חוברת התקצירים - האגודה הישראלית לאוריינות ושפה
הפקולטה למדעי החברה בית ספר לחינוך ע"ש פרופ' פ .חורגין האגודה הישראלית לאוריינות ושפה الجمعية اإلسرائيلية للتنور واللغة The Israeli Association for Literacy and Language הכינוס העשירי יום ראשון 10 ,ביולי ,2016 ,בניין חינוך ( ,)905אוניברסיטת בר אילן חוברת תקצירים התקצירים מוצגים לפי סדר הצגתם ביום הכינוס תוכנית הכנס והתקצירים יחולקו למשתתפים ביום הכינוס הוועדה המארגנת של הכינוס: ד"ר מני יערי ,גב' תמר שהם-גואטה ,ד"ר שני קחטה ,גב' עדי אברמוביץ לבירורים[email protected] : 1 10:30-11:50 אולם 061 סימפוזיון: דו לשוניות ,לקות שפה ומיצב סוציואקונומי יו"ר כרמית אלטמן ,יואל וולטרס ושרון ערמון-לוטם בחינת הישגיהם הלימודיים של ילדים עם רקע של הגירה מצביעים על כך שמיומנות בשפה השנייה מהווה מפתח להצלחה אקדמית .הצוות החינוכי ניחן לעתים קרובות ביכולת לזהות שההתפתחות השפתית של ילד איננה תואמת גיל ,אבל אין להם את הכלים להכריע האם הקושי נובע מלקות שפתית ,ממיצב סוציואקונומי ( )SESאו מתהליכי רכישת שפה שנייה .מאחר וקיימת חפיפה ,ולו גם חלקית וזמנית ,בין מאפייני השפה ברכישת שפה דו-לשונית ובין אלו שדווחו עבור ילדים עם SLIועם SESנמוך ,נוצר קושי אבחוני .יתר על כן, במחקרים המשווים ילדים מ SESגבוה ונמוך ,המונחים "ילד מאוכלוסיה מוחלשת" ו"ילד דובר שפת מיעוט" הם לעתים קרובות חלופיים ואי אפשר להעריך בנפרד את השפעת שני המשתנים האלה .הסמפוזיון הנוכחי מתמודד עם קושי זה באמצעות הערכת ילדים שנולדו ומתגוררים באותה מדינה ,לומדים באותם גני ילדים, ודוברים אותן שתי שפות ,כשרוסית היא שפת המיעוט .הסמפוזיון הנוכחי מציג ארבע מחקרים המנסים להתמודד עם היבטים שונים של קשיים אלה. 2 מאפייני מבנה הנארטיב בקרב ילדים דו-לשוניים עם וללא לקות שפה סווטה פיכמן ,אנה וולוסקוביץ ,כרמית אלטמן ,ויואל וולטרס אוניברסיטת בר-אילן [email protected] ילדים בעלי לקות שפה ספציפית ( )SLIמראים יכולות שפתיות ירודות כשהם נדרשים לספר סיפור .הקושי מתבטא בעיקר ברמת המילה והמשפט הבודד (רמת המיקרו) ,אך התוצאות לגבי תפקודם ברמת מבנה הסיפור ,והשימוש בקשרים סיבתיים (רמת המאקרו) אינן חד-משמעיות .גם ילדים דו-לשוניים עשויים להראות קושי ברמת המיקרו בשפתם השניה ,אך צפויים לתפקד בהתאם לגילם הכרונולוגי ברמת המקרו תוך השענות על הידע שלהם בשפה הראשונה .המחקר הנוכחי מנתח את יכולות הנראטיב של 50ילדי גן דו- לשוניים דוברי רוסית-עברית בני 15( 5:6-6:6עם ,)SLIבדגש על רמת המאקרו באמצעות נארטיבים שנאספו בשתי השפות ,רוסית ועברית .הילדים נתבקשו לשחזר סיפור אחד בכל שפה בימים נפרדים .כל סיפור תואר ע"י התייחסות לשלוש אפיזודות וכל אפיזודה הציגה גיבור שונה עם מטרות שנאמרו במפורש, נסיונות להשיג מטרות אלה ותוצאות .הסדר בשפות וסיפור התוכן היו מאוזנים בין המשתתפים .הממצאים מתייחסים למבנה הסיפור -מטרה ,נסיון ותוצאה ( - )GAOולאלמנטים המצביעים על קשרים -מאפשרי פעולה ,מוטיבציוניים ,פיזיים ופסיכולוגים .ניתוח הממצאים באמצעות אנובה דו כיוונית עבור ( GAOקבוצה ושפה) מראות הבדל מובהק בין הקבוצות הן בשפה הראשונה והן בשפה השניה הנובע מהבדלים באפיזודות הראשונה והשלישית .הבדלים דומים בין הקבוצות והשפות נמצאו גם באלמנטים המצביעים על קשרים בין המרכיבים השונים ובין האפיזודות השונות .הבדלים אלו נמצאו תקפים עבור מאפשרי פעולה ,קישורים מוטיבציוניים ,וקישורים פיזיים ,אך לא עבור קישורים פסיכולוגיים .גם כאן ,ילדים עם לקות שפה בשונה מילדים עם התפתחות תקינה ,התייחסו פחות לקיומה של האפיזודה הראשונה והשלישית ולרוב התחילו את הסיפור באפיזודה השניה .הדיון נוגע בהשלכות עבור השימוש בנארטיב ככלי המבחין בין ילדים בעלי לקות שפה לבין ילדים עם התפתחות שפה טיפוסית. מילות מפתח :דו-לשוניות ,לקות שפה ספציפית ,יכולות נארטיביות ביבליוגרפיה: Gagarina, N., Klassert, A., & Topaj , N. (2010). Russian language proficiency test for multilingual children. ZAS Papers in Linguistics, 54. Sonderheft. Berlin: ZAS. Kupersmitt J.R., Yifat R., & Blum Kulka S. (2014). The development of coherence and cohesion in monolingual and sequential bilingual children’s narratives. Narrative Inquiry, 24(1), 40-76. Trabasso, T. & Nickels, M. (1992). The development of goal plans of action in the narration of a picture story. Discourse Processes, 15(3), 249–275. 3 הבדלים איכותיים וכמותיים בידע הלקסיקאלי של ילדי גן חד-לשוניים ודו–לשוניים במיצבים סוציואקונומיים שונים תמרה גולדשטיין ,כרמית אלטמן ,ושרון ערמון-לוטם אוניברסיטת בר-אילן [email protected] חרף העובדה כי תהליך רכישת השפה השנייה בקרב ילדים דו-לשוניים עובר באותן אבני דרך כמו זה של ילדים חד-לשוניים ,עבור הילד הדו-לשוני ,השלבים הראשונים בתהליך זה מתאפיינים בפערים לקסיקליים ובאוצר מילים מצומצם יותר בכל אחת מהשפות ,בהשוואה לילד החד-לשוני בן גילו .המחקר הנוכחי בחן את ההבנה וההפקה של שמות עצם ופעלים בעברית בקרב שתי קבוצות ילדי גן-חובה בעלי התפתחות תקינה: 26ילדים חד-לשוניים ו 46-ילדים דו-לשוניים דוברי רוסית-עברית (מחציתם מ SES-נמוך) .בניתוח הכמותי נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות בכל מדדי אוצר המילים ,כך שחד-לשוניים הצליחו יותר מעמיתיהם הן בהבנה והן בהפקה .בניתוח האיכותני של שגיאות הילדים ,נמצאו בהפקה הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות ברמת הידע הסמנטי :כאשר ילדים חד-לשוניים שגו ,הם נטו יותר להפיק מילה נרדפת או הגדרה של מילת המטרה ,בעוד שילדים דו-לשוניים בעיקר הפיקו מילה אסוציאטיבית או כל מילה אחרת אשר לא הייתה קרובה מבחינה סמנטית למילת המטרה .יתרה מזאת ,אופייה של השפה העברית כשפה שמית אפשר לחקור את ההבדלים איכותניים לא רק ברמה הסמנטית ,אלא אף ברמה המורפולוגית :ילדים חד-לשוניים הפיקו יותר תחדישים גזרוניים מאותן אותיות שורש תוך שמירה על קטגורית המילה ,או הפיקו נטיות מגוונות אך תקינות דקדוקית לשם העצם או הפועל ,ואילו ילדים דו-לשוניים נטו שלא להשען על הגזירה הדקדוקית ,או להפיק הטיות פועל לא קיימות .ממצאים אלו משקפים את הידע הלקסיקאלי של כל אחת מהקבוצות :שגיאותיהם של הילדים החד-לשוניים מרמזות על קיומו של ידע סמנטי ולקסיקאלי ועל קשיים זמניים בגישה אליו; בעוד ששגיאותיהם של הילדים הדו-לשוניים מרמזות על הידע המוגבל שלהם בשפה השנייה ועל אסטרטגיות הפיצוי שהם מפעילים על מנת להתמודד עם אותם פערים לקסיקאליים ומורפולוגיים .בחינה משנית של הממצאים תוך הבחנה על פי מיצב סוציואקונומי ,לא הראתה הבדל ביכולות הלקסיקאליות או בסוגי השגיאות .ממצאים אלו מעלים את האפשרות שמדדים לקסיקאליים בשפה השניה מושפעים יותר מן החשיפה לשפה השניה במסגרת החינוכית מאשר מנתוני הרקע של הילדים. מילות מפתח :דו-לשוניות ,ידע לקסיקאלי ,מיצב סוציואקונומי ביבליוגרפיה: Bialystok, E., Luk, G., Peets, K. F. and Yang, S. (2010). Receptive vocabulary differences in monolingual and bilingual children. Bilingualism:Language and Cognition, 13, 525–531. 4 כישורים לשוניים וזיכרון עבודה מילולי אצל ילדים דו לשוניים ממיצבים סוציואקונומיים שונים נטליה מאיר אוניברסיטת בר-אילן [email protected] המחקר הנוכחי בוחן את השפעת הדו-לשוניות והמיצב הסוציו-אקונומי ( )SESעל כישורים לשוניים וזיכרון עבודה מילולי בקרב ילדי גן .מחקרים קודמים מראים שילדים ממיצב סוציואקונומי נמוך מפגינים כישורים לשוניים דלים יותר .עם זאת ,ניכר ממחקרים קודמים שלמיצב הסוציואקניומי של הילד אין כל השפעה על היכולת לחזור על ספרות או מילות תפל .במחקר זה השתתפו 120ילדים עם התפתחות שפה טיפוסית בגילאי 5.5-6.5שחולקו לארבע קבוצות לפי מצב שפה (דו-לשוני לעומת חד-לשוני) ו( SES -על פי השכלה הורית) 88 :ילדים דו לשוניים ( 44עם SESנמוך) ו 32-ילדים חד-לשוניים ( 16עם SESנמוך) .הילדים נבדקו באמצעות שלושת המטלות הנשענות על זכרון עבודה מילולי אך נבדלות במידת היכולת הלשונית הנדרשת על מנת לבצען :חזרה על ספרות ,חזרה על מילות תפל וחזרה על משפטים .באמצעות אנובה דו- כיוונית הבוחנת את השפעת המצב השפתי (דו לשוני לעומת חד-לשוני) והמיצב הסוציואקונומי (נמוך לעומת בינוני-גבוה) .לא נמצאה השפעה של דו-לשוניות על זיכרון עבודה מילולי במדדי חזרה על ספרות ומילות תפל .עם זאת ,דו-לשוניות נקשרה ליכולת שפתית נמוכה בחזרה על משפטים בעברית ,שבה נדרש הידע המילולי הגבוה ביותר .מיצב סוציואקונומי נמצא קשור ליכולת שפתית נמוכה יותר וקיבולת זיכרון עבודה מילולית נמוכה יותר (הן בחזרה על משפטים והן בחזרה על ספרות) .המחקר הנוכחי אפשר להפריד את ההשפעות של דו-לשוניות ומיצב סוציואקונומי .התוצאות שלנו תואמות מחקרים שנערכו לאחרונה ומראים גם הם כי מיצב סוציואקונומי משפיע באופן דומה על ילדים דו-לשוניים וחד לשוניים ודו-לשוניות משפיעה באופן דומה על ילדים ממיצבים סוציואקונומיים שונים .המחקר הנוכחי מראה גם כי חזרה על מילות תפל איננה מושפעת מדו לשוניות ומיצב סוציואקונומי ,בעוד חזרה על ספרות מושפעת רק ממיצב סוציואקונמי וחזרה על משפטים מושפעת משני המשתנים. מילות מפתח :דו-לשוניות ,מיצב סוציואקונומי ,זיכרון עבודה מילולי ביבליוגרפיה: ?Engel, P.M.A., Santos, F.H., & Gathercole, S.E., (2008). Are working memory measures free of socioeconomic influence Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 51, 1580-1587. Chiat, S. & Roy, P. (2007). The Preschool Repetition Test: an evaluation of performance in typically developing and clinically referred children. Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 50, 429-443. Calvo, A., & Bialystok, E. (2014). Independent effects of bilingualism and socioeconomic status on language ability and executive functioning. Cognition, 130, 278–288. 5 כישורים לשוניים וניצני אוריינות בקרב דו-לשוניים במיצבים סוציואקונומיים שונים כרמית אלטמן אוניברסיטת בר-אילן [email protected] לכל קבוצה מהגרת ,שילוב מוצלח כולל רכישת שפה חדשה ,פיתוח ניצני אוריינות בשפה החדשה ואקולטורציה מתמשכת בחברה החדשה .ניצני אוריינות מבוססים ונרכשים כמנעד התפתחותי עם שורשים בגיל הרך .ניצני אוריינות מושפעים ממאפיינים סביבתיים כגון :שכיחות קריאת ספרים ,זמינות של חומרי קריאה וכתיבה ,הדרכה אקדמית ,וצפיות הורים שעלולים להשפיע על קריאה וכתיבה ורגישים מאוד למיצב סוציואקונומי .שוני ברכישת שפה בקרב דו-לשוניים בעקבות מיצב סוציו-אקונומי נמוך או לקות שפה עלולים להשפיע על רכישת השפה וניצני אוריינות .מאפיינים של רכישה דו-לשונית לעיתים חופפים עם מאפיינים המדווחים של שימוש בשפה בקרב ילדים ממיצב סוציואקונומי נמוך .מטרת המחקר הנוכחי היא לשפוך אור על החפיפה בין המאפיינים של הדו לשוניות והמיצב הנמוך .לשם כך ,המדגם שלנו כלל חמישים ושניים דוברי רוסית-עברית ,מחציתם ממיצב סוציואקונומי נמוך ומחציתם ממיצב סוציואקונומי בינוני ,בני .5:6-6:6 הנבדקים הושוו מבחינת גיל ,מין ,ציוני מבחן סינון בעברית ומבחן שפה ברוסית ,ומנת משכל ,אך נבדלו בהשכלה הורית .כל נבדק נבחן בשתי השפות במגוון מדדים לשוניים וקדם אורייניים .בחינה ראשונית של הממצאים בעברית מצביעה על דמיון בין האוכלוסיות במדדים לשוניים כגון אוצר מילים או יכולות תחביריות כפי שבאות לידי ביטוי בחזרה על משפטים .עם זאת התמקדות בניצני אוריינות מצביעה על הבדלים מובהקים בין דוברי רוסית-עברית במיצבים השונים במטלות הנשענות על ידע תלוי שפה כגון בידוד צליל פותח וסוגר או שיום אותיות עבריות ,אך לא כאשר הידע איננו תלוי שפה כגון חריזה ,או נשען על יכולות לקסיקאליות כגון שטף סמנטי .השלכות של הממצאים האלה יידונו תוך התייחסות להשפעת הדו-לשוניות על המודעות הפונולוגית שיתכן ומקנה יתרון בלמידת והפנמת תהליכי קריאה בקרב המיצבים השונים. מילות מפתח :דו-לשוניות ,מיצב סוציואקונומי ,ניצני אוריינות ביבליוגרפיה: Whitehurst, G.J. & Lonigan, C.J. (1998). Child development and emergent literacy. Child Development, 69, 848-872. Aram, D., Korat, O. & Levin, I. (2005). Parent-child joint writing: A context for promoting emergent literacy. In M. Joshi (Ed.), Literacy acquisition, assessment & intervention: The role of phonology, orthography, and morphology. Mahwah, NJ: Laurence Erlbaum. Hoff, E (2006). How social contexts support and shape language development. Developmental Review, 26, 55-88. 6 10:30-11:50 אולם 062 מושב הרצאות: תהליכי למידה התומכים ברכישה ועיבוד שפה יו"ר שני קחטה 7 ההשפעה של שנת לילה על תהליכי למידה שפתיים עמיר גרוסוירט אוניברסיטת חיפה [email protected] מבחינה מוחית ,למידה משמעה שינויים במערכת העצבים שנוצרים בעקבות אימון או התנסות ,אשר גורמים לשינויים בהתנהגות .התהליך שבו ידע חדש מקובע לטווח ארוך נקרא קונסולידציה (.)consolidation במקרה של רכישת מיומנויות מדובר לא רק בקיבוע של המיומנות החדשה לאורך זמן אלא גם בשיפור הביצוע ,שיפור מושהה ) (delayed off-line gainsשניתן למדידה שעות וימים לאחר ההתנסות ,ללא חשיפה או תרגול נוספים .עבודות רבות שחקרו תהליכי למידה במטלות פשוטות הראו שהשיפור המושהה עשוי להיות תלוי שינה ( )sleep dependentאו שהתהליך יעיל יותר בשינה לעומת ערות (.)sleep enhanced הניסוי הנוכ חי בדק את האפשרות שגם בתהליך למידה מורכב המדמה רכישת שפה חדשה נצפים מאפיינים התנהגותיים של תהליכי קונסולידציה ,ובמיוחד את ההשפעה האפשרית של שנת הלילה ומועד השיעור ,כפי שאלו באים לידי ביטוי במטלות הפשוטות שנחקרו בעבר .הנבדקים בניסוי ,נחשפו לשפה מלאכותית המורכבת מ 14-מילים ( )Brocanto3המותאמת לתאר במשפטים בעלי מבנה תחבירי מוגדר ( )syntaxאת מגוון המהלכים האפשריים במשחק לוח שפותח לצרכי הניסוי .הם תרגלו את ההבנה והשימוש בשפה ,תוך כדי משחק מול הנסיין .מחציתם עברו שיעור בבוקר ומחציתם בערב .לאחר התרגול ,הנבדקים ביצעו שלושה מבדקי שפה שבחנו ידע תחבירי ,הבנת משפטים והפקת משפטים בשפה שנלמדה .לאחר 12או 24שעות נערך מבדק נוסף ,בכדי לעקוב אחר השיפור המושהה ולאחר כשבועיים מבדק שלישי ,שמדד את היכולת לשמר את שנלמד כזיכרון לטווח ארוך .כל קבוצות הניסוי הראו שיפור מושהה בכל שלושת המבדקים במדדים של מהירות ביצוע ,ללא פגיעה ברמת הדיוק ,עדות לתהליכי קונסולידציה ,ובדומה למה שמוכר ממטלות אחרות ופשוטות יותר .מאידך ,מתוצאות הניסוי עולה שלשינה וערות השפעה שונה על אספקטים שונים של למידת השפה .בידע תחבירי ,השיפור המושהה מתבטא גם לאחר ערות וגם לאחר שינה ,ונשמר לטווח של שבועיים .בפענוח והפקת משפטים נצפה שיפור מושהה רק אצל הנבדקים שישנו בין המפגשים, אך רק במבחן ההפקה השיפור נשמר לטווח ארוך .עדות לכך שאספקטים שונים של למידת שפה שניה, נשענים על מנגנוני למידה שונים שמושפעים בצורה שונה מגורמים שונים. מילות מפתח :רכישת מיומנויות ,קונסולידציה ,שיפור מושהה 8 למידה סטטיסטית בקרב קוראים עם דיסלקסיה :ליקוי ספציפי או ליקוי כללי? שני קחטה ורחל שיף אוניברסיטת בר-אילן [email protected] לקות קריאה (דיסלקסיה) הוגדרה לאורך השנים כלקות ספציפית לשפה .על-פי תפיסה זו ,בסיס הקושי בקריאה הוא קושי פונולוגי ,כלומר קושי בעיבוד צלילי השפה .בשנים האחרונות נמצאו ממצאים המעידים על כך כי לקוראים עם דיסלקסיה יש קושי בעיבוד גירויים רצפים ,קושי הבא לידי ביטוי ביכולת נמוכה יותר בהשוואה לרגילים לזהות סדירויות סטטיסטיות העומדות בבסיס הגירוי .ממצאים אלה מעלים השערה כי בניגוד לתיאוריה הפונולוגית ,הקושי בבסיס הדיסלקסיה אינו קושי שפתי ספציפי ,אלא קושי קוגניטיבי כללי. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון השערה זו תוך שימוש במטלת למידת דקדוק מלאכותי .במטרה לבחון האם הקושי בלמידה סטטיסטית הינו ספציפי לשפה או לא ,נערכו שני ניסויים של למידת דקדוק מלאכותי חזותי .בניסוי הראשון שבחן למידת דקדוק מלאכותי שפתי המשתתפים נחשפו לרצפי אותיות .בניסוי השני שבחן למידת דקדוק מלאכותי בגירוי שאינו שפתי ,הנבדקים נחשפו לרצפי צורות 76 .סטודנטים השתתפו בשני הניסויים ,מחציתם קוראים עם דיסלקסיה ומחציתם קוראים תקינים .בשני הניסויים נמצא פער מובהק בין קבוצת הקוראים התקינים לקבוצת הקוראים עם דיסלקסיה ,לטובת הקוראים התקינים .ממצא המצביע על תמיכה בהשערה כי הקושי בלמידה סטטיסטית בקרב קוראים עם דיסלקסיה אינו ספציפי לשפה אלא הינו קושי כללי המשפיע גם על מיומנויות שפתיות שונות ,כגון רכישת הקריאה בה למידה סטטיסטית נדרשת ברמה גבוהה .לממצא זה חשיבות רבה בהבנת הקושי בבסיס הדיסלקסיה והשפעה משמעותית על תכניות ההתערבות הנבנות במטרה לקדם קוראים עם דיסלקסיה. מילות מפתח :למידה סטטיסטית ,דקדוק מלאכותי ,דיסלקסיה 9 תהליך רכישת מיומנות קריאה באמצעות אימון קריאת כתב ראי בקרב קוראים תקינים לעומת בעלי דיסלקציה התפתחותית סיון שתיל כרמון ,רחל שיף ואלי וקיל אוניברסיטת בר-אילן [email protected] מח קרים אשר עסקו בקריאת מילים על ידי בעלי דיסלקציה בחנו את ביצועי הקריאה שלהם בנקודת זמן אחת ומצאו כי בעלי דיסלקציה חווים קשיים בקריאה מדויקת של מילים ללא הקשר ובקריאת מילים לא אמיתיות, כמו כן קצב הקריאה שלהם איטי יותר .אחת התיאוריות המסבירות את קצב הקריאה האיטי של בעלי דיסלקציה הינו תוצאה של העדר אוטומטיות בביצוע מטלות הקריאה .מטרת המחקר הנוכחי הינה להתחקות אחר תהליכי הלמידה של קריאת מילים בקרב בעלי דיסלקציה לעומת תואמי גיל כרונולוגי ותואמי גיל קריאה ולבחון האם בעלי דיסלקציה מגיעים לקצב קריאה יציב כלומר לאוטומטיזציה .במחקר השתתפו 59נבדקים: 15בעלי דיסלקציה התפתחותית בכיתה ו' 22 ,תואמי גיל כרונולוגי 22 ,תואמי גיל קריאה בכיתה ג' .כל הנבדקים בעלי אינטליגנציה תקינה וללא קשיי קשב וריכוז .הנבדקים ביצעו תהליך אימון של קריאת כתב ראי ) .(Mirror readingמשימה זו הינה משימת החלטה לקסיקאלית בה מוצגים גירויים משמאל לימין ובאותיות הפוכות אשר פונות שמאלה על צג מחשב .הגירויים כוללים מילים חדשות וחוזרות וכן מילות תפל חדשות וחוזרות .במשימה נמדד זמן התגובה ודיוק התשובות של הנבדקים .המערך כלל ארבעה אימונים בימים עוקבים .תוצאות המח קר מעידות כי האימון הממושך של קריאת גירויים חוזרים בכתב ראי סייע לבעלי הדיסלקציה בשיפור זמני התגובה עבור גירויים חוזרים עד הגעה לקצב קריאה יציב .זמן העיבוד של הגירויים החוזרים בכתב ראי בקרב קבוצת בעלי הדיסלקציה היה האיטי ביותר בתחילת האימון ,אך הם הדביקו את הפער והגיעו לקצב קריאה דומה לקבוצת תואמי גיל הקריאה ,אך עדיין שונה במובהק מתואמי הגיל הכרונולוגי .ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי בעלי דיסלקציה מגיעים לאוטומטיות בקריאה (קצב קריאה יציב) כתוצאה מאימון קריאת גירויים חוזרים ,אך בכל זאת קצב הקריאה שלהם נותר נמוך לעומת קוראים תקינים בני גילם. מילות מפתח :דיסלקציה ,קריאת כתב ראי ( ,)Mirror readingאוטומטיזציה 10 רגישות להקשר ותפיסת דיבור ברעש בילדים בגילאי 7-12שנים וודיעה ג'דעון-חורי וקרן בנאי אוניברסיטת חיפה [email protected] היכולת להאזין לדיבור שמוצג בצורה לא אופטימלית (למשל ,על רקע המולת ילדים בגן או רעשי תחבורה) מתפתחת בהדרגה לאורך הילדות .ממחקרים רבים עולה כי גורמים סנסוריים וקוגניטיביים אחראים להתפתחות זו ,אולם הגורמים שנחקרו עד כה לא יכולים להסבירה במלואה .