שס וילנא
אלו נערות מסורת הש״ס בהכירו ר ע ל ופרכינן חובל פרק שלישי כ ר ח ך בממון נידון תקשי ב מ ל ה לאו דלא יוסיף פן יוסיף שהוא א ז ה ר ה ל מ כ ה א ת ח ב י ר ו :ו ה י ה א ם בן ה פ ו ת • ב מ ס כ ה מ ט ה )דף ב (:מוקמינן לה ב ע ד י ם ז ו מ מ י ן : על ללאו דדה אלא א פ ש ר לקיומי בבן גרושה או בבן חלוצה • ו א ס ת א מ ר כר! א מי" פי״מ מהלי עדות הל׳ ל סמ^ א מ א י לקו א ע ד ו ת ד ק גרושה ה א הוי ע ד ו ת שאין א ת ה משין ק׳ טור מ״מ יכול להזימה ויש לומר דלא תשיב ע ד ו ת שאין א ת ה יכול להזימה אלא שי׳ לח : ה מ ר פ ה דאי במעידין ע ל א פ ש ר לקיומי בשום ד ב ר לא במעילין אנו א ת איש ת ו ר ה אור ליכ פלוני כהן שהוא בן ג י י ש ה לאוקמי כ א ש ר ז מ ם ולומר תחתיו ח ו ח גרושה ח ח ח י ו בן ורו^,ר! דז הוריוג אלא ס ו פ לקמן מ: אלא • כ ר ח ך כיון לרבייה ק ר א לתשלומין איכא ל א ו ק מ א לעונש מ ל ק ו ה כתובות נ ולא יכ י ^ י הובל בהבירו נמי א״ב בטלת °לא יוסיף J^o ״ יהא ה ו א ״ י ן ס י ף חא חת ד ע ז ו מ מ י ן ם י י נ מ י א ב כ ט ל ת »g במלקות למיקמל ^ לגברא במיתה קמילא בעו אבל ה כ א נ ת ק י י מ ה ה ז מ ה מיבעי ליה לכדאביי • במצקות״• ו א ס ת א מ ר כיון דאיצמליך ת ח ת להך 1 ה א ר ב ע י ם והכי תנן ב מ ס כ ת מ כ ו ת בן הבות הרשע אלא עדים זוממין אפשר וחובל בחבירו נ מ י מ ו ק מ י נ ן ליה כשאין לקיומה בבן גרושה ובן חלוצה ת ב ל בחבית ב ה שוה פ ר ו מ ה בכל ח מ ש ה ד ב ר י ם נמי איכא לקיומה כגון שהכהו הכאה שאין שבה כגון שלא פיחתו מ כ ס פ ו בה שוד .פרוטה אחותו נמי איכא לקיומה וממלאכתו וריפוי לא הוצרך ולא צ ע ר באחותו בוגרת)א(אמר לך ר׳ יותן האי תחת היה ב ה ובשומה שאין לה כושת ו ה כ א אשר עינה מיבעי ליה לבדאביי *דאמר אביי נמי באחותו מצית לאוקמי מ ל ק ; ת כ נ א מ ר קרא °תחת אשר עינה האי תחת אשר לילקי הואיל ו ר י ב ת ה גזירה שוה ר ת ח ת עינה מכלל דאיכא בושת ופגם ועולא נפקא ת ח ת להשלומין :לכראביי • בשילהי ל י ה מדרבא דאמר רבא אמר קרא °ונתן פירקין דפרכינן ו א י מ א ח מ ש י ם א מ ר האיש השוכב עמח לאבי חנערח חמשים ר ח מ נ א מ כ ל מילי ושני אביי ח מ ש י ם כסף הנאת שביבח חמשים מכלל דאיכא * כ ס ף נתחדשו ת ח ת ק נ ס העינוי אבל בושת ופגם רבי *אליעזר אומר עדים זוממין בושת ו פ ג ם שהוא בשאר חובלים לא ממונא משלמי ומילקא לא לקי משום דלאו כלל