשה אפילו אפיזודה אחת של בדיקת רטיבות המסופרת בפרוטרוט ע"י‬
‫מישהו שנכח בה‪ ,‬ושיכול להסביר איך‪ ,‬מה‪ ,‬מתי ולמה‪ .‬לא היה כל עימות בנושא הזה ולא‬
‫הייתה כל הדגמה‪ ,‬לא בחדרי המשטרה‪ ,‬ולא בבית המשפט‪ .‬לא ניתן לומר ש"עדויות אלה‬
‫משתלבות ויוצרות תמונה ברורה"‪ .‬התמונה היא כל כך לא ברורה‪ ,‬עד כדי כך שלא מובן האם‬
‫המערער ‪ 1‬מואשם בביצוע הבדיקה‪ ,‬או במתן הוראות לבדיקה )למערער ‪ 2‬או לאחרים(‪ ,‬או‬
‫בניהול בדיקה בשלט רחוק מעיר אחרת בטלפון‪ .‬אפילו טענתה של הודיה שאם יוצא לבן זה‬
‫סימן להתגרות מינית מצטיירת כסיפור סרק‪ ,‬שכן הלבן יכול להעיד דווקא על פטרייה וזיהום‬
‫וגינאלי‪.‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ‪4‬‬
‫‪ .633‬האישום הרביעי הוא נגד דניאל ואסא‪ .‬הם מואשמים במעשה מגונה‪ ,‬ליקוק שביצעו שלוש‬
‫הנשים בפי טבעתו של אסא בקיץ ‪ 2010‬בנשים אזמרה אדרת ושמחה‪ .‬בית המשפט קמא‬
‫שהמערער ‪ 1‬יזם והורה על העונש‪ .‬אלא שכם כאן מדובר באגדה אורבנית שהתפתחה לסיפורי‬
‫בלהות‪ ,‬כאשר בסופו של דבר לא הוכח שהמערער יזם‪ ,‬או נתן הוראה שכזו‪ ,‬וזוהי הרשעה של‬
‫אדם לא בגין מעשים שעשה‪ ,‬אלא בגלל מילים שאומרים שאמר‪ .‬הרשעה זו היא טעות‬
‫עובדתית ומשפטית‪.‬‬
‫‪ .634‬אזמרה ואדרת שהן לפי כתב האישום אלה הנענשות בליקוק צואה מהתחתונים ומפי הטבעת‬
‫של אסא מעידות כי לא היה ולא נברא‪ .‬אזמרה העידה כי לא היה דבר כזה מעולם בעמ'‬
‫‪ . 1789-1790‬ואילו אדרת‪ ,‬מסבירה שזה לא כפי שמפורט בכתב האישום‪ ,‬בהתייחסה לליקוק‬
‫צואה מהתחתונים ‪ ,‬סיפרה שהיה מקרה אחד של דיבורים על אכילת צואה‪ ,‬זה היה דיבורים‬
‫בלבד בינה לבין שמחה ודניאל כלל לא היה מעורב בכך‪ .‬וכן לא היה מקרה מעולם של ליקוק‬
‫צואה מפי הטבעת של אסא‪ ,‬כל זה בעמ' ‪ 1125‬ובעמ' ‪ .1133-1134‬לאדרת בכלל היה דמיון‬
‫מפותח ביחס לקקי וצואה‪ .‬הרבה לפני סיפורי הצואה עם אסא‪ ,‬על פי מחברותיה‪ ,‬היא פנטזה‬
‫על עשיית צרכים על קבר של רב כלשהו‪ ,‬מה שמעיד כי סיפורי עשיית צרכים התחילו ממנה‪.‬‬
‫‪ .635‬דווקא שרה מרים שהייתה מקור לא אכזב לסיפורים לא ידעה דבר וחצי דבר על אכילת צואה‪.‬‬
‫בחקירתה ב ‪ 18/7/2011‬היא אמרה‪ " :‬כולם ידעו כמעט הכול על הכול אפשר להגיד‪ ,‬אבל חוץ‬
‫מפה שגיליתי כמה דברים שלא ידעתי‪ ...‬שאנשים אכלו את הצואה של אסא"‪ ,‬עמ' ‪ 20‬ש‪22-/‬‬
‫‪153‬‬
‫‪ .28‬פירושו של דבר שסיפורי הצואה של אסא הסתובבו בחדרי החקירות מפה לאוזן‪ .‬שרה‬
‫מרים בחרה שלא להרחיב על זה‪ " :‬שמעתי שזה הולך להיות אבל חשבתי שזה איום‪ ,‬או‬
‫משהו כאילו‪ ,‬גם לא האמנתי"‪.‬‬
‫‪ .636‬את סיפור אכילת הצואה התחילה הודיה‪ .‬סיפרה על כך בעדותה שנגבתה משך ‪ 3-4‬ימים‬
‫ותומצתה להודעה אחת ב ‪ 14-16/6/2011‬שלושה שבועות לפני המעצר‪ .‬לפי הסיפור הראשוני‪,‬‬
‫פעם אחת במוצ"ש חודש אחרי "שבועות שנה שעברה"‪ ,‬נתפש למערער המבט על אדרת‪,‬‬
‫הרביץ לה תפש אותה מהשערות‪ ,‬דרך לה עם שתי רגליים על הבטן‪ ,‬ואז בעט באזמרה ואמר‬
‫לה שהיא מסריחה‪ ,‬ודרך לה על הבטן‪ .‬אזמרה אמרה שהרגל של אסא יותר גברית‪ ,‬ואז הוא‬
‫קרא לה ארנבת‪ .‬אחרי זה עבר לשמחה‪ ,‬דרך לה על הבטן‪ ,‬ואמר לה לקרוא לאסא‪ .‬ציווה‬
‫עליהם להתפשט‪ " .‬הוא אמר להן להוריד לו את התחתון ולנקות את זה עם הלשון‪ .. .‬כולן היו‬
‫צריכות ללקק לו את התחת"‪ .‬בס גנון דומה הודיה העידה בבית המשפט ‪ ,580-585‬אך לא‬
‫נחקרה חקירה נגדית‪ .‬הסיפור הזוי‪ .‬ראשית‪ ,‬איך אדם "דורך" עם ‪ 2‬רגליים על בטן של‬
‫אישה? שנית‪ ,‬מה פתאום שבירח הדבש הלכאורי של הודיה היא תיחשף למחזות כאלה?‬
‫‪ .637‬כך התחיל הסיפור בעיני החוקרים‪ ,‬ומכאן והלאה המשטרה הייתה להוטה למצוא תמיכה‬
‫לכך‪ .‬מי שהואילה לתמוך בסיפור הייתה שמחה‪ ,‬אחרי שאיימו עליה‪ ,‬ואחרי שהבינה שהיא‬
‫לא תועמד לדין‪ ,‬וגם תקבל את ביתה בחזרה משירותי הרווחה‪ .‬אצל שמחה כמו הרבה‬
‫סיפורים‪ ,‬הסיפור קיבל ממדים קולוסאליים יותר‪ .‬שמחה סיפרה שזה היה כמה פעמים‪ ,‬שגם‬
‫אכלו קקי ממש ולא רק ליקקו ישבן‪ ,‬אכלו גם שלשול מהרצפה‪ ,‬ו"מורחות צואה על הפנים"‪,‬‬
‫‪ 685‬ש‪ 686 ,29/‬ש‪.2/‬‬
‫‪ .638‬אלא שחוץ משמחה והודיה אף אחד בבית לא ידע מזה‪ ,‬וגם לא ראה את זה‪ .‬אפילו הרכלנית‬
‫שרה מרים אשר מתלוננת שלא משתפים אותה בסיפורים‪ ,‬לא ידעה על זה‪ ,‬ולא יכלה לתאר‬
‫קקי על הפנים‪ ,‬או ליקוקי ישבן‪ .‬שתיהן‪ ,‬שמחה והודיה טפלו את הסיפור על המערער‪.‬‬
‫‪ .639‬בבסיסו של הסיפור עמד משהו אחר לגמרי‪ ,‬והמערער ‪ 1‬לא ידע מכך‪ ,‬דבר וחצי דבר‪ .‬שמחה‬
‫שהייתה חובבת דרמות וסצנות‪ ,‬רצתה תשומת לב כיצד להיפטר מהתשוקה המינית לאסא‪,‬‬
‫ולכן אדרת בציניות הציעה לה לקרה קקי לשפתיה כדי להיגעל‪ .‬שמחה ואדרת כנראה נכנסו‬
‫למאבק נשים על תשומת לב‪ ,‬כשאחת לא מאמינה לשנייה‪ ,‬ולכן בילדותיות ביקשו מאסא את‬
‫‪154‬‬
‫צרכיו‪ .‬אסא כנראה לא הבין מה הן רוצות ממנו‪ ,‬נתן לכ"א קקי בשקית‪ ,‬כדי שיעזבו אותו‪.‬‬
‫בזה הסיפור נגמר‪ .‬מכאן והלאה אף אחת לא באמת אכלה קקי או מרחה קקי על עצמה‪.‬‬
‫אילו זה היה קורה הנשים והילדים בוודאי שהיו זוכרים לספר על מראה כזה‪.‬‬
‫‪ .640‬לסיפור אכילת הצואה גייס בית המשפט קמא דווקא את אדרת לחיזוק הדברים‪ ,‬והיפנה‬
‫לאמרה במשטרה ת‪ .67/‬למעשה על נושא אכילת הצואה היה עימות בין אדרת לשמחה‬
‫בתאריך ‪ .19/7/2011‬ראו ת‪-66/‬א‪ ,‬בעימות זה לפני שהתעמתו בנושא הצואה‪ ,‬התעמתו על‬
‫השוקרים‪ .‬אדרת שואלת את שמחה‪" :‬היה שוקרים לילדים?" ושמחה עונה "אני לא אמרתי‬
‫שהיה שוקרים לילדים" עמ' ‪ 23‬ש‪ .21/‬וגם אומרת שמחה "אמרתי להם שהיה שוקר להגנה‬
‫עצמית"‪ .‬עמ' ‪ 23‬ש‪ . 31/‬מיד אח"כ מתקילה החוקרת לילך רנן את אדרת בשאלה האם שמחה‬
‫משקרת שהיא אומרת שהיא אכלה את הצואה של אסא יחד איתה‪ ,‬ואדרת מכחישה‪" :‬אני‬
‫לא אכלתי את הצואה של אסא‪ ,‬סליחה‪ ,‬מה סופר פארם?" החוקר מסביר לאדרת "את‬
‫נסעת לסופר פארם להביא תכשירים לנקות את עצמכן" ואדרת עונה "ממש לא‪ .‬אני לא‬
‫אכלתי שום צואה של אסא‪ ,‬ואפילו כשאני סיפרתי את הסיפור הזה‪ ,‬היא בעצמה לא‬
‫האמינה לי‪ ,‬נכון או לא"? ושמחה עונה "את מנסה לחקות אותי‪ .‬זה גם מה שאני אמרתי‬
‫להם"‪ .‬עמ' ‪ 24‬ש‪.36/‬‬
‫‪ .641‬בעימות זה החוקרת לילך איננה מרפה ואומרת "מסתבר שכן היה דבר כזה" ואדרת עונה לה‬
‫בנוכחות שמחה‪" :‬עליי לא היה דבר כזה‪ .‬אם היא סיפרה לכם שאני אכלתי איתה‪ ,‬לא היה‬
‫דבר כזה‪ .‬לא אכלתי איתה שום צואה"‪ ,‬עמ' ‪ 25‬ש‪ ,8/‬ובהמשך‪ :‬אדרת לשמחה‪" :‬את יכולה‬
‫להסתכל לי בעיני ים ולהגיד לי שאני אכלתי איתך את הצואה ושהילדים קיבלו שוקרים‬
‫ושכל הסיפורים שלהם אמת?"‪ ,‬ושמחה עונה‪" :‬אני רק‪ ...‬אני לא אמרתי שהילדים קיבלו‬
‫שוקרים"‪ .‬וגם "הילדים היו שמחים והילדים היו טובים"‪.‬‬
‫‪ .642‬עימות זה ממחיש שאין כל הלימה בין הסיפור הראשוני של הודיה שאומץ אחר כך ע"י‬
‫שמחה‪ ,‬ואף תוגבר והופרז על אירוע סדיסטי של דריכות על הבטן שמתפתח לליקוק ישבן‪,‬‬
‫לבין העימות שבין אדרת לשמחה‪ ,‬שבו מדובר על שתי נשים שאוכלות קקי ביחד כדי להוכיח‬
‫אחת לשנייה שהן נגעלות מאסא‪.‬‬
‫מכיוון שזהו עימות‪ ,‬מצופה משמחה שתעמוד על שלה‪,‬‬
‫ותתווכח עם אדרת שכן אכלו צואה יחד‪ ,‬שכן היו שוקרים ושהילדים כן סבלו‪ .‬מסתבר‬
‫ששמחה דווקא הסכימה עם כל מה שאדרת אמרה‪ .‬העימות מצולם‪ ,‬ת‪-66/‬ב‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫‪ .643‬בעימ ות הנ"ל ניסו לגייס את אדרת לשורות עדי התביעה תוך שהפחידו אותה שאם לא תעזור‬
‫לשמחה‪ ,‬תכלת תצא לאומנה‪ .‬מיד לאחר מכן‪ ,‬נקראה אדרת לעוד ‪ 2‬חקירות ב ‪20-21/7/2011‬‬
‫אצל החוקרות לילך ורויטל שהמטירו עליה מטר של שאלות על חשדות ועבירות המיוחסות‬
‫לה מכל מיני סוגים‪ .‬אמרו לה בתחילת החקירה בדיוק מה הן רוצות לשמוע‪ :‬תמליל ת‪-67-‬ב‬
‫מיום ‪ ,20/7/2011‬עמ' ‪" : 13‬רויטל‪ :‬יש דברים שעשו מתוך רצון‪ ,‬אכילת קקי‪ ,‬עשו מתוך רצון‪,‬‬
‫אין אפס‪ .‬גם את אכלת‪ .‬מה לעשות" לילך‪" :‬דורית‪ ,‬דורית‪ ,‬דורית‪ ,‬דורית‪ ,‬דורית!"‪ .‬רויטל‪:‬‬
‫אכלת ולא אחת ולא שתיים‪ .‬לילך‪ :‬דורית‪ .‬רויטל‪ :‬ולא שלוש‪ .‬לילך‪ :‬אני יודעת שלקחת‬
‫לסנטר וואן כדי לאכול את זה‪....‬רויטל‪ :‬היית במחסן עם שמחה‪ ,‬עם אזמרה‪ .‬דורית‪ :‬מה זה‬
‫מאיפה שמעת? רויטל‪" :‬עם שמחה עם אזמרה עם אסא‪ ,‬הייתם במחסן‪ ,‬ואז הוא עשה את‬
‫הצואה‪ ,‬כי אתן רציתן לראות‪ ,‬ומרחתן את זה על הפנים‪ .‬אז אל תשחקי לי אותה כאילו לא‬
‫היה"‪ .....‬רויטל‪ :‬וליקקתן את זה עם הלשון את מה שהיה מסביב והיה פעם אחת של סנטר‬
‫וואן‪ ,‬לא פעם אחת‪ ...‬לילך‪" :‬את‪ ,‬לא רק שאכלת‪ .‬את גם אמרת שאת ושמחה הלכתן פעם‬
‫אחת‪ .. ,‬לה היה גושי ולך היה נוזלי"‪.‬‬
‫‪ .644‬יום למחרת‪ ,‬כשאדרת כבר התייאשה מרוב חקירות נשאלה על אותם דברים עוד אין ספור‬
‫פעמים‪ ,‬כאשר החוקרת מקלידה וצורחת על אדרת‪ ,‬וזה מה שהוביל להודיית חשוד ת‪-67/‬א‪,‬‬
‫אשר בית המשפט קמא איזכר כתימוכין לגרסאות שמחה והודיה‪ .‬בבית המשפט אדרת‬
‫העידה בעמ' ‪ 1133‬ש‪ 7/‬בתשובה לשאלה "איך זה הגיע למצב של אכילת צואה‪ ,‬וענתה "לא‬
‫היה מצב של אכילת צואה"‪ .‬בעמ' ‪ 1134‬הסבירה "זה דבר שלילך ממש אמרה לי והכניסה‬
‫לפה‪ ,‬שאוי ואבוי אם אני לא אגיד את זה‪ ,‬שהיה אחד הניסיונות שלנו ללקק לאסא את פי‬
‫הטבעת ולהריח את התחתונים שלו‪ .‬היא תיארה לי את הצב הזה‪ .‬היא רק אמרה לי שאני‬
‫צריכה לאשר אותו בפירוש זה לא היה"‪ .‬בעמ' ‪ 1135‬ש‪" 8/‬מה שקורה פה לילך הדריכה אותי‬
‫מה אני צריכה להגיד‪ ,‬ומה אני לא צריכה להגיד כדי לעזור לשמחה‪ .‬בהמשך היה שלב שהיא‬
‫ממש אמרה לי " את בטוחה שזה מה שאת רוצה להגיד‪ ,‬אם את אומרת כזה דבר‪ ,‬שמחה לא‬
‫רואה את תכלת שלה‪ ,‬אז שיניתי גרסה"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לילך ניגנה לאדרת‪ ,‬אישה עקרה ללא‬
‫ילדים על חוש המצפון ששמחה בסיכון לאבד ילדה‪ ,‬אלא אם כן ייקחו אחריות ויודו במריחת‬
‫קקי על הפנים‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫‪ .645‬אלא שלמרות הכול‪ ,‬ולמרות שאדרת הייתה במצב של שבירה נפשית‪ ,‬לאחר ‪ 3‬שבועות הסגר‬
‫במעון לנשים מוכות‪ ,‬עדיין אדרת לא הפלילה את המערערים‪ ,‬ולא טענה שהמערערים כפו על‬
‫הנשים את העיסוק בצואה‪ ,‬אלא שפשוט זו היה שיטיון וטיפשות שבין הנשים עצמן‪ .‬אדרת‬
‫פשוט לא הבינה מה פתאום המשטרה מתעסקת עם סיפורי מאבק של נשים על תשומת לב‬
‫גברית‪ ,‬פשוט "לקחה על עצמה" את האחריות‪ ,‬והעיקר שירדו ממנה החוקרים‪.‬‬
‫‪ .646‬ככל שדברי אדרת שהוצאו בכוח בת‪-67/‬א הם התמיכה לסיפורי הצואה‪ ,‬אין בהם שום רמז‬
‫לוידוי‪ ,‬או לדינים שכתוצאה מהם נאלצו נשים לאכול צואה‪ ,‬אלא העיסוק בצואה הייתה‬
‫שיגעון פרטי שבין הנשים לבין עצמן‪ ,‬מיוזמה של אדרת‪ ,‬אישה מתוסכלת מינית‪.‬‬
‫‪" .647‬יומנה" של אדרת בו כתבה על "הגדולים"‪ ,‬מלבד היותו פסול‪ ,‬מתוארך לתקופה שקודמת‬
‫לכך ב ‪ 10‬שנים‪ ,‬ולכן אינו רלבנטי‪ ,‬מה גם שלא כתבה שאכלה גדולים או שתתה פיפי‪ ,‬אלא‬
‫העלתה‬
‫‪ Fetish‬שהתעורר בה‪ ,‬כמו פטישים אחרים שלא מימשה כגון חירבון על קברי‬
‫צדיקים‪ .‬אם כבר‪ ,‬למרות היות היומנים פסולים‪ ,‬הרי שהם מראים שסיפורי הצואה נובעים‬
‫מפנטזיות פטישיסטיות של אדרת‪ ,‬ולא מעונש שנים קיבלו‪.‬‬
‫‪ .648‬על כל פנים‪ ,‬למתכונת לפיה הרשיע בית המשפט קמא לפיה העיסוק בצואה היה במסגרת‬
‫וידויים וענישה ביוזמת או הוראת המערערים‪ ,‬אין כל תימוכין‪ .‬לא הוכח שהיו וידויים או‬
‫ענישה שנבעה מהמערערים שגררה אכילת צואה כעונש‪ .‬אם בסופו של דבר קרה משהו‪ ,‬זה‬
‫היה בין הנשים לבין עצמן‪ ,‬ולכן לא היה מקום להרשעה שמהותה היא מתן הוראה לקורבנות‬
‫לעשייה עצמית של מעשים מגונים בעצמן‪.‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 5‬מקל ברובע לשמחה(‬
‫‪ .649‬האישום ‪ 5‬בו הורשע המערער ‪ 1‬דומה ביסודותיו לאישום ה ‪ 2‬ממנו הוא זוכה‪ .‬מדובר על‬
‫מעשה סדום ותקיפה ע"י החדרת מקל של מטאטא לפי הטבעת של שמחה‪ .‬בחול המועד‬
‫סוכות תשע"א שאז הייתה המשפחה בכיתה בבית ספר ברובע היהודי בירושלים‪ ,‬ונערכה שם‬
‫הילולת סוכות המונית‪ ,‬במקום ששורץ המוני בני אדם על הדרך לכותל המערבי‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫‪ .650‬ההרשעה נשענת אך ורק על סיפורים של הודיה ושמחה‪ ,‬כאשר ניסו לתאם מראש מה לומר‪,‬‬
‫גם דרך פגישות ביניהן‪ ,‬וגם דרך "רענונים" )טקסטים מוכנים לדקלום( ש הוכתבו להן ונאלצו‬
‫ללמוד ולדקלם כמו תוכי‪ ,‬אבל עדיין התוצאות לא הניבו חפיפה‪.‬‬
‫‪ .651‬אירוע מסוג כזה‪ ,‬החדרת מקל בסיום הופעה פומבית של נגינה ושירה‪ ,‬שבו היו צעקות‪ ,‬קריעת‬
‫רקטום‪ ,‬ודימום‪ ,‬היה צריך מן הסתם לייצר עדי שמיעה וראיות חפציות‪ ,‬ורפואיות‪ ,‬כאשר אין‬
‫בנמצא דבר וחצי דבר של תוספת ראייתית‪.‬‬
‫‪ .652‬זה היה אירוע מרובה אורחים וילדים שגם צולם לרוב‪ .‬המשטרה לא טרחה אפילו למפות את‬
‫עדי האליבי‪ .‬חברתה של שמחה‪ ,‬שירן פרסקו הייתה שם‪ ,‬השתתפה בחגיגות‪ ,‬וגם ישנה שם‬
‫באחד החדרים‪ ,‬ובחקירתה לא היה לה צל של מושג על אירוע שכזה שבו מי שהזמינה אותה‬
‫עברה החדרה ברוטלית ופומבית של מטאטא לישבן‪ .‬לימור לבין הייתה שם‪ ,‬והמשטרה אפילו‬
‫לא הזמינה אותה לחקירה על האירוע הזה‪ .‬בנוסף לימור לבין העידה בבית המשפט וסיפרה‬
‫כי הייתה עם משפחת אמבש ברובע לאורך כל חג הסוכות ואף ישנה עם שמחה בחדר לאורך‬
‫כל החג )עמ' ‪ 2113‬לפרוטוקול(‪.‬‬
‫‪ .653‬למעשה המשטרה אפילו לא הרכיבה פאזל אנושי מי היה שם‪ ,‬מי לא היה שם‪ ,‬מי נכח במקום‬
‫שבו בוצע האירוע הזה‪ ,‬מי ישן ובאיזה חדר‪ .‬אפילו על שעת המעשה )כמה זמן עבר מעלייתו‬
‫של דניאל לבמה לשיר ולנגן( ועד להחדרת המקל‪ ,‬לא הצליחה המשטרה להתביית‪ .‬גם על‬
‫המיקום המדויק לא הצליחה המשטרה להתביית‪ .‬לפי גרסא אחת מסופר שדניאל עלה לבמה‬
‫לשיר ולנגן ואז לשמחה חלף הרהור על חשק מיני כלשהו במוח‪ .‬מי היה לידה באותו רגע?‬
‫באיזה מקום זה היה? איך עברו מהמקום של ההופעה למקום בו התרחש המעשה? תוך כמה‬
‫זמן? מי נכנס לאותו חדר‪ ,‬מי התפזר לחדרים אחרים? מי היה בטווח שמיעה בחדרים‬
‫אחרים? מאיפה צץ המקל? מי הביא את המקל? מי החזיק את שמחה ובאיזה אופן? מה‬
‫אמרו הנוכחים? האם עמדו שם כגלמים או שהיו להם הערות?‬
‫‪ .654‬איך בכלל נראה המקל? יצוין שעל הרבה מקלות של מטאטא יש פקק של וו לתלייה‪ .‬האם‬
‫המקל היה עם וו תלייה או בלי וו תלייה? מאיפה צץ שם סדין? אחת אומרת סדין השנייה‬
‫אומרת מטפחת ראש גדולה‪ .‬מהיכן צצה המשחה שנטען שהמערער מרח על ראש המטאטא‪,‬‬
‫הרי הם לא היו בבית אלא במקום שכור? למה שמו משחה על המטאטא ולא על הישבן? מדוע‬
‫‪158‬‬
‫פי הטבעת של שמחה לא נבדק‪ ,‬שכן על פי התיאור הברוטלי‪ ,‬היו חייבים להיווצר שם נזקים‬
‫פיסיולוגים‪.‬‬
‫‪ .655‬מעבר לשאלות הללו שהמשטרה לא טרחה לחקור ולספק תשובות לבית המשפט קמא‪ ,‬הרי‬
‫המשטרה ידעה על הסיפור מהודיה ‪ 3‬שבועות לפני המעצר‪ ,‬מדוע לא טרחו לקחת את שמחה‪,‬‬
‫שבעת מעצרה נשלחה למעון לנשים מוכות )בעל כורחה( לבדיקה רקטלית‪ ,‬לאור טענות שהיא‬
‫נותחה בעבר בעצם הזנב?‬
‫‪ .656‬מדוע לא ניגשו לרובע לצלם את המקומות הרלבנטיים‪ ,‬המקום של ההופעה והמסלול אל‬
‫המקום בו אירעה ההחדרה? מדוע לא נטלו מהרובע מטאטאים לבדיקת רקמות? מדוע לא‬
‫ראיינו אנשים ברובע מהם שכרו את החדרים? מדוע המשטרה לא ניסתה להקרין על הרצפה‬
‫קרני אולטרה‪-‬ויולט לאיתור דם על הרצפה )שכן אין בסיפור כל פרטים על ניסיונות להיפטר‬
‫מהמטאטא או לשפוך אקונומיקה על הדם שנזל לרצפה(‪ .‬מדוע המשטרה בכלל לא בדקה אם‬
‫בכלל הייתה הופעה ב"יום שישי" עם הגורמים שהשכירו את המקום? מדוע לא הציגו הסכם‬
‫שכירות לאותו מקום? יצוין שעל פי הסכם השכירות‪ ,‬היה אסור לקיים מופעים ביום ו'‬
‫ברובע‪ .‬מדוע לא נשאלה שמחה על תמונות מאותו אירוע בהם היא נראית מחייכת ומאושרת?‬
‫‪ .657‬לפני ההשוואה המתבקשת בין עדויות שמחה והודיה בבית המשפט עצמו‪ ,‬מן הראוי לבחון מה‬
‫אמרה שמחה בחקירותיה‪ ,‬שכן קל לראות שבהתחלה לשמחה אין מושג על מקל בסוכות‬
‫ברובע‪ .‬כל מ ה שהיא יודעת זה מריבה פומבית עם הודיה וקצת מכות ביניהן‪ .‬הפרטים‬
‫נשתלים באטיות‪.‬‬
‫‪ .658‬סיפור המקל מתחיל בחקירה מ ‪ 13/7/2011‬שהוגשה ב ‪ 6‬חלקים )א'‪-‬ו'( כמוצג ת‪ .29/‬זה‬
‫מתחיל דווקא ששמחה מספרת על אירוע בינה לבין דניאל בלבד ברוממה שהוא הרביץ לה‬
‫והיא הרביצה לו‪ .‬הוא לק ח אותה מהשערות והוריד לה את המטפחת‪ .‬אחרי ‪ 20‬דקות בחדר‬
‫לבד בא אסא והרביץ לה עם מקל ‪ 10‬דקות‪ ,‬ואז היא לקחה את המקל והרביצה לאסא‪. .‬‬
‫‪ .659‬המטפחת ששמחה מספרת עליה באירוע ברוממה‪ ,‬שאסא הרביץ לה עם מקל והיא הרביצה לו‪,‬‬
‫תופיע יותר מאוחר בבית המשפט כששמחה מתארת החדרת מקל לישבנה ברובע‪ ,‬אחרי‬
‫שאילפו אותה לספר שהיה כזה דבר ברובע‪ .‬לעומת זאת הודיה תספר שהשתמשו בסדין‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫‪ .660‬בהמשך‪ ,‬בעמ' ‪ 21‬חלק א'‪ ,‬שואלים אותה "ברובע‪...‬לא סיפרת לנו מה היה עם המקל"‪,‬‬
‫ושמחה אומרת‪ " ,‬אני כנאה לא זוכרת מה היה עם המקל"‪ .‬בעמ' ‪ 22‬מנחים אותה "זה אירוע‬
‫שהודיה הייתה בו‪ .‬זה עוזר לך להתמקד"? בעמ' ‪ 23‬לתמליל חלק א' שואלים אותה "מה היה‬
‫עם המקל? לא יכול להיות שאת לא זוכרת?" ושמחה עונה "זה איתי?"‪.‬‬
‫‪ .661‬זו תשובה ספונטנית המעידה ששמחה פשוט לא יודעת שהודיה עירבה אותה בסיפור של מקל‬
‫בסוכות‪ .‬החוקר אומר "אוקיי" ושמחה ממשיכה‪" :‬על מי‪ ...‬טוב אני אמרתי לה‪ ,‬וכשהוא‬
‫אמר‪ ...‬מה עשו לי‪ ,‬אני לא אגיד‪ ...‬כי אתה שאלת אותי על המקל‪ ,‬אז למה התכוונת?" עמ'‬
‫‪ 23‬חלק א'‪.‬‬
‫‪ .662‬בעמ' ‪ 24‬שמחה מגששת מה מדובר‪ ,‬שכן זו תחילת שיתוף הפעולה שלה‪ ,‬והיא צריכה לספק‬
‫סחורה‪ .‬היא מתחילה לספר על ש"כל הנשים ישבו בחדר עם הודיה‪ ,‬הודיה באה אלי‪ ,‬ואני‬
‫באה בשיא התמיכה‪ ..‬אולי פגעתי בך‪ ,‬אני לא מוכנה לשנות‪ ...‬היא נכנסה לנשים והיא‬
‫]מסיתה[ את כולן נגדי‪ ..‬שאני ברוח שקר"‪ .‬זה פחות או יותר מה ששמחה מספרת‪ ,‬סצנת‬
‫קנאה עם הודיה‪ ,‬ושום דבר על מקל‪ .‬בהמשך‪ ,‬אומרת שמחה שבגלל הודיה הקשר שלה עם‬
‫דניאל התקלקל‪ ,‬עמ' ‪ .25‬כמו כן‪ ,‬אסתר הגנה על הודיה והתחילו מכות‪ ,‬ואז דניאל שומע‬
‫צעקות והוא נכנס‪ .‬עדיין שום דבר על מקל‪.‬‬
‫‪ .663‬בעמ' ‪ 26‬שמחה אומרת ש" דברים אחרים אני באמת לא זוכרת‪ .‬אני צריכה פשוט לשבת‬
‫ולחשוב מה היה שם"‪ .‬נשאלה באיזה שעה זה היה ושמחה אומרת שבלילה ושתכלת הייתה‬
‫עם הילדים‪ .‬בעמ' ‪ 27‬שמחה אומרת שהודיה אמרה למערער שנמאס לה מהשמחה הזאת‪.‬‬
‫והחוקר אומר לה "דיברנו מקודם על מקל‪ .‬שמחה אומרת שהודיה אמרה לה שהיא חטפה‬
‫משהו בניתוח והיא "לא זוכרת"‪ .‬שמחה אומרת שהיה לה ניתוח בעצם הזנב והחוקר מנחה‬
‫"אז אנחנו מסכימים על זה שעצם הזנב זה מקום שקרוב לפי הטבעת"‪ .‬שמחה אומרת "אני‬
‫לא זוכרת כלום"‪.‬‬
‫‪ .664‬בהמשך אומר החוקר " אסא סיפר לנו על מקרה אחר ונוסף שבו פגעו בך במטאטא‪ ,‬אני‬
‫מבקש ממך לספר"‪ .‬האמת היא שאסא לא סיפר כזה דבר‪ ,‬אבל החוקר מנסה לשתול מקל‬
‫ברובע‪ .‬שמחה עונה "אני לא זוכרת במה מדובר ומתי"‪ ,‬אבל מוסיפה שבמריבה עם הודיה‬
‫ברובע‪ ,‬צעקו לה זונה‪ ,‬סתמו לה את הפה שלא תצעק‪ ,‬ומעכו לה את הראש‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫‪ .665‬בהמשך ממשיכים החוקרים להנחות אותה בעמ' ‪ ,7‬חלק ד'‪" ,‬האם אפשר לומר שמה שעברת‬
‫ברובע זה אונס"?‪ ,‬שמחה עונה "לא חושבת"‪ .‬נשאלת "האם החדירו לך חפץ לאיבר המין?"‪,‬‬
‫והיא עונה "לא רוצה לדבר על זה‪ .‬אני לא יודעת עכשיו"‪ .‬בעמ' ‪ ,14‬חלק ה' החוקרים‬
‫אומרים לשמחה " באירוע הזה הייתה החדרה‪ .‬החדירו איזה חפץ?"‪ ,‬ושמחה שוב "לא‬
‫יודעת"‪ .‬מכאן והלאה החוקר מתחיל לדבר על החדרת מקל ברוממה‪ ,‬וכך שמחה מבינה‬
‫שהיא מתבקשת לספר על החדרת מקל לישבנה‪ ,‬על בסיס אירועי המריבה בינה לבין הודיה‪.‬‬
‫‪ .666‬המשמעות של דיאלוג זה בחקירה זו )ת‪ (13/7/2015 ,29/‬היא ששמחה לא ידעה לקשר בין‬
‫החדרת מקל לבין המריבה בינה לבין הודיה שהייתה ברובע בסוכות‪ .‬שמחה ידעה לספר על‬
‫תגרה בינה להודיה‪ ,‬אבל המערער לא מזוה ה בסיפור הראשוני כני שהרביץ או נתן הוראות‪.‬‬
‫החוקרים המיומנים פשוט שותלים לאט לאט את התוכן הרצוי‪ .‬במקום שאלות פתוחות הם‬
‫מבקשים לאשר דברים שעליהם הם שואלים‪ ,‬וכך שמחה מתוודעת לתכנים הרצויים להשלמת‬
‫הפאזל‪ .‬יצוין שהחוקרים יודעים כי בעבירות מין ההלכה היא שאין צורך לדייק בפרטים‪ ,‬כך‬
‫שמספיק לגרום לכך ששני אנשים יודעים על אותו סיפור מסגרת‪ ,‬וכל השאר כבר לא משנה‪.‬‬
‫‪ .667‬זו הסיבה ש סיפורי שתי העדות הודיה ושמחה בבית המשפט עצמו לא מתואמים‪ .‬הודיה‬
‫מדברת שהאירוע התחיל ממכות בין המערער לשירן אסלן בת זוגו בסביבות "שישי בבוקר‬
‫צהריים כזה"‪ ,‬פרוט' עמ' ‪ 591‬ש‪ 9/‬ואינה מפרטת מה הסיבה למכות‪ ,‬וחניקות‪" .‬ואז באיזה‬
‫שהוא שלב קראו לשירן ]פרסקו[ האורחת"‪ ,‬עמ' ‪ 591‬ש‪ .30/‬דניאל הסביר לפרסקו ששמחה‬
‫מעצבנת אותו‪ ,‬פרסקו יצאה‪ .‬המערער התעצבן עוד יותר המשיך לצעוק‪ ,‬ו"קרא לכולם"‪ .‬אז‬
‫המערער אמר לאזמרה ש"הכול בגללה"‪" .‬הוא ביקש את כולם להרביץ לה ]לאזמרה["‪ .‬ואז‬
‫"היה שלב שהוא ביקש מכולם שנרביץ לשמחה"‪ .‬הוא לקח סדין וסתם לה את הפה‪ .‬ואז‬
‫הוא צעק שיקראו לאסא‪ ,‬עמ' ‪ 592‬ש‪ ,30/‬ונתן לה לבחור בין אוננות על אסא או עונש אחר‪.‬‬
‫שימחה התווכחה עם דניאל )כך על פי הודיה‪ ,‬בעודה עם סדין בתוך הפה(‪.‬‬
‫‪ .668‬ןאז הוא ביקש שיביאו לו מקל של מטאטא והיא חושבת שרחל לאה הלכה להביא‪ ,‬הוא שם‬
‫משחה על המקל והכניס לה לפי הטבעת‪ ,‬והיא אמרה "לא בניתוח"‪" .‬הוא לא ויתר‪ ,‬פשוט‬
‫הכניס לה את זה לפי הטבעת‪ ,‬הכניס‪ ,‬הוציא‪ ,‬הכניס‪ ,‬הוציא‪ ,‬השתמש ממש בכוח"‪ .‬עמ' ‪593‬‬
‫ש‪" .11/‬יצא לה דם"‪.‬‬
‫‪ .669‬מכל הנאמר עד כה‪ ,‬הסיפור מתחיל בשירן‪ ,‬עובר לאזמרה‪ ,‬למרות שלא נטען שמי מהן הייתה‬
‫עסוקה בהרהורים על גברים באותו אירוע או שהייתה סיבה להרביץ להן‪ .‬לפי כתב האישום‬
‫‪161‬‬
‫דניאל "הורה להכות" )ולא ברור מי בפועל היכה על פי ההוראה(‪ ,‬ואחרי שכעס‪ ,‬גידף והשפיל‬
‫את כל הנשים‪" ,‬היפנה זעמו" כלפי שמחה‪" ,‬היא הופשטה" )מבלי לפרט מי הפשיט אותה‪ ,‬או‬
‫למה היא לא מתפשטת בעצמה(‪ ,‬חסמו לה הפה עם סדין )ושמחה מדברת על מטפחת(‪ ,‬דניאל‬
‫אמר לה לאונן לפני כולם‪ ,‬וההתנגדות שלה לאונן היא זו שהעלתה את חמתו של דניאל עוד‬
‫יותר והוא נטל מקל ודחף לה‪.‬‬
‫הודיה אינה קושרת בין ההופעה של דניאל על הבמה‬
‫להתפרצות הזעם‪.‬‬
‫‪ .670‬אצל שמחה הסיפור אחרת‪ .‬שמחה מ תחילה את הסיפור בקנטור שקנטרה את המערער לפני‬
