פרק ד
כלאים פרק רביעי
משנה א' הלכה א'
כלאי כרם חמורים יותר מכלאי זרעים וירקות ,ככתוב דברים כב' (ט) ֹלא ִתז ְַרע כַ ְר ְמָך כִ לְ ָאיִם פֶּ ן ִת ְק ַדׁש הַ ְמלֵָאה
ְַארבַע
שמַאי אֹומ ְִרים ,אם פנוי ֶּעש ְִרים ו ְ
ּותבּוַאת הַ כָ ֶּרם( :א) ק ַָרחַת שטח ריק סביב ַהכ ֶֶּּרם ,בֵּית ַ
הַ ז ֶַּרע אֲ ֶּׁשר ִתז ְָרע ְ
אַמֹות אפשר לזרוע ירק ּ .ובֵּית ִהלֵּל אֹומ ְִרים ,מספיק שֵּש ֶּעש ְֵּרה ַאמָה .מְחֹול המסגרת מסביב ַהכ ֶֶּּרם צמוד לגדר ,
שמַאי אֹומ ְִרים ,אם יש שֵּש ֶּעש ְֵּרה ַא ָמה מותר לזרוע ּ .ובֵּית ִהלֵּל אֹומ ְִרים ,מספיק שְתֵּ ים ֶּעש ְֵּרה ַאמָהְ .ואֵּי-זֹו
בֵּית ַ
שח ַָרב ֵּמ ֶּא ְמצָעֹו .אִם אֵּין שָם לשיטת בית הלל שֵּש ֶּעש ְֵּרה ַאמָהֹ ,לא יָבִיא ז ֶַּרע ְלשָם ,הָיּו
הִיא ק ַָרחַת ַהכ ֶֶּּרם? .כ ֶֶּּרם ֶּ
ְזֹור ַע אֶּת הַמֹותָ ר(:ב) {ו}אֵּי-זֶּה{ו} (הּוא) מְחֹול
שָם שֵּש ֶּעש ְֵּרה ַאמָה ,נֹותְ נִין לָּה עֲבֹודָ תָ ּה ארבע אמות משני צידיה ו ֵּ
ַהכ ֶֶּּרם .השטח בֵּין כ ֶֶּּרם ַלגָדֵּ ר .אִם אֵּין שָם שְתֵּ ים ֶּעש ְֵּרה ַאמָהֹ ,לא יָבִיא ז ֶַּרע ְלשָם ,הָיּו שָם שְתֵּ ים ֶּעש ְֵּרה ַאמָה,
ְזֹור ַע אֶּת הַמֹותָ ר(:ג) ַרבִי י ְהּודָ ה אֹומֵּר ,אֵּין זֶּה
נֹותְ נִין ל(ֹו){ה} את השטח הריק הצריך לו בשביל עֲבֹודָ ת(ֹו){ה} ו ֵּ
שנֵּי ( ַה)כ ְָרמִיםְ .ואֵּי-זֶּה{ו} (הּוא) גָדֵּ ר ,שֶּהּוא גָבֹו ַּה
ֶּאלָא גֶּדֶּ ר ַהכ ֶָּרםְ .ואֵּי-זֶּה{ו} (הּוא} מְחֹול ַהכ ֶֶּּרם .שטח פנוי בֵּין ְ
ַאר ָבעָה טפחים:
ֲעש ָָרה ְט ָפחִים .או ְוח ִָריץ ,שֶּהּוא עָמ{ֹו}ק ֲעש ָָרה טפחים ו ְָרחָב ְ
ירושלמי כלאים יח:
גמ' אמר רבי יוחנן ,קרחת הכרם הוא כרם שחרב.
וארבע אמות .אמר רבי יוחנן ,בית שמאי מחמרין
אלא מה ההבדל? את קרחת הכרם מקריחים אותו
בחורבנו יותר ממטעתו .שתחילת מטעתו שש עשרה
מאמצעו .ואילו כרם שחרב מקריחין אותו מכל
אמה וחורבנו ,להתיר זריעה בינתיים עשרים וארבע
צדדיו .אמר רבי יוסי ,והוא קרחת הכרם שבא ממעט
אמות ,ומברר וכל הדברים ב"ש מוסיפין שליש על
מכרם גדול .שגם אחרי שנתייבשו חלק מן העצים
שיעורי בית הלל? אם כך מחול הכרם על דעתיה
נקרא הוא כרם אבל אם בא ממטע כרם קטון אין זה
דבית שמאי צריך להיות שמונה עשרה ,שהרי על
קרחת הכרם ,אלא ,גפנים יחידים הם .ותנינן כפי
דעתיה דבית הלל שתים עשרה? ושואל .והתנינן
שלמדנו ,אי זהו קרחת הכרם? כרם שחרב מאמצעו
מחול הכרם בית שמאי אומרים שש עשרה אמה.
