אלו מציאות פרק שני בבא מציעא
עין משפט נר םצוה אלו מציאות פרק שני 46 בבא מציעא מסורת הש״ס מחרלזלת של לגיס הרי אלו שלו • וה״ה מתרוזות של בשר במנינא לשרן־ כבר נהנו הצייליןלחרוז כמכין הזה בחרוז אחל: ב ז א מיי׳ סנו׳י מהל׳ גזילס ואגידה הל׳ ו כלאמר בתוספתא)פ״ב(וא״ת והא אמר בפ׳ גיל הנשה וגסערון של אבר• שברי תתיכות של אבר :שיכוין משקלותיו • מושיע תימ סי' רסב סעיף ג וספיף ו ) :חולין לף צה :ושם ד״ה בחרוזים( אל תהא שועה בשר בתרוזיס הד שיאמר משקלו ויכוין האחת :במהקלא לשרן • שנהגו הטבחים ]עי׳ מהרים ופריח סי׳ סימן וי״ל נבי בשר שנתעלם מן העי הקילו ספי *לאין הלכת כרב לעשות התתיכות במשקל הזה :חתיכה גופה תימן • יאמר מאבר פלוני היה :או לדפקא • צואר שמעתי » ״יז ב י ׳ ׳ י £מלפריך)שם( ורב היכי אכל בשרא ]לעיל כ :לקמן ומשום רבי יצתק בר׳ מנתם שמעתי משמע לאנה שפיר אכלינן: כח ב נ ד מיי׳ שם פייג כה[: ומחרחות של דגים :אמאי להוי *"קשר סימן הל׳ ס סמג עשין עד ללפקאפלנק״ן מקוםשלופק כשהוא מלה סימן הוי בקטרא דציידא דכולי עלמא הבי מקטרי מושיע חימ סי' רסב יגע :חתיכות לג חייב להפריז • קא י ומנין נמי הוי סעיף ג וסי׳רסז סעיף ז: וא״ת ולהר מנין סימן במנינא דשוין בעו מיניה גופה והתתיכה סימן בהן כשאין ס״ל סימן • משמע למלה עליפא ין׳יל כט ה מיי׳ שס סטיו שס והא אמרי׳)לקמן דף כח•( ינתן לאומר מרב ששת ]מנין[ הוי סימן או לא הוי סימן או מאצל הראש או מן הזנב : הלכה יא סמג א מושיע שם סי׳ רסב סעיף משקלותיו ולא לאומר מלת ארכו סימן אמר להו רב ששת תניתוה מצאנ 5לי ולג נשוך• זהו סימן שלו :הכאבמאי ח וסעיף ט ו : ורהבו משמע למשקל הוי סימן מפי כסף וכלי נחושת גסטרון של אבר וכלכלי עסקינן • לקתני תתיכות לג תייב להכריז :בלאיכא סימנא בפסקא • ל ו מיי׳ שס הלכה מ וי״ל לה״מ בבגל לאין לרך לשקול מתכוח הרי זה לא יחזיר עד שיתן אות או ועיין בהשגות וגמגיד שלא נחחכה כלרך החותכין :כי הא החס ולאי משקל עדן!: עד שיכרן משקלותיו יומדמשקל הוי סימן משנס מושיע שס סעיף כשהיה שולח בשר לאשחו ]עיי תי0׳ ג לרבה• נו בהגיה : של יין ושל גרוגרות הרי * מדה יומנין נמי הוי סימן :וחתיכות של ינמות קטר. אלו שלו • אע״ג לתנן ביל נכרי :מחהך לה אחלת קרנתא• דיה אתרמויי[ במשקלא סימן משקלא להוי וכו׳זאמאי בשר לא ז מיי׳ שם סל׳ יא עושה החתיכה בת ג׳ קרעת כזה: טושיע שס סעי׳ סו) :לקמן לף כה( מצא פירות בכלי דשוין וחהוי חתיכה גופה סימן אודדפקא לומיא דלג)שיד ליש בו חייב להכריז משוס סימן של הכלי ל ב ח מיי׳ שס הלכה ס הכא רגילות הוא לכל החביוח שיין אודאטמא מי לא תניא המצא חתיכות סימן:מתני/לחייב להכריז: ועיין בהשגות זגמגיד משנס מושיע שם סעיף וא״ת מלת היין להוי סימן וי״ל דגים ודג נשוך חייב להכריז יחביות של ברשום.חביותיהס של חרס pבהגיס : שהחבית מלאה וכל התביית שיין יין ושל שמן ושל תבואה ושל גרוגרות היו וגפין אותם במגופה חרס ושורקין עיע סביב ללבק המגופה שלא יצא לג ט י מיי׳ שס פייר אבל אם אין החבית מלאה יהא סימן ושל זיתים הרי אלו שלו זהכא במאי עסקינן ]ניצה נח[. הלכק יג סמג שס ריח היין ובימי שבע או ניסן שמוכרין לומר כמה יין יש ב ו : בדאיכא סימנא בפסקא כי הא *חרבה בר חולין צה: טושיע כס סעיף בא : בעלי בתים חביות לחנווני כעשר או קרנתא-וא״תלרב רב הונא מחתיך ליה אתלתא קרנתא כע״ו יחל גומלין מגופותיהם ועועמין אמר בפ׳ אין מעמידן דקא נמי דקתני דומיא דרג נשוך שמע את היין וחוזר וסותמו ועח בו עיע )ע״ז לף לש :ישם( תבי״ת אסור בחותם מינה אמר מר חביות של יין ושל שמן ושל סביב המגופה והוא קרוי רושם אחל ושמואל נמי לא פליג עליה תבואה ושל גרונרות ושל זיתים הרי אלו ומשאן החנווני לביתו ומתניתין אלא בחלב אבל בשר יין ותכלח מולה ומפרש ר״ת להתם מיירי בישראל שלו והא תנן *כדי יין וכדי שמן חייב והייע סימן שיש ]לקמן בה[. בחבית רשומה תשול וכן משמע למיירי התם לעיל להכריז א״ר זירא אמר רב מתניתין רושמין ויש שמשאין אוחה פחוחה למוכרה מיד:ופרפינן מכלל דבר״תא־ —9־§>&— בחבר ועם הארץ וישראל חשול לא ברשום מכלל דברייתא בפחוח אי בפתוח ]ועי' תוס׳ עיז דף לא. מרתת כמו נכרי*: אבידה מדעת היא אמר רב הושעיא במציף לקתני הרי אלו שלו כפתוחה קחני הגהות דיה אמר רב[ .שכל בעל הבית עושה אביי אמר אפילו תימא אידי ואידי ברשום בהמיה פשיעא להא אבילה מלעת הגר״א היא שהניפה פתוחה וכל שקצים ] א [ נ מ ' מצא רשימתו משונה משל "ולאקשיא כאן קודם שנפחחו האוצרות כ ס ף ונחשת ורמשים ונחשים שותים הימנה : גסטרון של הד׳א מהרים וע" שם יחבירו והוי סימן ברייתא בלא רשימה :כאן לאחרשנפחחו האוצרות כי האדרב במציף • שהניח מגופה עליה ולא אבר וכל מיני אמר • אפילו רשום לא הוי יעקב בר אבא אשכח חביתא דחמרא לאחר מ ת כ ו ת .