‫‪WWW.FUNDER.CO.IL‬‬ ‫פאנדר און ליין || המגזין האלקטרוני ליועצים ומנהלי השקעות הביטוח והפנסיה של ישראל || גיליון אפריל ‪2016‬‬ ‫חפשו אותנו ב‪-‬‬ ‫משה מימון | גיוסים ופדיונות לחודש מרץ ‪2016‬‬ ‫‪ 183‬מיליון גויסו בקרנות מנייתיות במרץ‬ ‫ח‬ ‫ודש מרץ‪ ,‬ממשיך את‬ ‫הפדיונות אולם בקצב נמוך‬ ‫יותר‪ .‬החודש הפדיונות נמוכים‬ ‫משמעותית‪ .‬מתחילת השנה נפדו‬ ‫כ‪ 11-‬מיליארד שקל מהקרנות‪.‬‬ ‫לפי נתוני הבורסה‪ ,‬המסחר במניות‬ ‫בתל אביב במרץ התאפיין בעליות‬ ‫שערים במרבית מדדי המניות‬ ‫המובילים‪ ,‬ת"א‪ 25 -‬עלה ב‪0.9% -‬‬ ‫במרץ‪ ,‬ובסיכום הרבעון הראשון של‬ ‫השנה ירד בכ‪. 5% -‬מדד ת"א‪75 -‬‬ ‫עלה ב‪ 2.7% -‬והוא נמוך בכ‪1% -‬‬ ‫מהרמה בה היה בתחילת השנה‪,‬‬ ‫מדד יתר‪ 50 -‬עלה החודש ב‪5.7% -‬‬ ‫ומתחילת השנה עלה בכ‪ 0.3% -‬בלבד‪.‬‬ ‫מדד ת"א ביומד שהוביל בעלייה של‬ ‫כ‪ -8% -‬במרץ עדיין נמוך בכ‪12% -‬‬ ‫מהרמה בה היה בתחילת השנה‪.‬‬ ‫המשך בעמ' הבא‬ ‫אילים‬ ‫המגייסים בהיקף הגדול ביותר בחודש מרץ‬ ‫אילים גייסו החודש כחצי‬ ‫מיליארד שקל | ‪ 600‬מיליון‬ ‫נפדו מהמסורתיות במרץ‬ ‫במקום ה‪1-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫במקום ה‪2-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מור‬ ‫במקום ה‪3-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א‪.‬ד‪ .‬רוטשילד‬ ‫במקום ה‪4-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫סיגמא‬ ‫במקום ה‪5-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אניגמה‬ ‫את המקום הראשון במגייסים‬ ‫במרץ תופסים אילים‪ ,‬בניהולו‬ ‫של קובי שגב‪ .‬אילים גייסו‬ ‫‪ 536‬מיליון שקלים‪ ,‬כל הגיוס‬ ‫מגיע מקרנות מסורתיות‪.‬‬ ‫אילים מנהלים כ‪ 5.2-‬מיליארד‬ ‫שקלים‪ ,‬כשהשנה מציגים‬ ‫גיוס נטו של כ‪ 546-‬מיליון ש'‪.‬‬ ‫את המקום השני בגיוס הכללי‬ ‫תופסים מור‪ ,‬בניהולו של‬ ‫אלי לוי‪ ,‬עם גיוס נטו של ‪275‬‬ ‫מיליון ש'‪ 277 .‬מיליון גוייס‬ ‫למסורתיות‪ 3 ,‬מיליון נפדה‬ ‫מהכספיות‪ .‬מתחילת השנה‬ ‫גייסו מור כ‪ 653-‬מיליון ש'‪ .‬מור‬ ‫מנהלים כ‪ 7.8-‬מיליארד ש'‪.‬‬ ‫את המקום השלישי בגיוסים‬ ‫תופסים בית ההשקעות‬ ‫א‪.‬ד‪.‬רוטשילד‪ ,‬בניהולו של‬ ‫יריב יוריסטה‪ ,‬עם גיוס של‬ ‫‪ 118‬מיליון ש'‪ .‬כל הגיוס‬ ‫במסורתיות‪ .‬מתחילת השנה‬ ‫גייסו ברוטשילד ‪ 349‬מיליון‬ ‫ש'‪ .‬רוטשילד מנהלים כ‪1.9-‬‬ ‫מיליארד ש'‪.‬‬ ‫את המקום הרביעי בגיוסים‬ ‫תופסים בית ההשקעות‬ ‫סיגמא‪ ,‬בניהולו של יאיר‬ ‫שני‪ ,‬עם גיוס של ‪ 47‬מיליון‬ ‫ש'‪ .‬כל הגיוס במסורתיות‪.‬‬ ‫מתחילת השנה גייסו בסיגמא‬ ‫‪ 64‬מיליון ש'‪ .‬סיגמא מנהלים‬ ‫כ‪ 680-‬מיליארד ש'‪.‬‬ ‫את המקום החמישי בגיוס‬ ‫הכללי תופסים אניגמה‪,‬‬ ‫בניהולו של מורן שטרנליב‪,‬‬ ‫עם גיוס של ‪ 28‬מיליון ש'‪.‬‬ ‫אניגמה מנהלים ‪ 413‬מיליון‬ ‫ש'‪.‬‬ ‫קובי שגב‬ ‫קרנות מסורתיות‪:‬‬ ‫‪ 536‬מיליון ש'‬ ‫קרנות כספיות‪- :‬‬ ‫קרנות מחקות‪- :‬‬ ‫סה"כ‪ 536 :‬מיליון ש'‬ ‫אלי לוי‬ ‫קרנות מסורתיות‪:‬‬ ‫‪ 277‬מיליון ש'‬ ‫קרנות כספיות‪ -3 :‬מיליון ש'‬ ‫קרנות מחקות‪- :‬‬ ‫סה"כ‪ 275 :‬מיליון ש'‬ ‫יריב יוריסטה‬ ‫קרנות מסורתיות‪:‬‬ ‫‪ 118‬מיליון ש'‬ ‫קרנות כספיות‪- :‬‬ ‫קרנות מחקות‪- :‬‬ ‫סה"כ‪ 118 :‬מיליון ש'‬ ‫יאיר שני‬ ‫קרנות מסורתיות‪:‬‬ ‫‪ 47‬מיליון ש'‬ ‫קרנות כספיות‪- :‬‬ ‫קרנות מחקות‪- :‬‬ ‫סה"כ‪ 47 :‬מיליון ש'‬ ‫מורן שטרנליב‬ ‫קרנות מסורתיות‪:‬‬ ‫‪ 28‬מיליון ש'‬ ‫קרנות כספיות‪- :‬‬ ‫קרנות מחקות‪- :‬‬ ‫סה"כ‪ 28 :‬מיליון ש'‬ ‫‪02‬‬ ‫דוברי‬ ‫נאמנות | דן‬ ‫‪2\..‬‬ ‫מרץ |‬ ‫קרנותפדיונות‬ ‫גיוסים‬ ‫כאמור‪ ,‬בסיכום הכללי נפדו משוק‬ ‫הקרנות במרץ‪ ,‬כ‪ 1.8-‬מיליארד‬ ‫שקל‪ .‬מהמסורתיות נפדה סכום‬ ‫של ‪ 600‬מיליון שקל‪ ,‬מהכספיות‬ ‫נפדה כ‪ 1.2-‬מיליארד שקל‪,‬‬ ‫ומהמחקות נפדה ‪ 45‬מליון שקל‪.‬‬ ‫‪ 13‬בתי השקעות (כולל גופי‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫פדיונות בהיקף של מעל מאה‬ ‫מיליון שקלים‪.‬‬ ‫על‪-‬פי נתוני הבורסה‪ ,‬קרנות‬ ‫האג"ח פדו ‪ 150‬מיליון שקל‬ ‫(לעומת פדיון של ‪ 3.3‬מיליארד‬ ‫בחודש הקודם)‪ .‬מתחילת השנה‬ ‫קרנות האג"ח מציגים פדיון של‬ ‫ההשקעות בהוסטינג) סיימו את‬ ‫חודש מרץ עם גיוסים‪ 3 ,‬בתי‬ ‫השקעות עם גיוסים בהיקף של‬ ‫מעל מאה מיליון שקלים (אילים‪,‬‬ ‫מור ורוטשילד)‪ .‬לעומתם‪23 ,‬‬ ‫בתי השקעות שסיימו את החודש‬ ‫עם פדיונות‪ 6 ,‬בתי השקעות עם‬ ‫כ‪ 8.3-‬מיליארד שקל‪ .‬להזכיר‬ ‫ב‪ 2015-‬פדה אפיק זה כ‪7.8-‬‬ ‫מיליארד שקל‪ ,‬ב‪ 2014-‬גייסו‬ ‫קרנות האג"ח כ‪ 28-‬מיליארד‬ ‫שקל‪ ,‬וכ‪ 29-‬מיליארד שקל גוייסו‬ ‫ב‪ 2013-‬לאפיק זה‪.‬‬ ‫בקרנות הכספיות היקף הפדיונות‬ ‫בתי ההשקעות הפודים הגדולים ביותר בחודש מרץ‬ ‫במקום ה‪1-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הראל פיא‬ ‫במקום ה‪2-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אקסלנס‬ ‫‪3‬‬ ‫במקום ה‪: -‬‬ ‫אלטשולר שחם‬ ‫את המקום הראשון בפדיונות‬ ‫במרץ תופסים הראל פיא‬ ‫בניהולו של סמי בבקוב‪ ,‬שפדו‬ ‫החודש ‪ 768‬מיליון שקלים‪478 .‬‬ ‫מיליון שקל נפדו מהמסורתיות‪,‬‬ ‫‪ 286‬מיליון נפדו מהכספיות‪ ,‬ו‪4-‬‬ ‫מיליון שקל נפדה מהמחקות‪.‬‬ ‫הראל פיא מנהלים כ‪22-‬‬ ‫מיליארד שקלים‪ ,‬ופדו מתחילת‬ ‫השנה כ‪ 2.5-‬מיליארד ש'‪.‬‬ ‫את המקום השני בגיוס תופסים‬ ‫אקסלנס בניהולו של צחי קורן‪,‬‬ ‫עם פדיון של ‪ 495‬מיליון ש'‪315 .‬‬ ‫מיליון נפדה מהמסורתיות‪230 ,‬‬ ‫נפדו מהכספיות‪ ,‬ו‪ 50-‬מיליון‬ ‫גוייס לכספיות‪ .‬מתחילת השנה‬ ‫פדו אקסלנס סך של ‪ 710‬מיליון‬ ‫ש'‪ .‬אקסלנס מנהלים קצת‬ ‫מתחת ל‪ 20-‬מיליארד ש'‪.‬‬ ‫במקום השלישי אלטשולר שחם‬ ‫בניהולו של שי ירון‪ ,‬עם פדיון‬ ‫של ‪ 339‬מיליון ש'‪ 361 .‬מיליון‬ ‫ש' נפדו במסורתיות‪ 14 ,‬מיליון‬ ‫גוייס לכספיות ו‪ 9-‬כמיליון‬ ‫גוייס למחקות‪ .‬אלטשולר‬ ‫שחם מנהלים כ‪ 17.6-‬מיליארד‬ ‫שקלים‪ ,‬ומתחילת השנה פדו‬ ‫כ‪ 1.8-‬מיליארד ש'‪.‬‬ ‫סמי בבקוב‬ ‫קרנות מסורתיות‪:‬‬ ‫‪ -478‬מיליון ש'‬ ‫קרנות כספיות‪:‬‬ ‫‪ -286‬מיליון ש'‬ ‫קרנות מחקות‪ -4 :‬מיליון ש'‬ ‫סה"כ‪ -768 :‬מיליון ש'‬ ‫צחי קורן‬ ‫קרנות מסורתיות‪:‬‬ ‫‪ -315‬מיליון ש'‬ ‫קרנות כספיות‪:‬‬ ‫‪ -230‬מיליון ש'‬ ‫קרנות מחקות‪ 50 :‬מיליון ש'‬ ‫סה"כ‪ 495 :‬מיליון ש'‬ ‫שי ירון‬ ‫קרנות מסורתיות‪:‬‬ ‫‪ -361‬מיליון ש'‬ ‫קרנות כספיות‪:‬‬ ‫‪ 14‬מיליון ש'‬ ‫קרנות מחקות‪ 9 :‬מיליון ש'‬ ‫סה"כ‪ -339 :‬מיליון ש'‬ ‫‪4‬‬ ‫במקום ה‪: -‬‬ ‫מגדל שוקי הון‬ ‫את המקום הרביעי בפדיונות‬ ‫תופסים מגדל שוקי הון‪ ,‬בניהולו‬ ‫של שגיא שטיין‪ ,‬עם פדיון כולל‬ ‫של ‪ 323‬מיליון שקל‪ 230 .‬מיליון‬ ‫נפדו במסורתיות‪ 41 ,‬מיליון‬ ‫נפדו בכספיות ו‪ 53-‬מיליון נפדו‬ ‫מהמחקות‪ .‬מגדל שוקי הון‬ ‫מנהלים כ‪ 25.1-‬מיליארד שקל‬ ‫ומתחילת השנה פדו כ‪1.7-‬‬ ‫מיליארד שקל‪.‬‬ ‫שגיא שטיין‬ ‫קרנות מסורתיות‪:‬‬ ‫‪ -230‬מיליון ש'‬ ‫קרנות כספיות‪:‬‬ ‫‪ -41‬מיליון ש'‬ ‫קרנות מחקות‪ -53 :‬מיליון ש'‬ ‫סה"כ‪ - 323 :‬מיליון ש'‬ ‫במקום ה‪5-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ילין לפידות‬ ‫במקום חמישי נמצאים ילין‬ ‫לפידות‪ ,‬בניהולם של אורי קרן‬ ‫ואסף אלדר‪ ,‬עם פדיון של ‪268‬‬ ‫מיליון שקלים‪ ,‬כל הפעילות בילין‬ ‫לפידות מגיעה מהמסורתיות‪.‬‬ ‫ילין לפידות מנהלים כ‪21-‬‬ ‫מיליארד שקל‪ ,‬ומתחילת‬ ‫השנה פדו כ‪ 1.5-‬מיליארד שקל‪.‬‬ ‫אורי קרן ואסף אלדר‬ ‫קרנות מסורתיות‪:‬‬ ‫‪ -268‬מיליון ש'‬ ‫קרנות כספיות‪- :‬‬ ‫קרנות מחקות‪- :‬‬ ‫סה"כ‪:‬‬ ‫‪ -268‬מיליון ש'‬ ‫עומד על כ‪ 1.1-‬מיליארד שקל‪.‬‬ ‫מתחילת השנה‪ ,‬נפדו מהכספיות‬ ‫כ‪ 2.4-‬מיליארד שקל‪ .‬ב‪2015-‬‬ ‫פדה האפיק כ‪ 26.7-‬מיליארד‬ ‫שקל‪ ,‬ב‪ 2014-‬פדו הכספיות‬ ‫‪ 7.4‬מיליארד שקל וב‪ 2013-‬גייס‬ ‫האפיק ‪ 18.8‬מיליארד שקל‪.‬‬ ‫הקרנות המנייתיות גייסו ‪183‬‬ ‫מיליון שקל‪ ,‬ומחקו את הפדיונות‬ ‫מתחילת השנה‪ ,‬עם גיוס נטו‬ ‫של ‪ 12‬מיליון שקל‪ .‬ב‪2015-‬‬ ‫גייסו הקרנות המנייתיות כ‪1.5-‬‬ ‫מיליארד שקל‪ ,‬ב‪ 2014-‬פדה‬ ‫האפיק כ‪ 300-‬מיליון שקל‪ ,‬וב‪-‬‬ ‫‪ 2013‬גוייס באפיק זה כ‪3-‬‬ ‫מיליארד שקל‪.‬‬ ‫קרנות חול‪ ,‬הציגו החודש פדיון‬ ‫של ‪ 38‬מיליון שקל‪ .‬מתחילת‬ ‫השנה פדה האפיק כ‪ 833-‬מיליון‬ ‫שקל‪ .‬ב‪ 2015-‬גויס לאפיק זה‬ ‫כ‪ 1.4-‬מיליארד שקל‪ ,‬ב‪2014-‬‬ ‫גייס האפיק ‪ 8.3‬מיליארד שקל‪,‬‬ ‫וב‪ 2013-‬נפדה מהאפיק סכום‬ ‫זניח של ‪ 48‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫גיוסים |‬ ‫אילים במקום הראשון‬ ‫במקום הראשון במגייסים ניתן‬ ‫למצוא את אילים עם גיוס של‬ ‫‪ 536‬מיליון שקלים‪ .‬מתחילת‬ ‫השנה גייסו אילים ‪ 546‬מיליון‬ ‫שקל‪ .‬כל הגיוס באילים מגיע‬ ‫מקרנות מסורתיות‪ ,‬והם במקום‬ ‫במסורתיות‬ ‫בגיוסים‬ ‫השני‬ ‫מתחילת השנה‪.