שס וילנא
אלו נערות פרק שלישי מסורת הש׳׳ס וראהם ד ם • בו ב י ו ם :דיה שעתה • ולא גזרו ב ה ט ו מ א ה מ ע ת ל ע ת ל ט מ א ט ה ר ו ת ש נ ג ע ה ב ה ן מ ש ע ת טבילה ע ד ש ע ת ראייה ר ה א אפי׳ יצא ד ם זה מ א ת מ ו ל ו ה ע מ י ד ו ה ו כותלי ב י ת ה ר ח ם שזהו ה ט ע ם של מ ע ת ל ע ת בבנות ישראל ה ל א ד ם כ נ ע נ י ת כ ד ם ב ה מ ה ו א ם ת א מ ר כתובות רבי יהודה בקדושהה קיימא והתניא הגיורת כ ו י • ק ש ה נו א בנמי״פייאמהל׳ גירושי; הל׳ נא 5ג דהשתא ד מ ד מ ה גיורת לשבויה א ״ כ היקשי ליה מתניתין סמגמשין נמישיעאה״ע ג ו פ ה ד ר ׳ יהודה לא משוה גיורת לשבויה דתנן ר ׳ יהודה א ו מ ר שבויה סימן יג סעיף ס ו : שנפדית ה ר י היא בקדושתה מ ש מ ע ד ב ה נ ך מ ו ד ה לתנא ק מ א ו א מ ר ר׳׳י דמתני׳ א ת י ליה שפיר ניחוש ש מ א מ ש ט ב ל ה נ ע ק ר ויצא מ י ד ת ו ר ה א ו ר טומאה והיכא ל מ פ ר ע דרבנן ה י א ו ס ב ר ר ב י יהודה ב ק ד ו ש ת ה ק י י מ א ו ה ת נ י א ה ג י ו ר ת ש נ ת ג י י ר ה ו ר א ת ה ד ם ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר דיה שעתה ^ריוסי אומרהריהיא ככלהנשים ו מ ט מ א ה מ ע ת ל ע ת ומפקידה לפקידהוצריכה ל ה מ ת י ן ג ׳ ח ד ש י ם ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה ר׳ יוסי מ ת י ר ל י א ר ס ו ל י ג ש א מ י ד א ״ ל גיורת א ש ב ו י ה ק א ר מ י ת גיורת ל א מ נ ט ר א נ פ ש ה ש ב ו י ה מ נ ט ר א נ פ ש ה ורמי ש ב ו י ה א ש מ י ה ד ת ג י א *הגיורת ושנתגיירו ו ה ש פ ח ה שנפדו והשבויה ו ש ג ש ת ח ר ר ו יתירות ע ל ב ג ו ת ג׳ ש נ י ם ויום אחד״צדיכות לחמתיןג׳חדשיםדברי ר יהודה ר׳ יוסי מ ת י ר ל י א ר ס ו ל י נ ש א מ י ד א ש ת י ק א״ל מ י ד י ש מ י ע ל ך ב ה א א מ ר ל י ה ח כ י א מ ר ר ב ש ש ת שראוה ש נ ב ע ל ה א״ה מאי ט ע מ א דר׳ יוסי א מ ר ר ב ה ק ס ב ר ר׳ יוסי א ש ה מ ז נ ה מ ש מ ש ת ב מ ו ך ש ל א ת ת ע ב ר ב ש ל מ א גיורת ביון ד ד ע ת ה לאיגיורי מ נ ט ר א נ פ ש ה ש ב ו י ה גמי ד ל א ידעח חיכא מ מ ט ו ל ח ש פ ח ה נמי ד ש מ ע ה מ פ י מ ר ה א ל א י ו צ א ה ב ש ן ועין מ א י א י כ א ל מ י מ ר וכי ת י מ א כ ל מ מ י ל א ל א א״ר יוסי ה ר י א נ ו ס ה *ומ פ ו ת ה ד מ מ י ל א ו ת ג י א אנוסה ומפותח• צריכות להמתין ג׳ חדשים ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה ר ׳ יוסי מ ת י ר ל י א ר ס ו ל י נ ש א מ י ד א ל א א מ ר * ר ב ה ה ס ב ר ר׳ יוסי א ש ה דאיכא למיגזר מ ע ת ל ע ת שלם גזור ל פ ק י ד ה והיכא דלא גזור מפקידה א 8 מ ע ת ל ע ת לא גזור מ פ ק י ד ה לפקידה: וצריכה להמתין ג׳ חדשיה ־ שלא ת נ ש א להבחין בין ז ר ע ה נ ז ר ע בקדושה לזרע ה נ ז ר ע שלא ב ק ר י ש ה :ר ב י יוסי ממיר. צריכום לקמיה מ פ ר ש ט ע מ א : יגמות לה] .