פרק ז
כלאים פרק שביעי
משנה א' הלכה א'
ָָּארץ מתחת לאדמה למקום אחר ,אִם אֵין ָּעפָּר מכסה את הענף עַל ַגבָּּה בעובי של
(א) ַה ַמב ְִריְך מעביר אֶת ַהגֶפֶן ב ֶ
שְלשָּה ְט ָּפחִיםֹ ,לא יָּבִיא ז ֶַרע ָּעלֶיהֲָּ ,א ִפ{י}ּלּו ִהב ְִריכָּּה מושחלת בִדְ ַלעַת יבשה אֹו ְבסִילֹון צינור ִ .הב ְִריכָּּה חצוב
ש ַב ֶגפֶן היוצאת
ַָּאר ֻכ{ו}בָּה הברך ֶ
שאֵין ָּעפָּר עַל ַגבָּּה ֶאּלָּא שָּלש ֶא ְצבָּעֹות ,מֻתָּ ר ְל ָּהבִיא ז ֶַרע ָּעלֶיהָּ .ה ְ
ְב ֶסלַעַ ,אף עַל פִי ֶ
שנִי:
במקום החדש ,אֵין מֹודְ דִ ין (לָּּה) מן הגזע הראשון ֶאּלָּא (מִן ָּה){מ} ִעקָּר השורשים של המקום ַה ֵ
ירושלמי כלאים לא:
תדע לך שהוא כן ,דתנינן תמן ,מי רגלים ,ומי רגלים
גמ' במשנה ,המבריך לא יביא זרע עליה ,ומדייק,
מהלכין מן הצד? .התיב הוסיף עוד רבי יוסי בי רבי
עליה לא יביא הא מן הצד מותר .ושואל מה אנן
בון והתנינן "מחרישה" אית לך מימר מחרישה
קיימין מאיזו סיבה אי משום הרכבת זרעים באילן,
מהלכת מן הצד? אלא מערערת יצבות הכותל,
למה לי גפן? אפילו שאר כל האילן הרכבה אסורה,
במשנה .,לא יביא זרע עליה אפילו הבריכה בדלעת
אי משום עבודה של הגפן? ניתני ,שיש להרחיק
או בסילון .ומדייק הדא דתימר בסילון של חרס
ששה טפחים .ועונה אלא המשנה כר' עקיבה ,דרבי
שדרכו מחלחלים השורשים אבל בסילון של אבר
עקיבה אמר עבודת הגפן שלשה טפחים ,ושואל ,אין
עופרת אינו צריך עד שיהא שם מכוסה שלשה
כרבי עקיבה גם אז אפילו מן הצד ניתני ירחיק
טפחים עפר מלמעלן .במשנה הבריכה בסלע מותר.
שלשה טפחים? ועונה רבי ירמיה אמר בשם רבי
ומסביר הדא דתימא בהדין צלמא סלע קשה
חייה בר אבא המשנה משום סיכוך זרעים על גבי
המתאים לפיסול ,ברם ,בהדין רכיכה מתפת{פ}חת
הגפן נלמדה .תמן תנינן ,מרחיקין את הזרעים ואת
מתפוררת היא ,והאי וכל זה אמור בשאין גזע הגפן
המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל של השכן
הראשון נראית ,אבל אם היה הראשון נראה הרי זה
שלשה טפחים .ושואל רבי ירמיה אמר רבי חמא בר
נותן ששה טפחים לעבודת הגפן לכאן ,וששה טפחים
עוקבא מקשי תמן במשנה את אמר למעלה מפני
לכאן .תדע לך והראייה שהוא כן ,דתנינן דבתרה
שאין השרשין מהלכין מן הצד והכא בקיר ליד ביתו
במשנה הבאה המבריך שלשה גפנים ועיקריהן
של השכן את אמר מרחיקים את הזרעים מפני
נראין .,ותני עלה במה דברים אמורים לענין הכרם,
שהשרשין מהלכין מן הצד? ועונה אמר רבי יוסי כאן
אבל לענין עבודה ,נותן ששה טפחים לכאן וששה
בגפן וכאן בכותל אין השרשין מהלכין מן הצד .אלא
טפחים לכאן:
ליד השכן אסור ,שהן עושין עפר תחוח מפורר והן
מלקין ארעיתו מעררים יציבות קרקעיתו של כותל.