‬‬ ‫במקום השני במגייסות נמצאים‬ ‫מור‪ ,‬עם גיוס של ‪ 275‬מיליון‬ ‫שקלים‪ .‬מור מגייסים את כל‬ ‫הסכום בקרנות מסורתיות‪,‬‬ ‫????‬ ‫נאמנות |‬ ‫מרץ | ‪3\..‬‬ ‫קרנות‬ ‫גיוסים‬ ‫???? |‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫דן דוברי‬ ‫גיוסים פדיונות גופי הוסטינג | מרץ ‪2016‬‬ ‫גוף קרנות‬ ‫נאמנות בהוסטינג‬ ‫היקף‬ ‫נכסים כולל‬ ‫(במיל' ש''ח)‬ ‫גיוסים‪/‬פדיונות נטו‪ ‬‬ ‫מנהל‬ ‫החברה‬ ‫‪31.3.16‬‬ ‫מרץ‬ ‫מתחילת‬ ‫השנה‬ ‫פורסט‬ ‫‪1474‬‬ ‫‪24‬‬ ‫*‬ ‫ירון תמיר‬ ‫אניגמה‬ ‫‪413‬‬ ‫‪28‬‬ ‫*‬ ‫מורן שטרנליב‬ ‫אזימוט‬ ‫‪300‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫*‬ ‫נימרוד פינקו‬ ‫אושן‬ ‫‪246‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪26‬‬ ‫יניב אהרון‬ ‫טופ אלפא‬ ‫‪176‬‬ ‫‪-7‬‬ ‫*‬ ‫בועז צליח‬ ‫ברומטר‬ ‫‪114‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪18‬‬ ‫אלי צחור‬ ‫להבה‬ ‫‪108‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫*‬ ‫ברק הורוביץ‬ ‫פיטנגו‬ ‫‪102‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫תטא‬ ‫‪74‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫*‬ ‫בועז אילון‬ ‫הורייזן‬ ‫‪59‬‬ ‫‪2‬‬ ‫*‬ ‫איתי ליפקוביץ‬ ‫תמהיל‬ ‫‪22‬‬ ‫‪4‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫פרופאונד‬ ‫‪20‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫*‬ ‫שי אנגל‪ ‬‬ ‫גולד‬ ‫‪14‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫רויטר מידן‪ ‬‬ ‫‪12‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫משה מידן‬ ‫סלונים‪ ‬‬ ‫‪5‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫איתי סלונים‪ ‬‬ ‫‪3,139‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪44‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪03‬‬ ‫והם המגייסים הגדולים מתחילת השנה‬ ‫במסורתיות‪.‬‬ ‫במקום השלישי נמצאים א‪.‬ד‪.‬רוטשילד‬ ‫עם גיוס של ‪ 118‬מיליון שקל‪ ,‬כל הגיוס‬ ‫מגיע למסורתיות‪ .‬מתחילת השנה מציגים‬ ‫א‪.‬ד‪.‬רוטשילד גיוס של ‪ 349‬מיליון שקל‪,‬‬ ‫מקום שלישי מתחילת השנה‪.‬‬ ‫במקום הרביעי בגיוסים‪ ,‬נמצאים סיגמא עם‬ ‫גיוס של ‪ 47‬מיליון שקל כולו במסורתיות‪.‬‬ ‫מתחילת השנה המגייסים הגדולים ביותר‬ ‫בסה"כ הם כאמור מור עם גיוס ‪ 653‬מיליון‬ ‫שקל‪ .‬במקום שני אילים עם ‪ 546‬מיליון‪.‬‬ ‫א‪.‬ד‪.‬רוטשילד מקום שלישי עם ‪ 231‬מיליון‪.‬‬ ‫מקום רביעי סיגמא עם ‪ 47‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫מתחילת השנה במסורתיות‪ ,‬המגייסים‬ ‫הגדולים הם בסדר דומה למגייסים בסך‬ ‫הכל הכללי – מור‪ ,‬אילים‪ ,‬רוטשילד‪,‬‬ ‫וסיגמא‪.‬‬ ‫|‬ ‫פדיונות‬ ‫הראל במקום הראשון‬ ‫במקום הראשון מבין הפודים נמצא הראל‬ ‫פיא שפדה ‪ 768‬מיליון שקל‪ 478 .‬מיליון‬ ‫נפדו במסורתיות‪ 286 ,‬נפדה בכספיות‪ ,‬ו‪4-‬‬ ‫נפדה במחקות‪ .‬הראל פיא מציגים פדיון‬ ‫כללי של כ‪ 2.5-‬מיליארד שקל מתחילת‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫במקום השני נמצא אקסלנס עם פדיון‬ ‫של ‪ 495‬מיליון שקל‪ 315 .‬מיליון נפדו‬ ‫במסורתיות‪ .‬אקסלנס מציגים פדיון‬ ‫מתחילת השנה של ‪ 710‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫במקום השלישי נמצאים אלטשולר שחם‬ ‫עם פדיון כולל של ‪ 339‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫אלטשולר שחם פדו כ‪ 1.8-‬מיליארד שקל‬ ‫מתחילת השנה‪ ,‬ו‪ 1.9-‬מיליארד נפדו‬ ‫מהמסורתיות‪.‬‬ ‫מתחילת השנה הפודים הגדולים ביותר הם‬ ‫הראל פיא עם פדיון של כ‪ 2.5-‬מיליארד‬ ‫שקל‪ .‬במקום השני בפדיון מתחילת השנה‬ ‫נמצאים אלטשולר שחם עם פדיון של‬ ‫כ‪ 1.8-‬מיליארד שקל‪.‬‬ ‫הפודים הגדולים מתחילת השנה‬ ‫במסורתיות הם אלטשולר שחם עם‬ ‫‪ 1.9‬מיליארד שקל‪ ,‬הראל פיא עם ‪1.7‬‬ ‫מיליארד‪ ,‬ילין לפידות עם כ‪ 1.5-‬מיליארד‬ ‫שקל‪ ,‬ומגדל שוקי הון במקום רביעי עם‬ ‫כ‪ 1.2-‬מיליארד שקל‪.‬‬ ‫היקף נכסים |‬ ‫מיטב דש בראש טבלת היקף הנכסים‬ ‫בראשות טבלת היקף הנכסים נמצאים‬ ‫מיטב דש עם ‪ 27.2‬מיליארד שקל‪,‬‬ ‫שחוזרים לראשות טבלת היקף הנכסים‪.‬‬ ‫במקום השני פסגות עם ‪ 26.8‬מיליארד‬ ‫שקל‪ .‬פסגות הם הגוף שמנהל היקף‬ ‫נכסים הגדול ביותר במסורתיות עם‬ ‫כ‪ 22.2-‬מיליארד שקל‪ ,‬לאחריהם ילין‬ ‫לפידות עם כ‪ 21-‬מיליארד שקל‪ .‬מועדון‬ ‫הגופים המנהלים מעל ‪ 20‬מיליארד שקל‬ ‫כולל רק ‪ 5‬בתי השקעות לאחר שאקסלנס‬ ‫ירדו מתחת לרף ‪ 20‬מיליון שקלים‪.‬‬ ‫גיוסים פדיונות בהוסטינג |‬ ‫פורסט במקום הראשון‬ ‫מבין גופי ההוסטינג‪ ,‬המגייס הגדול‬ ‫ביותר הוא אניגמה עם גיוס של ‪ 28‬מיליון‬ ‫שקלים‪ .‬במקום השני נמצאים פורסט עם‬ ‫‪ 24‬מיליון שקל גיוסים‪ ,‬במקום השלישי‬ ‫נמצאים אושן עם גיוס של ‪ 13‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫הפודים הגדולים מבין גופי ההוסטינג הם‬ ‫טופ אלפא עם פדיון של ‪ 7‬מיליון שקל‪,‬‬ ‫לאחריהם גולד ולהבה עם פדיון של ‪3‬‬ ‫מיליון שקל כל אחד‪|| .‬‬ ‫(*) כל הנתונים המופיעים בכתבה מתבססים על מידע‬ ‫שהועבר מבתי ההשקעות‪ ,‬אין ל‪ FUNDER-‬אחריות על‬ ‫הנתונים‪.‬‬ ‫המשך בעמ' הבא‬ ‫נאמנות | דן דוברי‬ ‫פדיונות מרץ |‬ ‫קרנות גיוסים‬ ‫‪04‬‬ ‫‪4\..‬‬ ‫‪04‬‬ ‫אפריל ‪|| 2016‬‬ ‫‪|| 2016‬‬ ‫‪WWW.FUNDER.CO.IL‬‬ ‫‪WWW.FUNDER.CO.IL‬‬ ‫גיליון אפרילגיליון‬ ‫גיוסים פדיונות בבתי השקעות | מרץ ‪2016‬‬ ‫גוף קרנות נאמנות‬ ‫מיטב דש‪ ‬‬ ‫פסגות‬ ‫מגדל שוקי הון‬ ‫הראל פיא‪ ‬‬ ‫ילין לפידות‪ ‬‬ ‫אקסלנס‪ ‬‬ ‫אלטשולר שחם‬ ‫אי‪.‬בי‪.‬אי‬ ‫מנורה מבטחים‬ ‫מור‬ ‫אלומות‪ ‬‬ ‫אילים‬ ‫אנליסט‬ ‫מיטב דש (הוסטינג)‬ ‫אפסילון‬ ‫א‪.‬ד‪ .‬רוטשילד‬ ‫תמיר פישמן‬ ‫איילון‪ ‬‬ ‫איילון (הוסטינג)‬ ‫סיגמא‬ ‫אלומות (הוסטינג)‬ ‫מודלים (ללא הוסטינג)‬ ‫מודלים (הוסטינג)‬ ‫סיכום‬ ‫גיוסים‪/‬פדיונות גיוסים‪/‬פדיונות‬ ‫גיוסים‪/‬פדיונות גיוסים‪/‬פדיונות‬ ‫גיוסים‪/‬‬ ‫גיוסים‪/‬‬ ‫היקף נכסים‬ ‫גיוסים‪/‬פדיונות גיוסים‪/‬פדיונות‬ ‫נטו בקרנות‬ ‫נטו בקרנות‬ ‫נטו בקרנות‬ ‫נטו בקרנות‬ ‫כולל (במיליוני פדיונות נטו בכל פדיונות נטו בכל‬ ‫נטו בקרנות‬ ‫נטו בקרנות‬ ‫כספיות‬ ‫כספיות‬ ‫מסורתיות‬ ‫הקרנות‬ ‫הקרנות‬ ‫ש''ח)‬ ‫מחקות‬ ‫מחקות‬ ‫היקף נכסים‬ ‫מסורתיות היקף נכסים‬ ‫היקף נכסים‬ ‫במחקות‬ ‫בכספיות‬ ‫במסורתיות‬ ‫חודש‬ ‫מתחילת‬ ‫חודש‬ ‫חודש‬ ‫חודש‬ ‫מתחילת השנה‬ ‫מתחילת השנה‬ ‫מתחילת השנה‬ ‫‪31.03.16‬‬ ‫מרץ‬ ‫השנה‬ ‫מרץ‬ ‫מרץ‬ ‫מרץ‬ ‫‪27,233‬‬ ‫‪26,761‬‬ ‫‪25,115‬‬ ‫‪22,128‬‬ ‫‪20,804‬‬ ‫‪19,705‬‬ ‫‪17,608‬‬ ‫‪10,660‬‬ ‫‪9,123‬‬ ‫‪7,759‬‬ ‫‪6,946‬‬ ‫‪5,196‬‬ ‫‪4,335‬‬ ‫‪2,783‬‬ ‫‪2,692‬‬ ‫‪1,887‬‬ ‫‪1,840‬‬ ‫‪1,680‬‬ ‫‪1,135‬‬ ‫‪680‬‬ ‫‪586‬‬ ‫‪307‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪217,208‬‬ ‫‪-81‬‬ ‫‪-61‬‬ ‫‪-323‬‬ ‫‪-768‬‬ ‫‪-268‬‬ ‫‪-495‬‬ ‫‪-339‬‬ ‫‪-190‬‬ ‫‪-28‬‬ ‫‪275‬‬ ‫‪-91‬‬ ‫‪536‬‬ ‫‪-63‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪-18‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪-33‬‬ ‫‪-70‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪-12‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪-1,815‬‬ ‫‪-847‬‬ ‫‪-1263‬‬ ‫‪-1698‬‬ ‫‪-2476‬‬ ‫‪-1546‬‬ ‫‪-710‬‬ ‫‪-1793‬‬ ‫‪-901‬‬ ‫‪-572‬‬ ‫‪653‬‬ ‫‪-533‬‬ ‫‪546‬‬ ‫‪-258‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪-174‬‬ ‫‪349‬‬ ‫‪-161‬‬ ‫‪-188‬‬ ‫‪-77‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪-60‬‬ ‫‪-17‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪-11,601‬‬ ‫‪18,079‬‬ ‫‪22,188‬‬ ‫‪10,396‬‬ ‫‪15,666‬‬ ‫‪20,804‬‬ ‫‪15,896‬‬ ‫‪17,064‬‬ ‫‪4,984‬‬ ‫‪7053‬‬ ‫‪7,563‬‬ ‫‪6,946‬‬ ‫‪5,196‬‬ ‫‪2,460‬‬ ‫‪2,692‬‬ ‫‪2,783‬‬ ‫‪1,887‬‬ ‫‪1,776‬‬ ‫‪1,450‬‬ ‫‪1,135‬‬ ‫‪680‬‬ ‫‪586‬‬ ‫‪307‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪167,836‬‬ ‫‪215‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪-230‬‬ ‫‪-478‬‬ ‫‪-268‬‬ ‫‪-315‬‬ ‫‪-361‬‬ ‫‪-98‬‬ ‫‪-19‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪-91‬‬ ‫‪536‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪-18‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪-50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪-12‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪-600‬‬ ‫‪-37‬‬ ‫‪-886‬‬ ‫‪-1232‬‬ ‫‪-1725‬‬ ‫‪-1546‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪-1901‬‬ ‫‪-370‬‬ ‫‪-697‬‬ ‫‪640‬‬ ‫‪-533‬‬ ‫‪546‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪-174‬‬ ‫‪349‬‬ ‫‪-145‬‬ ‫‪-140‬‬ ‫‪-77‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪-60‬‬ ‫‪-17‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪-7,899‬‬ ‫‪6,461‬‬ ‫‪2,763‬‬ ‫‪12,518‬‬ ‫‪4,523‬‬ ‫*‬ ‫‪3,809‬‬ ‫‪445‬‬ ‫‪838‬‬ ‫‪1480‬‬ ‫‪196‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪1,875‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪215‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪35,123‬‬ ‫‪-278‬‬ ‫‪-112‬‬ ‫‪-41‬‬ ‫‪-286‬‬ ‫*‬ ‫‪-230‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪-27‬‬ ‫‪-59‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪-129‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪-20‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪-1,171‬‬ ‫‪-645‬‬ ‫‪-280‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪-597‬‬ ‫*‬ ‫‪-722‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪-80‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪13‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪-269‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪-50‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪-2,420‬‬ ‫‪2,693‬‬ ‫‪1810‬‬ ‫‪12,518‬‬ ‫‪1,940‬‬ ‫*‬ ‫‪3,501‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪4,838‬‬ ‫‪590‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‪ ‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪64‬‬ ‫‪15‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪28,068‬‬ ‫‪-18‬‬ ‫‪-11‬‬ ‫‪-53‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫*‬ ‫‪50‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-65‬‬ ‫‪50‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‪ ‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪-3‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪-45‬‬ ‫‪-165‬‬ ‫‪-97‬‬ ‫‪-522‬‬ ‫‪-155‬‬ ‫*‬ ‫‪42‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪-452‬‬ ‫‪73‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‪ ‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪-17‬‬ ‫‪2‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪-1,283‬‬ ‫מנהל‬ ‫החברה‬ ‫רפי ניב‬ ‫ירון דייגי‬ ‫שגיא שטיין‬ ‫סמי בבקוב‬ ‫אורי קרן ואסף אלדר‬ ‫צחי קורן‬ ‫שי ירון‪ ‬‬ ‫אורי בן דב‬ ‫זיו שמש‬ ‫אלי לוי‬ ‫ברק גרשוני‪ ‬‬ ‫קובי שגב‬ ‫אלון אגושביץ‬ ‫עידן אזולאי‬ ‫*‬ ‫יריב יוריסטה‬ ‫דודי קטש‬ ‫קרן עמרם‬ ‫*‬ ‫יאיר שני‬ ‫*‬ ‫יוסי הרשטיק‬ ‫*‬ ‫‪06‬‬ ‫דוברימימון‬ ‫דן משה‬ ‫פיננסיים |‬ ‫שווקים נאמנות |‬ ‫קרנות‬ ‫רקוויאם לשוק חופשי |‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫סיפור בחמישה פרקים‬ ‫באחרונה נתקלים בכל מני יזמות פופוליסטיות‪ ,‬שנועדו כביכול לפתור בעיות של כשל שוק בשווקים‪ .‬בטור הבא אני מביא‬ ‫כמה דוגמאות מהזמן האחרון‪ ,‬על איך הרגולטור‪ ,‬עם קצת רצון‪ ,‬ועם יצירתיות ומחשבה תחילה יכול להשתמש בכוחו כדי לפתור‬ ‫בעיות של כשל שוק‪ ,‬מבלי לכבות ולהרוס את השוק שבו הוא פועל‪ .‬איך הוא עשה את זה? ולמה כדאי שזה ימשיך לקרות‬ ‫פרק ‪| 1‬‬ ‫דמי הניהול בקרנות הפנסיה‬ ‫כשל שוק נוסף שזכור‬ ‫היטב לכולנו הוא שוק‬ ‫הסלולר‪ .‬בשנת ‪2010‬‬ ‫חברות הסלולר הרוויחו‬ ‫יחד באופן מצרפי ‪3.5‬‬ ‫מיליארד שקל‪ .‬לתוך הכשל‬ ‫הזה נכנס שר התקשורת‬ ‫דאז (ובנה מזה הון פוליטי)‬ ‫ובשורה של תקנות‪,‬‬ ‫שנועדו כולן להגביר את‬ ‫התחרות‪ ,‬לרבות הצגת‬ ‫שחקנים חדשים‪,‬‬ ‫הצליח להוריד את מחירי‬ ‫הסלולר לרמתם כיום‪.‬‬ ‫בחודש פברואר ‪ ,2012‬עלתה לדיון יזמה‬ ‫של אגף שוק ההון במשרד האוצר‪ ,‬להפחתת‬ ‫דמי הניהול באפיקי החסכון הפנסיוני‪ .‬הנושא‬ ‫עלה לדיון בכנסת לאחר דיון ציבורי בעניין‪,‬‬ ‫שבו הובהר כי אין ספק שיש מקום להפחתת‬ ‫דמי הניהול באפיקי החסכון הפנסיוני‪.‬‬ ‫הצעת האוצר‪ ,‬על‪-‬ידי המפקח על שוק ההון‬ ‫דאז‪ ,‬עודד שריג‪ ,‬דיברה על דמי ניהול של‬ ‫‪ .1.2%‬ההצעה הוגשה לאחר דיונים של‬ ‫ועדה שעסקה והתייעצה בעניין עם מומחים‬ ‫מהתחום הפנסיוני‪ .‬מול הצעת האוצר עמדה‬ ‫הצעת יו"ר ועדת העבודה והרווחה דאז‪ ,‬חבר‬ ‫הכנסת חיים כץ‪ .‬ההצעה דיברה על קיצוץ‬ ‫עמוק יותר בדמי הניהול ל‪ 1%-‬מהצבירה‪.‬‬ ‫למותר לציין שהדיון בועדת הכספים היה מאוד‬ ‫"ענייני"‪ ,‬ובסוף זרקו את עמדת האוצר לפח‪,‬‬ ‫עשו מעין גישור בין כץ לבין האוצר‪ ,‬וקבעו דמי‬ ‫ניהול מקסימליים של ‪ 1.05%‬מהצבירה‪.‬‬ ‫מודל ההתערבות הראוי ‪ -‬קרן פנסיה ברירת‬ ‫מחדל לכל הדעות התערבות הרגולטור‬ ‫נדרשה‪ ,‬בעיקר כדי להגן על חוסכים שלא‬ ‫מאוגדים בחברות גדולות ולא נהנים מכח‬ ‫מיקוח מול חברות הביטוח וקרנות הפנסיה‪.‬‬ ‫אבל אם לוקחים את הצורה האחרת של‬ ‫ההתערבות – הקמת קרן פנסיה ברירת מחדל‬ ‫לציבור‪ .‬איזה הבדל יש כאן‪ .‬משרד האוצר‪,‬‬ ‫בזהותו כשל שוק‪ ,‬מציע להתערב‪ ,‬אבל‬ ‫על‪-‬ידי עידוד תחרות‪ ,‬שימוש בכוחו כמדינה‬ ‫כדי להוזיל את התשלום‪ ,‬אבל לא בדרך של‬ ‫כפיה אלא תחרות‪ .‬מן הסתם הגופים שיתחרו‬ ‫על קרן הפנסיה הזו יציעו דמי ניהול שעדין‬ ‫יהיו אטרקטיביים להם‪ .‬דבר חשוב נוסף‪,‬‬ ‫התערבות כזו מונעת מהגופים להתלונן‬ ‫לרשויות על העלויות הרבות‪ ,‬אל מול דמי‬ ‫הניהול המתכווצים‪ .‬הרי הם אלה שקבעו את‬ ‫דמי הניהול אז מה להם להלין‪.‬‬ ‫פרק שני |‬ ‫חברות הסלולר ‪ -‬מודל‬ ‫ההתערבות הראוי ‪ -‬תחרות‬ ‫כשל שוק נוסף שזכור היטב לכולנו הוא שוק‬ ‫הסלולר‪ .‬בשנת ‪ 2010‬חברות הסלולר הרוויחו‬ ‫יחד באופן מצרפי ‪ 3.5‬מיליארד שקל‪ .‬לתוך‬ ‫הכשל הזה נכנס שר התקשורת דאז (ובנה‬ ‫מזה הון פוליטי) ובשורה של תקנות‪ ,‬שנועדו‬ ‫כולן להגביר את התחרות‪ ,‬לרבות הצגת‬ ‫שחקנים חדשים‪ ,‬הצליח להוריד את מחירי‬ ‫הסלולר לרמתם כיום‪ .‬ושוב‪ ,‬מודל ההתערבות‬ ‫הראוי היה עידוד התחרות (לא ברור עד כמה‬ ‫זה יחזיק מעמד לאור עסקת גולן טלקום‬ ‫וסלקום‪ ,‬שעתידה היום לא ברור לאור עמדת‬ ‫הממונה על ההגבלים העסקיים)‪ .‬מה היה‬ ‫הרווח המצרפי של חברות הסלולר לפי דוחות‬ ‫‪ 200 ?2015‬מיליון שקלים בלבד‪.‬‬ ‫פרק שלישי |‬ ‫הגבלת שכר הבכירים‬ ‫במערכת הבנקאית‬ ‫בואו נבחן עניין נוסף‪ ,‬הגבלת שכר הבכירים‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬למרות שהמערכת הבנקאית אולי‬ ‫קצת חריגה בעניין‪ ,‬ויתכן שנדרשת התערבות‬ ‫בעניין‪ ,‬אולם עדין‪ ,‬הגיעה הצעה לכנסת‪,‬‬ ‫שקבעה הגבלה של שכר ל‪ 3.5-‬מיליון שקלים‪.‬‬ ‫מה עשתה ועדת הכספים? הקטינה את הרף‬ ‫ל‪ ,2.5-‬הוסיפה הגבלה של שכר לפי‪35-‬‬ ‫ממקבל השכר הנמוך‪ ,‬מעבר לכך השכר לא‬ ‫מוכר כהוצאה מוכרת למס‪.‬‬ ‫גם כאן ראוי להזכיר את ועדת נאמן שבחנה‬ ‫את עניין התגמול לבכירים בחברות ציבוריות‬ ‫(חברות ציבוריות בכלל‪ ,‬ולא רק בנקים)‪.‬‬ ‫הועדה המליצה לקיים ועדת תגמול‪ ,‬לבנות‬ ‫את התגמול ממרכיבים תלויי ביצוע לטווח‬ ‫ארוך‪ ,‬ובכל מקרה המלצה שלא לקבוע מבנה‬ ‫שכר מסוים או תקרת שכר‪.‬‬ ‫כשהגיעה ההצעה לקביעת הגבלה לשכר‬ ‫הבכירים בבנקים (הפעם ההצעה הגיעה משר‬ ‫האוצר עצמו)‪ ,‬מה עשתה ועדת הכספים?‬ ‫חברי הועדה רבו בינם לבין עצמם מי מחמיר‬ ‫יותר‪ ,‬מי מזיק יותר‪ ,‬ומי מוכן לקצץ יותר את‬ ‫שכר הבכירים‪ .‬איזה דיון עמוק ורציני התנהל‬ ‫שווקים פיננסיים |‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫‪2\...‬‬ ‫שם? לא התנהל בכלל‪.‬‬ ‫אם כבר מדברים על המערכת הבנקאים‪ ,‬אז‬ ‫גם לעניין עמלות הבנקים ומחירי האשראי‬ ‫יכול משרד האוצר להתערב (האמת שלא‬ ‫כל‪-‬כך כי כאן הפיקוח על הבנקים הודף את‬ ‫נסיונות ההתערבות בגופו)‪ .‬אולם משרד‬ ‫האוצר משתמש בכוחו כרגולטור כדי לעודד‬ ‫פעילות גופים מתחרים – בין אם זה חברות‬ ‫כרטיסי אשראי או אפשרויות אחרות‪ ,‬אולם‬ ‫עדין התפקיד הוא להשתמש בכוח כדי‬ ‫לעודד תחרות‪ ,‬להקטין כשלים על‪-‬ידי עידוד‬ ‫התחרות‪.‬‬ ‫תחרות במערכת הבנקאית תפתור גם‬ ‫את בעיית השכר אגב‪ ,‬תחרות במערכת‬ ‫הבנקאית‪ ,‬אם תתעורר תקטין מאליה את‬ ‫השכר של הבכירים במערכת הבנקאית‪.‬‬ ‫לכו ראו מה קרה לשכר של מנכ"ל שופרסל‬ ‫כשקמו עליו רמי לוי‪ ,‬יינות ביתן ואושר עד‪.‬‬ ‫כמה מרוויחים מנכ"לי חברות הסלולר לאחר‬ ‫הרפורמות שכחלון ביצע כשר התקשורת‪.‬‬ ‫כפי שמנסה ליזום חברת הכנסת סתיו שפיר‪,‬‬ ‫ולנסות לכפות שכירות הוגנת‪ ,‬שהיא מתחת‬ ‫למחיר השוק‪ ,‬ולקבוע סטנדרטים לדירת‬ ‫מגורים (שאגב כבר קבועים בחוק המקרקעין‪,‬‬ ‫רק לא נאכפים)‪ .‬זה רק יחמיר את בעיית‬ ‫הדיור בכלל והדיור להשכרה בפרט‪.‬‬ ‫התערבות ראויה‪ ,‬היא עידוד התחרות‪ .‬הגדלת‬ ‫ההיצע‪ ,‬הפשרת קרקעות מאסיביות‪ ,‬תכנונים‬ ‫על‪-‬ידי הותמ"לים‪ ,‬הוזלת עלויות הבנייה‪,‬‬ ‫הבאת חברות זרות‪ ,‬זירוז הליכי חידוש עירוני‪.