נציל שרקה בעיע סימן ליכא ואבירה סימן אחר שנפתחו )ועיי ראי ש האוצרות שבעל הבית אחל מוכר שנפתחו האוצרות אתא לקמיה דאביי א״ל מלעת נמי ליכא :קולם שנפתחו ועי׳ רש״י האוצרות• שעדין לא הגיע זמן מוכרי לקמן כ י ד ב׳ להרבה חנוונים וכולם רשומים בענין זיל שקול לנפשך בעא מיניה רב ביבי במתני׳ ד י ה . מרב נחמן מקום הוי סימן או לא הוי סימן אחל ופרש״י אינו נראה : החביוח ויחיל בעלמא הוא לעביל מצא נ ו ׳ ( : הוי רושם סימן :ברקחא דנהרא • ־ וא״ת והאמר)קדושין אמר ליה הניחוה מצא חביות של יין ושל והיין בא לעיר בספינה והלוקחין רבינו חננאל לף ל•( ושננתס שיהו שמן ושל תבואה ושל גרונרות ושל זיהים מפנין הספינה ומניחו על שפת מבחהרוו ז ו תשימןשל ל אדגים בדמל יר תה לברי תורה מחוללין בפיך שאם הרי אלו שלו ואי ס״ד דמקום הוי סימן הנהר ומשאין אחת אחת ופעמים ולא ב מ ש ק ל ו ל א ב ק ש י ר ה ישאלך אלס אל תגמגם ותאמר לו לכרוז מקום אמר רב זביד הכא במאי ששוכח :איפא לאמרי כוי ־ נפקא א ל א מצאן ב ק ש י ר ת אלא אמור לו מיל וי״ל להיינו לוקא עסקינן ברקתא דנהרא אמר רב מרי מאי הציידין ובמניינא מינה לאפי׳ כוון ואמר מקום מושבה דשוין באלם הבא לשאול לין או הוראה כלומר ע שכלר ה דמנ יח רםו ז והרית או להתלמד אבל הכא שבא לנסותו טעמא אמרו רבנן רקתא דנהרא לא הוי מסוים לא הוי סימן :כופרא ־ זפת עשרה א ל ו ש ל ו .וכן ב ש ר אם יולע מותר לשנות ולומר לא סימן דאמרינן ליה כי היכי דאתרמי לדידך לבר שאין בו סימן הוה :מחמם • שאין ב ו ש י מ ן .א ב ל יש לשון לא תחסום)לברים כה( מגמגם אתרמי נמי לחברך איכא דאמרי אמר רב למלתי זה : בחתיכות סימן בו דהוה מחתך כדרכה בלבר ולבו נוקפו :לקלחו ביה חלפי • • אין רגילות שישאלוהו מרי מאי טעמא אמרו רבנן מקום לא הוי ב ה ב ת ל ת ק ר נ ת א חייב אורעי״א בלעז גללו עליה ש״מ מימים להכריז ד ת נ י א מ צ א כלי כפירוש רש״י אם שימש סימן דאמרינן ליה כי ודבי דאתרמי לדידך כשף רבים היה שם וכבר נואשו הבעלים: ונסטרוןא ו וככללי נמח וי נש ית מעתו אלא אס בעל קרי היה ולא בא האי מקום אתרמינמי לחברך האי מקוםההוא שלא שבעהן • עליין לא הורגל בא לא למה ושאלוהו המלרש לבית מ ת כ ו ת ל א יחזיר ע ד נברא דאשכח בופרא בי מעצרתא אתא בראייתן ותשמישן שיהא מכירן יפה שיתן א ו ת א ו ע ד שיתן ישנה ויאמר שחולה היה או שאר משקלותיו ש י מ ד מ ש ק ל שכבת לקמיה דרב א״ל זיל שקול לנפשך חזייה ולשון אנפוריא נועריקון אין פה ראיה: הוי שימן .ו מ ד מ ש ק ל אונס אירע לו אי נחי שאלוהו לחייא ליה פלוג זיל א״ל מחסם קא דהויה נפקא מינה כוי• וכגון לזה התובען הוי שימן מ ד ה ומנין על מעה זו לא יאמר לו כן פן יראה נמי ה ו י שימן וכן ה ל כ ה . בד מיניה לימא קא סבר רב מקום לא הוי צורבא מרבנן הוא :במסכת • יש בה קרי ויתגנה : )מסובריא ד נ ש י י ת א ( * ( . כשוי ה ק נ ק נ י ם כ ש ה ו א ביק־ מסכת פלוני סלורהבגירםאאו אם שאלוהו אם סימן א״ר אבא משום יאוש בעלים ננעו בה וטחוי בטיט מהודק לאו ואע״ג שסלורה היא לו יאמר לו קבלוהו בסבר דחזאדקדחי ביה חלפי :ר״ש בן אלעזר אומר נקרא ר ש ג מ .כשהוא מ ר ו פ ר ף נ ק ר א מ צ ו ף פנים יפות יאמר לא כלפירש רש״י וכו׳ :מאי אנפוריא א״ר יהודה אמר שמואל לאו ומלת ענוה היא:בפוריא• שימשת מלשון צ י פ ו י .ואשקינן ממתך יאמר צאו מלת צניעות הוא : ב ה אידי ואידי ב ר ש ו ם לאמרינן בערכין )לף שזי( מברך כלים חדשים שלא שבעתן העין היכי דמי באושפיזא הרי ומתניתא דקתני רעהו בקול גדול *(בבקר השכם שבעתן העי אלו ש ל ו ל א ח ר פ ת י ח העין לא שבעתן כשהןת בערב קללה תחשב לו וא״ת והא אי אית בהו סימן כי לא האוצרות שהכל ב א ו צ ר ו ת כ ש ה ן רשוטין אמרינן בברכות )דף נח•( אורח עוב מאי הוי אי דלית בהו סימן כי שבעתן העין מאי הוי לעולם ט כן מוציאין א ו ת ו וחכל מ י ן א ח ד הן כ י ה א אומר כל מה שערת בעל הבית לא דלית בהו סימן נפקא מינה לאהדוד לצורבא מרבנן בטביעות עינא דריכ ח י ע קח בב י ת אב רד ח אמבראא טרח אלא בשבילי וי״ל דהתס מיירי שבעתן העין קים ליה בנוייהו ומהדדנן ליה כי לא שבעתן העין אש א ח ר פ ת י ח ת ה א ו צ ר ו ת בין בני אדם מהוגנים והכא בין לא קים ליה בגוייהו ולא מהדדנן ליה דאמר רב יהודה אמר שמואל ]עיי תיש׳ י ואמר ל י ה אביי זיל בני אדם שאינם מהוגנים והא דלא בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו *במסכת ובפוריא קדושין ל. שקול לנפשך .שוגיין הוי תשיב הכא .מותר לשנות ,מפני.דרכי ד״ה אל[ ובאושפיזא . , ד ש ס ע ת א מקוש ל א שימן.פי' כופרא א צ ט ל ע שלום כלאמרינן פרק הבא על יבמתו)יבמות לף סה (:משום להני נמי משוס לרכי שלום הן ורגילין יותר מאחרים להכי נקע הני ש ג מדמשמל חבילת : אתלתא ברשום אביי במסכת בפלףיא באלשפיץא• מהשם מ ד ק ד ק על *( סי' שמפכים נבקר לברכו אז בערב קללה תחשב לו לבעה״ב ר ש ' ל ן^ןן^- ע צ מ ו מליגע בו י כיוצא ב ו ב ה א ש ה ש ג ת א ל מ ג ה ) ד ף כ ע״נ( חזייה ר ב אשי ל ר ב כ ה נ א ד ה ו ה ק א מ ה ס ס א י ל מ י ס ב ר ת עלך םמיכנא ומתיירא מן ה ע ב י ר ה .ו א מ ר ר ב ל ה ה ו א גברא אין ב ו איסור א ם רצוגו חלקיהו עם חייא ברי כלומר אין בו אישור .