פרק ה
כלאים פרק חמישי
משנה א' הלכה א'
שח ַָרב ונתייבשו חלק מן הגפנים ,אִם י ֶּש ּבֹו ְל ַלקֵּט ֶּעשֶּר ְג ָפנִים בשטח של ְלבֵּית סְָאה ּונְטּועֹות ְכ ִה ְלכָתָ ן
(א) כ ֶֶּּרם ֶּ
במבנה של שלושה ושנים ,ה ֲֵּרי זֶּה נִק ְָרא כ ֶֶּּרם (דַ ל) .כ ֶֶּּרם (דַ ל) שֶּהּוא נָטּו ַע ע ְִרּבּו ְבי ָא לא בשורות ישרות ,אִם י ֶּש
ּבֹו במקום מסוים ְל ַכ ֵּּו{י}ן שְתַ י ִם נֶּגֶּד שָלש ,ה ֲֵּרי זֶּה כ ֶֶּּרם ויש להרחיק ממנו ארבע אמות ְ ,ואִם לָאו ,אֵּינֹו כ ֶָּרם ודי
בששה טפחים ַרּבִי ֵּמאִיר אֹומֵּר ,הֹואִיל וְהּוא נ ְִראֶּה כְתַ ְבנִית ( ַה)כ ְָרמִים ,ה ֲֵּרי זֶּה נחשב כ ֶָּרם:
ירושלמי כלאים כג:
גמ' אמר רבי יוחנן היא קרחת הכרם היא כרם שחרב
[קרח] שש עשרה על שש עשרה ושואל ובאשר
כל ההבדל הוא קרחת הכרם מקריחין אותו מאמצעו.
להפרש עבודתו בשמונה אמות ,ומברר ,מה את עבד
בעוד כרם שחרב מקריחין אותו מכל צדדיו :ר' זעיר'
לה איך לחשב את השטח הוא ועבודתו לתוך בית
מחוי מראה מציג לחברייא כרם של תשע שורין מן
סאה ,או חוץ לעבודתו .אין תעבדינה הוא ועבודתו
בתוך בית סאה אשכח חסר תלת מאוון מאות
שובע ,כפול שובע .נסב הסר שורה פרא מדוללת
וארבעין ותמניא .ואין תעבדינה תחשב חוץ לעבודתו
שורה פרא נוספת לשתי לאורך[ .נסב] והסר גם
אשכח יתר עודף מארבע מאוון וחמשין ותרתיי .וכמו
שורה פרא שורה לערב מן רוחב .נמצא שנשתיירו
ואם תחשב פלגות בשורות רחבות יותר הרי דינן
שם עשרים גפנים נסב הסר תרתיין מיכן מן השתי
כגפנים ביחידיות הן אין תימר ברו צפופים יותר לא
ותרתיי מיכן מן הערב חדא מיכאן וחדא מיכאן.
תנינן אלא עשר גפנים לבית סאה .נמצאה הוי לא
נשתיירו שם עשרה(ים) גפנים ,הדא דתנינן עשר
מצי תנייה אין לנו הסבר לחישוביו של רבי זעירה,.
גפנים לבית סאה אם נמצאו שתים כנגד שתים אחת
לצורך יישור השורות הכורת הגזע של הגפן מכוון
יוצא זנב .ועוד שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב.
והגוף והענפים אינו מכוון הרי זה כרם ,.ואם הגוף
ועוד שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב .ועוד שתים
הענפים מכוון והכורת וגזעי הגפן אינו מכוון אינו
כנגד שתים ואחת יוצא זנב .ואם את רואה כאילו
כרם .היו הגזעים דקות ואינן מכוונות ואם הזמן
אחרת נטועה כאן .כאילו אחרת נטועה כאן .כאילו
העבו ועכשיו והרי הם מכוונות נחשב לכרם ,.איך
אחרת נטועה כאן ומשלים שורות מלאות לכרם קטן .