‬‬ ‫כל הפעולות האלה יחישו את קצב הבנייה‪,‬‬ ‫ואת כמות הדירות למגורים‪ ,‬ויפתרו גם את‬ ‫בעיית המחיר הסופי לצרכן (יחד עם מחיר‬ ‫למשתכן)‪ ,‬וגם את בעיית שכר הדירה הגואה‪.‬‬ ‫פיקוח לא מוביל לתוצאות האלה‪ ,‬מי שרוצה‬ ‫שייזכר מה קרה עם דירות בדמי מפתח‪ ,‬שעד‬ ‫היום תקועות כמו עצם בגרון‪.‬‬ ‫פרק חמישי |‬ ‫מס על הבורסה | כולם מכירים את‬ ‫הבעייתיות‪ ,‬אף אחד לא פועל‬ ‫פרק רביעי |‬ ‫מחירי הדיור | אפשר להתערב‬ ‫ואפשר להתערב‬ ‫דוגמא נוספת אפשר לקחת ממחיר למשתכן‪.‬‬ ‫כאן המדינה כבר מכניסה את היד לכיס‪,‬‬ ‫אבל "כופה" תחרות על הקבלנים‪ .‬עקרונית‬ ‫אף אחד לא מפסיד ממחיר למשתכן‬ ‫(למעט העובדה שהכנסות המדינה מנדל"ן‬ ‫יקטנו)‪ ,‬והתחרות תעודד הורדת מחירים גם‬ ‫בפרויקטים שאינם במחיר למשתכן‪ ,‬בשלב‬ ‫הראשון בסביבה הקרובה של פרוייקטים‬ ‫כאלה‪ ,‬לאחר מכן גם במקומות אחרים‪.‬‬ ‫הנה דוגמא להתערבות של המדינה‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫מנגנון עידוד תחרות‪ .‬אפשר גם להתערב‬ ‫בראשית שנת ‪ ,2012‬עלה המס על רווחי‬ ‫הון בבורסה‪ ,‬ל‪ 25%-‬מס על רווחי ההון‬ ‫הריאליים‪ .‬הפעימה האחרונה של המס הגיעה‬ ‫לאחר המחאה החברתית של ‪ ,2011‬וועדת‬ ‫טרכטנברג שהגיעה בעיקבותיה‪ .‬הצפי היה‬ ‫שהעלאת המס על הבורסה תוסיף כ‪1.3-‬‬ ‫מיליארד שקל לתקציב המדינה‪ ,‬בפועל זה לא‬ ‫רק שלא הגדיל את הגבייה משוק ההון‪ ,‬אלא‬ ‫אף הוריד את הגבייה‪ .‬רק מה שבדרך זה גם‬ ‫התווסף לבעיות נוספות של הבורסה שלנו‪,‬‬ ‫והחריף מאוד את הירידה במחזורי המסחר‬ ‫בבורסה‪ .‬הבורסה מאבדת גובה לטובת שוק‬ ‫הנדל"ן‪ ,‬מחזורי המסחר והיבטי המסוי הם רק‬ ‫צד אחד של המשוואה‪.‬‬ ‫אז מה מה הבעיה? אולי אפשר להעלות את‬ ‫המס על הבורסה לא? אז זהו שלא ממש‪.‬‬ ‫‪07‬‬ ‫למה? כי הורדת המס על הבורסה תיחשב‬ ‫כהטבה עם בעלי ההון‪ ,‬ובעידן הנוכחי של‬ ‫פופוליזם גובר‪ ,‬בעוד שאיש לא ממש יתנגד‬ ‫להעלאת המס על הבורסה‪ ,‬הרי שהפחתת‬ ‫המס הס מלהזכיר‪ .‬יודע מי שיוריד את‬ ‫המס שמיד יואשם כעושה דברם של‬ ‫הטייקונים‪ ,‬משרתם של בעלי ההון‪ ,‬ושאר‬ ‫מיני כינויים‪ ,‬שנבחרי הציבור מתרחקים‬ ‫מהם כמו מאש‪ .‬ושוב‪ ,‬להזכיר בחרנו בהם‬ ‫כדי שיעשו את הדבר הנכון‪ ,‬והחכם‪ ,‬ולא‬ ‫את הדבר הקל והפופולרי‪ .‬אין כמו המס‬ ‫על הבורסה כדי להבין את הבעייתיות‬ ‫שהפופוליזם יוצר‪ .‬במקרה שלנו‪ ,‬מדובר‬ ‫דווקא באי התערבות‪ ,‬כאשר דווקא התערבות‬ ‫כזו נדרשת מאוד‪ ,‬אולם החשש מהביקורת‬ ‫הציבורית מרתיע גם את מי שמבין שזה מה‬ ‫שצריך לעשות‪.‬‬ ‫לסיכום |‬ ‫יש התערבות ויש התערבות‬ ‫הרגולטור יכול להתערב‪ ,‬ויכול להתערב‪.‬‬ ‫התערבות שלפיקוח‪ ,‬הגבלה תמיד נראית‬ ‫טובה יותר‪ ,‬מושכת יותר‪ ,‬ותמיד נראה‬ ‫שאפשר יהיה בעזרתה להביא תוצאות‪.‬‬ ‫התערבות על‪-‬ידי עידוד תחרות‪ ,‬תמיד לוקחת‬ ‫הרבה יותר זמן‪ ,‬היא תמיד מסובכת יותר‪,‬‬ ‫ולא תמיד אפשר לצפות את התוצאות שלה‬ ‫מראש‪ .‬האמת גם פיקוח לא צפוי‪ ,‬אבל אלה‬ ‫שמטילים אותו תמיד חושבים שהם יכולים‬ ‫לצפות את התוצאה‪ ,‬ושהתוצאה תצא כפי‬ ‫שהם תכננו‪.‬‬ ‫אז התערבות היא ראויה‪ .‬ויש לצערנו לא‬ ‫מעט מקומות שבהם היא נדרשת‪ .‬אבל שניה‬ ‫לפני שלוחצים על ההדק‪ ,‬כדאי לחשוב‪,‬‬ ‫האם זו דרך ההתערבות הראויה? אולי יש‬ ‫דרך אחרת פוגענית פחות‪ .‬בסופו של יום‬ ‫ההתערבויות האלה‪ ,‬יוצרות כאן אקלים לא‬ ‫בריא לעסקים‪ ,‬וכולנו בסוף משלמים על זה‬ ‫מחיר‪ ,‬גם אם לא רואים אותו באופן מיידי‪|| .‬‬ ‫תחרות במערכת הבנקאית‬ ‫תפתור גם את בעיית השכר‬ ‫אגב‪ ,‬תחרות במערכת‬ ‫הבנקאית‪ ,‬אם תתעורר‬ ‫תקטין מאליה את השכר‬ ‫של הבכירים במערכת‬ ‫הבנקאית‪ .‬לכו ראו מה קרה‬ ‫לשכר של מנכ"ל שופרסל‬ ‫כשקמו עליו רמי לוי‪ ,‬יינות‬ ‫ביתן ואושר עד‪ .‬כמה‬ ‫מרוויחים מנכ"לי חברות‬ ‫הסלולר לאחר הרפורמות‬ ‫שכחלון ביצע כשר‬ ‫התקשורת‪.‬‬ ‫‪08‬‬ ‫נאמנות |‬ ‫קרנותמדדים |‬ ‫מוצרי‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫דוברי‬ ‫דן רגב‬ ‫עומר‬ ‫‪ 2.4‬מיליארד נפדו מתעודות הסל במרץ‬ ‫הפדיון בקרנות המחקות היה זניח ‪ 45 -‬מיליון שקל‬ ‫סיכום מרץ בתעודות הסל‬ ‫על אף ההתאוששות בבורסות העולם במרץ ‪ ,2016‬הרי ששוק תעודות הסל בישראל המשיך‬ ‫לרדת‪ ,‬והיקף הנכסים המנוהל בענף תעודות הסל עמד על כ‪ 98.5-‬מיליארד ‪ ₪‬בחודש החולף‪,‬‬ ‫לעומת ‪ 98.8‬מיליארד ‪ ₪‬שנוהלו בפברואר ‪ .2016‬כך מסר הבוקר רונן סולומון מנהל תחום‬ ‫פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר‪.‬‬ ‫סולומון מציין כי "בחודש מרץ ‪ 2016‬נפדו מענף תעודות הסל כ‪ 2.4-‬מיליארד ‪ ₪‬בנטו (בניכוי‬ ‫החזקות הדדיות)‪ .‬עיקר הפדיונות הן בתעודות פיקדון (כ‪ 1.65-‬מיליארד ‪ )₪‬ובתעודות על מדדי‬ ‫מניות בחו"ל (כ‪ 607-‬מיליון ‪ .)₪‬מאידך‪ ,‬יש גיוס קל של כ‪ 8-‬מיליון ‪ ₪‬בתעודות על מדדי מניות‬ ‫בארץ‪ .‬מתחילת השנה‪ ,‬נפדו משוק תעודות הסל כ‪ 2.25-‬מיליארד ‪".₪‬‬ ‫עוד עולה מבדיקתו של סולומון כי "התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל במרץ ‪ 2016‬הינה‬ ‫כ‪ 25.5%-‬במדדי מניות בארץ‪ ,‬בהיקף כספי של כ‪ 25-‬מיליארד ‪ ,₪‬כ‪ 38%-‬במדדי מניות בחו"ל‬ ‫בהיקף כספי של ‪ 37.5‬מיליארד ‪ ,₪‬כ‪ 21.5%-‬מהענף מושקע במדדי אג"ח בארץ בהיקף כספי‬ ‫של כ‪ 21-‬מיליארד ‪ ,₪‬והשאר מושקע במדדי אג"ח בחו"ל‪ ,‬תעודות ממונפות‪ ,‬סלי מדדים ותעודות‬ ‫פיקדון‪".‬‬ ‫גיוסים‪ /‬פדיונות בתעודות הסל | לפי אפיק השקעה (מיל' שקל)‬ ‫קטגוריה‬ ‫גיוסים‪/‬פדיונות גיוסים‪/‬פדיונות‬ ‫מתחילת השנה‬ ‫מרץ‬ ‫(מיל’ ש"ח)‬ ‫(מיל’ ש"ח)‬ ‫סך כלל הנכסים המנוהלים‬ ‫מרץ ‪2016‬‬ ‫אחוז‬ ‫אחוז‬ ‫שינוי‬ ‫בנכסים‬ ‫מתחילת‬ ‫השנה‬ ‫‪-3.13%‬‬ ‫‪-7.08%‬‬ ‫‪4.09%‬‬ ‫‪-2.46%‬‬ ‫‪1.43%‬‬ ‫‪-11.88%‬‬ ‫‪-4.15%‬‬ ‫‪-4.90%‬‬ ‫דצמבר ‪2015‬‬ ‫מיל’ ש"ח‬ ‫אחוז‬ ‫מניות בארץ‬ ‫מניות בחו"ל‬ ‫ממונפות ואסטרטגיות‬ ‫אג"ח בארץ‬ ‫אג"ח בחו"ל‬ ‫סל מדדים‬ ‫תעודות פיקדון‬ ‫‪7.94‬‬ ‫‪-607.42‬‬ ‫‪-8.23‬‬ ‫‪-83.17‬‬ ‫‪54.28‬‬ ‫‪-99.77‬‬ ‫‪-1,645.58‬‬ ‫‪217.45‬‬ ‫‪-1,105.19‬‬ ‫‪78.77‬‬ ‫‪-681.23‬‬ ‫‪-2.94‬‬ ‫‪-475.00‬‬ ‫‪-278.04‬‬ ‫‪25,260‬‬ ‫‪37,725‬‬ ‫‪699‬‬ ‫‪21,305‬‬ ‫‪1,539‬‬ ‫‪4,091‬‬ ‫‪7,841‬‬ ‫‪25.65‬‬ ‫‪38.32‬‬ ‫‪0.71‬‬ ‫‪21.64‬‬ ‫‪1.56‬‬ ‫‪4.15‬‬ ‫‪7.96‬‬ ‫מיל’‬ ‫ש"ח‬ ‫‪26,077‬‬ ‫‪40,599‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪21,841‬‬ ‫‪1,518‬‬ ‫‪4,642‬‬ ‫‪8,181‬‬ ‫‪25.19‬‬ ‫‪39.21‬‬ ‫‪0.65‬‬ ‫‪21.10‬‬ ‫‪1.47‬‬ ‫‪4.48‬‬ ‫‪7.90‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪-2,381.95‬‬ ‫‪-2,246.19‬‬ ‫‪98,460‬‬ ‫‪100.00‬‬ ‫‪103,529‬‬ ‫‪100.00‬‬ ‫מוצרי מדדים |‬ ‫‪2\..‬‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫"נכון למרץ ‪ 2016‬תכלית תעודות סל מבית מיטב‪-‬דש‬ ‫מחזיקה ב‪ 29.9%-‬מהשוק‪ ,‬ואחריה קסם תעודות סל‬ ‫מבית אקסלנס‪-‬נשואה שמחזיקה ב‪ 28.6%-‬מהשוק‪.‬‬ ‫אחריהם נמצאת פסגות תעודות סל מחזיקה בנתח‬ ‫שוק של כ‪ ,28%-‬והראל תעודות סל מחזיקה נתח של‬ ‫‪ 13.4%‬משוק תעודות הסל" ‪ ,‬ציין סולומון‪.‬‬ ‫סיכום מרץ בקרנות מחקות‬ ‫קרנות מחקות פדו במרץ כ‪ 45-‬מיליון שקל‪ .‬מתחילת‬ ‫השנה פדו הקרנות המחקות כ‪ 1.3-‬מיליארד שקל‪.‬‬ ‫אקסלנס ומנורה מבטחים גייסו כל אחת ‪ 50‬מיליון‬ ‫שקל‪ .‬מתחילת השנה גייסו במנורה ‪ 73‬מיליון שקל‪,‬‬ ‫והם מנהלים ‪ 590‬מיליון שקל בסה"כ‪ ,‬אקסלנס‬ ‫מתחילת השנה גייסו ‪ 42‬מיליון שקל‪ ,‬ומהם מנהלים‬ ‫כ‪ 3.5-‬מיליארד שקל‪ .‬במקום השני‪ ,‬נמצאים אלטשולר‬ ‫שחם עם גיוס של ‪ 9‬מליון שקל‪ 8 ,‬מיליון מתחילת‬ ‫השנה והיקף נכסים של ‪ 99‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫אי‪.‬בי‪.‬אי‪ .‬הם הגוף שפדה הכי הרבה כסף החודש ‪65‬‬ ‫מיליון שקל‪ .‬אי‪.‬בי‪.‬אי‪ .‬פדו כ‪ 452-‬מיליון שקל מתחילת‬ ‫השנה‪ .‬במקום השנה בפדיונות נמצאים מגדל עם‬ ‫פדיון של ‪ 53‬מיליון שקל‪ .‬מגדל פדו ‪ 522‬מיליון שקל‬ ‫מתחילת השנה‪.‬‬ ‫מבחינת היקף נכסים‪ ,‬מגדל מנהלת את היקף הנכסים‬ ‫הגבוה ביותר בתעשייה‪ ,‬עם כ‪ 12.5-‬מיליארד שקל‪,‬‬ ‫שמהווים ‪ 44.6%‬מהיקף הנכסים בתעשייה‪ ,‬במקום‬ ‫השני אי‪.‬בי‪.‬אי‪ .‬עם היקף נכסים של כ‪ 5-‬מיליארד שקל‬ ‫שמהווים כ‪ 17%-‬מהיקף הנכסים בתעשייה‪|| .‬‬ ‫סולומון מציין כי "בחודש מרץ ‪ 2016‬נפדו מענף תעודות הסל‬ ‫כ‪ 2.4-‬מיליארד ‪ ₪‬בנטו (בניכוי החזקות הדדיות)‪ .‬עיקר‬ ‫הפדיונות הן בתעודות פיקדון (כ‪ 1.65-‬מיליארד ‪ )₪‬ובתעודות על‬ ‫מדדי מניות בחו"ל (כ‪ 607-‬מיליון ‪ .)₪‬מאידך‪ ,‬יש גיוס קל של כ‪8-‬‬ ‫מיליון ‪ ₪‬בתעודות על מדדי מניות בארץ‪ .