כל הסוגיא להמתין • ו א ף ע ל פ י ש ק ט נ ה אינה ע״ש[ מ ת ע ב ר ת גזירה ק ט נ ה א ט ו ג ד ו ל ה : משמשת במוך • נ ו ת נ ת מ ו ך ל א ח ר ושואבת בעילה מנערא הזרע : נמשה • ו מ ז מ נ ת לה מ ו ך :ללא ידעה היכא ממטו לה • לכנוכדה שבאים ו ס ב ר ה ל ל מ א מ מ ט ו לה לגבי ישראל ופרקו לה ו מ כ מ ר א נ פ ש ה לשמש במוך: אלא יוצאה בשן ועין • ש פ ח ה ש ס י מ א אדוניה א ת ע י נ ה ויצאה לחירות מ נ א ה ו ת י ד ע ה מ ע י ק ר א דתיפוק לחירות ד מ נ ט ר א נפשה לזמן מ ו ך לשימושה:כל ממילא • מידי רליכא לאיזרהורי ביה מ ע י ק ר א דתיפוק לחירות מ ו ד ה רבי י ו ס י :הרי אנוסה דממילא • ד ל א ה ו ת ותזמן לה י ד ע ה דליסליק ב ה ה כ י מ ו ך :מ ם ה פ כ ה ־ שיצא ה ז ר ע ולא בגיורת שאין לה ק נ ס יקלוט ו ה א אפילו דממילא במידי ה י ה ד ע ת ה להתגייר ואפילו א ס היה ד ע ת ה להתגייר אבל מ ה ך ל ומנטרא י כ״ה פג :מכוס ד :יג: ]לעיל לנ[: ]לפיל לג :ישיה ל ל א ח מ י ר א ם ו ר ה רבי דצריכה להמתין נפשה קאמר אפילו הכי ש ע ת ה • לפקידה .כדאיתא כנדה לו ע״א • יהודה א ו מ ר ד י ה פירש ה ק ו נ ט ר ס כיון דליכא מ ע ת ל ע ת מ פ ק י ד ה לפקידה נ מ י לא גזור רבנן ורבי יוסי ד ק א מ ר ו מ ט מ א ה מ ע ת ל ע ת לאו דוקא מ ע ת ל ע ת אלא כלומר בתורת מ ע ת ל ע ת מ ט מ א ה משגתגיירה : שבויה מנטרא נפשה ־ וא״ת והא ב ק ט נ ה נמי מיירי דלא מ נ ט ר א נ פ ש ה ל ה א אינה יודעת לשמור ע צ מ ה ו ק א מ ר ר״י דבקדושתה קיימא דקתני במתני׳ יתירה מ ב ת ג׳ שנים ויוס א ח ד וי״ל ד ק ט נ ה לגמרי ]אין לזה מונן וכן נראה מפירשיי דליתא[ אינה מ ו ס ר ת ע צ מ ה לביאה וכשהיא מ ו ס ר ת ע צ מ ה לביאה קצת ה י א ב ת ד ע ת ויודעת לשמור ע צ מ ה : צריכות להמתין שלשה חדשים דברי ר ׳ יהודה • מ ש מ ע ת א דאפי׳ ב ק ט נ ה שאינה ראויה ל ה ת ע ב ר ק א מ ר רבי יהודה דצריכה ת להמתין מ ד ק א מ ר יתירות מ ב נ ו ת ג ׳ ר ו ם א ח ד ה ש ת י ר ש ע י ו ת ח ר א ב מ י ת ח וממון ו ח ד א לא ב מ ל ק ו ת וממון וצריכא ד א י א ש מ ע י נ ן מ י ת ח וממון מ ש ו ם ד א י כ א א י ב ו ד נ ש מ ח א ב ל מ ל ק