בעבר נמצא כי הקשר שנוצר בעקבות חזרה על מילים בודדות ועל תבניות מורפו-פונולוגיות מסייע בתפיסה של הברות ע"י ילדי גן וכי חזרה על פריטים בודדים שיפרה את יכולתם של מתבגרים לזהות מילים ברעש .מחקר זה נועד לבחון את ההשערה שהקשר שנוצר בעקבות חזרה על מילים ועל תבניות מסייע לתפיסת דיבור ברעש וכי תרומה זו משתנה עם הגיל .תרומת שני סוגי ההקשר נבדקה בקרב ילדים בשתי קבוצות הגיל ( 7-8ו ,)11-12בשלושה תנאים שבכל אחד מהם הוצגו 60מילות תפל .1 :תנאי בסיס בו הוצגו מילים שהורכבו מ 60 -שורשים שונים ו 6 -תבניות שונות .2 ,תנאי בו הוצגו מילים שהורכבו מ 6 -שורשים שונים ו 6 -תבניות שונות (כלומר כל מילה חזרה על עצמה 10פעמים) .3 ,תנאי בו הוצגו מילים שהורכבו מ 60 -שורשים שונים ותבנית מורפו- פונולוגית אחת .בכל צעד התבקשו הנבדקים לחזור על המילה ששמעו ועצמת הרעש הותאמה לתשובותיהם. בכל תנאי חושב לכל נבדק סף זיהוי ברעש והספים הושוו בין התנאים כדי לקבוע האם החזרה על פריטים או תבניות השפיעה על הביצועים (אפקט עיגון) והאם השפעה זו תלויה בגיל .שני סוגי החזרה הביאו לשיפור של סיפי הזיהוי ביחס לתנאי הבסיס בשתי קבוצות הגיל אולם אפקט העיגון היה חזק יותר בקבוצה הבוגרת יותר .אפקט החזרה על מילים היה חזק מהאפקט של חזרה על תבנית .נראה אם כן שילדים מנצלים באופן אימפליציטי מידע מורפו-פונולוגי כדי לשפר את יכולתם לפענח דיבור בתנאי האזנה קשים ,אולם ההשפעה של חשיפה קודמת לאותם הגירויים רבה יותר .את צמיחתם של שני האפקטים עם הגיל ניתן להסביר על ידי שיפור ביכולות זיכרון ובידע הלשוני לאורך שנות ביה"ס היסודי. מילות מפתח :הקשר תפיסתי ,תפיסת דיבור ,עיבוד אודיטורי ,מורפולוגיה 11 10:30-11:50 אולם 063 סימפוזיון: קריאת ספר ותרומתה לקידום שפה ,הבנת סיפור והפקתו בקרב ילדי גן יו"ר עופרה קורת הסימפוזיון יעסוק בקריאת ספרים כהקשר לקידום שפה והבנת סיפור בקרב ילדי גן .נתמקד בספרים מודפסים ובספרים אלקטרוניים תוך התייחסות לאופן התיווך שניתן בשני הקשרים אלה לקידום הילד .נתייחס למבנה הספרים האלקטרוניים שקיימים היום בשוק בהשוואה לאלה מלפני עשור ,ובפוטנציאל הגלום בהם לקידום הבנת סיפור ושפה אצל ילדים בגיל הרך .בנוסף ,נציג מחקרים שבחנו ספרים אלקטרוניים המשלבים מוזיקת רקע והרחבות תוכן הכוללים סוגי הרחבה שונים (ברמת פרטים או היקש) והשפעתם על הבנת הסיפור והפקתו .מקומה של הגננת כמתווכת בין הספר האלקטרוני לילד ,ואופן עבודתה עם הילדים תהיה מוקד נוסף בסימפוזיון .בנוסף ,תוצג עבודה שתתמקד בקריאת ספר מודפס לילד בשפה הערבית .העבודה עוסקת בקיום סוגי שיח שונים עם הילד בעת הקריאה תוך התייחסות לשפה הדבורה ,התקנית או השילוב בין השניים ומשמעות הדבר על אוצר המילים ועל הבנת הסיפור של ילדי גן .בסימפוזיון נעלה את משמעותם של הקשרי הקריאה השונים לקידום שפה והבנת סיפור בקרב ילדי גן בישראל ובהשלכות הפדגוגיות הנגזרות מכך לשדה. 12 אופן ההתייחסות לשפה הערבית המדוברת והתקנית בעת קריאת ספר לילדי גן והשפעתו על הבנת הסיפור 3 אריג' האשם מסארווה ,1דורית ארם 2ומרגלית זיו 1מכללת אלקאסמי ומרכז בידאיאת2 ,אוניברסיטת תל אביב3 ,מכללת אלקאסמי ומרכז בידאיאת [email protected] החוויה של קריאת ספרים נחשבת לפחות טבעית בשפה הערבית מאשר בשפות אחרות ,בשל מאפייני הדיגלוסיה של השפה ,דהיינו המרחק הלשוני הקיים בין השפה המדוברת לשפה התקנית .ממצאי מחקר עדכני הראו ,שכאשר מבוגרים קוראים ספר לילדים צעירים בערבית הם ,בדרך כלל ,קוראים אותו בערבית תקנית ומתרגמים אותו לערבית מדוברת עם מעט מאוד הרחבות .מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק מהו השילוב המיטבי בין השפה המדוברת לשפה התקנית בשיח של המבוגר עם ילד על ספר? הפעלנו שלוש תכניות התערבות בקרב ילדי גן על מנת לבדוק דרכים שונות של התייחסות לשפה המדוברת ולשפה התקנית בעת קריאה של ספר ילדים בערבית ,וכיצד הן משפיעות על רכישת אוצר מילים מהספר ,הבנת העלילה ,והבנת מצבים מנטאליים בסיפור .במחקר השתתפו 160ילדים דוברי ערבית בגילאי 4-5שנים עם התפתחות תקינה ממיצב חברתי כלכלי מגוון ,שחולקו אקראית לשלוש קבוצות התערבות ( 40ילדים בכל קבוצת התערבות) וקבוצת ביקורת ( 40ילדים) .בקבוצת ההתערבות הראשונה המפגשים הועברו בשפה הערבית המדוברת ,בק בוצה השנייה המפגשים כללו שילוב של השפה התקנית והמדוברת ,ובשלישית התקיים השיח בשפה התקנית .קבוצת הביקורת קיבלה את תוכנית הגן הרגילה .כל התערבות כללה שלושה מפגשי קריאה מובנים ,שכללו שיח על אוצר המילים מהספר ,דיון על מהלך העלילה והתמקדות בהיבטים מנטאליים בסיפור .הממצאים מצביעים על התקדמות דומה של הילדים בכל ארבע הקבוצות באוצר מלים בשפה המדוברת .הילדים בקבוצת ההתערבות בשפה המדוברת ובקבוצה ששילבה בין המדוברת לתקנית רכשו יותר מלים חדשות בשפה התקנית מאשר ילדים בתכנית התקנית .הבנת הספור לאחר מספר קריאות הייתה הטובה ביותר בקרב הילדים ,שהשתתפו בתכנית ההתערבות בשפה התקנית .ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות השילוב הנכון בין השפה המדוברת לתקנית בקריאת ספרים לילדים בערבית ובשיח על ספרים אלה. מילות מפתח ,TOM :דיגלוסיה ,אוצר מלים ,הבנת הנשמע 13 קידום הבנה והפקה של סיפור באמצעות ספר אלקטרוני בשילוב תמיכת הגננת בגן הילדים 2 מירב תורגמן 1ועפרה קורת 1אוניברסיטת בר-אילן ומכללת לוינסקי לחינוך2 ,אוניברסיטת בר-אילן [email protected] במחקר זה בחנו את השילוב של אפקט הסינרגיה הייחודי לתוכנת מחשב יחד עם ליווי גננות לקידום הבנה והפקת סיפור בקרב ילדי גן .שאלנו (א) מהי הדרך היעילה להטמעת ספרים אלקטרוניים בגן ו( -ב) עד כמה ליווי הגננת בתהליך ההטמעה יסייע להשגת מטרה זאת ,בהשוואה לקריאה העצמאית של הילד? התמקדנו בגננות שפעלו לפי הבנתן לעומת אלה שקיבלו הדרכת מומחה .קבוצות ההתערבות עבדו עם 2ספרים אלקטרוניים במבנה דומה .הם כללו 3ערוצים( :א) הרחבת תוכן הסיפור ברמת פרטים (ב) הרחבה ברמת פרטים והיקש ו(-ג) קריאה רציפה -ללא הרחבות (ביקורת) .תוכנית ההתערבות התקיימה במיצב הנמוך. הגנים חולקו אקראית לארבע קבוצות ( 2גנים בקבוצה)( :א) פעילות עצמאית בספר (ב) פעילות בספר בליווי גננת לפי הבנתה (ג) פעילות בספר עם ליווי הגננת ,שקיבלה הדרכה בנושא (ד) קבוצת ביקורת שקראה קריאה רציפה .בכל קבוצת התערבות גן אחד קרא בערוץ ההרחבה ברמת פרטים וגן שני קרא בערוץ ההרחבה ברמת פרטים והיקש .המטרה הייתה לבדוק איזה סוג הרחבה יהיה יעיל יותר בקידום הילדים בהבנת הסיפור ובהפקתו .מבחני הקדם והבתר היו זהים וכללו הבנה והפקה של הסיפור .נמצא שכל קבוצות המחקר התקדמו בהבנת הסיפור .עם זאת ,הקבוצות בה הגננת קיבלה הדרכה התקדמה בשיעור הגבוה ביותר .לגבי הפקת הסיפור שתי הקבוצות ,שקראו בליווי גננת (עם וללא הדרכה) התקדמו בשיעור דומה וגבוה יותר מהקבוצות בהן הילדים קראו באופן עצמאי .בנוסף ,תמיכה טכנולוגית שהתייחסה לרמת הפרטים וההיקש בסיפור הייתה יעילה עבור הילדים שקראו עצמאית ושל אלה שקראו בליווי הגננת ללא הדרכה עבור כל המדדים שנבדקו .בקבוצות בהן הילדים קראו את הספרים בליווי גננת שקיבלה הדרכה ,סוגי ההרחבות שניתנו בספר לא השפיעו על הבנת הסיפור והפקתו .ממצאים אלו מצביעים על הערך המוסף של תיווך הגננות בפעילות של קריאת ספרים אלקטרוניים ועל חשיבות ההדרכה לגננות בקידום הילדים בפעילות זאת. בנוסף ,הממצאים מצ ביעים על חשיבות מבנה הספר האלקטרוני כתומך בהבנת הסיפור ומחדד את חשיבות התמיכה ברמת פרטים וברמת היקש. מילות מפתח :ספר אלקטרוני ,ילדי גן ,הבנת סיפור ,הפקת סיפור 14 מוסיקת רקע והרחבת תוכן הסיפור בספר האלקטרוני כמקדמי הבנת הסיפור ואחזורו בקרב ילדי גן 2 ענת בן שבת 1ועפרה קורת 1אוניברסיטת בר-אילן ומכללת לוינסקי לחינוך2 ,אוניברסיטת בר-אילן [email protected] במחקר זה בדקנו את ההשפעה של מוסיקת רקע שקטה בספר אלקטרוני ושל הרחבות תוכן הסיפור (בעזרת תמונות ,אנימציות ומסר דבור) ,בנפרד ובאופן משולב ,על הבנת הסיפור ואחזורו בקרב ילדי גן .הנחנו שהשילוב של מוסיקת הרקע ושל תמיכה בתוכן הסיפור יתרום להבנת הסיפור ולאחזורו ,וכל מרכיב בנפרד יתרום פחות מהשילוב ביניהם .במחקר השתתפו 160ילדי גן-חובה ממיצב נמוך ,שחולקו אקראית ל4- קבוצות קריאה בספר האלקטרוני( :א) בליווי מוסיקת רקע עם הרחבות (ב) ללא מוסיקה עם הרחבות (ג) בליווי מוסיקה וללא הרחבות ו(-ד) ללא מוסיקה וללא הרחבות (ביקורת) .בשלב ראשון נבדקה רמת אוצר המילים והבנת סיפור של הילד .כמו כן ,נערכו מבחני קדם בהם הילדים קראו את סיפור המטרה בקריאה רציפה ,ואובחנו בהבנת הסיפור ובאחזורו .בשלב השני הילדים חולקו אקראית ל 4-קבוצות ,והם קראו את הספר האלקטרוני עצמאית ארבע פעמים בפורמט אליו נבחרו .בשלב השלישי התקיים מבחן זהה למבחן הקדם .בנוסף ,נבחן תהליך ההתקדמות בהבנת הסיפור באמצעות שאלות פתוחות בשלוש מדידות; לפני ההתערבות ,אחרי הקריאה השנייה ,ואחרי הקריאה הרביעית .נמצא שהילדים שקראו את הסיפור עם מוסיקת רקע ועם הרחבות התקדמו יותר מכל הקבוצות בהפקת הסיפור ובאחזורו .הילדים מקבוצה זו קיבלו גם ציון גבוה בהבנת הסיפור בשאלות הפתוחות יותר מקבוצת הביקורת .רמת אוצר המילים התחילית של הילדים נמצאה קשורה לרמת אחזור הסיפור שלו ולרמת הבנת הסיפור בשלב הבתר .וכן נמצא קשר ישיר בין רמת הבנת הסיפור התחילית לבין רמת מבנה הסיפור ,תוכן הסיפור ,השאלון הסגור ומבחן השאלות הפתוחות לאחר ההתערבות .עבודה זאת מרחיבה את הידוע לנו לגבי תפקידה האפשרי של המולטימדיה המשלבת מוסיקת רקע שקטה ,והרחבות תוכן (הכוללות תמונות ,אנימציות ומסר דבור) בקידום הבת סיפור וביכולת לאחזר אותו בקרב ילדי גן .נדון בהשלכות הפדגוגית של תוכנות חדשניות אלה ומקומן בטיפוח שפה ואוריינות בגיל הרך. מילות מפתח :ספר אלקטרוני ,מוסיקת רקע ,הבנת סיפור ,אחזור סיפור 15 לאחר עשר שנים :האם הספר האלקטרוני של היום יכול לקדם שפה ואוריינות בגיל הרך? עפרה קורת אוניברסיטת בר-אילן [email protected] במחקר הנוכחי ביצענו הערכה של ספרים אלקטרוניים ,הקיימים בשוק עבור ילדים בגיל הרך בגילאי שלוש עד שמונה .שאלנו ,מהי איכותם של הספרים הללו ,והאם הם יכולים לשמש בסיס טוב לקידום שפה ואוריינות עבור ילדים צעירים .סקירה דומה שנערכה לפני עשור על ספרים אלקטרוניים המיועדים לילדים דוברי הולנדית וילדים דוברי עברית הראתה ,שבמרביתם ישנם מרכיבים של שעשוע ,שעלולים לגרום להסחה מקו הסיפור ,ולא לתמוך בהבנת תוכן הסיפור ,ובפיתוח השפה והאוריינות של הילד הצעיר .השאלה שהעלינו במחקר זה היא ,האם כיום לאחר עשור של מחקר בתחום ,איכות הספרים בשוק שונה ממה שדווח עליה בעבר? בדקנו 33ספרים ( 16בעברית ו 17-באנגלית) שנבחרו אקראית מתוך רשימות ,שהוצעו ברשת האינטרנט בקיץ .2014התמקדנו במבנה הכללי של הספרים ובמרכיבי המולטימדיה שלהם .הממצאים הראו שמבנה הספרים אינו אחיד .עם זאת ,במרביתם ניתן להתקדם עם המסך קדימה ואחורה ,לקרוא מחדש את העמוד ,להשתיק את הקריינות ,וכן הטקסט הכתוב מואר בהתאמה לקריאת הקריין .בחלק מהספרים יש מוסיקת רקע ,ורק בחלקם ניתן להשתיק אותה בעת הקריאה .מבחינת אמצעי המולטימדיה -בחלק גדול מהספרים יש אנימציות אוטומטיות ונקודות חמות להקלקה ,וספרים מעטים כוללים העשרת שפה .במחצית הספרים יש משחקים בתוך הסיפור .מספר הנקודות האוטומטיות ומספר הנקודות החמות במסך הוא קטן, ורמת התמיכה שלהן בסיפור היא ברמה טובה .ממצאים אלה מציגים תמונה מורכבת .מצד אחד בחלק מהמרכיבים הספר עדיין עלול לגרום להסחת הילד הצעיר מקו הסיפור ולהפריע בהבנת תוכנו ,ובנוסף הוא לא כולל כלים להעשרת שפת הילד .מצד שני ,מרכיבים מרכזיים של המולטימדיה שקיימים בספרים ,כמו אנימציות אוטומטיות ונקודות חמות ,מופיעים על המסך במספר קטן ,והם בנויים בצורה שעשויה לתמוך בהבנת הסיפור .בדיון נתייחס להשלכות הפדגוגיות של ממצאי מחקר זה עבור הורים ,אנשי חינוך ומפתחי ספרים אלקטרוניים לילדים צעירים. מילות מפתח :ספר אלקטרוני ,הגיל הרך ,הבנת סיפור ,שפה ואוריינות 16 10:30-11:50 חדר 217 סימפוזיון: ידע אותיות בגיל הגן בערבית ועברית כגשר בין השפה הדבורה לכתובה יו"ר דורית ארם השימוש המושכל בכלי התרבותי של הכתב ,הוא אחד היעדים החברתיים החשובים ביותר בכל מדינות העולם .ידע אותיות הוא אחד מאבני היסוד של אוריינות אצל ילדים ששפת אימם כתובה בכתב אלפביתי .ידע זה מורכב מהכרת צורת האותיות ,שמות האותיות והכרת הצלילים שהאותיות מייצגות .ידע אותיות מהווה מנבא חזק של ניצני קריאה ושל רכישת קריאה וכתיבה .לאורתוגראפיות השונות יש משמעות רבה ברכישת ידע אותיות .הסימפוזיון יעסוק בידע אותיות של ילדי גן בערבית ובעברית .ארבעת המחקרים שיוצגו יביאו התבוננות רחבה על תפיסה החזותית והפונולוגית של האותיות באורתוגראפיות אלה .המחקרים בוחנים האם עיבוד חזותי תורם לרכישה של אותיות בערבית ,אלו אותיות מופיעות בכתיבת האקראי של ילדי גן בעברית? מהי יחידת הצליל הנגישה ביותר בקרב ילדים דוברי השפה הערבית ומהו האופן שבו אימהות קוראות ספרי אותיות לילדיהן. 17 התרומה של עיבוד חזותי להכרת אותיות בקרב ילדי גן דוברי ערבית הדיל ח'ואלד ,שלי שאול ומיכל שני אוניברסיטת חיפה [email protected] הכרת אותיות מוגדרת כרכיב של ניצני אוריינות ורכישתה בגיל הרך קשורה באופן הדוק לרכישת זיהוי מילים ואיות בבית הספר .נמצא כי מודעות פונולוגית ועיבוד חזותי תורמים לידע האותיות בגיל הרך .הספרות המחקרית על האורתוגרפיה הערבית מצאה כי מאפיינים ויזואליים של האותיות יוצרים עומס ויזואלי ומקשים על רכישתן יחסית לסמלים גרפיים בשפות אחרות .המחקר הנוכחי התמקד בילדי גן חובה דוברי ערבית כשפת אם ובחן האם עיבוד חזותי תורם לרכישה של אותיות המסווגות על פי הידמות חזותית ושכנות ברצף הא"ב (שכנות ודומות ,שכנות ולא דומות ,לא דומות ולא שכנות) .במחקר השתתפו 80ילדי גן חובה דוברי ערבית כשפת אם ,המחקר כלל מטלה של הפקת שמות אותיות ומטלה של זיהוי ,מבין מסיחים ,של אותיות על פי שמן המוקרא .בבחינת הקשרים בין מדדי עיבוד חזותי להפקת אותיות נמצא כי דיוק בהפקת שמות אותיות באופן כללי נמצא בקשר מובהק חיובי עם קשב חזותי מורכב .הפקת שמות אותיות שכנות ודומות נמצאה בקשר מובהק עם הבחנה חזותית .בנוסף נמצא כי לדמיון חזותי ולרצף יש השלכה על אספקט הדיוק והקצב ברכישת שמות אותיות שכנות ודומות וכן שכנות ולא דומות בשפה הערבית ,כך שבעת זיהוי אותיות שכנות ודומות ילדי הגן מבצעים יותר שגיאות בהפקתן ,וזמן הזיהוי שלהן ארוך יותר ,ואף תלוי יותר במודעות פונמית .מכאן ניתן להסיק כי בשפה הערבית הקשר בין מודעות פונמית לזיהוי אותיות חזק יותר כתלות ברצף ובהידמות חזותית .מחקר זה ממקד מהן האותיות בשפה הערבית אותן מתקשים יותר לרכוש ומחדד את הקושי בשל דמיון חזותי ומיקום ברצף .לממצאים אלה השלכה על אופן הוראת האותיות .יש בהן כדי להצביע על צורך בשילוב של חיזוק יכולות קשב חזותי בגיל הרך לצד התמקדות באותיות ספציפיות אותן קשה יותר לרכוש. מילות מפתח :ניצני אוריינות ,ניצני כתיבה ,ערנות פונולוגית ,התפתחות בגיל הרך 18 מאפייני אותיות האקראי בכתיבה של ילדי גן מיכל זוהר ודורית ארם אוניברסיטת תל אביב [email protected] אותיות המופיעות בכתיבתם של ילדי גן ללא קשר לצלילי המילים הן אותיות אקראי ,המהוות שלב טבעי בהתפתחות הכתיבה .אלו אותיות מופיעות בכתיבת האקראי של ילדי גן? ילדים מרבים להשתמש באותיות משמם הפרטי ,באותיות שכיחות ,תוך ייצוג יחס התנועות והעיצורים בשפה הכתובה .הם משתמשים באותיות בעלות דפוסים ויזואליים נפוצים ובאותיות שהפקתן פשוטה .מטרות המחקר הנוכחי כללו תיאור של מידות ודפוסי השימוש באותיות אקראי בעברית ובחינת תרומתם של משתנים הקשורים בילד (גיל ,מגדר, מיצב ואורך השם הפרטי) ובתוצרי הכתיבה (סכום האותיות ורמת הכתיבה) לניבוי השונות במידות השימוש בחמישה דפוסים של אותיות האקראי (אותיות מהשם ,אותיות שכיחות ,אותיות קלות להפקה ,עיצורים/אהוי, וייחודיות ויזואלית) .הערכנו 733תוצרי כתיבה הכוללים אותיות אקראי שנכתבו על ידי 152ילדים שגילם הממוצע חמש שנים ושלושה חודשים ( 63.9חודשים= .)SD=6.9 ,Mתוצאות המחקר מראות כי כתיבת האקראי של ילדים דוברי עברית אינה כוללת שימוש ייתר באותיות שמם הפרטי ואינה מצביעה על העדפה מיוחדת לאות הראשונה בשם על פני יתר אותיות השם .נמצא מתאם חיובי חזק בין שכיחות האותיות בטקסטים בעברית לבין שכיחות הופעת האותיות בכתיבת האקראי .כמו כן ,כתיבת האקראי בעברית מאופיינת בשימושים רבים באותיות המייצגות עיצורים ובשימושים רבים באותיות שדומות מבחינה ויזואלית לאותיות אחרות בשפה .לא נמצאו הבדלים בין מידת השימוש באותיות הקלות ,בינוניות או קשות להפקה גראפית .מעבר לרמת הכתיבה ומספר אותיות האקראי שנכתבו ילדים בוגרים יותר השתמשו בכתיבתם ביותר אותיות שנמצאות בשכיחות נמוכה ,מיוחדות ויזואלית וקשות להפקה .לעומתם ,ילדים צעירים נטו להשתמש ביותר אותיות משמם ואותיות אהוי הקלות להפקה .מעבר לרמת הכתיבה ומספר אותיות האקראי שנכתבו ,אורך השם הפרטי של הילד ניבא את מידת השימוש שלו באותיות משמו .המחקר מלמד על דפוסי השימוש באותיות אקראי של ילדים דוברי עברית הדומים לאלה של ילדים דוברי שפות אחרות וכן על המאפיינים ומעיד על המאפיינים הייחודיים לכתיבת אקראי בעברית. מילות מפתח :ניצני אוריינות ,ניצני כתיבה ,ערנות פונולוגית ,התפתחות בגיל הרך 19 סקירה של המודעות הפונולוגית וידע אותיות בקרב ילדים דוברי השפה הערבית טרום לימוד קריאה וכתיבה הנאדי אבו אחמד ודויד שר אוניברסיטת חיפה [email protected] המחקר נועד לבדוק מהי יחידת הצליל הנגישה ביותר בקרב ילדים דוברי השפה הערבית ומהות ידע האותיות טרום לימוד קריאה וכתיבה .המחקר התבסס על תיאוריית ה Psycholinguistic Grain-size Theory -של .)2005( Ziegler and Goswamiתיאוריה זו טוענת שלא כל יחידה פונולוגית נגישה באופן מפורש לפני לימוד הקריאה עניין שכרוך במבנה ההברות והעקביות בין סמלי מערכת הכתב וצליליהם .הועברה סוללת מבדקים ל 167 -ילדי גן חובה (גיל חמש) דוברי ערבית שנאספו מששה גנים .הסוללה כללה ארבעה מבחנים שבדקו ידע אותיות; הכרת השם הסטנדרטי של האות ברמת הזיהוי וברמת השליפה והכרת צליל האות ברמת הזיהוי וברמת השליפה .בנוסף ,הועברו מבחנים להערכת המודעות פונולוגית ,בידוד צליל פותח וצליל סוגר בהתבסס על מבחן .נערך גם ראיון חצי מובנה עם הגננות אודות לימוד האותיות ואימון במודעות הפונולוגית .מבדקי ידע האותיות ברמת הזיהוי הצביעו על שליטה רבה יותר בהכרת השם הסטנדרטי של האות מאשר הצליל הבודד של האות .לדוגמא ,השם הסטנדרטי לאות >ن< המייצגת הפונמה /n/הוא ./nu:n/ תמונה דומה נמצאה בשתי המטלות שדרשו שליפה .נמצא הבדל מובהק בין הפקת השם הסטנדרטי של האות לבין הצליל הבודד של האות ,ממוצע אחוז הדיוק לשם הסטנדרטי ( )38.5%לעומת ( )10.3%בהפקת הפונמה הבודדת של האות .השליטה הגבוהה בשם הסטנדרטי של האותיות בערבית נמצאה גם במחקרם של ,Al-Hmouz, 2013; Hende, 2012עניין שהוסבר על ידי גורמים הוראתיים אשר מדגישים יותר לימוד השם הסטנדרטי .הראיון הראה שגננות ערביות בישראל מדגישות יותר את לימוד השם הסטנדרטי של האותיות מאשר הצליל של האות .בנוסף ,בעת הקניית צליל האותיות מרבית הגננות מקנות את הצליל כיחידה תלת-פונמית של שם האות בשפה הדבורה ) (colloquial nameאשר מתחילה תמיד בתחילית / ומסתיימת בפונמה של האות לדוגמא ,לאות "ن" המייצגת הפונמה /n/שם האות בשפה הדבורה ./ בהסתמך על ביצוע הילדים במטלות המודעות הפונולוגית ,נקבע פרופיל פונולוגי אינדיבידואלי בהתאם ליחידת הצליל הנגישה ביותר .