‫עין משפט‬
‫נר םצוה‬
‫אלו מציאות פרק שני‬
‫‪46‬‬
‫בבא מציעא‬
‫מסורת‬
‫הש״ס‬
‫מחרלזלת‬
‫של לגיס הרי אלו שלו • וה״ה מתרוזות של בשר במנינא לשרן־ כבר נהנו הצייליןלחרוז כמכין הזה בחרוז אחל‪:‬‬
‫ב ז א מיי׳ סנו׳י מהל׳‬
‫גזילס ואגידה הל׳ ו‬
‫כלאמר בתוספתא)פ״ב(וא״ת והא אמר בפ׳ גיל הנשה וגסערון של אבר• שברי תתיכות של אבר‪ :‬שיכוין משקלותיו •‬
‫מושיע תימ סי' רסב‬
‫סעיף ג וספיף ו ‪) :‬חולין לף צה‪ :‬ושם ד״ה בחרוזים( אל תהא שועה בשר בתרוזיס הד שיאמר משקלו ויכוין האחת‪ :‬במהקלא לשרן • שנהגו הטבחים‬
‫]עי׳ מהרים ופריח סי׳ סימן וי״ל נבי בשר שנתעלם מן העי הקילו ספי *לאין הלכת כרב לעשות התתיכות במשקל הזה‪ :‬חתיכה גופה תימן • יאמר מאבר‬
‫פלוני היה‪ :‬או לדפקא • צואר שמעתי‬
‫» ״יז ב י ׳ ׳ י ‪ £‬מלפריך)שם( ורב היכי אכל בשרא‬
‫]לעיל כ‪ :‬לקמן‬
‫ומשום רבי יצתק בר׳ מנתם שמעתי‬
‫משמע לאנה שפיר אכלינן‪:‬‬
‫כח ב נ ד מיי׳ שם פייג‬
‫כה‪[:‬‬
‫ומחרחות של דגים‪ :‬אמאי להוי *"קשר סימן‬
‫הל׳ ס סמג עשין עד‬
‫ללפקאפלנק״ן מקוםשלופק כשהוא‬
‫מלה‬
‫סימן‬
‫הוי‬
‫בקטרא דציידא דכולי עלמא הבי מקטרי‬
‫מושיע חימ סי' רסב‬
‫יגע‪ :‬חתיכות לג חייב להפריז • קא‬
‫י ומנין נמי הוי‬
‫סעיף ג וסי׳רסז סעיף ז‪:‬‬
‫וא״ת ולהר מנין סימן במנינא דשוין בעו מיניה‬
‫גופה‬
‫והתתיכה‬
‫סימן‬
‫בהן‬
‫כשאין‬
‫ס״ל‬
‫סימן • משמע למלה עליפא‬
‫ין׳יל‬
‫כט ה מיי׳ שס סטיו‬
‫שס והא אמרי׳)לקמן דף כח•( ינתן לאומר מרב ששת ]מנין[ הוי סימן או לא הוי‬
‫סימן או מאצל הראש או מן הזנב ‪:‬‬
‫הלכה יא סמג‬
‫א‬
‫מושיע שם סי׳ רסב סעיף משקלותיו ולא לאומר מלת ארכו סימן אמר להו רב ששת תניתוה מצאנ ‪5‬לי‬
‫ולג נשוך• זהו סימן שלו‪ :‬הכאבמאי‬
‫ח וסעיף ט ו ‪:‬‬
‫ורהבו משמע למשקל הוי סימן מפי כסף וכלי נחושת גסטרון של אבר וכלכלי‬
‫עסקינן • לקתני תתיכות לג תייב‬
‫להכריז‪ :‬בלאיכא סימנא בפסקא •‬
‫ל ו מיי׳ שס הלכה מ וי״ל לה״מ בבגל לאין לרך לשקול מתכוח הרי זה לא יחזיר עד שיתן אות או‬
‫ועיין בהשגות וגמגיד‬
‫שלא נחחכה כלרך החותכין‪ :‬כי הא‬
‫החס ולאי משקל עדן!‪:‬‬
‫עד שיכרן משקלותיו יומדמשקל הוי סימן‬
‫משנס מושיע שס סעיף‬
‫כשהיה שולח בשר לאשחו ]עיי תי‪0‬׳‬
‫ג‬
‫לרבה•‬
‫נו בהגיה ‪:‬‬
‫של יין ושל גרוגרות הרי * מדה יומנין נמי הוי סימן‪ :‬וחתיכות של‬
‫ינמות קטר‪.‬‬
‫אלו שלו • אע״ג לתנן‬
‫ביל נכרי‪ :‬מחהך לה אחלת קרנתא• דיה אתרמויי[‬
‫במשקלא‬
‫סימן‬
‫משקלא‬
‫להוי‬
‫וכו׳זאמאי‬
‫בשר‬
‫לא ז מיי׳ שם סל׳ יא‬
‫עושה החתיכה בת ג׳ קרעת כזה‪:‬‬
‫טושיע שס סעי׳ סו‪) :‬לקמן לף כה( מצא פירות בכלי דשוין וחהוי חתיכה גופה סימן אודדפקא‬
‫לומיא דלג)שיד ליש בו‬
‫חייב להכריז משוס סימן של הכלי‬
‫ל ב ח מיי׳ שס הלכה ס הכא רגילות הוא לכל החביוח שיין אודאטמא מי לא תניא המצא חתיכות‬
‫סימן‪:‬מתני‪/‬לחייב להכריז‪:‬‬
‫ועיין בהשגות זגמגיד‬
‫משנס מושיע שם סעיף וא״ת מלת היין להוי סימן וי״ל דגים ודג נשוך חייב להכריז יחביות של ברשום‪.‬חביותיהס של חרס‬
‫‪ p‬בהגיס ‪:‬‬
‫שהחבית מלאה וכל התביית שיין יין ושל שמן ושל תבואה ושל גרוגרות‬
‫היו וגפין אותם במגופה חרס ושורקין‬
‫עיע סביב ללבק המגופה שלא יצא‬
‫לג ט י מיי׳ שס פייר אבל אם אין החבית מלאה יהא סימן ושל זיתים הרי אלו שלו זהכא במאי עסקינן‬
‫]ניצה נח‪[.‬‬
‫הלכק יג סמג שס‬
‫ריח היין ובימי שבע או ניסן שמוכרין‬
‫לומר כמה יין יש ב ו ‪:‬‬
‫בדאיכא סימנא בפסקא כי הא *חרבה בר‬
‫חולין צה‪:‬‬
‫טושיע כס סעיף בא ‪:‬‬
‫בעלי בתים חביות לחנווני כעשר או‬
‫קרנתא‪-‬וא״תלרב רב הונא מחתיך ליה אתלתא קרנתא‬
‫כע״ו יחל גומלין מגופותיהם ועועמין‬
‫אמר בפ׳ אין מעמידן דקא נמי דקתני דומיא דרג נשוך שמע‬
‫את היין וחוזר וסותמו ועח בו עיע‬
‫)ע״ז לף לש‪ :‬ישם( תבי״ת אסור בחותם מינה אמר מר חביות של יין ושל שמן ושל‬
‫סביב המגופה והוא קרוי רושם‬
‫אחל ושמואל נמי לא פליג‬
‫עליה תבואה ושל גרונרות ושל זיתים הרי אלו‬
‫ומשאן החנווני לביתו ומתניתין‬
‫אלא בחלב אבל בשר יין ותכלח מולה‬
‫ומפרש ר״ת להתם מיירי בישראל שלו והא תנן *כדי יין וכדי שמן חייב‬
‫והייע סימן שיש ]לקמן בה‪[.‬‬
‫בחבית רשומה‬
‫תשול וכן משמע למיירי התם לעיל להכריז א״ר זירא אמר רב מתניתין‬
‫רושמין ויש שמשאין אוחה פחוחה‬
‫למוכרה מיד‪:‬ופרפינן מכלל דבר״תא־ —‪9‬־§>&—‬
‫בחבר ועם הארץ וישראל חשול לא ברשום מכלל דברייתא בפחוח אי בפתוח‬
‫]ועי' תוס׳ עיז דף לא‪.‬‬
‫מרתת כמו נכרי*‪:‬‬
‫אבידה מדעת היא אמר רב הושעיא במציף‬
‫לקתני הרי אלו שלו כפתוחה קחני הגהות‬
‫דיה אמר רב[‬
‫‪ .‬שכל בעל הבית עושה אביי אמר אפילו תימא אידי ואידי ברשום‬
‫בהמיה פשיעא להא אבילה מלעת הגר״א‬
‫היא שהניפה פתוחה וכל שקצים ] א [ נ מ ' מצא‬
‫רשימתו משונה משל "ולאקשיא כאן קודם שנפחחו האוצרות‬
‫כ ס ף ונחשת‬
‫ורמשים ונחשים שותים הימנה ‪:‬‬
‫גסטרון של‬
‫הד׳א מהרים וע" שם יחבירו והוי סימן ברייתא בלא רשימה‪ :‬כאן לאחרשנפחחו האוצרות כי האדרב‬
‫במציף •‬
‫שהניח מגופה עליה ולא אבר וכל מיני‬
‫אמר • אפילו רשום לא‬
‫הוי יעקב בר אבא אשכח חביתא דחמרא לאחר‬
‫מ ת כ ו ת ‪ .‬נציל‬
‫שרקה בעיע סימן ליכא ואבירה‬
‫סימן אחר שנפתחו‬
‫)ועיי ראי ש‬
‫האוצרות שבעל הבית אחל מוכר שנפתחו האוצרות אתא לקמיה דאביי א״ל‬
‫מלעת נמי ליכא‪ :‬קולם שנפתחו ועי׳ רש״י‬
‫האוצרות• שעדין לא הגיע זמן מוכרי לקמן כ י ד ב׳‬
‫להרבה חנוונים וכולם רשומים בענין זיל שקול לנפשך בעא מיניה רב ביבי‬
‫במתני׳ ד י ה ‪.‬‬
‫מרב נחמן מקום הוי סימן או לא הוי סימן‬
‫אחל ופרש״י אינו נראה ‪:‬‬
‫החביוח ויחיל בעלמא הוא לעביל מצא נ ו ׳ ( ‪:‬‬
‫הוי רושם סימן‪ :‬ברקחא דנהרא •‬
