שס וילנא

‫אלו נערות פרק שלישי‬
‫מסורת הש׳׳ס‬
‫וראהם ד ם • בו ב י ו ם ‪ :‬דיה שעתה • ולא גזרו ב ה ט ו מ א ה מ ע ת ל ע ת‬
‫ל ט מ א ט ה ר ו ת ש נ ג ע ה ב ה ן מ ש ע ת טבילה ע ד ש ע ת ראייה ר ה א אפי׳‬
‫יצא ד ם זה מ א ת מ ו ל ו ה ע מ י ד ו ה ו כותלי ב י ת ה ר ח ם שזהו‬
‫ה ט ע ם של‬
‫מ ע ת ל ע ת בבנות ישראל ה ל א ד ם כ נ ע נ י ת כ ד ם ב ה מ ה ו א ם ת א מ ר‬
‫כתובות‬
‫רבי יהודה בקדושהה קיימא והתניא הגיורת כ ו י • ק ש ה נו א בנמי״פייאמהל׳‬
‫גירושי; הל׳ נא ‪5‬ג‬
‫דהשתא ד מ ד מ ה גיורת לשבויה א ״ כ היקשי ליה מתניתין סמגמשין נמישיעאה״ע‬
‫ג ו פ ה ד ר ׳ יהודה לא משוה גיורת לשבויה דתנן ר ׳ יהודה א ו מ ר שבויה סימן יג סעיף ס ו ‪:‬‬
‫שנפדית ה ר י היא בקדושתה מ ש מ ע ד ב ה נ ך מ ו ד ה לתנא ק מ א ו א מ ר‬
‫ר׳׳י דמתני׳ א ת י ליה שפיר‬
‫ניחוש ש מ א מ ש ט ב ל ה נ ע ק ר ויצא מ י ד ת ו ר ה א ו ר‬
‫טומאה‬
‫והיכא‬
‫ל מ פ ר ע דרבנן ה י א‬
‫ו ס ב ר ר ב י יהודה ב ק ד ו ש ת ה ק י י מ א ו ה ת נ י א‬
‫ה ג י ו ר ת ש נ ת ג י י ר ה ו ר א ת ה ד ם ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר‬
‫דיה שעתה ^ריוסי אומרהריהיא ככלהנשים‬
‫ו מ ט מ א ה מ ע ת ל ע ת ומפקידה לפקידהוצריכה‬
‫ל ה מ ת י ן ג ׳ ח ד ש י ם ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה ר׳ יוסי מ ת י ר‬
‫ל י א ר ס ו ל י ג ש א מ י ד א ״ ל גיורת א ש ב ו י ה ק א‬
‫ר מ י ת גיורת ל א מ נ ט ר א נ פ ש ה ש ב ו י ה מ נ ט ר א‬
‫נ פ ש ה ורמי ש ב ו י ה א ש מ י ה ד ת ג י א *הגיורת‬
‫ושנתגיירו‬
‫ו ה ש פ ח ה שנפדו‬
‫והשבויה‬
‫ו ש ג ש ת ח ר ר ו יתירות ע ל ב ג ו ת ג׳ ש נ י ם ויום‬
‫אחד״צדיכות לחמתיןג׳חדשיםדברי ר יהודה‬
‫ר׳ יוסי מ ת י ר ל י א ר ס ו ל י נ ש א מ י ד א ש ת י ק‬
‫א״ל מ י ד י ש מ י ע ל ך ב ה א א מ ר ל י ה ח כ י א מ ר‬
‫ר ב ש ש ת שראוה ש נ ב ע ל ה א״ה מאי ט ע מ א‬
‫דר׳ יוסי א מ ר ר ב ה ק ס ב ר ר׳ יוסי א ש ה מ ז נ ה‬
‫מ ש מ ש ת ב מ ו ך ש ל א ת ת ע ב ר ב ש ל מ א גיורת‬
‫ביון ד ד ע ת ה לאיגיורי מ נ ט ר א נ פ ש ה ש ב ו י ה‬
‫גמי ד ל א ידעח חיכא מ מ ט ו ל ח ש פ ח ה נמי‬
‫ד ש מ ע ה מ פ י מ ר ה א ל א י ו צ א ה ב ש ן ועין‬
‫מ א י א י כ א ל מ י מ ר וכי ת י מ א כ ל מ מ י ל א ל א‬
‫א״ר יוסי ה ר י א נ ו ס ה *ומ פ ו ת ה ד מ מ י ל א ו ת ג י א‬
‫אנוסה ומפותח• צריכות להמתין ג׳ חדשים‬
‫ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה ר ׳ יוסי מ ת י ר ל י א ר ס ו ל י נ ש א‬
‫מ י ד א ל א א מ ר * ר ב ה ה ס ב ר ר׳ יוסי א ש ה‬
‫דאיכא למיגזר מ ע ת ל ע ת שלם גזור‬
‫ל פ ק י ד ה והיכא דלא גזור‬
‫מפקידה‬
‫א‬
‫‪8‬‬
‫מ ע ת ל ע ת לא גזור מ פ ק י ד ה לפקידה‪:‬‬