פי' ק ד ח ב ה ו חילפי צ מ ח ו בו עשבים ה נ ק ר א י ם חילפי והן קמשונים שצומחין בכרמיש כלומר מזמן ר ב ה ו א ) מ ו ט ב ה ו א ( ] מ ו נ ח [ ה נ ה ב ז ה ה מ ק ו ס ו כ ב ר גתיאשו ה ב ע ל י ם :מ ת נ י ' ר' י ה ו ד ה א ו מ ר כל ד ב ר שיש ב ו שיגוי חייב להכריז כ י צ ד עיגול ו ב ת ו כ ו ח ר ש וכוי פ י ' עיגול של ד ב י ל ה מ א י כלי אנפוריא כלים ח ד ש י ם שלא שבעתן העין כ ל ו מ ר לא עיין ב ה ן ה ר ב ה ולא ש ב ע ה עינו ב ר א י י ת ם ל פ י כ ך אינו מכירן ו ש מ ו ע ה זו בכלים שאין ב ה ם שימן א ם שבעתן עינו ומכירן ידיעה ברורה מהדרינן להו לצורבא מרבנן ב ט ב י ע ו ת עינא והגי מילי בצורבא מרבנן ד ל א מ ש נ י בדיבוריה א ב ל בהגי ת ל ת מילי ב מ ש כ ת א י ו ד ע וכן בפיריא א ם י א מ ר ל ך ל א שימשתי ו כ י ל א י ש נ ה א ש ת י אצלי ש ק ר א ה ו א מ ר איני י ו ד ע א ו ת ה כי לא ק ר י ת י ה כגון זה לא מחוקינן ל י ה בשקרי ד ע ב ד כרבנן דאטרי לעולם ל מ ד ל ש ו נ ך לומר איני ^ *( נראה דצינ' מ ס ו ג ר א דנז״הא ועי׳ נערוך ערך ס ב ר ס ׳ • n n אלו מציאות מסורת הש״ם פרק שני בבא מציעא למודה כ ד נאושפיוא• שאלוהו על אושפיזו אם קבלו בסבר פנים יפות ואמר ר״ש בכלים ששבעתן העיןכו׳ • מלקאמר ומולה משמע ללרבנן אפילו לא שבעתן העין חייב להכריז וכן מצינו לאו מלה טובה היא כ ד שלא יקפצו בו בני אדם שאינן מהוגנין לבא תמיל עליו ויכלו את ממונו :אגגיב ליה פסא לכספא • כלי ברבה בר בר תנה לאמר בפ״ק )לעיל דף יש•( אי נןביעות עינא של אושפיזו היה:בוי ממטי! וצינוריות• לקמיה מפרש בלי מתטין אית לי בגויה וגש לא שבעתו העין ללא משהה איניש נישא בידה ראמרו רבנן זה וקשה ללא מצינו רתמרו שתולין בו משטין :וצינוריות • מזלגות בפירוש וי״ללמלנקע במתני׳ כריכות קטניסשטוותבו זהב :אחה אחת• ובאושפיזא מאי גפקא מינה אמרמרזוטרא ועיגולי רביצה ומתרוזות וככרות הרי בר אחת ומתרוז אתל :חייב להכריז• לאהדורי ליה אבידתא בטביעות עינא אי אלו שלו ואלו לברים אין לרכן להיות למנין הוי סימן :שוני • ענפים של "ידעינן ביה דלא משני אלא בהני תלת בהן מביעות העין משמע לרברים אילן :עלה אחל בבל אחל • ט ב מ ס ׳ שנשרו מהדרינן ליה ואי משני במילי אחריני לא שדרכן להיות בהן מביעות עין בכל סוכה )לף מל (:גבי ערבה מקצת עליה ונשתיירו בה שלשה עלין מהדרינן ליה מר זוטרא חסידא אגניבליה ענין תייב להכריז אפילו לא שבעתן לחין ואיכא לאמרי אפילו עלה אתר כסא דכספא מאושפיזא חזיא לההוא בר העין אי מצא במקום לשכיתי רבנן: בבד אתר כשירה :ברללס • צבוע בי רב דמשי ידיה ונגיב בנלימא דחבריה שנים תייב להכריז • למנין אבל ]צ״ל הוי סימן ומתניתין רקתני ודרכו וי״א פישיא״ש *ודרך להרוג אווזים אמר היינו האי דלא איכפת ליה אממונא ימג״ז[ מתרוזות וככרות הרי אלו שלו אי ]נ״ג קשז•[ ותרנגולים :וכל מקום שהרבים מ י י דחבריה *כפתיה ואוד תניא)א( מודה ר״ש מיירי דרך נפילה אתי שפיר לאז לא ואפילו לבר שיש בו סימן :פליגי בן אלעזר בכלים חדשים ששבעתן העין היה מנין סימן שאיט יולע שנפלו רבנן עליה •בתרוייהו :המוצא מעות• שחייב להכדז ואלו הן כלים חדשים שלא בבת אתת א״נ מיירי לרך הינוח קא ס״ר צבורי מעות לקתני מתני׳ שבעתן העין שאינו חייב להכריז כגון wב ד וליכא אלא מתרוזה אתת וכן עיגול חייב להכריז והכא הואיל ורבים מצויץ שם הרי אלו שלו שנתייאשו הבעלים :מחטין וצינוריות ומתרוזות של קרדומות וככר והא לקאמר מתרוזות היינו ב לאזיל בתר רובא• כלומר שהולך כל אלו שאמרו אימתי מותרים בזמן מתרוזות לעלמא ולקמן)לף כהי( גבי בלין מציאה אתר טעם רבים מצויים שמצאן אחד אחד אבל מצאן שנים שנים צבורי פירות וגבי צבורי מעות לפריך ש ם :ברוב ישראל • לסתם בתי חייב להכריז מאי בדי שובי ואמאי קרו ליה ש״מ מנין הוי סימן וצא משני צבורי לעלמא לומיא לרישא מחרוזות ועיגול כנסיות ישראל בהן :במפוזרים • בדי דבר דתלו ביה מידי בד קרו ליה סוכה מל: וככרות וכריכות היינו משום ללא למימרא ורבנן היא למולו במפוזרין רתנן כי ההוא wדתנן התם *עלה אחד בבד אתד ]עיש ובן היה ד ש בןאלעזר אומר *'המציל מן £הוה ליה למתני אלא מעות צבורות הוא[ מעותמפוזרין הרי אלו שלו :כנסיות• ופדות צבורות כרקתנימעותמפוזרות אסיפת מקום שמתכנםים שם להתיעץ הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס ופיחת מפוזרות :בי קאמר ר״ש ולהוועל :ליתבי בהו כנענים • שהן ומןזוטושל ים ומשלוליתו של גהר המוצא ברוב כנענים • וא״ת א״כ מה צריך חון לעיר ומושיבין בה כנענים לשמור: מצא בס אבירה • משנה היא בםרר בסרטיאופלטיא גדולה ובכל מקום שהרבים ט ע ם מפני שהבעלים מתיאשים ת״ל טהרות בעיר שישראל וכנענים ל ד ם מצליין שם הרי אלו שלו מפגי שהבעלים ליש לתלות רמכנענים נפל והוו מ ב א בה במסכת מכשירין :ותפשוט מיהא• מתיאשין מהן איבעיא להו כי קאמר ר״ש *יוי״ל ראיצטריך לאפילו יולע ולא שמישראל נפל קאמר הרי אלו שלו מקצת משאלותיך למורו רבנן ברוב בן אלעזריברוב כנענים אבל ברוב ישראל ־*3להמפסיר מתיאש ואומר לכנענים ]לק» 1ני•[ כנענים ופליגי ברוב ישראל :בטמון • לא או דלמא *אפי׳ ברוב ישראל נמי אמר דטון דטמנו לאו אבירה היא הלכך שקלי ליה ואפילו אם ישראל ימצאם ברוב ישראל יכריז :שאינה עשויה אם תמצא לומר אפילו ברוב ישראל נמי לא יכריז לתולה למןהכנענים נפל להן לפנות • רגילים היו בעלים להניחה אמר 8יפליגי רבגן עליה או לא פליגי ואם ברוב ישראל כמי • י ימים רבים ולא לפנותה מיד :ונמלך תמצא לומר פליגי ברוב ישראל ודאיפליגי הוי שלו וטעמא משום לאיכא אינשי ]ע׳ מוס׳ ביב עליהלפנומה־מיד ועל כרתו או יטלנו ברוב כגעגים פליגי או לא פליגי ואם תמצא ללא מעלי ושקלי ל ה : תמצי לומר פליגי פליגי אם כג :דיה חון[ או יהא הפקר להט נקט )נ( שאינה לומר פליגי אפי׳ *ברוב כנענים הלכה כמותו ברוב כנענים או לא• להך עשויה לפטתדאי עשויה