בודקים? הן מביא חוט ומותח .אית תניי תני בודקים
ושואל ליטע כאן בפינה אין את יכול שהוא זנב ,ואין
מבפנים ,ואית תניי תני בודקים מבחוץ .אמר רבי
זנב לזנב ,ליטע כאן בפינה הנגדית אין את יכול שהוא
יונה ,מאן דאמר מבפנים צריך להיות ישר עד בתוך
זנב ,ואין זנב לזנב .הדא אמרה שאין זנב לכרם גדול.
טפח .מאן דאמר מבחוץ צריך שיהא החוט נוגע בהן.
ועונה מכאן הדא פשיטא שאילתיה דרבי יוסי בר
ואם שורה החיצונה שאינה מכוונת כנגד הכרתין,
זמינא בשם רבי יוחנן ,האם את רואה כאילו אחרת
אינה נחשבת ככרם נותנין לה עבודתה כגפן יחידה
נטועה כאן ונעשה כרם גדול ,אם תחשב את
ששה טפחים וזורע את המותר .אמר רבי יוסי שאם
המרחקים בין גפן לגפן .נמצאו ששים וארבע על
היו זורעין בתוך ששה הכל גם הגפנים וגם הירק
ארבעים ושמנה אמות .נסב נסיר תרתי רצועות
אסור .,חוץ לששה ,הגפנים מותרות והכרם אסור אם
מיכא מן השתי ויהב לון הכא ונעביר לערב נמצאו
זה בתוך ארבע אמות .ושואל ואיזה והאם זה נקרא
ארבעים ושמונה על ארבעים ושמונה אמות .גפן חד
כרם דל .אמר רבי יונה דל בגפנים ,ועשיר בעבודות :
ביניי עקר ,חד ביניי והב לכאן ועוד חד \{קדה\}
משנה ב' הלכה ב'
שמְעֹון אֹומֵּר ,אֵּינֹו כ ֶֶּּרםַ .ו ֲח ָכמִים אֹומ ְִרים( ,כ ֶֶּּרם,
ֵַּארּבַע אַּמֹותַ ,רּבִי ִ
(ב) כ ֶֶּּרם שֶּהּוא נָטּו ַע צפוף עַל פָחֹות פָחֹות מ ְ
וְ)רֹואִי{ם}(ן) אֶּת ָה ֶּא ְמ ָצעִּיֹות ְכ( ִא){י}ּלּו אֵּינָן:
ירושלמי כלאים כה.
חמש כנגד חמש .אבל אם היו שש כנגד שש אילו את
גמ' במשנה ,וחכמים אומרים רואים את האמצעיות
רואה את האמצעים' כאילו אינן ,עדיין ספק אילו או
כאילו אינן ,אמר להם רבי שמעון ,אותם גפנים
אילו ידלל .ושואל{ ,מהי\} [מהו] הדא דתנינן ,רואין
שאתם אומרים "רואין את האמצעיות כילו אינן" הרי
את האמצעיות כאילו אינן .אמר רבי הונא שמותר
הן עיקרו של כרם הם יישארו אחרי הדילול ,אמר
להדלותן על גבי [זרעים] {גפנים} .אמר רבי מנא,
רבי חנניה ,הדא אמרה כשהיו צפופים שש גפנים
הדא מסייעא להא דאמר ר' יוסי ,אם היו זרעים בתוך
כנגד שש .אבל אם היו חמש כנגד חמש ,כל עמא
ששה טפחים הכל אסור .היו הזרעים חוץ לששה
מודיי שהן רואין את שנים האמצעיות כאילו אינן.