הממצאים העלו שלושה פרופילים עיקריים בקרב ילדי הגן :הפרופיל הנפוץ ביותר היה נגישות ליחידה תלת-פונמית של שם האות בשפה הערבית הדבורה לדוגמא, ./הפרופיל השני היה נגישות ליחידת עיצור ותנועה (צירופים) CVוהפרופיל הנמוך ביותר היה נגישות לפונמה עיצורית בודדת .בהרצאה נדון בהיבטים שקשורים למאפייני השפה הערבית והיבטים פדגוגיים למען טיפוח האוריינות בקרב ילדים דוברי השפה הערבית טרום לימוד קריאה וכתיבה. מילות מפתח :ניצני אוריינות ,ניצני כתיבה ,ערנות פונולוגית ,התפתחות בגיל הרך 20 למה ואיך הורים קוראים ספרי אותיות לילדי גן? אדוה גולדברג ודורית ארם אוניברסיטת תל אביב [email protected] קיים מגוון רחב של ספרי אותיות ,אך למרות ההבדלים הקיימים בין ספרי האותיות ,למיטב ידיעתנו טרם נערך מחקר שבוחן הבדלים בתיווך הורי בקריאת ספרי אותיות שונים .מאפיינים של ספרי אותיות (לדוגמה, גודל האות ,מיקומה ,מספר איורים ואפיים) משמעותיים לדרך שבה ילדים מביטים בהם ולומדים מהם .מטרת המחקר הייתה להשוות בין מאפייני התיווך ההורי בעת קריאת שני ספרי אותיות שונים ולבחון את הקשר בין מטרות ההורים בקריאת ספרי אותיות לדרך בה הם קוראים אותם .חקרנו את התיווך ההורי בעת קריאת שני ספרי אותיות פופולאריים השונים במאפייניהם :האחד בעל דגש אורייני (מיעוט במלל ובאיורים והבלטה וויזואלית של אות המטרה) והשני בעל דגש שפתי-היתולי (ריבוי מלים ,משחקי מלים ואיורים היתוליים). צלמנו 46הורים לילדי גן ( )M=5.63בעת קריאת כל אחד מהספרים והם ענו על שאלון המעריך את מטרותיהם בקריאת ספרי אותיות .בסדרת רגרסיות לא לינאריות מצאנו כי סוג הספר ניבא מאפיינים מרכזיים בתיווך ,מעבר לרמה השפתית של הילד ,השכלת ההורה ואורך האינטראקציה :בספר בעל דגש אורייני מידת ההתייחסות למערכת הכתב ,לאותיות ולצליליהן הייתה גבוהה יותר ביחס לספר בעל דגש שפתי-היתולי, בעוד שמידת ההתייחסות לשיח שאינו קשור למערכת הכתב הייתה נמוכה יותר .מעניין היה ללמוד כי מטרות ההורים בקריאת ספרי אותיות לא נבאו את התיווך שלהם בעת קריאת הספרים השונים .בנוסף ,נמצא כי להורים סגנון תיווך ,כך שככל שמדדי התיווך באו יותר לידי ביטוי בספר אחד ,כך הם באו יותר לידי ביטוי בספר השני .לדוגמה ,הורים שהתייחסו יותר למערכת הכתב בספר אחד עשו זאת גם בספר האחר .ספרי אותיות מהווים חלק ממדף הספרים של ילדי גן וקריאתם תורמת לפיתוח ידע אלפביתי ולקריאה .יש מקום להסב את תשומת לב ההורים והגננות למאפיינים השונים של הספרים כך שהם ייטיבו לבחור ויהיו ערים למאפייני התיווך שלהם בעת קריאת ספרי אותיות. מילות מפתח :ניצני אוריינות ,ניצני כתיבה ,ערנות פונולוגית ,התפתחות בגיל הרך 21 12:10-13:30 אולם 061 מושב הרצאות: מחקרי התערבות בלמידה אוריינית יו"ר אסתר עדי-יפה 22 יכולתם של ילדים ללמוד מיומנות מוטורית קשורה להישגי ילדים בכתיבה, קריאה ואיות שנה לאחר מכן מונה יוליוס ואסתר עדי-יפה אוניברסיטת בר-אילן [email protected] לזיכרון הפרוצדורלי תפקיד מרכזי ברכישת מיומנויות מוטוריות חדשות בגיל הילדות .בתהליך הרכישה נלמדת מטלה וניתנת לביצוע מאוחר יותר תוך שיפור במהירות ובדיוק הביצוע ( Dayan & Cohen, .)2005לאחרונה ,פותחה מטלה המאפשרת לבדוק את תהליך לימוד מיומנות מוטורית בילדי גן .במטלה זו הילדים מתבקשים לכתוב "אות מומצאת" .הכתיבה מתבצעת בשורות (בדומה לכתיבה רגילה) .בכל בלוק יש 15חזרות על המטלה .ביצועי המשתתפים נבדקים באימון ראשוני ( 12בלוקים) 24 ,שעות לאחריו (שלב הקונסולידציה 4 ,בלוקים) ושבועיים לאחר מכן (שלב שימור 4 ,בלוקים) .מטרת המחקר הייתה לבדוק את תרומתו של תהליך הלמידה הפרוצדורלי לניבוי הישגים אקדמיים בקרב ילדי גן חובה ותלמידי כיתה ב'. במחקר השתתפו 36ילדי גן חובה ו 20-ילדי כיתה ב' .המטלה נבדקה בשנה הראשונה ,ושימשה לניבוי הישגי אותה שנה בכתיבה (מהירות וקריאות) ,והשנה לאחריה בקריאה כתיבה ,ואיות .הושוותה תרומתן של שלוש הבדיקות של משימת האת המומצאת ברצף הזמן :האימון הראשוני 24 ,שעות לאחר האימון ושבועיים לאחריו .בבדיקה של המשתנים שתרמו לניבוי ההישגים האקדמיים של 56הילדים ,נמצא שגיל היה המנבא המשמעותי ביותר .יחד עם רמה סוציואקונומית ניבאה את מהירות הקריאה והישגים באיות .זאת בדומה לממצאים שונים בספרות .רמת הביצוע של הרכיבים השונים של מטלת האות המומצאת תרמה לניבוי ההישגים האקדמיים ,ובפרט רכיב הקונסולידציה 24שעות לאחר האימון ,שהיה הרכיב עם התרומה המשמעותית ביותר לניבוי מהירות הכתיבה ,הקריאה ורמת האיות .תרומת מטלת האות המומצאת (מתחילת אימון עד 24שעות לאחר האימון) היתה כ 10%-מעבר לגיל ,ומיצב סוציואקונומי .תוצאות אלו מדגישות את הקשר בין תהליך הלמידה של המטלה הגרפו-מוטורית לבין הישגים לימודיים .אנו משערים שהסיבה לקשר שנמצא היא שקריאה וכתיבה מערבות תהליכים דומים לאלו המתבקשים במטלה ,דהיינו מעבר מימין לשמאל בין רכיבים בודדים. מילות מפתח :למידה פרוצדוראלית ,מהירות כתיבה ,מהירות קריאה ,איות ביבליוגרפיה: Dayan, E., & Cohen, L. G. (2011). Neuroplasticity subserving motor skill learning. Neuron, 72(3), 443-454. Adi-Japha, E., Strulovich-Schwartz, O., & Julius, M. (2011). Delayed motor skill acquisition in children with language impairment. Research in Developmental Disabilities, 32, 2963-2971. Julius, S. M. & Adi-Japha E. (2015). Learning of a simple grapho-motor task by young children and adults: Similar acquisition but age-dependent retention, Frontiers in Psychology. 10.3389 /fpsyg.2015.00225. 23 השפעת תכנית התערבות לפיתוח מיומנויות הסיווג על שיפור ההמשגה המילולית והחשיבה האנלוגית בקרב ילדים בעלי עיכוב התפתחותי-שפתי בגיל הרך דוד צוריאל ,אסתר איזמן ותמר קלנג אוניברסיטת בר-אילן [email protected] המטרה המרכזית של המחקר הנוכחי היא לבחון את השפעת תכנית ההתערבות בתחום מיומנות הסיווג מתוך "התחלה מבריקה" ,המשלבת את עקרונות ההתנסות בלמידה מתווכת ,על שיפור הישגי ילדים בשלושה תחומים מרכזיים :יכולת הסיווג ,היכולת להמשגה מילולית והיכולת לחשיבה אנלוגית .על פי הספרות המחקרית ,יכולות קוגניטיביות אלה נדרשות לשם רכישת יכולות חשיבה באופן כללי ,ולרכישת שפה בפרט )2010( Goldstone and Hendrickson .מביאים במחקרם עדות לשינויים מבניים בשל למידה קטגוריאלית .הם מניחים כי ללמידה של קטגוריות ישנה השפעה על רמות התפיסה השונות ,מהרמות הנמוכות של תפיסה חזותית ומבנית של ייצוגים ועד לרמות התפיסה הגבוהות המערבות תהליכי שפה כגון, המשגה וקבלת החלטות .במחקר השתתפו 94ילדי גן בעלי עיכוב התפתחותי-שפתי ,בגילאי ,4-6הלומדים בגני הילדים של החינוך המיוחד .הילדים חולקו לשתי קבוצות ,קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת .קבוצת הניסוי אשר עברו את תכנית ההתערבות ,לפיתוח קוגניטיבי של מיומנות הסיווג .כלי המחקר לאיסוף מידע לפני ואחרי ההתערבות .1 :מבחן להערכת כושר ההשתנות באנלוגיות תפיסתיות ומושגיות .2 .(CCPAM)-תת מבחן – "קטגוריות סמנטיות" מתוך מבחן כצנברגר ( .3 .)2004כלי לבדיקת הבנת מהותיות .ממצאי המחקר מראים כי ילדים מקבוצת הניסוי גילו שיפור משמעותי ועלייה ניכרת במדדי הבדיקה ביחס לקבוצת הביקורת בכל שלושת תחומי המחקר .כמו כן ביצועי התלמידים עוברים את הממוצע הקיים במיומנויות אלו כפי שנמדדו במחקרים אחרים בקרב ילדים בתפקוד נורמטיבי ללא עיכובים בהתפתחות .ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקרים נוספים בנושא ומדגישים את השפעת תכנית ההתערבות "התחלה מבריקה" על כושר ההשתנות הקוגניטיבית מבנית ב -יכולת הסיווג ,ההמשגה המילולית ויכולת לחשיבה אנלוגית בקרב ילדים בגילאים הצעירים בכלל ובקרב ילדים בעלי עיכובי התפתחות ושפה בפרט .תרומת המחקר חיונית לבניית תכניות התערבות בתחומים קוגניטיביים אשר יתמכו בתהליך רכישת השפה אצל ילדים עם עיכוב התפתחותי-שפתי ,ויאפשרו לצוות החינוכי-טיפולי לבחון אסטרטגיות התערבות חדשות ושונות לתכנון תכניות לימודים .תכניות אלו יוסיפו לקיימות כיוון קוגניטיבי ולא רק שפתי. מילות מפתח :מיומנויות סיווג ,המשגה מילולית וחשיבה אנלוגית ביבליוגרפיה: Goldstone, R. L., & Hendrickson, A. T. (2010). Categorical perception. Wiley Interdisciplinary Review of Cognitive Science, 1, 69-78. Haywood, H. C., Brooks, P. H., & Burns, S. (1992). Bright Start: Cognitive curriculum for young children. Watertown, MA: Charlesbridge Publishers. 24 מסגרת מושגית המשלבת בין מרכיבי הכוונה העצמית בלמידה ( )SRLלעקרונות שיח אורייני המשותפים לשפה ומתמטיקה – ממי"ר – מחשבות ,מילים ,רפלקציה הדס הובר אקדמית גורדון [email protected] סטנדרטים להוראה ולמידה המאפיינים את המאה ה 21-מציינים את החשיבות של רכישת ידע ומיומנויות שיכשירו את הלומד לחיי המחר .לפיכך ,ארגון ה OECD-ממליץ לטפח לומד בעל הכוונה עצמית בלמידה ( :SRLקוגניציה ,מטה-קוגניציה וגורמים הנעתיים-התנהגותיים) תוך התמקדות באוריינות שפה ,מתמטיקה ומדעים (זיהוי ,פרשנות ,אחזור ,מידול ,חיזוי וקשרים) .מכאן ,עולה הצורך במסגרת מושגית ובתכנית התערבות המשלבות מרכיבי הכוונה העצמית בלמידה עם עקרונות שיח אורייני ,בשני תחומי דעת .לפיכך, במחקר פותחה ונבדקה תכנית התערבות הוליסטית רב-תחומית בהכוונה עצמית" :ממיר" (מחשבות ,מילים, רפלקציה ,לקישור ולהבנה רב-תחומית) .מטרת המחקר הנה לבדוק את ההשפעה של תכנית התערבות הוליסטית המשלבת יחד מרכיבי SRLומרכיבי שיח אורייני רב-תחומי בשפה ובמתמטיקה .החידוש במחקר הנו בניית כלי אימון חדשני" ,ממיר" (מחשבות ,מילים ,רפלקציה ,לקישור ולהבנה רב-תחומית) המשלב עקרונות אלו .במחקר השתתפו תלמידים מ 12-כיתות ד' מחוז חיפה במגזר היהודי .מערך המחקר היה ניסויי והשתתפו בו 403תלמידים מכיתות ד' שחולקו לשש קבוצות :שהשתתפו בתוכנית אימון להכוונה עצמית בלמידה ולשיח אורייני רב תחומי .תוכנית ההתערבות הועברה במסגרת תכנית הלימודים הרגילה של בית הספר ומטרתה להעשירה .התכנית הופעלה לאורך כל השנה .התלמידים התבקשו לפתור את המשימות במהלך שיעורי שפה ומתמטיקה בכיתה ,בסיוע הכלי ההוליסטי "ממיר" .כמו כן ,הם איגדו את כלי ה"ממיר" לתלקיט אישי שתיעד את תהליך הלמידה .כלי המחקר הועברו בשני מימדים :כתוב ודבור .הממצאים המרכזיים מצביעים על ראיות לטיפוח יכולת שיח דבור וכתוב עשיר ועל יכולת העברה קרובה ורחוקה בקבוצות שעברו אימון עם כלי הממי"ר .יכולת זו השתקפה בשאלות העברה במבחני הישגים ,במבחנים לאורך זמן ,במטלות שיח שהוקלטו ותומללו ובתלקיטים .ברמה התיאורטית ,המחקר יאפשר הרחבת ההמשגות הקשורות במאפייני שיח בשפה ובמתמטיקה לרכיבי משנה ,תוך שילוב .SRLברמה היישומית, המחקר עשוי לתרום ליישום תכניות אימון להכוונה עצמית בבתי הספר ,שמטרתן לפתח לומד בעל רמות גבוהות של SRLעל-מנת לשפר את ההישגים בשפה ובמתמטיקה ,בהתאם ליעדי מערכת החינוך. מילות מפתח :הכוונה עצמית ,אוריינות ,שיח כתוב ,שיח דבור ביבליוגרפיה: Zimmerman, B. J. &Schunk, D. H. (2011). Self-regulated learning and performance: An introduction and an overview. In Zimmerman, B. &Schunk, D. (Eds.), Handbook of self-regulation of learning and performance (pp. 1-12). New York: Routledge. 25 פרוייקט הוראה מתקנת באנגלית לתארים מתקדמים בטכניון מיכל טל הטכניון [email protected] גוף המחקר עשיר במידע אודות תכניות התערבות המשמשות בהוראת תלמידי בית-ספר .עם זאת ,אין תיעוד מרובה לעבודה בהוראה מתקנת עם סטודנטים באוניברסיטאות .מטרת תכנית ההתערבות המוצגת כאן היתה לבחון האם סטודנטים לקויי-למידה לתואר שני ,אשר נדרשים לעמוד בבחינת בקיאות בשפה האנגלית לתארים מתקדמים ,יוכלו להפיק תועלת מתכנית התערבות במתכונת הוראה מתקנת פרטנית. מחקר החלוץ מנה עשרה סטודנטים לתואר שני ,אשר נכשלו לפחות פעם אחת בבחינת הבקיאות. הסטודנטים עברו מהלך קליטה והכנה טרם התחלת התכנית :לאחר מפגש אינטייק שנועד להתוודע לרקע האקדמי הכללי והשפתי שלהם ולקשיי השפה האינדיבידואליים להם הם מודעים ,התבקשו המשתתפים לבצע שני מבדקים מוקדמים :בתחומי אוצר המלים האקדמי ודקדוק .ביצועיהם במבדקים אלה שימשו בסיס להערכת התקדמותם לאורך השתתפותם בפרוייקט .במקביל ,נערך ניתוח של השגיאות שביצעו בבחינת הבקיאות בה נכשלו קודם לכן על מנת לעמוד על הנושאים בהם יש למקד את הלמידה הפרטנית עם כל אחד ואחד .לאחר מכן ,החלו להערך מפגשים שבועיים בני שעה ,במקביל להשתתפותם הפעילה של הסטודנטים בקורסים הכיתתיים לאנגלית לתארים מתקדמים .המפגשי הפרטניים התמקדו בהוראה מפורשת של נושאים שלא הובנו באופן מלא בשיעורים הכיתתיים באורח מותאם לסגנון הלמידה הספציפי של כל משתתף ולתרגול נושאים אלה באמצעות תרגילים ממוחשבים במעבדת .CALLבתום כל מפגש קיבלו המשתתפים מטלות בית לתרגול נוסף של החומר הנלמד וניטור מידת הבנתו .בתום הסמסטר ,התבקשו למלא שאלון משוב להערכת תהליך הלמידה בפרוייקט .מידת התקדמותם של המשתתפים הוערכה באמצעות שלושה כלים: מבדקי סיום באוצר מלים ובדקדוק ,הציון שקיבלו בקורס הכיתתי והציון שקיבלו בבחינת הבקיאות אליה ניגשו שוב .תוצאות הפרוייקט מלמדות על תועלת רבה שהפיקו המשתתפים מן הפרוייקט ,שכן 70%מהם השלימו את חובותיהם בשפה האנגלית בעקבותיו .שאלוני המשוב שמילאו מעידים על שביעות רצון רבה מן התכנית, ומרביתם הדגישו בתשובותיהם את חשיבות הלמידה הפרטנית וההתמקדות בקשיים היחודיים לכל אחד ואחד מהם .ההרצאה תדון גם במאפייני אוכלוסיית המחקר מבחינת גיל ומוטיבציה ,וכן במידת השונות של תרומת התכנית באספקטים שונים של הכישורים הנדרשים מן המשתתפים בבחינת הבקיאות. מילות מפתח :הוראה מתקנת ,הוראת שפה ראשונה ושנייה ,לקויות למידה ואוריינות בשפה זרהCALL , Laboratory 26 12:10-13:30 אולם 062 מושב הרצאות: טכנלוגיה ואוריינות יו"ר גל בן-יהודה 27 הבנת הנקרא של טקסט דיגיטלי לעומת טקסט מודפס: השוואה בין סטודנטים עם וללא ADHD עדי ברן וגל בן-יהודה האוניברסיטה הפתוחה [email protected] אקרמן ולוטרמן טוענות כי ניהול הלמידה בסביבה הדיגיטלית ירוד בהשוואה לסביבה המסורתית דבר המוביל לכך שהבנת הנקרא של טקסט המוצג בפורמט דיגיטלי נחותה משל טקסט מודפס .בהפרעת קשב ()ADHD קיימת לרוב פגיעה בתפקודים עליהם נשען ניהול הלמידה כגון קשב ובקרה קוגניטיבית ,וכן בהבנת הנקרא. לאור זאת ,שיערנו שלאנשים עם ADHDתהיה פגיעה גדולה יותר בהבנת הנקרא כאשר הם לומדים מטקסט דיגיטלי .במערך מחקר בין-נבדקי השווינו בין הבנת הנקרא של טקסט דיגיטלי ושל טקסט מודפס בקרב שתי קבוצות סטודנטים :עם ( ADHDניסוי) וללא ( ADHDביקורת) .במחקר השתתפו 114סטודנטים ששפת אמם עברית והם ללא אבחנה של לקות קריאה ,מתוכם 45עם אבחנה של ADHDוהשאר ביקורת .הליך המחקר כלל ארבעה שלבים :ביצוע מטלת גמישות קוגניטיבית; קריאת טקסט ראשון; ביצוע מטלת קשב מתמשך וקריאת טקסט שני .המשתתפים קראו שני טקסטים מידעיים (כ 1200-מילים) ללא הגבלה של זמן הלמידה .בתום קריאת כל טקסט המשתתפים העריכו את הציון שיקבלו במבחן הבנה ואז ענו על שאלות הבנה .בנוסף חושבו יעילות הלמידה וכיולה ונאספו מגוון משתני רקע (לדוגמה ,הרגלי שימוש במחשב וידע קודם בנושאי הטקסטים) .הממצאים העיקריים הם שבתנאי הטקסט הדיגיטלי בלבד ,ציוני הבנת הנקרא, יעילות הלמידה וכיולה בקבוצת ה ADHD-היו נמוכים באופן מובהק מאלו של קבוצת הביקורת .כמו-כן נמצא בקרב כלל המשתתפים כי בתנאי של הטקסט הדיגיטלי ,בעלי הציונים הנמוכים במטלת הקשב המתמשך הראו ירידה מובהקת בהבנה של הטקסט השני בהשוואה להבנת הטקסט הראשון .הממצאים תומכים בהשערה שתהליכי הבנה של טקסט המוצג בפורמט דיגיטלי דורשים יותר משאבי קשב מתמשך מאשר תהליכי הבנת טקסט מודפס .מחקר המשך ינתח את תרומתה של הגמישות הקוגניטיבית לכל תנאי והגורמים הקשורים בה. מילות מפתח :קריאה דיגיטלית ,ADHD ,קשב ,תפקודים ניהוליים ביבליוגרפיה: Ackerman, R., & Lauterman, T. (2012). Taking reading comprehension exams on screen or on paper? A metacognitive analysis of learning texts under time pressure. Computers in Human Behavior, 28(5), 1816–1828. Martinussen, R., & Mackenzie, G. (2015). Reading comprehension in adolescents with ADHD: Exploring the poor comprehender profile and individual differences in vocabulary and executive functions. Research in Developmental Disabilities, 38, 329–337. 28 העדפות כתיבה וקריאה של תלמידים הלומדים עם מחשבים ניידים – השוואה בין תלמידים עם וותק שונה בלמידה במתכונת "כיתה ללא נייר" חגית מישר-טל ומירי שינפלד מכון טכנולוגי חולון HITוסמינר הקיבוצים [email protected] הרצאה זו מציגה ממצאים חלקיים מתוך מחקר שהתקיים בבית ספר שבו מתקיימת מדיניות "כיתה ללא נייר" שמשמעותה שכל תלמיד מנהל את כל המידע הלימודי דרך מחשב נייד שהוא חלק מציודו האישי .מטרת המחקר הייתה לבחון האם קיימים הבדלים בין תלמידים בקבוצות גיל שונות (עם ותק שונה בלמידה במתכונת כיתה ללא נייר)? כלי המחקר כלל שאלון שהכיל שאלות מאפייני רקע אישיים ,שאלות לגבי הקשרים שונים בהם באה לידי ביטוי העדפת התלמידים בשימוש במחשב או בנייר ונטיית הכתיבה בכתב יד. אוכלוסיית המחקר כללה 366תלמידים בשלוש שכבות גיל כך ש 119 :מכיתה ז' 176 ,מכיתה ח' ו70 - מכיתה ט' 202 .מהתלמידים הם בנים ו 155 -בנות .נמצא שהתלמידים מעדיפים לקרוא טקסטים קצרים וספרי לימוד על גבי מחשב בעוד שספרי קריאה באמצעות נייר .כמו כן נמצא שהתלמידים מעדיפים כתיבה במחשב בהקשר של כתיבה עיונית ( ,)86%שיעורי בית ( ,)78%גרפים ותרשימים ( )72%ומענה על בחינות ( .)61%לעומת זאת הם מעדיפים לכתוב בנייר בהקשרים של ציור חופשי ( ,)81%איורים ( ,)78%ופתרון בעיות במתמטיקה ( .)65%עוד נמצאו הבדלים מובהקים בהעדפות הקריאה והכתיבה על רקע השתייכות לשכבת גיל .התלמידים בכיתה ז' העדיפו את המחשב על פני הנייר באופן מובהק יותר מתלמידים בכיתה ח', ותלמידים בכיתה ח' העדיפו את המחשב באופן מובהק יותר מאשר תלמידים בכיתה ט' בכל ההקשרים של הקריאה והכתיבה .הממצאים מצביעים על ירידה בהעדפת המחשב על פני הנייר לאורך השנים ,כך שהתלמידים שהוותק שלהם בלמידה במתכונת "כיתה ללא נייר" גדול יותר מביעים העדפה נמוכה יותר למחשב מאשר הותיקים יותר .הסיבות לירידה זו יכולה לנבוע מקשיים שהעמידה להם חווית הלמידה בכיתה ללא נייר או מסיבות נוספות כמו ירידת ההתלהבות מהטכנולוגיה עם הזמן ,או מהבדלים נוספים בין שכבות הגיל .מחקר המשך שלמחקר זה יצטרך לבחון את ההעדפות של הקבוצה שבמחקר זה היתה בכיתה ז' ולעקוב אחר ההעדפות שלה במהלך השנים הבאות שלהם בבית הספר. מילות מפתח :כתיבה ,קריאה ,BYOD ,כיתה ללא נייר ,מחשבים ניידים ביבליוגרפיה: מישר-טל ,ח .שינפלד מ .ורן ח )2016( .העדפות כתיבה וקריאה של תלמידים הלומדים ,ספר כנס ציי'ס ,2016האוניברסיטה הפתוחה :רעננה. 29 אורינות תקשורת דיגיטלית בקרב מבוגרים עיוורים :משמעות השימוש במחשב והשפעתו על איכות החיים והקשר עם משפחה וקהילה טלי היימן ושוש סוקולובסקי האוניברסיטה הפתוחה [email protected] העולם המקוון הפך לחלק ממציאות החיים וההתפתחויות הטכנולוגיות הפכו את האינטרנט לכלי תקשורתי נגיש לאנשים עם מוגבלויות ,המקלות על תפקודם ומשפרות את איכות חייהם .מחקרים מעטים בחנו את אורינות האינטרנט ,שימושי המחשב ,שפה ותקשורת בינאישית בקרב אוכלוסיית מבוגרים עיוורים .במחקר זה נבחנה אוכלוסייה של נשים וגברים עיוורים ,שהיו בעלי ראיה תקינה ואיבדו אותה במהלך חייהם. באמצעות הפרדיגמה האיכותנית ,נבדקה תרומת המחשב והאינטרנט המונגשים ,והאורינות הדיגיטלית על חייהם של העיוורים .