ו ת וממון ד ל י כ א א י ב ו ד נ ש מ ח א י מ א ל א ואי א ש מ ע י נ ן מ ל ק ו ת וממון מ ש ו ם ד ל א ח מ י ר איסוריח א ב ל מ י ת ת וממון ד ח מ י ר איסוריה ,א י מ א ל א צ ר י כ א ולרבי מ א י ר * ד א מ ר ל ו ק ה ו מ ש ל ם ת ר ת י ל מ ח לי ח ד א ב מ י ת ח וממון וחדא שלשה צריכה להמתין ג ׳ חדשים דאי אפשר גליון הש״ם לשמור ע צ מ ה מ ן העוברי כוכבים רעדי ד״ה דיה שעתה כ״ש שבויה שהיא מ ס ו ר ה בידם :וכוי לא גזור מפקידה ה ל א ע ב ר ע ב י ר ה להתעבר חדשים א ף ע ל ג ב ד ד ע ת ה לאיגיורי ג : ב ה ת ר מנטרא נ פ ש ה כיון דאינה ראויה דאיכא איבוד נשמה י יש כ א ן עונש מזנה מ ת ה פ כ ת כדי ש ל א ת ת ע ב ר ואידך י ח י י ש י י ש מ א ל א נ ה פ כ ה י פ ה י פ ה :ש נ א י °ולא חמור י ף מ ו f י ה י ה אסון ע נ ו ש י ע נ ש ו כ ו ׳ :ו ה א מ ח כ א נ פ ק א ״ מ״יי '?י *!״ ״ ־ »M.״J •יגייסו-,- עונש יתירה ז ל י ע כ ר ץ מ ה ת ם נפקא כדי רשעתו משום רשעה . , , א ח ת א ת ה מחייבו ואי א ת ת מחייבו משום ח מ ו ר ה ודיו שתענשנו עונש א ח ד לאבדשמ משהיתה ב ת שלש שנים ויום א ת ר מ ״ מ לא נ כ רמוזה דודאי היא ב ח ז ק ת ב ע ו ל ה שנבעלה ב ע ו ד שלא ב ]שם איתא אביי[ מצו למיעבד וכולן עושות כ ן :משום לז עין מ ש פ ט נ ר מיצוה דגזר ק ט נ ה א ט ו גדולה וקשה לר״י ולרבינו ת ם דתניא ב ה ח ו ל ן ) י ב מ ו ת דף מ נ :ושם( הרי שהיתה ר ד ו פ ה לילך ל ב י ת אביה או ק ט נ ה כו׳ צריכה להמתין ג׳ חרשים דברי ר ״ מ ר ׳ יהודה מ ת י ר ל־ארם ולינשא מיד אלמא לא גזר רבי יהודה ק ט נ ה א ט ו גדולה וכ״ת ד ו ק א בגיורת ומשוחררת ושבויה ג ז ר ט פ י כדי להבחין בין ז ר ע שנזרע בקדושה לשנזרע שלא בקדושה זה אין נ ר א ה ר ה א לרבא דמפרש ה ת ם לעיל * ט ע ם ד צ ר י ט ת להמתין גזירה שמא ]שם מכ[. ישא אחותו מאביו וייבם א ש ת אתיו מ ן אמו ט ׳ ט פ י אית לן למיגזר ב ק ט נ ה ב ת ישראל דשייך ב ה כל הנהו דמפרש ה ת ם אבל בגיורת ושבויה ומשוחררת לא שייך שמא ישא אחותו מאביו ועוד רשמואל אית ליה ס ב ר א איפכא מדר׳• יהודה רהא שמואל ק א מ ר ב ס ״ פ ד׳ אחין )שס דף לד :ושם( רכולן צריכות להמתין ג ׳ חרשים ח ו ן מגיורת ומשוחררת ק ט נ ה אבל ק ט נ ה ב ת ישראל צריכה להמתין אלמא ב ק ט נ ה ב ת ישראל גזר ק ט נ ה א מ ו גדולה ובגיורת ומשוחררת לא גזר והיינו א י פ נ א מ ד ר ב י יהודה ועוד לשמואל בשלמא ב ק ט נ ה ב ת ישראל ס ב ר כ ר ״ מ אלא בגיורת כמאן לא כרבי יהודה ולא כ ר ׳ יוסי דלרבי יהודה בי! ק ט נ ה בין גדולה צריכה להמתין ולרבי יוסי אפי׳ גדולה אינה צריכה להמתין ומיהו למאי דמוקי להך ד ה כ א בשראוה שנבעלה אתי שפיר כ ר ׳ יהודה ומצינן למימר דדוקא בראוה שנבעלה ק א מ ר ר ׳ יהודה דגזרי׳ ק ט נ ה א מ ו גדולה אבל אותה שאינה ודאי בעולה לא ולפי לשון אחרון ד ה ת ס לא קשה כלל א ע ״ ג רשמואל איפכא מדרבי יהודה כיון דאין ה ט ע ם ]דלאגזרינן כצ׳ל רש׳־ל[ משום * ד ג ז ר י נ ן ק ט נ ה א מ ו גדולה דאפילו בגדולה נמי שרי לפי ש מ ת ה פ כ ת ואור״י ד ב ס ״ פ ד ׳ א ח י ן ) ג ״ ז ש ס ל ה • ( מייתי ה ך ברייתא ד ה כ א ול״ג ב ה יתירות מ ב נ ו ת ג ׳ ויום א ת ר ו ב ת ו ס פ ת א נ מ י ל״ג ליה ולפי זה ניתא דמיירי בגדולה אבל ב ק ט נ ה מורה דאין צריכה להמתין כ ל ק א מ ר בברייתא ל ר ל ו פ ה והשתא שמואל בגיורת כ ר ׳ יהודה ובבת ישראל כרבי מ א י ר ואפשר דבגיורת ק ט נ ה מ ו ד ה ר ׳ מ א י ר דאין צריכה להמתין וללשון אחרון ד ה ת ם ד א מ ר שמואל כולן צריכות להמתין חוץ מגיורת ומשוחררת גלולה •וקטנה ב ת ישראל אינה צריכה להמתין בזנות הגהות מהר״ב רגשבורג א[ גט' ר' יוסי אומר הרי היא ככל הנשים י עי׳ נדה דף לו ע״א תודיס דייכא שהות וכו׳ והגאון מהררי״פ לא ציינו נש״ס החדשים בהגהותיו: משום לזנות ל ק ט נ ה לא שכיח אבל בנשואין גזר ק מ נ ה א מ ו גדולה ו ס ב ר בגיורת כרבי יוסי ו ב ב ת ישראל כר״מ לגזר ק ט נ ה א מ ו גדולה וס״ל דדוקא בנשואין גזר ר ״ מ ושמא בנשואין מ ו ד ה ר ׳ יוסי לר״מ ומיהו בזנות ודאי פל־ג ר ה א שרי א נ ו ס ה ו מ פ ו ת ה אפילו גלולה ואית דגרםי בברייתא ד ר ד ו פ ה ר ׳ יוסי ב מ ק ו ם ר ׳ יהודה ושם פ י ר ש נ ו : אי הכי מ ״ מ ד ר ׳ יוסי • תימה לר״י ד מ ש מ ע רמשים דאוקימגא בראיה שנבעלי :ה ו א לקשיא ליה מאי מ ע מ א בלאו הכי נמי תיקשי ליה ברייתא לרבי יוסי למייתי לקמן ד א נ ו ס ה ו מ פ ו ת ה ולפי ה ס ו ג י א נ ר א ה רזה ה מ ק ש ה עצמו ה ו א דמייתי לה ומיהו י״ס ד ג ר ס י ב ס מ ו ך אייל אביי בשלמא גיורת כיון ל ד ע ת ה לאיגיורי כי׳ ולפי ג י ר ס א זו אתי שפיר שזה ה מ ק ש ה לא י ר ע ברייתא רמייתי לקמן דאביי ה ו א דמייתי לה וכן ה ו א ג י ר ס א בשילהי ד׳ א ח י ן ) ג ״ ז ש ם ( : אמר ר ב ה ק ס ב ר רבי יוסי ט ׳ • אליבא דרבי יוחנן משני דלדיריה ד מ פ ר ש מ ע מ א ד ר ׳ יהודה שלא יהא ח ו מ א נשכר לא קשיא מידי ]ומיהו ר ב ה לא ק א מ י אלא ל מ ל א[ : א ש ה מזנה מ ת ה פ כ ת • ומהשתא לא קשה א נ ו ס ה ו מ פ ו ת ה ומיהו יוצאה בשן ועין מ ו ד ה *הבא ע ל בתו • למאי דמוקי מתני׳ ב פ ר ק בן ס ו ר ר ) ס נ ה ד ר י ן דף עג :ישם( ב מ פ ו ת ה ]שייך לעיל כמשנה לו[: רבי יוסי לצריכה להמתין ראותה ל מ ה ת ת 1י• ץעל ב ת אשתו ־ הוה מצי למיתני אשת אביו וכלתו ר ה א חשיב נמי ע ר י ו ת ל ע ל ]גיז שייך שס[ ]דף כס .