רובין יע / מסלול א 9 שאלות מבחן " ס כשהמיעוט פחות מב א . האם מותר לטלטל

‫שאלות מבחן ‪ 9‬מסלול א ‪ /‬עירובין‬
‫‪ .1‬קרפף יותר מבית סאתיים שהוקף לדירה ונזרע מיעוטו האם מותר לטלטל ברוב שלא נזרע א‪ .‬כשהמיעוט פחות מב"ס‬
‫ב‪ .‬ב"ס ג‪ .‬יותר מב"ס‬
‫‪ .2‬קרפף או רחבה יותר מב"ס שלא הוקפו לדירה כמה אמות צריך לפרוץ כדי להקיף לדירה‪ ,‬ובאיזה אופן סגי בלחי לחודא‪,‬‬
‫ומדוע‪.‬‬
‫‪ .3‬למ"ד דלא מהני מחיצה ע"ג מחיצה בקרפף שלא הוקף לדירה‪ ,‬באלו ב' אופנים הוא מודה דמהני‪.‬‬
‫‪ .4‬מה הטעם של ר"א באנשי חצר ששכח אחד ולא עירב‪ ,‬דביתו מותר להם להכניס ולהוציא‪ .‬ואיזה עוד דין נלמד מזה‪.‬‬
‫‪ .5‬האם אפשר לערב במים ומלח‪.‬‬
‫‪ .6‬מדוע לענין עירוב אין מערבין בכפניות )תמרים רעות שלא בישלו כ"צ(‪ ,‬ולענין טומאת אוכלין חשיב אוכל ומקבל טומאה‬
‫)גמ' פרש"י(‪.‬‬
‫‪ .7‬מה השיעור בשכרא לענין עירוב )למסקנא(‪.‬‬
‫‪ .8‬האם מערבין בככר א‪ .‬שנשבע שלא אוכל ככר זו‪ .‬ב‪ .‬שנדר ככר זו עלי‪ .‬ג‪ .‬שהקדישו‪ .‬ומה הסברא לחלק בין נדר ככר זו עלי‬
‫להקדש )ב' פי' ברש"י(‪.‬‬
‫‪ .9‬מה הטעם של רבי יהודה שמניחין עירוב בקבר והרי קבר אסור בהנאה‪ ,‬ומה הטעם שרבנן אוסרין )אליבא דרב יוסף דס"ל‬
‫דאין מערבין אלא לדבר מצוה(‪.‬‬
‫‪ .10‬האם אומרים חזקה שליח עושה שליחותו‪.‬‬
‫‪ .11‬עירוב שנתנו באילן )הנוטה חוץ לד"א וכו'( ונתכוין לשבות בעיקרו‪ ,‬מתי עירובו עירוב‪ ,‬מתי אין עירובו עירוב‪ ,‬ומתי פליגי‬
‫רבי ורבנן‪ ,‬ומה הטעם של רבי‪.‬‬
‫‪ .12‬נתנו במגדל ואבד המפתח הר"ז עירוב‪ ,‬ר"א וכו' אינו עירוב‪ .‬באיזה מקרה‪ ,‬ובאיזה טעם נחלקו )ג' אוקימתות – א' מהם לא‬
‫קאי למסקנא(‪.‬‬
‫‪ .13‬תרומה ונטמאת ספק מבע"י ספק משחשיכה ר"מ אומר אינו עירוב‪ ,‬מדוע אין מעמידין העירוב בחזקתו‪.‬‬
‫‪ .14‬לגין טבול יום וכו' ואמר הר"ז תרו"מ לכשתחשך‪ ...‬אם אמר עירבו לי בזה לא אמר כלום‪ ,‬מדוע לא חל העירוב )ב' טעמים(‪.‬‬
‫‪ .15‬הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש וכו' ור"ש אוסר‪ ,‬מה הטעם דר"ש )ג' טעמים(‪.‬‬
‫‪ .16‬מדוע אי אפשר לערב בתחילה מיו"ט לשבת‪ ,‬דהיינו להניח העירוב ביו"ט סמוך לשבת‪) ,‬לרבנן ולר"א(‪.‬‬
‫‪ .17‬מה הטעם של רבי יוסי ששני ימים טובים של ר"ה חשיבי קדושה אחת‪.‬‬
‫‪ .18‬מדוע אי אפשר לומר שהחיינו על הכוס ביוה"כ‪ ,‬שיאמר מבע"י‪ ,‬או שיניח הכוס‪ ,‬או שיתנהו לקטן‪.‬‬
‫‪ .19‬מי שיצא וחזר לתחומו מתי אומרים אין לו אלא ד"א‪ ,‬ומתי אומרים כאילו לא יצא )אף שלא יצא ברשות כגון לעדות‬
‫החדש וכיו"ב(‪.‬‬
‫‪ .20‬מה הנפק"מ בין מי שיצא שלא לדעת והניחוהו במקום מוקף מחיצות דאיכא מ"ד דמהלך את כולה‪ ,‬ואם שבת במקום שאין‬
‫מחיצות והקיפו מחיצות בשבת אין לו אלא אלפים )פרש"י(‪.‬‬
‫‪ .21‬מה ההיכי תימצי של הבעיא אם יש תחומין למעלה מעשרה )ג' אופנים(‪.‬‬
‫‪ .22‬מי שיצא ברשות וכו'‪ ,‬אם היו תחומין שנתנו לו מובלעים בתוך שלו כאילו לא יצא מתחומו‪ ,‬מה הביאור בזה )ב' לישני‬
‫ברש"י(‪.‬‬
‫‪ .23‬מדוע מי גשמים אינם קונים שביתה בעבים )‪.(2‬‬
‫‪ .24‬אליבא דהלכתא מהו התחום של אדם ישן‪ ,‬ומהו התחום של חפצי הפקר )היינו עד היכן מותר להוליכן(‪.‬‬
‫‪ .25‬האם חפצי עכו"ם קונים שביתה ‪ ,‬ומדוע‪.‬‬
‫‪ .26‬שלש חצרות הפתוחות זו לזו עירבו שתים עם האמצעית‪ ,‬שתים החיצונות אסורות זו עם זו‪ ,‬מדוע לא נחשב הכל כחד ע"י‬
‫העירוב )‪.(2‬‬
‫‪ .27‬אלו ג' נפק"מ בין עירוב משום דירה או משום קנין‪.‬‬
‫‪ .28‬מי שבא בדרך והיה מכיר אילן ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום‪ .‬מה הביאור לא אמר כלום‪ ,‬ומדוע‪.‬‬
‫‪ .29‬המעביר ד"א כמה צריך שיהיה יותר מד"א מצומצמות כדי שיתחייב‪) .‬גמ' פרש"י(‪.‬‬
‫‪ .30‬איזה חומרא יש במערב בפת יותר מבמערב ברגליו )לצד אחד בגמ'(‪.‬‬
‫שאלות מבחן ‪ 9‬מסלול א'‬