וב"ה אומר' שתים עשרה אמה .,ועונה .,אית דבעי
ונשתייר בו כדי כרם ,.בין שנשתיירו מארבע רוחות,
מימר הוצא מהן ארבע אמות לעבודה של הגפן,
בין משלש בין משתים זו כנגד זו ומסביר לדוגמא. :
נמצאו שתים עשרה על דעתיה דבית שמאי ,ושמונה
היאך עבידא ,חמש שורין מן של שובע ,שובע דהיינו
על דבית הלל ,ועבודו' הגפן אדעתיה דבית שמאי
שלושים וחמישה גפנים ,נסב נעקרו חד קרחת
שמונה אמות ואדעתיה דבית הלל שש אמות ושואל
כרמין .שהם שלושה גפנים רצופים במרכז ,כי אית
והתנינן לפיכך הזורע ארבע אמות שבכרם ,בית
נשארו עדיין ארבעה כרמין של חמישה גפנים
במבנה של משבצת ארבעה וזנב שהוא מינימום כדי
שמאי אומרים קידש נאסר שורה אחת .ובית הלל
להיקרא כרם ,ותלתא גפנים נעקרו ביניין ,נסב
אומרים קידש נאסרו שתי שורות ,ועונה ,נימר כל זה
נעקרה עוד שלישיה של חד אחורן אית נשארו תמן
בגין בית הלל תניתה .ושואל והתנינן אי זהו עריס?
תלתא כרמין ,ותרין שלישיות נעקרו ביניין .נס
הנוטע שורה של חמש גפנים מודלות על מוטות .
נעקרה עוד חד שלישיה חורן .,אית נשארו תמן תרין
ועונה ,שנייא היא ,דאמר רבי שמעון בן לקיש בעריס
כרמין שלמים משני צידי הכרם הגדול ,שהיה בעבר,
המעוקם ולא בשורה ישרה שנו .על ידי עקימה
{ותרין} וחד רווח ביניין [היאך עבידא לדוגמא:
תרתיי אמות לבית שמאי מתבלעין :וכלולים בשטח
חמש שורין של גפנים מרוחקים זה מזה אפילו
עבודת הגפן ואומר ,לא סוף דבר גדר ,אלא אפילו
משובע אמות שובע אמות נסב אם נוציא שורה חד
עשה פסין עמודים סמוכים זה לזה אם אין בין פס
האמצעית מן כרמין .כי אית נשארו ארבעה שורות
לחבירו שלשה טפחים נידונין כגדר לבודה ומחוברת .