כ א ן :השוכב ע מ ה • ק ר א יתירא הוא לדרשה ט מ א ונתן לאבי ה נ ע ר ה בני התראה נינת אמר רבא תדע ניתרי בהו חמשים כ ס ף :מכלל דבושח ו פ ג ם • אימת ניתרי בהו מעיקרא אמרי אישתלין דלאו מ ח מ ת ה נ א ת שכיבה כינהו שהרי ניתרי בהו בשעת מעשה פרשי ולא מסהדי ישנן בשאר חובלים לא כיילינהו ניתרי בהו לבסוף מאי דהוה הוה מתקיף לה בגוייהו ד מ י :ר ב י א ל ע ז ר א ו מ ר אביי וניתרי בהו בתוך כדי דבור מתקיף לה ע ד י ם ז ו מ מ י ן ד מ מ ו נ א משלמי ולא לקו רב אחא בדיה דרב איקא וניתרי בהו לא צריכי ק ר א ד ס ב ר א ה י א ד מ ל ק ו ת מעיקרא ונרמז בהו רמוזי חדר אמר אביי לא שייך בהו :דלאו בני ה ת ר א ה לאומילתא היא דאמרי אי סלקא דעתך עדים נינהו • ק ו ד ם ע ד ו ת כ ד מ פ ׳ ר ב א ואזיל הלכך אי איכא למענשינהו לא זוממין צריכין התראה בי לא מתדנן בהו ה ע נ ש י נ ה ו אלא ממון דאין עונש ה ג ו ף לא קטלינן להר מי איכא מידי דאינהו בעו בלא ה ת ר א ה ו א ע ״ ג דגבי בן גרושה קטיל בלא התראה ואינהו בעו התראה הא ובן חלוצה ענשינן להו מ ל ק ו ת בלא בעינן ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ה ת ר א ה ה ת ם גזירת ה כ ת ו ב ראשכחן וליכא מתקיף לה רב סמא בריח דרב ירמיה בהו מלקות ב ה ד י א והיה א ם בן ה כ ו ת אלא מעתה בן גרושה ובן חלוצה דלא ומוקמינן לקרא במידי דלא מצית מכאשר זמם קא מיתרבי ליבעי התראה״אמר למענשינהו מ כ א ש ר ז מ ם אבל היכא ייק קרא °משפט אחד יהיה לכם *משפט השוה למציה ל מ י ע ב ל בהו ה ז מ ה לא שייר לכולכםרב שישא בריח דרב אידי אמד חובל בחבית גמי ממוגא משלם ומילקא לא לקי י * ' ?*י ק »י שיעידו £ 1 / * £מהכא °וכי ינע־ אנשים וגגפו אשה הרה ויצאו ש ע ה ק ו ד ם י־ אישתלין • שכחנו ה ה ת ר א ה הרי ילדיה ואמר רבי אלעזר *במצות שבמיתה ש ב מ ל ה ה ה ת ר א ה :פרשי ולא מ ס ה ד י • ״ הכתוב מדבר דכתיב°ואם אסון יהיה ונתת אפילו א מ ה הואיל ואנו חשודים נפש תחת נפש היכי דמי אי דלא אתרו ביה ב ע י נ י כ ם מ ה לנו ולצרה :ל ב ס ו ף • אמאי מיקטיל אלא פשיטא דאתרו ביה לאחר ש ה ע י ד ו :מ א י ד ה ו ה ה ו ה • * ומותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר דכיון שהגיד אינו חוזר ומגיד ואינן הקל ואמר רחמנא ולא יהיה אסון ענוש יכולין ל ת ז ו ר :וגיתרי ב ה ו ב ת ו כריךד ב וכדיר יענש מתקיף לה רב אשי ממאי דמותרה ד ב ו ר • ל א ח ר שהעידו ד ת ו ך כ ד ב ו ר דמי ויכולים ל ח ז ו ר :תוך כדי לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל דלמא לא ד ב ו ר • כדי שאילת שלום :ו נ ר מ ז הוי אםתמצא לומר הוי ממאי דמיתה חמורה דלמא רמזזי • ב ש ע ת ה ע ר ו ת נרמוז ל ה ם ל ר ש ה א ״ כ מ נ א לן מ י מ ב וי״ל ד ל י ף .