לפנות אבירה או אין הלכה כמותו אם תמצא לומר הלכה גירסא מםפקא אי פליגי אפילו מדעת היא שהיה לו לתיש שמא יפנה :כמותו דוקא ברוב כגעגים או אפילו ברוב ואיבעית ברוב ישראל ואיס ספרים ללא ]לעיל פ*[ ישראל ת״ש *המוצא מעות בבתי כגסיות גרסי הכי אלא גרםי את״ל אפילו מפגי שלו אלו הרי שם מצויין שהרבים מקום ובכל מדרשות ובבתי ברוב ישראל פציגי רבנן עליה ברוב שהבעלים מתיאשין מהן מאן שמעת ליה דאזיל בתר רובא ד ש בן אלעזר כנענים או לא ולהך גירסא פשיטא שמעת מינה אפילו ברוב ישראל נמי הב״ע במפוזדן אי במפוזרין מאי ליה לרבנן פליגי עליה ברוב ישראל והייב להכריז ולא תיישינן לאינשי אריא מקום שהרבים מצויין שם אפילו אין הרבים מצויין שם אלא לעולם ס׳א ללא מעלי וכן נראה להא תנן אלו צבורין *בצרורין והבא במאי עסקינן ה בבתי כנסיות של כנענים בתי מדרשות מאי ועיין רש״ל שחייב להכריז מצא פירות בכלי וכן איבא למימר בתי מדרשות דדן דיתבי בהו כנענים השתא דאתית להבי בתי כולהו ראית בהו סימן ומשמע ראפילו מכשירין פ״ג כנסיות נמי דידן דיתבי בהו כנענים ת״ש *מצא בה אבירה יאם רוב ישראל ברה״ר לרבים מצדם שם חייב להכריז מ״מ עיש חייב להכריז אם רוב כנענים אינו חייב להכריז מאן שמעת ליה דאמר אזלינן ללא מרכר רה״י אלא גבי כריכות בתר הבא רשב״א שמעת מינהכיקאמר רשב״א ברוב כנענים אבל ברוב ולותק הוא להעמיל בסמטא וכן ישראל לא הא מני רבנן היא תפשוט מינה דמות ליה רבנן לרשב״א ברוב לקמן אמר לעולם רבנן כו׳ ומי קתגי כגעניםאלא לעולם רשב״א היא ואפי׳ ברוב ישראלנמיוהכאבמאיעסקי׳ בטמון הרי אלו שלו אינו תייב להכריז קתני ויניח והשתא מ״מ תפשוט רפליגי לקמן כה :אי בטמון מאי עבידתיה גביה והתנן *מצא כלי באשפה מכוסה לא יגע בו רבנו ברוב ישראל דקתני אם רוב שש מגולה גוטל ומכריז *כדאמר רב פפא באשפה שאינה עשויה לפנות ונמלך ישרתל חייב להכריז אלא ודאי הא לא עליה לפנותה הבא נמי באשפה שאינה עשויה לפנות ונמלך עליה לפנותה מספקא ליה אם פליגי ברוב ישראל ואיבעית ופשיטא ליה רפליגי מכת מתני׳ מאן שמעת ליה לאזיל בתר רובא• פירוש גבי מציאה ולא שייך הא לפלוגתא דתיישינן למיעוט : כלפדשית מינה למורו ׳רבנן לר״ש כו׳ • וא״ת אי בעי למפשט למורו רבנן נימאר״ש היא וי״צ למ״מ תפשוט ללא מצינו למימר לצר״ש אפילו ברוב ישראל הרי אלו שלו ולרבנן אפילו ברוב כנענים חייב להכריז לאי כר״שאתיא אם כן ברוב ישראל • ולא בעי לאוקמה שאין רבים מצרין שם מלמפליג בין חייב ]להכריז[ לר״ש ואי כרבנן אתיא א״כ ברוב כנענים הרי אלו שלו י• רוב העיר כנענים לרוב העיר ישראל משמע שמצא במקום שרוב בני העיר מצויים׳ שם ראי מצא במקום שאין רבים מצרין לא הוה ליה למנקט רוב העיר אלא אם רוב כנענים או ישראל שטתי במקום שמצא וא״ת ובעמון למה יגע בו אי משום שיפנה אותה המפנה יקתנה ויכריז וי״ל דשמא המפנה יהיה כנעני או שמא לא ימצאנה המפנה וישליכנהלתוץ עם הזבל וא״ת ואמאי יכריז יקתנה לעצמו דכשלא ימצאנה בעליה יתייאש ויאמר שארם שאינו הגון לקתה ואע״ג ראיכא רובא ישראל להיינו טעמא לר״ש לשרי ברוב ישראל וי״ל להוי יאוש שלא מלעת לבשעה שלוקחה עליין לא ירע האובד שנלקחה וברוב כנענים הוי שלו לתלינן לכנענים הטמיטה להוו רובא : סבר ו ב א : : ותפשוט בטמון אפילו עין משפט נר מצוד. לד א מיי׳ פי״ד מהל׳ גזילה ואכילה הלכס ינ שמג עשין על מושיע חימ סי' לסכ סעיף כא: לה ב מיי׳פנויז שם הלי א סמג משין מ י מושיע מ״מ סי׳ רשפ סעיף מ ז : לו ג מיי׳ שם פיו הל׳ 5 ועיץ כסשגות וכמגיד משנס סמג שם מושיע מ׳מ סי׳ מ מ סעיף ז : לן ד ח ו מי" שס פייא הל׳ ז סמג שם מוש״ע שס סעיף 3ועיש : רבינו ת נ א ל הלילה שפיר עבד שאין א ר ץ לגלוית דרך בגי אדם שיחתם עם נשיהם לבגי אדם וכן באושפיזא אם כיבדו ועשה לו מטעמים הרבה הבית בכלים ותיקן מכובדים ושינה האורח מפני כי פחד שלא יתישו בני אדם וירדו אחריו בביתו כדכתיב מברך רעהו בקול גדול ונו׳ ושינה כל שינוי בענין זה אין מחויקין אותו בשקדי אלא הדי הוא באמונתו ואם יאמר ברי לי שאלו כליי הן מחזירין אותו בשביעית עין בלבד בלא נתינת סימנין לפיכך מודה ר' שטעון בן אלעןד בכלים חדשים ששבעתן העין שחייב להכריז מאי פעמא דלטאאתי צורבא מ ר ב נ ן דלא משנה בדיבוריה דאטר טביעות עינא אית לי בהו ושקיל להו .ואלו הן)הן( כלים שאין חייב חדשים להכריז בדי טחטין ומחרוזות וצינורות ]של[ קרדוטות שמצאן אחד אחד וכן היה ריש אומר המציל מן הארי וטן הדוב וטזוטו של ים ומשלוליתו של נהר באיסרטיא והמוצא ופלטיא וטעות בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואפי׳צדורין ובכל מקום שהרבים מצוין שם הדי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשים מהן.ואיבעיא לן ברוב כנענים או אפיי ברוב ישראל נטי הרי אלו שלו ולא איפשיטא וקיימא לן תיקו דמטוגא לקולא .טעשה דטד זוטרא חסידא פשוטה הגהות הב״ת )א( גט' הניא ומולה ריש) :כ( רש׳י ל י ה ונמלך וכוי להכי נקע . נ״ב ע״ל לף בה ע ״ : 5 הגהות הגר״א ]א[ גט' בלי מ ח מ י ן . ניב הרמב״ם וש״ע לא כתבו בלי אלא מחמין כו׳ בלא בדין וע׳ לאיש ומשיש )בסי׳ רס״ג סיק כ״ג(] :ב[ שם לסנן . רשום קו עליו וניב לאמרינן וכיה נרי״ף ורא״ש] :נ[ רש״י י״ה עלה .במסי סוכה גבי כוי .