‫־ וא״ת והאמר)קדושין אמר ליה הניחוה מצא חביות של יין ושל‬
‫והיין בא לעיר בספינה והלוקחין‬
‫רבינו חננאל‬
‫לף ל•( ושננתס שיהו שמן ושל תבואה ושל גרונרות ושל זיהים‬
‫מפנין הספינה ומניחו על שפת‬
‫מבחהרוו ז ו תשימןשל ל אדגים בדמל יר תה לברי תורה מחוללין בפיך שאם הרי אלו שלו ואי ס״ד דמקום הוי סימן‬
‫הנהר ומשאין אחת אחת ופעמים‬
‫ולא ב מ ש ק ל ו ל א ב ק ש י ר ה ישאלך אלס אל תגמגם ותאמר לו לכרוז מקום אמר רב זביד הכא במאי‬
‫ששוכח‪ :‬איפא לאמרי כוי ־ נפקא‬
‫א ל א מצאן ב ק ש י ר ת אלא אמור לו מיל וי״ל להיינו‬
‫לוקא עסקינן ברקתא דנהרא אמר רב מרי מאי‬
‫הציידין ובמניינא‬
‫מינה לאפי׳ כוון ואמר מקום מושבה‬
‫דשוין באלם הבא לשאול לין או הוראה‬
‫כלומר ע שכלר ה דמנ יח רםו ז והרית או להתלמד אבל הכא שבא לנסותו טעמא אמרו רבנן רקתא דנהרא לא הוי‬
‫מסוים לא הוי סימן‪ :‬כופרא ־ זפת‬
‫עשרה‬
‫א ל ו ש ל ו ‪ .‬וכן ב ש ר אם יולע מותר לשנות ולומר לא סימן דאמרינן ליה כי היכי דאתרמי לדידך‬
‫לבר שאין בו סימן הוה‪ :‬מחמם •‬
‫שאין ב ו ש י מ ן ‪ .‬א ב ל יש‬
‫לשון לא תחסום)לברים כה( מגמגם‬
‫אתרמי נמי לחברך איכא דאמרי אמר רב‬
‫למלתי זה ‪:‬‬
‫בחתיכות‬
‫סימן‬
‫בו‬
‫דהוה מחתך‬
‫כדרכה‬
‫בלבר ולבו נוקפו‪ :‬לקלחו ביה חלפי •‬
‫• אין רגילות שישאלוהו מרי מאי טעמא אמרו רבנן מקום לא הוי‬
‫ב ה ב ת ל ת ק ר נ ת א חייב‬
‫אורעי״א בלעז גללו עליה ש״מ מימים‬
‫להכריז ד ת נ י א מ צ א כלי‬
‫כפירוש רש״י אם שימש סימן דאמרינן ליה כי ודבי דאתרמי לדידך‬
‫כשף‬
‫רבים היה שם וכבר נואשו הבעלים‪:‬‬
‫ונסטרוןא ו וככללי נמח וי נש ית מעתו אלא אס בעל קרי היה ולא בא האי מקום אתרמינמי לחברך האי מקוםההוא‬
‫שלא שבעהן • עליין לא הורגל‬
‫בא‬
‫לא‬
‫למה‬
‫ושאלוהו‬
‫המלרש‬
‫לבית‬
‫מ ת כ ו ת ל א יחזיר ע ד‬
‫נברא דאשכח בופרא בי מעצרתא אתא‬
‫בראייתן ותשמישן שיהא מכירן יפה‬
‫שיתן א ו ת א ו ע ד שיתן ישנה ויאמר שחולה היה או שאר‬
‫משקלותיו ש י מ ד מ ש ק ל‬
‫שכבת לקמיה דרב א״ל זיל שקול לנפשך חזייה‬
‫ולשון אנפוריא נועריקון אין פה ראיה‪:‬‬
‫הוי שימן ‪ .‬ו מ ד מ ש ק ל אונס אירע לו אי נחי שאלוהו‬
‫לחייא‬
‫ליה‬
‫פלוג‬
‫זיל‬
‫א״ל‬
‫מחסם‬
‫קא‬
‫דהויה‬
‫נפקא מינה כוי• וכגון לזה התובען‬
‫הוי שימן מ ד ה ומנין על מעה זו לא יאמר לו כן פן יראה‬
‫נמי ה ו י שימן וכן ה ל כ ה ‪.‬‬
‫בד מיניה לימא קא סבר רב מקום לא הוי‬
‫צורבא מרבנן הוא ‪ :‬במסכת • יש‬
‫בה קרי ויתגנה ‪:‬‬
‫)מסובריא ד נ ש י י ת א ( * ( ‪.‬‬
‫כשוי ה ק נ ק נ י ם כ ש ה ו א‬
‫ביק־ מסכת פלוני סלורהבגירםאאו‬
‫אם שאלוהו אם סימן א״ר אבא משום יאוש בעלים ננעו בה‬
‫וטחוי בטיט‬
‫מהודק‬
‫לאו ואע״ג שסלורה היא לו יאמר לו‬
‫קבלוהו בסבר דחזאדקדחי ביה חלפי‪ :‬ר״ש בן אלעזר אומר‬
‫נקרא ר ש ג מ ‪ .‬כשהוא‬
‫מ ר ו פ ר ף נ ק ר א מ צ ו ף פנים יפות יאמר לא כלפירש רש״י וכו׳‪ :‬מאי אנפוריא א״ר יהודה אמר שמואל לאו ומלת ענוה היא‪:‬בפוריא• שימשת‬
‫מלשון צ י פ ו י ‪ .‬ואשקינן‬
‫ממתך יאמר צאו מלת צניעות הוא ‪:‬‬
‫ב ה אידי ואידי ב ר ש ו ם לאמרינן בערכין )לף שזי( מברך כלים חדשים שלא שבעתן העין היכי דמי‬
‫באושפיזא‬
‫הרי‬
‫ומתניתא דקתני‬
‫רעהו בקול גדול *(בבקר השכם‬
‫שבעתן העי‬
‫אלו ש ל ו ל א ח ר פ ת י ח‬
‫העין‬
‫לא שבעתן‬
‫כשהןת בערב קללה תחשב לו וא״ת והא אי אית בהו סימן כי לא‬
‫האוצרות שהכל‬
‫ב א ו צ ר ו ת כ ש ה ן רשוטין אמרינן בברכות )דף נח•( אורח עוב מאי הוי אי דלית בהו סימן כי שבעתן העין מאי הוי לעולם‬
‫ט‬
‫כן מוציאין א ו ת ו וחכל‬
‫מ י ן א ח ד הן כ י ה א אומר כל מה שערת בעל הבית לא דלית בהו סימן נפקא מינה לאהדוד לצורבא מרבנן בטביעות עינא‬
‫דריכ ח י ע קח בב י ת אב רד ח אמבראא טרח אלא בשבילי וי״ל דהתס מיירי שבעתן העין קים ליה בנוייהו ומהדדנן ליה כי לא שבעתן העין‬
‫אש‬
‫א ח ר פ ת י ח ת ה א ו צ ר ו ת בין בני אדם מהוגנים והכא בין לא קים ליה בגוייהו ולא מהדדנן ליה דאמר רב יהודה אמר שמואל‬
‫]עיי תיש׳‬
‫י‬
‫ואמר ל י ה אביי‬
‫זיל בני אדם שאינם מהוגנים והא דלא בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו‬
‫*במסכת ובפוריא קדושין ל‪.‬‬
‫שקול לנפשך ‪ .‬שוגיין‬
‫הוי תשיב הכא‪ .‬מותר לשנות ‪,‬מפני‪.‬דרכי‬
‫ד״ה אל[‬
‫ובאושפיזא ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד ש ס ע ת א מקוש ל א‬
‫שימן‪.‬פי' כופרא א צ ט ל ע שלום כלאמרינן פרק הבא על יבמתו)יבמות לף סה‪ (:‬משום להני נמי משוס לרכי שלום הן ורגילין יותר מאחרים להכי נקע הני‬
‫ש‬
‫ג‬
‫מדמשמל‬
‫חבילת‬
‫‪:‬‬
‫אתלתא‬
‫ברשום‬
‫אביי‬
‫במסכת‬
‫בפלףיא‬
‫באלשפיץא•‬
‫מהשם‬
‫מ ד ק ד ק על‬
‫*( סי' שמפכים נבקר לברכו אז בערב קללה תחשב לו לבעה״ב ר ש ' ל‬
‫ן^ןן‪^-‬‬
‫ע צ מ ו מליגע בו י כיוצא ב ו ב ה א ש ה ש ג ת א ל מ ג ה ) ד ף כ ע״נ( חזייה ר ב אשי ל ר ב כ ה נ א ד ה ו ה ק א מ ה ס ס א י ל מ י ס ב ר ת עלך םמיכנא ומתיירא מן ה ע ב י ר ה ‪ .‬ו א מ ר ר ב ל ה ה ו א גברא אין ב ו איסור א ם רצוגו חלקיהו עם‬
‫חייא ברי כלומר אין בו אישור‪ .‬פי' ק ד ח ב ה ו חילפי צ מ ח ו בו עשבים ה נ ק ר א י ם חילפי והן קמשונים שצומחין בכרמיש כלומר מזמן ר ב ה ו א ) מ ו ט ב ה ו א ( ] מ ו נ ח [ ה נ ה ב ז ה ה מ ק ו ס ו כ ב ר גתיאשו ה ב ע ל י ם ‪ :‬מ ת נ י ' ר'‬
‫י ה ו ד ה א ו מ ר כל ד ב ר שיש ב ו שיגוי חייב להכריז כ י צ ד עיגול ו ב ת ו כ ו ח ר ש וכוי פ י ' עיגול של ד ב י ל ה מ א י כלי אנפוריא כלים ח ד ש י ם שלא שבעתן העין כ ל ו מ ר לא עיין ב ה ן ה ר ב ה ולא ש ב ע ה עינו ב ר א י י ת ם ל פ י כ ך‬
