‫בית משפט לענייני משפחה בחיפה‬ ‫ע"ר ‪ 17218-05-14‬ח‪ .‬נ' ע‪.‬‬ ‫בפני‬ ‫תאריך‪6.7.14 :‬‬ ‫כב' השופטת אלה מירז‬ ‫מערער‬ ‫מ‪ .‬ח‪.‬‬ ‫משיבה‬ ‫עו"ד ע‪.‬ע‪.‬‬ ‫ע"י ב"כ עו"ד ישראל מרק‬ ‫נגד‬ ‫פסק דין‬ ‫המערער הגיש ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ סיגלית גץ–אופיר‪ ,‬מיום ‪ 28.4.14‬במסגרתה‬ ‫‪.1‬‬ ‫נדחתה בקשתו לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגדו‪ ,‬במסגרת תיק הוצל"פ מזונות ‪02-03651-‬‬ ‫‪ ,09-6‬אלא אם כן יעמוד בתנאים שנקבעו להבטחת המזונות‪:‬‬ ‫א‪ .‬סילוק מלוא יתרת החוב בתיק ככל שתהא קיימת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העמדת ערבות בנקאית על מלוא החיובים הצפויים של הקטינה עד לסיום השירות הצבאי הסדיר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לחילופין‪ ,‬ערבות שני ערבים שגילם אינו עולה על ‪ 55‬שנים‪ ,‬שכירים ואשר משכורתם לא תפחת‬ ‫מ‪ ₪ 9,000-‬נטו‪ ,‬שיחתמו על כתב ערבות ותעוכב יציאתם מהארץ‪.‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬יש לבטל ההחלטה והערבויות ולהגן על זכות היסוד שלו לחופש תנועה וחופש יציאה מהארץ‬ ‫‪.2‬‬ ‫ולאפשר לו לנסוע לרגל עסקיו לחו"ל ללא ערבויות כלשהן‪.‬‬ ‫טענות המערער‬ ‫יש לאזן בין שתי זכויות יסוד ולהגן על זכות היסוד שלו לחופש התנועה‪ .‬נשללה זכותו ליציאה מהארץ‬ ‫‪.3‬‬ ‫ללא כל טעם אמיתי או ענייני‪ .‬לא התקיים דיון לחקירת המצהירים‪ .‬המדובר במזונות קטינה בסך‬ ‫‪ ₪ 1,600‬לחודש‪ ,‬לתקופה של ‪ 41‬חודשים ובסכום כולל המסתכם בכ‪ .₪ 65,500-‬כמו כן הינו מגדל ילד‬ ‫משותף הנמצא במשמרתו‪.‬‬ ‫מלין כנגד הערובות שהושתו עליו מהטעמים הבאים‪:‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫א‪ .‬צו עיכוב יציאה ניתן לפני שנים רבות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במהלך התקופה‪ ,‬הועברה אליו המשמורת על הבן ת‪ .‬ובוטל חיובו מזונותיו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬משלם מזונות באופן סדיר ואין חוב מזונות‪ .‬תיק ההוצל"פ מאופס ואין כל יתרת חובה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הודיע למשיבה על כוונתו לצאת לתערוכה באיטליה לצורכי עבודה‪ ,‬לתקופה קצרה של מס' ימים‬ ‫ואין לו כל כוונה לעזוב את ישראל‪ .‬נסע בעבר לחו"ל לרגל עסקיו ותמיד שב‪ ,‬מבלי שהיה צורך‬ ‫להבטיח ביצועו של פסק המזונות בערבויות‪.‬‬ ‫צו העיכוב והערבויות‪ ,‬אינן קשורות להבטחת תשלום חיובי המזונות העתידיים‪ ,‬אלא מטרתם להעניש‬ ‫‪.5‬‬ ‫המערער ולמנוע יציאתו לחו"ל במסגרת העבודה‪ .‬כב' הרשמת לא נימקה מדוע "אין כל ספק כי יש‬ ‫צורך בהבטחת תשלום המזונות לעתיד לבוא"‪ .‬לא נקבע דיון בבקשת המערער לביטול צו עיכוב היציאה‬ ‫ובחינת טענותיו העובדתיות‪ .‬לטענתו‪ ,‬הניח תחשיב יתרת תשלומים‪ .