‫וצריכה להמתין ג׳ חדשיה ־ שלא ת נ ש א‬
‫להבחין בין ז ר ע ה נ ז ר ע בקדושה לזרע‬
‫ה נ ז ר ע שלא ב ק ר י ש ה ‪ :‬ר ב י יוסי ממיר‪.‬‬
‫צריכום‬
‫לקמיה מ פ ר ש ט ע מ א ‪:‬‬
‫יגמות לה‪] .‬כל הסוגיא להמתין • ו א ף ע ל פ י ש ק ט נ ה אינה‬
‫ע״ש[‬
‫מ ת ע ב ר ת גזירה ק ט נ ה א ט ו ג ד ו ל ה ‪:‬‬
‫משמשת במוך • נ ו ת נ ת מ ו ך ל א ח ר‬
‫ושואבת‬
‫בעילה‬
‫מנערא‬
‫הזרע ‪:‬‬
‫נמשה • ו מ ז מ נ ת לה מ ו ך ‪ :‬ללא ידעה‬
‫היכא ממטו לה •‬
‫לכנוכדה‬
‫שבאים‬
‫ו ס ב ר ה ל ל מ א מ מ ט ו לה לגבי ישראל‬
‫ופרקו לה ו מ כ מ ר א נ פ ש ה לשמש במוך‪:‬‬
‫אלא יוצאה בשן ועין • ש פ ח ה ש ס י מ א‬
‫אדוניה א ת ע י נ ה ויצאה לחירות מ נ א‬
‫ה ו ת י ד ע ה מ ע י ק ר א דתיפוק לחירות‬
‫ד מ נ ט ר א נפשה לזמן מ ו ך לשימושה‪:‬כל‬
‫ממילא • מידי רליכא לאיזרהורי ביה‬
‫מ ע י ק ר א דתיפוק לחירות מ ו ד ה רבי‬
‫י ו ס י ‪ :‬הרי אנוסה דממילא • ד ל א ה ו ת‬
‫ותזמן לה‬
‫י ד ע ה דליסליק ב ה ה כ י‬
‫מ ו ך ‪ :‬מ ם ה פ כ ה ־ שיצא ה ז ר ע ולא‬
‫בגיורת שאין לה ק נ ס‬
‫יקלוט ו ה א‬
‫אפילו‬
‫דממילא‬
‫במידי‬
‫ה י ה ד ע ת ה להתגייר ואפילו א ס היה‬
‫ד ע ת ה להתגייר‬
‫אבל מ ה ך‬
‫ל‬
‫ומנטרא‬
‫י‬
‫כ״ה פג‪ :‬מכוס ד‪ :‬יג‪:‬‬
‫]לעיל לנ‪[:‬‬
‫]לפיל לג‪ :‬ישיה‬
‫ל ל א‬
‫ח מ י ר א‬
‫ם ו ר‬
‫ה‬
‫רבי‬
‫דצריכה להמתין‬
‫נפשה‬
‫קאמר‬
‫אפילו הכי‬
‫ש ע ת ה • לפקידה‪ .‬כדאיתא כנדה‬
‫לו ע״א •‬
‫יהודה א ו מ ר ד י ה‬
‫פירש ה ק ו נ ט ר ס כיון דליכא‬
‫מ ע ת ל ע ת מ פ ק י ד ה לפקידה נ מ י לא‬
‫גזור רבנן ורבי יוסי ד ק א מ ר ו מ ט מ א ה‬
‫מ ע ת ל ע ת לאו דוקא מ ע ת ל ע ת‬
‫אלא כלומר בתורת מ ע ת ל ע ת מ ט מ א ה‬
‫משגתגיירה‬
‫‪:‬‬
‫שבויה‬
‫מנטרא‬
‫נפשה ־ וא״ת והא ב ק ט נ ה נמי מיירי‬
‫דלא מ נ ט ר א נ פ ש ה ל ה א אינה יודעת‬
‫לשמור ע צ מ ה ו ק א מ ר ר״י דבקדושתה‬
‫קיימא דקתני במתני׳ יתירה מ ב ת ג׳‬
‫שנים‬
‫ויוס א ח ד וי״ל ד ק ט נ ה לגמרי ]אין לזה מונן וכן נראה‬
‫מפירשיי דליתא[‬
‫אינה מ ו ס ר ת ע צ מ ה לביאה וכשהיא‬
‫מ ו ס ר ת ע צ מ ה לביאה קצת ה י א ב ת‬
‫ד ע ת ויודעת לשמור ע צ מ ה ‪:‬‬
‫צריכות‬
‫להמתין שלשה חדשים‬
‫דברי ר ׳ יהודה • מ ש מ ע‬
‫ת‬
‫א‬
‫דאפי׳ ב ק ט נ ה שאינה ראויה ל ה ת ע ב ר‬
‫ק א מ ר רבי יהודה דצריכה‬
‫ת‬
‫להמתין‬
‫מ ד ק א מ ר יתירות מ ב נ ו ת ג ׳ ר ו ם א ח ד‬
‫ה‬
‫ש ת י ר ש ע י ו ת ח ר א ב מ י ת ח וממון ו ח ד א‬
‫לא‬
‫ב מ ל ק ו ת וממון וצריכא ד א י א ש מ ע י נ ן מ י ת ח וממון מ ש ו ם ד א י כ א א י ב ו ד נ ש מ ח‬
‫א ב ל מ ל ק ו ת וממון ד ל י כ א א י ב ו ד נ ש מ ח א י מ א ל א ואי א ש מ ע י נ ן מ ל ק ו ת‬
‫וממון מ ש ו ם ד ל א ח מ י ר איסוריח א ב ל מ י ת ת וממון ד ח מ י ר איסוריה‪ ,‬א י מ א ל א‬
