סיכום יום העיון הארצי למתנדבי של"מ בחינוך בשיתוף עם המכללה האקדמית בית ברל -מרכז ימימה ומשרד החינוך לכנס הגיעו כ 044 -רכזים ומתנדבים מכל רחבי הארץ! נשאו דברי פתיחה :ד"ר נורית בוכוויץ ,דקאן הפקולטה לחברה ולתרבות ,מכללת בית ברל ,ד"ר אפרת עמיצור ממשרד החינוך ,גב' ארנית דקל מנכ"לית תנועת של"מ ,ד"ר שלום קליין מייסד ויו"ר תנועת של"מ הרצאה ראשונה – ד"ר עינת ברעם אשל" ,זכות הילד לכבוד" משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק המרצה סקרה את תולדות חייו של האיש שהפך לאגדה עוד בחייו והיה פילוסוף חינוכי ,איש חינוך פורמלי ובלתי פורמלי ,רופא ילדים ,סופר ילדים ,בעל תוכנית רדיו ומנהל בית היתומים יחד עם סטפה וילצ'ינסקה .קורצ'אק הקדים את זמנו והפך את בית היתומים למעבדה חינוכית מתקדמת. עקרונות פדגוגיים במשנתו החינוכית: .1הכרת הילד תוך התבוננות בילד כאינדיבידואל .2זכות הילד לכבוד :הילד הוא אדם! ורבה חשיבות הילדות כבסיס לבניין כולו .וכל רגע בחיי האדם הם שוויי ערך! .3חינוך הילד לעצמאות ולאחריות :הוא הקפיד על העברת הכוח מהמבוגרים לילדים ובסס את נושא הרוטציה כך שכל הילדים יתנסו בכל התפקידים ולא יתרכז הכוח בקבוצה קטנה .להשגת המטרה פיתח קורצ'אק מנגנונים וביניהם: הגדרת כללים ותקנון המחייבים את הסגל ואת הילדים כאחד. מועצת תלמידים ,פרלמנט 11י לדים ומבוגר אחד .זהו גוף מחוקק ולאשופט! בית משפט של חברים שכלל 5ילדים שנבחרו בהגרלה וברוטציה על כל 51תלונות. עיתון ולוח מודעות. תורנויות ותחזוקת הבית – כולם חויבו וגם קורצ'אק היה בתורנויותועבד איתם שכם בשכם! בכל המנגנונים הייתה הקפדה על רוטציה ,כך שכל ילד התנסה בכל אחדמהתפקידים .קורצ'אק האמין כי ההתנסויות תורמות לגילויי חוזקות והתמודדות עם חולשות ועם קונפליקטים. הקפדה על הטרוגניות מגדרית וגילית.קורצ'אק גילה אינטואיציה פדגוגית וחדשנות שיש בה מחויבות לתהליך ולא רק לתוצר! הרצאה שנייה – ד"ר שיבולת זית" ,טקסט ואיור – ריקוד בשניים" המרצה ציינה בפתיחה כי תמונה עומדת בפני עצמה אך איור הוא תלויי טקסט. מטרות האיורים בספרים להסביר ,להאיר ,לפרש ולעיתים אף לבקר את מה שכתוב ההרצאה לוותה בהומור ובצילומי איורים מתוך ספרות ילדים והדגימה גישות שונות של מאיירים לטקסט. לדוגמה: בספרו של יהונתן גפן "אני אוהב" ,האיורים של לנה גוברמן הולכיםוגדלים כדי להדגיש את ההבדל בחשיבותם .האם מוצגת באיור כמי שיושבת וקוראת ספר והאב במטבח אופה עוגה ,למרות שאין לכך רמז בטקסט אך למאיירת הייתה מטרה חינוכית נוספת .היא וודאי קבלה על כך אישור מהמחבר. בספר "אבא ,אני לא נרדם" ,שכתב ואייר מייקל פורמן אבא דב ממלאאת כל התפקידים בבית והאם קוראת עיתון וצופה בטלוויזיה במשחק כדור רגל! עציץ הפרחים -מאת ח.נ .ביאליק ,להמחשה הציגה המרצה שני איוריםלטקסט .האחד של נחום גוטמן והשני של זוהר טל -ענבר. האיורים מציגים פרשנות שונה לטקסט. המרצה המליצה לקיים דיון עם הילדים ,על האיורים בספרים השונים ולהזמין פרשנויות שונות לטקסט. הרצאה שלישית :ד"ר חנה לבנת " -הילד הזה הוא אני?" – תרבות הילד בעולם של שינויים א" .התפיסה המשעשעת" – החל מהמאה ה – .11הילדים נתפסו כמעין חיות מחמד. ב" .