מדוע הבורסה מתייבשת? - איגוד החברות הציבוריות
מה גורם לבצורת ההשקעות ב’אחד העם’ ‘כרוז’ יצא לבחון את המשתנים העיקריים שגורמים לירידה בהיקף ההשקעות ומחזורי המסחר בבורסה אסתי קשרו המשקיעים הזרים “המוסדיים בישראל לא מהווים דוגמא חיובית למשקיעים הזרים” ע ית ון איג וד ה ח ברות הצ יבור יות לפני פחות משנתיים ,במאי ,2010עברה ישראל מרשימת המדינות המתפתחות לרשימת המדינות המפותחות (במדד ה )MSCI-של מורגן סטנלי העולמי .המעבר במדד הוביל בשנתיים שלאחר מכן לירידה של כ 86%-בנתח של ישראל מתוך המדד כולו ,מ 2.8%-ל,0.37%- ולהקטנת האטרקטיביות של השוק הישראלי בקרב המשקיעים הזרים .המעבר במדד מצטרף לשורה של גורמים נוספים ההופכים את הבורסה הישראלית ל”קוסמת” פחות עבור המשקיעים הזרים .בין היתר חשוב למנות את ה”אביב הערבי” שהוביל לערעורו של המצב הביטחוני האזורי ,האיום האיראני שהפך למוחשי ומרחף מעל לראשה של מדינת ישראל ,והגברת הרגולציה על שוק ההון והחברות הנסחרות בו. בכדי לבחון את יחסם של המשקיעים הזרים לבורסה באחד העם ,פנה כרוז להראל גילאון, מנכ”ל משותף בבנק ההשקעות אופנהיימר ישראל ,ברוקר זר אמריקאי ,חבר בורסה וחבר מסלקה בארה”ב .גילאון טוען כי “אם יוסר האיום האיראני ,מהר מאוד נראה נהירה של משקיעים זרים לישראל ,זאת על אף שהמצב 10 הביטחוני אינו בשליטת מנכ”לי הבנקים ומנהלי הבורסה בישראל”. ב 2011-ירד שיעור החזקות בכ 4%-לעומת ,2010מדוע לדעתך ירד שיעור החזקות המשקיעים הזרים בבורסה בתל אביב? “חולשת השקל עקב פעולות בנק ישראל למניעת ספקולציות ומולו התחזקות הדולר ,גרמו להפסדים כבדים לבנק ישראל .ברגע שהשוק נמצא בלחץ אז יש סגירת פוזיציות בשווקים שמוגדרים כיותר מסוכנים ,בין היתר שוק המט”ח .חוסר הפרפורמנס של השוק הישראלי בשילוב אי הוודאות בסביבה הגיאו-פוליטית, כמו גם העובדה שאנו נתפסים כשוק מפותח ולא שוק מתפתח ,לא תורמים לאטרקטיביות שלנו בעיני המשקיעים הזרים” .עוד ממשיך גילאון ומוסיף כי “בכל העולם אנו חווים ירידות במחזורי המסחר .הרבה גופים זרים שהשקיעו בעבר בישראל הם גופים אירופאיים שחיסלו את האחזקות שלהם בישראל .גם העוגנים המרכזיים בישראל ירדו ,במיוחד מניות הבנקים והתקשורת ,הריטיילרס הגדולים בעקבות המחאה החברתית ,ובייחוד שופרסל ,וכן חברות ההחזקה שמניותיהן נמצאות במצוקה ממשית” .לרשימת הסיבות הללו מוסיף גילאון את הביצועים הטובים יותר של שווקים אחרים: “השוק בישראל נמצא ב.Under Preform - הבורסה מתייבשת המדדים בשוק הישראלי ,בייחוד המעו”ף ות”א ,100לא עלו לרמות הגבוהות של הS&P - האמריקאי ולמדדים של שווקים מתפתחים אחרים”. מה לדעתך יהיו ההשפעות המידיות של עודף הרגולציה על שוק ההון וחברות התקשורת? “תפקידה של הרגולציה בשוק ההון הוא בכדי ליצור בסיס איתן לשיווק פיננסי ללקוח הקצה. עם זאת ,לעיתים מופעלת רגולצית יתר שמובילה לסטייה בשוק .