כרמין ,ורווח של ותלתא ביניין שהם עשרים ואחד
ושואל,אפילו קמה של תבואה ואפילו קשין מחוברים
אמה וכשנוציא נסב שורה חד אחורן אית תמ
לקרקע ? ועונה ואתיא כיי דאמר רבי חנינא אין
נשארו שם תלתא שורות מן כרמין ותרין שורות
האסור הקמה והקש שהיו בכרם נעשה מחיצה
רווח ביניין .נס נוציא עוד חד שורה אחורן .אית
להציל .סברין מימר ויש מחמירים ואומרים האיסור
תמן נשארו תרין שורות של כרמין ,ותרין ערוגות
עשה מחיצה ליאסר ולא להציל ,במשנה ,רבי יהודה
לזריעה ביניין{ ].וכל זה מתאים לשיטת בית שמאי}
אומר אין זה מחול אלא גדר הכרם ,ושואל על דעתיה
רב כהנא אמר ,כתחילת מטעתו כפי שהוא נזרע כך
דרבי יהודה עשה מחול כבתוך קרחת הכרם כאשר
עושין אותו קרחת .בית שמאי אומרים תחילת מטעתו
שני כרמים של שני שכנים צמודים זה לזה .ויוסר
עשרים וארבע אמות מינימום וחורבנו עשרים
עד בשש עשרה אמה? ועונה .אמר רבי יונה הדא
כנגד שלש כנגד שלוש דהיינו תשעה גפנים יש לו
מחול ,אמר רבי זעירא הדא אמרה ,עשה פסין כנגד
שלש גפנים שכבר נקרא כרם גדול יש לו מחול
אפילו אינו לאורך כל הכרם ,ושואל רבי יודן בעי
עשה גדר לפנים מגדר נ{ו}אמר אם יש בין הגדרות
שלשה טפחים מותר להביא זרע לשם ,ואם לאו הרי
זו גדר אחת כפולה ואסור להביא זרע לשם .רבי
יעקב בר אידי אמר בשם רבי שמעון בן לקיש היה
שם מקום שתים עשרה אמה ניטל ממנו שם ודין
המחול ומותר לזרוע שם .אמר רבי חזקיה ובלבד
שתים עשרה על שתים עשרה .אמר רבי מנא אין
צורך שתים עשרה על שתים עשרה אמה אפילו
מיצר והולך באלכסון גם מותר:
דתימר כשאין הכרתים מבנה הכרם של השכנים
מכוונים .אבל אם היו הכרתים הגזעים מכוונין
באמת אוסר בשש עשרה אמה ושואל ,עד שיהא
מוקף גדר של ממש מארבע רוחותיו? ועונה . ,מן מה
דתנינן בין שני כרמים ,הדא אמרה אפילו יש גדר
מרוח אחת ,ומברר ,עד שיהא מוקף גדר כל אותו
הרוח בשלמות? ועונה נישמעינה מן הדא ,דאמר רבי
זעירא ר' יסא בשם רב מתנה ,אין זנב של גפן יחדה
המשלימה לכרם גדול ,ולא דין מחול לכרם קטן.
ומסביר אין זנב לכרם גדול שאי אתה זקוק לו יש
מספיק גפנים ללא זנב .ולא מחול לדיני הרחקה
לכרם קטן לואסור חוצה לו יותר מתוכו .מפני שכל
תוכו שמונה אמות ,ואם תאסור וחוצה לו שתים
עשרה אמות .ואי זהו כרם קטן שורה של שלש
גפנים כנגד שורה נוספת של שלש גפנים .הא שלש
משנה ד' הלכה ב'
שי ִ ָכנֵּס ַהגְדִ י ,ה ֲֵּרי זֹו נחשבת ִכ ְמ ִח{י}צָה
(ד) ְמ ִחצַת ַה ָקנִים ,אִם אֵּין{שם} בֵּין ָקנֶּה ַל ֲח ֵּב{י}רֹו שְלשָה ְט ָפחִים כְדֵּ י ֶּ
שנִפ ְַרץ ,עַד ֶּעשֶּר אַמֹות ה ֲֵּרי הּוא
סגורה ואין מניעה לזרוע בצידה האחר ירק ,ומצידה השני לטעת כרםְ .וגָדֵּ ר ֶּ
ְכפֶּתַ ח כשער של חצר ,ואם פרוץ ,י ָ{ו}תֵּ ר ִמ{י}כֵּן יותר מעשר אמות ְ ,כנֶּגֶּד ַה ִפ{י} ְרצָה ָאסּור לטעת כרם .נִפ ְְרצּו
בֹו פ ְָרצֹות קטנות ה ְַרבֵּה ,אִם הגדר הָעֹומֵּד מְר{ו}בֶּה עַל ַהפָרּוץ ,מתָ ר לזרוע ְ .ואִם סך הכול ַהפָרּוץ מְר{ו}בֶּה עַל
הָעֹומֵּדְ ,כנֶּגֶּד ַה ִפ{י} ְרצָה ָאסּור לזרוע:
ירושלמי כלאים כ:
בין חבל לחבל לא יעבור שלושה טפחים ,ושואל .
גמ' עשה פסים והעמיד עמודים ברווח שבין הגפנים
אם אמר את שהפיאה מצלת יותר מעשר דיו חבל
ויש בעומד בפסים ארבעה טפחים והעומד רבה על
אחד ולמה צריך שלושה? .ר' יונה אמר ר' יאשיה
הפרוץ ,כנגד העומר מותר לזרוע כנגד הפרצה אסור.