גפנים יחידות מותרות והכרם אסור .שמעון בר אבא
אמר רבי מנא הדא דתימר המחלוקת דווקא כשהיו
מרווחים ורצפן זה במחלוקת ,אבל רצופין ורווחן
דברי הכל הרי זה כרם ברם הכא בעוד בשכונת
קברים מה פליגין בשבא ומצאן רצופין .רבי שמעון
אומר אומר אני ,גל נפל עליהן ורצפן ואין כאן שכונה
ורבנן אמרי מרווחין הן כדין ורצפן והוסיף וצופפם
אמר בשם רבי יוחנן .כשם שהן רבי שמעון וחכמים
חלוקין כאן בכלאים כך חלוקין בשכונת קברות .
אמר רבי יונה ולא דמיא תמן בשכונת קברות מצאן
מרווחין והוסיף קברים ורצפן יש להן דין של שכונת
קברות ואם היו רצופין ,והוציא קברות ורווחן אין
להן דין שכונת קברות .ברם הכא בכלאים אם
משנה ג' ד' הלכה ג'
ַאר ָּבעָה טפחיםַ ,רּבִי (א)לִי ֶּעזֶּר ּבֶּן יַעֲק ֹב אֹומֵּר ,אִם ָהי ָה
(ג) ח ִָריץ שֶּהּוא עֹובֵּר ַּבכ ֶֶּּרם עָמ{ֹו}ק ֲעש ָָרה ו ְָר{ו}חָב ְ
ְזֹורעִי(ם){ן} ּבְתֹוכֹוְ ,ואִם
החריץ ְמ ֻפּלָש מֵּר ֹאש ַהכ ֶֶּּרם ְועַד סֹופֹו ,ה ֲֵּרי זֶּה נ ְִראֶּה כשטח בפני עצמו ְכבֵּין שְ נֵּי כ ְָרמִים ו ְ
ש ַּבכ ֶֶּּרם אם היא ֲע ֻמ{ו}קָה ֲעש ָָרה
לָאו ,ה ֲֵּרי דינו הּוא ַכגַת .שאסור לזרוע בו { ְו} ַהגַת בה דורכים את הענבים ֶּ
זֹורעִים ּבְתֹוכָּה)ַ .ו ֲח ָכמִים אֹוס ְִרי(ם({ן}.
ַאר ָּבעָה טפחים {זורעין בתוכה דברי}ַ ,רּבִי אלִי ֶּעזֶּר (אֹומֵּרְ ,
ּור{ו} ָחבָה ְ
ְ
ש)עָר כֹותֵּש
זֹורעִין ּבְתֹוכָּהְ .ואִם ָהי ָה {ס}( ֵּ
ַאר ָּבעָהְ ,
ּור ָחבָה ְ
ש ַּבכ ֶֶּּרם גְבֹו ָה(ה) עֲשָ ָרה ְ
שֹומ ֵָּרה מגדל שמירה מוגבה ֶּ
ְזֹור ַע אֶּת
שהִיא נְטּועָה ַּבגַת אֹו ַבנֶּקַע ,נֹותְ נִין לָּה עֲבֹודָ תָ ּה ששה טפחים ,ו ֵּ
עלים מטפסים עליהָ ,אסּור( :ד ) ֶּגפֶּן ֶּ
זֹורעִין (ּבְתֹוכֹו)
ש ַּבכ ֶֶּּרםְ ,
ַארּבַע אַּמֹותֹ ,לא יָבִיא ז ֶַּרע ְלשָםְ .ו ַה ַּבי ִת המכוסה בגג ֶּ
הַּמֹותָ רַ .רּבִי יֹוסֵּי אֹומֵּר ,אִם אֵּין שָם ְ
{אותו}:
ירושלמי כלאים כו.