‫אינו מכירן ו ש מ ו ע ה זו בכלים שאין ב ה ם שימן א ם שבעתן עינו ומכירן ידיעה ברורה מהדרינן להו לצורבא מרבנן ב ט ב י ע ו ת עינא והגי מילי בצורבא מרבנן ד ל א מ ש נ י בדיבוריה א ב ל בהגי ת ל ת מילי ב מ ש כ ת א‬
‫י ו ד ע וכן בפיריא א ם י א מ ר ל ך ל א שימשתי ו כ י ל א י ש נ ה א ש ת י אצלי‬
‫ש ק ר א ה ו א מ ר איני י ו ד ע א ו ת ה כי לא ק ר י ת י ה כגון זה לא מחוקינן ל י ה בשקרי ד ע ב ד כרבנן דאטרי לעולם ל מ ד ל ש ו נ ך לומר איני‬
‫^‬
‫*( נראה דצינ' מ ס ו ג ר א דנז״הא ועי׳ נערוך ערך ס ב ר ס ׳ •‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫אלו מציאות‬
‫מסורת‬
‫הש״ם‬
‫פרק שני‬
‫בבא מציעא‬
‫למודה‬
‫כ ד‬
‫נאושפיוא• שאלוהו על אושפיזו אם קבלו בסבר פנים יפות ואמר‬
‫ר״ש בכלים ששבעתן העיןכו׳ • מלקאמר ומולה משמע‬
‫ללרבנן אפילו לא שבעתן העין חייב להכריז וכן מצינו‬
‫לאו מלה טובה היא כ ד שלא יקפצו בו בני אדם שאינן מהוגנין‬
‫לבא תמיל עליו ויכלו את ממונו‪ :‬אגגיב ליה פסא לכספא • כלי ברבה בר בר תנה לאמר בפ״ק )לעיל דף יש•( אי נןביעות עינא‬
‫של אושפיזו היה‪:‬בוי ממטי! וצינוריות• לקמיה מפרש בלי מתטין אית לי בגויה וגש לא שבעתו העין ללא משהה איניש נישא בידה‬
‫ראמרו רבנן זה‬
‫וקשה ללא מצינו רתמרו‬
‫שתולין בו משטין‪ :‬וצינוריות • מזלגות‬
‫בפירוש וי״ללמלנקע במתני׳ כריכות‬
‫קטניסשטוותבו זהב‪ :‬אחה אחת• ובאושפיזא מאי גפקא מינה אמרמרזוטרא‬
‫ועיגולי רביצה ומתרוזות וככרות הרי‬
‫בר אחת ומתרוז אתל‪ :‬חייב להכריז• לאהדורי ליה אבידתא בטביעות עינא אי‬
‫אלו שלו ואלו לברים אין לרכן להיות‬
‫למנין הוי סימן‪ :‬שוני • ענפים של "ידעינן ביה דלא משני אלא בהני תלת‬
‫בהן מביעות העין משמע לרברים‬
‫אילן‪ :‬עלה אחל בבל אחל • ט ב מ ס ׳‬
‫שנשרו מהדרינן ליה ואי משני במילי אחריני לא‬
‫שדרכן להיות בהן מביעות עין בכל‬
‫סוכה )לף מל‪ (:‬גבי ערבה‬
‫מקצת עליה ונשתיירו בה שלשה עלין מהדרינן ליה מר זוטרא חסידא אגניבליה‬
‫ענין תייב להכריז אפילו לא שבעתן‬
‫לחין ואיכא לאמרי אפילו עלה אתר כסא דכספא מאושפיזא חזיא לההוא בר‬
‫העין אי מצא במקום לשכיתי רבנן‪:‬‬
‫בבד אתר כשירה ‪ :‬ברללס • צבוע בי רב דמשי ידיה ונגיב בנלימא דחבריה‬
‫שנים תייב להכריז • למנין‬
‫אבל‬
‫]צ״ל‬
‫הוי סימן ומתניתין רקתני‬
‫ודרכו וי״א פישיא״ש *ודרך להרוג אווזים אמר היינו האי דלא איכפת ליה אממונא‬
‫ימג״ז[‬
‫מתרוזות וככרות הרי אלו שלו אי‬
‫]נ״ג קשז•[ ותרנגולים‪ :‬וכל מקום שהרבים מ י י דחבריה *כפתיה ואוד תניא)א( מודה ר״ש‬
‫מיירי דרך נפילה אתי שפיר לאז לא‬
‫ואפילו לבר שיש בו סימן‪ :‬פליגי בן אלעזר בכלים חדשים ששבעתן העין‬
‫היה מנין סימן שאיט יולע שנפלו‬
‫רבנן עליה •בתרוייהו‪ :‬המוצא מעות• שחייב להכדז ואלו הן כלים חדשים שלא‬
‫בבת אתת א״נ מיירי לרך הינוח‬
‫קא ס״ר צבורי מעות לקתני מתני׳ שבעתן העין שאינו חייב להכריז כגון ‪ w‬ב ד‬
‫וליכא אלא מתרוזה אתת וכן עיגול‬
‫חייב להכריז והכא הואיל ורבים מצויץ‬
‫שם הרי אלו שלו שנתייאשו הבעלים‪ :‬מחטין וצינוריות ומתרוזות של קרדומות‬
‫וככר והא לקאמר מתרוזות היינו‬
‫ב‬
‫לאזיל בתר רובא• כלומר שהולך כל אלו שאמרו אימתי מותרים בזמן‬
‫מתרוזות לעלמא ולקמן)לף כהי( גבי‬
‫בלין מציאה אתר טעם רבים מצויים שמצאן אחד אחד אבל מצאן שנים שנים‬
‫צבורי פירות וגבי צבורי מעות לפריך‬
‫ש ם ‪ :‬ברוב ישראל • לסתם בתי חייב להכריז מאי בדי שובי ואמאי קרו ליה‬
‫ש״מ מנין הוי סימן וצא משני צבורי‬
‫לעלמא לומיא לרישא מחרוזות ועיגול‬
‫כנסיות ישראל בהן‪ :‬במפוזרים • בדי דבר דתלו ביה מידי בד קרו ליה‬
‫סוכה מל‪:‬‬
‫וככרות וכריכות היינו משום ללא‬
‫למימרא ורבנן היא למולו במפוזרין רתנן כי ההוא ‪ w‬דתנן התם *עלה אחד בבד אתד‬
‫]עיש‬
‫ובן היה ד ש בןאלעזר אומר *'המציל מן ‪ £‬הוה ליה למתני אלא מעות צבורות‬
‫הוא[ מעותמפוזרין הרי אלו שלו‪ :‬כנסיות•‬
‫ופדות צבורות כרקתנימעותמפוזרות‬
‫אסיפת מקום שמתכנםים שם להתיעץ הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס‬
‫ופיחת מפוזרות‪ :‬בי קאמר ר״ש‬
‫ולהוועל ‪ :‬ליתבי בהו כנענים • שהן ומןזוטושל ים ומשלוליתו של גהר המוצא‬
‫ברוב כנענים • וא״ת א״כ מה צריך‬
‫חון לעיר ומושיבין בה כנענים לשמור‪:‬‬
‫מצא בס אבירה • משנה היא בםרר בסרטיאופלטיא גדולה ובכל מקום שהרבים‬
‫ט ע ם מפני שהבעלים מתיאשים ת״ל‬
‫טהרות בעיר שישראל וכנענים ל ד ם מצליין שם הרי אלו שלו מפגי שהבעלים‬
‫ליש לתלות רמכנענים נפל והוו מ ב א‬
‫בה במסכת מכשירין‪ :‬ותפשוט מיהא•‬
‫מתיאשין מהן איבעיא להו כי קאמר ר״ש *יוי״ל ראיצטריך לאפילו יולע ולא‬
‫שמישראל נפל קאמר הרי אלו שלו‬
‫מקצת משאלותיך למורו רבנן ברוב בן אלעזריברוב כנענים אבל ברוב ישראל‬
‫־‪*3‬להמפסיר מתיאש ואומר לכנענים‬
‫]לק»‪ 1‬ני•[ כנענים ופליגי ברוב ישראל‪ :‬בטמון • לא או דלמא *אפי׳ ברוב ישראל נמי אמר‬
‫דטון דטמנו לאו אבירה היא הלכך‬
‫שקלי ליה ואפילו אם ישראל ימצאם‬
‫ברוב ישראל יכריז‪ :‬שאינה עשויה אם תמצא לומר אפילו ברוב ישראל נמי‬
‫לא יכריז לתולה למןהכנענים נפל להן‬
‫לפנות • רגילים היו בעלים להניחה אמר ‪8‬יפליגי רבגן עליה או לא פליגי ואם‬
‫ברוב ישראל כמי •‬
‫י‬
‫ימים רבים ולא לפנותה מיד‪ :‬ונמלך תמצא לומר פליגי ברוב ישראל ודאיפליגי‬
‫הוי שלו וטעמא משום לאיכא אינשי‬
‫]ע׳ מוס׳ ביב עליהלפנומה־מיד ועל כרתו או יטלנו ברוב כגעגים פליגי או לא פליגי ואם תמצא‬
‫ללא מעלי ושקלי ל ה ‪:‬‬
‫תמצי לומר פליגי פליגי‬
‫אם‬
‫כג‪ :‬דיה חון[ או יהא הפקר להט נקט )נ( שאינה לומר פליגי אפי׳ *ברוב כנענים הלכה כמותו‬
‫ברוב כנענים או לא• להך‬
‫עשויה לפטתדאי עשויה לפנות אבירה או אין הלכה כמותו אם תמצא לומר הלכה‬