אני מעריך שהפגיעה היא בעיקר בגופים הקטנים ,דבר שיכול לגרום להיעדר תחרותיות בעתיד ,וליצירת בתי השקעות לא יצירתיים ,או גופים שעיקר המשאבים שלהם מופנים לשמירה על הרגולציה במקום לניהול השקעות”. מה לדעתך יהיו ההשפעות ארוכות הטווח של עודף הרגולציה בשוק ההון בישראל (ובכלל ביתר הסקטורים)? “הרגולציה היא מכשיר אכיפתי שכוונתו היא לייצר שוק תקין ויציב .לעיתים ,בטווח הקצר, כשחוטבים עצים מתעופפים שבבים ,אבל בטווח הארוך נראה תוצאות חיוביות .בשורה התחתונה ,חשוב שהרגולציה לא תפגע במצב העסקי התקין ותגרום להתנהגות עסקית לא טבעית ולעיוותים”. מה לדעתך ניתן לעשות בכדי להגדיל את מעורבות הבנקים הזרים במסחר באחד העם? “הבנקים הזרים היו מאוד מעורבים פה עבור לקוחותיהם בשש עד שבע השנים האחרונות, ואף הגיעו ל 30%-מהפעילות הכוללת .בכל העולם יש ירידה ברמת הסיכון ,הקטנת מינוף וקיטון במחזורים ,שהשפיעו גם על השוק שלנו .רק ירידה בחומרת המצב הביטחוני והקטנת האיום האיראני תמתג את אחד העם באטרקטיבית שוב בקרב המשקיעים הזרים” .עוד מוסיף גילאון כי “אם יוסר האיום האיראני ,מהר מאוד נראה נהירה של משקיעים זרים לישראל. בנוסף ,המוסדיים בישראל לא מהווים דוגמא חיובית למשקיעים הזרים .אם המשקיעים “חשוב מאוד שהרגולציה לא תפגע במצב העסקי התקין של החברות ותגרום להתנהגות עסקית לא טבעית ולעיוותים” “המשקיעים הזרים מאבדים את התיאבון לאחד העם” הבורסה הישראלית הגיעה רק לפני 5שנים לנקודת שיא חסרת תקדים :תשואת שיא עודפת בהשוואה לרוב זירות המסחר בעולם ,הצטרפות עשרות חברות חדשות למסחר והיה נדמה שאינספור משקיעים זרים רואים בבורסה שלנו באחד העם כזירת השקעה מועדפת. אולם היום הבורסה הישראלית מצויה במקום שונה לחלוטין .המצב הביטחוני ,עודף הרגולציה ומצב השווקים בעולם והחשש ממיתון עמוק או ממשבר כלכלי עולמי ,הובילו לירידה משמעותית במחזורי המסחר .כך למשל ,המחזור היומי הממוצע בשנת 2011עמד על 1,750מיליון ש”ח ועל 1,166ו 985-מיליון ש”ח בחודשים ינואר ופברואר 2012בהתאמה -ירידה של כ.44%- כרוז פנה למנכ”לית הבורסה ,אסתר לבנון, במטרה לבחון את הסיבות לירידות המתמשכות במחזורי המסחר והאטרקטיביות של הבורסה הישראלית בעיני המשקיעים הזרים .לבנון טוענת כי “המצב מעסיק את הנהלת הבורסה. אנחנו תרים אחר פתרונות במסלולים שונים”. האם הדילול דרמטי במחזורי המסחר נובע מהאיום האירני? “לאחר שיחות עם מספר רב של גורמים אין ספק שמדובר באוסף של סיבות” אומרת לבנון. “האיום האירני הוא אחד מהם .לגופים הזרים יש השפעה משמעותית על היקפי המסחר בתל אביב ,והם ממשיכים את המגמה מסוף 2011ומצמצמים את ההשקעה בישראל בעיקר בעקבות החשש מהמצב הביטחוני והגיאו- פוליטי שהתחיל באביב הערבי ועולה לשיא עם האיום המגיע מכיוון אירן .אי אפשר להגיד שאירן מבריחה את המשקיעים הזרים אבל היא בהחלט עושה את זה יותר קשה למקבלי ההחלטות”. לבנון מוסיפה“ :בזמן מלחמת לבנון לא ראינו יציאה של משקיעים זרים מהבורסה, אולם אז היינו שוק מתפתח ומשקיעי השווקים המתפתחים רגילים להתמודד עם חוסר יציבות ביטחונית או פוליטית .