מ נ ת י נ ה או מ כ ס ף : ןעןלא נ פ ק א ליה מ ל ר ב א ־ מ ש מ ע לרבא יוחנן גופיה ס ב ר כ ע ו ל א לרבי ה ו ה לריש כ ע ו ל א ל מ י ב ע י ליה לאו מ ש ו ס אי לכדאביי וקשה לרשב״א ל ב פ ר ק ש ס ד י ד ה לג השוכר א ת ה פ ו ע ל י ם ) ג י ׳ מ צא• ושם(משמע ב ה ד י א ב ב י ג ר ת א ב ל נ נ ג ר ה ל י ש ל ם י ל א ד ס ב ר כרבי יוחנן גבי ח ו ס ם פ ר ה ולש שס ס׳א בסף נתמייבו תחת ב ה לוקה ומשלם כרבי שמיס מ ש מ ע מ ל ו ת : ח י ט ב ה ם ]סנהדרין ס[: דבעלמא סבר ניתרי ר מ ז י ם על ה ה ת ר א ה להזכירם ובלשון ר ך שלא י ק פ י ד ו :לאו מילתא ה י א ד א מ ר י ־ שיהו ע ד י ם למיקמל בלא זוממין צריכין ה ה ר א ה ואינהו ב ע ו התראה :ה״ג לאינהו ב ע ו ה ת ר א ה כ ו ׳ :כאשר זמם • ו ה ם זממו להרוג א ת זה ב ע ד ו ת ן שלא ה י ה ולא נ ב ר א ולא ה ת ר ו בו ה ה ת ר א ה שהעידו ע ל י ה :אלא מ ע ת ה • דהאי דלא ב ע ו ה ת ר א ה מ ש ו ם כאשר ז מ ם חלוצה : הוא מ ל ק ו ת של זוממי ע ד ו ת בן דלאו מ כ א ש ר ז מ ם אתי • עונש דידהו להלקותו אלא ל ח ל ל ו : בהו מ ע י ק ר א כו׳ • ו א ם מ ע י ד י ם ש ק ר ויש לההראת לומר ס פ ק לא הויא אלא כגון אל תותיר שאף למותרה עצמו ה ו א ס פ ק ש ס ב ו ר ש ע ד י ן יש שהות אבל ביום לגיתרי הו ס פ י מ כ ד י ד ב ו ר שהוא כ ד שאילה שלום ויש לומר רכל זמן ש ע ס ו ק י ם ד ב ר חשיב הכל באותו ה ו ך כרי ד ב ו ר כראמרינן במכות)רף ו•( דאפי׳ מ ע י ד ן מ א ה כל א ח ד ת ו ך כדי דבור של תבירו חשובין כולן תוך כדי דבור של ראשון ו א ם נמצא א ח ד מ ה ן ק ר ו ב .או פסול ע ד ו ת ן ב מ י ל ה : פ ש י מ א ד א ת ר ו ביה • וא״ת אלא היכי משלם אין א ס ו ן ה א ט ו ן הוי ליה ר ו ד ף ליה ממון אפי׳ כי דמתכוין ב ד ר ב ה מיניה סורר ממאי ד ל מ א לא הוי • להרוג ומתתייב בנפשו ו ק י ם וי״ל בשיכולין להצילו ב א ח ד מאבריו בבן והכי אמרינן )סנהדרין דף עד•( : ד מ ו ת ר ה ל ד ב ר ח מ ו ר הוי אין לומר ד מ ע מ א משום דניחא ליה ליהרג על מ נ ת שיהרוג ע ל מ נ ה שילקוהו ל ה א א מ ת נ י ׳ נ י ח א ליה ל פ ר ק הנשרפין עש (:ל ק ת נ י לחייבי מ י ת ו ת ש נ ת ע ר ב ו ילונו בקלה ו ק א מ ר גרושה ובן לא זממו דכיון ד ה ת ר ו בו לסקילה וקבל כ״ש ש א ם ה ת ר ו בו ח נ ק שהרי במצוה ש ב מ י ת ה י ש מ ת ט י ן ה י ה ל ה ו ר ג י :ה כ ת ו ב מ ד ב ר • ד כ ת י ב א ם אסון יהיה ש מ ת ה ה א ש ה ו נ ת ת נ פ ש ו א ע ״ פ שלא נתכוון אלא לחבירו ואשמעינן נתכוון להרוג א ת זה ו ה ר ג א ת זה ח י י ב :אי דלא א ח ר ו ב י ה • א ס ת מ י ת נ ו ת ה ר ג ילמה ואפילו הכי א מ ר ר ח מ נ א דכי אין ש ם חיוב מ י ת ה יענש דמי פשימא ע ל אותו ד ב ר עצמו שהיה מ ק ב ל ו א פ ״ ה ב ע י למימר ד מ ו ת ר ה לדבר ח מ ו ר לא הוי מ י ה ר ה ללבר ה ק ל ה ו א לבעינן שיתיר עצמו גליון ה ש ״ ס ג מ ׳ א מ ר קרא משפס ב ה ו ב ת ו ך כדי דבור • אחד • עיין מנות דף ד ע״ב נרשיי דיה עדיס ואס ה א מ ר התראה ס כ י מצי זוממין איצ וצע׳ק : ה ד ר י בהו ו ה א ב ה ת ר א ה א י כ א שונאו ל ת מ ו ת נפשי ע ם פלשתים ה ו א ל ק א מ ר אבל לא )סנהדרין ד׳ הכא המותרין יודעין ש מ ע י ד ן ש ק ר : לקיבל ה ת ר א ה להכות א ת חבירו )א( גט׳ אמר לו ר״י נ׳נ ס׳א אלא ר׳ יומנן: בגמ׳)שס דף פ(:ש״מ מ ו ה ר ה לדבר ח מ ו ר הוי מ ו ה ר ה לדבר ה ק ל ו ה ת ם מ ש פ ע השוה • וכיון ד ר ו ב זוממין לאו בני ה ת ר א ה נינהו הני נמי לא ב ע ו ה ת ר א ה : כרבי יוחנן דלוקה הגהות הב״ח ה ת ר א ת ס פ ק דאין .אנו יודעין א ם ג מוהרה אית ליה לעולא ת א מ ר ת י פ ו ק ליה דהויא 5 לאהריגה הוא ]צ״ל אלעזר[ לוקה ואינו ליה א ר ב ע י ם י כ נ ו : ת לדבר הקל דבדן ידי ואין משלם כדדריש רבי יוחנן ו ס מ י ך א עפ־ סנהדרין עד• ]ועיש על הגליון מ״ש גשם התוי׳ס[ ומשלם לצאת דווקא בהני תלת א 5 לעולם ד מ מ ו נ א משלם ולא לקי אתי שפיר י פ מ מ ב נ מיי׳ פי׳׳נ מהלי סנהדרץ הלכה 3 ]דין דמותרה לדנר ממור לא מצאתי נמיי׳ שם מבואר רר ,כשהחלו נו נסתס מיתה פסק דהוי דהוי מ ר א ה והיינו כמקבל עליו נין מיתה וזמורה כגון סקילה ובין קלה אנל כשהתרו בו נחמורה לנד לא נתבאר שס ועי׳ נסוספות דהכא סדיה ממאי וכוי לגזירת סכתונ הוא וכוי[ משלם ולמאי דפרישי׳ לעיל ד ל מ ס ק נ א רא יו ורבא ע ל א מ ו פירוש נ ש מאיר דמוקי לה אמר אביי ]ועיין תום׳ מכות 3־ דיה מעידין וכוי ניתר ניאור[ כ ר ב נ ן ואתנן א ס ר ה ת ו ר ה א פ י ׳ ב א א ]ב״י ,פג :סד• סנהדרין כמי[ עין מ ש