‫ההופעה‪ .‬כבר כאן יש סתירה כי הודיה דיברה על שעות "בוקר צהריים כזה" )ביום ו'(‪,‬‬
‫ושמ חה דברה על קנטור לפני תחילת הופעה‪ ,‬שזה בערב‪.‬‬
‫‪ .671‬שמחה מדלגת על שלב ה"כעסים‪ ,‬גידופים והשפלות" של כל הנשים הנוכחות )אותן אלה‬
‫שאמורות להחזיק אותה(‪ ,‬כפי שתיארה הודיה‪ ,‬וגם מדלגת על שלב המכות‪-‬ללא ‪-‬כל‪-‬סיבה‬
‫לשירן ואזמרה‪ ,‬ואצל שמחה הסיפור מתחיל בזה שלפני שהמערער עלה לבמה‪ ,‬היא רצה אליו‬
‫סיפרה לו שהתעורר בה חשק מיני‪ ,‬כלפי משה ברטוב אמבש‪ ,‬הבן של אסתר‪" .‬והרהור זה‪ ,‬אני‬
‫מדגישה זה שיכול לעבור לך בראש ציור של זין בראש"‪ ,‬עמ' ‪ 688‬ש‪" .28-30/‬הייתי חיבת‬
‫באותו רגע לרוץ ולספר לדניאל"‪" .‬בסוף ההופעה עושים סעודה ודניאל אומר לי את לא‬
‫מתביישת לבוא רגע לפני ההופעה‪ ...‬וזה מתפתח לדין‪ ..‬אני חוטפת מכות‪ ,‬נגררת מהשערות‬
‫לתוך החדר הזה‪ ,‬דניאל צועק‪ ,‬תביאו לי מטפחת ודוחף לי מטפחת שלמה‪ ,‬כיסוי ראש בכל‬
‫הפה‪ .‬ארבע נשים החזיקו אותי מכל צד‪ ...‬דניאל לקח את המקל של המטאטא והחדיר לי‬
‫אותו ממש חזק מאחורה"‪" .‬אני מקבלת מכות על הגוף עם אותו מקל"‪.‬‬
‫‪ .672‬ההבדלים בין שמחה להודיה תהומיים‪ .‬בוקר לעומת ערב‪ .‬אצל שמחה יש הופעה‪ .‬אצל‬
‫הודיה אין‪ .‬אצל שמחה יש סעודה אחרי הופעה‪ ,‬אצל הודיה אין‪ .‬אצל הודיה יש אלימות‬
‫שמתחילה בשירן‪ ,‬עוברת לאזמרה ומגיעה לישבן של שמחה‪ ,‬אולם אצל שמחה אף אחת‬
‫אחרת לא חטפה מכות חוץ ממנה‪ .‬אצל שמחה יש גרירה בשערות‪ ,‬אצל הודיה אין‪ .‬אצל‬
‫הודיה המערער מבקש שיביאו מקל‪ ,‬ואצל שמחה הוא פשוט לוקח מקל‪ .‬אצל שמחה מעורב‬
‫הרהור עם מחשבות על איבר מין שלח משה ברטוב‪ ,‬ואצל הודיה אין הרהור אלא אלימות‬
‫רנדומלית‪ .‬אצל הודי ה יש סדין בפה‪) ,‬אבל סדין גדול מהפה וצריך לקשור(‪ ,‬ואצל שמחה‬
‫מט[פחת שלמה נכנסה לתוך הפה‪ .‬אצל הודיה שמחה נדרשה לאונן‪ .‬שמחה לא אמרה שהיא‬
‫נדרשה לאונן‪ .‬להבדיל‪ ,‬שמחה אמרה שאסא היה צריך ללקק את איבר מינה‪ ,‬עמ' ‪ 691‬ש‪.6-8/‬‬
‫‪162‬‬
‫)לסיום‪ ,‬שמחה מוסיפה שאחר כך הודיה עזבה והשאירה מכתב‪ .‬תמר בראון אמרה שזה היה‬
‫מכתב אהבה לדניאל‪ ,‬ת‪ 89/‬בדקה ‪.( 3:34:00‬‬
‫‪ .673‬יצוין שבגרסתה של שמחה יש אלמנט של וידוי על חשק מיני לאחר‪ ,‬משה ברטוב‪ ,‬אבל באותה‬
‫הילולת סוכות השתתפה גם שירן פרסקו‪ ,‬וכולם ידעו ששמחה מקיימת איתה מגעים לסביים‪.‬‬
‫איך אם כן הסכים המערער לשמחה להביא לסביות הביתה‪ ,‬מבלי שחמתו תבער בו? פרסקו‬
‫במשטרה אמרה ש"דניאל היה בראש טוב" לגבי זה‪.‬‬
‫‪ .674‬בשני הגרסאות‪ ,‬הן של הודיה והן של שמחה‪ ,‬אין שום תיאור מה קרה רגע אחרי הוצאת‬
‫המקל מהרקטום‪ .‬איך התפזרו האנשים? מי הלך לישון ואיפה? מי ישן עם מי ובאיזה חדר?‬
‫מי דיבר עם מי? מה קרה לשמחה אחר כך? מה עשו עם המטאטא? מה עשו עם הסדין או‬
‫המטפחת? מי ניגב את הדם מהרצפה? עם מי ישנה שמחה באותו לילה? האם מי שינה איתו‬
‫ידע על מה שהיא עברה? האם התלוננה‪ ,‬או גנחה‪ ,‬או ייללה מכאבים במהלך השינה? כיצד‬
‫קמה בבוקר? האם מישהו ראה אותה למחרת מפגינה כאבים ברקטום?‬
‫‪ .675‬יתרה מכך‪ ,‬בין שתי הגרסאות אין כל אינטראקציה בין הודיה לבין שמחה? איפה הייתה‬
‫הודיה כששמחה עשתה וידוי לפני עליית דניאל לבמה? איך קרה שהודיה נכנסה לחדר? האם‬
‫הן דיברו ביניהן אחר כך על זה בבוקר שלמחרת או בכלל? ואיך בכלל קורה שהודיה נחשפת‬
‫למחזה כה טראומטי‪ ,‬אם ברקע מרחפת הטענה שנשים חדשות אינן נחשפות לאירועים קשים‬
‫שכאלה?‬
‫‪ .676‬לאור הסתירות בגרסאות של הודיה ושמחה‪ ,‬הכחשתה הראשונית של שמחה‪ ,‬העדר עדים‪,‬‬
‫העדר ראיות חפציות‪ ,‬העדר כל ניסיון של המשטרה לחקור את הגרסאות האלה כתלונת אונס‬
‫רגילה והישענותה על סיפורי בלהות‪ ,‬שאינם נתמכים ע"י אף אחד אחר‪ ,‬ויוזכר שבעימות בין‬
‫אדרת לשמחה ניסו החוקרים תכסיס של גירוי אדרת לדבר על האירוע‪ ,‬ואדרת בכלל לא‬
‫זיהתה את האירוע וגם לא קשרה אותו לשמחה שניצבה מולה‪ ,‬לא ניתן לחזק את גרסת‬
‫שמחה בגרסת הודיה או להיפך‪ .‬רק אחת מהן אומרת שרחל לאה רצה להביא משחה או מקל‪.‬‬
‫‪ .677‬התימוכין היחידי שמצא בית המשפט קמא לסיפור הוא הערתו הסתמית של המערער ‪1‬‬
‫ש" אני עשיתי כל‪ ,‬או כמעט הכול‪ ,‬של מה ששמחה ביקשה ממני"‪ .‬בית המשפט קמא ראה‬
‫בכך ראשית ראייה‪ .‬אולם המשפט הזה הוצא מהקשרו‪ .‬ראשית המערער כפר‪ :‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪6‬‬
‫‪163‬‬
‫ש‪ " :178/‬אני לא מודה על שום דבר ספציפי על מטאטא או לא על מטאטא‪ .‬אני מודה שהיו‬
‫כל מיני משחקים ביננו במצבים מסוימים בהסכמה אינטימית"‪.‬‬
‫‪ .678‬שנית‪ ,‬המערער ‪ 1‬נשאל על יחסי מין סאדו‪-‬מזוכיסטים בינו לבין שמחה‪ ,‬ואכן לטענתו שמחה‬
‫א הבה מין בלתי שגרתי‪ ,‬וביקשה לחוש חדירה אנאלית עם מקל‪) ,‬שלא בנסיבות האלה אלא‬
‫בנסיבות אינטימיות‪ ,‬מהסיבה ששמחה אוהבת לשחזר חוויות אונס קודמות שעברה(‪ .‬בין‬
‫השאר הסביר המערער ‪ 1‬שאיבר מינו לא היה זקור וחזק מספיק לחדור לשמחה באופן שיספק‬
‫אותה‪ .‬שמחה עצמה ענתה בחקיר ותיה הראשונות על סוגי התנוחות שקיימה‪ ,‬כי אהבה‬
‫יחסים אנאליים לרבות ויברטור‪ ,‬ושאין זה ענינה של המשטרה איך היא אוהבת להגיע‬
‫לסיפוק מיני‪.‬‬
‫‪ .679‬פירושו של דבר שאין בדברי המערער "ראשית ראייה" לאירוע האמור של החדרת מקל באונס‬
‫או כפייה‪ ,‬אלא תחילת תיאור של יחסים מין אנאליים אינטימיים בהסכמה בנסיבות אחרות‪,‬‬
‫ולא פומביות‪ .‬דברי המערער נגעו ישירות לשאלות על סוגי יחסי המין שקיים עם שמחה והוא‬
‫ענה על כך באופן הכי אמיתי שאפשר‪.‬‬
‫‪ .680‬יצוין ששמחה מצולמות בסמיכות לאירוע בשני פעמים‪ .‬השתתפה ביום ההולדת של קרופר‬
‫שצולם גם בסטילס וגם בווידאו ממש במוצאי סוכות‪ .‬ניתן לראות את שמחה ואת האווירה‬
‫ולהבין שהסיפור מופרך‪ .‬שבועיים לאחר מכן צולם הביקור שלה אצל אימה ע"י צוות ערוץ ‪2‬‬
‫של דינה אברמסון‪ ,‬ששם היא נראית נינוחה ומאושרת‪.‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 6‬ליקוק קקי בליפתא(‬
‫‪ .681‬האישום השישי עוסק בליקוקי קקי‪ .‬האישום משותף עם המערער ‪ 2‬כולו מתמקד ביחסי מין‬
‫בין ‪ 3‬בגירים‪ .‬הראשון הוא הבן זוג )דניאל(‪ ,‬השני הוא אסא ההומו שאיננו חושק בנשים‪,‬‬
‫והשלישית היא ה"קורבן"‪ ,‬שמחה‪ ,‬בת הזוג של דניאל‪ .‬לשמחה יש ילדה משותפת מדניאל‬
‫תכלת שנולדה ב ‪ ,2005‬כלומר בסביבות אותו זמן שגרו בליפתא‪ .‬האירוע מתוארך שחודש‬
‫הרביעי של ההיריון של שמחה ב ‪ ,2005‬והעילה לעונש היא עישון ‪ 2‬סיגריות‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫‪ .682‬שמחה הייתה מאוהבת בדני אל וגם את תכלת הביאה לעולם עם דניאל כחלק מאהבתה‬
‫לדניאל‪ .‬הטוויסט בעלילה הוא שבשלב מסוים החלה שמחה להביע ענין מיני באסא‪ ,‬ואמרה‬
‫לכולם שהיא אוהבת אותו ורוצה אותו‪ ,‬והמחשבות על אסא לא פסקו עד כדי כך שהיא קיבלה‬
‫עצה מדורית )אדרת( ללקק קקי של אסא‪ ,‬כדי להיגעל ממנו ולגרום למחשבות המיניות הללו‬
‫לחלוף‪.‬‬
‫טוויסט נוסף בעלילה הוא שאסא בכלל לא נמשך לנשים‪ .‬אסא בעבר היה הומו‬
‫שנשוי לאדרת ‪ 4‬וחצי שנים‪ ,‬נישואין שהיו מפח נפש גדול לאדרת שלא קיבלה את צרכיה‬
‫המיניים מאסא‪.‬‬
‫‪ .683‬עד כאן רקע פרסונאלי לאישום זה‪ .‬על פי ההרשעה‪ ,‬כדי להעניש את שמחה על עישון‬
‫סיגריות‪ ,‬מה שפוגע בבריאותה‪ ,‬דניאל דרש ממנה לאפשר לאסא לדחוף לה אצבעות בווגינה‪,‬‬
‫ללקק את איבר מינה‪ ,‬ללקק בחזרה באיבר מינו של אסא‪ ,‬וגם למצוץ לאסא‪.‬‬
‫‪ .684‬העדים לכך הם שמחה‪ ,‬הודיה ובנימין‪ .‬לשמחה זו השנה הראשונה בבית‪ .‬הודיה בכלל לא‬
‫גרה עם המשפחה בתקופת ליפתא‪ ,‬אלא הגיעה ב ‪ ,2009‬ושמעה רק "שמעה ציווים" כגון‬
‫תלקקי לו או תמצצי לו‪ ,‬שאלה דברים שגרתיים שאומרים שותפים לאורגיה זה לזה כדי לענג‬
‫את עצמם‪ ,‬ואין בהם שום אלמנט של ציווי‪ ,‬אלא הדרכה‪ .‬בינימין אז היה בן ‪ 7‬והוא נקוב‬
‫כאחד העדים שלטענתו שמע מתוך חדר קריאות דומות "לדחוף לשמחה אצבע לכוס"‪ ,‬בגיל ‪!7‬‬
‫‪ .685‬כמו כן טעה בית המשפט קמא בכך שמצא תימוכין מחוץ לעדי התביעה בהודעת אסא‬
‫במשטרה‪ ,‬ת‪-11/‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,6‬שלדברי בית המשפט אישר למעשה סיטואציה בה שמחה מצצה‬
‫את איבר מינו‪ .‬אסא לא אישר זאת‪ ,‬ולאסא כהומו לא היה כל ענין מיני ששמחה תמצוץ לו‪.‬‬
‫‪ .686‬כך נבנה הקליימקס ומכאן לאנטי‪-‬קליימקס‪ ,‬הדה‪-‬קונסטרוקציה‪ .‬בינימין רק שמע‪ ,‬אבל זה‬
‫לא היה בליפתא ולא מתקשר לעונש על עישון סיגריות‪ .‬בינימין הוא מושתל גרסאות‪ ,‬וגם‬
‫התייצב להתוודות בבית המשפט כי כל עדותו שקר מתחילתה ועד סופה‪ .‬מכאן שבינימין‬
‫פסול‪.‬‬
‫‪ .687‬הודיה כמו בינימין רק שמעה‪ .‬גם היא לא הייתה בליפתא‪ ,‬וגם היא לא ידעה לספר שהמחוות‬
‫הגופניות ששמעה קשורים לעונש על עישון סיגריה‪ .‬גם הודיה עדה אינטרסנטית‪ ,‬וגם היא‬
‫פסולה‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫‪ .688‬אסא לעומת זאת לא אישר ששמחה מצצה את איבר מינו‪ .‬צריך לקרוא את תמליל החקירה‬
‫כדי להבין מה קרה שם‪ .‬מדובר בחקירה של ‪ 5:42‬שעות מתוכם ‪ 3‬שעות באזיקים אחרי שעבר‬
‫שיחת ניעור מלילך שאמרה לו שמה שהיה בהסכמה אין למשטרה שום בעיה עם זה‪ ,‬ושעד‬
‫שלא יתחיל לספר סיפורים‪ ,‬המשטרה לא תעזוב אותו‪.‬‬
‫‪ .689‬למשל באותה חקירה מוליך אותו שולל החוקר דודו‪" :‬היו מקרים שזה לא עונש מבחינתנו‪,‬‬
‫זה נשים שהיו צריכות להיות תחת השגחה שלא יהיה הפקרות‪ .‬ספר!"‪ .‬עמ' ‪ 23‬ש‪.6/‬‬
‫כשאסא מבין שהחקירה עלולה לסבך אנשים אחרים הוא מבקש עו"ד והחוקר אומר לו "אני‬
‫לא מאפשר לך לראות שום עורך דין"‪" .‬אני לא מאפשר לך לדבר איתו ולא מאפשר לך כלום‪,‬‬
‫אתה רוצה זמן שתדבר איתו מתי שאתה רוצה"‪ ,‬עמ' ‪ 26‬ש‪ .23/‬ובהמשך הטונים עולים‪:‬‬
‫"סתום! רגע סתום!‪ ...‬אתה מספר לו אתה מספר לו ]לחוקר השני[ אלף לילה ולילה סיפורים"‪,‬‬
‫ובעמוד הבא אסא מתלונן‪" :‬לא נותנים לי בכלל לדבר עם העו"ד" והחוקר עונה לו "זה בעיה‬
‫שלך מה זה בעיה שלי"‪ ,‬עמ' ‪ 27‬ש‪ .23/‬ומיד אחר כך החוקר נפתלי "אתה אדם שפל‪ ,‬שביצע‬
‫עבירות שפלות‪ ,‬ואתה מתחסד‪ ....‬אתה פדופיל אתה‪ ,‬אתה מזיין ילדים אתה יודע את זה?"‪,‬‬
‫עמ' ‪ 28‬ש‪ .15/‬אסא אומר תוכיח לי‪ ,‬ומבקש להפסיק את החקירה‪ ,‬והחוקר עונה לו בצעקות‬
‫"לדבר עם עו"ד עכשיו? אם הוא פה דבר איתו‪ .‬הוא פה?"‪.‬‬
‫‪ .690‬לאחר ‪ 50‬דקות‪ ,‬וכמות נכבדה של שעות חקירה קודמות‪ ,‬באותו מעמד אסא מתחיל לרצות‬
‫את חוקריו‪ .‬אומר שיעשה דברים‪ ,‬מייד חוזר בהם‪ ,‬אומר שעשה דברים אחרים ומיד אמר‬
‫שלא זוכר‪ ,‬והכול על פי דברים שנשאל עליהם די הרבה פעמים‪ ,‬עד שלחוקרים נמאס והם‬
‫צועקים עליו "אתה שקרן‪ ,‬שקרן פתולוגי‪ ,‬אתה יודע שאתה שקרן פתולוגי"‪ ,‬עמ' ‪ 48‬ש‪.17/‬‬
‫בעמ' ‪ 55‬אסא דורש את זכות השתיקה‪ .‬גם זה לא עוזר לו‪ .‬בעמ' ‪ 60‬הוא סופג ממטר השפלות‬
‫נוסף‪ " :‬אתה לא רק עבריין‪ .‬אתה פושע‪ .‬אתה פושע שאתה תך לכל כך הרבה שנים‪ ..‬בית‬
‫המשפט יחליט שאתה פושע שעברו ילדים ונשים התעללויות של אונס והכאות"‪ ,‬עמ' ‪60‬‬
‫ש‪ .32/‬כל זה נאמר לגבר בעל נטיות חד מיניות שבסך הכול שמע משמחה שהיא רוצה אותו‬
‫וחושקת בו‪ ,‬והסכים לעזור לה לגלות שלתחושותיה אין סיכוי למימוש כי הוא הומו‪.‬‬
‫‪ .691‬סגנון הדברים ממשיך מעמ' ‪ 60‬עד ‪ 141‬באותה מתכונת שאז מגיעים לתמליל המשקף את עמ'‬
‫‪ 6‬בהודעה שהוקלדה ע"י החוקרים‪ ,‬שממנה כביכול מצטט השופט שאסא מאשר ששמחה‬
‫מצצה לו‪ .‬בהודעה שמצטט בית המשפט קמא נכתב‪" :‬מבלי להיכנס למספרים או לפרטים‪,‬‬
‫‪166‬‬
‫היו מקרים ששמחה הוכרחה למצוץ לך את איבר המין ע"י דניאל?" והתשובה כפי שנרשמה‬
‫ע"י השוטרים‪" :‬היא עשתה מרצונה"‪ ,‬עמ' ‪ 6‬ש‪ 3/‬מהסוף‪.‬‬
‫‪ .692‬בתמליל לא היה דיאלוג כזה בכלל‪ .‬צריך לעקוב אחרי השו"ת ב ‪ 5‬עמודים ‪ 141-145‬כדי‬
‫להבין‪ .‬זה מתחיל בכך שהחוקר דודו התעקש‪" :‬היא ביצעה בך מין אורלי‪ ...‬היא מצצה לך‬
‫את הזין‪ .‬מצצה לך‪ .‬רגע היא מצצה לך את הזין"‪" ..‬הכריחו אותה למצוץ לך את הזין"‪.‬‬
‫אסא עונה שהוא יענה בבית המשפט לשופט‪ ,‬ושהוא לא חייב לחשוף את חיי האישות שלו‪.‬‬
‫ואז דודו שואל‪" :‬בלי להיכנס למספרים היו מקרים כאלה‪ ..‬שהיא הוכרחה למצוץ לך"‪,‬‬
‫ואסא עונה‪" :‬למה אני צריך לענות על זה"‪ .‬השוטרים לוחצים "למה שאתה נלחץ אתה‬
‫מתגונן?"‪ ,‬ואז דודו שואל‪" :‬אתה יכול להגיד לי שאני המצאתי את זה" ואסא עונה "זה דבר‬
‫שקשור אליה למה אני צריך להגיד את זה"‪ .‬החוקר שואל‪" :‬כי היא מצצה לך" ואסא עונה‬
‫"אבל זה ענין שלי‪ .‬מה ש‪ ...‬מה שהיא עשתה לי זה ענין שלי"‪ .‬החוקר דודו‪" :‬אבל זה‬
‫עבירה פלילית"‪ .‬אסא "למה זה עבירה פלילית"‪ ,‬ודודו עונה "כי הוא הכריח אותה למצוץ‬
‫לך"‪ .‬אסא משיב‪" :‬זה שקר‪ .‬כאן הנקודה"‪.‬‬
‫‪ .693‬החוקר לא מרפה ושואל מדוע אסא אומר שזה ענין אישי‪ ,‬ולמה הוא לא אומר שזה שקר‬
‫ששמחה הוכרחה לעשות בו מין אורלי‪ ,‬ובשלב זה אסא מנסה להכתיב תשובה שתסיים את קו‬
‫החקירה ואומר ש"היא עשתה זאת מרצונה‪ ,‬אף אחד לא הכריח אותה"‪ ,‬אולם החוקר ממשיך‬
‫בשלו ומסביר‪" :‬היו בקטע הזה שלושה אנשים‪ ,‬אחד שמצצו לו‪ ,‬אחד שאמר לה למצוץ‪,‬‬
‫ואחת שמצצה" )בצרחות(‪ .‬אסא עונה "זה לא היה ככה"‪ .‬החוקר עונה "כן היה ככה"‪.‬‬
‫החוקר צורח ועוד איך היה ככה? אסא עונה‪" :‬זה לא"‪ .‬החוקר עונה "ועוד באכזריות זה‬
‫היה ככה"‪ .‬אסא עונה "טוב תרשום שאני לא רוצה לענות‪ .‬מכאן והלאה אני רוצה‪ ,‬אני ידבר‬
‫עם עורך דין"‪ .‬עמ' ‪ 145‬ש‪ .2/‬בוידאו ‪.4:20:00‬‬
‫‪ .694‬הנה לפנינו דו שיח של חירשים‪ .‬החוקר מעונין לכפות על אסא גרסה שדניאל אמר לשמחה‬
‫למצוץ לו‪ ,‬ואיננו מרפה‪ .‬אסא עיקש בטענתו שאף אחד לא אמר לשמחה למצוץ‪ .‬לתומו חשב‬
‫שאם יגיד ששמחה מצצה מרצון‪ ,‬גם אם זה לא היה‪ ,‬תסתיים החקירה‪ ,‬אבל החקירה לא‬
‫מסתיימת‪ ,‬ולכן אסא ביקש לרשום שהוא בכלל לא רוצה לענות‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫‪ .695‬כל האמור לעיל מראה שאסא לא הודה בשום מקרה של כפיית שמחה למצוץ לו‪ ,‬ובכלל לא‬
‫רצה לדבר על צנעתה של שמחה‪ .‬הציטוט שנרשם בהודעת החשוד הוא נגד רצונו‪ ,‬וכאמור‬
‫אחרי הרבה שעות של צרחות ואיומים‪ ,‬והפרת זכות ההיוועצות וזכות השתיקה‪ .‬אם כן‪ ,‬אין‬
‫בדברי אסא תוספת ראייתית לדברי שמחה‪.‬‬
‫‪ .696‬עוד יאמר שאסא בכלל לא נשאל על המניעים והנסיבות של המציצה‪ ,‬וגם לא איפה‪ ,‬מתי ואיך‪.‬‬
‫הוא גם לא עומת עם גרסת שמחה שהמציצה הייתה עונש על עישון סיגריה‪ ,‬כך שגם לגרסת‬
‫עונשי המציצה לאסא בגלל עישון סיגריה‪ ,‬אין כל חיזוק ראייתי‪.‬‬
‫‪ .697‬נותרנו עם שמחה כעדה בודדה‪ .‬בל נשכח ששמחה גם סיפרה סיפורים פנטזיונרים על מין עם‬
‫סוסים‪ ,‬והכנסת עקרבים לאיבר מינה‪ .‬שמחה גם ביקשה לחזור בה מעדותה בוידאו פרטי‬
‫ובריאיון לדינה אברמסון ורביב דרוקר‪ .‬אין לגרסתה בבית המשפט כל תימוכין‪ .‬להיפך‪ ,‬לפני‬
‫האיומים והכנסתה לצינוק ‪ 3‬ימים‪ ,‬טענה במשטרה כמו כל שאר הנשים שכל יחסי המין בין‬
‫הבגירים היו בהסכמה‪ ,‬ולכן זהו מקרה קלסי ליישום ‪-10‬א הפוך‪ .‬כלומר להאמין לגרסאותיה‬
‫הראשוניות במשטרה לפני שגרסאותיה החלו להזדהם‪ ,‬ולאבד את הצפון ברמת ההפרזה‪.‬‬
‫‪ .698‬לא זו אף זו‪ .‬אין כל הוכחה להוראה מדניאל למצוץ או להחדיר לשמחה אצבעות כעונש‪.‬‬
‫השימוש בתבנית "דניאל נתן הוראה" הוא תוצר של פרופיל של משועבדת מנטלית‪ ,‬בשבי‬
‫מנטלי‪ .‬גם אם נניח ששמחה מצצה לאסא‪ ,‬אין כל הסבר למה היא פשוט לא מצצה? מה‬
‫הפריע לה שלא למצוץ? מדוע לא קמה והלכה למקום אחר? מדוע היא הרשתה לאסא‪ ,‬כמו‬
‫שנטען‪ ,‬אך מוכחש‪ ,‬להחדיר בה אצבעות? ולבסוף השאלה הבלתי נמנעת‪ ,‬איך כל זה מסתדר‬
‫עם העובדה שכולם בבית יודעים ששמחה נמשכת מינית לאסא וחושקת בו מינית?‬
‫‪ .699‬בהכרעת הדין נאמר ש" שמחה העידה כי אסא החדיר אצבעות לאיבר מינה – עדותה נתמכה‬
‫בבנימין"‪ .‬לאור הופעתו של בינימין בבית המשפט לאחר הסיכומים‪ ,‬לא היה כל מקום‬
‫להי זקק לעדויות קודמות של בינימין‪ ,‬מה גם שדבריו היו שתולים‪ ,‬לקונים וכותרתיים‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬במשפט נגד הנשים מיד כשסיים בינימין את עדותו‪ ,‬הפרקליטות חזרה בה והאישון‬
‫נמחק‪ ,‬כי פשוט לא האמינו לו‪ ,‬והוא לא ידע לספק אף פרט מעבר למילים "מצצו לי"‪.‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 7‬הבור בפוריה(‬
‫‪168‬‬
‫‪ .700‬האישום השביעי גם הוא מתרחש בעולם המנטלי‪ ,‬כאשר שמחה שוכבת לילה שלם לבד בגן‬
‫ציבורי‪" ,‬מעשיית הבור"‪ .‬נטען כי בשנת ‪ ,2008‬כאשר המשפחה שהתה ביישוב פורייה‪ ,‬דרש‬
‫דניאל משמחה לפרט שמות הגברים עמם הייתה טרם ההיכרות ביניהם‪ ,‬ניסתה לערוך‬
‫רשימה‪ ,‬אך דניאל לא הסתפק בכך וטפל עליה כי באשמתה נולדה בתם תכלת עם מום ברגלה‪,‬‬
‫ודרש משמחה להתוודות כי היא רוצה במותה‪ .‬בשעת לילה‪ ,‬הוציא דניאל את שמחה לחצר‬
‫כשהיא עירומה‪ ,‬התיז עליה מים‪ ,‬גרר אותה בשערותיה‪ ,‬רטובה ויחפה‪ ,‬הביאה לבור דמוי‬
‫קבר‪ ,‬דחף אותה לבור והודיע שלא תצא ממנו עד שתנקוב בשמו של גבר נוסף‪ ,‬עמו הייתה‬
‫כביכול טרם היכרותם‪ .‬אחר כך נטש אותה במקום ובחלוף זמן מה חזר אליו יחד עם אדרת‪.‬‬
‫"כאשר שמח ה נאותה לספר לו את מבוקשו‪ ,‬לקח אותה משם"‪ .‬עוד לפי כתב האישום‪ ,‬במועד‬
‫כלשהו‪ ,‬בבית המשפחה בגבעת שאול‪ ,‬הציעה שמחה לאסא שתייה‪ ,‬ודניאל דחף את שמחה‪,‬‬
‫הפילה ו חנק אותה בצווארה עד שנפלה ממדרגות‪.‬‬
‫‪ .701‬אישום זה מורכב משלוש אפיזודות כאשר השתיים הראשונות לא קשורות לשלישית‪ ,‬אפילו‬
‫לא בקשר לוגי ובוו דאי שלא בקשר כרונולוגי‪ .‬לאפיזודה השלישית בגבעת שאול‪ ,‬שמחה‬
‫מציעה שתייה לאסא‪ ,‬בית המשפט קמא לא מצא תימוכין‪ ,‬ועל כן לא התייחס‪ .‬לשתי‬
‫האפיזודות הראשונות "דחף לבור" ו"חילץ שם של מאהב"‪ ,‬מצא בית המשפט תימוכין‬
‫והרשיע‪ ,‬גם בתקיפה וחבלה בנסיבות מחמירות )אפיזודת הבור(‪ ,‬וגם בסחיטה בכוח )חילוץ‬
‫שם של מאהב(‪.‬‬
‫‪ .702‬לפני שניגש למסכת הראיות‪ ,‬נתמודד עם ההיגיון הפנימי של ההרשעה הכפולה‪.‬‬
‫שני‬
‫האפיזודות הללו מניחות מראש ששמחה היא אישה המצויה בשבי מנטלי‪ ,‬עם התקן תוך מוחי‬
‫שתו ל במוחה )כך ע"פ תיאורו הססגוני של דר' גרין(‪ ,‬ושהיא כל כך שטופת מוח שהיא איבדה‬
‫את היכולת להתנגד או להפעיל חוש ביקורת עצמאי‪ .‬למעשה שמחה מתוארת ע"י בית‬
‫המשפט כרובוט‪ .‬אומרים לה לשכב בבור ולא לצאת אז היא שוכבת בבור‪ ,‬לבד‪ ,‬ולא יוצאת‪.‬‬
‫המפתח ליציאה מהבור הוא מתן תשובה נכונה למערער‪ ,‬שרק אז הוא מרשה לה לצאת‪ ,‬כך על‬
‫פי הגיונו של בית המשפט קמא‪ .‬היא שוכבת ערומה בבור כל הלילה לבדה ולא קמה כי היא‬
‫שבוייה מנטלית ולא יכולה לקום בגלל השבי המנטלי‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫‪ .703‬נניח שמתקבלת הטענה שבפתח הערעור‪ ,‬שאין שבי מנטלי‪ ,‬שאין התקן תוך מוחי‪ ,‬שהמערער‬
‫לא השתלט לשמחה על המוח‪ ,‬ושכל הנשים היו חופשיות לצאת ולבוא‪ .‬במצב כזה האם‬
‫מתקבל על הדעת שאישה תשכב לבד בבור ביער לילה שלם‪ ,‬ולא תקום מהבור? הרי היא ללא‬
‫השגחה‪ .‬ה"בור" הוא לא יותר מגומחה בגודל של ‪ 2‬מרצפות בית‪ ,‬והיא לפי גרסתה לבד‪ .‬למה‬
‫שלא תקום ותבקש עזרה מהשכנים? למה שלא תצרח לעזרת עוברי אורח? למה שלא‬
‫תשתמש בסלוללרי ותקרא למשטרה? למה שלא תחזור הביתה ותבקש עזרה מהילדים‬
‫הבוגרים‪ ,‬או מאסא‪ ,‬או מהנשים? התיאור של האפיזודה הראשונה‪ ,‬אישה ששוכבת לילה‬
‫שלם בגומחה ומחכה למשיח‪ ,‬אפשרי רק בנסיבות של שבי מנטלי‪ ,‬וזה לא הוכח‪.‬‬
‫‪ .704‬כנ"ל גם האפיזודה השנייה לפיה למחרת רק כאשר נתנה למערער שם של מאהב‪ ,‬הוא נתן לה‬
‫הוראה לקום מהבור‪ ,‬והיא יצאה ממנו‪ .‬מדוע לא יכלה להמציא שם פיקטיבי בתחילת‬
‫הלילה? מדוע לא נתנה ‪ 10‬שמות פיקטיבי ים של מאהבים פיקטיביים? הרי מה זה משנה אם‬
‫רשימת המאהבים היא ‪ ,30 ,20 ,10‬או ‪ 31‬או ‪ ?300‬כיצד המערער יכול היה לסחוט ממנה שם‬
‫של מאהב‪ ,‬כתנאי להוצאתה מהבור‪ ,‬אם הוא אפילו לא יכול היה לוודא שהיא נותנת שם‬
‫אמיתי? בסיפור כפי שסופר אין אפילו בדל של מידע מה לכאורה עשה המערער עם רשימת‬
‫שמות המאהבים‪ ,‬האם פנה אליהם‪ ,‬או השתמש במידע זה לצורך כלשהו‪.‬‬
‫‪ .705‬כל הסיפור גם איננו הגיוני מכיוון שלמערער יש שלל נשים זמינות ליחסי מין‪ .‬מדוע שבכלל‬
‫יהיה אכפת לו מהמאהבים הקודמים של שמחה‪ ,‬ומדוע שייזכר בכך שנתיים אחרי שביתם‬
‫המשותפת נולדה ולא לפני ה"חתונה" איתה?‬
‫‪ .706‬נציין שלמערער לא הייתה כל בעיה עם ה מאהבים של שמחה‪ .‬לראייה חקירתה של תמר בר‬
‫און במשטרה‪ ,‬שאמרה כי דניאל היה "בראש טוב"‪ .‬לא הייתה למערער כל בעיה ששמחה‬
‫קיימה יחסים עם תמר בר און‪ ,‬שירן פרסקו ועם עוד שתיים שלא נחקרו‪ ,‬נוגה והדר‪ .‬המערער‬
‫לא היה אובססיבי בכלל‪.‬‬
‫‪ .707‬להערת בית המשפט שאין זה נוח לאישה לספר לבעלה על אהבות ומגעים מיניים קודמים‪,‬‬
‫)פסקה ‪ (89‬אין כל יסוד‪ .‬זוהי לכאורה ידיעה שיפוטית‪ ,‬מה נוח ומה לא נוח לנשים‪ ,‬אולם אי‬
‫אפשר לעשות הכללה על כל הנשים‪ ,‬ובטח לא על נשים כאשר הן קשורות בזוגיות עם גבר שיש‬
‫לו נשים אחרות‪ .‬לכן הקביעה "נראה כי דרישת החשיפה על הרהורי נשותיו ועל מעשיהן‬
‫‪170‬‬
‫הקודמים באה מצידו של דניאל‪ "...‬איננה מעוגנת בשום ממצא עובדתי‪ ,‬חברתי‪ ,‬משפטי או‬
‫פסיכולוגי‪ ,‬ואל להם לשופטים לכפות את אמות המוסר הפרטיות של עצמם על כלל החברה‪.‬‬
‫יש נשים שהן אקסהיביציוניסטית‪ ,‬יש נשים נודיסטיות‪ ,‬יש נשים פוריטניות ויש נשים‬
‫פרברטיות‪ .‬למעשה די בהערה זו כדי להפיל את הבסיס לכל ההרשעה‪ ,‬שכן זו הרשעה‬
‫המושפעת משיקולי שמירת המוסר ולא משיקולי שמירת החוק‪.‬‬
‫‪ .708‬שתי האפיזודות בנויות על הנחה ששמחה תופעלה כרובוט‪ ,‬ולכן הסיפור חף מכל פרטים‬
‫שבנסיבות קונבנציונליות ההיגיון היה דורש לדעת‪ ,‬איך ולמה?‬
‫‪ .709‬כעת לראיות עצמן‪ .‬שמחה עצמה היא המקור לסיפור‪ .‬כבר עמדנו על חוסר אמינותה‪ ,‬ולא‬
‫נחזור‪ .‬בית המשפט קמא סבר ששתי ראיות תומכות בסיפור‪ :‬ת‪ 34/‬תמונות של הבור והשביל‬
‫אל הבור שצולמו ע"י החוקרים והוגשו בשחור לבן ללא תמונות של סביבת הבור‪ ,‬וכן ת‪42/‬‬
‫יומן קריפטי של שמחה הכתוב בקודים‪ ,‬שהיא הביאה לחוקרים מיוזמתה‪ .‬טעה בית המשפט‬
‫קמא בהתייחסו לפריטים אלו כראיות תומכות‪.‬‬
‫‪ .710‬בתמונות לא ניתן לראות שום שקערורית ואין שום הוכחה לכך‬
‫אין הסבר מדוע השחזור‬
‫בפוריה לא תועד בווידאו‪ ,‬וזהו מחדל שגרם נזק ראייתי חמור להגנה‪ .‬למעשה לא ניתן היה‬
‫לקבוע שהיה שם "בור"‪ ,‬ואף לתאר אותו ויזואלית כקבר‪" ,‬יהא עומקו אשר יהא"‪ .‬מדובר‬
‫בכתובת בה יש שכנים רבים‪ ,‬כל החלונות של הבית ושל השכנים משקיפים על המקום הזה‪,‬‬