המעבר של ישראל למשק מפותח במדדי חברת MSCIשל מורגן סטנלי ,שהוא דבר חיובי בעקרון ,פוגע בנו היום וגורם לכך שזרים עזבו את ישראל .במדדים החדשים ישראל לוקחת חלק קטן ,והרי יש קשר בין הרכב המדד לפעילות הזרים .הנפילה הזו של ישראל בין הכיסאות היות ואנחנו כבר לא שוק מתפתח אלא מפותח ,מדגישה את אלמנט הגודל .ישראל קטנה מדי ,ולא נכללת במדדים שהזרים פועלים לאורם” .ישראל היא לא דוגמא ייחודית בתקופה האחרונה .פדרציית הבורסות בעולם מראה שכל הבורסות בעולם מרגישות קיטון דרמטי במחזורי המסחר ,מלבד בורסות המזרח הרחוק .תנודות בשוק האמריקני ומשבר החוב האירופי הובילו למעבר של כספים והשקעות מאירופה וארה”ב לכיוון המזרח. עם זאת ישנה התאוששות בשוקי אירופה מאז תחילת השנה ,בעוד שהבורסה של תל-אביב עדיין חווה ירידה במחזורים”. “אין לנו את היכולת להכריח חברות להיסחר בישראל וודאי לא לתת לחברות הקלות מרובות לעומת חברות ישראליות דואליות” אומרת לבנון .אולם “נבחנות אלטרנטיבות נוספות למשיכת המשקיעים ,בין היתר בניית מכשירים שהשפעתם החיובית על שוק המניות תהיה משמעותית ומהירה” וגלי ההדף של ועדת חודק שדחקו את שוק ההנפקות לחו”ל ,מוסיפים על יתר הסיבות לירידת מחזורי המסחר .אני חוששת מהפגיעה המשמעותית בחברות הקטנות ,ובכלל בתעשיית ההייטק”. מה עושה הבורסה בכדי להגדיל את היקפי המסחר ולמשוך שוב את הזרים? “אין לנו את היכולת להכריח חברות להיסחר בישראל וודאי לא לתת לחברות הקלות מרובות לעומת חברות ישראליות דואליות” אומרת לבנון .אולם “נבחנות אלטרנטיבות נוספות למשיכת המשקיעים ,בין היתר בניית מכשירים שהשפעתם החיובית על שוק המניות תהיה משמעותית ומהירה ,כמו למשל מכשירים בשוק הנגזרים ,שיימנעו את הירידה במחזורי המסחר גם אם לא יגדילו את הנזילות בבורסה .הבורסה גם פועלת לחיזוק מעמדה מול משקיעים זרים, הן באמצעות הפרויקט המשותף עם בלומברג בו נחשף שוק ההון הישראלי באופן שוטף והן באמצעות כנסי משקיעים המפגישים חברות ישראליות עם משקיעים בינלאומיים בניו-יורק ולונדון”. את דבריה מסכמת לבנון בקביעה לפיה כי “הנהלת הבורסה ,פועלת כמובן באפיקים עליהם יש לה שליטה ונפגשת עם גורמים במשרד האוצר ורשות ני”ע בכדי להעלות אלטרנטיבות חדשות לפתרון המשבר”. ע ית ון איג וד ה ח ברות הצ יבור יות המקומיים בוחרים להפסיק השקעות בישראל אז על אחת כמה וכמה גם הזרים מדירים את רגליהם מהשוק”. לאופנהיימר יש מחלקת בנקאות להשקעות שמייצרת עסקאות רבות בין חברות ישראליות לזרות .האם אתה מרגיש את החשש של משקיעים זרים מהשקעה בישראל? “אנחנו לא מרגישים את החשש מהשקעה בישראל או בחברות ישראליות .דווקא בשנה האחרונה החברות הישראליות נהנו מהתעניינות רבה של קרנות זרות או תאגידים בינלאומיים. השנה למשל היו 7אקזיטים רק בישראל .חברות זרות ממשיכות לחפש הזדמנויות בחברות ישראליות .