‫צ ר י כ א ולרבי מ א י ר * ד א מ ר ל ו ק ה ו מ ש ל ם ת ר ת י ל מ ח לי ח ד א ב מ י ת ח וממון‬
‫וחדא‬
‫שלשה‬
‫צריכה להמתין ג ׳ חדשים דאי אפשר‬
‫גליון הש״ם‬
‫לשמור ע צ מ ה מ ן העוברי כוכבים‬
‫רעדי ד״ה דיה שעתה‬
‫כ״ש שבויה שהיא מ ס ו ר ה בידם ‪ :‬וכוי לא גזור מפקידה‬
‫ה‬
‫ל א ע ב ר ע ב י ר ה‬
‫להתעבר‬
‫חדשים א ף ע ל ג ב ד ד ע ת ה לאיגיורי‬
‫ג ‪:‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ר‬
‫מנטרא‬
‫נ פ ש ה כיון דאינה ראויה‬
‫דאיכא איבוד נשמה י יש כ א ן עונש‬
‫מזנה מ ת ה פ כ ת כדי ש ל א ת ת ע ב ר ואידך‬
‫י ח י י ש י י ש מ א ל א נ ה פ כ ה י פ ה י פ ה ‪ :‬ש נ א י ‪°‬ולא‬
‫חמור י ף מ ו ‪f‬‬
‫י ה י ה אסון ע נ ו ש י ע נ ש ו כ ו ׳ ‪ :‬ו ה א מ ח כ א נ פ ק א‬
‫״‬
‫מ״יי '?י *!״ ״ ־‬
‫‪»M.‬״‪J‬‬
‫•יגייסו‪-,-‬‬
‫עונש יתירה ז ל י ע כ ר‬
‫ץ מ ה ת ם נפקא כדי רשעתו משום רשעה‬
‫‪. , ,‬‬
‫א ח ת א ת ה מחייבו ואי א ת ת מחייבו משום‬
‫ח מ ו ר ה ודיו שתענשנו עונש א ח ד‬
‫לאבדשמ‬
‫משהיתה ב ת שלש‬
‫שנים ויום א ת ר מ ״ מ לא‬
‫נ‬
‫כ‬
‫רמוזה‬
‫דודאי היא‬
‫ב ח ז ק ת ב ע ו ל ה שנבעלה ב ע ו ד שלא‬
‫ב‬
‫]שם איתא אביי[ מצו למיעבד וכולן עושות כ ן ‪ :‬משום‬
‫לז‬
‫עין מ ש פ ט‬
‫נ ר מיצוה‬
‫דגזר ק ט נ ה א ט ו גדולה וקשה לר״י‬
‫ולרבינו ת ם דתניא ב ה ח ו ל ן ) י ב מ ו ת דף‬
‫מ נ ‪ :‬ושם( הרי שהיתה ר ד ו פ ה לילך ל ב י ת‬
‫אביה או ק ט נ ה כו׳ צריכה להמתין ג׳‬
‫חרשים דברי ר ״ מ ר ׳ יהודה מ ת י ר‬
‫ל־ארם ולינשא מיד אלמא לא גזר רבי‬
‫יהודה ק ט נ ה א ט ו גדולה וכ״ת ד ו ק א‬
‫בגיורת ומשוחררת ושבויה ג ז ר ט פ י‬
‫כדי להבחין בין ז ר ע שנזרע בקדושה לשנזרע שלא בקדושה זה אין נ ר א ה ר ה א לרבא דמפרש ה ת ם לעיל * ט ע ם ד צ ר י ט ת להמתין גזירה שמא ]שם מכ‪[.‬‬
‫ישא אחותו מאביו וייבם א ש ת אתיו מ ן אמו ט ׳ ט פ י אית לן למיגזר ב ק ט נ ה ב ת ישראל דשייך ב ה כל הנהו דמפרש ה ת ם אבל בגיורת‬
‫ושבויה ומשוחררת לא שייך שמא ישא אחותו מאביו ועוד רשמואל אית ליה ס ב ר א איפכא מדר׳• יהודה רהא שמואל ק א מ ר ב ס ״ פ ד׳ אחין‬
‫)שס דף לד‪ :‬ושם( רכולן צריכות להמתין ג ׳ חרשים ח ו ן מגיורת ומשוחררת ק ט נ ה אבל ק ט נ ה ב ת ישראל צריכה להמתין אלמא ב ק ט נ ה ב ת ישראל‬
‫גזר ק ט נ ה א מ ו גדולה ובגיורת ומשוחררת לא גזר והיינו א י פ נ א מ ד ר ב י יהודה ועוד לשמואל בשלמא ב ק ט נ ה ב ת ישראל ס ב ר כ ר ״ מ אלא‬
‫בגיורת כמאן לא כרבי יהודה ולא כ ר ׳ יוסי דלרבי יהודה בי! ק ט נ ה בין גדולה צריכה להמתין ולרבי יוסי אפי׳ גדולה אינה צריכה להמתין‬
‫ומיהו למאי דמוקי להך ד ה כ א בשראוה שנבעלה אתי שפיר כ ר ׳ יהודה ומצינן למימר דדוקא בראוה שנבעלה ק א מ ר ר ׳ יהודה דגזרי׳ ק ט נ ה‬