נ״ב תמוה מאל )וע׳ בלברי רגינו גא׳ח סי׳ תרמ״ו ס״ק ״ ל ( : גליון הש״ס גמ׳ סליגי רבנן עליה. כעין זה נלרים כיג עיב: עין משפט נד מצוד, ל ח א ב מיי׳ פי״א מהלי גזלה ואבדה הל׳ ח זסייב מהלכות מאכלות אסורות הליכת שמגעשין עד מושיע מ״מ סי׳ רננו סעיף ד ומושיע י״ד סי' קכט סעיף י!: לט נ מושיע חי» ביי מ מ העיף ז ומושיע י״ד סי׳ קכמ שעיף יו.־ ]עיין רשיי ברכות נת: דיה ככלי אונד| מ ד ד ,מיי׳ פי״א מהל׳ גזלה ואבדה הלנה ו סמגעשיןעד מושיע ח״מ סי׳ רנמ סעיף ס : מא י מיי׳ שם הל׳ מ מושיע שס סעיף ו : מ כ tמיי׳ פיח מהל׳ אסורות מאכלות הל׳ יב סמג לאוין קמג מושיע ייד סי׳ סג העיף א: מג ח מושיע חימ סי׳ רנע סעיף ו : מד ט מיי׳ פ״ד מהל׳ שחימה הל׳ מ ועיין שם בכ״מ סמג לאוין קמג טוש״ע י״ד סי׳ א סעיף ד : מה י מושיע חימ ס" מ מ סעיף ו : מו כ מ״׳ פמיז מהל׳ גזלה ואבדה הל׳ יג כמג עשין עד טוש״ע ת״מ סי׳ רסב סניף י : מן ל מיי׳ שם פמ״ז הל״ג םמג שם מושיע שס סעיף כ •־ מח מ מיי׳ שם פמ״ו הלכה יג שמג שב מישיע ש 0סעיף י ־. כ ט נ מיי׳ שם פגו"! הלכה ב סמג שש מושיע מ׳מ שס סעיף יא: אלו מציאות 48 פרק שני ב ב א מציעא טסודת השים ואיבטית אימא למולם רבנן • וכשאינה ממון ולא תפשוט מינה כוותיה בחרא• ולא בעי למימררסבר כרבנן לא״כ תפשוט סבר למודו רבנן ברובן כנענים ומכל מקום יש לפשוט להלכה תריסר ירתי שתא כו׳ • פי׳ הן לכיון ררובא כנענים ללמא לכנענים הוא ושלו נמי לא הויא ללא י• כמותו ברוב כ נ עצמן החזיר אע״ג ללא היה צריך ליחן רק למיהם כרתנן בפרקין אזלי רבנן בהר רובא בממונא :מושרה משום מציאה• לאינו חייב )לף כח (:כל לבר שעושה ואוכל להכריז :ואפורה בהנאה ולקמיה פריך א״כ מה היתר יש במציאתה : מטפל ט י״ב שלש מכאן ואילך שם ואיבעית אימא לעולם רבנן מי קתני הן בא ישראל ונתן סימן• יצאת מספק רמיהן ומניתן אבל רש״י פירש שמצאן שלו אינו חייב להבריז קתני ויניח וייתי אחר י״ב חדש שנאבדו קשה למנלן יין כנענים ומותרת בשתיה למוצאה *שיהא בשביל כך למוצא רהאובד ישראל ויהיב ביה סימנא ושקיל ת״ש דאמר דכיוןדרובא כנענים נתייאשו הבעלים: א אינו מתיאש שסבור שהמוצא יסבור רב אסי מצא חבית יין בעיר שרובה כנענים ושרו בנהר בירן• ומושלכין בנהר מותרת משום מציאה ואסורה בהנאה בא ,שמקרוב נאבדו ויכריז: בירן :למתקיל ־ יש בו מכשולים משורת הדין• מאשר ישראל ונתן בה סימן מותרת בשתיה אבנים וסתימת גדר שעושין לדנים ולא מיאש סבר צא יוכל הנהר להוליכם יעשון נפקא לן לקמן למוצאה כמאן בר״ש בן אלעזרשמע מינה תוץ למכשולים ורגילים היו לסוכרו בפרקין )דף ל (:תימה דלא מייתי כי קאמר ר״ש בן אלעזר ברוב כנענים אבל ולנקותו ולכרושו שישטפו מימיו וסומך קרא הכא כדמייתי לקמן בעובדא רר׳ ברוב ישראל לא לעולם אימא לך ר״ש בן ישמעאל ובהגוזל קמא)ב״ק דף ק• שימצאם כשיםכרו אותו וינקום : ושם אלעזר אפי׳ כרוב ישראל נמי קאמר ורב ד״ה לפנים( בעובדא דרבי תייא סברו ליה י שקורץ נשנ״ש בלע״ז במראה דינר לשוצתני ונמצא רע אסי סבר לה כוותיה בחרא ופליג עליה כמו עושי שכר *אגמי נפש )ישעיה ולקמן בסון! פרק האומנין )דף בחרא ובי מאחר דאםירא בהנאה מותרת יש( :אימא מישראל נפיל.לפיכך תייב פג•( מייתי קרא אתרינא למען הלך משום מציאה למאי הלכתא אמר רב אשי להכריז ולא אמרי׳ ינית כדאמרינן בררך טובים שהוא מרברי קבלה "לקנקנה :ההוא גברא דאשכח ארבעה זוזי לעיל ברוב כנענים לרבנן :לא מיאש • שהסרה ימצאם :לבי ליסא־ שמוכרים ושביק קרא דאשר יעשון שהוא מלברי דציירי בסדינא ושדו בנהר בירן אתא לקמיה שם• י חטים כתישין ללייסא ורבים חורה וי״ל דלא מייחי קרא דאשר ררב יהודה א״לזיל אכריז והא זוטו שלים מצליין שם :בתר תריסר ירחי שתא• יעשון אלא במקום שאתרים תייבין הוא שאני נהר בירן 3פירן דמתקיל לא מיאש והוא פטור כמו במראה דינר דאתרים מצאם :לגלראי • רצענים :ליו • עוןז דבטו למילןם חייבים ור׳ תייא דלא והא רובא כנענים כינהו ש״מ איןהלכה כר״ש שקורץ אוזלטו״ר והוא לשון ליה : בעי למילן! פטור ולפנים משורת הדין בן אלעזר אפי׳ ברוב כנענים שאני נהר בירן ושליה בצגייתא רבי בר מריון • שילם כמו אתרים וכן בעובדא דרבי דישראל סכרו ליה וישראל כרו ליה כיון השליכהו בין לקלים של בר מריון: ישמעאל דזקן ואינו לפי כבודו הוה דישראל סכרו ליה אימור מישראל נפל וכיון אסור • שמא כתחלף בנבילה : ורואהו• משנטלו על שהשליכו: ועשה לפנים משורת הדין כמו אתרים דישראל כרו ליה לא מיאש רב יהודה הוה כשמצאו באשפה • שלרך נבילה והכא בשמעתיןדהדרינהו בתר תריסר שקיל ואזיל בתריה דמר שמואל בשוקא דבי להשליכה באשפה :פרגיות • גוזלות: ירתי שתא כ״ע פטורים לכך לא דיסא א״ל מצא כאן ארנקי מהו אמר ליה מייחי קרא הכא ומ״מ משום אשפת קיבולי ראזלי ביה אזלויי • מצא לפנים הרי אלו שלו בא ישראל ונתן בה סימן משורת הדין בעי ליה לאהדורי כיון פקעיות של טווי למכמורות ורשתות שאיט מתחסר ממונא אבל בסון! מהו א״ל חייב להתזיר תרתי אמר ליה במקום שהציירין מצויין :אזלוי־ ציירים האומנין )שם( בהנהו שקילאי ששברו י*לפנים משורת הדין כי האדאבוה דשמואל מצא העושים מכמויות לו התבית ועשו לו הפסד גדול משום אשבח הנךחמריבמדברא ואהדרינהו למרייהו פירות בנלי־ וסתם כלי יש בו סימן: לפנים משורת הדין אין לו להפסיד לבתר תריסר ירתי שתא לפנים משורת הדין כמות שהוא • ריקן :כיס ־ יש בו סימן