ד״ס ועל אשת[ צריך לאוקמה בשבא עליה ו ב ג ר ה כדפרישית לעיל*: הףא במלקות וממון • לעיל* פירשתי ל מ ה לא יליף ר ש ע ר ש ע ת י מ ה דבריש ה ח ו ב ל ) ב ״ ק דף פג (:פריך ה א ]לה .דיס רנא[ ירי קדושין אלא ת נ א ושייר : ה פ מיבעי ליה ק ר א דלא תקחו כופר דלא תשקול מיניה מ מ ו נ א ותקמליה ומשני ה ה ו א מכדי רשעתו נ פ ק א ה ו ה ליה למימר ה ה ו א מ ל א יהיה אסון נ פ ק א דכדי רשעתו א ת א למלקות וממון וי״ל ד ה ת ס מ ע י כי היכי ד מ ע י ה כ א מ ע י ק ר א לומר דמכרי רשעתו נ פ ק א מ י ת ה וממון ] ו ה א דלא פריך האי במלקות וממון כתיב לא חש להקשית משום דהוי מצי לשנויי מ ל א יהיה אסון נ פ ק א [ אי נמי לסימנא ב ע ל מ א נ ק ט י ה ה ת ם : ותדא עק משפט נר מצוד! נו א מיי׳ פיא מסל׳ רו5מ ושמירת נפש סלכהדסמגלאוץ קסא: נח ב מיי' סיס שם הל׳ א סמג לאוין ק ס נ : נט ג מיי׳ סיי שם סל׳ מ סמג עשין ע ח : ס ד מיי' פס׳ו מסל׳ סנהדרין סלכס ד שמג עשין ק ג : אלו נערות 74 לחרא ומלקות לא מקמו כ ו פ ר • משמע נמי אס תהרגט צא תענשנו מ מ ו ן :י א מ ר תרוייהו נפקי מכדי רשעחו דמשמע אם נתחייב בהדי ר ח מ נ א ־ שנויא הוא דמשנינןלאו לאשמעינן דלא תעביד ביה תרתי ורבנן מלקות במיתה ומלקות• ליה ארבעים יכנו כמו שלוקה ואינו משלם אנחבל*: לחם וחדא במיתה ומלקות וצריכא דאי אשמעינן וחדא מיתה וממון משום דחדא בנופיה ליפרוק נפשיה בממון מגלות :ואי בממוניה לא עבדינן אבל במיתה ומלקות אשסעינן שוגג • דמשום דאין בגלותו דאידי ואידי בנופיה אימא מיתה אריבתא איבוד נשמה להכי לא לפערים בממון היא ונעביד ביה ואי אשמעינן מיתה ומלקות אלא ליגלי :אבל מזיל • משום איבוד דתרתי בגופיה לא עבדינן אבל מיתה וממון נשמה אימור נישקול ממונא ונקיים נפש בישראל :כי א ם ב ל ם שופפו • דחדא בגופיה וחדא בממוגיה אימא נעביד ביה צריכא ולאתקחו כופר לגפש תצח»י»־יולא בפדיון ממון למה לי מלא תקחו °כופרנפקא:שאיןפומרץאומו־לומר ל «ל למה לי * ד א מ ר רחמנא לא תשקול ממונא מיניה ותפטריה מגלות • קשה לרשב״א ללא חילקת בין שוגג למזיל וכי היכי תשקול מיניה לבמזיל לא וממון :וצריכי לאי אשמעמן מויד • דלא ליפרוק נפשיה בממון הוה אמינא משום דחמיר איסוריה אבל בשוגג ד ף פא• ושם( ואע״ג לגבי ממון ומלקות משום מ פ ר לנום • קא ס״ד לא תעביד ביה תרתי להורג בשוגג גלות לאתגורי איתגור כלפריך בהנשרפיס ) ס נ ה ל ר ץ התם אצא לאשמועינן בחיוב מיתה לבדה שלא יפדה בממון :לא הקהו תורה אור ס א ה מ י י ׳ סיס מהל׳ לל״ל קרא מתנא לבי חזקיה נפקא רוצח הלכה ג םמג משין עח : ס ב ו מיי׳ סיא מהל׳ מרכין סלי יג סמג משין קכמ: סג tמיי' פ׳י מהלכות נזקי ממון סל׳ ד שמג עשי! סז: וממון ומיתה לא יוסיף מ״מ אין לט לומר לילקה ולא ימות אמרינן דנדון בממון אפילו ממונא ]יע׳׳ע תיש׳ לעיל לב. דיה ואי[ פרק שלישי מלקות מיתה או ממון משום רשעה אחת אתה מחייט ואע״ג דסמיך קולא כתובות כמורת ומרס 0 ממוגא ותפמריה מקטלא אן! שוגג לא תשקול ר ח מ נ א מ מ ו נ א א ת ש ק ו מיניה ממונח ותפטריה מגלות ואומר ר״י דלא שייך לאקושי שוגג למזיל כי ]דנפקא לן מתנא דני חזקים דלא חילקת בין שוגג למזיד למאי דס*ד הסימנים שימות מ ה ר :פל ח ר ם וגוי • סשתא דנעי למימר קרא משמע לשון חייבי מיתות כמו זובח לא משקול מינים ממונא ונמייגיה .מיי[ לאלהים י ח ר ם ) ש מ ו ת מ ( :מ ר פ ו מלי • האי גוונא כיון שאין פדיון שניהם שוה תשקול ממוגא מיגיה ותפטריה מן גלות ותרי קראי למה לי חד בשוגג וחד במזיד וצריכי דאי אשמעינן מזיר משום דחמיר איסוריה ואע״פ שערך איט לפי למים אלא לפי אבל שוגג דלא חמיר איסוריה אימא לא ואי שנים לא אמר כלום למעטיה קרא אשמעיגן שוגג משום דליכא איבוד נשמה הכא והאי חרם לשון הקרש הוא:שימיו ״ • , אבל מזיר דאיכא איבוד גשמה אימא ל א , ^ • ^ י ^ ז י ו י ? ^ ר צריכא ולארץ לא יכופר לדם אשר ^ ״ . « W בה כי אס בדים שופכו למה לי טבעי ליי׳ לכדתניא *מנין שאם גתערפה עגלה ואחייב כגון מי שהרג שורו את הנפש גמצא ההורג מנין שאין פוטרין אותו שנאמר לכתיב ביה יומת ולא מיתת בית לין דנפקא לן בסנהדרין )לף טי (:מות ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה וגו׳ °ואתה תבער הדם הנקי מקרבך למה לייייףיומת המכה רוצח הוא על רציחתו אתה הורגו ואי אתה הורגו על ף ,מיבעי ליה לבדתניא *מנין למומתים רציחת שורו והאי יומת כידי שמים: שהוא מן הצואר ת״ל ואתה תבער הדם יפול אן* • תייבי מיתות ב״ד יפדו הנקי מקרבך הוקשו כל שופבי דמים בממון :ח ר ם מן ה א ל ם • אדם לעגלה ערופה מה להלן מן הצואר יאף שמתויב ח ר ם :אלא מיתוס חמורוה שופכי דמים מן הצואר אי