‫א מ ו גדולה אבל אותה שאינה ודאי בעולה לא ולפי לשון אחרון ד ה ת ס לא קשה כלל א ע ״ ג רשמואל איפכא מדרבי יהודה כיון דאין ה ט ע ם‬
‫]דלאגזרינן כצ׳ל רש׳־ל[‬
‫משום * ד ג ז ר י נ ן ק ט נ ה א מ ו גדולה דאפילו בגדולה נמי שרי לפי ש מ ת ה פ כ ת ואור״י ד ב ס ״ פ ד ׳ א ח י ן ) ג ״ ז ש ס ל ה • ( מייתי ה ך ברייתא ד ה כ א‬
‫ול״ג ב ה יתירות מ ב נ ו ת ג ׳ ויום א ת ר ו ב ת ו ס פ ת א נ מ י ל״ג ליה ולפי זה ניתא דמיירי בגדולה אבל‬
‫ב ק ט נ ה מורה דאין צריכה להמתין‬
‫כ ל ק א מ ר בברייתא ל ר ל ו פ ה והשתא שמואל בגיורת כ ר ׳ יהודה ובבת ישראל כרבי מ א י ר ואפשר דבגיורת ק ט נ ה מ ו ד ה ר ׳ מ א י ר דאין צריכה‬
‫להמתין וללשון אחרון ד ה ת ם ד א מ ר שמואל כולן צריכות להמתין חוץ מגיורת ומשוחררת גלולה •וקטנה ב ת ישראל אינה צריכה להמתין בזנות‬
‫הגהות מהר״ב‬
‫רגשבורג‬
‫א[ גט' ר' יוסי אומר‬
‫הרי היא ככל הנשים י עי׳‬
‫נדה דף לו ע״א תודיס‬
‫דייכא שהות וכו׳ והגאון‬
‫מהררי״פ לא ציינו נש״ס‬
‫החדשים בהגהותיו‪:‬‬
‫משום לזנות ל ק ט נ ה לא שכיח אבל בנשואין גזר ק מ נ ה א מ ו גדולה ו ס ב ר בגיורת כרבי יוסי ו ב ב ת ישראל כר״מ לגזר ק ט נ ה א מ ו גדולה‬
‫וס״ל דדוקא בנשואין גזר ר ״ מ ושמא בנשואין מ ו ד ה ר ׳ יוסי לר״מ ומיהו בזנות ודאי פל־ג ר ה א שרי א נ ו ס ה ו מ פ ו ת ה אפילו גלולה ואית‬
‫דגרםי‬
‫בברייתא ד ר ד ו פ ה ר ׳ יוסי ב מ ק ו ם ר ׳ יהודה ושם פ י ר ש נ ו ‪:‬‬
‫אי הכי מ ״ מ ד ר ׳ יוסי • תימה לר״י ד מ ש מ ע רמשים דאוקימגא בראיה‬
‫שנבעלי‪ :‬ה ו א לקשיא ליה מאי מ ע מ א בלאו הכי נמי תיקשי ליה ברייתא לרבי יוסי למייתי לקמן ד א נ ו ס ה ו מ פ ו ת ה ולפי ה ס ו ג י א‬
‫נ ר א ה רזה‬
‫ה מ ק ש ה עצמו ה ו א דמייתי לה ומיהו י״ס ד ג ר ס י ב ס מ ו ך אייל אביי בשלמא גיורת כיון ל ד ע ת ה לאיגיורי כי׳ ולפי ג י ר ס א זו אתי שפיר שזה‬
‫ה מ ק ש ה לא י ר ע ברייתא רמייתי לקמן דאביי ה ו א דמייתי לה וכן ה ו א ג י ר ס א בשילהי ד׳ א ח י ן ) ג ״ ז ש ם ( ‪:‬‬
‫אמר‬
‫ר ב ה ק ס ב ר רבי יוסי ט ׳ • אליבא דרבי יוחנן משני דלדיריה ד מ פ ר ש מ ע מ א ד ר ׳ יהודה שלא יהא ח ו מ א נשכר לא קשיא מידי‬
‫]ומיהו ר ב ה לא ק א מ י אלא‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ל א[‬
‫‪:‬‬
‫א ש ה מזנה מ ת ה פ כ ת • ומהשתא לא קשה א נ ו ס ה ו מ פ ו ת ה ומיהו יוצאה בשן ועין מ ו ד ה‬
‫*הבא‬
‫ע ל בתו • למאי דמוקי מתני׳ ב פ ר ק בן ס ו ר ר ) ס נ ה ד ר י ן דף עג‪ :‬ישם( ב מ פ ו ת ה ]שייך לעיל כמשנה לו‪[:‬‬
‫רבי יוסי לצריכה להמתין ראותה ל מ ה ת ת ‪ 1‬י•‬
‫ץעל ב ת אשתו ־ הוה מצי למיתני אשת אביו וכלתו ר ה א חשיב נמי ע ר י ו ת ל ע ל ]גיז שייך שס[‬