‫גירסא מםפקא אי פליגי אפילו‬
‫מדעת היא שהיה לו לתיש שמא יפנה‪ :‬כמותו דוקא ברוב כגעגים או אפילו ברוב‬
‫ואיבעית‬
‫ברוב ישראל ואיס ספרים ללא‬
‫]לעיל פ*[‬
‫ישראל ת״ש *המוצא מעות בבתי כגסיות‬
‫גרסי הכי אלא גרםי את״ל אפילו‬
‫מפגי‬
‫שלו‬
‫אלו‬
‫הרי‬
‫שם‬
‫מצויין‬
‫שהרבים‬
‫מקום‬
‫ובכל‬
‫מדרשות‬
‫ובבתי‬
‫ברוב ישראל פציגי רבנן עליה ברוב‬
‫שהבעלים מתיאשין מהן מאן שמעת ליה דאזיל בתר רובא ד ש בן אלעזר‬
‫כנענים או לא ולהך גירסא פשיטא‬
‫שמעת מינה אפילו ברוב ישראל נמי הב״ע במפוזדן אי במפוזרין מאי‬
‫ליה לרבנן פליגי עליה ברוב ישראל‬
‫והייב להכריז ולא תיישינן לאינשי‬
‫אריא מקום שהרבים מצויין שם אפילו אין הרבים מצויין שם אלא לעולם‬
‫ס׳א‬
‫ללא מעלי וכן נראה להא תנן אלו‬
‫צבורין *בצרורין והבא במאי עסקינן ה בבתי כנסיות של כנענים בתי מדרשות מאי‬
‫ועיין רש״ל‬
‫שחייב להכריז מצא פירות בכלי וכן‬
‫איבא למימר בתי מדרשות דדן דיתבי בהו כנענים השתא דאתית להבי בתי‬
‫כולהו ראית בהו סימן ומשמע ראפילו‬
‫מכשירין פ״ג כנסיות נמי דידן דיתבי בהו כנענים ת״ש *מצא בה אבירה יאם רוב ישראל‬
‫ברה״ר לרבים מצדם שם חייב להכריז‬
‫מ״מ עיש‬
‫חייב להכריז אם רוב כנענים אינו חייב להכריז מאן שמעת ליה דאמר אזלינן‬
‫ללא מרכר רה״י אלא גבי כריכות‬
‫בתר הבא רשב״א שמעת מינהכיקאמר רשב״א ברוב כנענים אבל ברוב‬
‫ולותק הוא להעמיל בסמטא וכן‬
‫ישראל לא הא מני רבנן היא תפשוט מינה דמות ליה רבנן לרשב״א ברוב‬
‫לקמן אמר לעולם רבנן כו׳ ומי קתגי‬
‫כגעניםאלא לעולם רשב״א היא ואפי׳ ברוב ישראלנמיוהכאבמאיעסקי׳ בטמון‬
‫הרי אלו שלו אינו תייב להכריז קתני‬
‫ויניח והשתא מ״מ תפשוט רפליגי‬
‫לקמן כה‪ :‬אי בטמון מאי עבידתיה גביה והתנן *מצא כלי באשפה מכוסה לא יגע בו‬
‫רבנו ברוב ישראל דקתני אם רוב‬
‫שש מגולה גוטל ומכריז *כדאמר רב פפא באשפה שאינה עשויה לפנות ונמלך‬
‫ישרתל חייב להכריז אלא ודאי הא לא‬
‫עליה לפנותה הבא נמי באשפה שאינה עשויה לפנות ונמלך עליה לפנותה‬
‫מספקא ליה אם פליגי ברוב ישראל‬
‫ואיבעית‬
‫ופשיטא ליה רפליגי מכת מתני׳‬
‫מאן שמעת ליה לאזיל בתר רובא• פירוש גבי מציאה ולא שייך הא לפלוגתא דתיישינן למיעוט ‪:‬‬
‫כלפדשית‬
‫מינה למורו ׳רבנן לר״ש כו׳ • וא״ת אי בעי למפשט למורו רבנן נימאר״ש היא וי״צ למ״מ תפשוט ללא מצינו למימר‬
‫לצר״ש אפילו ברוב ישראל הרי אלו שלו ולרבנן אפילו ברוב כנענים חייב להכריז לאי כר״שאתיא אם כן ברוב ישראל‬
‫• ולא בעי לאוקמה שאין רבים מצרין שם מלמפליג בין‬
‫חייב ]להכריז[ לר״ש ואי כרבנן אתיא א״כ ברוב כנענים הרי אלו שלו י•‬
‫רוב העיר כנענים לרוב העיר ישראל משמע שמצא במקום שרוב בני העיר מצויים׳ שם ראי מצא במקום שאין רבים מצרין לא הוה ליה למנקט‬
‫רוב העיר אלא אם רוב כנענים או ישראל שטתי במקום שמצא וא״ת ובעמון למה יגע בו אי משום שיפנה אותה המפנה יקתנה ויכריז‬
‫וי״ל דשמא המפנה יהיה כנעני או שמא לא ימצאנה המפנה וישליכנהלתוץ עם הזבל וא״ת ואמאי יכריז יקתנה לעצמו דכשלא ימצאנה בעליה‬
‫יתייאש ויאמר שארם שאינו הגון לקתה ואע״ג ראיכא רובא ישראל להיינו טעמא לר״ש לשרי ברוב ישראל וי״ל להוי יאוש שלא‬
‫מלעת לבשעה שלוקחה עליין לא ירע האובד שנלקחה וברוב כנענים הוי שלו לתלינן לכנענים הטמיטה להוו רובא ‪:‬‬
‫סבר‬
‫ו ב א ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ותפשוט‬
‫בטמון‬
‫אפילו‬
‫עין משפט‬
‫נר מצוד‪.‬‬
‫לד א מיי׳ פי״ד מהל׳‬
‫גזילה ואכילה הלכס‬
‫ינ שמג עשין על מושיע‬
‫חימ סי' לסכ סעיף כא‪:‬‬
‫לה ב מיי׳פנויז שם הלי‬
‫א סמג משין מ י‬
‫מושיע מ״מ סי׳ רשפ‬
‫סעיף מ ז ‪:‬‬
‫לו ג מיי׳ שם פיו הל׳ ‪5‬‬
‫ועיץ כסשגות וכמגיד‬
‫משנס סמג שם מושיע‬
‫מ׳מ סי׳ מ מ סעיף ז ‪:‬‬
‫לן ד ח ו מי" שס פייא‬
‫הל׳ ז סמג שם מוש״ע‬
‫שס סעיף ‪ 3‬ועיש ‪:‬‬
‫רבינו ת נ א ל‬
‫הלילה שפיר עבד שאין‬
‫א ר ץ לגלוית‬
‫דרך‬
‫בגי אדם שיחתם עם‬
‫נשיהם לבגי אדם וכן‬
‫באושפיזא אם כיבדו‬
‫ועשה לו מטעמים הרבה‬
‫הבית בכלים‬
‫ותיקן‬
‫מכובדים ושינה האורח‬
‫מפני כי פחד שלא‬
‫יתישו בני אדם וירדו‬
‫אחריו בביתו כדכתיב‬
‫מברך רעהו בקול גדול‬
‫ונו׳ ושינה כל שינוי‬
‫בענין זה אין מחויקין‬
‫אותו בשקדי אלא הדי‬
‫הוא באמונתו ואם יאמר‬
‫ברי לי שאלו כליי הן‬
‫מחזירין אותו בשביעית‬
‫עין בלבד בלא נתינת‬
‫סימנין לפיכך מודה ר'‬
‫שטעון בן אלעןד בכלים‬
‫חדשים ששבעתן העין‬
‫שחייב להכריז מאי‬
‫פעמא דלטאאתי צורבא‬
‫מ ר ב נ ן דלא משנה‬
‫בדיבוריה דאטר טביעות‬
‫עינא אית לי בהו ושקיל‬
‫להו‪ .‬ואלו הן)הן( כלים‬
‫שאין חייב‬
‫חדשים‬
‫להכריז בדי טחטין‬
‫ומחרוזות‬
‫וצינורות‬
‫]של[ קרדוטות שמצאן‬
‫אחד אחד וכן היה ריש‬
‫אומר המציל מן הארי‬
‫וטן הדוב וטזוטו של ים‬
‫ומשלוליתו של נהר‬
‫באיסרטיא‬
‫והמוצא‬
‫ופלטיא וטעות בבתי‬
‫כנסיות ובתי מדרשות‬
‫ואפי׳צדורין ובכל מקום‬
‫שהרבים מצוין שם הדי‬
‫אלו שלו מפני שהבעלים‬
‫מתיאשים מהן‪.‬ואיבעיא‬
‫לן ברוב כנענים או אפיי‬
‫ברוב ישראל נטי הרי‬
‫אלו שלו ולא איפשיטא‬
‫וקיימא לן תיקו דמטוגא‬
‫לקולא ‪ .‬טעשה דטד‬
‫זוטרא חסידא פשוטה‬
‫הגהות הב״ת‬
‫)א( גט' הניא ומולה‬
‫ריש‪) :‬כ( רש׳י ל י ה‬
‫ונמלך וכוי להכי נקע ‪.‬‬
‫נ״ב ע״ל לף בה ע ״ ‪: 5‬‬
‫הגהות הגר״א‬
‫]א[ גט' בלי מ ח מ י ן ‪.‬‬
‫ניב הרמב״ם וש״ע לא‬
‫כתבו בלי אלא מחמין‬
‫כו׳ בלא בדין וע׳ לאיש‬
‫ומשיש )בסי׳ רס״ג סיק‬
‫כ״ג(‪] :‬ב[ שם לסנן ‪.‬‬
‫רשום קו עליו וניב‬
‫לאמרינן וכיה נרי״ף‬
‫ורא״ש‪] :‬נ[ רש״י י״ה‬
‫עלה‪ .‬במסי סוכה גבי‬
‫כוי‪ .‬נ״ב תמוה מאל‬
‫)וע׳ בלברי רגינו גא׳ח‬
‫סי׳ תרמ״ו ס״ק ״ ל ( ‪:‬‬
‫גליון הש״ס‬