בעי ,הדא פיאה החבל מה את אמרת מלמעלן או מן
ואם עשה פסין כנגד הגפנים (ואין) {ויש} בעומד
הצד? ומסביר .אין תימר מן הצד נחשב לצורת פתח
ארבעה טפחים והפרוץ רבה יותר על העומד .פשיטא
הא כל שכן מלמעלן נחשב לצורת פתח { .אין תימר
כנגד העומד שהוא מול הגפנים מותר לזרוע ,וגם
מן הצד הא מלמעלן לא} .אין תימר מלמעלן ,לא
כנגד הפירצה מותר (אסור) .רבי שמעון בן לקיש
אמר רבי חגי כלום כי שם מדובר מן הצד ולכן צריך
אמר בשם ר' יודה בן חנינה נעץ ארבעה קנים
שלושה חבלים ושואל ,מה נפשך יהיה טוב אם
בארבעה זויות שבכרם וקשר גמי חבל או שרוך
מלמעלן הרי החבל העליון הוא מלמעלן ,אי מן הצד
מלמעלה ,מציל משום פיאה עמודים בקצה שיוצרים
הרי יש חבלים גם מן הצד? ועונה רבנין דקיסרין
צורת עירוב {שער או פתח} .אמר רבי יונה,
אמרו בשם רבי ירמיה ,תיפתר בעשויין המוטות
כמחיצת שבת עד עשר אמות כן מחיצת כלאים.
בפינות כמין דוקרן חדים מלמעלה ואין אפשרות
אמר רבי יוחנן מעשה שהלך ר' יהושע בן קרחה אצל
לשים חבל עליון בקצה מלמעלה .ר' זעירא רבי
רבי יוחנן בן נורי לכפר לנגנינר הראו שדה אחת
אבודמא דחיפה אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש
ובית חבירתה היתה נקראת ,והייתה מוקפת עירוב
עמודים לגובה ,אפילו עד מאה אמה .אמר רבי יודן,
והיו שם פרצות יותר מעשר אמות מה עשה והיה
הדא דאת אמר טוב וכשר לענין מחיצת כלאים ,אבל
נוטל אעין עצים וסותם דוקרנין פסולת של קוצים
לענין עירוב של שבת ,לא תהא פיאה קצה המוט
וסותם חלק מן הפרצה עד שמיעטן פחות מעשר
לצורת הפתח גדולה מן הקורה של מבוי ,דהיינו
אמות .אמר עכשיו הפתחים כזה כן כמו מחיצת
עשרים אמה .אמר רבי יוסי היא ההלכה של כלאים
שבת שפתח לא יעבור את עשר האמות .א"ר זעירא
היא ההלכה של שבת .ושואל על דעתיה דרבי יוסי
מודה רבי שמעון בן לקיש לענין שבת שהפיאה
מה בין קורה מה בין פיאה? ועונה .פיאה אינה מצלת
בצורת פתח מצלת גם יותר מעשר אמות .א"ר חגי
מרוח מכיוון אחת עד שתהא מגופפת מארבע
מתניתא לא אמרה כן ,שלמדנו ,מקיפין שלשה חבלים
רוחותיה .קורה המונחת על דפנות המבוי מצלת
זה למעלה מזה וזה למעלה מזה כאשר המרחק לגבה
עמוד הפחות סמוך משלשה טפחים כסתום דמי,
משלושה ועד ארבעה טפחים אם העומד רבה על
הפרוץ מותר לנטוע ואם הפרוץ רבה על העומד
אסור .,מארבע ועד עשר אם עומד מרובה על הפרוץ
מותר ואם פרוץ מרובה על העומד כנגד העומד מותר
לנטוע כנגד הפרוץ אסור .יותר מעשר אע"פ שהעומד
רבה על הפרוץ כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור.
לענין שבת כל הפחות משלשה כסתום .משלשה ועד
ארבעה מארבעה ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ
מותר לטלטל בחצר ואם הפרוץ רבה על העומד
אסור .יתר מעשר אע"פ שעומד רבה על הפרוץ אסור
לטלטל כי חצר זו נחשבת פתוחה לרשות הרבים .