‬מתחילת השנה‪ ,‬נפדו משוק‬ ‫תעודות הסל כ‪ 2.25-‬מיליארד ‪₪‬‬ ‫"‬ ‫‪09‬‬ ‫גיוסים פדיונות בתעודות הסל | לפי מנהל‬ ‫גיוסים ‪/‬‬ ‫פדיונות‬ ‫מרץ‬ ‫נכס מנוהל‬ ‫במרץ‬ ‫תכלית‬ ‫קסם‬ ‫פסגות‬ ‫הראל‬ ‫‪-479‬‬ ‫‪-1,340‬‬ ‫‪-337‬‬ ‫‪-167‬‬ ‫‪29,449‬‬ ‫‪28,200‬‬ ‫‪27,588‬‬ ‫‪13,223‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪-2,382‬‬ ‫‪98,460‬‬ ‫שם המנהל‬ ‫גיוסים ‪/‬‬ ‫פדיונות‬ ‫מתחילת‬ ‫השנה‬ ‫‪-449‬‬ ‫‪-304‬‬ ‫‪-955‬‬ ‫‪-538‬‬ ‫נתח שוק‬ ‫נכס מנוהל‬ ‫בתחילת‬ ‫השנה‬ ‫אחוז שינוי‬ ‫מתחילת השנה‬ ‫‪29.9%‬‬ ‫‪28.6%‬‬ ‫‪28.0%‬‬ ‫‪13.4%‬‬ ‫‪30,711‬‬ ‫‪29,361‬‬ ‫‪29,288‬‬ ‫‪14,169‬‬ ‫‪-4.11%‬‬ ‫‪-3.96%‬‬ ‫‪-5.80%‬‬ ‫‪-6.68%‬‬ ‫‪-2,246‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪103,529‬‬ ‫‪-4.90%‬‬ ‫גיוסים פדיונות בקרנות מחקות‬ ‫גיוסים‪/‬פדיונות נטו בקרנות‬ ‫מחקות (מיל’ ש"ח)‬ ‫גיוסים‪/‬פדיונות נטו בקרנות‬ ‫מחקות (מיל’ ש"ח)‬ ‫פברואר‬ ‫מתחילת השנה‬ ‫מגדל שוקי הון‬ ‫אי‪.‬בי‪.‬אי‬ ‫אקסלנס‪ ‬‬ ‫מיטב דש‪ ‬‬ ‫הראל פיא‪ ‬‬ ‫פסגות‬ ‫מנורה מבטחים‬ ‫אלטשולר שחם‬ ‫תמיר פישמן‬ ‫איילון‪ ‬‬ ‫‪12,518‬‬ ‫‪4,838‬‬ ‫‪3,501‬‬ ‫‪2,693‬‬ ‫‪1,940‬‬ ‫‪1810‬‬ ‫‪590‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪-53‬‬ ‫‪-65‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪-18‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪-11‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫*‬ ‫‪-522‬‬ ‫‪-452‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪-165‬‬ ‫‪-155‬‬ ‫‪-97‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪-17‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪28,068‬‬ ‫‪-45‬‬ ‫‪-1,283‬‬ ‫גוף קרנות נאמנות‬ ‫היקף נכסים‬ ‫(מיל’ ש"ח)‬ ‫נתח שוק‬ ‫‪44.60%‬‬ ‫‪17.24%‬‬ ‫‪12.47%‬‬ ‫‪9.59%‬‬ ‫‪6.91%‬‬ ‫‪6.45%‬‬ ‫‪2.10%‬‬ ‫‪0.35%‬‬ ‫‪0.23%‬‬ ‫‪0.05%‬‬ ‫‪10‬‬ ‫פיננסיים |‬ ‫שווקים נאמנות |‬ ‫קרנות‬ ‫מיכאל לוי‬ ‫דן דוברי‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫הרפורמה בתחום תעודות הסל יוצאת לדרך‬ ‫פורסמה טיוטת הצעת חוק להפיכת תעודות הסל מנכס מתחייב לקרן סל (‪ )ETF‬עם אפשרות לקביעה של רצועת בטחון‬ ‫מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל‬ ‫כפי‬ ‫שפורסם בחודש מאי‬ ‫‪ ,2015‬רשות ניירות‬ ‫ערך יזמה בתיאום ובשיתוף עם‬ ‫ראשי בתי ההשקעות המנהלים‬ ‫תעודות סל רפורמה בתחום‪,‬‬ ‫במסגרתה תעודות הסל יחדלו‬ ‫להתקיים כנכס מתחייב ויהפכו‬ ‫ל‪"( ETF-‬קרן סל") עם אפשרות‬ ‫לקביעה של רצועת ביטחון מפני‬ ‫טעויות עקיבה בשיעור מוגבל‪.‬‬ ‫רשות ניירות ערך פועלת זה‬ ‫מספר שנים להסדרת תחום‬ ‫תעודות הסל ולהעברתן למשטר‬ ‫פיקוח תחת חוק השקעות‬ ‫משותפות בנאמנות‪ ,‬ואף פרסמה‬ ‫במסגרת זו בעבר הצעה לתיקון‬ ‫חקיקה רחב היקף‪ .‬פיקוח מסוג‬ ‫זה‪ ,‬ללא שינוי מאפייני המוצר‬ ‫כנכס מתחייב‪ ,‬היה מצריך פיקוח‬ ‫יציבותי בדומה לזה הקיים בפיקוח‬ ‫על הבנקים בבנק ישראל‪ ,‬וקביעה‬ ‫של רגולציה מחמירה‪.‬‬ ‫לאור התמשכות הליכי החקיקה‬ ‫מחד‪ ,‬וצמיחתו המהירה של שוק‬ ‫תעודות הסל מאידך‪ ,‬החליטה‬ ‫הרשות לקדם מהלך שיאפשר‬ ‫מעבר מהיר יותר של התעודות‬ ‫לפיקוח תחת חוק השקעות‬ ‫משותפות בנאמנות ויצמצם‬ ‫משמעותית את הסיכון המערכתי‬ ‫הגלום במכשיר זה‪ .‬במהלך‬ ‫החודשים האחרונים עמדה‬ ‫רשות ניירות ערך בקשר שוטף‬ ‫בנוגע לגיבוש המהלך עם מנפיקי‬ ‫תעודות הסל‪ ,‬מנהלי קרנות‬ ‫הנאמנות והבורסה‪ ,‬על מנת לקדם‬ ‫את הרפורמה בצורה מיטבית‪.‬‬ ‫על פי המנגנון המוצע‪ ,‬שעקרונותיו‬ ‫סוכמו עם מנהלי תעודות הסל‪,‬‬ ‫ישתנה המבנה המשפטי של‬ ‫תעודות הסל מאגרת חוב לקרן‬ ‫נאמנות‪ ,‬תוך ביטול התחייבות‬ ‫של תעודת סל להשיג את‬ ‫תשואת הנכסים אחריהן היא‬ ‫עוקבת‪ .‬ביטול ההתחייבות‬ ‫יביא לנטרול הסיכון היציבותי לו‬ ‫חשופה החברה המנפיקה את‬ ‫תעודת הסל‪ .‬על מנת לצמצם את‬ ‫הסבירות לקיומה של טעות עקיבה‬ ‫של התעודה ביחס למדד אחריו‬ ‫היא עוקבת‪ ,‬הרשות תאפשר‬ ‫למנהלי תעודות הסל במתכונתן‬ ‫החדשה‪ ,‬ככל שיחפצו בכך‪,‬‬ ‫לספק למשקיעים מעין "רצועת‬ ‫ביטחון" בשיעור מוגבל באופן‬ ‫שימנע התממשותו של סיכון‬ ‫מערכתי בשוק ההון‪ .‬רצועה זו‬ ‫תתבטא באפשרות לגבות בנוסף‬ ‫לדמי הניהול הקבועים‪ ,‬דמי ניהול‬ ‫משתנים בשיעור מוגבל‪ .‬דמי‬ ‫ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה‬ ‫מתוך התשואה העודפת מעבר‬ ‫לשינוי המדד אחריו התעודה‬ ‫עוקבת ומצד שני ישולמו על ידי‬ ‫מנהל התעודה למחזיקים בה‬ ‫במקרה שהתעודה תשיג תשואת‬ ‫חסר עד לשיעור האמור‪ .‬טעויות‬ ‫העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה‬ ‫המרבית‪ ,‬חיובית או שלילית‪ ,‬של‬ ‫שווי התעודה יחסית למדד אחריו‬ ‫היא עוקבת במשך פרק זמן של‬ ‫שנה קלנדרית‪.‬‬ ‫מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית‬ ‫העלויות הסמויות הכרוכות‬ ‫בהשקעה בתעודות הסל‪ ,‬אשר‬ ‫מאופיינות בדמי ניהול נמוכים‪.‬‬ ‫נוכח המעבר של תעודות הסל‬ ‫ממבנה משפטי של אגרת חוב‬ ‫למבנה משפטי של קרנות‬ ‫נאמנות‪ ,‬ייהנו מחזיקי התעודות‬ ‫מכל הפירות הנובעים מהשקעת‬ ‫נכסי התעודה (לרבות דיבידנדים‪,‬‬ ‫ריביות ועוד)‪ ,‬וזאת בניכוי שכר‬ ‫מנהל התעודה ודמי הניהול‬ ‫הנוספים בגובה רצועת הביטחון‬ ‫בלבד‪ ,‬ככל שיעמיד כזאת‪ .‬לאחר‬ ‫המהלך יהיו תעודות הסל דומות‬ ‫יותר למכשיר ה‪ ETF -‬המקובל‬ ‫והמצליח בעולם‪.‬‬ ‫המבנה החדש של תעודות‬ ‫הסל יאפשר‪:‬‬ ‫‪ .1‬הקטנה דרמטית של דרישות‬ ‫ההון הצפויות ממנהלי תעודות‬ ‫הסל;‬ ‫‪ .2‬צמצום משמעותי של הרגולציה‬ ‫הקיימת והמתוכננת על תחום זה;‬ ‫‪ .3‬הורדת החסמים לכניסת‬ ‫מנהלים חדשים לשוק‪ ,‬ובכך‬ ‫תתאפשר תחרות בתחום זה‪,‬‬ ‫שכולל היום ארבעה מנפיקים‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫מהלך זה יחליף את יזמת‬ ‫הרשות להסדרה של שני מוצרים‬ ‫שונים – "תעודת סל" ו"קרן‬ ‫סל" – ובעקבותיו יסחר בבורסה‬ ‫בישראל מוצר השקעה פאסיבית‬ ‫אחד בלבד‪ .‬ככל שהמנהל יבחר‬ ‫שלא לגבות דמי ניהול נוספים‬ ‫לדמי הניהול הקבועים וכתוצאה‬ ‫מכך גם לא יעמיד כנגדם רצועת‬ ‫ביטחון באותו שיעור‪ ,‬יהיה המוצר‬ ‫דומה במהותו ל"קרן סל" (‪)ETF‬‬ ‫במתכונתה המוכרת‪ ,‬אשר בה‬ ‫נהנה המשקיע מכל פירות נכסי‬ ‫הקרן‪ ,‬אך גם חשוף באופן מלא‬ ‫לכל טעות עקיבה ביחס למדד‪,‬‬ ‫חיובית או שלילית‪ .‬לאחר השלמת‬ ‫ההסדרה יתאפשר למנהלי קרנות‬ ‫מחקות שיבחרו בכך לרשום את‬ ‫הקרנות למסחר בבורסה ולהפוך‬ ‫להיות מוצר השקעה פאסיבית‬ ‫נסחר‪ ,‬בהתאם למודל זה‪.‬‬ ‫פרופ’ שמואל האוזר‪ ,‬יו"ר‬ ‫רשות ניירות ערך‪" :‬הצעת החוק‬ ‫מאפשרת כלי השקעה טוב‪ ,‬שקוף‬ ‫ובטוח יותר‪ ,‬מפחיתה את הצורך‬ ‫בפיקוח יציבותי ומגבירה את‬ ‫הוודאות הרגולטורית בתחום" ||‬ ‫‪12‬‬ ‫פיננסיים |‬ ‫שווקים נאמנות |‬ ‫קרנות‬ ‫דובריאסייג‬ ‫דן עידו‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫מערכת חדשה תשפר את הסחירות בבורסה‬ ‫המערכת תחשוף ספר פקודות משופר המציג הצעות קניה ומכירה של ני"ע בנוסף לספר הפקודות של הבורסה‬ ‫מ‬ ‫ערכת חדשה של חברת‬ ‫כרוז מאפשרת לסוחרים‬ ‫בבורסה להרחיב את היקף‬ ‫המידע שיהיה ברשותם‬ ‫על עסקאות קניה ומכירה‬ ‫של ניירות ערך‪ ,‬באמצעות‬ ‫חשיפה של בוק נוסף לבוק של‬ ‫הבורסה‪ .‬כיום‪ ,‬במרבית ניירות‬ ‫הערך קיימת בעיית סחירות‬ ‫משמעותית‪ :‬ב‪ 74%-‬מניירות‬ ‫הערך מתבצע מחזור של אלפי‬ ‫שקלים בודדים ועד מיליון‬ ‫שקלים בממוצע ביום‪ .‬בעיית‪ ‬‬ ‫הסחירות מתבטאת בעיקר‬ ‫במניות היתר ואג"ח הקונצרני‪,‬‬ ‫מחזור ממוצע יומי בקבוצת‬ ‫ני"ע זו עומדת על ‪ 160‬אלף ‪₪‬‬ ‫הגרסה חדשה של מערכת‬ ‫"בוק איתותים" מאפשרת לכל‬ ‫משתמש מקצועי בשוק ההון‬ ‫לראות בוק נוסף ובו עד ‪12‬‬ ‫הצעות קניה ועד ‪ 12‬הצעות‬ ‫מכירה בכל נייר ערך שאחד‬ ‫הפעילים בשוק ההון גילה בו‬ ‫עניין‪ .‬באמצעות המערכת ניתן‬ ‫לראות מידע נוסף שלא קיים‬ ‫במערכות הבורסה כמו זמן‬ ‫מתן ההצעה‪ ,‬טווח שערי קניה‬ ‫או מכירה‪ ,‬משער עד שער‬ ‫וכמות מינימום לביצוע עסקה‪.‬‬ ‫בחברה מציינים כי מרבית‬ ‫ההצעות יהיו בנפחים גדולים‬ ‫יותר ממה שמופיע בבוק של‬ ‫הבורסה (מינימום הקשת‬ ‫פקודה בכרוז גבוה משמעותית‬ ‫מהמינימום של הבורסה)‪,‬‬ ‫לכן יהיה חשוב לכל סוחר‬ ‫להתייחס לבוק של כרוז‪.‬‬ ‫המערכת מיועדת למקצועני‬ ‫שוק ההון‪ ,‬ללקוחות כשרים‬ ‫ומוסדיים‪.‬‬ ‫מעל ‪ 290‬משתמשים‪ ,‬נציגים‬ ‫של מרבית הגופים המוסדיים‪,‬‬ ‫כמו חדרי מסחר של בנקים‪,‬‬ ‫קופות גמל‪ ,‬קרנות נאמנות‪,‬‬ ‫מנהלי תיקים‪ ,‬נוסטרו וקרנות‬ ‫הון סיכון כבר משתמשים‬ ‫במערכת כרוז‪ .‬הידע‪ ,‬הניסיון‬ ‫והקשרים של חברת האם‬ ‫מאה – המרכז לביצוע עסקות‬ ‫בני"ע‪ ,‬סייע לחברה להחדיר‬ ‫את המערכת לגופים המובילים‬ ‫בשוק ההון‪.‬‬ ‫המערכת פועלת כך שמקיש‬ ‫ההצעה (המאותת‪-‬לשוק)‬ ‫יחליט בכל הצעה שיקיש‬ ‫למערכת אילו נתונים מהצעתו‬ ‫לחשוף לפעילים האחרים‬ ‫בכרוז‪ :‬כיוון ההצעה ‪ ,‬קניה‬ ‫או מכירה‪ ,‬שערים‪ ,‬שווי‪ ,‬ושווי‬ ‫מינימלי לביצוע עסקה‪ ,‬להבדיל‬ ‫בבורסה ‪ ‬הוא חושף את כל‬ ‫פרטי הצעתו דבר שעשוי‬ ‫שווקים פיננסיים |‬ ‫להשפיע על שער הבורסה‪.