נערכו 20ראיונות חצי מובנים של כשעה עם 20עיוורים בגיל ,47-84הנושאים תעודת "עיוור על פי חוק" ומשתמשים במחשב ובאינטרנט באופן עצמאי בסיוע עזרים להנגשה .מניתוח התימות עולה כי לאיבוד הראייה יש השלכות בכל תחומי החיים :השלכות תפקודיות ,השלכות רגשיות ,השלכות כלכליות וחברתיות .המשתתפים דיווחו על שימוש אינטנסיבי ומהנה במחשב ובאינטרנט במגוון יישומים ,עם זאת דיווחו גם על חסמים ,בשל אתרים שאינם מונגשים .המשתתפים ציינו שאיבוד הראיה גרם להפסקה או לצימצום משמעותי של הכתיבה והקריאה ,לתקשורת בינאישית מוגבלת ,כאשר לאיבוד היכולות הללו יש השלכות על איכות החיים וערך העצמי ,ותחושת העצמאות .נמצא שהמחשב המונגש ,מאפשר לאדם העיוור לקחת חלק בעולם הדיגיטלי ,משיב למתעוור את יכולת הכתיבה שאבדה ,משמש ככלי לתקשורת ומקור למידע ,והשיח האלקטרוני משמש חלופה יעילה לתפקודים שאבדו .מרבית המשתתפים ציינו שימוש במחשב בתדירות יומית :דוא"ל ( ,)95%חיפוש מידע ( ,)55%יוטיוב ומוסיקה ( .)45%המשתתפים גולשים ב"פורומים קהילתיים" ,קוראים ספרים דיגיטליים ,משתתפים במשחקי מחשב ,מתכתבים עם בני משפחה ויצרו רשת חברתית חדשה וירטואלית .המשתתפים ציינו כי אוריינות המחשב והשימוש באינטרנט ,מאפשרים להם "לשכוח" את העיוורון ולעסוק בתחביבים ישנים ,לחדש ולשמר קשרים חברתיים ומשפחתיים ,להשיב לעצמם את ערך העצמי ואת איכות החיים שנפגעו .ניכר כי המחשב משמש ככלי להעצמה ,ומהווה עבור מבוגרים שהתעוורו כלי שיקומי זמין ורב יישומי ,המעניק עצמאות ושליטה בחייהם ,מספק תמיכה חברתית ,מעצים שביעות הרצון וביטחון העצמי ,ומאפשר תקשורת עם המשפחה והסביבה למרות איבוד קשר עין ,התורמים לשיפור איכות חייהם. מילות מפתח :עיוורים ,אורינות דיגיטאלית ,איכות חיים 30 שיח עם יהודים תורם לי לדבר עברית ,להכיר יהודים -השיח המקוון של בני נוער ערבים-בדווים עם בני נוער יהודים בפייסבוק אבו -גוידר ערף אוניברסיטת בר-אילן [email protected] המחקר דן בשיח המקוון של בני נוער ערבים-בדווים עם בני נוער יהודים בפייסבוק .המחקר ביקש לבדוק האם חל שינוי אצל בני נוער ערבים-בדווים בעקבות הקשר שלהם עם יהודים .בעוד מחקרים רבים בחנו את אופן השימוש של בני נוער ערבים-בדויים באינטרנט ,האינטראקציה המקוונת ברשתות חברתיות כשפת שיח לצרכים לימודיים כמעט ולא זכתה לקורמוס מחקרי ראוי .מחקר זה כלל 111נחקרים מהחברה הערבית- בדווית ,הנחקרים הינם תלמידי תיכון מ 12-בתי ספר משבעת יישובי הקבע שבנגב :רהט ,ערוער ,שגב שלום, לקיה ,חורה ,כסיפה ותל שבע .נתוני המחקר נאספו באמצעות שאלונים סגורים שהועברו בקרב בני נוער בדואים .השערת המחקר הראשונה גרסה שההתקשרות של בני נוער ערבים-בדווים עם בני שיחם היהודים תורמת ומסייעת ברכישת ידע והכרת החברה היהודית .מניתוח השאלונים עולה שכ 83%-מקרב בני הנוער הערבים-בדווים דווחו שהם סבורים שתקשורת עם בני נוער יהודים מסייעת להעלאת הדימוי העצמי שלהם. מהממצאים עולה כי לאינטראקציה המקוונת תרומה רבה בהרחבת הידע עבור בני הנוער הערבים-בדווים. לדוגמה :השפה והלשון והידע הכללי שלהם אודות התרבות והחברה היהודית עולה ככל שהקשר מתחזק. כמו כן ,נמצאו הבדלים מובהקים בין המדידה לפני ואחרי יצירת הקשר ,כלומר נמצא שהידע של הנחקרים ביחס לתרבות היהודית ,העולם היהודי ,הדת היהודית ,הערכים והמנהגים של העם היהודי ,הלשון וכן השפה והידע הכללי לגבי מדינת ישראל עלה לאחר פיתוח הקשר עם בני שיחם היהודים .השערת המחקר השנייה גרסה שתקשורת של בני נוער ערבים-בדווים עם בני שיחם היהודים מסייעת בפיתוח רגשות חברתיים חיוביים כלפי האחרונים .מניתוח הממצאים נמצא קשר חיובי בין מספר בני השיח היהודים שאיתם הנבחרים מדברים באינטרנט לתחושתם שיש להם חברים יהודים בעקבות יצירת קשרים אלו .אך במשתנים נוספים, כגון :רמת ההנאה שהקשר גורם לנחקרים ,תחושות חיוביות שיש להם לגבי הקשר ,היווצרויות של חברויות חדשות עם יהודים בעקבות הקשר ותחושה שהם נמנים בקבוצת החברים של הנחקר .לא נמצאו קשרים מובהקים בבדיקת משתנים אלו בכל המתאמים שחושבו. מילות מפתח :טכנולוגיות תקשורת ,חיזוק השפה ,תרבות חדשה ,מפגש תרבותי. ביבליוגרפיה: אבו -גוידר ,ע' (' .)2014התרבות המקוונת של בני נוער ערבים -בדואים' ,עט השדה ,14 ,עמ' .76-88 ג'ריביע ,ע' ( .)2013שימוש באמצעי תקשורת המונים ותפישת הזהות בקרב בני נוער ערבים-בדואים בנגב ,עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, באר שבע ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב. 31 12:10-13:30 אולם 063 סימפוזיון: מסלולי התפתחות של ניצני אוריינות בשפות שמיות יו"ר מיכל שני בשנים האחרונות עולה חשיבות הבנת מסלולי ההתפתחות של ניצני אוריינות בהקשר למאפייני השפה והאורתוגרפיה .הסימפוזיון הנוכחי מתמקד במחקר על ניצני אוריינות בשפות שמיות .שלושת המחקרים הראשונים בסימפוזיון חוקרים מסלולי התפתחות של מודעות פונולוגית בעברית וערבית ,מהגיל הרך ובמהלך שנות בית הספר היסודי .בכל שפה שנחקרה עד כה ,כולל שפות שמיות ,נמצאה המודעות הפונולוגית כאחת מאבני היסוד לרכישה אוריינית .עם זאת ,טבען של היחידות הפונולוגיות הרלבנטיות לרכישת הקריאה בעברית ובערבית (הברות ,יחידות תת-הברתיות (דוגמת צירופים של עיצורים ותנועות) ,פונמות) ,מסלולי התפתחותן משלבים טרום בית -ספריים ובמהלך שנות בית הספר היסודי והשפעתן על מיומנויות קריאה אינם ברורים ,גם בשל העובדה כי אורתוגרפיות שמיות אינן אלפביתיות באופן מוחלט אלא בעיקר עיצוריות (אַ בְּג'ד .)abjadהחסר במידע מחקרי על היבטים אלה מותיר אנשי הוראה בגיל הרך ובכיתות יסוד באי בהירות לגבי מה ללמד בגילאים שונים – צלילים של עיצורים ופונמות בודדים כמו בשפות אלפביתיות דוגמת האנגלית ,צירופים של עיצורים ותנועות כמודגש על ידי מורים בכיתה א' או אולי שילוב של שניהם? הסימפוזיון הנוכחי מציג "דור שני" של מחקר בסיסי שמטרתו לשפר וללטש את ההבנה של טבעה של המודעות הפונולוגית ומסלולי התפתחותה בשפות שמיות .המחקר הרביעי מרחיב את המידע על משתנים קוגניטיביים המשפיעים על התפתחות ניצני קריאה וכתיבה בקרב ילדי גן ותלמידי כיתה א' דוברי ערבית. מוצגים ממצאים על תרומתו של ויסות קוגניטיבי להתפתחות זו ועל היותו גורם מתווך בין יכולות לשוניות לבין ניצני קריאה וכתיבה. 32 מודעות פונולוגית באַ בְּג'ד העברי :עיצורים לעומת תנועות מעין תדמור-טרוינסקי ודויד שר אוניברסיטת חיפה [email protected] מטרת מחקר זה היא לבחון את תפקיד המודעות הפונולוגית ברכישת הקריאה בעברית ,תוך התייחסות לאפיוני מערכת הכתב העברית (אַ בְּג'ד) ולאופן בו מיוצג מידע פונולוגי .מחקרים רבים ביססו את חשיבות המודעות הפונולוגית לרכישת הקריאה ,אולם מרבית הידע שהתגבש בנושא הגיע ממחקרים באנגלית ,תוך התמקדות ברמת הפונמה והתייחסות שווה לעיצורים ולתנועות .הכתב העברי הינו מערכת כתב עיצורית בעיקר ,הנקראת גם אַ בְּג'ד (עפ"י ארבע האותיות הראשונות בכתב הערבי ,לפי הסדר ההיסטורי שלהן), ואשר בה האותיות מציינות בעיקר עיצורים .זאת בשונה ממערכות כתב אלפביתיות ,כגון האנגלית ,המייחדות סימנים נפרדים לעיצורים ולתנועות שהם שווי מעמד במיקום ובגודל במילה הכתובה .חשיבותו של הכתב העברי ככתב עיצורי יתכן ונובעת מכך שהשפה העברית הינה שפה שמית ,שבה רוב מילות התוכן בנויות משורש תלת עיצורי (ולפעמים מרובע) ,השזור בתוך תבנית מורפו-פונולוגית ,ומעניק למילה את המשמעות הבסיסית שלה .מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון )1( :כיצד מחלקים דוברי העברית את המילה המדוברת למרכיביה הצליליים -הברות ,יחידות תת-הברתיות ,או פונמות? ,והאם יש להם מודעות שונה לעיצורים לעומת תנועות; ( )2האם וכיצד משתנה המודעות הפונולוגית לאורך ההתפתחות ,ולאחר היכרות עם האבג'ד העברי והאלפבית האנגלי; ( )3כיצד המודעות לעיצורים ,לעומת תנועות ,מתקשרת לתהליך זיהוי המילים בקריאה קולית ובקריאה דמומה (אשר ייתכן ונשענת על ייצוגים חלקיים ועיצוריים בעיקרם) .במחקר רוחב נכללו כ 250-ילדים בארבע קבוצות גיל :גן טרום-חובה; גן חובה; כיתה ב' וכיתה ד' .בנוסף להשוואות רוחב על-פני קבוצות גיל ,נעשה מעקב אורך אחר שתי קבוצות הגן ,על פני שנה ויותר .לילדים הועברו מבדקים של מודעות פונולוגית שנבנו במיוחד לצורך המחקר ,וכן מטלות כתיבה וקריאה שכללו קריאה דמומה וקולית, בטקסטים מנוקדים וללא ניקוד .בהרצאה יוצגו ממצאים ראשוניים מהמחקר הנוגעים לתפיסותיהם של דוברי עברית ,בשלבים שונים של ההתפתחות האוריינית ,באשר למבנה הפונולוגי של שפתם .ממצאי המחקר עשויים לתרום לפיתוח גישה תקפה יותר מבחינה תיאורטית ואמפירית ,לנושא של מודעות פונולוגית בתהליכי הוראה והערכה של ילדים דוברי עברית. מילות מפתח :מודעות פונולוגית ,אַ בְּג'ד ,רכישת קריאה ביבליוגרפיה: Daniels, P. T. (1996). The Study of Writing Systems. In: P.T. Daniels and W. Bright Eds. The World's Writing Systems. New York: Oxford University Press. Share, D. L. (2008). On the Anglocentricities of Current Reading Research and Practice: The Perils of Overreliance on an “Outlier” Orthography. Psychological Bulletin, 134, 584–615. Share D. L., & Blum, P. (2005). Syllable splitting among literate and pre-literate Hebrew-speakers: Onsets and rimes or bodies and codas?. Journal of Experimental Child Psychology. 92, 182–202. 33 התפתחות מודעות פונולוגית בקרב ילדי גן חובה דוברי עברית אורלי ליפקה ודורין וסרשטיין אוניברסיטת חיפה [email protected] מודעות פונולוגית הינה היכולת לבודד ,להשמיט או לבצע מניפולציה על תת יחידות לקסיקליות בתוך המילה, כגון ,הברות ,צירופים ופונמות .יכולת זו ,המתחילה להתפתח טרם כניסת הילד לבית הספר ,משקפת את ההבנה שהמילים בשפה הדבורה בנויות מצלילים קטנים .מכאן שיכולת זו הינה בעלת חשיבות מכרעת ברכישת מיומנויות הקריאה .למיומנות זו תרומה הן בטווח הקצר ליכולות פענוח בכיתה א' ,והן בטווח הארוך, לפיתוח שטף קריאה ,איות והבנת נקרא בכיתות גבוהות יותר .מרבית המחקרים בתחום המודעות הפונולוגית נערכו בקרב ילדים דוברי אנגלית הקוראים באורתוגרפיה עמוקה ,ומכאן עולה הצורך לחקור את המודעות הפונולוגית גם במערכות כתב עקביות יותר ,כמו עברית .בנוסף ,קיימת חשיבות לבדיקה מעמיקה של המודעות הפונולוגית בקרב ילדי גן חובה ,גיל קריטי בו המיומנות מהווה בסיס להתפתחות הקריאה והכתיבה .המחקר הנוכחי יבחן את התפתחות המודעות הפונולוגית בקרב ילדי גן חובה תוך הבחנה בין רמת ההברה לרמת הפונמה ובנוסף ,את הקשר בין מודעות פונולוגית לבין מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות אורייניות באמצע השנה .במחקר נכללו 41ילדים ( 28בנים) ,דוברי עברית שפת אם ,בגילאי ,5-6משני גני חובה בהם מיושמת תוכנית הלימודים לגן של משרד החינוך" ,תשתית לקראת קריאה וכתיבה" .עבור המחקר ,פותח כלי ייחודי להערכת המודעות הפונולוגית תוך התייחסות למאפייני האוכלוסייה בגיל גן חובה והמאפיינים הייחודיים של השפה העברית .בנוסף ,הועברה בטרייה של מדדי אוריינות מוקדמת ,מדדים שפתיים ,מדדי זיכרון ותפקודים ניהוליים .תוצאות המחקר מתארות בפירוט את יכולות המודעות הפונולוגית של ילדי גן חובה באמצע השנה .מדדים כמו אוריינות ותפקודים ניהוליים נמצאו בקשרים חזקים עם מודעות פונולוגית .ממצאי המחקר מוצגים במודל להתפתחות מודעות פונולוגית בגן חובה ומצביעים על המיומנויות המצופות מדוברי עברית באמצע השנה .מבחינה התערבותית הכלי שפותח מאפשר להבחין באילו יחידות פונולוגיות קיי מים קשיים ולתת התערבות ההולמת את המאפיינים הייחודיים של השפה העברית. מילות מפתח :מודעות פונולוגית ,אוריינות ,גן חובה ביבליוגרפיה: Chard, D. J., & Dickson, S. V. (1999). Phonological awareness: Instructional and assessment guidelines. Intervention in School and Clinic, 34, 261-270. Share, D. L. (2008). On the Anglocentricities of current reading research and practice: the perils of overreliance on an"outlier" orthography. Psychological Bulletin, 134(4), 584-615. Nithart, C., Demont, E., Metz Lutz, M., Majerus, S., Poncelet, M., & Leybaert (2011). Early contribution of phonological awareness and later influence of phonological memory throughout reading acquisition. Journal of Research in Reading, 34, 346-363. 34 התפתחות המודעות הפונולוגית בקרב ילדי גן חובה דוברי ערבית יסמין שהלוב-עואד ,לים קרדוש ודויד שר אוניברסיטת חיפה [email protected] המודעות הפונולוגית מתייחסת למודעות ולרגישות של הפרט ליחידות הפונולוגיות בתוך המילים הדבורות, אשר כוללת את היכולת לזהות ולבצע מניפולציה לכל יחידה פונולוגית בתוך המילה ,אם זו פונמה ,תת הברה או הברה .קיים קונסנזוס אוניברסאלי המצביע על המודעות הפונולוגית כמנבא חזק בשלב טרום קריאה לרכישת הקריאה לאורך שפות שונות ואורתוגרפיות שונות .עם זאת ,עדיין לא ברור כיצד מתפתחת המודעות הפונולוגית בשלב טרום הוראת הקריאה הרשמית .על פי )2005( Ziegler & Goswamiהבדלים במאפייני השפה הדבורה הנם גורם עיקרי אשר משפיע על ההתפתחות זו ,כך שדוברי שפות בעלות מבנה הברתי פשוט (כגון :טורקית ,יוונית ואיטלקית) מראים מודעות גבוהה להברות בשלב טרום קריאה .לעומתם ,דוברי שפות בעלות מבנה הברתי מורכב (כגון צרפתית ואנגלית) מראים מודעות הברתית נמוכה .השפה הערבית שהנה מוקד העניין של המחקר הנוכחי הנה בעלת מבנה הברתי פשוט ,ומחקרים שנערכו בשפה הערבית אכן הצביעו על התפתחות של מודעות פונולוגית מיחידות גדולות (חריזה והברות) עד ליחידות קטנות (פונמות) בגילאי בית ספר יסודי אך לא ידוע מהו המסלול ההתפתחותי בתחום המודעות הפונולוגית בשלב טרום קריאה .מכאן באה מטרת המחקר הנוכחי לבחון בצורה נרחבת את התפתחות המודעות הפונולוגית בקרב ילדי גן חובה דוברי ערבית באמצע ובסוף שנה .כמו כן נבחנו הקשרים בין מודעות פונולוגית לבין מדדי אוריינות ,שפה וזיכרון .המחקר כלל 50ילדים ( 24בנות) ,משני גני חובה .עבור המחקר ,פותח כלי להערכת המודעות הפונולוגית בהתבסס על המאפיינים הייחודיים של השפה הערבית ותוך התייחסות לגודל היחידה הפונולוגית (הברה ,תת הברה ופונמה) בתוך מילה .בנוסף ,הועברה סוללה של מדדי אוריינות מוקדמת, מדדים שפתיים ומדדי זיכרון .תוצאות המחקר מתארות בפירוט את יכולות המודעות הפונולוגית של ילדי גן חובה בשפה הערבית באמצע השנה המתפתחות מרמת תת-הברה ,בה הראו הילדים את הביצוע הגבוה ביותר ,עד רמת הברה .ברמת פונמה הראו הילדים מודעות נמוכה מאוד .ממצאי המחקר מתוארים באמצעות מודל התפתחותי המצביע על המיומנויות המצופות במודעות הפונולוגית מדוברי ערבית באמצע השנה בגן חובה .מחקר זה הנו בעל השלכות קליניות חשובות ,היות והכלי שפותח יאפשר למפות את היחידות הפונולוגיות בהן מתקשים ילדי גן ולספק התערבות מוקדמת אשר תיתן מענה מיידי לקשייהם ,בהתבסס על המיפוי שיתקבל. מילות מפתח :מודעות פונולוגית ,רכישת אוריינות ,גן חובה ביבליוגרפיה: Caravolas, M., Lervåg, A., Defior, S., Málková, G., & Hulme, C. (2013). Different patterns, but equivalent predictors of growth in reading in consistent and inconsistent orthographies. Psychological Science,24, 1398-1407. Tibi , S. ( 2010 ). Developmental hierarchy of Arabic phonological awareness skills. International Journal of Special Education, 25 (1), 27 – 33. Ziegler, J. C., & Goswami, U. (2005). Reading acquisition, developmental dyslexia, and skilled reading across languages: A psycholinguistic grain size theory. Psychological Bulletin, 131, 3–29. 35 התרומה של ויסות קוגניטיבי להתפתחות קריאה וכתיבה בקרב ילדים דוברי ערבית הלומדים בגן חובה ובכתה א' מיכל שני ,שלי שאול ורימא שואהנה אוניברסיטת חיפה [email protected] הספרות המחקרית תומכת בחשיבותם של תהליכי וויסות קוגניטיבי (קשב ,אינהיביציה וזיכרון עבודה) להתפתחות קשרים חברתיים ,הסתגלות והצלחה בהישגים אקדמיים יתר על כן ,הוכח כי קיימת תרומה של יכולות הוויסות ,להתפתחות הקריאה של ילדים דוברי אנגלית ועברית .רכישת הקריאה בשפה הערבית מורכבת יחסית לרכישת קריאה בשפות אחרות ,עקב הדיגלוסיה ,הצורך לרכוש במקביל מערכת שפתית נוספת ,ועקב המורכבות החזותית של המערכת האורתוגראפית התובעות מהקורא תהליכי עיבוד מורכבים יותר יחסית לקוראי שפות אחרות .מטרת המחקר הנוכחי הייתה ,אפוא ,לבחון את התרומה של ויסות קוגניטיבי להבדלים בינאישיים ברכישת קריאה וכתיבה בגיל הרך ,מעבר לתרומתם של מדדים לקסיקאליים שנחקרו בעבר .במחקר השתתפו 81תלמידים ,מתוכם 40בנות 41 .מתוכם בגני חובה ו 40-תלמידי כיתה א' .קריאה וכתיבה נמדדו באמצעות זיהוי ואיות מילים בגיל הגן וקריאה ואיות בכיתה א' ,כאשר בכלל המדגם נבחנה הכרת שמות אותיות .המדדים הלקסיקאליים כללו מודעות פונולוגית ואוצר מילים .ויסות קוגניטיבי נבדק באמצעות מדדי אינהיביציה ,קשב ,וזיכרון עבודה .ממצאי המחקר המרכזיים מצביעים כי מדדי הוויסות הקוגניטיבי נמצאים בקשרים מובהקים עם יכולות קריאה וכתיבה בקרב ילדים דוברי ערבית .נמצא כי ,למעט זיהוי מילים בגן חובה ,מדדי ויסות קוגניטיבי אכן תורמים באופן מובהק להסבר שונות ביכולות הקריאה והכתיבה ,מעבר לתרומה של הידע הלקסיקאלי .בנוסף נמצא כי משתני ויסות קוגניטיבי מתווכים את הקשר בין הידע הלקסיקאלי לבין מדדי הקריאה והכתיבה .אינהיביציה וזיכרון עבודה תרמו באופן מובהק למדדי הקריאה והכתיבה בכיתה א' ולניצני האוריינות בגן .לממצאי המחקר השלכות יישומית שכן הם מוכיחים כי בשל האתגרים שמעמידה השפה הערבית לקוראיה המתחילים ,יש לטפח יכולות ויסות קוגניטיביות ,כמו זיכרון עבודה ,אינהיביציה וקשב חזותי ,מעבר לטיפוח יכולות לקסיקליות כבר מגיל הגן. מילות מפתח :ניצני אוריינות ,רכישת קריאה וכתיבה ,ויסות קוגניטיבי ביבליוגרפיה: Bull, R., Espy, K. A., & Wiebe, S. A. (2008). Short-term memory, working memory, and executive functioning in preschoolers: Longitudinal predictors of mathematical achievement at age 7 years. Developmental neuropsychology, 33(3), 205-228. Elbeheri, G., Everatt, J., Mahfoudhi, A., Abu AlDiyar, M., & Taibah, N. (2011). Orthographic processing and reading comprehension among Arabic speaking mainstream and LD children. Dyslexia, 17(2), 123-142. Rydell, A. M., Berlin, L., & Bohlin, G. (2003). Emotionality, emotion regulation, and adaptation among 5 to 8 year old children. Emotion, 3, 30–47. 36 12:10-13:30 חדר 217 מושב הרצאות: מאפיינים לקסיקליים בשפה העברית יו"ר רחל שיף 37 אפיון מבוסס נורמות של התפתחות הלקסיקון המוקדם אצל ילדים דוברי עברית בני שנה עד שלוש הילה גנדלר-שלו ואסתר דרומי אוניברסיטת תל אביב [email protected] מטרת המחקר לאסוף נורמות ממדגם ארצי רחב היקף של פעוטות ישראלים דוברי עברית בני שנה עד שלוש עם התפתחות תקינה ( )TDולאפיין את התפתחות אוצר המילים שלהם .יצירת נורמות על התפתחות אוצר המילים בעברית תאפשר לערוך השוואות בין לשוניות ולזהות דפוסים אוניברסליים לעומת דפוסים ייחודיים לשפה ובכך להעמיק את הידע לגבי המנגנונים העומדים בבסיס רכישת אוצר המילים .בנוסף ,התקנון יאפשר לזהות ילדים שמאחרים בהתפתחות ההפקה מסיבה לא ידועה (מאחרים בדיבור) ולאפיין את דפוסי התפתחות הלקסיקון שלהם ,בהשוואה להתפתחות הלקסיקון בהתפתחות תקינה .