ר' חנניה ר' יודה בר פזי אמרו בשם רבי יוחנן לית
כאן משלושה ועד ארבעה .כי למעשה יש כאן
פירצה של שלושה טפחים ועוד בין קנה לקנה וגם
רוחב הקנה אין כאן מקום ד' .אינו רחב בעצמו
ארבעה טפחים .ושואל ,מתיב רבי מנא והתנינן
מקיפין בקנים וקנה יש לו מקום מצטרף לרוחב ?.
ועונה א"ל לא תתיביני כשצפוף פחות משלשה ,שכל
הפחות משלשה כסתום הוא .רבי יוסי בי ר' בון אמר
בשם רב מכל מקום מכיון שהעומד רבה על הפרוץ
מותר לזרוע ואין כאן כלאים
מרוח אחת .ואתיא כההיא דאמר רבי זעירא בשם רב
המנונא ,הפיאה צורת פתח אינה מצלת עד שתהא
מגופפת מארבע רוחותיה .א"ר אבא בר ממל
טיטרפליות סוכות צל שבכרמים אסור לטלטל
תחתיהן בשבת מפני שהן סוף תקרה ואין סוף תקרה
מציל משום פיאה צורת פתח .אמר רבי פינחס ,אתא
עובדא קומי רבי ירמיה ,בארבעה עמודין ועליהן
ארבעה פיטסליות פסי קנים והתיר לטלטל תחתיהן
בשבת משום פיאה .ושואל רבי בון ורבנין בעון קומי
רבי זעירא ,פיאה צורת פתח מהו שתציל בסוכה של
חג? .אמר לון ,פיאה מצלת בסוכה ,ושאלו עוד סוף
סכך מהו שיציל בסוכה? .אמר לון ,אין סוף סכך
מציל בסוכה ,ומסביר .מה בין זה לזה? .זה הקנה
נעשה לכך שידמה לפתח וזה הסכך אינו נעשה
לכך .א"ר אבהו כל אילין מיליא לענין משא ומתן של
הלכה הא להורות אסור להורות מבלי לראות בעין
את דפנות הסוכה ,וילמד אדם מוסר מה אם סוכה
שהיא מצווה קלה את אמר אסור להורות מבלי
לראות ,שבת החמורה לא כל שכן אסור להורות
עירובין מבלי לראות ,ושואל רבי בון בר חייא בעא
קומי ר' זעירא מאן תנא לימדנו פיאה מצלת לא ר'
יוחנן בן נורי? אמר ליה אדהי תנא .כשתגיע לדרגתו,
ומסכם ,נמצאת אמר לענין כלאים כל עמוד על יד
משנה ה' הלכה ג'
שי ְהּו
שמַאי אֹומ ְִרים ,זהו כ ֶֶּּרםּ .ובֵּית ִהלֵּל אֹומ ְִרים ,אֵּינֹו כ ֶֶּּרם ,עַד ֶּ
שּורה שֶּל ָחמֵּש ְג ָפנִים לאורך בֵּית ַ
(ה) הַנֹו ֵּט ַע ָ
שמַאי אֹומ ְִריםִ ,ק{י}דֵּ ש נאסרה
ש ַבכ ֶֶּּרם ,בֵּית ַ
ַארבַע אַמֹות ֶּ
ַּזֹור ַע ְ
(שָם) שְתֵּ י שּורֹות של שלושה גפנים ְ .לפִיכְָך ,ה ֵּ
שּורה ַאחַת של הכרם ּ .ובֵּית ִהלֵּל אֹומ ְִריםִ ,ק{י}דֵּ ש נאסרו שְתֵּ י שּורֹות של גפנים שהם המינימום להיקרא כרם:
ָ
ירושלמי כלאים כא:
החיצונית עוד שתים מספק ואם זרע כנגד קרן
גמ' בית הלל אומרים קידש שתי שורות והוא שזרע
הזוית .בפינת הכרם על דעתיה דבית שמאי אי זו
כנגד כולם {האמצעי) ,ואם זרע כנגד הגפן האמצעי
\{שדה\} [שורה] אסור? ועונה זו וזו תשעה גפנים .
על דעתיה דבית שמאי אוסר את כל השורה כי
על דעתיה דב"ה אסור שתים כנגד שתים ואחת יוצא
השורה כולה נקראת כרם .על דעתיה דבית הלל
זנב מכאן ואחת יוצא זנב מכאן ששה גפנים .ואם זרע
אוסר שתי שורות שלש כנגד שלש ,ואם זרע כנגד
כנגד הביניין הפנוי שבקרן הזוית ,על דעתיה דב"ש
הבניין המקום הפנוי בין גפן לגפן שבאמצעי ,על
אוסר את כל השורה .חמשה גפנים על דעתיה דב"ה
דעתין דבית שמאי אוסר שתים מיכן ושתים מיכן,
אוסר שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב ביחד ששה ,
ושואל ,חמישית אי זו היא? נאמר ,אם היו זרעים
קרובין לאחת מהן הרי אילו אסורים ,ואם לאו הרי
ושואל מיכן .מאיזה כיוון שישית אי זו היא? ועונה .
אלו {אסורות} {מותרות} .על דעתיה דבית הלל
שלישית שבשורה בראשונה שנייה שבשורה
אסור ארבע שתים בכל שורה וכנגד בשורה
שלישית:
:משנה ו הלכה ד'
(ו) לבית הלל ,הַנֹו ֵּט ַע שְתַ י ִם ְכנֶּגֶּד מול שְתַ י ִם וְַאחַת אחריה יֹו ְצ ָא(ה) זָנָב ,ה ֲֵּרי זֶּה כ ֶָּרם .נטע שְתַ י ִם ְכנֶּגֶּד שְתַ י ִם
שי ְהּו
וְַאחַת בֵּינְתַ י ִ{י}ם במקביל לשורה ,אֹו נטע שְתַ י ִם ְכנֶּגֶּד שְתַ י ִם וְַאחַת ָב ֶּא ְמצַע מחוץ לשורה ,אֵּינֹו כ ֶֶּּרם ,עַד ֶּ
שְתַ י ִם ְכנֶּגֶּד שְתַ י ִם וְַאחַת אחריה יֹו ְצ ָא(ה) זָנָב:
ירושלמי כלאים כב.
ָארץ
ָארץ כְ נָעַ ן זֹאת הָ ֶּ
אֲ לֵהֶּ ם כִ י אַ תֶּ ם בָ ִאים אֶּ ל הָ ֶּ
גמ' רבי חייה בר אבא אמר בשם רבי חייא בר יוסף
כתוב במדבר לד' (ב) צַ ו אֶּ ת בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל וְָאמַ ְרתָ
אֲ ֶּׁשר ִתפֹל לָכֶּם בְ ַנ ֲחלָה א ֶֶּּרץ ְכנַעַן ִלגְבֹלתֶּ יהָ :ודורש
את רואה כאילו אחרת נטועה כאן ואחרת נטועה כאן
ויש להרחיק בהתאם? ועוד שאל ר' יונה .נטע שלש
כנגד שלש ואחת מכוונת כנגד האמצעי האם את
רואה כאילו אחרת נטועה בדמיוננו כאן ,לעשותו כרם
גדול .ועונה לא כן את אמר ,אין זנב לכרם גדול.
ודוחה ,אמנם זה נכון בשעה שהוא כבר גדול .וכאן
נשאל מהו ליתן זנב לכרם קטן ולעשותו גדול? :
אלה גבולות שבדו להם הכנעניים ליטע כרם .ושואל
רבי אימי בעי ,ולמידין מן הכנעניים? .שמואל אמר
הגפן החמישית צריך להיות במורד אלכסון .כזה,
רבי יוסי בר זמינא אמר בשם רבי יוחנן לאחר שנטע
שתים כנגד שתים את רואה כילו אחת נטועה כאן
בקו ישר ,ומולה נוטע את החמישית :ושואל רבי
יונה בעי נטע שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב ועוד
סמוך לה שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב .האם
משנה ז' הלכה ה'
ְשּורה ַאחַת נוספת בְתֹוְך שדה שֶּל ֲח ֵּב{י}רֹו( ,וְדֶּ ֶּרְך ַהיָחִיד או) וְדֶּ ֶּרְך
שּורה ַאחַת של גפנים בְתֹוְך שֶּלֹו ,ו ָ
(ז) הַנֹו ֵּט ַע ָ