‫זה יער שטוח ואין הרבה עצים על כביש ראשי‪ ,‬יש צילום שעשינו השנה שם להוכיח זאת‪ ,‬ויש‬
‫קלטות וידאו רבות שרק מהאוו ירה והביטחון העצמי של שמחה ניתן לשלול גרסה זו ואחרות‪.‬‬
‫העובדה שאכן בפוריה יש מקום שבו שקערורית בעומק חצי מטר איננה מרמזת על כך שבתוך‬
‫השקערורית הזו בוצע פשע‪ .‬אם שמחה‪ ,‬למשל‪ ,‬תינתה אהבים ביער עם בחיר ליבה‪ ,‬או אפילו‬
‫יצאה לפיקניק ביער‪ ,‬היא יכלה לדעת על קיום השקערורית‪ ,‬כך שזה איננו פרט מוכמן בעבירה‬
‫פלילית‪.‬‬
‫‪ .711‬למעשה‪ ,‬דניאל מספר שכל הנשים נשכבו באותה גומחה‪ ,‬והביטו בשמיים‪ ,‬כחלק ממשחק עם‬
‫הטבע‪ ,‬השמיים ותחושת טוהר‪ ,‬דרך דימוי מצב של מוות‪ .‬כלומר לאחר שדמיינת מוות‪ ,‬אתה‬
‫קם בחזרה לעולם של טבע‪ ,‬יער ומשפחה אוהבת‪ ,‬וזה מחזק את הכיף לחיות‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫‪ .712‬הכיצד דבר טהור כזה יכול להפוך למסע תוקפנות וסחיטה שאינם מתקבלים על הדעת –‬
‫וכמובן אפס עדים? ניתן לראות שצילומי "הבור" מגמתיים‪ .‬לא נעשה צילום פנורמי‪ ,‬שכן אז‬
‫היה מתברר שלא מדובר ביער‪ ,‬אלא בגינה ציבורית באמצע מושב‪ ,‬ממש ליד כביש ראשי‪,‬‬
‫ובמרחק דקות הליכה מבתי היישוב‪ .‬נראה שכשל ב"כ המערער בבית המשפט קמא מלחקור‬
‫היטב את ת‪ 34/‬או להביא צילומים משלו‪.‬‬
‫‪ .713‬לגבי היומן ת‪ 42/‬בית המשפט הנכבד מוזמן להשוות את התאריכים שבית המשפט קמא לא‬
‫טרח לבדוק‪ .‬בהכרעת הדין‪ ,‬פסקה ‪ 88‬נכתב "באישום השביעי נטען כי בשנת ‪ ,2008‬כאשר‬
‫המשפחה שהתה ביישוב "פוריה"‪ .‬בפסקה ‪ 89‬כתב בית המשפט קמא כי "שמחה הפנתה‬
‫ליומנה ת‪ 42/‬משלהי נובמבר ‪ , ."2006‬כלומר היומן של שמחה מתוארך שנתיים לפני מעשה‬
‫הבור בפוריה‪ .‬בית המשפט קמא כתב כי היומן הוא "בזמן אמת"‪.‬‬
‫‪ .714‬גם אם נתעלם מכך שבית המשפט קמא מסתמך על יומן החוזה נבואות שנתיים לפני‬
‫ההתרחשות‪ ,‬ועוד נבואות ב"קודים"‪ ,‬הרי שהקודים אינם תומך בדבר‪ .‬מדובר בשתי שורות‬
‫"בקודים"‪" :‬שיקרתי לאבא שלא ישנתי" לא אומר שהוטל עליה עונש שלא לישון‪" .‬אמרתי‬
‫לו שאני זונה" לא אומר שהוא דרש ממנה רשימת אקסים‪" .‬תיקון ביער" אין פירושו "עונש‬
‫ביער"‪ .‬זה יכול להיות "היטהרות ביער"‪" ,‬התבודדות ביער"‪" ,‬פסק זמן ביער"‪ .‬כפי הנראה‪,‬‬
‫יומן זה לא נתפש בבית‪ ,‬אלא נמסר לשוטרים ע"י שמחה עצמה‪.‬‬
‫‪ .715‬גם המילים "אחר כך אבא עזר לי לעשות רשימות עד הבוקר" הרי שגם מילים אלו אינן‬
‫יכולות לתמוך בהרשעה על סחיטה‪ .‬מהמילה "עזר לי" לא ניתן להסיק שמדובר בעונש של‬
‫סחיטת שמות‪ .‬לגבי יומן זה‪ ,‬ת‪ ,34/‬עד עכשיו לא ידוע מהיכן הוא צץ‪ .‬האם נתפש בצוו‬
‫חיפוש? האם שמחה הביאה להם מיוזמתה לאחר שהסכימה לשתף פעולה? ממזכרים של‬
‫החוקרים נראה כי שמחה הביאה אותם למשטרה שנה לאחר המעצר‪.‬‬
‫‪ .716‬עבירות אמיתיות מסוג זה‪ ,‬היו נחקרות לעומק‪ .‬איך המערער סחב אישה ערומה לבור מול כל‬
‫השכנים? מי בבית ידע על כך? מי מדיירי הבית נחקר על כך? מה לגבי אסתר? מה לגבי‬
‫אסא? מה לגבי אדרת שנאמר שהגיעה עם דניאל אל הבור? מה לאדרת היה לספר על כך?‬
‫למה אף אחד מדיירי הבית לא מעיד על כך? מה עם שכנים? מדוע לא עזבה? מדוע המשיכה‬
‫לגור בבית? מדוע המשיכה לקיים יחסי מין?‬
‫‪172‬‬
‫‪ .717‬העבירה של סחיטה בכוח לפי סע' ‪)427‬א( בחוק בה הרשיע בית המשפט קמא את המערער לא‬
‫הוכחה‪ .‬ראו‪ " :‬המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה‬
‫שהוא רשאי לעשותו"‪ .‬בית המשפט קמא קבע כי "הוכח שבאמצעות שימוש באלימות‬
‫והכפייה הוצא משמחה שמו של אדם נוסף עמו היה לה קשר טרם הכירה את דניאל )פסקה‬
‫‪ .(93‬עם כל הכבוד‪ ,‬לא הוכח שדניאל הוציא משחה שם של מאהב קודם‪ .‬לא הוכח שבכלל‬
‫היה אכפת למערער מי היו המאהבים שלה‪.‬‬
‫‪ .718‬קשה לדמיין את הסיטואציה המתוארת כסיטואציה של סחיטה‪ .‬אישה שוכבת על רצפה בגן‬
‫ציבורי‪ ,‬ולטענתה איננה יכולה לקום מהרצפה‪ ,‬כי היא שבוייה בשבי מנטלי‪ ,‬ורקק כאשר היא‬
‫מוסרת שם‪ ,‬הוא מרשה לה לקום וללכת‪ ,‬כל זה ללא אחיזה‪ ,‬נגיעה או קרקוע כלשהו‪ ,‬והכל‬
‫נעשה בחילופי דברים‪ .‬זוהי ממש סיטואציה בדיונית לחלוטין‪.‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום השמיני )הגיגית והשוקר(‬
‫‪ .719‬באישום זה ‪ 2‬אפיזודות שונות לחלוטין בהפרש של ‪ 5-6‬שנים זה מזה‪ .‬אפיזודה א‪ :‬בראשונה‬
‫נטען שבשנת ‪ 2006‬בליפתא‪ ,‬דרש דניאל משמחה להתוודות על מחשבות והרהורים כלפי‬
‫גברים אחרים‪ ,‬ואז הורה לה לעמוד יחפה בתוך גיגית מים והצמיד את השוקר לידה‪.‬‬
‫אפיזודה ב'‪ :‬בחודש מאי ‪ 2011‬הכניס דניאל בכוח את ראשה של שמחה לאסלה‪ ,‬והוריד את‬
‫המים עד שחש שהיא נחנקת‪.‬‬
‫‪ .720‬בית המשפט קמא לא נתן דעתו לכך שערבובי אפיזודות באישום אחד‪ ,‬עם פער של שנים‬
‫ביניהם מצדיך מתן הסברים לוגיים ‪ .‬מדוע אחרי שהסתיימה האפיזודה הראשונה‪ ,‬לא נקטה‬
‫שמחה צעדים למניעת התרחשות האפיזודה השנייה‪ ,‬כגון לאסוף חפציה וללכת לדרכה? שוב‬
‫פעם ההסבר של בית המשפט קמא לכך הוא שהיא הייתה בשבי מנטלי‪.‬‬
‫‪ .721‬אפיזודת השוקר בגיגית מתוארת רק ע"י שמחה בפסקה ‪ 89‬להכרעת הדין‪ ,‬כאשר היא‬
‫מחוברת לשבבי מידע מסיפורים אחרים שכולם תלושים בזמן‪ .‬שמחה טענה שאיננה יודעת‬
‫מתי זה קרה‪" :‬אני כבר לא זוכרת‪ ,‬זה היה לפני הרבה שנים"‪ .‬הסיבה שאיננה זוכרת מתי‬
‫‪173‬‬
‫זה היה כי שרה מרים היא הראשונה שהמציאה את הסיפור הזה‪ ,‬ולכן לא ידעה עד כמה‬
‫הסיפור שלה מתואם לשרה מרים‪.‬‬
‫‪ .722‬ראשית נציין כי השוקר בכלל לא נגע בשמחה‪ ,‬ולא הוצמד לשמחה‪ .‬בכל זאת‪ ,‬בגין האירוע‬
‫המערער הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות‪ .‬בית המשפט קמא כתב "הוכח אירוע הגיגית‪,‬‬
‫הן מפי שמחה והן מפי שרה מרים‪ ,‬שסופו בשימוש בשוקר מחוץ לגיגית"‪ ,‬פסקה ‪ .93‬מה‬
‫פירוש "שימוש מחוץ לגיגית?"‪ .‬אם שמחה הייתה בתוך הגיגית והשימוש מחוץ לגיגית‪ ,‬איך‬
‫יש כאן תקיפה? בכתב האישום בכלל כתוב שהמערער איים לפגוע באמצעות שוקר‪ ,‬והצמיד‬
‫את השוקר‪ ,‬אולם לא נאמר שהפעיל אותו‪ .‬שמחה לעומת זאת אמרה בבית המשפט שהשוקר‬
‫לא נגע בה‪ .‬ראו עמ' ‪ 697‬ש‪ ,11/‬שאלה‪" :‬באותו אירוע איפה הוא פגע בך עם השוקר בגוף?"‬
‫ושמחה עונה‪ " :‬בדרך כלל האירועים היו או בידיים או ברגליים‪ ,‬ובמקרה חריג קיבלתי‬
‫באיבר המין שלי‪ ,‬אבל זה לא היה באותה פעם"‪ .‬כלומר‪ ,‬המערער לא פגע בה עם השוקר‬
‫בגוף‪ ,‬שזה מה ש היא נשאלה‪ .‬מדוע אם כן הרשיע כאן בית המשפט בתקיפה? יצוין שבית‬
‫המשפט ציטט את שמחה משורות ‪ 1-8‬באותו עמ' ‪ ,697‬ופשוט התעלם משורות ‪.11-13‬‬
‫‪ .723‬לטענתה של שמחה באותו עמוד בפרוטוקול ‪ 697‬היו לפחות ‪ 4‬עדים ואולי ‪" :5‬משה‪ ,‬נתן‪,‬‬
‫נחמן ואולי אחת הנשים או שתיים"‪ .‬כבר כאן השאלה המנקרת היא היכן הם אותם עדים?‬
‫היכו משה‪ ,‬נתן‪ ,‬ונחמו שכולם נחקרו במשטרה‪ ,‬ונגד נתן‪ ,‬הדמות המפורסמת במשפחת אמבש‬
‫שכיכב ב"כוכב נולד"‪ ,‬אף הוגש כתב אישום‪ .‬מדוע לא טרחה המדינה להביא לעדות אף אחד‬
‫מהם‪ ,‬או להציג את האמרות במשטרה? מכאן שנגד עדות שמחה יש להניח שלפחות ‪3‬‬
‫גרסאות שוללות אותה‪.‬‬
‫‪ .724‬העדויות בנושא הגיגית הן מינימליות‪ ,‬והתמיכה היחידה לסיפור היא שרה מרים והיא גם מי‬
‫שהמציאה אותו וסיפרה את זה לראשונה במשטרה‪ .‬אלא שבהכרעת הדין בפסקה ‪ ,90‬למרות‬
‫דלות התיאורים עדיין ניכרים הבדלים בין השתיים‪ .‬שמחה מספרת שזה אירוע שהתחיל‬
‫"במפרסת בדין שניהל דניאל כלפי שלושה ילדים‪ :‬נחמן‪ ,‬נתן ומשה"‪ .‬זה לא מופיע אצל שרה‬
‫מרים אשר זוכרת "אני זוכרת שהיה בלגן עם שמחה"‪ " .‬אני לא הייתי אז נוכחת בבלגן"‪.‬‬
‫"אני הייתי במטבח מבשלת"‪ .‬אם כן שרה מרים אינה מערבת את שלושת אחיה משה‪ ,‬נתן‬
‫ונחמן בכלל‪ ,‬לא כדומיות שראתה אותם וגם לא כמי שבגללם החלה האפיזודה‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫‪ .725‬על פי התיאור בהכרעת הדין פסקה ‪ ,90‬שרה מרים טוענת שהיא הביאה שוקר "והייתי צריכה‬
‫לשים את הבטרייה"‪" .‬עכשיו שמתי אותה הפוך"‪ .‬די בכך כדי לעורר שאלות‪ ,‬מי קרא לה‪,‬‬
‫איך מהמרפסת שם נכחו האחרים הגיעה אליה בת קול או ציווי להביא שוקר כשהיא במטבח?‬
‫הייתה צעקה? מישהו בא לקרוא לה? איך זה מסתדר עם טענת שרה מרים ש"השוקרים‬
‫נשמרו במגרות בארון בחדרו של דניאל"?‬
‫‪ .726‬מדוע אם כן‪ ,‬מישהו לא ידוע הלך למטבח להגיד לה ללכת לחדר של דניאל להוציא משם‬
‫שוקר ולהביא למרפסת? מדוע אותו אחד או אחת לא הלך ישר לחדר של דניאל להביא שוקר?‬
‫למה לא היו בטריות בשוקר מוכנות מראש? אם היא שמה את הבטריות הפוך‪ ,‬אז איך‬
‫השוקר פעל? שמחה לא מתארת שהשוקר לא פעל בגלל שהבטרייה הייתה הפוכה‪ .‬היא גם‬
‫לא אומרת שהשוקר הוצמד לה‪.‬‬
‫‪ .727‬השוו כל זה לשמחה‪ :‬בחקירה הראשית היא מספרת ספונטנית שדניאל הביא את השוקר‪,‬‬
‫אחר כך מתקנת עצמה שאולי מישהו אחר "הוא דורש ממני להיכנס לתוך הגיגית הזאת והוא‬
‫מביא את השוקר חשמלי‪ ,‬או שהוא מבקש ממישהו להביא"‪ ,‬עמ' ‪ 755‬מדוע שמחה פולטת‬
‫ספונטנית שדניאל הביא את השוקר ושרה מרים אומרת שהיא הביאה את השוקר )עם‬
‫בטרייה הפוכה(? מתעוררת השאלה‪ ,‬אם דניאל הלך להביא שוקר הרי מה מנע ממנה לפסוע‬
‫החוצה מהגיגית )של תינוק( בה עמדה‪ ,‬ופשוט ללכת משם? האם עמדה וחיכתה לו כי הייתה‬
‫בשבי מנטלי?‬
‫‪ .728‬בחקירתה הנגדית שמחה בעמ' ‪ ,994‬ומסתבר שבמשטרה אמרה שהשוקר היה על השולחן‪,‬‬
‫אבל כשנשאלה לפשר הסתירה ענתה‪ " :‬אני לא זכרתי אם מישהו הביאה את זה מהחדר או‬
‫שזה היה על השולחן"‪ .‬כך נולדת עוד סתירה‪ .‬אם השוקר היה על השולחן‪ ,‬מדוע דניאל או‬
‫שרה מרים או מישהו אחר הביא אותו? שמחה לא מספרת בשום מצב שעברה מהמרפסת‬
‫לחדר‪ ,‬או שהגיגית הייתה בתוך חדר‪ ,‬ולכן נשאלת השאלה איך הגיוני ששוקר יהיה מונח על‬
‫שוקר בחוץ במרפסת?‬
‫‪ .729‬לכל זה יש להוסיף שהיחידה שידוע לגביה כי באמת השתמשה בשוקר )וללא ידיעת המערער(‬
‫היא שמחה‪ ,‬ושרה מרים אכן אמרה ששמחה הצמידה שוקר לחנה‪ ,‬וגם חנה העידה ששמחה‬
‫הצמידה לה שוקר ושהיא שמרה בלב‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫‪ .730‬ראו למשל בעדות שרה מרים עמ' ‪ 468‬כאשר היא מספרת על ה"שוקר הראשון"‪ ,‬כאשר היא‬
‫מתארת בפני בית המשפט וידוי על אוננות‪ ,‬והשומע מצפה לשמוע שדניאל הפעיל עליה את‬
‫השוקר‪ ,‬אולם היא מפתיעה ומספרת‪" :‬וקראו לי לשיחה עם אבא‪ .‬והוא אמר לי שאני אודה‬
‫שאני מאוננת ואני זוכרת ששמחה הצמידה עלי שוקר חשמלי באיבר המין" ‪ 468‬ש‪.29/‬‬
‫כאשר היא נשאלת ע"י ב"כ המדינה " ככה שמחה באמצע הוידוי שלך לוקחת שוקר ומצמידה‬
‫לך אותו לאיבר המין" היא עונה שכן מבלי לומר שהמערער דרש משמחה להביא את השוקר‪,‬‬
‫כך שבפירוש שימוש בשוקר מסתמן שמשהו שקינן בשמחה כאמצעי להענשת ילדים‪ ,‬ולא קינן‬
‫במערער או נבע ממנו‪ .‬יצוין שגם זה אירוע דמיוני שכן שרה מרים סיפרה על צלקות והתברר‬
‫שאין לה שום צלקת‪.‬‬
‫בעמ' ‪ 472‬שרה מרים מוסיפה‪" :‬ואני ראיתי שחנה חטפה ]שוקר[‬
‫אבל חנה חטפה משמחה"‪ .‬שוב פעם‪ ,‬שימוש בשוקרים נובע מיוזמות של שמחה‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬
‫‪ .731‬מסתמן שהיה סוד שמור בין שמחה ושרה מרים לגבי השימוש בשוקר‪ ,‬ולכן אין זה מפתיע‬
‫ששתיהם מדברות על השימוש בשוקר בחופשיות‪.‬‬
‫בסופו של דבר באפיזודת הגיגית‪ ,‬שרה‬
‫מרים אומרת שהיא רק הביאה פנימה את השוקר "ואז יצאתי כאילו מהחדר"‪ ,‬כך שהיא לא‬
‫ראתה הפעלה של שו קר‪ ,‬ולא ראתה מי הפעיל‪ ,‬אם בכלל‪ .‬מה גם שכאשר היא אומרת "יצאתי‬
‫כאילו מהחדר" זה עומד בסתירה לשמחה שאומרת שזה היה "במרפסת בחוץ"‪ ,‬עמ' ‪753‬‬
‫ש‪.15/‬‬
‫‪ .732‬כמו הרבה אישומים בתיק זה ניכרת בעליל חולשת הראיות לאור תסמונת הכיסא הריק"‪,‬‬
‫והכוונה לכיסאות הריקים של העדים לאפיזודה‪ ,‬שלושת הבנים‪ .‬מה הם אמרו? מה עשו?‬
‫איך הגיבו? למה לא עצרו? ואפילו בני כמה הם היו‪ .‬בית המשפט קורא להם ילדים‪ ,‬אולם‬
‫חלקם היו מעל גיל ‪ 18‬או קרוב לכך‪ .‬לא רק שאף ילד לא נחקר‪ ,‬גם הנשים לא נחקרו‪ .‬אדרת‬
‫הובאה כעדת תביעה‪ ,‬והתביעה בכלל לא טרחה לשאול אותה ולו שאלה אחת בעניין הגיגית‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬שמחה גם בכלל לא "זכרה" את שרה מרים באירוע‪.‬‬
‫‪ .733‬אפיזודת הגיגית לא הוכחה‪ ,‬ואין שום בדל של ראיה תומכת מחוץ לשתי עדות התביעה‪ ,‬אשר‬
‫עדותן איננה מצטלבת זו עם זו‪ .‬יצוין גם שאישום זה כמו קודמו מ"פורייה‪ ,‬שוללות את‬
‫התיאוריה שה ומצאה לפיה נשים נחשפו לאלימות רק בשלבים מאוחרים‪ ,‬כשכבר לא יכלו‬
‫לברוח‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫‪ .734‬מכאן לאפיזודה השנייה באישום ‪ ,8‬נטען שבחודש מאי ‪ ,2011‬חודשיים לפני המעצר‪ ,‬דניאל‬
‫הכניס את הראש של שמחה לאסלה‪ .‬בית המשפט קבע שאפיזודה זו של ההטבעה באסלה‬
‫"לא היו תמיכות ספציפיות ולכן נימנע מהרשעה"‪ ,‬פסקה ‪ .93‬עדיין הימנעות מהרשעה זו‬
‫מעידה כי שמחה מגזימה ומפריזה‪ ,‬אם לא מדמיינת אירועים‪ ,‬ולכן יש להפחית ממשקל‬
‫עדותה בכל המקומות האחרים לאור הדברים‪.‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 9‬שבר בצוואר לשמחה(‬
‫‪ .735‬באישום זה נטען שסמוך ל ‪ 10/10/2010‬שמחה עישנה שתי סיגריות‪ ,‬קיבלה הוראה להיכנס‬
‫למחסן ברוממה‪ ,‬ושם הוא היכה אותה וגרם לה שבר בחוליות הצוואר‪ .‬הוא הורשע בחבלה‬
‫בנסיבות מחמירות‪.‬‬
‫‪ .736‬אלה האשמות שהומצאו בדיעבד כדי לתפור מסביב לביקור בבית חולים שעליו יש רישום‬
‫רפואי‪ ,‬ת‪ .40/‬אולם למעשה בבית החולים לא אמ רה שמחה דבר וחצי דבר על חבלה שגרם לה‬
‫המערער‪ .‬היא אמרה שם שנפל לה משהו מהארון על הראש‪ ,‬ת‪-29/‬א‪ ,‬חקירה במשטרה‪,‬‬
‫‪ ,13/7/2011‬עמ' ‪ 9‬ש‪.271/‬‬
‫‪ .737‬אישום זה גם בכלל איננו קשור לעונש על עישון סיגריות כפי שהוצג‪ .‬אף אחד מהמעורבים לא‬
‫דיבר על עישון סיגריות‪ .‬הפעם הראשונה שסיפור זה עולה הוא בחקירה הראשונה בה שמחה‬
‫מחליטה לשתף פעולה והתחילה להפליל את המערער‪.‬‬
‫היא מחפשת נואשות סיפורים‬
‫להפללה‪ ,‬וזהו אחד מהם‪ ,‬והוא קשור לאירוח של החברות הלסביות בבית‪ ,‬ולא לעישון‬
‫סיגריות‪.‬‬
‫‪ .738‬בלילה שלפני הביקור בבית החולים‪ ,‬אירחה שמחה את חברתה הלסבית שירן פרסקו‪.‬‬
‫בחקירת פרסקו אין ממצא מפליל אחד הקושר את המערער לחבלה‪ .‬פרסקו מדברת על לילה‬
‫של מתח מיני בינה לבין שמחה‪ ,‬מתוסכלת ששמחה לא שכבה איתה‪ ,‬ומקנאת מאוד ששמחה‬
‫כן שכבה עם אחרת‪ ,‬תמר בראון ועדיין לפרסקו לא היה צל של מושג בזמן אמת או בזמן‬
‫החקירה במשטרה‪ ,10/7/2011 ,‬שהמערער גרם חבלה לשמחה‪ .‬שירן פרסקו גם השתתפה‬
‫‪177‬‬
‫בהילולת סוכות ברובע וישנה שם‪ ,‬וגם על זה פרסקו שהייתה אמורה להיות עדה תומכת‪ ,‬לא‬
‫אמרה במשטרה מילה וחצי מילה ששמחה קיבלה מקל בישבן בסוכות‪.‬‬
‫‪ .739‬בהכרעת הדין בית המשפט קמא תומך את דברי שמחה על מכה שגרמה לחבלה בצוואר רק‬
‫בדו"ח הרפואי‪ ,‬ת‪ ,40/‬ואיננו תומך את דברי שמחה בדברי שירן פרסקו‪ .‬אולם פרסקו העידה‬
‫שכל המגע באותו לילה בין שמחה למערער לא היה סביב העישון של שמחה‪ ,‬אלא סביב‬
‫השאלה האם אכפת למערער ששמחה תישן עם שירן‪.‬‬
‫‪ .740‬זוהי עדותה של שמחה בנושא‪" :‬שירן פרסקו‪ ,‬כן‪ .‬ואחד הפעמים שתמר ושירן ישנות אצלנו‪,‬‬
‫דניאל רצה מאוד שיהיה לו איזשהו עניין עם תמר‪ ,‬היא מצאה חן בעיניו פיזית‪ ,‬יותר משירן‪.‬‬
‫הן מתכוננות לשינה‪ ,‬אני יוצאת מהחדר‪ ,‬סוגרת את הדלת של הנשים‪ ,‬דניאל קורא לי‪ ,‬גורר‬
‫אותי למחסן איפה שאסא נמצא‪ ,‬אומר לי שלא תחשבי לרגע‪ ,‬שאת הולכת לישון איתן‬
‫הלילה‪ ,‬זה שהבאת אותן לישון פה זה יפה מאוד‪ ,‬אבל את ישנה עם אסא במחסן‪ .‬ואני‬
‫מתחננת ובוכה ודניאל לוקח את היד שלו‪ ,‬ופשוט הודף על החוליות שלי בצוואר‪ ...‬הוא נותן‬
‫לי מכה עם היד שלו‪ ...‬אני משותקת מכאבים‪ ,‬זה מגיע למצב שאני לא יכולה לסבול את‬
‫הכאב‪ ,‬אני אומרת לדניאל שזה משהו לא נורמאלי‪ ,‬ואני חייבת ללכת לבדוק את זה‪ .‬עובר כל‬
‫הלילה‪ ,‬לא עושים עם זה שום דבר‪ ,‬אני לא זוכרת באיזה שעה‪ ,‬הלכתי עם שירן לחדר מיון"‪,‬‬
‫עמ' ‪ .761-763‬זה כל מה שידוע במשפט על האירוע‪ ,‬מלבד מה שאמרה בחדר מיון‪.‬‬
‫‪ .741‬לנסיבות העוטפות את הסיפור ז ה יש לפחות שתיים או שלוש עדות‪ :‬תמר בר און‪ ,‬שירן‬
‫פרסקו‪ ,‬ואולי גם שירן אסלן )שכן שמחה לא מפרטת איזו שירן התלוותה לבית החולים(‪ .‬גם‬
‫אסא וג ם דניאל עדים פוטנציאלים לנסיבות‪ .‬למכה עצמה יש רק את דניאל מול שמחה‪.‬‬
‫‪ .742‬במשטרה תיארה שמחה את המכה כך‪" .‬שירן פרסקו הייתה בבית‪ .‬אני אמרתי לדניאל‬
‫שאני חמה ושאני רוצה להביא את אסא‪ .‬הוא מאוד כעס איך הבאתי לסבית לבית‪ .‬הוא‬
‫אמר לי שאני רוצה את אסא אז שאני אעוף למחסן"‪ ,‬עמ' ‪ 8‬ש‪" .259/‬העדפתי ללכת למחסן‬
‫שם אסא נמצא‪ ....‬הלכתי למחסן כדי להיות שם עד שאני אירגע‪ .‬במחסן נרדמתי בצורה כזו‬
‫שהראש שלי מונח על הידיים‪ .‬אני הנחתי את הראש על הרצפה או המדרגות‪ .‬דניאל הגיע‬
‫למחסן ונתן לי מכה עם היד שלו על בצוואר ואני הרגשתי שמשהו לא בסדר איתי‪ .‬נשברו לי‬
‫החוליות בצוואר‪ .‬דניאל בא להוציא אותי משם‪ ...‬בסה"כ בא בטוב להוציא אותי משם"‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫‪ .743‬המוצג ת‪ 40/‬מחייב עיון‪" .‬תאריך קבלה ‪ 1/11/2010‬בשעה ‪ .23:22‬תלונה עיקרית‪ :‬בת ‪,29‬‬
‫אתמול נפלה ‪ ..‬על צוואר אחורי‪ .‬למחרת בבוקר כאבים בצוואר התחזקו‪ .‬נטלה משככי‬
‫כאבים בצוואר שלא עזרו‪ .‬לא נחבלה בראשה‪ ,‬לא איבדה הכרה‪ ,‬לא הקיאה‪ ,‬מתלוננת על‬
‫כאבים בצוואר‪ ,‬שוללת אובדן שליטה ע ל סוגרים‪ .‬נינוחה‪ ,‬מתהלכת חופשי‪ ,‬צוואר ‪ +‬גב ללא‬
‫הגבלה בתנועה‪ .‬רגישות באזור ‪ Spinal Process C5 C6‬ללא סימני חבלה חיצוניים‪...‬‬
‫בהכרה מלאה מדברת לעניין‪ .‬המטופלת מרגישה טוב‪ .‬מזיזה צוואר חופשי‪ .‬לא כאובה‪ .‬הונח‬
‫צווארון רך‪ .‬המלצות‪ ,:‬ביקורת במרפאת גב בשבוע הקרוב‪ .‬משככי כאבים לפי הצורך"‪.‬‬
‫‪ .744‬כלומר בין הגרסה האם קיבלה מכה מהמערער או שנחבלה כתוצאה מנפילה‪ ,‬שובר השוויון‬
‫הוא העובדה שהרופא‪ ,‬באבחנה ראשונית‪ ,‬מצא "ללא סימני חבלה חיצוניים"‪ .‬אילו זו הייתה‬
‫מכה‪ ,‬סביר להניח שזה היה מלווה בשטף דם או המטומה באזור המכה‪ .‬לא היו בצוואר או‬
‫בעור סביב הצוואר סימני שטף דם או המטומה‪ ,‬במיוחד כאשר הביקור היה די טרי‪ ,‬תוך ‪24‬‬
‫שעות מהתאונה‪ .‬כלומר‪ ,‬האבחון המקצועי נוטה לכיוון של תאונה‪ ,‬ולא מכה‪.‬‬
‫‪ .745‬כך או כך‪ ,‬מי שנותנת ‪ 2‬גרסאות הפוכות‪ ,‬מן הסתם היא משקרת באחת מהן‪ .‬בל נשכח ששירן‬
‫פרסקו ליוותה אותה‪ ,‬ולא שמעה תלונה או חצי תלונה נגד המערער‪ ,‬וזו אבחנה ראשונית ללא‬
‫‪ CT‬או ‪ ,MRI‬כאשר השימוש במילה ‪ Spinal Process‬מעיד על תהליך קיים קודם בצוואר‪,‬‬
‫ולא על "זפטה" פתאומית‪ .‬כמו כן‪ ,‬בית המשפט קמא כתב כי שמחה קיבלה "סד"‪ ,‬כשלמעשה‬
‫הונח עליה צווארון רך‪ ,‬שהוא יותר דומה לתחבושת מאשר לסד‪.‬‬
‫‪ .746‬לסיכום‪ ,‬ייתכן שלשמחה נגרמה חבלה בצוואר‪ ,‬אולם חוץ מדבריה‪ ,‬אין אפילו ראשית ראייה‬
‫שזה נגרם על ידי או בגלל המערער‪ ,‬ואין מסמכים רפואיים לרצף טיפולי בשבר צווארי‪ ,‬וגם מי‬
‫שהייתה איתה באותו אירוע‪ ,‬שירן פרסקו לא ידעה על כך דבר ולא נחקרה על כך דבר‪ .‬פרסקו‬
‫שללה שראתה כל אלימות שהיא‪ ,‬למעט הרמות קול בשעת האוכל‪.‬‬
‫‪ .747‬מדובר בסיפור שנולד בתחילת ניסיונותיה של שמחה לרצות את חוקריה ע"י אספקת סיפורים‬
‫מפלילים נגד דניאל‪ .‬חוץ ממנה אין אף עד ששמע או ידע שדניאל היכה אותה‪ .‬הסיפור‬
‫מתובלן באלמנטים שלא היו בכלל כ גון עישון סיגריות‪ ,‬ובסופו של יום‪ ,‬לא נטען אפילו שזה‬
‫נגרם בזמן מריבה‪ ,‬אלא כאשר המערער בא בכוונות טובות להוציא אותה משם )וזאת רק על‬
‫פי גרסתה(‪ .‬אם בא בכוונות טובות להוציא אותה משם‪ ,‬ולא הייתה מריבה שכן היא ישנה‪ ,‬על‬
‫‪179‬‬
‫הרצפה או המדרגות‪ ,‬הרי שסביר להניח שכל מה שקרה זה שהתעקם לה הצוואר בגלל שינה‬
‫בפוזיציה עקומה‪.‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 10‬עיקום יד לשמחה(‬
‫‪ .748‬באישום העשירי נטען כי בשנת ‪ 2009‬במהלך ויכוח‪ ,‬הכה דניאל את שמחה במחסן בבית‬
‫ברוממה‪ ,‬עיקם את אצבעות ידה הימנית וגרם לסדק באחת מהן‪ .‬שמחה פנתה לטיפול רפואי‬
‫ואצבעה גובסה על ידי רופא‪ ,‬הסירה את הגבס כדי לא לחשוף היותה אישה מוכה‪ .‬לגבי אישום‬
‫זה הרשיע בית המשפט קמא‪ ,‬אולם לא ברור באיזה סעיף ובאיזו עבירה‪ .‬בית המשפט קמא‬
‫כתב כי "לאירועי האסלה ולשבר באצבע לא היו תמיכות ספציפיות ולכן נימנע מהרשעה‬
‫בהם"‪ .‬בכל זאת ולמרות זאת בית המשפט קמא כן הרשיע‪.‬‬
‫‪ .749‬משום כך נציין כמה הערות‪ :‬מדובר באישום שתוכנו המילולי מועתק מתוך בליל של סיפורים‬
‫של שמחה במשטרה כאשר ירד לה האסימון שמוטב כי תפליל את בן זוגה מאשר שתעמוד‬
‫לדין על אונס של שרה מרים‪ .‬הסיפורים לא נבדקו‪ ,‬לא הוצלבו כנגד עדים ונוכחים‪ ,‬לא נעשה‬
‫שום ניסיון למקם את האפיזודה בזמן‪ ,‬מקום‪ ,‬או בנוכחות אנשים‪ ,‬כך שעל פניו‪ ,‬זהו ניסיון‬
‫לטפול על המערער עלילות שווא באמצעות מילים בלבד‪ ,‬כאשר המשטרה לא טורחת לאתר‬
‫עדים‪ ,‬או אפילו לבצע חקירה מינימלית של הטענות‪.‬‬
‫‪ .750‬למשל באישום זה נטען ששמחה לא רצתה להסתובב עם גבס‪ ,‬כדי לא לחשוף שהיא אישה‬
‫מוכה‪ .‬עם כל הכבוד‪ ,‬אף אחד בציבור איננו מקשר בין גבס ביד ל"אישה מוכה"‪ .‬לכל היותר‪,‬‬
‫גבס ביד מתקשר אסוציאטיבית לתאונה‪ ,‬ולא לתסמיני אישה מוכה‪ ,‬להבדיל למשל מבוקס‬
‫בעין‪ ,‬שאותה אישה מכסה באיפור או משקפי שמש‪ .‬כמו כן‪ ,‬אילו כבר ב ‪ 2009‬התגבשה‬
‫בשמחה התודעה שהיא אישה מוכה‪ ,‬מן הראוי היה לחקור אותה ולשאול במשטרה את‬
‫השאלות המתחייבות‪ ,‬מדוע לא פנתה לעזרה‪ ,‬מדוע לא שיתפה את הנשים האחרות במצוקה‬
‫)הנטענת(‪ ,‬מדוע המשיכה לקיים יחסי מין‪ ,‬מדוע אין אפילו סרט אחד בו היא נראית כאישה‬
‫מוכה או אי שה שחווה אלימות‪ ,‬מדוע במשטרה אמרה שלא חוותה שום אלימות‪ ,‬מדוע‬
‫העלתה סרטים לאינטרנט בהם היא מאשימה את המשטרה בסחיטת גרסאות שקריות ממנה‪,‬‬
‫ומדוע פנתה לעיתונאים דינה אברמסון ורביב כדי שיעזרו לה לתקוף את המשטרה‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫‪ .751‬לפיכך‪ ,‬טעה בית המשפט קמא בכך שהרשיע את המערער באישום העשירי‪.‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 11‬שוקר על שרה מרים(‬
‫‪ .752‬באישום ה ‪ 11‬מיוחסות לדניאל עבירות של תקיפה חמורה הגורמת חבלה בכך שב ‪ 2005‬נתן‬
‫הוראה לשמחה להפעיל שוקר חשמלי על שרה מרים‪ ,‬הבת החורגת ילידת ‪ 1993‬כשהייתה בת‬
‫‪ .14‬על פי האישום שמחה "צייתה" ו" נותרה לשרה מרים צלקת"‪.‬‬
‫‪ .753‬גם אישום זה תולדה של הנחת היסוד ששמחה הייתה שפחה משועבדת‪ ,‬שמקבלת הוראות‬