מקיפו מודה לרבי אליעזר בן יעקב שזורעים בחריץ
גמ' חריץ העובר בכרם עד שיהא מבריק מפולש כדי
מפולש ,אבל רבי אליעזר בן יעקב לא יודי לר'
הוא ועבודתו ,מן מה דתני במשנה מודין חכמים לר'
אליעזר. ,ומסביר רבי אליעזר מודי לרבי אליעזר בן
אליעזר בן יעקב אפשר להבין בחריץ מבריק צריך
יעקב שעמוק כגבוה ,ר' אליעזר בן יעקב לא יודי
שטח לרוחב כדי הוא ועבודתו ,הוי כן משמע מכך
לרבי אליעזר מפני שסובר שאויר הכרם מקיף ,רבי
רבי אליעזר בן יעקב סבר מימר ,אפילו אינו מבריק
חייא אמר בשם רבי יוחנן ,מגדל השמירה צריך
מפולש לכל האורך כדי הוא ועבודתו .וכל זאת מה
שיהא שם חלל ארבע טפחים .אמר רב שמואל בר
פליגין המחלוקת בשהיו שתי שורות מיכאן ושתי
רב יצחק הדא דתימר בגבעה בעגולה .אבל במבנה
שורות מכאן .ויש כרם משני צידי החריץ אבל אם
היתה שורה אחת מיכן ושורה אחת מיכן ,מכיון שהוא
במרובעת אינו צריך שיהא שם חלל ארבעה טפחים .
החריץ מגיע נגד שלש גפנים ,בטל ממנו שם הכרם,
במשנה ,רבי חלפתא בן שאול אמר ,צריך שיהא שם
במשנה ,הגת שבכרם עמוקה עשרה תני פחות מיכן
שלשה טפחים לעבודתה עפר מכוסה מלמעלן .אמר
אסור ,ושואל דל פחות כן מה אנן אמרין מה
ר' יוסי הדא דתימא בגת בעגולה אבל במרובעת אינו
החידוש ? אם עשרה אסור ,תשעה לא כל שכן?
צריך שיהא שם שלשה טפחים עפר מלמעלה .יותר
ועונה אלא מהו פחות מיכן הכוונה לרוחב ,ושואל,
משלשה ועד פחות מארבעה היא המחלוקת במתני'
דל כן מה אנן אמרין שאסור ,יעשה כסתום ותהא
מפני פחות משלשה כסתום משלשה ועד ארבעה יכול
מותר? ושואל ויעשה כסתום ומכוסה ותהא מותר?
משלים ארבעה וזורע מיד בסוף ארבעה .רבי אבין
לא כן תני ,שרשי פיאה צמחים נכנסין לתוך ארבע
אמר בשם שמואל כתוב בנביא ישעיה מב' (כב)
אמות שבכרם למטה משלשה טפחים ,הרי אילו
חּורים ֻּכלָּם ּו ְבבָתֵּ י ְכ ָלאִים
וְהּוא עַ ם בָּ זּוז וְ ָּשסּוי הָּ פֵ חַ בַ ִ
מותרין .ועונה ,שנייא היא ,שאויר הכרם מקיף.