אני חושב שחברות ישראליות ימשיכו לחפש את דרכן להנפקה גם בשווקים העולמיים, וליהנות מביקושים ערים מצד משקיעים זרים בבורסות העולם”. הבורסה האם לדעתך הרגולציה מובילה לקיטון הדרמטי במחזורי המסחר? “השוק הישראלי עובר תהפוכות -הכלכלה מצוינת אך מצבן של החברות פחות טוב .אני יכולה להבין את הסיבות לכל אחת מהרפורמות, אולם העובדה שנעשו הרבה שינויים רבים בתקופה קצרה היא בעייתית .היום השוק חווה עודף רגולציה בעיקר על יועצי ההשקעות בבנקים ועל הגופים המוסדיים .אנחנו רואים שהברוקרים והסוחרים הזרים נמנעים מהשקעה בישראל בגלל שטף הרגולציה .גופים זרים למעשה לא רק לא יוזמים השקעה אלא נמנעים ממנה” .לבנון ממשיכה ואומרת כי “התקנות החדשות בתחום תעודות הסל ביחס למוסדיים 11 תעודות סל “גל פופוליזם שוטף את המדינה” בפברואר השנה ,אישרה ועדת הכספים, לבקשת הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, בצעד חסר תקדים ,תקנות שמשמעותן המיידית הינה פגיעה קשה בסחירות המניות של החברות הקטנות והבינוניות .איגוד החברות הציבוריות, בו חברות גם חברות ציבוריות קטנות-בינוניות, הופיע בפני הוועדה והציג את הנזק שהתקנות עלולות לגרום. גורמים בשוק ההון טוענים שתקנות אלו אשר נועדו ל”חינוך המוסדיים” ,יגררו דווקא לתוצאה ההפוכה :מכירת תעודות הסל של החברות הקטנות-בינוניות במידי וקנייה של תעודות סל בחו”ל ,שקיבלו פטור ,ותעודות סל של חברות גדולות ,שממילא לא גובות דמי ניהול. פנינו לאייל סגל ,מנכ”ל תכלית תעודות סל של בית ההשקעות דש ,להבין כיצד ימשיכו לסחור חברות תעודות הסל לאור התקנות החדשות. “תעודות הסל הן מוצר שמתאים גם לתקופה הזו בשל היותן מוצרים זולים ושקופים .אני “רגולציה באופן כללי אינה דבר מוקצה. יש לה חשיבות רבה בייצוב מערכות ומניעת תקלות קשות במיוחד .הבעיה היא כשהרגולציה נהפכת חזות הכל ,וכאשר מי שאמון על ייצוב המערכת מושפע מגל פופוליזם ששוטף את המדינה” מאמין שלא תהיה בהן פגיעה אמיתית לאורך זמן .עם זאת למרות נכונותן של חברות תעודות הסל לממן את החזקות המוסדיים בתעודות בארץ ,מה שגם עצר את גל ההיצעים ,קיימת עצירה מוחלטת ברכישות של תעודות בארץ ,וזה כמובן משפיע על היקפי המסחר בשוק”. מהן לדעתך ההשפעות המידיות וארוכות הטווח של עודף הרגולציה בשוק ההון בישראל על ענף תעודות הסל? “רגולציה באופן כללי אינה דבר מוקצה .יש לה חשיבות רבה בייצוב מערכות ומניעת תקלות קשות במיוחד .הבעיה היא כשהרגולציה נהפכת חזות הכל ,וכאשר מי שאמון על ייצוב המערכת מושפע מגל פופוליזם ששוטף את המדינה”. גם אילן גיפמן ,מנכ”ל אספן גרופ ,אחת מהחברות הבינוניות הנסחרות באחד העם שעתידות להיות מהנפגעות העיקריות של התקנות .על פי גיפמן“ ,המשקיעים המוסדיים ימנעו מהשקעה במניות היתר ויעדיפו להשקיע בניירות ערך סחירים על ידי ניהול ספציפי אקטיבי ,בניגוד לתעודות הסל .