משנה ב' ג' הלכה ב'
(ב) ַה ַמב ְִריְך שָּלש ְג ָּפנִים ְו ִע{י}ק ְֵריהֶם נ ְִראִי(ם){ן} ועכשיו יש ששה גפנים שלוש מול שלוש ַ ,רבִי ( ֶא) ִל(י) ֶעז ֶר
ֵַארבַע אַמֹות ְועַד שְמֹונֶה ,ה ֲֵרי אֵּלּו ִמ ְצט ְָּרפֹות להיות כרם ְ ,ואִם לָּאו
ְב{יַ }-רבִי צָּדֹוק אֹומֵר ,אִם י ֵש {שם} בֵינֵיהֶם מ ְ
ֲסּורה בזריעה
שי ָּ ְבשָּה ,ועליה נשרו א ָּ
אם צפוף יותר או מרוחק יותר ,אֵינָּן ִמ ְצט ְָּרפֹות ודינם כגפנים בודדות .גֶפֶן ֶ
מתחתיה ְואֵינָּּה ְמקַדֶ שֶת אינה אוסרת את הנזרע ַ .רבִי ֵמאִיר אֹומֵרַ ,אף ֶצמֶר גֶפֶן ָאסּור מחמת שמו ְואֵינֹו ְמקַדֵ ש.
ַרבִי ֶאלִי ֶעזֶר ְב{רַ }-רבִי צָּדֹוק אֹומֵר ִמשְמֹו של רבי מאיר ַ ,אף אם כיסה בפחות משלושה טפחים את ההברכה עַל
ַגבֵי ַה ֶגפֶן וזרע שם ָאסּורְ ,ואֵינֹו ְמקַדֵש( :ג) אֵּלּו א(ֹו) ְס{ו} ִרין בזריעה וְֹלא ְמקַדְ שִין .מֹותַ ר ָּח{ו} ְרבַן ַהכ ֶֶרם שש
עשרה אמה ,מֹותַ ר מְחֹול ַהכ ֶֶרם שתים עשרה אמה ,מֹותַ ר ִפ{י} ְסקֵי ע ִָּריס שמונה אמות ,ומֹותַ ר ַאפִי ְפי ָּרֹות שאין
ש ַבכ ֶֶרם ,ה ֲֵרי אֵּלּו
ְַארבַע אַמֹות של עבודת ֶ
עליהם עלים ֲ .אבָּל הזרוע תַ חַת ַה ֶגפֶןַ ,ועֲבֹודַ ת ַהגֶפֶן ששה טפחים ,ו ְ
ְמקַדְ ש(ֹות){ין} ואסורים בהנאה :
ירושלמי כלאים לב.
רב יצחק לסכסך על עלי הגפן לאויר עשרה היא
גמ' במשנה ,גפן שיבשה אסורה אמר רבי אלעזר,
מתניתא .,אמר רבי יוסי ,הוינן סברין כרם יש לו
הלכה דרבי מאיר מפני מראית העין היא ,ושואל
איסור לסכסך בעלי ירק באויר אבל גפן יחידית אין
ניחא בסיתווא בחורף שכל עלי הגפן נשרו אבל
לה איסור לסכסך באויר .אולם מן מה דאמר רבי בון
בקייטא שכול העצים ירוקים ניכר שזה עץ מת?
בר חייא בשם ר' שמואל בר רב יצחק שעלי הגפן יש
ועונה אית אתרין יש מקומות דמתרן טרפיהן
לה לאויר עשרה היא מתניתא .הדא אמרה אפילו גפן
שהעלים נושרים אפילו בקייטא .רבי שמואל אמר
יחידית יש לה אויר עשרה טפחים :במשנה ,מותר
בשם רבי זעירא ,הזורע על גבי זמורה מוברכת היא
מחול הכרם ארבע אמות .במשנה ,מותר חורבן הכרם
מתניתא .רבי בון בר חייא אמר בשם רבי שמואל בר
קטן .אמר רבי זעירא הדא אמרה ,כרם גדול שנטעו
שמנה על שמנה אין לו מחול .אין תימר מטע שש
עשרה על שש עשרה תוכו אסור ומקדש ,חוצה לו
שחמור ממנו לא כל שכן .,אמר רבי יוסי אמנם
מקדש אבל אין לוקין אלא על עיקר הכרם כי כל
ההרחקות הם מדרבנן:.