‫גמ׳ סליגי רבנן עליה‪.‬‬
‫כעין זה נלרים כיג עיב‪:‬‬
‫עין משפט‬
‫נד מצוד‪,‬‬
‫ל ח א ב מיי׳ פי״א מהלי‬
‫גזלה ואבדה הל׳ ח‬
‫זסייב מהלכות מאכלות‬
‫אסורות הליכת שמגעשין‬
‫עד מושיע מ״מ סי׳ רננו‬
‫סעיף ד ומושיע י״ד סי'‬
‫קכט סעיף י!‪:‬‬
‫לט נ מושיע חי» ביי‬
‫מ מ העיף ז ומושיע‬
‫י״ד סי׳ קכמ שעיף יו‪.‬־‬
‫]עיין רשיי ברכות נת‪:‬‬
‫דיה ככלי אונד|‬
‫מ ד ד ‪ ,‬מיי׳ פי״א מהל׳‬
‫גזלה ואבדה הלנה ו‬
‫סמגעשיןעד מושיע ח״מ‬
‫סי׳ רנמ סעיף ס ‪:‬‬
‫מא י מיי׳ שם הל׳ מ‬
‫מושיע שס סעיף ו ‪:‬‬
‫מ כ ‪ t‬מיי׳ פיח מהל׳‬
‫אסורות‬
‫מאכלות‬
‫הל׳ יב סמג לאוין קמג‬
‫מושיע ייד סי׳ סג העיף‬
‫א‪:‬‬
‫מג ח מושיע חימ סי׳‬
‫רנע סעיף ו ‪:‬‬
‫מד ט מיי׳ פ״ד מהל׳‬
‫שחימה הל׳ מ ועיין‬
‫שם בכ״מ סמג לאוין‬
‫קמג טוש״ע י״ד סי׳ א‬
‫סעיף ד ‪:‬‬
‫מה י מושיע חימ ס"‬
‫מ מ סעיף ו ‪:‬‬
‫מו כ מ״׳ פמיז מהל׳‬
‫גזלה ואבדה הל׳ יג‬
‫כמג עשין עד טוש״ע‬
‫ת״מ סי׳ רסב סניף י ‪:‬‬
‫מן ל מיי׳ שם פמ״ז הל״ג‬
‫םמג שם מושיע שס‬
‫סעיף כ •־‬
‫מח מ מיי׳ שם פמ״ו‬
‫הלכה יג שמג שב‬
‫מישיע ש‪ 0‬סעיף י ־‪.‬‬
‫כ ט נ מיי׳ שם פגו"!‬
‫הלכה ב סמג שש‬
‫מושיע מ׳מ שס סעיף יא‪:‬‬
‫אלו מציאות‬
‫‪48‬‬
‫פרק שני‬
‫ב ב א מציעא‬
‫טסודת‬
‫השים‬
‫ואיבטית אימא למולם רבנן • וכשאינה ממון ולא תפשוט מינה‬
‫כוותיה בחרא• ולא בעי למימררסבר כרבנן לא״כ תפשוט‬
‫סבר‬
‫למודו רבנן ברובן כנענים ומכל מקום יש לפשוט להלכה‬
‫תריסר ירתי שתא כו׳ • פי׳ הן לכיון ררובא כנענים ללמא לכנענים הוא ושלו נמי לא הויא ללא‬
‫י•‬
‫כמותו ברוב כ נ‬
‫עצמן החזיר אע״ג ללא היה צריך ליחן רק למיהם כרתנן בפרקין אזלי רבנן בהר רובא בממונא ‪ :‬מושרה משום מציאה• לאינו חייב‬
‫)לף כח‪ (:‬כל לבר שעושה ואוכל‬
‫להכריז‪ :‬ואפורה בהנאה ולקמיה‬
‫פריך א״כ מה היתר יש במציאתה ‪:‬‬
‫מטפל ט י״ב שלש מכאן ואילך שם ואיבעית אימא לעולם רבנן מי קתני הן‬
‫בא ישראל ונתן סימן• יצאת מספק‬
‫רמיהן ומניתן אבל רש״י פירש שמצאן שלו אינו חייב להבריז קתני ויניח וייתי‬
‫אחר י״ב חדש שנאבדו קשה למנלן‬
‫יין כנענים ומותרת בשתיה למוצאה‬
‫*שיהא בשביל כך למוצא רהאובד ישראל ויהיב ביה סימנא ושקיל ת״ש דאמר‬
‫דכיוןדרובא כנענים נתייאשו הבעלים‪:‬‬
‫א‬
‫אינו מתיאש שסבור שהמוצא יסבור רב אסי מצא חבית יין בעיר שרובה כנענים‬
‫ושרו בנהר בירן• ומושלכין בנהר‬
‫מותרת משום מציאה ואסורה בהנאה בא‬
‫‪ ,‬שמקרוב נאבדו ויכריז‪:‬‬
‫בירן‪ :‬למתקיל ־ יש בו מכשולים‬
‫משורת הדין• מאשר ישראל ונתן בה סימן מותרת בשתיה‬
‫אבנים וסתימת גדר שעושין לדנים‬
‫ולא מיאש סבר צא יוכל הנהר להוליכם‬
‫יעשון נפקא לן לקמן למוצאה כמאן בר״ש בן אלעזרשמע מינה‬
‫תוץ למכשולים ורגילים היו לסוכרו‬
‫בפרקין )דף ל‪ (:‬תימה דלא מייתי כי קאמר ר״ש בן אלעזר ברוב כנענים אבל‬
‫ולנקותו ולכרושו שישטפו מימיו וסומך‬
‫קרא הכא כדמייתי לקמן בעובדא רר׳ ברוב ישראל לא לעולם אימא לך ר״ש בן‬
‫ישמעאל ובהגוזל קמא)ב״ק דף ק•‬
‫שימצאם כשיםכרו אותו וינקום ‪:‬‬
‫ושם אלעזר אפי׳ כרוב ישראל נמי קאמר ורב‬
‫ד״ה לפנים( בעובדא דרבי תייא‬
‫סברו ליה י שקורץ נשנ״ש בלע״ז‬
‫במראה דינר לשוצתני ונמצא רע אסי סבר לה כוותיה בחרא ופליג עליה‬
‫כמו עושי שכר *אגמי נפש )ישעיה‬
‫ולקמן בסון! פרק האומנין )דף בחרא ובי מאחר דאםירא בהנאה מותרת‬
‫יש(‪ :‬אימא מישראל נפיל‪.‬לפיכך תייב‬
‫פג•( מייתי קרא אתרינא למען הלך משום מציאה למאי הלכתא אמר רב אשי‬
‫להכריז ולא אמרי׳ ינית כדאמרינן‬
‫בררך טובים שהוא מרברי קבלה "לקנקנה‪ :‬ההוא גברא דאשכח ארבעה זוזי‬
‫לעיל ברוב כנענים לרבנן‪ :‬לא מיאש •‬
‫שהסרה ימצאם‪ :‬לבי ליסא־ שמוכרים‬
‫ושביק קרא דאשר יעשון שהוא מלברי דציירי בסדינא ושדו בנהר בירן אתא לקמיה‬
‫שם• י חטים כתישין ללייסא ורבים‬
‫חורה וי״ל דלא מייחי קרא דאשר ררב יהודה א״לזיל אכריז והא זוטו שלים‬
‫מצליין שם‪ :‬בתר תריסר ירחי שתא•‬
‫יעשון אלא במקום שאתרים תייבין הוא שאני נהר בירן ‪3‬פירן דמתקיל לא מיאש‬
‫והוא פטור כמו במראה דינר דאתרים‬
‫מצאם‪ :‬לגלראי • רצענים‪ :‬ליו • עוןז‬
‫דבטו למילןם חייבים ור׳ תייא דלא והא רובא כנענים כינהו ש״מ איןהלכה כר״ש‬
‫שקורץ אוזלטו״ר והוא לשון ליה ‪:‬‬
‫בעי למילן! פטור ולפנים משורת הדין בן אלעזר אפי׳ ברוב כנענים שאני נהר בירן‬
‫ושליה בצגייתא רבי בר מריון •‬
‫שילם כמו אתרים וכן בעובדא דרבי דישראל סכרו ליה וישראל כרו ליה כיון‬
‫השליכהו בין לקלים של בר מריון‪:‬‬
‫ישמעאל דזקן ואינו לפי כבודו הוה דישראל סכרו ליה אימור מישראל נפל וכיון‬
‫אסור • שמא כתחלף בנבילה ‪:‬‬
‫ורואהו• משנטלו על שהשליכו‪:‬‬
‫ועשה לפנים משורת הדין כמו אתרים דישראל כרו ליה לא מיאש רב יהודה הוה‬
‫כשמצאו באשפה • שלרך נבילה‬
‫והכא בשמעתיןדהדרינהו בתר תריסר שקיל ואזיל בתריה דמר שמואל בשוקא דבי‬
‫להשליכה באשפה‪ :‬פרגיות • גוזלות‪:‬‬
‫ירתי שתא כ״ע פטורים לכך לא דיסא א״ל מצא כאן ארנקי מהו אמר ליה‬
‫מייחי קרא הכא ומ״מ משום‬
‫אשפת קיבולי ראזלי ביה אזלויי • מצא‬
‫לפנים הרי אלו שלו בא ישראל ונתן בה סימן‬
‫משורת הדין בעי ליה לאהדורי כיון‬
‫פקעיות של טווי למכמורות ורשתות‬
‫שאיט מתחסר ממונא אבל בסון! מהו א״ל חייב להתזיר תרתי אמר ליה‬
‫במקום שהציירין מצויין‪ :‬אזלוי־ ציירים‬
‫האומנין )שם( בהנהו שקילאי ששברו י*לפנים משורת הדין כי האדאבוה דשמואל‬
‫מצא‬
‫העושים מכמויות‬
‫לו התבית ועשו לו הפסד גדול משום אשבח הנךחמריבמדברא ואהדרינהו למרייהו‬
‫פירות בנלי־ וסתם כלי יש בו סימן‪:‬‬
‫לפנים משורת הדין אין לו להפסיד לבתר תריסר ירתי שתא לפנים משורת הדין‬
‫כמות שהוא • ריקן‪ :‬כיס ־ יש בו‬
‫סימן לבעלים‪ :‬לבורי פירות • בגמ׳‬