‬‬ ‫(הזנה פקודת קניה בבורסה‬ ‫עשויה להעלות את שער ני"ע)‬ ‫כיום התקשורת בין המוסדיים‬ ‫נעשית באמצעות משלוח‬ ‫מייל מחדרי הברוקרז' של‬ ‫חברי הבורסה למוסדיים‪ ,‬לאף‬ ‫ברוקרז' או מוסדי אין תמונה‬ ‫מלאה על כל האפשרויות‬ ‫הקיימות‪ ,‬יכול להיות מצב שבו‬ ‫הקונה נמצא אצל חדר ברוקרז'‬ ‫אחד והמוכר אצל השני ולא‬ ‫תתבצע עסקה‪.‬‬ ‫לדעת דני נוריאל‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫כרוז‪ :‬המערכת תחולל שינוי‬ ‫משמעותי בשוק ההון ותגדיל‬ ‫את מספר העסקות בבורסה‬ ‫ויוצא מכך שגם המחזורים‬ ‫‪2\...‬‬ ‫‪13‬‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫יגדלו‪ .‬המערכת עוזרת לצדדים‬ ‫להיפגש ומציעה להם שער‬ ‫לגישור‪ ,‬שנקרא שער הכרוז‬ ‫שהוא שער בין ה‪ Ask-‬ל‪Bid-‬‬ ‫בבורסה‪ .‬המערכת מוציאה‬ ‫הודעה בו זמנית לקונה ולמוכר‬ ‫מתי להקיש את ההוראה‬ ‫לבורסה‪ .‬את העסקה יבצעו‬ ‫הצדדים כאמור בבורסה‬ ‫באמצעות חבר הבורסה שכל‬ ‫צד בחר‪ ,‬כך המערכת שומרת‬ ‫על אינטרס חברי הבורסה‪,‬‬ ‫והבורסה אשר ימשיכו לקבל‬ ‫עמלות מהלקוח‪.‬‬ ‫נוריאל מציין כי בעסקאות בהן‬ ‫המערכת מפגישה את הצדדים‪,‬‬ ‫חברת כרוז לא גובה כל תשלום‬ ‫והעסקה מבוצעת ישירות‬ ‫בין הצדדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לקוח‬ ‫שיראה במערכת הכרוז הצעה‬ ‫שמעניינת אותו יוכל להרים‬ ‫טלפון לאנשי כרוז שיוכלו לסייע‬ ‫לו להגיע לעסקה‪ .‬הפתרון‬ ‫שמציעה כרוז ללקוחות שאינם‬ ‫מוסדיים‪ :‬להתקשר טלפונית‬ ‫לחדר המסחר של כרוז שיסייע‬ ‫להם למצוא צד שני לעסקה‪.‬‬ ‫על פי המודל אותו בנתה חברת‬ ‫כרוז‪ ,‬בעסקאות שלא יפגשו‬ ‫באמצעות מערכת הכרוז‪ ,‬בגלל‬ ‫פערי מחיר‪ ,‬או בגלל פערי‬ ‫זמנים בין ההצעות‪ ,‬אנשי חדר‬ ‫המסחר של הכרוז ינסו לבצע‬ ‫התאמות יזומות בין הצדדים‪,‬‬ ‫ינסו לשכנע את הצדדים להגיע‬ ‫להסכמה‪ ,‬וזאת תמורת עמלה‬ ‫שתגולם במחיר העסקה‬ ‫ובידיעת הצדדים‪.‬‬ ‫לדברי פעיל מרכזי בשוק‪,‬‬ ‫המערכת תחליף את העברת‬ ‫המיילים המקובלת כיום בין‬ ‫חדרי הברוקרז' למוסדיים‬ ‫‪" .‬מערכת הכרוז תרכז את‬ ‫מרבית ההצעות בשוק באופן‬ ‫מקיף וברור וכמות המידע תלך‬ ‫ותגדל עם הזמן‪ ,‬והמידע שקיים‬ ‫בכרוז יעיל יותר ובנפחים‬ ‫גדולים ולכן חשיבותו רבה‪,‬‬ ‫והוא דומה למה שהסוחר רגיל‬ ‫לראות בבורסה אך המידע‬ ‫בכרוז חיוני יותר"‪ ,‬מסביר‬ ‫הגורם‪.‬‬ ‫נוריאל מסביר כי העברת‬ ‫הצעות באמצעות המערכת היא‬ ‫הדרך הנכונה לפתוח במשא‬ ‫ומתן עם הצד הנגדי להצעה‪.‬‬ ‫"המשתמש חושף רק חלק‬ ‫מפרטי הצעתו‪ ,‬ונותן הזדמנות‬ ‫לכל פעילי השוק להתייחס‬ ‫אליה‪ ,‬כאשר הוא מחליט אילו‬ ‫פרטים לחשוף מהצעתו‪ .‬באופן‬ ‫זה הוא מגרה את הצד השני‬ ‫להשיב להצעה"‪.‬‬ ‫עוד נוריאל מציין כי קיימת‬ ‫בעיית סחירות אמתית במרבית‬ ‫ניירות הערך וכאשר אנשי‬ ‫שוק ההון יאמצו את מערכת‬ ‫הכרוז‪ ,‬ניתן יהיה לזהות שיפור‬ ‫משמעותי בהגדלת הסחירות‬ ‫בקבוצת בעלות הסחירות‬ ‫הנמוכה בשוק ההון‪|| .‬‬ ‫‪14‬‬ ‫פיננסיים |‬ ‫שווקים נאמנות |‬ ‫קרנות‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫דוברימימון‬ ‫דן משה‬ ‫האם תאגיד יכול לשקר?‬ ‫היחסים בינינו לתאגידים מושתתים על אמון‪ .‬מה הבסיס לאמון הזה‪ ,‬והאם בימינו האמון הזה עדין רלבנטי?‬ ‫בעקבות פרשת ענבל אור‪ ,‬וחברות הסלולר שמוכרות לנו טאבלטים "בחינם"‬ ‫ה‬ ‫ההיגיון הבסיסי שעומד‬ ‫בבסיס ההנחה הזו הוא‬ ‫שבני אדם לא ששים‬ ‫לשקר‪ .‬שקר מעורר אי‬ ‫נוחות בנו כבני אדם‪.‬‬ ‫חלקנו יהיה מוכן לעשות‬ ‫זאת אם זה יקדם אותנו‬ ‫איכשהו – קידום בעסקים‪,‬‬ ‫בעבודה או כשיש לנו‬ ‫משהו להרוויח מזה‪ .‬זה‬ ‫אומר שאם מדובר בעסק‬ ‫שלנו‪ ,‬או בנושא שבו יש‬ ‫לנו הרבה מה להרוויח‪,‬‬ ‫אז אולי נשקר‪ .‬וגם זה לא‬ ‫תמיד‪ ,‬שכן רוב האנשים‬ ‫לא משקרים‪.‬‬ ‫זה לא מתאים‪ ,‬לא נוח‬ ‫וגורר אי נוחות‪.‬‬ ‫יחסים בינינו לתאגידים‬ ‫מושתתים על אמון‪ .‬מה‬ ‫הבסיס לאמון הזה‪ ,‬והאם בימינו‬ ‫האמון‪.‬‬ ‫הסיפור של ענבל אור‪ ,‬פיקנטי‪,‬‬ ‫ומאוד ססגוני וצבעוני‪ .‬מלא‬ ‫התרחשויות יש סביב העניין‪ ,‬ויש‬ ‫גם כעס על התנהלות הגברת‬ ‫מחד‪ ,‬וצער על הרוכשים שכפי‬ ‫הנראה יאבדו חלק ניכר אם‬ ‫לא את כל השקעתם בחברת‬ ‫הגברת‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬בשולי הפרשה יש עניין‬ ‫נוסף שצריך לשים אליו לב‪ .‬כאן‬ ‫אני מסייג את הדברים בלכאורה‪,‬‬ ‫ועל‪-‬פי פרסומים בתקשורת‪.‬‬ ‫מאחורי ענבל אור עמדה שורה‬ ‫שלמה של עובדים שסיפרו‬ ‫סיפורים ללקוחות שפשוט לא היו‬ ‫נכונים‪ .‬אני לא מדבר על דברים‬ ‫שבדיעבד התברר שלא היו‬ ‫נכונים‪ ,‬אלא על דברים שבאותו‬ ‫זמן היו רחוקים מהמציאות‪,‬‬ ‫שהיו פשוט שקר מוחלט‪ .‬הוצגו‬ ‫מצגים כאילו התקבלו אישורים‪,‬‬ ‫או שהאישורים קרובים מאוד‬ ‫להתקבל‪ ,‬בעוד שמצב הדברים‬ ‫היה רחוק מהמציאות‪ ,‬שלא לומר‬ ‫שקרים בוטים‪.‬‬ ‫דוגמאות לא חסר‪ .‬הסיפורים‬ ‫האחרונים מגיעים מחברות‬ ‫הסלולר‪ .‬שמבטיחים ללקוחות‬ ‫הבטחות שונות ומשונות‪ ,‬הכל‬ ‫בעל‪-‬פה – בעיקר מוצרים בחינם‬ ‫לגמרי‪ ,‬ללא עלות‪ ,‬ומחתימים‬ ‫את הלקוח‪ ,‬המאמין‪ ,‬על מסמך‬ ‫בחתימה אלקטורנית‪ ,‬מבלי‬ ‫שהלקוח רואה על מה הוא חתם‪.‬‬ ‫הכל מושתת על אמון‬ ‫בואו נתחיל ונאמר שיש היבטים‬ ‫אפורים‪ .‬יש פרסומים של‬ ‫קבלנים‪ ,‬שהחוק חייב אותם לציין‬ ‫שזה להמחשה בלבד‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן גם חייב לציין הבדלים בין‬ ‫ההדמיה לבין המציאות‪ .‬יש‬ ‫חוקים שמחייבים יצרני מזון לדייק‬ ‫בפרסום – למשל בכל הקשור‬ ‫לתחליפי חלב‪ .‬חוק הפוטושטפ‬ ‫הישראלי הוא עוד דוגמא‪.‬‬ ‫גם דיני ניירות ערך מחייבים‬ ‫תאגידים לשקיפות ולגילוי נאות‪,‬‬ ‫ומטילים סנקציות פליליות בנושא‪.‬‬ ‫אנשי שוק ההון‪ ,‬וקרנות הנאמנות‬ ‫מכירים כללים לגבי פרסום של‬ ‫קרנות נאמנות‪.‬‬ ‫יש עוד המון דוגמאות‪ ,‬רובן‬ ‫מדברות על דברים שהם עדין‬ ‫בתחום החוקי‪ ,‬אולם נדרשו‬ ‫הבהרות‪ .‬וכאשר יש כשל שוק או‬ ‫בענייני בריאות הציבוא‪ ,‬או כאשר‬ ‫יש אינטרס מובהק ומובנה של‬ ‫התאגיד‪ ,‬יש הבהרות של חוקים‬ ‫ספציפיים בעניין‪.‬‬ ‫כל זה טוב ויפה‪ .‬אבל מה קורה‬ ‫כשאנשי התאגיד מתחילים‬ ‫לשקר‪ .‬אני סברתי בעבר שתאגיד‬ ‫לא יכול לשקר‪ ,‬שכן התאגיד מונע‬ ‫על‪-‬ידי אנשים‪ ,‬ולא יתכן מצב שבו‬ ‫מנהלים יבקשו‪/‬יחייבו עובדים‬ ‫לשקר‪ ,‬או שיבקשו מהם למכור‬ ‫מוצרים או לספר ללקוחת דברים‬ ‫שעתידים להתגלות כלא נכונים‪.‬‬ ‫למה אנחנו מאמינים‬ ‫לתאגידים?‬ ‫הסיבה שלאורה אנחנו חותמים‬ ‫בחתימה אלקטרונית מבלי לקרוא‬ ‫מסמכים שמחתימים אותנו‪.‬‬ ‫הסיבה שקל לנו להאמין למי‬ ‫שמגיע מטעם חברה‪ ,‬מגיעה‬ ‫מההנחה הבסיסית שתאגיד לא‬ ‫משקר‪.‬‬ ‫ההיגיון הבסיסי שעומד בבסיס‬ ‫ההנחה הזו הוא שבני אדם לא‬ ‫ששים לשקר‪ .‬שקר מעורר אי‬ ‫נוחות בנו כבני אדם‪ .‬חלקנו יהיה‬ ‫מוכן לעשות זאת אם זה יקדם‬ ‫שווקים פיננסיים |‬ ‫אותנו איכשהו – קידום בעסקים‪,‬‬ ‫בעבודה או כשיש לנו משהו‬ ‫להרוויח מזה‪ .‬זה אומר שאם‬ ‫מדובר בעסק שלנו‪ ,‬או בנושא שבו‬ ‫יש לנו הרבה מה להרוויח‪ ,‬אז‬ ‫אולי נשקר‪ .‬וגם זה לא תמיד‪ ,‬שכן‬ ‫רוב האנשים לא משקרים‪ .‬זה לא‬ ‫מתאים‪ ,‬לא נוח וגורר אי נוחות‪.‬‬ ‫אבל לשקר בשביל מישהו אחר?‬ ‫בשביל מקום העבודה שלנו?‬ ‫אם התפקיד שלנו כעובדים שם‬ ‫אותנו במצב בו אנחנו נאלצים‬ ‫לומר חצאי אמיתות או שקרים‪,‬‬ ‫הדבר מעורר אי נוחות‪ .‬לאור‬ ‫זאת הסיכוי שעובדים שנמצאים‬ ‫במצב בו הם נאלצים לשקר‬ ‫במקום העבודה שלהם ימשיכו‬ ‫בהתנהגות זו‪ ,‬למרות אי הנוחות‪,‬‬ ‫היא אם התאגיד ידע לפצות אותם‬ ‫בהתאם‪ .‬כלומר כגודל השקרים‬ ‫כך גודל התגמול‪ ,‬לאור זאת‬ ‫עובדים שנאלצים "למכור סיפורים"‬ ‫ללקוחות הם פשוט יקרים יותר‪,‬‬ ‫יקרים מאוד‪ ,‬ולכן עצם השקר לא‬ ‫ממש משתלם לתאגיד שכן הוא‬ ‫מקוזז על‪-‬ידי העלות המוגברת של‬ ‫העובדים‪.‬‬ ‫אפשרות נוספת היא‪ ,‬שכאשר‬ ‫מדובר בשקרים שנאלצים‬ ‫העובדים לספר‪ ,‬ועל אחת כמה‬ ‫וכמה במעשים הגובלים בפלילים‪,‬‬ ‫בכל מקרה כשמדובר במעשים‬ ‫‪2\...‬‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫שאם היו נודעים לציבור הם‬ ‫עלולים להזיק מאוד לתאגיד‬ ‫ואולי אף באופן אישי למנהלים‬ ‫העומדים בראשו (והיום האינטרנט‬ ‫מציע שלל כלים זמינים מאוד‬ ‫בעלי תפוצה נרחבת כמעט ללא‬ ‫מאמץ – רמי לוי‪ ,‬ארומה אלה רק‬ ‫שתי דוגמאות לארגונים שעמדו‬ ‫מול פרסומים שהגיעו מעובדים‬ ‫שלהם ושזכו לתפוצה רחבה‬ ‫מאוד)‪ .‬סיטואציה כזו‪ ,‬מעמידה את‬ ‫המנהלים ואת התאגיד בחשיפה‬ ‫מאוד גבוהה לעובדים‪ ,‬כלומר‬ ‫היכולת שלך לפטר עובד כזה‬ ‫נעלמת‪ .