‫]דף כס‪ .‬ד״ס ועל אשת[ צריך לאוקמה בשבא עליה ו ב ג ר ה כדפרישית לעיל*‪:‬‬
‫הףא במלקות וממון • לעיל* פירשתי ל מ ה לא יליף ר ש ע ר ש ע ת י מ ה דבריש ה ח ו ב ל ) ב ״ ק דף פג‪ (:‬פריך ה א ]לה‪ .‬דיס רנא[‬
‫ירי קדושין אלא ת נ א ושייר ‪:‬‬
‫ה פ‬
‫מיבעי ליה ק ר א דלא תקחו כופר דלא תשקול מיניה מ מ ו נ א ותקמליה ומשני ה ה ו א מכדי רשעתו נ פ ק א ה ו ה ליה למימר ה ה ו א מ ל א יהיה‬
‫אסון נ פ ק א דכדי רשעתו א ת א למלקות וממון וי״ל ד ה ת ס מ ע י כי היכי ד מ ע י ה כ א מ ע י ק ר א לומר דמכרי רשעתו נ פ ק א מ י ת ה וממון ] ו ה א‬
‫דלא פריך האי במלקות וממון כתיב לא חש להקשית משום דהוי מצי לשנויי מ ל א יהיה אסון נ פ ק א [ אי נמי לסימנא ב ע ל מ א נ ק ט י ה ה ת ם ‪:‬‬
‫ותדא‬
‫עק משפט‬
‫נר מצוד!‬
‫נו א מיי׳ פיא מסל׳‬
‫רו‪5‬מ ושמירת נפש‬
‫סלכהדסמגלאוץ קסא‪:‬‬
‫נח ב מיי' סיס שם הל׳‬
‫א סמג לאוין ק ס נ ‪:‬‬
‫נט ג מיי׳ סיי שם סל׳‬
‫מ סמג עשין ע ח ‪:‬‬
‫ס ד מיי' פס׳ו מסל׳‬
‫סנהדרין סלכס ד‬
‫שמג עשין ק ג ‪:‬‬
‫אלו נערות‬
‫‪74‬‬
‫לחרא‬
‫ומלקות‬
‫לא מקמו כ ו פ ר • משמע נמי אס תהרגט צא תענשנו מ מ ו ן ‪ :‬י א מ ר‬
‫תרוייהו נפקי מכדי רשעחו דמשמע אם נתחייב בהדי‬
‫ר ח מ נ א ־ שנויא הוא דמשנינןלאו לאשמעינן דלא תעביד ביה תרתי‬
‫ורבנן מלקות‬
‫במיתה ומלקות•‬
‫ליה ארבעים יכנו‬
‫כמו שלוקה‬
‫ואינו משלם‬
‫אנחבל*‪:‬‬
‫לחם‬
‫וחדא במיתה ומלקות וצריכא דאי אשמעינן‬
‫וחדא‬
‫מיתה וממון משום דחדא בנופיה‬
‫ליפרוק נפשיה בממון מגלות‪ :‬ואי‬
‫בממוניה לא עבדינן אבל במיתה ומלקות‬
‫אשסעינן שוגג • דמשום דאין בגלותו‬
‫דאידי ואידי בנופיה אימא מיתה אריבתא‬
‫איבוד נשמה להכי לא לפערים בממון‬
‫היא ונעביד ביה ואי אשמעינן מיתה ומלקות‬
‫אלא ליגלי‪ :‬אבל מזיל • משום איבוד‬
‫דתרתי בגופיה לא עבדינן אבל מיתה וממון‬
‫נשמה אימור נישקול ממונא ונקיים‬
‫נפש בישראל‪ :‬כי א ם ב ל ם שופפו •‬
‫דחדא בגופיה וחדא בממוגיה אימא נעביד‬
‫ביה צריכא ולאתקחו כופר לגפש תצח»י»־יולא בפדיון ממון למה לי מלא תקחו‬
‫‪ °‬כופרנפקא‪:‬שאיןפומרץאומו־לומר‬
‫ל‬
‫«ל‬
‫למה לי * ד א מ ר‬
‫רחמנא‬
‫לא תשקול ממונא מיניה‬
‫ותפטריה מגלות •‬
‫קשה לרשב״א‬
‫ללא חילקת בין שוגג למזיל וכי היכי‬
‫תשקול מיניה‬
‫לבמזיל לא‬
‫וממון‪ :‬וצריכי לאי אשמעמן מויד •‬
‫דלא ליפרוק נפשיה בממון הוה אמינא‬
‫משום דחמיר איסוריה אבל בשוגג‬
‫ד ף פא• ושם( ואע״ג לגבי ממון ומלקות‬
‫משום‬
‫מ פ ר לנום • קא ס״ד לא תעביד ביה תרתי להורג בשוגג גלות‬
‫לאתגורי‬
‫איתגור כלפריך בהנשרפיס ) ס נ ה ל ר ץ‬
‫התם‬
‫אצא לאשמועינן בחיוב מיתה לבדה שלא יפדה בממון‪ :‬לא הקהו‬
‫תורה אור‬
‫ס א ה מ י י ׳ סיס מהל׳ לל״ל קרא מתנא לבי חזקיה נפקא‬