‫מבלי להפעיל חשיבה עצמאית וללא יכולת להפעיל חשיבה עצמאית‪ ,‬שכן יש לראות אותה‬
‫כאילו הותקן במוחה התקן תוך‪-‬מוחי‪ .‬מי שהפעיל את השוקר בסיפור זה היא שמחה‪ ,‬ולא‬
‫דניאל‪ ,‬כך שלמעשה מדובר פה באישום של תקיפה וגרימת חבלה באמצעות "שידורים" של‬
‫מסרים מנטליים מהמערער לשמחה להפעיל שוקר‪.‬‬
‫‪ .754‬אלא שבאפיזודה זו‪ ,‬שרה מרים בכלל לא תיארה ציווי מילולי של המערער לשמחה להפעיל‬
‫שוקר‪ .‬שרה מרים טוענת שהייתה שיחה של שרה מרים עם אביה על אוננות ושפתאום שמחה‬
‫לקחה שוקר והצמידה לה‪ .‬כלומר למעשה הטענה פה היא ששמחה קיבלה שידור טלפתי לא‬
‫מילולי להפעיל שוקר‪ .‬בית המשפט קמא האמין לדברים אלה והרשיע‪.‬‬
‫‪ .755‬גם כאן נשללת תיאוריית ירח הדבש מכיוון שמדובר בשנה הראשונה של שמחה בבית‪ ,‬ולא רק‬
‫שהיא הופכת קורבן‪ ,‬אלא גם הופכת למבצעת צייתנית‪ .‬שמחה אמרה "ביקש שנביא שוקר‬
‫חשמלי כמו שהוא עשה איתנו" )עמ' ‪ 732‬ש‪ 116‬והכרעת הדין פסקה ‪ .96‬כלומר כבר ב ‪,2005‬‬
‫לפי סיפוריה‪ ,‬בהיותה בשנת ההיריון של תכלת היא כבר בעלת ניסיון עשיר בספיגת שוקרים‪.‬‬
‫הייתכן להרשיע באישום הראשון על סמך תיאוריה של ירח דבש וחשיפה הדרגתית‪ ,‬ובאישום‬
‫זה לטעון שכבר בשנה הראשונה שמחה הפכה לשפחה צייתנית‪ ,‬שגם מבצעת וגם סופגת?‬
‫‪ .756‬ניתן לראות את ההבדל בגרסאות בפסקאות ‪ 95‬ו ‪ 96‬להכרעת הדין‪ .‬בית המשפט מצטט את‬
‫שרה מרים כמי שאומרת "שמחה הביאה לי את זה ]מכת חשמל["‪ ,‬מבלי שהיא אומרת אפילו‬
‫פעם אחת שזה היה בהוראת המערער‪ ,‬פסקה ‪ .95‬שמחה בפסקה ‪ 96‬היא היחידה שהמערער‬
‫"ביקש שנביא שוקר חשמלי"‪ .‬כלומר היחידה שקושרת את המערער להפעלת השוקר היא‬
‫שמחה בעצמה‪ ,‬מי שבעצמה הפעילה את השוקר‪ ,‬אם בכלל סיפור זה אי פעם התרחש‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫‪ .757‬הסתירה בין שתי העדות ה ללו אקוטית‪ .‬שרה מרים אמרה שהסיבה היא אוננות‪ ,‬אבל שמחה‬
‫מספרת שהנסיבות היו כי "דניאל גילה שיש לשרה מרים מישהו‪ ,‬חבר או מחזר"‪ ,‬פסקה ‪.96‬‬
‫כאמור‪ ,‬שרה מרים מספרת שזה היה בגלל ש"הוא שאל אותי אם אני מאוננת אמרתי לו שאני‬
‫במחזור"‪ ,‬פסקה ‪ .95‬כמו כן שרה מרים אומרת ש"אני הייתי על ארון" )ולא ברור מה למה‬
‫הכוונה( בעוד ששמחה לא מזכירה שום ארון או תיאורי מיקום כלשהם‪ .‬שמחה לא תמכה‬
‫בגרסת שרהה מרים שלשרה מרים נוצרו צלקות כתוצאה מהשוקר‪ .‬די בסתירות אלה כדי‬
‫להוכיח שגם שרה מרים וגם שמחה משקרות‪.‬‬
‫‪ .758‬בהכרעת הדין נכתב ששמחה העידה בעמ' ‪ 732‬לפרוטוקול ש‪" : 16-22 /‬ביקש שנביא שוקר‬
‫חשמלי כמו שהוא עשה איתנו‪ ,‬הוא רצה גם כן שהיא תרגיש את זה ‪ ."....‬ממצא זה מעורר‬
‫בעיה כרונולוגית ושגוי לאור ציר הזמן‪ .‬יצוין ששמחה עצמה הגיעה לבית ב ‪ ,2004‬והסיפור‬
‫אמור להתרחש ב ‪ ,2005‬שזו גם השנה בה ילדה את תכלת‪ .‬תיאור זה סותר את התיאוריה‬
‫הכללית שאופפת את סיפורי הכת‪ ,‬לפיה המערער לא חשף נשים בשנה הראשונה לסיפורי‬
‫זוועות‪ .‬סיפור זה גם לא מצטלב עם מקומות אחרים בהם תיארה שמחה את השנים‬
‫הראשונות כירח דבש ארוך עם המערער‪.‬‬
‫‪ .759‬אם לא די בכך‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬לא הובא בפני בית המשפט כל חוות דעת לגבי האימפקט של‬
‫שוקר על הגוף‪ .‬שוקר איננו זאפר חשמלי ‪ Zapper‬או טייזר ‪ .Taser‬הוא לא "מחשמל" ולא‬
‫נותן מכת חשמל‪ ,‬אלא גורם הדף שמערפל זמנית את החושים‪ .‬שוקר גם לא גורם כוויות או‬
‫צלקות‪ ,‬ולכן הוא נמכר באופן חופשי בחנויות ללא הגבלה‪ .‬להגיד על שוקר שהוא נותן מכת‬
‫חשמל זה כמו להגיד על מייבש שיער )פאן( שהוא נותן מכת חשמל‪ ,‬רק בגלל שהוא מופעל ע"י‬
‫בטריות חשמליות‪ .‬לכן ברור מגרסת שרה מרים שהיא בכלל לא ידעה מה זה שוקר‪ ,‬איך הוא‬
‫פועל על הגוף‪ ,‬ומה תוצאותיו‪.‬‬
‫‪ .760‬טענותיה של שרה מרים שנגרמו לה צלקות נשללו בבית המשפט‪ ,‬הן כאשר ניסתה להראות‬
‫צלקת על הרגל‪ ,‬והן כאשר הוצגה קלטת שלה בעירום מלא‪ ,‬ממה ברור שאין עליה צלקות‬
‫במקומות בהן טענה ש"חושמלה"‪ .‬בית המשפט קמא אמנם כתב כי "נושא הצלקות אמנם לא‬
‫הוכח בראיה חפצית‪ ,‬אולם די בשימוש באביזר חשמלי זה ובתיאור של שרה מרים על זרם‬
‫החשמל שעבר בגופה"‪ ,‬פסקה ‪ .98‬כאמור‪ ,‬בית המשפט הזהיר את עצמו ששרה מרים היא‬
‫‪182‬‬
‫עדה שקרנית ואינטרסנטית‪ .‬היא גם תיארה בפרוטרוט איך היא מחברת סיפורי מעשיות‬
‫מדמיונה‪ .‬התיאור שקיבלה "זרם חשמלי" כאילו זו מכת חשמל‪ ,‬איננו אמין שכן היא הייתה‬
‫צריכה לתאר הדף וערפול חושים‪ ,‬ולא "מכת חשמל"‪.‬‬
‫‪ .761‬כתוספ ת ראייתית לסיפורי השוקר‪ ,‬טען בית המשפט כי ניתן להסתמך על בינימין‪ ,‬שבשנת‬
‫‪ 2005‬היה בן ‪ ,8-9‬וכן ש" בבית המשפחה ברוממה נתפסו מספר שוקרים התומכים בצורה‬
‫ברורה בגרסת המאשימה"‪ ,‬פסקה ‪ 98‬להכרעת הדין‪ .‬ראשית‪ ,‬בינימין לא תיאר שום הפעלת‬
‫שוקרים הוא רק אמר שהפעילו עליו שוקר אבל לא תיאר שום אירוע ספציפי‪ ,‬וגם את זה‬
‫עשה כי היה מחויב להפליל את המערער‪ ,‬והבין מהשאלות של החוקרים שמצפים ממנו לספר‬
‫סיפורים על שוקרים‪ .‬בינימין בחקירותיו אמר אין ספור פעמים שאבא שלו‪ ,‬המערער‪ ,‬לא נגע‬
‫בו‪ ,‬לא היה אלים כלפיו בשום צורה‪ ,‬וכמובן הוא הגיע לבית המשפט להודות כי שיקר‪ ,‬ואף‬
‫הטיח בשופטי בית המשפט קמא שהם הרסו את חייו‪ .‬לגבי העובדה שנתפסו שוקרים‪ ,‬הרי‬
‫אין זה מוכיח שהמערער השתמש בהם‪ .‬כל הנשים‪ ,‬כולל שמחה בהתחלה‪ ,‬אמרו בצורה הכי‬
‫ספונטנית שהשוקרים ניקנו לצורך הגנה עצמית‪ ,‬כאשר הן מסתובבות לבד בחשיכה‪.‬‬
‫‪ .762‬לסיום פרק זה‪ ,‬שרה מרים סיפרה שנכחה באפיזודת האוננות אחותה רחל לאה‪ ,‬פסקה ‪.95‬‬
‫בחקירותיה הביעה שרה מרים קנאה וטינה כלפי אחותה רחל לאב על שגנבה לה את הבעל‬
‫המיועד נחמן‪ .‬נראה ששרבבה את רחל לאה לאפיזודה זו כדי לנקום בה‪ .‬רחל לאה מבוגרת‬
‫משרה מרים ב ‪ 7‬שנים‪ .‬רחל לאה ילידת ‪ 18/8/1985‬הייתה בת ‪ 20‬בשנת ‪.2005‬‬
‫‪ .763‬רחל לאה לא נשאלה ע"י הפרקליטות ולו שאלה אחת בנוגע לאירוע זה בחקירה הנגדית‪.‬‬
‫פרקליט המדינה שאל את רחל לאה הרבה שאלות על המחברות שלה‪ ,‬אולם במודע לא שאל‬
‫אותה ולו פעם אחת על האפיזודה המתוארת באישום ‪ .11‬מכאן שהפרקליט פשוט רצה‬
‫להימנע מהכחשה ספציפית ע"י רחל לאה העדה הנייטרלית היחידה לסיפור‪ ,‬אשר בעצמה‬
‫שורבבה ע"י העדה העיקרית שרה מרים‪.‬‬
‫‪ .764‬לפיכך טעה בית המשפט קמא כאשר סיכם את אישום ‪ 11‬במילים "תיארה שרה מרים את‬
‫האירוע באופן מפורט‪ ,‬שכללה את טעמיו‪ ,‬מה אירע ולמה‪ ,‬מי החליט‪ ,‬מי ביצע‪ ,‬המיקום של‬
‫העבירה והיכן נפגעה"‪ .‬על כל אחד ממרכיבי התיאור קיימות בעיות ראייתיות‪ ,‬לרבות‬
‫‪183‬‬
‫העובדה ששרה מרים עצמה סיפרה בחקירה נגדית שאין לה כל בעיה לספר סיפורי שקר באופן‬
‫שנראה כאילו זו אמת‪ ,‬בגלל יכולתה לתבלן את סיפוריה בפרטים מדומיינים לחלוטין‪.‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בכך שהרשיע ב אישום ה ‪) 12‬הזרעה ואינוס שרה מרים(‬
‫‪ .765‬באישום שניים‪-‬עשר הורשע המערער על מעשים מגונים אינוס ומעשה סדום בשרה מרים מאז‬
‫היותה בת ‪ 14.5‬ועד סמוך למעצרו ב ‪.2011‬‬
‫‪ .766‬גם אישום זה מורכב מכמה אפיזודות‪ ,‬וההרשעה היא רק בא' אבל גם באפיזודה שלא תוארה‬
‫בכתב האישום‪ ,‬אפיזודה ד'‪.‬‬
‫‪ .767‬אפיזודה א'‪ :‬עיסוי שעשתה שרה מרים באיבר מינו של דניאל ומגעים נוספים בהם נדרשה‬
‫לשכב עירומה על גביו ולהתחכך בגופו עד שתגיע למצב של סיפוק מיני )פעילות שכונתה‬
‫"הזרעה"(‪ .‬נטען שדניאל אמר לשרה מרים שהוא מקפיד שלא להחדיר את איבר מינו לאיבר‬
‫מינה כדי לא לעבור על "איסור הוצאת זרע לבטלה"‪.‬‬
‫‪ .768‬אפיזודה ב'‪ :‬בבית בטבריה‪ ,‬קרא הנאשם לשרה מרים ולאלנה‪ ,‬וביקש מהן לבוא ולצפות‬
‫בדינים המופעלים על אדרת שנדרשה למצוץ את איבר מינו של אסא‪ .‬דניאל הורה לאילנה‬
‫להחדיר מקל לאיבר מינה של אדרת כדי לבדוק אם היא רטובה‪ .‬אדרת ביצעה הוראה זו לעיני‬
‫שרה מרים‪.‬‬
‫‪ .769‬אפיזודה ג'‪ :‬דניאל קרא לכל בני הבית‪ ,‬לרבות שרה מרים וקטינים נוספים‪ ,‬כדי לצפות‬
‫בדינים שהופעלו על שמחה שם ראו את שמחה שוכבת עירומה ובוכה על גופו של אסא‪.‬‬
‫‪ .770‬במהלך עדותה של שרה מרים מבלי שזה הופיע בכתב האישום נולדה גם אפיזודה ד'‪ .‬שרה‬
‫מרים נידבה סיטואציה שהמערער הכניס את איבר מינו לפה שלה‪ ,‬עמ' ‪ 486‬ש‪ 11-18/‬בעדותה‬
‫ופסקה ‪ 100‬להכרעת הדין‪.‬‬
‫‪ .771‬בית המשפט קמא היה מודע לכך שחלק מהסיפורים חוזרים על עצמם מאישומים קודמים‪:‬‬
‫"נראה כי אירועים נוספים באישום זה הובאו ואוזכרו באישומים אחרים‪ ,‬לפיכך נימנע‬
‫מלדון בהם כאן" ‪ ,‬פסקה ‪ .105‬בית המשפט קמא כן הרשיע בגין מגעים אינטימיים ללא‬
‫‪184‬‬
‫חדירה בין דניאל ושרה מרים )מעשים מגונים(‪ ,‬הבאת הפה של שמחה לאיבר מינה של שרה‬
‫מרים בהוראת דניאל )מעשה סדום ‪ ,(1‬והכנסת איבר המין של דניאל לפה של שרה מרים‬
‫)מעשה סדום ‪ .(2‬כלומר ההרשעה היא רק באפיזודות א' וד'‪ ,‬ולא באפיזודות ב' וג'‪.‬‬
‫‪ .772‬בית המשפט מתעלם לחלוטין שהמתואר באפיזודה א'‪ ,‬נחקר ע"י המשטרה ע"י צוות חקירה‬
‫אחר )בראשות עליזה ארוך( ב ‪ .2010‬אז‪ ,‬שרה מרים בגיל ‪ 17.5‬אמרה לנשים שהיא בהריון‪.‬‬
‫אילנה לקחה אותה לקופת החולים‪ .‬היה דיווח למשטרה‪ .‬הוגשה בקשה למעצרו של‬
‫המערער‪ ,‬ובערר על המעצר העניין הגיע לכבוד השופט דרורי בבית המשפט המחוזי‪ .‬שרה‬
‫מרים נחקרה באותו יום של הערר במשטרה וסיפרה שהיא המציאה את ההיריון כדי לגרום‬
‫לאחד הבחורים שהתעסקה איתם להתחתן איתה והכחישה שהמערער התעסק איתה‪ .‬אגב‪,‬‬
‫מאוד אירוני ששרה מרים ביקשה לגשת לבית חולים ב ‪ 2010‬כדי לבדוק אם היא בהיריון‪,‬‬
‫וכאשר נחקרה ב ‪ 6/7/2011‬סיפרה שאסור היה ללכת לבית חולים כדי שלא ישאלו שאלות‪.‬‬
‫‪ .773‬ראו הודעתה במשטרה של שרה מרים מיום ‪ 10/1/2010‬תיק‪ ,164793/2008 :‬שורה ‪ ,63-69‬שם‬
‫היא מתארת שהיא פיתתה את המערער‪ ,‬נכנסה לו למיטה והיא הציעה את עצמה אליו‪ ,‬והוא‬
‫דחה אותה‪.‬‬
‫"‪ ...‬ראיתי שאין אף אחד בחדר הורדתי את הבגדים שלי ונכנסתי איתו למיטה‬
‫ערומה‪ ,‬עכשיו אני באתי ככה הוא ממש נבהל‪ ,‬אני אמרתי לו שאני מאד אוהבת‬
‫אותו הוא הגיב בצורה מופתע שבאתי למיטה הוא לא הבין מה אני עושה שם‬
‫בכלל ואמר לי תשמעי תלכי זה לא הדרך את צריכה לשמור את עצמך להתחתן‬
‫ופשוט הוא קם מהמיטה וביקש ממני ללכת מהחדר לצאת‪ .‬היה לי קשה לצאת‬
‫את החדר אבל יצאתי בסוף וכל פעם שהייתי רואה אותו בבית אמרתי לו שאני‬
‫אוהבת אותו והוא מנסה לדחות אותי וכל מיני דיבורים שאני יעזוב אותו ושאני‬
‫צריכה לחיות את החיים שלי ולחכות לזמן בר מזל שלי‪ .‬ואני מבחינתי ממש‬
‫רציתי שיהיה לנו קשר‪ ".‬ובשורה ‪" :81-85‬בחיים לא ניסה לאנוס אותי ולא עשה‬
‫משהו שהוא מיני לא נגע בי ולא ניסה אפילו לנגוע בי למרות שאני ניסיתי לקחת‬
‫לו את היד אני הייתי מנסה שהוא יגע בי הייתי נכנסת לחדר עם חלוק כשאני‬
‫ערומה אבל שהוא היה רואה אותי בחדר שהוא רק פתח את החדר היה יוצא‬
‫ומחכה שאני אצא מהחדר והוא לא רצה איתי שום דבר ככה שמעולם הוא לא נגע‬
‫בי מעולם באברים האינטימיים שלי"‪.‬‬
‫‪ .774‬המערער נחקר ב ‪ 2010‬ואמר ששרה מרים באה אליו‪ ,‬וניסתה לפתות אותו‪ ,‬ולקחה את היד‬
‫שלו ושמה על איבר מינה‪ ,‬כשהוא היה בהלם‪ .‬המערער שוחרר ע"י כב' השופט דרורי בו ביום‪.‬‬
‫‪ .775‬משנעצר המערער בסיבוב השני‪ ,‬המציאה שרה מרים סיפור על אירוע שבו הייתה במיטה יחד‬
‫עם המערער ושמחה‪ .‬אולם‪ ,‬נראה שלא היה אירוע ששלושתם היו במיטה ביחד‪ ,‬אלא ששרה‬
‫‪185‬‬
‫מרים הייתה בנפרד עם המערער )ופיתתה אותו( ובנפרד עם שמחה )שאין לדעת מה קרה שם(‪.‬‬
‫בל נשכח ש החוקרים איימו על שמחה שהיא אנסה את שרה מרים כחלק מהטרור המשטרתי‬
‫שהופעל‪.‬‬
‫‪ .776‬אין כל תימוכין לכל הטענות של שרה מרים שהיא קיימה יחסים ללא חדירה עם המערער‪,‬‬
‫שלא בשלישיה עם שמחה‪ ,‬אשר מצוטטים בהכרעת הדין בפסקה ‪ ,100‬מעדות שרה מרים בעמ'‬
‫‪ 484‬ש‪ 18-30/‬לרבות‪" :‬הייתי באה לחדר‪ ,‬הייתי מתפשטת‪ ..‬הכול היה ביננו חוץ מזיווג‪..‬‬
‫הייתי ישנה בחדר איתו נגענו אחד לשני באיבר המין‪ ...‬אני הייתי נוגעת באיבר המין שלו והוא‬
‫היה נוגע באיבר המין שלי בחזה"(‪ .‬אף עד ניטרלי לא ראה את שרה מרים נכנסת וישנה עם‬
‫המערער‪ ,‬וגם אין כל הסבר איפה היו כל הנשים האחרות‪ ,‬שכן היו מעוניינות בו מינית?‬
‫‪ .777‬מדובר בעדות שאין לה כל תימוכין‪ ,‬וכאמור מגיעה מפיה של עדה בגיל צעיר אשר הייתה‬
‫מוצפת מיניות‪ ,‬פיתתה חיילים ופיתתה ערבים‪ .‬בשלב מסיים ניסתה גם לפתות את אביה‬
‫החורג‪ ,‬במסגרת עוד אחת מקריאותיה הנואשות לתשומת לב‪ .‬ראו את הקלטת הלוהטת‪ ,‬נ‪3/‬‬
‫ואת השיחה על התעסקותה הפיקטיבית כבלדרית סמים‪ ,‬נ‪.10/‬‬
‫‪ .778‬בכל זאת‪ ,‬אין כל הוכחה שהמערער אכן נגע בשרה מרים‪ ,‬חשק בה‪ ,‬או שאכן השתמש בה‬
‫לצורך קבלת מציצות‪ ,‬מה גם שהיו לו די והותר נשים שרוצות אותו )גם היום(‪ .‬את כל זאת‬
‫היה בית המשפט קמא צריך לבחון על רקע הולדת סיפור הקשר המיני בין המערער לשרה‬
‫מרים כתוצאה מהריון המדומה של שרה מרים מהחייל זאביק‪ ,‬ומיחסיה עם עוד בנים‪ ,‬אבי‬
‫וגם נתן שושן מטבריה שהגיע להעיד‪ ,‬ושגם אותו רימתה ושיקרה לו שהיא בהריון ממנו על אף‬
‫שרק התנשקה והתחבקה איתו‪ ,‬על רקע הביקור שלה בבית החולים לבדיקת ההיריון‬
‫המדומה‪.‬‬
‫‪ .779‬מכאן להרשעות בגין מעשים שנטען שנעשו בשלישייה עם שרה מרים ושמחה‪ .‬כאן המקום‬
‫לציי ן את הסימביוטיקה שבין שרה מרים ושמחה‪ .‬ראשית‪ ,‬כאשר שמחה נעצרה‪ ,‬אחת‬
‫הטקטיקות לאיים עליה היה האשמתה של שמחה באונס של שרה מרים‪ ,‬שסיפרה לחוקרים‬
‫ששמחה ליקקה לה‪ .‬זו הייתה אחת הסיבות המכריעות שהניעו את שמחה לרצות את חוקריה‬
‫ולהימנע מהעמדה לדין על אונס ילדים‪ .‬שנית‪ ,‬שמחה בחקירה נגדית על סיפור השלישיה‬
‫ספרה שבזמן החקירות במשטרה היא הופגשה עם שרה מרים )מבלי שהדבר תועד באף‬
‫‪186‬‬
‫מצלמה או בזכ"ד(‪ ,‬ראו חקירת עו"ד פלדמן בעמ' ‪" :801‬נו אז מה‪ ,‬בשביל מה סיפרת את‬
‫זה? בשביל מה בכלל סיפרת על סיפור השלישייה?"‪ ,‬ושמחה עונה‪" :‬קודם כל שאלו אותי"‪,‬‬
‫פלדמן משיב "לא שאלו אותך שום דבר על העניין הזה"‪ ,‬ושמחה נכנסת לדבריו "והפגישו‬
‫אותי עם שרה מרים"‪ .‬מיד לאחר מכן‪ ,‬עו"ד פלדמן מראה מהתמלילים ששמחה סיפרה‬
‫מיוזמתה ולא שאלו אותה‪ ,‬מה שמעיד כי במפגש הסודי בין שמחה לשרה מרים‪ ,‬הן תיאמו‬
‫גרסאות‪.‬‬
‫‪ .780‬לגבי סיפו ר השלישייה‪ ,‬יצוין שלא היה אפילו כל ניסיון למקם אותו על ציר הזמן בתאריך‬
‫מדויק‪ .‬כל מה שנאמר זה "ברוממה"‪ .‬המשפחה שכרה בית ברוממה בין ‪ .2009-2011‬עוד ב‬
‫‪ 2009‬שרה מרים )ילידת הייתה מעל גיל ‪ .(18‬אמנם בתי משפט לא דורשים הוכחה מדויקת‬
‫של תא ריכי עבירות מין‪ ,‬אולם במקרה זה‪ ,‬יתכן ששרה מרים הייתה מעל גיל ‪ .18‬היות ואיננה‬
‫הבת הביולוגית שלו משני הצדדים‪ ,‬אין כל איסור על יחסי מין‪ .‬טענה זו לא נטענת כדי‬
‫להצדיק יחסי מין‪ ,‬אלא רק כדי להראות את נחיתות ההגנה כאשר עליה להתמודד עם‬
‫אישומים שהתביעה לא משתדלת אפילו לחרוג מהתבנית השבלונית "במועד שאיננו ידוע‬
‫למאשימה"‪.‬‬
‫‪ .781‬כמו כן רחל לאה סיפרה כי מאז החקירות במשטרה ועד המשפט עצמו‪" ,‬פגשתי אותה ]שרה‬
‫מרים[ ברחוב‪ .‬היא אמרה לי שהיא עכשיו באיזה הוסטל‪ .‬אבל שבשבתות היא הולכת לבית‬
‫של שמחה של אמא של שמחה של שרה כהן‪ .‬ושם היא עושה שבת עם שמחה‪ .‬אמרתי לה‬
‫איך את יכולה? כאילו לא הבנתי איך לה מותר להיות עם שמחה ולנו אסור לדעת כלום"‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .1753‬כלומר שרה מרים ושמחה הגיעו למשפט מתואמות‪ .‬פירושו של דבר שגרסאות שרה‬
‫מרים ושמחה הן למעשה גרסה אחת מתואמת ומתוזמנת ולא ניתן לתמוך ראייתית את‬
‫האחת בשנייה‪.‬‬
‫‪ .782‬כאמור ל סיטואציה של שלישיה במיטה עם ליקוקים אין כל תימוכין פרט לשרה מרים‬
‫ושמחה‪ ,‬אולם דניאל הורשע במתן הוראות ל שמחה ללקק את שרה מרים‪ .‬גם כאן הטענה‬
‫האופפת את האישום היא ששמחה הייתה בשבי מנטלי‪ ,‬ולכן עשתה כל מה שדניאל אומר לה‪,‬‬
‫ולא יכלה להפעיל שיקול דעת עצמאי‪ .‬אלא שבחינה מדוקדקת של מה ששמחה אמרה‬
‫במשטרה מגלה שהיא בכלל לא קיבלה הוראה ורבלית‪ .‬במשטרה שימחה טענה שדניאל‬
‫‪187‬‬
‫"סימן" לה‪ ,‬כלומר זוהי הוראה טלפטית על חושית ששמחה טוענת שקיבלה מסר על חושי‬
‫ללקק לשרה מרים‪.‬‬
‫‪ .783‬הדברים עולים בחקירה נגדית של שמחה כאשר עו"ד פלדמן מעמת אותה עם אמרותיה‬
‫במשטרה‪ ,‬ת‪-29/‬א‪ ,13/7/2011 ,‬ומקריא לה את מילותיה‪" :‬ליטפתי אותה בחזה‪ ,‬ליטפה‬
‫אותי גם בחלק העליון‪ ,‬הייתי בלי חולצה‪ .‬אני לא בטוחה בכלל אבל ככה אני זוכרת‪ .‬כל הזמן‬
‫הזה אנחנו שלושתנו על המיטה‪ ,‬כשדניאל לידינו‪ ,‬בשלב זה דניאל לא עשה משהו מיוחד"‪,‬‬
‫ועו"ד פלדמן שואל‪" :‬א חרי זה את אומרת נגעתי לה למטה‪ ,‬באיבר המין שלה‪ ,‬יפה‪ ,‬איפה‬
‫דניאל בשלב הזה?" ושמחה עונה "דניאל הורה לי"‪.‬‬
‫‪ .784‬פלדמן ממשיך‪" :‬מי שקורא את זה‪ ,‬זה מהלך שאת יוזמת אותו"‪ .‬שמחה עונה‪ " :‬זה לא אני‬
‫יזמתי‪ ,‬דניאל סימן לי"‪ ,‬ועו"ד פלדמן אומר "אבל לא סימן לך בשלב הזה‪ ,‬את אומרת‬
‫במפורש‪ ,‬דניאל לא עשה שום דבר מיוחד"‪.‬‬
‫‪ .785‬מחילופי דברים אלה ניתן לראות במפורש כי דניאל לא נתן שום הוראה לשמחה ללקק את‬
‫שרה מרים‪ .‬למעשה סיפור זה מחריד ברמת אכזריותו כלפי המערער‪ .‬שתי נשים זוממות זו‬
‫עם זו להפליל גבר‪ ,‬כל אחת ממניעיה היא‪ ,‬אחת מהן גם מואשמת במשטרה באונס השנייה‪,‬‬
‫ושתיהן מספרות על מגע מיני ביניהן‪ ,‬ומי שמורשע על כך הוא הגבר שלא נגע‪ ,‬אלא רק "סימן"‬
‫על פי טענה של עדה הלהוטה להפליל‪.‬‬
‫‪ .786‬באישום זה מזכיר בית המשפט קמא את הודיה שמספרת על סיטואציה עם אדרת ושרה‬
‫מרים‪ ,‬אולם הודיה איננה אמינה בלשון המעטה‪ .‬הודיה ידעה על מעצרו של דניאל בהקשר‬
‫לשרה מרים שנה קודם לכן כך שברצונה להפליל ידעה שיש איזה הגרעין לתפור עליו סיפור‪.‬‬
‫בינימין גם אמר ששרה מרים עשתה מסאז' ברגליים למערער‪ ,‬אולם עדותו שתולה‪ ,‬והוא‬
‫הופיע בבית המשפט לאחר הסיכומים והודה ששיקר‪ .‬כאמור‪ ,‬בבית היו אין ספור עדים‬
‫פוטנציאלים לסיפורים אלה‪ ,‬ואף אחד לא תמך בגרסאות שמחה‪-‬שרה מרים‪.‬‬
‫‪ .787‬לגבי אפיזודה ד'‪ ,‬הכנסת איבר מין המערער בפה של שרה מרים‪ ,‬זו הרשעה שאיננה מופיעה‬
‫בכתב האישום‪.‬‬
‫הסיטואציה היא מסוג "היא אמרה‪-‬הוא אמר" ללא עדים וללא ראיות‪.‬‬
‫המערער נשאל "הגעתם למגע גופני?" וכמובן שהכחיש‪" ,‬לא‪ .‬ממש לא"‪ .‬עמ' ‪ 1570‬ש‪.9-10/‬‬
‫‪188‬‬
‫לאחר שבית המשפט הזהיר עצמו שלא לקבל דבריה של שרה מרים ללא תימוכין חיצוני‪ ,‬לא‬
‫היה מקום להרשיע‪.‬‬
‫‪ .788‬בנוסף הסמכות להרשיע בעבירה שלא נזכרה בכתב האישום מפורטת בסע' ‪ 184‬לחסד"פ‪ .‬בית‬
‫המשפט רשאי להרשיע‪ ,‬ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן מפני הראיות‬
‫המפלילות החדשות‪ .‬כאן לא הייתה ראיה חדשה מפלילה‪ ,‬אלא סיפור קצרצר שנטמע בתוך‬
‫בליל של אין ספור סיפורים דומים שכמעט כולם אבסטרקטים לחלוטין מבחינת מיקום‪,‬‬
‫תאריך‪ ,‬עדים‪ ,‬עדים פוטנציאלים‪ ,‬נסיבות‪ ,‬עילות‪ ,‬מניעים וכדומה‪ .‬מכיוון ששרה מרים‬
‫בעצמה לא סיפקה את כל הנתונים החיוני ים להעמדת הגנה לאישום זה‪ ,‬כגון המיקום‪,‬‬
‫תאריך‪ ,‬עדים וכדומה‪ ,‬נמנע מהמערער ההזדמנות הסבירה להציג קו הגנה‪ .‬במקרה כזה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬היה המערער מציג קו הגנה של דרישה להעמדתה של שרה מרים לבדיקה‬
‫פסיכיאטרית‪ ,‬פסיכולוגית ופסיכו‪-‬סוציאלית לאור התכנים המיניים הבוטים שהיא מוצפת‬
‫בהם‪ ,‬כדי לייצר שובר שוויון בין הסיטואציה המפתיעה של ‪.He Said-She said‬‬
‫‪ .789‬בפס"ד ע"פ ‪ 9256/04‬יוסף נוי נ' מ"י‪ ,‬תק‪-‬על ‪ 1796 ,1791 (3) 2005‬אף נפסק כי "גם אם‬
‫היוזמה להרשעה חלופית היא של בית המשפט‪ ,‬ולא של הצדדים‪ ,‬מן הראוי שבית המשפט‬
‫יודיע לצדדים‪ ,‬כי האפשרות קיימת‪ ,‬ויאפשר להם לטעון הכיוון החדש"‪.‬‬
‫‪ .790‬לאור האמור לא היה יסוד להרשעה באישום ה ‪.12‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪13‬‬
‫‪ .791‬האישום ה ‪ 13‬מורכב משלל אפיזודות של כליאת שווא של ‪ 3‬קטינים‪ ,‬שרה מרים‪ ,‬בינימין‬
‫ורחל לאה‪ ,‬וההרשעה היא גם בכליאת שווא וגם בהתעללות בקטין או בחסר ישע‪.‬‬
‫‪ .792‬כמו שאר האישומים גם אישום זה נגוע באותן בעיות ראייתית שפורטו בהרחבה לעיל‪ ,‬עדים‬
‫אינטרסנטים‪ ,‬עדים מאוימים‪ ,‬עדים מזוהמים במידע‪ ,‬עדים שנפגשים זה עם זו ללא תיעוד‬
‫ומצלמות לתיאום גרסאות‪ ,‬וכו'‪ .‬אישום זה הוא "בישול" של המרכז לנפגעי כתות‪ .‬לקחו‬
‫עונשים חינוכיים שגרתיים המקובלים בכל בית‪) ,‬למשל‪ ,‬אל תצא מהחדר עד שתעשה‬
‫שיעורים( והפכו את זה לעונשי כליאה פנטסטיים ולא נורמליים‪.‬‬
‫‪189‬‬
‫‪ .793‬אולם עד כמה להוט בית המשפט קמא להרשיע מבלי לדקדק ביסודות העבירה ניתן לראות‬
‫בהרשעה בגין כליאת רחל לאה‪ ,‬שבכלל לא הייתה קטינה‪ .‬תאריך לידתה של רחל לאה הוא‬
‫‪ .18/8/1985‬רחל לאה חגגה גיל ‪ 18‬ב ‪ .18/8/2003‬בתאריך זה שמחה עדיין לא הצטרפה לבית‪.‬‬
‫המשפחה התגוררה בטבריה בשנים‪ ,2009-2011‬שאז רחל לאה הייתה בת ‪.23-25‬‬
‫‪ .794‬אם כן לא ניתן היה להרשיע את המערער בהתעללות בקטין בגין רחל לאה‪ ,‬מהטעם הפשוט‬
‫שלא הייתה קטינה‪ .‬נראה שבית המשפט נטה להאמין לשרה מרים מבלי לטרוח למקם את‬
‫העבירה‪ ,‬ואת הקורבנות הנטענים בציר הזמן‪.‬‬
‫‪ .795‬אלא שגם לא ניתן להרשיע את המערער בכליאת רחל לאה‪ ,‬כי רחל לאה הייתה עדת הגנה‬
‫ש הכחישה‪ ,‬אלא ששוב פעם מדובר באחריות שילוחית בגין כליאה ע"י שמחה‪ ,‬ומתן הוראות‬
‫טלפתיות ע"י דניאל בטלפון מהצפון‪.‬‬
‫‪ .796‬כמו כן‪ ,‬שלא רק שהכחישה שהיא "נכלאה"‪ ,‬היא גם סיפרה שהיא בעצמה "מענישה" ילדים‪:‬‬
‫ראו עמ' ‪ 1735‬ש‪ " 31/‬אני אישית הייתי מענישה אותם‪ .‬אם זה לאכול לחם ומים‪ .‬זאת‬
‫אומרת בלי ממתקים בלי גלידות‪ .‬רק בריא‪ .‬אם זה ללכת לפינה‪ .‬אתה לא תראה את הסרט‪.‬‬
‫אתה לא בא איתנו לים‪ .‬אתה לא בא איתנו לבריכה‪ .‬לאו דוקא בנימין אני חושבת שעשיתי‬
‫את זה עם כולם‪ .‬לא היה איזה שהוא‪ ,‬היה גם ישראל היה גם פייגי גם חיה‪ .‬כולם זה חלק‪,‬‬
‫דברים שהיינו"‪ .‬כלומר‪ ,‬ה"קורבן" בעלילה זו מספרת על עונשים חינוכיים לגיטימיים לגמרי‪,‬‬
‫שהתביעה באמצעות ניפוח וגוזמאות הפכה את זה לענישה סדיסטית‪.‬‬
‫‪ .797‬רחל לאה גם הסבירה מתי נקטו בענישה חינוכית‪ ,‬למשל כלפי בינימין‪" :‬בנימין הוא ילד שיש‬
‫לו הרבה היפראקטיביות‪ .‬הוא שובב‪ .‬הוא חוצפן‪ .‬הוא לא היחיד היו כמה כאלה בבית‪ .‬הוא‬
‫לא אחד שיושב בשקט‪ .‬ומצייר‪ .‬הוא תמיד צריך לזוז‪ ,‬תמיד צריך שיהיה אקשין תמיד צריך‬
‫שיהיה משהו זז איתו‪ .‬אז תמיד היה איתו ככה הרבה שובבות כזאת"‪ ,‬עמ' ‪.1765‬‬