לאחר ביצוע הערכת שווי לכל נייר ונייר ,ברמות הסחירות הנמוכות של היום ,במדד היתר אין כל תמריץ ללקיחת סיכונים עם חברות קטנות-בינוניות”. עוד מוסיף גיפמן“ ,עודף הרגולציה עלול לגרום לחברות קטנות ובינוניות רבות להימחק מן המסחר ולהפוך לחברות פרטיות .ההכבדה על החברות הקטנות נכרת ומעמיסה עליהן עלויות ואחריות שאיננה מוצדקת ביחס לגודל החברות ולתוצאותיהן הכספיות .הרגולציה לא מבחינה בין חברה קטנה ,בינונית וגדולה ומטילה מורא על מנהלי החברות והדירקטוריונים .אנו עדים לירידה חדה ברמת הסחירות היומית במניות, מרמה של מיליארד שקל לרמה של כחצי מיליארד שקל ליום בממוצע”. האם נוכל לצפות שתהיה ירידה באחוז ההחזקה של תעודות סל בידי מוסדיים גם בשנת ?2012 סגל“ :ניתן בהחלט להניח שנראה במהלך 2012 הרגולציה חונקת את השוק ההצעות וההחלטות הרגולטוריות בחודשים האחרונים: אפריל ,2012תיקון 19לחוק החברות -מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת אג”ח אפריל ,2012תיקון 17לחוק החברות -הבראת חברות מרץ ,2012ועדת נאמן להגבלת שכר הבכירים מרץ ,2012שאלון ממשל תאגידי פברואר ,2012העלאת הלימות ההון בבנקים ע יתו ן איגו ד ה ח ברות ה ציבור יות פברואר ,2012ועדת הריכוזיות פברואר ,2012ועדת קדמי לבדיקת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה פברואר ,2012תקנות חדשות במסחר המוסדיים בתעודות הסל פברואר ,2012הורדת דמי הניהול ל1.05%- 12 המשך מעבר של כספי גופים מוסדיים לחו”ל ומעבר מהמניות הקטנות והבינוניות לגדולות ושל קושי כאמור בגיוס חוב .שני התהליכים הללו הינם תהליכים בעייתיים אשר משפיעים ישירות על הפעילות הריאלית במשק”. גיפמן גם הוא אינו מביע אופטימיות אודות שוק תעודות הסל בישראל בשנת :2012 “להערכתי מגמת הירידה תימשך וזאת בעקבות ההוראה של אגף שוק ההון לפיה השקעות בתעודות סל על ידי קופות גמל וקרנות השתלמות תתאפשר בתנאי שלא יחייבו את העמיתים בדמי הניהול של תעודות הסל .במילים אחרות המוסדיים יספגו את דמי הניהול והדבר עלול לגרום לפדיונות”. גיל גזית ,מנכ”ל מידרוג שוק ההנפקות החיים אחרי חודק: שוק האג”ח הקונצרני מתקשה להתאושש ומספר ההנפקות ,בעיקר של השחקנים הקטנים-בינוניים ,נמצא בירידה עוד לפני שכותרות העיתונים צעקו “הבורסה מתייבשת” ,כבר היה ברור ששוק האג”ח הקונצרני מתקשה לחזור לרמות שאפיינו אותו לפני המשבר הכלכלי .מדו”ח מיוחד של חברת מידרוג לסיכום שנת 2011עולה תמונה מדאיגה: היקף ההנפקות של אג”ח קונצרני בשנת 2011 הסתכם בכ 38-מיליארד שקלים ,זאת בהשוואה לכ 41-מיליארד שקלים בשנת - 2010קיטון של כ .7%-יתרה מזאת ,אם בוחנים את שוק ההנפקות מבלי להחשיב את השחקנים החזקים בנקים ,חברות ביטוח וחברות ממשלתיות ,אזיהיקף ההנפקות מסתכם בכ 20-מיליארד שקלים ירידה של כ 11%-לעומת שנת .2010הירידה בהיקף ההנפקות בשנת 2011אפיינה את מרבית הענפים הבולטים ,ובעיקר את חברות האחזקה (ירידה של כ ,)60%-הבנקים (ירידה של כ )20%-וחברות נדל”ן ובינוי (ירידה הבורסה מתייבשת של כ .)17%-מנגד חל גידול חד בהנפקות של חברות התקשורת (גידול של פי )3וחברות תשתית ממשלתיות (גידול של פי .)5 לפי נתוני מידרוג ,סך תיק האג”ח הקונצרני לסוף שנת 2011הסתכם בכ 263-מיליארד שקל (ערך נקוב) ,זאת לעומת כ 242-מיליארד שקל לפני כשנה -גידול של כ.9%- אחת הנקודות הכואבות מבחינת שוק האג”ח היא הסדרי החוב של השנים האחרונות :בתום שנת 2011כ 7-מיליארד שקל מתוך תיק האג”ח הקונצרני (כ 2.6%-מסך התיק) ,היה מצוי בשלבים שונים של הסדר חוב או לקראתו ,זאת לעומת כ 3.7-מיליארד שקל בתום שנת 2010 וכ 13.8-מיליארד שקל בתום שנת .2009 שנת 2012לא צפויה להיות קלה מבחינה זו עם היקף פירעון אג”ח של כ 24-מיליארד שקל ,לעומת כ 19-מיליארד שקלים שעמדו לפירעון בשנת .2011ללא מוסדות פיננסים - מנכ”ל מידרוג גיל גזית “דווקא ברבעון הראשון של 2012אנו רואים התאוששות מסוימת בשוק ההנפקות לעומת המחצית השנייה של .2011עם זאת ,עדיין רואים דומיננטיות של החברות הגדולות שממשיכות לגייס לצורך מחזור חוב” אפילו פישר מעדיף להשקיע בחו”ל יניב פגוט* הבורסה המקומית איבדה את האטרקטיביות שלה .לא רק בעיני המשקיעים הזרים ,שמזמן בחרו לברוח מהשוק המקומי ,לא רק אצל הגופים המוסדיים ,שהחליטו להעלות את שיעור ההשקעות שלהם בחו”ל על חשבון השקעה בשוק המקומי ,אלא בעיני כולם -כולל המשקיעים הפרטיים ואפילו בנק ישראל ,שהחליט להגדיל ב1.5- מיליארד דולר את היקף השקעותיו בחו”ל .השקעה בבורסה הישראלית? כנראה שגם סטנלי פישר הבין שיש אלטרנטיבות השקעה טובות יותר. הפער העצום בין תשואת השוק המקומי לבין שווקים מקבילים מחו”ל והירידה הדרסטית במחזורי המסחר אינה גזרת גורל .אמנם למקבלי ההחלטות בישראל אין יכולת לשלוט בכל הגורמים לתופעה ,כמו למשל ההשפעה של גריעת מדדי המניות המקומיים ממדד המשקיעים המתפתחים שהתבררה כבומרנג עבור הבורסה הישראלית או באיום הגיאו-פוליטי ,אבל ניתן בהחלט לומר שהרגולטור הישראלי גם לא ממש מתאמץ לפתור את הבעיה. שורה של החלטות רגולטוריות פגעו באטרקטיביות של השוק המקומי ,כאשר תקנות האוצר בתחום תעודות הסל ומסקנות ועדת הריכוזיות הן דוגמאות שממחישות את היחס הבעייתי של מקבלי ההחלטות בישראל לעתיד השוק המקומי .עושה רושם שכל רגולטור בתורו בוחר לבצע התערבות כירורגית אגרסיבית בשווקים שתחת אחריותו ,מבלי לראות את התמונה הכוללת. ועדת הריכוזיות לדוגמא הורכבה מעשרה חברים “ -עשרת המופלאים” כהגדרתו של האוצר .אכן ,חברי הועדה עשו עבודה מקצועית וחשובה ,אולם עושה רושם שהיה חסר להם החבר ה ,11-שישמש כשוער של הקבוצה וימנע גולים עצמיים. החבר ה 11-היה צריך להיות איש שוק הון מקצועי ,מעין “מבוגר אחראי” שכה חסר לשוק שמתבשר חדשות לבקרים על הקמת ועדות אסטרטגיות שונות שהשורה התחתונה שלהן ,לפחות בטווח זמן הקצר ,היא פגיעה באטרקטיביות של הבורסה הישראלית. במקביל ,העביר האוצר תקנה שמשמעותה פגיעה אנושה בתעודות הסל .