‫רוצח הלכה ג םמג‬
‫משין עח ‪:‬‬
‫ס ב ו מיי׳ סיא מהל׳‬
‫מרכין סלי יג סמג‬
‫משין קכמ‪:‬‬
‫סג ‪ t‬מיי' פ׳י מהלכות‬
‫נזקי ממון סל׳ ד‬
‫שמג עשי! סז‪:‬‬
‫וממון ומיתה‬
‫לא יוסיף מ״מ אין לט לומר לילקה ולא ימות‬
‫אמרינן דנדון בממון אפילו ממונא‬
‫]יע׳׳ע תיש׳ לעיל לב‪.‬‬
‫דיה ואי[‬
‫פרק שלישי‬
‫מלקות מיתה או ממון משום רשעה אחת אתה מחייט ואע״ג דסמיך‬
‫קולא‬
‫כתובות‬
‫כמורת ומרס‬
‫‪0‬‬
‫ממוגא‬
‫ותפמריה מקטלא אן! שוגג לא תשקול‬
‫ר ח מ נ א‬
‫מ מ ו נ א‬
‫א ת ש ק ו‬
‫מיניה ממונח ותפטריה מגלות ואומר‬
‫ר״י דלא שייך לאקושי שוגג למזיל כי‬
‫]דנפקא לן מתנא דני‬
‫חזקים דלא חילקת בין‬
‫שוגג למזיד למאי דס*ד‬
‫הסימנים שימות מ ה ר ‪ :‬פל ח ר ם וגוי •‬
‫סשתא דנעי למימר קרא‬
‫משמע לשון חייבי מיתות כמו זובח לא משקול מינים ממונא‬
‫ונמייגיה‪ .‬מיי[‬
‫לאלהים י ח ר ם ) ש מ ו ת מ ( ‪ :‬מ ר פ ו מלי •‬
‫האי גוונא כיון שאין פדיון שניהם שוה‬
‫תשקול ממוגא מיגיה ותפטריה מן גלות ותרי‬
‫קראי למה לי חד בשוגג וחד במזיד וצריכי‬
‫דאי אשמעינן מזיר משום דחמיר איסוריה‬
‫ואע״פ שערך איט לפי למים אלא לפי‬
‫אבל שוגג דלא חמיר איסוריה אימא לא ואי‬
‫שנים לא אמר כלום למעטיה קרא‬
‫אשמעיגן שוגג משום דליכא איבוד נשמה‬
‫הכא והאי חרם לשון הקרש הוא‪:‬שימיו‬
‫״‬
‫‪• ,‬‬
‫אבל מזיר דאיכא איבוד גשמה אימא ל א ‪,‬‬
‫^ • ^ י ^ ז י ו י ? ^‬
‫ר‬
‫צריכא ולארץ לא יכופר לדם אשר‬
‫^ ״ ‪. « W‬‬
‫בה כי אס בדים שופכו למה לי טבעי ליי׳‬
‫לכדתניא *מנין שאם גתערפה עגלה ואחייב‬
‫כגון מי שהרג שורו את הנפש‬
‫גמצא ההורג מנין שאין פוטרין אותו שנאמר‬
‫לכתיב ביה יומת ולא מיתת בית לין‬
‫דנפקא לן בסנהדרין )לף טי‪ (:‬מות‬
‫ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה וגו׳‬
‫‪°‬ואתה תבער הדם הנקי מקרבך למה לייייףיומת המכה רוצח הוא על רציחתו‬
‫אתה הורגו ואי אתה הורגו על‬
‫ף‬
‫‪,‬מיבעי ליה לבדתניא *מנין למומתים‬
‫רציחת שורו והאי יומת כידי שמים‪:‬‬
‫שהוא מן הצואר ת״ל ואתה תבער הדם‬
‫יפול אן* • תייבי מיתות ב״ד יפדו‬
‫הנקי מקרבך הוקשו כל שופבי דמים‬
‫בממון ‪ :‬ח ר ם מן ה א ל ם • אדם‬
‫לעגלה ערופה מה להלן מן הצואר יאף‬
‫שמתויב ח ר ם ‪ :‬אלא מיתוס חמורוה‬
‫שופכי דמים מן הצואר אי מה להלן בקופיץ‬
‫• כיון‬
‫שלא נימנה שגגתן ל כ פ ר ה‬
‫וממול עורף אף באן בקופיץ וממול עורף‬
‫דקרא צא פריש כל מיתות מיםתייך אי‬
‫שדית הך חומרא דאין ממונו מצילו‬
‫*אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוד‪ ,‬אמר‬
‫לפדיון של מזיר לפוטרו ממיתה ופריון‬
‫של שוגג לפוטרו מגלות‪:‬‬
‫ואח״כ‬
‫נמצא ההורג • בפירוש‬
‫החומש פ״ה הך לרשה‬
‫מואתה תבער לם הנקי ולא עיין כאן‬
‫ומיהו יש לקיים פירושו להך סוגיא‬