‫‪ .798‬מן הסתם כשיש כל כך הרבה ילדים בבית שחלקם חוצפנים או שובבים היה צריך לשים להם‬
‫גבולות‪ .‬גם אזמרה העידה‪" :‬עונשים‪ ,‬האמת היה לי עונש שהייתי אומרת להם נגיד אם‬
‫הוא עושה משהו הייתי אומרת לו לכתוב את זה איזה מאה פעמים‪ .‬זה עונש שהיה מרגיז‬
‫אבל הייתי עושה את זה‪ .‬היה עונשים באמת‪ .‬העניין הזה של הלחם ומים‪ .‬שזה לתת אוכל‬
‫‪190‬‬
‫בריא במצב שאיזה ילד עושה משהו באמת של שגעון ושאפשר להשתלט‪ .‬ועובדה שהם‬
‫שמעו והיו ועד הערב ואז אוכלים רגיל‪ .‬לא אוכלים ממתקים אוכלים לחם עם חמאה‪ ,‬עם‬
‫דברים בריאים שאפשר ככה להחזיק מעמד ולא ממתקים‪ .‬לא לראות סרטים‪ .‬היה עונש כזה‬
‫שכולם יושבים לראות סרט אז הוא לא רואה סרט‪ .‬או אם יש משהו כזה שכייפי אז הוא לא‬
‫עושה את זה רק לזמן‪ ,‬לאותה עת‪ .‬לא משהו שזה דבר שנמשך אני מדברת על עונשים‬
‫פיזיים‪ .‬לא‪ ,‬ממש לא‪ .‬עמ' ‪.1802‬‬
‫‪ .799‬אין ספק שהיה צורך "להעניש" ילדים במסגרת המותר כדי להציב להם גבולות‪ .‬חלק מזה‬
‫היה לגשת כמה שעות למחסן או לחדר אחד כדי ל חשוב על ההתחצפות או השובבות‪ ,‬אבל‬
‫בשום מקרה זה לא חרג מגדר המותר‪ .‬מה שקרה הוא שעדי התביעה נתבקשו לתאר את‬
‫היציאה להתבודדות כעונש סדיסטי‪ ,‬ומכיון שלא עלה על דעתם שסתם להיות בחדר זה עונש‬
‫פלילי‪ ,‬הם החלו להגזים ברמות דמיוניות ופנטסטיות כדי לרצות את החוקרים‪ .‬כך למשך‬
‫בינימין המציא ששמו לו קוצים בבוידעם‪ ,‬והגזים והפריז שגם מרחו אותו בדבש כדי שדבורים‬
‫יעקצו אותו‪ ,‬ושהכליאה נמשכה ימים שלמים עד שבוע ללא אוכל‪ ,‬או שזרקו לו קישואים‬
‫חיים לאכילה‪ .‬כנ"ל גם שרה מרים תיארה תיאורים שפשוט לא ייתכנו לרבות שבוע בלי‬
‫אכילה בכלל‪ ,‬עד כדי כך שרחל לאה אכלה עשב שצמח על משקופי החלונות‪.‬‬
‫‪ .800‬חסרת היגיון עוד יותר טענתה של שרה מרים שהיא נכלאה במחסן‪ ,‬כאשר כל העדים מעידים‬
‫שהמחסן היה החדר שלה‪ ,‬ושימש אותה כחדר תפירה‪ ,‬שכן שם הוצבה מכונת התפירה‬
‫היוקרתית שהמערער קנה לה‪ .‬גם בית המשפט קמא כותב כי "שמחה העידה כי שרה מרים‬
‫נכלאה בחדר בו מכונת תפירה גדולה"‪ ,‬והרי זו המכונה של שרה מרים‪ .‬היא התופרת‪ .‬אגב‪,‬‬
‫כל העדים אמרו שלמחסן לא היה מפתח וגם לא מנעול‪.‬‬
‫‪ .801‬זוהי דוגמא מוחשית כיצד בדל של אמת במוחה של שרה מרים נהפך לסיפורי בלהות‪ .‬היא‬
‫אכן ישבה במחסן ותפרה במכונת התפירה שקנו לה‪ .‬היא אכן הייתה שם לבד‪ .‬מה קל יותר‬
‫מאשר להלביש על האמת‪ ,‬סיפורי בלהות שהיא נשלחה לאותו מחסן כעונש בהוראת המערער?‬
‫‪ .802‬בית המשפט קמא כל כך התרגל לראות במערער כמי שכועס‪ ,‬מתפרץ ומעניש ללא סיבה‪ ,‬אלא‬
‫סתם מתוך סדיזם וברוטליות‪ ,‬שהוא אפילו לא טרח לברר אילו נסיבות עוררו את הכעס של‬
‫המערער‪ ,‬כאילו זה ברור שהמערער כועס ומתפרץ ‪ 24‬שעות ביממה‪ .‬כך למשל שרה מרים‬
‫מספרת‪ ,‬ובית המשפט קמא מצטט אותה בפסקה ‪ ,107‬שבגלל שענתה לטלפון מאבא של‬
‫‪191‬‬
‫אזמרה‪ ,‬המערער כעס עליה ואיים עליה ש"אסא ישבור לה את הבתולין"‪ .‬ומדוע שאסא‬
‫ההומו ישבור בתולין ולא מישהו אחר? אותה שרה מרים גם אמרה במשטרה על אסא שהוא‬
‫פדופיל וגרמה לכך שאסא ספג מטח של עלבונות וצרחות שהוא פדופיל וסוטה‪ ,‬וגם אדרת‬
‫ספגה שלל צרחות שהיא שותפה לפדופיליה‪.‬‬
‫‪ .803‬סיפור הכליאה של שר ה מרים כשחזרה מביקור אצל אביה נשמע כל כך דמיוני שקשה להבין‬
‫כיצד בית המשפט קמא קיבל אותו כסיפור עם בדל של הסתברות הגיונית‪ .‬בעמוד ‪:460‬‬
‫ראשית היא מסבירה שכאשר אימא שלה אסתר שלחה אותה בגיל ‪ 8‬לבקר את אביה‬
‫הביולוגי‪ ,‬אסתר אמרה לה לעשות "בלגן‪ .‬כשהוא כעקרון אימא שלי אמרה לי תעשי לו בלגן‬
‫עד שהוא ירביץ לך מכות"‪ .‬כבר כאן אין כל היגיון‪ ,‬מדוע שאסתר תשלח אותה לאב הביולוגי‬
‫לעשות בלגן ושירביץ לה מכות? אם כבר יכלה אסתר שלא לשלוח אותה בכלל‪ .‬יוזכר ששרה‬
‫מרים העלילה גם על האבא הביולוגי שלה שהוא אנס אותה‪ .‬הסיפור ממשיך שיום אחד חזרה‬
‫מביקור אצל האבא הביולוגי ו"היו שואלים אותי מה ע שית? עשית משהו שכאילו‪ ,‬כל פעם‬
‫שהייתי אומרת שלא העזתי או לא עשיתי שום דבר אז הייתי בעונש‪ .‬אני זוכרת שפעם אחת‬
‫שחזרתי מאבא שלי אני הייתי מבודדת מכל הילדים"‪ .‬גם זה כאן שרה מרים מתארת עונש‬
‫רנדומלי ללא סיבה‪ .‬עונש שנוחת משמיים סתם‪ ,‬והיא ממשיכה‪ " :‬מבודדת מכל הילדים‪.‬‬
‫הייתי שבוע בחדר‪ .‬אני זוכרת שדורית הייתה משגיחה עלי"‪.‬‬
‫‪ .804‬מיד בהמשך שרה מרים נשאלת "שבוע שלם?" וענתה "שבוע‪ .‬ולא אכלתי‪ .‬וגם לא שתיתי"‪.‬‬
‫נשאלה " במשך כמה זמן לא אכלת ולא שתית?‪ ,‬וענתה " במשך ששה‪ ,‬כעקרון זה היה‬
‫ממוצאי שבת שבאתי הייתי בלי הילדים‪ .‬הייתי עם דורית בחדר‪ .‬היא הייתה מסתכלת עלי‪.‬‬
‫ויום שישי אמרתי לה שאני צריכה שירותים והלכתי לשירותים ושתיתי מהצינור‪ .‬היה‬
‫צינור בשירותים שתיתי ממנו‪ .‬כעקרון היא לא השגיחה עלי אז שהלכתי"‪ .‬נשאלה‪" :‬איפה‬
‫היית כל הששה ימים האלו בעונש?" וענתה "בחדר‪ .‬חדר לבד‪ .‬בלי הילדים"‪ .‬בהמשך‪:‬‬
‫"כעקרון מי שהכניס אותי לחדר זה אמא שלי"‪ .‬כב׳ השופט צבן שאל אותה "עכשיו אמרת‬
‫ששתית ביום השישי‪ .‬ששה ימים לא שתית"? ושרה מרים ענתה "הייתי בעונש בצום"‪ .‬כב׳‬
‫השופט צבן ממשיך לשאול "אני שאלתי אם שישה ימים לא שתית?"‪ ,‬ושרה מרים עונה "כן"‪.‬‬
‫כב׳ השופט צבן שואל " שישה ימים?" ושרה מרים עונה "אני זוכרת שכבר לא היה לי כוח‬
‫לקום‪ .‬לא היה לי כוח לזוז"‪.‬‬
‫‪192‬‬
‫‪ .805‬עם כל הכבוד לבית המשפט קמא‪ ,‬הסיפור נשמע כל כך לא הגיוני‪ ,‬גוזמאי ותלוש‪ ,‬שקשה‬
‫להבין כיצד הרשיע בית המשפט קמא בשל סיפור כזה‪ .‬ראשית‪ ,‬בבית כל כך מרובה ילדים לא‬
‫הגיוני בכלל לוותר על חדר שלם לשבוע רק כדי לכלוא בו את שרה מרים‪ ,‬בזמן שידוע שבכל‬
‫חדר ישנו מספר אנשים‪ ,‬נשים או ילדים‪ .‬כל זאת כשאין אפילו הסבר מדוע היא הכעיסה את‬
‫המערער‪ ,‬ובמקרה ספציפי זה‪ ,‬שרה מרים טוענת שאימה‪ ,‬אסתר‪ ,‬היא זו שהכניסה אותה‬
‫לחדר‪ ,‬כך ששוב פעם הטענה היא שאסתר )האישה הכי מבוגרת בבית( הייתה בשבי מנטלי‬
‫ומילאה הוראות כרובוט‪ ,‬ו המערער מואשם באחריות שילוחית‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬מדוע שדורית‬
‫תבזבז שבוע מחייה כדי להשגיח על שרה מרים? בכך לא סגי‪ ,‬כי גם בית המשפט קמא למרבה‬
‫הפלא העיר שאין זה הגיוני ששרה מרים לא אכלה ולא שתתה במשך שבוע‪ ,‬לרבות אי עשיית‬
‫צרכים במשך שבוע‪.‬‬
‫‪ .806‬יצוין שגם כאשר שרה מרים מעלילה על אחותה רחל לאה )שמכחישה( שהיא נכלאה‪ ,‬מי‬
‫שעשה את זה זו שוב פעם שמחה ולא המערער‪ .‬ראו בעמ' ‪" 505‬דניאל אמר לשמחה לנעול‬
‫את רחל בשירותים‪ .‬והיא הייתה צריכה להוריד את הבגדים להביא אותם לשמחה‪ .‬ואני‬
‫יודעת שבאותו זמן היא יצאה מחלון יותר קטן מהקוביה שיש פה למעלה‪ .‬היא יצאה ערומה‬
‫וברחה‪ .‬היא התלבשה בחדר הכביסה והיא התקשרה לבית והיא אמרה לדניאל אני מוכנה‬
‫לחזור הביתה בתנאי שמבטיחים שנדבר ושלא ירביצו לי מכות כשאני חוזרת"‪.‬‬
‫‪ .807‬שוב פעם הדמיון של שרה מרים חוגג‪ .‬ראשית איך יצאה רחל לאה מתוך קוביה בתקרה? היש‬
‫לה יכולות של הודיני? שנית‪ ,‬אם הייתה ערומה‪ ,‬מאיפה מצאה טלפון? שלישית‪ ,‬שרה מרים‬
‫לא מספרת איך היא יודעת‪ ,‬מה היא ראתה‪ ,‬וכמובן איפה היו כל שאר בני הבית‪ .‬רביעית‪ ,‬שוב‬
‫פעם הטענה היא ששמחה הייתה בשבי מנטלי‪ ,‬ולכן עשתה זאת "כי דניאל אמר"‪ .‬אם נופלת‬
‫הטענה ששמחה הייתה בשבי מנטלי‪ ,‬נופל גם החוט המחבר בין המערער לרחל לאה‪.‬‬
‫‪ .808‬כנ"ל גם סיפורי הבוידעם והקוצים של בינימין‪ .‬היה בדל של אמת לא פלילית בסיפור‪ .‬הוא‬
‫אכן נשלח לבוידעם לכמה שעות בגלל מעשה שובבות‪ ,‬ו אחותו הבוגרת בהרבה שנים רחל לאה‬
‫מסבירה שגם היא עצמה עשתה את זה‪ .‬אלא שמבדל של אמת‪ ,‬כבר לא קשה להמציא‬
‫סיפורים כיד הדמיון על מנת לרצות את החוקרים‪ ,‬על קוצים‪ ,‬דבורים והרעבות‪ ,‬שלא היו ולא‬
‫נבראו‪ .‬כאמור‪ ,‬בינימין דרש מהשופטים שיתעלמו מעדותו ואף השליך עליהם את המשקפיים‬
‫שהמשטרה קנתה לו כדי לשחד אותו‪.‬‬
‫‪193‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 14‬גילוח ראש‪ ,‬מציצה ע"י אזמרה ועוד(‬
‫‪ .809‬גם האישום ה ‪ 14‬הוא ריבוי אפיזודות חסרות כל קשר לוגי או כרונולוגי‪ .‬גם כאן שמחה היא‬
‫המבצעת )קרחת( בהוראת דניאל‪ .‬הפעם בעיקר מדובר בגילוח הראש של שרה מרים כעונש ב‬
‫‪ 2‬אפיזודות של גילוח‪ ,‬ואפיזודה ב'‪ :‬הוראה לאזמרה למצוץ לבינימין כשהיה בן ‪ 10‬כעונש על‬
‫גניבת עוגייה‪ .‬בין לבין ישנן אפיזודות נוספות של אלימות רנדומלית‪.‬‬
‫‪ .810‬באפיזודה א' יש בדל של אמת כי אכן בגלל כינים גילחו לכל הבנות בהיותן קטנות את השיער‪.‬‬
‫זה נופח ללא כל ראיות לעונש אכזרי‪ ,‬ולא היו כל ראיות לכך‪ .‬לאפיזודה ב' אין בדל של ראיה‪,‬‬
‫כולה פבריקציה אחת גדולה מדמיונה של שרה מרים‪.‬‬
‫‪ .811‬המשותף לשני תתי‪-‬האישומים כאן הוא שבכולם יש סיפורים של ‪ 5‬עדי התביעה‪ ,‬אולם כל‬
‫אחד מספר על משהו אחר והם אינם תומכים זה הבזה‪ ,‬אלא שלכל אחד סיפור משלו‪,‬‬
‫שהמכנה המשותף הוא שהיו עונשים‪ ,‬אבל העונשים שונים בזמנים ובמקומות‪.‬‬
‫‪ .812‬בעניין גילוח הראש‪ ,‬יש הסכמה שבגיל צעיר גילחו לכולם את הראש בגלל כינים‪ ,‬ראו תמונה‬
‫נ‪ ,15/‬לכן לא הייתה כל סיבה לבית המשפט קמא לקבוע כי "עונש הקרחת היה מקובל‬
‫במשפחה"‪ .‬אם מוסכם שהקרחת הייתה בגלל כינים‪ ,‬והתמונה מראה שעשו קרחת לכולם‪ ,‬כך‬
‫שלא היה עונש ספציפי כלפי שרה מרים‪ ,‬הרי שקרחת לא הייתה עונש מקובל במשפחה‪.‬‬
‫‪ .813‬אלא שהפלא ופלא‪ ,‬כמו באישומים קודמים‪ ,‬שרה מרים מתלוננת על עונש‪ ,‬מאשימה את‬
‫המערער כמי שנתן הוראה‪ ,‬אבל המבצעת היא שמחה‪ ,‬ולא המערער )ראו פסקה ‪ ,118‬סיכום‬
‫ומסקנות לאישום ‪ .(14‬כותב בית המשפט במסקנותיו‪" :‬שמחה העידה כי נדרשה לעשות לה‬
‫קרחת בהיותה בגיל צעיר יותר"‪ .‬גם כאן למעשה מקבל בית המשפט קמא את התיאוריה‬
‫ששמחה הייתה בשבי מנטלי ולכן עשתה את הקרחת‪ ,‬בהוראת המערער‪.‬‬
‫‪ .814‬בחינה של סיפורי שמחה ושל שרה מרים על הקרחת מגלה שהן לא משתלבות זו עם זו‪ ,‬וגם‬
‫לא מצטלבות עם עשרות החקירות של כל הנחקרים האחרים בפרשה‪ .‬לשרה מרים יש ‪2‬‬
‫סיפור מסגרת שלפיו המערער כעס עליה בגלל שלא שמה סל כביסה באמבטיה‪ ,‬והוא סובב לה‬
‫‪194‬‬
‫את הצמה פעמיים‪ ,‬בנוכחות חנה ואסתר שגזרה לה את השיער ובנוכחות "כולם" שהרביצו‬
‫לה‪ ,‬ובסיפור הממסגרת השני בין ראש השנה ליום כיפור המערער סתם החליט לעשות לה‬
‫קרחת‪ ,‬אסתר התחילה לגזור‪ ,‬מישהו התחיל לגלח עם מכונה‪ ,‬ואז שמחה צבטה אותה בחזה‪,‬‬
‫פסקה ‪.113‬‬
‫‪ .815‬אצל שמחה סיפור המסגרת שונה‪ .‬המערער התפלל וניזכר פתאום ששרה מרים לא בבית‬
‫ודרש שתתייצב תוך ‪ 5‬דקות‪ .‬אילנה אמרה שהיא הלכה לקנות אבקת כביסה‪ ,‬ופעם אחרת זה‬
‫היה בגלל שהיא מתגעגעת לאבא הביולוגי‪ ,‬ודניאל "מול כולם" הציג לראווה את תחתוניה‪.‬‬
‫‪ .816‬אלה שני סיפורים שונים בתכלית עם דמויות פעילות שונות וטריגרים שונים‪ .‬ראשית‪ ,‬לא‬
‫ניתן לסמוך על שתיהן כתומכות גרסאות של האחת כלפי השנייה לאור העובדה‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫ששרה מרים הייתה מבלה בסופי שבוע שקדמו למשפט אצל הורי שמחה‪ .‬שנית‪ ,‬בסיפור של‬
‫שמחה היא לא מסבירה מדוע היא צבטה בחזה של שרה מרים‪ ,‬וכמובן שלא ברור מדוע היה‬
‫בכלל צורך לצבוט בחזה של שרה מרים‪ ,‬אם היא כבר מקבלת עונש של קרחת‪ .‬שלישית‪,‬‬
‫בסיפור המסגרת השני של שרה מרים בכלל אין טריגר לכעס‪ ,‬מדובר ב"החלטה"‪ .‬רביעית‪ ,‬גם‬
‫כאן ניתן לראות את השימוש במילים "מול כולם"‪ ,‬או "עשו לי" כאילו מדובר בקהל משולהב‬
‫שאי אפשר להבדיל מי עשה מה‪ ,‬וכולם היו מאוחדי מטרה‪ .‬שימוש זה נועד למזער את מספר‬
‫הגרסאות שיוצגו לבית המשפט‪ .‬חמישית‪ ,‬היכן הגרסאות של כולם? מתואר כאן מפגן‬
‫ראווה‪ ,‬מעין "למען יראו וייראו" והפרקליטות איננה טורחת להביא ולו בדל של ראיה או‬
‫עדות מחוץ לעדי התביעה כדי להוכיח את האמור‪.‬‬
‫‪ .817‬בל נשכח שהמשטרה תפשה ארגזים של מחשבים‪ ,‬דיסקים‪ ,‬הפיקה פל טים של סרטים‬
‫מטלפונים סלולריים‪ ,‬צפתה בסרטים של ערוץ ‪ 2‬לרבות חומרי הגלם‪ ,‬ושל הטלוויזיה‬
‫ההולנדית ובשום מקום לא ראו את שרה מרים עם קרחת‪.‬‬
‫‪ .818‬בל נשכח שגם תיאוריה של שרה מרים בבית המשפט )ובמשטרה הרבה יותר( לגבי האופן‬
‫האלים בו לטענתה גזרו לה את השיער נשמעים דמיוניים ומוגזמים‪ ,‬כי בסך הכול בתספורת‬
‫"רגילה" לרבות קרחת‪ ,‬לא אמור להיות כאב‪ .‬שרה מרים בכלל נשאלה "באיזה עוד מקרים‬
‫קיבלת שוקר" עמ' ‪ 469‬ש‪ 17/‬ובמקום לענות על השוקר התחילה לספר על קרחת‪ .‬כבר כאן‬
‫‪195‬‬
‫נראית מגמה להפליל ולסבך בסיפורים נוספים שלא נשאלה עליהם‪ ,‬כי ידעה מהריענון‬
‫בפרקליטות שזה סיפור שהיא חייבת לדחוף לפרוטוקול‪.‬‬
‫‪ .819‬שרה מרים מספרת בעמ' ‪ 469‬שהמערער סובב לה את הצמה בגלל סל הכביסה‪ .‬היא לא‬
‫מספרת שהוא נתן הוראה לעשות קרחת‪ ,‬אלא שאסתר אימא שלה לקחה מספריים של נייר‪,‬‬
‫ושזה גרם לה כאב "באותו זמן כמעט לא הייתי בעצמי"‪ .‬היא מתארת ש"אז חיברו את‬
‫המכונה‪ ...‬המכונה הפסיקה לעבוד באמצע"‪ .‬מי חיבר את המכונה‪ ,‬למה היא הפסיקה‬
‫לעבוד‪ ,‬אין תשובות‪" .‬הם המשיכו עם המספריים" היא אומרת‪ .‬כל זה מעיד שהכינו את‬
‫שרה מרים מראש להתייחס לכל בני המשפחה כעדר של שטופי מוח שאין להפריד ביניהם‪,‬‬
‫ושכולם מקבלים הוראות בלי לשאול ובלי לפקפק‪.‬‬
‫‪ .820‬בעמ' ‪ 470‬ש‪ 15/‬שרה מרים אומרת ש" דניאל אמר שלא עושים ]תספורת בין כסה לעשור[‬
‫אבל אמא שלי לקחה מספריים ופשוט התחילה להוריד לי את השיער"‪ .‬כב' השופט צבן‬
‫שאל‪" :‬זאת אומרת למרות שדניאל אמר ]שלא עושים[ אז הם עשו לך קרחת"‪ ,‬ושרה מרים‬
‫עונה " כן‪ ,‬כעיקרון היו שם אנשים והבנים‪ .‬ואני זוכרת שמשכו לי את הבגדים‪ .‬וששמחה‬
‫צבטה אותי בחזה‪ ,‬וניסיתי להגיב לה‪ ...‬אני זוכרת עם נתן עם המצלמה"‪.‬‬
‫‪ .821‬כלומר שרה מרים הודתה במפורש שהקרחת נעשתה חרף הוראתו של דניאל לא לעשות‪.‬‬
‫א סתר היא זו שעשתה עם המספריים‪ ,‬ושמחה היא זו שצבטה בחזה‪ .‬אין בתיאורים שום‬
‫הסבר מדוע שמחה צבטה בחזה של שרה מרים‪ ,‬ואין כל תיאור ששמחה קיבלה הוראה ללבות‬
‫את האש באמצעות צביטה‪ .‬נראה שהיא שרבבה את שמחה לסיפור כי ידעה ששמחה מצידה‬
‫תספק עדות תומכת לסיפור‪.‬‬
‫‪ .822‬את גר סתה שרה מרים מסיימת בכך שבסיום התספורת כדי שהשכנים לא יראו שמו עליה‬
‫מעיל ושמו מזרון על החלון‪ .‬שוב פעם ניכרת מגמה להפליל באמצעות תיאורים לא הגיוניים‪,‬‬
‫שכן שרה מרים הוכנה מראש לכך שהתיאוריה הפלילית היא שהמעשים הוסתרו מהשכנים‬
‫)זה גם היו כתוב בכל העיתונים(‪ ,‬ו נשאלות כאן שאלות התם המתחייבות‪ ,‬מדוע "שמו" מעיל‬
‫ולא מצנפת? הרי בין כה וכה נשות אמבש הסתובבו עם מצנפות על הראש‪ ,‬ואף אחד לא יודע‬
‫אם יש שיער מתחת למצנפת‪ .‬שנית‪ ,‬מה יעזור מזרון על החלון לאחר שהאפיזודה הסתיימה?‬
‫הרי אין שרידים של ראיות בתוך החדר שאפשר להסתיר‪ ,‬ובין כה וכה הבנות דתיות‬
‫‪196‬‬
‫ומסתובבות עם מטפחות על הראש‪ .‬כמו כן‪ ,‬הראש לא מצמיח שיער בין יום‪ ,‬כך שהסתרה חד‬
‫פעמית באמצעות מזרון על החלון לא מעלימה את הקרחת‪.‬‬
‫‪ .823‬לסיכום האפיזודה של הקרחת )סל הכביסה( גם לפי גרסת שרה מרים שאיננה אמינה‬
‫מלכתחילה‪ ,‬המערער לא נתן הוראה לעשות קרחת‪ ,‬אלא אסתר היא זו שלפי המתואר‬
‫התעורר בה טריגר לקחת מספריים של נייר ולגזור‪ .‬כמובן שכל זה מוכחש שכן אירוע‬
‫המתואר כאירוע המוני בהשתתפות כל כך הרבה משתתפים שאינה מסוגלת לזכור מי עשה מי‬
‫היה אמור לצוץ כך או אחרת בחקירות או עדויות האחרים‪ .‬הפרקליטות נמנעה מלהביא את‬
‫חנה או נתן כעדים למעשה שכן שרה מרים עירבה אותם באופן ספציפי‪ ,‬וה"בנים" שהיו‬
‫אמורים להיות עדים למחזה‪ ,‬לא סיפקו כל עדות על כך‪.‬‬
‫‪ .824‬האפיזודה השנייה של קרחת מתוארת מפיה של שמחה‪ ,‬בעמ' ‪ ,730‬אלא שכאן יש לתת לעדות‬
‫שמחה משקל של אפס שכן שרה מרים סיבכה אותה כמי שצבטה לה את החזה‪ ,‬וללא "הוראה‬
‫מדניאל"‪ .‬לפי שמחה‪ ,‬דניאל התפלל‪ ,‬וזה לא אוזכר ע"י שרה מרים‪ .‬לפי שמחה‪ ,‬שרה מרים‬
‫הלכה לקנות אבקת כביסה‪ ,‬גם זה לא מוזכר ע"י שרה מרים‪ .‬לפי שמחה הוא התעצבן שהיא‬
‫בחוץ‪" ,‬ו היא מגיעה הביתה ככה כולה מבוהלת‪ ,‬ודניאל חנק אותה"‪ .‬שרה מרים לא מספרת‬
‫שקדם לתספורת חניקה‪ .‬שמחה מוסיפה " באחת הפעמים שהוא רצה להעניש אותה הוא‬
‫ביקש ממני לעשות לה קרחת"‪ ,‬אבל שרה מרים אמרה שאסתר נטלה מספריים‪ ,‬ולא שמחה‪.‬‬
‫ניכר שזהו ניסיון הפללה ע"י שמחה שידעה שהיא חסינה מהעמדה לדין‪ ,‬וידעה שכל מה שהיא‬
‫אומרת שעתה ייוחס למערער "בהוראה תחת שבי מנטלי"‪.‬‬
‫‪ .825‬שמחה ממשיכה לספר שבאירוע הקרחת‪ ,‬המערער "הוציא את המזוודה שלה והיו שם‬
‫תחתונים של אישה‪ ,‬אז הוא אמר‪ ,‬הוא אמר תראי את נראית כמו‪ ,‬הוא קילל אותה מול כולם‪,‬‬
‫את סך הכול ילדה קטנה ואת מתנהגת כמו בת שלושים" וגם לזה אין זכר אצל שרה מרים‪.‬‬
‫על סיפור הצביטה בחזה שמחה מדלגת‪.‬‬
‫‪ .826‬להשלמת התמונה‪ ,‬רחל לאה אחותה הגדולה של שרה מרים העידה על הקרחות‪ ,‬בעמ' ‪,1748‬‬
‫שהן נעשו רק פעם אחת להיפטר מכינים והציגה תמונות שסומנו כמוצגי הגנה נ‪-15/‬א‪ ,‬נ‪-15/‬‬
‫ב‪ ,‬נ‪-15/‬ג‪ .‬אם גילחו לכל הבנות את השיער‪ ,‬הרי שלא היה עונש ספציפי לשרה מרים כפי‬
‫שהיא טוענת‪ .‬רחל לאה הביאה לבית המשפט ארגז אם מאות דיסקים של סרטונים ביתיים‪.‬‬
‫‪197‬‬
‫אילו התביעה הייתה מפרטת את מועד הקלטות‪ ,‬ההגנה הייתה יכולה לסתור את הטענות‬
‫באמצעות הסרטונים הללו‪ .‬מכיוון שלא ניתן תאריך לסיפורי הקרחות‪ ,‬גם לא ניתן היה‬
‫להתגונן מפני אישומים אלה כהלכה‪.‬‬
‫‪ .827‬בית המשפט קמא הרשיע בגילוח הראש בשלושה מקרים‪ ,‬אולם בפרוטוקולים תוארו רק שני‬
‫מקרים‪ ,‬כאשר לכל סיפור בפני עצמו אין תמיכה ראייתית כלשהי‪ ,‬גם לא בין שתי העדות‬
‫עצמן‪.‬‬
‫‪ .828‬מכאן לאפיזודה אחרת‪ ,‬של מכות בכבל ברגליים‪ ,‬אגרוף ודריכה על שרה מרים‪ .‬כל אלה‬
‫מתוארים בצורה כותרתית בלבד‪ ,‬ללא מניעים‪ ,‬ללא טריגרים‪ ,‬וניכר שמטרתם היא לצייר‬
‫אוירה של טרור וסדיזם רנדומלי‪ .‬די לעיין בחקירות הילדים הראשוניות במשטרה וע"י‬
‫חוקרי הילדים‪ ,‬לפני שעו"סים החלו לטפלל בהם‪ ,‬כדי להיווכח שאין לסיפורי האלימות‬
‫הרנדומלית כל שחר‪ .‬תכלת הביעה אהבה למערער ולא ראתה שום גילויי אלימות )חוץ‬
‫מבינימין שנגע בה(‪ .‬חיה‪ ,‬פייגה‪ ,‬שרה חווה‪-‬רות‪ ,‬אודל‪ ,‬ואפילו ישראל לפני שאוים בהעמדה‬
‫לדין‪ ,‬וכולם אמרו שהיה כיף בבית‪ ,‬הם מתגעגעות לאבא‪ ,‬וכששאלו אותן שאלות חודרניות על‬
‫אלימות אמרו לחוקרים במפורש שהכול בלוף‪ ,‬ושהחוקרים פסיכיים‪.‬‬
‫‪ .829‬סיפו ר המכות ברגל הוא עוד המצאה של שרה מרים אשר בדמיונה ניסתה לייצר תיאוריים‬
‫ייחודיים למערער‪ ,‬וכך נולד הסיפור שהיו גורבים גרביים ואז מרביצים כדי לא להשאיר‬
‫סימנים‪ .‬כאשר הסיפור נדד ממנה אל עדי התביעה האחרים‪ ,‬כבר לא הזכירו את הגרביים‪.‬‬
‫ניתן לראות בחקירות כיצד החוקרים שואלים או אפילו קובעים עובדה שהיו מכות ברגליים‪,‬‬
‫ורק אחר כך מקלידים גרסה‪.‬‬
‫‪ .830‬אין כל הוכחה למכות רנדומליות ברגליים‪ ,‬באגרופים או בדריכה על הגוף‪ ,‬מחוץ למעגל עדי‬
‫התביעה‪ ,‬ולכן לא ניתן להרשיע בכך‪ .‬יצוין שעד כה כמעט כל מקרי האלימות הרנדומלית‬
‫מיוחסים לשמחה‪ ,‬אשר גם כונתה מכשפה ע"י הילדים‪ ,‬והיא מצידה האשימה את המערער‬
‫שכישף אותה והפנט אותה‪ ,‬והסיבה לאלימותה היא שבי מנטלי‪.‬‬
‫‪ .831‬מכאן לאפיזודה נוספת‪ ,‬נטען ש"תלו" את בינימין על משקוף עד שנפל כעונש‪ .‬גם זה סיפור‬
‫שת חילתו בשרה מרים‪ .‬שרה מרים זוכרת שאכן בינימין היה על משקוף‪ ,‬ונפל‪ .‬היא מתארת‬
‫‪198‬‬
‫זאת כאילו לקחו אותו כמו חפץ ושמו אותו על וו שעל הדלת‪ ,‬כמו תרנגולת שתלויה מאנקול‪.‬‬
‫הסיפור קשה להבנה כיצד תולים ילד על דלת‪ .‬כבוד השופט צבן שאל בתימהון איך תלו אותו‬
‫כמו ישו? את התלייה על הדלת ייחסה שרה מרים לאדרת‪.‬‬
‫‪ .832‬כל העדים זוכרים שמדובר בתרגיל התעמלות של כפיפות מתח‪ ,‬וטבעי שלפעמים בתרגילי‬
‫התעמלות נופלים‪ .‬על כל פנים‪ ,‬זה לא עונש‪ ,‬וגם אם כן‪ ,‬זה מיוחס לאדרת ולא למערער‪ .‬בית‬
‫המשפט קמא לא היה ברור מספיק בהרשעתו האם גם בסיפור התלייה על הדלת ע"י אדרת‪,‬‬
‫אדרת גם קיבלה הוראה‪ ,‬מילולית או טלפתית לתלות את בינימין‪ .‬אין בחומר הראיות כל‬
‫רמז להוראה מהמערער לאדרת לתלות על הדלת‪ ,‬וכמובן שאדרת מכחישה שהייתה בשבי‬
‫מנטלי‪.‬‬
‫‪ .833‬לא היה כל מקום להרשיע במעשה התעללות בגין התלייה על הדלת ע" אדרת‪ ,‬וגם לא בגין‬
‫"עונש ים אחרים כגון מכות חשמל‪ ,‬גזירת פאות ומכות ברגליים‪ ,‬והכנסה לבור עם קוצים‪.‬‬
‫בינימין חזר בו בפני בית המשפט מכל מה שאמר‪ ,‬וניכר שכל הסיפורים הללו הוכנסו בו‬
‫באלימות משטרתית לאחר שנפגש עם שרה מרים מחוץ לעיני מצלמות המשטרה‪.‬‬
‫‪ .834‬האפיזודה האחרונה באישום ה ‪) 14‬המציצה ע"י אזמרה( היא עולם ומלואו‪ .‬מדובר בסיפור‬
‫שהמציאה שרה מרים שאזמרה מצצה לבינימין בעודו בן ‪ 10‬כי גנב עוגייה‪ .‬בינימין העיד על‬
‫כך ‪ 3‬פעמים‪ :‬במשפט זה‪ ,‬במשפט נגד קרופר‪ ,‬ובמשפט נגד הנשים אדרת‪ ,‬אזמרה‪ ,‬ואילנה‪,‬‬
‫שישבו במעצר עד תום ההליכים בנווה תרצה במשך שנה על כך‪.‬‬
‫‪ .835‬הנושא צץ באמצע חקירה של בינימין ב ‪ 25/7/2011‬אומרים החוקרים מדליקים משהו על‬
‫המחשב‪ ,‬מראים לבינימין והחוקר אשר חסון אומר "אתה חייב לי את הסיפור הזה אם יש‬
‫לך כוח"‪ ,‬ת‪-47/‬ב תמליל‪ ,‬עמ' ‪ 33‬ש‪ .15/‬משתמע מזה שהייתה שיחה על כך מחוץ לחדר‬
‫החקירות‪ ,‬כנראה בשיתוף עם שרה מרים‪ .‬בינימין פתאום מתחיל לספר "ואז הכניסו את‬
‫אזמרה‪ ,‬רק עם חזייה ותחתונים ומצצו לי את הבולבול"‪ .‬לשאלה מי"‪ :‬ענה שאזמרה והוסיף‬
‫שהיו שם אבא שלי‪ ,‬שמחה ואדרת‪ .‬על סיפור כה דרמטי הוא נשאל שואלה אחת "למה‬
‫כאילו?"‪ ,‬והוא עונה משפט שלא ניתן להבין על פי התמליל‪.‬‬
‫‪199‬‬
‫‪ .836‬כעבור ‪ 20‬עמודים בעמ' ‪ 58‬חוזרים באותה חקירה לנושא‪ .‬בינימין אומר שכל פעם שלקח‬
‫אוכל בלי אישור הוא נענש‪ .‬בנימין אומר "לקחו אותי לחדר הורים"‪ ,‬והחוקר שואל אם זה‬
‫החדר של דניאל וכותב החדר של דניאל‪ .‬שם "הפשיטו אותי" אבל לא מספר מי הפשיט‪ .‬גם‬
‫לא מי לקח אותו‪ .‬השם הראשון שהוא פולט זה שמחה‪" .‬הפשיטו אותי ושמחה עמדה לי על‬
‫יד אחת שלי"‪ .‬השם השני שהוא פולט זה אדרת‪ ,‬כאשר נשאל "מי עמד על היד השנייה"‪.‬‬
‫‪ .837‬אם כן שתי נשים עמדו לו הידיים‪ ,‬וכאשר הוא נשאל "ברגליים מי היה?"‪ .‬אין תשובה‪.‬‬
‫החוקר עונה "בלי? דניאל גם?"‪ ,‬ובינימין אומר "אה"‪ .‬גדי לובין החוקר שואל שוב "דניאל‬
‫היה גם ליד?" ובינימין אומר "כן"‪ .‬החוקר מקליד "דניאל עמד גם ליד"‪ .‬לשאלה "הוא לא‬