ה ַָרבִים שביל שרבים עוברים בו ָב ֶּא ְמצַע ,או הנוטע ְוגָדֵּ ר שֶּהּוא נָמּוְך ֵּמ ֲעש ָָרה ְט ָפחִים מפריד בין שורה לשורה ,
ה ֲֵּרי אֵּלּו ִמ ְצט ְָרפ(ֹות){ין} להיות כרם ,ויש להרחיק בהתאם .הייתה הגדר גָבֹו ַּה ֵּמ ֲעש ָָרה ְט ָפחִים ,שתי השורות אֵּינָן
ִמ ְצט ְָרפֹות ויש כאן גפנים יחידים ַ .רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵּר ,אִם ע ְֵּרסָן דלה על עמודי הגדר את עלי הגפן ִמ ְל ַמ ְעלָה ,ה ֲֵּרי
אֵּלּו ִמ ְצט ְָרפֹות להיות כרם אחד:
ירושלמי כלאים כב:
נשאלו הדברים לא כן אמר ר' שמואל בשם ר'
גמ' שורה בשטח שלו ושורה בשטח של חברו רבי
זעירא ,רבי שמעון כדעתיה כמה דרבי שמעון אמר
אחא בעי ,לית הדא פליגא על רבי שמעון? דרבי
אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ,כן הוא אמר אין
שמעון אמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו .ודוחה
אדם חובש מקיף דבר שאינו שלו .ואת זה דחו תמן
לא דומה ,תמן אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו .ברם
אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו .ברם הכא שלו ושל
הכא שלו ושל חבירו מצטרפין לאסור את האמצעי
חבירו מצטרפין לאסור את האמצעי:
ביניהם .רבי מנא אמר לא אמר כן ר' אחא אלא כך
משנה ח' ט' הלכה ו'
(ח) הַנֹו ֵּט ַע שְתֵּ י שּורֹות של גפנים ,אִם אֵּין בֵּינֵּיהֶּן שְמֹונֶּה אַמֹות ֹלא יָבִיא ז ֶַּרע ְלשָם .הָיּו שָלש שורות ,אִם אֵּין בֵּין
שּורה ַל ֲח ֶּב{י} ְרתָ ּה שֵּש ֶּעש ְֵּרה ַאמָה והם כרם גדול ֹלא יָבִיא ז ֶַּרע ְלשָםַ .רבִי (א)לִי ֶּעזֶּר [בֶּן יַעֲק ֹב] אֹומֵּר מִּׁשּום
ָ
שּורה ַל ֲח ֶּב{י} ְרתָ ה עד שֵּש ֶּעש ְֵּרה ַאמָה ֹלא יָבִיא
ֲחנִ(י)נָ(א){יה} בֶּן ֲחכִינַאיֲ ,אפִלּו ח ְָרבָה השורה ָה ֶּא ְמ ָצעִית ְואֵּין בֵּין ָ
שאִלּו מִתְ ִחלָה נְ ָטעָן רק שני שורות (ה ֲֵּרי זֶּה( היה} מתָ ר ִבשְמֹונֶּה אַמֹות(:ט) הַנֹו ֵּט ַע אֶּת
ז ֶַּרע ְלשָם ,וזאת למרות ֶּ
כ ְַרמֹו והמרחק בין הגפנים עַל שֵּש ֶּעש ְֵּרה ( ַאמָה) {על} שֵּש ֶּעש ְֵּרה ַאמָה ,מתָ ר ְל ָהבִיא ז ֶַּרע ְלשָםָ .אמַר ַרבִי י ְהּודָ ה,
ש)עַר ענפי
שנָטַע אֶּת כ ְַרמֹו (עַל) שֵּש ֶּעש ְֵּרה {על} שֵּש ֶּעש ְֵּרה ַאמָהְ ( ,ו) ָהי ָה הֹופְֵּך {ס}( ְ
ַמ ֲעשֶּה ְב ַצלְמ{י}(ֹו)ןְ ,ב ֶּאחָד ֶּ
ש)עָר ְלמָקֹום (ַאחֵּר)
שנָה ַאח ֶֶּּרת ָהי ָה הֹופְֵּך אֶּת ַה{ס}( ֵּ
ְזֹור ַע אֶּת ַהנִירּ ,ו ְב ָ
הגפן של שְתֵּ י שּורֹות ְלצַד ֶּאחָד ו ֵּ
שמְעֹון {ורבי מאיר} אֹומ ְִריםַ( ,אף)
זֹור ַע אֶּת הַבּורּ ,ובָא ַמ ֲעשֶּה ִל ְפנֵּי ֲח ָכמִיםְ ,והִתִ ירּוַ ( .רבִי ֵּמאִיר ְו) ַרבִי ִ
{הזרע} ְו ֵּ
הַנֹו ֵּט ַע אֶּת כ ְַרמֹו עַל שְמֹונֶּה (שְמֹונֶּה) אַמֹות ,מ{ו}תָ ר:
ירושלמי כלאים כב:
כבית שמאי .כמה דבית שמאי אמרו שורה אחת כרם.