‫לשמעתא למוקמי׳ ואתה תבער להקיש‬
‫‪0‬‬
‫שופכילמיםלעגלהערופהאתיא כמאן‬
‫לאמר חנק חמור כרמוכח בפרק ל׳‬
‫קל יציף סייף ברוצח מנקום ינקם‬
‫לדידה אייתר ואתה תבער‬
‫למגרפה העגלה ואת״כ נמצא ההורג‬
‫וקרא דולארץ לא יכופר דרשיגן ליה‬
‫דמייתינן עגלה ערופה אע״פ שעבר‬
‫י ו ה‬
‫״‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ל י•‬
‫י ה‬
‫להלן בקופיץ‬
‫וממול עורף • וא״ת ממול עורף מנלן‬
‫והא וערפו כתיב דמשמע עורף ממש‬
‫ל ף מ י ‪ ( .‬גמר עריפה עריפה מחטאת‬
‫ה ו הומשו‬
‫עו‬
‫!‪:‬‬
‫דמים‬
‫ק‬
‫כו׳ • הוה מצי י למימר הניחא למ״ד‬
‫י‬
‫חנק חמור אלא למ״ר חנק קל כ ו ׳ ‪:‬‬
‫‪w‬‬
‫ר‬
‫פ‬
‫א‬
‫ף‬
‫״‬
‫‪°‬‬
‫‪0‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫א‬
‫כ ל‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ח‬
‫י‬
‫״‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ם‬
‫י‬
‫א‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ך‬
‫‪ ,‬י‬
‫י‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ו‬
‫^‬
‫ר‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ך‬
‫י‬
‫ל י ף >‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫‪p‬‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫^‬
‫מ‬
‫ד‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ייקרא אמיתות חמורות ומאי נינהו כגון‬
‫ם‬
‫^‬
‫חטאת‬
‫שאין כרת בזדונו דליחייב‬
‫ברור לו מיתה יפה־ ומהאי טעמא ליוצא ליחרג ואמר אחד ערכו עלי מנין‬
‫לא הוה שמעינן מן הצואר‬
‫מיתה ישלא אמר כלום שגאמר כל חרם אשר יחרם‬
‫מיתות האמורות בהן כרתעצ זדונו בלא‬
‫ראם יתחב סכין בלבו הוי נמי‬
‫יפה‪ :‬ל‪£‬י שמצינו מומתים בידי מן האדם לא יפדה יכול אף קודם שגגמר‬
‫התראה יש כפרה בשגגתה בתטאת‬
‫כגון עבודת כוכבים ושבה ועריות‬
‫שמים • דכתיב וגם בעליו יומת דע״כ דיגו כן ת״ל מן האדם ולא כל האדם *ולרבי‬
‫א״נ רוצח שיש כפרת לשגגתו בגלות‪:‬‬
‫לא בידי ארס קאמר דכתיב מות יומת חגגיא בןעקביאדאמר נערך מפגי שדמיו‬
‫ולאממילא־שמעת לה מלאתקחו כופר‬
‫המכה רוצח הוא וגו׳ על רציחתו אתה‬
‫קצובין האי כל חרם מאי עביר ליה מיבעי‬
‫הא גבי רוצת כתיבא וניתנה כפרה‬
‫הורגו כו׳ אלא וראי בידי שמיס ואף ליה לכדתגיא *רבי ישמעאל בגו של ר׳ יוחגן‬
‫לשגגתו ואשמעינן קרא שלא יציל את‬
‫על גב דדרשינן מיניה בפ״ק דםנהדרין בן ברוקה אומר 'לפי שמציגו למומתים בידי‬
‫עצמו בממון ולמה לי תו כל ח ר ם ‪:‬‬
‫) ד ף מי• ישם( כמיתת בעלים כך מיתת‬
‫סני‬
‫השור היינו מדכתיב יומת ולא כתיב שמים שגותגין ממון ומתכפר להן שגאמר‬
‫_‬
‫מוח וכ״ת טלה להט א ך"א א ש»ימ‪°‬אם כופר יושת עליו יכול אףבידי אדם כן ת״ל חרם מן האדם לא יפדה ואין לי‬