ָה ְחּבָאּו הָּ יּו לָּבַ ז וְ אֵ ין מַ ִציל ְמ ִשסָּ ה וְ אֵ ין אֹמֵ ר הָּ ַשב :זו
פתוח וגלוי ,כפי שאמר להן ר' אליעזר בן יעקב אין
הדוגמא של בית שמחביאים בו את הכלאים וזורעים
בו:
אתם מודין לי שעמוק כגבוה אלא שאויר הכרם
מקיף .מסתברא רבי אליעזר האומר שאוויר הכרם
משנה ה' הלכה ד'
ַאר ָּבעִים ְו ָחמֵּש
(ה) הַנֹו ֵּט ַע י ָָרק ַּבכ ֶֶּּרם אֹו {ה} ְמ ַקּי ֵּ{י}ם רואה שצמח ואינו עוקר ,ה ֲֵּרי זֶּה ְמקַדֵּ ש אוסר סביב הירק ְ
ַארּבַע אמות ,אֹו עַל נטועות ָחמֵּש על
ַארּבַע אמות ְ
ש ָה(יּו){ן} גפנים נְטּועֹות עַל מרחק ְ
ְג ָפנִים .אֵּימָתַ יִּ ( .בזְמַן) ֶּ
ָחמֵּש שהם מספר הגפנים הנמצאים בקוטר של שש עשרה אמה .הָיּו נְטּועֹות עַל בצפיפות פחותה של שֵּש שֵּש,
שבַע ,ה ֲֵּרי זֶּה ְמקַדֵּ ש שֵּש ֶּעש ְֵּרה ַאּמָה ְלכָל רּוחֲַ ,עגֻ{ו}ּלֹות בקוטר וְֹלא מ ְֻר{ו}ּבָעֹות דהיינו עשרים ואחד
שבַע ֶּ
אֹו עַל ֶּ
גפנים:
ירושלמי כלאים כו:
ד' או חמש על חמש הדא מסייע לר' זעירא דר'
גמ' רבי יוסי בן חנינא אמר והוא חשבון זה מתאים
\{אלעזר\} [זעירא] אמר ,כרם אפשרית כאשר
שזרע במרכז כנגד האמצעית .ומסביר ,ר' אבין אמר
המרחק בין גפן לגפן שמונה חוץ ממקום כרתין .היו
בשם שמואל ,והוא שתהא האמצעי עגולה ירק סביבו
נטועות שש על שש או שבע על שבע הדא מסייע לר'
היאך עבידא לדוגמא ,כרם שובע שורין מן שובע
אלעזר דר' אלעזר אמר מד' אמות ועד שמונה אסור
שורין ארבעים ותשעה גפנים צא הורד מהן ארבע
ומקדש ,משמונה ועד שש עשרה אסור לזרוע בו ירק
גפנים לארבע זויות הכרם נשתיירו שם ארבעים
ואינו מקדש ואינו אוסר:
וחמש גפנים ,הדא היא דתנינן הרי הוא מקדש
ארבעים וחמש גפנים ,אימתי בזמן שהן נטועות ד' על
משנה ו' הלכה ה'
ש ַאגִי ַע לֹו ֲא ַל ְקטֶּנּו ,וכך עשה הכרם ֻמ{ו}תָ ר .אבל אם דחה
(ו) הָרֹואֶּה י ָָרק שצמח מעצמו ַּבכ ֶֶּּרם ,וְָאמַר תיכף ְכ ֶּ
שאֶּחז{ֹו}ר ֲא ַל ְקטֶּנּו ,אִם עבר זמן כדי להֹוסִיף ְּבמָאתַ י ִם ,הכרם ָאסּור:
את העקירה ואמר ְכ ֶּ
ירושלמי כלאים כז.
אמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו מודה הוא הכא
גמ' רבי יוסי בר חנינא אמר ,בפועל שכיר שנו את
שאסור לו ,ומבחן הצמיחה אחד במאתיים נעשה
המשנה וגם בעל הבית שהוא עסוק במלאכתו עשו
בעלה קטן אחד שמשאיר .אבל אם ליקט הוא בעל
אותו כפועל ,.אבל בעל הבית שקיים ירקות שדה
הבית אסור בין לו בין לכל אדם :ואם הוסיף במאתים
בכרם ,בידיעה ,אפילו שעה אחת אסורין בין לו בין
אסור .דברי רבי ינאי ,והטוב ביותר משערין בהדין
לאחר .פועל שקיים ירקות שדה בכרם בלי ידיעת
ירבוזה שצמיחתו ניכרת .כיצד הוא בודק? רב ביבי
בעל הבית אסור לו ומותר לכל אדם .וקשיא ,אם
אמר בשם רבי חנינא ,לוקט אחד ומניח אחד ,ומשווה