ארבע אמות .,מותר פיסקי עריס ששה טפחים .מותר
אפיפירות ששה טפחים .ושואל ,בנתיים האחרים כגון
כרם גדול מהו ?.ועונה רבי יוחנן אמר אסור לזרוע
בו ואם זרע ומקדש רבי שמעון בן לקיש אומר אסור
ואינו מקדש ושואל ,מה נפשך אם גדול הוא שנטוע
שלוש שורות במרחק שש עשרה אמות זה מזה
למה לי חורבנו אפילו זרע בתוך מטעתו אינו מקדש?
ואם כרם קטן הוא אין לו מחול כלל? ועונה .אלא כי
אנן קיימין בכרם גדול שנטעו בצפיפות על מטע כרם
משנה ד' ה' הלכה ג'
(ד) ַה ְמ ַסכְֵך מעביר אֶת עלי ַגפְנֹו עַל ַגבֵי תְ בּוָאתֹו שֶל ֲח ֵב{י}רֹו השכן ,ה ֲֵרי זֶה ִק{י}דֵ ש את כרמו ואת תבואת
שמְעֹון אֹומ ְִרים ,אֵין ָאדָּ ם ְמ ַקדֵ ש לאסור דָּ בָּר
שכנו ְ ,ו ַחי ָּ{י}ב בְַאח ֲָּריּותֹו לשלם את הנזק שגרםַ ,.רבִי יֹוסֵי ו ְַרבִי ִ
שבִיעִיתּ ,ובָּא ַמ ֲעשֶה ִל ְפנֵי ַרבִי ֲעקִי ָּב(א){ה},
שז ַָּרע אֶת כ ְַרמֹו ירק ַב ְ
שאֵינֹו שֶּלֹו( :ה) ָאמַר ַרבִי יֹוסֵיַ ,מ ֲעשֶה ְב ֶאחָּד ֶ
ֶ
שאֵינֹו שֶּלֹו:
וְָאמַר היות ובשנה השביעית הקרקע הפקר ,אֵין ָאדָּ ם ְמקַדֵ {י}ש דָּ בָּר ֶ
ירושלמי כלאים לג.
הנזק ,ומספר ,חד בר נש חוי הראה מטבע של סלעיה
גמ' כתיב דברים כב' (ט) ֹלא תִ ז ְַרע כ ְַרמְָך ִכלְָאי ִם פֶּ ן
לרבי אלעזר לבדיקה ,אמר ליה טבא היא ,לבסוף
ּותבּוַאת הַּ כָ ֶּרם :אין
ִּת ְק ַּדׁש הַּ ְמלֵָאה הַּ ז ֶַּּרע אֲ ֶּׁשר ִּתז ְָרע ְ
נמצא שהיא ויפסלית פסולה ,אתא עובדא קומי בית
לי אלא כרמך .כרם של אחר ואפילו של גוי מניין?