לבעלים :לבורי פירות • בגמ׳ לכך מייתי קרא למען תלך בדרך רבא הוה שקיל ואזיל בתריה דר״נ *בשומא מפרש סימנייהו או מנין או מקום : טובים :אתא לקמיה דרב גרסי׳ דגלדאי ואמרי לה בשוקא דרבנן א״ל מצא שלשה כדמשמע בירושלמי פרק אין מעמידין באן ארנקי מהו אייל הרי אלו שלו בא ישראל ואפילו לספרים דגרסי אביי פריך שפיר מבשר שנתעצם מן העין דאן £ונתן בה סימן מהו אמר ליה ההרי אלו שלו והלא עומד וצווח נעשה ע״ג דלא קיימא לן כרב כדפרישית כצווח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים ההוא דיו דשקיל בשרא לעיל )דף כג :ד״ה מחרוזות( מדפריך בשוקא ושדיה בצנייתא דבי בר כדון אתא לקמיה דאביי א״ל יזיל שקול בפרק גיד הנשה )חולין דף 5ה :ושם( לנפשך והא רובא דישראל נינהו שמעת מינה הלכה כרבי שמעון בן אלעזר ורב היכי אכיל בשרא מ״מ פריך אפי׳ ברוב ישראל שאני דיו דכזוטו של ים דמי והא *אמר רב יבשר שנתעלם שפיר דכיון דהזי המוצא שהעוף מן העין אסור בעומד ורואהו :ר׳ תינא מצא גדי שהוט בין טבריא לציפורי השליכם שם אפילו מאן דפליג ארב והתירוהו לו אמר רבי אמי התירוהו לו"משום מציאה כ ד ש בן אלעזר משום מודה הכא דאסור דאימור נטלה שחיטה ברבי חנניאבנו של רבי יוסי הגלילי דתניא *הרי שאבדו לו גדייו מעיר שרובה כנענים ומשני בעומד ותרנגוליו והלך ומצאן שחוטין ר׳ יהודה אוסר ורבי חנניא בנו של רבי יוסי ורואהו שנטלה מעיר שרובה טבתי ישראל ולרב מיירי בעומד ורואה הגלילי מתיר אמר רבי נראין דברי רבי יהודה כשמצאן באשפה טודברי רבי ע נ י ם למודו ליה ברוב כנענים :מי קהני פו׳ אינו חייב להכריו קהני • לבתר לפנים : רבינו חננאל היא וכן הא דאיר אש־ מצא הבית של יין בעיר שרובה כנענים קנקנה מותר ]משום[ טציאה ויינה אסור אפי׳ בהנאה בא ישראל ונתן סימניה מותרת אפי׳ בשתיה למוצאה .שיט דברוב כנענים הרי הן שלו . ההוא דאשכח ד' זוזי דציירי בםדינא בנהר בירי! כוי ואםיקנא כיון דישראל כ ת ל י ה וישראל סכרו ליה אימורמישראל נפול ולא מיאש .רב יהודה הוד ,אזיל בתריה דםר שמואל בשוקא דב־ דיסא אמר ליה מצא כאן ארנקי מהו אמר ליה הרי הן ש ל ו .בא ישראל ונתן סימניה מה־ אמר לו אשרוצר ,לעשות לפנים משורת הרין מחזיר כדאבוה דשמיאל אשכח המרא במדברא ואהדריגהי בתר י* נ ירחי שתא והא דרבה דאמר ליה רב נחם! מצא ארגקי בשיקא דרבנן הרי הן שלו ואפי׳ הלה עומד וצווח נעשה כצווח על ביתו ספינתו ועל ל שטבעה בישילומר כשש מי שטבעה ספינת־ המציל טמנה הרי הן ואע״פ שבעלה לו עומד וצווח בדאמרינן המציל מווטו של ים התורה התירתו לו כן נם זה מותר למוצאו שים אפי׳ ברוב ישראל. ע נ ש ש מתגי׳ פי׳ האגמים שיצודו 3הס הדגים שרשי רדיק ]לקמן ל: כרכות ז .מה: כתובות צז. נ״ק צנו[: ]חולין מח[. חיל ס יז ' • חולין ינ. ]תוספתא דחולין פיב[ תניא בגו של רבי יוסי הגלילי בשמצאן בבית מדהתירוהו לו משום שחיטה רובא ישראל נינהו שמעת מינה הלכה כר״ש בן אלעזר אפי׳ ברוב ישראל אמר רבא רוב כנענים ורוב טבחי ישראל רבי אמי אשכח פרגיות שחוטות בין טבריא לציפורי אתא לקמיה דר׳ אסי ואמרי לה לקמיה דר׳ יותן ואמרי לה בי מדרשא ואמרו ליה זיל שקול לנפשך רבי יצחק נפחא אשבח קיבורא דאזלי ביה אזלויי אתא לקמיהדר׳ יוחנן ואמרי לה בבי מדרשא ואמרו ליה זיל שקול לנפשך י .מתני׳ ואלו חייב להכריז מצא פירות בכלי או כלי כמות שהוא *מעות בכיס או כיס כמות שהוא צבורי פירות צבורי מעות שלשה שנטלה לפני טבחי ישראל: הרי שאבדו כו׳ • ה״ה נגנבו ואע״ג דטבר טל לא תגנוב לא עבר על לאו לנבילה ובתוספתא )ה״נ לחולין( תניא בהריא הרי שאבלו או נננבו והכא נקט אברו אורתא כ באשפה־ למילתא •י נ ט בפ״ק לפולין)ל׳ י (:3מפרשי נראין ל.ברי רבי יהורה לרבי תנניא כשמצא! באשפה שבשוק שאן! רבי תנניא לא לקמיה לרבי אסי גרםי׳ פליג עליה אלא באשפה שבבית ובעובלא להכא שמצאן בררך בלא אשפה הוי כאשפה שבבית אתא אע״ג לבכל לוכתי חשיב רבי אמי ברישא כראמר )גישין דף נש (:רבי אמי ורבי אסי כהני תשיבי לארעא' לישראל אן! על גב שגדול ממנו אין תימה שבא לפניו לישאל לפי שתבירו היה אבל אי גרסינן רבי אבא קשה לרבי אבא היה תלמירו של רבי אמי כדמוכת גבי נסכא דרבי אבא )שבועות דף מז•( ואיך היה בא לפניו)*לעולם( : הא l l י r l l l י שמצאן ציל לישאל ר׳מ l עוף הגקיא דיו שיו"^ בישרא ושדא בצינייתא דב• בר מריו! .אסיקנא אם הוא עומד וראה את המקים שחוטה זה הבשר ממנה והוא מישראל מיתר לו דבזיטי של ים ]דמי[ ואם לאו אסור באכילה כרב דאטר בשר כיון שנתעלם מן העין אסור באי־ילה .והא ררב חנינא ראשכח נדי שחוט בי! מבריא לצפירי והתירוהו לו משיש מציאה כריש בן אלעזר ומשוש שהימה כר׳ יוסי בר הנינא וכו׳ ופשוטה היא .פי׳ פרגיות צפרים מהורים ,רב אמי אשכח פרניות ביין טבריא לצפורי וא״ל ר׳ יוחנן שקול לנפשך .