ממחקרים בארצות שונות, וגם בישראל ,עולה שקיימת שונות רבה בין ילדים במועד ההופעה של המילים הראשונות .על מנת לקבוע נורמות רגישות מספיק לשונות הגדולה הקיימת באוכלוסייה יש לבדוק מדגם ארצי רחב היקף .לשם כך נעשה שימוש בשאלון הורים )MacArthur-Bates Communicative Development Inventories( MB-CDI מותאם לעברית ( .)HCDIשאלון זה הותאם עד כה לכ 60-שפות .בדומה לשאלוני MB-CDIמותאמים לשפות אחרות ,שאלון HCDIנמצא מהימן לבדיקת הלקסיקון המוקדם של ילדים בני 24-12חודשים דוברי עברית .כדי לבדוק באמצעות שאלון זה מדגם ארצי רחב היקף השאלון הותאם לפורמט אינטרנטי .במסגרת מיזם "מילים ראשונות" השאלון מופץ באמצעות רשתות חברתיות ,פרסומים במדיה ופליירים שמחולקים במרכזי הורים .עד כה נאספו נתונים מכ 650-הורים ישראלים דוברי עברית לילדים בני שנה עד שלוש .איסוף הנתונים עדיין מתבצע בימים אלו ,כך שלמדגם צפויים להצטרף נבדקים נוספים בחודשים הקרובים .תוצאות ראשוניות מצביעות על שונות גדולה מאוד בין הנבדקים .ינותחו הקשרים בין מרכיבי הלקסיקון המוקדם. ההיבטים שינותחו :גודל אוצר המילים בהבעה ,בהבנה ,הפקת מחוות והופעת הדקדוק המוקדם .יתקיים דיון בנתונים בהתייחס לאופי המדגם שנאסף באמצעות מערכת ממוחשבת. מילות מפתח :התפתחות שפה ,שאלון הורים HCDI 38 השפעות סמנטיות על עיבוד מורפולוגי סמוי ומפורש בקרב קוראים: השוואה בין מיצב חברתי-כלכלי נמוך לבינוני-גבוה 2 רחל שיף ,1מלי קיאסי-לבל 1ומיקי כהן 1אוניברסיטת בר-אילן2 ,מכללת דוד ילין ,האוניברסיטה העברית. [email protected] לקוראים ממיצב חברתי-כלכלי נמוך יכולות לשוניות ,אורייניות ובית ספריות פחותות מבני גילם ממיצב בינוני- גבוה .במחקר זה נבדק הידע המורפולוגי כיוון שהוא משיק למוקדי שפה אחרים כגון פונולוגיה ,תחביר וסמנטיקה ,ובעל תפקיד מרכזי בתהליכי קריאה ,הבנת הנקרא וכתיבה .ממחקרים שבחנו השפעות ידע מורפולוגי על יכולות אורייניות ,נמצא כי ליכולת המורפולוגית השפעה עצמאית על יכולות איות ואוצר המילים והיא מנבאת את רמת הקריאה ויכולות האיות .לפיכך ,ישנה חשיבות רבה להערכת ידע זה בקרב קוראים המגלים קשיים במיומנויות אלה .המחקר הנוכחי בחן את הידע המורפולוגי בשני ערוצים ,הנבדלים במידת האוטומטיות ,הנגישות והתהליכים המעורבים בו :ידע מפורש ,שהערכתו תשפוך אור על היכולת לעסוק באופן מודע במורפמות המרכיבות מילים ,לזהותן ולתפעלן .ידע סמוי שהערכתו תתרום להבנת התהליכים המעורבים בזיהוי מילים ,וארגון הלקסיקון המנטאלי וייצוג המילים בו .מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת ההשפעות הסמנטיות על עיבוד מורפולוגי סמוי ומפורש ,בקרב נבדקים ממיצב נמוך ובינוני-גבוה שתתרום להבנת אופן ארגונו והתהוותו של הידע המורפולוגי כידע מבני-מופשט .מעורבותם של מאפיינים סמנטיים נבדקה במחקר ע''י תפעול מידת הקרבה הסמנטית (לדוג' קשר קרוב :פסילה-פסול רחוק :פסילה-פסולת) ,בין מילים החולקות שורש משותף .כלי המחקר היו משימת החלטה לקסיקלית בהטרמה ממוסכת לבחינת הידע הסמוי ,ומשימת אנלוגיות מילוליות הבודקת ידע מורפולוגי מפורש .במחקר השתתפו 73נבדקים בגיל 14 משתי קבוצות :מיצב גבוה ( )N=35ומיצב נמוך ( .)N=38ממצאים :בעיבוד המורפולוגי הסמוי ,כאשר במילים חלקו משמעות קרובה ,נמצאו זמני תגובה מהירים יותר ואחוזי דיוק גבוהים יותר במיצב הנמוך בלבד. במשימת הידע המפורש ,כאשר המילים חלקו משמעות קרובה ,נמצאו זמני תגובה מהירים יותר בשתי הקבוצות ,ואילו יותר תגובות נכונות רק במיצב הנמוך .הממצאים מלמדים כי העיבוד המורפולוגי הסמוי תלוי בקרבה הסמנטית רק בקרב המיצב הנמוך .מנגד ,במיצב הגבוה הוא אינו תלוי במאפיינים אלו והייצוג הוא מופשט .מבחינת הידע הגלוי ,ה מרחק הסמנטי משפיע על מהירות תפעול הידע המורפולוגי גם באוכלוסייה הרגילה ,אך לא על רמת הדיוק ,בניגוד לנבדקים ממיצב הנמוך .לממצאים תרומה חשובה ,נוכח תפקידה המרכזי של מורפמת השורש בתהליכי העיבוד המורפולוגי ,בקרב דוברי השפה העברית בכלל ובקרב קוראים מהמיצב הנמוך בפרט. מילות מפתח :מורפולוגיה ,מיצב חברתי-כלכלי ,סמנטיקה ביבליוגרפיה: Apel, K., & Thomas-Tate, S. (2010). Morphological awareness skills of fourth-grade African American students. Language, Speech, and Hearing Services in Schools, 40, 312-324. Schiff, R., Raveh, M., & Fighel, A. (2012). The development of the Hebrew mental lexicon: When morphological representations become devoid of their meaning. Scientific Studies of Reading, 16(5), 383-403. 39 היבטים מילוניים והתפתחותיים של א' וה' כאותיות שורש במערך הפועל בעברית: מחקר פסיכולינגוויסטי 2 שני לוי שמעון ,1רחל שיף 1ודורית רביד 1אוניברסיטת בר אילן2 ,אוניברסיטת תל אביב [email protected] מטרת המחקר היא לבחון את התפתחות הרכישה של האותיות א' וה' כאותיות שורש במערכת הפועל בעברית כפונקציה של ייצוגן בשפה -בתפקידן כעיצורים וכתנועות ,ובהשפעה של היקרות הצורות הכוללות אותן בשפה על ייצוגן בכתיב .האותיות א' וה' ככל אותיות אהו"י נחשבות למורכבות ביותר בשפה העברית בעבור ילדים ומבוגרים כאחד .הן מייצגות הן עיצורים והן תנועות ותופסות את מקומן של התנועות במערכת הלא מנוקדת בעברית -מערכת כתיב עמומה המאופיינת בעומק אורתוגרפי .סימונן הן כעיצורים ובעיקר כתנועות אינו יציב ואפילו שרירותי למדי ,והוא תלוי במערכת סבוכה של שיקולים .אפיוניהן אלה מציבים אותן במקום קשה ומורכב לרכישה .במחקר השתתפו 133נבדקים בעלי התפתחות תקינה מחמש קבוצות גיל שונות :כיתה ג' ,כיתה ה' ,כיתה ח' ,כיתה י"א וסטודנטים .הכלי שבאמצעותו נבדק ייצוג האותיות נבדק על ידי מבחן כתיב שנגזר ממיפוי שיטתי שנערך לאותיות אלה ,וכלל פעלים עם האותיות א' וה' כאותיות שורש כעיצורים וכתנועות ,מבניינים שונים ,מבסיסים טמפורליים שונים ,מגדלי משפחה שונים וברמות שכיחות שונות .מממצאי המחקר עולה כי רכישת האותיות א' וה' מתפתחת בצורה הדרגתית לאורך הגיל ומגיעה לרכישה מלאה בכיתה י"א .ההתפתחות המשמעותית ניכרת בין כיתה ג' לכיתה ה' ובין כיתה ה' לכיתה י"א. נמצא פער בין ייצוגן של הא' וה-ה' כעיצורים לבין ייצוגן כתנועות כשייצוג העיצורים קל מייצוג התנועות .באות א' ניכר פער זה בכיתות ג' ו-ה' ,ובאות ה' בלט הפער לאורך כל ההתפתחות .כמו כן נמצא כי מדדי ההיקרות – שכיחות וגודל משפחה – משפיעים על ייצוג האותיות בכתיב ,והשפעתם גדולה כאשר ייצוג האות אינו יציב. הממצאים תואמים לספרות בתחום המבחינה בהבדל בין עיצורים לבין תנועות בייצוג וברכישה ,וטוענת להשפעה של שכיחות וגודל משפחה על רכישתם .הממצאים מתכתבים במיוחד עם הגישה הסטטיסטית הסתברותית ללמידת שפה הרואה בלמידה פונקציה של גורמי הסדירות ,העקביות והשכיחות .תוצאות המחקר מלמדות על חשיבות בחינת התפתחות הכתיב בראי התנהגות האותיות בשפה; מדגישות את חשיבות ההוראה המפורשת של ידע מופורלוגי ,המהווה מפתח למציאת סדירות וחוקיות בשפה; ומדגישות את הצורך בחשיפה למילים ,שיש בכוחה לפצות על הקושי הטמון בהן ולסייע ברכישתן. מילות מפתחvowels and consonants, Hebrew orthography, root letters, statistical : probabilistic approach ביבליוגרפיה: Ravid, D. (2012). Spelling morphology: The psycholinguistics of Hebrew spelling. New York: Springer. Schiff, R. (2012). Shallow and deep orthographies in Hebrew: The role of vowelization in reading development for unvowelized scripts. Journal of Psycholinguistic Research, 41(6), 409-424. Schiff, R., & Ravid, D. (2004). Vowel representation in written Hebrew: Phonological, orthographic, and morphological contexts. Reading and Writing, 17(3), 245-265. 40 השפעת הדמיון על רצפי עיצורים :מבט תיאורטי ,לקסיקוגרפי ופסיכו-בלשני הדס יברכיהו אוניברסיטת תל אביב [email protected] המחקר עוסק בהשפעת הדמיון ( )similarityעל רצפי עיצורים בעברית ,תוך התמקדות בהשפעתו על עיצוב הלקסיקון ועל התודעה הפונולוגית של דוברי השפה .מחקרים הראו שבשפות שמיות ישנה נטייה להימנע מפעלים בהם העיצורים הראשון והשני חולקים תכוניות פונולוגיות .כך ,הפועל *קגַם ,לדוגמה ,לא קיים בעברית ,כיוון שהעיצורים kו g-חולקים מקום חיתוך (ענבליים) ואופן חיתוך (סותמים) .המחקר הנוכחי דן בנושא משלושה היבטים :התיאורטי ,הלקסיקוגרפי והניסויי .בחלק התיאורטי מוצגת התאמת המודל לכימות דמיון של ) Frisch et al. (2004למערכת העיצורים של עברית בת-זמננו .החלק הלקסיקוגרפי תר אחר הגבלות הנובעות מדמיון על הפעלים בשפה ,תוך בחינת התפוצה של זוגות עיצורים בפעלים בבניינים קל ופיעל (מילון אבן שושן) .הניתוח הראה מתאם ברמת מובהקות גבוהה בין מודל הדמיון והלקסיקון ,וכן כי למקום החיתוך של העיצורים ישנה השפעה רבה בקביעת ההגבלות .לדוגמה ,נמצא כי אין פעלים הפותחים בעיצורים ( kקּ/כ) ו( g-ג) .אם לא היו מגבלות על הלקסיקון ,היה מצופה למצוא פעלים הפותחים בזוג עיצורים זה כתלות בשכיחות של כל אחד מהם בשפה .העובדה כי אין כלל פעלים כאלה מעלה את החשד שישנן הגבלות שמונעות מפעלים אלו להופיע ,והן קשורות לדמיון הרב בין העיצורים .החלק הניסויי תר אחר הגבלות הפועלות על הידע הלשוני הסינכרוני של דוברי העברית .ערכתי שני ניסויים פסיכו-בלשניים :מטלת זיהוי לקסיקלי ומטלת שיפוטי סבירות עבור לא-מילים .בעוד מחקר הלקסיקון הראה אילו פעלים קיימים בשפה ויכול לספק רק עדות עקיפה על חסרונם של האחרים ,הניסויים מתמקדים בפעלים שאינם חלק מהלקסיקון העברי ובוחנים את עמדתם של דוברי העברית לגבי צורות אלו .ניתוח שיפוטי הסבירות הראה מתאם ברמת מובהקות גבוהה בין שיפוטי הדוברים ומודל הדמיון מחד ,ובין שיפוטי הדוברים ומחקר הלקסיקון מאידך .בנוסף ,הניסויים מדגישים גם הם את תפקיד מקום החיתוך של העיצורים בהגבלות. תרומתו של מחקר זה היא בשילוב ההיבטים :התיאורטי ,הלקסיקוגרפי והניסויי; שילוב שלושתם שופך אור על תפקיד הדמיון הן בלקסיקון של עברית בת-זמננו והן במערכת הדקדוקית של דוברי השפה. מילות מפתח :שפה וקוגניציה ,פונולוגיה ,פסיכו-בלשנות ,מחקר לקסיקון ביבליוגרפיה: Greenberg, Joseph. 1950. The patterning of morphemes in Semitic. Word, 4, 196–208. Frisch, Stefan. A., Pierrehumbert, Janet. B., and Michael B Broe. 2004. Similarity avoidance and the OCP. Natural Language & Linguistic Theory, 22(1), 179-228. McCarthy, John. 1981. A prosodic theory of nonconcatenative morphology.Linguistic inquiry, 12, 373-418. 41 13:30-14:30 רחבת בניין חינוך 905 מושב פוסטרים 42 לקרוא תיגר :הרגלי קריאת רומנים של סטודנטים לספרות והשפעתם על תחושת המסוגלות להוראת הז'אנר אורנה לוין המכללה האקדמית אחוה ,המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון [email protected] היה זה מארק טוויין שאמר" :לאדם שאינו קורא ספרים טובים אין יתרון על פני אדם שאינו יודע לקרוא". האמנם? אחד החסרים הבולטים במכללות האקדמיות לחינוך ובפרט כשמדובר בחוגים לספרות הוא טיפוח הרגלי קריאה של רומנים .סטודנטים-מורים אינם נדרשים לקרוא רומנים בשלב ההכשרה המקצועית וכפועל יוצא תחושת המסוגלות שלהם ביחס להוראת הרומן אינה הולמת את הציפיות במציאות .מטרת המחקר לאפיין את הרגלי הקריאה של הסטודנטים כצעד לקראת טיפוחם ושיפורם של ההרגלים וככלי לחיזוק המסוגלות העצמית להוראת הז'אנר .מחקרים רבים נגעו בתחום חקר הקריאה ,מעט מהם התמקדו בקריאת ספרות יפה בקרב סטודנטים .הרגלי הקריאה של סטודנטים נבדקו בחתכים שונים ובהם עמדות הסטודנטים כלפי קריאת ספרים ,מקומה של הקריאה לשם הנאה והקשר בין קריאת ספרות קלאסית לאיכות ההוראה. עד כה לא בוצע מחקר מעמיק על הרגלי הקריאה של הסטודנטים לספרות בזיקה ליכולת ההוראה של ז'אנר הרומן ומכאן צומחת חשיבות המחקר ברמה התאורטית והיישומית .המחקר התבצע במסגרת הוראה בקורס סמסטריאלי שהתמקד במאפייני הז'אנר תוך שימת הדגש על קשיים ואתגרים בהוראתו .מהלך המחקר כלל כמה שלבים והתבצע בעזרת מילוי שלושה שאלונים בהתאמה לשלבי הקורס .השאלונים שילבו חלקים סגורים שהורכבו משאלות רב-ברירה ומשאלות עמדות בסולם ליקרט לצד חלקים פתוחים בהם נדרשו הסטודנטים להביע עמדה .ניתוח ממצאי המחקר מגלה שהרגלי הקריאה של הסטודנטים אינם עולים בקנה אחד עם משימתם המקצועית ללמד רומן .לפיכך ,ניכרת השפעה ישירה של הרגלי הקריאה על תחושת המסוגלות ביחס להוראת ז'אנר הרומן .באופן מפליא ובהישען על מחקרים קודמים זוהה פער בין חשיבות הקריאה בעיני הסטודנטים לבין הרגלי הקריאה שלהם כמימוש לעמדתם .נוצר כאן מעגל סבוך שבו סטודנטים מצדדים בחשיבותה של הקריאה ,אך הם עצמם אינם מרבים לקרוא .כפועל יוצא ,הם אינם חשים מסוגלות ללמד רומן ומבחינה זו סביר להניח כי יתקשו גם במשימתם כסוכנים מעודדי קריאה. מילות מפתח :הרגלי קריאה ,ספרות יפה (רומנים) ,סטודנטים להוראה ,מסוגלות עצמית ביבליוגרפיה: Applegate, A. J., Applegate, M., Mercantini, M. A., McGeehan, C. M., Cobb, J. B., DeBoy, J. R., & Lewinski, K. E. (2014). The Peter Effect Revisited: Reading Habits and Attitudes of College Students. Literacy Research & Instruction, 53 (3), 188-204. Danielson, K. & Rogers, S. (2000). You can't pass it on if you don't have it: Encouraging lifelong reading. Reading Horizons, 31 (1), pp. 35-45. Mokhtari, K., Reichard, C. A., & Gardner, A. (2009). The Impact of Internet and Television Use on the Reading Habits and Practices of College Students. Journal of Adolescent & Adult Literacy, 52 (7), 609-619. 43 בחינת מנגנון הטרנספר במטלת דקדוק מלאכותי בקרב קוראים בעלי דיסלקסיה :הבחנה בין גירוי מילולי ובלתי מילולי רחל שיף ,שני קחטה והדר כהן אוניברסיטת בר-אילן [email protected] מטלת דקדוק מלאכותי ( )AGLהינה מטלה הבוחנת זיהוי של חוקיות העומדת בבסיס רצפים וסיווג גירויים חדשים בהתאם לחוקיות זו .ממצאים קודמים מצביעים על כך שנבדקים בוגרים בעלי דיסלקסיה מצליחים לבצע מטלה הדורשת למידה סטטיסטית של רצפים ,אולם טרם נבחנה שאלת סוג הלמידה בקרב נבדקים אלו .על מנת לבצע את מטלת הדקדוק המלאכותי ניתן להיעזר בשני מנגנונים של למידה .למידה הנשענת על מאפייניו החיצוניים של הגירוי ולמידה אחרת המחייבת את הלומד להפעיל תהליכים של הכללה והעברה (טרנספר) של החוקיות .המחקר הנוכחי בוחן את יכולתם של נבדקים בעלי דיסלקסיה לבצע תהליכי העברה בלמידה סטטיסטית ,באמצעות שימוש בפרדיגמת הטרנספר של דקדוק מלאכותי .במטלה זו הנבדקים נחשפים בשלב המבחן לגירויים חדשים שאינם דומים בצורתם החיצונית לגירויי האימון ,ומתבקשים לשפוט את מידת הדקדוקיות שלהם על פי ידע שרכשו בשלב האימון .כיוון שפרדיגמת הטרנספר כוללת בחינה של למידת ה חוקיות על גירויים ששונים במאפיינים החיצונים מהגירויים אותם למדו הנבדקים בשלב האימון ,היא מאפשרת בחינה של ביצוע תהליכי העברה מגירוי אחד לאחר .מיומנות הטרנספר נבחנה בנפרד עבור גירויים מילוליים ובלתי מילוליים (צורות) ,כיוון שהספרות המחקרית מצביעה על שוני בביצוע מטלות מסוג למידת רצפים בקרב נבדקים בעלי דיסלקסיה בהבחנה בין סוגי גירויים אלו .הממצאים הראו שעבור שני סוגי הגירויים (המילולי והבלתי מילולי) ישנו פער מובהק בין קבוצת בעלי הדיסלקסיה לקבוצת הקוראים התקינים בזיהוי הרצפים הדקדוקיים .בנוסף ,בקרב בוגרים בעלי דיסלקסיה לא נמצאה הוכחה ברורה שאכן מתרחשים תהליכי העברה ,ונראה כי הביצוע שלהם היה תוצר של ניחוש .ממצאים אלו מצביעים על קושי של נבדקים בעלי דיסלקסיה בביצוע תהליכי הטרנספר .קושי זה הוא קוגניטיבי כללי ( )domain generalבמיומנות זו אשר בא לידי ביטוי גם בתחום השפתי. מילות מפתח :למידה סטטיסטית ,טרנספר ,דיסלקסיה ביבליוגרפיה: Rüsseler, J., Gerth, I., & Münte, T. F. (2006). Implicit learning is intact in adult developmental dyslexic readers: evidence from the serial reaction time task and artificial grammar learning. Journal of clinical and experimental neuropsychology, 28, 808–27. Pothos, E. M., & Kirk, J. (2004). Investigating learning deficits associated with dyslexia. Dyslexia, 10, 61-76. 44 הפשקווילים הקוראים לחרם :תכנים ,לשון וסגנון 2 שרה זמיר 1ושרה האופטמן 1המכללה האקדמית אחווה וקמפוס אוניברסיטת בן גוריון באילת2 ,המכללה האקדמית אחווה [email protected] הפשקוויל (בכתיב אידישּ :פַאשקעוויל) הינו כינוי לכרזה או פלקט ברחוב החרדי המהווה מניפסט שלו דרגות חומרה שונות ממחאה ואזהרה בעלמא ועד לחרם של רעיון ,גוף ,תופעה או אנשים שהחברה חרדית אינה חפצה ביקרם .הגדרת מילות החרם על פי חז"ל ציורית ומוחשית" :עקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף" .הפשקוויל כתוב בדרך כלל בעברית ארכאית ובלשון קודש ושפתו דרמטית מאוד .הוא כולל טקסט קצר ,בעל מסר קליט ,הניתן להפקה מידית על ידי הקוראים החולפים במהירות במקום .כדי לשרת מטרה זו מתבסס הכותב על חריזה ,משחקי מילים ולעיתים גם על לשון אלימה ,עוקצנית ועולבת וניסוח דרמטי ומוגזם .היבט אחר של החקר הלשוני מתייחס לסממנים של תת-לשון כתובה ,מתוך הנחת היסוד שכתיבת החוצות פתוחה וחפשית ללא עריכה וביקורת .לפיכך ,ניתן למצוא בכתיבה על קירות שעתוק של לשון דבורה ,שימוש בעגה ,שגיאות כתיב ואנטי לשון .מטרת המחקר הייתה לאפיין את לשון וסגנון הפשקווילים הקוראים לחרם .המתודולוגיה שנרתמה לכאן הייתה מתודולוגיה איכותנית שכליה ניתוחי תוכן משולבים .המצאי כולו לקוח מתוך ספרה של בהרוזי-ברעוז ,פשקווילים ,מודעות קיר וכרזות פולמוס ברחוב החרדי משנת .2005ממצאים עיקריים ופירושם :א -פשקווילים העוסקים בנידוי וחרמות ,עוסקים הן במרי כלפי ההגמוניה השלטת והן בזיהוי הייחודי והנבדל של תת-הקבוצה המיוצגת על ידי התיוג .במילים אחרות, החרם מוציא מן הכלל החרדי את סממני ההגמוניה השלטת ומשמר את העדה החרדית כקהילה מבודדת ואוטונומית .ב -ברוב הטקסטים מופיעים כינויים שונים של אלוהים כדי לתת תוקף לדובר ולדבריו .חלק מהכינויים נתונים כנוטריקונים (הקב"ה -רבש"ע-ב"ה) וחלק אחר מוצג כצירוף המתלווה לפועל אמירה (דבר היושב במרומים -אמר השם במפורש) .כך משלב הכותב את הדגשת תוקף הדברים מבלי לוותר על הכינוי "השם המפורש" ,המהדהד ברקע. מילות מפתח :פשקווילים ,תת -לשון ,לשון-קודש ביבליוגרפיה: אריאלי ,ק'( .)2005אבן מקיר תזעק .בתוך :פשקווילים ,מודעות קיר וכרזות פולמוס ברחוב החרדי ,עורכת נ' בהרוזי ברעוז .תל-אביב :מוזיאון ארץ-ישראל.41 - 38 , בהרוזי-ברעוז ,נ' ( .)2005פשקווילים ,מודעות קיר וכרזות פולמוס ברחוב החרדי .תל-אביב :מוזיאון ארץ-ישראל.166 – 48 , מוצ'ניק ,מ' וה' קנטור (.)2000על תארים ייחודיים לנשים ולגברים במודעות החרדים .בלשנות עברית.60- 53 ,45 , ניר ,ר' ( .)1999רטוריקה אלקטוראלית בישראל :אנטומיה של סיסמת בחירות" .בתוך :העברית שפה חיה ב,עורכים ר' בן-שחר וג' טורי .תל- אביב :המכון לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר והקיבוץ המאוחד.207- 187 , 45 השפעתם של מאפייני מולטימדיה המשולבים בספר אלקטרוני על אוריינות תלמידי כיתה ב' רוית גרומברג-ורדי ועדינה שמיר אוניברסיטת בר-אילן [email protected] התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת לאוכלוסיות מגוונות חשיפה לכלים טכנולוגיים מבוססי מחשב בעלי פוטנציאל לקידום יכולות אקדמיות .אחד מן הכלים הללו הוא ספר אלקטרוני חינוכי .ספר אלקטרוני הִ ינו במקרים רבים ,גרסה דיגיטלית לספרים המופיעים בגרסה מודפסת .