‫החזיק אותך או משהו?" בינימין מניד ראש לשלילה‪ .‬החוקר אומר "לא‪ ,‬הוא עמד ליד‬
‫ואזמרה הגיעה ומצצה לך את הבולבול?"‪ ,‬ובינימין עונה שהיא גם הייתה "עם חזייה ועם‬
‫תחתונים"‪.‬‬
‫‪ .838‬כאן ניסו לשאול אותו איך הרגיש‪ ,‬אבל במקום לשאול איך הרגיש שאלו אותו "בכית?‪ ,‬והוא‬
‫מהנהן בחיוב‪ .‬שואלים אותו "למה בכית" והוא עונה "לא נוח לי וזזתי‪ ...‬ניסיתי לזוז ולא‬
‫יכולתי"‪ .‬כי הן תופשות לי חזק?"‪ .‬כלומר בינימין לא מזהה את המציצה כמשהו מכאיב או‬
‫מעניש ולכן הוא מחפש מה מצדיק את הבכי והכאב‪ ,‬לכן הוא שואל את החוקר אם כאב לו כי‬
‫החזיקו אותו חזק‪ .‬בהמשך‪ ,‬שואלים אותו "מה הם מדברים? מה הם אמרו? מה אתה‬
‫אמרת"‪ ,‬ובינימין עונה "כלום"‪ ,‬עמ' ‪ 60‬ש‪" .131‬הם אמרו לי להתלבש וזהו"‪ .‬שאלו אותו‬
‫"אחר כמה זמן זה נפסק" ובינימין שואל פעמיים "מה? "‪ ,‬אומר שזה היה פעם אחת‪ ,‬ושלגבי‬
‫משך המציצה הוא לא זוכר‪ .‬נראה שהסיבה לכך שאלה פרטים שלא דובר עליהם מחוץ‬
‫למצלמות‪ .‬בינימין אומר "לא יודע" ומיד החליף נושא והתחיל לדבר על המורה שלו בינימין‬
‫לבין‪ .‬בהמשך בעמ' ‪ 63‬חוזרים לסיפור‪ .‬בינימין מוסיף שהמציצה הייתה חצי שעה אחרי‬
‫גניבת האוכל‪ ,‬ומיד גדי לובין שותל גרסה‪" :‬ואז לא אמרו לך תוך כדי תילמד לא לגנוב‪ ,‬משהו‬
‫כזה?"‪ ,‬ובינימין אומר "לא‪ .‬לפני שעשו את הלקח‪ ,‬אמרו לי שעכשיו אתה תלמד לקח לא‬
‫לגנוב"‪ ,‬עמ' ‪ 63‬ש‪ .20/‬גם החוקר וגם בינימין ממשיכים לדבר בלשון רבים‪ :‬אמרו לי‪ ,‬עשו לי‬
‫וכו'‪ ,‬והחוקר איננו חושב לרגע לשאול מי אמר‪ ,‬מי עשה‪ .‬וכו'‪.‬‬
‫‪ .839‬בזה מתמצה כל המידע שהמשטרה טרחה להוציא מבינימין על נושא המציצה ע"י אזמרה‪.‬‬
‫בעוד שבחקירה קודמת ביקשו ממנו להדגים את גזירת הפאות‪ ,‬לא ביקשו ממנו להדגים את‬
‫‪200‬‬
‫המציצה‪ .‬לא שאלו אותו מה הוא גנב‪ ,‬אם הייתה זקפה‪ ,‬אם הייתה פליטת זרע‪ ,‬וכיצד‬
‫המציצה הסבה לו כאב ו‪/‬או שימשה עונש הרתעתי דיו למניעת הישנות גניבת העוגיות‪.‬‬
‫‪ .840‬להיפך‪ ,‬ניתן לראות שגם בינימין לא הצליח להבין איך הוא אמור לשדר מילים של כאב ובכי‬
‫בסיטואציה כזו‪ ,‬וזאת על אף היותו צעיר‪ ,‬בן ‪.15‬‬
‫‪ .841‬אצל שמחה הסיפור נשמע אחרת‪ .‬שמחה העידה בבית המשפט כמה מילים בלבד על הנושא‪.‬‬
‫היא אומרת‪ ,‬בעמ' ‪" ,710‬אני הייתי בדירה‪ ,‬הביאו את בנימין‪ ,‬אני בהתחלה לא נכנסתי‬
‫לחדר ‪,‬אחר כך כשנכנסתי לחדר‪ ,‬הסיטואציה הייתה שאזמרה עם הראש שלה ‪,‬בתוך איבר‬
‫המין של בנימין ‪,‬מעבר לזה‪ ,‬אני לא"‪ .‬כבר כאן ניתן לראות חוסר הצלבה‪ .‬בינימין אומר‬
‫ששמחה החזיקה לו את היד )עם אדרת( ושאחר כך אזמרה נכנסה עם תחתונים וחזייה‬
‫והתחילה למצוץ ללא מילים‪ .‬שמחה לעומת זאת מתארת שהיא נכנסה כאשר בינימין היה‬
‫באמצע של קבלת מ ציצה‪ ,‬כך שמשתמע ממנה שהיא לא החזיקה לו את הידיים‪.‬‬
‫‪ .842‬שמחה טוענת שהיא רק נכנסה באמצע האקט‪ ,‬ראתה מה שראתה‪ ,‬שמעה את דניאל נותן‬
‫פקודות‪" :‬תעשי ככה ‪,‬תעשי ככה ‪,‬תלמד לקח‪ ,‬עכשיו לא למדת לקח ‪,‬תראה לאן הגעת"‪,‬‬
‫ומיד יצאה‪ .‬גם זה סותר לחלוטין את בינימין שאמר שדניאל לא אמר כלום‪ ,‬ושאזמרה לא‬
‫אמרה כלום שהיא פשוט נכנסה ומצצה ללא מילים‪ ,‬שלשמחה עצמה היה תפקיד משמעותי‬
‫של החזקת הידיים שלו‪ ,‬והדיאלוג בין בינימין לחוקר על "תלמד לקח" נשתל ע"י החוקר‪,‬‬
‫ודובר בלשון רבים‪" ,‬הם"‪ ,‬מבלי שאפשר להבין מי אמר עכשיו תלמד לקח‪ .‬אלא שבינימין‬
‫אמר שאמרו לו שילמד לקח חצי שעה לפני המציצה‪ ,‬והוא במשך חצי שעה היה "בלחץ מה‬
‫יעשו לי"‪ ,‬חצי שעה לפני המציצה )חקירה עמ' ‪ ,63‬ש‪.(26/‬‬
‫‪ .843‬לעומת זאת שמחה אומרת שהמילים הללו נאמרו סימולטנית בזמן שאזמרה עם הראש בתוך‬
‫איבר המין של בינימין‪.‬‬
‫‪ .844‬בשום פנים ואופן אי אפשר לומר שאלו גרסאות מצטלבות של מי שהיה שם‪ .‬על מנת לסגור‬
‫פינות לא נותר אלא להשוות גרסתו של בינימין בבית משפט זה‪ .‬בעמ' ‪ 328‬העיד בכמה מילים‪,‬‬
‫שעליהם נבנתה ההרשעה שורות‪" :‬דניאל לקח אותי לחדר שלו והפשיט אותי את כל הבגדים‬
‫ואז הוא הביא את אזמרה"‪" ,‬אזמרה הייתה רק עם חזייה ותחתון"‪" ,‬ואז הוא אמר לה ‪,‬ואז‬
‫‪201‬‬
‫כולם להשכיב אותי על הרצפה שכאילו תמצוץ"‪" ...‬את הזין"‪" ..‬ואז כאילו התנגדתי וזה אז‬
‫עמדו עלי הייתה אדרת‪ ,‬אזמרה ‪,‬שמחה ודניאל"‪" .‬כל אחד עמד על הידיים‪ ,‬על הרגליים‬
‫כדי שאני לא אזוז‪ .‬וככה זה היה"‪ .‬לשאלה מה עשה דניאל ענה ש"היה לו מצלמה והוא צילם‬
‫את הכול כאילו"‪ .‬בחקירה נגדית השאלה היחידה ששאל עו"ד פלדמן בעמ' ‪ 424‬הוא עימת את‬
‫בינימין עם העובדה שבבית המשפט הוא אמר שהמערער אמר לאזמרה למצוץ‪ ,‬ובמשטרה‬
‫אמר שהמערער לא אמר כלום‪ .‬בינימין אמר שיכול להיות‪.‬‬
‫‪ .845‬כלומר בבית המשפט הגרסה השתנתה מזו שבמשטרה‪ .‬הפעם עמדו עליו גם על הידיים וגם על‬
‫הרגליים‪ ,‬ולפי הגרסה דניאל גם עמד עליו‪ ,‬וגם צילם‪ .‬איך המערער גם צילם‪ ,‬גם עמד על יד או‬
‫רגל‪ ,‬וגם חילק הוראות )לפי שמחה( אין הסבר‪ .‬כל זה נשמע כל כך מופרך וחסר היגיון‪,‬‬
‫במיוחד הקשר הלוגי שבין ענישה ומציצה‪ ,‬שקשה להבין איך בית המשפט קמא האמין לזה‪,‬‬
‫והרשיע‪ .‬כמובן שהנחת היסוד כאן היא שכל המעורבים שטפי מוח‪ ,‬שבויים מנטלית ולכן הם‬
‫לא חושבים לרגע שזה לא נורמלי להעניש ילד במציצה על גניבת עוגיה‪.‬‬
‫‪ .846‬כאשר בינימין העיד במשפט הנשים על המציצה עורכי הדין שם ביצעו חקירות נגדיות הרבה‬
‫יותר מקיפות מאשר עו"ד פלדמן‪ .‬כך גם במשפט של קרופר‪ .‬במשפט כאן בינימין לא אמר‬
‫איזה אוכל גנב‪ .‬במשפט הנשים אמר שגנב עוגייה‪ .‬עדותו במשפט הנשים שם הייתה כל כך‬
‫בלתי אמינה‪ ,‬ששופטי המחוזי לחצו על הפרקליטות להתקפל מהנושא כי היה ברור שמדובר‬
‫בפבריקציה‪ .‬בי נימין שם לא ידע לספר דבר וחצי דבר על מציצה‪ ,‬כמה זמן מצצו לו‪ ,‬אם‬
‫הייתה לו זקפה או אם הייתה פליטת זרע‪ .‬בינימין נצמד למילים מצצו לי‪ ,‬וסירב לתת פרט‬
‫אחד נוסף‪ ,‬ולא בכדי‪.‬‬
‫‪ .847‬לעומת כל אלה‪ ,‬אזמרה העידה בעמ' ‪" :1790‬לא היה ולא נברא"‪ ,‬וכמובן שגם אדרת‬
‫מכחישה‪ .‬כמו כן‪ ,‬האישומים הללו נמחקו כליל מכתב האישום נגד הנשים‪ ,‬אבל לא לאחר‬
‫שישבו שנה במעצר עד תום ההליכים‪.‬‬
‫‪ .848‬לאור האמור‪ ,‬לא הייתה כל סיבה לתת אימון בבינימין ובשמחה ולהרשיע את המערער‬
‫באחריות שילוחית במתן הוראות לאזמרה למצוץ לבינימין‪.‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 15‬מקל לבינימין(‬
‫‪202‬‬
‫‪ .849‬באישום ‪ 15‬טענות שבינימין נענש באמצעות החדרת מקל לישבנו ע"י קרופר ושוב המערער‬
‫מסובך כאן באחריות שילוחית‪ .‬שוב פעם‪ ,‬שמחה היא זו שבועטת בבינימין‪ ,‬והמערער מורשע‬
‫באחריות שילוחית‪ .‬מיוחס למערער כליאת שווא‪ ,‬תקיפה בנסיבות מחמירות והתעללות‬
‫בקטין‪ .‬נטען שמחדיר המקל הוא חבר המשפחה נחמן קרופר‪ ,‬ונכח שם האח החורג נתן‬
‫אמבש‪) ,‬שהתפרסם בכוכב נולד(‪.‬‬
‫‪ .850‬תחילת תיאור העובדות והרקע ע"י בית המשפט קמא חוטאת לאמת‪ .‬כותבים השופטים כי‬
‫"אין חולק כי בסמוך ליום ‪ 16/5/2011‬חשד דניאל כי בינימין אנס את תכלת"‪ .‬עובדה זו איננה‬
‫נכונה‪ .‬העדים מספרים שתכלת פתאום התחלה לספר שבינימין נגע לה בפיפי‪ ,‬ומי שהתרגז‬
‫במיוחד היא שמחה כי תכלת היא הבת שלה‪ .‬מי שרצתה עונש מרתיע לבינימין היא שמחה‪,‬‬
‫שאף משכה לבינימין בבולבול‪.‬‬
‫‪ .851‬בינימין עצמו בחקירתו ובעדותו הרחיק את המערער מכל אחריות לפרשה‪ ,‬ואמר שאם אבא‬
‫שלו היה יודע הוא היה כועס מאוד‪ ,‬ושהוא סיפר לאבא שלו‪ ,‬המערער‪ ,‬שהוא לא אנס את‬
‫תכלת ואבא שלו האמין לו‪.‬‬
‫‪ .852‬דברים אלה מרוחים על פני עמודים שלמים של חקירותיו של בינימין‪ ,‬במיוחד כאשר‬
‫המשטרה מנסה לשתול בו את גרסת המקל בישבן‪ ,‬וניתן לראות פעם אחר פעם שהוא מתנגד‬
‫לגרסה זו‪ ,‬וטוען שקרופר ונתן צעקו עליו קצת‪ ,‬נתנו לו לעשות שכיבות שמיכה‪ ,‬ואולי גם אמרו‬
‫שיחדירו לו מקל‪ ,‬אם יעשה זאת פעם נוספת‪ ,‬וכל המטרה הייתה להרתיע את בינימין מלהציק‬
‫לבנות במשפחה‪.‬‬
‫‪ .853‬במשטרה בינימין נחקר במשך יומיים ארוכים‪ ,‬הראשון ב ‪ 24/7/2011‬ת‪-46/‬א )הודעת חשוד(‬
‫ת‪-46/‬ב )תמליל(‪ ,‬ולמחרת ‪ 25/7/2011‬ת‪-47/‬א )הודעת חשוד( ות‪-47/‬ב )תמליל(‪ ,‬וזאת לאחר‬
‫שעד אותו תאריך הכחיש שהחדירו לו מקל‪ ,‬וטען שסתם ניסו להפחיד אותו‪ .‬ההבדלים בין‬
‫הודעות החשוד לתמלילי החקירה תהומיים שכן‪ ,‬ניתן לראות דרך התמלילים שכל הגרסאות‬
‫שם שתולות מא' ועד ת'‪ ,‬כאשר החוקר מוביל את בינימין אל הגרסאות‪ ,‬שותל אותן‪ ,‬ואפילו‬
‫בודק גבולות )למשל היה ניסיון להעליל על קרופר שהחדיר את איבר מינו בישבן של בינימין‪,‬‬
‫אלא שבינימין נרתע מעלילה שכזו‪ ,‬ולא "זרם"‪ .‬נציין שבינימין מגיע לחקירות אלה לאחר‬
‫‪203‬‬
‫שאוים כי הוא יועמד לדין על האונס של תכלת )שלא היה(‪ ,‬ולאחר שהופגש עם שרה מרים‬
‫שהבהירה לו כמה דברים‪.‬‬
‫‪ .854‬עוד הבדל תהומי בין מוצגי ת‪ 46/‬ומוצגי ת‪ 47/‬הוא שבת‪ 46/‬יצא שבינימין אומר שקרופר‬
‫החדיר בו מקל פעם אחת‪ ,‬ושהמערער לא ידע מכך דבר‪ .‬למחרת כבר שתלו בבינימין אירוע‬
‫החדרת מקל נ וסף‪ ,‬ואליו בדחילו ורחימו הצמידו את המערער כמי שהיה בסביבה ונתן‬
‫לדברים את ברכת הדרך‪ .‬ראו למשל ב ת‪-46/‬ב עמ' ‪ 40‬בינימין אומר שלא היה אף פעם מקל‪,‬‬
‫בעמ' ‪ 123‬ש ואלים אותו תחשוב מי היה בחדר‪ ,‬דניאל היה בחדר?‪ ,‬בינימין אומר "לא זוכר‪,‬‬
‫וגדי לובין אומר "אני זוכר שכן"‪ .‬ולמחרת הוא כבר אומר שהיו ‪ 2‬אירועי מקלות‪ ,‬כי היה‬
‫צורך לסבך את המערער בלפחות אחד מהם‪.‬‬
‫‪ .855‬בסופו של יום‪ ,‬אין לדעת מה קרה בתוך החדר בין קרופר ובינימין‪ .‬הגרסאות המשותפות‬
‫לשניהם היו שקרופר ניסה להבהיל אותו‪ ,‬הכריח אותו לעשות שכיבות שמיכה‪ ,‬ואיים עליו‬
‫בהחדרת מקל‪ ,‬ואולי גם הפליק לו קצת‪ .‬לאחר שבינימין החל לשתף פעולה הוא נהפך מחויב‬
‫לגרסה שנשתלה בו‪ .‬בינתיים הספיק בינימין להעלות וידאו ליוטיוב‪ ,‬וגם להגיע לבית המשפט‬
‫ולומר לשופטים שהם והמשטרה הם אלה שהרסו לו את החיים‪ ,‬שהשוטרים קנו את עדותו‬
‫בשוחד ושאיימו עליו באונס שלא היה‪ ,‬ולמרות כל אלה‪ ,‬בית המשפט איננו טורח אפילו לקיים‬
‫דיון בשאלה מתי כן ניתן להאמין לעד כזה??? בהתהפכות הראשונה? בשנייה? בשלישית?‬
‫כשהוא זורק על בית המשפט את המשקפיים שהמשטרה קנתה לו?‬
‫‪ .856‬בקריאתו של בינימין למוקד ‪ ,100‬בשיחה הראשונה התלונן "להגיע מהר למשפחת דניאל‬
‫אמבש מרביצים לילד מכות"‪ .‬בשיחה השנייה שיחתו של בינימין שוב אמר להגיע מהר יש פה‬
‫מכות‪ .‬המוקדנית שואלת מה יש שם והוא עונה "מכות‪ ,‬יש פה מכות‪ ,‬נתן לי מכות הכניס לי‬
‫דברים לתחת‪ ...‬באים להרביץ לי"‪ .‬ובשיחה השלישית "להגיע מהר‪ ,‬מהר‪* ..‬פיפס* אבא‬
‫שלי‪ ...‬מרביצים לי" ]יש טענות שגם קלטת זו בושלה ע"י המשטרה בגלל הפיפס‪ ,‬לרבות שעת‬
‫ההקלטה[‪.‬‬
‫‪ .857‬כלומר בינימין בשיחה לא עירב את המערער באירוע‪ ,‬וגם שם את הדגש על מכות והרבצות‪,‬‬
‫ולא אמר שגולת הכותרת של האירוע הייתה אונס באמצעות מקל‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא לא נשמע כמו‬
‫‪204‬‬
‫אחד שישבנו רוטש באכזריות‪ .‬נשמע כאילו הוא פשוט רוצה שיפסיקו להציק לו‪ .‬בינימין גם‬
‫זכר שאמר "חברים של אבא שלי מרביצים לי"‪.‬‬
‫‪ .858‬בסופו של דבר שיחות אלה מתעדות מכות ושהרביצו לו‪ ,‬שעל זה הוא חזר שלוש פעמים‪.‬‬
‫בשיחה השנייה הוסיף מכניסים לי דברים לתחת‪ ,‬אבל הוא לא אמר שאנסו אותו‪ ,‬ונראה‬
‫שהוסיף את זה כדי לזרז את המשטרה‪ ,‬כי קרופר אכן איים עליו‪ .‬על כל פנים השיחות לא‬
‫מתעדות אונס‪ ,‬אלא מכות בלבד‪.‬‬
‫‪ .859‬לפני שנמשיך נשאלת השאלה‪ ,‬כיצד בית המשפט מצפה מההורה הסביר לנהוג עם ילד שובב‬
‫כאשר הוא שומע שילד אחד פגע מינית בילד אחר בבית? האם עליו לנשוך שפתיים ולקחת את‬
‫הילד הפוגע למסע קניות של נעלי נייק ומשקפיים‪ ,‬כפי שעשתה המשטרה‪ ,‬כפרס על הפגיעה‬
‫המינית? הרי ברור שכל הורה סביר ינהל שיחת עומק עם הילד הפוגע כדי להבין מה קרה ומה‬
‫לעשות עם זה כדי שהמעשים לא יישנו‪ .‬מקריאת הכרעת הדין נראה שבית המשפט קמא עטף‬
‫את בינימין במעטפת חסינות של קדוש מעונה‪ ,‬שאסור לשאול אותו דבר‪ ,‬ואסור לחקור אותו‬
‫למה הילדה תכלת כאומרת שהוא נגע לה בפיפי‪ ,‬כי כל שאלה הופכת "וידוי"‪ ,‬וכל עונש הופך‬
‫ל"דין"‪ ,‬וכל יישוב סכסוך הופך ל"המתקה"‪.‬‬
‫‪ .860‬ראו פסקה ‪ 126‬סיכום ומסקנות שם כותב בית המשפט קמא "דניאל לא הורה על החדרת‬
‫המקל‪ ,‬אולם הוא נושא באחריות לוידוי לפניו ולפני אחרים"‪ .‬מה משמעות הביטוי "אחריות‬
‫לוידוי" כאשר מדובר בהורה מודאג‪ ,‬שצריך לברר גרסאות בין שניים מילדיו‪ ,‬האחד התוקף‪,‬‬
‫והשנייה הנתקפת?‬
‫‪ .861‬במקרה זה נטען‪ ,‬לגרסת התביעה שהמערער שם את בינימין בשירותים‪ ,‬איננה מצדיקה‬
‫הרשעה בכליאה‪ .‬בינימין עצמו אומר שכל הבית כעס עליו ומונה רשימה שלמה של בני הבית‬
‫שכעסו עליו והרביצו לו‪ .‬הוא עצמו ספר אותם בבית המשפט‪" :‬היה את שמחה ‪,‬נחמן ונתן ‪,‬‬
‫היה את אדרת ואת אזמרה‪ ,‬היה את פגי וחיה‪ ,‬שרה‪ ,‬אסנת‪ ,‬אודל‪ ,‬אלישע ואביעד‪ ,‬ישראל ‪,‬‬
‫זה בערך מי שהיה‪ ,‬ומרים גם"‪ ,‬עמ' ‪ 332‬ש‪ .25/‬לא פלא שהוא זוכר את שמחה ראשונה‬
‫ברשימה שנתן‪ .‬מי שכעסה הכי הרבה היא שמחה שגם צבטה לו באשכים‪ .‬בנסיבות אלה‬
‫הפרדתו משאר בני הבית הכועסים‪ ,‬כך שישן בשירותים לא הייתה החלטה בלתי אחראית‪.‬‬
‫בינימין אפילו לא מס פר מי הכניס אותו לשירותים‪ .‬ראו בעמ' ‪ ,332-333‬כל השאלות וכל‬
‫‪205‬‬
‫התשובות הן בלשון רבים‪ :‬שאלה כשהכניסו אותך לשירותים לילה ‪,‬מה אמרו לך?"‪ ,‬תשובה‪:‬‬
‫"אמרו לי תיכנס היום ומחר נחמן קרופר יבוא"‪.‬‬
‫‪ .862‬יצוין שביום החקירות הראשון מהשניים בהם בינימין סיפר על האירוע‪ ,‬האירוע התחיל‬
‫באותו יום ונגמר באותו יום‪ ,‬אבל מכיוון שהמערער היה אצל רופא השיניים לא ניתן היה‬
‫למקם את המערער בציר הזמן של החדרת המקל‪ .‬רק למחרת שתלו בבינימין גרסה שהאירוע‬
‫התחיל יום קודם לכן‪ ,‬כדי לייצר ‪ 2‬אירועי מקלות‪ ,‬ובאמצע נשתל סיפור הכליאה בשירותים‪.‬‬
‫על כל פנים בהעדר אצבע מפלילה כלפי המערער שהוא זה שהכניס את בינימין לשירותים‪ ,‬לא‬
‫ניתן להרשיע בכליאה‪ .‬ב"כ המערער פלדמן הוכיח את נושא שתילת הגרסאות‪ ,‬שכן בחקירות‬
‫ניסו החוקרים לשכנע את בינימין שקרופר הוריד את מכנסיו ושלף את איבר מינו‪ .‬עו"ד‬
‫פלדמן שאל‪ :‬אז מה בסוף ‪,‬קרופר פתח את המכנסיים או לא פתח את המכנסיים" ובנימין‬
‫הודה שלא‪ .‬עמ' ‪ 425‬ש‪ .11/‬גם בינימין הודה בחקירות נגדיות שהחוקר סילף את דבריו‪" :‬אז‬
‫זה מה שהוא אמר‪ ,‬זה מה שהוא כתב‪ ,‬החוקר זה לא אומר שזה מה שאני אמרתי‪ ,".‬עמ' ‪429‬‬
‫ש‪.11/‬‬
‫‪ .863‬נותרו שתי הרשעות בנושא זה‪ :‬תקיפה בנסיבות מחמירות והתעללות בקטין‪ .‬מי שקורא את‬
‫כל תמלילי החקירה של בינימין במשטרה יכול בבירור לראות שבינימין עמד על כך שהמערער‬
‫מעולם לא נגע בו באלימות‪ ,‬לא תקף אותו ולא הרביץ לו‪ .‬גם כאשר בינימין העיד במשפט נגד‬
‫קרופר הוא אמר שאבא שלו לא הרביץ לו‪ .‬יצוין שאין חולק כי המערער היה באותו יום‬
‫בטיפול שיניים אליו יצא בסביבות ‪ 17:00‬מביתו )נ‪ (14/‬ועל כן היה לו אליבי מוצק המלמד כי‬
‫כלל לא נכח בדירה בעת המקרה‪.‬‬
‫‪ .864‬יכול להיות שבאמת קרופר הרביץ או סטר לבינימין‪ ,‬כי לא נטל אחריות על מה שעשה לתכלת‪,‬‬
‫אבל גם שמחה מודה שהיא בעטה בבינימין‪ .‬בית המשפט קמא כותב בפסקה ‪ 122‬ש"תוך כדי‬
‫צילום בינימין שינה גרסה ]כלומר הכחיש[ ושמחה לא משלה ברוחה ובעטה בו"‪ .‬כלומר‬
‫שמחה בעטה בבינימין‪ ,‬ובית המשפט מטיל את האחריות בתקיפה על המערער‪ ,‬למרות‬
‫שבסיפור זה אין כל טענה שהמערער אמר לה לבעוט בבינימין‪ ,‬והיא כאן לא מצויה בשבי‬
‫מנטלי‪ ,‬אלא מעורבת רגשית‪ ,‬שכן הבת שלה היא זו שנפגעה‪ .‬בית המשפט קמא השמיט‬
‫מתקציר עדות שמחה את העובדה שהיא גם משכה לבינימין באשכים‪.‬‬
‫‪206‬‬
‫‪ .865‬הגרסה לפיה היו ‪ 2‬החדרות מקל איננה מתקבלת על הדעת‪ ,‬וניתן לראות שהיא שתולה‬
‫ומלאכותית‪ .‬בנימין עצמו העיד כי דניאל לא היה בבית כאשר קרופר התעסק איתו בחדר‪ ,‬וכי‬
‫דניאל לא ידע שהחדירו לו את המקל‪ ,‬לדבריו שלו‪ ,‬דניאל הגיע רק בהמשך‪ ,‬והיה בחדר סמוך‬
‫כאשר הוכה ‪ -‬ר׳ עמ׳ ‪ 337-339‬לפרוטוקול‪ .‬קריאת תקציר עדות שמחה ע"י ביהמ"ש קמא‬
‫)פסקה ‪ (122‬גם היא פרוסה על יום אחד ולא על יומיים‪ ,‬ולפי שמחה קרופר ונתן היה עם‬
‫בינימין רק פעם אחת "הכניסו אותו לחדר‪ ,‬אמרו לו שייזנו אותו ונשמעו צרחות קשות‬
‫מהחדר )‪ .(715-716‬כלומר גם שמחה לא יודעת אם בתוך החדר אכן דחפו לבינימין מקל‪.‬‬
‫‪ .866‬כמו בינימין שחזר בו‪ ,‬גם ישראל חזר בו במכתבים ששלח לבית המשפט העליון והמחוזי‬
‫ובתיק הנוער‪ .‬ישראל הוא זה שלו מיוחס המשפט " אבא שלי אמר תעשו אתם מה שאתם‬
‫רוצים"‪ ,‬שעליו ניסתה הפרקליטות לבנות כאילו המערער נתן כרטיס פתוח להתעלל בבינימין‪.‬‬
‫‪ .867‬בתיק נגד קרופר‪ ,‬בא כוחו החליט לנקוט ב אסטרטגיה של פטור מאחריות בגלל היותו שטוף‬
‫מוח‪ ,‬לקח את המשפט של ישראל צעד אחד קדימה‪ ,‬וטען שהמערער אמר לו לעשות עם‬
‫בינימין כמעשה המדיינית והרומח‪ ,‬דבר שאף אחד מבני המשפחה לא שמע‪ ,‬אולם שופטי‬
‫המחוזי בתיק נגד קרופר השקיעו דפים על גבי דפים של הסברים למעשה המדיינית והרומח‪,‬‬
‫שבכלל אף אחד בתיק הזה לא הכיר‪ .‬זוהי למעשה אחת התוצאות של הפיצול המלאכותי בין‬
‫התיק של קרופר מהתיק נגד המערער ואסא‪ .‬אפשר להמציא דברים‪ ,‬כי העדים הרלבנטיים‬
‫לא נקראים להעיד בתיק‪ ,‬וההגנה בתיק של קרופר מנועה מגישה לראיות מזכות ולעדים‬
‫התומכים בהגנתו‪.‬‬
‫‪ .868‬ככל שבית המשפט מתעלם מחזרתו של בינימין מעדותו‪ ,‬מבין שלל גרסאותיו של בינימין‪,‬‬
‫הגרסה היחי דה שניתן להאמין לה היא זו לפני תחילת האיומים כלפיו‪ ,‬ולפני שהופגש עם שרה‬
‫מרים ושוחד באמצאות מתנות‪.‬‬
‫‪ .869‬כנ"ל גם לגבי ההרשעה בהתעללות בקטין‪ .‬בינימין לפני תחילת זיהום גרסאותיו‪ ,‬אמר‬
‫בפירוש שאבא שלו‪ ,‬המערער‪ ,‬האמין לו‪ ,‬אבא שלו לא התעלל בו‪ ,‬ואבא שלו הוא דווקא מי‬
‫שהגן עליו‪.‬‬
‫‪207‬‬
‫‪ .870‬יצוין שעדי התביעה סיפרו שבגלל שבינימין חייג למשטרה‪ ,‬המשפחה ברחה לטבריה‪ .‬אולם‬
‫בית המשפט מתעלם מכך שהמשפחה הייתה אמורה לעבור לטבריה ולהיפגש שם עם צוות‬
‫הטלוויזיה ההולנדי‪ ,‬שאכן החל צילומיו יומיים לאחר יום אירוע המקל‪ .‬בסרט ניתן לראות‬
‫את בינימין משחק‪ ,‬שר רוקד ומשתעשע עם קרופר‪ ,‬כך שככל שהוצג לבית המשפט כי בינימין‬
‫עבר טראומה‪ ,‬הוא בעצמו לא ייחס לכך כך חשיבות ושכח מהכול‪ ,‬כפי שאכן התנהג ואמר‬
‫בחקירותיו הראשוניות‪.‬‬
‫‪ .871‬לגבי אפיזודת הבינים באישום זה לפיו אילנה אמרה להטביע את בינימין‪ ,‬הרי שבתיק נגד‬
‫אילנה הרשעה זו נמחקה‪ .‬בית המשפט כאן אומר שאילנה הציעה להטביע את בינימין‪ ,‬ולא‬
‫בהוראת דניאל‪ ,‬ולכן אין להטיל אחריות פלילית על המערער‪ .‬אגב יצוין שכמו האשמות‬
‫רבות‪ ,‬גם האשמה זו נטולת פרטים‪ ,‬איך הטביעו‪ ,‬מי אחז‪ ,‬מדוע לא נשך את ידי המטביעים‪,‬‬
‫איך הצליחו פיסית לעשות זאת‪ ,‬מי היה‪ ,‬מי שמע‪ ,‬והאם יש לזה תימוכין מחוץ למעגל עדי‬
‫התביעה‪ .‬כפי הנראה בינימין פשוט התקלח מתי שהוא‪ ,‬וניפח את הסיפור להטבעה שלא‬
‫הייתה‪.‬‬
‫‪ .872‬שלא במפת יע גם נושא ההטבעות הוא משהו שזכויות היוצרים עליו שמורות לשמחה‪ .‬ראייה‬
‫לכך ב חקירה הנגדית של בינימין כאשר עו"ד פלדמן שואל אותו‪" :‬ובחקירה ואני כרגע לא‬
‫מתייחס לתמליל שורה ‪ 16‬אתה אומר לגבי שמחה‪ ,‬היא הייתה עושה לנו מקלחות קרות‪,‬‬
‫מרביצה לנו‪ .‬לנו הכוונה הילדים‪ .‬זה לא כולל אותך?"‪ .‬אמנם בינימין הכחיש אבל זה מה‬
‫שהוא אמר בחקירה‪ .‬כנ"ל גם זכויות היוצרים לשמחה מייד בהמשך החקירה על קיצוצים‬
‫באוכל‪" :‬כשאתה אומר ככה כתוב בהודעה המשטרתית‪ ,‬היא הייתה עושה לנו קיצוצים‬
‫באוכל"‪ .‬גם את זה בינימין הכחיש בבית המשפט‪ ,‬אבל זה מה שאמר במשטרה‪ .‬בינימין גם‬
‫הכחיש שאמר במשטרה ששמחה היא מכשפה‪ ,‬עמ' ‪.430‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ‪) 16‬מקל בישבן של ישראל(‬
‫‪ .873‬באישום ה ‪ 16‬מיוחסות עבירות ביחס לבן ישראל אמבש שהיה בן ‪ 13‬ו ‪ 4‬חודשים בזמן מעצרו‪.‬‬
‫מדובר במעשה סדום‪ ,‬מעשה מגונה‪ ,‬התעללות בקטין ותקיפה‪ .‬אישום זה מתפרש על מעשים‬
‫החל מגיל ‪ 5‬ועד גיל ‪ 13‬כאשר גולת הכותרת היא החדרת מקלות לישבנו של ישראל‪ ,‬אבל‬
‫האפיזודות כוללות עונש בגלל שריטה‪ ,‬כליאה עם הומוסקסואל‪ ,‬שכיבות סמיכה‪ ,‬מכות‪,‬‬
‫‪208‬‬
‫השפלות‪ ,‬הרעבות )לחם ומים בלבד משך חודש(‪ ,‬וכליאה ביחד עם בינימין בתפריט של גזר חי‬
‫ומים בלבד‪ ,‬שוקר‪ ,‬מלקות בחוט חשמל‪ ,‬ומשיכה באיבר המין‪.‬‬
‫‪ .874‬אכן מרוב מעשים קשה שלא להאמין שמשהו מכל זה אולי אכן קרה‪ .‬אלא שישראל עצמו‬
‫כתב לבית המשפט העליון )דרך ערעור בתיק הנוער( שהוא ספר לפחות ‪ 51‬שקרים בעדותו‪,‬‬
‫והוא מאשים את הפרקליטות‪ ,‬המשטרה‪ ,‬העובדים הסוציאליים וגם את האפוטרופא לדין‬
‫שהכניסו לו את ‪ 51‬השקרים למוח‪ .‬בל נשכח שכתב האישום עבר בין עו"ס לעו"ס‪ ,‬לרבות‬
‫תסקירים נודדים מילד לילד‪ ,‬וכמובן כל כתב האישום היה מרוח על גבי אי ספור כתבות‬
‫זמינות באינטרנט‪ ,‬כך שכל מטפל או עו"ס או אפוטרופא לדין יכולים בקלות לשכנע את‬
‫ישראל לבנות מחדש את "זכרונו" על בסיס כתב האישום‪ ,‬התסקירים והעיתונות‪.‬‬
‫‪ .875‬כמובן שמן הראוי לכבד את רצונו של ישראל לחזור בו מעדותו בבית המשפט‪ ,‬ובעצם לחזור‬
‫אל גרסאותיו הראשונות אצל חוקר הילדים מיכה הרן‪ ,‬שם הכחיש בתוקף שהוא היה קורבן‬
‫לאלימות או התעללות כלשהי‪ .‬מהרגע ש החליטו במשטרה לגייס אותו בעל כורחו לשורות עדי‬
‫התביעה‪ ,‬והוא אוים כי הוא יועמד לדין על אונס כפול של שני אחיו‪ ,‬הכול החל להשתבש‪,‬‬
‫מבחינתו של ישראל‪ .‬חייו אכן נהרסו בידי אותם ידיים טובות שרצו להצילו‪ ,‬כאשר לא היה‬
‫ממה להציל‪ .‬הוא סיים בבית חולים פסיכיאטרי‪ ,‬ברח מפנימיות‪ ,‬חתך ורידים‪ ,‬ואובחן כמי‬
‫שסובל מפרנויה משירותי הרווחה ורשויות החוק‪.‬‬
‫‪ .876‬כבר בתחילת עדותו של ישראל הוא מנסה להציג עצמו כמסכן שבקושי למד "קצת תורה‪,‬‬
‫קצת חשבון וקצת היסטוריה"‪ ,‬עמ' ‪ .1010‬לאחר מכן הוא מפרט שורה של עונשים על מעשים‬
‫טריוויאליים ‪ ,‬כגון עונש כי שרט את אביו בשחייה‪ .‬לסיפורים אלה אין הצלבה מעדים‬
‫אחרים‪ ,‬ונראה שהוא מנדב אותם גם אם הוא לא נשאל עליהם‪ .‬אלא שכאשר ישראל ניגש אל‬
‫גולת הכותרת של התיק המקלות בישבן לילדים‪ ,‬למרבה הפלא הוא ממצב עצמו באותה‬
‫סיטואציה שבה בינימין נענש ע"י קרופר בגלל תכלת וממצב עצמנו כאילו הוא יחד עם בינימין‬
‫היה בתוך החדר‪ ,‬יחד עם בינימין קיבל מקרו פר הוראות לעשות שכיבות שמיכה‪ ,‬עמ' ‪.1028‬‬
‫כ ל זה למעשה סותר את כל העדים האחרים‪ ,‬כי בינימין היה בחדר לבד עם קרופר ונתן‪,‬‬