‬אתה בתור מנהל הופך‬ ‫להיות "שבוי" של עובד‪ ,‬או קבוצת‬ ‫עובדים שיכולה להזיק מאוד‬ ‫לתאגיד‪ ,‬וזה לגמרי תלוי ברצונה‬ ‫(מן הסתם הרצון עולה ככל‬ ‫שהקשר של העובד לתאגיד קטן‪,‬‬ ‫כלומר במקרה של פיטורים)‪.‬‬ ‫מתי בכל זאת תאגיד ישקר?‬ ‫בהסתמך על ההיגיון הזה‪ ,‬הרי‬ ‫שמצב כזה אפשרי (כפי שהוכיחו‬ ‫שערוריות חשבונאיות כדוגמת‬ ‫‪Enron, Worldcom, Tyco,‬‬ ‫‪ Waste Management‬וכיו"ב)‬ ‫כאשר מדובר בעובדים בכירים‬ ‫(שהשכר שלהם מאוד גבוה)‬ ‫ושהנאמנות שלהם לארגון מאוד‬ ‫גבוהה עד שהיא יוצרת כמעט‬ ‫זהות אינטרסים בין העובד לארגון‬ ‫(בין אם בשל מעמד‪ ,‬ותק‪ ,‬תוכנית‬ ‫תגמול מבוססת אופציות או סיבות‬ ‫אחרות)‪.‬‬ ‫אבל יש הבדל עצום בין מצב בו‬ ‫סמנכ"ל הכספים‪ ,‬החשב ורואה‬ ‫החשבון של החברה דיווחו‬ ‫דיווחים כוזבים בדוחות הכספיים‪,‬‬ ‫לבין מצב שבו קבוצה שלמה של‬ ‫עובדים – אנשי מכירות בנקודות‬ ‫המכירה של הארגון‪ ,‬כולם מספרים‬ ‫שקרים ללקוחות‪ .‬תצורה כזו של‬ ‫שקר‪ ,‬פשוט לא חשבתי שהיא‬ ‫אפשרית או הגיונית‪.‬‬ ‫איך התאגידים עוקפים את‬ ‫מעגל השקר?‬ ‫ובכל זאת – משקרים העובדים‪.‬‬ ‫אנשי המכירות משקרים‪ .‬מסתבר‬ ‫שאנשי מכירות‪ ,‬המונעים על‪-‬ידי‬ ‫תגמולי מכירות מצד אחד‪ ,‬ולחץ‬ ‫מהמנהלים מצד שני‪ ,‬מוכנים‬ ‫למכור ללקוחות סיפורים שהם‬ ‫יודעים שאינם נכונים‪ .‬מוכנים‬ ‫להצהיר על היתרים שלא קיימים‪,‬‬ ‫להתחייב על כך שהמוצר הוא ללא‬ ‫עלות‪ ,‬בעוד שהם יודעים שיש‬ ‫בגינו חיובים‪.‬‬ ‫איך ארגונים עוקפים את הכשל של‬ ‫השקר? מסתבר שזה די פשוט‪.‬‬ ‫מבחינת המנהלים אין שקר בארגון‪.‬‬ ‫אף אחד לא משקרים‪ ,‬ואם מדי‬ ‫פעם יש עובד שיש טענה כלפיו‪,‬‬ ‫אפשר לטעון שזה עובד ש"הגדיל‬ ‫ראש"‪" ,‬תפס יזמה"‪ ,‬קצת "הגדיל‬ ‫ראש"‪ ,‬אבל שבכל מקרה מדובר‬ ‫ביזמה מקומית‪ ,‬נקודתית שתטופל‬ ‫בהתאם (על‪-‬ידי פיטורי העובד‬ ‫לאלתר)‪ ,‬או שבמקרים בהם מדובר‬ ‫בעובד שפוטר – הטענה מתחדדת‬ ‫ל"עובד ממורמר"‪" ,‬מונע מרצון‬ ‫לנקום בארגון"‪ ,‬מדובר בסכסוך‬ ‫בין העובד לתאגיד‪ ,‬והפרסום‬ ‫הזה שקרי ונועד להלך אימים על‬ ‫הנהלת הארגון למטרות סחיטה‬ ‫והטבת מצבו של העובד‪.‬‬ ‫בסיטואציה הזו‪ ,‬העובדים יכולים‬ ‫לשקר כאוות נפשם‪ ,‬והתאגיד‬ ‫יכול לאטום עיניו ואזניו לתופעה‬ ‫הזו‪ .‬מבחינת התאגיד אין שקר‪.‬‬ ‫מבחינת העובד‪ ,‬יש תמריץ מתאים‬ ‫(גם אם אינו גבוה במיוחד) ואפשר‬ ‫לשקר על הלקוחות התמימים‪ .‬וכך‬ ‫המעגל עובד‪.‬‬ ‫כשל השוק בהתגלמותו ‪-‬‬ ‫והפתרון?‬ ‫אז יש כשל שוק‪ .‬יש כאן מעין‬ ‫‪15‬‬ ‫פיתול באמינות של התאגיד‪.‬‬ ‫ברצותו יהא הוגן‪ ,‬והגון‪ ,‬וברצותו‬ ‫לא יפעל באופן כזה‪ .‬איך מבטלים‬ ‫את הפיתול הזה? כמו שהשיתו‬ ‫על יועצי השקעות חובת נאמנות‬ ‫אישית כלפי הלקוח‪ ,‬לרבות‬ ‫סנקציות מנהליות ופליליות על‬ ‫פעולתם‪ ,‬ראוי לסגור את הפרצה‬ ‫הזו באופן שאם עובד משקר‬ ‫ללקוח‪ ,‬ויש לכך ראיות מספיקות‬ ‫ניתן לקיים נגדו הליך פלילי‪ ,‬או‬ ‫ראוי יותר‪ ,‬הליך מנהלי‪ .‬הליך‬ ‫מנהלי לא מחוייב לדיני ראיות‪,‬‬ ‫יתבצע באופן מהיר יותר‪ ,‬אפשר‬ ‫לקבוע הליך קיבוצי נגד קבוצה של‬ ‫עובדים‪ ,‬או הליך פרטני כלפי עובד‬ ‫מסויים‪ .‬ההליך יסתיים בסנקציה‬ ‫כספית (לא שלילת חירותו של‬ ‫האדם)‪ ,‬ולא ניתן יהיה לרכוש‬ ‫ביטוח כנגד סנקציה כזו‪.‬‬ ‫כדי לאכוף זאת ראוי להקים‪/‬לחזק‬ ‫את רשות הגנת הצרכן‪ ,‬כרשות‬ ‫שלטונית עם סמכויות אכיפה‬ ‫משמעותיות‪ ,‬לרבות הליכי חקירה‬ ‫ובירור‪ ,‬סמכויות תפיסה‪ ,‬והעמדה‬ ‫לדין מנהלי בבית דין מנהלי שיוקם‬ ‫לצורך כך‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬קחו איש מכירות‪ ,‬שידע‬ ‫שיכולה להתקבל בגינו סנקציה‬ ‫של ‪ 2.5‬משכורות‪ ,‬ותראו לי עובד‬ ‫שיסכים לשקר כדי למכור עוד‬ ‫טאבלט‪|| .‬‬ ‫‪16‬‬ ‫פיננסיים |‬ ‫שווקים נאמנות |‬ ‫קרנות‬ ‫דובריעוליאל‬ ‫דן דביר‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫התנודתיות כאן בשביל להישאר‬ ‫מאז שהפד האמריקאי הודיע כי הוא מסיים את תוכנית ההרחבה הכמותית שלו‪ ,‬התנודתיות בכלל שווקי העולם עלתה מדרגה‬ ‫ה‬ ‫תנודתיות עלתה באופן‬ ‫גורף בכל נכסי ההשקעה‬ ‫הסחירים‪ ,‬ומתחילת השנה‬ ‫הנוכחית נראה כי השווקים‬ ‫נסחרים בצורה שונה מזו‬ ‫בשנים‬ ‫אליה‬ ‫שהתרגלנו‬ ‫האחרונות‪.‬‬ ‫ייתכן מאוד שגם השנה הנוכחית‬ ‫חיוביות‬ ‫בתוצאות‬ ‫תסתיים‬ ‫מבחינת המשקיעים אבל כנראה‬ ‫שזה ילווה במעברים חדים בין‬ ‫הטריטוריות החיוביות לשליליות‪,‬‬ ‫חודשים עם עליות חדות וחודשים‬ ‫עם ירידות מהירות‪ .‬התנודתיות‬ ‫היא תוצאה של חששות מהעתיד‪,‬‬ ‫ובעיקר מהלא נודע‪.‬‬ ‫רוב הסיבות ללחץ בשווקים‬ ‫ידועות‪ :‬החששות ממשבר בסין‪,‬‬ ‫העלאות הריבית בארה"ב‪ ,‬מחירי‬ ‫השפל של האנרגיה והסחורות‬ ‫בכלל‪ ,‬משבר הפליטים באירופה‪,‬‬ ‫העימותים הצבאיים ברחבי‬ ‫העולם ואפשר גם להוסיף את‬ ‫משאל העם הבריטי בנושא יציאה‬ ‫מהאיחוד האירופאי‪ .‬אבל לדעתנו‬ ‫הדבר העיקרי שמדיר שינה‬ ‫מעיני המשקיעים ברחבי העולם‬ ‫זו הריבית השלילית שמתרחבת‬ ‫לכלכלות משמעותיות נוספות‪.‬‬ ‫לאחר שכלכלות בינוניות ולא‬ ‫מהותיות לכלכלה העולמית כמו‬ ‫שוויץ והסקנדינביות עברו לריבית‬ ‫שלילית‪ ,‬גם גוש האירו ויפן החלו‬ ‫במהלך זה‪ .‬כלי הריבית השלילית‬ ‫הינו כלי חדשני שלא נוסה בעבר‬ ‫וגם התיאורטיקנים חלוקים‬ ‫בדעתם על ההשלכות העתידיות‬ ‫של המהלך‪.‬‬ ‫אם בוחנים את מטרת הריבית‬ ‫שעומד‬ ‫וההיגיון‬ ‫השלילית‬ ‫מאחוריה‪ ,‬אז ברמת האזרח‪,‬‬ ‫ה"קנס" שהאזרח משלם על כך‬ ‫שהכסף שלו יושב בבנק‪ ,‬אמור‬ ‫לדחוף אותו לצרוך היום דברים‬ ‫שהוא תכנן בעתיד‪ ,‬או להשקיע‬ ‫את הכסף בנכסים ריאליים או‬ ‫פיננסים‪ .‬במילים אחרות מטרת‬ ‫הריבית השלילית ברמת האזרח‬ ‫היא להוריד את כדאיות החיסכון‪.‬‬ ‫הריבית‬ ‫הפירמות‪,‬‬ ‫ברמת‬ ‫השלילית "קונסת" גם כן חסכונות‬ ‫או מזומנים ללא שימוש‪ ,‬אך היא‬ ‫גם מוזילה את עלויות מימון החוב‬ ‫של הפירמות ומעודדת אותן‬ ‫להשקיע או לרכוש חברות‪ .‬כל‬ ‫אלו הם חיוביים לכלכלות ואמורים‬ ‫להניע את גלגלי הכלכלות‬ ‫המדשדשות‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬ריבית שלילית נוגדת‬ ‫את ההיגיון הבסיסי בכלכלה‪,‬‬ ‫בו המלווה מקבל פרמיה על‬ ‫ההלוואה שנתן והלווה משלם‬ ‫על ההלוואה שלקח‪ .‬הריבית‬ ‫השלילית הופכת את היוצרות‬ ‫ולכן היא מערערת את המשקיעים‬ ‫שלא יכולים לחזות את ההשפעה‬ ‫ארוכת הטווח של המהלך‬ ‫על השווקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הריבית‬ ‫השלילית גם גורמת לבנקים‬ ‫לשלם על כך שהם לא מחלקים‬ ‫הלוואות‪ ,‬דבר שיוביל אותם‬ ‫להגדיל סיכון במתן ההלוואות‬ ‫שלהם‪ .‬לבסוף אך לא פחות‬ ‫חשוב‪ ,‬העולם הכלכלי בכלל ושוק‬ ‫ההון בפרט מבוססים על הערכות‬ ‫שווי עתידיות לנכסים‪ ,‬וישנם אין‬ ‫ספור מודלים לשערוך עתידי של‬ ‫נכסים‪ ,‬אך המשותף לכולם הוא‬ ‫ההיוון שהפרמטר החשוב בו הוא‬ ‫גובה הריבית‪ .‬כשמכניסים ריבית‬ ‫שלילית למשוואות מקבלים‬ ‫תמונה לא ריאלית של שווי‬ ‫הנכסים ולכן קשה כרגע לתמחר‬ ‫נכסים‪.‬‬ ‫אפשר לעשות?‬ ‫בגלל שהפיקדונות חסרי הסיכון‬ ‫מניבים תשואה ריאלית שלילית‬ ‫ודאית‪ ,‬ובגלל שנראה שהסביבה‬ ‫של הריבית השלילית תישאר‬ ‫עוד זמן רב‪ ,‬מעבר למזומן הוא‬ ‫לא כדאי‪ .‬מה שכן ניתן לעשות‬ ‫הוא פיזור חכם יותר של תיק‬ ‫ההשקעות‪ .‬צריך לזכור שרוב‬ ‫התיקים מורכבים ממניות ואג"ח‬ ‫קונצרניות בחלקים שמשתנים לפי‬ ‫פרופיל הסיכון‪ ,‬אבל יש מתאם‬ ‫גבוה ביניהם מכיוון ששניהם‬ ‫נכסים סחירים של אותן החברות‬ ‫(אם חברה נקלעת לקשיים גם‬ ‫המניה וגם האג"ח שלה יפגעו)‬ ‫ולכן צריך לשלב בתיקים נכסים‬ ‫בלי קורלציה כמו הזהב שנוטה‬ ‫לעלות כששוקי ההון יורדים‪.‬‬ ‫בנוסף ניתן להקטין סיכון גם בלי‬ ‫לשנות אפיקי השקעה‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫בחלק המנייתי אפשר לעבור‬ ‫להשקיע בחברות ענק גלובאליות‬ ‫המחלקות דיבידנד יציב‪ ,‬מכיוון‬ ‫שחברות אלו תנודתיות פחות‬ ‫ביחס לשוק ובכך מקטינות את‬ ‫הסיכון ובחלק האג"חי אפשר‬ ‫לקצר מח"מ ולהגדיל את החלק‬ ‫של האג"ח הממשלתיות‪|| .‬‬ ‫לא נראה שהריבית השלילית‬ ‫הולכת להיעלם בקרוב מהעולם‬ ‫ואף סביר להניח שנראה אותה‬ ‫עוד מתרחבת ואיתה את‬ ‫התנודתיות בשווקים‪ ,‬אז מה‬ ‫דביר עוליאל – אנאליסט מאקרו | הכותב הינו עובד של קבוצת מיטב‪-‬דש‪ .‬הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות‪ ,‬בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות‪ ,‬תשנ"ה‪ .1995-‬הכותב עשוי למכור ו‪/‬או לקנות ו‪/‬או‬ ‫להחזיק בניירות ערך ו‪/‬או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו‪ .‬אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו‪/‬או המלצה לביצוע פעולות ו‪/‬או ייעוץ השקעות ו‪/‬או שיווק השקעות ו‪/‬או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו‪/‬או מכירה ו‪/‬או החזקה של‬ ‫ניירות ערך ו‪/‬או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו‪/‬או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם‪ .