וכן רב יצחק אשלח )פנעיות( ]פקעיות[ של כמוה דאטר ר׳ יצחק אשכח קיבורי דאיזלו בי אזלויי ואיל ר׳ יוהנן זיל שקול לנפשך :בתגי׳ ואלו חייב לחבריו מצא ממרת הש׳׳ס אלו מציאות פרק שני בבא מציעא בה הא בכובא וכיתנא • פי׳ רש״י דמתני׳ במבא וכיתנא ן ק שלשה מטבעות זו ע״ג זו •בגמרא מפרש סימנייהו :ג£׳ מטמא דקפני מצא פירות וי״א דכיתנא אקרי פירי כדאמרינן דמצא פוי• התם הוא דאמר שהפירות לבעל הכלי :הא פלי ולפניו פירות• הרי אלו הפירות שצ מוצאן ואע״פ שהכלי לבעל )בבראשית רבה( ויבא קין מפרי האדמה זרע פשתן הביא ודוחק הסימן את הכלי יחזיר ואת הפירות יעכב לו ולא אמרינן מהאי ונראה דמחני׳ בצנא ופיר דכיון דאין הפירות מחוברים יתד אילו מן הכלי נפלו היה קצת נשאר מהם מנא נפצ :מקצתן בכלי כו׳ הדבר בכלי אבל פשתן שקשור ביתד יכול מוכית דהנך דעל גבי קרקע דהנך "שלשה מטבעות זה על גב זה 3כריכות להיוח שבכלי היה ונפל ור״ת פי׳ ]לעילכג [:הוא ותייב להתזירם למי שיתן סימן ברה״י 1וככרות של בעה״ב וגיזי צמר דפריך אמאי דקאמר מקצתן על גבי בכלי וכן מעות לבעל הכיס :ה״ג הלקוחין מבית האומן *כדי יין וכד שמן הרי קרקע מייב להכריז ורמינהו מצא — — מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר אלו חייב להכריז :גמ׳ טעמא דמצא דבר כו׳ בא בעל סימן ונעל את שלו שיש בו תימן ־ כגון מעות לפני הגהות כיס :פירות בכלי ומעות בכיס הא כלי ולפגיו זכה המוצא במה שבידו הייט מה הכיח חייב להכריז׳ על הכל וינחנו המעות תגינא שלו אלו הרי מעות ולפניו כיס פירות שבחוץ אע״פ שיש בפנים קצת פירות )א( גם' מבעי לבעל הכיס :פא בטל תימן ונמל ואפילו בעל כצי אומר שכולן שלו מכריז :את שלו • את הכיס ואמר אין המעות להא דתנו רבנן ימצא כלי ולפניו פירות )נ(רש׳י ולפי זה גרס בסמוך הא והא דיה שלי זכה הלהבמעות :הא • דקתני "ביס ולפניו מעות הרי אלו שלו ימקצתן תני צבור וכוי דאשחיירי ביה : : סימניה ומאי )ג( דיה תני הרי אלו שלו :בפזבא וכיתנא ־ בכלי ומקצתן על גבי קרקע מקצתן בכיס מינה מנין הוי סימן • דודאי לפניה ופשתן מוטלת גיגית ומקצתן על גבי קרקע חייב להכריז ורמינהו צגורי וכוי אע״ג דפשיעא ליה י מנין הוא האי פשתן לאו מכובא נפל דאי מינה שיש דבר בצד סימן בו שאין דבר ימצא דהוי: לעיל* מדמשקל הוי סימן מדה ומנין נפל הוה משחייר בה והוא הדין לכיס בו סימן חייב להבדז בא בעל סימן ונטל נמי הוי סמן בעי לאוכותי הכא ולפניו מעות מהאי עעמא והא את שלו זכה הלה בדבר שאין בו סימן אמר ממתני׳ ולעיל )דף כל (.נמי דקתני דקתני מייב בצנא ופירי דעבירי דשרקי ונפלי מיניה כולהו :הא רב זביד לא קשיא הא בכובא וכיתנא הא אבל מצא שנים חייב לא קאמר ש״מ מנין הוי סימן )*דלא אלימא ליה דקחני חייב בלאשה״ר• ואיכא בצנא ופיד נא[ רב פפא אמר הא והא בצנא ברייתא למפשע מינה( אי נמי דמצי למימר הנך דאבראי מיניה נפל :ופירי ולא קשיא הא דאשתייר בה מידי הא למדחי דמנין וחרוזא הוי סימן: והא דלא אשה״ר • כיון דסתם צנא דלא אשתייר בה מידי Mואיבעית אימא הא שעשויין כמגדלין • אי מנין יש לואוגנין כפולים לתוכו אי מתוכו והא דלא אשתייר בה מידי ולא קשיא ״הא הוי סימן בנ$ה שעשדין מהדרי נפל הוה משתייר ביה דאוגנין מעכבי דמהדד אפיה לגבי פירי הא דלא כמגדלין ידעינן דררך היטת הוה והא הא ליה :ה״גהאוהא דלא אשתיירביה אפיה לגבי פיד ואיבעית אימא ובתרי לא סגי דעבעא מכריז אבל מידי :הא דאיה ליה אוגנין ־ לאו פ הוה דמהדד אפיה לגבי פירי ולא קשיא הא אם מקום הוי סימן אפילו בתרי מיניה נפל דאי מיניה נפל משתייר ביה מידי :ש״מ מנץ הוי דאיתלהאוננין לצגא הא דלית לה אוגנין ועשויין כמגדלין ידעינן דדרךהיטת הוה דאי בתרי אפי׳ עשויין כמגדלין סימן • דאי לאו הכי מאי סימן איכא :לצנא :צבוריפירות וצמד מעות :שמעת לא ידעינן דדרך הינוה הוה דאימור תני צבור פירוש • דאין כאן מנין מינה מנין הוי סימן תני צבור פירות שמעת דרך נפילה הוה דאחרמי הכי א״כ )ב( מאי סימניי! מקום דכיון דצבורין מינה מקום הוי סימן תני צבורי פיחת: לקמן מאי פריך )אר׳ יוחנן( מאי היטת הוה ויהיב סימנא במקום שלשה מטבעות זה על גב זה :אמר רבי אריא תלתא אפי׳ בחרי םגי וי״ל פלוני הנתתיס :שני צבור׳ פירוה * יצחק מגדלאה יוהוא שעשויין כמגדלין דשפיר משני טבעא מכריז ־. סימני מנין)ג( דהוי מדתי ליה לא הא תניא נמי הכי מצא מעות מפוזרות הרי אלו הא גופא קשיא • אמתני׳ לא פריך תפשוט ולא הא תפשוט :והוא מפרש שלו עשויין כמגדלים חייב להכריז ואלו הן דמצינן למימר דג׳ מעבעות שעשוין פמגדלין • לקמיה ששלשתן רתבין זה מזה ומנית מלמטה עשויין כמגדלים שלשה מטבעיןזהעלגב הייט פירוש דצבורי מעות ־. כאבני את הרחב ועליו את הבינוני ועליון זה הא גופא קשיא אמרת מצא מעות הוא הקצר שבכולן כמגדל זה העשוי מפוזרות הרי אלו שלו הא משלחפי שלחופ חייב להכריז אימא סיפא היסוד רהב ומקצר ועולה וכי מנתי עשויין כמנדלין חייב להכריז הא משלחפי שלחופי הרי אלו שלו תנא כל הכי לאו דרך נפילה הוה אלא דרך שאין עשויין כמנדלין 3מפוזרות קרי לרזו wא״ר תינא לא שנו אלא של שלשה היטח והיה דעתו לחזור וצטלן ושכח מלכים אבל של מלך אחד אינו חייב להבריז חיכי דמי אי דעשויין כמגדלין הלכך נועל ומכריז וזה בא עשויין:ונותןג׳ אפילו של מלך אחד נמי ואי דאין עשויין כמגדלין אפילו של שלשה סימן ואומר מגדלין היו מטבעוש • שאין דומות זו לזו מלכים נמי לא אלא אי אתמר הכי אתמי־ לא שנו אלא של מלך אחד רשילורימ מיו ברחבן :משלחפ׳ שלחופי• מקצת כעין שלשה מלכים )אבל של מלך אחד אינו חייב להכריז( והיכי זו עצ תבירתה ומקצת על גבי דמי דעשויין כמגדלים רויחא תתאה ומציעא עילויה וזוטא עילויה מציעא קרקע :חייב להפריז ־ אצמא כי דאמרינן אנוחי אנחינהו אבל של מלך אחד דכולהו כי הדדי נינהו אע״ג האי גוונא לאו דרך נפילה הוא :דמנחי אהדדי הרי אלו שלו אימר אתרמויי אתרמי ובהדי הדדי נפול שה שמעת והוא של שלשה מלפים • קס״ד שלא נ׳נ היו צורותיהם שוות שכל מלך כותב קג .