‫והתגלית שישראל התעסק עם האחים שלו לא התרחש ה באותו יום של התגלית על בינימין‬
‫ותכלת‪ ,‬אלא הרבה יותר מאוחר‪ ,‬אחרי שעזבו לטבריה‪.‬‬
‫‪209‬‬
‫‪ .877‬ניכר שם בעמ' ‪ 1028‬שישראל פשוט מאמץ את הסיפור של בינימין ופשוט שותל את עצמו שם‪,‬‬
‫למרות שברו ר שביום הוידוי‪/‬תגלית של בימין בקשר לתכלת‪ ,‬לא ידעו ולא התעסקו עם‬
‫ישראל‪ .‬להיפך ישראל הוא זה שגילה שעצר את בינימין מלהתקשר למשטרה בסוף היום‪.‬‬
‫הרי אם היו מרביצים גם לו באותו יום‪ ,‬הוא היה אמ ור להצטרף לבינימין בניסיון לעצור את‬
‫המכות דרך קריאה למשטרה‪.‬‬
‫‪ .878‬כך ישראל מעיד על אירוע שבו הוא בכלל לא אמור להיות נוכח‪ ,‬כי אף עד לא מיצב אותו שם‪,‬‬
‫בעמ' ‪:1028‬‬
‫" אבא שלי‪ ,‬ואז הוא הוציא את זה‪ ,‬הוא הוציא איכשהו שבנימין אשם ב‪ ..‬שהוא‬
‫התעסק עם תכלת או עם אחת הילדות וזה ‪,‬ואז כאילו החליטו לראות אם זה נכון‬
‫לא נכון והוא אמר שזה נכון והוא אמר שזה לא נכון ואז כאילו ניסו להוציא את זה‬
‫במכות ולראות איך להוציא ממנו את זה ‪.‬אז התחילו עם מכות ואז שמו את‬
‫שתינו‪ ,‬בבוקר כאילו בבוקר לפני שאבא שלי התחיל לבדוק את כולנו‪ ,‬הוא אמר‬
‫לקרופר ולעוד אחים‪ ,‬נתן כן‪ ,‬הוא אמר לנחמן קופר ולנתן‪ ,‬שיבדקו אותנו את‬
‫הוידוי שלנו‪ ,‬אם זה נכון מה עשינו‪ ,‬מה זה‪ ,‬כאילו‪ ,‬ואז התחילו עם בנימין ואז‬
‫כאילו הוא אמר שזה לא נכון‪ .‬כי אבא שלי אמר שמלכתחילה הוא מרגיש עליו‬
‫דברים והוא מרגיש שהוא עשה כל מיני דברים והוא מסתיר וזה‪ ,‬אז התחיל‬
‫להתברר כל הסיפור הזה עם תכלת וכל השטויות האלה ונתנו לו שוט בהתחלה‬
‫הוא אמר שום דבר‪ .‬קרופר ‪,‬קרופר נתן לו את השוט ואז כאילו אחרי זה נתנו לו‬
‫שוט בישבן כאילו ‪,‬שמו אותנו ערומים ככה ‪,‬אמרו לנו לעשות הרבה שכיבות‬
‫סמיכה וספורט‪ .‬לי ולאח שלי בנימין ‪,‬כאילו שמו אותנו ביחד בחדר ‪,‬אמרו"‬
‫‪ .879‬בשלב זה כבוד אב"ד צבן חש כי ישראל מספר על סיפור שהוא לא אמור להיות בו ושאל‪:‬‬
‫"מה זה לנו‪ ,‬אתה מדבר‪ ..‬למה אתה‪ ,‬אתה הרגע אמרת שחשדו בבנימין"‪ ,‬וישראל ממשיך‪:‬‬
‫"אבל לא לי נתנו את המכות‪ ,‬רק לי אמרו לעשות שכיבות סמיכה ולעשות להיות כאילו‪,‬‬
‫הפשיטו אותנו אמרו לנו לעשות שכיבות סמיכה והתחילו איתו והוא היה צריך לדבר באמצע‬
‫שהוא עושה את זה‪ .‬קרופר אמר לנו להיכנס‪ ,‬קרופר וגם אח שלי נתן הוא רצה להתחיל‬
‫לעשות עם הוידויים וזה ואז הוא אמר לנו לעשות שכיבות סמיכה לעשות כל מיני דברים‪,‬‬
‫ולשכב על הזיעה שלנו וזה שאנחנו ערומים ככה‪ ,‬רק עם תחתונים‪ ,‬וכאילו שמה אנחנו ‪,‬‬
‫ואנחנו ממשיכים עושים בלי להפסיק כאילו שכיבות סמיכה וספורט"‪.‬‬
‫‪ .880‬בעמוד הבא ישראל ממקם את עצמו בתוך החדר‪ ,‬כאשר מקל מוחדר לפי הטבעת של בינימין‪,‬‬
‫למרות שאין שום עד אחר שממקם אותו בחדר‪ ,‬לרבות בינימין‪ ,‬בעמ' ‪" :1031‬שאלה‪ :‬איך‬
‫אתה יודע שהם הכניסו לו את המקל לישבן?"‪ ,‬וישראל עונה‪" :‬כי הייתי שם ברגע שהכניסו‬
‫‪210‬‬
‫לו את המקל לישבן ‪ ,‬ובדיוק אמרו לי‪ ,‬מה זה בדיוק‪ ,‬אמרו לי אחרי כמה דקות לצאת‪ ,‬כי הוא‬
‫התפרע שם והוא העיף דברים וזה"‪" .‬אז אמרו לי לצאת‪ ,‬תפסו אותו וזה‪ ,‬קשרו אות‪ ...‬ואז‬
‫אז שוב פעם הכניסו את כל המשפחה וזה‪ ,‬ואז הוא אמר את ה‪ ..‬כאילו לא ניסו להוציא ממנו‬
‫האמת‪ ,‬אבא שלי אמר תעשו מה שאתם רוצים‪ ,‬כל המשפחה הלכו וזה ואז הוא אמר שיש לו‬
‫עוד גרסה משלו‪ ,‬שעשו לו פעם‪ ,‬שאחת הנשים גם החדירה לו‪ ,‬החדירה לו משהו לישבן‪ ,‬לא‬
‫יודע‪ ,‬אמר או מלפפון או גזר לישבן‪ ,‬ככה היא אמרה‪ ,‬ככה הוא אמר כאילו ואז כאילו ניסו‬
‫לברר את זה ואבא שלי אמר לנסות איך להוציא ממנו את האמת"‪.‬‬
‫‪ .881‬ישראל ממשיך לת אר ויזואלית דברים שראה במו עיינו מתוך החדר שבו הוא בכלל לא היה‪:‬‬
‫"נתנו לו לשתות משהו חריף‪ ..‬קרופר כאילו וזה‪ ,‬ואז המשיכו להחדיר לו את המקל לישבן‬
‫וזה‪ ,‬נתנו לו מכות ונתנו לו אגרופים לפנים ופיצצו אותו מכות וזה‪ ,‬וזהו‪ ,‬ואז כאילו היה שמה‬
‫מה שאני זוכר‪ ,‬הוציאו את המקל עם הדם וזה כאילו‪ ,‬היה שם דם על הרצפה כזה ‪,‬טפטופים‬
‫כזה"‪ ,‬וישראל מאשר שהוא היה בפנים וראה במו עיניו‪" :‬ש‪ .‬אתה ראית את זה?‪ ,‬ת ‪ .‬כן ואז‬
‫הוציאו את המקל זרק אותו לפח ואז הוא הלך"‪.‬‬
‫‪ .882‬כפי שבית המשפט בד"כ יודע להבחין בסימני האמת‪ ,‬כאן בית המשפט קמא היה צריך‬
‫להבחין בסימני השקר‪ .‬לא היה באותו יום וידוי כפול גם של ישראל וגם של בינימין‪ .‬קרופר‬
‫ונתן לא "טיפלו" גם בישראל וגם בבינימין יחדיו‪ ,‬וכש גרמו לבינימין לעשות שכיבות שמיכה‬
‫וספורט‪ ,‬ישראל לא היה שם‪.‬‬
‫‪ .883‬גם בניגוד לטענתו של ישראל‪ ,‬המערער לא היה שם‪ ,‬כי היה אצל רופא השיניים וגם בינימין‬
‫אישר שהמערער לא היה‪ .‬אף אחד לא ראה מקל עם דם ואפילו בינימין אמר במשטרה שראה‬
‫דם רק על נייר הטואלט בשירותים‪ .‬נראה בעליל שעל מנת לרצות את החוקרים ואת בית‬
‫המשפט‪ ,‬ישראל פשוט העתיק לעצמו את הסיפור של בינימין וניפח אותו‪ .‬בל נשכח שישראל‬
‫ניסה להתחמק ממתן עדות זו ע"י ניסיון התאבדות‪ ,‬והגיע לבית המשפט מסומם מכדורים‬
‫פסיכיאטרים‪.‬‬
‫‪ .884‬חשוב לציין שבזמן שישראל ה עיד‪ ,‬ההגנה לא קיבלה את הערכת המהימנות של חוקר הילדים‪.‬‬
‫ראו תלונה על כך בעמ' ‪ 1057‬ש‪ .1/‬הפרקליטות היתממה שגם הם לא קיבלו את זה‪ .‬כמו כן‬
‫התלונן עו"ד פלדמן על כך שלא קיבל את יומן הטיפולים של העובדת הסוציאלית‪ ,‬עמ' ‪1057‬‬
‫‪211‬‬
‫ש‪ ,26‬זאת לאור העובדה שאצל חוקר הילדים ב ‪ 13/12/2011‬ישראל אמר שהמדריכים‬
‫בפנימייה דיברו איתו לילות שלמים‪ ,‬ת‪-56/‬ג‪.‬‬
‫‪ .885‬על כל פנים בשלל מכתביו לבתי המשפט דרך תיק הנוער‪ ,‬לאחר שישראל בשנת ‪ 2014‬הושלך‬
‫לבית חולים פסיכיאטרי‪ ,‬ישראל תיקן את המעוות והצהיר חד משמעית שהכול היה שקר‪.‬‬
‫‪ .886‬רק על מנת להשלים התמונה‪ ,‬יש להראות איך הפרקליטות הטעתה את בית המשפט קמא‬
‫להאמין שרופא מצא שלישראל יש "פיסורה"‪ .‬ישראל נלקח בהוראת הפרקליטות לבדיקת‬
‫רופא משפחה רגיל ללא לוגו של קופ"ח ושלא הופק דרך המערכת הסטנדרטית של קופ"ח ב‬
‫‪ .5/2/2012‬שם הרופא והחותמת על הדף אינם קריאים‪ ,‬וגם כתב היד איננו קריא‪ ,‬כתב‪:‬‬
‫"שלום רב! ישראל עבר מספר אירועים של החדרת מטאטא לפי הטבעת"‪ .‬אין זה מקובל‬
‫בשפת הרופאים לכתוב בפתיח לבדיקה רפואית באופן נחרץ שהתלונה של הפציינט אכן‬
‫התרחשה בפועל‪ ,‬עוד לפני תחילת הבדיקה‪ ,‬וללא הסתייגות שזו תלונה בלבד‪ .‬רופא זה מישש‬
‫את הבטן‪ ,‬והיפנה לבדיקת כירורג ילדים‪ .‬בין לבין‪ ,‬הוא כתב כמה משפטים שבהם מופיעה‬
‫המילה פיסורה‪ ,‬מבלי שאפשר להבין את כתב היד‪ .‬זוהי איננה רשומה רפואית סטנדרטית‬
‫שניתן לקבלה בחריג לאיסור על עדות השמיעה‪.‬‬
‫‪ .887‬הפרקליטות הציגה לבית המשפט את כתב היד של הרופא‪ ,‬ניתן לו נמספר מוצג ת‪ ,59/‬ולא‬
‫נאמר לבית המשפט דבר על כך שישראל אכן נבדק אצל כירורג דר' לב זלוטקביץ מקופ"ח‬
‫מאוחדת‪ ,‬ב ‪ 6/3/2012‬והכירורג מצא שאין כל פיסורה‪" :‬באיזור פריאנלי אין לראות פיסורות‬
‫או טחורים או ממצא פתולוגי אחר בפי הטבעת‪ .‬טונוס של הספינקטר שמור"‪ .‬בדיקת‬
‫הכירורג הוסתרה גם מההגנה‪ ,‬ורק לאחר שאימו של הקטין אילנה פנתה לבית המשפט לנוער‬
‫הצליחה לשים ידה על הבדיקה הכירורגית המוכיחה שאין ולא היו לישראל פיסורות‪ ,‬בניגוד‬
‫לממצאי הכרעת הדין‪.‬‬
‫‪ .888‬לסיום‪ ,‬בית הדין קמא ב"סיכום ומסקנות אישום ‪ "16‬כתב כי "עדותו של ישראל בעניין זה‬
‫היא קוהרנטית‪ ,‬מסודרת וברורה"‪ ,‬אולם בית המשפט התעלם מכך שישראל הגזים באופן‬
‫קיצוני ובלתי הגיוני בסיפוריו‪ .‬אצל חוקר הילדים מיכה הרן לאחר לילות שלמים של עבודה‬
‫טיפולית‪ ,‬ישראל סיפר על לא פחות מאשר ‪ 30‬מקלות בישבן‪ .‬ראו ת‪-56/‬א‪:‬‬
‫‪212‬‬
‫במרכז חירום הסתרתי סימנים על הגוף שלי‪ ,‬שהיו לי מכות ושוט‪ .‬וכל יום‬
‫היו מכניסים לי מקל ושוט‪ .‬מאז שקרופר נכנס למשפחה ‪ 30‬שוטים‪ .‬ושוט‬
‫זה עם חוט חשמל‪ ,‬אולי עם גומי‪ ,‬ושוקר וגם מקל כל יום‪ ,‬חודשיים לפני‬
‫שבאה המשטרה‪ ...‬פעם אחרונה עם מקל הייתה יומיים לפני שבאה‬
‫המשטרה‪ .‬קרופר ואבא עשו לי את זה‪ ,‬מקל בתחת‪ .‬קשרו אותי למיטה‪,‬‬
‫ורגליים שלי היו פתוחות‪ ,‬שכבתי על הבטן‪ ... ,‬זה מקל מטאטא‪ ,‬הכניסו לי‬
‫את זה עמוק עד שאמרתי שאני מרגיש עד המעיים‪ .‬הייתי מתעלף‪ ,‬צורח‪,‬‬
‫ואבא שלי היה אומר לאחים הגדולים לסתום לי את הפה‪ ,‬והיה יוצא לי מלא‬
‫דם מהישבן"‪.‬‬
‫‪ .889‬אלו תיאורים פלסטיים מחרידים שפשוט לא מתיישבים עם המציאות‪ ,‬העדים האחרים‪,‬‬
‫לרבות עדי התביעה עצמם‪ .‬התקופה בה הוא מתאר ‪ 30‬מקלות בישבן יום יום כוללת את‬
‫הימים בהם הטלוויזיה ההולנדית צילמה אותו‪ .‬אף אחד אחר לא זכר שהיו ‪ 30‬לילות של‬
‫מקלות בישבן של ישראל‪ ,‬עם צרחות‪ ,‬דם‪ ,‬וסתימת פיות ע"י האחים הגדולים‪ ,‬שהפרקליטות‬
‫אפילו לא טרחה לזמן לעדות‪ .‬אורחת שהיי תה בבית במקרה יומיים לפני המעצר‪ ,‬עד‬
‫‪ , 3/7/2011‬שירה טרזי‪ ,‬נכחה שם כאשר ישראל אמור היה לקבל את המקל האחרון‪ .‬היא‬
‫ראתה בית נפלא ומקסים וילדים שמחים‪ ,‬ולא זכורה לה התנהגות חריגה‪ ,‬מוזרה‪.‬‬
‫טרזי‬
‫נשארה ערה עד ‪ 4:00‬בבוקר‪ ,‬עמ' ‪ ,1976-1977‬וגם הצוות ההולנדי גר עימם שבוע‪ ,‬נ‪.21/‬‬
‫‪ .890‬אם אכן המקל האחרון היה יומיים לפני המעצר‪ ,‬הרי ששרידי הדי‪.‬אנ‪.‬איי והדם היו אמורים‬
‫להיות טריים גם על שלל המקלות שנתפסו‪ ,‬וגם על הרצפה‪ .‬אף מקל לא הניב ממצא פורנזי‪,‬‬
‫ולמעשה אף מקל לא הובא לבית המשפט כמוצג‪.‬‬
‫‪ .891‬בריענון שהכינו לישראל לדקלם‪ ,‬הפרקליטות דאגה מראש להשמיט את סיפור ‪ 30‬המקלות‪,‬‬
‫ראו ת‪.60/‬‬
‫פירושו של דבר שגם הפרקליטות ידעה שישראל משקר‪ ,‬ומגזים בפראות‬
‫בהמצאותיו‪ ,‬אחרת ‪ 30‬המקלות היו צריכים להיות האירוע הדומיננטי הפותח את כתב‬
‫האישום‪.‬‬
‫בית המשפט קמא הרשיע בשתי עבירות של מעשי סדום בגין החדרת מקלות‬
‫לישראל‪ .‬אם בית המשפט חשב שעדותו קוהרנטית‪ ,‬לאן נעלמו עוד ‪ 28‬החדרות מקל לישבן?‬
‫‪ .892‬כל עדותו של ישראל אצל חוקר הילדים‪ ,‬ת‪-56/‬א נשמעת מופרכת לחלוטין‪ .‬למשל הוא מספר‬
‫על חודש שלם של סגירה במחסן וניזון רק משאריות לחם עם עובש‪ ,‬כוס מים ולפעמים גזר‪,‬‬
‫כשהכול מתואר בלשון רבים "שמו אותי"‪" ,‬נתנו לי"‪ .‬איך שרד חודש של לחם ומים? אם‬
‫היה סגור איך הוא עד באותו זמן לדברים אחרים‪ ,‬כגון נשים ערומות שמסתובבות ומקבלות‬
‫מכות? איפה הסימנים של השוקר או חוטי החשמל? למה חוקר הילדים לא שאל אותו איך‬
‫נראה שוקר ואיך מפעילים אותו?‬
‫‪213‬‬
‫‪ .893‬עוד סיפור חשוד שסיפר ישראל "היו מושכים לי את הפיפי בכוח שהייתי שוכב קשור עם‬
‫חגורות למיטה בידיים וברגליים"‪ .‬גם כאן מתחיבת השאלה מדוע חוקר הילדים לא פיתח‬
‫את הכותרות הללו? מי משך לו בפיפי? מי קשר אותו? איך קושרים עם חגורות למיטה‬
‫בכלל? למה כל זה קרה?‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 18‬מקל לחיה(‬
‫‪ .894‬האישום ה ‪ 18‬ממוקד בבת חיה ילידת ‪ 1996‬כקורבן עבירה‪ ,‬למרות שחיה הגיעה לבית המשפט‬
‫כעדת הגנה‪ ,‬וטענה שלא היו דברים מעולם‪ .‬גם אישום זה מורכב מ ‪ 2‬אפיזודות וסיפורי רקע‪.‬‬
‫גם כאן הפרקליטות ניסתה לתפור למערער תיק כמפעיל באמצאות הוראות מנטליות‪,‬‬
‫האחראי למעשים של אנשים אחרים‪.‬‬
‫אפיזודה א'‪ :‬החדרת מקל בישבן של חיה‪ .‬המערער‬
‫זוכה‪ .‬אפיזודה ב'‪ :‬כמה חודשים לפני כן‪ ,‬בתחילת שנת ‪ ,2011‬נטען שהמערער יחד עם קרופר‬
‫הכו את חיה באמצעות שוט‪ ,‬הפשיטוה חלקית והטביעו את ראשה באמבטיית סבון‪.‬‬
‫‪ .895‬אפיזודה ב' היא אכן מסובכת‪ .‬הקורבן חיה מסבירה לבית המשפט היטב שאחותה שרה‬
‫מרים מילאה ג'קוזי במנים בהוראת קרופר‪ ,‬ושקרופר ושרה מרים הטביעו אותה‪ .‬בית‬
‫המשפט לא מאמין לקורבן חיה ומרשיע את המערער על סמך עדות המבצעת – העבריינית‬
‫שרה מרים‪ ,‬ועדי תביעה אחרים‪ .‬לא היה לבית המשפט קמא כל סיבה שלא להאמין לחיה‪,‬‬
‫שהמעורבים בסיפור הם רק קרופר ואחותה שרה מרים‪.‬‬
‫‪ .896‬אחרי הכול‪ ,‬חיה לא מעורבת בשום סיפור של אונס‪ ,‬כפייה‪ ,‬תלייה על משקופים או הרעבה‪.‬‬
‫היא לא עשתה דבר רע לאף אחד‪ ,‬ולכן היא גם העדה הכי נייטרלית בכל הסיפור הזה‪ ,‬שכן אין‬
‫לה אינטרסים להציל את עורה‪ ,‬אין לה אינטרסים להתחמק מכתב אישום‪ ,‬והיא לא‬
‫מסוכסכת עם אף אחד‪ .‬אפילו שמחה תומכת בגרסתה של חיה‪ ,‬ובית המשפט קמא ציין‬
‫ש" שמחה זכרה שקרופר הטביע את חיה בג'קוזי"‪ ,‬עמ' ‪.729‬‬
‫‪ .897‬לבית המשפט לא הייתה כל סיבה לפקפק באמינותה של חיה‪ ,‬מי שנטען שהיא הקורבן‪ ,‬וגם‬
‫לא הועלו כל טענות או הוכחות שחיה שטופת מוח או מוחזקת בשבי מנטלי‪ ,‬כך שאינה יכולה‬
‫לראות את המציאות נכוחה‪ .‬כל מה שבית המשפט קמא אמר נגד חיה הוא ש"גרסתה לא‬
‫‪214‬‬
‫הועמדה בפני עדי התביעה שרה מרים‪ ,‬בינימין וישראל"‪ .‬אלא שגם זה לא נכון‪ ,‬כי חיה‬
‫הייתה זמינה לתביעה באמצעות קריאות לחקירות‪ ,‬ואכן נחקרה ע"י התביעה‪ ,‬ועד המשפט‬
‫להגנה לא היה כל קשר איתה כי היא הייתה תחת חסות הרווחה בפנימייה סגורה‪ ,‬מסילה‪.‬‬
‫‪ .898‬לא הייתה לבית המשפט כל סיבה להאמין דווקא לשרה מרים‪ ,‬מי שאין ספק שהשתתפה‬
‫בהטבעת חיה‪ .‬ראשית‪ ,‬שרה מרים קיבלה פטור מהעמדה לדין על המעשה‪ ,‬כך שהיא עדה‬
‫אינטרסנטית‪ .‬שנית‪ ,‬שרה מרים הייתה חדורת מטרה להפליל את המערער בכל מחיר‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬שרה מרים מספרת שהשותף להטבעה היה דווקא נתן אמבש ולא קרופר‪ ,‬בעוד שכל‬
‫האחרים זוכרים שהשות ף להטבעה היה קרופר‪ ,‬והמערער מוסיף שבגלל המעשה הזה‪ ,‬כשנודע‬
‫לו הוא זרק את קרופר ואשתו מהבית‪ .‬רביעית‪ ,‬כדי לתמוך ראייתית בדברי שרה מרים‪,‬‬
‫הייתה המדינה צריכה להביא את נתן‪ ,‬כי שרה מרים סיבכה אותו כמבצע במשותף ולא מישהו‬
‫אחר‪ .‬המדינה העדיפה שלא לקרוא לנתן‪ ,‬ומכאן שאין תימוכין או חיזוק לשרה מרים‪.‬‬
‫‪ .899‬לא הייתה סיבה להאמין לישראל‪ ,‬גם מהסיבות שפורטו על נסיבות עדותו )על סמים ואחרי‬
‫ניסיון התאבדות‪ ,‬ותוך שהוא חושש מהעמדה לדין על אונס כפול(‪ ,‬וגם כי בית המשפט עצמו‬
‫אומר שהוא "סיפר סיפור מבולבל על קשר בין חיה לקרופר"‪.‬‬
‫‪ .900‬ישראל הפ ליג בתיאורו וסיפר פרטים שאחרים לא הזכירו וגם לא ראו כגון שהמערער לקח‬
‫שוט‪ ,‬או שזרק את חיה לחדר סגור עם בינימין "שהיה בבידוד" )‪ ,(1037-1036‬או שהמערער‬
‫הוריד לחיה חצאית‪ ,‬או שאימא שלו‪ ,‬אילנה‪ ,‬ישבה על חיה‪ ,‬וגם שאזמרה אמרה להפסיק את‬
‫ההטבעה‪.‬‬
‫‪ .901‬אם כן הדה‪-‬קונסטרוקצ יה של עדות ישראל מחייבת את המסקנות הבאות‪ .‬מכיוון שסיבך‬
‫את אזמרה כמי שאמרה להפסיק את ההטבעה‪ ,‬מתחייב שאזמרה או מישהו אחר ימקם אותה‬
‫באירוע ויזכור שהיא זו שקראה לסיים את ההטבעה‪ .‬זה לא קרה ואין תימוכין‪ .‬מישהו היה‬
‫צריך לזכור שהמערער הוריד חצאית‪ ,‬וגם זה לא קרה ולא נתמך ראייתית‪ .‬לגבי "זריקת"‬
‫חיה לאותו חדר עם בינימין הרי שזה נוגד כל היגיון‪ ,‬שכן במשולש הרומנטי עליו האחרים‬
‫מדברים‪ ,‬זה היה בלתי מתקבל על הדעת‪.‬‬
‫‪215‬‬
‫‪ .902‬כל הסיפור נובע מהתאהבות של חיה בקרופר בקשר סמוי‪ ,‬וקרופר מקנא כי הוא חושב שחיה‬
‫התעסקה עם בינימין ומטרת ההט בעה הייתה לחלץ הודיה שהיא מעוניינת בבינימין‪ .‬לכן אין‬
‫זה הגיוני שיזרקו את חיה לאותו חדר עם מי שהצית את המשולש הרומנטי‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם‬
‫בינימין היה בבידוד כיצד בינימין יכול להיות עד ראייה בהיותו בחדר מבודד?‬
‫‪ .903‬לא הייתה כל סיבה להאמין לבינימין‪ ,‬שכן בינימין פיצל את האירוע לשניים‪ .‬בהתחלה קרופר‬
‫ונתן מילאו אמבטיה ו"הכניסו את חיה שלא תנשום בכלל" )פסקה ‪ ,(137‬ובכך הוא מגן על‬
‫אחותו שרה מרים‪ ,‬ומפיל את האשמה על נתן‪ ,‬האח של חיה במקום אחותו הביולוגית‪ .‬בשלב‬
‫השני היו מלקות ושוטים ברגליים ולטענתו‪ ,‬המערער "אמר לכולם לשבת עליה‪ ,‬גם לנשים"‬
‫)‪ .(346‬העדים האחרים לא טענו שהיו שתי חלקים לאירוע באופן כה מובהק‪ ,‬וגם לא נשמע‬
‫סיפור מאף אחד אחר ש"ישבו" על חיה‪ ,‬אם בכלל ניתן לצייר בדמיון מה זה אומר "לשבת" על‬
‫מישהו‪.‬‬
‫‪ .904‬בל נשכח שחיה‪ ,‬הקורבן הנטען‪ ,‬לא נתבקשה לממש זכויות של קורבן עבירה‪ ,‬וכל‬
‫הקונסטלציה לפיה אישה א' אומרת על אישה ב' שהיא קורבן רק כדי להפליל את גבר א'‪,‬‬
‫כאשר העבריינות מיוחסת לאישה א' בעצמה נשמעת ונראית מלאכותית ומטרידה‪ ,‬במיוחד‬
‫לאור הכלל שאין שליח לדבר עבירה‪) ,‬שכן שרה מרים אומרת למעשה שהיא הייתה שליחה‬
‫לדבר עבירה(‪ ,‬וכן הרעיון שהקורבן משקר על עצם קורבנותו‪ ,‬הוא מוזר‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫‪ .905‬לסיום‪ ,‬בית המשפט קמא מציין ש המערער אמר שהוא כעס על קרופר וזרק אותו מהבית‬
‫בעקבות ההצקה לחיה‪ ,‬ביתו‪ .‬זו גרסה שתואמת את מה שמצופה מאב מסור‪ .‬מדוע גרסה זו‬
‫לא "הועמדה לבחינה" ע"י כל שאר עדי המדינה‪ ,‬שכן אם באמת קרופר נזרק מהבית‪ ,‬הרי‬
‫שהמערער דובר אמת‪.‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 19‬שערות ערווה של חיה(‬
‫‪ .906‬שוב פעם באישום ה ‪ 19‬מייחסים למערער אחריות שילוחית על מעשיהן של שמחה )עדת‬
‫המדינה( ושרה מרים‪ ,‬כאשר גולת הכותרת היא משיכה בשערות ערווה ע"י שמחה במפשעה‬
‫של חיה ושרה חווה‪ .‬כאמור גם בהגשת אישום זה ביקשה המדינה לחרוג מהכלל שאין שליח‬
‫‪216‬‬
‫לדבר עבירה ולראות בשמחה ובשרה מרים כשלוחות של המערער‪ ,‬והוא אכן הורשע בכליאה‬
‫והתעללות‪ ,‬בניגוד למסכת הראיות‪ ,‬ובניגוד לכל היגיון‪.‬‬
‫‪ .907‬שוב פעם כמו באישום ‪ ,18‬הקורבן בעל כורחו‪ ,‬חיה‪ ,‬היא העדה האמינה והניטרלית‪ ,‬שכן‬
‫באמינותה ויכולתה לדווח מה ראתה ומה חוותה באובייקטיביות לא נפל רבב‪ .‬לעומת זאת‬
‫שתי האחרות‪ ,‬אם חורגת ואחות חורגת הן שתי העברייניות כלפיה שמשכו לה את שערות‬
‫הערווה‪ ,‬ויש להן אינטרס להפליל מישהו אחר כדי לא לשאת בתוצאות הפליליות‪ .‬הבעיה היא‬
‫שהחל ק המפליל את המערער הוא "מתן הוראות" ולא עשייה או ביצוע‪ .‬כפי שכבר ראינו עד‬
‫כה‪" ,‬מתן הוראות" בנסיבות אלה הוא מכבסת מילים לטענה ששתי העברייניות היו בשבי‬
‫מנטלי‪ ,‬ולכן נפגם חוש המציאות שלהן‪.‬‬
‫‪ .908‬היותן של שמחה ושרה מרים בשבי מנטלי לא הוכחה מבחינה פסיכיאטרית‪ ,‬בזיקה לסעיף‬
‫ההגנה של אי שפיות בחוק העונשין‪ .‬אלא שכאן מרחפת ברקע גם הטענה ששרה מרים הייתה‬
‫בשבי מנטלי‪ ,‬וזה הטריגר שהניע אותה להשתתף בחגיגת נקמה של משיכת שערות ערווה‪.‬‬
‫אלא ששרה מרים סותרת את פרופיל הכת של דר' גרין עליו התבססה התביעה‪ .‬שרה מרים‬
‫היא לא אישה פתייה ומסכנה שגויסה ע"י סוכני גיוס חלקלקים ופותתה להצטרף לכת‬
‫משיחית‪ .‬להיפך‪ ,‬היא נולדה למשפחה‪ ,‬אף אחד לא גייס אותה‪ ,‬והיא שונה באופי מהנשים‬
‫האחרות‪ ,‬שכן יצאה לפתות חיילים וערבים לסיפוק דחפים מיניים שהייתה מוצפת בהם‪.‬‬
‫‪ .909‬עדותה של שרה מרים‪ ,‬במיוחד כאשר היא אומרת ששמחה דרשה מדניאל המערער "לגזור‬
‫לחיה ושרה חווה רות את הבתולין" נשמעת תלושה מכל קונטקסט‪ .‬זהו ביטוי ציורי מידי‬
‫מכדי שנוכחים אחרים לא יזכרו אותו‪ ,‬ולא יחזרו עליו‪ ,‬מה גם שאין במשפחת אמבש אף אחת‬
‫שגזרו לה את הבתולין‪ ,‬וגם אי אפשר לדעת למה התכוונה‪ :‬איך גוזרים בתולין??? בית‬
‫המשפט קמא עצמו העיר ששרה מרים מערבבת בין נסיבות אישום ‪ 18‬לאישום ‪ .19‬כמו כן‪,‬‬
‫המניע המיוחס למערער מפוקפק ביותר‪ .‬לכאורה נטען שהמערער רצה להעניש את חיה‬
‫באמצעות משיכת שערות ערווה‪ ,‬בגלל שהיא לא סיפרה שהיא ידעה מה בינימין עושה לתכלת?‬
‫‪ .910‬מכיוון שמדובר במניע של נקמה על הכבוד האבוד של תכלת‪ ,‬מי שיש לה מניע להעניש היא‬
‫שמחה‪ ,‬האי מא הכועסת של תכלת‪ ,‬ולא המערער‪ .‬מה גם שכאשר שרה מרים מבלבלת בין‬
‫נסיבות אישום ‪) 18‬הסכסוך הרומנטי בין קרופר‪ ,‬חיה ובינימין( לנסיבות אישום ‪) 19‬אי גילוי‬
‫‪217‬‬
‫מידע על בינימין ות כלת(‪ ,‬הרי שבכלל אי אפשר להבין מה האינטרס של המערער ששתי נשים‬
‫ימשכו לחיה ואחותה בערווה‪.‬‬
‫‪ .911‬זוהי עדותה של שמחה בבית המשפט‪ ,‬עמ' ‪:728‬‬
‫" דניאל אחרי שהוא עשה חקירה כביכול של הבנות והוא אני נמצאת על יד ואני‬
‫שומעת את כל השאלות ואת כל ה הוא שואל הוא אומר לי את רואה‪ ,‬תראי‪ ,‬יש כאן‬
‫בנות שהיו עדות לאונס של הילדה שלך‪ ,‬עכשיו אני נותן לך את האפשרות לטפל‬
‫בהן‪ .‬והוא יצא מהחדר והוא אמר אני משאיר אותכם עכשיו רק בנות‪ ,‬וכדאי לכם‬
‫לטפל בבנות כמו שצריך‪ .‬אתם צובטות אותן באיבר המין ואתן מטילות עליהם‬
‫פחד‪ ....‬והיו בחדר פייגי וחיה ושרה חווה רות‪ ,‬אזמרה ואדרת היו‪ ...‬ובחלק‪ ,‬כל‬
‫פעם שבת אחרת הייתה צריכה לקבל עונש‪ ,‬אז שתי בנות היו מחזיקות אותה‪,‬‬
‫הייתה גם שרה מרים שם‪ ,‬שתי בנות היו מחזיקות אותה ואז כל אחת בתור הייתה‬
‫צובטת אותה באיבר המין למטה‪.‬‬
‫אותו סיפור היה עם בנימין גם כן‪ ,‬זה היה בנוכחות של דניאל‪ ,‬שדניאל ביקש ממני‬
‫למשוך לבנימין באיבר המין‪ ,‬בנוכחות של עוד ילדים ונשים שהיו בחדר"‪.‬‬
‫‪ .912‬גרסתה של שמחה מאוד מפוקפקת‪ ,‬שכן היא לא מתארת משיכת שערות ערווה‪ ,‬אלא צביטה‬
‫"באיבר המין למטה"‪ .‬כלומר כבר כאן אין חפיפה בין גרסת שרה מרים‪ ,‬משיכת שערות‬
‫ערווה‪ ,‬לבין גרסת שמחה‪ ,‬שהייתה צביטה‪.‬‬
‫‪ .913‬אבל חמור מכך‪ ,‬שמחה מדברת על "כל פעם שבת אחרת" שהצביטות היו קורות‪ ,‬כלומר‬
‫הצביטה איננה קשורה לאירוע של התשאול של חיה על הידע שלה לגבי תכלת‪ ,‬שכן על אירוע‬
‫ממוקד זה טוענת שמחה רק שהמערער אמר לטפל בחיה‪ ,‬אבל לא אמר איך לטפל‪ .‬למעשה‬
‫שמחה רומזת שבגלל שהיה נהוג לצבוט כל בת אחרת‪ ,‬אז היא הבינה שהכוונה )הטלפתית(‬
‫היא לצבוט‪ .‬אם זה לא מספיק‪ ,‬מדוע שמחה לא מודה שהיא זו שצבטה? מדוע היא לא‬
‫אומרת ששרה מרים צבטה ומייחסת לה רק נוכחות "הייתה גם שרה מרים שם"‪ ,‬ולאן נעלמו‬
‫מהכרעת הדין הגרסאות של הנוכחות האחרות ששמחה עירבה בסיפור זה‪ ,‬שהן פייגה‪ ,‬אזמרה‬
‫ואדרת?‬
‫‪ .914‬מכיון שאין תימוכין לגרסת שמחה מפייגה‪ ,‬אזמרה ואדרת‪ ,‬וסיפורה מפוקפק בהרבה מובנים‪,‬‬
‫לא ניתן להאמין לה‪ ,‬אולם כן ניתן לשער שבגלל שהיא צבטה וניסתה למזער אחריות‪,‬‬
‫המציאה סיפורים על מנת לפזר את האחריות לכל עבר כלפי אנשים באופן רנדומלי‪ .‬כאמור‬
‫חיה עצמה מספרת ש"אביה לא נמצא במקום"‪ ,‬עמ' ‪.1860-1862‬‬
‫‪218‬‬
‫‪ .915‬גרסתה של חיה היא היחידה שקוהרנטית מכולם‪ .‬בית המשפט קמא מסכם עדותה של חיה‬
‫שהמערער יצא לטיול עם אלישע ונ'‪ .‬בבית נותרו בני משפחה אחרים ואז בינימין יצא‬
‫מהמקלחת עם מגבת בלבד לגופו‪ ,‬שמחה משכה לו בביצים וכאשר חיה ניסתה לעזור לו‪,‬‬
‫שמחה הטיחה בה כי היא ידעה הכל )על מעשי המין בין הילדים( ומשכה וצבטה בשערות‬
‫ערוותה שלה ושל שרה חווה‪-‬רות‪ .‬שרה מרים סייעה לה בכך‪ ,‬ושמחה הביאה שתיה והשקתה‬