מה להלן בקופיץ • כיון שלא נימנה שגגתן ל כ פ ר ה וממול עורף אף באן בקופיץ וממול עורף דקרא צא פריש כל מיתות מיםתייך אי שדית הך חומרא דאין ממונו מצילו *אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוד ,אמר לפדיון של מזיר לפוטרו ממיתה ופריון של שוגג לפוטרו מגלות: ואח״כ נמצא ההורג • בפירוש החומש פ״ה הך לרשה מואתה תבער לם הנקי ולא עיין כאן ומיהו יש לקיים פירושו להך סוגיא לשמעתא למוקמי׳ ואתה תבער להקיש 0 שופכילמיםלעגלהערופהאתיא כמאן לאמר חנק חמור כרמוכח בפרק ל׳ קל יציף סייף ברוצח מנקום ינקם לדידה אייתר ואתה תבער למגרפה העגלה ואת״כ נמצא ההורג וקרא דולארץ לא יכופר דרשיגן ליה דמייתינן עגלה ערופה אע״פ שעבר י ו ה ״ ע כ ל י• י ה להלן בקופיץ וממול עורף • וא״ת ממול עורף מנלן והא וערפו כתיב דמשמע עורף ממש ל ף מ י ( .גמר עריפה עריפה מחטאת ה ו הומשו עו !: דמים ק כו׳ • הוה מצי י למימר הניחא למ״ד י חנק חמור אלא למ״ר חנק קל כ ו ׳ : w ר פ א ף ״ ° 0 ו ה א כ ל ל נ ח י ״ ב ת ר ל ל ם י א מ ר ע ך ,י י ב כ ו ^ ר ע מ ך י ל י ף > ב ו ר p ל ר ה ו א ^ מ ד י ת ה ייקרא אמיתות חמורות ומאי נינהו כגון ם ^ חטאת שאין כרת בזדונו דליחייב ברור לו מיתה יפה־ ומהאי טעמא ליוצא ליחרג ואמר אחד ערכו עלי מנין לא הוה שמעינן מן הצואר מיתה ישלא אמר כלום שגאמר כל חרם אשר יחרם מיתות האמורות בהן כרתעצ זדונו בלא ראם יתחב סכין בלבו הוי נמי יפה :ל£י שמצינו מומתים בידי מן האדם לא יפדה יכול אף קודם שגגמר התראה יש כפרה בשגגתה בתטאת כגון עבודת כוכבים ושבה ועריות שמים • דכתיב וגם בעליו יומת דע״כ דיגו כן ת״ל מן האדם ולא כל האדם *ולרבי א״נ רוצח שיש כפרת לשגגתו בגלות: לא בידי ארס קאמר דכתיב מות יומת חגגיא בןעקביאדאמר נערך מפגי שדמיו ולאממילא־שמעת לה מלאתקחו כופר המכה רוצח הוא וגו׳ על רציחתו אתה קצובין האי כל חרם מאי עביר ליה מיבעי הא גבי רוצת כתיבא וניתנה כפרה הורגו כו׳ אלא וראי בידי שמיס ואף ליה לכדתגיא *רבי ישמעאל בגו של ר׳ יוחגן לשגגתו ואשמעינן קרא שלא יציל את על גב דדרשינן מיניה בפ״ק דםנהדרין בן ברוקה אומר 'לפי שמציגו למומתים בידי עצמו בממון ולמה לי תו כל ח ר ם : ) ד ף מי• ישם( כמיתת בעלים כך מיתת סני השור היינו מדכתיב יומת ולא כתיב שמים שגותגין ממון ומתכפר להן שגאמר _ מוח וכ״ת טלה להט א ך"א א ש»ימ°אם כופר יושת עליו יכול אףבידי אדם כן ת״ל חרם מן האדם לא יפדה ואין לי אס כן ליכתוב השור יסקל כבעלים אלא