‬וען כנגד הערבויות‪ -‬ערבות בנקאית‬ ‫על מלוא חיובי המזונות השוטפים העתידיים עד לשחרור הקטינה מצה"ל‪ ,‬הגם שאין חיוב מזונות‬ ‫‪ 1‬מתוך ‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בחיפה‬ ‫ע"ר ‪ 17218-05-14‬ח‪ .‬נ' ע‪.‬‬ ‫בפסק הדין בתקופת הצבא‪ ,‬ו העמדת שני ערבים שגילם אינו עולה על ‪ 55‬שנים‪ ,‬כירים ומשכורתם אינה‬ ‫פחותה מ‪.₪ 9,000-‬‬ ‫הערבויות אינן סבירות או מידתיות‪ .‬אין סבירות להעמיד ערבות בנקאית על מלוא חיוב מזונות עתידי‬ ‫‪.6‬‬ ‫כשאין חוב מזונות‪ .‬גובה חיוב מזונות הינו ‪ ₪ 1,600‬לחודש בלבד ולא ברור מדוע יש להעמיד שני ערבים‬ ‫עם שכר של ‪ .₪ 9,000‬החלטת הרשמת אינה מנומקת‪ ,‬המערער משלם את המזונות השוטפים כסדרם‪.‬‬ ‫אין לו כל חוב מזונות‪ .‬ילד משותף של הצדדים נמצא במשמורתו ונושא בכל הוצאותיו‪ .‬עובד במקום‬ ‫עבודה מסודר‪ .‬למרות זאת ניתן נגדו צו קיצוני המעכב את תנועתו ומבטל את חופש יציאתו מהארץ‪.‬‬ ‫החלטת הרשמת אינה סבירה‪ .‬צו עיכוב היציאה מן הארץ אינו מידתי ואופי הערבות אינו מידתי‪.‬‬ ‫טענות המשיבה‬ ‫יש לדחות את הערעור‪ .‬החלטת כב' הרשמת ניתנה לאחר בחינת מכלול האינטרסים המתנגשים בין‬ ‫‪.7‬‬ ‫הצדדים ותוך עריכת איזון ראוי‪ ,‬סביר ומידתי ביניהם‪ .‬לא נשללה זכות היסוד של המבקש לצאת את‬ ‫הארץ‪ ,‬אלא הוגבלה והותנתה בהפקדת ערובה או העמדת ערבים כמקובל בתיקי מזונות קטינים‪.‬‬ ‫ההתניה מהווה אמצעי פחות פוגעני ומשקף איזון ראוי בין זכות לצאת מהארץ‪ ,‬לבין זכות הקטינים‬ ‫למזונות‪ .‬הצורך בהפקדת ערבויות כתנאי לביטול צו העיכוב אינה חורגת ממתחם הסבירות והינה‬ ‫החלטה מידתית‪ .‬מביעה תמיהה על הקושי להשיג ערבות בנקאית‪ ,‬או לגייס שני ערבים להבטחת‬ ‫תשלום‪.‬‬ ‫צו עיכוב היציאה הוטל ביום ‪ 6.3.12‬ומועד הערעור על עצם הטלת הצו חלף זה מכבר‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫במוקד הערעור עומדת השאלה האם ההחלטה שלא לבטל את צו העיכוב באופן גורף ולהתנותו בהעמדת‬ ‫ערבים‪ ,‬הינה החלטה סבירה ומידתית‪ .‬בהחלטה מיום ‪ 10.4.14‬הובאה פסיקה בשאלת האיזון הראוי בין‬ ‫זכויות היסוד המתנגשות‪ .‬לא נפגעה זכותו של המערער לעזוב את הארץ‪ .‬נפגעה זכותו להימנע מחוסר‬ ‫נעימות וההכבדה בהפקדת ערובה והמצאת שני ערבים להבטחת חוב מזונות לעבר ולעתיד אל מול זכות‬ ‫הקטינה למזונות ואכיפת פסקי דין‪.‬‬ ‫הערעור כולל עובדות שאינן נכונות‪ .‬סכום המזונות מוצמד ולכן לא ניתן לקבוע כי מדובר ב‪₪ 65,000-‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫בלבד‪ .‬סכום המזונות עומד כיום על ‪ ₪ 1,700‬לחודש לאחר שעודכן ביום ‪ 3.3.14‬מ‪ ₪ 1,600-‬לחודש ולכן‬ ‫חוב המזונות הכולל המשוער הינו ‪ .₪ 69,700‬עדכון מדד בוצע פעמיים בלבד‪ ,‬בסמוך להגשת בקשות‬ ‫לביטול צו עיכוב‪ .‬הגישה בקשות להגדלת חוב ולא ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה והמערער לא טען‬ ‫טענת פרעתי‪ .