‫אס כן ליכתוב השור יסקל כבעלים אלא מיתות חמורות שלא ניתנה שגגתן לכפרה מיתות קלות שניתנה שגגתן‬
‫יומת לכפרת מנין ת״ל כל חרםולא ממילא מלא ת ק ת כופר שמעת מינה לא תשקול‬
‫ולשתוק אי נמי *וגס כבעליו‬
‫א‬
‫הלכך שמע מינה ת ר ת י י כ ו ל ‪ *1‬ממונא מיניה ותיפטריח כל חרם ל״ל אמר רמי בר תמא איצטריך ס״ד אמינא‬
‫מימומ יןלומ • היינו כל‬
‫ת‬
‫‪:‬‬
‫בידי אדם כן ־ יש תימה דהיכי בעי‬
‫למילף מיתה בידי אדם ממיתה בידי‬
‫תיי כיי שמיס ]ותירץ מהר״ם כיון דאיתקש מיתת שור למיתת בעלים נקיש נמי מיתת בעלים בידי‬
‫מיתות‬
‫שם ודף מ‪ .0‬פסחים פה‪.‬‬
‫]נייק נא‪ .‬סוסס מ‪[:‬‬
‫העושה חבורה באביו או גונב נפש‬
‫כ‬
‫שיא ליכתובוגס בעליו‬
‫יומת ותו ל א ‪.‬‬
‫סנהדרין נ ב‬
‫מישראל שאין כפרת כתובה בשגגתו ערכין ה‬
‫בשגגתו‪:‬‬
‫ה ו‬
‫שומה מ‪3‬‬
‫ה‬
‫ויש לומר דבפ׳ עגלה ערופה )סושה‬
‫שופכי‬
‫ש ו פ‬
‫ב ס י י‬
‫לכדרבא בפ׳ בתרא דכריתות)דף כז•(‬
‫מה‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ג‬
‫מיתות)שם ד ף נב‪ (:‬ללמאן לאמר חנק‬
‫הלכך‬
‫ביק פג‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫״‬
‫ארס למיתת בעלים שעל ילי שור[ ‪:‬‬
‫קלות שניתן שגגתן לכפרה מנין • פי׳ בקונט׳ כגון עבודת כוכבים ושבת וגילוי עריות שניתן שגגתן לכפרה ע״י קרבן וכן רוצח‬
‫ניתנה שגגתו לכפרה ע״י גלות וקשה דח״כ למםקנא אמאי איצטריך חרם וכל חרם וצא תקחו ג׳ קראי בלא תקחו כופר ובחרם‬
‫סגי דחד לדרך עלייה ותר לדרך ירידה שניתן שגגתו לכפרה דהיינו מיתות קלות לפ״ה לכך נראה דמיתות קלות לא חשיב אלא הנהו‬
‫שניתן שגגתן לכפרה ע׳׳י ממון או ע״י קרבן אבל רוצה לא נ י ק שגבהו לכפרה ע״י ממון אלא על ידי גלות וה״פ דברייתא אין לי אלא‬
‫מיתות חמורות שלא ניתן שגגתן לכפרה ע״י קרבן דהייט כל מיתות שאין בהן כרת כגון מסית ומדיח ונביא מ ק ר וזקן ממרא ומכה אביו‬
‫ואמו ומקלל אביו ואמו וגונב נפש ומגדף אליבא דרבק דאמרי בכריתות ) ד ף ג‪ (:‬דאין מביא קרבן על שגגתו דכתיב לעושה בשגגה‬
‫פרט למגדף שאין בו מעשה ורוצח ומיתות קלות כגון ע ט ל ת כוכבים ושבת ועריות ליש ב ק כרת ומביא קרבן על שגגתן ופריך וצא ממילא‬
‫שמעת מינה מלא תקחו כופר ומהתם שמעינן כל מיתות תמורות ולמה לי קרא למיתות חמורות אבל למיתות קלות ולאי צריך קרא ומשני‬
‫לאיצטריך תרי קראי למיתות חמורות חל ללרך עלייה שלא ניתן שגגתו לכפרה כלל ותל ללרך ידלה שניתן שגגתו לכפרה על ילי גלות‬
‫קשה לרשב״א למאי איצטריך קרא לחייבי מיתות קלות כגון עבולת כוכבים ושבת ועריות למה שייך שם כופר למ״ל ט פ ר היינו למי‬
‫ניזק ותירץ לרבי ישמעאל בט של רבי יוחנן ‪ p‬ברוקה לטעמיה לאמר בפרק שור שנגח ר׳ וסי ) ב ״ ק ד ף מ•( ונתן פליון נפשו למי מזיק ‪:‬‬
‫מי‬
‫]שס[‬
‫]שס[‬