ספרים אלקטרוניים משלבים אמצעי מולטימדיה כגון :קריאה קולית של הכתוב בטקסט ,הארת הכתוב בהתאם לקריאת הקריין בליווי אנימציות, קולות רקע ומוסיקה .מאפייני מולטימדיה כגון אלו המשולבים בספרים אלקטרוניים מהווים תמיכה ללמידה ולקידום אוריינות של תלמידים בעלי יכולות מגוונות ובמיוחד תלמידים המתקשים בתחומים האורייניים. למרות הידע הרב שנצבר בהבנת החשיבות של הספר האלקטרוני לשיפור אוריינות בקרב קבוצות מגוונות טרם נבדקה השפעתם של מרכיבים אלה המשולבים בספר האלקטרוני .ברוח זו ,למחקר הנוכחי שתי מטרות מרכזיות )1 :הערכת השפעת פעילות עם ספר אלקטרוני חינוכי על אוריינותם של תלמידים )2בדיקת תרומתם של מאפייני מולטימדיה שונים המשולבים בספר האלקטרוני על אוריינותם של הנבדקים .במחקר השתתפו 98תלמידי כיתה ב' .לפני ההתערבות הועברו מבחני קריאה ואינטליגנציה בלתי מילולית ,וכן מבחנים אורייניים( :הכתבה ,זיהוי ופירוש מילים) .הנבדקים חולקו אקראית לארבע קבוצות חשיפה :ספר אלקטרוני עם הארת הכתוב ,ספר אלקטרוני עם הארת הכתוב וקריין ,ספר אלקטרוני עם הארת הכתוב ,קריין ומילון וכן קבוצת ביקורת שנחשפה לספר סטטי .בתום שלוש חשיפות נבחנו הנבדקים בשנית במבחנים האורייניים וכן במבחן הבנת הנקרא .ממצאים ראשוניים מצביעים על שיפור אוריינותם של 3קבוצות ההתערבות עם הספר האלקטרוני .הצגת מצאים נוספים והדיון בממצאי המחקר יוצגו בכנס. מילות מפתח :ספר אלקטרוני ,אוריינות ביבליוגרפיה: Shamir, A., Korat, O., & Shlafer, I. (2011). The effect of activity with e-book on vocabulary and story comprehension: A comparison between kindergarteners at risk for LD and typically developing kindergarteners. European Journal of Special Needs Education, 26, 299-322. 46 השפעות אורתוגרפיות ופונולוגיות בהיעדר מילים 1 נעמה צור ,1נחל בינור ,1אורנה פלג 2וזוהר אביתר 1אוניברסיטת חיפה2 ,אוניברסיטת תל אביב [email protected] המודל הדו-המיספריאלי לקריאה מניח מבנה פונקציונאלי שונה בהגעה למשמעות בכל המיספרה .במחקרינו הקודמים השתמשנו בהומונימים (שיח) ובהומוגרפים (ספר) במטלות החלטה לקסיקלית לבחינת תרומתן היחסית של אורתוגרפיה ופונולוגיה .ממצאינו תמכו בהשערה שישנו קשר חזק בין ייצוגים אורתוגרפיים לפונולוגיים המאפשר גישה ישירה מפונולוגיה לייצוגים סמנטיים בהמיספרה השמאלית ( ,)LHואילו בהמיספרה הימנית ( )RHהגישה למשמעות אינה ישירה .מטרת המחקר הנוכחי הייתה בחינת השפעותיהן של אורתוגרפיה ופונולוגיה במטלה סמנטית שאינה דורשת קריאה .הנבדקים נדרשו להחליט האם שתי תמונות שהוצגו סדרתית למרכז המסך קשורות סמנטית .שלושה סוגי גירויים אפיינו את משתנה העמימות: הומונימים (אורתוגרפיה ופונולוגיה זהות ,שיח) ,הומופונים (אורתוגרפיה שונה ופונולוגיה זהה ,עט/את) והומוגרפים (אורתוגרפיה זהה ופונולוגיה שונה ,ספר) .נאספו מדדי ERPואפקט ה N400-חושב על ידי החסרה של התנאי הקשור מהתנאי הלא קשור בנפרד לכל סוג גירוי ,על המשרעת הממוצעת בטווח -450 350מילישניות לאחר הופעת התמונה השנייה ,בשלושה אזורי עניין RH ,LH :ומרכז .ציפינו כי במידה והיחסים הפונולוגיים ו /או האורתוגרפיים בין שמות האובייקטים משפיעים על החלטה סמנטית ,אפקט ה- N400יהיה קטן יותר עבור זוגות תמונות בתנאים העמומים לעומת תנאי הביקורת .נמצאו דפוסים שונים בכל אזור :ב ,LH-אפקט ה N400-היה קטן יותר עבור הומונימים ,בעוד שעבור הומופונים והומוגרפים היה זהה לזוגות ששמותיהם אינם עמומים .ב ,RH-אפקט ה N400-היה קטן יותר בעבור זוגות הומונימים והומופונים ביחס לזוגות שהקשר בין שמותיהם אינו עמום .מדד ה N400-נחשב כאינדיקטור להתאמה סמנטית .אפקט העמימות שמצאנו משקף את הקושי בזיהוי חוסר ההתאמה בזוגות תמונות ששמותיהם עמומים .ממצאינו מלמדים שקושי זה גדול יותר ב LH-רק בעבור זוגות הומונימים .משמע ,כל עוד קיים הבדל בין השמות ,בין אם באורתוגרפיה (הומופונים) או בפונולוגיה (הומוגרפים) אפקט העמימות נעלם .לעומת זאת ,נראה כי ה- RHבאופן כללי מושפעת פחות מהעמימות בשמות האובייקטים ,אך השפעת העמימות הפונולוגית עדיין ניכרת (אפקט מובהק בהומונימים ובהומופונים). מילות מפתח :מודל דו-המיספריאלי ,עמימותN400 , ביבליוגרפיה: Peleg o. & Eviatar Z. (2009) Semantic asymmetries are modulated by phonological asymmetries: Evidence from the disambiguation of homophonic versus heterophonic homographs. Brain and Cognition. 70. 154-162. 47 שטף פונולוגי בשפה הראשונה ( )L1בעקבות חשיפה קצרה לשפה שנייה ()L2 2 מעיין תם ,1חמוטל קריינר ,1ותמר דגני 1המרכז האקדמי רופין 2אוניברסיטת חיפה [email protected] דוברים דו לשוניים מתקשים יותר מחד-לשוניים בשליפת מלים ,בפרט בשפה השנייה .במחקר קודם נמצא שבמטלה של שיום תמונות בשפה השנייה הקושי של הדו-לשוניים התגבר לאחר חשיפה קצרה לשפה הראשונה .מטרת המחקר הנוכחי הייתה להרחיב את המחקר הקודם בשני כיוונים .ראשית ,נבחנה ההשפעה של חשיפה לשפה השנייה על שליפה בשפה הראשונה .שנית ,על מנת לבחון את תרומתם של תהליכים פונולוגיים התמקד המחקר בהשפעה על הביצוע במטלת שטף פונולוגי .בנוסף ,נבחנה ההשפעה של סוג החשיפה ,ונבדקה ההשערה כי לחשיפה הדורשת הבנה של השפה השנייה תהיה השפעה קטנה יחסית לחשיפה הדורשת הפקה של השפה השנייה 32 .משתתפים דו-לשוניים דוברי עברית-אנגלית התבקשו להפיק ב 60-שניות מספר מילים רב ככל האפשר המתחילות בפונמה מסוימת בעברית (ג,ד,ש,ר). המשתתפים ביצעו את מבחן השטף עבור 2מהאותיות ,ולאחר מכן מחציתם נחשפו לאנגלית במטלה של האזנה לסיפור ,ומחציתם במטלה של הפקת סיפור לפי תמונות ( .)narrationלאחר המטלה באנגלית ביצעו הנבדקים פעם נוספת את מטלת השטף הפונולוגי לגבי 2פונמות אחרות .התוצאות מראות עלייה במספר המלים שהפיקו הנבדקים בשטף לאחר החשיפה בהשוואה ללפני החשיפה ,אולם לא נמצא הבדל בין חשיפה במטלת הבנה לחשיפה במטלת הפקה .ממצאי המחקר מעידים על שיפור בשטף הפונולוגי ,ואין בהם עדות לכך שהחשיפה לשפה השנייה גורמת להפרעה בין-לשונית .ניתן לפרש את הממצאים כעדות לכך שהביצוע במטלת שטף לשוני בשפת אם שהיא השפה הדומיננטית משתפר כתוצאה מאימון ,וכי חשיפה לשפה שנייה כנראה אינה מפריעה לשיפור זה .הממצאים יידונו בהקשר של גישת האקטיבציה הכפולה ,לפיה כאשר דו לשוניים מדברים באחת השפות שלהם ,גם השפה שאינה שפת המטרה פעילה .לפי מודל זה בכדי להימנע מהפרעה של השפה שאינה שפת המטרה על הדובר לשנות את מאזן האקטיבציה בין השפות .הממצאים מרמזים שמאזן האקטיבציה בין שפת אם דומיננטית (במחקר הנוכחי – עברית) לשפה שנייה ברמת מיומנות נמוכה משמעותית (אנגלית) אינו סימטרי ולכן בעוד שחשיפה קצרה לשפה ראשונה יוצרת הפרעה לשפה שנייה ,ההיפך לא בהכרח נכון. מילות מפתח :דו-לשוניות ,שטף פונולוגי ,השפעה בין שפתית ביבליוגרפיה: Kreiner, H., & Degani, T., (2015). Tip-of-the-tongue in a second language: The effects of brief first-language exposure and long-term use. Cognition, 137, 106-114. 48 איך להצליח בכתיב מאירה מעדיה מחברת הספר "להצליח בעברית" [email protected] לימוד הכתיב מצריך ידע מסוים בקריאה ,בכתיבה ובדיבור בלשון העברית ,וכן ידע בסיסי במושגי יסוד בדקדוק .רקע זה מסייע ללומד לסגל את כללי הכתיב בדרך שיטתית המבוססת על מבנה השפה .אחד הגורמים לשיבושי כתיב הוא הביצוע הפונטי הזהה של עיצורים שונים :א/ע ,ב/ו ,ח/כ ,כ/ק ,ס/ש .לאור ניסיוני בהוראת עברית ,פיתחתי שיטה מיוחדת להבחין בין עיצורים אלה .שיטה זו מושתתת על שימוש בקריטריונים זמינים ללומד .מטרת המחקר היא לאתר בעיות בכתיב של השפה העברית בת זמננו ולהציע דרכים להימנע משגיאות אלה .הדרכים להימנע משגיאות כתיב מבוססות על קריטריון פונולוגי ,קריטריון מורפולוגי וקריטריון סמנטי .קריטריון פונולוגי מתבסס על שינוי הגייה של העיצורים בכל אחד מהצמדים האלה :ב/ו ,כ/ח ,כ/ק. העיצורים ב' ו-כ' משנים הגייה :בכה-לבּכות ,בנה-לבנות .העיצורים ו' ,ח' ו-ק' הגייתם קבועה :ויתר-לוותר, בחר-לבחור ,קשר-לקשור .קריטריון מורפולוגי מתבסס על הכרת מבנה השפה והבחנה בין אותיות מוספיות לאותיות השורש :ת/ט-ת' יכולה להיות אות שורש או מוספית ,ואילו ט' היא בדרך כלל אות שורש .קריטריון המבוסס על סמיכות קבועה של עיצורים :צט-מצטיין ,קצ-קצין ,קט-קטר ,כת-כתר .קריטריון סמנטי מתבסס על קבוצות מילים ,שיש להם מכנה משותף ,לדוגמא :מילים הקשורות למים נכתבות ב-ט' (אמבטיה) ,מילים הקשורות לצומח נכתבות ב-ע' (עץ) ,מילים הקשורות בזמן נכתבות ב-ע' (עת) ומילות קישור נכתבות ב-א' (אך) .תוצאות המחקר מצביעות על אמצעים פשוטים וזמינים להבחין בין עיצורים בעלי הגייה זהה וכתיבה שונה ,תוך כדי חשיבה ממוקדת בכללים למניעת שגיאות כתיב .הממצאים מראים שכותבים שיש להם שגיאות כתיב צריכים להקדים חשיבה לפני הכתיבה .החשיבה צריכה להתמקד בכללים הפשוטים והזמינים הנ"ל .החשיבה לא תהיה אינטואיטיבית אלא מנומקת כדי להימנע משגיאות כתיב. מילות מפתח :כתיב נכון ,מיומנות בכתיב ,מוספיות ביבליוגרפיה: "להצליח בכתיב – כללים ותרגילים" ,מאת מאירה מעדיה. "לשיפור הכתיב" ,שלמה הרמתי ,אורחות ב' עמ' 63כסלו – תשכ"ג. "הוראת הכתיב" ,ד"ר אלייקים ויינברג ,אורחות ו'-ז' עמ' .98 49 ההשפעה של תשאול סיבתי עצמאי על ילדים המתקשים בהבנת הנקרא הלן וינוקור ומני יערי אוניברסיטת בר-אילן [email protected] ביסוס יחסים סיבתיים בין אירועים המוזכרים בטקסט הוא קריטי ליצירת קוהרנטיות ,הבנה וזכירת הטקסט הסיפורי .קוראים זוכרים טוב יותר רעיונות מרכזיים בטקסט ,אשר מקיימים קשרים סיבתיים עם יותר רעיונות אחרים בטקסט .מבינים חלשים מתקשים בזהוי ושחזור של רעיונות מרכזיים ,בגלל הקושי שלהם ביצירת קשרים סיבתיים תוך כדי קריאה .מקמסטר ושותפיה ( )2014הראו כי ניתן לעזור למבינים חלשים לבסס יחסים סיבתיים ולבנות ייצוג קוהרנטי של הטקסט על ידי מענה על שאלות לגבי יחסים אלו תוך כדי קריאת הטקסט .במחקר הנוכחי בחנו את ההשפעה של התשאול הסיבתי תוך כדי קריאה על היכולת ליצור קשרים סיבתיים ולזכור רעיונות מרכזיים .בניגוד למחקרם של מקמסטר ושותפיה ( ,)2014במחקר זה המענה על השאלות היה עצמאי ,וקוראים לא קיבלו פידבק על תשובתיהם .רצינו לבחון האם מבינים טובים וחלשים יכולים לפתח בעזרת גישה זו יכולות למידה עצמאיות ולהיות פחות תלויים בתיווך אנושי .במחקר השתתפו 120תלמידים מכיתות ה' שחולקו למבינים חלשים וטובים על פי ציוני המיצ"ב בהבנת הנקרא .כל תלמיד קרא שני טקסטים ,אחד עם שאלות בתוך הטקסט ואחד ללא שאלות .בסיום הקריאה כולם התבקשו לכתוב סיכום לגבי כל טקסט שיכלול את הרעיונות המרכזיים בו .שלושה שופטים זיהו את הרעיונות המרכזיים בכל טקסט .השאלות הופיעו אחרי חצי מרעיונות מרכזיים אלו .נמצא כי מבינים טובים שחזרו יותר רעיונות מרכזים ממבינים חלשים רק כאשר הם לא נשאלו על רעיונות אלו .כמו כן ,בהשוואה בין הטקסטים עם שאלות וללא שאלות ,נמצא שמבינים חלשים זכרו יותר רעיונות מרכזיים שנשאלו עליהם ,אך פחות רעיונות מרכזיים אשר לא נשאלו עליהם .לבסוף ,נמצא מתאם חיובי בין הצלחה במענה על שאלות לבין שחזור הרעיונות המרכזיים .ממצאים אלו מראים שתשאול סיבתי תורם בעיקר למבינים חלשים ,אם כי ממקד אותם יתר על המידה ברעיונות עליהם נשאלו .כמו כן ,חשוב לתת פידבק על המענה לשאלות כדי לחזק את התרומה של התשאול הסיבתי. מילות מפתח :מבינים חלשים ,תשאול סיבתי ,רעיונות מרכזיים ביבליוגרפיה: Van den Broek, P. (1988). The effects of causal relations and hierarchical position on the importance of story statements. Journal of Memory and Language, 27, 1-22. Van den Broek, P., & Espin, C. A. (2012). Connecting Cognitive Theory and Assessment: Measuring Individual Differences in Reading Comprehension. School Psychology Review, 41(3), 315–325. McMaster, K., Carlson, S. E., Van Den Broek, P., Rapp, D. N., Bohn-Gettler, C. M., Kendeou, P., & White, M. J. (2014). Effects of comprehension skill on inference generation during reading. International Journal of Disability Development and Education, 61(3), 258–274. 50 שגיאות הכתיב בערבית לאור סוגיית הדיגלוסיה אלינור סאיג'-חדאד ,ליאור לקס וראניה בשאראת פראג אוניברסיטת בר-אילן [email protected] מחקר זה בוחן את הגורמים הלשוניים האחראים לשגיאות כתיב בערבית .דיגלוסיה היא אחד המאפיינים הייחודיים של הערבית המתבטא בפער בין השפה הספרותית למדוברת בתחומים שונים של הידע הלשוני. בפונולוגיה מתבטא הפער בחלקו בכך שפונמות מסוימות בספרותית אינן קיימות במדוברת ,ולכן אין שימוש בפונמות אלו בדיבור יומיומי ,וילדים נחשפים אליהן עם רכישת האוריינות .איכות הייצוג הפונולוגי של פונמות אלו פחות ברורה לעומת הפונמות במדוברת .תהליכי הקריאה והאיות נשענים על עיבוד פונולוגי ,וייצוג פונולוגי נמוך יכול להשפיע על איכותן .שגיאות הכתיב מוינו לשש קטגוריות לפי מקורן ובהתאם למאפייניה הייחודיים של הערבית :גורמים הקשורים לדיגלוסיה ,מבנים אורתוגראפיים עמוקים ,כלומר היעדר ייצוג ישיר בין פונמה לגרפמה ,החלפה בין עיצורים נחציים ואחרים ,שגיאות בכתיבת הפוצץ הסדקי א' ,שימוש בתבנית מורפולוגית בלתי מתאימה ,ושגיאות נוספות ללא קטגוריה מסוימת 47 .תלמידי כתות ד' נתבקשו לכתוב שני טקסטים ,סיפורי ועיוני ,העוסקים בקונפליקטים בינאישיים .שגיאות הכתיב קודדו לפי שש הקטגוריות32% . משגיאות הכתיב של הילדים נבעו מהפער הפונולוגי בין הספרותית למדוברת .כאשר הייצוג הפונולוגי של מלים במדוברת ובספרותית אינו זהה ,השתמשו הנבדקים בפונמות מהמדוברת .למשל ,קעד 'ישב' הוחלף ב- כעד ,שכן העיצור ק' אינו חלק מהמצאי הפונטי של אותו דיאלקט ,והעיצור א' הומר לתנועה ארוכה באמצע מילים ובסופן ,למשל ,ביר במקום באר 'בור' 24% .מהשגיאות נבעו ממבנים אורתוגראפיים עמוקים שבהם שימוש באסטרטגיות פונולוגיות המבוססות על המרה ישירה של פונמה לגרפמה אינו יעיל .למשל ,האות "אלף" הושמטה בסוף מילה כיוון שאינה נהגית .המחקר שופך אור על הגורמים לשגיאות הכתיב ותורם להבנת ההשפעה החזקה של הדיגלוסיה על האיות .הייצוג הפונולוגי של מבנים במדוברת יותר ברור ומוגדר מאשר בספרותית בשל העדר החשיפה לספרותית ,ולכן נצפו יותר שגיאות כתיב כשהייצוג פונולוגי אינו זהה. בכתיבת מבנים אורתוגראפים עמוקים ,קיים צורך ביישום אסטרטגיות נוספות מעבר לאסטרטגיות הפונולוגיות. מילות מפתח :איות ,דיגלוסיה ,פער בין שפה דבורה לשפה כתובה ,מבנים אורתוגראפיים עמוקים ,ייצוג פונולוגי ביבליוגרפיה: Elbro, C., Nielsen, I., & Petersen, D. (1994). Dyslexia in adults: Evidence for deficits in nonword reading and in the phonological representation of lexical items. Annals of Dyslexia, 44, 205-226. Ferguson, C. H. (1959). Diglossia. World, 15, 325–340.. Saiegh-Haddad, E. (2003). Linguistic distance and initial reading Acquisition: The case of Arabic diglossia. Applied Psycholinguistics, 24, 431–451. 51 15:50-17:10 אולם 061 מושב הרצאות: עיבוד טקסט ושיח יו"ר מני יערי 52 יכולות היקש ותהלוך טקסט של מבינים חלשים תוך כדי קריאה מני יערי ,שירי רוזנפלד ורחל שיף אוניברסיטת בר-אילן [email protected] מבינים חלשים הם קוראים החווים קשיים משמעותיים בהבנת הנקרא על אף שיכולת הקריאה (פענוח) ורמת האינטליגנציה (הלא מילולית) שלהם בטווח הנורמה .מחקרים רבים הראו כי בבסיס הכשל של מבינים חלשים נמצאות יכולות נמוכות של אינטגרציה בין חלקים בטקסט ובין הטקסט והידע הכללי (היקש) של הקורא .עם זאת ,עדיין לא ברור מדוע מבינים חלשים מתקשים באינטגרציה והיקש ,והאם קשיים אלו כלליים או ספיציפיים לסוגי היקש מסויימים .המחקר הנוכחי בחן את התקינות של מספר תהליכים ויכולות קוגנטיביות שעשויים להסביר את הקושי של מבינים חלשים לעורר היקשים תוך כדי קריאה .ספיציפית ,בדקנו את היכולת של מבינים חלשים לעורר היקשים מנבאים (המתארים מה יקרה בהמשך הסיפור) והיקשים מגשרים (המחברים בין חלקים בטקסט) ,וכן את היכולת להחזיק ,לדכא ,ולאחזר מידע מהטקסט אשר קריטי להיקש. כדי לבחון יכולות אלו השתמשנו במילות בדיקה ( )probesהבוחנות את העוררות (או הדיכוי) המיידי והספונטי של מידע תוך כדי קריאה .ילדים בני ,12-10עם וללא קשיים ספציפיים בהבנת הנקרא ,קראו סיפורים קצרים ,ולאחריהם התבקשו לקרוא במהירות המירבית מילות בדיקה שהופיעו בטקסט (פרוב טקסט) או משתמעות ממנו (פרוב היקש) .פרובים אלו הופיעו לאחר משפט מנבא ,משפט מתערב (שמתאר אירוע הסוטה מהאפיזודה המנבאת) או משפט מגשר (שמתאר אירוע החוזר לאפיזודה המנבאת דרך מימוש של הניבוי) .בכדי למדוד את רמת העוררות של מילות הבדיקה ,השוונו את זמן הקריאה של פרובים אלו לאחר טקסטים שעוררו את ההיקשים ולאחר טקסטים של בקרה שלא עוררו אותם .הממצאים הראו שמבינים חלשים עוררו היקשים מנבאים ,אך באופן איטי יותר ממבינים טובים ,מכיוון שהיו איטיים יותר בייצוג הטקסט שקריטי להיקש .למעשה ,מבינים חלשים עוררו את ההיקש המנבא רק לאחר המשפט המתערב ,כאשר ההיקש הפך לפחות רלוונטי .כמו כן ,מבינים חלשים עוררו פחות היקשים מגשרים מאשר מבינים טובים, מכיוון שהם התקשו לאחזר את המידע הקריטי להיקש שהופיע קודם לכן בטקסט .ממצאים אלו מצביעים על הכשלים הקוגנטיביים של מבינים חלשים הפוגעים ביכולת שלהם לבצע אינטגרציה והיקש תוך כדי קריאה. מילות מפתח :ניצני אוריינות ,רכישת קריאה וכתיבה ,ויסות קוגניטיבי ביבליוגרפיה: Oakhill, J. V., & Cain, K. (2007). Issues of causality in children’s reading comprehension. In D. S. McNamara (Ed.), Reading comprehension strategies: Theories, interventions, and technologies. Mahwah, NJ: Erlbaum. 53 קצת יחס למילות היחס .היבטים מילוניים ודקדוקיים של רכישת מילות היחס בעברית: מחקר קורפוס בשנות הילדות שבע שלמון ,דורית רביד ואליצור דטנר אוניברסיטת תל אביב [email protected] העבודה עוסקת ברכישת מילות היחס בקרב ילדים דוברי עברית בטווח הגילאים 2:6-6שנים .מילות היחס מסמנות יחסי מרחב (מתחת) וזמן (לפני) יחסים מופשטים ,ויחסים תחביריים (את) ,לכן הן תשתיתיות להתפתחות הלקסיקאלית ,הסמנטית והתחבירית בגילאים אלה .תפוצתן בשיח הדבור גבוהה ,ורכישתן של מילות יחס בסיסיות כמו ב , -על מוקדמת ומתקשרת לרכישת המבנים התחביריים בגיל הרך .בהמשך ההתפתחות גדלה קבוצת מילות היחס ונעשית מגוונת ומופשטת יותר .בעברית יש למילות היחס אפיון מורפו- פונולוגי ייחודי של נטייה במין ,במספר ובגוף (לי ,לנו ,לכן) .נטייה זו מהווה אתגר נוסף לדובר הצעיר מאחר שהיא מקודדת יחסי מוען ,נמען ונסתר וכרוכה לעתים בשינוי בסיס המילה (ממני) ובהוספת סופיות עמומות (עלי לעומת אותי) .מטרתנו המרכזית בעבודה זו היא להעשיר את הידע הקיים אודות רכישת מילות היחס בגיל הרך תוך התייחסות לשלושה היבטים :היבט לקסיקאלי -המילון והמשמעויות השונות של מילות היחס, היבט תחבירי -תפקידיהן במשפט ,וכן היבט מורפו-תחבירי -צורתן ונטייתן .לשם כך נאסף קורפוס חדש של שיח בין ילדים בני אותו גיל 15 .ילדים בשש קבוצות גיל חולקו לשלישיות ושיחקו בפינות משחק שונות תוך שיח ספונטאני במפגש שאורכו 3/4שעה .השיח הוקלט ותועתק ומילות היחס שהופקו בשיח זה מופו ונותחו מבחינה סמנטית-לקסיקאלית ,מורפולוגית ותחבירית תוך השוואה בין שכבות הגיל .תוצאות המחקר מראות: .1בכל קבוצת גיל מתווספות עוד מילים למילון ונוצר סולם התפתחות של מילות היחס .