גמ' אמר רבי זעירא יש להרחיק שמונה אמות חוץ
כן רבי אליעזר בן יעקב אמר שורה אחת כרם
ממקום כרתין הגזע של הגפן וכן כמה דתימר שמונה
ושואל ,מה נפשך אם כרם גדול הוא אסור בשמנה
חוץ ממקום כרתין ,ודכוותה יש להרחיק לעבודת
אם כרם קטן הוא אסור בשמנה? .ר' יודן החולק על
הכרם ארבע אמות חוץ ממקום כרתין .אמר רבי
רבי אליעזר בן יעקב לא אמר כן ,אלא שמונה אמות
אלעזר החמירו תוכו בין הגפנים בכרם יותר מן
מצומצמות אסור .,שמונה אמות וכל שהוא מותר,
ההרחקה מחוצה לו .אמר ר' זעירא עד דאנא תמן עד
אית דבעי מימר שאילו מתחילה נטעו מטע של שש
שהייתי בבבל קיימנתה שמרתי תוכו שש עשרה
עשרה על שש עשרה ולא חרבה שורה אמצעית היה
{שמונה} ,חוצה לו ארבע אמות {שש עשרה} .אמר
מותר לזרוע ביניהם בשמונה אמות .ר' יהודה בן פזי
רבי אלעזר ,אם המרחק בין הגפנים הוא מארבע
אמר בשם רבי יוחנן אתיא דרבי אליעזר בן יעקב
אמות ועד שמונה אסור לזרוע ואם זרע ומקדש.
כבית שמאי כמה דבית שמאי מחמירין בו בחורבנו
והנזרע והגפנים אסורים בהנאה משמונה אמות ועד
יותר ממטעתו כן רבי אליעזר בן יעקב מחמיר
שש עשרה אסור לזרוע בין הגפנים ואינו מקדש לא
בחורבנו יותר ממטעתו : ,ר' יונה אמר בשם רב ,מה
נאסר בהנאה .רבי יוסי בשם רבי יוחנן אתיא לומד
שאמרו ר' מאיר ור' שמעון במשנה מותר זה מי
שבמשנה דברי דרבי אליעזר בן יעקב בשיטתו
שכבר זרע הזרע ואסור לכתחילה לזרוע .ר' יוסי
אמר בשם רב הלכתא מותר [הזרע ומותר] לזרוע.,
רב חייא בר אשי אמר בשם רב ,הלכה כר' מאיר ור'
שמעון .ומברר עכשיו מה מותר הזרע מותר ומותר
לזרוע ,או מותר הזרע ואסור לזרוע? ועונה .מן מה
דאמר רבי אבא משח לי בחבל מדידה רבי חייא בר
אשי כרמי מטע לדייק הרחקה שמונה על שמונה,
הדא אמרה שלכתחילה מותר הזרע ומותר לזרוע.
ומספר ,רב הונא זרע בתוך כרמיה כרתין כרישין ,
ושואל .,ואינו אסור משום כלאים? ועונה ,לא היה זה
......
כרם ,הגפנים מערבבן הויין .ושואל עוד ואין עבודה
לגפן יחידית ששה טפחים ,ועונה .אלא ,סבר כרבי
ישמעאל ,דרבי ישמעאל אמר אין עבודה לגפן
יחידית .ושואל ,ומה עם דברי חכמים? ועונה . ,רבי
יעקב בר אידי אמר בשם רבי יהושע בן לוי ,הלכה
כדברי מי שהוא מיקל בחוצה לארץ וכרמו של רב
הונא בבבל היה .אמר רבי יעקב בר אחא ואמנם
ותניי תמן בבבל הלכה כדברי מי שהוא מיקל בשביל
כלאים בחוצה לארץ:
הדרך עלך קרחת הכרם
© Copyright 2024