‫לכך מייתי קרא למען תלך בדרך רבא הוה שקיל ואזיל בתריה דר״נ *בשומא‬
‫מפרש סימנייהו או מנין או מקום ‪:‬‬
‫טובים‪ :‬אתא לקמיה דרב גרסי׳ דגלדאי ואמרי לה בשוקא דרבנן א״ל מצא‬
‫שלשה‬
‫כדמשמע בירושלמי פרק אין מעמידין באן ארנקי מהו אייל הרי אלו שלו בא ישראל‬
‫ואפילו לספרים דגרסי אביי פריך‬
‫שפיר מבשר שנתעצם מן העין דאן‪ £‬ונתן בה סימן מהו אמר ליה ההרי אלו שלו והלא עומד וצווח נעשה‬
‫ע״ג דלא קיימא לן כרב כדפרישית כצווח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים ההוא דיו דשקיל בשרא‬
‫לעיל )דף כג‪ :‬ד״ה מחרוזות( מדפריך בשוקא ושדיה בצנייתא דבי בר כדון אתא לקמיה דאביי א״ל יזיל שקול‬
‫בפרק גיד הנשה )חולין דף ‪5‬ה‪ :‬ושם( לנפשך והא רובא דישראל נינהו שמעת מינה הלכה כרבי שמעון בן אלעזר‬
‫ורב היכי אכיל בשרא מ״מ פריך אפי׳ ברוב ישראל שאני דיו דכזוטו של ים דמי והא *אמר רב יבשר שנתעלם‬
‫שפיר דכיון דהזי המוצא שהעוף מן העין אסור בעומד ורואהו‪ :‬ר׳ תינא מצא גדי שהוט בין טבריא לציפורי‬
‫השליכם שם אפילו מאן דפליג ארב והתירוהו לו אמר רבי אמי התירוהו לו"משום מציאה כ ד ש בן אלעזר משום‬
‫מודה הכא דאסור דאימור נטלה שחיטה ברבי חנניאבנו של רבי יוסי הגלילי דתניא *הרי שאבדו לו גדייו‬
‫מעיר שרובה כנענים ומשני בעומד ותרנגוליו והלך ומצאן שחוטין ר׳ יהודה אוסר ורבי חנניא בנו של רבי יוסי‬
‫ורואהו שנטלה מעיר שרובה טבתי‬
‫ישראל ולרב מיירי בעומד ורואה הגלילי מתיר אמר רבי נראין דברי רבי יהודה כשמצאן באשפה טודברי רבי‬
‫ע נ י ם‬
‫למודו ליה ברוב כנענים‪ :‬מי קהני פו׳ אינו חייב להכריו קהני •‬
‫לבתר‬
‫לפנים‬
‫‪:‬‬
‫רבינו חננאל‬
‫היא וכן הא דאיר אש־‬
‫מצא הבית של יין בעיר‬
‫שרובה כנענים קנקנה‬
‫מותר ]משום[ טציאה‬
‫ויינה אסור אפי׳ בהנאה‬
‫בא ישראל ונתן סימניה‬
‫מותרת אפי׳ בשתיה‬
‫למוצאה ‪ .‬שיט דברוב‬
‫כנענים הרי הן שלו ‪.‬‬
‫ההוא דאשכח ד' זוזי‬
‫דציירי בםדינא בנהר‬
‫בירי! כוי ואםיקנא כיון‬
‫דישראל כ ת ל י ה וישראל‬
‫סכרו ליה אימורמישראל‬
‫נפול ולא מיאש ‪ .‬רב‬
‫יהודה הוד‪ ,‬אזיל בתריה‬
‫דםר שמואל בשוקא דב־‬
‫דיסא אמר ליה מצא‬
‫כאן ארנקי מהו אמר‬
‫ליה הרי הן ש ל ו ‪ .‬בא‬
‫ישראל ונתן סימניה מה־‬
‫אמר לו אשרוצר‪ ,‬לעשות‬
‫לפנים משורת הרין‬
‫מחזיר כדאבוה דשמיאל‬
‫אשכח המרא במדברא‬
‫ואהדריגהי בתר י* נ‬
‫ירחי שתא והא דרבה‬
‫דאמר ליה רב נחם!‬
‫מצא ארגקי בשיקא‬
‫דרבנן הרי הן שלו‬
‫ואפי׳ הלה עומד וצווח‬
‫נעשה כצווח על ביתו‬
‫ספינתו‬
‫ועל‬
‫ל‬
‫שטבעה בישילומר כשש‬
‫מי שטבעה ספינת־‬
‫המציל טמנה הרי הן‬
‫ואע״פ שבעלה‬
‫לו‬
‫עומד וצווח בדאמרינן‬
‫המציל מווטו של ים‬
‫התורה התירתו לו כן‬
‫נם זה מותר למוצאו‬
‫שים אפי׳ ברוב ישראל‪.‬‬
‫ע נ ש‬
‫ש‬
‫מתגי׳‬
‫פי׳ האגמים‬
‫שיצודו ‪3‬הס‬
‫הדגים שרשי‬
‫רדיק‬
‫]לקמן ל‪:‬‬
‫כרכות ז‪ .‬מה‪:‬‬
‫כתובות צז‪.‬‬
‫נ״ק צנו‪[:‬‬
‫]חולין מח‪[.‬‬
‫חיל‬
‫ס‬
‫יז ' •‬
‫חולין ינ‪.‬‬
‫]תוספתא‬
‫דחולין פיב[‬
‫תניא בגו של רבי יוסי הגלילי בשמצאן בבית מדהתירוהו לו משום‬
‫שחיטה רובא ישראל נינהו שמעת מינה הלכה כר״ש בן אלעזר אפי׳ ברוב‬
‫ישראל אמר רבא רוב כנענים ורוב טבחי ישראל רבי אמי אשכח פרגיות‬
‫שחוטות בין טבריא לציפורי אתא לקמיה דר׳ אסי ואמרי לה לקמיה דר׳ יותן‬
‫ואמרי לה בי מדרשא ואמרו ליה זיל שקול לנפשך רבי יצחק נפחא אשבח‬
‫קיבורא דאזלי ביה אזלויי אתא לקמיהדר׳ יוחנן ואמרי לה בבי מדרשא ואמרו‬
‫ליה זיל שקול לנפשך י‪ .‬מתני׳ ואלו חייב להכריז מצא פירות בכלי או‬
‫כלי כמות שהוא *מעות בכיס או כיס כמות שהוא צבורי פירות צבורי מעות‬
‫שלשה‬
‫שנטלה לפני טבחי ישראל‪:‬‬
‫הרי שאבדו כו׳ • ה״ה נגנבו‬
‫ואע״ג דטבר טל לא תגנוב‬
‫לא עבר על לאו לנבילה ובתוספתא‬
‫)ה״נ לחולין( תניא בהריא הרי שאבלו‬
‫או נננבו והכא נקט אברו אורתא‬
‫כ‬
‫באשפה־‬
‫למילתא •י‬
‫נ‬
‫ט‬
‫בפ״ק לפולין)ל׳ י‪ (:3‬מפרשי נראין‬
‫ל‪.‬ברי רבי יהורה לרבי תנניא כשמצא!‬
‫באשפה שבשוק שאן! רבי תנניא לא‬
‫לקמיה לרבי אסי גרםי׳‬
‫פליג עליה אלא באשפה שבבית ובעובלא להכא שמצאן בררך בלא אשפה הוי כאשפה שבבית אתא‬
‫אע״ג לבכל לוכתי חשיב רבי אמי ברישא כראמר )גישין דף נש‪ (:‬רבי אמי ורבי אסי כהני תשיבי לארעא' לישראל אן! על גב‬
‫שגדול ממנו אין תימה שבא לפניו לישאל לפי שתבירו היה אבל אי גרסינן רבי אבא קשה לרבי אבא היה תלמירו של רבי אמי‬
‫כדמוכת גבי נסכא דרבי אבא )שבועות דף מז•( ואיך היה בא לפניו)*לעולם( ‪:‬‬
‫הא‬
‫‪l‬‬
‫‪l‬‬
‫י ‪r‬‬
‫‪l‬‬
‫‪l‬‬
‫‪l‬‬
‫י‬
‫שמצאן‬
‫ציל לישאל ר׳מ‬
‫‪l‬‬
‫עוף הגקיא דיו שיו"^‬
‫בישרא ושדא בצינייתא דב• בר מריו!‪ .‬אסיקנא אם הוא עומד וראה את המקים שחוטה זה הבשר ממנה והוא מישראל מיתר לו דבזיטי של ים ]דמי[ ואם לאו אסור באכילה כרב דאטר בשר כיון שנתעלם מן העין‬
‫אסור באי־ילה ‪ .‬והא ררב חנינא ראשכח נדי שחוט בי! מבריא לצפירי והתירוהו לו משיש מציאה כריש בן אלעזר ומשוש שהימה כר׳ יוסי בר הנינא וכו׳ ופשוטה היא ‪ .‬פי׳ פרגיות צפרים מהורים‪ ,‬רב אמי אשכח‬
‫פרניות ביין טבריא לצפורי וא״ל ר׳ יוחנן שקול לנפשך ‪ .‬וכן רב יצחק אשלח )פנעיות( ]פקעיות[ של כמוה דאטר ר׳ יצחק אשכח קיבורי דאיזלו בי אזלויי ואיל ר׳ יוהנן זיל שקול לנפשך ‪ :‬בתגי׳ ואלו חייב לחבריו‬
‫מצא‬
‫ממרת‬
‫הש׳׳ס‬
‫אלו מציאות‬
‫פרק שני‬
‫בבא מציעא‬
‫בה‬
‫הא‬
‫בכובא וכיתנא • פי׳ רש״י דמתני׳ במבא וכיתנא ן ק‬
‫שלשה מטבעות זו ע״ג זו •בגמרא מפרש סימנייהו‪ :‬ג‪£‬׳ מטמא‬
‫דקפני מצא פירות וי״א דכיתנא אקרי פירי כדאמרינן‬
‫דמצא פוי• התם הוא דאמר שהפירות לבעל הכלי ‪ :‬הא פלי‬