התפיסה המחנכת" – מהמאה ה – 11עד המאה ה – .21הכמורה ייחסה לעולם המבוגרים רוע ושחיתות ולילדים טוהר. ע"פ תפיסה זו ,כדי להבטיח את חינוכם הטוב של הילדים ,יש להרחיקם מהמבוגרים ולהפקיד את חינוכם בידי הכנסייה. לכנסייה ידע ,ניסון וסמכות ואנשיה יכתיבו -ע"י הטפה והצגת העונשים הצפויים בסיפורי הילדים -את ההבחנה בין טוב לרע. מהמאה ה – ,11בנוסף לספרות הדידקטית ,מופיעה גם ספרות ילדים ברוח המחנכת כמו "הדובון לא לא". ספרות ילדים שנכתבה בגישה המחנכת במאה ה ,11 -בחלקה נחשבת עד היום כקלאסיקה :ספורי האחים גרים ,מאחר והם חותרים תחת הגישה המחנכת ויש בהם הומור. גם "פינוקיו" נחשב לקלאסיקה. ג ".התפיסה המגוננת": בין המאה ה – ,21 – 11מתפתח מדע הפסיכולוגיה והחלו לחקור את נפש הילד. לחוקרים הסתבר שילד נולד כשעדיין אין לו את כל היכולות של המבוגר ,ע"כ הגישה המחנכת אינה מתאימה. יש להקשיב לילד ,להבינו ,לתמוך בו ,כי הוא חלש ופגיע. התוצאה בספרות הילדים :עידון וריכוך של הקלאסיקות" .לכלוכית" במקור – שתי האחיות היו יפות בחיצוניותן ומכוערות בפנימיותן .בעבוד המגונן עשו קישור בין התכונות לחיצוניות-לרוע יש ביטוי חיצוני בכיעור. גם הספר "ארנבון בורח מהבית" מייצג את התפיסה המגוננת. ד" .התפיסה החושפת" משנות ה – " .2111תנחש כמה אני אוהב אותך" " ,שנה בג'ונגל" של סוסן קולינס ,מייצגים את התפיסה. הילד חשוף לכל מה שיש לעולם להציע .אמצעי התקשורת השתנו ולנו אין אפשרות לגונן ולאסור גישה לאמצעי התקשורת המגוונים.. דווקא משום שלילד חסרות יכולות של מבוגר ,אין לו כלים להתמודד.בעולם המשתנה אין גבולות ברורים ,אין סמכות ברורה. הגישה החושפת טוענת שלספרות הילדים יש תפקיד חשוב :היא עשויה להיות כלי חשוב בהחזרת הגישה המוסרית לעולם של כאוס. ספרות ילדים איכותית יכולה להתמודד עם שאלות כמו :עם איזו דמות אני מזדהה? איך הסופר מעצב? מאיזו נקודת מבט? זה מאפשר לנו להעביר מסר :איך אפשר להיות מוסרי דווקא כש ....או/ו מסר שיש בכוחו של הדור הצעיר לשנות את העולם. הילדים של היום אינם הילדים שאנחנו היינו. "הילד הזה הוא אני"/יהודה אטלס ,מייצג את הגישה האינדיבידואליסטית "ויהי ערב"/פניה ברנשטיין מייצג את הגישה המחנכת "לילה בלי ירח"/שירה גפן מספר על ילדה המשתמשת בעצמה שיש לה כדי לראות את האחרים. "ביום שמש בהיר"\טלי כוכבי ,נותן ביטוי להיבטים של קיימות. מסתמן שינוי תרבותי פלורליזם ולא קבלת השונה. השינוי בגישה התרבותית בא לידי ביטוי ביצירות הבאות: .1אליאנה .2הנסיכה .3בלתי נראה/נורית זרחי .0אבא עושה בושות .5איך לרפא כנף שבורה .6אוטובוס ושמו עדן .7כשהדוב היה חולה יום העיון הסתיים במופע זמר מרגש של הזמרת רונית אופיר והמוזיקאית אלונה טוראל . קולות השירה של הנוכחים שליוו את הזמרת והחיוך על הפנים העידו על ההנאה הרבה של השומעים. כפי שכתבה עדנה מקריית ביאליק": זה היה יום עיון לעילא ולעילא! מזמן לא הייתי ביום עיון שכזה: כל כך מושקע! כל כך איכותי! כל כך מאתגר! כל כך ברמה! על כל אלה ,עלכל אלה, שמור נא לי אלי הטוב, והבא לי עוד כאלה, בסופה של כל שנה... ימים שכאלו מייחדים את של"מ משאר קבוצות המתנדבים ויוצרים גאוות יחידה- שזה כל כך חשוב ומשמעותי לנו.מי ייתן ונמשיך כך עוד שנים הרבה. נורית מגדרה :הכנס נותן לנו טעם של עוד וממלא אנרגיות להמשך" מירי מקרית ביאליק "..:ניתן לסכם את יום העיון במשפט " :היה זה יום נפלא נהנינו מאוד ,למדנו והרגשנו שמוקירים ומעריכים את תרומתנו למערכת החינוכית".
© Copyright 2024