לפי התקנה ,המוסדיים ידרשו להשיב ללקוחותיהם את דמי הניהול המשולמים למנהלי תעודות הסל המקומיות ,וזאת במטרה למנוע כפל דמי ניהול בתיק החיסכון ארוך הטווח .תקנה זו ,יותר משהיא תועיל לעמיתים עלולה דווקא לפגוע בהם. התקנה עתידה להוביל לגל מכירות של תעודות סל מצד המוסדיים .פדיונות אלו ייצרו לחץ על המדדים וביכולתם להקצין את האווירה השלילית הקיימת ששורה על השוק המקומי .נכון היה לבחון את יישום התקנה באופן הדרגתי ,על פני כשלוש שנים ,אבל באוצר רוצים לבצע הכול בשיטת ה”זבנג וגמרנו” כדי שיוכלו לדלג הלאה לתקנה הבאה .המחיר ברמת המאקרו של שוק ההון מעניין אותם הרבה פחות. כל התקנות האלו נובעות מהעובדה שהבורסה המקומית מצויה כעת תחת מתקפה של רגולציה והשמצות ,ונתפסת על ידי רבים כמעין “ציר רשע” שבו פועלים העשירים ,המושחתים והספקולנטים .לפיכך ,רבים -וביניהם הציבור הרחב המוסת לא מכירים בתפקידה וחשיבותה לתפקוד הכלכלי של המשק.חלק לא מבוטל של הציבור לא יודע כי אי שמירה על האינטרסים של תפקוד שוק ההון פוגע בו ישירות ,באמצעות שחיקת החסכונות שלו ,שרובם המכריע מושקע בבורסת תל אביב .אם מקבלי ההחלטות בירושלים לא ישנו דיסקט ,ומבול הרפורמות יימשך ,הרי שהוועדה הכלכלית הבאה שתוקם השנים הקרובות תהיה “הוועדה לשיקום שוק ההון הישראלי”. * הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון ע יתו ן איגו ד ה ח ברות ה ציבור יות בנקים וחברות ביטוח ,היקף הפירעונות בשנת 2012מסתכם בכ 22-מיליארד שקלים ,לעומת כ 18-מיליארד שקלים שעמדו לפירעון בשנת .2011חברות הנדל”ן והאחזקה צפויות על פי מידרוג להיתקל בעומס פירעונות גבוה בשנים הקרובות. בדו”ח מציינת מידרוג כי חמשת המנפיקים הגדולים ריכזו כ 45%-מסך ההנפקות ב2011- (ללא הנפקות של מוסדות פיננסיים) וזאת לעומת שיעור של 20%בלבד בשנת .2010 המנפיקים הבולטים בשנת 2011היו חברת החשמל ,בזק ,סלקום ,הוט ,פרטנר ומקורות. העלייה בחלקם של המנפיקים הגדולים נובעת להערכתנו מהאי וודאות הגבוהה בשווקי ההון, אשר מובילה לשמרנות בהשקעות חדשות ,וכן מיישום המלצות וועדת חודק. מנכ”ל מידרוג גיל גזית אמר ביחס לחולשת שוק ההנפקות המקומי כי “דווקא ברבעון הראשון של 2012אנו רואים התאוששות מסוימת בשוק ההנפקות לעומת המחצית השנייה של .2011עם זאת ,עדיין רואים דומיננטיות של החברות הגדולות שממשיכות לגייס לצורך מחזור חוב .אנו פחות רואים הנפקות שנועדו לפיתוח” .לדברי גזית“ ,הבנקים הנפיקו סכומים גבוהים בעקבות הדרישה להגברת הלימות ההון ,אך בינתיים עושה רושם שהשוק מדשדש, והשחקנים במשק הישראלי נערכים להאטה, אולי אף למיתון”. גזית הוסיף כי “המשקיעים הזרים נוטשים את השוק המקומי ,כיוון שהם רואים רמת סיכון גבוהה בעקבות המתיחות האזורית .במקביל, ההכבדה של הרגולציה הישראלית משפיעה גם על המשקיעים הזרים וגם על הגופים המוסדיים, שמעדיפים להסיט השקעות לחו”ל”l . המשקיעים המוסדיים 13
© Copyright 2024