‫ולפניו פירות• הרי אלו הפירות שצ מוצאן ואע״פ שהכלי לבעל )בבראשית רבה( ויבא קין מפרי האדמה זרע פשתן הביא ודוחק‬
‫הסימן את הכלי יחזיר ואת הפירות יעכב לו ולא אמרינן מהאי ונראה דמחני׳ בצנא ופיר דכיון דאין הפירות מחוברים יתד אילו‬
‫מן הכלי נפלו היה קצת נשאר מהם‬
‫מנא נפצ‪ :‬מקצתן בכלי כו׳ הדבר‬
‫בכלי אבל פשתן שקשור ביתד יכול‬
‫מוכית דהנך דעל גבי קרקע דהנך "שלשה מטבעות זה על גב זה ‪3‬כריכות‬
‫להיוח שבכלי היה ונפל ור״ת פי׳‬
‫]לעילכג‪ [:‬הוא ותייב להתזירם למי שיתן סימן ברה״י ‪1‬וככרות של בעה״ב וגיזי צמר‬
‫דפריך אמאי דקאמר מקצתן על גבי‬
‫בכלי וכן מעות לבעל הכיס‪ :‬ה״ג הלקוחין מבית האומן *כדי יין וכד שמן הרי‬
‫קרקע מייב להכריז ורמינהו מצא‬
‫— — מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר אלו חייב להכריז‪ :‬גמ׳ טעמא דמצא‬
‫דבר כו׳ בא בעל סימן ונעל את שלו‬
‫שיש בו תימן ־ כגון מעות לפני‬
‫הגהות‬
‫כיס‪ :‬פירות בכלי ומעות בכיס הא כלי ולפגיו‬
‫זכה המוצא במה שבידו הייט מה‬
‫הכיח חייב להכריז׳ על הכל וינחנו המעות‬
‫תגינא‬
‫שלו‬
‫אלו‬
‫הרי‬
‫מעות‬
‫ולפניו‬
‫כיס‬
‫פירות‬
‫שבחוץ אע״פ שיש בפנים קצת פירות‬
‫)א( גם' מבעי לבעל הכיס‪ :‬פא בטל תימן ונמל‬
‫ואפילו בעל כצי אומר שכולן שלו‬
‫מכריז‪ :‬את שלו • את הכיס ואמר אין המעות להא דתנו רבנן ימצא כלי ולפניו פירות‬
‫)נ(רש׳י‬
‫ולפי זה גרס בסמוך הא והא‬
‫דיה שלי זכה הלהבמעות‪ :‬הא • דקתני "ביס ולפניו מעות הרי אלו שלו ימקצתן‬
‫תני צבור וכוי‬
‫דאשחיירי ביה ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫סימניה‬
‫ומאי‬
‫)ג( דיה תני הרי אלו שלו ‪ :‬בפזבא וכיתנא ־ בכלי ומקצתן על גבי קרקע מקצתן בכיס‬
‫מינה מנין הוי סימן •‬
‫דודאי‬
‫לפניה‬
‫ופשתן‬
‫מוטלת‬
‫גיגית‬
‫ומקצתן על גבי קרקע חייב להכריז ורמינהו‬
‫צגורי וכוי‬
‫אע״ג דפשיעא ליה‬
‫י‬
‫מנין הוא האי פשתן לאו מכובא נפל דאי מינה‬
‫שיש‬
‫דבר‬
‫בצד‬
‫סימן‬
‫בו‬
‫שאין‬
‫דבר‬
‫ימצא‬
‫דהוי‪:‬‬
‫לעיל* מדמשקל הוי סימן מדה ומנין‬
‫נפל הוה משחייר בה והוא הדין לכיס בו סימן חייב להבדז בא בעל סימן ונטל‬
‫נמי הוי סמן בעי לאוכותי הכא‬
‫ולפניו מעות מהאי עעמא‬
‫והא את שלו זכה הלה בדבר שאין בו סימן אמר‬
‫ממתני׳ ולעיל )דף כל‪ (.‬נמי דקתני‬
‫דקתני מייב בצנא ופירי דעבירי‬
‫דשרקי ונפלי מיניה כולהו‪ :‬הא רב זביד לא קשיא הא בכובא וכיתנא הא‬
‫אבל מצא שנים חייב לא קאמר ש״מ‬
‫מנין הוי סימן )*דלא אלימא ליה‬
‫דקחני חייב בלאשה״ר• ואיכא בצנא ופיד נא[ רב פפא אמר הא והא בצנא‬
‫ברייתא למפשע מינה( אי נמי דמצי‬
‫למימר הנך דאבראי מיניה נפל‪ :‬ופירי ולא קשיא הא דאשתייר בה מידי הא‬
‫למדחי דמנין וחרוזא הוי סימן‪:‬‬
‫והא דלא אשה״ר • כיון דסתם צנא דלא אשתייר בה מידי ‪ M‬ואיבעית אימא הא‬
‫שעשויין כמגדלין • אי מנין‬
‫יש לואוגנין כפולים לתוכו אי מתוכו והא דלא אשתייר בה מידי ולא קשיא ״הא‬
‫הוי סימן בנ‪$‬ה שעשדין‬
‫מהדרי‬
‫נפל הוה משתייר ביה דאוגנין מעכבי דמהדד אפיה לגבי פירי הא דלא‬
‫כמגדלין ידעינן דררך היטת הוה‬
‫והא‬
‫הא‬
‫ליה‪ :‬ה״גהאוהא דלא אשתיירביה אפיה לגבי פיד ואיבעית אימא‬
‫ובתרי לא סגי דעבעא מכריז אבל‬
‫מידי‪ :‬הא דאיה ליה אוגנין ־ לאו‬
‫פ‬
‫הוה דמהדד אפיה לגבי פירי ולא קשיא הא‬
‫אם מקום הוי סימן אפילו בתרי‬
‫מיניה נפל דאי מיניה נפל‬
‫משתייר ביה מידי‪ :‬ש״מ מנץ הוי דאיתלהאוננין לצגא הא דלית לה אוגנין‬
‫ועשויין כמגדלין ידעינן דדרךהיטת‬
‫הוה דאי בתרי אפי׳ עשויין כמגדלין‬
‫סימן • דאי לאו הכי מאי סימן איכא‪ :‬לצנא‪ :‬צבוריפירות וצמד מעות‪ :‬שמעת‬
‫לא ידעינן דדרך הינוה הוה דאימור‬
‫תני צבור פירוש • דאין כאן מנין מינה מנין הוי סימן תני צבור פירות שמעת‬
‫דרך נפילה הוה דאחרמי הכי א״כ‬
‫)ב( מאי סימניי! מקום דכיון דצבורין מינה מקום הוי סימן תני צבורי פיחת‪:‬‬
‫לקמן מאי פריך )אר׳ יוחנן( מאי‬
‫היטת הוה ויהיב סימנא במקום שלשה מטבעות זה על גב זה‪ :‬אמר רבי‬
‫אריא תלתא אפי׳ בחרי םגי וי״ל‬
‫פלוני הנתתיס‪ :‬שני צבור׳ פירוה * יצחק מגדלאה יוהוא שעשויין כמגדלין‬
‫דשפיר משני טבעא מכריז ־‪.‬‬
‫סימני מנין)ג( דהוי מדתי ליה לא הא תניא נמי הכי מצא מעות מפוזרות הרי אלו‬
‫הא גופא קשיא • אמתני׳ לא פריך‬
‫תפשוט ולא הא תפשוט ‪ :‬והוא‬
‫מפרש שלו עשויין כמגדלים חייב להכריז ואלו הן‬
‫דמצינן למימר דג׳ מעבעות‬
‫שעשוין פמגדלין • לקמיה‬
‫ששלשתן רתבין זה מזה ומנית מלמטה עשויין כמגדלים שלשה מטבעיןזהעלגב‬
‫הייט פירוש דצבורי מעות ־‪.‬‬
‫כאבני‬
‫את הרחב ועליו את הבינוני ועליון זה הא גופא קשיא אמרת מצא מעות‬
‫הוא הקצר שבכולן כמגדל זה העשוי מפוזרות הרי אלו שלו הא משלחפי שלחופ חייב להכריז אימא סיפא‬
‫היסוד רהב ומקצר ועולה וכי מנתי עשויין כמנדלין חייב להכריז הא משלחפי שלחופי הרי אלו שלו תנא כל‬
‫הכי לאו דרך נפילה הוה אלא דרך שאין עשויין כמנדלין ‪3‬מפוזרות קרי לרזו ‪ w‬א״ר תינא לא שנו אלא של שלשה‬
‫היטח והיה דעתו לחזור וצטלן ושכח מלכים אבל של מלך אחד אינו חייב להבריז חיכי דמי אי דעשויין כמגדלין‬
‫הלכך נועל ומכריז וזה בא‬
‫עשויין‪:‬ונותןג׳ אפילו של מלך אחד נמי ואי דאין עשויין כמגדלין אפילו של שלשה‬
‫סימן ואומר מגדלין היו‬
‫מטבעוש • שאין דומות זו לזו מלכים נמי לא אלא אי אתמר הכי אתמי־ לא שנו אלא של מלך אחד‬
‫רשילורימ מיו ברחבן‪ :‬משלחפ׳ שלחופי• מקצת כעין שלשה מלכים )אבל של מלך אחד אינו חייב להכריז( והיכי‬
‫זו עצ תבירתה ומקצת על גבי דמי דעשויין כמגדלים רויחא תתאה ומציעא עילויה וזוטא עילויה מציעא‬
‫קרקע ‪ :‬חייב להפריז ־ אצמא כי דאמרינן אנוחי אנחינהו אבל של מלך אחד דכולהו כי הדדי נינהו אע״ג‬