שמו וצורתו על מעבע שלו :א׳ דעשו״ן פמגדלין־ שאין שיין ברחבן ומונחים כמו שפרישית :אפילו של מלך אחד • שצורת שלשתן שוות : של מלך אחד כעין שלשה מלכים עין משפט נר םצוה נא מיי׳»n יי מסלנות ס משין ע י £ש £״׳מ ס״ יסב סעיף יב : נא ב מיי׳ שס שנרי הלכה י סמג שם מושיע שס סעיף : v נב נ מיי' שם הלכה מ מושיע שם סעיף מ : נג ד מיי' שם הלכה יב סמג שם מושיע מ׳מ סיירסב סעיף י ס : נד ה מיי' שם פמ׳ו הל׳ ג סמג שם מושיע שם סעיף כ : נר ,ו מיי׳ סס סמיו סל' מו סמג שם מושיע שם סעיף ימ : נו ז מיי' שם סייד הל׳ יא סמג שם : נז ח ט מיי׳ שם סמי׳ו הלכה יי סמג שם מושיע חימ סי' יסב סעיף י»: ]דף פג־[ נח י מיי׳ שם שמיו הלי ב סמגשם מזשיע מ״מ ccסעיף י ג : שיא דברייתא סיא ומאי אולמא מהן למשקל נט כ מיי' שם מושיע שם סעיף יא : ס ל ם מיי' שס מושיע שם סעיף י ב : סיא ל״נ לפירוש הרי׳ף זסרא׳ש קאי על המשנה ועיש ]לעיל [ a ורבי יוחנן אמר אפילו של מלך אחד נמי מכרז *מאי מכריז מנין מאי איריא תלתא אפי׳ תרין נמיאמר רבינא)א( *טבעא מכריז *ל ''בעי ר׳ ירמיה כשיר מהו כשורה מהו כחצובה מהו כסולם מהו פשוט מהא חדא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוד .כל שאילו מכניס לה קיסם ביניהן ונוטלם בבת אחת חייב להכריז בעי רב אשי רבינו חננאל כאבני מצא פירות בכלי או ט ]י[ כלומר אפי׳ הן של מלך אחד שצורת שלשתן שיה והן כעין שלשה מלכים שחלוקין ברתבן ודומין צג׳ מטבעות :ה״ג והיפי דמי כגון שעשויין כמגדלין חייב להכריז :לכולהו כ׳ הדלי נינהו ־ שיין ברחבן :אע״ג לכי הדדי מנחי .זה על זה ולאו משלחפי :אימור ]אשרמו״[ אתרמ׳ .דהכי נפל ואין זה הינוח וסימן אין לו בהם ואפי׳ מקום דלא ירע היכן נפל :אפי׳ של מלן אחד מכריז .הואיל ומטבעות הוו זו ע״ג זו יש כאן סימן דלא אתרמי דנפול הכי :ופרפינן מאי מכריז מנין .כך וכך מעבעות מצאתי וזה בא ונחן סימן זו ע״ג זו מצאתם:נובטא מפריז .מעבעות מצאתי הלכך הרי לאו םימנא הוא דמיעוע מעבעוח ב׳ :פשיר .מועלין בעגול כאצעדה: כשורה .זו אצל זו :פחצובה .כג׳ רגלי קנקן כל אחד כנגד אויר של שני כזה : * /כסולם .רוב אמצעי על התתתון ורוב העציון עצ האמצעי כמו מעלוח שקורין אשקוליט״ש :פשוט מהא .דר״נ חדא :כל שאילו מכניס כוי .וכי הוו כסולם ניעליס בבת אתת: כאבני כלי כםות שהוא ובו' אמרי׳ חנינא להא רועו רבנן מצא כלי ולפניו פירות כים ולפניו מעות הרי אלו שלו .מקצתן בכלי ומקצתן בקרקע חייב להכריז ואם בא ישראל ונתן סימני הכלי נוטל ג 0הפירות וכן כל כיוצא ב ה ן .ורמינ! עלה הא דתניא מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן *( נוטל הדבר שיש בו סימן וזכה הלה בדבר שאין בו סימן .ופרקינן הא והא בצנא ופדי וכנון שנותרו מן חפירות בצנא ולא קשיא הא דתני חייב להכריז דםשמע שמחזיר גם הפירות בצנא ראית ליה אוגנים והן כפופות לתוכה דאמרי' האי צנא איתהפכא והני פירי אישתפוך מן הצנא והגי פירי)דאישתפוך( ]דאשתייר[ בנוה אוגנימ מנעום מלהשפך בחוץ הלכך חפירות בתר צנא ברירי בא מי שנתן סימני צנא גוטל גם חפירות .והא דתגי דזכה הלה במה שבידו בצגא דלית ליה אוגנים ונמצאו הפירות בחוץ ופירות בצנא דאמרי׳ הגי פירי דבחוץ לאו מן הצנא אישתפוך ךאילו מינה אישתפוך הוו להי לאישתפוכי כולהו דהא לית לה לצגא איגגים אלא הגי פירי דבחוץ לאחרינא איגון לפיכך זכה בהם הםוצאן דהא דבר שאין בו סימן נינהו .ציבורי פירות .שימ מנין הוי סימן .ג׳ מטבעות זו על גבי זו חייב להכריז .פי׳ כמגדלים מכווגות אבגים זו על גבי זו אין אחת עודפת על חבירתה .מפוזרין שלו הא אי הוו שלחופי משלחפי שאין מיושבות זו על גב זו אלא מקצתן עליה ומקצתן יוצאה מעליה בגון בגפי הכרובים כדגרםי׳ בסוף המוכר את הבית ודלמא שלחופי הוו משלחפי אהדדי ועיקרו כדםתרגמי' בתתום ארץ ישראל שכל את ידיו שלחופינון ל י ח ת י .אםקינן כל שאיגן עשויים כמגדלים טפוזרין גינהו והדי הן שלו רויחא לתתא ומיצעא עילויה וזוטא עילוי מצעי זהו כמגדלים .בעי ד' ירמיה כשיר או כשורה או כחצובה או כסולם מהו ועלו בתיקו .פי' כשיר עגול כצמידין דםתרגם׳ לד .שירין .כשורה זה בצד זה . כחצובה *( נראה ללא גרס בברייתא השניה נועל ומכריו רק נועל הדבר וכו׳ ועיי בתוס' כאן דיה סא גירסת רבינו ופירושו. הגהות הנר״א ]א[ גמ׳ רב פפא וכו׳ .נ ׳ נ הרמב״ס פסק כנולהו אוקימתא דריפ אבל דר׳ז השמימה .והראיש ומור פסקו גס לדרי׳ז] :ב[ שמ ואביא הא והא דלא אשת״ר בה מידי וליק הא דא״ל אוגנין לצנא הא דליל אוגנין לצנא ואביא הא והא דליל אומץ וליק הא דמה־רי אפיה לגבי פירי הא דלא מהדרי אפיה לגבי פירי כצ״ל)וכ׳נ מרש׳י דיה והא כו׳ דשתם צנא נו׳ אבל הראיש גורס כגירסא שלנו ועיש ובמרי רבינו גחימ סי׳ רסנ םיק כיה(] :נ[ שם א״ר חנינא כוי .ניב וכיפ הראיש וש׳פ אבל הרמבים השמיעה דסיל ללילו ור׳ יומק פליט אליבא דר״ מגדלאה ופסק כרי יוחנן ועי ר״ף )שמפרש כסרמביס זע׳ ניי(] :ד[ שם )פשומ מהא מדא ד(אמר .אות ד׳ ממלת דאמר עם ג׳ מלות שלפניו מוקפים בעגולים וניב הרמב׳ס ליג לה אלאגריס אמר ר״נ כי׳ וסולם לא איסשיסא וחסר נש״ע כאן וע׳ ברמב׳ם :
© Copyright 2024