דינו של רבי שמעון בן לקיש וקנסיה וחייבו לשפות
תלמוד לומר כל כרם ולא כלאים ,אמר רבי אלעזר,
את הניזק ,ולמד זאת מן הדא ,המראה דינר לשולחני
תחילת המשנה דרבי מאיר היא ,דרבי מאיר אמר,
לבדיקה ובסוף ונמצא רע חייב לשלם ,מפני שהוא
אין לגוי קנין בקרקעות שבארץ ישראל לפוטרו מן
נושא שכר מקבל תשלום עבור בדיקתו .ושואל ורבי
המעשרות .אמר ר' יוחנן המשנה בכלאים דברי הכל
אלעזר נושא שכר הוא? ועונה רבי יעקב בר אחא
היא .,תיפתר ונסביר את המשנה בגוי שזרע כרמו
בשם ר' אבונא המחזיק בו במטבעה דינו כנושא
כלאים ולקחו וקנה ממנו ישראל את הקרקע והיבול
שכר .רבי יוסי בי רבי בון לא אמר כן לא כך היו פני
רבי יונה ורבי יוסה תרויהון אמרי המשנה בשיטת
הדברים ,אלא רבי אלעזר אמר כאשר אדם גורם נזק
דרבי מאיר היא :ומסביר במשנה אין אדם מקדיש
עקיף לזולת ,קנסיה מחייב תשלום גם לשיטת
דבר שאינו שלו ,למדנו ,שעיר או תיש הנעבד
דרבנין .רבי שמעון בן לקיש אמר סובר קנסיה
השתווה לו לשם עבודה זרה ,אית תניי תני ,בין שלו
משלם לשיטת דר' מאיר .כך אתא התנהל עובדא
בין של אחרים הבהמה אסורה .להקרבה לקרבן
בבית הדין ,שאל רבי שמעון בן לקיש לרבי אלעזר,
להשם יתברך ,אית תניי תני אם הייתה הבהמה
ההן קנסא לדעתך לשיטת דמאן? אמר ליה דרבנין,
שלו ,אסור ,ואם הייתה של אחרים מותר .הוון בני
אמר ליה ריש לקיש אם כך פוק שלם ,.במשנה,
הישיבה בעיי מימר ,מאן דאמר בין שלו בין של
אחרים אסור רבי מאיר ורבי יודה ,מאן דאמר שלו
המסכסך את גפנו של חברו ,אמר ר' יוחנן ,הכל
אסור ושל אחרים מותר רבי יוסה ורבי שמעון.
מודים בענבים שהן אסורות .אמר ליה ר' אלעזר
ודוחה ,רבי יוסה בשם רבי אילא אמר דברי הכל
הירק האוסר אינו נאסר והענבים האלה ושאינו אוסר
היא .כמה דתימר תמן בעבודה זרה דבר שיש בו רוח
כן נאסר? .מה מתי פליגין במסכך את גפנו על גבי
חיים אף על פי שאינו נאסר להדיוט בהנאה נאסר
תבואתו של חבירו .,אבל המסכך את גפנו של חבירו
ע"ג תבואתו שלו כל עמא מודיי שהאוסר נאסר.
לגבוה לקרבן ודכוותה דבר שאינו שלך בהמה של
ומברר עכשיו ,אדם המסכך גפנו של חבירו ע"ג
חברך אף על פי שאינו נאסר להדיוט ,נאסר לגבוה
תבואתו של חבירו .נישמעינה מן הדא אמר רבי יוסי
לקרבן .רבי שמעון בן לקיש אמר ,קנסיה התשלום
שמחייב רבי מאיר אף על פי שלא עשה מעשה
מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית כאשר
שגרם לנזק מיידי דר' מאיר ,ועבד עובדא דכוותיה
הקרקע הפקר ובא מעשה לפני רבי עקיבה ואמר ,אין
הלכה למעשה ולמד זאת מן הדא ,המסכך את גפנו
אדם מקדיש דבר שאינו שלו .שהרי אין הגפן שלו
על גבי תבואתו של חבירו ,וכי מה עשה מעשה? הרי
ואין התבואה שלו ,ואיתתבת ובכך ניתנה תשובה
שהנושא שנוי במחלוקת :
האיסור הוא אלא כשהוסיף לצמוח ,ואז כבר לפי
דעתו הוא מוסיף .ובכל זאת חייב לשלם על שגרם
משנה ו' הלכה ד
שז ַָּרע אֶת ַהכ ֶֶרם ירק ְויָּצָּא ִמ ְּל ָּפנָּיו וחזר הקרקע לבעלים החוקיים
(ו) ָּה ַאנָּס האלים שהשתלט על קרקע לא לו ֶ
כשהוא זרוע כלאים ,קֹוצְרֹו מיד ֲאפִּלּו בַמֹועֵד בחול המועד .עַד ַכמָּה הּוא נֹותֵ ן מוסיף הוא לַפֹו ֲעלִים על המחיר
שלִיש .ואם דורשים הפועלים י ָּ{ו}תֵ ר ִמ{י} ָּכ(א)ן ,קֹוצֵר בעצמו כְדַ ְרכֹו לפי ההספק שלו
הרגיל? עַד תוספת ְ
שקַע
שי ִ ְ
וְהֹולְֵך וממשיך במלאכה ֲאפִּלּו לְַאחַר הַמֹועֵדֵ .מאֵימָּתַ י הּוא נִק ְָּרא ַאנָּס .שאוסר בזריעה שלו את הכרם ִמ ֶ
עד שנשכח מי היו הבעלים הראשונים :
ירושלמי כלאים לד.