עם הגיל נראית התרחבות במשמעות הלקסיקאלית של מילות יחס לדוגמא מילת היחס עם תופיע במשמעות של אמצעי בגיל ( 2:06הרבצתי עם מקל) ותיווסף לה משמעות של מלווה בגיל ( 3הלכתי עם אמא) .2 .נראית התפתחות בנטיית מילות היחס .מילים שמופיעות בצורת הבסיס בקבוצת גיל נמוכה יופיעו בצורתן הנטויה מאוחר יותר וחלק מהמילים ירכשו כבר בצורתן הנטויה .3 .נראית התרחבות בתפקידן התחבירי של מילות היחס בהשוואה בין קבוצות הגיל השונות למשל מילת יחס ואחריה צירוף שמני יופיעו לראשונה בגיל שלוש. ממצאים אלו יוצגו בהרצאה זו. מילות מפתח :מילות יחס ,התפתחות שפה ,התפתחות המילון ביבליוגרפיה: Berman, R. A. (1993) Developmental perspectives in transitivity: A confluence of cues. Y. Levy (ed.) Other children, other languages: issues in the theory of acquisition. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum, 189-241. Morgenstern, A., Sekali, M. (2009). What can child language tell us about prepositions? A corpus-based contractive study of cognitive and social-pragmatic factor. J. Zlatev, M. J. Falck, C. Lundmark & M. Andren (Eds). Studies in language and cognition, Cambrige Scholars Publishing. 261-275. Ravid, D. (2012). Spelling morphology: The psycholinguistics of Hebrew spelling. New York: Springer 54 מסלולי גרמטיזציה של סמני שיח במבני המרה בעברית וקומפקטיזציה של מבנים אלו רותי ברדנשטיין ומירה אריאל אוניברסיטת תל אביב [email protected] עבודה זו מתמקדת בסמני שיח של מבנה ההמרה' :לא ,xאלא 'yובסמני שיח של מבנה ההמרה החלקי' :לא רק ,xאלא גם ,'yבהם נדחית טענה בולטת בשיח ' 'xו' -רק 'xבהתאמה (לווין המבנה) בטענה ממירה/חלופית '( 'yגרעין המבנה) ובתיווך המילה אלא בין לווין המבנה לגרעינו .הטענה היא שבתהליך הגרמטיזציה ותוך כדי איבוד הטעם/פוקוס של סמן השיח ,הוא הופך למטה-לשוני ותבנית השיח הקומפוזיציונלית הופכת לכדי קונסטרוקציה/מבנה .בנוסף ,עם הזמן ,לווין מבנה ההמרה הופך אופציונאלי בלבד .להתפתחות זו אקרא :קומפקטיזציה מבנית .כך ,למשל ,סמן השיח כבר במבנה ההמרה הקומפקטי: 'כבר 'yלמעשה מהווה חלק ממבנה טיעוני שלם של המרה 'כבר לא ,xאלא ,'yבו ' 'xמשתמע פרגמטית אמנם ,אך בכל זאת מהווה חלק בלתי נפרד מן הטענה המובעת על ידי הדוברת ,כלומר :משתמע כאקספליקטורה.אני אטען כי דחיית הטענה הבולטת בשיח ("אבא") בדוגמא ( )1משתמעת ,וכי למעשה ,סמן השיח כבר בצורה מסוימת (לא מוטעם/לא פוקלי ,לפני פרדיקט (לרוב "חיובי")) מסמן תבנית שיח ארגומנטטיבית של המרה .מטרת מחקר זה להראות מהי פונקציית המוצא המשותפת לביטויים לשוניים רבים ולהציע תהליך הדרגתי ,אחיד ,ומונע הכולל 8שלבים משותפים ואחידים בהם ביטויים לשוניים אלו הופכים לסמני המרה .סמני המרה אלו מקוטלגים לסמני לווין (בכלל ,כבר ,דווקא ,עדיין ,עוד ,ממש ,באמת, בדיוק) וסמני גרעין (רק ,סתם ,פשוט( ,ב)סך הכול ,אפילו) .בנוסף ,מטרת המחקר להראות אילו פונקציות יעד נוספות יכול לקבל ביטוי לשוני שבמקורו הוא סמן המרה ומהי ההנעה להתפתחות זו .המחקר נשען על קורפוס דוגמאות עשיר ,בעיקר מהמעמ"ד (אוניברסיטת ת"א) ,מאמצעי תקשורת שונים ומשיח חופשי. ( )1מאז עבר הרבה הרבה זמן ואבא הוא כבר סבא ושיערו לבן! ["הצלחת שמתחת"/מאיר שלו] (1א) מאז עבר הרבה הרבה זמן ואבא הוא כבר [לא אבא ,אלא] סבא ושיערו לבן'. מילות מפתח :גרמטיזציה/גרמטיקליזציה ,Construction Grammar ,שלילה מטה-לשונית ביבליוגרפיה: Sperber, D. & Wilson, D. (1986). Relevance: communication and cognition (2nd edn. 1995). Oxford: Blackwell. Goldberg, Adele, E. (1995): Constructions: A Construction Grammar approach to argument structure. Chicago: University of Chicago press. Traugott,Elizabeth (2008), The grammaticalization of NP patterns, in: Alexander Bergs Gabriele Diewald (editors). Trends in Linguistics : Constructions and language change. 55 עיבוד תחבירי ופרוזודיה במבנה צירוף יחס כפול רונית ובמן שפרן מכללת בית ברל [email protected] מחקרים בתחום ממשק התחביר-פרוזודיה מראים כי דוברים מפיקים סימנים פרוזודיים (שינוי בגובה הטון, שינוי קצב הדיבור והפסקה) בגבולות תחביריים של פסוקיות בעוד שהשומעים משתמשים בסימנים אלה בעיבוד התחבירי של משפטים .לעומת זאת ,קיים חוסר ודאות בנוגע לשאלה האם תופעה דומה חלה על גבולות תחביריים של צירופים .מחקר זה בוחן את ממשק הפרוזודיה-תחביר בעיבוד מבנה צירוף יחס כפול בעברית .במבנה זה ההשלמה של צירוף היחס השני ) (PP2הינה דו משמעית .לדוגמא במשפט שלהלן, צירוף היחס לשדרן יכול להצטרף לצירוף הפעלי ) (VPכמשלים של הפועל תיארה ,או לצירוף השימני )(NP כמשלים של שם העצם נישואיה .צירוף היחס השני הינו קצר (לשדרן) או ארוך (לשדרן המפורסם) .דנה VP [תיארה [ NPאת הקשיים [ PP1בנישואיה [ PP2לשדרן (המפורסם) .בניסוי השתתפו 40נבדקים דוברי עברית כשפת אם והוא כלל משימה משולבת של הפקה והבנה של 24משפטים (כל אחד מהם בגירסה ארוכה וקצרה) בעלי צירוף יחס כפול .הניסוי בדק את הקשר בין המשמעות המועדפת (=הניתוח התחבירי המועדף) לבין הארגון הפרוזודי ) (prosodic phrasingהמועדף בקריאה בקול .התוצאות הראו שקיים קשר מובהק בין שיוך PP2לצירוף הפעלי המרוחק ) )VPוהופעת הפסקה פרוזודית מייד לפני .PP2כמו כן ,נמצאו באופן מובהק יותר מקרים של דפוס זה (הפסקה פרוזודית לפני + PP2שיוך לצירוף הפעלי) במשפטים בעלי PP2ארוך מאשר PP2קצר .מחקר זה מסייע להבנת הקשר הסיבתי בין הפרוזודיה והתחביר; הוא מראה השפעה של המבנה הפרוזודי על הניתוח התחבירי של צירופים. מילות מפתח :קריאה בקול ,הבנת משפטים ,ממשק תחביר-פרוזודיה ביבליוגרפיה ביבליוגרפיה: Price, P. J., Ostendorf, M., Shattuck-Hufnagel, S., & Fong, C. (1991). The use of prosody in syntactic disambiguation. Journal of the Acoustical Society of America, 90(6), 2956–2970. Schafer, A. J., Speer, S. R., Warren, P., & White, S. D. (2000). Intonational disambiguation in sentence production and comprehension. Journal of Psycholinguistic Research, 29, 169–182. Millotte, S., Wales, R., & Christophe, A. (2007). Phrasal prosody disambiguates syntax. Language and Cognitive Processes, 22, 898–909. 56 15:50-17:10 אולם 062 מושב הרצאות: רכישת שפה שנייה יו"ר חמוטל קריינר 57 התפתחות השליטה במין דקדוקי בקרב ילדים דו-לשוניים: השפעתם של ההתנסות המצטברת בשפה ושל תהליכי הפרעה בין-שפתית 1 חמוטל קריינר ,1תמר דגני 2ומעיין תם 1המרכז האקדמי רופין2 ,אוניברסיטת חיפה [email protected] ממצאים רבים מעידים שילדים דו-לשוניים מראים רמת שליטה פחות טובה מילדים חד-לשוניים בהיבטים שונים של השפה .מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון מה הם התהליכים התורמים להבדלים בין הקבוצות ברמת השליטה .המחקר התמקד בשני תהליכים ,ובחן את מעורבותם בהתפתחות השליטה במערכת המין הדקדוקי :הראשון הוא ההתנסות המצטברת של הילד בשפות אותן הוא מדבר ,והשני הוא הפרעה בין- שפתית .בכדי לבחון את תרומתם של תהליכים אלה להתפתחות מערכת המין הדקדוקי השווינו את הביצוע של ילדים דו-לשוניים וחד-לשוניים במטלות של הטיית שמות-עצם והתאמה של התואר לשם .על-מנת לבחון את השפעת ההפרעה הבין-שפתית נערכה השוואה בין הביצוע בשמות-עצם שהמין הדקדוקי שלהם דומה בשתי השפות לשמות-עצם בהם הוא שונה .על מנת לבחון את ההשפעה של ההתנסות המצטברת של הילדים נערכה השוואה בין ילדים בגילאים שונים בביצוע בשמות-העצם הדומים בשתי השפות 130 .ילדים בגן-חובה ,ובכתות א' ו-ב' שמחציתם חד-לשוניים (עברית) ומחצים דו-לשוניים (רוסית-עברית) השתתפו בניסוי בו התבקשו להפיק בעברית צירופים של שם-עצם ותואר .למשתתפים הוצגו בכל פעם שני כרטיסים אחד המציג אובייקט והשני מציג צבע ,והם נתבקשו ליצור צירוף של שם-העצם המתאר את האובייקט והתואר של הצבע בצורת הרבים המתאימה (למשל ,כדורים כחולים) .למחצית מהאובייקטים היה מין דקדוקי חופף ברוסית ובעברית ,ואילו במחצית השנייה המין הדקדוקי בעברית היה שונה מרוסית .נמצא שכללית ילדים דו-לשוניים שוגים יותר מחבריהם החד-לשוניים ,אולם הפער מצטמצם דרמטית עם הגיל .בקרב דו- לשוניים נמצא שיעור שגיאות גבוה משמעותית בשמות-עצם בעלי מין שונה בהשוואה לשמות-עצם בעלי מין חופף בשתי השפות ,אך הפער הזה לא נמצא בקרב חד-לשוניים .עם זאת ,הקושי של הדו-לשוניים לא הוגבל רק לשמות-עצם שאינם חופפים ,הם הראו שיעור שגיאות גבוה בהשוואה לחד-לשוניים גם בשמות-עצם בעלי מין חופף בשתי השפות .מעניין לציין כי בעוד ששיעור השגיאות בשמות-עצם בעלי מין חופף הלך וירד עם הגיל ,הרי ששיעורם בשמות-עצם בעלי מין שונה לא השתנה משמעותית עם הגיל .לנוכח הממצאים נציע מודל לדו-לשוניות המשלב בין גורמי התנסות הפועלים בטווח הארוך ,לגורמי הפרעה הפועלים בטווח הקצר. מילות מפתח :דו-לשוניות ,הפרעה בין שפתית ,מין דקדוקי ,רכישת שפה ביבליוגרפיה: Kreiner, H., & Degani, T., (2015). Tip-of-the-tongue in a second language: The effects of brief first-language exposure and long-term use. Cognition, 137, 106-114. 58 השפעת השינה על למידת שפה חדשה אצל ילדים ומבוגרים טלי ביתן ,קמר דאהר ,קארין לבנברג ומיכאל נבט אוניברסיטת חיפה [email protected] למרות הדעה הרווחת על יכולתם הטובה של ילדים ללמוד שפה שניה מחקרי מעבדה מבוקרים אינם מראים יתרון לילדים ברכישת שפה שניה .מאידך במחקרים על למידה מוטורית ותפישתית לא-שפתית נראה כי ילדים מ סתמכים על מנגנוני למידה שונים מאשר מבוגרים וכי יש הבדל ביניהם בתהליך הקונסולידציה (התגבשות הידע) לאחר הלמידה .במחקר קודם בדקנו בעזרת הדמייה מוחית ב fMRI-את האיזורים המעורבים בלמידה של הטיות מורפולוגיות הכוללות חוקיות פונולוגית בשפה מלאכותית ,אצל מבוגרים. מ חקר זה הראה פעילות הן באיזורים הקשורים ללמידה פרוצדורלית של מיומנויות ועיבוד של דקדוק בשפת האם ,והן באיזורים הקשורים בלמידה דקלרטיבית של פריטים שלמים ,כבר בשלבים מוקדמים של האימון. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את השפעת השינה על הקונסולידציה של אותן הטיות מורפולוגיות, ולהשוותה בין ילדים ומבוגרים .שתי קבוצות של 16ילדים (בגילאי )9-10ושתי קבוצות של 17מבוגרים השתתפו במחקר .קבוצה אחת מכל גיל התאמנה בבוקר ,והקבוצה השניה התאמנה בערב .כל הקבוצות נבחנו שוב 12ו 24-שעות אחרי האימון על פריטי האימון ועל פריטים חדשים בעלי אותה חוקיות פונולוגית. תוצאות המחקר הראו שבעוד שילדים השתפרו בביצוע המטלה בזמן שאחרי תום האימון ,ללא תלות בשינה, מבוגרים הראו ירידה בביצוע בזמן העירות ,אך ירידה זו נעלמה כאשר פרק זמן של שינה הפריד בין האימון לזמן העירות .דפוס זה נמצא הן בפריטי האימון והן בהכללה לפריטים החדשים ,המעידה על הסקה ויישום של החוקיות הפונולוגית .כלומר -לשינה היה תפקיד מגונן על הידע שנרכש בזמן האימון ,רק עבור המבוגרים .תוצאות אלו מצביעות על כך שתהליכי הקונסולידציה המעורבים בלמידת החוקיות בשפה חזקים ועמידים יותר אצל ילדים .עמידות זו עשויה להסביר את היתרון שיש לילדים ברכישת שפה שניה .בנוסף, במידה שקונסולידציה תלוית שינה אופיינית יותר ללמידה דקלרטיבית ,הממצאים שלנו יכולים להעיד על הסתמכות מוגברת של מבוגרים על למידה דקלרטיבית ,לעומת ילדים המסתמכים בעיקר על למידה פרוצדורלית בתהליך הרכישה של שפה שניה. מילות מפתח :רכישת שפה שניה ,מורפולוגיה ,למידה פרוצדורלית ביבליוגרפיה: Brown, R. M., & Robertson, E. M. (2007). Off-line processing: Reciprocal interactions between declarative and procedural memories. Journal of Neuroscience, 27(39), 10468-10475 . Dorfberger, S., Adi-Japha, E., & Karni, A. (2012). Sequence Specific Motor Performance Gains after Memory Consolidation in Children and Adolescents. PLoS ONE, 7(1). doi: 10.1371/journal.pone.0028673 Janacsek, K., Fiser, J., & Nemeth, D. (2012). The best time to acquire new skills: age-related differences in implicit sequence learning across the human lifespan. Developmental Science, 15(4), 496-505. doi: 10.1111/j.14677687.2012.01150.x 59 תרומתם של ילדים 'מומחים' ( )expertsבעברית כשפה השנייה להתפתחות לשונית ולאינטראקציה חברתית של עמיתיהם בגן דו-לשוני בישראל 2 מילה שוורץ 1ונעמי גורבט 1מכללת אורנים2 ,ראש תחום שפות במטח [email protected] שיח עמיתים כבר הוגדר כמשאב להתפתחות לשונית הן בשפת אם והן בשפה שנייה .האינטראקציה המתקיימת באופן טבעי בין ילדים מזמנת בנייה משותפת של המרחב הלשוני-תרבותי ,שבו ,בין השאר, מתקיימים יחסי מומחה-טירון גמישים ומשתנים .מטרתו של מחקר אורך זה היא לבחון ולנתח את דפוסי ההתנהגות הלשונית והחברתית של ילדים 'מומחים' בעברית כשפה שנייה המשמשים גם כסוכני סוציאליזציה לשונית בגן דו-לשוני (ערבית-עברית) .גן הילדים ממוקם במרכז ישראל וכולל 29ילדים ,מהם 19דוברי ערבית כשפת אם ו 10-דוברי עברית כשפת אם .שבעת הילדים שהגדרנו כ'מומחים' הם ילדים דוברי ערבית שפת-אם אשר היו חשופים לשפה העברית לפני כניסתם לגן ,אם משום שהשתלבו כפעוטות בגנים דוברי עברית ואם משום חשיפה לעברית בבית המשפחה .הנתונים למחקר נאספו לאורך שנת לימודים אחת וכוללים הקלטות וידאו ממוקדות על פי החלוקה הבאה :א .שיח טבעי בין ילדים 'מומחים' לילדים 'טירונים' (בעברית) ,בהקשרים שונים בגן; ב .שיח בין 'מומחה' לבין גננת ,בזמן פעילויות מתוכננות ובאינטראקציות ספונטניות; ג .ראיונות חצי מובנים עם הילדים ה'מומחים' ועם הגננות .בעקבות ניתוח התמלילים ,חילקנו את דפוסי ההתנהגות הלשונית והחברתית של הילדים ה'מומחים' לארבעה מצבי שיח בהם מומחיותם בעברית נכחה' )1( :מומחים' עם 'טירונים' :תרגום ספונטני מעברית לערבית ומערבית לעברית' )2( .מומחים' עם 'טירונים' :הקנייה ישירה של מילים חדשות לעמיתים )3( .מומחים עם גננת :עזרה לגננת דוברת עברית בהבנת השפה הערבית ובתקשורת עם ילדים דוברי ערבית )4( .מומחים עם 'אחרים' (עמיתים ,גננות, תצפיתניות) :שיח מטה-לשוני ומטה-פרגמאטי .בנוסף ,ניתן היה לראות שה'מומחים' זכו למיצוב חברתי גבוה בזכות יכולותיהם הלשוניות ,יש עדויות לכך בתיאורים בהם ילדים אחדים בגן חיקו את ה'מומחים' ,וכן במצבים בהם ה'מומחים' מצביעים על הידע הדו-לשוני שלהם כרווח. מילות מפתח :מומחים לשפה השנייה ,גן דו-לשוני ,עברית וערבית ביבליוגרפיה: Blum-Kulka, S., & Snow, K. (2004). Introduction: The potential of peer talk. Thematic issue of Discourse Studies: Peer talk and pragmatic development, 6 (3), 291-306. 60 מדיניות רב-לשונית בית-ספרית :מצורך לניצני מימוש 2 ציונה לוי 1ונעמי גורבט 1מכון גורלניק ,אורט ישראל ,מכללת בית-ברל2 ,מכון גורלניק ,אורט ישראל [email protected] המציאות הישראלית היא רב-לשונית ורב-תרבותית ,אך לרוב נמצא כי כל שפה נלמדת בבית הספר התיכון בארץ ללא הדדיות עם השאר .כמו כן ידוע כי רכיבי ידע לשוניים עוברים משפה לשפה ,עם זאת ,עדיין לא התפתחה בבתי הספר תשתית משותפת המאפשרת העברת ידע כזה כולל בעת השימוש בשפות הדיסציפלינאריות .כדי לקדם מודעות לחשיבות הקשר הבין-שפתי בהוראה ובלמידה ובמטרה לבנות תשתית בית -ספרית לכך ,פּותח ברשת אורט-ישראל תהליך שנועד להכשרה משותפת למרכזי שלוש מקצועות השפה :אנגלית ,ערבית ועברית .תוצריו של התהליך הם פיתוח תכניות הוראה המבטאות שיתופיות בהוראה ובלמידה בין השפות .תכנית ההכשרה התבססה על מחקר-חלוץ שנועד לאתר את הצרכים של מרכזי השפה כמובילי שינוי בבית-ספרם בתחום האוריינות .השאלון התמקד בנושא אוצר המילים הנחוץ לקידום אוריינות משותפת לכל הדיסציפלינות 67 .מרכזי מקצוע ומגמה מחט"ע ומחט"ב ב 4-בתי ספר שונים (מגזר ,מיקום גיאגרפי והישגי תלמידים) השתתפו במחקר המקדים 54% .מהנשאלים ציינו את הצורך בהכשרה לשם הובלת נושא אוצר המילים בצוות המקצועי שלהם .בהרצאה נציג סוגיות ממחקר שליווה את תהליך ההכשרה לאורך שנת הלימודים .2015-2016כדי ללמוד על תהליך ההכשרה ,נבחרה מתודה איכותנית ונאספו נתונים משני מקורות :מטלות הביצוע של המשתתפים ומשובים פתוחים שמולאו לאחר כל מפגש. ניתוח תוכן ) (content- analysisשל התוצרים ואפיון טיפולוגיות מצביע בין השאר על הכרה בחשיבות שיתוף- הפעולה הרב-לשוני כמודגם בציטוטים של מרכזות שפה" :המטרה הינה שהתלמיד יבין ששלושת הצוותים בעצם מלמדים אותם כללים.." ,"..צריכה להיות חשיפה בין מורי מקצועות השפה..לתכניות הלימודים הבית-ספריות בכדי שנערוך השוואה והסקת מסקנות ."..במהלך ההכשרה דיווחו 49%מהמשתתפים כי מורים בבית ספרם החלו לפתח מאגר אמצעים להוראת מיומנויות אורייניות משותפות .ממצאי המחקר מעידים כי למרות הקשיים שבהם נתקלו המרכזים החל שינוי בתפיסת הוראת השפות ובהבנת הצורך בהדדיות ביניהן .גם תכניות העבודה הצוותיות שנבנו מעידות על מודעות לחשיבות השיתופיות בהוראתן של לפחות שתי שפות .מעל לכול ,נציג עדויות לתחילת פיתוח מדיניות של חינוך-לשוני בית-ספרי. מילות מפתח :חינוך לשוני ,הדדיות בהוראת שפות ,מרכזי שפה מובילי שינוי ,מדיניות לשונית בית-ספרית ביבליוגרפיה: השכל שחם ,ע' ושיניאק ,מ' (תשע"ה) "הוראת לשון בישראל -בין חזון למציאות – גלגולה של מדיניות לשונית" ,חלקת לשון ,גיליון ,47עמ' -189 .143 חיים ,א' ( ",)2014העברת רכיבי ידע של כשירות אקדמית בשלוש שפות בקרב תלמידים עולים דוברי רוסית" ,סוגיות בהוראת שפות בישראל חלק א ,עמ' .125-149 Snow, C.E., Lawrence, J., & White, C. (2009). Generating knowledge of academic language among urban middle school students. Journal of Research on Educational Effectiveness, 2, 325-344. 61 15:50-17:10 אולם 063 מושב הרצאות: התפתחות הלקסיקון בשפה הערבית יו"ר אלינור סאיג'-חדאד 62 השפעת הדיגלוסיה על קריאת מילים מנוקדות ולא מנוקדות בערבית: מחקר התפתחותי מילדות לגיל ההתבגרות אלינור סאיג'-חדאד ורחל שיף אוניברסיטת בר-אילן [email protected] דוברי ערבית כלשון אם לומדים לקרוא ערבית סטנדרטית ,השונה מהערבית המדוברת בה הם משתמשים בחיי היום-יום .בעוד שערבית סטנדרטית וערבית מדוברת נבדלות זו מזו מבחינה לשונית ,הן חולקות מבנים לשוניים רבים .עד כה ,המחקר התמקד בהשפעה של המרחק הפונולוגי בין הערבית הסטנדרטית והמדוברת על המודעות הפונולוגית ועל השיום והפענוח של פונמות בערבית סטנדרטית בהשוואה לפונמות בערבית מדוברת .יחד עם זאת ,ההשפעה של המרחק הפונולוגי לא נבדקה באופן סיסטמתי בקריאת מילים בשני הדיאלקטים .כמו כן ,שאלה זו לא נבדקה בקריאת מילים מנוקדות תוך השוואה לקריאת מילים לא מנוקדות, וגם לא באופן התפתחותי .מחקר זה בחן את התפתחות יכולת הקריאה (המנוקדת והלא-מנוקדת) בערבית סטנדרטית (פריטים לקסיקליים המופיעים בערבית סטנדרטית בלבד) ובערבית מדוברת (פריטים לקסיקליים שמופיעים בשני הדיאלקטים) ,בנפרד .מילות טפל בשני הדיאלקטים נבנו על פי המבנים הפונולוגיים והמורפו לוגיים השכיחים בערבית סטנדרטית בלבד תוך השוואה לאלה שמופיעים בשני הדיאלקטים .דיוק ושטף בקריאת מילים בשני הדיאלקטים ובאורתוגרפיה המנוקדת והלא-מנוקדת נמדדו בקרב 100תלמידי כיתות ב' ,ד' ,ו' ,ח' ,ו-י' ( 20תלמידים בכל כיתה) .ממצאי המחקר מראים השפעה ברורה של הדיגלוסיה על הדיוק והשטף בקריאת מילים ומילות טפל ,הן באורתוגרפיה המנוקדת והן בלא-מנוקדת בכל הגילאים ,כאשר הישגים גבוהים יותר נצפו בערבית המדוברת לעומת הערבית הסטנדרטית .