‬המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של‬ ‫כל אדם‪ ,‬וכל העושה שימוש בו‪ ,‬עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד‬ ‫מגזין | אתר | אפליקציה‬ ‫אפקטיביות הפרסום הטובה בישראל!‬ ‫מחלקת המודעות של פאנדר‪3311285 :‬־‪[email protected] | 077‬‬ ‫|‬ ‫‪18‬‬ ‫פיננסיים |‬ ‫שווקים נאמנות |‬ ‫קרנות‬ ‫פרידמן‬ ‫דוברי‬ ‫דן יניב‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫רוב השכירים בישראל זכאים לקבלת החזר מס מהמדינה‬ ‫האם ההורדה האוטומטית מתלוש השכר היא גזרה משמים? אפליקציה חדשה תעזור גם לשכירים לבחון האם מגיע להם החזרים ממס הכנסה‬ ‫ת‬ ‫שלום מס הכנסה מופיע כשורה בתלוש‬ ‫השכר‪ ,‬ורובנו מתייחסים אליו כאל גזירה‬ ‫משמיים‪ .‬ההורדה אוטומטית‪ ,‬אנחנו בטוחים‬ ‫שמי שהוריד יודע מה הוא עושה ולנו אין‬ ‫את הכלים לבדוק או לבקר‪ .‬הנה נתון שיכול‬ ‫להפתיע את מרבית השכירים במדינת ישראל‪,‬‬ ‫דו"ח מבקר המדינה האחרון קובע שמס‬ ‫הכנסה חייב למעלה מ‪ 8.5 -‬מיליארד שקלים‬ ‫אותם הוא גבה בגביית יתר‪ .‬ולכן אפשר לדרוש‬ ‫מהמדינה החזרי מס ל‪ 6-‬שנים האחרונות‪.‬‬ ‫נפגשתי עם אסף רגב (רו"ח ועו"ד)‪ ,‬שבשנת‬ ‫‪ 2015‬שהקים את ‪ FINUPP‬עם עוד שני‬ ‫חברים‪ ,‬דני זילברשטיין המנהל הטכנולוגי‪,‬‬ ‫וליאור אלבק מנהל השיווק והפיתוח העסקי‪,‬‬ ‫שהחליט בעזרתם לסייע בידי השכירים לקבל‬ ‫את אשר מגיע להם בדרך פשוטה וקלה‬ ‫ובעיקר כזו שלא תעלה להם הרבה כסף‪.‬‬ ‫מי עומד בקריטריונים להחזר מס?‬ ‫כ‪ 51%-‬מהשכירים שעובדים במספר עבודות‬ ‫במהלך השנה ישלמו יותר מדי מס על שנה‬ ‫כזו‪ 42% .‬מבוגרי התארים הטריים (אנשים‬ ‫שסיימו תואר בשנתיים‪-‬שלוש האחרונות‪,‬‬ ‫תלוי בסוג התואר) יהיו זכאים גם הם להחזר‬ ‫מס בשנים שלאחר סיום התואר‪ .‬כך גם‬ ‫‪ 32%‬מהשכירים המשלמים משכנתא‪37% ,‬‬ ‫מהמשקיעים בשוק ההון‪ ,‬ו‪ 66%-‬מהשכירים‬ ‫שנולדו להם ילדים בשנה הנוכחית או בשנה‬ ‫שעברה‪ .‬אם אחד מהקריטריונים האלה‬ ‫רלוונטי לכם‪ ,‬כדאי מאוד לבדוק האם אכן‬ ‫שילמתם יותר מדי מס בגינם‪.‬‬ ‫מגיע לך החזר מס לא רק כשאתה עובד אלא‬ ‫גם כשאתה מובטל‪ ,‬כ‪ 66%-‬מהחותמים על‬ ‫אבטלה בשנה כלשהי יהיו זכאים להחזר על‬ ‫השנה הזו‪ .‬גם למשוחררים טריים משירות‬ ‫חובה (בשלוש השנים האחרונות) יש סיכוי‬ ‫של ‪ 24%‬לקבל החזר‪ .‬ישנם פרמטרים רבים‬ ‫אחרים בגינן ניתן להיות זכאים להחזר‪,‬‬ ‫ולכן לא כדאי לפספס ומומלץ לבדוק גם אם‬ ‫הקריטריונים המוצגים אינם רלוונטיים עבורכם‪.‬‬ ‫באופן מפתיע‪ ,‬הסיכוי לקבלת החזר מס אינו‬ ‫משתנה מהותית בהתאם לגיל‪ .‬אחוז השכירים‬ ‫הזכאים להחזר מגיל ‪ 30‬ועד גיל ‪ 70‬הינו‬ ‫כ‪ .30%‬עם זאת‪ ,‬בגילאים ‪ 20-30‬הסיכוי נמוך‬ ‫יותר ועומד רק על ‪ .19%‬כמובן שייתכן והפער‬ ‫נובע מחוסר מודעות לגבי האפשרות לקבלת‬ ‫החזרים‪.‬‬ ‫איך מתבצע התהליך במערכת?‬ ‫הצרכן עובר שלושה שלבים קצרים וחינמיים‬ ‫לבדיקת זכאות‪ ,‬תוך שימוש במערכת קלה‬ ‫ונוחה לתפעול‪ :‬בשלב הראשון‪ ,‬על הצרכן‬ ‫לענות על שאלון קצר ולפרט אודותיו –‬ ‫התהליך הלוקח ‪ 3‬דקות בממוצע‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬ ‫על בסיס השאלון‪ ,‬בשלב השני על הצרכן‬ ‫לעלות טפסים רלוונטיים‪ .‬ולבסוף ‪Finupp‬‬ ‫מחשבת ומעבירה את הסיכויים וגובה ההחזר‬ ‫המגיע‪ .‬לאחר בדיקת הזכאות‪ ,‬אותו צרכן יכול‬ ‫להמשיך את הליך החזר המס עם החברה‬ ‫ולהגיש בקשה רשמית לרשויות‪ .‬החברה גובה‪,‬‬ ‫ללא קשר לגובה ההחזר‪ 195 ,‬ש'‪ .‬החברה‬ ‫שווקים פיננסיים |‬ ‫‪2\...‬‬ ‫גיליון אפריל ‪WWW.FUNDER.CO.IL || 2016‬‬ ‫מגישה את הטפסים והבקשות‪ .‬זמן הטיפול‬ ‫בבקשה התקצר מ‪ 6-‬שבועות בממוצע‬ ‫בניגוד לחברות שמתמחות בהחזרים‬ ‫שהתהליך היה ארוך יותר‪.‬‬ ‫‪ 2,500‬ש"ח או ‪ 7%‬מהשכר בשנה (הנמוך‬ ‫מבניהם)‪ ,‬כאשר החזר זה כולל בתוכו גם‬ ‫החזר עבור ביטוח חיים וגם החזר עבור‬ ‫ביטוח של קופת גמל\קרן פנסיה‪.‬‬ ‫מה הסכום הגבוה ביותר על החזר‪ ,‬ומה‬ ‫הממוצע?‬ ‫‪ 50‬אלף ש״ח‪ .‬המקרה הזה ספציפי ההחזר‬ ‫ניתן בעיקר על פעילות בשוק ההון‪ .‬בעיקר‬ ‫קיזוז הפסדים‪ ,‬השקעה בקרנות ריט‪ ,‬ואי‬ ‫דרישת ניכוי בגין השקעה בשותפויות‬ ‫חיפוש נפט‪ .‬מעבר למקרה זה‪ ,‬יש רבים‬ ‫נוספים שהחזרנו להם עשרות אלפי שקלים‪.‬‬ ‫ההחזר הממוצע עומד על ‪ 2,642‬שקלים‬ ‫ובסך הכל החזרנו בסה"כ ‪ 7.5‬מיליון‬ ‫ל‪ 30,000‬אלף לשכירים‪.‬‬ ‫יש מקרים שבהם שמתגלה תוצאה‬ ‫הפוכה? שמתגלה חוב מס?‬ ‫משמעות החוב היא ששולם פחות מס‬ ‫בשנה מסוימת‪ .‬חוב יכול להיווצר מהחלפת‬ ‫מקומות עבודה במהלך השנה‪ ,‬מהכנסות‬ ‫שהתקבלו מביטוח לאומי או מטעויות‬ ‫במערכות שכר‪ .‬כן‪ ,‬גם זה קורה לפעמים‪.‬‬ ‫יכולים להיות גם החזרי מס על‬ ‫משכנתא?‬ ‫החזר המס עבור משכנתא נובע מהצורך‬ ‫בביטוח חיים‪ .‬על מנת לקבל משכנתא‬ ‫בארץ מחויב כל אדם לקחת ביטוח חיים‪,‬‬ ‫כך שבמידה ולא יוכל להמשיך לשלם את‬ ‫המשכנתא וזו לא תגמר בטרם מותו‪ ,‬יהיה‬ ‫מי שידאג לכסות את העלות עבורו‪ .‬כך‬ ‫יכול הבנק לאפשר לאדם לקחת משכנתא‬ ‫ללא החשש שלא יוכל להחזירה‪ .‬החזר‬ ‫המס עבור ביטוחים הוא בגובה של עד‬ ‫מה עושים במקרים כאלו?‬ ‫במצבים כאלה‪ ,‬מס הכנסה עלול לדרוש‬ ‫את תשלום החוב‪ .‬לגברים יש בממוצע פי ‪2‬‬ ‫חובות מנשים‪ ,‬והחוב הממוצע לגבר יהיה‬ ‫‪ ₪ 1845‬לשנה‪ ,‬בעוד שהחוב הממוצע‬ ‫לאישה יהיה ‪ ₪ 2528‬לשנה‪ .‬החדשות‬ ‫הטובות הן שרק לכ‪ 5%-‬מהשכירים‬ ‫קיים חוב לרשויות המס‪ ,‬כך שאין סיבה‬ ‫לדאגה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מומלץ מאוד לשלול קיום‬ ‫חובות באחת מ‪ 6-‬השנים האחרונות לפני‬ ‫שמגישים בקשה להחזר מס‪ .‬אם נוצר‬ ‫מצב שהחוב נמוך מההחזר הכולל המגיע‬ ‫בשנים אחרות‪ ,‬אז הסכום יקוזז ומס‬ ‫הכנסה יעביר את היתרה ישירות‬ ‫לחשבון הבנק‪|| .‬‬ ‫‪19‬‬ ‫קופת גמל קטנה? כדאי לבדוק אם יש לכם!‬ ‫יכול להיות שגם לכם יש קופת גמל קטנה שאתם לא זוכרים על קיומה‪.‬‬ ‫אבל עכשיו אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון במשרד האוצר יצא בהוראה‬ ‫חדשה‪ ,‬המאפשרת למשוך קופות גמל קטנות בפטור ממס‪ .‬מי שלא‬ ‫ימשוך עלול לשלם דמי ניהול מוגדלים של סה"כ ‪ ₪ 6‬בחודש החל‬ ‫משנת ‪.2016‬‬ ‫אז בואו לבדוק האם גם לכם יש קופת גמל קטנה‪ ,‬ומה ניתן לעשות עם‬ ‫הכסף שמוצאים‪.‬‬ ‫מי זכאי למשוך את הכסף וליהנות מפטור ממס?‬ ‫כל מי שיש לו קופת גמל (ההוראה לא מתייחסת לחסכונות קטנים‬ ‫במוצרים של קרן פנסיה‪ ,‬ביטוח מנהלים או קרן השתלמות)‪.‬‬ ‫קופה לא פעילה – שלא בוצעו בה הפקדות‪ ,‬העברות או משיכות‬ ‫משנת ‪ .2014‬קופה קטנה – סכום החיסכון בקופה (או במספר קופות אצל‬ ‫אותה חברה) לא עולה על ‪.₪ 8,000‬‬ ‫איך יודעים אם יש קופת גמל קטנה?‬ ‫קופות הגמל היו אמורות לשלוח מכתב לחוסכים‪ .‬לא קיבלתם מכתב?‬ ‫תוכלו לחפש בחינם מנוע לאיתור חסכונות פנסיוניים שהוקם על ידי אגף‬ ‫שוק ההון במשרד האוצר‪ .‬ניתן גם לבדוק באמצעות המסלקה הפנסיונית‪,‬‬ ‫בעלות ‪ 40‬ולקבל מידע על כל מוצרי החיסכון הפנסיוני שברשותכם‪|| .‬‬ ‫הנתונים‪ ,‬המידע‪ ,‬הדעות והתחזיות המתפרסמות בעיתון זה מסופקים כשרות לקוראים‪ .‬אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא‪ ,‬או הצעה‪ ,‬או שיווק השקעות‪ ,‬או ייעוץ השקעות ב‪ :‬קרנות נאמנות‪ ,‬תעודות סל‪ ,‬קופות גמל‪ ,‬קרנות פנסיה‪ ,‬קרנות השתלמות‪ ,‬פוליסות‬ ‫חיסכון‪ ,‬קרנות בחו"ל או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה‪ ,‬ו‪/‬או ביצוע השקעות‪ ,‬ו‪/‬או ביצוע פעולות או עסקאות כלשהן‪ .‬במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים‪ .‬כמו כן עלולות להתגלות‬ ‫סטיות בין התחזיות המובאות בסקירות אלו לתוצאות בפועל‪ .‬לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר‪ ,‬לרבות החזקה ו‪/‬או ביצוע עסקה עבור עצמו ו‪/‬או עבור אחרים בניירות ערך‪ ,‬ו‪/‬או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה‪ .‬פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים‬ ‫כאמור‪ ,‬מראש או בדיעבד‪ .‬פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר‪/‬ראיון בעיתון זה‪ ,‬אם יגרמו‪ ,‬ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש‪ .‬גילוי נאות‪ :‬בעל השליטה ב"פאנדר בע"מ"‪ ,‬מר אודי אלוני‪ ,‬הינו גם בעל השליטה‬ ‫ב"גורילה בית השקעות בע"מ" (להלן‪" :‬גורילה")‪ .‬החל מיום ‪ 11‬בנובמבר ‪ 2014‬משמשת גורילה באמצעות מר אודי אלוני כיועץ השקעות למנהל הקרן "מודלים קרנות נאמנות בע"מ" (להלן‪" :‬מנהל הקרן") לענין תיק ההשקעות של הקרן "מודלים ‪ "LARGE CAP 20/80‬קרן מספר ‪.5119797‬‬ ‫בגין השירותים כאמור מקבל היועץ תשלום ממנהל הקרן ומשכך קמה לו זיקה לקרן הספציפית ולמנהל הקרן‪ .‬ט‪.‬ל‪.‬ח‬