פ ט נר מ צ ו ה אלא יש לומר לאותה מ י ת ה בין לגזירת ה כ ה ו ב ק ל ה בין ח מ ו ר ה : וללמא ל ד ב ר ח מ ו ר • מ י ת ה :הוי מ ו ת ר ה ל ל ב ר ה ק ל • ש א ם יכנו ולא ימות וצרוה ו א ף ע ל ג ב ד א י כ א ה ה ר א ה למלקות א ל מ א משלם ואינו לוקה : עדוה אלו נעתת 66 משפט מצוד• פרק שלישי כתובות מ ס ו ר ת הש״ם לדלמא ) ח <־(אילמלי כו א מיי' ה״ל מהל׳ מלקות ח מ ו ר • ה ו ה מצי לשטיי מ ס ת ב ר א מ י ת ה ח מ ו ר ה נגדוה • י ס ו ד ן :ולא שני לך כו׳ • יסורי המלכות ה כ א ה שאין לה רוצח ושמירה נפש :שכן נ י ת נ ה לאנשי ע י ר הנידחת כדאמרי׳ בפ״ד מיתות קצבה היא אבל מלקות יש לה קצבה א ר ב ע י ם :הניחא לרבנן ו א מ ר י • הל׳ ג : הנהי כ ח )ב(גמיי׳ס״גמהל׳ נ ג ד ה לחנניה מישאל ועזריה הוו פלחי בסנהדרין באלו הן ה נ ש ר פ י ם ) ע מ י ( נתכוון להרוג א ת ז ה והרג א ת ז ה מינה כל׳ ו : לצלמא • ה י מ ה מ נ א לן)א( ר ה א אמרי׳ בהרואה)ברכות שא (:כשהוציאו חייב והאי ו נ ה ה נפש מ מ ש ק א מ ר א י ה לןלמידק ואוקמי ק ר א בשההרו ט כ ט ד מי" פ״ג שס א ת ר ״ ע א מ ר כל ימי הייתי מ צ מ ע ר תורד .אור ולמילף ד א ע ״ ג דאיכא ה ת ר א ה יענש סל׳ י : ל ח מיי׳פ׳׳גשסס״ג ממון כשאין ש ם מ י ת ה :אלא לרב ע ל פ ס ו ק זה אימתי יבא לירי ואקיימט דלמא מלקות חמור דאמר רב אילמלי דאמר • ה ת ם נתכוון להרוג א ת זה בכל נפשך אלמא מ ש מ ע דבכל נפשך נגהה לחנניח מישאל ועזריה פלחו לצלמא מ י י ד א פ י ׳ היו מייסרין א ת ה א ד ם ו ה ר ג א ת זה א י ט נ ה ר נ אלא משלם ביסורין קשין רומיא ד ר ׳ ע ק י ב א שהיו א״ל רב סמא בריה דרב אסי לרב אשי ואמרי דמי האשה ליורשיה א ם כן א פ ש ר מ ס ר ק י ן בשרו ב מ ס ר ק י ברזל וכ״ש לה רב סמא בהה דרב אשי לרב אשי ולא לאוקמי ק ר א בשלא ה ה ר ו ט ומשום לנגודי ואור״ת ראותו צלם לא ה י ה שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה הכי כי אין אסון משלם דמי ולדוה ע ב ו ד ת כוכבים מ מ ש אלא ה י ה עשוי שאין לה קצבה מתקיף לה רב יעקב מנהר וכי יש א ס ו ן משלם דמי א ש ה אבל א ה ר ו ביה א י מ א לך לוקה ואינו לכבוד ה מ ל ך ואעפ׳׳כ ה י ה בו קידוש פקוד הניחא לרבנן *דאמרי נפש ממש אלא משלם :מאי איכא למימר • מ ה י כ א השם ולכך מ ס ר ו עצמן למיתה והיינו לרבי דאמר *ממון מאי איכא למימר אלא תיתי חובל בחבירו לתשלומין ו א ף דכתיב)דניאל ג( לאלהך לית אנן אמר רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבא פלחין ולצלם ד ה ב א מ ש מ שהצלםדילא אהקייהמ תת ו פלאס מהבא 0אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו י ^ י ! ^ L f ^ J ? , L 1 נסגוד משמע ״ י .