הניקוד ,לעומת זאת ,נמצא כמשפיע רק על שטף הקריאה (ולא על הדיוק) ,כאשר קריאת המילים המנוקדות הניבו הישגים גבוהים יותר. הממצאים מהווים הוכחה ישירה להשפעת הדיגלוסיה והניקוד על התפתחות קריאת מילים בערבית. מילות מפתח :ערבית ,קריאת מילים ,ניקוד 63 רכישת מילות הצבע בשפה הערבית הפלסטינית נרמין עאסי-ח'ריש ועירית מאיר אוניברסיטת חיפה [email protected] המחקר עוסק ברכישת מילות הצבע בשפה הערבית הפלסטינית .קטגורית הצבעים היא אוניברסאלית אך מילות הצבע משתנות משפה לשפה .נשאלת השאלה האם ישנו מימד אוניברסאלי בסדר רכישת מילות הצבע בשפות העולם (כפי שהציעו ברלין וקיי .)1969 ,קיי ומקדניאל 1978 ,חילקו את מילות הצבע לצבעים ראשוניים (לבן ,שחור ,אדום ,כחול ,ירוק וצהוב) ,ומשניים (ורוד ,סגול ,כתום ,חום ואפור); הם הציעו שהצבעים הראשוניים הם צבעי ייסוד ונפוצים יותר בשפות העולם ואמורים להירכש מוקדם יותר .בשפה הערבית למילות הצבע משתי הקבוצות איפיונים מורפולוגיים שונים :מילות הצבעים הראשוניים הן בעלות משקל אחיד ( ,)ʔafʕalאך נטיית הנקבה אינה נעשית באמצעות הוספת צורן הנקבה ,אלא באמצעות משקל שונה ( .)faʕlaʔלמילות הצבעים המשניים אין צורה מורפולוגית אחידה ,ונטיית הנקבה בהן סדירה .מטרת המחקר היא לבדוק את סדר רכישת מילות הצבע בערבית הפלסטינית ,גיל הרכישה ,ורכישת נטייתן לפי מין דקדוקי ,בזיקה לתכונות המורפולוגיות הייחודיות של הערבית .אוכלוסיית המחקר 128 :ילדים מצפון הארץ, בגילאי 2.06-6.06שנים .מטלות המחקר )1 :שליפת מילות צבע :הילדים נתבקשו לציין את כל הצבעים שהם מכירים; )2מטלת זיהוי :בחירה של תמונה על פי צבעה מתוך 4תמונות; )3הפקה :שיום של צבע של אובייקט בתמונה .בשתי המטלות האחרונות מילות הצבע הופיעו בזכר ובנקבה .תוצאות המחקר הראו כי עם העליה בגיל השתפרו ביצועי הילדים בשליפת מילות צבע ,זיהויין ,שיומן והטייתן לצורת הנקבה .נמצא שבין הגילאים 3-3.06ישנה עלייה משמעותית באחוזי הדיוק במטלות .כמו כן נמצאו הבדלים מגדריים לטובת הבנות בקבוצת הגיל הצעירה .בהתייחסות לחלוקת הצבעים לראשוניים ומשניים לרוב הביצועים היו יותר טובים בקבוצת הצבעים הראשוניים ,גם בנטייה לנקבה ,למרות שנטייה זו שונה מהנטייה הסדירה בשפה .אך בהסתכלות נפרדת על כל צבע היו תוצאות יותר טובות בכמה צבעים משניים לעומת כמה מהראשוניים. למשל ,הצבע הורוד זכה לביצועים גבוהים יותר מכמה צבעים ראשוניים .צבע זה שכיח בתשומה החזותית והלשונית לפעוטות ,בייחוד לבנות .נראה ,אם כן ,שרכישת מילות הצבע מושפעת מבולטות הצבע ,מאחידות הפרדיגמה המורפולוגית ומהתשומה הלשונית והחזותית של הילדים. מילות מפתח :מילות צבע ,ערבית ,מורפולוגיה ,סדירות ביבליוגרפיה: Berlin, B., and Kay, P. (1969). Basic Color Terms: Their Universality and Evolution. Berkeley: University of California Press. Kay, P., and McDanial, C. K. (1978). The linguistic significance of the meanings of basic color terms. Language, 45, 610646. 64 תפוצת המשקלים והשורשים בערבית המדוברת :מבט התפתחותי בקרב הגיל הרך מראם ח'מיס-ג'ובראן ,יסמין שלהוב-עואד ודוד שר אוניברסיטת חיפה [email protected] רכישת הקריאה בשפה הערבית נחשבת למאתגרת מאוד בהשוואה לשפות אחרות .אחד הגורמים לכך קשור לאופייה הדיגלוסי ,במיוחד המרחק בין השפה המדוברת לשפה הסטנדרטית במרכיבי השפה השונים ,עניין המעמיד אתגר רציני בפני הקורא הצעיר .בעשור האחרון ,ישנה עלייה במספר המחקרים אשר ניסו לבדוק לעומק את מידת המרחק והקרבה בין שתי אופנויות השפה (המדוברת לעומת הסטנדרטית) הם התמקדו במיוחד במרחק הפונולוגי ובמרחק הלקסיקאלי .המחקר הנוכחי התמקד בתחום המורפולגי כאשר ניסה לחקור לראשונה את התפתחות רכישת מערכת השם בשפה הערבית הפלסטינית המדוברת :המשקלים והשורשים .מטרות המחקר היו :א .לברר את דפוסי הרכישה של מערכת השם בשפה הערבית הפלסטינית המדוברת ,ב .לבדוק את ההרכב המורפולוגי של השמות המופיעים במילון הליבה של ילדי גן ,ג .לבדוק את התפלגות המשקלים והשורשים ,ד .להתחכות אחר ההבדלים במורפולוגיה של הגזירה במערכת השם בין השפה המדוברת לשפה הסטנדרטית ,בכדי להעריך את מידת המרחק או הקרבה הלשונית בין שתי הואריאציות במערכת השם מבחינת המבנים המורפולוגיים הנגזרתיים שלהן .במחקר זה הקלטנו ילדים דוברי ערבית פלסטינית ילידית ,חד לשוניים ממיצב סוציו-אקונומי בינוני עד גבוהה דוברי דיאלקט הצפון. המדגם כלל 41ילדי גן דוברי ערבית כשפת אם בקבוצות גיל( 3-4 :טרום טרום חובה)( 4-5 ,טרום חובה) ו- ( 5-6חובה) אשר הוקלטו באינטראקציות בינם לבין בני גילם בשיחה חופשית משך שעה וחצי בארוחת בוקר ובמשחקייה .ממצאי המחקר מציגים את דפוסי הרכישה של מערכת השם בגילאים השונים .בנוסף הם מציגים את השמות בעלי מבנה מורפולוגי פנימי (שורש ומשקל) ,את השכיחות שלהם (מהמשקל בעל השכיחות הגבוהה ביותר עד המשקל בעל השכיחות הנמוכה ביותר) ,ואת מידת השוני או הדימיון של כל משקל בשפה המדוברת עם השפה הספרותית .יתרה מכך ,הממצאים מציגים את השמות ללא מבנה מורפולוגי פנימי את השכיחות שלהם ואת מידת השוני או הדימיון של שמות אלו בשפה המדוברת בהשוואה לשפה הספרותית. מילות מפתח :מערכת השם ,מורפולוגיה ,ערבית מדוברת ,ערבית סטנדרטית ביבליוגרפיה: Saiegh-Haddad, E. (2003). Linguistic distance and initial reading acquisition: The case of Arabic diglossia. Applied Psycholinguistics, 24, 431-451. Saiegh-Haddad, E., & Spolsky, B. (2014). Acquiring literacy in a diglossic context: Problems and prospects. In E. SaieghHaddad & R. M. Joshi (Eds.), Handbook of Arabic Literacy,PP.225-240. New York: Springer. 65 תפקיד התבנית השמנית בארגון הלקסיקון המנטלי בשפה הערבית מרק לייקין ,יסמין שלהוב-עוואד ורוזאן סלאמה אוניברסיטת חיפה [email protected] המורפולוגיה כעיקרון מארגן של הלקסיקון המנטאלי חשובה במיוחד בשפות השמיות ,ערבית ועברית בשל היותן שפות סינתטיות בעלות מורפולוגיה עשירה .רוב מילות התוכן הבסיסיות בנויות משירוג של שני צורנים בסיסיים -שורש ותבנית (משקל/בניין) .תפקידם של המבנים המורפולוגיים בארגון הלקסיקון המנטאלי נבחן במחקרי הטרמה רבים שנערכו בשפות אלו בעיקר בקרב קוראים מיומנים וצעירים ונמצא כי קוראים מפרקים את המילה כבר בשלבי זיהוייה הראשונים למורפמות באופו אוטומטי ולא מודע על מנת להגיע למשמעותה בלקיסיקון המנטלי .אין מידע בספרות המקצועית עבור איזה ייצוגים מורפולוגים מתפתחים ומשתנים בתקופת גיל ההתבגרות ואיך מתפתח הלקסיקון המנטלי בתקופה זו .המחקר הנוכחי ,בא בעקבות המחקר של שלהוב-עוואד ( )2013אשר הראה כי התבנית הינה יחידת ארגון פחות חסינה ויציבה בקרב קוראים צעירים .מטרת המחקר המרכזית היא לשפוך אור חדש על המסלול ההתפתחותי של המשקל בלקסיקון המנטלי באמצעות בחינת הידע המורפולוגי הסמוי עבור המשקל כפי שהוא משתקף בתהליך זיהוי מילים מוקדם ולא מודע של מילים בקרב קוראים ערביים בגיל ההתבגרות ,בתחילת שלב של הקריאה המיומנת, באמצעות שימוש במבחני הטרמה .cross modalלמטרה גויסו 90תלמידים מכיתה ז' ו 90תלמידים מכיתה ט' .התוצאות הצביעו על השפעה של המשקל על זמני תגובה של המשתתפים בקרב שתי הקבוצות, דבר שמאושש את ההשערה כי המשקל הינה יחידה מארגנת שיעילותה בזיהוי מילים כתובות מתפחת עם הגיל כאשר נהיית יחידה חסינה ויציבה. מילות מפתח :מורפולוגיה ,לקסיקון מנטאלי ,קריאה מיומנת ,ערבית ביבליוגרפיה: Shalhoub-Awwad, Y. (2013). Morphological structures in visual word recognition: Evidence from Arabic. Ph.D. Dissertation, Haifa University. Boudelaa, S., & Marslen-Wilson, W. D. (2011). Productivity and priming: Morphemic decomposition in Arabic. Language and Cognitive Processes, 26 (4/5/6), 624-652. 66 15:50-17:10 חדר 217 סימפוזיון: קריאת ספרים לילדים בהקשרים מגוונים בזיקה להתפתחות בגיל הרך ולהיבטים חברתיים וקהילתיים יו"ר מרגלית זיו הסימפוזיון יעסוק בקריאת ספרים לילדים במסגרות חינוך פורמאליות ,בבית ,ובמרחב הקהילתי ,ויציג מגוון של נושאים -התפתחותיים ,חברתיים וקהילתיים ,שנבחנו בזיקה לקריאת ספרים .המחקר הראשון בחן את ההתייחסות של גננות להיבטים של אוריינות ,שפה ותיאורית ה mind -באינטראקציות שונות על ספרים עם ילדי גן .המחקר השני בחן עמדות של סטודנטיות לחינוך מיוחד כלפי ילדים עם מוגבלויות על-ידי תצפית באופן שבו הן קוראות ספרים לילדים אלה .המחקר השלישי בדק עמדות של אימהות כלפי שיח עם ילדים על הסכסוך היהודי-ערבי ,כפי שהן באות לידי ביטוי בתיווך של ספר לילדיהן .ההרצאה האחרונה תתאר יישום של מחקרים על קריאת ספרים לילדים בתכנית עירונית רחבת היקף לקידום קריאת ספרים עם ילדים בערבית .ביחד יציגו ארבע ההרצאות תמונה עשירה של הפוטנציאל הטמון בקריאת ספרים לילדים לבחינת עמדות כלפי סוגיות חברתיות חשובות ,ול קידום אינטראקציות משמעותיות עם ילדים בזיקה לספרים במרחבים השונים בהם הם גדלים. 67 מאפייני השיח של גננות עם ילדים בעת קריאת ספר ,שחזור ספר וסיפור ספר 3 מרילין סמדג'ה ,1,2דורית ארם 1ומרגלית זיו 1אוניברסיטת תל אביב 2 ,המרכז ללימודים אקדמיים-אור יהודה, 3אלקאסמי-מכללה אקדמית לחינוך [email protected] קריאת ספר מספקת הזדמנות למבוגרים לשוחח עם ילדים על מגוון נושאים ,ללמד אותם על מערכת הכתב, על מבנה הספר ,להעשיר את אוצר המלים שלהם ,ולקדם את הבנתם את האחר .מרבית הגננות מספרות לילדים ספרים באופן יומיומי בגנים ,וקיימים הבדלים ביניהן בדרך קריאת הספרים .במחקר הנוכחי בחנו את ההשפעה של מאפייני הספר – נוכחות או העדר טקסט ,על אופי האינטראקציה בין גננות לילדים על ספרים. במחקר השתתפו 100גננות שקיימו אינטראקציות על ספר עם קבוצות של חמישה ילדים בני 4-5ממיצב חברתי-כלכלי בינוני (גיל ממוצע = 53חודשים) .הגננות צולמו בשלושת ההֶ קשרים הבאים' )1( :קריאת ספר' הגננת קראה ספר הכולל טקסט ואיורים; (' )2שחזור ספר' -הגננת ראשית קראה את הטקסט לעצמה,ולאחר מכן שחזרה אותו באמצעות התבוננות באיורי הספר בלבד ללא הטקסט; (' )3סיפור ספר' -הגננת סיפרה את הסיפור בהתבסס על איורי הספר ללא טקסט .האינטראקציות צולמו בווידאו ,תועתקו ונותחו. הממצאים מראים שבקריאת ספר הגננות התייחסו יותר לאוצר מילים מאשר בשחזור .בשחזור וסיפור ספר הגננות שוחחו יותר עם הילדים מאשר בקריאת ספר .בנוסף ,בסיפור ספר הן שאלו יותר שאלות והפנו יותר את תשומת ליבם של הילדים לאיורי הספר ,בהשוואה לשני ההקשרים האחרים .בשלושת ההקשרים הן התייחסו מעט להיבטים אורייניים ,אולם בסיפור הן התייחסו יותר למבנה הספר מאשר בשני ההקשרים האחרים .לגבי ההיבטים של תיאוריית ה ,mind-בסיפור ספר הגננות השתמשו יותר בביטויים מנטליים מאשר בשני ההקשרים האחרים ,ובנוסף ,הן התייחסו יותר לאמונה המוטעית של הדמות הראשית .לבסוף, הגננות הראו סגנון עקבי בשלושת ההקשרים .הממצאים הראו כי יש תרומה ייחודית להֶ קשר – הקשר שגרתי של קריאת ספר והקשרים פחות שגרתיים של שחזור וסיפור .שלושת ההקשרים מזמנים שיח שונה בין הגננת לילדים והתייחסות שונה להיבטים של שפה ,אוריינות ותאוריית ה.mind- מילות מפתח :קריאת ספר ,סיפור ספר ,גננות ,גיל רך ,תיאורית הmind- ביבליוגרפיה: Aram, D., Fine Y., & Ziv, M. (2013). Enhancing parent-child shared book reading interactions: Promoting references to the book's plot and socio-cognitive themes. Early Childhood Research Quarterly, 28(1), 111-122. Mol, S. E., & Bus, A. G. (2011). To read or not to read: A meta-analysis of print exposure from infancy to early adulthood. Psychological Bulletin, 1–30. Advance online publication. doi: 10.1037/a0021890 Sipe, L. R. (2008). Storytime: Young children’s literary understanding in the classroom. New York: Teachers College Press. 68 הערכת עמדותיהן של סטודנטיות לחינוך מיוחד כלפי תלמידים עם מוגבלויות שונות באמצעות ניתוח אינטראקציות קריאת ספר יעל רוט-ברקאי ודורית ארם אוניברסיטת תל אביב [email protected] ישנן עדויות לכך שעמדות של מורים ופרחי הוראה כלפי תלמידים משפיעות על התנהגות התלמידים ותפיסתם העצמית .נמצאו הבדלים בעמדותיהם וציפיותיהם של מורים מתלמידים עם וללא מוגבלויות. ממצאים אלה מעוררים עניין לגבי עמדות של סטודנטים להוראה בכלל ,ובחינוך המיוחד בפרט כלפי תלמידים עם לקויות .במחקר השתתפו 40סטודנטיות לחינוך מיוחד ( 20ממכללה ו 20-מאוניברסיטה) .הערכנו את עמדותיהן המוצהרות כלפי אנשים עם מוגבלויות באמצעות שאלון .לאחר מכן הערכנו את עמדותיהן הסמויות כלפי תלמידי כיתה ב' עם לקות גלויה ) (CPוסמויה (לקות למידה) באמצעות קריאת ספרים לילדים. הסטודנטיות ספרו פעמיים באופן פרטני ל 120-תלמידים ( 40עם 40 ,CPעם לקות למידה ,ו 40-ללא מוגבלות מאובחנת) שני ספרים :האחד על חיה והאחר על ילדה עם לקות שמיעה .בחנו את המידה בה עמדותיהן המוצהרות של הסטודנטיות ,מוסד ההכשרה שלהן (מכללה/אוניברסיטה) ,אופי הספר (חיה/אדם), סדר הקריאה (ראשונה/שנייה) ומאפייני התלמיד/ה ( ,CPלקות למידה והעדר לקות) מנבאים את האופן שבו הסטודנטיות מתווכות ספר ומשוחחות עליו .מצאנו הבדלים באופי השיח של הסטודנטיות עם קבוצות התלמידים השונות .הסטודנטיות שואלות יותר שאלות עובדתיות את התלמידים עם הלקויות ( CPולקות למידה) מאשר את התלמידים ללא לקות ומשתמשות יותר בשאלות מזמינות שיח עם התלמידים ללא לקות. הסטודנטיות מרחיבות בשיח יותר בקריאה הראשונה בהשוואה לשנייה ,אולם בקריאה השנייה הן מתייחסות יותר לרובד הסמוי בסיפור ושואלות יותר שאלות פתוחות וכאלה המזמנות חשיבה .כמו כן ,הסטודנטיות מרחיבות יותר בשיח על סיפור שבמרכזו דמות אנושית לעומת חיה .עמדותיהן הגלויות של הסטודנטיות כלפי אנשים עם מוגבלות היו חיוביות ,ולא ניבאו את מאפייני השיח שלהן בעת קריאת הספרים לילדים עם וללא לקות .יתכן שהמגמה של שיח פחות מעורר חשיבה עם התלמידים עם הלקויות מבטאת עמדות סמויות של ציפיות נמוכות מהתלמידים הללו .השלכות הממצאים מכוונות לחשיבה מחודשת על הכשרה להוראה ,תוך בירור ציפיות ואמונות של סטודנטיות כלפי תלמידים עם מוגבלויות ,כמו גם לשימוש מיטבי בקריאת ספרים בהוראה. מילות מפתח :חינוך מיוחד ,הכשרה להוראה ,עמדות ,קריאת ספרים ביבליוגרפיה: Clark, M. D. & Artiles, A. J. (2000). A Cross-National Study of Teachers’ Attribution Patterns. The Journal of Special Education, 34 (2), 77-89. 69 סוציאליזציה של אימהות מציונות דתית וחילונית את ילדיהם דרך הקראת סיפור על הסכסוך הישראלי-ערבי נעמה אגמון ,דורית ארם ,ודניאל בר-טל אוניברסיטת תל אביב [email protected] הסכסוך הערבי ישראלי מלווה את מדינת ישראל מראשיתה .החברה היהודית בישראל ,בדומה לחברות אחרות ,פיתחה נרטיבים המאפשרים התמודדות עם אתגרי הסכסוך .נרטיבים אלו מתייחסים לכל תחומי החיים בתנאי הסכסוך ומועברים במוסדות הרשמיים והלא-רשמיים של החברה ,כולל מערכת החינוך, המשפחה ומוצרי תרבות כמו ספרי ילדים .קריאת ספרים מאפשרת אינטראקציה בין ההורה וילד ומזמנת שיח על היבטים רגשיים ומנטאליים העומדים בבסיס ההתנהגות והאינטראקציות בין הדמויות בסיפור .מטרת המחקר היתה לבחון את האופן בו אימהות מהציונות הדתית ואימהות חילוניות מתווכות לילדיהן את הסכסוך דרך הקראת סיפור .שיערנו ששתי האוכלוסיות מחזיקות נרטיבים מעט שונים לגבי הסכסוך .עיבדנו את הספר "אוזו ומוזו מכפר קקרוזו" (אפריים סידון) לסיפור המציג את הסכסוך הישראלי-ערבי בדרך ניטראלית שמתארת את מהלך האירועים .במחקר השתתפו 40אימהות ( 20מהציונות-הדתית ו 20-חילוניות) וילדיהן ( 5.8 = Mשנים) .האימהות צולמו קוראות את הספר לילדיהן ,ולאחר מכן נערכו ראיונות עם האימהות לגבי אופן קריאת הספר ותפיסותיהן בנוגע לשיח עם ילדים על הסכסוך .הממצאים הראו שלמרות הנרטיבים השונים בתפיסת הסכסוך שבאו לידי ביטוי בראיונות עם האימהות ,לא נמצאו הבדלים באופן התיווך של האימהות את הסכסוך בעת קריאת הספר .האימהות בשתי הקבוצות עשו שימוש רב בשאלות להבהרת הסיפור תוך התייחסות לאיורים ,וכך שיתפו את ילדיהן בשיח .אימהות בשתי הקבוצות הסכימו שהספר כתוב בניטראליות ועם זאת רוב האימהות בשתי הקבוצות בחרו שלא להתייחס לסכסוך בשיח עם הילד והתמקדו בעיקר בהבהרה פשוטה של העלילה מבלי לקשרה למתרחש באזור .האימהות ציינו בראיון את החשש משיח עם ילדי גן על הסכסוך .ההבדלים האידיאולוגים בתפיסת האימהות את הסכסוך לא באו לידי ביטוי בשיח עם ילדיהן .רובן הביעו צורך לגונן על הילדים ,למנוע חשיפה ולא ראו צורך בתיווך יזום של הסכסוך הישראלי- פלסטיני בגיל הגן .בהרצאה נדון בתוצאות אלה ,תוך מחשבה על הדרכת הורים וגננות בנוגע לתפיסת המצב באזור ושיח עם ילדים בנושא. מילות מפתח :אינטראקציה הורה-ילד ,שיח הורה ילד ,תיווך ספר 70 אם אלפחם קוראת – תכנית עירונית מבוססת מחקר לעידוד קריאה עם ילדים בגיל הרך בערבית 2 היפא סבאג 1ומרגלית זיו 1מכון ון ליר2 ,אלקאסמי-מכללה אקדמית לחינוך [email protected] האחריות לעידוד קריאת ספרים עם ילדים מוטלת ,בדרך כלל ,בעיקר על כתפיהם של המבוגרים המרכזיים בעולמם של ילדים – מטפלות ,גננות והורים .התכנית "אם אלפחם קוראת" פועלת מזה שלוש וחצי שנים באחריותה של מחלקת החינוך באם אלפחם ,בשיתוף עם מכון ון ליר בירושלים ,מרכז בדאיאת (התחלות) אלקאסמי ומשרד החינוך .מטרת התכנית היא להטמיע תרבות של קריאת ספרים במסגרות חינוכיות פורמאליות ובלתי פורמאליות ,בבתים ובמרחבים קהילתיים .ציר מרכזי בתכנית הוא הכשרת הורים ונשות מקצוע בתחום הגיל הרך בנושא של קריאת ספרים עם ילדים .ההכשרה מבוססת על מודל של קריאות חוזרות וקריאה שיתופית עם ילדים ,שפותח במחקר התערבות שבוצע בקרב משפחות דוברות עברית מרקע חברתי-כלכלי מגוון והעשיר את התיווך של אימהות על ספרים באינטראקציות עם ילדיהם .בתכנית "אם אלפחם קוראת" המודל הותאם לשפה הערבית ,תוך התייחסות לדיגלוסיה .הוכשר צוות מנחות שהעביר קורסים בהתבסס על המודל ,תוך התאמתו לקהל היעד – מטפלות ,גננות ,סייעות לגננות ,מנחות הורים והורים .הערכת הקורסים הראתה שהמשתתפות התבססו על המודל כדי להעשיר את השיח שלהן עם ילדים על ספרים .במהלך השיח עימם ,ילדים הביאו לידי ביטוי רעיונות ,דעות וחוויות שלהם בזיקה לספרים .בנוסף להכשרות בתחום קריאת ספרים ,נערכו הכשרת ולווי לצוות עירוני רב תחומי ,בעלי תפקידים מובילים במערכות קהילתיות ובמרכזי הגיל הרך הפועלים בעיר .המטרה היא להעצים צוותים ,לטפח יכולות ,כישורים ומיומנויות הנדרשים בעבודה קהילתית בזיקה לעידוד קריאה עם ילדים במרחבים הקהילתיים ובקרב משפחות וילדים .לקראת סיומה של שנתה הרביעית של התכנית ,ניתן להצביע על שתי מגמות מרכזיות בהיערכות העירונית בנושא של טיפוח קריאת ספרים עם ילדים :ראשית ,לקיחת אחריות לקידום הנושא על- ידי הצוות העירוני הרב-תחומי ויצירת שותפויות בין-ארגוניות .בנוסף ,צמחו בעיר התארגנויות של אנשי מקצוע ופעילים חברתיים לקידום הנושא במסגרות חינוכיות וחברתיות מגוונות .ממצאי ההערכה מצביעים על החשיבות של שילוב בין בניית מערך עירוני-קהילתי-חינוכי לקידום קריאת ספרים לבין תכנים מותאמים תרבותית וחברתית ,מבוססי מחקר ,על מנת לבסס תרבות של קריאת ספרים במרחבים קהילתיים. מילות מפתח :קריאת ספרים ,ערבית ,גיל רך ,קהילה ביבליוגרפיה: פיין ,י ,.זיו ,מ .וארם ,ד .)2014( .קידום הבנה רגשית-חברתית של ילדים באמצעות קריאת ספרים משותפת :ממחקר ליישום .בתוך :בתוך :ע.רביב ור .בולס ( (עורכים) .הייעוץ החינוכי כיום :חומר למחשבה ולמעשה( .עמ' .)15-32הוצאת ספרית הפועלים ומל"א. 71
© Copyright 2024