אסור לו לפועל יהא אסור לכל אדם? אם מותר לכל
ביניהם מה שזה העקור פוחת פחות זה השתול
אדם יהא מותר גם לו לפועל ? ועונה .אלא ,נסביר
עדיין מוסיף זו צמיחתו:
זאת כרבי שמעון ,דאמר אין אדם מקדיש ולא אוסר
דבר שאינו שלו ,ובכל זאת אף על גב דרבי שמעון
משנה ז' הלכה ו'
שּיָצְאּו זרעים מעורבים עִם ַהזְ ָבלִים אֹו שנגרפו עִם ַה ַּמי ִם,
(ז) ָהי ָה עֹובֵּר ַּבכ ֶֶּּרם ְונָפְלּו ִמּמֶּנּו ז ְָרעִים והתפזרו ברוח ,אֹו ֶּ
ַזֹור ַע ְו ִסע ֲַרתּו והוליכם הָרּו ַח לְַאח ֲָריו ולא הרגיש בכך עד שנודע לו על כך ,שדה הכרם ֻמ{ו}תָ ר .אבל אם
או ה ֵּ
שבִים ,יֹופְַך .השדה במחרישה ְואִם
ִסע ֲַרתּו הָרּו ַח ְל ָפנָיו ועכשיו יודע הואַ ,רּבִי ֲעקִיבָא אֹומֵּר ,אִם צמחו בינתיים ֲע ָ
צמחו כבר ָאבִיב שיבולים צעירים ,יְנַפֵּץ ירסק את הגרעינים מיד ְ .ואִם ֵּהבִיָאה דָ גָן( ,תִ ){י}דָ לֵּק דינה בשריפה:
ירושלמי כלאים כז.
הגרעינים ,הקשין מותרין ,והדגן אסור בהנאה .אם
גמ' במשנה ,סערתו הרוח ,אמר רבי אלעזר מתני'
הביאה דגן ,תדלק והכל גם הכרם וגם התבואה אסור.
בעומד בשדה לבן בשדה תבואה וסיערתו וסערת
רבי יוחנן אמר הכל אסור בין צמחו רק עשבים או
הרוח הוליכה את הזרעים לשדה כרם .רבי זעירא
צמח כבר דגן ,ושואל אם כן ,מהו הדא דתנינן אם
בעי דברי רבי אלעזר מה איתאמרת דווקא בעומד ,או
עשבים יופך אם אביב ינפץ ואם הביאה דגן תדלק?
אפילו עומד? ומדייק אין תימר בעומד בשדה לבן ,
.ועונה ,כההיא דתנינן תמן הערלה וכלאי הכרם את
הא עומד בשדה כרם אפילו הוליכם הרוח לאחוריו
שדרכו לשרף ישרף .את שדרכו ליקבר יקבר אבל
לא יהיה מותר ? אין תימר אפילו עומד .בכרם היא
הכול אסור בהנאה .רבי יעקב בר אידי אמר בשם
הדא קדימה היא הדא אחורה ועונה ,נישמענה מן
רבי שמעון בן לקיש יש פעמים שהקשין מותרין
הדא ,רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון,
הזורע וסיערתו הרוח לאחוריו מותר מפני שהוא
והדגן אסור .ויש פעמים שהקשין אסורין והדגן
אונס ,ושואל ,מה אנן קיימין? אם בעומד בשדה כרם
מותר .ומסביר ,היאך עבידא ,אם זרע בהיתר במרוחק
מה עושה שם עם זרעי תבואה? {עובד עבודה}
כדין וסיכך על גבן על הגפנים הקשין מותרין והדגן
[עובר עבירה הוא] ואת אמרת מותר? ועונה .אלא כי
אסור ,ואם זרע באיסור והעביר את הסכך את עלי
אנן קיימין בעומד בשדה לבן ,וסיערתו הרוח לשדה
הגפן לצד אחר הקשין אסורין ,והדגן מותר .רבי
כרם .ר' זעירא ר' שמעון בן לקיש אמרו משום ר'
זעירא בעי ,ניחא מובן הקשין מותרין והדגן אסור,
הושעיא ,אם צמחו עשבים יופך הכל וכל הכרם
אבל איך נבין הקשין אסורין והדגן מותר? ושואל,
מותר ,אם אביב צמחו שיבולים רכות ינפץ ירסק את
הרי גדל מתוך איסור ואת אמרת [הדגן] מותר?.