״ כא כ ד מ ת ר ג מ י נ ע ל בוריו ששב לכחו _ _LL״׳׳ ׳ י ״_״, ע מ ש מ לצלמא פלחו ומיהו באלהות הראשון :אלא מ ל מ ד ולאיתנו ? TP ל ? ^ ׳ י 1 1 שהצלם ה י ה ע ב ו ד ת כוכבים מהלך בשוק וזה נהרג א אלא מלמד שחובשין אותו • לא נ א מ ר מ ק ר א ]ועיט חוסי פסחים נג: שחובשין אותו ואי מית קטלינן ליה ואי לא מדקאמר פלחו*: . זה אלא ללמדך ד ה י כ א ד ה כ ה ו ולא ליס מה ראו וסוס׳ עיז ג• דיה שלא[ בשוגג ונקה מגלות • מית שבתו יתן ורפא ירפא היכי דמי אי דלא מ ת ונפל למשכב יחבשו א ת ה מ כ ה ה ה ו א בביה האםורין ע ד שנראה ת י מ ה לר״י היכי שייך אתרו ביה אמאי מיקטיל אלא פשיטא א ם יקום והתהלך בחוץ אז ונקה גלות א ם מ ת א ח ר שחבשוהו ב ׳ או דאתרו ביה ומותרח לדבר חמור מותרה ה מ כ ה מכלל ד ע ד ה ש ת א לא יצא שלשה ימים ה א אמרינן במי שאחזו לדבר הקל ואמר רחמנא שבתו יתן ורפא )גיסין ע :ישם( ש ח ט בי ש ט ם או ר ו ב מירי ב י ת דין אלא נחבש :ואי שנים ה ר י זה אינו גולת דחיישינן ירפא מתקיף לה רב אשי ממאי דמותרה מיית קטלינן ליה • ]כיון ד א מ ר ת הגהות הב״ת כו׳ ש מ א ה ר ו ח בלבלתי ו ט ע מ א דגבי לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל דלמא חובשין מכלל דאי מיית ניזק קמליכן )א( תוס׳ ד״ה אלמלי מנא לן ועול להא :גלות'אשכחן מילי מ ו ב א ל פ מ י ר כגון לא הוי ואם תמצא לומר הוי ממאי דמיתה ליה להאי דאי לאו לקמלא למאי ו נ כ ה מ כ י ה n כ b n ז ה ]סנסורי! עמי[ ]שם[ שם עח] :סוס׳ דניק סיס[ דלטא ד ר ך עלייה דגבי מ י ת ה אין חילוק בין ד ר ך עלייה לדרך ירידה הכי נמי גבי גלות בעינן שימות מ י ד כרכתיב ויפל עליו וימות מ ש מ ע מיד ו א ע ״ ג רגבי מ י ת ה נמי כ ת י ב מ כ ה איש ו מ ת וי״ל דמשפחת לה בביתא דשישא דלא חיישינןשמא ה ר ו ח בלבלתי כראמרינן ה ת ם אינמי רוקח ב ש ח מ בו ר ו ב שנים חיישינן שמא ה ר ו ת בלבלתו דבקל ה ר ו ח מבלבלו אבל בשאר חבלות אין ה ר ו ח מזיק כל כ ך שיכולין לשמור י פ ה מבלבול ר ו ח לכרוך ע ל ה מ כ ה שום ד ב ר וא״ת היכי מ י ת ו ק ס ק ר א בשוגג ה א ^ ־ ס י ב ש ב ת ב ק ר א ר ק שבתו יתן וגו׳ ובשוגג