מיתות חמורות שלא ניתנה שגגתן לכפרה מיתות קלות שניתנה שגגתן יומת לכפרת מנין ת״ל כל חרםולא ממילא מלא ת ק ת כופר שמעת מינה לא תשקול ולשתוק אי נמי *וגס כבעליו א הלכך שמע מינה ת ר ת י י כ ו ל *1ממונא מיניה ותיפטריח כל חרם ל״ל אמר רמי בר תמא איצטריך ס״ד אמינא מימומ יןלומ • היינו כל ת : בידי אדם כן ־ יש תימה דהיכי בעי למילף מיתה בידי אדם ממיתה בידי תיי כיי שמיס ]ותירץ מהר״ם כיון דאיתקש מיתת שור למיתת בעלים נקיש נמי מיתת בעלים בידי מיתות שם ודף מ .0פסחים פה. ]נייק נא .סוסס מ[: העושה חבורה באביו או גונב נפש כ שיא ליכתובוגס בעליו יומת ותו ל א . סנהדרין נ ב מישראל שאין כפרת כתובה בשגגתו ערכין ה בשגגתו: ה ו שומה מ3 ה ויש לומר דבפ׳ עגלה ערופה )סושה שופכי ש ו פ ב ס י י לכדרבא בפ׳ בתרא דכריתות)דף כז•( מה ש ס ג מיתות)שם ד ף נב (:ללמאן לאמר חנק הלכך ביק פג. 1 ה ״ ארס למיתת בעלים שעל ילי שור[ : קלות שניתן שגגתן לכפרה מנין • פי׳ בקונט׳ כגון עבודת כוכבים ושבת וגילוי עריות שניתן שגגתן לכפרה ע״י קרבן וכן רוצח ניתנה שגגתו לכפרה ע״י גלות וקשה דח״כ למםקנא אמאי איצטריך חרם וכל חרם וצא תקחו ג׳ קראי בלא תקחו כופר ובחרם סגי דחד לדרך עלייה ותר לדרך ירידה שניתן שגגתו לכפרה דהיינו מיתות קלות לפ״ה לכך נראה דמיתות קלות לא חשיב אלא הנהו שניתן שגגתן לכפרה ע׳׳י ממון או ע״י קרבן אבל רוצה לא נ י ק שגבהו לכפרה ע״י ממון אלא על ידי גלות וה״פ דברייתא אין לי אלא מיתות חמורות שלא ניתן שגגתן לכפרה ע״י קרבן דהייט כל מיתות שאין בהן כרת כגון מסית ומדיח ונביא מ ק ר וזקן ממרא ומכה אביו ואמו ומקלל אביו ואמו וגונב נפש ומגדף אליבא דרבק דאמרי בכריתות ) ד ף ג (:דאין מביא קרבן על שגגתו דכתיב לעושה בשגגה פרט למגדף שאין בו מעשה ורוצח ומיתות קלות כגון ע ט ל ת כוכבים ושבת ועריות ליש ב ק כרת ומביא קרבן על שגגתן ופריך וצא ממילא שמעת מינה מלא תקחו כופר ומהתם שמעינן כל מיתות תמורות ולמה לי קרא למיתות חמורות אבל למיתות קלות ולאי צריך קרא ומשני לאיצטריך תרי קראי למיתות חמורות חל ללרך עלייה שלא ניתן שגגתו לכפרה כלל ותל ללרך ידלה שניתן שגגתו לכפרה על ילי גלות קשה לרשב״א למאי איצטריך קרא לחייבי מיתות קלות כגון עבולת כוכבים ושבת ועריות למה שייך שם כופר למ״ל ט פ ר היינו למי ניזק ותירץ לרבי ישמעאל בט של רבי יוחנן pברוקה לטעמיה לאמר בפרק שור שנגח ר׳ וסי ) ב ״ ק ד ף מ•( ונתן פליון נפשו למי מזיק : מי ]שס[ ]שס[
© Copyright 2024