רבי אחא נשתקעו נשכחו הבעלים ולא נתיישאו
גמ' רבי אבא בר יעקב אמר בשם רבי יוחנן כיני כך
הבעלים איסורו דבר תורה .נתייאשו הבעלים ולא
למד את מתניתא חזרה אליו הקרקע מותר לקוצרו
נשתקעו הבעלים איסורן מדבריהן ושואל ,ויש קרקע
אפילו במועד .עד כמה הוא נותן תשלום יתר
נגזל? .ועונה ,אמר רבי אילא אף על פי שאין קרקע
לפועלים עד שליש .רב הונא ורב ששת אחד אמר
נגזל בכל זאת יש ייאוש לקרקע כדי לאסור בכלאים
שליש לשכר .ואחרנא אמר שליש לדמים מערך
דבר התורה:
הענבים :במשנה מאימתי נקרא אנס? משישקע .אמר
משנה ז' הלכה ה':
ש ִע{י} ְל ֲעלָּה שהפריחה אֶת עלי ַה ְג ָּפנִים עַל ַגבֵי תְ בּוָאה ,יִגְד{ֹו}ר ישים גדר או יקצוץ ִמי ָּד{ .ו}אִם
(ז) הָּרּו ַח ֶ
ש ָּהי ְ{א}(תָּ ה) נֹוטָּה תַ חַת
ֵא{י} ְרעֹו א{ֹו}נֶס ומנע ממנו לגזום ֻ ,מ{ו}תָּ ר הצומח בתקופת האונס ,תְ בּו ָּא{ה}(תֹו) ֶ
ַה ֶגפֶןְ ,וכֵן ַבי ָָּּרקַ ,מ ֲחזִיר ְואֵינֹו ְמקַדֵ ש אפילו התרשל מלהחזירֵ .מאֵימָּתַ י תְבּוָאה מִתְ קַדֶ שֶת נאסרת?
שי ָּ ְבשָּה כָּל ָּצ{ו} ְרכָּּה ַו ֲענָּבִים
שיֵעָּשּו גדלו עד כְפֹול ַה ָּּלבָּן .תְ בּוָאה ֶ
ש( ִר){ל}יש .התבואה ַו ֲענָּבִים נאסרות ִ ,מ ֶ
ִמשֶתַ ְ
ש ָּב{י}שְלּו כָּל צ ְָּרכָּן ,אֵי{נ}ן מִתְ קַדְ שֹות אינן אוסרות :
ֶ
ירושלמי כלאים לד:
במשנה ,וענבים משיעשו כפול הלבן .א"ר חנניה
גמ' וכבן עזאי לשיטתו של בן עזאי יספר יגזום
בריה דרבי הלל דכתיב דברים כב' (ט) ֹלא ִּתז ְַּרע
במספריים ,אשכח תני רבי עקיבה אמר יחזיר .,בן
כַּ ְר ְמָך כִּ לְ ָאיִּם פֶּ ן ִּת ְק ַּדׁש הַּ ְמלֵָאה הַּ ז ֶַּּרע אֲ ֶּׁשר ִּתז ְָרע
עזאי אמר יספר .,מאימתי מתקדשת משתשליש
ּותְבּוַאת ַהכ ֶָּרם .:כיני כך למד מתני' אינן מתקדשות
התבואה שליש מגידולה .,אית תניי ויש גורסים תני
אבל מקדשות ואוסרות את התבואה שצמחה
משתשריש שהזרעים יוציאו שרשים .מאן דתני
באיסור:
הגורס משתשליש מסייעא תומך לרבי יוחנן ,מאן
דאמר משתשריש מסייעא תומך לרבי הושעיא.