לא מיחייב כראמרינן ב ס ״ פ כיצד ה ר ג ל )ב״קכו :ושם( ל מ ר ב ה מ פ צ ע ת ח ת פ צ ע לחייב ע ל השוגג כמזיל נזק אבל לא ל ׳ ל ב ר י ם וי״ל למשכחת לה בהוםיף לו רצועה א ח ת ל א מ ר ב ה מ נ י ח )שס לב (:לגולה ו א ס לא מ ת חייב בל׳ ל ב ר י ם ולא למי לשאר שוגג א ו כנוןשנכנס לתנותו של נ ג ר )שלא( ברשות למוכח ה ת ם צרב יש״לו מי( פ פ א לשייך ביה גלות וד׳ דברים או נפל מן הגג ב ר ו ח מצויה דתייב בל׳ דברים מ א מ ר י ׳ ב ס ו ף כיצד ה ר ג ל )שם מ•( ו מ ם ת ב ר א ד א ם מ ת דגולה ועוד דאפשר דהוי שוגג ע ל ה מ י ת ה המורה דלמא מלקות חמור דאמר רב אילמלי ננדוד! לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא א״ל רב סמא בריח דרב אסי לרב אשי ואמרי לה רב סמא בריר ,דרב אשי לרב אשי ולא שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה מתקיף לה רב מרי ממאי דבמזיר וגקה מקטלא דלמא בשוגג ונקה מגלות קשיא :ריש לקיש אמר הא מ ל רבי מאיר היא *דאמר לוקה ומשלם אי רבי מאיר אפי׳ בתו נמי וכי תימא ר׳ מאיר לוקה ומשלם אית ליה מת ומשלם לית ליה ולא והתגיא גגב וטבח בשבת גנב וטבח לעבודת כוכבים גנב שור הנסקל וטבחו ^משלם תשלומי ארבעה וחמשה דברי רבי מאיר וחכמים פוטריןהא איתמר עלה אמר רבי יעקב א״ר יוחגן ואמרי לה אמר רבי ירמיה אמר ר שמעון בן לקיש ר׳ אבין ורבי אילעא וכל חבורתא משמיה דרבי יוחנן אמרי בטובח על ידי אחר וכי זה חוטא וזה מתחייב אמר רבא אמר רחמנא וטבחו או מכרו *ימה מכירה על ידי אחר שם אף טביחה על ידי אחר דבי רבי ישמעאל תנא או לרבות את השליח דבי חזקיה תנא תחת לרבות את השליח *מתקיף לה מר זוטרא מי איכא מידי דאילו עבד איהו לא מיחייב ועביד שליח ומחייב איהו לאו משום דלא מיחייב אלא משום רקם ליה בדרבה מיניח אי בטובח על ידי אחר מאי טעמייהו דרבנן דפטרי *מאן חכמים רבי נ 0 חבשינן ל י ה :לדבר חמור • מ י ה ה : לדבר הקל • מלקות דלא יוסיף דחובל ולא מ ת [ :ואמר ר ח מ נ א • להיכא דלא מ ת דאיכא ממון ומלקות נידון בממון ד כ ת י ב שבתו י ת ן :ממאי • דהאי ו ה כ ה איש א ת ר ע ה ו במזיד ק א מ ש ת ע י והאי ו נ ק ה דילפינן מיניה חבישה ו נ ק ה מ ק ט ל א ק א מ ר ד ת ש מ ע מ י נ ה דאי מיית קסלינן ליה ועל כרתין ב ה ת ר ו ב ו :דלמא בשוגג • מ ש ת ע י ולא ה ת ר ו בו וחבישה לאו צקמלא ו נ ק ה נמי לאו לקמלא אצא מגלות ד ע ר י מ ק ל ט וחבישה רילפינן מ י נ ה לגלות ק א מ ר ומשום הכי כי נ ק ה מגלות ישלם ממון אבל היכא לאתרו ב י ה א י מ א לך דכי לא מיית לוקה ואינו מ ש ל ם :ר י ש לקיש מ ה ל ל אשינו יא דרומיא דרמינן בריש שמעהין מהני׳ רמכות א ד כ ת ו ב ו ת : הא מני • מתניתין דקתני ב א ע ל אחותו נותן ק נ ס ר ״ מ היא ד א מ ר לעיל לוקה ומשלם שלא השם המביאו לידי מ כ ו ת מביאו לידי תשלומין : אפיי בהו נמי • דמיקמיל ע צ ה צישלם ד ה א לא ס ב י ר א ליה לר״מ דפנןור משום ל ר ב ה מיניה ואמאי תנן מ ת נ י ׳ ה ב א ע ל בתו פ ט ו ר מן ה ק נ ס :ו מ ב ח בשבת •איכא תיוב מ י ת ה וכן ל ע ט ל ת כוכבים :שור הנסקל • לקמן פ ר י ך ה א לא שוה מ י ל י :בטובח על יל׳ אחר • ה ג נ ב צוה לשלוחו ל ש ת ו נ ז : וכי • שליח ח ו ט א ושולח מתחייב ק נ ס קיימא לן וחמשה וiהi vא y ל א ר ב ע ה וחמשה גליון הש״ס תוס׳ד׳המב וכוי נאסר מחיים ניחא • עיי זבחים דף עא ע״א חוס׳ ליס )נעמוד הקודם( אפי׳: ]לקמן לד .לז•[ נ״ק עא• נ ׳ מ צא• קדישין מג• ביק ]עפ־[ פיק עא• ]וע׳ע תום ל״ה ' ״ ״ ' T ' £X & גיטין ותום׳ ובשבועות לל־ ליה ע״ס[ דתיקשי מ ה כ א לריש לקיש ר א מ ר ב פ ׳ מרובה)שם עז :ושם( כל היכא דליתיה ]עימבין ב מ כ י ר ה ליתיה ב מ ב י ח ה והכא שור ב ק ד ו ש י ן ) מ ג ( אין שליחללבר עבירה: ה נ ס ק ל ליתיה ב מ כ י ר ה וי״ל ד ה ת ם קדשים המירי דליתנהו כלל ב מ כ י ר ה אבל שור ה נ ס ק ל א ם ימכרנו לעובד מ כ י ר ה אי אפשר אלא ע״י א ח ר שהלוקח לוקחו מ מ ט :ה ח ת השיר • מצי כוכבים אין ת ו פ ס דמיו ולר״ת שאומר דאין שור ה נ ס ק ל ״ נ א ס ר מתיים ל מ כ ת ב ישלם בשור :ע ב ד איהו לא מיחייב• ר ה א מיקסיל:לאו משוםדלא לאל משוס ללא מיחייב כו׳ • א ע ״ ג ד ה כ א אפי׳ לצאת ידי מיחייב הוא• דהיובא ר מ י א עליה אלא משום ר ק ם ליה ב ד ר כ ה מיניה: ניחא: רבי שמיס אינו תייב רדוקא בממון ה ו א ד א מ ר ר ב א בהשוכר א ת הפועלים )נ״מ צא־ ישם(אתנןאסרה ת ו ר ה אפי׳ ב א ע ל אמו דמיחייב בבא לצאת י ד שמיס אבל ק נ ס לא מיחייב אלא ע ״ פ ב ״ ד כדאמרי׳ אשר ירשיעון אלהים פ ר מ למרשיע עצמו מ ״ מ ניחא רפיון שהיה ראוי להתחייב א ם לא ה י ה מתחייב בנפשו מתחייב נמי אממון ע״י שליח כיון שאינו מתחייב ב נ פ ש ו : D B m י נ מ י ת ק כ : ״ החב ה : ל * גנב שור ה נ ס ק ל י ל " £ועבחו משלם תשלומי ד׳ וה׳ • ת י מ ה C ו מ ז י ע ה רבי עא• פג• וש״נ[
© Copyright 2024