‫אותן בכוח על‪-‬מנת שיגלו מה היה‪ .‬כאשר הדבר נודע לדניאל הוא רב עם קרופר ודרש ששמחה‬
‫תצא מהבית ואיים בגירושין )‪.(1863-1861‬‬
‫גרסתה של חיה היא היחידה שמסבירה איך‬
‫הגיעה שמחה אל שערות הערווה של בינימין )שמחה אמרה "אותו דבר קרה עם בינימין"(‪,‬‬
‫ומה המניע של שמחה לתקוף את חיה‪ ,‬שכן שמחה ראתה את חיה כמי שמספמטת ומחבבת‬
‫את מי שפגע בבת שלה‪ ,‬תכלת‪ ,‬וזה מה שהכעיס אותה‪ ,‬שחיה מזדהה עם ה"אוייב" שלה‪,‬‬
‫בינימין‪.‬‬
‫‪ .916‬גרסתה של חיה שהמערער איים על שמחה בגירושין נתמכת מהאזנות הסתר שבהן שומעים‬
‫את אדרת מתחננת למערער‪ ,‬בשמה של שמחה‪ ,‬להחזיר את המטפחת והטבעת‪ ,‬שפירושו של‬
‫דבר שהמערער ניתק את קש רי הנישואין הסימבוליים משמחה‪ ,‬ואמר לה שהיא מגורשת‪.‬‬
‫)מטפחת זה מה שחובשת אישה נשואה וטבעת זה מה שמקבלת אישה נשואה מבעלה(‪.‬‬
‫‪ .917‬לאור כל האמור‪ ,‬לא היה מקום להרשיע את המערער באישומים אלה‪ ,‬במיוחד שהקורבן‬
‫מכחישה שהמערער הוא העבריין שפגע בה‪ .‬אילולא הניח בית המשפט קמא מראש שהמערער‬
‫ניהל כת פוגענית וסדיסטית‪ ,‬אישום כזה של אחריות פלילית שילוחית באמצעות מתן הוראות‬
‫לאנשים אחרים‪ ,‬מעולם לא היה מוגש‪.‬‬
‫טעה ביהמ"ש קמא בהרשעת הנאשם באישום ה ‪) 20‬שיבוש(‬
‫‪ .918‬למערער מיוחסות עבירות של הדחה בחקירה‪ ,‬הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיפים‬
‫‪) 245‬ב(‪ 244 ,249 ,‬לחוק העונשין‪ .‬נטען כי במשך מספר חודשים לאחר הגשת כתב האישום‪,‬‬
‫שוחח דניאל בטלפון מספר פעמים עם עדי התביעה שמחה‪ ,‬הודיה‪ ,‬בינימין וישראל וניסה‬
‫לשכנעם לבל יעידו‪.‬‬
‫‪219‬‬
‫‪ .919‬כבוד בית המשפט קמא טעה בהרשיעו בעבירות אלה‪ ,‬שכן בסופו של יום מצא בית המשפט כי‬
‫המערער רק ניהל שיחות חולין משפחתיות‪ ,‬ולא היה אפילו משפט אחד שיצא מפיו של‬
‫המערער או מתחת ידיו של המערער ממנו ניתן ללמו ד שביקש ממישהו לא להעיד או לשנות‬
‫עדות‪ ,‬וההרשעה נשענת על הטענה שסובייקטיבית בני המשפחה המנהלים שיחה עם אב‬
‫המשפחה עלולים להתרגש מהמחוות המשפחתיות‪ ,‬מילים כמו "אני אוהב אותך" ולשנות‬
‫עדותם‪.‬‬
‫‪ .920‬עם כל הכבוד‪ ,‬מ חד קיים אמנם הרצון להרשיע‪ ,‬אולם בשלב זה בו המערער עצור עד תום‬
‫ההליכים‪ ,‬שיחותיו מוקלטות‪ ,‬גם עם עורכי הדין‪ ,‬מכתביו עוברים צנזורה‪ ,‬והכרעת דין עדיין‬
‫לא ניתנה‪ ,‬הרי שהוא זכאי להנות מחזקת החפות‪ ,‬וזכאי לנהל יחסי משפחה תקינים עם בני‬
‫משפחתו‪ ,‬גם אם הם רשומים כעדי תביעה‪.‬‬
‫‪ .921‬הייתכן למשל שגבר בהליכי גירושין שאשתו מעלילה עליו עלילת שווא‪ ,‬ינותק לחלוטין מכל‬
‫קשר עם ילדיו עד לתום ההליכים רק בגלל שהם נרשמו כעדי תביעה? הרי גם כאשר אדם‬
‫עצור‪ ,‬הוא עדיין זכאי לנהל חיי משפחה עם בני משפחתו‪ ,‬לשמוע מה יש להם לומר‪ ,‬ולפעמים‬
‫יש גם סידורים שצריכים להי עשות בגלל המגבלות הפיסיות של הימצאות מאחורי הסורגים‪.‬‬
‫‪ .922‬במקרה זה העובדה שבני המשפחה נרשמו כעדי תביעה‪ ,‬אין פירושה שהם אוטומטית עדים‬
‫עוינים למערער‪ .‬להיפך‪ ,‬למשל אדרת נרשמה כעדת תביעה‪ ,‬למרות שהפרקליטות ידעה‬
‫במפורש שאדרת עוינת את התביעה‪ ,‬ושהפרקליטות מתכוונת להעלות אותה לדוכן העדים‬
‫כעדת תביעה‪ ,‬חרף רצונה‪ .‬כאשר התביעה הביאה את אדרת כעדת תביעה‪ ,‬בקשו מבית‬
‫המשפט להתעלם מכל גרסאותיה החיוביות למערער‪ ,‬ולהתייחס אליה כשקרנית‪ ,‬כאשר היא‬
‫מדברת על כך שח ייה בבית אמבש היו חיים טובים ומפנקים‪ .‬לכן לא ניתן לומר כי רק בגלל‬
‫שהתביעה נקבה בשמות בני משפחה היה על התובע להימנע משיחות תמימות שבהן מי שהיו‬
‫קשורים זה לזה בשנים של מגורים משותפים‪ ,‬אהבה וילדים משותפים‪ ,‬אינם יכולים מבחינה‬
‫הומנית להתנתק זה מזה בבת אחת‪.‬‬
‫‪ .923‬יש לזכור שהפרקליטות איימה על הילדים בהעמדה לדין‪ .‬מי היה אמור לדאוג לילדים לייצוג‬
‫משפטי‪ ,‬אם לא האבא שלהם? למשל הקטין )אז( בינימין אמר במשטרה שאפילו בגדים‬
‫‪220‬‬
‫בפנימייה לא היו לו‪ ,‬והוא נשאר עם הבגדים בהם תפסו אותו‪ .‬הנשים‪ ,‬במיוחד שמחה‪ ,‬הפכו‬
‫בבת אחת הומלסיות‪ ,‬חסרות קורת גג וגם חסרות כל דרך להשיג פת לחם‪.‬‬
‫‪ .924‬יש לומר שאותם עדי תביעה איתם דיבר המערער במהלך מעצרו בכלא‪ ,‬לא התנהגו כקורבנות‬
‫עבירות מין טיפוסיים‪ .‬מצופה מקורבנות עבירת מין שהם יירתעו ממי שפגע מהם‪ ,‬יימנעו‬
‫מלשוחח איתו‪ ,‬כי על פי התיאוריה הקלסית‪ ,‬מגעים עם התוקף מציפים את הטראומה מחדש‪.‬‬
‫הנה הפלא ופלא‪ ,‬עדי התביעה מדברים עם המערער )לא על התיק( והם לא נרתעים‪ ,‬לא‬
‫מנתקים את הטלפון‪ ,‬ולא רצים להתלונן שהם מרגישים מאוימים‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬מקיימים‬
‫איתו שיחות ארוכות‪ ,‬מחזקים את ידיו‪ ,‬מגיעים לבית המשפט לתמוך בו‪ ,‬מתראיינים לכתבים‬
‫לטובתו‪.‬‬
‫‪ .925‬שמחה אפילו שלחה למערער מכתבהע אהבה שהשב"ס גרס‪ ,‬ועל כך התנהלה עתירה מנהלית‪.‬‬
‫שמחה התחננה לציבור לעזור לה להוריד את המשטרהמעל גבה‪ ,‬והעלתה סרטוהים בהם‬
‫אמרה שמאלצים אותה לשקר‪ .‬בתגובה החריפה המשטרה את תגובות הנגד כלפםיה‪ ,‬את‬
‫האיומים ואת השימוש בעו"סיות להפחיד אותה‪ .‬כנ"ל גם עם בינימין‪ ,‬ברגע שניסה לחזור בו‬
‫מעדותו‪ ,‬המשטרה הטרידה אותו‪ ,‬רצתה לחקור אותו מדוע הוא נותן תצהיר שבון הוא כותב‬
‫שהמשטרה מאיימת עליו וגורמת לו לשקרר‪ ,‬ועל מנת להכפיל את החלץ עליו‪ ,‬גם ניסו לעצור‬
‫את אמא שלו‪ ,‬כדי שתיבהל‪ ,‬וכדי שבינימין לא יחסזור ובו‪ ,‬וישמט לתביעה נכס יקר שעליו‬
‫היא בנתה תילי תילים של סיפורי בדים‪ .‬שוו בנפשכם כיצד מרגיש קטין בישראל שהשוטרים‬
‫מכריחים אותו לספר בכל מיני ערכאות משפטיות שהוא נמצץ‪ ,‬ולא הוא בעצמו יועמד לדין על‬
‫אונס?‬
‫‪ .926‬גם ישראל רצה לחזור בו‪ ,‬אבל בדרך אחרת‪ .‬ישראל היה מבודד מכל המשפחה ועטוף בעיניים‬
‫בוחנות של פסיכולוגים‪ ,‬פסיכיאטרים‪ ,‬מדריכים ואפוטרופסית‪ .‬הוא רצה לחזור בו ע"י‬
‫הסתלקות מהעולם‪ .‬כשכתב מכתבים נגד המשטרה‪ ,‬דאגו העו"סיות שבקשר רצוף עם‬
‫המשטרה לתפור לו תיק של אשפוז כפוי באיתנים למשך ‪ 90‬יום‪ .‬עד היום העו"סיות רודפות‬
‫אותו‪ ,‬מציקות לו ויורדות לנפשו באופן בלתי נסבל‪ ,‬גם כאשר הוא כבר בן ‪ 17‬וחצי‪ ,‬הן מגישות‬
‫בקשות לפי חוק הנוער לחייב אותו ליטול תרפות פסיכיאטריות‪.‬‬
‫‪ .927‬גם שרה מרים רצתה לחזור בה‪ .‬בשנת ‪ 2012‬כאשר בינימין נחקר ע"י לילך רנן‪ ,‬הוא סיפר לה‬
‫ששרה מרים איחלה לה שתמות מסרטן‪.‬‬
‫‪221‬‬
‫‪ .928‬פירושו של דבר שהמשטרה נקטה באמצעים דרסטיים ובלתי פרופורציונליים על מנת למנוע‬
‫מעדים לחזור בהם מעדותם‪ ,‬לא בגלל שהמערער ביקש מהם‪ ,‬שהרי הוא רק אמר להם שהוא‬
‫אוהב אותם‪ ,‬וזו אכן אמירת אמת‪ .‬כל בני המשפחה שהיו עדי תביעה ביקשו לחזור בהם‪ ,‬כי‬
‫לא יכלו לסבול את היותם עבדים ושפחות של צורכי המשטרה לייצר תיק בומבסטי שיניב‬
‫מסיבת עיתונאים מפוארת על פיענוחים ופיצוחי פשעים‪.‬‬
‫‪ .929‬גם הרשעה זו היא תומר לוואי של ההרשעה בשעבוד‪ ,‬באמצעות אחריות שילוחית‪ .‬למשל‬
‫נטען שהמערער נתן הוראה למסור לשמחה טבעות ויהלום על‪-‬מנת לסמל נישואין חדשים‬
‫ביניהם‪ .‬אולם המערער לא מסר בעצמו‪ ,‬אלא ילדיו הבוגרים שלא היו במוסדות הם אלה‬
‫שהיו בקשר עם שמחה‪ ,‬שהתחננה לעזרה כספית‪ .‬נשותיו של המערער הרי היו בחלופת מעצר‬
‫במעונות לנשים מוכות ולא הייתה להם גישה לטבעות ויהלומים‪.‬‬
‫‪ .930‬העובדה שטבעת מסמלת נישואין‪ ,‬מחייבת ששמחה תקבל את הטבעת כאקט של נישואין‬
‫"מחדש"‪ .‬שמחה אכן קיבלה את הטבעת ולפיכך משתמע שגם היא רצתה להינשא לו מחדש‪,‬‬
‫כלומר הרצון היה הדדי ולא חד צדדי‪.‬‬
‫‪ .931‬מנגד‪ ,‬מסירת הטבעות יכולה להתפרש כאקט של עזרה כספית לצורכי מזונות תכלת‪ ,‬שכן‬
‫שמחה היא האימא של תכלת‪ ,‬ותכלת היא הבת של המערער‪ ,‬והמערער חייב במזונותיה של‬
‫תכלת‪ ,‬גם כאשר הוא במעצר או מאסר‪ .‬פרשנותו של בית המשפט למסירת הטבעות היא‬
‫פרשנות מבית שמאי‪ .‬בית הילל היה קובע שהטבעות נועדו לממן את המזונות לבת המשותפת‬
‫תכלת‪ ,‬ללא היזקקות לקונסטרוקציה מלאכותית של ניסיון להדיח עדה שממילא התלוננה נגד‬
‫המשטרה שכופים אותה לשקר ‪.‬‬
‫‪ .932‬שמחה הציגה מכתבים )ת‪ 43/‬א‪ ,‬ב( שהמערער כתב לה מהכלא‪ .‬אבל גם שמחה כתבה לו אל‬
‫הכלא‪ .‬מן הסתם על מנת לשמור על קשר עם אהובי ליבך‪ ,‬אתה אמור למלא דף בתווכן‪.‬‬
‫המערער בחר לכתוב כי הוא אוהב אותה וכי הוא השליח של נחמן מאומן לעזור לה בישועה‬
‫נצחית )כך פירש זאת בית המשפט קמא(‪ .‬גם אם זו הפרשנות‪ ,‬זו עדיין לא הדחה לעדות או‬
‫שיבוש‪ ,‬אלא ביטוי ורבלי ליחסי אהבה בין בני משפחה‪.‬‬
‫‪.933‬‬
‫‪ .934‬הטענה שהייתה שיחת טלפון לבינימין כדי להדיח אותו באמצעות מילות אהבה וחיבה גם היא‬
‫משוללת יסוד‪ ,‬שכן בינימין היה "מודח" מראש‪ .‬גם בינימין העלה קליפ לאינטרנט )כמו‬
‫‪222‬‬
‫שמחה( וגם הוא טען שהוא מייחל שהמשטרה תרד מעל גבו‪ ,‬וממשפחתו‪ .‬השיחה איתו לא‬
‫הייתה על נושאי עדותו‪ ,‬הוא רצה בשיחה והיה יכול להימנע ממנה‪.‬‬
‫‪ .935‬לאור מכתביו המפורטים של ישראל שכל מה שאמ ר בבית המשפט היה שקר מתחילתו ועד‬
‫סופו‪ ,‬עדותו של ישראל בנושא שיחת הטלפון עם אביו‪ ,‬כאילו אביו ביקש סליחה‪ ,‬דינה‬
‫להתבטל‪ ,‬שכן לא היה על מה לבקש סליחה‪ .‬ישראל לא נענש בהחדרת מקלות כפי שהעיד‪.‬‬
‫בסופו של יום‪ ,‬ישראל ביקש סליחה מאביו‪ ,‬מיד כאשר צו הנזקקות בעיינו התבטל‪ .‬השיחה‬
‫בה מדובר לא הייתה על נושאי עדותו‪.‬‬
‫‪ .936‬לגבי שיחה עם הודיה‪ ,‬הרי היא סיפרה כי הייתה פגישה אקראית ברחוב עם בני משפחה‪,‬‬
‫שהיא באה מיוזמתה לפגוש את בני המשפחה‪ ,‬ושהיא נטלה את הטלפון לדבר עם המערער‬
‫ביודעה מי נמצא מהצד השני של הקו‪ .‬מכיון שהודיה רצתה לדבר איתו‪ ,‬שהרי יכלה פשוט‬
‫לסרב לקחת את השפורפרת‪ ,‬הרי שלא ניתן לומר שהמערער הדיח אותה‪ ,‬שכן לא שוחח איתה‬
‫על נושאי עדותה‪.‬‬
‫‪ .937‬בל נשכח שעדי התביעה בסופו של דבר העידו לטובת התביעה כפי שרצו‪ ,‬ואף קיבלו מעל‬
‫ומעבר‪ ,‬סיפורים על מין עם חיות‪ ,‬סיפורים על ‪ 30‬מקלות ב ‪ 30‬ימים‪ .‬כל זאת כי הבינו שאין‬
‫להם ברירה‪ .‬אם יתחמקו מהמשטרה‪ ,‬המשטרה תמצא דרך להגיע אליהם או אל הקרובים‬
‫להם‪ .‬עדיין מה שאמרו על תוכן השיחות אלו אמירות אינטרסנטיות חד צדדיות ומוכחשות‪,‬‬
‫ואין לתת להם משקל בהעדר תוספות ראייתיות‪.‬‬
‫‪ .938‬לאור האמור‪ ,‬לא נתקיימו יסודות העבירה וגם אם התקיימו יש לזכותו בהגנה מן הצדק עקב‬
‫התנהגות שערורייתית של המשטרה והפרקליטות‪.‬‬
‫ערעור על גזר הדין וחומרת העונש‬
‫‪ .939‬הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בחומרת העונש שקבעה הערכאה הדיונית‪ ,‬אלא‬
‫במקרים חריגים‪ ,‬ע"פ ‪ 3091/08‬טרייגר נ ' מ"י‪ ,(29.1.2009) ,‬ע"פ ‪ 7563/08‬אבו סביח נ '‬
‫מ"י )‪ ,(4.3.2009‬ע"פ ‪ , 7439/08‬פלוני נ' מ"י )‪ ,(4.3.2009‬ע''פ ‪ 9437/08‬אלגריסי נ 'מ"י‪,‬‬
‫)‪.(12.5.2009‬‬
‫‪223‬‬
‫‪ .940‬על המערער נגזרו ‪ 26‬שנות מאסר‪ .‬רק לאחרונה התפרסם פס"ד מבית המשפט העליון‪ ,‬ראו‬
‫ע"פ ‪ ,5768/10‬בו הזהיר כבוד השופט ניל הנדל כי מפני חצייה של הרף של ‪ 20‬שנה לעבירות‬
‫מין מרובות קורבנות ומרובות מעשים‪" .‬ככל שמדובר בתקופת מאסר ארוכה מ‪ 20-‬שנה על‬
‫בית משפט לבחון עד כמה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬יש לעלות מעבר לכך"‪" .‬הפסיקה מלמדת כי ישנם‬
‫תיקים שנדונו על ידי בית משפט זה בעבירות מין‪ ,‬בהן גזרה הערכאה המבררת עונשי מאסר‬
‫בפועל סביב התקופה של כעשרים שנה‪ ,‬ואף מעבר לכך )ראו למשל ע"פ ‪ 701/06‬פלוני נ'‬
‫מדינת ישראל )‪ ;(04.07.2007‬ע"פ ‪ 7951/12‬פלוני נ' מדינת ישראל )‪ ;(07.04.2014‬ע"פ‬
‫‪ 102/09‬פלוני נ' מדינת ישראל )‪ .((07.04.2011‬בכגון דא נראה כי התקרה הועלתה‪ .‬כלומר –‬
‫ישנה עליה בחומרת עונשי המאסר בתיקים אלו"‪.‬‬
‫‪ .941‬כבוד השופט הנדל העיר חש כי הסחרור כלפי מעלה בעבירות המין חורגת מהפרופורציה של‬
‫שאר עבירות העונשין‪ ,‬כגון רצח )מאסר עולם( או הריגה )‪ 20‬שנים(‪ ,‬ויש להגביל את הסחרור‬
‫כלפי מעלה‪ " :‬חשוב שבית משפט ייתן את דעתו לפרמטרים הרלוונטיים של נסיבות המקרה‪.‬‬
‫זאת דווקא במקרים החמורים ביותר של עבירות מין"‪ .‬ראו ע"פ ‪ .5768/10‬בתיק זה נידון חזן‬
‫ל ‪ 29‬שנים אך עונשו הופחת ב ‪ 5‬שנים‪ .‬הוא פגע מינית בשורה ארוכה של עבירות מין‬
‫בקטינים‪ ,‬שניים מהם היו בנות משפחה‪ .‬בתיק שלפנינו‪ ,‬המערער מורשע בעבירות שלא עשה‬
‫בעצמו‪ ,‬אלא שאחרים עשו‪ ,‬ומיוחסת לו אחריות שילוחית‪.‬‬
‫‪ .942‬גם אם המערער לא הצליח לשכנע את בית המשפט בחפותו המלאה‪ ,‬ועליו לטעון טיעונים‬
‫לעונש‪ ,‬הרי שסעיף ‪275‬א לחוק העונשין "החזקה בתנאי עבדות" לצורכי עבודה או שירותים‬
‫לרבות שירותי מין‪ ,‬קובע רף עליון של ‪ 16‬שנים להחזקת והחפצת בגיר‪ ,‬ו ‪ 20‬שנים בהחזקת‬
‫קטין‪.‬‬
‫‪ .943‬העבירה עצמה איננה עבירה שמתרחשת ב"זבנג וגמרנו"‪ ,‬אלא היא מתפרשת לאורך זמן רב‪,‬‬
‫תקופת השבי הפיסי‪ ,‬שבמהל כה מתרחשים מספר תתי עבירות שיחד מגבשים את העבירה‪,‬‬
‫והכוונה לתתי עבירות כגון החזקה )כלומר כליאת שווא(‪ ,‬ו‪/‬או כפיית שירותי עבודה ושירותי‬
‫מין‪ .‬כלומר‪ ,‬כדי לגבש את עבירת ההחזקה בתנאי עבדות‪ ,‬צריכים להתקיים עבירות מין‬
‫שונות כגון אינוסים ושאר מעשים מגונים‪.‬‬
‫‪224‬‬
‫‪ .944‬זאת ללמדך‪ ,‬שכל העבירות המיניות נאגדות יחדיו עד לתקופה עונשית מקסימלית של ‪16‬‬
‫לעבירה כלפי בגיר ו ‪ 20‬כלפי קטין‪ .‬בית המשפט קמא לא טרח לזהות את קורבנות העבירה‪,‬‬
‫ורק טען בסע' ‪ 58‬להכרעת הדין כי מדובר ב"מספר נשים" ו"מספר ילדים" שסיפקו "שירותי‬
‫גיוס כספים‪ ,‬שירותי תחזוקת הבית‪ ,‬ושירותי מין"‪ ,‬כאשר רק שרה מרים צוינה בשמה כקורבן‬
‫עבירת מין‪.‬‬
‫‪ .945‬מנגד‪ ,‬בית המשפט לא אפשר לאף אחד מקורבנות העבירה לטעון טענותיהם כנפגעי עבירה‪.‬‬
‫זאת כי בית המשפט ידע שכל מי שאינם עדי מדינה‪ ,‬זעקו לחפותו של המערער‪ ,‬והמדובר ב ‪5‬‬
‫נשים מתוך ‪ ,6‬כאשר שמחה עדת המדינה זעקה מחוץ לכותלי חדרי החקירות‪ ,‬באינטרנט ומול‬
‫כתבי טלוויזיה‪ ,‬שהיא נאלצת לשקר למשטרה ואין לה ברירה אלא לשקר‪ .‬אילו אותן ‪ 5‬נשים‬
‫היו מקבלות את זכותן כנפגעות עבירה הן היו מתלוננות על כך שהן אלו שאיבדו שירותי מין‬
‫מהמערער‪ ,‬ובגלל מאסרו‪ ,‬הן אלו שהפסידו את שירותיו המיניים של המערער‪ ,‬ולא להיפך‪ ,‬מה‬
‫שמוכיח את האבסורד שבראייתם כקורבנות בעל כורחן‪.‬‬
‫‪ .946‬מתוך ‪ 17‬ילדים רק ‪ 3‬טענו כי המערער "נתן הוראה" לפגוע בהם‪ ,‬אולם שלושתם אוימו או‬
‫פותו לשקר‪ ,‬ושלושתם חזרו בהם מעדותם‪ .‬המכנה המשותף לכולם הוא שבימי המעצר‬
‫הראשונים כולם דבקו בגרסה אחת‪ ,‬שהחיים שלהם בבית אמבש היו טובים מאוד‪ ,‬והוא‬
‫מעולם לא פגע בהם‪.‬‬
‫‪ .947‬יצוין שברוב המעשים המיניים בהם מדובר‪ ,‬המערער בכלל לא נכח‪ ,‬או לא ביצע‪ ,‬אלא נטען‬
‫שהוא "נתן הוראה" שזוהי כמובן תוספת מילולית בהדרכת השוטרים שהיו זקוקים למילים‬
‫הללו‪ ,‬כדי להטיל אשמה במי שבכלל לא נוכח בשעת ביצוע עבירות‪.‬‬
‫‪ .948‬יש לזכור שבסופו של דבר‪ ,‬העבירה ככל שהיא מבוססת על התיאוריה של "שבי מנטלי"‪ ,‬היא‬
‫חדשה לגמרי‪ ,‬הן בישראל והן בעולם‪ ,‬כך שהמשיב לא היה יכול לדעת שזוהי עבירה בכלל‪ ,‬או‬
‫במילים פשוטות שניתן לבצע עבירות בכוח הטלפתיה‪ ,‬כי לא היה בנמצא פסק דין המיישם‬
‫את תיאוריית השבי המנטלי‪.‬‬
‫מנגד בתיק של החזקה בתנאי עבדות פיסית של העובדת‬
‫הפיליפינית‪ ,‬תפ"ח ‪ 13646-11-10‬מ"י נ' ג'ולאני‪) ,‬אותו הרכב ואותו תובע בתיק דנן( גזר הדין‬
‫לבעל והאישה היה ‪ 4‬חודשי עבודות שירות כ"א‪) ,‬גזר דין ‪ ,(15/7/2012‬וערעורם עדיין תלוי‬
‫ועומד עקב הגשת עתירה לחשיפת נתונים להוכחת אכיפה בררנית‪.‬‬
‫‪225‬‬
‫‪ .949‬אזרח רגיל היה מצפה כי השימוש בעבירה זו של שליטה מנטלית באנשים יישמר לשבויים כמו‬
‫שבויי מלחמה‪ ,‬חטופים‪ ,‬או לנסיבות מחרידות כמו יוסף פריצל מאוסטרייה שכלא שפחות מין‬
‫במרתפו‪ ,‬אשר לא ראו אור יום במשך שנים‪ ,‬ונאנסו פיסית‪.‬‬
‫‪ .950‬במקביל קיימת עבירה של "עבודות כפייה" בסעיף ‪ 376‬לחוק העונשין‪" ,‬העוסקת בנושא‬
‫קרוב"‪ ,‬והעונש עליה הוא ‪ 7‬שנות מאסר‪ .‬בעבירה זו שימוש בכוח מכוון להגדרת התקיפה‬
‫שבסע' ‪ ,378‬ואיום מכוון לעבירת האיומים שבסע' ‪ ,192‬או תרמית שקרובה להגדת מרמה לפי‬
‫סע' ‪ .414‬ניתן לטעון בקווים גסים כי הפער בין ‪ 7‬שנים לפי סעיף ‪375‬א לבין ‪ 376‬של ‪ 12‬שנים‬
‫הוא זה שכולל בתוכו את ה"חומרה" ואת כל עבירות המין‪ ,‬ועדיין יש להבחין בין שימוש בכוח‬
‫הזרוע‪ ,‬לבין שימוש בכוח המחשבה‪ ,‬כאשר שימוש בכוח המחשבה אמור להניב ענישה נמוכה‬
‫משמעותית מעבירה של שימוש בכוח פיסי‪.‬‬
‫‪ .951‬לפיכך הטווח הראוי למי שעברו נקי ללא הרשעות‪ ,‬גם ללא נסיבות אישיות וייחודיות למקרה‪,‬‬
‫כאשר נשותיו וילדיו‪ ,‬למעט אחת‪ ,‬תומכים בו וזועקים לחופתו‪ ,‬ברוב רובן של ההרשעות‬
‫האחריות הפלילית היא שילוחית ולא אישית‪ ,‬מעצר הברוטלי‪ ,‬התפתלויות עדי המדינה‬
‫ושינויי גרסאותיהם התכופים ביו כותלי בית המשפט לחדרי החקירות ומחוץ לכתליי בית‬
‫המשפט‪ ,‬ל השלכת הילדים לפנימיות בעל כורחם‪ ,‬העדר הצהרת קורבנות עבירה‪ ,‬טענת‬
‫הקורבנות כי אינן קורבנות בכלל‪ ,‬טענת כל הנשים ‪0‬גם שמחה( כי הייתה הסכמה גורפת‬
‫למשחקי מין חריגים לרבות סאדו‪-‬מאזו‪ ,‬הוא לא יותר מ ‪ 20%-30%‬מהעונש המקסימלי של‬
‫‪ 20‬שנים )אם מקבלים את הטענה ששרה מרים נפגעה( או שליש מ ‪ 16‬שנים‪.‬‬
‫‪ .952‬השתת עונש של ‪ 26‬שנות מאסר בפועל הינן למעשה עונש של מאסר עולם על דניאל‪ ,‬בגילו )‪59‬‬
‫שנים(‪ ,‬ואינו נותן לו פתח כלשהו לתקווה‪.‬‬
‫‪ .953‬ה עובדה שנשותיו של דניאל ממשיכות לתמוך בו‪ ,‬מייחלות ומתחננות שישוחרר ממאסרו‬
‫לאלתר וטוענות כי לא עשה להן כל רע‪ ,‬תופעה שאין לה אח ורע‪) ,‬וגם מי שהעידה נגדו שלחה‬
‫לו מכתבי אהבה לכלא‪ ,‬שנגרסו‪ ,‬והעלתה ליוטיוב קליפים בהם היא תומכת בחפותו(‪ ,‬מצדיקה‬
‫הטלת המטוטלת לרף הנמוך של הענישה‪ ,‬והרי גם בית המשפט קמא הסכים שאלה נשים‬
‫‪226‬‬
‫אינטליגנטיות‪ ,‬נבונות ומשכילות‪ ,‬כך ש מן הראוי ליתן מעמד של ממש לרצונן לעניין העונש‪.‬‬
‫ראו עדויותיה של שירן בעמ׳ ‪ ,2197-2199‬אזמרה בעמי ‪2202‬־‪ ,(2199‬אדרת בעמ׳ ‪,2207 2202-‬‬
‫אילנה בעמ' ‪.2215-2211‬‬
‫‪ .954‬המערער נענש קשות בכך שאיבד הקשר עם ילדיו‪ .‬בית המשפט לנוער מנע ממנו כל בדל של‬
‫מידע ביחס לילדיו שבחסות העו"ס לחוק הנוער‪ ,‬ועד היום מידע זה נמנע ממנו‪ ,‬ונמנע ממנו כל‬
‫קשר איתם‪.‬‬
‫‪ .955‬לכך נוסיף את עדויותיהם של מספר עדי אופי שהעידו בבית משפט קמא בנוגע למעשיו‬
‫הטובים של דניאל כלפי הבריות והפליאו בשבחיו על אופיו הטוב‪ ,‬היותו אדם אכפתי שתורם‬
‫לחברה‪ :‬גב׳ דורית דרעי בעמ׳ ‪ ,2179-2181‬גב׳ אלינור לוי בעמ׳ ‪ ,2188-2193‬גב׳ ג׳סיקה ווטרי‬
‫– דמבו בעמ׳ ‪ ,2194-2196‬מר גבריאל שושן בעמי ‪ ,2176-2178‬מר רועי אביב בעמ' ‪,2181-2185‬‬
‫מר אבי טל עמ׳ ‪ ,2185-2188‬מר נחמן מיכאל בעמ׳ ‪.2208-2211‬‬
‫‪ .956‬ל הבדיל מתיקי "כת" אחרים‪ ,‬שם הוצגו תעודות רפואיות לנזק‪ ,‬כאן חרף כל התיאורים‬
‫הקשים‪ ,‬לא הוצג ממצא אחד פיסי‪ ,‬ואף אחד לא נזקק לטיפול רפואי )למעט סיפור החבלה‬
‫בצוואר של שמחה שבמידה ולא יזוכה מאישום זה‪ ,‬עדיין מדובר בכאבים קלים שטופלו‬
‫באמצעות משככי כאבים סטנדרטיים‪ .‬במקרים בהם קורבנות מאושפזים בבית חולים ו‪/‬או‬
‫נזקקים לניתוח ו‪/‬או נגרמת נכות‪ ,‬מושת עונש חמור הרבה יותר ממקרה שבו לא נגרם כל נזק‬
‫פיזי‪ .‬כאן המערער הוצב בקצה הכי גבוה של טווח העונשים בגין עבירות כת‪ ,‬למרות שכאמור‪,‬‬
‫רוב האישומים הם שילוחיים‪ ,‬ומנטליים‪.‬‬
‫‪ .957‬גם חוות דעת פסיכולוגית או פסיכיאטרית לפגיעה נפשית כלשהי של מי מהקורבנות לכאורה‬
‫לא הובאה‪ ,‬ואפילו לא נתבקשו‪ ,‬באופן חריג‪ ,‬תסקירי קורבן כלשהם‪.‬‬
‫‪ .958‬השוו‪ :‬פרשת אליאור חן‪ ,‬שם נגרמו נזקים קשים וחמורים לרבות ילד המצוי בתרדמת‬
‫ואחרים הסובלים מכוויות וטראומות קשות‪ ,‬ת‪.‬פ‪) .‬מחוזי ירושלים( ‪ ,157/08‬מדינת ישראל נ׳‬
‫קוגמן‪ ,‬קוגמן נדון ל ‪ 20‬שנות מאסר )מבלי שניתן משקל לטענתו שפעל בשטיפת מוח(‪ ,‬ושני‬
‫האחרים ל ‪ 17‬שנים מאסר בפועל‪ .‬אליאור חן נדון ל‪.24-‬‬
‫‪227‬‬
‫‪ .959‬פער ענישת קיצוני זה לאור חומרת הנזקים הגופניים שם מחייב כשלעצמו הפחתת ענישה‬
‫ממשית מתקופת המאסר הממושכת שהשתה על דניאל‪.‬‬
‫‪ .960‬למערער אין עבר פלילי‪ .‬זוהי ההרשעה הראשונה בחייו‪.‬‬
‫‪ .961‬במקרה זה אין מקום לשיקולי הרתעה שכן תופעת הכתות איננה מכת מדינה‪ .‬להיפך‪ ,‬הרדיפה‬
‫אחר חשיפת כתות‪ ,‬שכולה פרי עבודת המרכז הישראלי לנפגעי כתות )להשגת תרומות וכספי‬
‫מדינה הניבה לא מעט מקרים של טעויות בזיהוי‪ .‬הניסיונות להפליל את הסיינטולגיה‬
‫בישראל נכשלו‪ ,‬הניסיונות להפליל קבוצות קבליסטיות כמו המרכז לחקר הקבלה של הרב‬
‫מיכאל לייטמן מייסד קבוצת "בני ציון" נכשלו גם הם‪ ,‬ולאחר תביעה אזרחית‪ ,‬המרכז לכתות‬
‫התנצל‪.‬‬
‫‪ .962‬הניסיונות להפליל את המדרשה של הרב ניר בן ארצי נכשלו גם הם‪ ,‬והתגלה כי למעשה דרך‬
‫המרכז לכתות‪ ,‬הרב ניר בן ארצי ניסחט ואף נכלא במשך ‪ 3‬שנים במהלכן דמויות המזוהות‬
‫עם המרכז לכתות השתלטו על כספו‪ ,‬התבצעה שם הונאה כלכלית עצומה‪ ,‬נגד מי שנגדו‬
‫המרכז לכתות שלח את חיציו‪ .‬גם המדרשה של הרב הרמתי עומדת כעת במוקד מתקפה‬
‫ממוקדת של המשטרה בייעוץ המרכז לכתות‪ ,‬ועד כה לא הוכחה כל פגיעה באף בת מבנות‬
‫המדרשה‪.‬‬
‫‪ .963‬גם מי שחטא יש לו תקומה‪ ,‬והענישה צריכה להיות הומנית עם אור בקצה המנהרה‪.‬‬
‫‪ .964‬טענות התביעה על אכזריות והצגת המערער שליח השטן לא נתמכו בראיות שבמהלך‬
‫העדויות‪ ,‬לרבות במהלך הטיעון לעונש‪.‬‬
‫‪ .965‬להיפך‪ ,‬בבית המשפט קמא עלת ה דמות של אדם שעשה חסדים‪ ,‬אסף לביתו אנשים רבים‪ ,‬עזר‬
‫להם הפיח בהם תקווה ומסגרת מועילה לחברה‪ .‬ראו למשל את אשתו השנייה‪ ,‬אסתר‪ ,‬חולת‬
‫סרטן שלא היה לה וילדיה תקווה כאשר הרופאים נתנו לה שנה לחיות‪ ,‬ודווקא בבית אמבש‬
‫היא נרפאה‪ ,‬ילדיה גדלו למופת‪ ,‬והם עצמאיים ומוצלחים‪.‬‬
‫‪228‬‬
‫‪ .966‬הותרתו של דניאל במאסר כה ממושך הינה למעשה בבחינת מאסר עולם‪ ,‬אשר אינה נותנת לו‬
‫אור בקצה המנהרה ומן הראוי להפחיתה באופן ממשי‪.‬‬
‫סוף דבר‬
‫‪ .967‬אשר על כל האמור והנטען לעיל‪ ,‬דין ערעור המערער על הכרעת דינו האמורה להתקבל‬
‫במלואו )ולחלופין – בחלקו( במובן זה שבית משפט נכבד זה יורה על זיכוי המערער‬
‫מהאישומים בהם הורשע‪ ,‬הכל – כמפורט לעיל בכתב זה וכן‪ ,‬וכן – ממילא ‪ -‬דין ערעור‬
‫המערער על חומרת עונשו – להתקבל‪ ,‬כמפורט לעיל בחלקו הרלוונטי של כתב זה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תל אביב‪2/7/2015 ,‬‬
‫‪-----------------------‬‬‫צבי זר‪ ,‬עו"ד‬
‫ב"כ המערער‬
‫‪229‬‬