כמה הבצל אסור שאין גידולי איסור מעלין מבטלים
את האיסור שכבר צמח:
ועונה ,רבי זעירא כדעתיה בשיטתו ,דאמר ר' זעירא
בשם ר' יונתן בצל של כלאי הכרם ,שעקרו משדה
הכרם והעבירו ושתלו במקום אחר אפילו מוסיף
משנה ח' הלכה ז'
(ח) ַה ְמ ַקּי ֵּ{י}ם ולא עוקר קֹוצִים ַּבכ ֶֶּּרםַ ,רּבִי (א)לִי ֶּעזֶּר אֹומֵּרִ ,ק{י}דֵּ ש הכרם נאסר מפני שהקוצים הם מאכל
שכָמֹוהּו ְמ ַקּי ְ{י}מִין כאן בארץ ישראל .פרח
גמלים אצל הערבים ַ ,ו ֲח ָכמִים אֹומ ְִריםֹ ,לא ִק{י}דֵּ שֶּ ,אּלָא דָ בָר ֶּ
שנַת ַה ֶּּמלְֶּך צחור ְוכָל מִי(נֵּי){ן} ז ְָרעִים( ,אֵּינָן) ִכלְַאי ִם ַּבכ ֶָּרםַ .ה ַקנְּב(ֹו)ס ,המשמש
ָהאִירּוס ְו ַה ִק{י}ּסֹום המטפס ושֹו ַ
לייצור חבלים ַרּבִי ט ְַרפֹון אֹומֵּר ,אֵּינֹו ִכלְַאי ִםַ .ו ֲח ָכמִים אֹומ ְִריםִ ,כלְָאי ִםְ .ו ַה ִק{י}נ ְָרס הקוצני ִ ,כלְַאי ִם ַּבכ ֶָּרם:
ירושלמי כלאים כז:
אומר עליו בורא פרי העץ ,אתה אמר על התמורות
גמ' אמר ר' אבהו טעמא דר' אליעזר שכן מקיימין
הפרי הלא בשל שלו בורא מיני דשאים .גם הצלף
אותן את הקוצים לגמלים בערביא .האירוס מתורגם
ספק אילן ספק מין דשא ,בית שמאי אומרים כלאים
בארמית ארץ ישראלית אירסיה .הקיסוס הוא
בכרם {ואינו} כלאים בזרעים .בית הלל אומרים
קיסוסא .ושושנת המלך הוא קרינטון .הקנים והאגין
אינו כלאים לא בכרם ולא בזרעים .הכל מודין שהוא
והוורד והאטדין מין אילן הם ואינן כלאים בכרם.
חייב בערלה מספק ,.תני רבי חיננא בר פפא את
השיפה \{והחיטין\} [והאיטן] והגמי ושאר כל
שהוא עולה צומח מגזעו מין אילן ,והצומח משרשיו
הגדלים באפר באדמת לס מין דשאים הם ,ואינן
מין ירק .ושואל התיבון הרי הכרוב הרי הוא עולה
כלאים בכרם .ושואל ,והתני רבי הושעיה אומר אילו
מגזעו ובכל זאת נחשב מין ירק ,ועונה כאן בודאי אין
הן מיני דשאים ,הקינרס והחלמה והדימוע והאטד?
צורך בסימנים כאן בספק אלו הסימנים
ואיך נאמר שהאטד מין אילן הוא? .ועונה ,תמן
הדרן עלך כרם שחרב :
לברכה הוא דשא וכאן לכלאים הוא אילן .אמר ר'
יוסי הדא אמרה מכאן נלמד אתרוג אע"פ שאתה
...
© Copyright 2024