‬המערער לא השתתף בהוצאות נלוות או חריגות בתחום החינוך‪ ,‬רפואה‪ ,‬חוגים וקייטנות‪.‬‬ ‫המערער הערים קשיים משך השנים ועשה הכל לסיכול הליכי גביה בתיק המזונות‪ .‬טען להיותו מובטל‪,‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫עת עבד באותו מקום עבודה‪ .‬הפקיד הפרשי הצמדה רק בסמוך לדיון על עיכוב יציאה‪ .‬מצוי בקשרי‬ ‫עבודה עם חברו בחו"ל‪ ,‬איתו הוא מצוי בקשר כמנהל שיווק בחברת "ג‪.‬ו‪.‬ק" ועשוי לעבור לחו"ל‪ ,‬ככל‬ ‫שתוצע לו הצעת עבודה אטרקטיבית‪ .‬למערער הוצעה בעבר עבודה בחברה היושבת בניו יורק‪ .‬המערער‬ ‫מסתיר את כתובתו הנוכחית ונמנע מלעדכן פרטי כתובתו בהוצאה לפועל מזה שנתיים‪.‬‬ ‫במקום לתקוף את עצם הצו‪ ,‬יכול היה לפנות לכב' רשמת ההוצל"פ ולבקש הפחתה של גובה הערבויות‬ ‫‪.11‬‬ ‫לאור שינוי נסיבות‪ .‬אין חובה לזמן את הצדדים לדיון וניתן להתבסס על אסמכתאות וראיות אחרות‪.‬‬ ‫‪ 2‬מתוך ‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בחיפה‬ ‫ע"ר ‪ 17218-05-14‬ח‪ .‬נ' ע‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫‪.12‬‬ ‫יריעת המחלוקת בערעור נסבה סביב הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬האם היה מקום לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ‪ ,‬בהנחה שאין חוב מזונות עבר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מידתיות של הערבויות‪/‬בטחונות והקביעה כי לא הגיש תחשיב והעדר הנמקה בדבר הדרישה‬ ‫להעמדת בטחונות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הצורך לקיים דיון‪.‬‬ ‫נבחן את הסוגיות נשוא הערעור‪-‬‬ ‫א‪ .‬האם היה מקום לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ בהנחה שאין חוב מזונות עבר‬ ‫איזון ראוי בין זכויות היסוד‬ ‫ברגיל‪ ,‬מעוררת בקשה כגון דא את הצורך לאזן בין שני ערכי יסוד‪ :‬זכותו של המערער לחופש תנועה‬ ‫‪.13‬‬ ‫וזכותם של הילדים להבטיח את מזונותיהם‪ .‬ההלכה המנחה לעניין האיזון בין הערכים המתנגשים‬ ‫הינה ‪:‬‬ ‫"עקרונות המשפט העברי וערכיה היהודיים של מדינת ישראל מורים לנו כי הכף המכריעה‬ ‫היא זו של מימוש פסק הדין או אכיפת החיוב‪ ,‬על פני הזכות לצאת לחו"ל‪ .‬לא כל שכן שכך‬ ‫הוא המצב‪ ,‬כאשר בכף האחת של המאזניים ניצב לא רק הערך של הקניין ואכיפת פסק הדין‪,‬‬ ‫אלא ‪ -‬בנוסף להם ‪ -‬גם הערך של כבוד האדם‪ ,‬כאשר מדובר במזונות ילדים‪ .‬על כן‪ ,‬כף זו‬ ‫תתגבר על כף המאזניים של הזכות החוקתית לצאת מן הארץ‪".‬‬ ‫ראה‪:‬בר"ע )י‪-‬ם( ‪ 3284/07‬פלמן נ‪ .‬פלמן )מיום ‪(14.3.08‬‬ ‫וכן‪" :‬לדעתי אין להניח לראש משפחה להתנער מחובתו כלפי ילדיו על ידי חצייה של גבולות‬ ‫ממדינה למדינה"‪ .‬השווה רע"א ‪ 6003/95‬סטורך נ‪ .‬סטורך )מיום ‪.(31.10.95‬‬ ‫ובתמש )טב'( ‪ 21922-12-10‬ר‪.‬מ נ' ט‪.