משנה ח' הלכה ו'
שאֵינֹו נָּקּוב אֵינֹו ְמקַדֵ שְ ( .ו) ַרבִי
(ח) ָּעצִיץ נָּקּוב בתחתיתו ויונק מן האדמה ,עם ירקְ ,מקַדֵ ש אוסר ונאסר ַבכ ֶֶרםְ ,ו ֶ
שמְעֹון אֹומֵר ,זֶה ָּוזֶה א(ֹו) ְס{ו} ִרין ,וְֹלא ְמקַדְ שִיןַ .ה ַמ ֲעבִיר בידו ָּעצִיץ נָּקּוב ַבכ ֶֶרם ,אִם משך ההעברה הייתה
ִ
ממושכת עד שהֹוסִיף ְבמָּאתַ י ִם 00211מן הצמח ָ ,אסּור ולא מקדש
ירושלמי כלאים לד:
תני עציץ שאינו נקוב מעשרותיו מהלכה דבר תורה
גמ' תני אין הבדל בין עציץ נקוב ,לעציץ שאינו
ותרומתו אינה מדמעת נאסרת בתערובת ואין חייבין
נקוב ,אלא הכשר הכנה של זרעים באמצעות מים
ישראל האוכל בטעות ממנה אינו מפצה עליה חומש
לקבל טומאה בלבד ,זו כרבי שמעון ,ברם כרבנן
בנוסף לקרן שמחזיר לכהן .ושואל רבי יוסי בעי ,מהו
אית אחורנין הבדלים נוספים אלף ,עציץ נקוב
לומר לברך על פיתו שגדל בעציץ המוציא לחם מן
מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש. .בית ,התולש
הארץ? רבי יונה בעי כן האם דלעת בעציץ כתלוש
בשבת מעציץ נקוב חייב קרבן חטאת ,ואם תלש
הוא כדי לסכך בה בעליה את סוכתו בחג? .רבי יודה
פרח משאינו נקוב פטור .גימל ,עציץ נקוב שקבל
בר פזי בעי ,נטע חמש גפנים בחמשה עציצין [שאינן
מים אינו מכשיר את הזרעים לקבל טומאה ושאינו
נקובין] ועשאן העמידם שתים כנגד שתים ואחת יוצא
נקוב מכשיר את הזרעים .רבי יוסי אמר לה סתם
זנב את אמר כרם הוא? .ואם הפכו סתר את סדר
מדעתו הוא .רבי חנינא מטי בה בשם רבי שמואל בר
הגפנים אינם כרם? ויש כרם מיטלטל? במשנה,
רב יצחק ,התורה ריבתה הקלה בטהרת זרעים
זרועים ומחוברים לקרקע שלא יכשירו לקבל טומאה
המעביר עציץ נקוב בכרם שמואל אמר נאסר
מה טעם וזאת נלמד מן הכתוב ויקרא יא' (לז) ְוכִי
במעביר תחת כל גפן וגפן .אמר רבי יוחנן מספיק אם
י ִפ ֹּל ִמנִ ְבלָּתָּ ם עַל כָּל ז ֶַרע זֵרּו ַע ֲאשֶר יִז ֵָּר ַע טָּהֹור הּוא:
העביר לאויר עשרה טפחים היא מתניתא .העביר
חמשה עציצין שאינן נקובים עם ירק בתוכם תחת
גפן אחת חוזרים אנו תפלוגתא דרבי אלעזר ורבי
יוחנן .האוסר הזרעים אינו נאסר ושאינו אוסר
הענבים נאסר .אבל אם העביר עציץ אחד תחת חמש
......
גפנים וזה מתמשך זמן כדי לאסור כל עמא מודיי
שהאוסר נאסר:
הדרן עלך המבריך את הגפן:
© Copyright 2024