‫האי גוונא לאו דרך נפילה הוא ‪ :‬דמנחי אהדדי הרי אלו שלו אימר אתרמויי אתרמי ובהדי הדדי נפול‬
‫שה‬
‫שמעת‬
‫והוא‬
‫של שלשה מלפים • קס״ד שלא‬
‫נ׳נ‬
‫היו צורותיהם שוות שכל מלך כותב‬
‫קג‪ .‬שמו וצורתו על מעבע שלו‪ :‬א׳‬
‫דעשו״ן פמגדלין־ שאין שיין ברחבן‬
‫ומונחים כמו שפרישית‪ :‬אפילו של‬
‫מלך אחד • שצורת שלשתן שוות ‪:‬‬
‫של מלך אחד כעין שלשה מלכים‬
‫עין משפט‬
‫נר םצוה‬
‫נא‬
‫מיי׳»‪n‬‬
‫יי‬
‫מסלנות‬
‫ס‬
‫משין ע י ‪ £‬ש ‪ £‬״׳מ‬
‫ס״ יסב סעיף יב ‪:‬‬
‫נא ב מיי׳ שס שנרי‬
‫הלכה י סמג שם‬
‫מושיע שס סעיף ‪: v‬‬
‫נב נ מיי' שם הלכה מ‬
‫מושיע שם סעיף מ ‪:‬‬
‫נג ד מיי' שם הלכה יב‬
‫סמג שם מושיע מ׳מ‬
‫סיירסב סעיף י ס ‪:‬‬
‫נד ה מיי' שם פמ׳ו הל׳‬
‫ג סמג שם מושיע‬
‫שם סעיף כ ‪:‬‬
‫נר‪ ,‬ו מיי׳ סס סמיו סל'‬
‫מו סמג שם מושיע‬
‫שם סעיף ימ ‪:‬‬
‫נו ז מיי' שם סייד הל׳‬
‫יא סמג שם ‪:‬‬
‫נז ח ט מיי׳ שם סמי׳ו‬
‫הלכה יי סמג שם‬
‫מושיע חימ סי' יסב‬
‫סעיף י»‪:‬‬
‫]דף פג־[‬
‫נח י מיי׳ שם שמיו הלי‬
‫ב סמגשם מזשיע‬
‫מ״מ ‪ cc‬סעיף י ג ‪:‬‬
‫שיא דברייתא סיא ומאי‬
‫אולמא מהן למשקל‬
‫נט כ מיי' שם מושיע‬
‫שם סעיף יא ‪:‬‬
‫ס ל ם מיי' שס מושיע‬
‫שם סעיף י ב ‪:‬‬
‫סיא ל״נ‬
‫לפירוש הרי׳ף זסרא׳ש‬
‫קאי על המשנה ועיש‬
‫]לעיל ‪[ a‬‬
‫ורבי יוחנן אמר אפילו של מלך אחד נמי מכרז *מאי מכריז‬
‫מנין מאי איריא תלתא אפי׳ תרין נמיאמר רבינא)א( *טבעא מכריז‬
‫*ל‬
‫''בעי ר׳ ירמיה כשיר מהו כשורה מהו כחצובה מהו כסולם מהו‬
‫פשוט מהא חדא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוד‪ .‬כל שאילו‬
‫מכניס לה קיסם ביניהן ונוטלם בבת אחת חייב להכריז בעי רב אשי‬
‫רבינו חננאל‬
‫כאבני‬
‫מצא פירות בכלי או‬
‫ט‬
‫]י[‬
‫כלומר אפי׳ הן של מלך אחד שצורת שלשתן שיה והן כעין שלשה מלכים שחלוקין ברתבן ודומין צג׳ מטבעות‪ :‬ה״ג והיפי דמי כגון‬
‫שעשויין כמגדלין חייב להכריז‪ :‬לכולהו כ׳ הדלי נינהו ־ שיין ברחבן‪ :‬אע״ג לכי הדדי מנחי‪ .‬זה על זה ולאו משלחפי‪ :‬אימור ]אשרמו״[‬
‫אתרמ׳‪ .‬דהכי נפל ואין זה הינוח וסימן אין לו בהם ואפי׳ מקום דלא ירע היכן נפל‪ :‬אפי׳ של מלן אחד מכריז ‪ .‬הואיל‬
‫ומטבעות הוו זו ע״ג זו יש כאן סימן דלא אתרמי דנפול הכי‪ :‬ופרפינן מאי מכריז מנין‪ .‬כך וכך מעבעות מצאתי וזה בא ונחן‬
‫סימן זו ע״ג זו מצאתם‪:‬נובטא מפריז‪ .‬מעבעות מצאתי הלכך הרי לאו םימנא הוא דמיעוע מעבעוח ב׳‪ :‬פשיר‪ .‬מועלין בעגול כאצעדה‪:‬‬
‫כשורה ‪ .‬זו אצל זו‪ :‬פחצובה ‪ .‬כג׳ רגלי קנקן כל אחד כנגד אויר של שני כזה ‪ : * /‬כסולם ‪ .‬רוב אמצעי על התתתון ורוב העציון עצ‬
‫האמצעי כמו מעלוח שקורין אשקוליט״ש‪ :‬פשוט מהא‪ .‬דר״נ חדא ‪ :‬כל שאילו מכניס כוי‪ .‬וכי הוו כסולם ניעליס בבת אתת‪:‬‬
‫כאבני‬
‫כלי כםות שהוא ובו'‬
‫אמרי׳ חנינא להא רועו‬
‫רבנן מצא כלי ולפניו‬
‫פירות כים ולפניו מעות‬
‫הרי אלו שלו‪ .‬מקצתן‬
‫בכלי ומקצתן בקרקע‬
‫חייב להכריז ואם בא‬
‫ישראל ונתן סימני הכלי‬
‫נוטל ג‪ 0‬הפירות וכן‬
‫כל כיוצא ב ה ן ‪ .‬ורמינ!‬
‫עלה הא דתניא מצא‬
‫דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן *( נוטל הדבר שיש בו סימן וזכה הלה בדבר שאין בו סימן‪ .‬ופרקינן הא והא בצנא ופדי וכנון שנותרו מן חפירות בצנא ולא קשיא הא דתני חייב להכריז דםשמע שמחזיר‬
‫גם הפירות בצנא ראית ליה אוגנים והן כפופות לתוכה דאמרי' האי צנא איתהפכא והני פירי אישתפוך מן הצנא והגי פירי)דאישתפוך( ]דאשתייר[ בנוה אוגנימ מנעום מלהשפך בחוץ הלכך חפירות בתר צנא ברירי‬
‫בא מי שנתן סימני צנא גוטל גם חפירות‪ .‬והא דתגי דזכה הלה במה שבידו בצגא דלית ליה אוגנים ונמצאו הפירות בחוץ ופירות בצנא דאמרי׳ הגי פירי דבחוץ לאו מן הצנא אישתפוך ךאילו מינה אישתפוך הוו להי‬
‫לאישתפוכי כולהו דהא לית לה לצגא איגגים אלא הגי פירי דבחוץ לאחרינא איגון לפיכך זכה בהם הםוצאן דהא דבר שאין בו סימן נינהו‪ .‬ציבורי פירות‪ .‬שימ מנין הוי סימן‪ .‬ג׳ מטבעות זו על גבי זו חייב‬
‫להכריז‪ .‬פי׳ כמגדלים מכווגות אבגים זו על גבי זו אין אחת עודפת על חבירתה ‪ .‬מפוזרין שלו הא אי הוו שלחופי משלחפי שאין מיושבות זו על גב זו אלא מקצתן עליה ומקצתן יוצאה מעליה בגון בגפי‬
‫הכרובים כדגרםי׳ בסוף המוכר את הבית ודלמא שלחופי הוו משלחפי אהדדי ועיקרו כדםתרגמי' בתתום ארץ ישראל שכל את ידיו שלחופינון ל י ח ת י ‪ .‬אםקינן כל שאיגן עשויים כמגדלים טפוזרין גינהו והדי הן שלו‬
‫רויחא לתתא ומיצעא עילויה וזוטא עילוי מצעי זהו כמגדלים ‪ .‬בעי ד' ירמיה כשיר או כשורה או כחצובה או כסולם מהו ועלו בתיקו‪ .‬פי' כשיר עגול כצמידין דםתרגם׳ לד‪ .‬שירין‪ .‬כשורה זה בצד זה ‪.‬‬
‫כחצובה‬
‫*( נראה ללא גרס בברייתא השניה נועל ומכריו רק נועל הדבר וכו׳ ועיי בתוס' כאן דיה סא גירסת רבינו ופירושו‪.‬‬
‫הגהות הנר״א‬
‫]א[ גמ׳ רב פפא וכו׳‪ .‬נ ׳ נ הרמב״ס פסק כנולהו אוקימתא דריפ אבל דר׳ז השמימה‪ .‬והראיש ומור פסקו‬
‫גס לדרי׳ז‪] :‬ב[ שמ ואביא הא והא דלא אשת״ר בה מידי וליק הא דא״ל אוגנין לצנא הא דליל אוגנין לצנא‬
‫ואביא הא והא דליל אומץ וליק הא דמה־רי אפיה לגבי פירי הא דלא מהדרי אפיה לגבי פירי כצ״ל)וכ׳נ‬
‫מרש׳י דיה והא כו׳ דשתם צנא נו׳ אבל הראיש גורס כגירסא שלנו ועיש ובמרי רבינו גחימ סי׳ רסנ םיק‬
‫כיה(‪] :‬נ[ שם א״ר חנינא כוי‪ .‬ניב וכיפ הראיש וש׳פ אבל הרמבים השמיעה דסיל ללילו ור׳ יומק פליט‬
‫אליבא דר״ מגדלאה ופסק כרי יוחנן ועי ר״ף )שמפרש כסרמביס זע׳ ניי(‪] :‬ד[ שם )פשומ מהא מדא‬
‫ד(אמר‪ .‬אות ד׳ ממלת דאמר עם ג׳ מלות שלפניו מוקפים בעגולים וניב הרמב׳ס ליג לה אלאגריס אמר‬
‫ר״נ כי׳ וסולם לא איסשיסא וחסר נש״ע כאן וע׳ ברמב׳ם ‪:‬‬