‬מ )מיום ‪ (14.10.13‬נקבע‪:‬‬ ‫"זכותם של הילדים למזונות היא זכות יסוד הנגזרת מכבוד האדם‪ .‬כבוד האדם הינה זכות‬ ‫יסוד מוגנת בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬התשנ"ב – ‪ .1992‬קיום בסיסי של ילדים‬ ‫שהינם חסרי ישע ו‪/‬או יכולת לכלכל עצמם הינה חובה מוחלטת של ההורים )בשים לב‬ ‫להוראות הדין האישי אך גם בהתייחס לחובות הנובעות מחוק הכשרות המשפטית‬ ‫והאפוטרופסות‪ ,‬התשכ"ב – ‪ 1962‬הקובעות‪ ,‬כי חובת המזונות זהה לשני ההורים(‪ .‬חובת‬ ‫המדינה ושל בתי המשפט היא להבטיח שאותם הורים עומדים בחובתם זו"‪.‬‬ ‫למרכיב ההכבדה על ביצוע פסק הדין‪ ,‬יש ליתן משקל מיוחד בבקשות לעיכוב יציאה מן הארץ‪,‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫ולהבטחת תשלום המזונות‪ ,‬שנועדו למניעת סיכול ביצוע פסק דין למזונות קטינים‪ .‬לנוכח האמור‪,‬‬ ‫החובה להבטיח כי יהא מקור להיפרע ממנו את צרכי הקטינים ומדורם‪ ,‬זוכה למעמד בכורה בדין‬ ‫הישראלי‪ ,‬והעובדה שיציאתו של המשיב לחו"ל תכביד על יכולת גביית המזונות‪ ,‬וייתכן אף תסכלה‬ ‫לחלוטין – מחייבים להבטיח את תשלום המזונות באופן ריאלי‪ .‬באשר לחובת ההבטחה של תשלום דמי‬ ‫המזונות‪ .‬ראה ‪ :‬בר"ע ‪ 7757/93‬ניסנקורן נ' ניסנקורן )מיום ‪.(18.3.94‬‬ ‫בקשר להיותה של הזכות להבטיח בדרך ראויה את תשלום המזונות כזכות חוקתית‪ ,‬גוברת על זכות‬ ‫החייב לחופש תנועה ויציאה מהארץ‪.‬‬ ‫‪ 3‬מתוך ‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בחיפה‬ ‫ע"ר ‪ 17218-05-14‬ח‪ .‬נ' ע‪.‬‬ ‫ראה‪ :‬רע"א ‪ 7208/93‬וייסגלס נ' וייסגלס )מיום ‪;(2.2.94‬‬ ‫בר"ע )ים( ‪ 3824/07‬פלמן נ' פלמן )מיום ‪.(14.3.08‬‬ ‫הותרת צו עיכוב יציאה מהארץ‪ ,‬גם כאשר אין חוב מזונות עבר )נתון השנוי כשלעצמו במחלוקת בין‬ ‫‪.15‬‬ ‫הצדדים( זוכה לביסוס בפסיקה ‪.‬תשלום מזונות כסדרם אינו מונע פתיחת תיק הוצל"פ ומתן סעד של‬ ‫עיכוב יציאה מהארץ )תמש ‪ 11540/06‬ק‪.‬ר‪ .‬נ' ק‪.‬ס ‪) .‬מיום ‪.(28.6.06‬‬ ‫לאחר ששקלתי את הדברים‪ ,‬דומה כי בדין קבעה כב' רשמת ההוצל"פ כי במאזן הזכויות בין חופש‬ ‫‪.16‬‬ ‫התנועה של המערער לבין הזכות להבטיח מזונות הקטינה ולו העתידיים יש לאפשר את יציאת‬ ‫המערער לחו"ל בכפוף להטלת ערבויות‪ .‬דהיינו‪ ,‬עצם הטלת ערבויות והעדר מניעה מוחלטת של יציאת‬ ‫המערער לחו"ל‪ ,‬מהווה תוצאת איזון בין הזכויות‪ .‬יש לקרוא את החלטת כב' הרשמת מיום ‪,28.4.14‬‬ ‫בצמוד להחלטה מיום ‪ ,10.4.14‬בה פרסה את מסכת השיקולים והאיזונים שבסופה קבעה את תנאי‬ ‫הערבות‪ ,‬כאשר ההחלטה מיום ‪ 28.4.14‬שניתנה לאחר תגובת המשיבה‪ ,‬לא היה בה כדי לשנות‬ ‫מההחלטה המנומקת מיום ‪ .10.4.14‬לפיכך יש לדחות גם את טענת העדר ההנמקה‪.‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬ניתן לקבוע כי המערער לא יצא ידי חובת הגשת תחשיב‪ ,‬בציון מספר חודשים כפול סכום‬ ‫המזונות תוך נטרול סוגיית ההצמדה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מידתיות הערבויות‬ ‫בסופו של יום‪ ,‬נדרש המערער להציג ערבות בנקאית או שני ערבים שיערבו על מלוא הסכום‪ .‬דהיינו‬ ‫‪.17‬‬ ‫קיימות ‪ 2‬חלופות לערבויות‪ .‬המשמעות הכלכלית של הערבויות המבוקשות הינן שוליות עד אפסיות‬ ‫ביחס לסיכון ולצורך שיש בהבטחת מזונות הקטינה‪ .‬המדובר בערבות בנקאית להבטחת שיבת המערער‬ ‫לישראל לתקופה של ‪ 3‬ימים בלבד‪ ,‬לחילופין בפנייה ל‪ 2-‬ערבים שיערבו ללא כל עלות לתקופה זהה‪.‬‬ ‫עיון בתגובת המשיבה לערעור‪ ,‬מעלה טענות ומענות באשר להתנהלות המערער בתשלום המזונות החל‬ ‫מיום מתן פסק הדין‪ ,‬כאשר גם השאלה אם קיים חוב מזונות עבר נתון במחלוקת ובפרשנות‪ .‬בשולי‬ ‫התשובה לערעור אף מביעה המשיבה חשש לעזיבה לטווח אורך של המערער את ישראל‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬לאחר שעיינתי בהחלטות הרשמת מיום ‪ 10.4.14‬ומיום ‪ 28.4.14‬דומה כי הערבויות עומדות‬ ‫במבחן הסבירות והמידתיות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קיום דיון‬ ‫לאחר עיון בתקנות ‪ 26‬ו‪ 27-‬לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם‪ 1979-‬ובהתאם לפרשנות שניתנה בפסיקה‬ ‫‪.18‬‬ ‫ובספרות המשפטית‪ ,‬דומה כי לרשם שיקול דעת אם להזמין אדם כלשהו לדיון או להימנע מכך‬ ‫ולהחליט בהעדרו‪.‬‬ ‫בר אופיר כותב בספרו "הוצאה לפועל – הליכים והליכות" ‪ ,‬הוצאת פרלשטיין‪ -‬גינוסר ‪ ,‬בעמ' ‪:54‬‬ ‫"הרשם ייטיב לעשות אם יצמצם את שמיעת הטיעונים בעל פה אך ורק למקרים מיוחדים‬ ‫שבהם לא ניתן להגיע להחלטה נכונה בלא שיושמעו טעונים אלה‪...‬הדיון בעל פה הוא בבחינת‬ ‫היוצא מהכלל ואין זו פרקטיקה רצויה להפכו לעניין שבשגרה‪".‬‬ ‫לפיכך הריני דוחה גם טענה זאת של המערער‪.‬‬ ‫‪ 4‬מתוך ‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בחיפה‬ ‫ע"ר ‪ 17218-05-14‬ח‪ .‬נ' ע‪.‬‬ ‫לסיכום‬ ‫החלטת הרשמת מיום ‪ ,28.4.14‬שיש לקרוא אותה יחד עם ההחלטה מיום ‪ ,10.4.14‬הינה החלטה‬ ‫‪.19‬‬ ‫מנומקת‪ ,‬סבירה ונעשה בה האיזון הראוי בין זכויות הצדדים‪ .‬הערבויות המוטלות על המערער‪ ,‬בעלות‬ ‫נמוכה ביחס לחוב המזונות העתידי‪ ,‬מהווה איזון ראוי בין זכות היציאה מהארץ של המערער‪ ,‬לזכות‬ ‫הקטינה להבטחת מזונותיה גם לעתיד‪.‬‬ ‫מכל המקובץ הנני דוחה את הערעור‪.‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך ‪ ₪ 2,000‬כולל מע"מ‪ .‬הסכום יועבר למשיבה מתוך הפקדון‬ ‫‪.21‬‬ ‫שהופקד ע"י המערער להבטחת הוצאותיה‪.‬‬ ‫ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים‪.‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫ניתן היום‪ ,‬ח' תמוז תשע"ד‪ 06 ,‬יולי ‪ ,2014‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 5‬מתוך ‪5‬‬